דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את הסמלים 90611, 92023, 93611 ו-90711 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, קיץ 2025 מועד ב', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל זרם ישר

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.

א.

חשבו את מתחי הצמתים המסומנים באיור (Va,Vb,Vc)(V_a,V_b,V_c) ביחס לאדמה.

(8 נקודות)
ב.

כמה הספק חשמלי מתפתח בכל אחד ממקורות האנרגיה?

(7 נקודות)
ג.

עבור כ"א ממקורות האנרגיה:

איזה מקור מספק אנרגיה ואיזה מקור צורך אנרגיה? תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Va=100 VV_a=100\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}, Vc=60 VV_c=60\,\text{V}

נתון: V1=140 VV_1=140\,\text{V} בטור עם R1=10 ΩR_1=10\,\Omega בין הצומת aa לאדמה; V2=200 VV_2=200\,\text{V} בטור עם R3=10 ΩR_3=10\,\Omega בין הצומת bb לאדמה; R2=4 ΩR_2=4\,\Omega בין aa ל-cc; R4=30 ΩR_4=30\,\Omega בין bb ל-cc; R5=5 ΩR_5=5\,\Omega בין cc לאדמה; מקור זרם I=6 AI=6\,\text{A} שדוחף זרם מהצומת bb אל הצומת aa.

מבוקש: מתחי הצמתים Va,Vb,VcV_a,V_b,V_c ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון, שמחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. יש שלושה קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע: VaV_a, VbV_b ו-VcV_c.

•הקו שבין R1R_1 ל-V1V_1 נמצא ב-140 V140\,\text{V}, כי ההדק השלילי של V1V_1 מחובר לקו התחתון וההדק החיובי פונה למעלה. מאותה סיבה הקו שבין R3R_3 ל-V2V_2 נמצא ב-200 V200\,\text{V}.

•מקור הזרם מחבר את הקו של bb לקו של aa, והחץ שלו מראה שהזרם 6 A6\,\text{A} יוצא ממנו אל aa.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: אחרי שבוחרים את האדמה כנקודת ייחוס, נשארים שלושה צמתים שהמתח שלהם לא ידוע (aa, bb, cc). שני הקווים של 140 V140\,\text{V} ו-200 V200\,\text{V} ידועים. כלומר שלוש משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים, ומקור הזרם יושב בענף המשותף לחוג העליון ולחוג השמאלי, ולכן הוא קובע את ההפרש בין שני זרמי החוגים. נשארים שני נעלמים, אבל אחר כך צריך לחשב מהזרמים את שלושת מתחי הצמתים.

השאלה מבקשת את מתחי הצמתים עצמם, ולכן שיטת מתחי הצמתים נותנת אותם ישירות, בלי שלב נוסף.

1. כיווני הזרמים. בכל צומת נסמן את כל הזרמים כיוצאים מהצומת דרך הנגדים. הזרם היוצא מ-aa דרך R1R_1 הוא Va−V1R1\frac{V_a-V_1}{R_1}, כי הקצה התחתון של R1R_1 נמצא על הקו של 140 V140\,\text{V}. מקור הזרם נכנס לצומת aa (ולכן נרשם עם סימן מינוס) ויוצא מהצומת bb (סימן פלוס).

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת aa:

Va−V1R1+Va−VcR2−I=0  ⇒  Va−14010+Va−Vc4−6=0\frac{V_a-V_1}{R_1}+\frac{V_a-V_c}{R_2}-I=0\;\Rightarrow\;\frac{V_a-140}{10}+\frac{V_a-V_c}{4}-6=0

3. בצומת bb:

Vb−V2R3+Vb−VcR4+I=0  ⇒  Vb−20010+Vb−Vc30+6=0\frac{V_b-V_2}{R_3}+\frac{V_b-V_c}{R_4}+I=0\;\Rightarrow\;\frac{V_b-200}{10}+\frac{V_b-V_c}{30}+6=0

4. בצומת cc:

Vc−VaR2+Vc−VbR4+VcR5=0  ⇒  Vc−Va4+Vc−Vb30+Vc5=0\frac{V_c-V_a}{R_2}+\frac{V_c-V_b}{R_4}+\frac{V_c}{R_5}=0\;\Rightarrow\;\frac{V_c-V_a}{4}+\frac{V_c-V_b}{30}+\frac{V_c}{5}=0

5. סידור המערכת. נכפיל ונסדר:

0.35Va−0.25Vc=200.35V_a-0.25V_c=20
0.1333Vb−0.0333Vc=140.1333V_b-0.0333V_c=14
−0.25Va−0.0333Vb+0.4833Vc=0-0.25V_a-0.0333V_b+0.4833V_c=0

פתרון המערכת (למשל בהצבה או בשיטת קרמר) נותן:

Va=100 V,Vb=120 V,Vc=60 VV_a=100\,\text{V},\quad V_b=120\,\text{V},\quad V_c=60\,\text{V}

6. בדיקה בצומת cc: 60−1004+60−12030+605=−10−2+12=0\frac{60-100}{4}+\frac{60-120}{30}+\frac{60}{5}=-10-2+12=0 ✓.

תשובה: Va=100 VV_a=100\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}, Vc=60 VV_c=60\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PV1=560 WP_{V_1}=560\,\text{W}, PV2=1600 WP_{V_2}=1600\,\text{W}, PI=120 WP_I=120\,\text{W}

כדי לחשב הספק של מקור צריך את הזרם דרכו (למקורות המתח) או את המתח עליו (למקור הזרם). את שניהם נקבל ממתחי הצמתים של סעיף א.

סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, ועכשיו נרשום עליו את הפוטנציאלים שמצאנו ואת הזרמים של שני מקורות המתח:

•בכל ענף של מקור מתח יש נגד אחד בטור, ולכן הזרם במקור הוא הזרם בנגד. את הזרם בנגד נותן חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים בין שני הצבעים שבקצותיו.

•החצים הכחולים מראים את הכיוון שבחרנו ל-IV1I_{V_1} ול-IV2I_{V_2}: כלפי מעלה דרך המקור והנגד.

•המתח על מקור הזרם הוא ההפרש בין הקו של bb לקו של aa.

1. זרם דרך V1V_1. IV1I_{V_1} זורם דרך R1R_1 כלפי מעלה, מהקו של 140 V140\,\text{V} אל הצומת aa:

IV1=V1−VaR1=140−10010=4 AI_{V_1}=\frac{V_1-V_a}{R_1}=\frac{140-100}{10}=4\,\text{A}

הספק המקור:

PV1=V1⋅IV1=140⋅4=560 WP_{V_1}=V_1\cdot I_{V_1}=140\cdot 4=560\,\text{W}

2. זרם דרך V2V_2. IV2I_{V_2} זורם דרך R3R_3 כלפי מעלה, מהקו של 200 V200\,\text{V} אל הצומת bb:

IV2=V2−VbR3=200−12010=8 AI_{V_2}=\frac{V_2-V_b}{R_3}=\frac{200-120}{10}=8\,\text{A}
PV2=V2⋅IV2=200⋅8=1600 WP_{V_2}=V_2\cdot I_{V_2}=200\cdot 8=1600\,\text{W}

3. מקור הזרם. המתח על מקור הזרם הוא ההפרש בין הצמתים שהוא מחובר אליהם:

VI=Vb−Va=120−100=20 VV_I=V_b-V_a=120-100=20\,\text{V}
PI=VI⋅I=20⋅6=120 WP_I=V_I\cdot I=20\cdot 6=120\,\text{W}

4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים:

PR1=42⋅10=160 WP_{R_1}=4^2\cdot10=160\,\text{W}, PR2=(100−60)24=400 WP_{R_2}=\frac{(100-60)^2}{4}=400\,\text{W}, PR3=82⋅10=640 WP_{R_3}=8^2\cdot10=640\,\text{W}, PR4=(120−60)230=120 WP_{R_4}=\frac{(120-60)^2}{30}=120\,\text{W}, PR5=6025=720 WP_{R_5}=\frac{60^2}{5}=720\,\text{W}.

