מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
אותו שאלון משמש גם את הסמלים 90611, 92023, 93611 ו-90711 של התכנית הקודמת.
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.
אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.
שאלה 1 · מעגל זרם ישר עם מפסק, מדידות והספקים
באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.
המעגל כולל שני מקורות מתח ישר, ארבעה נגדים ושני מכשירי מדידה אידיאליים (מד מתח ומד זרם).

המפסק S פתוח.
הוריית מד הזרם והוריית מד המתח .
חשבו את מתח המקור .
חשבו את התנגדות הנגד .
סוגרים את המפסק .
חשבו את הזרם דרך הנגד ואת הזרם דרך הנגד .
חשבו את ההספק המתפתח במקור וציינו אם הוא מתנהג כספק או כצרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נתון: המפסק פתוח, , , . מבוקש: .
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הזרם ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של מד המתח, ולכן הפוטנציאל שלו . ההדק העליון של נמצא ב-.
•מד הזרם אידיאלי (התנגדות אפס), ולכן שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל, . המפסק פתוח, ולכן בענף של לא זורם זרם ואין על הנגד מפל מתח: גם הקצה התחתון של נמצא ב-.
•מד המתח אידיאלי (התנגדות אינסופית), ולכן לא זורם דרכו זרם. נשאר חוג אחד, ובכל הרכיבים שלו זורם אותו זרם , בכיוון החיצים.
בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, והזרם בו נתון. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על ענף אחד.
1. הענף הימני ( ו- בטור) מחובר בין הקו של לקו של . הזרם זורם בו מלמעלה למטה ונכנס להדק החיובי של . לכן יש מפל מתח על המקור ומפל מתח על הנגד, וסכומם הוא המתח שמד המתח מודד:
2. נציב:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , , . מבוקש: .
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א (המפסק עדיין פתוח). הזרם יורד מהפוטנציאל אל דרך , ומ- אל דרך . זהו חוק המתחים של קירכהוף על החוג, , כשכותבים אותו בשני צעדים.
1. מפל המתח על נותן את :
2. מפל המתח על :
3. לפי חוק אוהם:
תשובה:
סעיף ג
, (כלפי מטה)
נתון: , (מסעיף א), (מסעיף ב), , , . מבוקש: הזרמים ב- וב-.
עכשיו מחובר, והזרם מתפצל. מכשירי המדידה אידיאליים: מד הזרם הוא קצר, ודרך מד המתח לא זורם זרם.
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים שזורם בהם זרם, כלומר שני נעלמים ושתי משוואות.
•מתחי צמתים: כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, . ההדק העליון של ידוע (). הנקודה שבין ל- אינה צומת שבו הזרם מתפצל, כי דרך מד המתח לא זורם זרם, ולכן , ו- מחוברים בטור. כלומר נעלם אחד ומשוואה אחת.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נבדוק בשיטת זרמי החוגים.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו התחתון הוא . המפסק סגור, ולכן גם הקצה התחתון של מחובר אליו.
• הוא הפוטנציאל של הצומת שבו הזרם מתפצל (שני הצדדים של מד הזרם באותו פוטנציאל).
•הזרמים: דרך אל הצומת, מהצומת כלפי מטה דרך , ו- מהצומת דרך , ו- אל הקו התחתון.
1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפרש הפוטנציאלים על הנגדים שבענף:
, ,
(בענף הימני הזרם עובר ב- מההדק החיובי לשלילי, ולכן על שני הנגדים יחד נשאר המתח .)
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים), :
3. נכפול את המשוואה ב- ונפתור:
4. הזרמים:
כל הזרמים יצאו חיוביים, כלומר הם זורמים בכיוונים שסומנו בסרטוט.
בדיקה בשיטת זרמי החוגים. מסמנים על הסרטוט זרם חוג בכל אחד משני החוגים, שניהם עם כיוון השעון:

