דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את הסמלים 90611, 92023, 93611 ו-90711 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2025 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות. ערך כל שאלה 20 נקודות. סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מעגל זרם ישר עם מפסק, מדידות והספקים

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.

המעגל כולל שני מקורות מתח ישר, ארבעה נגדים ושני מכשירי מדידה אידיאליים (מד מתח ומד זרם).

המפסק S פתוח.

הוריית מד הזרם IA=50 mAI_A=50\,\text{mA} והוריית מד המתח V=104 VV=104\,\text{V}.

א.

חשבו את מתח המקור E2E_2.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את התנגדות הנגד R1R_1.

(4 נקודות)

סוגרים את המפסק SS.

ג.

חשבו את הזרם דרך הנגד R1R_1 ואת הזרם דרך הנגד R4R_4.

(8 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק המתפתח במקור E2E_2 וציינו אם הוא מתנהג כספק או כצרכן.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

E2=78 VE_2=78\,\text{V}

נתון: המפסק SS פתוח, IA=50 mAI_A=50\,\text{mA}, V=104 VV=104\,\text{V}, R3=520 ΩR_3=520\,\Omega. מבוקש: E2E_2.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הזרם ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של מד המתח, ולכן הפוטנציאל שלו 104 V104\,\text{V}. ההדק העליון של E1E_1 נמצא ב-198 V198\,\text{V}.

•מד הזרם אידיאלי (התנגדות אפס), ולכן שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל, VxV_x. המפסק פתוח, ולכן בענף של R4R_4 לא זורם זרם ואין על הנגד מפל מתח: גם הקצה התחתון של R4R_4 נמצא ב-VxV_x.

•מד המתח אידיאלי (התנגדות אינסופית), ולכן לא זורם דרכו זרם. נשאר חוג אחד, ובכל הרכיבים שלו זורם אותו זרם IAI_A, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, והזרם בו נתון. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על ענף אחד.

1. הענף הימני (E2E_2 ו-R3R_3 בטור) מחובר בין הקו של 104 V104\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}. הזרם IAI_A זורם בו מלמעלה למטה ונכנס להדק החיובי של E2E_2. לכן יש מפל מתח E2E_2 על המקור ומפל מתח IA⋅R3I_A\cdot R_3 על הנגד, וסכומם הוא המתח שמד המתח מודד:

V=E2+IA⋅R3V=E_2+I_A\cdot R_3

2. נציב:

104=E2+0.05⋅520=E2+26104=E_2+0.05\cdot 520=E_2+26

E2=104−26=78 VE_2=104-26=78\,\text{V}

תשובה: E2=78 VE_2=78\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

R1=1.2 kΩR_1=1.2\,\text{k}\Omega

נתון: E1=198 VE_1=198\,\text{V}, IA=50 mAI_A=50\,\text{mA}, R2=680 ΩR_2=680\,\Omega, V=104 VV=104\,\text{V}. מבוקש: R1R_1.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א (המפסק עדיין פתוח). הזרם IAI_A יורד מהפוטנציאל 198 V198\,\text{V} אל VxV_x דרך R1R_1, ומ-VxV_x אל 104 V104\,\text{V} דרך R2R_2. זהו חוק המתחים של קירכהוף על החוג, E1−IA⋅R1−IA⋅R2−V=0E_1-I_A\cdot R_1-I_A\cdot R_2-V=0, כשכותבים אותו בשני צעדים.

1. מפל המתח על R2R_2 נותן את VxV_x:

Vx−104=IA⋅R2=0.05⋅680=34 V  ⇒  Vx=138 VV_x-104=I_A\cdot R_2=0.05\cdot 680=34\,\text{V}\;\Rightarrow\;V_x=138\,\text{V}

2. מפל המתח על R1R_1:

198−Vx=198−138=60 V198-V_x=198-138=60\,\text{V}

3. לפי חוק אוהם:

R1=600.05=1200 Ω=1.2 kΩR_1=\frac{60}{0.05}=1200\,\Omega=1.2\,\text{k}\Omega

תשובה: R1=1.2 kΩR_1=1.2\,\text{k}\Omega

סעיף ג

תשובה:

IR1≈76.54 mAI_{R1}\approx 76.54\,\text{mA}, IR4≈53.08 mAI_{R4}\approx 53.08\,\text{mA} (כלפי מטה)

נתון: E1=198 VE_1=198\,\text{V}, E2=78 VE_2=78\,\text{V} (מסעיף א), R1=1.2 kΩR_1=1.2\,\text{k}\Omega (מסעיף ב), R2=680 ΩR_2=680\,\Omega, R3=520 ΩR_3=520\,\Omega, R4=2 kΩR_4=2\,\text{k}\Omega. מבוקש: הזרמים ב-R1R_1 וב-R4R_4.

עכשיו R4R_4 מחובר, והזרם מתפצל. מכשירי המדידה אידיאליים: מד הזרם הוא קצר, ודרך מד המתח לא זורם זרם.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים שזורם בהם זרם, כלומר שני נעלמים ושתי משוואות.

•מתחי צמתים: כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VxV_x. ההדק העליון של E1E_1 ידוע (198 V198\,\text{V}). הנקודה שבין R2R_2 ל-E2E_2 אינה צומת שבו הזרם מתפצל, כי דרך מד המתח לא זורם זרם, ולכן R2R_2, E2E_2 ו-R3R_3 מחוברים בטור. כלומר נעלם אחד ומשוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נבדוק בשיטת זרמי החוגים.

סימון על הסרטוט (מתחי צמתים):

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו התחתון הוא 0 V0\,\text{V}. המפסק סגור, ולכן גם הקצה התחתון של R4R_4 מחובר אליו.

•VxV_x הוא הפוטנציאל של הצומת שבו הזרם מתפצל (שני הצדדים של מד הזרם באותו פוטנציאל).

•הזרמים: I1I_1 דרך R1R_1 אל הצומת, I4I_4 מהצומת כלפי מטה דרך R4R_4, ו-I2I_2 מהצומת דרך R2R_2, E2E_2 ו-R3R_3 אל הקו התחתון.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפרש הפוטנציאלים על הנגדים שבענף:

I1=E1−VxR1I_1=\frac{E_1-V_x}{R_1}, I4=VxR4I_4=\frac{V_x}{R_4}, I2=Vx−E2R2+R3I_2=\frac{V_x-E_2}{R_2+R_3}

(בענף הימני הזרם עובר ב-E2E_2 מההדק החיובי לשלילי, ולכן על שני הנגדים יחד נשאר המתח Vx−E2V_x-E_2.)

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת VxV_x (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים), I1=I4+I2I_1=I_4+I_2:

198−Vx1200=Vx2000+Vx−781200\frac{198-V_x}{1200}=\frac{V_x}{2000}+\frac{V_x-78}{1200}

3. נכפול את המשוואה ב-60006000 ונפתור:

5⋅(198−Vx)=3⋅Vx+5⋅(Vx−78)5\cdot(198-V_x)=3\cdot V_x+5\cdot(V_x-78)

990−5Vx=8Vx−390990-5V_x=8V_x-390

13Vx=1380  ⇒  Vx≈106.15 V13V_x=1380\;\Rightarrow\;V_x\approx 106.15\,\text{V}

4. הזרמים:

I1=198−106.151200≈0.07654 A=76.54 mAI_1=\frac{198-106.15}{1200}\approx 0.07654\,\text{A}=76.54\,\text{mA}

I4=106.152000≈0.05308 A=53.08 mAI_4=\frac{106.15}{2000}\approx 0.05308\,\text{A}=53.08\,\text{mA}

I2=106.15−781200≈0.02346 A=23.46 mAI_2=\frac{106.15-78}{1200}\approx 0.02346\,\text{A}=23.46\,\text{mA}

כל הזרמים יצאו חיוביים, כלומר הם זורמים בכיוונים שסומנו בסרטוט.

בדיקה בשיטת זרמי החוגים. מסמנים על הסרטוט זרם חוג בכל אחד משני החוגים, שניהם עם כיוון השעון:

ב-R1R_1 זורם IaI_a בלבד. ב-R4R_4 זורמים שני זרמי החוגים בכיוונים מנוגדים, ולכן הזרם בו כלפי מטה הוא Ia−IbI_a-I_b. בחוג של מד המתח לא זורם זרם.