סך הכול 2040 W2040\,\text{W}, וזה בדיוק 560+1600−120=2040 W560+1600-120=2040\,\text{W} (מקור הזרם צורך, כפי שיוסבר בסעיף ג) ✓.

תשובה: PV1=560 WP_{V_1}=560\,\text{W}, PV2=1600 WP_{V_2}=1600\,\text{W}, PI=120 WP_I=120\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

V1V_1 ו-V2V_2 מספקים אנרגיה; מקור הזרם II צורך אנרגיה (120 W120\,\text{W}).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב, שעליו רשומים הפוטנציאלים וכיווני הזרמים במקורות.

הכלל: מקור מספק אנרגיה כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו (הזרם עובר דרכו מ-−- ל-++). מקור צורך אנרגיה כשהזרם נכנס להדק החיובי שלו.

1. V1V_1: הזרם IV1=4 AI_{V_1}=4\,\text{A} יוצא מההדק החיובי שלו כלפי מעלה, אל הצומת aa. לכן V1V_1 מספק 560 W560\,\text{W}.

2. V2V_2: הזרם IV2=8 AI_{V_2}=8\,\text{A} יוצא מההדק החיובי שלו אל הצומת bb. לכן V2V_2 מספק 1600 W1600\,\text{W}.

3. מקור הזרם II: הוא דוחף 6 A6\,\text{A} מ-bb אל aa, כלומר הזרם יוצא ממנו בצד aa. אבל Va=100 VV_a=100\,\text{V} נמוך מ-Vb=120 VV_b=120\,\text{V}: הזרם עובר בו מהפוטנציאל הגבוה (bb) אל הנמוך (aa), בדיוק כמו בנגד. לכן מקור הזרם צורך 120 W120\,\text{W}.

תשובה: V1V_1 ו-V2V_2 מספקים אנרגיה; מקור הזרם II צורך אנרגיה (120 W120\,\text{W}).

שאלה 2 · מעגל תבנין, הספק לעומס וזרם קצר

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

א.

סרטטו את מעגל התמורה של תבנין עבור הנגד RLR_L המחובר בין הנקודות aa ו- bb.

(10 נקודות)
ב.

מהם שני הערכים של העומס, הנגד RLR_L, עבורם ההספק שיתפתח יהיה חצי מההספק המרבי?

(6 נקודות)
ג.

מקצרים את הנקודות aa ו- bb באמצעות תיל חסר התנגדות.

מה גודל הזרם הזורם בתיל ומהי מגמתו (מ- aa ל- bb או מ- bb ל- aa)?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

VTh=Vab=−12 VV_{Th}=V_{ab}=-12\,\text{V} (מקור של 12 V12\,\text{V} שהדקו החיובי פונה ל-bb), RTh=19.2 ΩR_{Th}=19.2\,\Omega

נתון: V1=18 VV_1=18\,\text{V}, R1=24 ΩR_1=24\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega בטור עם מקור זרם I=0.5 AI=0.5\,\text{A}, R3=48 ΩR_3=48\,\Omega, R4=16 ΩR_4=16\,\Omega, R5=4 ΩR_5=4\,\Omega, V2=8 VV_2=8\,\text{V}, V3=28 VV_3=28\,\text{V}.

מבוקש: מעגל תבנין (מקור VThV_{Th} בטור עם RThR_{Th}) כפי שנראה מהדקי RLR_L.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTh=VabV_{Th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-RLR_L מנותק, עם ההדקים הפתוחים, הפוטנציאלים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל הקו התחתון צבוע בצבע אחד.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של ההדק aa (VaV_a) והקו של ההדק bb (VbV_b) הם הנעלמים.

•הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-18 V18\,\text{V}, והקו שבין R5R_5 ל-V3V_3 נמצא ב-28 V28\,\text{V}, כי ההדקים השליליים של שני המקורות מחוברים לקו התחתון.

•הקו שבין V2V_2 ל-R5R_5 גבוה ב-8 V8\,\text{V} מהקו של bb (ההדק החיובי של V2V_2 פונה ל-R5R_5), כלומר Vb+8V_b+8.

•לקו הקצר שבין R2R_2 למקור הזרם יש צבע משלו. אין צורך בפוטנציאל שלו, כי הזרם בענף הזה נקבע על ידי מקור הזרם.

•הסימנים ++ ו-−- שליד ההדקים מראים איך מוגדר VTh=Vab=Va−VbV_{Th}=V_{ab}=V_a-V_b.

בחירת השיטה. כש-RLR_L מנותק, הצד השמאלי והצד הימני מחוברים רק דרך הקו התחתון, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם מצד לצד. לכן כל צד נפתר לבד:

•מתחי צמתים: בכל צד נעלם אחד (VaV_a משמאל, VbV_b מימין), ולכן משוואה אחת לכל צד. מקור המתח V2V_2 קושר את הקו שמעל R5R_5 ל-bb, ולכן הוא לא מוסיף נעלם.

•זרמי חוגים: גם כאן משוואה אחת לכל צד. בצד השמאלי יש שני חוגים, אבל מקור הזרם יושב בענף המשותף להם וקובע את ההפרש בין שני זרמי החוגים, ולכן נשאר נעלם אחד. אבל אחר כך צריך לחשב מהזרמים את VaV_a ואת VbV_b.

מכיוון שמבוקש הפרש פוטנציאלים, נבחר בשיטת מתחי הצמתים.

1. הצד השמאלי (מתח הצומת aa). נסמן את כל הזרמים יוצאים מהצומת aa: דרך R1R_1 אל הקו של 18 V18\,\text{V}, דרך הענף של מקור הזרם (הזרם II יורד כלפי מטה, כלומר יוצא מהצומת), ודרך R3R_3 לאדמה. הנגד R2R_2 בטור עם מקור הזרם, ולכן אינו משפיע על הזרם בענף.

Va−V1R1+I+VaR3=0  ⇒  Va−1824+0.5+Va48=0\frac{V_a-V_1}{R_1}+I+\frac{V_a}{R_3}=0\;\Rightarrow\;\frac{V_a-18}{24}+0.5+\frac{V_a}{48}=0

נכפיל ב-48: 2Va−36+24+Va=02V_a-36+24+V_a=0, ולכן

Va=4 VV_a=4\,\text{V}

2. הצד הימני (מתח הצומת bb). מ-bb יוצאים שני ענפים: R4R_4 לאדמה, וענף שבו V2V_2, R5R_5 ו-V3V_3. לפי הסרטוט, בקצה העליון של R5R_5 המתח הוא Vb+V2V_b+V_2, ובקצה התחתון שלו V3V_3. נסמן זרמים יוצאים מ-bb:

Vb+V2−V3R5+VbR4=0  ⇒  Vb+8−284+Vb16=0\frac{V_b+V_2-V_3}{R_5}+\frac{V_b}{R_4}=0\;\Rightarrow\;\frac{V_b+8-28}{4}+\frac{V_b}{16}=0

נכפיל ב-16: 4Vb−80+Vb=04V_b-80+V_b=0, ולכן

Vb=16 VV_b=16\,\text{V}

והקו שמעל R5R_5 נמצא ב-16+8=24 V16+8=24\,\text{V}. אלה הערכים הרשומים בסרטוט.