ב- זורם בלבד. ב- זורמים שני זרמי החוגים בכיוונים מנוגדים, ולכן הזרם בו כלפי מטה הוא . בחוג של מד המתח לא זורם זרם.
5. חוג שמאלי: פועל בכיוון החוג, ועל ו- יש מפלי מתח:
6. חוג ימני: עם כיוון השעון עוברים ב- מההדק החיובי לשלילי, כלומר פועל נגד כיוון החוג:
7. נפתור את שתי המשוואות בשיטת קרמר:
8. , ו-. שתי השיטות נותנות אותן תוצאות.
תשובה: (בכיוון החץ ), (כלפי מטה).
סעיף ד
, המקור מתנהג כצרכן
נתון: , והזרם בענף של הוא (מסעיף ג; זהו גם זרם החוג הימני ). מבוקש: ההספק ב- והאופי שלו.
1. הזרם יצא חיובי, כלומר הוא זורם בכיוון שסומן בסרטוט של סעיף ג: דרך מלמעלה למטה. הוא נכנס להדק החיובי של המקור ויוצא מההדק השלילי.
2. ההספק:
3. כשזרם נכנס למקור בהדק החיובי, המקור קולט אנרגיה (כמו מצבר בטעינה), ולכן מתנהג כצרכן.
תשובה: , והמקור מתנהג כצרכן.
שאלה 2 · מעגל תבנין והעברת הספק מרבית
באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

סרטטו את מעגל התמורה של תבנין עבור הנגד המחובר בין הנקודות ו- .
מהם שני הערכים של העומס, הנגד , עבורם ההספק שיתפתח יהיה חצי מההספק המרבי?
מקצרים את הנקודות ו- באמצעות תיל חסר התנגדות.
מה גודל הזרם הזורם בתיל ומהי מגמתו (מ- ל- או מ- ל- )?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(הדק חיובי),
נתון: , , , , , . מבוקש: מעגל התמורה של תבנין בין ל-, כלומר ו-.
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: ו-. מנתקים את , ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש- מנותק, עם ההדקים, הצמתים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל: הוא הקו של ההדק , הוא הצומת האמצעי (בין , ו-), ו- הוא הקו של ההדק .
•הקו שבין ל- נמצא ב-, כי ההדק השלילי של מחובר לאדמה.
בחירת השיטה. במעגל שלושה מתחי צמתים לא ידועים (, , ), ושיטת מתחי הצמתים נותנת מערכת משוואות. אבל מבוקש רק ההפרש , והסרטוט מראה שאפשר להגיע אליו בלי מערכת משוואות:
•כש- מנותק, אל הקו של מחוברים רק מקור הזרם ו-. לכן כל זרם המקור, , עובר דרך מ- אל הצומת האמצעי.
•בין הצומת האמצעי ל- מחובר רק מקור המתח .
לכן נסכם מתחים לאורך המסלול (חוק המתחים של קירכהוף), ואחר כך נבדוק בשיטת מתחי הצמתים.
1. המתח על . הזרם זורם מ- אל הצומת האמצעי, ולכן גבוה יותר:
2. המקור . ההדק החיובי שלו בצד של הצומת האמצעי, ולכן:
3. נחבר:
ההדק חיובי ביחס ל-.
בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. נחשב את שלושת המתחים שסומנו בסרטוט.
4. הצומת האמצעי ו- מחוברים במקור מתח, ולכן מתייחסים אליהם כאל צומת-על אחד, עם הקשר . אל צומת-העל נכנס הזרם דרך . יוצאים ממנו הזרם דרך (אל הקו של ) והזרם דרך (אל האדמה):
5. מכאן ו-, ולכן . מתאים.
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור זרם מוחלף בנתק, ומקור מתח מוחלף בקצר. במעגל הזה אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