5. חוג שמאלי: E1E_1 פועל בכיוון החוג, ועל R1R_1 ו-R4R_4 יש מפלי מתח:

(R1+R4)⋅Ia−R4⋅Ib=E1  ⇒  3200⋅Ia−2000⋅Ib=198(R_1+R_4)\cdot I_a-R_4\cdot I_b=E_1\;\Rightarrow\;3200\cdot I_a-2000\cdot I_b=198

6. חוג ימני: עם כיוון השעון עוברים ב-E2E_2 מההדק החיובי לשלילי, כלומר E2E_2 פועל נגד כיוון החוג:

−R4⋅Ia+(R2+R3+R4)⋅Ib=−E2  ⇒  −2000⋅Ia+3200⋅Ib=−78-R_4\cdot I_a+(R_2+R_3+R_4)\cdot I_b=-E_2\;\Rightarrow\;-2000\cdot I_a+3200\cdot I_b=-78

7. נפתור את שתי המשוואות בשיטת קרמר:

Δ=3200⋅3200−2000⋅2000=6.24⋅106\Delta=3200\cdot 3200-2000\cdot 2000=6.24\cdot 10^6

Ia=198⋅3200−2000⋅786.24⋅106=4776006.24⋅106≈76.54 mAI_a=\frac{198\cdot 3200-2000\cdot 78}{6.24\cdot 10^6}=\frac{477600}{6.24\cdot 10^6}\approx 76.54\,\text{mA}

Ib=2000⋅198−3200⋅786.24⋅106=1464006.24⋅106≈23.46 mAI_b=\frac{2000\cdot 198-3200\cdot 78}{6.24\cdot 10^6}=\frac{146400}{6.24\cdot 10^6}\approx 23.46\,\text{mA}

8. Ia=I1I_a=I_1, Ib=I2I_b=I_2 ו-Ia−Ib=76.54−23.46=53.08 mA=I4I_a-I_b=76.54-23.46=53.08\,\text{mA}=I_4. שתי השיטות נותנות אותן תוצאות.

תשובה: IR1≈76.54 mAI_{R1}\approx 76.54\,\text{mA} (בכיוון החץ IAI_A), IR4≈53.08 mAI_{R4}\approx 53.08\,\text{mA} (כלפי מטה).

סעיף ד

תשובה:

PE2≈1.83 WP_{E2}\approx 1.83\,\text{W}, המקור מתנהג כצרכן

נתון: E2=78 VE_2=78\,\text{V}, והזרם בענף של E2E_2 הוא I2≈23.46 mAI_2\approx 23.46\,\text{mA} (מסעיף ג; זהו גם זרם החוג הימני IbI_b). מבוקש: ההספק ב-E2E_2 והאופי שלו.

1. הזרם I2I_2 יצא חיובי, כלומר הוא זורם בכיוון שסומן בסרטוט של סעיף ג: דרך E2E_2 מלמעלה למטה. הוא נכנס להדק החיובי של המקור ויוצא מההדק השלילי.

2. ההספק:

PE2=E2⋅I2=78⋅0.02346≈1.83 WP_{E2}=E_2\cdot I_2=78\cdot 0.02346\approx 1.83\,\text{W}

3. כשזרם נכנס למקור בהדק החיובי, המקור קולט אנרגיה (כמו מצבר בטעינה), ולכן E2E_2 מתנהג כצרכן.

תשובה: PE2≈1.83 WP_{E2}\approx 1.83\,\text{W}, והמקור E2E_2 מתנהג כצרכן.

שאלה 2 · מעגל תבנין והעברת הספק מרבית

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

א.

סרטטו את מעגל התמורה של תבנין עבור הנגד RLR_L המחובר בין הנקודות aa ו- bb.

(10 נקודות)
ב.

מהם שני הערכים של העומס, הנגד RLR_L, עבורם ההספק שיתפתח יהיה חצי מההספק המרבי?

(6 נקודות)
ג.

מקצרים את הנקודות aa ו- bb באמצעות תיל חסר התנגדות.

מה גודל הזרם הזורם בתיל ומהי מגמתו (מ- aa ל- bb או מ- bb ל- aa)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

VTH=Vab=32 VV_{TH}=V_{ab}=32\,\text{V} (הדק aa חיובי), RTH=12 ΩR_{TH}=12\,\Omega

נתון: I=2 AI=2\,\text{A}, V1=14 VV_1=14\,\text{V}, V2=8 VV_2=8\,\text{V}, R1=12 ΩR_1=12\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, R3=20 ΩR_3=20\,\Omega. מבוקש: מעגל התמורה של תבנין בין aa ל-bb, כלומר VTHV_{TH} ו-RTHR_{TH}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=VabV_{TH}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-RLR_L מנותק, עם ההדקים, הצמתים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל: VaV_a הוא הקו של ההדק aa, VmV_m הוא הצומת האמצעי (בין R1R_1, R2R_2 ו-V2V_2), ו-VbV_b הוא הקו של ההדק bb.

•הקו שבין R2R_2 ל-V1V_1 נמצא ב-14 V14\,\text{V}, כי ההדק השלילי של V1V_1 מחובר לאדמה.

בחירת השיטה. במעגל שלושה מתחי צמתים לא ידועים (VaV_a, VmV_m, VbV_b), ושיטת מתחי הצמתים נותנת מערכת משוואות. אבל מבוקש רק ההפרש Va−VbV_a-V_b, והסרטוט מראה שאפשר להגיע אליו בלי מערכת משוואות:

•כש-RLR_L מנותק, אל הקו של aa מחוברים רק מקור הזרם ו-R1R_1. לכן כל זרם המקור, 2 A2\,\text{A}, עובר דרך R1R_1 מ-aa אל הצומת האמצעי.

•בין הצומת האמצעי ל-bb מחובר רק מקור המתח V2V_2.

לכן נסכם מתחים לאורך המסלול a→R1→V2→ba\to R_1\to V_2\to b (חוק המתחים של קירכהוף), ואחר כך נבדוק בשיטת מתחי הצמתים.

1. המתח על R1R_1. הזרם זורם מ-aa אל הצומת האמצעי, ולכן aa גבוה יותר:

Va−Vm=I⋅R1=2⋅12=24 VV_a-V_m=I\cdot R_1=2\cdot 12=24\,\text{V}

2. המקור V2V_2. ההדק החיובי שלו בצד של הצומת האמצעי, ולכן:

Vm−Vb=V2=8 VV_m-V_b=V_2=8\,\text{V}

3. נחבר:

VTH=Va−Vb=(Va−Vm)+(Vm−Vb)=24+8=32 VV_{TH}=V_a-V_b=(V_a-V_m)+(V_m-V_b)=24+8=32\,\text{V}

ההדק aa חיובי ביחס ל-bb.

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. נחשב את שלושת המתחים שסומנו בסרטוט.

4. הצומת האמצעי ו-bb מחוברים במקור מתח, ולכן מתייחסים אליהם כאל צומת-על אחד, עם הקשר Vm=Vb+8V_m=V_b+8. אל צומת-העל נכנס הזרם 2 A2\,\text{A} דרך R1R_1. יוצאים ממנו הזרם דרך R2R_2 (אל הקו של 14 V14\,\text{V}) והזרם דרך R3R_3 (אל האדמה):

Vm−14R2+VbR3=2\frac{V_m-14}{R_2}+\frac{V_b}{R_3}=2

Vb+8−148+Vb20=2\frac{V_b+8-14}{8}+\frac{V_b}{20}=2

0.175⋅Vb=2.75  ⇒  Vb≈15.71 V0.175\cdot V_b=2.75\;\Rightarrow\;V_b\approx 15.71\,\text{V}

5. מכאן Vm=15.71+8=23.71 VV_m=15.71+8=23.71\,\text{V} ו-Va=Vm+24=47.71 VV_a=V_m+24=47.71\,\text{V}, ולכן Va−Vb=47.71−15.71=32 VV_a-V_b=47.71-15.71=32\,\text{V}. מתאים.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור זרם מוחלף בנתק, ומקור מתח מוחלף בקצר. במעגל הזה אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

6. במעגל החדש יש רק שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של aa, הקו של bb (שהתאחד עם הצומת האמצעי, כי V2V_2 הוחלף בקצר), וקו האדמה (שאליו מחוברים עכשיו ישירות R2R_2 ו-R3R_3).

7. מסתכלים על המעגל מההדקים aa ו-bb. בין הקו של aa לקו של bb מחובר רק R1R_1. הנגדים R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין הקו של bb לקו האדמה, ומקו האדמה אין דרך חזרה אל aa (מקור הזרם הוא נתק). לכן זרם שנכנס בהדק אחד ויוצא בהדק השני לא עובר בהם, והם לא משפיעים על ההתנגדות:

RTH=R1=12 ΩR_{TH}=R_1=12\,\Omega

שלב 3: המעגל. מעגל התמורה הוא מקור מתח VTH=32 VV_{TH}=32\,\text{V} בטור עם נגד RTH=12 ΩR_{TH}=12\,\Omega, בין ההדקים aa ו-bb. ההדק החיובי של המקור פונה לצד של aa. אל ההדקים aa ו-bb מחברים את RLR_L.

תשובה: VTH=32 VV_{TH}=32\,\text{V} (הדק aa חיובי ביחס ל-bb), RTH=12 ΩR_{TH}=12\,\Omega בטור.

סעיף ב

תשובה:

RL≈2.06 ΩR_L\approx 2.06\,\Omega או RL≈69.94 ΩR_L\approx 69.94\,\Omega

נתון: מעגל תבנין VTH=32 VV_{TH}=32\,\text{V}, RTH=12 ΩR_{TH}=12\,\Omega. מבוקש: ערכי RLR_L שבהם PL=12PmaxP_L=\frac{1}{2}P_{max}.

1. ההספק המרבי מתקבל כאשר RL=RTHR_L=R_{TH}:

Pmax=VTH24RTH=3224⋅12≈21.333 WP_{max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_{TH}}=\frac{32^2}{4\cdot 12}\approx 21.333\,\text{W}

חצי ממנו: 12Pmax≈10.667 W\frac{1}{2}P_{max}\approx 10.667\,\text{W}.