3. מתח תבנין:

VTh=Vab=Va−Vb=4−16=−12 VV_{Th}=V_{ab}=V_a-V_b=4-16=-12\,\text{V}

כלומר הנקודה bb חיובית ב-12 V12\,\text{V} ביחס ל-aa.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: כל מקור מתח (V1V_1, V2V_2, V3V_3) מוחלף בקצר, ומקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש רק שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של aa, הקו של bb, וקו האדמה.

•הקצר במקום V1V_1 מחבר את הקצה השמאלי של R1R_1 לקו האדמה, ולכן R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו האדמה. גם R3R_3 מחובר בין שני הקווים האלה, ולכן R1∥R3R_1\parallel R_3.

•R2R_2 מחובר לקו של aa רק בקצה אחד, כי במקום מקור הזרם יש נתק. לא זורם בו זרם, ולכן הוא לא משפיע (גם הקצה התחתון שלו צבוע בצבע של aa).

•הקצר במקום V2V_2 מחבר את הקצה העליון של R5R_5 לקו של bb, והקצר במקום V3V_3 מחבר את הקצה התחתון שלו לקו האדמה. לכן R4R_4 ו-R5R_5 מחוברים שניהם בין הקו של bb לקו האדמה: R4∥R5R_4\parallel R_5.

•זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך R1∥R3R_1\parallel R_3 אל קו האדמה, ומשם דרך R4∥R5R_4\parallel R_5 אל bb. שני הצירופים בטור:

RTh′=R1∥R3=24⋅4824+48=16 ΩR_{Th}'=R_1\parallel R_3=\frac{24\cdot48}{24+48}=16\,\Omega
RTh′′=R4∥R5=16⋅416+4=3.2 ΩR_{Th}''=R_4\parallel R_5=\frac{16\cdot4}{16+4}=3.2\,\Omega
RTh=16+3.2=19.2 ΩR_{Th}=16+3.2=19.2\,\Omega

שלב 3: המעגל. מקור מתח של 12 V12\,\text{V} בטור עם נגד RTh=19.2 ΩR_{Th}=19.2\,\Omega, בין ההדקים aa ו-bb, כשההדק החיובי של המקור פונה לנקודה bb (כך ש-Vab=−12 VV_{ab}=-12\,\text{V}). אליו מחברים את RLR_L בין aa ל-bb.

תשובה: VTh=Vab=−12 VV_{Th}=V_{ab}=-12\,\text{V} (מקור 12 V12\,\text{V} שהדקו החיובי כלפי bb), RTh=19.2 ΩR_{Th}=19.2\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RL≈3.294 ΩR_L\approx3.294\,\Omega או RL≈111.906 ΩR_L\approx111.906\,\Omega

נתון ממעגל תבנין: ∣VTh∣=12 V|V_{Th}|=12\,\text{V}, RTh=19.2 ΩR_{Th}=19.2\,\Omega.

מבוקש: ערכי RLR_L שבהם PL=12PmaxP_L=\frac12P_{max}.

1. ההספק המרבי מתקבל כאשר RL=RThR_L=R_{Th}:

Pmax=VTh24RTh=1224⋅19.2=1.875 WP_{max}=\frac{V_{Th}^2}{4R_{Th}}=\frac{12^2}{4\cdot19.2}=1.875\,\text{W}

ולכן ההספק הדרוש: 12Pmax=0.9375 W\frac12P_{max}=0.9375\,\text{W}.

2. ההספק בעומס כללי: הזרם במעגל הטורי הוא VThRTh+RL\frac{V_{Th}}{R_{Th}+R_L}, ולכן

PL=(VThRTh+RL)2RL  ⇒  0.9375=(1219.2+RL)2RLP_L=\left(\frac{V_{Th}}{R_{Th}+R_L}\right)^2R_L\;\Rightarrow\;0.9375=\left(\frac{12}{19.2+R_L}\right)^2R_L

3. משוואה ריבועית. נכפיל: 0.9375 (19.2+RL)2=144RL0.9375\,(19.2+R_L)^2=144R_L, כלומר (19.2+RL)2=153.6RL(19.2+R_L)^2=153.6R_L. נפתח:

RL2−115.2RL+368.64=0R_L^2-115.2R_L+368.64=0
RL=115.2±115.22−4⋅368.642R_L=\frac{115.2\pm\sqrt{115.2^2-4\cdot368.64}}{2}

4. שני הפתרונות:

RL1≈3.294 Ω,RL2≈111.906 ΩR_{L1}\approx3.294\,\Omega,\qquad R_{L2}\approx111.906\,\Omega

שימו לב: RL1⋅RL2=368.64=RTh2R_{L1}\cdot R_{L2}=368.64=R_{Th}^2, כלומר שני הערכים "סימטריים" סביב RThR_{Th} (אחד קטן ממנו ואחד גדול ממנו).

תשובה: RL≈3.294 ΩR_L\approx3.294\,\Omega או RL≈111.906 ΩR_L\approx111.906\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

0.625 A0.625\,\text{A}, מ-bb ל-aa

כשמקצרים את aa-bb, במעגל התמורה נשארים רק המקור ו-RThR_{Th}, והזרם בתיל הוא זרם הקצר.

1. נסמן את הזרם בתיל IabI_{ab}, מ-aa ל-bb:

Iab=VThRTh=VabRTh=−1219.2=−0.625 AI_{ab}=\frac{V_{Th}}{R_{Th}}=\frac{V_{ab}}{R_{Th}}=\frac{-12}{19.2}=-0.625\,\text{A}

2. הסימן השלילי אומר שהזרם זורם הפוך לכיוון שסימנו: מ-bb ל-aa. זה מתאים לכך ש-bb הוא ההדק בעל הפוטנציאל הגבוה במעגל הפתוח.

תשובה: בתיל זורם זרם של 0.625 A0.625\,\text{A}, ומגמתו מהנקודה bb אל הנקודה aa.

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: מתח מקור ומקדם הספק

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

נתון: I2=2∠45∘ AI_2=2\angle 45^\circ\,\text{A}.

א.

חשבו את ערכו של מקור המתח VV ורשמו אותו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(12 נקודות)
ב.

חשבו את המתח VabV_{ab} ורשמו אותו בהצגה פולארית (גודל וזווית).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם הספק של המעגל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Vˉ≈184.17∠10.62∘ V\bar{V}\approx184.17\angle 10.62^\circ\,\text{V}

נתון: R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, XL1=20 ΩX_{L1}=20\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, XL2=40 ΩX_{L2}=40\,\Omega, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega, XC=40 ΩX_C=40\,\Omega, והזרם בענף הימני Iˉ2=2∠45∘ A\bar{I}_2=2\angle45^\circ\,\text{A}.

מבוקש: Vˉ\bar{V}.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה: כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד ולכן צבוע בצבע אחד.

•הקו התחתון, שמחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו הוא Vˉ\bar{V} (מסומן VV על הקו), כלומר הנעלם המבוקש. לקו הקצר שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} יש צבע משלו, ואין צורך בפוטנציאל שלו.

•Vˉx\bar{V}_x הוא הפוטנציאל של הצומת העליון, שממנו יורדים שני הענפים המקבילים: ענף שמאלי R2R_2 בטור עם XL2X_{L2} (הנקודה aa ביניהם), וענף ימני R3R_3 בטור עם XCX_C (הנקודה bb ביניהם).