6. במעגל החדש יש רק שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של , הקו של (שהתאחד עם הצומת האמצעי, כי הוחלף בקצר), וקו האדמה (שאליו מחוברים עכשיו ישירות ו-).
7. מסתכלים על המעגל מההדקים ו-. בין הקו של לקו של מחובר רק . הנגדים ו- מחוברים שניהם בין הקו של לקו האדמה, ומקו האדמה אין דרך חזרה אל (מקור הזרם הוא נתק). לכן זרם שנכנס בהדק אחד ויוצא בהדק השני לא עובר בהם, והם לא משפיעים על ההתנגדות:
שלב 3: המעגל. מעגל התמורה הוא מקור מתח בטור עם נגד , בין ההדקים ו-. ההדק החיובי של המקור פונה לצד של . אל ההדקים ו- מחברים את .

תשובה: (הדק חיובי ביחס ל-), בטור.
סעיף ב
או
נתון: מעגל תבנין , . מבוקש: ערכי שבהם .
1. ההספק המרבי מתקבל כאשר :
חצי ממנו: .
2. ההספק בעומס כללי (הזרם במעגל הטורי כפול ההתנגדות):
3. נשווה לחצי מההספק המרבי:
4. נפתור את המשוואה הריבועית:
,
5. בדיקה עבור : , . מתאים.
(שימו לב: מכפלת שני הפתרונות היא , כלומר אחד קטן מ- והשני גדול ממנו.)
תשובה: או .
סעיף ג
, מ- ל-
נתון: מעגל התמורה מסעיף א. מבוקש: זרם הקצר בין ל- וכיוונו.
1. כשמקצרים את ו-, במעגל התמורה נשאר חוג אחד: בטור עם והתיל. לפי חוק אוהם:
2. כיוון: ההדק חיובי ביחס ל- (), ולכן במעגל החיצוני (בתיל) הזרם זורם מ- ל-.
3. בדיקה במעגל המקורי. כשהתיל מחבר את ו-, שניהם באותו פוטנציאל. המקור קובע שהצומת האמצעי גבוה מ- ב-, כלומר גבוה ב- גם מ-. לכן דרך זורם זרם מהצומת האמצעי אל . אל הקו של נכנסים ממקור הזרם ו- דרך , ושניהם יוצאים דרך התיל: , מ- ל-. מתאים.
תשובה: , בכיוון מ- ל-.
שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: מתח מקור, הספקים ועכבה
באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:
המהירות הזוויתית של מקור המתח היא: .
נתון: הזרם הזורם דרך הסליל שווה ל- .

חשבו את המתח ביחס לאדמה.
חשבו את ההספק הפעיל ואת ההספק ההיגבי הנצרכים במעגל.
חשבו את מקדם ההספק של המעגל
חשבו את העכבה של המעגל "המשתקפת" במקור המתח.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , , , , , , , . מבוקש: .
סימון על הסרטוט. האדמה היא נקודת הייחוס. כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל: הוא ההדק העליון של המקור, ו- הוא הצומת העליון, שבו הזרם מתפצל. הזרמים: מהמקור אל הצומת, מהצומת כלפי מטה בענף האמצעי, ו- בענף הימני (נתון).

