דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל 97160 - אביב 2026 מועד א'

הנדסת חשמל · סמל 97160 · 8 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

אותו שאלון משמש גם את הסמלים 90611, 92023, 93611 ו-90711 של התכנית הקודמת.

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל, אביב 2026 מועד א', כל 8 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 8 שאלות. יש לענות על 5 שאלות.

ערך כל שאלה 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. חוברת עזר מקורית בתורת החשמל שבהוצאת מה"ט: חוברת נקייה, שאין בה לא הערות או תוספות כלשהן, בין בכתב יד בין מודפסות.

אין להעביר חומר עזר, ספרים ומחשבונים בין הנבחנים.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל - להורדה ב-PDF, 46 עמודים.

שאלה 1 · גשר נגדים עם מקור זרם ומד מתח

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי.

המעגל כולל מקור מתח, מקור זרם, חמישה נגדים, מפסק ומד מתח אידיאלי.

המפסק SS פתוח.

הוריית מד המתח 10 V10\,\text{V}.

א.

חשבו את מתח המקור VSV_S.

(6 נקודות)

סוגרים את המפסק SS.

ב.

מה תהיה הוריית מד המתח?

(10 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המתפתח במקור המתח VSV_S. האם הוא מתנהג כספק אנרגיה או כצרכן אנרגיה? נמקו את תשובתכם.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VS=250 VV_S=250\,\text{V}

נתון: המפסק SS פתוח, ולכן מקור הזרם IS1I_{S1} מנותק ואינו משפיע. מד המתח אידיאלי (התנגדות אינסופית), ולכן לא זורם דרכו זרם. הוריית המד: VAB=VA−VB=10 VV_{AB}=V_A-V_B=10\,\text{V} (ההדק + מחובר ל-AA).

מבוקש: מתח המקור VSV_S.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. יש ארבעה פוטנציאלים לא ידועים: ההדק העליון של VSV_S, הצומת CC, הצומת AA והצומת BB. הערכים שרשומים על הסרטוט הם התוצאות שנמצא בהמשך.

•המפסק פתוח, ולכן בענף של המפסק ושל מקור הזרם לא זורם זרם, והענף הזה לא צבוע.

•מד המתח אידיאלי: התיל שלו בצד המסומן ++ הוא חלק מהקו של AA, והתיל בצד המסומן −- הוא חלק מהקו של BB, אבל דרכו לא זורם זרם.

•הזרמים: I1I_1 דרך R1R_1 אל CC, I23I_{23} מ-CC כלפי מטה דרך R2R_2 ו-R3R_3, ו-I45I_{45} מ-CC כלפי מטה דרך R4R_4 ו-R5R_5.

בחירת השיטה. כשהמפסק פתוח, המעגל הוא מעגל טורי-מקבילי פשוט: R1R_1 בטור עם שני ענפים מקבילים (R2R_2 עם R3R_3, ו-R4R_4 עם R5R_5). אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: מבטאים את VAV_A ואת VBV_B בעזרת VCV_C (מחלקי מתח), מוצאים את VCV_C מהוריית המד, וחוזרים אל המקור בחוקי קירכהוף.

1. מחלק מתח בענף R2R_2-R3R_3 (המתח VCV_C מתחלק בין שני הנגדים):

VA=VC⋅R3R2+R3=VC⋅6040+60=0.6 VCV_A=V_C\cdot\frac{R_3}{R_2+R_3}=V_C\cdot\frac{60}{40+60}=0.6\,V_C

2. מחלק מתח בענף R4R_4-R5R_5:

VB=VC⋅R5R4+R5=VC⋅100100+100=0.5 VCV_B=V_C\cdot\frac{R_5}{R_4+R_5}=V_C\cdot\frac{100}{100+100}=0.5\,V_C

3. הוריית המד היא ההפרש בין שני המתחים:

VAB=VA−VB=0.6 VC−0.5 VC=0.1 VC=10 VV_{AB}=V_A-V_B=0.6\,V_C-0.5\,V_C=0.1\,V_C=10\,\text{V}

ולכן VC=100.1=100 VV_C=\frac{10}{0.1}=100\,\text{V}, VA=60 VV_A=60\,\text{V}, VB=50 VV_B=50\,\text{V} (הערכים שעל הסרטוט).

4. נמצא את הזרמים בשני הענפים (מ-CC כלפי מטה):

I23=VCR2+R3=100100=1 AI_{23}=\frac{V_C}{R_2+R_3}=\frac{100}{100}=1\,\text{A}, I45=VCR4+R5=100200=0.5 A\quad I_{45}=\frac{V_C}{R_4+R_5}=\frac{100}{200}=0.5\,\text{A}

5. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת CC, הזרם דרך R1R_1 (מהמקור אל CC) הוא סכומם:

I1=I23+I45=1+0.5=1.5 AI_1=I_{23}+I_{45}=1+0.5=1.5\,\text{A}

6. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של המקור:

VS=I1R1+VC=1.5⋅100+100=250 VV_S=I_1R_1+V_C=1.5\cdot 100+100=250\,\text{V}

זהו גם הפוטנציאל של הקו שמחובר להדק העליון של המקור.

תשובה: VS=250 VV_S=250\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

VAB=84.4 VV_{AB}=84.4\,\text{V}

נתון: VS=250 VV_S=250\,\text{V} (מסעיף א), המפסק סגור, ולכן מקור הזרם IS1=1 AI_{S1}=1\,\text{A} מחובר בין BB ל-AA. לפי כיוון החץ, הזרם יוצא מהמקור אל הצומת AA ונכנס אליו מהצומת BB.

מבוקש: VAB=VA−VBV_{AB}=V_A-V_B.

סימון על הסרטוט. המפסק סגור, ולכן הוא מסורטט כתיל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וההדק העליון של VSV_S נמצא ב-250 V250\,\text{V}.

•המפסק הסגור מחבר את מקור הזרם ישירות לקו של AA. מקור הזרם מחובר בין הקו של BB לקו של AA.

•מד המתח אידיאלי ואינו מוליך זרם. הוא רק מודד את ההפרש בין הקו של AA לקו של BB.

•נשארו שלושה פוטנציאלים לא ידועים: VCV_C, VAV_A, VBV_B (הערכים שעל הסרטוט הם התוצאות שנמצא בהמשך).

•החיצים הכחולים מסמנים את הכיוון שנבחר לכל זרם, I1I_1 עד I5I_5.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: שלושה צמתים לא ידועים (CC, AA, BB), כלומר שלוש משוואות. אבל בצומת AA נפגשים רק R2R_2, R3R_3 ומקור הזרם, ובצומת BB רק R4R_4, R5R_5 ומקור הזרם. לכן המשוואה של AA מכילה רק את VCV_C ואת VAV_A, והמשוואה של BB רק את VCV_C ואת VBV_B: מכל אחת מהן מבטאים מיד נעלם אחד בעזרת VCV_C, ונשארת משוואה אחת.

•זרמי חוגים: שלושה חוגים, ומקור הזרם נמצא בענף המשותף לשני החוגים הימניים. לכן נשארות שתי משוואות (חוג-על), עם אילוץ על הפרש זרמי החוגים.

המבוקש הוא הפרש פוטנציאלים, ושיטת מתחי הצמתים נותנת אותו ישירות ובקלות, ולכן נפתור בה.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבקצות הנגד:

•I1I_1 דרך R1R_1 מהמקור אל CC: I1=250−VC100I_1=\frac{250-V_C}{100}

•I2I_2 דרך R2R_2 מ-CC אל AA: I2=VC−VA40I_2=\frac{V_C-V_A}{40}

•I3I_3 דרך R3R_3 מ-AA לאדמה: I3=VA60I_3=\frac{V_A}{60}

•I4I_4 דרך R4R_4 מ-CC אל BB: I4=VC−VB100I_4=\frac{V_C-V_B}{100}

•I5I_5 דרך R5R_5 מ-BB לאדמה: I5=VB100I_5=\frac{V_B}{100}

2. חוק הזרמים בשלושת הצמתים:

•צומת CC: 250−VC100=VC−VA40+VC−VB100\frac{250-V_C}{100}=\frac{V_C-V_A}{40}+\frac{V_C-V_B}{100}

•צומת AA (מקור הזרם מכניס אליו 1 A1\,\text{A}): VC−VA40+1=VA60\frac{V_C-V_A}{40}+1=\frac{V_A}{60}

•צומת BB (מקור הזרם מוציא ממנו 1 A1\,\text{A}): VC−VB100=VB100+1\frac{V_C-V_B}{100}=\frac{V_B}{100}+1

3. נסדר את המשוואות (נכפול ב-600, ב-120 וב-100 בהתאמה):

•27VC−15VA−6VB=150027V_C-15V_A-6V_B=1500

•3VC−5VA=−1203V_C-5V_A=-120

•VC−2VB=100V_C-2V_B=100

4. מהמשוואה השנייה VA=3VC+1205V_A=\frac{3V_C+120}{5}, ומהשלישית VB=VC−1002V_B=\frac{V_C-100}{2}. נציב בראשונה:

27VC−3(3VC+120)−3(VC−100)=1500⇒15VC−60=1500⇒VC=104 V27V_C-3(3V_C+120)-3(V_C-100)=1500 \Rightarrow 15V_C-60=1500 \Rightarrow V_C=104\,\text{V}

5. ומכאן:

VA=3⋅104+1205=86.4 VV_A=\frac{3\cdot 104+120}{5}=86.4\,\text{V}, VB=104−1002=2 V\quad V_B=\frac{104-100}{2}=2\,\text{V}

6. הוריית מד המתח:

VAB=VA−VB=86.4−2=84.4 VV_{AB}=V_A-V_B=86.4-2=84.4\,\text{V}

בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה: כשפועל רק VSV_S (מקור הזרם מנותק) המעגל זהה לסעיף א, ותרומתו 10 V10\,\text{V}. כשפועל רק מקור הזרם (VSV_S מקוצר) מתקבל VA=26.4 VV_A=26.4\,\text{V}, VB=−48 VV_B=-48\,\text{V}, כלומר תרומה של 74.4 V74.4\,\text{V}. סך הכול 10+74.4=84.4 V10+74.4=84.4\,\text{V}, כמו קודם.

תשובה: מד המתח יורה 84.4 V84.4\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

PVS=365 WP_{V_S}=365\,\text{W}, המקור מספק אנרגיה

נתון: המצב של סעיף ב (המפסק סגור), VC=104 VV_C=104\,\text{V}.

מבוקש: ההספק של המקור VSV_S וקביעה אם הוא ספק או צרכן.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב: ההדק העליון של המקור נמצא ב-250 V250\,\text{V}, הצומת CC ב-104 V104\,\text{V}, ובין שני הקווים האלה מחובר רק R1R_1, שבו זורם I1I_1.

1. הזרם היוצא מההדק החיובי של המקור דרך R1R_1 אל CC:

I1=VS−VCR1=250−104100=1.46 AI_1=\frac{V_S-V_C}{R_1}=\frac{250-104}{100}=1.46\,\text{A}

2. ההספק של המקור:

PVS=VS⋅I1=250⋅1.46=365 WP_{V_S}=V_S\cdot I_1=250\cdot 1.46=365\,\text{W}

3. נימוק: הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור (זורם בתוכו מ-−- אל ++), כלומר המקור מעלה את האנרגיה של המטענים ומוסר הספק חיובי לשאר המעגל. לכן הוא מתנהג כספק אנרגיה.

תשובה: PVS=365 WP_{V_S}=365\,\text{W}, והמקור מתנהג כספק אנרגיה.

שאלה 2 · מעגל תמורה של נורטון והספק בעומס

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

א.

סרטטו את מעגל התמורה של נורטון עבור הנגד RLR_L המחובר בין הנקודות aa ו- bb.

(10 נקודות)
ב.

עבור RL=40 ΩR_L=40\,\Omega , מהו ערך ההספק המתפזר בנגד?

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הערך הנוסף של הנגד RLR_L שעבורו פיזור ההספק יהיה זהה לזה שחישבתם בסעיף ב'.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IN=133≈4.33 AI_N=\frac{13}{3}\approx 4.33\,\text{A} (בכיוון הנקודה aa), RN=60 ΩR_N=60\,\Omega במקביל

נתון: המעגל באיור, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=40 ΩR_2=40\,\Omega, R3=50 ΩR_3=50\,\Omega, I1=5 AI_1=5\,\text{A}, I2=1 AI_2=1\,\text{A}, V1=100 VV_1=100\,\text{V}.

מבוקש: מעגל התמורה של נורטון בין aa ל-bb, כלומר מקור זרם INI_N במקביל לנגד RNR_N.

נסמן: LL הצומת השמאלי (הקצה העליון של R1R_1), MM הצומת הימני (הקצה העליון של I2I_2). הנקודה bb היא האדמה. לפי האיור: R2R_2 מחובר בין LL ל-aa, I1I_1 מזרים מ-LL אל aa, R1R_1 בין LL ל-bb, I2I_2 מזרים מ-bb אל MM. המקור V1V_1 (ההדק + בצד של aa) והנגד R3R_3 מחוברים שניהם בין aa ל-MM, כלומר במקביל זה לזה: Va−VM=100 VV_a-V_M=100\,\text{V}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מוצאים גם את ההתנגדות השקולה RNR_N וגם את זרם הקצר INI_N (הזרם שזורם כשמחברים את aa ל-bb בתיל).

שלב 1: התנגדות נורטון RNR_N. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקורות הזרם I1I_1 ו-I2I_2 מוחלפים בנתק (שני הקצוות נשארים פתוחים), ומקור המתח V1V_1 מוחלף בקצר (תיל). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

•במעגל החדש יש שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של LL, הקו של aa והקו של bb.

•V1V_1 הוחלף בתיל, ולכן הצומת MM התאחד עם הקו של aa. שני הקצוות של R3R_3 נמצאים עכשיו על אותו קו: R3R_3 מקוצר, לא זורם בו זרם, והוא לא משפיע.

•מקור הזרם I2I_2 הוא נתק, ולכן מהקו של aa אין דרך ישירה אל bb בצד ימין. גם I1I_1 הוא נתק.

•נשארה דרך אחת מ-aa אל bb: a→R2→L→R1→ba\to R_2\to L\to R_1\to b. בין הקו של aa לקו של LL מחובר רק R2R_2, ובין הקו של LL לקו של bb מחובר רק R1R_1, ולכן הם בטור:

RN=R2+R1=40+20=60 ΩR_N=R_2+R_1=40+20=60\,\Omega

שלב 2: זרם נורטון INI_N. מחזירים את המקורות ומקצרים את aa ל-bb בתיל. החץ INI_N מסמן את זרם הקצר מ-aa אל bb:

•הקצר מחבר את aa לאדמה, ולכן כל הקו של aa (כולל הקצה השמאלי של V1V_1 והקצה השמאלי של R3R_3) נמצא ב-0 V0\,\text{V}.

•הקו של MM מחובר להדק השלילי של V1V_1, ולכן הוא נמצא ב-0−100=−100 V0-100=-100\,\text{V}: פוטנציאל ידוע.

•נשאר פוטנציאל לא ידוע אחד, VLV_L.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש כאן נעלם אחד (VLV_L) ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים היו במעגל המקוצר ארבעה חוגים, וכל אחד משני מקורות הזרם מוריד משוואה אחת, כלומר נשארות שתי משוואות. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. חוק הזרמים בצומת LL (סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס): הזרם דרך R1R_1 לאדמה, הזרם דרך R2R_2 אל aa, והזרם I1I_1 היוצא מ-LL:

VL20+VL−040+5=0⇒0.075 VL=−5⇒VL=−66.67 V\frac{V_L}{20}+\frac{V_L-0}{40}+5=0 \Rightarrow 0.075\,V_L=-5 \Rightarrow V_L=-66.67\,\text{V}

2. הזרם דרך R2R_2 מ-LL אל aa (בכיוון החץ IR2I_{R2}):

IR2=VL−Va40=−66.6740=−1.667 AI_{R2}=\frac{V_L-V_a}{40}=\frac{-66.67}{40}=-1.667\,\text{A}

(בפועל זורם 1.667 A1.667\,\text{A} מ-aa אל LL.)

3. הצומת MM מחובר רק ל-I2I_2, ל-R3R_3 ול-V1V_1. לכן כל הזרם I2=1 AI_2=1\,\text{A} שנכנס אליו חייב לעבור דרך R3R_3 ו-V1V_1 אל aa.

4. חוק הזרמים בצומת aa: זרם הקצר מ-aa אל bb שווה לסכום הזרמים שנכנסים ל-aa:

IN=I1+IR2+I2=5−1.667+1=4.333 A=133 AI_N=I_1+I_{R2}+I_2=5-1.667+1=4.333\,\text{A}=\frac{13}{3}\,\text{A}

בדיקה בדרך שנייה (מתח תבנין): ננתק את aa-bb. חוק הזרמים בצומת LL: VL20+VL−Va40+5=0\frac{V_L}{20}+\frac{V_L-V_a}{40}+5=0. כשהענף aa-bb פתוח, כל הזרם שנכנס ל-aa (5+1=6 A5+1=6\,\text{A}) חוזר דרך R2R_2 אל LL: Va−VL40=6\frac{V_a-V_L}{40}=6. מכאן VL=20 VV_L=20\,\text{V} ו-Va=260 VV_a=260\,\text{V}, ולכן VTH=260 VV_{TH}=260\,\text{V} ו-IN=VTHRN=26060=4.333 AI_N=\frac{V_{TH}}{R_N}=\frac{260}{60}=4.333\,\text{A}, אותה תוצאה.

מעגל התמורה: מקור זרם IN=4.33 AI_N=4.33\,\text{A} שהחץ שלו מכוון מ-bb אל aa (הזרם נכנס לעומס בנקודה aa), ובמקביל לו נגד RN=60 ΩR_N=60\,\Omega. העומס RLR_L מתחבר בין aa ל-bb, במקביל לשניהם.

תשובה: IN=4.33 AI_N=4.33\,\text{A} (בכיוון aa), במקביל ל-RN=60 ΩR_N=60\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

PL=270.4 WP_L=270.4\,\text{W}

נתון: מעגל נורטון מסעיף א (IN=133 AI_N=\frac{13}{3}\,\text{A}, RN=60 ΩR_N=60\,\Omega), RL=40 ΩR_L=40\,\Omega.

מבוקש: ההספק ב-RLR_L.

1. RLR_L מחובר במקביל ל-RNR_N, ולכן הזרם INI_N מתחלק ביניהם. לפי מחלק זרם:

IL=IN⋅RNRN+RL=4.333⋅6060+40=2.6 AI_L=I_N\cdot\frac{R_N}{R_N+R_L}=4.333\cdot\frac{60}{60+40}=2.6\,\text{A}

2. ההספק בנגד:

PL=IL2⋅RL=2.62⋅40=270.4 WP_L=I_L^2\cdot R_L=2.6^2\cdot 40=270.4\,\text{W}

תשובה: PL=270.4 WP_L=270.4\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

RL=90 ΩR_L=90\,\Omega

נתון: IN=133 AI_N=\frac{13}{3}\,\text{A}, RN=60 ΩR_N=60\,\Omega, PL=270.4 WP_L=270.4\,\text{W}.

מבוקש: ערך נוסף של RLR_L (שונה מ-40 Ω40\,\Omega) שבו ההספק זהה.

1. ההספק בעומס כפונקציה של RLR_L:

PL=(INRNRN+RL)2RLP_L=\left(I_N\frac{R_N}{R_N+R_L}\right)^2R_L

2. נשווה ל-270.4 W270.4\,\text{W}:

(133)2⋅602 RL(60+RL)2=270.4\left(\frac{13}{3}\right)^2\cdot\frac{60^2\,R_L}{(60+R_L)^2}=270.4

(133)2⋅3600=67600\left(\frac{13}{3}\right)^2\cdot 3600=67600, ולכן 67600 RL=270.4 (60+RL)267600\,R_L=270.4\,(60+R_L)^2, ואחרי חילוק ב-270.4270.4:

250 RL=(60+RL)2⇒RL2−130 RL+3600=0250\,R_L=(60+R_L)^2 \Rightarrow R_L^2-130\,R_L+3600=0

3. נפתור את המשוואה הריבועית:

RL=130±1302−4⋅36002=130±502R_L=\frac{130\pm\sqrt{130^2-4\cdot 3600}}{2}=\frac{130\pm 50}{2}

כלומר RL=40 ΩR_L=40\,\Omega (הערך מסעיף ב) או RL=90 ΩR_L=90\,\Omega.

שימו לב: מכפלת השורשים היא 40⋅90=3600=RN240\cdot 90=3600=R_N^2. זו תכונה כללית: שני עומסים שנותנים אותו הספק מקיימים RL1⋅RL2=RN2R_{L1}\cdot R_{L2}=R_N^2.

4. בדיקה: IL=4.333⋅6060+90=1.733 AI_L=4.333\cdot\frac{60}{60+90}=1.733\,\text{A}, ו-PL=1.7332⋅90=270.4 WP_L=1.733^2\cdot 90=270.4\,\text{W}.

תשובה: RL=90 ΩR_L=90\,\Omega

שאלה 3 · מתח צומת והספקים במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשבו את המתח בצומת XX ביחס לאדמה.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים הפעילים המתפתחים בנגדים R1R_1 ו- R2R_2.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ההספקים הפעילים המתפתחים במקור הזרם ובמקור המתח וציינו עבור כל אחד מהם אם הוא מספק אנרגיה או צורך אנרגיה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉX≈35.93∠53.6∘ V\bar{V}_X\approx 35.93\angle 53.6^\circ\,\text{V}

נתון: Vˉ=22∠70∘ V\bar{V}=22\angle 70^\circ\,\text{V}, Iˉ=2∠30∘ A\bar{I}=2\angle 30^\circ\,\text{A} (נתייחס לערכים כערכים יעילים), R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, XL1=12 ΩX_{L1}=12\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, XC=10 ΩX_C=10\,\Omega, XL2=20 ΩX_{L2}=20\,\Omega.

מבוקש: המתח VˉX\bar{V}_X ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. המתחים והזרמים הם פאזורים, אבל הסימון זהה לזה של מעגל זרם ישר:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל הקו התחתון צבוע בצבע אחד.

•הקו שמחובר להדק העליון של מקור המתח נמצא בפוטנציאל ידוע, Vˉ=22∠70∘ V\bar{V}=22\angle 70^\circ\,\text{V}.

•הקו העליון מימין ל-XL1X_{L1} הוא צומת אחד: XX, שני הצמתים המסומנים בנקודה לידו והקצה העליון של מקור הזרם מחוברים בתיל רציף, ולכן כולם בפוטנציאל VˉX\bar{V}_X.

•הקטע שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} והקטע שבין R2R_2 ל-XCX_C הם נקודות חיבור טוריות: לא מתפצל בהן זרם, ולכן לא צריך את הפוטנציאל שלהן. R1R_1 ו-XL1X_{L1} נחשבים יחד כעכבה אחת, וכך גם R2R_2 ו-XCX_C.

•הזרמים: Iˉ1\bar{I}_1 מהמקור אל XX, Iˉ2\bar{I}_2 ו-Iˉ3\bar{I}_3 מ-XX כלפי מטה. מקור הזרם מזרים את Iˉ\bar{I} אל XX (החץ שלו כלפי מעלה).

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, VˉX\bar{V}_X, כלומר משוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, ומקור הזרם קובע את הזרם של החוג הימני, כלומר שתי משוואות. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

נגדיר שלוש עכבות בין XX לאדמה (או בין XX למקור):

•Z1=R1+jXL1=6+j12=13.42∠63.43∘ ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=6+j12=13.42\angle 63.43^\circ\,\Omega (בטור עם מקור המתח)

•Z2=R2−jXC=8−j10=12.81∠−51.34∘ ΩZ_2=R_2-jX_C=8-j10=12.81\angle -51.34^\circ\,\Omega

•Z3=jXL2=j20 ΩZ_3=jX_{L2}=j20\,\Omega

הזרמים לפי חוק אוהם: Iˉ1=Vˉ−VˉXZ1\bar{I}_1=\frac{\bar{V}-\bar{V}_X}{Z_1} (דרך Z1Z_1 מהמקור אל XX), Iˉ2=VˉXZ2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_X}{Z_2} ו-Iˉ3=VˉXZ3\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_X}{Z_3} (מ-XX לאדמה).

1. חוק הזרמים בצומת XX:

Vˉ−VˉXZ1+Iˉ=VˉXZ2+VˉXZ3\frac{\bar{V}-\bar{V}_X}{Z_1}+\bar{I}=\frac{\bar{V}_X}{Z_2}+\frac{\bar{V}_X}{Z_3}

ולכן

VˉX=VˉZ1+Iˉ1Z1+1Z2+1Z3\bar{V}_X=\frac{\frac{\bar{V}}{Z_1}+\bar{I}}{\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}}

2. המוליכויות:

1Z1=16+j12=0.0333−j0.0667 S\frac{1}{Z_1}=\frac{1}{6+j12}=0.0333-j0.0667\,\text{S}

1Z2=18−j10=0.0488+j0.0610 S\frac{1}{Z_2}=\frac{1}{8-j10}=0.0488+j0.0610\,\text{S}

1Z3=1j20=−j0.05 S\frac{1}{Z_3}=\frac{1}{j20}=-j0.05\,\text{S}

סכומן: Y=0.0821−j0.0557=0.0992∠−34.15∘ SY=0.0821-j0.0557=0.0992\angle -34.15^\circ\,\text{S}

3. המונה:

VˉZ1=22∠70∘13.42∠63.43∘=1.640∠6.57∘=1.629+j0.187 A\frac{\bar{V}}{Z_1}=\frac{22\angle 70^\circ}{13.42\angle 63.43^\circ}=1.640\angle 6.57^\circ=1.629+j0.187\,\text{A}

Iˉ=2∠30∘=1.732+j1 A\bar{I}=2\angle 30^\circ=1.732+j1\,\text{A}

VˉZ1+Iˉ=3.361+j1.187=3.565∠19.46∘ A\frac{\bar{V}}{Z_1}+\bar{I}=3.361+j1.187=3.565\angle 19.46^\circ\,\text{A}

4. המתח בצומת:

VˉX=3.565∠19.46∘0.0992∠−34.15∘=35.93∠53.6∘ V=21.32+j28.92 V\bar{V}_X=\frac{3.565\angle 19.46^\circ}{0.0992\angle -34.15^\circ}=35.93\angle 53.6^\circ\,\text{V}=21.32+j28.92\,\text{V}

בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה: מקור המתח לבדו (מקור הזרם נתק) נותן מחלק מתח Vˉ⋅Z2∥Z3Z1+Z2∥Z3\bar{V}\cdot\frac{Z_2\|Z_3}{Z_1+Z_2\|Z_3}, עם Z2∥Z3=20∠−12.68∘ ΩZ_2\|Z_3=20\angle -12.68^\circ\,\Omega, ומתקבל 16.53∠40.71∘ V16.53\angle 40.71^\circ\,\text{V}. מקור הזרם לבדו (מקור המתח קצר) נותן Iˉ⋅(Z1∥Z2∥Z3)=2∠30∘⋅10.08∠34.15∘=20.16∠64.15∘ V\bar{I}\cdot(Z_1\|Z_2\|Z_3)=2\angle 30^\circ\cdot 10.08\angle 34.15^\circ=20.16\angle 64.15^\circ\,\text{V}. הסכום (12.53+j10.78)+(8.79+j18.14)=21.32+j28.92 V(12.53+j10.78)+(8.79+j18.14)=21.32+j28.92\,\text{V}, זהה.

תשובה: VˉX≈35.93∠53.6∘ V\bar{V}_X\approx 35.93\angle 53.6^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PR1≈8.61 WP_{R1}\approx 8.61\,\text{W}, PR2≈62.97 WP_{R2}\approx 62.97\,\text{W}

נתון: VˉX=21.32+j28.92 V\bar{V}_X=21.32+j28.92\,\text{V} מסעיף א.

מבוקש: ההספקים הפעילים ב-R1R_1 וב-R2R_2. ההספק בנגד הוא P=I2RP=I^2R, ולכן נמצא את גודל הזרם בכל אחד מהם.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: R1R_1 נמצא בענף של Iˉ1\bar{I}_1, בין הקו של Vˉ\bar{V} לקו של VˉX\bar{V}_X, ו-R2R_2 נמצא בענף של Iˉ2\bar{I}_2, בין הקו של VˉX\bar{V}_X לאדמה.

1. הזרם דרך R1R_1 (הענף Z1Z_1, מהמקור אל XX):

Vˉ−VˉX=(7.524+j20.673)−(21.318+j28.920)=−13.79−j8.25 V\bar{V}-\bar{V}_X=(7.524+j20.673)-(21.318+j28.920)=-13.79-j8.25\,\text{V}

Iˉ1=Vˉ−VˉXZ1=−13.79−j8.256+j12=−1.010+j0.645=1.198∠147.4∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{V}-\bar{V}_X}{Z_1}=\frac{-13.79-j8.25}{6+j12}=-1.010+j0.645=1.198\angle 147.4^\circ\,\text{A}

2. הזרם דרך R2R_2 (הענף Z2Z_2):

Iˉ2=VˉXZ2=35.93∠53.6∘12.81∠−51.34∘=2.806∠104.9∘ A\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_X}{Z_2}=\frac{35.93\angle 53.6^\circ}{12.81\angle -51.34^\circ}=2.806\angle 104.9^\circ\,\text{A}

3. ההספקים:

PR1=I12R1=1.1982⋅6=8.61 WP_{R1}=I_1^2R_1=1.198^2\cdot 6=8.61\,\text{W}

PR2=I22R2=2.8062⋅8=62.97 WP_{R2}=I_2^2R_2=2.806^2\cdot 8=62.97\,\text{W}

תשובה: PR1≈8.61 WP_{R1}\approx 8.61\,\text{W}, PR2≈62.97 WP_{R2}\approx 62.97\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

מקור המתח: 5.73 W5.73\,\text{W}, מקור הזרם: 65.84 W65.84\,\text{W}; שניהם מספקים אנרגיה

נתון: Vˉ=22∠70∘ V\bar{V}=22\angle 70^\circ\,\text{V}, Iˉ1=1.198∠147.4∘ A\bar{I}_1=1.198\angle 147.4^\circ\,\text{A}, VˉX=35.93∠53.6∘ V\bar{V}_X=35.93\angle 53.6^\circ\,\text{V}, Iˉ=2∠30∘ A\bar{I}=2\angle 30^\circ\,\text{A}.

מבוקש: ההספק הפעיל של כל מקור, והאם הוא ספק או צרכן.

ההספק הפעיל שמקור מוסר הוא P=U⋅I⋅cos⁡φP=U\cdot I\cdot\cos\varphi, כאשר φ\varphi הוא הזווית בין המתח לבין הזרם היוצא מההדק החיובי של המקור. אם P>0P>0 המקור מספק אנרגיה, ואם P<0P<0 הוא צורך אנרגיה.

1. מקור המתח: הזרם היוצא מההדק החיובי שלו הוא Iˉ1\bar{I}_1 (דרך Z1Z_1 אל XX).

φ=70∘−147.4∘=−77.4∘\varphi=70^\circ-147.4^\circ=-77.4^\circ

PV=22⋅1.198⋅cos⁡(−77.4∘)=5.73 WP_V=22\cdot 1.198\cdot\cos(-77.4^\circ)=5.73\,\text{W}

PV>0P_V>0, ולכן מקור המתח מספק אנרגיה.

2. מקור הזרם: הוא מזרים את Iˉ\bar{I} אל הצומת XX, והמתח על הדקיו הוא VˉX\bar{V}_X.

φ=53.6∘−30∘=23.6∘\varphi=53.6^\circ-30^\circ=23.6^\circ

PI=35.93⋅2⋅cos⁡23.6∘=65.84 WP_I=35.93\cdot 2\cdot\cos 23.6^\circ=65.84\,\text{W}

PI>0P_I>0, ולכן גם מקור הזרם מספק אנרגיה.

3. בדיקת מאזן הספקים: הסליל והקבל אינם צורכים הספק פעיל, ולכן כל ההספק נצרך בנגדים:

PV+PI=5.73+65.84=71.58 WP_V+P_I=5.73+65.84=71.58\,\text{W}, PR1+PR2=8.61+62.97=71.58 W\quad P_{R1}+P_{R2}=8.61+62.97=71.58\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: מקור המתח מספק PV≈5.73 WP_V\approx 5.73\,\text{W}, מקור הזרם מספק PI≈65.84 WP_I\approx 65.84\,\text{W}; שניהם ספקי אנרגיה.

שאלה 4 · תהודה טורית ונגד תלוי טמפרטורה

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי:

במעגל מחובר מקור מתח חילופין בשיעור 80 V80\,\text{V} (ערך יעיל) ותדירות שאפשר לשנותה.

משרן מעשי, בעל התנגדות פנימית rr , קבל CC ונגד RΘR_\Theta שהתנגדותו משתנה לפי הטמפרטורה מחוברים בטור למקור.

מקדם הטמפרטורה של הנגד הוא: α=0.015 1∘C\alpha=0.015\,\frac{1}{^\circ\text{C}}

בטמפרטורה של Θ=20 ∘C\Theta=20\,^\circ\text{C} התנגדות הנגד היא RΘ=8 ΩR_\Theta=8\,\Omega.

נתונים: C=16 μFC=16\,\mu\text{F} ; L=65 mHL=65\,\text{mH} ; r=2 Ωr=2\,\Omega ; U=80 VU=80\,\text{V} (ערך יעיל).

המעגל פועל בטמפרטורה של Θ=20 ∘C\Theta=20\,^\circ\text{C}.

א.

באיזו תדירות ff הזרם במעגל יהיה מרבי?

(3 נקודות)
ב.

מהו המתח השורר בין הדקיו של המשרן המעשי?

(4 נקודות)
ג.

רשמו ביטוי למתח על המשרן בתלות בזמן, vr,L(t)v_{r,L}(t) , בתדירות שחושבה בסעיף א'.

(4 נקודות)
ד.

רשמו ביטוי למתח על הנגד RΘR_\Theta בתלות בזמן, vRΘ(t)v_{R_\Theta}(t) , בתדירות שחושבה בסעיף א'.

(4 נקודות)
ה.

נדרש שאופי המעגל יהיה התנגדותי ושגודל הזרם שמספק המקור יהיה 2 A2\,\text{A}.

לאיזו טמפרטורה יש לחמם את הנגד RΘR_\Theta?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

f0≈156.1 Hzf_0\approx 156.1\,\text{Hz}

נתון: L=65 mHL=65\,\text{mH}, C=16 μFC=16\,\mu\text{F}, מעגל טורי.

מבוקש: התדירות שבה הזרם מרבי.

במעגל טורי I=URT2+(XL−XC)2I=\frac{U}{\sqrt{R_T^2+(X_L-X_C)^2}}. ההתנגדות RTR_T אינה תלויה בתדירות, ולכן הזרם מרבי כאשר XL=XCX_L=X_C, כלומר בתדירות התהודה.

f0=12πLC=12π65⋅10−3⋅16⋅10−6=12π⋅1.0198⋅10−3=156.1 Hzf_0=\frac{1}{2\pi\sqrt{LC}}=\frac{1}{2\pi\sqrt{65\cdot 10^{-3}\cdot 16\cdot 10^{-6}}}=\frac{1}{2\pi\cdot 1.0198\cdot 10^{-3}}=156.1\,\text{Hz}

(התדירות הזוויתית: ω0=2πf0=980.6 rads\omega_0=2\pi f_0=980.6\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.)

תשובה: f0≈156.1 Hzf_0\approx 156.1\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

Ur,L≈510.2 VU_{r,L}\approx 510.2\,\text{V} (ערך יעיל)

נתון: המעגל פועל בתדירות התהודה מסעיף א, Θ=20 ∘C\Theta=20\,^\circ\text{C} ולכן RΘ=8 ΩR_\Theta=8\,\Omega, r=2 Ωr=2\,\Omega, U=80 VU=80\,\text{V}.

מבוקש: המתח על המשרן המעשי (ההתנגדות rr וההשראות LL יחד).

1. בתהודה XL=XCX_L=X_C, ולכן עכבת המעגל התנגדותית בלבד:

Z=r+RΘ=2+8=10 ΩZ=r+R_\Theta=2+8=10\,\Omega

2. הזרם:

I=UZ=8010=8 AI=\frac{U}{Z}=\frac{80}{10}=8\,\text{A}

3. היגב הסליל בתדירות התהודה:

XL=ω0L=980.6⋅65⋅10−3=63.74 ΩX_L=\omega_0L=980.6\cdot 65\cdot 10^{-3}=63.74\,\Omega

4. עכבת המשרן המעשי:

Zr,L=r2+XL2=22+63.742=63.77 ΩZ_{r,L}=\sqrt{r^2+X_L^2}=\sqrt{2^2+63.74^2}=63.77\,\Omega

5. המתח על המשרן:

Ur,L=I⋅Zr,L=8⋅63.77=510.2 VU_{r,L}=I\cdot Z_{r,L}=8\cdot 63.77=510.2\,\text{V}

שימו לב: המתח על המשרן גדול בהרבה ממתח המקור. זו תופעת הגברת המתח בתהודה טורית: מתח כמעט שווה (I⋅XC=8⋅63.74=509.9 VI\cdot X_C=8\cdot 63.74=509.9\,\text{V}) מופיע על הקבל בפאזה הפוכה, ושניהם מבטלים זה את זה.

תשובה: Ur,L≈510.2 VU_{r,L}\approx 510.2\,\text{V} (ערך יעיל)

סעיף ג

תשובה:

vr,L(t)≈721.5sin⁡(980.6 t+88.2∘) Vv_{r,L}(t)\approx 721.5\sin(980.6\,t+88.2^\circ)\,\text{V}

נתון: Ur,L=510.2 VU_{r,L}=510.2\,\text{V} (יעיל), ω0=980.6 rads\omega_0=980.6\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, r=2 Ωr=2\,\Omega, XL=63.74 ΩX_L=63.74\,\Omega.

מבוקש: ביטוי רגעי למתח על המשרן.

נבחר את מתח המקור כייחוס: u(t)=802sin⁡(980.6 t) Vu(t)=80\sqrt{2}\sin(980.6\,t)\,\text{V}. בתהודה המעגל התנגדותי, ולכן הזרם באותו מופע: i(t)=82sin⁡(980.6 t)=11.31sin⁡(980.6 t) Ai(t)=8\sqrt{2}\sin(980.6\,t)=11.31\sin(980.6\,t)\,\text{A}.

1. ערך השיא של המתח על המשרן:

Um,rL=2⋅Ur,L=2⋅510.2=721.5 VU_{m,rL}=\sqrt{2}\cdot U_{r,L}=\sqrt{2}\cdot 510.2=721.5\,\text{V}

2. במשרן מעשי המתח מקדים את הזרם בזווית:

φ=arctan⁡XLr=arctan⁡63.742=88.2∘\varphi=\arctan\frac{X_L}{r}=\arctan\frac{63.74}{2}=88.2^\circ

3. הביטוי:

vr,L(t)=721.5sin⁡(980.6 t+88.2∘) Vv_{r,L}(t)=721.5\sin(980.6\,t+88.2^\circ)\,\text{V}

תשובה: vr,L(t)≈721.5sin⁡(980.6 t+88.2∘) Vv_{r,L}(t)\approx 721.5\sin(980.6\,t+88.2^\circ)\,\text{V} (ביחס למתח המקור כייחוס)

סעיף ד

תשובה:

vRΘ(t)≈90.51sin⁡(980.6 t) Vv_{R_\Theta}(t)\approx 90.51\sin(980.6\,t)\,\text{V}

נתון: I=8 AI=8\,\text{A} (יעיל) בתהודה, RΘ=8 ΩR_\Theta=8\,\Omega.

מבוקש: ביטוי רגעי למתח על הנגד.

1. הערך היעיל של המתח על הנגד:

URΘ=I⋅RΘ=8⋅8=64 VU_{R_\Theta}=I\cdot R_\Theta=8\cdot 8=64\,\text{V}

2. ערך השיא:

Um,R=2⋅64=90.51 VU_{m,R}=\sqrt{2}\cdot 64=90.51\,\text{V}

3. על נגד המתח באותו מופע עם הזרם, והזרם בתהודה באותו מופע עם מתח המקור (הייחוס). לכן:

vRΘ(t)=90.51sin⁡(980.6 t) Vv_{R_\Theta}(t)=90.51\sin(980.6\,t)\,\text{V}

תשובה: vRΘ(t)≈90.51sin⁡(980.6 t) Vv_{R_\Theta}(t)\approx 90.51\sin(980.6\,t)\,\text{V}

סעיף ה

תשובה:

Θ=270 ∘C\Theta=270\,^\circ\text{C}

נתון: U=80 VU=80\,\text{V}, r=2 Ωr=2\,\Omega, R20=8 ΩR_{20}=8\,\Omega, α=0.015 1∘C\alpha=0.015\,\frac{1}{^\circ\text{C}}, I=2 AI=2\,\text{A} ואופי התנגדותי.

מבוקש: הטמפרטורה של הנגד.

1. אופי התנגדותי פירושו XL=XCX_L=X_C, כלומר המעגל עובד בתדירות התהודה f0=156.1 Hzf_0=156.1\,\text{Hz}. אז העכבה היא ההתנגדות הכוללת בלבד:

RT=UI=802=40 ΩR_T=\frac{U}{I}=\frac{80}{2}=40\,\Omega

2. ההתנגדות הדרושה של הנגד:

RΘ=RT−r=40−2=38 ΩR_\Theta=R_T-r=40-2=38\,\Omega

3. תלות ההתנגדות בטמפרטורה:

RΘ=R20[1+α(Θ−20)]R_\Theta=R_{20}\left[1+\alpha(\Theta-20)\right]

38=8[1+0.015(Θ−20)]⇒1+0.015(Θ−20)=4.75⇒Θ−20=3.750.015=250 ∘C38=8\left[1+0.015(\Theta-20)\right] \Rightarrow 1+0.015(\Theta-20)=4.75 \Rightarrow \Theta-20=\frac{3.75}{0.015}=250\,^\circ\text{C}

4. ולכן Θ=20+250=270 ∘C\Theta=20+250=270\,^\circ\text{C}.

תשובה: יש לחמם את הנגד ל-Θ=270 ∘C\Theta=270\,^\circ\text{C} (ולהפעיל את המעגל בתדירות התהודה).

שאלה 5 · צרכן תלת מופעי במשולש ונתק במופע

באיור לשאלה 5 מוצג צרכן תלת מופעי המחובר בצורת משולש. הצרכן ניזון מרשת RSTRST המחוברת בצורת כוכב. כל העכבות בצרכן זהות זו לזו. כל עכבה ZZ כוללת נגד שהתנגדותו 12 Ω12\,\Omega וסליל שהיגבו 16 Ω16\,\Omega המחוברים בטור.

א.

מהו גודל הזרם בכל מופע של העומס IPHI_{PH}?

(3 נקודות)
ב.

מהו הגודל של הזרמים הקוויים: IRI_R , ISI_S , ITI_T?

(3 נקודות)
ג.

מהו ההספק הממשי PP המתפתח בצרכן?

(6 נקודות)
ד.

במופע העומס RTRT נוצר נתק בין הנגד לסליל. מהם הזרמים הקוויים: IRI_R , ISI_S , ITI_T?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

IPH=30 AI_{PH}=30\,\text{A}

נתון: מתח הקו UL=600 VU_L=600\,\text{V} (מהאיור), Z=12+j16 ΩZ=12+j16\,\Omega, חיבור משולש.

מבוקש: זרם המופע.

1. גודל העכבה של כל מופע:

∣Z∣=R2+XL2=122+162=20 Ω|Z|=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{12^2+16^2}=20\,\Omega

2. בחיבור משולש כל עכבה מחוברת ישירות בין שני קווים, ולכן מתח המופע שווה למתח הקו: UPH=UL=600 VU_{PH}=U_L=600\,\text{V}.

3. זרם המופע:

IPH=UPH∣Z∣=60020=30 AI_{PH}=\frac{U_{PH}}{|Z|}=\frac{600}{20}=30\,\text{A}

תשובה: IPH=30 AI_{PH}=30\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

IR=IS=IT≈51.96 AI_R=I_S=I_T\approx 51.96\,\text{A}

נתון: IPH=30 AI_{PH}=30\,\text{A}, עומס מאוזן במשולש.

מבוקש: הזרמים הקוויים.

בעומס מאוזן המחובר במשולש, כל זרם קו הוא הפרש של שני זרמי מופע שביניהם 120∘120^\circ, וגודלו גדול פי 3\sqrt{3} מזרם המופע:

IL=3⋅IPH=3⋅30=51.96 AI_L=\sqrt{3}\cdot I_{PH}=\sqrt{3}\cdot 30=51.96\,\text{A}

תשובה: IR=IS=IT≈51.96 AI_R=I_S=I_T\approx 51.96\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

P=32.4 kWP=32.4\,\text{kW}

נתון: IPH=30 AI_{PH}=30\,\text{A}, R=12 ΩR=12\,\Omega בכל מופע.

מבוקש: ההספק הממשי הכולל.

1. הספק ממשי מתפתח רק בנגדים. בכל מופע:

PPH=IPH2⋅R=302⋅12=10,800 WP_{PH}=I_{PH}^2\cdot R=30^2\cdot 12=10{,}800\,\text{W}

2. בשלושת המופעים:

P=3⋅PPH=3⋅10,800=32,400 WP=3\cdot P_{PH}=3\cdot 10{,}800=32{,}400\,\text{W}

בדיקה בדרך שנייה: מקדם ההספק cos⁡φ=R∣Z∣=1220=0.6\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}=\frac{12}{20}=0.6, ולכן

P=3⋅UL⋅IL⋅cos⁡φ=3⋅600⋅51.96⋅0.6=32,400 WP=\sqrt{3}\cdot U_L\cdot I_L\cdot\cos\varphi=\sqrt{3}\cdot 600\cdot 51.96\cdot 0.6=32{,}400\,\text{W}

תשובה: P=32.4 kWP=32.4\,\text{kW}

סעיף ד

תשובה:

IR=30 AI_R=30\,\text{A}, IS≈51.96 AI_S\approx 51.96\,\text{A}, IT=30 AI_T=30\,\text{A}

נתון: הנתק במופע RTRT, ולכן ITR=0I_{TR}=0. שני המופעים האחרים (RSRS ו-STST) עדיין מחוברים למתח קו מלא של 600 V600\,\text{V}.

מבוקש: שלושת הזרמים הקוויים.

1. נבחר את מתחי הקו כפאזורים (סדר פאזות RSTRST): UˉRS=600∠0∘ V\bar{U}_{RS}=600\angle 0^\circ\,\text{V}, UˉST=600∠−120∘ V\bar{U}_{ST}=600\angle -120^\circ\,\text{V}. העכבה: Z=12+j16=20∠53.13∘ ΩZ=12+j16=20\angle 53.13^\circ\,\Omega.

2. זרמי המופעים (זרמי משולש): IˉRS\bar{I}_{RS} זורם מ-RR אל SS, IˉST\bar{I}_{ST} מ-SS אל TT:

IˉRS=600∠0∘20∠53.13∘=30∠−53.13∘ A\bar{I}_{RS}=\frac{600\angle 0^\circ}{20\angle 53.13^\circ}=30\angle -53.13^\circ\,\text{A}

IˉST=600∠−120∘20∠53.13∘=30∠−173.13∘ A\bar{I}_{ST}=\frac{600\angle -120^\circ}{20\angle 53.13^\circ}=30\angle -173.13^\circ\,\text{A}

IˉTR=0\bar{I}_{TR}=0

3. חוק הזרמים בכל קודקוד של המשולש (הזרם הקווי נכנס לקודקוד):

•קודקוד RR: IˉR=IˉRS−IˉTR=IˉRS=30∠−53.13∘ A\bar{I}_R=\bar{I}_{RS}-\bar{I}_{TR}=\bar{I}_{RS}=30\angle -53.13^\circ\,\text{A}

•קודקוד TT: IˉT=IˉTR−IˉST=−IˉST=30∠6.87∘ A\bar{I}_T=\bar{I}_{TR}-\bar{I}_{ST}=-\bar{I}_{ST}=30\angle 6.87^\circ\,\text{A}

•קודקוד SS: IˉS=IˉST−IˉRS\bar{I}_S=\bar{I}_{ST}-\bar{I}_{RS}

4. נחשב את IˉS\bar{I}_S בצורה קרטזית:

IˉST=−29.785−j3.589 A\bar{I}_{ST}=-29.785-j3.589\,\text{A}, IˉRS=18−j24 A\quad\bar{I}_{RS}=18-j24\,\text{A}

IˉS=(−29.785−18)+j(−3.589+24)=−47.785+j20.412=51.96∠156.9∘ A\bar{I}_S=(-29.785-18)+j(-3.589+24)=-47.785+j20.412=51.96\angle 156.9^\circ\,\text{A}

הסבר: בין IˉST\bar{I}_{ST} ל-IˉRS\bar{I}_{RS} יש 120∘120^\circ, ולכן גודל ההפרש שלהם הוא 3⋅30=51.96 A\sqrt{3}\cdot 30=51.96\,\text{A}. הקו SS משותף לשני המופעים התקינים ולכן זרמו לא השתנה, ואילו בקווים RR ו-TT זורם עכשיו זרם של מופע אחד בלבד.

תשובה: IR=30 AI_R=30\,\text{A}, IS≈51.96 AI_S\approx 51.96\,\text{A}, IT=30 AI_T=30\,\text{A}

שאלה 6 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר

באיור לשאלה 6 מוצגת ליבה מגנטית חד-שטפית הבנויה מפלדה והמכילה חריץ אוויר.

על דופן הליבה מלופף סליל שזורם בו זרם II.

מידות המסלולים המגנטיים: lab=lef=12 cml_{ab}=l_{ef}=12\,\text{cm} . laf=9 cml_{af}=9\,\text{cm} . x=lcd=2 mmx=l_{cd}=2\,\text{mm}.

נתון: חתך הליבה אחיד בכל חלקיה: A=40 cm2A=40\,\text{cm}^2. השטף המגנטי בליבה: Φ=4 mWb\Phi=4\,\text{mWb}.

א.

מהי עוצמת השדה המגנטי HairH_{air} בחריץ האוויר?

(4 נקודות)
ב.

מהו הכוח מגנטו-מוטורי MairM_{air} בחריץ האוויר? ביחידות ATAT.

(4 נקודות)
ג.

מהי החלחלות המגנטית היחסית μr\mu_r של החומר הפרו-מגנטי ממנו עשויה ליבת הפלדה?

(8 נקודות)
ד.

מהי עוצמת השדה המגנטי HH בליבת הפלדה?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Hair≈7.958⋅105 AmH_{air}\approx 7.958\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

נתון: Φ=4 mWb\Phi=4\,\text{mWb}, A=40 cm2=40⋅10−4 m2A=40\,\text{cm}^2=40\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2. בליבה חד-שטפית עובר אותו שטף בכל המסלול, כולל החריץ (מזניחים פיזור בחריץ).

מבוקש: HairH_{air}.

1. צפיפות השטף:

B=ΦA=4⋅10−340⋅10−4=1 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{4\cdot 10^{-3}}{40\cdot 10^{-4}}=1\,\text{T}

2. באוויר μr=1\mu_r=1, ולכן:

Hair=Bμ0=14π⋅10−7=795,775 Am≈7.958⋅105 AmH_{air}=\frac{B}{\mu_0}=\frac{1}{4\pi\cdot 10^{-7}}=795{,}775\,\frac{\text{A}}{\text{m}}\approx 7.958\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

תשובה: Hair≈7.958⋅105 AmH_{air}\approx 7.958\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

סעיף ב

תשובה:

Mair≈1591.5 ATM_{air}\approx 1591.5\,\text{AT}

נתון: Hair=795,775 AmH_{air}=795{,}775\,\frac{\text{A}}{\text{m}}, אורך החריץ x=2 mm=2⋅10−3 mx=2\,\text{mm}=2\cdot 10^{-3}\,\text{m}.

מבוקש: הכמ"מ (מפל המגנטי) על החריץ.

Mair=Hair⋅x=795,775⋅2⋅10−3=1591.5 ATM_{air}=H_{air}\cdot x=795{,}775\cdot 2\cdot 10^{-3}=1591.5\,\text{AT}

תשובה: Mair≈1591.5 ATM_{air}\approx 1591.5\,\text{AT}

סעיף ג

תשובה:

μr≈44.9\mu_r\approx 44.9

נתון: מהאיור N=1800N=1800 כריכות, I=5 AI=5\,\text{A}; B=1 TB=1\,\text{T}; Mair=1591.5 ATM_{air}=1591.5\,\text{AT}.

מבוקש: μr\mu_r של הפלדה. הדרך: נמצא כמה כמ"מ נשאר לפלדה, נחלק באורך המסלול בפלדה כדי לקבל HH, ואז μr=Bμ0H\mu_r=\frac{B}{\mu_0H}.

1. הכמ"מ הכולל של הסליל:

F=N⋅I=1800⋅5=9000 ATF=N\cdot I=1800\cdot 5=9000\,\text{AT}

2. לפי חוק המעגל המגנטי (חוק אמפר), סכום המפלים המגנטיים במסלול הסגור שווה לכמ"מ:

F=Mair+MFe⇒MFe=9000−1591.5=7408.5 ATF=M_{air}+M_{Fe} \Rightarrow M_{Fe}=9000-1591.5=7408.5\,\text{AT}

3. אורך המסלול בפלדה: המסלול הממוצע a→b→e→f→aa\to b\to e\to f\to a הוא מלבן, ולכן lbe=laf=9 cml_{be}=l_{af}=9\,\text{cm}. מהצלע bebe מחסירים את החריץ:

lFe=lab+lef+laf+(lbe−x)=12+12+9+(9−0.2)=41.8 cm=0.418 ml_{Fe}=l_{ab}+l_{ef}+l_{af}+(l_{be}-x)=12+12+9+(9-0.2)=41.8\,\text{cm}=0.418\,\text{m}

4. עוצמת השדה בפלדה:

HFe=MFelFe=7408.50.418=17,724 AmH_{Fe}=\frac{M_{Fe}}{l_{Fe}}=\frac{7408.5}{0.418}=17{,}724\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

5. החלחלות היחסית:

μr=Bμ0⋅HFe=14π⋅10−7⋅17,724=44.9\mu_r=\frac{B}{\mu_0\cdot H_{Fe}}=\frac{1}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 17{,}724}=44.9

בדיקה בדרך שנייה (מיאונים): Rm,T=FΦ=90004⋅10−3=2.25⋅106 AWbR_{m,T}=\frac{F}{\Phi}=\frac{9000}{4\cdot 10^{-3}}=2.25\cdot 10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, Rm,air=xμ0A=2⋅10−34π⋅10−7⋅40⋅10−4=3.979⋅105 AWbR_{m,air}=\frac{x}{\mu_0A}=\frac{2\cdot 10^{-3}}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 40\cdot 10^{-4}}=3.979\cdot 10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}. לכן Rm,Fe=2.25⋅106−3.979⋅105=1.852⋅106 AWbR_{m,Fe}=2.25\cdot 10^6-3.979\cdot 10^5=1.852\cdot 10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, ומ-Rm,Fe=lFeμ0μrAR_{m,Fe}=\frac{l_{Fe}}{\mu_0\mu_rA} מתקבל μr=0.4184π⋅10−7⋅1.852⋅106⋅40⋅10−4=44.9\mu_r=\frac{0.418}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 1.852\cdot 10^6\cdot 40\cdot 10^{-4}}=44.9, אותה תוצאה.

תשובה: μr≈44.9\mu_r\approx 44.9

סעיף ד

תשובה:

H≈17,724 AmH\approx 17{,}724\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

נתון: MFe=7408.5 ATM_{Fe}=7408.5\,\text{AT}, lFe=0.418 ml_{Fe}=0.418\,\text{m} (מסעיף ג).

מבוקש: עוצמת השדה בפלדה.

H=MFelFe=N⋅I−MairlFe=9000−1591.50.418=17,724 AmH=\frac{M_{Fe}}{l_{Fe}}=\frac{N\cdot I-M_{air}}{l_{Fe}}=\frac{9000-1591.5}{0.418}=17{,}724\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

בדיקה: H=Bμ0μr=14π⋅10−7⋅44.9≈17,724 AmH=\frac{B}{\mu_0\mu_r}=\frac{1}{4\pi\cdot 10^{-7}\cdot 44.9}\approx 17{,}724\,\frac{\text{A}}{\text{m}}. ניתן לראות שהשדה בפלדה קטן בהרבה מהשדה באוויר (795,775 Am795{,}775\,\frac{\text{A}}{\text{m}}), בגלל החלחלות הגבוהה יותר של הפלדה.

תשובה: H≈17,724 AmH\approx 17{,}724\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

שאלה 7 · סופרפוזיציה של מקור ישר ומקור חילופין

באיור לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:

נתון: VDC=10 VV_{DC}=10\,\text{V} , v1(t)=6⋅2⋅sin⁡(1000⋅t) Vv_1(t)=6\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(1000\cdot t)\,\text{V}

א.

הציגו ביטוי למתח על הנגד, vR(t)v_R(t) .

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו הממוצע של המתח vR(t)v_R(t) .

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ערכו היעיל של המתח vR(t)v_R(t) .

(8 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

vR(t)≈−10+8.456sin⁡(1000t+41.63∘) Vv_R(t)\approx -10+8.456\sin(1000t+41.63^\circ)\,\text{V}

נתון: C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, L=40 mHL=40\,\text{mH}, R=15 ΩR=15\,\Omega, VDC=10 VV_{DC}=10\,\text{V}, v1(t)=62sin⁡(1000t) Vv_1(t)=6\sqrt{2}\sin(1000t)\,\text{V}.

מבוקש: vR(t)v_R(t), כשהקוטביות לפי האיור: + בצד הצומת העליון NN (שבין CC, LL ו-RR), ו-−- בצד המקור VDCV_{DC}.

בחירת השיטה. במעגל פועלים שני מקורות בתדירויות שונות (ישר ו-ω=1000 rads\omega=1000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}). אי אפשר לכתוב משוואה אחת של פאזורים לשניהם, כי לכל תדירות יש היגבים אחרים (בזרם ישר הקבל הוא נתק והסליל קצר). לכן נשתמש בעקרון הסופרפוזיציה: מסרטטים מעגל חלקי לכל מקור, כשהמקור האחר מאופס (מקור מתח מוחלף בקצר), מחשבים את תרומתו, ומחברים את הביטויים בתחום הזמן. הצומת התחתון הוא נקודת הייחוס.

שלב 1: המקור הישר לבדו. v1v_1 מוחלף בקצר. במצב מתמיד בזרם ישר הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר, ולכן מסרטטים את המעגל מחדש:

•הסליל הוא קצר, ולכן הצומת NN מחובר בתיל לקו התחתון. כל הקו הזה, כולל הקצה השמאלי של RR, נמצא ב-0 V0\,\text{V}.

•הקבל הוא נתק, ולכן הצד השמאלי של המעגל לא משפיע (אין בו זרם).

•הקו שבין RR להדק החיובי של VDCV_{DC} נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•מהסרטוט רואים שיש חוג אחד שזורם בו זרם (VDCV_{DC}, RR והסליל), ושני קצות RR ידועים. אין צורך במשוואות: המתח על RR הוא הפרש הפוטנציאלים.

1. המתח על הנגד, לפי הקוטביות של האיור:

VR,DC=VN−VDC=0−10=−10 VV_{R,DC}=V_N-V_{DC}=0-10=-10\,\text{V}

2. הזרם IDCI_{DC} זורם מהפוטנציאל הגבוה לנמוך, כלומר מימין לשמאל, בכיוון החץ:

IDC=1015≈0.667 AI_{DC}=\frac{10}{15}\approx 0.667\,\text{A}

(הוא זורם בניגוד לקוטביות המסומנת של vRv_R, ולכן VR,DCV_{R,DC} שלילי.)

שלב 2: מקור החילופין לבדו. VDCV_{DC} מוחלף בקצר. פאזור יעיל: Vˉ1=6∠0∘ V\bar{V}_1=6\angle 0^\circ\,\text{V}.

•הקו שמחובר להדק העליון של v1v_1 נמצא בפוטנציאל Vˉ1\bar{V}_1, והקו התחתון ב-0 V0\,\text{V}.

•VDCV_{DC} הוחלף בתיל, ולכן הקצה הימני של RR מחובר עכשיו לקו של 0 V0\,\text{V}.

•נשאר פוטנציאל לא ידוע אחד, VˉN\bar{V}_N. גם RR וגם LL מחוברים בין הקו של VˉN\bar{V}_N לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הם במקביל. המתח על הנגד הוא VˉN\bar{V}_N.

•המעגל הוא אפוא CC בטור עם R∥LR\|L, כלומר מחלק מתח: אין צורך במערכת משוואות.

1. ההיגבים:

XC=1ωC=11000⋅100⋅10−6=10 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot 100\cdot 10^{-6}}=10\,\Omega, XL=ωL=1000⋅40⋅10−3=40 Ω\quad X_L=\omega L=1000\cdot 40\cdot 10^{-3}=40\,\Omega

2. העכבה של RR ו-LL במקביל:

Zp=R⋅jXLR+jXL=15⋅j4015+j40=600∠90∘42.72∠69.44∘=14.045∠20.56∘=13.151+j4.932 ΩZ_p=\frac{R\cdot jX_L}{R+jX_L}=\frac{15\cdot j40}{15+j40}=\frac{600\angle 90^\circ}{42.72\angle 69.44^\circ}=14.045\angle 20.56^\circ=13.151+j4.932\,\Omega

3. העכבה הכוללת (הקבל בטור):

ZT=−j10+Zp=13.151−j5.068=14.094∠−21.08∘ ΩZ_T=-j10+Z_p=13.151-j5.068=14.094\angle -21.08^\circ\,\Omega

4. מחלק מתח: המתח על ZpZ_p הוא VˉN\bar{V}_N, המתח על הנגד:

VˉR,AC=Vˉ1⋅ZpZT=6∠0∘⋅14.045∠20.56∘14.094∠−21.08∘=5.979∠41.63∘ V\bar{V}_{R,AC}=\bar{V}_1\cdot\frac{Z_p}{Z_T}=6\angle 0^\circ\cdot\frac{14.045\angle 20.56^\circ}{14.094\angle -21.08^\circ}=5.979\angle 41.63^\circ\,\text{V}

5. ערך שיא: Vm=2⋅5.979=8.456 VV_{m}=\sqrt{2}\cdot 5.979=8.456\,\text{V}

בדיקה בשיטת זרמי החוגים. על אותו סרטוט מסומנים שני זרמי חוגים, Iˉ1\bar{I}_1 ו-Iˉ2\bar{I}_2, שניהם עם כיוון השעון. בחוג 1 המקור פועל בכיוון החוג (הזרם יוצא מההדק +). בסליל זורמים שני זרמי החוגים בכיוונים מנוגדים, ולכן הזרם בו כלפי מטה הוא Iˉ1−Iˉ2\bar{I}_1-\bar{I}_2:

(−j10+j40)Iˉ1−j40 Iˉ2=6(-j10+j40)\bar{I}_1-j40\,\bar{I}_2=6 ו-−j40 Iˉ1+(15+j40)Iˉ2=0-j40\,\bar{I}_1+(15+j40)\bar{I}_2=0.

מתקבל Iˉ2=0.3986∠41.63∘ A\bar{I}_2=0.3986\angle 41.63^\circ\,\text{A}. Iˉ2\bar{I}_2 עובר ב-RR משמאל לימין, כלומר מ-+ אל −- של vRv_R, ולכן 15Iˉ2=5.979∠41.63∘ V15\bar{I}_2=5.979\angle 41.63^\circ\,\text{V}, אותה תוצאה.

שלב 3: חיבור התרומות בתחום הזמן:

vR(t)=−10+8.456sin⁡(1000t+41.63∘) Vv_R(t)=-10+8.456\sin(1000t+41.63^\circ)\,\text{V}

תשובה: vR(t)≈−10+8.456sin⁡(1000t+41.63∘) Vv_R(t)\approx -10+8.456\sin(1000t+41.63^\circ)\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

VR,avg=−10 VV_{R,avg}=-10\,\text{V}

הערך הממוצע של רכיב סינוסי לאורך מחזור שלם הוא אפס, ולכן הממוצע של vR(t)v_R(t) הוא הרכיב הישר בלבד:

VR,avg=−10 VV_{R,avg}=-10\,\text{V}

(הסימן השלילי פירושו שבממוצע הקצה הימני של הנגד חיובי ביחס לשמאלי, בניגוד לקוטביות המסומנת.)

תשובה: VR,avg=−10 VV_{R,avg}=-10\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

VR,rms≈11.65 VV_{R,rms}\approx 11.65\,\text{V}

נתון: רכיב ישר VDC,R=−10 VV_{DC,R}=-10\,\text{V}, רכיב חילופין בערך יעיל VAC,R=5.979 VV_{AC,R}=5.979\,\text{V}.

מבוקש: הערך היעיל של האות המשולב.

הערך היעיל של אות שהוא סכום של רכיב ישר ורכיב סינוסי:

VR,rms=VDC,R2+VAC,R2=(−10)2+5.9792=100+35.75=11.65 VV_{R,rms}=\sqrt{V_{DC,R}^2+V_{AC,R}^2}=\sqrt{(-10)^2+5.979^2}=\sqrt{100+35.75}=11.65\,\text{V}

תשובה: VR,rms≈11.65 VV_{R,rms}\approx 11.65\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

PR≈9.05 WP_R\approx 9.05\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח עליו:

PR=VR,rms2R=11.65215=9.05 WP_R=\frac{V_{R,rms}^2}{R}=\frac{11.65^2}{15}=9.05\,\text{W}

בדיקה: ההספק הוא סכום תרומת הרכיב הישר ותרומת רכיב החילופין: 10215+5.979215=6.667+2.383=9.05 W\frac{10^2}{15}+\frac{5.979^2}{15}=6.667+2.383=9.05\,\text{W}.

תשובה: PR≈9.05 WP_R\approx 9.05\,\text{W}

שאלה 8 · מעגל זרם ישר במצב מתמיד עם קבלים וסלילים

באיור לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

הנגד R1R_1 הוא בעל הערכים הנקובים : 120 V / 1.8 KW120\,\text{V}\,/\,1.8\,\text{KW} .

הנגד R2R_2 הוא מוליך נחושת שאורכו 100 m100\,\text{m}, שטח החתך שלו הוא 1 mm21\,\text{mm}^2 והתנגדותו הסגולית היא ρ=0.02 (Ω⋅mm2m)\rho=0.02\,\left(\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\right) .

המעגל פועל במצב מתמיד לאחר שכל תופעות המעבר חלפו.

א.

חשבו כמה אנרגיה אגורה בכל סליל.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את המתח על כל קבל ואת האנרגיה האגורה בכל אחד מהם.

(8 נקודות)
ג.

מה צריך להיות ערכו של המקור U2U_2 כדי שהסלילים לא יאגרו אנרגיה? מה יהיה המתח על הקבל C1C_1 במצב זה? יש לנמק, תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

WL1=0.2025 JW_{L1}=0.2025\,\text{J}, WL2=0.081 JW_{L2}=0.081\,\text{J}

נתון: U1=120 VU_1=120\,\text{V}, U2=30 VU_2=30\,\text{V}, L1=5 mHL_1=5\,\text{mH}, L2=2 mHL_2=2\,\text{mH}, נתוני R1R_1 ו-R2R_2.

מבוקש: האנרגיה בכל סליל. לשם כך צריך את הזרם בכל סליל במצב מתמיד.

נסמן את הצמתים: AA (שמאל למעלה, ההדק + של U1U_1), BB (ימין למעלה, ההדק + של U2U_2), DD (ימין למטה, ההדק −- של U2U_2), EE (שמאל למטה, ההדק −- של U1U_1). C2C_2 ו-C3C_3 בטור בין AA ל-BB; R1R_1 ו-L1L_1 בטור בין AA ל-BB; C1C_1 בין AA ל-DD; R2R_2 ו-L2L_2 בטור בין DD ל-EE.

1. ההתנגדויות:

R1=Un2Pn=12021800=8 ΩR_1=\frac{U_n^2}{P_n}=\frac{120^2}{1800}=8\,\Omega

R2=ρlA=0.02⋅1001=2 ΩR_2=\rho\frac{l}{A}=0.02\cdot\frac{100}{1}=2\,\Omega

המעגל במצב המתמיד. המקורות הם מקורות מתח ישר, ובמצב מתמיד הסלילים מתנהגים כקצר והקבלים כנתק. מסרטטים את המעגל מחדש: כל סליל מוחלף בתיל, וכל קבל מוחלף בנתק (שני הדקים פתוחים):

•הצומת DD נבחר כנקודת ייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. הסליל L1L_1 הוא קצר, ולכן הקצה הימני של R1R_1 נמצא על הקו של BB. הסליל L2L_2 הוא קצר, ולכן הקצה השמאלי של R2R_2 נמצא על הקו של EE.

•הקבלים הם נתק: הענף העליון (C2C_2, C3C_3) והענף האלכסוני (C1C_1) לא מוליכים זרם. כל הדק פתוח צבוע בצבע של הקו שהוא מחובר אליו.

•הערכים שעל הסרטוט (VA=102 VV_A=102\,\text{V}, VB=30 VV_B=30\,\text{V}, VE=−18 VV_E=-18\,\text{V}) מחושבים בסעיף ב.

•הזרם II זורם בחוג היחיד שנשאר, בכיוון החץ (עם כיוון השעון).

בחירת השיטה. אחרי שהקבלים הוחלפו בנתק נשאר במעגל חוג אחד בלבד: E→U1→A→R1→B→U2→D→R2→EE\to U_1\to A\to R_1\to B\to U_2\to D\to R_2\to E. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה.

2. חוק המתחים של קירכהוף בחוג: U1U_1 מעלה את המתח ב-120 V120\,\text{V} (הזרם יוצא מההדק + שלו), ו-U2U_2 (שהזרם נכנס להדק ה-+ שלו) מוריד ב-30 V30\,\text{V}:

U1−U2=I(R1+R2)⇒I=120−308+2=9 AU_1-U_2=I(R_1+R_2) \Rightarrow I=\frac{120-30}{8+2}=9\,\text{A}

3. אותו זרם עובר בשני הסלילים. האנרגיה בסליל W=12LI2W=\frac{1}{2}LI^2:

WL1=12⋅5⋅10−3⋅92=0.2025 JW_{L1}=\frac{1}{2}\cdot 5\cdot 10^{-3}\cdot 9^2=0.2025\,\text{J}

WL2=12⋅2⋅10−3⋅92=0.081 JW_{L2}=\frac{1}{2}\cdot 2\cdot 10^{-3}\cdot 9^2=0.081\,\text{J}

תשובה: WL1=0.2025 JW_{L1}=0.2025\,\text{J}, WL2=0.081 JW_{L2}=0.081\,\text{J}

סעיף ב

תשובה:

UC1=102 VU_{C1}=102\,\text{V}, WC1≈41.6 mJW_{C1}\approx 41.6\,\text{mJ}; UC2=48 VU_{C2}=48\,\text{V}, WC2≈27.6 mJW_{C2}\approx 27.6\,\text{mJ}; UC3=24 VU_{C3}=24\,\text{V}, WC3≈13.8 mJW_{C3}\approx 13.8\,\text{mJ}

נתון: I=9 AI=9\,\text{A}, R1=8 ΩR_1=8\,\Omega, R2=2 ΩR_2=2\,\Omega (מסעיף א), C1=8 μFC_1=8\,\mu\text{F}, C2=24 μFC_2=24\,\mu\text{F}, C3=48 μFC_3=48\,\mu\text{F}.

מבוקש: המתח והאנרגיה בכל קבל. המתח על קבל במצב מתמיד שווה למתח בין שני הצמתים שהוא מחובר אליהם, ולכן נחשב פוטנציאלים.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: ההדקים הפתוחים של C1C_1 נמצאים על הקו של AA ועל הקו של DD, וההדקים הפתוחים של הענף C2C_2-C3C_3 נמצאים על הקו של AA ועל הקו של BB.

1. נבחר את DD כנקודת ייחוס (VD=0V_D=0). לכן VB=U2=30 VV_B=U_2=30\,\text{V}.

2. הזרם זורם ב-R1R_1 מ-AA אל BB, ולכן AA גבוה מ-BB במפל על R1R_1 (על L1L_1 אין מפל):

VAB=I⋅R1=9⋅8=72 V⇒VA=30+72=102 VV_{AB}=I\cdot R_1=9\cdot 8=72\,\text{V} \Rightarrow V_A=30+72=102\,\text{V}

בדיקה דרך הצד השני: VE=VD−IR2=0−18=−18 VV_E=V_D-IR_2=0-18=-18\,\text{V}, ו-VA=VE+U1=−18+120=102 VV_A=V_E+U_1=-18+120=102\,\text{V}.

הקבל C1C_1 (בין AA ל-DD):

UC1=VA−VD=102 VU_{C1}=V_A-V_D=102\,\text{V}

WC1=12C1UC12=12⋅8⋅10−6⋅1022=0.0416 J=41.6 mJW_{C1}=\frac{1}{2}C_1U_{C1}^2=\frac{1}{2}\cdot 8\cdot 10^{-6}\cdot 102^2=0.0416\,\text{J}=41.6\,\text{mJ}

הקבלים C2C_2 ו-C3C_3 (בטור בין AA ל-BB, על מתח 72 V72\,\text{V}):

1. בקבלים בטור המטען שווה. הקיבול השקול:

C23=C2C3C2+C3=24⋅4824+48=16 μFC_{23}=\frac{C_2C_3}{C_2+C_3}=\frac{24\cdot 48}{24+48}=16\,\mu\text{F}

2. המטען:

Q=C23⋅VAB=16⋅10−6⋅72=1152 μCQ=C_{23}\cdot V_{AB}=16\cdot 10^{-6}\cdot 72=1152\,\mu\text{C}

3. המתחים:

UC2=QC2=115224=48 VU_{C2}=\frac{Q}{C_2}=\frac{1152}{24}=48\,\text{V}, UC3=QC3=115248=24 V\quad U_{C3}=\frac{Q}{C_3}=\frac{1152}{48}=24\,\text{V} (סכום: 72 V72\,\text{V})

4. האנרגיות:

WC2=12⋅24⋅10−6⋅482=0.02765 J=27.6 mJW_{C2}=\frac{1}{2}\cdot 24\cdot 10^{-6}\cdot 48^2=0.02765\,\text{J}=27.6\,\text{mJ}

WC3=12⋅48⋅10−6⋅242=0.01382 J=13.8 mJW_{C3}=\frac{1}{2}\cdot 48\cdot 10^{-6}\cdot 24^2=0.01382\,\text{J}=13.8\,\text{mJ}

תשובה: UC1=102 VU_{C1}=102\,\text{V}, WC1≈41.6 mJW_{C1}\approx 41.6\,\text{mJ}; UC2=48 VU_{C2}=48\,\text{V}, WC2≈27.6 mJW_{C2}\approx 27.6\,\text{mJ}; UC3=24 VU_{C3}=24\,\text{V}, WC3≈13.8 mJW_{C3}\approx 13.8\,\text{mJ}

סעיף ג

תשובה:

U2=120 VU_2=120\,\text{V}, UC1=120 VU_{C1}=120\,\text{V}

מבוקש: ערך U2U_2 שעבורו אין אנרגיה בסלילים, והמתח על C1C_1 אז.

1. האנרגיה בסליל היא W=12LI2W=\frac{1}{2}LI^2. הסלילים לא יאגרו אנרגיה רק אם לא יזרום בהם זרם: I=0I=0.

2. מהלולאה מסעיף א: I=U1−U2R1+R2I=\frac{U_1-U_2}{R_1+R_2}. כדי ש-I=0I=0 צריך שהמקורות יאזנו זה את זה:

U1−U2=0⇒U2=U1=120 VU_1-U_2=0 \Rightarrow U_2=U_1=120\,\text{V}

3. כשאין זרם, אין מפל מתח על R1R_1, R2R_2 ועל הסלילים. לכן VD=VEV_D=V_E (אין מפל על R2R_2 ו-L2L_2), והמתח על C1C_1, שמחובר בין AA ל-DD, שווה למתח בין AA ל-EE, כלומר למתח המקור U1U_1:

UC1=VA−VD=VA−VE=U1=120 VU_{C1}=V_A-V_D=V_A-V_E=U_1=120\,\text{V}

(בדרך שנייה: VA=VB=U2=120 VV_A=V_B=U_2=120\,\text{V} ביחס ל-DD, כי אין מפל על R1R_1.)

תשובה: U2=120 VU_2=120\,\text{V}, ואז המתח על C1C_1 הוא 120 V120\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.