•התילים הקצרים שיוצאים מ-aa ומ-bb אל המתח VabV_{ab} הם קצוות פתוחים: לא זורם בהם זרם, ולכן כל אחד מהם בצבע של הנקודה שלו.

•הזרמים: Iˉ\bar{I} (הזרם של המקור, דרך R1R_1 ו-XL1X_{L1}), IˉR2\bar{I}_{R2} (בענף השמאלי, כלפי מטה) ו-Iˉ2\bar{I}_2 הנתון (בענף הימני, כלפי מטה).

בחירת השיטה. הזרם בענף הימני נתון, ולכן אין צורך במערכת משוואות (לא בזרמי חוגים ולא במתחי צמתים): עובדים אחורה מהענף הידוע אל המקור. מ-Iˉ2\bar{I}_2 נמצא את Vˉx\bar{V}_x, משם את IˉR2\bar{I}_{R2}, מחוק הזרמים את Iˉ\bar{I}, ובסוף את Vˉ\bar{V} מחוק המתחים.

1. המתח על הענפים המקבילים (Vˉx\bar{V}_x, הצומת העליון ביחס לאדמה). עכבת הענף הימני:

Z3=R3−jXC=40−j40=56.57∠−45∘ ΩZ_3=R_3-jX_C=40-j40=56.57\angle-45^\circ\,\Omega
Vˉx=Iˉ2⋅Z3=2∠45∘⋅56.57∠−45∘=113.14∠0∘ V  (=802 V)\bar{V}_x=\bar{I}_2\cdot Z_3=2\angle45^\circ\cdot56.57\angle-45^\circ=113.14\angle0^\circ\,\text{V}\;(=80\sqrt2\,\text{V})

2. הזרם בענף השמאלי IˉR2\bar{I}_{R2} (כלפי מטה, דרך R2R_2 ו-XL2X_{L2}). גם הענף הזה מחובר בין הקו של Vˉx\bar{V}_x לקו האדמה:

Z2=R2+jXL2=20+j40=44.72∠63.43∘ ΩZ_2=R_2+jX_{L2}=20+j40=44.72\angle63.43^\circ\,\Omega
IˉR2=VˉxZ2=113.14∠0∘44.72∠63.43∘=2.530∠−63.43∘ A\bar{I}_{R2}=\frac{\bar{V}_x}{Z_2}=\frac{113.14\angle0^\circ}{44.72\angle63.43^\circ}=2.530\angle-63.43^\circ\,\text{A}

3. הזרם הכולל (חוק הזרמים בצומת העליון: Iˉ\bar{I} נכנס, Iˉ2\bar{I}_2 ו-IˉR2\bar{I}_{R2} יוצאים). נעבור להצגה קרטזית:

Iˉ2=1.414+j1.414 A\bar{I}_2=1.414+j1.414\,\text{A}, IˉR2=1.131−j2.263 A\bar{I}_{R2}=1.131-j2.263\,\text{A}

Iˉ=Iˉ2+IˉR2=2.546−j0.849=2.683∠−18.43∘ A\bar{I}=\bar{I}_2+\bar{I}_{R2}=2.546-j0.849=2.683\angle-18.43^\circ\,\text{A}

4. מתח המקור (חוק המתחים בלולאה החיצונית): המתח על R1R_1 ו-XL1X_{L1} ועוד Vˉx\bar{V}_x:

Z1=R1+jXL1=20+j20=28.28∠45∘ ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=20+j20=28.28\angle45^\circ\,\Omega
IˉZ1=2.683∠−18.43∘⋅28.28∠45∘=75.89∠26.57∘=67.88+j33.94 V\bar{I}Z_1=2.683\angle-18.43^\circ\cdot28.28\angle45^\circ=75.89\angle26.57^\circ=67.88+j33.94\,\text{V}
Vˉ=Vˉx+IˉZ1=113.14+67.88+j33.94=181.02+j33.94 V\bar{V}=\bar{V}_x+\bar{I}Z_1=113.14+67.88+j33.94=181.02+j33.94\,\text{V}
Vˉ=181.022+33.942 ∠arctan⁡33.94181.02=184.17∠10.62∘ V\bar{V}=\sqrt{181.02^2+33.94^2}\,\angle\arctan\frac{33.94}{181.02}=184.17\angle10.62^\circ\,\text{V}

תשובה: Vˉ≈184.17∠10.62∘ V\bar{V}\approx184.17\angle10.62^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vˉab≈107.33∠71.57∘ V\bar{V}_{ab}\approx107.33\angle71.57^\circ\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. Vˉab=Vˉa−Vˉb\bar{V}_{ab}=\bar{V}_a-\bar{V}_b, כשכל פוטנציאל נמדד ביחס לקו האדמה. לפי הסרטוט, הקצה התחתון של XL2X_{L2} ושל XCX_C נמצא על קו האדמה, ולכן Vˉa\bar{V}_a הוא המתח על XL2X_{L2} ו-Vˉb\bar{V}_b הוא המתח על XCX_C.

1. המתח בנקודה aa (הזרם IˉR2\bar{I}_{R2} עובר דרך XL2X_{L2} כלפי האדמה):

Vˉa=IˉR2⋅jXL2=2.530∠−63.43∘⋅40∠90∘=101.19∠26.57∘=90.51+j45.25 V\bar{V}_a=\bar{I}_{R2}\cdot jX_{L2}=2.530\angle-63.43^\circ\cdot40\angle90^\circ=101.19\angle26.57^\circ=90.51+j45.25\,\text{V}

2. המתח בנקודה bb (הזרם Iˉ2\bar{I}_2 עובר דרך XCX_C):

Vˉb=Iˉ2⋅(−jXC)=2∠45∘⋅40∠−90∘=80∠−45∘=56.57−j56.57 V\bar{V}_b=\bar{I}_2\cdot(-jX_C)=2\angle45^\circ\cdot40\angle-90^\circ=80\angle-45^\circ=56.57-j56.57\,\text{V}

3. ההפרש:

Vˉab=Vˉa−Vˉb=(90.51−56.57)+j(45.25+56.57)=33.94+j101.82 V\bar{V}_{ab}=\bar{V}_a-\bar{V}_b=(90.51-56.57)+j(45.25+56.57)=33.94+j101.82\,\text{V}
Vˉab=33.942+101.822 ∠arctan⁡101.8233.94=107.33∠71.57∘ V\bar{V}_{ab}=\sqrt{33.94^2+101.82^2}\,\angle\arctan\frac{101.82}{33.94}=107.33\angle71.57^\circ\,\text{V}

תשובה: Vˉab≈107.33∠71.57∘ V\bar{V}_{ab}\approx107.33\angle71.57^\circ\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φ≈0.874\cos\varphi\approx0.874 (השראי)

מקדם ההספק הוא הקוסינוס של הזווית בין מתח המקור לזרם המקור.

1. ההספק המדומה המרוכב:

S=Vˉ⋅Iˉ∗=184.17∠10.62∘⋅2.683∠18.43∘=494.19∠29.05∘ VA=432+j240 VAS=\bar{V}\cdot\bar{I}^*=184.17\angle10.62^\circ\cdot2.683\angle18.43^\circ=494.19\angle29.05^\circ\,\text{VA}=432+j240\,\text{VA}

2. הזווית φ=10.62∘−(−18.43∘)=29.05∘\varphi=10.62^\circ-(-18.43^\circ)=29.05^\circ, ולכן

cos⁡φ=cos⁡29.05∘=0.874\cos\varphi=\cos29.05^\circ=0.874

(בדיקה: cos⁡φ=PS=432494.19=0.874\cos\varphi=\frac{P}{S}=\frac{432}{494.19}=0.874.)