בחירת השיטה. בדרך כלל המקור ידוע ומחפשים את הזרמים, ואז כותבים משוואת צומת או משוואות חוגים. כאן המצב הפוך: הזרם של ענף אחד ידוע, והמקור לא ידוע. לכן אין צורך במערכת משוואות. מתקדמים מהענף הידוע אחורה אל המקור, ובכל צעד יש נעלם אחד: קודם (חוק אוהם על הענף הימני), אחר כך (חוק אוהם על הענף האמצעי), אחר כך (חוק הזרמים בצומת), ולבסוף (חוק המתחים בחוג השמאלי).
1. ראקטנסים:
2. עכבות הענפים:
(ענף המקור)
(הענף האמצעי)
(הענף הימני)
3. נסמן ב- את מתח הצומת העליון (המשותף ל-, ו-) ביחס לאדמה. הזרם זורם מהצומת הזה דרך ו- לאדמה:
4. הזרם בענף האמצעי ( ו-), כלפי מטה:
5. הזרם הכולל מהמקור (חוק הזרמים בצומת העליון):
6. המפל על ענף המקור:
7. חוק המתחים בחוג השמאלי:
8. בהצגה קוטבית:
, הזווית ברביע השני:
תשובה:
סעיף ב
, (השראי)
נתון: , (מסעיף א). מבוקש: ו-.
1. ההספק המדומה המרוכב הוא מכפלת המתח בצמוד של הזרם:
2. נעבור להצגה קרטזית:
3. החלק הממשי הוא ההספק הפעיל והחלק המדומה הוא ההספק ההיגבי:
,
4. בדיקה דרך הרכיבים: ההספק הפעיל מתפזר רק בנגדים:
. מתאים.
חיובי, כלומר המעגל צורך הספק היגבי (אופי השראי).
תשובה: ,
סעיף ג
(השראי, מפגר)
מקדם ההספק הוא הקוסינוס של זווית ההספק המדומה (ההפרש בין זווית המתח לזווית הזרם):
(או: .) הזרם מפגר אחרי המתח, ולכן מקדם ההספק השראי.
תשובה: (השראי)
סעיף ד
העכבה שהמקור "רואה" היא היחס בין מתח המקור לזרם שהוא מספק:
1.
2. בהצגה קרטזית:
3. בדיקה דרך חיבור העכבות: , ובטור עם מקבלים . מתאים.
תשובה:
שאלה 4 · משרן מעשי ומעגל תהודה טורי RLC
מחברים משרן בעל התנגדות פנימית למקור מתח ישר DC ומתווים גרף של המתח כתלות בזרם כמתואר באיור לשאלה 4.
מנתקים את המשרן המעשי ממקור המתח הישר.
מחברים את המשרן המעשי בטור לקבל C למקור מתח חילופין שהביטוי המתמטי שלו הוא:
ידוע שבמעגל זורם זרם בעוצמה מרבית וגורם הטיב שלו .

סרטטו את המעגל החשמלי וחשבו את התנגדות המשרן R,
את השראותו L ואת קיבולת הקבל C.
מהו הזרם היעיל (אפקטיבי) המרבי שזורם במעגל וכמה הספק ממשי צורך המעגל?
האם המעגל צורך גם הספק היגבי? נמקו את תשובתכם.
משנים את תדר המקור ל- 500 הרץ.
חשבו את גורם ההספק של המעגל וקבעו את אופיו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
מעגל טורי -- עם המקור; , ,
נתון: גרף כפונקציה של בזרם ישר, , זרם מרבי, . מבוקש: סרטוט המעגל, , , .
המעגל: המשרן המעשי מיוצג כנגד בטור עם סליל אידיאלי . מחברים אותו בטור עם הקבל ועם מקור המתח , כך שכל הרכיבים בחוג אחד: מקור חזרה למקור.
1. התנגדות המשרן. בזרם ישר הסליל האידיאלי הוא קצר, ולכן המשרן מתנהג כנגד בלבד, והגרף הוא קו ישר דרך הראשית. השיפוע שלו הוא ההתנגדות; נקרא נקודה מהגרף (, ):
2. תדר התהודה. במעגל טורי הזרם מרבי כאשר העכבה מינימלית, כלומר בתהודה (). לכן התדר הזוויתי של המקור הוא תדר התהודה:
3. השראות. גורם הטיב של מעגל טורי בתהודה:
4. קיבול. מתנאי התהודה:
תשובה: מעגל טורי של המקור, , ו-; , , .