2. ההספק בעומס כללי RLR_L (הזרם במעגל הטורי כפול ההתנגדות):

PL=(VTHRTH+RL)2⋅RLP_L=\left(\frac{V_{TH}}{R_{TH}+R_L}\right)^2\cdot R_L

3. נשווה לחצי מההספק המרבי:

322⋅RL(12+RL)2=3228⋅12  ⇒  (12+RL)2=96⋅RL\frac{32^2\cdot R_L}{(12+R_L)^2}=\frac{32^2}{8\cdot 12}\;\Rightarrow\;(12+R_L)^2=96\cdot R_L

RL2+24RL+144=96RL  ⇒  RL2−72RL+144=0R_L^2+24R_L+144=96R_L\;\Rightarrow\;R_L^2-72R_L+144=0

4. נפתור את המשוואה הריבועית:

RL=72±722−4⋅1442=36±1152=36±33.941R_L=\frac{72\pm\sqrt{72^2-4\cdot 144}}{2}=36\pm\sqrt{1152}=36\pm 33.941

RL1≈2.06 ΩR_{L1}\approx 2.06\,\Omega, RL2≈69.94 ΩR_{L2}\approx 69.94\,\Omega

5. בדיקה עבור RL1R_{L1}: I=3212+2.059≈2.276 AI=\frac{32}{12+2.059}\approx 2.276\,\text{A}, P=2.2762⋅2.059≈10.667 WP=2.276^2\cdot 2.059\approx 10.667\,\text{W}. מתאים.

(שימו לב: מכפלת שני הפתרונות היא 144=RTH2144=R_{TH}^2, כלומר אחד קטן מ-RTHR_{TH} והשני גדול ממנו.)

תשובה: RL≈2.06 ΩR_L\approx 2.06\,\Omega או RL≈69.94 ΩR_L\approx 69.94\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

Isc≈2.667 AI_{sc}\approx 2.667\,\text{A}, מ- aa ל- bb

נתון: מעגל התמורה מסעיף א. מבוקש: זרם הקצר בין aa ל-bb וכיוונו.

1. כשמקצרים את aa ו-bb, במעגל התמורה נשאר חוג אחד: VTHV_{TH} בטור עם RTHR_{TH} והתיל. לפי חוק אוהם:

Isc=VTHRTH=3212≈2.667 AI_{sc}=\frac{V_{TH}}{R_{TH}}=\frac{32}{12}\approx 2.667\,\text{A}

2. כיוון: ההדק aa חיובי ביחס ל-bb (Vab=+32 VV_{ab}=+32\,\text{V}), ולכן במעגל החיצוני (בתיל) הזרם זורם מ-aa ל-bb.

3. בדיקה במעגל המקורי. כשהתיל מחבר את aa ו-bb, שניהם באותו פוטנציאל. המקור V2V_2 קובע שהצומת האמצעי גבוה מ-bb ב-8 V8\,\text{V}, כלומר גבוה ב-8 V8\,\text{V} גם מ-aa. לכן דרך R1R_1 זורם זרם 812≈0.667 A\frac{8}{12}\approx 0.667\,\text{A} מהצומת האמצעי אל aa. אל הקו של aa נכנסים 2 A2\,\text{A} ממקור הזרם ו-0.667 A0.667\,\text{A} דרך R1R_1, ושניהם יוצאים דרך התיל: 2+0.667=2.667 A2+0.667=2.667\,\text{A}, מ-aa ל-bb. מתאים.

תשובה: I≈2.667 AI\approx 2.667\,\text{A}, בכיוון מ-aa ל-bb.

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: מתח מקור, הספקים ועכבה

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

המהירות הזוויתית של מקור המתח VsV_s היא: ω=1000 rad/sec⁡\omega=1000\,\text{rad}/\sec.

נתון: הזרם הזורם דרך הסליל L2L_2 שווה ל- IL2=5∠60∘ AI_{L_2}=5\angle 60^\circ\,\text{A}.

א.

חשבו את המתח VSV_S ביחס לאדמה.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הפעיל PP ואת ההספק ההיגבי QQ הנצרכים במעגל.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם ההספק של המעגל

(2 נקודות)
ד.

חשבו את העכבה של המעגל "המשתקפת" במקור המתח.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉS≈316.43∠155.44∘ V\bar{V}_S\approx 316.43\angle 155.44^\circ\,\text{V}

נתון: ω=1000 rad/s\omega=1000\,\text{rad/s}, R1=12 ΩR_1=12\,\Omega, L1=12 mHL_1=12\,\text{mH}, R2=24 ΩR_2=24\,\Omega, C1=41.6666 μFC_1=41.6666\,\mu\text{F}, R3=6 ΩR_3=6\,\Omega, L2=48 mHL_2=48\,\text{mH}, IˉL2=5∠60∘ A\bar{I}_{L_2}=5\angle 60^\circ\,\text{A}. מבוקש: VˉS\bar{V}_S.

סימון על הסרטוט. האדמה היא נקודת הייחוס. כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל: VˉS\bar{V}_S הוא ההדק העליון של המקור, ו-Vˉx\bar{V}_x הוא הצומת העליון, שבו הזרם מתפצל. הזרמים: IˉT\bar{I}_T מהמקור אל הצומת, IˉR2\bar{I}_{R2} מהצומת כלפי מטה בענף האמצעי, ו-IˉL2\bar{I}_{L_2} בענף הימני (נתון).

בחירת השיטה. בדרך כלל המקור ידוע ומחפשים את הזרמים, ואז כותבים משוואת צומת או משוואות חוגים. כאן המצב הפוך: הזרם של ענף אחד ידוע, והמקור לא ידוע. לכן אין צורך במערכת משוואות. מתקדמים מהענף הידוע אחורה אל המקור, ובכל צעד יש נעלם אחד: קודם Vˉx\bar{V}_x (חוק אוהם על הענף הימני), אחר כך IˉR2\bar{I}_{R2} (חוק אוהם על הענף האמצעי), אחר כך IˉT\bar{I}_T (חוק הזרמים בצומת), ולבסוף VˉS\bar{V}_S (חוק המתחים בחוג השמאלי).

1. ראקטנסים:

XL1=ωL1=1000⋅12⋅10−3=12 ΩX_{L1}=\omega L_1=1000\cdot 12\cdot 10^{-3}=12\,\Omega

XL2=ωL2=1000⋅48⋅10−3=48 ΩX_{L2}=\omega L_2=1000\cdot 48\cdot 10^{-3}=48\,\Omega

XC1=1ωC1=11000⋅41.6666⋅10−6≈24 ΩX_{C1}=\frac{1}{\omega C_1}=\frac{1}{1000\cdot 41.6666\cdot 10^{-6}}\approx 24\,\Omega

2. עכבות הענפים:

Z1=R1+jXL1=12+j12=16.971∠45∘ ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=12+j12=16.971\angle 45^\circ\,\Omega (ענף המקור)

Z2=R2−jXC1=24−j24=33.941∠−45∘ ΩZ_2=R_2-jX_{C1}=24-j24=33.941\angle -45^\circ\,\Omega (הענף האמצעי)

Z3=R3+jXL2=6+j48=48.374∠82.875∘ ΩZ_3=R_3+jX_{L2}=6+j48=48.374\angle 82.875^\circ\,\Omega (הענף הימני)

3. נסמן ב-Vˉx\bar{V}_x את מתח הצומת העליון (המשותף ל-L1L_1, R2R_2 ו-R3R_3) ביחס לאדמה. הזרם IˉL2\bar{I}_{L_2} זורם מהצומת הזה דרך R3R_3 ו-L2L_2 לאדמה:

Vˉx=IˉL2⋅Z3=5∠60∘⋅48.374∠82.875∘≈241.87∠142.875∘ V=−192.85+j145.98 V\bar{V}_x=\bar{I}_{L_2}\cdot Z_3=5\angle 60^\circ\cdot 48.374\angle 82.875^\circ\approx 241.87\angle 142.875^\circ\,\text{V}=-192.85+j145.98\,\text{V}

4. הזרם בענף האמצעי (R2R_2 ו-C1C_1), כלפי מטה:

IˉR2=VˉxZ2=241.87∠142.875∘33.941∠−45∘≈7.126∠−172.125∘ A=−7.059−j0.976 A\bar{I}_{R2}=\frac{\bar{V}_x}{Z_2}=\frac{241.87\angle 142.875^\circ}{33.941\angle -45^\circ}\approx 7.126\angle -172.125^\circ\,\text{A}=-7.059-j0.976\,\text{A}

5. הזרם הכולל מהמקור (חוק הזרמים בצומת העליון):

IˉT=IˉL2+IˉR2=(2.5+j4.330)+(−7.059−j0.976)=−4.559+j3.354≈5.660∠143.66∘ A\bar{I}_T=\bar{I}_{L_2}+\bar{I}_{R2}=(2.5+j4.330)+(-7.059-j0.976)=-4.559+j3.354\approx 5.660\angle 143.66^\circ\,\text{A}

6. המפל על ענף המקור:

IˉT⋅Z1=5.660∠143.66∘⋅16.971∠45∘≈96.05∠−171.34∘ V=−94.95−j14.46 V\bar{I}_T\cdot Z_1=5.660\angle 143.66^\circ\cdot 16.971\angle 45^\circ\approx 96.05\angle -171.34^\circ\,\text{V}=-94.95-j14.46\,\text{V}