3. הזרם מפגר אחרי המתח (Q=240 VAr>0Q=240\,\text{VAr}>0), ולכן מקדם ההספק השראי (מפגר).

תשובה: cos⁡φ≈0.874\cos\varphi\approx0.874 (השראי).

שאלה 4 · תהודה טורית ומשולש הספקים

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי.

במעגל מחוברים שני מדי זרם אידיאליים A1A_1 ו- A2A_2. אפשר לשנות את תדירות מקור המתח.

א.

מהו התדר של מקור המתח כדי שהמעגל יהיה במצב תהודה?

(5 נקודות)
ב.

מהי הוריית כל אחד ממדי הזרם כשהמעגל נמצא במצב תהודה?

(5 נקודות)
ג.

משנים את תדר המקור ל- f=159.155 Hzf=159.155\,\text{Hz}.

חשבו את הזרם שמספק מקור המתח וסרטטו משולש הספקים של המעגל.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

f0≈1591.5 Hz≈1.59 kHzf_0\approx1591.5\,\text{Hz}\approx1.59\,\text{kHz}

נתון: L=2 mHL=2\,\text{mH}, C=5 μFC=5\,\mu\text{F} מחוברים בטור (ענף אחד), במקביל ל-R2R_2.

המעגל בתהודה כאשר ההיגב של ענף LL-CC מתאפס, כלומר XL=XCX_L=X_C:

f0=12πLC=12π2⋅10−3⋅5⋅10−6=12π⋅10−4=1591.5 Hzf_0=\frac{1}{2\pi\sqrt{LC}}=\frac{1}{2\pi\sqrt{2\cdot10^{-3}\cdot5\cdot10^{-6}}}=\frac{1}{2\pi\cdot10^{-4}}=1591.5\,\text{Hz}

תשובה: f0≈1591.5 Hz≈1.59 kHzf_0\approx1591.5\,\text{Hz}\approx1.59\,\text{kHz}.

סעיף ב

תשובה:

IA1=30 AI_{A1}=30\,\text{A}, IA2=0 AI_{A2}=0\,\text{A}

1. מה קורה בתהודה. בתהודה טורית העכבה של ענף LL-CC היא ZLC=j(XL−XC)=0Z_{LC}=j(X_L-X_C)=0: הענף מתנהג כקצר. הקצר מחובר במקביל ל-R2R_2 (ולמד הזרם A2A_2 שבטור איתו), ולכן כל הזרם עובר בקצר ו-R2R_2 מבוטל:

IA2=0 AI_{A2}=0\,\text{A}

2. הזרם הכולל. במעגל נשאר רק R1R_1 מול המקור. מד הזרם A1A_1 נמצא בקו הראשי:

IˉA1=UˉR1=120∠0∘4=30∠0∘ A\bar{I}_{A1}=\frac{\bar{U}}{R_1}=\frac{120\angle0^\circ}{4}=30\angle0^\circ\,\text{A}

תשובה: A1A_1 מורה 30 A30\,\text{A}, A2A_2 מורה 0 A0\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

IˉT≈1.292∠25.68∘ A\bar{I}_T\approx1.292\angle25.68^\circ\,\text{A}; P≈139.77 WP\approx139.77\,\text{W}, Q≈−67.22 VArQ\approx-67.22\,\text{VAr} (קיבולי), S≈155.09 VAS\approx155.09\,\text{VA}

נתון: f=159.155 Hzf=159.155\,\text{Hz}, U=120 VU=120\,\text{V}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, R2=100 ΩR_2=100\,\Omega, L=2 mHL=2\,\text{mH}, C=5 μFC=5\,\mu\text{F}.

מבוקש: זרם המקור ומשולש ההספקים.

1. התדירות הזוויתית:

ω=2πf=2π⋅159.155=1000 rads\omega=2\pi f=2\pi\cdot159.155=1000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

2. עכבת ענף LL-CC:

XL=ωL=1000⋅2⋅10−3=2 Ω,XC=1ωC=11000⋅5⋅10−6=200 ΩX_L=\omega L=1000\cdot2\cdot10^{-3}=2\,\Omega,\qquad X_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot5\cdot10^{-6}}=200\,\Omega
ZLC=j(XL−XC)=j2−j200=−j198 ΩZ_{LC}=j(X_L-X_C)=j2-j200=-j198\,\Omega

התדר נמוך פי 10 מתדר התהודה, ולכן הענף קיבולי.

3. הצירוף המקבילי עם R2R_2:

Zp=11100+1−j198=79.68−j40.24 ΩZ_p=\frac{1}{\frac{1}{100}+\frac{1}{-j198}}=79.68-j40.24\,\Omega

4. העכבה הכוללת (R1R_1 בטור):

ZT=R1+Zp=4+79.68−j40.24=83.68−j40.24=92.85∠−25.68∘ ΩZ_T=R_1+Z_p=4+79.68-j40.24=83.68-j40.24=92.85\angle-25.68^\circ\,\Omega

5. זרם המקור:

IˉT=UˉZT=120∠0∘92.85∠−25.68∘=1.292∠25.68∘ A\bar{I}_T=\frac{\bar{U}}{Z_T}=\frac{120\angle0^\circ}{92.85\angle-25.68^\circ}=1.292\angle25.68^\circ\,\text{A}

הזרם מקדים את המתח, כמצופה ממעגל קיבולי.

6. ההספקים:

S=Uˉ⋅IˉT∗=120∠0∘⋅1.292∠−25.68∘=155.09∠−25.68∘ VA=139.77−j67.22 VAS=\bar{U}\cdot\bar{I}_T^*=120\angle0^\circ\cdot1.292\angle-25.68^\circ=155.09\angle-25.68^\circ\,\text{VA}=139.77-j67.22\,\text{VA}

כלומר: S=155.09 VAS=155.09\,\text{VA}, P=139.77 WP=139.77\,\text{W}, Q=−67.22 VArQ=-67.22\,\text{VAr} (הספק היגבי קיבולי, 67.22 VAr67.22\,\text{VAr}).

7. משולש ההספקים: משולש ישר זווית שהניצב האופקי שלו הוא P=139.77 WP=139.77\,\text{W}, הניצב האנכי (כלפי מטה, כי ההספק ההיגבי קיבולי) הוא Q=67.22 VArQ=67.22\,\text{VAr}, והיתר הוא S=155.09 VAS=155.09\,\text{VA}. הזווית בין PP ל-SS היא φ=25.68∘\varphi=25.68^\circ (cos⁡φ=139.77155.09=0.901\cos\varphi=\frac{139.77}{155.09}=0.901, מקדים).

תשובה: IˉT≈1.292∠25.68∘ A\bar{I}_T\approx1.292\angle25.68^\circ\,\text{A}; במשולש: P≈139.77 WP\approx139.77\,\text{W}, Q≈67.22 VArQ\approx67.22\,\text{VAr} קיבולי, S≈155.09 VAS\approx155.09\,\text{VA}, φ≈25.68∘\varphi\approx25.68^\circ.

שאלה 5 · צרכן תלת מופעי סימטרי בחיבור כוכב

באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי סימטרי המוזן מרשת תלת מופעית המחוברת בצורת כוכב.

נתון: XL=3 ΩX_L=3\,\Omega, R=4 ΩR=4\,\Omega.

המתח השלוב של הרשת: UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

א.

מהו הגודל של הזרם הקווי ILI_L?

(6 נקודות)
ב.

מהו מקדם ההספק של הצרכן PfsP_{fs} (cos⁡φ)(\cos\varphi)?

(6 נקודות)
ג.

מהם ההספקים: הפעיל , ההיגבי והנדמה הנצרכים מהרשת?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

IL≈46.19 AI_L\approx46.19\,\text{A}

נתון: בכל מופע R=4 ΩR=4\,\Omega בטור עם XL=3 ΩX_L=3\,\Omega, חיבור כוכב, UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

בחיבור כוכב הזרם הקווי שווה לזרם המופע, והמתח על כל מופע הוא המתח השלוב חלקי 3\sqrt3.

1. עכבת מופע:

Zph=R2+XL2=42+32=5 ΩZ_{ph}=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{4^2+3^2}=5\,\Omega

2. מתח מופע:

Uph=UL3=4003=230.94 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{400}{\sqrt3}=230.94\,\text{V}

3. הזרם:

IL=Iph=UphZph=230.945=46.19 AI_L=I_{ph}=\frac{U_{ph}}{Z_{ph}}=\frac{230.94}{5}=46.19\,\text{A}

תשובה: IL≈46.19 AI_L\approx46.19\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 (השראי)

מקדם ההספק של עכבה טורית הוא היחס בין ההתנגדות לגודל העכבה:

cos⁡φ=RZph=45=0.8\cos\varphi=\frac{R}{Z_{ph}}=\frac{4}{5}=0.8

העומס השראי, ולכן מקדם ההספק מפגר. (בהתאם, sin⁡φ=XLZph=35=0.6\sin\varphi=\frac{X_L}{Z_{ph}}=\frac35=0.6.)

תשובה: cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 (השראי).

סעיף ג

תשובה:

P=25.6 kWP=25.6\,\text{kW}, Q=19.2 kVArQ=19.2\,\text{kVAr}, S=32 kVAS=32\,\text{kVA}

ההספק הכולל בצרכן סימטרי הוא פי 3 מהספק מופע אחד.

1. הספק פעיל:

P=3UphIphcos⁡φ=3⋅230.94⋅46.19⋅0.8=25600 W=25.6 kWP=3U_{ph}I_{ph}\cos\varphi=3\cdot230.94\cdot46.19\cdot0.8=25600\,\text{W}=25.6\,\text{kW}

2. הספק היגבי:

Q=3UphIphsin⁡φ=3⋅230.94⋅46.19⋅0.6=19200 VAr=19.2 kVArQ=3U_{ph}I_{ph}\sin\varphi=3\cdot230.94\cdot46.19\cdot0.6=19200\,\text{VAr}=19.2\,\text{kVAr}

3. הספק נדמה:

S=P2+Q2=25.62+19.22=32 kVAS=\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{25.6^2+19.2^2}=32\,\text{kVA}

(בדיקה: S=3 ULIL=3⋅400⋅46.19=32 kVAS=\sqrt3\,U_LI_L=\sqrt3\cdot400\cdot46.19=32\,\text{kVA}, וגם P=3I2R=3⋅46.192⋅4=25.6 kWP=3I^2R=3\cdot46.19^2\cdot4=25.6\,\text{kW}.)

תשובה: P=25.6 kWP=25.6\,\text{kW}, Q=19.2 kVArQ=19.2\,\text{kVAr}, S=32 kVAS=32\,\text{kVA}.

שאלה 6 · מעגל מגנטי עם שני חריצי אוויר

באיור לשאלה 6 מוצגת ליבת ברזל מגנטית חד-שטפית עם שני חריצי אוויר השווים באורכם.

על הליבה מותקן סליל בעל 120 כריכות המחובר למקור מתח ישר U=10 VU=10\,\text{V}, מקור המתח לא מוצג באיור.

נתון:

אורך המסלול המגנטי של הליבה ללא חריצי האוויר le=12.4 cml_e=12.4\,\text{cm}.

אורך כל חריץ אוויר lg=3 mml_g=3\,\text{mm}.

שטח חתך של הליבה ושל חריצי האוויר אחיד A=2 cm2A=2\,\text{cm}^2.

החדירות היחסית של הליבה μr=250\mu_r=250.

נתוני הסליל:

התנגדות סגולית ρ=0.018 Ω⋅mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}

אורך: lL=70 ml_L=70\,\text{m}

שטח חתך: AL=0.3 mm2A_L=0.3\,\text{mm}^2.

א.

מהו כיוון השטף המגנטי בליבת הברזל? נמקו את תשובתכם.

(3 נקודות)
ב.

מהו הזרם II בסליל?

(4 נקודות)
ג.

מהו המיאון המגנטי הכללי RmTR_{mT}?

(7 נקודות)
ד.

מה גודל השדה המגנטי BB בליבת הברזל?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

בקורה התחתונה (שעליה הסליל) השטף פונה שמאלה, לפי כלל יד ימין.

הכיוון נקבע לפי כלל יד ימין לסליל: אוחזים בסליל כך שהאצבעות המכופפות מצביעות בכיוון זרימת הזרם בכריכות, והאגודל מראה את כיוון השטף בתוך הסליל.

1. הזרם II נכנס לסליל דרך ההדק הימני (החץ כלפי מעלה) ומתלפף סביב הקורה התחתונה של הליבה בכיוון המסומן בכריכות.

2. כשמכופפים את אצבעות יד ימין בכיוון זה, האגודל מצביע שמאלה לאורך הקורה התחתונה.

3. השטף ממשיך במסלול הסגור של הליבה: עולה בעמוד השמאלי (דרך חריץ האוויר השמאלי), עובר ימינה בקורה העליונה ויורד בעמוד הימני (דרך חריץ האוויר הימני) חזרה לקורה התחתונה. כלומר, במבט מלפנים השטף מסתובב בכיוון השעון.

תשובה: בקורה התחתונה של הליבה, שעליה הסליל, השטף פונה שמאלה (לפי כלל יד ימין), ומשם הוא מסתובב בכיוון השעון לאורך הליבה.

סעיף ב

תשובה:

I≈2.38 AI\approx2.38\,\text{A}

המקור הוא מתח ישר, ולכן במצב יציב ההשראות של הסליל אינה משפיעה, והזרם נקבע רק על ידי התנגדות התיל של הסליל.

1. התנגדות הסליל:

R=ρ lLAL=0.018⋅700.3=4.2 ΩR=\frac{\rho\,l_L}{A_L}=\frac{0.018\cdot70}{0.3}=4.2\,\Omega

2. הזרם (חוק אוהם):

I=UR=104.2=2.381 AI=\frac{U}{R}=\frac{10}{4.2}=2.381\,\text{A}

תשובה: I≈2.38 AI\approx2.38\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

RmT≈2.585⋅107 AWbR_{mT}\approx2.585\cdot10^{7}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

המסלול המגנטי מורכב מברזל (באורך lel_e) ומשני חריצי אוויר בטור. המיאונים בטור מתחברים כמו נגדים בטור. נמיר יחידות: le=0.124 ml_e=0.124\,\text{m}, lg=0.003 ml_g=0.003\,\text{m}, A=2⋅10−4 m2A=2\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

1. מיאון הברזל:

Rm,Fe=leμ0μrA=0.1244π⋅10−7⋅250⋅2⋅10−4=1.974⋅106 AWbR_{m,Fe}=\frac{l_e}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.124}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot250\cdot2\cdot10^{-4}}=1.974\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

2. מיאון חריץ אוויר אחד (באוויר μr=1\mu_r=1):

Rm,g=lgμ0A=0.0034π⋅10−7⋅2⋅10−4=1.194⋅107 AWbR_{m,g}=\frac{l_g}{\mu_0A}=\frac{0.003}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot2\cdot10^{-4}}=1.194\cdot10^{7}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

3. המיאון הכללי (ברזל ושני חריצים בטור):

RmT=Rm,Fe+2Rm,g=1.974⋅106+2⋅1.194⋅107=2.585⋅107 AWbR_{mT}=R_{m,Fe}+2R_{m,g}=1.974\cdot10^6+2\cdot1.194\cdot10^7=2.585\cdot10^{7}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

(בערך מדויק: 25,846,763 AWb25{,}846{,}763\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}.) שימו לב ששני החריצים, שאורכם הכולל רק 6 mm6\,\text{mm}, תורמים כ-92% מהמיאון.

תשובה: RmT≈2.585⋅107 AWbR_{mT}\approx2.585\cdot10^{7}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}} (כ-25.85⋅106 AWb25.85\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}).

סעיף ד

תשובה:

B≈0.0553 TB\approx0.0553\,\text{T}

מחשבים את השטף מ"חוק אוהם המגנטי" (Φ=NIRmT\Phi=\frac{NI}{R_{mT}}), ואז מחלקים בשטח החתך.

1. הכוח המגנטו-מניע:

NI=120⋅2.381=285.7 ANI=120\cdot2.381=285.7\,\text{A}

2. השטף:

Φ=NIRmT=285.72.585⋅107=11.05⋅10−6 Wb=11.05 μWb\Phi=\frac{NI}{R_{mT}}=\frac{285.7}{2.585\cdot10^{7}}=11.05\cdot10^{-6}\,\text{Wb}=11.05\,\mu\text{Wb}

3. צפיפות השטף (שטח החתך אחיד לאורך כל המסלול):

B=ΦA=11.05⋅10−62⋅10−4=0.0553 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{11.05\cdot10^{-6}}{2\cdot10^{-4}}=0.0553\,\text{T}

תשובה: B≈0.0553 TB\approx0.0553\,\text{T} (כ-0.055 Wbm20.055\,\frac{\text{Wb}}{\text{m}^2}).

שאלה 7 · מעגל RL המוזן ממקור ישר וחילופין

באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי, המעגל פועל זמן רב וכל תופעות המעבר חלפו:

נתון: VDC=4 VV_{DC}=4\,\text{V}, v1(t)=6⋅sin⁡(200⋅π⋅t+60∘) Vv_1(t)=6\cdot\sin(200\cdot\pi\cdot t+60^\circ)\,\text{V}.

א.

חשבו את זמן המחזור והתדר של אות המתח v1(t)v_1(t).

(2 נקודות)
ב.

הציגו את הזרם הזורם במעגל כתלות בזמן, i(t)i(t).

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הפעיל הממוצע המתפזר בעומס.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

f=100 Hzf=100\,\text{Hz}, T=10 msT=10\,\text{ms}

מהביטוי v1(t)=6sin⁡(ωt+60∘)v_1(t)=6\sin(\omega t+60^\circ) קוראים את התדירות הזוויתית ω=200π rads\omega=200\pi\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

1. התדר:

f=ω2π=200π2π=100 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{200\pi}{2\pi}=100\,\text{Hz}

2. זמן המחזור:

T=1f=1100=0.01 s=10 msT=\frac1f=\frac{1}{100}=0.01\,\text{s}=10\,\text{ms}

תשובה: f=100 Hzf=100\,\text{Hz}, T=10 msT=10\,\text{ms}.

סעיף ב

תשובה:

i(t)=0.4+0.424sin⁡(200πt+15∘) Ai(t)=0.4+0.424\sin(200\pi t+15^\circ)\,\text{A}

נתון: R=10 ΩR=10\,\Omega, L=15.915 mHL=15.915\,\text{mH}, מקור ישר VDC=4 VV_{DC}=4\,\text{V} ומקור חילופין v1(t)v_1(t) בטור. כיוון הזרם i(t)i(t) מסומן באיור (עם כיוון השעון, יוצא מההדקים החיוביים של שני המקורות).

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים. אבל שני המקורות פועלים בתדרים שונים: VDCV_{DC} בתדר אפס ו-v1v_1 בתדר 100 Hz100\,\text{Hz}. ההיגב של הסליל תלוי בתדר (בזרם ישר הוא קצר, וב-100 Hz100\,\text{Hz} הוא jXLjX_L), ולכן אי אפשר לחבר את שני המקורות לפאזור אחד. המעגל ליניארי, ולכן נשתמש בסופרפוזיציה: מחשבים את התגובה לכל מקור לבד, כשהמקור השני מאופס, ומחברים את הזרמים בתחום הזמן.

סימון על הסרטוט: המעגל של המקור הישר. מקור המתח v1v_1 מוחלף בקצר. במצב היציב של זרם ישר גם הסליל הוא קצר, ולכן גם הוא מוחלף בתיל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון מחובר להדק החיובי של VDCV_{DC} (דרך הקצר שבמקום v1v_1), ולכן הוא ב-4 V4\,\text{V}.

•נשארו רק שני צבעים, והנגד RR הוא הרכיב היחיד שמחובר בין שני הקווים: כל המתח 4 V4\,\text{V} נמצא עליו.

•IDCI_{DC} זורם בכיוון החץ של i(t)i(t).

1. רכיב הזרם הישר:

IDC=VDCR=410=0.4 AI_{DC}=\frac{V_{DC}}{R}=\frac{4}{10}=0.4\,\text{A}

סימון על הסרטוט: המעגל של מקור החילופין. עכשיו VDCV_{DC} מוחלף בקצר, והסליל נשאר עם ההיגב שלו:

•הקו התחתון מחובר דרך הקצר שבמקום VDCV_{DC} להדק השלילי של v1v_1, והוא נקודת הייחוס. הקו העליון נמצא בפוטנציאל של v1v_1, כלומר בפאזור של ערכי שיא Vˉm=6∠60∘ V\bar{V}_m=6\angle60^\circ\,\text{V}.

•לקטע שבין RR לסליל יש צבע משלו, אבל אין בו פיצול של הזרם, ולכן RR והסליל בטור.

•Iˉm\bar{I}_m (פאזור של ערכי שיא) זורם בכיוון החץ של i(t)i(t).

2. רכיב זרם החילופין. ההיגב:

XL=ωL=200π⋅15.915⋅10−3=10 ΩX_L=\omega L=200\pi\cdot15.915\cdot10^{-3}=10\,\Omega
Z=R+jXL=10+j10=14.14∠45∘ ΩZ=R+jX_L=10+j10=14.14\angle45^\circ\,\Omega

בפאזור של ערכי שיא:

Iˉm=VˉmZ=6∠60∘14.14∠45∘=0.424∠15∘ A\bar{I}_m=\frac{\bar{V}_m}{Z}=\frac{6\angle60^\circ}{14.14\angle45^\circ}=0.424\angle15^\circ\,\text{A}

3. חיבור התגובות: שני הזרמים זורמים באותו כיוון (כיוון החץ), ולכן מחברים אותם:

i(t)=IDC+Imsin⁡(200πt+15∘)=0.4+0.424sin⁡(200πt+15∘) Ai(t)=I_{DC}+I_m\sin(200\pi t+15^\circ)=0.4+0.424\sin(200\pi t+15^\circ)\,\text{A}

תשובה: i(t)=0.4+0.424sin⁡(200πt+15∘) Ai(t)=0.4+0.424\sin(200\pi t+15^\circ)\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

P=2.5 WP=2.5\,\text{W}

הספק פעיל מתפזר רק בנגד (הסליל האידיאלי אינו צורך הספק ממוצע). הזרם מורכב מרכיב ישר ומרכיב סינוסי בתדר אחר, ולכן ערכו האפקטיבי הוא שורש סכום ריבועי הערכים האפקטיביים של הרכיבים.

1. הערך האפקטיבי של הרכיב הסינוסי:

Irms,1=Im2=0.4242=0.3 AI_{rms,1}=\frac{I_m}{\sqrt2}=\frac{0.424}{\sqrt2}=0.3\,\text{A}

2. הערך האפקטיבי של הזרם הכולל:

Irms=IDC2+Irms,12=0.42+0.32=0.5 AI_{rms}=\sqrt{I_{DC}^2+I_{rms,1}^2}=\sqrt{0.4^2+0.3^2}=0.5\,\text{A}

3. ההספק בנגד:

P=Irms2R=0.52⋅10=2.5 WP=I_{rms}^2R=0.5^2\cdot10=2.5\,\text{W}

(כלומר 1.6 W1.6\,\text{W} מהרכיב הישר ועוד 0.9 W0.9\,\text{W} מרכיב החילופין.)

תשובה: P=2.5 WP=2.5\,\text{W}.

שאלה 8 · קבל שקול, אנרגיה וקבל לוחות

באיור א' לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי.

על הקבל CXC_X שורר מתח של UCx=40 VU_{Cx}=40\,\text{V}.

המעגל פועל במצב יציב כאשר כל תופעות המעבר חלפו.

א.

חשבו את ערך הקבל השקול CABC_{AB} של מערך הקבלים המוצג במסגרת המלבנית, ואת האנרגיה האגורה בו.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את ערך הקבל CXC_X.

(5 נקודות)
ג.

הקבל CXC_X הוא קבל לוחות בעל שטח לוחות 94.87 mm294.87\,\text{mm}^2 והמרחק בין הלוחות הוא 0.2 mm0.2\,\text{mm}.

חשבו את המקדם הדיאלקטרי היחסי εr\varepsilon_r של החומר הנמצא בין לוחות הקבל.

(4 נקודות)
ד.

מנתקים את הקבל CXC_X מהמעגל ומחברים במקומו נגד של 5 Ω5\,\Omega. מה יהיה המתח בין ההדקים AA-BB בסיום כל תופעות המעבר? תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

CAB=21 pFC_{AB}=21\,\text{pF}, WAB=67.2 nJW_{AB}=67.2\,\text{nJ}

נתון: במסגרת שלושה זוגות של קבלים 6 pF6\,\text{pF} במקביל, קבל 12 pF12\,\text{pF} וקבל 18 pF18\,\text{pF}; מחוץ למסגרת CXC_X בטור עם מקור E=120 VE=120\,\text{V}, ו-UCx=40 VU_{Cx}=40\,\text{V}.

מבוקש: CABC_{AB} והאנרגיה בו.

נצמצם את הרשת מהקצה הרחוק מ-AA-BB (השמאלי) לכיוון AA-BB. נזכור: קבלים במקביל מתחברים בסכום, ובטור לפי C1C2C1+C2\frac{C_1C_2}{C_1+C_2}.

1. הזוג השמאלי במקביל: CT1=6+6=12 pFC_{T1}=6+6=12\,\text{pF}. הוא בטור עם הקבל 12 pF12\,\text{pF}:

CT2=12⋅1212+12=6 pFC_{T2}=\frac{12\cdot12}{12+12}=6\,\text{pF}

2. הזוג האמצעי (6+66+6) מחובר במקביל ל-CT2C_{T2}:

CT3=6+6+6=18 pFC_{T3}=6+6+6=18\,\text{pF}

ו-CT3C_{T3} בטור עם הקבל 18 pF18\,\text{pF}:

CT4=18⋅1818+18=9 pFC_{T4}=\frac{18\cdot18}{18+18}=9\,\text{pF}

3. הזוג הימני (6+66+6) מחובר ישירות בין AA ל-BB, במקביל ל-CT4C_{T4}:

CAB=9+6+6=21 pFC_{AB}=9+6+6=21\,\text{pF}

4. המתח על המערך. לפי חוק המתחים בלולאה, מתח המקור מתחלק בין CXC_X למערך:

UAB=E−UCx=120−40=80 VU_{AB}=E-U_{Cx}=120-40=80\,\text{V}

5. האנרגיה:

WAB=CABUAB22=21⋅10−12⋅8022=67.2⋅10−9 J=67.2 nJW_{AB}=\frac{C_{AB}U_{AB}^2}{2}=\frac{21\cdot10^{-12}\cdot80^2}{2}=67.2\cdot10^{-9}\,\text{J}=67.2\,\text{nJ}

תשובה: CAB=21 pFC_{AB}=21\,\text{pF}, WAB=67.2 nJW_{AB}=67.2\,\text{nJ}.

סעיף ב

תשובה:

CX=42 pFC_X=42\,\text{pF}

CXC_X והמערך CABC_{AB} מחוברים בטור, ולכן נושאים אותו מטען.

1. המטען על המערך:

QAB=CABUAB=21⋅10−12⋅80=1680⋅10−12 C=1680 pC=QCxQ_{AB}=C_{AB}U_{AB}=21\cdot10^{-12}\cdot80=1680\cdot10^{-12}\,\text{C}=1680\,\text{pC}=Q_{Cx}

2. הקיבול:

CX=QUCx=1680⋅10−1240=42⋅10−12 F=42 pFC_X=\frac{Q}{U_{Cx}}=\frac{1680\cdot10^{-12}}{40}=42\cdot10^{-12}\,\text{F}=42\,\text{pF}

(בדיקה: הקבל השקול בטור 21⋅4263=14 pF\frac{21\cdot42}{63}=14\,\text{pF}, ומטענו 14⋅120=1680 pC14\cdot120=1680\,\text{pC} ✓.)

תשובה: CX=42 pFC_X=42\,\text{pF}.

סעיף ג

תשובה:

εr≈10\varepsilon_r\approx10

קיבול קבל לוחות: C=ε0εrAdC=\frac{\varepsilon_0\varepsilon_rA}{d}. נבודד את εr\varepsilon_r, עם A=94.87⋅10−6 m2A=94.87\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, d=0.2⋅10−3 md=0.2\cdot10^{-3}\,\text{m}, ε0=8.854⋅10−12 Fm\varepsilon_0=8.854\cdot10^{-12}\,\frac{\text{F}}{\text{m}}:

εr=C dε0A=42⋅10−12⋅0.2⋅10−38.854⋅10−12⋅94.87⋅10−6=10.0\varepsilon_r=\frac{C\,d}{\varepsilon_0A}=\frac{42\cdot10^{-12}\cdot0.2\cdot10^{-3}}{8.854\cdot10^{-12}\cdot94.87\cdot10^{-6}}=10.0

תשובה: εr≈10\varepsilon_r\approx10.

סעיף ד

תשובה:

UAB=120 VU_{AB}=120\,\text{V}

1. כעת המעגל הוא המקור EE בטור עם נגד 5 Ω5\,\Omega ועם מערך הקבלים CABC_{AB}.

2. בסיום תופעות המעבר הקבלים טעונים במלואם, ובזרם ישר קבל מתנהג כנתק. לכן במעגל הטורי לא זורם זרם: I=0I=0.

3. המפל על הנגד: UR=I⋅R=0⋅5=0 VU_R=I\cdot R=0\cdot5=0\,\text{V}.

4. לפי חוק המתחים בלולאה, כל מתח המקור נופל על מערך הקבלים:

UAB=E−UR=120−0=120 VU_{AB}=E-U_R=120-0=120\,\text{V}

תשובה: UAB=120 VU_{AB}=120\,\text{V}, כי אחרי טעינת הקבלים אין זרם ואין מפל מתח על הנגד.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.