סעיף ב
, , (המעגל בתהודה, אופי אוהמי טהור)
נתון: , המעגל בתהודה, . מבוקש: הזרם היעיל, , והאם יש הספק היגבי.
1. המתח היעיל של המקור:
2. בתהודה , ולכן העכבה הכוללת היא בלבד (הקבל והסליל יחד מתנהגים כקצר):
3. ההספק הממשי מתפזר רק בהתנגדות:
4. הספק היגבי: הסליל צורך והקבל מספק (כאן ). הם מבטלים זה את זה, ולכן ההספק ההיגבי הכולל שהמעגל צורך מהמקור הוא . המעגל בתהודה בעל אופי אוהמי טהור: הזרם והמתח באותה מופע.
תשובה: , ; המעגל אינו צורך הספק היגבי () כי בתהודה האופי אוהמי טהור.
סעיף ג
, אופי השראי
נתון: , , , . מבוקש: והאופי.
1. התדר הזוויתי החדש:
(גבוה מתדר התהודה , ולכן צפוי אופי השראי.)
2. ראקטנסים:
3. העכבה הכוללת:
,
4. גורם ההספק:
5. החלק המדומה של העכבה חיובי (), ולכן המעגל בעל אופי השראי (הזרם מפגר אחרי המתח).
תשובה: , אופי השראי.
שאלה 5 · צרכן תלת-מופעי במשולש וניתוק מופע
באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי בחיבור משולש הניזון מרשת תלת-מופעית מאוזנת המחוברת בצורת כוכב. נתון: ההספק המתפתח בצרכן .
הוריית מד הזרם . הנגדים שווים בערכם .

מהו הגודל של הזרם המופעי בעומס, ?
מהו הגודל של המתח הקווי ?
בגלל תקלה, המופע של הרשת החשמלית התנתק. מהו הספק המתפתח בצרכן במצב זה?
מהם ערכי הזרמים , , (לאחר התקלה)?
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: מד הזרם מחובר בקו , ולכן הוא מודד את הזרם הקווי . העומס מאוזן ומחובר במשולש. מבוקש: הזרם המופעי (הזרם בכל נגד).
בחיבור משולש מאוזן הזרם הקווי גדול פי מהזרם המופעי:
תשובה:
סעיף ב
נתון: , . העומס נגדי טהור, ולכן . מבוקש: .
1. ההספק בצרכן תלת-מופעי מאוזן:
2. נבודד את ונציב ():
(במשולש המתח המופעי שווה למתח הקווי, ולכן גם המתח על כל נגד הוא .)
תשובה:
סעיף ג
נתון: , , . מבוקש: ההספק אחרי ניתוק המופע .
1. התנגדות כל נגד: ההספק בכל מופע הוא שליש מההספק הכולל:
(בדיקה: .)
2. אחרי הניתוק נשארים מחוברים רק הקווים ו-, והצרכן מקבל את המתח הקווי בלבד. לפי האיור: מחובר ישירות בין הצומת של לצומת של , ואילו ו- נפגשים בצומת העליון, שכבר לא מחובר לרשת, ולכן הם מחוברים זה לזה בטור, וביחד במקביל ל-.
3. ההתנגדות השקולה:
4. הזרם הקווי החדש וההספק:
(בדרך אחרת: .)
תשובה:
סעיף ד
,
נתון: אחרי התקלה מחובר ישירות על , ועל ו- בטור. כל נגד . מבוקש: הזרם בכל נגד.
1. הנגד מקבל את מלוא המתח הקווי:
2. הנגדים ו- בטור, ולכן זורם בהם אותו זרם:
(בדיקה: , הזרם הקווי מסעיף ג.)
תשובה: , .
שאלה 6 · מעגל מגנטי עם חריצי אוויר
באיור א' לשאלה 6 מוצגת ליבה ברזל מגנטית חד-שטפית עם שני חריצי אוויר השווים באורכם.
על הליבה מותקן סליל בעל 220 כריכות. באיור ב' לשאלה 6 מוצג עקום צפיפות השטף המגנטי בתלות בשדה המגנטי.
אורך המסלול המגנטי של הליבה ללא חריצי האוויר .
אורך כל חריץ אוויר .
הזרם בסליל: .
שטח חתך של הליבה ושל חריצי האוויר אחיד .