7. חוק המתחים בחוג השמאלי:

VˉS=Vˉx+IˉT⋅Z1=(−192.85+j145.98)+(−94.95−j14.46)=−287.80+j131.52 V\bar{V}_S=\bar{V}_x+\bar{I}_T\cdot Z_1=(-192.85+j145.98)+(-94.95-j14.46)=-287.80+j131.52\,\text{V}

8. בהצגה קוטבית:

∣VˉS∣=287.802+131.522≈316.43 V|\bar{V}_S|=\sqrt{287.80^2+131.52^2}\approx 316.43\,\text{V}, הזווית ברביע השני: 180∘−arctan⁡131.52287.80≈155.44∘180^\circ-\arctan\frac{131.52}{287.80}\approx 155.44^\circ

תשובה: VˉS≈316.43∠155.44∘ V\bar{V}_S\approx 316.43\angle 155.44^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

P≈1753 WP\approx 1753\,\text{W}, Q≈365.6 VArQ\approx 365.6\,\text{VAr} (השראי)

נתון: VˉS≈316.43∠155.44∘ V\bar{V}_S\approx 316.43\angle 155.44^\circ\,\text{V}, IˉT≈5.660∠143.66∘ A\bar{I}_T\approx 5.660\angle 143.66^\circ\,\text{A} (מסעיף א). מבוקש: PP ו-QQ.

1. ההספק המדומה המרוכב הוא מכפלת המתח בצמוד של הזרם:

Sˉ=VˉS⋅IˉT∗=316.43∠155.44∘⋅5.660∠−143.66∘≈1790.8∠11.78∘ VA\bar{S}=\bar{V}_S\cdot\bar{I}_T^{*}=316.43\angle 155.44^\circ\cdot 5.660\angle -143.66^\circ\approx 1790.8\angle 11.78^\circ\,\text{VA}

2. נעבור להצגה קרטזית:

Sˉ=1790.8cos⁡11.78∘+j 1790.8sin⁡11.78∘≈1753.1+j365.6 VA\bar{S}=1790.8\cos 11.78^\circ+j\,1790.8\sin 11.78^\circ\approx 1753.1+j365.6\,\text{VA}

3. החלק הממשי הוא ההספק הפעיל והחלק המדומה הוא ההספק ההיגבי:

P≈1753 WP\approx 1753\,\text{W}, Q≈365.6 VArQ\approx 365.6\,\text{VAr}

4. בדיקה דרך הרכיבים: ההספק הפעיל מתפזר רק בנגדים:

P=∣IT∣2R1+∣IR2∣2R2+∣IL2∣2R3=5.6602⋅12+7.1262⋅24+52⋅6≈1753 WP=|I_T|^2R_1+|I_{R2}|^2R_2+|I_{L2}|^2R_3=5.660^2\cdot 12+7.126^2\cdot 24+5^2\cdot 6\approx 1753\,\text{W}. מתאים.

QQ חיובי, כלומר המעגל צורך הספק היגבי (אופי השראי).

תשובה: P≈1753 WP\approx 1753\,\text{W}, Q≈365.6 VArQ\approx 365.6\,\text{VAr}

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φ≈0.979\cos\varphi\approx 0.979 (השראי, מפגר)

מקדם ההספק הוא הקוסינוס של זווית ההספק המדומה (ההפרש בין זווית המתח לזווית הזרם):

φ=155.44∘−143.66∘≈11.78∘\varphi=155.44^\circ-143.66^\circ\approx 11.78^\circ

cos⁡φ=cos⁡11.78∘≈0.979\cos\varphi=\cos 11.78^\circ\approx 0.979

(או: cos⁡φ=PS=1753.11790.8≈0.979\cos\varphi=\frac{P}{S}=\frac{1753.1}{1790.8}\approx 0.979.) הזרם מפגר אחרי המתח, ולכן מקדם ההספק השראי.

תשובה: cos⁡φ≈0.979\cos\varphi\approx 0.979 (השראי)

סעיף ד

תשובה:

Z≈55.91∠11.78∘ Ω=54.73+j11.41 ΩZ\approx 55.91\angle 11.78^\circ\,\Omega=54.73+j11.41\,\Omega

העכבה שהמקור "רואה" היא היחס בין מתח המקור לזרם שהוא מספק:

1. Z=VˉSIˉT=316.43∠155.44∘5.660∠143.66∘≈55.91∠11.78∘ ΩZ=\frac{\bar{V}_S}{\bar{I}_T}=\frac{316.43\angle 155.44^\circ}{5.660\angle 143.66^\circ}\approx 55.91\angle 11.78^\circ\,\Omega

2. בהצגה קרטזית:

Z=55.91cos⁡11.78∘+j 55.91sin⁡11.78∘≈54.73+j11.41 ΩZ=55.91\cos 11.78^\circ+j\,55.91\sin 11.78^\circ\approx 54.73+j11.41\,\Omega

3. בדיקה דרך חיבור העכבות: Z2∥Z3=(24−j24)(6+j48)30+j24≈42.73−j0.59 ΩZ_2\parallel Z_3=\frac{(24-j24)(6+j48)}{30+j24}\approx 42.73-j0.59\,\Omega, ובטור עם Z1=12+j12Z_1=12+j12 מקבלים 54.73+j11.41 Ω54.73+j11.41\,\Omega. מתאים.

תשובה: Z≈55.91∠11.78∘ Ω=54.73+j11.41 ΩZ\approx 55.91\angle 11.78^\circ\,\Omega=54.73+j11.41\,\Omega

שאלה 4 · משרן מעשי ומעגל תהודה טורי RLC

מחברים משרן בעל התנגדות פנימית למקור מתח ישר DC ומתווים גרף של המתח כתלות בזרם כמתואר באיור לשאלה 4.

מנתקים את המשרן המעשי ממקור המתח הישר.

מחברים את המשרן המעשי בטור לקבל C למקור מתח חילופין שהביטוי המתמטי שלו הוא:

u(t)=10⋅2⋅sin⁡(2000⋅t)[V]u(t)=10\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(2000\cdot t)\quad[\text{V}]

ידוע שבמעגל זורם זרם בעוצמה מרבית וגורם הטיב שלו Q=20Q=20.

א.

סרטטו את המעגל החשמלי וחשבו את התנגדות המשרן R,

את השראותו L ואת קיבולת הקבל C.

(10 נקודות)
ב.

מהו הזרם היעיל (אפקטיבי) המרבי שזורם במעגל וכמה הספק ממשי צורך המעגל?

האם המעגל צורך גם הספק היגבי? נמקו את תשובתכם.

(5 נקודות)
ג.

משנים את תדר המקור ל- 500 הרץ.

חשבו את גורם ההספק cos⁡Φ\cos\Phi של המעגל וקבעו את אופיו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

מעגל טורי RR-LL-CC עם המקור; R=20 ΩR=20\,\Omega, L=0.2 HL=0.2\,\text{H}, C=1.25 μFC=1.25\,\mu\text{F}

נתון: גרף UU כפונקציה של II בזרם ישר, u(t)=102sin⁡(2000t) Vu(t)=10\sqrt{2}\sin(2000t)\,\text{V}, זרם מרבי, Q=20Q=20. מבוקש: סרטוט המעגל, RR, LL, CC.

המעגל: המשרן המעשי מיוצג כנגד RR בטור עם סליל אידיאלי LL. מחברים אותו בטור עם הקבל CC ועם מקור המתח u(t)u(t), כך שכל הרכיבים בחוג אחד: מקור u(t)→R→L→C→u(t)\to R\to L\to C\to חזרה למקור.

1. התנגדות המשרן. בזרם ישר הסליל האידיאלי הוא קצר, ולכן המשרן מתנהג כנגד RR בלבד, והגרף הוא קו ישר דרך הראשית. השיפוע שלו הוא ההתנגדות; נקרא נקודה מהגרף (I=10 mAI=10\,\text{mA}, U=0.2 VU=0.2\,\text{V}):

R=UI=0.210⋅10−3=20 ΩR=\frac{U}{I}=\frac{0.2}{10\cdot 10^{-3}}=20\,\Omega

2. תדר התהודה. במעגל טורי הזרם מרבי כאשר העכבה מינימלית, כלומר בתהודה (XL=XCX_L=X_C). לכן התדר הזוויתי של המקור הוא תדר התהודה:

ω0=2000 rad/s\omega_0=2000\,\text{rad/s}

3. השראות. גורם הטיב של מעגל טורי בתהודה:

Q=ω0LR  ⇒  L=Q⋅Rω0=20⋅202000=0.2 HQ=\frac{\omega_0 L}{R}\;\Rightarrow\;L=\frac{Q\cdot R}{\omega_0}=\frac{20\cdot 20}{2000}=0.2\,\text{H}

4. קיבול. מתנאי התהודה:

ω0=1LC  ⇒  C=1ω02L=120002⋅0.2=1.25⋅10−6 F=1.25 μF\omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}}\;\Rightarrow\;C=\frac{1}{\omega_0^2 L}=\frac{1}{2000^2\cdot 0.2}=1.25\cdot 10^{-6}\,\text{F}=1.25\,\mu\text{F}

תשובה: מעגל טורי של המקור, RR, LL ו-CC; R=20 ΩR=20\,\Omega, L=0.2 HL=0.2\,\text{H}, C=1.25 μFC=1.25\,\mu\text{F}.

סעיף ב

תשובה:

I=0.5 AI=0.5\,\text{A}, P=5 WP=5\,\text{W}, Q=0Q=0 (המעגל בתהודה, אופי אוהמי טהור)

נתון: u(t)=102sin⁡(2000t) Vu(t)=10\sqrt{2}\sin(2000t)\,\text{V}, המעגל בתהודה, R=20 ΩR=20\,\Omega. מבוקש: הזרם היעיל, PP, והאם יש הספק היגבי.

1. המתח היעיל של המקור:

U=Umax2=1022=10 VU=\frac{U_{max}}{\sqrt{2}}=\frac{10\sqrt{2}}{\sqrt{2}}=10\,\text{V}

2. בתהודה XL=XCX_L=X_C, ולכן העכבה הכוללת היא RR בלבד (הקבל והסליל יחד מתנהגים כקצר):

Iˉ=UˉR=10∠0∘20=0.5∠0∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}}{R}=\frac{10\angle 0^\circ}{20}=0.5\angle 0^\circ\,\text{A}

3. ההספק הממשי מתפזר רק בהתנגדות:

P=I2⋅R=0.52⋅20=5 WP=I^2\cdot R=0.5^2\cdot 20=5\,\text{W}

4. הספק היגבי: הסליל צורך QL=I2XL=0.52⋅400=100 VArQ_L=I^2X_L=0.5^2\cdot 400=100\,\text{VAr} והקבל מספק QC=I2XC=100 VArQ_C=I^2X_C=100\,\text{VAr} (כאן XL=ω0L=2000⋅0.2=400 Ω=XCX_L=\omega_0L=2000\cdot 0.2=400\,\Omega=X_C). הם מבטלים זה את זה, ולכן ההספק ההיגבי הכולל שהמעגל צורך מהמקור הוא Q=0Q=0. המעגל בתהודה בעל אופי אוהמי טהור: הזרם והמתח באותה מופע.

תשובה: I=0.5 AI=0.5\,\text{A}, P=5 WP=5\,\text{W}; המעגל אינו צורך הספק היגבי (Q=0Q=0) כי בתהודה האופי אוהמי טהור.

סעיף ג

תשובה:

cos⁡Φ≈0.053\cos\Phi\approx 0.053, אופי השראי

נתון: f=500 Hzf=500\,\text{Hz}, R=20 ΩR=20\,\Omega, L=0.2 HL=0.2\,\text{H}, C=1.25 μFC=1.25\,\mu\text{F}. מבוקש: cos⁡Φ\cos\Phi והאופי.

1. התדר הזוויתי החדש:

ω=2πf=2π⋅500=1000π≈3141.6 rad/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot 500=1000\pi\approx 3141.6\,\text{rad/s}

(גבוה מתדר התהודה 2000 rad/s2000\,\text{rad/s}, ולכן צפוי אופי השראי.)

2. ראקטנסים:

XL=ωL=1000π⋅0.2≈628.32 ΩX_L=\omega L=1000\pi\cdot 0.2\approx 628.32\,\Omega

XC=1ωC=11000π⋅1.25⋅10−6≈254.65 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\pi\cdot 1.25\cdot 10^{-6}}\approx 254.65\,\Omega

3. העכבה הכוללת:

ZT=R+j(XL−XC)=20+j(628.32−254.65)=20+j373.67 ΩZ_T=R+j(X_L-X_C)=20+j(628.32-254.65)=20+j373.67\,\Omega

∣ZT∣=202+373.672≈374.21 Ω|Z_T|=\sqrt{20^2+373.67^2}\approx 374.21\,\Omega, Φ=arctan⁡373.6720≈86.94∘\Phi=\arctan\frac{373.67}{20}\approx 86.94^\circ

4. גורם ההספק:

cos⁡Φ=R∣ZT∣=20374.21≈0.053\cos\Phi=\frac{R}{|Z_T|}=\frac{20}{374.21}\approx 0.053

5. החלק המדומה של העכבה חיובי (XL>XCX_L>X_C), ולכן המעגל בעל אופי השראי (הזרם מפגר אחרי המתח).

תשובה: cos⁡Φ≈0.053\cos\Phi\approx 0.053, אופי השראי.

שאלה 5 · צרכן תלת-מופעי במשולש וניתוק מופע

באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי בחיבור משולש הניזון מרשת תלת-מופעית מאוזנת המחוברת בצורת כוכב. נתון: ההספק המתפתח בצרכן P=3000 WP=3000\,\text{W}.

הוריית מד הזרם I=27.385 AI=27.385\,\text{A}. הנגדים שווים בערכם (R1=R2=R3)(R_1=R_2=R_3).

א.

מהו הגודל של הזרם המופעי בעומס, IPHI_{PH}?

(4 נקודות)
ב.

מהו הגודל של המתח הקווי ULU_L?

(7 נקודות)
ג.

בגלל תקלה, המופע AA של הרשת החשמלית התנתק. מהו הספק PnewP_{new} המתפתח בצרכן במצב זה?

(6 נקודות)
ד.

מהם ערכי הזרמים IR1I_{R1}, IR2I_{R2}, IR3I_{R3} (לאחר התקלה)?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

IPH≈15.81 AI_{PH}\approx 15.81\,\text{A}

נתון: מד הזרם מחובר בקו AA, ולכן הוא מודד את הזרם הקווי IL=27.385 AI_L=27.385\,\text{A}. העומס מאוזן ומחובר במשולש. מבוקש: הזרם המופעי (הזרם בכל נגד).

בחיבור משולש מאוזן הזרם הקווי גדול פי 3\sqrt{3} מהזרם המופעי:

IPH=IL3=27.3853≈15.81 AI_{PH}=\frac{I_L}{\sqrt{3}}=\frac{27.385}{\sqrt{3}}\approx 15.81\,\text{A}

תשובה: IPH≈15.81 AI_{PH}\approx 15.81\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

UL≈63.25 VU_L\approx 63.25\,\text{V}

נתון: P=3000 WP=3000\,\text{W}, IL=27.385 AI_L=27.385\,\text{A}. העומס נגדי טהור, ולכן cos⁡φ=1\cos\varphi=1. מבוקש: ULU_L.

1. ההספק בצרכן תלת-מופעי מאוזן:

P=3⋅UL⋅IL⋅cos⁡φP=\sqrt{3}\cdot U_L\cdot I_L\cdot\cos\varphi

2. נבודד את ULU_L ונציב (cos⁡φ=1\cos\varphi=1):

UL=P3⋅IL=30003⋅27.385≈63.25 VU_L=\frac{P}{\sqrt{3}\cdot I_L}=\frac{3000}{\sqrt{3}\cdot 27.385}\approx 63.25\,\text{V}

(במשולש המתח המופעי שווה למתח הקווי, ולכן גם המתח על כל נגד הוא 63.25 V63.25\,\text{V}.)

תשובה: UL≈63.25 VU_L\approx 63.25\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

Pnew≈1.5 kWP_{new}\approx 1.5\,\text{kW}

נתון: P=3000 WP=3000\,\text{W}, IPH≈15.81 AI_{PH}\approx 15.81\,\text{A}, UL≈63.25 VU_L\approx 63.25\,\text{V}. מבוקש: ההספק אחרי ניתוק המופע AA.

1. התנגדות כל נגד: ההספק בכל מופע הוא שליש מההספק הכולל:

RPH=PPHIPH2=100015.812≈4 ΩR_{PH}=\frac{P_{PH}}{I_{PH}^2}=\frac{1000}{15.81^2}\approx 4\,\Omega

(בדיקה: ULIPH=63.2515.81≈4 Ω\frac{U_L}{I_{PH}}=\frac{63.25}{15.81}\approx 4\,\Omega.)

2. אחרי הניתוק נשארים מחוברים רק הקווים BB ו-CC, והצרכן מקבל את המתח הקווי UBC=ULU_{BC}=U_L בלבד. לפי האיור: R3R_3 מחובר ישירות בין הצומת של BB לצומת של CC, ואילו R1R_1 ו-R2R_2 נפגשים בצומת העליון, שכבר לא מחובר לרשת, ולכן הם מחוברים זה לזה בטור, וביחד במקביל ל-R3R_3.

3. ההתנגדות השקולה:

Rtotal=R3∥(R1+R2)=4⋅(4+4)4+4+4≈2.667 ΩR_{total}=R_3\parallel(R_1+R_2)=\frac{4\cdot(4+4)}{4+4+4}\approx 2.667\,\Omega

4. הזרם הקווי החדש וההספק:

IL(new)=ULRtotal=63.252.667≈23.72 AI_L(new)=\frac{U_L}{R_{total}}=\frac{63.25}{2.667}\approx 23.72\,\text{A}

Pnew=UL⋅IL(new)=63.25⋅23.72≈1500 W=1.5 kWP_{new}=U_L\cdot I_L(new)=63.25\cdot 23.72\approx 1500\,\text{W}=1.5\,\text{kW}

(בדרך אחרת: Pnew=UL2R3+UL2R1+R2=P3+P6=P2P_{new}=\frac{U_L^2}{R_3}+\frac{U_L^2}{R_1+R_2}=\frac{P}{3}+\frac{P}{6}=\frac{P}{2}.)

תשובה: Pnew≈1.5 kWP_{new}\approx 1.5\,\text{kW}

סעיף ד

תשובה:

IR3≈15.81 AI_{R3}\approx 15.81\,\text{A}, IR1=IR2≈7.91 AI_{R1}=I_{R2}\approx 7.91\,\text{A}

נתון: אחרי התקלה UL≈63.25 VU_L\approx 63.25\,\text{V} מחובר ישירות על R3R_3, ועל R1R_1 ו-R2R_2 בטור. כל נגד 4 Ω4\,\Omega. מבוקש: הזרם בכל נגד.

1. הנגד R3R_3 מקבל את מלוא המתח הקווי:

IR3=ULR3=63.254≈15.81 AI_{R3}=\frac{U_L}{R_3}=\frac{63.25}{4}\approx 15.81\,\text{A}

2. הנגדים R1R_1 ו-R2R_2 בטור, ולכן זורם בהם אותו זרם:

IR1=IR2=ULR1+R2=63.258≈7.91 AI_{R1}=I_{R2}=\frac{U_L}{R_1+R_2}=\frac{63.25}{8}\approx 7.91\,\text{A}

(בדיקה: 15.81+7.91=23.72 A15.81+7.91=23.72\,\text{A}, הזרם הקווי מסעיף ג.)

תשובה: IR3≈15.81 AI_{R3}\approx 15.81\,\text{A}, IR1=IR2≈7.91 AI_{R1}=I_{R2}\approx 7.91\,\text{A}.

שאלה 6 · מעגל מגנטי עם חריצי אוויר

באיור א' לשאלה 6 מוצגת ליבה ברזל מגנטית חד-שטפית עם שני חריצי אוויר השווים באורכם.

על הליבה מותקן סליל בעל 220 כריכות. באיור ב' לשאלה 6 מוצג עקום צפיפות השטף המגנטי בתלות בשדה המגנטי.

נתון:

אורך המסלול המגנטי של הליבה ללא חריצי האוויר le=84 cml_e=84\,\text{cm}.

אורך כל חריץ אוויר lg=3 mml_g=3\,\text{mm}.

הזרם בסליל: I=4 AI=4\,\text{A}.

שטח חתך של הליבה ושל חריצי האוויר אחיד A=25 cm2A=25\,\text{cm}^2.

א.

מהי ההתנגדות המגנטית (המיאון המגנטי) השקילה RmTR_{mT} של המעגל?

(4 נקודות)
ב.

מהי צפיפות השטף המגנטית BB?

(6 נקודות)
ג.

מהי ההשראות העצמית של הסליל LL?

(4 נקודות)
ד.

מהו הזרם I∗I^* המזערי הדרוש בעבור צפיפות שטף מגנטית מרבית BmaxB_{max}?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

RmT≈2.134⋅106 AT/WbR_{mT}\approx 2.134\cdot 10^6\,\text{AT/Wb}

נתון: le=0.84 ml_e=0.84\,\text{m}, lg=3⋅10−3 ml_g=3\cdot 10^{-3}\,\text{m} (שני חריצים), A=25⋅10−4 m2A=25\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2, עקום BB-HH. מבוקש: המיאון השקול.

1. חדירות הליבה. בתחום הליניארי של העקום (עד הברך) BB יחסי ל-HH. נקרא את נקודת הברך: B=0.6 TB=0.6\,\text{T} ב-H=400 AT/mH=400\,\text{AT/m}:

μr=Bμ0⋅H=0.64π⋅10−7⋅400≈1193.7\mu_r=\frac{B}{\mu_0\cdot H}=\frac{0.6}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 400}\approx 1193.7

2. מיאון הליבה:

Rm,core=leμ0μrA=0.844π⋅10−7⋅1193.7⋅25⋅10−4≈224,000 AT/WbR_{m,core}=\frac{l_e}{\mu_0\mu_r A}=\frac{0.84}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1193.7\cdot 25\cdot 10^{-4}}\approx 224{,}000\,\text{AT/Wb}

3. מיאון שני חריצי האוויר (בחריץ μr=1\mu_r=1; שני החריצים בטור עם הליבה):

Rm,gap=2 lgμ0A=2⋅0.0034π⋅10−7⋅25⋅10−4≈1,909,859 AT/WbR_{m,gap}=\frac{2\,l_g}{\mu_0 A}=\frac{2\cdot 0.003}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 25\cdot 10^{-4}}\approx 1{,}909{,}859\,\text{AT/Wb}

4. במעגל מגנטי טורי המיאונים מתחברים כמו נגדים בטור:

RmT=Rm,core+Rm,gap=224,000+1,909,859≈2,133,859 AT/Wb≈2.134⋅106 AT/WbR_{mT}=R_{m,core}+R_{m,gap}=224{,}000+1{,}909{,}859\approx 2{,}133{,}859\,\text{AT/Wb}\approx 2.134\cdot 10^6\,\text{AT/Wb}

(שימו לב שחריצי האוויר, למרות אורכם הקטן, תורמים כמעט 90% מהמיאון.)

תשובה: RmT≈2.134⋅106 AT/WbR_{mT}\approx 2.134\cdot 10^6\,\text{AT/Wb}

סעיף ב

תשובה:

B≈0.165 TB\approx 0.165\,\text{T}

נתון: N=220N=220, I=4 AI=4\,\text{A}, RmT≈2.134⋅106 AT/WbR_{mT}\approx 2.134\cdot 10^6\,\text{AT/Wb}, A=25⋅10−4 m2A=25\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2. מבוקש: BB.

1. הכוח המגנו-מניע:

F=N⋅I=220⋅4=880 ATF=N\cdot I=220\cdot 4=880\,\text{AT}

2. השטף (חוק אוהם המגנטי):

Φ=FRmT=8802,133,859≈4.124⋅10−4 Wb\Phi=\frac{F}{R_{mT}}=\frac{880}{2{,}133{,}859}\approx 4.124\cdot 10^{-4}\,\text{Wb}

3. צפיפות השטף:

B=ΦA=4.124⋅10−425⋅10−4≈0.165 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{4.124\cdot 10^{-4}}{25\cdot 10^{-4}}\approx 0.165\,\text{T}

4. בדיקה: 0.165 T<0.6 T0.165\,\text{T}<0.6\,\text{T}, כלומר הליבה עובדת בתחום הליניארי של העקום, ולכן השימוש ב-μr\mu_r הקבוע מסעיף א מוצדק.

תשובה: B≈0.165 TB\approx 0.165\,\text{T}

סעיף ג

תשובה:

L≈22.68 mHL\approx 22.68\,\text{mH}

נתון: N=220N=220, RmT≈2.134⋅106 AT/WbR_{mT}\approx 2.134\cdot 10^6\,\text{AT/Wb}. מבוקש: LL.

ההשראות של סליל על מעגל מגנטי:

L=N2RmT=22022,133,859=484002,133,859≈0.02268 H=22.68 mHL=\frac{N^2}{R_{mT}}=\frac{220^2}{2{,}133{,}859}=\frac{48400}{2{,}133{,}859}\approx 0.02268\,\text{H}=22.68\,\text{mH}

(אפשר גם: L=NΦI=220⋅4.124⋅10−44≈22.68 mHL=\frac{N\Phi}{I}=\frac{220\cdot 4.124\cdot 10^{-4}}{4}\approx 22.68\,\text{mH}.)

תשובה: L≈22.68 mHL\approx 22.68\,\text{mH}

סעיף ד

תשובה:

I∗≈14.55 AI^*\approx 14.55\,\text{A}

נתון: מהעקום, צפיפות השטף המרבית (הרוויה) היא Bmax=0.6 TB_{max}=0.6\,\text{T}; A=25⋅10−4 m2A=25\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2, RmT≈2.134⋅106 AT/WbR_{mT}\approx 2.134\cdot 10^6\,\text{AT/Wb}, N=220N=220. מבוקש: הזרם המזערי שמביא את הליבה ל-BmaxB_{max}.

1. הזרם המזערי הוא זה שמביא את הליבה בדיוק לברך העקום (B=0.6 TB=0.6\,\text{T}); עד שם הליבה ליניארית, ולכן המיאון מסעיף א עדיין תקף.

2. השטף הדרוש:

Φmax=Bmax⋅A=0.6⋅25⋅10−4=1.5⋅10−3 Wb\Phi_{max}=B_{max}\cdot A=0.6\cdot 25\cdot 10^{-4}=1.5\cdot 10^{-3}\,\text{Wb}

3. הכוח המגנו-מניע הדרוש והזרם:

N⋅I∗=Φmax⋅RmT  ⇒  I∗=Bmax⋅A⋅RmTN=0.6⋅0.0025⋅2,133,859220≈14.55 AN\cdot I^*=\Phi_{max}\cdot R_{mT}\;\Rightarrow\;I^*=\frac{B_{max}\cdot A\cdot R_{mT}}{N}=\frac{0.6\cdot 0.0025\cdot 2{,}133{,}859}{220}\approx 14.55\,\text{A}

4. בדיקה בחוק אמפר: בליבה H=400 AT/mH=400\,\text{AT/m} ובחריצים Hg=Bμ0H_g=\frac{B}{\mu_0}:

NI∗=400⋅0.84+0.64π⋅10−7⋅2⋅0.003≈336+2864.8=3200.8 ATN I^*=400\cdot 0.84+\frac{0.6}{4\pi\cdot 10^{-7}}\cdot 2\cdot 0.003\approx 336+2864.8=3200.8\,\text{AT}, ומכאן I∗=3200.8220≈14.55 AI^*=\frac{3200.8}{220}\approx 14.55\,\text{A}. מתאים.

תשובה: I∗≈14.55 AI^*\approx 14.55\,\text{A}

שאלה 7 · אנרגיה בסלילים ובקבלים במצב מתמיד

באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשבו את האנרגיה האגורה בכל אחד מהסלילים ואת המתח בין הנקודות A-B.

(10 נקודות)
ב.

כמה מתח יש על כל קבל וכמה אנרגיה אגורה בו?

(6 נקודות)
ג.

כמה אנרגיה, ביחידות וואט-שעה (Wh), צורך המעגל במשך 20 שעות?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

WL1=2.88 nJW_{L1}=2.88\,\text{nJ}, WL2=32 pJW_{L2}=32\,\text{pJ}, UAB=40 VU_{AB}=40\,\text{V}

נתון: U1=120 VU_1=120\,\text{V}, U2=40 VU_2=40\,\text{V}, R1=6 kΩR_1=6\,\text{k}\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega, R3=20 kΩR_3=20\,\text{k}\Omega, R4=5 kΩR_4=5\,\text{k}\Omega, L1=40 μHL_1=40\,\mu\text{H}, L2=25 μHL_2=25\,\mu\text{H}, C1=20 μFC_1=20\,\mu\text{F}, C2=4 μFC_2=4\,\mu\text{F}, C3=5 μFC_3=5\,\mu\text{F}. מבוקש: האנרגיה בסלילים ו-UABU_{AB}.

המקורות הם מקורות מתח ישר, ולכן מנתחים את המעגל במצב המתמיד: הסלילים מתנהגים כקצר והקבלים כנתק.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בקצר, והקבלים מוחלפים בנתק. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל (הקו התחתון הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}) וזרמי שני החוגים:

בחירת השיטה. הקבלים מנתקים את הצד השמאלי מהצד הימני בין A ל-B. שני הצדדים מחוברים רק בקו התחתון, ודרך חיבור יחיד לא יכול לזרום זרם. לכן נוצרים שני חוגים בלתי תלויים, בלי ענף משותף. בכל חוג יש נעלם אחד, ואין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים: כותבים חוק אוהם לכל חוג בנפרד.

1. בחוג השמאלי זורם IL1I_{L1} עם כיוון השעון, ובחוג הימני זורם IL2I_{L2} נגד כיוון השעון. בשני החוגים הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור.

2. חוג שמאלי (U1U_1, R1R_1, R2R_2, L1L_1). הזרם IL1I_{L1} יוצא מההדק החיובי של U1U_1, עובר דרך R1R_1 משמאל לימין ודרך R2R_2 כלפי מטה, וחוזר דרך L1L_1:

IL1=U1R1+R2=120(6+4)⋅103=12 mAI_{L1}=\frac{U_1}{R_1+R_2}=\frac{120}{(6+4)\cdot 10^3}=12\,\text{mA}

3. חוג ימני (U2U_2, R3R_3, R4R_4, L2L_2). הזרם IL2I_{L2} יוצא מההדק החיובי של U2U_2, עובר דרך R3R_3 מימין לשמאל ודרך R4R_4 כלפי מטה, וחוזר דרך L2L_2:

IL2=U2R3+R4=40(20+5)⋅103=1.6 mAI_{L2}=\frac{U_2}{R_3+R_4}=\frac{40}{(20+5)\cdot 10^3}=1.6\,\text{mA}

4. האנרגיה בסלילים:

WL1=L1IL122=40⋅10−6⋅(12⋅10−3)22=2.88⋅10−9 J=2.88 nJW_{L1}=\frac{L_1 I_{L1}^2}{2}=\frac{40\cdot 10^{-6}\cdot(12\cdot 10^{-3})^2}{2}=2.88\cdot 10^{-9}\,\text{J}=2.88\,\text{nJ}

WL2=L2IL222=25⋅10−6⋅(1.6⋅10−3)22=3.2⋅10−11 J=32 pJW_{L2}=\frac{L_2 I_{L2}^2}{2}=\frac{25\cdot 10^{-6}\cdot(1.6\cdot 10^{-3})^2}{2}=3.2\cdot 10^{-11}\,\text{J}=32\,\text{pJ}

5. המתח בין A ל-B. לפי הסרטוט, הקצה התחתון של R2R_2 ושל R4R_4 מחובר לקו של 0 V0\,\text{V} (הסלילים הם קצר). לכן הפוטנציאל של A הוא המתח על R2R_2, והפוטנציאל של B הוא המתח על R4R_4 (בשני הנגדים הזרם זורם כלפי מטה, כך שהקצה העליון חיובי):

VA=R2⋅IL1=4⋅103⋅12⋅10−3=48 VV_A=R_2\cdot I_{L1}=4\cdot 10^3\cdot 12\cdot 10^{-3}=48\,\text{V}, VB=R4⋅IL2=5⋅103⋅1.6⋅10−3=8 VV_B=R_4\cdot I_{L2}=5\cdot 10^3\cdot 1.6\cdot 10^{-3}=8\,\text{V}

UAB=VA−VB=48−8=40 VU_{AB}=V_A-V_B=48-8=40\,\text{V}

תשובה: WL1=2.88 nJW_{L1}=2.88\,\text{nJ}, WL2=32 pJW_{L2}=32\,\text{pJ}, UAB=40 VU_{AB}=40\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

UC1=4 VU_{C1}=4\,\text{V}, WC1=160 μJW_{C1}=160\,\mu\text{J}; UC2=20 VU_{C2}=20\,\text{V}, WC2=800 μJW_{C2}=800\,\mu\text{J}; UC3=16 VU_{C3}=16\,\text{V}, WC3=640 μJW_{C3}=640\,\mu\text{J}

נתון: UAB=40 VU_{AB}=40\,\text{V} (מסעיף א), שלושת הקבלים בטור בין A ל-B. מבוקש: המתח והאנרגיה בכל קבל.

1. קיבול שקול של קבלים בטור:

CT=1120+14+15=10.5=2 μFC_T=\frac{1}{\frac{1}{20}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}}=\frac{1}{0.5}=2\,\mu\text{F}

2. בקבלים בטור המטען על כל קבל שווה למטען על הקיבול השקול:

Q=CT⋅UAB=2⋅10−6⋅40=80 μCQ=C_T\cdot U_{AB}=2\cdot 10^{-6}\cdot 40=80\,\mu\text{C}

3. המתח והאנרגיה בכל קבל (U=QCU=\frac{Q}{C}, W=CU22W=\frac{CU^2}{2}):

UC1=80 μ20 μ=4 VU_{C1}=\frac{80\,\mu}{20\,\mu}=4\,\text{V}, WC1=20⋅10−6⋅422=160 μJW_{C1}=\frac{20\cdot 10^{-6}\cdot 4^2}{2}=160\,\mu\text{J}

UC2=80 μ4 μ=20 VU_{C2}=\frac{80\,\mu}{4\,\mu}=20\,\text{V}, WC2=4⋅10−6⋅2022=800 μJW_{C2}=\frac{4\cdot 10^{-6}\cdot 20^2}{2}=800\,\mu\text{J}

UC3=80 μ5 μ=16 VU_{C3}=\frac{80\,\mu}{5\,\mu}=16\,\text{V}, WC3=5⋅10−6⋅1622=640 μJW_{C3}=\frac{5\cdot 10^{-6}\cdot 16^2}{2}=640\,\mu\text{J}

4. בדיקה: 4+20+16=40 V=UAB4+20+16=40\,\text{V}=U_{AB}.

תשובה: UC1=4 VU_{C1}=4\,\text{V}, WC1=160 μJW_{C1}=160\,\mu\text{J}; UC2=20 VU_{C2}=20\,\text{V}, WC2=800 μJW_{C2}=800\,\mu\text{J}; UC3=16 VU_{C3}=16\,\text{V}, WC3=640 μJW_{C3}=640\,\mu\text{J}.

סעיף ג

תשובה:

WT≈30.08 WhW_T\approx 30.08\,\text{Wh}

נתון: IL1=12 mAI_{L1}=12\,\text{mA}, IL2=1.6 mAI_{L2}=1.6\,\text{mA}, t=20 ht=20\,\text{h}. מבוקש: האנרגיה הנצרכת.

במצב המתמיד הקבלים והסלילים לא צורכים הספק (האנרגיה שבהם קבועה); כל ההספק שהמקורות מספקים מתפזר בנגדים.

1. ההספק של כל מקור:

PU1=U1⋅IL1=120⋅12⋅10−3=1.44 WP_{U1}=U_1\cdot I_{L1}=120\cdot 12\cdot 10^{-3}=1.44\,\text{W}

PU2=U2⋅IL2=40⋅1.6⋅10−3=0.064 WP_{U2}=U_2\cdot I_{L2}=40\cdot 1.6\cdot 10^{-3}=0.064\,\text{W}

2. ההספק הכולל:

PT=1.44+0.064=1.504 WP_T=1.44+0.064=1.504\,\text{W}

3. האנרגיה במשך 20 שעות:

WT=PT⋅t=1.504⋅20=30.08 WhW_T=P_T\cdot t=1.504\cdot 20=30.08\,\text{Wh}

תשובה: WT≈30.08 WhW_T\approx 30.08\,\text{Wh}

שאלה 8 · אותות מחזוריים: תדר, ערך ממוצע ויעיל

באיור א' לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי, ובאיור ב' מוצגים אותות המתחים v1(t)v_1(t) ו- v2(t)v_2(t).

הערה: יחידות ערכי המספרים בציר הזמן הן ב- μs\mu s.

א.

חשבו את תדרי האותות של v1(t)v_1(t) ו- v2(t)v_2(t).

(4 נקודות)
ב.

רשמו את המתחים v1(t)v_1(t) ו- v2(t)v_2(t) כפונקציה של הזמן.

(4 נקודות)
ג.

רשמו את המתח vR(t)v_R(t) כפונקציה של הזמן.

(2 נקודות)
ד.

חשבו את ערכו של המתח הממוצע המתפתח על הדקי הנגד RR .

(4 נקודות)
ה.

חשבו את ערכו של המתח היעיל המתפתח על הדקי הנגד RR .

(4 נקודות)
ו.

חשבו את ערכו של ההספק הממוצע המתפזר בנגד RR .

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

f1=500 kHzf_1=500\,\text{kHz}, f2=125 kHzf_2=125\,\text{kHz}

נקרא את זמן המחזור של כל אות מהגרף, והתדר הוא ההופכי שלו.

1. v1(t)v_1(t): המקסימומים נמצאים ב-0.5, 2.5, 4.5, 6.5, 8.5 μs0.5,\ 2.5,\ 4.5,\ 6.5,\ 8.5\,\mu\text{s}. בין המקסימום הראשון לחמישי יש 4 מחזורים:

4T1=8.5−0.5=8 μs  ⇒  T1=2 μs4T_1=8.5-0.5=8\,\mu\text{s}\;\Rightarrow\;T_1=2\,\mu\text{s}

f1=1T1=12⋅10−6=500 kHzf_1=\frac{1}{T_1}=\frac{1}{2\cdot 10^{-6}}=500\,\text{kHz}

2. v2(t)v_2(t): האות מתחיל ב-0 ועולה, מגיע למקסימום ב-2 μs2\,\mu\text{s}, חוצה את האפס כלפי מטה ב-4 μs4\,\mu\text{s}, מינימום ב-6 μs6\,\mu\text{s} וחוזר ל-0 כלפי מעלה ב-8 μs8\,\mu\text{s}:

T2=8 μs  ⇒  f2=18⋅10−6=125 kHzT_2=8\,\mu\text{s}\;\Rightarrow\;f_2=\frac{1}{8\cdot 10^{-6}}=125\,\text{kHz}

תשובה: f1=500 kHzf_1=500\,\text{kHz}, f2=125 kHzf_2=125\,\text{kHz}

סעיף ב

תשובה:

v1(t)=6+6sin⁡(π⋅106t) Vv_1(t)=6+6\sin(\pi\cdot 10^6 t)\,\text{V}, v2(t)=10sin⁡(2.5⋅105πt) Vv_2(t)=10\sin(2.5\cdot 10^5\pi t)\,\text{V}

כל אות הוא מהצורה v(t)=VDC+Vmsin⁡(ωt+φ)v(t)=V_{DC}+V_m\sin(\omega t+\varphi); נקרא מהגרף את רמת ה-DC, המשרעת והמופע.

1. v1(t)v_1(t): האות נע בין 00 ל-12 V12\,\text{V}, ולכן רכיב ה-DC (הממוצע) הוא VDC=12+02=6 VV_{DC}=\frac{12+0}{2}=6\,\text{V} והמשרעת Vm=12−02=6 VV_m=\frac{12-0}{2}=6\,\text{V}. ב-t=0t=0 הערך הוא 6 V6\,\text{V} (רמת ה-DC) והאות עולה, ולכן המופע ההתחלתי אפס.

ω1=2πf1=2π⋅500⋅103=π⋅106 rad/s\omega_1=2\pi f_1=2\pi\cdot 500\cdot 10^3=\pi\cdot 10^6\,\text{rad/s}

v1(t)=6+6sin⁡(π⋅106⋅t) Vv_1(t)=6+6\sin(\pi\cdot 10^6\cdot t)\,\text{V}

2. v2(t)v_2(t): האות נע בין −10-10 ל-10 V10\,\text{V}, ולכן אין רכיב DC והמשרעת 10 V10\,\text{V}. ב-t=0t=0 הוא באפס ועולה, ולכן המופע אפס.

ω2=2πf2=2π⋅125⋅103=2.5⋅105π rad/s\omega_2=2\pi f_2=2\pi\cdot 125\cdot 10^3=2.5\cdot 10^5\pi\,\text{rad/s}

v2(t)=10sin⁡(2.5⋅105π⋅t) Vv_2(t)=10\sin(2.5\cdot 10^5\pi\cdot t)\,\text{V}

תשובה: v1(t)=6+6sin⁡(π⋅106t) Vv_1(t)=6+6\sin(\pi\cdot 10^6 t)\,\text{V}, v2(t)=10sin⁡(2.5⋅105πt) Vv_2(t)=10\sin(2.5\cdot 10^5\pi t)\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

vR(t)=6+6sin⁡(π⋅106t)−10sin⁡(2.5⋅105πt) Vv_R(t)=6+6\sin(\pi\cdot 10^6 t)-10\sin(2.5\cdot 10^5\pi t)\,\text{V}

לפי הסימון באיור א', הקוטב החיובי של vRv_R בצד של v1v_1 והשלילי בצד של v2v_2, ושני המקורות מחוברים בהדקים החיוביים שלהם לנגד. חוק המתחים של קירכהוף בחוג (עם כיוון השעון):

v1(t)−vR(t)−v2(t)=0  ⇒  vR(t)=v1(t)−v2(t)v_1(t)-v_R(t)-v_2(t)=0\;\Rightarrow\;v_R(t)=v_1(t)-v_2(t)

נציב את הביטויים מסעיף ב:

vR(t)=6+6sin⁡(π⋅106t)−10sin⁡(2.5⋅105πt) Vv_R(t)=6+6\sin(\pi\cdot 10^6 t)-10\sin(2.5\cdot 10^5\pi t)\,\text{V}

תשובה: vR(t)=6+6sin⁡(π⋅106t)−10sin⁡(2.5⋅105πt) Vv_R(t)=6+6\sin(\pi\cdot 10^6 t)-10\sin(2.5\cdot 10^5\pi t)\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

Vavg=6 VV_{avg}=6\,\text{V}

הערך הממוצע של רכיב סינוסי על פני מחזור שלם הוא אפס. ב-vR(t)v_R(t) יש שני רכיבים סינוסיים (500 kHz500\,\text{kHz} ו-125 kHz125\,\text{kHz}); זמן המחזור המשותף הוא 8 μs8\,\mu\text{s} (בו נכנסים 4 מחזורים של v1v_1 ומחזור אחד של v2v_2), ועל פניו הממוצע של שניהם אפס. נשאר רק רכיב ה-DC:

Vavg=6+0−0=6 VV_{avg}=6+0-0=6\,\text{V}

תשובה: Vavg=6 VV_{avg}=6\,\text{V}

סעיף ה

תשובה:

VR(rms)≈10.2 VV_{R(rms)}\approx 10.2\,\text{V}

כאשר מתח מורכב מרכיב DC ומרכיבים סינוסיים בתדרים שונים, ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים (המכפלות המעורבות ממוצען אפס).

1. הערכים היעילים של הרכיבים:

VDC=6 VV_{DC}=6\,\text{V}, Vrms1=62≈4.243 VV_{rms1}=\frac{6}{\sqrt{2}}\approx 4.243\,\text{V}, Vrms2=102≈7.071 VV_{rms2}=\frac{10}{\sqrt{2}}\approx 7.071\,\text{V}

2. הערך היעיל הכולל:

VR(rms)=VDC2+Vrms12+Vrms22=62+(62)2+(102)2=36+18+50=104≈10.198 VV_{R(rms)}=\sqrt{V_{DC}^2+V_{rms1}^2+V_{rms2}^2}=\sqrt{6^2+\left(\frac{6}{\sqrt{2}}\right)^2+\left(\frac{10}{\sqrt{2}}\right)^2}=\sqrt{36+18+50}=\sqrt{104}\approx 10.198\,\text{V}

תשובה: VR(rms)≈10.2 VV_{R(rms)}\approx 10.2\,\text{V}

סעיף ו

תשובה:

P=10.4 WP=10.4\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע על ידי הערך היעיל של המתח עליו:

P=VR(rms)2R=10410=10.4 WP=\frac{V_{R(rms)}^2}{R}=\frac{104}{10}=10.4\,\text{W}

תשובה: P=10.4 WP=10.4\,\text{W}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.