מהי ההתנגדות המגנטית (המיאון המגנטי) השקילה של המעגל?
מהי צפיפות השטף המגנטית ?
מהי ההשראות העצמית של הסליל ?
מהו הזרם המזערי הדרוש בעבור צפיפות שטף מגנטית מרבית ?
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: , (שני חריצים), , עקום -. מבוקש: המיאון השקול.
1. חדירות הליבה. בתחום הליניארי של העקום (עד הברך) יחסי ל-. נקרא את נקודת הברך: ב-:
2. מיאון הליבה:
3. מיאון שני חריצי האוויר (בחריץ ; שני החריצים בטור עם הליבה):
4. במעגל מגנטי טורי המיאונים מתחברים כמו נגדים בטור:
(שימו לב שחריצי האוויר, למרות אורכם הקטן, תורמים כמעט 90% מהמיאון.)
תשובה:
סעיף ב
נתון: , , , . מבוקש: .
1. הכוח המגנו-מניע:
2. השטף (חוק אוהם המגנטי):
3. צפיפות השטף:
4. בדיקה: , כלומר הליבה עובדת בתחום הליניארי של העקום, ולכן השימוש ב- הקבוע מסעיף א מוצדק.
תשובה:
סעיף ג
נתון: , . מבוקש: .
ההשראות של סליל על מעגל מגנטי:
(אפשר גם: .)
תשובה:
סעיף ד
נתון: מהעקום, צפיפות השטף המרבית (הרוויה) היא ; , , . מבוקש: הזרם המזערי שמביא את הליבה ל-.
1. הזרם המזערי הוא זה שמביא את הליבה בדיוק לברך העקום (); עד שם הליבה ליניארית, ולכן המיאון מסעיף א עדיין תקף.
2. השטף הדרוש:
3. הכוח המגנו-מניע הדרוש והזרם:
4. בדיקה בחוק אמפר: בליבה ובחריצים :
, ומכאן . מתאים.
תשובה:
שאלה 7 · אנרגיה בסלילים ובקבלים במצב מתמיד
באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:

חשבו את האנרגיה האגורה בכל אחד מהסלילים ואת המתח בין הנקודות A-B.
כמה מתח יש על כל קבל וכמה אנרגיה אגורה בו?
כמה אנרגיה, ביחידות וואט-שעה (Wh), צורך המעגל במשך 20 שעות?
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
, ,
נתון: , , , , , , , , , , . מבוקש: האנרגיה בסלילים ו-.
המקורות הם מקורות מתח ישר, ולכן מנתחים את המעגל במצב המתמיד: הסלילים מתנהגים כקצר והקבלים כנתק.
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בקצר, והקבלים מוחלפים בנתק. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל (הקו התחתון הוא נקודת הייחוס, ) וזרמי שני החוגים:

בחירת השיטה. הקבלים מנתקים את הצד השמאלי מהצד הימני בין A ל-B. שני הצדדים מחוברים רק בקו התחתון, ודרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם. לכן נוצרים שני חוגים בלתי תלויים, בלי ענף משותף. בכל חוג יש נעלם אחד, ואין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים: כותבים חוק אוהם לכל חוג בנפרד.
1. בחוג השמאלי זורם עם כיוון השעון, ובחוג הימני זורם נגד כיוון השעון. בשני החוגים הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור.
2. חוג שמאלי (, , , ). הזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך משמאל לימין ודרך כלפי מטה, וחוזר דרך :
3. חוג ימני (, , , ). הזרם יוצא מההדק החיובי של , עובר דרך מימין לשמאל ודרך כלפי מטה, וחוזר דרך :
4. האנרגיה בסלילים:
5. המתח בין A ל-B. לפי הסרטוט, הקצה התחתון של ושל מחובר לקו של (הסלילים הם קצר). לכן הפוטנציאל של A הוא המתח על , והפוטנציאל של B הוא המתח על (בשני הנגדים הזרם זורם כלפי מטה, כך שהקצה העליון חיובי):
,
תשובה: , ,
סעיף ב
, ; , ; ,
נתון: (מסעיף א), שלושת הקבלים בטור בין A ל-B. מבוקש: המתח והאנרגיה בכל קבל.
1. קיבול שקול של קבלים בטור:
2. בקבלים בטור המטען על כל קבל שווה למטען על הקיבול השקול:
3. המתח והאנרגיה בכל קבל (, ):
,
,
,
4. בדיקה: .
תשובה: , ; , ; , .
סעיף ג
נתון: , , . מבוקש: האנרגיה הנצרכת.
במצב המתמיד הקבלים והסלילים לא צורכים הספק (האנרגיה שבהם קבועה); כל ההספק שהמקורות מספקים מתפזר בנגדים.
1. ההספק של כל מקור:
2. ההספק הכולל:
3. האנרגיה במשך 20 שעות:
תשובה:
שאלה 8 · אותות מחזוריים: תדר, ערך ממוצע ויעיל
באיור א' לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי, ובאיור ב' מוצגים אותות המתחים ו- .
הערה: יחידות ערכי המספרים בציר הזמן הן ב- .


חשבו את תדרי האותות של ו- .
רשמו את המתחים ו- כפונקציה של הזמן.
רשמו את המתח כפונקציה של הזמן.
חשבו את ערכו של המתח הממוצע המתפתח על הדקי הנגד .
חשבו את ערכו של המתח היעיל המתפתח על הדקי הנגד .
חשבו את ערכו של ההספק הממוצע המתפזר בנגד .
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
,
נקרא את זמן המחזור של כל אות מהגרף, והתדר הוא ההופכי שלו.
1. : המקסימומים נמצאים ב-. בין המקסימום הראשון לחמישי יש 4 מחזורים:
2. : האות מתחיל ב-0 ועולה, מגיע למקסימום ב-, חוצה את האפס כלפי מטה ב-, מינימום ב- וחוזר ל-0 כלפי מעלה ב-:
תשובה: ,
סעיף ב
,
כל אות הוא מהצורה ; נקרא מהגרף את רמת ה-DC, המשרעת והמופע.
1. : האות נע בין ל-, ולכן רכיב ה-DC (הממוצע) הוא והמשרעת . ב- הערך הוא (רמת ה-DC) והאות עולה, ולכן המופע ההתחלתי אפס.
2. : האות נע בין ל-, ולכן אין רכיב DC והמשרעת . ב- הוא באפס ועולה, ולכן המופע אפס.
תשובה: ,
סעיף ג
לפי הסימון באיור א', הקוטב החיובי של בצד של והשלילי בצד של , ושני המקורות מחוברים בהדקים החיוביים שלהם לנגד. חוק המתחים של קירכהוף בחוג (עם כיוון השעון):
נציב את הביטויים מסעיף ב:
תשובה:
סעיף ד
הערך הממוצע של רכיב סינוסי על פני מחזור שלם הוא אפס. ב- יש שני רכיבים סינוסיים ( ו-); זמן המחזור המשותף הוא (בו נכנסים 4 מחזורים של ומחזור אחד של ), ועל פניו הממוצע של שניהם אפס. נשאר רק רכיב ה-DC:
תשובה:
סעיף ה
כאשר מתח מורכב מרכיב DC ומרכיבים סינוסיים בתדרים שונים, ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים (המכפלות המעורבות ממוצען אפס).
1. הערכים היעילים של הרכיבים:
, ,
2. הערך היעיל הכולל:
תשובה:
סעיף ו
ההספק הממוצע בנגד נקבע על ידי הערך היעיל של המתח עליו:
תשובה: