דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2021 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2021 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. עליך לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-6: עליך לבחור 3 שאלות.

שאלות 7-11: עליך לבחור 2 שאלות.

השב עליהן וכתוב את תשובותיך במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

שאלות 1-6 (ערך כל שאלה – 20 נקודות). השב על שלוש מתוך שש השאלות.

שאלות 7-11 (ערך כל שאלה – 20 נקודות). השב על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מעגל זרם ישר: מתח צומת, זרמים והספקים

נתון המעגל הבא:

א.

חשב את המתח בצומת bb.

(7 נקודות)
ב.

חשב את הזרמים דרך הנגדים.

(7 נקודות)
ג.

חשב את ההספקים בכל המקורות וקבע איזה הוא מקור ואיזה הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vb=−9.6 VV_b=-9.6\,\text{V}

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, V2=6 VV_2=6\,\text{V}, I1=8 mAI_1=8\,\text{mA}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=6 kΩR_2=6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: המתח בצומת bb ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל ארבעה קווים כאלה.

•הקו של aa (כולל הקו העליון השמאלי עד R1R_1) מחובר להדק החיובי של V1V_1, שההדק השלילי שלו באדמה. לכן הפוטנציאל שלו Va=V1=10 VV_a=V_1=10\,\text{V}.

•הקו של bb (הצד הימני של I1I_1, ההדק התחתון של V2V_2 והקצה העליון של R2R_2) הוא הנעלם: VbV_b.

•הקו שבין R1R_1 ל-V2V_2: ההדק החיובי של V2V_2 פונה ל-bb וההדק השלילי כלפי מעלה, ולכן הקו הזה נמוך מ-bb ב-6 V6\,\text{V}: הפוטנציאל שלו Vb−6V_b-6.

•החיצים שבאיור הם כיווני הזרמים שנבחרו: IR1I_{R1} דרך R1R_1 משמאל לימין (וממשיך כלפי מטה דרך V2V_2 אל bb), ו-IR2I_{R2} דרך R2R_2 מלמעלה למטה. מקור הזרם I1I_1 מוציא זרם מ-bb ומכניס אותו ל-aa.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: VaV_a נקבע על ידי V1V_1, והקו שבין R1R_1 ל-V2V_2 נקבע על ידי VbV_b (שני הקווים מחוברים במקור מתח). נשאר נעלם אחד, VbV_b, ומשוואה אחת.

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים (העליון והתחתון), ומקור הזרם I1I_1 נמצא בענף המשותף להם. גם כאן מתקבלת משוואה אחת, אבל אחריה צריך עוד לחשב מהזרמים את המתח.

המבוקש הוא מתח של צומת, ולכן נכתוב משוואת צומת אחת בשיטת מתחי הצמתים.

1. הזרם ב-R1R_1 לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות שלו (ביחידות mA\text{mA} ו-kΩ\text{k}\Omega):

IR1=Va−(Vb−6)R1=10−(Vb−6)4=16−Vb4I_{R1}=\frac{V_a-(V_b-6)}{R_1}=\frac{10-(V_b-6)}{4}=\frac{16-V_b}{4}

2. הזרם ב-R2R_2 (מהקו של bb אל האדמה):

IR2=Vb−0R2=Vb6I_{R2}=\frac{V_b-0}{R_2}=\frac{V_b}{6}

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת bb: נכנס IR1I_{R1} (דרך V2V_2), ויוצאים I1I_1 ו-IR2I_{R2}:

IR1=I1+IR2 ⇒ 16−Vb4=8+Vb6I_{R1}=I_1+I_{R2}\ \Rightarrow\ \frac{16-V_b}{4}=8+\frac{V_b}{6}

4. כופלים ב-12:

48−3Vb=96+2Vb ⇒ 5Vb=−48 ⇒ Vb=−9.6 V48-3V_b=96+2V_b\ \Rightarrow\ 5V_b=-48\ \Rightarrow\ V_b=-9.6\,\text{V}

5. מכאן הקו שבין R1R_1 ל-V2V_2 נמצא ב-Vb−6=−15.6 VV_b-6=-15.6\,\text{V}.

תשובה: Vb=−9.6 VV_b=-9.6\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} (משמאל לימין), IR2=−1.6 mAI_{R2}=-1.6\,\text{mA}, כלומר 1.6 mA1.6\,\text{mA} דרך R2R_2 מלמטה למעלה.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. עכשיו כל הפוטנציאלים ידועים: הקו של aa ב-10 V10\,\text{V}, הקו שבין R1R_1 ל-V2V_2 ב-Vb−6=−15.6 VV_b-6=-15.6\,\text{V}, הקו של bb ב-−9.6 V-9.6\,\text{V} והאדמה ב-0 V0\,\text{V}. הזרם בכל נגד הוא הפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות שלו חלקי ההתנגדות, בכיווני החיצים שבאיור.

1. הזרם דרך R1R_1 (מהקו של 10 V10\,\text{V} אל הקו של −15.6 V-15.6\,\text{V}):

IR1=16−Vb4=16−(−9.6)4=25.64=6.4 mAI_{R1}=\frac{16-V_b}{4}=\frac{16-(-9.6)}{4}=\frac{25.6}{4}=6.4\,\text{mA}

הסימן חיובי, ולכן הזרם זורם בכיוון שסימנו: משמאל לימין.

2. הזרם דרך R2R_2:

IR2=VbR2=−9.66=−1.6 mAI_{R2}=\frac{V_b}{R_2}=\frac{-9.6}{6}=-1.6\,\text{mA}

הסימן שלילי, ולכן הזרם זורם הפוך לחץ שבאיור: 1.6 mA1.6\,\text{mA} מהאדמה כלפי מעלה אל bb.

3. בדיקה בצומת bb: IR1=I1+IR2⇒6.4=8+(−1.6)I_{R1}=I_1+I_{R2}\Rightarrow 6.4=8+(-1.6). מתקיים.

תשובה: IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} (משמאל לימין), IR2=−1.6 mAI_{R2}=-1.6\,\text{mA}, כלומר 1.6 mA1.6\,\text{mA} זורמים דרך R2R_2 מלמטה למעלה.

סעיף ג

תשובה:

PI1=156.8 mWP_{I1}=156.8\,\text{mW} (מקור), PV2=38.4 mWP_{V2}=38.4\,\text{mW} (מקור), PV1=16 mWP_{V1}=16\,\text{mW} (צרכן).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובזרמים מסעיף ב: IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} (משמאל לימין), ו-1.6 mA1.6\,\text{mA} דרך R2R_2 מלמטה למעלה.

כלל: מקור מתח מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו, וצורך הספק כשהזרם נכנס להדק החיובי. מקור זרם מספק הספק כשהוא דוחף את הזרם אל הצד שמתחו גבוה יותר.

1. הזרם דרך V1V_1: בצומת aa נכנס I1=8 mAI_1=8\,\text{mA} ויוצא IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA}. ההפרש יוצא מ-aa כלפי מטה דרך V1V_1:

IV1=I1−IR1=8−6.4=1.6 mAI_{V1}=I_1-I_{R1}=8-6.4=1.6\,\text{mA}

הזרם נכנס להדק החיובי של V1V_1, ולכן V1V_1 צרכן:

PV1=V1⋅IV1=10⋅1.6=16 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=10\cdot1.6=16\,\text{mW}

2. המקור V2V_2: הזרם IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} נכנס אליו מלמעלה (ההדק השלילי) ויוצא למטה (ההדק החיובי), ולכן V2V_2 מקור:

PV2=V2⋅IR1=6⋅6.4=38.4 mWP_{V2}=V_2\cdot I_{R1}=6\cdot6.4=38.4\,\text{mW}

3. מקור הזרם I1I_1: המתח עליו הוא

Va−Vb=10−(−9.6)=19.6 VV_a-V_b=10-(-9.6)=19.6\,\text{V}

הוא דוחף את הזרם אל aa, שמתחו גבוה יותר, ולכן הוא מקור:

PI1=(Va−Vb)⋅I1=19.6⋅8=156.8 mWP_{I1}=(V_a-V_b)\cdot I_1=19.6\cdot8=156.8\,\text{mW}

4. בדיקת מאזן הספקים: בנגדים

PR=IR12R1+IR22R2=6.42⋅4+1.62⋅6=163.84+15.36=179.2 mWP_R=I_{R1}^2R_1+I_{R2}^2R_2=6.4^2\cdot4+1.6^2\cdot6=163.84+15.36=179.2\,\text{mW}

ובמקורות: 156.8+38.4−16=179.2 mW156.8+38.4-16=179.2\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: מקור הזרם I1I_1 מספק 156.8 mW156.8\,\text{mW} (מקור), V2V_2 מספק 38.4 mW38.4\,\text{mW} (מקור), ו-V1V_1 צורך 16 mW16\,\text{mW} (צרכן).

שאלה 2 · מקור מתח ומקור זרם במעגל גשר

המעגל החשמלי המוצג באיור כולל מקור מתח E ומקור זרם ISI_S אידיאליים.

זרם מקור המתח E הוא 6 mA6\,\text{mA} (כאשר נקודות a, b מקוצרות).

א.

חשב את ערך מקור המתח.

(8 נקודות)
ב.

חשב את הזרם בין הנקודות a ו- b וסמן את כיוונו (מ- a ל- b או מ- b ל- a).

(6 נקודות)
ג.

כעת מנתקים את הקצר בין הנקודות a ו- b. חשב את הספק מקור המתח.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

E=20 VE=20\,\text{V}

נתון: IE=6 mAI_E=6\,\text{mA}, IS=4 mAI_S=4\,\text{mA}, R1=3 kΩR_1=3\,\text{k}\Omega, R2=1.6 kΩR_2=1.6\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=1.6 kΩR_4=1.6\,\text{k}\Omega, הנקודות aa ו-bb מקוצרות.

מבוקש: EE.

סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הלוח הארוך של הסוללה פונה למעלה, ולכן ההדק החיובי של EE מחובר לקו העליון. כל הקו העליון צבוע בצבע אחד, והפוטנציאל שלו EE.

•הקצר מחבר את aa ו-bb, ולכן הקו האמצעי כולו (הקצה התחתון של R1R_1 ושל R3R_3, הקצה העליון של R2R_2 ושל R4R_4, והקצר) צבוע בצבע אחד. נסמן את הפוטנציאל שלו VmV_m.

•הזרם IEI_E יוצא מההדק החיובי של EE כלפי מעלה (החץ שבאיור), ומקור הזרם ISI_S מכניס את הזרם שלו לקו העליון מימין.

בחירת השיטה. בסרטוט יש רק שלושה צבעים. R1R_1 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין הקו העליון לקו האמצעי, ולכן הם במקביל. R2R_2 ו-R4R_4 מחוברים שניהם בין הקו האמצעי לקו התחתון, ולכן גם הם במקביל. רשת הנגדים היא שני זוגות מקבילים בטור, ולכן אין צורך במערכת משוואות (בשיטת מתחי הצמתים היו שני נעלמים, EE ו-VmV_m, ובשיטת זרמי החוגים שלוש משוואות): מספיקים חוק הזרמים בקו העליון והתנגדות שקולה.

1. חוק הזרמים בקו העליון: שני המקורות מכניסים אליו זרם, וכל הזרם יורד דרך רשת הנגדים אל הקו התחתון:

I=IE+IS=6+4=10 mAI=I_E+I_S=6+4=10\,\text{mA}

2. ההתנגדות בין הקו העליון לקו האמצעי (R1R_1 במקביל ל-R3R_3):

R13=R1R3R1+R3=3⋅23+2=1.2 kΩR_{13}=\frac{R_1R_3}{R_1+R_3}=\frac{3\cdot2}{3+2}=1.2\,\text{k}\Omega

3. ההתנגדות בין הקו האמצעי לקו התחתון (R2R_2 במקביל ל-R4R_4):

R24=R2R4R2+R4=1.6⋅1.61.6+1.6=0.8 kΩR_{24}=\frac{R_2R_4}{R_2+R_4}=\frac{1.6\cdot1.6}{1.6+1.6}=0.8\,\text{k}\Omega

4. המתח בין הקו העליון לקו התחתון הוא מתח המקור:

E=I⋅(R13+R24)=10⋅(1.2+0.8)=20 VE=I\cdot(R_{13}+R_{24})=10\cdot(1.2+0.8)=20\,\text{V}

תשובה: E=20 VE=20\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

1 mA1\,\text{mA} מ-bb ל-aa.

רעיון: נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. נמצא את הפוטנציאל VmV_m של הקו האמצעי, ממנו את הזרם בכל נגד, ונכתוב חוק זרמים בצומת aa.

1. הפוטנציאל של הקו האמצעי (המתח על R24R_{24}):

Vm=I⋅R24=10⋅0.8=8 VV_m=I\cdot R_{24}=10\cdot0.8=8\,\text{V}

סימון על הסרטוט. עכשיו כל שלושת הפוטנציאלים ידועים: הקו העליון ב-20 V20\,\text{V}, הקו האמצעי ב-8 V8\,\text{V} והקו התחתון ב-0 V0\,\text{V}. על כל נגד מסומן הזרם שזורם בו כלפי מטה (מהקו הגבוה אל הנמוך), ובקצר - הזרם שמתקבל בסוף הסעיף:

2. הזרמים בנגדים שבצד aa (כלפי מטה), לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים:

IR1=E−VmR1=20−83=4 mAI_{R1}=\frac{E-V_m}{R_1}=\frac{20-8}{3}=4\,\text{mA}

IR2=Vm−0R2=81.6=5 mAI_{R2}=\frac{V_m-0}{R_2}=\frac{8}{1.6}=5\,\text{mA}

3. הזרמים בנגדים שבצד bb (כלפי מטה):

IR3=E−VmR3=20−82=6 mAI_{R3}=\frac{E-V_m}{R_3}=\frac{20-8}{2}=6\,\text{mA}

IR4=Vm−0R4=81.6=5 mAI_{R4}=\frac{V_m-0}{R_4}=\frac{8}{1.6}=5\,\text{mA}

4. חוק הזרמים בצומת aa: מ-R1R_1 נכנסים 4 mA4\,\text{mA} ול-R2R_2 יוצאים 5 mA5\,\text{mA}. החסר מגיע דרך הקצר מ-bb:

Iba=IR2−IR1=5−4=1 mAI_{ba}=I_{R2}-I_{R1}=5-4=1\,\text{mA}

5. בדיקה בצומת bb: מ-R3R_3 נכנסים 6 mA6\,\text{mA}, ויוצאים 5 mA5\,\text{mA} ל-R4R_4 ועוד 1 mA1\,\text{mA} אל aa. מתקיים.

תשובה: בקצר זורם זרם של 1 mA1\,\text{mA} מ-bb ל-aa.

סעיף ג

תשובה:

PE≈118.1 mWP_E\approx118.1\,\text{mW} (המקור מספק הספק).

נתון: E=20 VE=20\,\text{V} (מסעיף א), IS=4 mAI_S=4\,\text{mA}, הקצר בין aa ל-bb מנותק.

מבוקש: ההספק של מקור המתח.

סימון על הסרטוט. מסרטטים את המעגל בלי הקצר ומסמנים מחדש את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו העליון נשאר ב-E=20 VE=20\,\text{V}: מקור המתח אידיאלי, והוא קובע את המתח בין הקו העליון לתחתון בלי קשר לשאר המעגל. הקו התחתון ב-0 V0\,\text{V}.

•בלי הקצר הקו האמצעי התפצל לשני קווים בצבעים שונים: הקו של aa (בין R1R_1 ל-R2R_2) והקו של bb (בין R3R_3 ל-R4R_4). בכל אחד מהם נפגשים רק שני נגדים, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור, וגם R3R_3 ו-R4R_4 בטור.

•החיצים: I12I_{12} בענף השמאלי ו-I34I_{34} בענף הימני, שניהם מהקו העליון כלפי מטה. IEI_E ו-ISI_S בכיווני החיצים שבאיור (הערכים שרשומים ליד החיצים באיור שייכים למצב עם הקצר).

בחירת השיטה. שני הענפים מחוברים ישירות בין שני קווים שהפוטנציאל שלהם ידוע (20 V20\,\text{V} ו-0 V0\,\text{V}). לכן הזרם בכל ענף נקבע מחוק אוהם לבד, בלי מערכת משוואות, וזרם המקור מתקבל מחוק הזרמים בקו העליון.

1. הזרם בענף R1+R2R_1+R_2:

I12=ER1+R2=203+1.6=204.6=4.348 mAI_{12}=\frac{E}{R_1+R_2}=\frac{20}{3+1.6}=\frac{20}{4.6}=4.348\,\text{mA}

2. הזרם בענף R3+R4R_3+R_4:

I34=ER3+R4=202+1.6=203.6=5.556 mAI_{34}=\frac{E}{R_3+R_4}=\frac{20}{2+1.6}=\frac{20}{3.6}=5.556\,\text{mA}

3. הפוטנציאלים שמסומנים על הקווים של aa ו-bb (המתח על R2R_2 ועל R4R_4):

Va=I12⋅R2=4.348⋅1.6=6.96 VV_a=I_{12}\cdot R_2=4.348\cdot1.6=6.96\,\text{V}, Vb=I34⋅R4=5.556⋅1.6=8.89 VV_b=I_{34}\cdot R_4=5.556\cdot1.6=8.89\,\text{V}

(בין aa ל-bb יש עכשיו מתח של כ-1.93 V1.93\,\text{V}; הוא לא נדרש להספק, אבל הוא מראה למה הקצר העביר זרם.)

4. חוק הזרמים בקו העליון: IE+IS=I12+I34I_E+I_S=I_{12}+I_{34}, ולכן

IE=I12+I34−IS=4.348+5.556−4=5.903 mAI_E=I_{12}+I_{34}-I_S=4.348+5.556-4=5.903\,\text{mA}

5. הזרם יוצא מההדק החיובי של המקור, ולכן המקור מספק הספק:

PE=E⋅IE=20⋅5.903=118.1 mWP_E=E\cdot I_E=20\cdot5.903=118.1\,\text{mW}

תשובה: PE≈118.1 mWP_E\approx118.1\,\text{mW}, ומקור המתח מספק הספק.

שאלה 3 · מעגל RLC טורי: עכבה, מתחים והספקים

נתון המעגל הבא:

א.

חשב את עכבת המעגל.

(5 נקודות)
ב.

חשב את הזרם הכללי במעגל.

(5 נקודות)
ג.

חשב את המתחים על הרכיבים (R, L, C) בצורה פאזורית ובמישור הזמן.

(5 נקודות)
ד.

חשב את ההספקים P, Q, S ואת מקדם ההספק של המעגל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Zˉ=10+j9=13.45∠41.99∘ Ω\bar Z=10+j9=13.45\angle41.99^\circ\,\Omega

נתון: R=10 ΩR=10\,\Omega, L=2.387 mHL=2.387\,\text{mH}, C=26.526 μFC=26.526\,\mu\text{F}, vs(t)=50sin⁡(2π⋅1000t) Vv_s(t)=50\sin(2\pi\cdot1000t)\,\text{V}, כלומר f=1000 Hzf=1000\,\text{Hz}.

מבוקש: העכבה הכוללת של המעגל הטורי.

1. התדירות הזוויתית:

ω=2πf=2π⋅1000=6283.2 rad/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot1000=6283.2\,\text{rad/s}

2. ההיגב ההשראי:

XL=ωL=6283.2⋅2.387⋅10−3=15.0 ΩX_L=\omega L=6283.2\cdot2.387\cdot10^{-3}=15.0\,\Omega

3. ההיגב הקיבולי:

XC=1ωC=16283.2⋅26.526⋅10−6=6.0 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{6283.2\cdot26.526\cdot10^{-6}}=6.0\,\Omega

4. העכבה הטורית בצורה קרטזית:

Zˉ=R+j(XL−XC)=10+j(15−6)=10+j9 Ω\bar Z=R+j(X_L-X_C)=10+j(15-6)=10+j9\,\Omega

5. המרה לצורה קוטבית:

∣Z∣=102+92=13.45 Ω|Z|=\sqrt{10^2+9^2}=13.45\,\Omega, φ=arctan⁡910=41.99∘\varphi=\arctan\frac{9}{10}=41.99^\circ

תשובה: Zˉ=10+j9=13.45∠41.99∘ Ω\bar Z=10+j9=13.45\angle41.99^\circ\,\Omega (אופי השראי)

סעיף ב

תשובה:

Iˉ=3.716∠−41.99∘ A\bar I=3.716\angle-41.99^\circ\,\text{A} (שיא), i(t)=3.716sin⁡(2π⋅1000t−41.99∘) Ai(t)=3.716\sin(2\pi\cdot1000t-41.99^\circ)\,\text{A}

נעבוד בפאזורים של ערכי שיא, עם מתח המקור כייחוס: Vˉs=50∠0∘ V\bar V_s=50\angle0^\circ\,\text{V}.

1. חוק אוהם בפאזורים:

Iˉ=VˉsZˉ=50∠0∘13.45∠41.99∘=3.716∠−41.99∘ A\bar I=\frac{\bar V_s}{\bar Z}=\frac{50\angle0^\circ}{13.45\angle41.99^\circ}=3.716\angle-41.99^\circ\,\text{A}

2. במישור הזמן:

i(t)=3.716sin⁡(2π⋅1000t−41.99∘) Ai(t)=3.716\sin(2\pi\cdot1000t-41.99^\circ)\,\text{A}

3. הערך היעיל: Irms=3.7162=2.628 AI_{rms}=\frac{3.716}{\sqrt2}=2.628\,\text{A}

הזרם מפגר אחרי המתח ב-41.99∘41.99^\circ, כמצופה במעגל בעל אופי השראי.

תשובה: Iˉ=3.716∠−41.99∘ A\bar I=3.716\angle-41.99^\circ\,\text{A}, כלומר i(t)=3.716sin⁡(2π⋅1000t−41.99∘) Ai(t)=3.716\sin(2\pi\cdot1000t-41.99^\circ)\,\text{A} (ערך יעיל 2.628 A2.628\,\text{A}).

סעיף ג

תשובה:

VˉR=37.16∠−41.99∘ V\bar V_R=37.16\angle-41.99^\circ\,\text{V}, VˉL=55.75∠48.01∘ V\bar V_L=55.75\angle48.01^\circ\,\text{V}, VˉC=22.30∠−131.99∘ V\bar V_C=22.30\angle-131.99^\circ\,\text{V} (ערכי שיא).

בכל רכיב המתח הוא Vˉ=Iˉ⋅Zˉ\bar V=\bar I\cdot\bar Z, כאשר Zˉ\bar Z היא עכבת הרכיב: כופלים גדלים ומחברים זוויות. Iˉ=3.716∠−41.99∘ A\bar I=3.716\angle-41.99^\circ\,\text{A}.

1. הנגד (ZˉR=10∠0∘ Ω\bar Z_R=10\angle0^\circ\,\Omega):

VˉR=3.716∠−41.99∘⋅10∠0∘=37.16∠−41.99∘ V\bar V_R=3.716\angle-41.99^\circ\cdot10\angle0^\circ=37.16\angle-41.99^\circ\,\text{V}

vR(t)=37.16sin⁡(2π⋅1000t−41.99∘) Vv_R(t)=37.16\sin(2\pi\cdot1000t-41.99^\circ)\,\text{V}

2. הסליל (ZˉL=jXL=15∠90∘ Ω\bar Z_L=jX_L=15\angle90^\circ\,\Omega):

VˉL=3.716∠−41.99∘⋅15∠90∘=55.75∠48.01∘ V\bar V_L=3.716\angle-41.99^\circ\cdot15\angle90^\circ=55.75\angle48.01^\circ\,\text{V}

vL(t)=55.75sin⁡(2π⋅1000t+48.01∘) Vv_L(t)=55.75\sin(2\pi\cdot1000t+48.01^\circ)\,\text{V}

3. הקבל (ZˉC=−jXC=6∠−90∘ Ω\bar Z_C=-jX_C=6\angle-90^\circ\,\Omega):

VˉC=3.716∠−41.99∘⋅6∠−90∘=22.30∠−131.99∘ V\bar V_C=3.716\angle-41.99^\circ\cdot6\angle-90^\circ=22.30\angle-131.99^\circ\,\text{V}

vC(t)=22.30sin⁡(2π⋅1000t−131.99∘) Vv_C(t)=22.30\sin(2\pi\cdot1000t-131.99^\circ)\,\text{V}

4. בדיקה (חוק המתחים): VˉR+VˉL+VˉC\bar V_R+\bar V_L+\bar V_C. בצורה קרטזית: VˉR=27.62−j24.86\bar V_R=27.62-j24.86, VˉL=37.29+j41.44\bar V_L=37.29+j41.44, VˉC=−14.92−j16.58\bar V_C=-14.92-j16.58, והסכום 50+j0=Vˉs50+j0=\bar V_s. מתקיים.

תשובה: VˉR=37.16∠−41.99∘ V\bar V_R=37.16\angle-41.99^\circ\,\text{V}, VˉL=55.75∠48.01∘ V\bar V_L=55.75\angle48.01^\circ\,\text{V}, VˉC=22.30∠−131.99∘ V\bar V_C=22.30\angle-131.99^\circ\,\text{V} (ערכי שיא), ובזמן: vR=37.16sin⁡(ωt−41.99∘)v_R=37.16\sin(\omega t-41.99^\circ), vL=55.75sin⁡(ωt+48.01∘)v_L=55.75\sin(\omega t+48.01^\circ), vC=22.30sin⁡(ωt−131.99∘) Vv_C=22.30\sin(\omega t-131.99^\circ)\,\text{V}, עם ω=2π⋅1000 rad/s\omega=2\pi\cdot1000\,\text{rad/s}.

סעיף ד

תשובה:

P=69.06 WP=69.06\,\text{W}, Q=62.15 VARQ=62.15\,\text{VAR}, S=92.91 VAS=92.91\,\text{VA}, cos⁡φ=0.743\cos\varphi=0.743 (השראי).

ההספקים מחושבים מערכים יעילים: Vrms=502=35.36 VV_{rms}=\frac{50}{\sqrt2}=35.36\,\text{V}, Irms=2.628 AI_{rms}=2.628\,\text{A}.

1. הספק פעיל (רק בנגד):

P=Irms2⋅R=2.6282⋅10=69.06 WP=I_{rms}^2\cdot R=2.628^2\cdot10=69.06\,\text{W}

2. הספק היגבי (בסליל ובקבל, XL−XC=9 ΩX_L-X_C=9\,\Omega):

Q=Irms2⋅(XL−XC)=2.6282⋅9=62.15 VARQ=I_{rms}^2\cdot(X_L-X_C)=2.628^2\cdot9=62.15\,\text{VAR}

3. הספק מדומה:

S=Vrms⋅Irms=35.36⋅2.628=92.91 VAS=V_{rms}\cdot I_{rms}=35.36\cdot2.628=92.91\,\text{VA}

בדיקה: P2+Q2=69.062+62.152=92.91 VA\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{69.06^2+62.15^2}=92.91\,\text{VA}.

4. מקדם ההספק:

cos⁡φ=PS=69.0692.91=0.743\cos\varphi=\frac{P}{S}=\frac{69.06}{92.91}=0.743 (שווה ל-cos⁡41.99∘\cos41.99^\circ), השראי - הזרם מפגר.

20406080204060P=69.06 WQ=62.15 VARS=92.91 VA

תשובה: P=69.06 WP=69.06\,\text{W}, Q=62.15 VARQ=62.15\,\text{VAR}, S=92.91 VAS=92.91\,\text{VA}, cos⁡φ=0.743\cos\varphi=0.743 (השראי).

שאלה 4 · מעגל זרם חילופין מעורב: זרם, מתח והספק

נתון המעגל הבא:

א.

חשב את הזרם II במעגל.

(6 נקודות)
ב.

חשב את המתח על הדקי הקבל C2C_2.

(6 נקודות)
ג.

חשב את ההספק האקטיבי שנמסר למעגל.

(6 נקודות)
ד.

האם אופי המעגל הוא קיבולי או השראי? נמק.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Iˉ=2.36∠60.02∘ A\bar I=2.36\angle60.02^\circ\,\text{A}

נתון: VˉS=25∠90∘ V\bar V_S=25\angle90^\circ\,\text{V}, XC1=4 ΩX_{C1}=4\,\Omega, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, XL1=10 ΩX_{L1}=10\,\Omega, XC2=6 ΩX_{C2}=6\,\Omega, XL2=1 ΩX_{L2}=1\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega.

מבוקש: הזרם Iˉ\bar I שיוצא מהמקור (בכיוון החץ שבאיור).

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-VˉS=j25 V\bar V_S=j25\,\text{V}.

•הקו של הצומת VV (הצד הימני של XL1X_{L1}, הקצה העליון של XC2X_{C2} והקצה העליון של XL2X_{L2}) הוא הצומת היחיד שהפוטנציאל שלו לא ידוע.

•שלושת הקווים הקצרים (בין XC1X_{C1} ל-R1R_1, בין R1R_1 ל-XL1X_{L1} ובין XL2X_{L2} ל-R2R_2) צבועים בצבעים נפרדים, אבל הם אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים והזרם לא מתפצל. לכן XC1X_{C1}, R1R_1, XL1X_{L1} בטור, וגם XL2X_{L2}, R2R_2 בטור.

•החיצים: Iˉ\bar I יוצא מהמקור (החץ שבאיור), IˉC2\bar I_{C2} יורד מהצומת דרך XC2X_{C2}, ו-Iˉ2\bar I_2 יורד מהצומת דרך הענף XL2X_{L2}-R2R_2.

בחירת השיטה. בצומת VV נפגשים שלושה ענפים: הענף הטורי שמגיע מהמקור, והענפים של C2C_2 ושל L2L_2-R2R_2, ששניהם מחוברים בין VV לאדמה, כלומר במקביל. זה מעגל טורי-מקבילי, ולכן מספיק לחשב עכבה שקולה (בשיטת מתחי הצמתים היה נעלם אחד, Vˉ\bar V, ובשיטת זרמי החוגים שתי משוואות). מבוקש הזרם הכללי, והעכבה השקולה נותנת אותו ישירות.

רעיון: נחשב את העכבה של שני הענפים המקבילים בין VV לאדמה, נוסיף את הענף הטורי, ונחלק את מתח המקור בעכבה הכוללת.

1. הענף הימני: Zˉ2=R2+jXL2=3+j1 Ω\bar Z_2=R_2+jX_{L2}=3+j1\,\Omega. הענף של C2C_2: ZˉC2=−j6 Ω\bar Z_{C2}=-j6\,\Omega.

2. החיבור המקבילי:

Zˉp=ZˉC2⋅Zˉ2ZˉC2+Zˉ2=(−j6)(3+j1)3−j5=6−j183−j5=(6−j18)(3+j5)32+52=108−j2434=3.176−j0.706 Ω\bar Z_p=\frac{\bar Z_{C2}\cdot\bar Z_2}{\bar Z_{C2}+\bar Z_2}=\frac{(-j6)(3+j1)}{3-j5}=\frac{6-j18}{3-j5}=\frac{(6-j18)(3+j5)}{3^2+5^2}=\frac{108-j24}{34}=3.176-j0.706\,\Omega

בצורה קוטבית: Zˉp=3.254∠−12.53∘ Ω\bar Z_p=3.254\angle-12.53^\circ\,\Omega

3. הענף הטורי:

Zˉs=−jXC1+R1+jXL1=−j4+6+j10=6+j6 Ω\bar Z_s=-jX_{C1}+R_1+jX_{L1}=-j4+6+j10=6+j6\,\Omega

4. העכבה הכוללת:

ZˉT=Zˉs+Zˉp=(6+3.176)+j(6−0.706)=9.176+j5.294 Ω=10.594∠29.98∘ Ω\bar Z_T=\bar Z_s+\bar Z_p=(6+3.176)+j(6-0.706)=9.176+j5.294\,\Omega=10.594\angle29.98^\circ\,\Omega

5. הזרם:

Iˉ=VˉSZˉT=25∠90∘10.594∠29.98∘=2.360∠60.02∘ A=1.179+j2.044 A\bar I=\frac{\bar V_S}{\bar Z_T}=\frac{25\angle90^\circ}{10.594\angle29.98^\circ}=2.360\angle60.02^\circ\,\text{A}=1.179+j2.044\,\text{A}

תשובה: Iˉ=2.36∠60.02∘ A\bar I=2.36\angle60.02^\circ\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

Vˉ=7.68∠47.49∘ V\bar V=7.68\angle47.49^\circ\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. הקצה העליון של C2C_2 נמצא על הקו של הצומת VV, והקצה התחתון על קו האדמה. לכן המתח על הקבל הוא הפוטנציאל Vˉ\bar V של הצומת, שהוא גם המתח על העכבה המקבילית Zˉp\bar Z_p.

1. לפי חוק אוהם:

Vˉ=Iˉ⋅Zˉp=2.360∠60.02∘⋅3.254∠−12.53∘=7.679∠47.49∘ V\bar V=\bar I\cdot\bar Z_p=2.360\angle60.02^\circ\cdot3.254\angle-12.53^\circ=7.679\angle47.49^\circ\,\text{V}

2. בדיקה בדרך אחרת (מפל מתח על הענף הטורי):

Vˉ=VˉS−Iˉ⋅Zˉs=j25−(1.179+j2.044)(6+j6)=j25−(−5.189+j19.340)=5.189+j5.660 V\bar V=\bar V_S-\bar I\cdot\bar Z_s=j25-(1.179+j2.044)(6+j6)=j25-(-5.189+j19.340)=5.189+j5.660\,\text{V}

וזה 7.679∠47.49∘ V7.679\angle47.49^\circ\,\text{V}. מתקיים.

תשובה: VˉC2=7.68∠47.49∘ V\bar V_{C2}=7.68\angle47.49^\circ\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

P≈51.1 WP\approx51.1\,\text{W}

הספק פעיל מתפתח רק בנגדים, ולכן P=I2⋅Re(ZˉT)P=I^2\cdot\text{Re}(\bar Z_T). (מתחי המקור מתייחסים כערכים יעילים.)

1. לפי העכבה הכוללת:

P=∣I∣2⋅Re(ZˉT)=2.3602⋅9.176=51.10 WP=|I|^2\cdot\text{Re}(\bar Z_T)=2.360^2\cdot9.176=51.10\,\text{W}

2. בדיקה לפי הנגדים:

הזרם Iˉ2\bar I_2 בענף XL2X_{L2}-R2R_2 (החץ בסרטוט המסומן מסעיף א): Iˉ2=Vˉ3+j1=7.679∠47.49∘3.162∠18.43∘=2.428∠29.06∘ A\bar I_2=\frac{\bar V}{3+j1}=\frac{7.679\angle47.49^\circ}{3.162\angle18.43^\circ}=2.428\angle29.06^\circ\,\text{A}

P=∣I∣2R1+∣I2∣2R2=2.3602⋅6+2.4282⋅3=33.41+17.69=51.10 WP=|I|^2R_1+|I_2|^2R_2=2.360^2\cdot6+2.428^2\cdot3=33.41+17.69=51.10\,\text{W}. מתקיים.

תשובה: P≈51.1 WP\approx51.1\,\text{W}

סעיף ד

תשובה:

השראי: זווית העכבה הכוללת +29.98∘+29.98^\circ, והזרם מפגר אחרי המתח.

העכבה הכוללת היא ZˉT=9.176+j5.294 Ω=10.594∠29.98∘ Ω\bar Z_T=9.176+j5.294\,\Omega=10.594\angle29.98^\circ\,\Omega. החלק המדומה חיובי (זווית חיובית).

בהתאם לכך זווית הזרם (60.02∘60.02^\circ) קטנה מזווית מתח המקור (90∘90^\circ): הזרם מפגר ב-29.98∘29.98^\circ אחרי המתח.

תשובה: אופי המעגל השראי, כי זווית העכבה הכוללת חיובית (29.98∘29.98^\circ) והזרם מפגר אחרי המתח.

שאלה 5 · שיטת מתחי צמתים עם מקורות מתח וזרם

המעגל החשמלי המוצג באיור כולל מקורות מתח ומקורות זרם אידיאליים.

א.

חשב את מפל המתח בין הנקודות a ו- b.

(12 נקודות)
ב.

חשב את ההספק של כל מקור מתח ואת ההספק של כל מקור זרם וציין את מצבו (מקור או צרכן).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Vab=438061≈71.8 VV_{ab}=\frac{4380}{61}\approx71.8\,\text{V}

נתון: E1=20 VE_1=20\,\text{V}, E2=40 VE_2=40\,\text{V}, IS1=2 AI_{S1}=2\,\text{A}, IS2=6 AI_{S2}=6\,\text{A}, R1=60 ΩR_1=60\,\Omega, R2=60 ΩR_2=60\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, R4=20 ΩR_4=20\,\Omega, R5=40 ΩR_5=40\,\Omega, R6=40 ΩR_6=40\,\Omega.

מבוקש: Vab=Va−VbV_{ab}=V_a-V_b.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ונותנים שם לכל צומת:

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. במעגל שישה קווים כאלה.

•הקו התחתון השמאלי (ההדק התחתון של E1E_1, של IS1I_{S1} ושל R2R_2, והקצה השמאלי של R5R_5) הוא נקודת הייחוס: 0 V0\,\text{V}.

•VaV_a: הקו העליון השמאלי (R1R_1, IS1I_{S1}, R2R_2, R6R_6) - זה הצומת aa שבאיור.

•VcV_c: הקו העליון הימני (R6R_6, R4R_4, IS2I_{S2}, R3R_3).

•VbV_b: הקו התחתון הימני (R5R_5, R4R_4, IS2I_{S2}, E2E_2) - זה הצומת bb שבאיור.

•הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1: ב-E1E_1 הלוח הארוך למטה, כלומר ההדק החיובי מחובר לייחוס, ולכן הקו הזה ב-−20 V-20\,\text{V}.

•הקו שבין R3R_3 ל-E2E_2: ב-E2E_2 הלוח הארוך למעלה, ולכן הקו הזה גבוה מ-bb ב-40 V40\,\text{V}: הפוטנציאל שלו Vb+40V_b+40.

•מקורות הזרם דוחפים כלפי מעלה: IS1I_{S1} מהייחוס אל aa, ו-IS2I_{S2} מ-bb אל cc.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: מתוך שישה קווים, אחד הוא הייחוס, אחד נקבע על ידי E1E_1, ואחד (Vb+40V_b+40) נקבע מ-VbV_b דרך E2E_2. נשארים שלושה נעלמים: VaV_a, VcV_c, VbV_b.

•זרמי חוגים: במעגל חמישה חוגים (חמשת ה"חלונות" של הסרטוט). שני מקורות הזרם נמצאים בענפים משותפים לשני חוגים, וכל אחד מהם קובע את ההפרש בין שני זרמי חוגים. גם כאן נשארות שלוש משוואות, וצריך לכתוב אותן על חוגי-על.

מספר המשוואות שווה, אבל בשיטת מתחי הצמתים מקורות הזרם נכנסים ישירות למשוואות, והתוצאה היא המתחים עצמם שמבוקשים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

בכל משוואה נכתוב לפי חוק אוהם את הזרמים שיוצאים מהצומת דרך הנגדים (באמפר), מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות של כל נגד, ונשווה לזרם שהמקורות מכניסים.

1. צומת aa (יוצאים דרך R1R_1, R2R_2, R6R_6; נכנס IS1I_{S1}):

Va+2060+Va60+Va−Vc40=2\frac{V_a+20}{60}+\frac{V_a}{60}+\frac{V_a-V_c}{40}=2

כופלים ב-120: 2Va+40+2Va+3Va−3Vc=240 ⇒ 7Va−3Vc=2002V_a+40+2V_a+3V_a-3V_c=240\ \Rightarrow\ 7V_a-3V_c=200

2. צומת cc (יוצאים דרך R6R_6, R4R_4, R3R_3; נכנס IS2I_{S2}):

Vc−Va40+Vc−Vb20+Vc−Vb−4030=6\frac{V_c-V_a}{40}+\frac{V_c-V_b}{20}+\frac{V_c-V_b-40}{30}=6

כופלים ב-120: −3Va+13Vc−10Vb=880-3V_a+13V_c-10V_b=880

3. צומת bb (יוצאים דרך R5R_5, R4R_4, ענף E2E_2-R3R_3, ומקור הזרם IS2I_{S2} שמוציא 6 A6\,\text{A}):

Vb40+Vb−Vc20+Vb+40−Vc30+6=0\frac{V_b}{40}+\frac{V_b-V_c}{20}+\frac{V_b+40-V_c}{30}+6=0

כופלים ב-120: 13Vb−10Vc=−88013V_b-10V_c=-880

4. פתרון: מ-(1) Va=200+3Vc7V_a=\frac{200+3V_c}{7}, ומ-(3) Vb=10Vc−88013V_b=\frac{10V_c-880}{13}. מציבים ב-(2) וכופלים ב-91:

−39(200+3Vc)+1183Vc−70(10Vc−880)=80080 ⇒ 366Vc=26280-39(200+3V_c)+1183V_c-70(10V_c-880)=80080\ \Rightarrow\ 366V_c=26280

Vc=26280366=438061=71.80 VV_c=\frac{26280}{366}=\frac{4380}{61}=71.80\,\text{V}

Va=200+3⋅71.807=362061=59.34 VV_a=\frac{200+3\cdot71.80}{7}=\frac{3620}{61}=59.34\,\text{V}

Vb=10⋅71.80−88013=−76061=−12.46 VV_b=\frac{10\cdot71.80-880}{13}=-\frac{760}{61}=-12.46\,\text{V}

(והקו שבין R3R_3 ל-E2E_2 נמצא ב-Vb+40=27.54 VV_b+40=27.54\,\text{V}.)

5. מפל המתח:

Vab=Va−Vb=59.34−(−12.46)=438061=71.80 VV_{ab}=V_a-V_b=59.34-(-12.46)=\frac{4380}{61}=71.80\,\text{V}

תשובה: Vab≈71.8 VV_{ab}\approx71.8\,\text{V} (הנקודה aa במתח גבוה יותר)

סעיף ב

תשובה:

E1E_1: 26.45 W26.45\,\text{W} מקור; E2E_2: 59.02 W59.02\,\text{W} צרכן; IS1I_{S1}: 118.69 W118.69\,\text{W} מקור; IS2I_{S2}: 505.57 W505.57\,\text{W} מקור.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובמתחי הצמתים שנמצאו בו: Va=59.34 VV_a=59.34\,\text{V}, Vc=71.80 VV_c=71.80\,\text{V}, Vb=−12.46 VV_b=-12.46\,\text{V}, ובשני הקווים שנקבעים על ידי מקורות המתח: −20 V-20\,\text{V} (בין E1E_1 ל-R1R_1) ו-Vb+40=27.54 VV_b+40=27.54\,\text{V} (בין R3R_3 ל-E2E_2). הזרם בכל נגד הוא הפרש הפוטנציאלים בין שני הקווים שהוא מחבר, חלקי ההתנגדות.

1. המקור E1E_1: הזרם בענף R1R_1-E1E_1 (מ-aa אל ההדק העליון של E1E_1):

I1=Va−(−20)R1=59.34+2060=1.322 AI_1=\frac{V_a-(-20)}{R_1}=\frac{59.34+20}{60}=1.322\,\text{A}

הזרם נכנס ל-E1E_1 בהדק השלילי (העליון) ויוצא מההדק החיובי (התחתון), ולכן E1E_1 מקור:

PE1=E1⋅I1=20⋅1.322=26.45 WP_{E1}=E_1\cdot I_1=20\cdot1.322=26.45\,\text{W}

2. המקור E2E_2: הזרם בענף R3R_3-E2E_2 (מ-cc דרך R3R_3 אל ההדק העליון של E2E_2):

I3=Vc−(Vb+40)R3=71.80−(−12.46+40)30=44.2630=1.475 AI_3=\frac{V_c-(V_b+40)}{R_3}=\frac{71.80-(-12.46+40)}{30}=\frac{44.26}{30}=1.475\,\text{A}

הזרם נכנס ל-E2E_2 בהדק החיובי, ולכן E2E_2 צרכן:

PE2=E2⋅I3=40⋅1.475=59.02 WP_{E2}=E_2\cdot I_3=40\cdot1.475=59.02\,\text{W}

3. מקור הזרם IS1I_{S1}: הוא דוחף 2 A2\,\text{A} מהייחוס (0 V0\,\text{V}) אל aa (59.34 V59.34\,\text{V}), כלומר אל המתח הגבוה, ולכן מקור:

PIS1=IS1⋅(Va−0)=2⋅59.34=118.69 WP_{IS1}=I_{S1}\cdot(V_a-0)=2\cdot59.34=118.69\,\text{W}

4. מקור הזרם IS2I_{S2}: הוא דוחף 6 A6\,\text{A} מ-bb (−12.46 V-12.46\,\text{V}) אל cc (71.80 V71.80\,\text{V}), ולכן מקור:

PIS2=IS2⋅(Vc−Vb)=6⋅84.26=505.57 WP_{IS2}=I_{S2}\cdot(V_c-V_b)=6\cdot84.26=505.57\,\text{W}

5. בדיקת מאזן: ההספק בנגדים

PR=79.34260+59.34260+12.46240+84.26220+12.46240+44.26230=591.69 WP_R=\frac{79.34^2}{60}+\frac{59.34^2}{60}+\frac{12.46^2}{40}+\frac{84.26^2}{20}+\frac{12.46^2}{40}+\frac{44.26^2}{30}=591.69\,\text{W}

(המתחים על R1,R2,R6,R4,R5,R3R_1,R_2,R_6,R_4,R_5,R_3 בהתאמה.) ובמקורות: 26.45+118.69+505.57−59.02=591.69 W26.45+118.69+505.57-59.02=591.69\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: E1E_1 מספק 26.45 W26.45\,\text{W} (מקור); E2E_2 צורך 59.02 W59.02\,\text{W} (צרכן); IS1I_{S1} מספק 118.69 W118.69\,\text{W} (מקור); IS2I_{S2} מספק 505.57 W505.57\,\text{W} (מקור).

שאלה 6 · מעגל זרם ישר: מתחי צמתים והספקים

נתון המעגל הבא:

א.

חשב את המתחים בצמתים a, b, c.

(7 נקודות)
ב.

חשב את הזרם הזורם דרך נגד R2R_2.

(7 נקודות)
ג.

חשב את ההספק בכל אחד מן המקורות וקבע אם הוא מקור או צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Va=6 VV_a=6\,\text{V}, Vb=10 VV_b=10\,\text{V}, Vc=14 VV_c=14\,\text{V}

נתון: V1=6 VV_1=6\,\text{V}, V2=4 VV_2=4\,\text{V}, I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a, VbV_b, VcV_c ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל, את הצמתים ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. במעגל חמישה קווים: האדמה, dd, cc, bb ו-aa.

•dd הוא הצומת השמאלי האמצעי (בין V1V_1, R2R_2 ו-I1I_1). ההדק החיובי של V1V_1 פונה ל-dd וההדק השלילי לאדמה, ולכן Vd=6 VV_d=6\,\text{V}.

•VcV_c הוא הקו שבין I1I_1 ל-R1R_1, VbV_b הקו שבין R1R_1 ל-V2V_2, ו-VaV_a הקו של aa (V2V_2, R2R_2, R3R_3).

•הענף העליון (I1I_1, R1R_1, V2V_2) הוא ענף טורי, ולכן כל הזרם בו הוא I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}: מ-dd למעלה אל cc, דרך R1R_1 משמאל לימין אל bb, ודרך V2V_2 כלפי מטה אל aa.

•IR2I_{R2} הוא הזרם דרך R2R_2 מ-dd אל aa, ו-IR3I_{R3} הזרם דרך R3R_3 מ-aa לאדמה.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: VdV_d ידוע. bb ו-aa מחוברים במקור המתח V2V_2, ולכן Vb=Va+4V_b=V_a+4 (צומת-על). בקו של cc נפגשים רק I1I_1 ו-R1R_1, והפוטנציאל שלו נקבע בסוף ממפל המתח על R1R_1. נשאר נעלם אחד, VaV_a.

•זרמי חוגים: זרם החוג העליון נקבע על ידי I1I_1, ונשאר נעלם אחד - זרם החוג התחתון (V1V_1, R2R_2, R3R_3).

בשתי השיטות משוואה אחת, אבל המבוקש הוא מתחי הצמתים, ולכן נכתוב משוואת צומת אחת בצומת aa.

1. הזרמים בנגדים לפי חוק אוהם (ביחידות mA\text{mA} ו-kΩ\text{k}\Omega):

IR2=Vd−VaR2=6−Va2I_{R2}=\frac{V_d-V_a}{R_2}=\frac{6-V_a}{2}, IR3=Va−0R3=Va6I_{R3}=\frac{V_a-0}{R_3}=\frac{V_a}{6}

2. חוק הזרמים בצומת aa: נכנסים I1I_1 (מ-V2V_2) ו-IR2I_{R2}, יוצא IR3I_{R3}:

1+6−Va2=Va61+\frac{6-V_a}{2}=\frac{V_a}{6}

3. כופלים ב-6:

6+18−3Va=Va ⇒ 4Va=24 ⇒ Va=6 V6+18-3V_a=V_a\ \Rightarrow\ 4V_a=24\ \Rightarrow\ V_a=6\,\text{V}

4. הצומת bb: ההדק החיובי של V2V_2 פונה ל-bb, ולכן

Vb=Va+V2=6+4=10 VV_b=V_a+V_2=6+4=10\,\text{V}

5. הצומת cc: הזרם I1I_1 זורם ב-R1R_1 מ-cc אל bb, ולכן cc גבוה מ-bb במפל המתח על R1R_1:

Vc=Vb+I1R1=10+1⋅4=14 VV_c=V_b+I_1R_1=10+1\cdot4=14\,\text{V}

תשובה: Va=6 VV_a=6\,\text{V}, Vb=10 VV_b=10\,\text{V}, Vc=14 VV_c=14\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR2=0I_{R2}=0

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. הנגד R2R_2 מחובר בין הקו של dd (Vd=V1=6 VV_d=V_1=6\,\text{V}) לקו של aa (Va=6 VV_a=6\,\text{V} מסעיף א). שני הקצוות שלו באותו פוטנציאל, כך שאין עליו מפל מתח.

1. לפי חוק אוהם:

IR2=Vd−VaR2=6−62=0 mAI_{R2}=\frac{V_d-V_a}{R_2}=\frac{6-6}{2}=0\,\text{mA}

2. בדיקה בצומת aa: כל הזרם I1=1 mAI_1=1\,\text{mA} שמגיע מ-V2V_2 ממשיך דרך R3R_3:

IR3=VaR3=66=1 mAI_{R3}=\frac{V_a}{R_3}=\frac{6}{6}=1\,\text{mA}. מתקיים.

תשובה: דרך R2R_2 לא זורם זרם: IR2=0I_{R2}=0.

סעיף ג

תשובה:

I1I_1: 8 mW8\,\text{mW} מקור; V1V_1: 6 mW6\,\text{mW} מקור; V2V_2: 4 mW4\,\text{mW} צרכן.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, עם הפוטנציאלים Vd=6 VV_d=6\,\text{V}, Vc=14 VV_c=14\,\text{V}, Vb=10 VV_b=10\,\text{V}, Va=6 VV_a=6\,\text{V}, ועם IR2=0I_{R2}=0 מסעיף ב.

1. מקור הזרם I1I_1: המתח עליו Vc−Vd=14−6=8 VV_c-V_d=14-6=8\,\text{V}, והוא דוחף את הזרם אל cc, שמתחו גבוה יותר, ולכן הוא מקור:

PI1=(Vc−Vd)⋅I1=8⋅1=8 mWP_{I1}=(V_c-V_d)\cdot I_1=8\cdot1=8\,\text{mW}

2. המקור V1V_1: בצומת dd יוצאים I1=1 mAI_1=1\,\text{mA} אל מקור הזרם ו-IR2=0I_{R2}=0 אל R2R_2. לכן דרך V1V_1 עולה זרם של 1 mA1\,\text{mA}, שיוצא מההדק החיובי - V1V_1 מקור:

PV1=V1⋅1=6⋅1=6 mWP_{V1}=V_1\cdot1=6\cdot1=6\,\text{mW}

3. המקור V2V_2: הזרם I1I_1 נכנס אליו בהדק החיובי (bb) ויוצא בהדק השלילי (aa), ולכן V2V_2 צרכן:

PV2=V2⋅I1=4⋅1=4 mWP_{V2}=V_2\cdot I_1=4\cdot1=4\,\text{mW}

4. בדיקת מאזן: בנגדים PR=I12R1+IR32R3=12⋅4+12⋅6=10 mWP_R=I_1^2R_1+I_{R3}^2R_3=1^2\cdot4+1^2\cdot6=10\,\text{mW}, ובמקורות 8+6−4=10 mW8+6-4=10\,\text{mW}. מתקיים.

תשובה: I1I_1 מספק 8 mW8\,\text{mW} (מקור), V1V_1 מספק 6 mW6\,\text{mW} (מקור), V2V_2 צורך 4 mW4\,\text{mW} (צרכן).

שאלה 7 · מעגל RL עם אות ריבועי במצב מתמיד

נתון המעגל הבא באיור א':

למעגל נכנס אות ריבועי עם גורם מחזור 50% המוצג באיור הבא:

חשב ושרטט את מתח המוצא Vo(t)V_o(t) במצב מתמיד. ציין ערכים אופייניים על השרטוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

τ=0.8 ms\tau=0.8\,\text{ms}; במצב מתמיד VoV_o עולה מ-0.697 V0.697\,\text{V} ל-1.303 V1.303\,\text{V} בחצי המחזור החיובי (Vo=2−1.303e−t/0.8 msV_o=2-1.303e^{-t/0.8\,\text{ms}}) ויורד חזרה ל-0.697 V0.697\,\text{V} בחצי השני (Vo=1.303e−t′/0.8 msV_o=1.303e^{-t'/0.8\,\text{ms}}).

נתון: R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, R2=250 ΩR_2=250\,\Omega. אות המבוא ריבועי בין 00 ל-10 V10\,\text{V}, מחזור T=1 msT=1\,\text{ms} (לפי איור ב'), ולכן כל חצי מחזור נמשך 0.5 ms0.5\,\text{ms}.

מבוקש: צורת Vo(t)V_o(t) במצב מתמיד, עם ערכי המקסימום והמינימום.

רעיון: הסליל, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים בטור, ו-VoV_o הוא המתח על R2R_2, כלומר Vo=iL⋅R2V_o=i_L\cdot R_2. זרם הסליל רציף, ולכן VoV_o רציף ומשתנה אקספוננציאלית בכל חצי מחזור. במצב מתמיד הגל חוזר על עצמו: הערך בסוף חצי המחזור הנמוך הוא הערך ההתחלתי של חצי המחזור הגבוה.

שני גדלים קובעים כל קטע אקספוננציאלי: הערך הסופי (אליו VoV_o שואף) וקבוע הזמן. את שניהם מוצאים מניתוח המעגל.

הערך הסופי: המעגל במצב המתמיד. אילו המבוא היה נשאר ב-10 V10\,\text{V}, המעגל היה מגיע למצב מתמיד של זרם ישר, ובו הסליל הוא קצר. מסרטטים את המעגל כשהסליל מוחלף בקצר:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו השמאלי העליון הוא הדק המבוא, ב-10 V10\,\text{V}.

•הסליל הוחלף בקצר, ולכן הקטע שמימין ל-R1R_1, הקצה העליון של R2R_2 והדק המוצא הם קו אחד בצבע אחד: הפוטנציאל שלו הוא VoV_o.

•הדקי המוצא פתוחים, ולכן כל הזרם עובר דרך R1R_1 ו-R2R_2 בטור (החץ): I=10R1+R2=101250=8 mAI=\frac{10}{R_1+R_2}=\frac{10}{1250}=8\,\text{mA}.

1. הערך הסופי של VoV_o (מחלק מתח, המתח על R2R_2):

Vo∞=10⋅R2R1+R2=10⋅2501250=2 VV_{o\infty}=10\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{250}{1250}=2\,\text{V}

כשהמבוא 0 V0\,\text{V}, אין במעגל מקור, והערך הסופי הוא 0 V0\,\text{V}.

קבוע הזמן: ההתנגדות שהסליל רואה. ההדקים הם שתי הנקודות שאליהן מחובר הסליל: aa (משמאל) ו-bb (מימין). מוציאים את הסליל, מאפסים את מקור המבוא (מקור מתח מוחלף בקצר בין שני הדקי המבוא), ומסרטטים מעגל חדש שבו נשארים רק הנגדים:

•במעגל החדש שלושה קווים: הקו של aa (הצד הימני של R1R_1), הקו של bb (הצומת העליון, הקצה העליון של R2R_2 והדק המוצא), והקו שנוצר מהקצר: הצד השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו לקו התחתון.

•זרם שנכנס ב-aa עובר דרך R1R_1, יורד בקצר אל הקו התחתון, עולה דרך R2R_2 ומגיע ל-bb. אין לו דרך אחרת (הדקי המוצא פתוחים), ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור כפי שהם נראים מההדקים.

2. ההתנגדות שהסליל רואה וקבוע הזמן:

RTH=R1+R2=1000+250=1250 ΩR_{TH}=R_1+R_2=1000+250=1250\,\Omega

τ=LRTH=11250=0.8 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1}{1250}=0.8\,\text{ms}

אותו קבוע זמן חל בשני חצאי המחזור, כי מקור שמתחו 0 V0\,\text{V} הוא בדיוק קצר.

3. נסמן VmaxV_{max} - המתח בסוף חצי המחזור הגבוה, VminV_{min} - המתח בסוף חצי המחזור הנמוך, ו-x=e−0.5/0.8=e−0.625=0.5353x=e^{-0.5/0.8}=e^{-0.625}=0.5353.

בחצי המחזור הגבוה המתח עולה מ-VminV_{min} לעבר 2 V2\,\text{V}:

Vmax=2+(Vmin−2)⋅xV_{max}=2+(V_{min}-2)\cdot x

בחצי המחזור הנמוך הוא דועך מ-VmaxV_{max} לעבר 00:

Vmin=Vmax⋅xV_{min}=V_{max}\cdot x

4. מציבים את השנייה בראשונה:

Vmax=2+(Vmaxx−2)x ⇒ Vmax(1−x2)=2(1−x) ⇒ Vmax=21+x=21.5353=1.303 VV_{max}=2+(V_{max}x-2)x\ \Rightarrow\ V_{max}(1-x^2)=2(1-x)\ \Rightarrow\ V_{max}=\frac{2}{1+x}=\frac{2}{1.5353}=1.303\,\text{V}

Vmin=Vmax⋅x=1.303⋅0.5353=0.697 VV_{min}=V_{max}\cdot x=1.303\cdot0.5353=0.697\,\text{V}

(הגל סימטרי סביב הממוצע 1 V1\,\text{V}: 1.303+0.697=21.303+0.697=2.)

5. הביטויים במחזור אחד (הזמן tt נמדד מתחילת כל חצי מחזור):

בחצי המחזור הגבוה (0≤t≤0.5 ms0\le t\le0.5\,\text{ms}): Vo(t)=2−(2−0.697)e−t/0.8 ms=2−1.303e−t/0.8 ms VV_o(t)=2-(2-0.697)e^{-t/0.8\,\text{ms}}=2-1.303e^{-t/0.8\,\text{ms}}\,\text{V}

בחצי המחזור הנמוך (0≤t′≤0.5 ms0\le t'\le0.5\,\text{ms}): Vo(t′)=1.303e−t′/0.8 ms VV_o(t')=1.303e^{-t'/0.8\,\text{ms}}\,\text{V}

6. השרטוט: עקומה רציפה (בלי קפיצות) בין 0.697 V0.697\,\text{V} ל-1.303 V1.303\,\text{V}. קטעי עלייה קעורים בזמן Vi=10 VV_i=10\,\text{V}, וקטעי דעיכה בזמן Vi=0V_i=0, במחזור 1 ms1\,\text{ms}:

t [ms]Vo [V]0.51.01.52.00.00.51.01.52.00.697 V1.303 V

תשובה: τ=0.8 ms\tau=0.8\,\text{ms}. במצב מתמיד Vo(t)V_o(t) עולה מ-0.697 V0.697\,\text{V} ל-1.303 V1.303\,\text{V} בכל חצי מחזור שבו Vi=10 VV_i=10\,\text{V} (Vo=2−1.303e−t/0.8 msV_o=2-1.303e^{-t/0.8\,\text{ms}}), ודועך חזרה ל-0.697 V0.697\,\text{V} בחצי המחזור שבו Vi=0V_i=0 (Vo=1.303e−t′/0.8 msV_o=1.303e^{-t'/0.8\,\text{ms}}).

שאלה 8 · מעגל גוזר עם דיודות: אופיין מעבר

נתון המעגל הבא באיור א':

הדיודות אידיאליות.

א.

שרטט אופיין מעבר של המעגל Vo=f(Vi)V_o=f(V_i). ציין ערכים על השרטוט.

(14 נקודות)
ב.

בכניסה למעגל מחברים גל משולש כמוצג באיור הבא (איור ב'), שרטט את מתח המוצא Vo(t)V_o(t). ציין ערכים על השרטוט.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Vo=0V_o=0 ל-Vi≤0V_i\le0; Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2} ל-0≤Vi≤6 V0\le V_i\le6\,\text{V}; Vo=Vi+33V_o=\frac{V_i+3}{3} ל-6≤Vi≤15 V6\le V_i\le15\,\text{V}; Vo=Vi+94V_o=\frac{V_i+9}{4} ל-Vi≥15 VV_i\ge15\,\text{V}. נקודות שבירה: (0,0)(0,0), (6,3)(6,3), (15,6)(15,6).

נתון: כל הנגדים R=1 kΩR=1\,\text{k}\Omega, V1=3 VV_1=3\,\text{V}, V2=6 VV_2=6\,\text{V}, דיודות אידיאליות (מוליכות: קצר, חסומות: נתק).

מבוקש: VoV_o כפונקציה של ViV_i.

רעיון: כל הענפים מחוברים בין הקו העליון (מתח VoV_o) לקו התחתון. נבדוק מתי כל דיודה מוליכה:

•D1D_1: האנודה בקו התחתון והקתודה בקו העליון. היא מוליכה כש-Vo<0V_o<0, ואז מקצרת את המוצא: Vo=0V_o=0.

•D2D_2: מוליכה כש-Vo>V1=3 VV_o>V_1=3\,\text{V} (בטור עם RR ו-V1V_1).

•D3D_3: מוליכה כש-Vo>V2=6 VV_o>V_2=6\,\text{V}.

נעבור על התחומים מהנמוך לגבוה. בכל תחום נכתוב חוק זרמים בצומת המוצא (ביחידות mA\text{mA} ו-kΩ\text{k}\Omega).

1. Vi<0V_i<0: אילו כל הדיודות היו חסומות, Vo=Vi2<0V_o=\frac{V_i}{2}<0, ולכן D1D_1 מוליכה ו-Vo=0V_o=0. D2D_2 ו-D3D_3 חסומות.

2. Vi≥0V_i\ge0, כל הדיודות חסומות: מחלק מתח בין הנגד הטורי לנגד העומס:

Vo=Vi⋅RR+R=Vi2V_o=V_i\cdot\frac{R}{R+R}=\frac{V_i}{2}

התחום נגמר כש-Vo=3 VV_o=3\,\text{V}, כלומר ב-Vi=6 VV_i=6\,\text{V}.

3. D2D_2 מוליכה (Vo>3 VV_o>3\,\text{V}): חוק הזרמים בצומת המוצא - הזרם שנכנס דרך הנגד הטורי יוצא דרך העומס ודרך ענף D2D_2:

Vi−Vo1=Vo1+Vo−31 ⇒ Vo=Vi+33\frac{V_i-V_o}{1}=\frac{V_o}{1}+\frac{V_o-3}{1}\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+3}{3}

התחום נגמר כש-Vo=6 VV_o=6\,\text{V}: Vi=3⋅6−3=15 VV_i=3\cdot6-3=15\,\text{V}.

4. D2D_2 ו-D3D_3 מוליכות (Vo>6 VV_o>6\,\text{V}):

Vi−Vo1=Vo1+Vo−31+Vo−61 ⇒ Vo=Vi+94\frac{V_i-V_o}{1}=\frac{V_o}{1}+\frac{V_o-3}{1}+\frac{V_o-6}{1}\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+9}{4}

בדיקת רציפות: ב-Vi=15 VV_i=15\,\text{V} מתקבל Vo=244=6 VV_o=\frac{24}{4}=6\,\text{V}. מתקיים.

5. השיפועים: 00, 12\frac12, 13\frac13, 14\frac14 - כל דיודה נוספת שמוליכה מחברת עוד נגד במקביל למוצא ומקטינה את השיפוע.

Vi [V]Vo [V]-551015205(0, 0)(6, 3)(15, 6)

תשובה: Vo=0V_o=0 ל-Vi≤0V_i\le0; Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2} ל-0≤Vi≤6 V0\le V_i\le6\,\text{V}; Vo=Vi+33V_o=\frac{V_i+3}{3} ל-6≤Vi≤15 V6\le V_i\le15\,\text{V}; Vo=Vi+94V_o=\frac{V_i+9}{4} ל-Vi≥15 VV_i\ge15\,\text{V}. נקודות השבירה: (0,0)(0,0), (6 V,3 V)(6\,\text{V},3\,\text{V}), (15 V,6 V)(15\,\text{V},6\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

VoV_o שווה 00 כל עוד Vi≤0V_i\le0, עולה בשיפוע 12\frac12 עד 3 V3\,\text{V} (ב-Vi=6 VV_i=6\,\text{V}), ואז בשיפוע 13\frac13 עד שיא של 6 V6\,\text{V} (ב-Vi=15 VV_i=15\,\text{V}), ויורד באופן סימטרי.

רעיון: מעבירים כל ערך רגעי של Vi(t)V_i(t) דרך אופיין המעבר מסעיף א. המבוא נע בין −5 V-5\,\text{V} ל-15 V15\,\text{V}, ולכן משתמשים רק בשלושת הקטעים הראשונים של האופיין (D3D_3 לא מוליכה אף פעם, כי היא מתחילה להוליך רק מעל Vi=15 VV_i=15\,\text{V}).

1. Vi≤0V_i\le0 (סביב המינימום של המשולש): D1D_1 מוליכה ו-Vo=0V_o=0. הקטע השלילי של המבוא נגזר כולו.

2. 0≤Vi≤6 V0\le V_i\le6\,\text{V}: Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2}, עלייה לינארית מ-00 ל-3 V3\,\text{V}.

3. 6≤Vi≤15 V6\le V_i\le15\,\text{V}: Vo=Vi+33V_o=\frac{V_i+3}{3}, עלייה לינארית מתונה יותר מ-3 V3\,\text{V} ל-6 V6\,\text{V}.

4. השיא: ב-Vi=15 VV_i=15\,\text{V}, Vo=15+33=6 VV_o=\frac{15+3}{3}=6\,\text{V}. בירידה של המשולש הצורה סימטרית.

5. נקודות הזמן: המשולש עולה 20 V20\,\text{V} בחצי מחזור. Vi=0V_i=0 אחרי 520=14\frac{5}{20}=\frac14 מזמן העלייה, ו-Vi=6 VV_i=6\,\text{V} אחרי 1120\frac{11}{20} ממנו. בשרטוט (זמן העלייה מנורמל ל-1, המבוא בקו מקווקו):

tV-551015Vi=03 V6 V

תשובה: Vo(t)V_o(t) הוא גל משולש "קטום": 0 V0\,\text{V} כל עוד Vi≤0V_i\le0; עלייה בשיפוע 12\frac12 עד 3 V3\,\text{V} (כש-Vi=6 VV_i=6\,\text{V}); עלייה בשיפוע 13\frac13 עד שיא של 6 V6\,\text{V} (כש-Vi=15 VV_i=15\,\text{V}); ובירידה אותה צורה בסדר הפוך.

שאלה 9 · טרנזיסטור כמתג לנורות LED

נתון המעגל הבא (כל ה- LED's אידאליים):

א.

נדרש שדרך הדיודות (לדים) יזרום זרם ILED=10 mAI_{LED}=10\,\text{mA}. חשב את ערכו של הנגד RR ואת ערכו המכסימלי של נגד הבסיס RBR_B המבטיח שהטרנזיסטור יהיה ברוויה.

(10 נקודות)
ב.

הנגד RB=12 kΩR_B=12\,\text{k}\Omega ומתח המבוא שונה ל- Vi=3.8 VV_i=3.8\,\text{V}. חשב את נקודת העבודה של הטרנזיסטור ואת ההספק המתפתח בו.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

R=92.5 ΩR=92.5\,\Omega, RB,max=10.5 kΩR_{B,max}=10.5\,\text{k}\Omega

נתון: VCC=12 VV_{CC}=12\,\text{V}, VLED=3.3 VV_{LED}=3.3\,\text{V}, שני ענפים מקבילים של 3 לדים בטור, Vi=5 VV_i=5\,\text{V}, β=50\beta=50, VBE=0.8 VV_{BE}=0.8\,\text{V}, VCEsat=0.25 VV_{CEsat}=0.25\,\text{V}.

מבוקש: RR כך שבכל לד יזרום 10 mA10\,\text{mA} כשהטרנזיסטור ברוויה, ו-RBR_B המקסימלי שעוד מבטיח רוויה.

סימונים: הזרם זורם מ-VCCV_{CC} דרך שני ענפי הלדים כלפי מטה, מתאחד בצומת שמעל RR, ועובר דרך RR אל הקולקטור. זרם הבסיס IBI_B זורם מ-ViV_i דרך RBR_B אל הבסיס.

1. בכל ענף שלושה לדים בטור, וכל לד מקבל 10 mA10\,\text{mA}. שני הענפים מתאחדים לפני RR, ולכן זרם הקולקטור:

IC=2⋅ILED=2⋅10=20 mAI_C=2\cdot I_{LED}=2\cdot10=20\,\text{mA}

2. חוק המתחים בלולאת הקולקטור (מ-VCCV_{CC} דרך ענף לדים, RR ו-CECE לאדמה), ברוויה:

VCC=3VLED+ICR+VCEsatV_{CC}=3V_{LED}+I_CR+V_{CEsat}

R=VCC−3VLED−VCEsatIC=12−3⋅3.3−0.2520⋅10−3=1.850.02=92.5 ΩR=\frac{V_{CC}-3V_{LED}-V_{CEsat}}{I_C}=\frac{12-3\cdot3.3-0.25}{20\cdot10^{-3}}=\frac{1.85}{0.02}=92.5\,\Omega

3. תנאי לרוויה: βIB≥IC\beta I_B\ge I_C, ולכן זרם הבסיס המינימלי:

IB,min=ICβ=2050=0.4 mAI_{B,min}=\frac{I_C}{\beta}=\frac{20}{50}=0.4\,\text{mA}

4. חוק המתחים בלולאת הבסיס: Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}. ככל ש-RBR_B גדל, IBI_B קטן, ולכן RBR_B המקסימלי מתאים ל-IB,minI_{B,min}:

RB,max=Vi−VBEIB,min=5−0.80.4⋅10−3=10.5 kΩR_{B,max}=\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B,min}}=\frac{5-0.8}{0.4\cdot10^{-3}}=10.5\,\text{k}\Omega

תשובה: R=92.5 ΩR=92.5\,\Omega, RB,max=10.5 kΩR_{B,max}=10.5\,\text{k}\Omega

סעיף ב

תשובה:

IB=0.25 mAI_B=0.25\,\text{mA}, IC=12.5 mAI_C=12.5\,\text{mA}, VCE≈0.944 VV_{CE}\approx0.944\,\text{V} (אזור פעיל); PT≈12 mWP_T\approx12\,\text{mW}

נתון: RB=12 kΩR_B=12\,\text{k}\Omega, Vi=3.8 VV_i=3.8\,\text{V}, ו-R=92.5 ΩR=92.5\,\Omega מסעיף א.

מבוקש: IBI_B, ICI_C, VCEV_{CE} וההספק בטרנזיסטור.

רעיון: נחשב את IBI_B, נניח שהטרנזיסטור באזור הפעיל (IC=βIBI_C=\beta I_B), ונבדוק שההנחה מתקיימת (VCE>VCEsatV_{CE}>V_{CEsat}).

1. זרם הבסיס:

IB=Vi−VBERB=3.8−0.812⋅103=0.25 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{3.8-0.8}{12\cdot10^{3}}=0.25\,\text{mA}

2. בהנחת אזור פעיל:

IC=βIB=50⋅0.25=12.5 mAI_C=\beta I_B=50\cdot0.25=12.5\,\text{mA}

(בכל ענף לדים 6.25 mA6.25\,\text{mA}.)

3. מתח קולקטור-אמיטר מחוק המתחים בלולאת הקולקטור:

VCE=VCC−3VLED−ICR=12−9.9−12.5⋅10−3⋅92.5=2.1−1.156=0.944 VV_{CE}=V_{CC}-3V_{LED}-I_CR=12-9.9-12.5\cdot10^{-3}\cdot92.5=2.1-1.156=0.944\,\text{V}

4. בדיקה: VCE=0.944 V>VCEsat=0.25 VV_{CE}=0.944\,\text{V}>V_{CEsat}=0.25\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור אכן באזור הפעיל. (לחלופין: IC=12.5 mAI_C=12.5\,\text{mA} קטן מזרם הרוויה 20 mA20\,\text{mA}.)

5. ההספק בטרנזיסטור:

PT=VCEIC+VBEIB=0.944⋅12.5+0.8⋅0.25=11.80+0.20=12.0 mWP_T=V_{CE}I_C+V_{BE}I_B=0.944\cdot12.5+0.8\cdot0.25=11.80+0.20=12.0\,\text{mW}

תשובה: נקודת העבודה: IB=0.25 mAI_B=0.25\,\text{mA}, IC=12.5 mAI_C=12.5\,\text{mA}, VCE≈0.944 VV_{CE}\approx0.944\,\text{V} (אזור פעיל). ההספק בטרנזיסטור PT≈12 mWP_T\approx12\,\text{mW} (מתוכם 11.8 mW11.8\,\text{mW} בצומת קולקטור-אמיטר).

שאלה 10 · הפעלת ממסר בעזרת טרנזיסטור MOSFET

נתון המעגל הבא ואות מבוא:

נתוני הממסר: זרם תפיסה: 60 mA60\,\text{mA}, זרם שחרור: 40 mA40\,\text{mA}.

נתוני הטרנזיסטור: K=200[mAV2]K=200\left[\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}\right], VT=4 VV_T=4\,\text{V}.

א.

חשב את מתח VDSV_{DS} בזמן t=0+t=0^+.

(2 נקודות)
ב.

חשב את זמן תפיסת הממסר.

(6 נקודות)
ג.

הוכח שגם במצב מתמיד הטרנזיסטור נמצא באזור אוהמי.

(4 נקודות)
ד.

אם פולס מבוא הוא כמתואר באיור ב', חשב את הזמן בו הממסר ייסגר ויפתח.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

VDS(0+)=0V_{DS}(0^+)=0 (כל מתח ההזנה 20 V20\,\text{V} נופל על השראות הסליל).

נתון: VDD=20 VV_{DD}=20\,\text{V}, סליל הממסר L=0.2 HL=0.2\,\text{H} עם התנגדות r=100 Ωr=100\,\Omega, RG=100 kΩR_G=100\,\text{k}\Omega, K=200 mAV2K=200\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}, VT=4 VV_T=4\,\text{V}. ב-t=0t=0 המבוא קופץ ל-5 V5\,\text{V}.

מבוקש: VDSV_{DS} מיד אחרי הקפיצה.

1. בשער של MOSFET לא זורם זרם, ולכן אין מפל מתח על RGR_G:

VGS=Vi=5 V>VT=4 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}>V_T=4\,\text{V}

כלומר נוצר תעלה והטרנזיסטור מוליך, עם VGS−VT=1 VV_{GS}-V_T=1\,\text{V}.

2. זרם הסליל לא יכול להשתנות בקפיצה. לפני t=0t=0 הטרנזיסטור היה בקטעון, ולכן iL(0+)=iL(0−)=0i_L(0^+)=i_L(0^-)=0. הדיודה חסומה, וזרם הסליל הוא זרם השפך: ID(0+)=0I_D(0^+)=0.

3. טרנזיסטור מוליך שזרמו אפס נמצא באזור האוהמי עם VDS=0V_{DS}=0. לפי משוואת האזור האוהמי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]=0 ⇒ VDS=0I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]=0\ \Rightarrow\ V_{DS}=0

(הפתרון VDS=2 VV_{DS}=2\,\text{V} נמצא מחוץ לאזור האוהמי, כי 2>VGS−VT=1 V2>V_{GS}-V_T=1\,\text{V}. ברוויה הזרם היה K(VGS−VT)2=200 mA≠0K(V_{GS}-V_T)^2=200\,\text{mA}\ne0.)

4. לכן ב-t=0+t=0^+ כל מתח ההזנה נופל על השראות הסליל: vL(0+)=VDD−IDr−VDS=20 Vv_L(0^+)=V_{DD}-I_Dr-V_{DS}=20\,\text{V}.

תשובה: VDS(0+)=0 VV_{DS}(0^+)=0\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

ton≈0.717 mst_{on}\approx0.717\,\text{ms}

רעיון: אחרי t=0t=0 זרם הסליל עולה אקספוננציאלית. הטרנזיסטור נשאר באזור האוהמי כל הזמן (ב-t=0+t=0^+ ראינו VDS=0V_{DS}=0, ובסעיף ג נראה שגם במצב המתמיד), ולכן אפשר להחליף אותו בהתנגדות rDSr_{DS}. הממסר נתפס כשהזרם מגיע ל-Ion=60 mAI_{on}=60\,\text{mA}.

1. התנגדות הטרנזיסטור באזור האוהמי (לפי הנוסחאון, עבור VDSV_{DS} קטן):

rDS=12K(VGS−VT)=12⋅0.2⋅1=2.5 Ωr_{DS}=\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}=\frac{1}{2\cdot0.2\cdot1}=2.5\,\Omega

2. הזרם הסופי (במצב מתמיד הסליל הוא קצר):

If=VDDr+rDS=20100+2.5=195.1 mAI_f=\frac{V_{DD}}{r+r_{DS}}=\frac{20}{100+2.5}=195.1\,\text{mA}

3. קבוע הזמן:

τ=Lr+rDS=0.2102.5=1.951 ms\tau=\frac{L}{r+r_{DS}}=\frac{0.2}{102.5}=1.951\,\text{ms}

4. זרם הסליל (מתחיל מ-0):

iL(t)=If(1−e−t/τ)=195.1(1−e−t/1.951 ms) mAi_L(t)=I_f\left(1-e^{-t/\tau}\right)=195.1\left(1-e^{-t/1.951\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

5. זמן התפיסה: מציבים iL=60 mAi_L=60\,\text{mA}:

ton=τln⁡IfIf−Ion=1.951⋅ln⁡195.1195.1−60=1.951⋅0.3674=0.717 mst_{on}=\tau\ln\frac{I_f}{I_f-I_{on}}=1.951\cdot\ln\frac{195.1}{195.1-60}=1.951\cdot0.3674=0.717\,\text{ms}

תשובה: הממסר נתפס כ-0.717 ms0.717\,\text{ms} אחרי עליית המבוא.

סעיף ג

תשובה:

הנחת רוויה נותנת VDS=0<VGS−VT=1 VV_{DS}=0<V_{GS}-V_T=1\,\text{V} - סתירה; לכן אוהמי. נקודת העבודה: VDS=0.8 VV_{DS}=0.8\,\text{V}, ID=192 mAI_D=192\,\text{mA}.

רעיון: נניח שהטרנזיסטור ברוויה ונראה שההנחה מובילה לסתירה.

1. במצב מתמיד הסליל הוא קצר, והטרנזיסטור בטור עם r=100 Ωr=100\,\Omega בלבד.

2. בהנחת רוויה:

ID=K(VGS−VT)2=200⋅(5−4)2=200 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=200\cdot(5-4)^2=200\,\text{mA}

3. ממשוואת המתחים במוצא:

VDS=VDD−IDr=20−0.2⋅100=0 VV_{DS}=V_{DD}-I_Dr=20-0.2\cdot100=0\,\text{V}

4. תנאי הרוויה הוא VDS≥VGS−VT=1 VV_{DS}\ge V_{GS}-V_T=1\,\text{V}, אבל קיבלנו VDS=0<1 VV_{DS}=0<1\,\text{V}. זו סתירה, ולכן הטרנזיסטור באזור האוהמי.

5. נקודת העבודה המדויקת באזור האוהמי: משווים את זרם הטרנזיסטור לזרם בנגד (ביחידות A ו-V):

20−VDS100=0.2(2⋅1⋅VDS−VDS2) ⇒ 0.2VDS2−0.41VDS+0.2=0\frac{20-V_{DS}}{100}=0.2\left(2\cdot1\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right)\ \Rightarrow\ 0.2V_{DS}^2-0.41V_{DS}+0.2=0

VDS=0.41±0.412−4⋅0.2⋅0.22⋅0.2=0.41±0.090.4V_{DS}=\frac{0.41\pm\sqrt{0.41^2-4\cdot0.2\cdot0.2}}{2\cdot0.2}=\frac{0.41\pm0.09}{0.4}, כלומר 0.8 V0.8\,\text{V} או 1.25 V1.25\,\text{V}.

הפתרון 1.25 V1.25\,\text{V} נפסל (1.25>11.25>1, מחוץ לאזור האוהמי), ולכן VDS=0.8 V<VGS−VT=1 VV_{DS}=0.8\,\text{V}<V_{GS}-V_T=1\,\text{V}, ו-

ID=20−0.8100=192 mAI_D=\frac{20-0.8}{100}=192\,\text{mA}

(קרוב ל-195 mA195\,\text{mA} שהתקבל בסעיף ב עם המודל rDSr_{DS}.)

תשובה: הנחת רוויה נותנת VDS=0<VGS−VTV_{DS}=0<V_{GS}-V_T - סתירה, ולכן הטרנזיסטור באזור האוהמי. נקודת העבודה: VDS=0.8 VV_{DS}=0.8\,\text{V}, ID=192 mAI_D=192\,\text{mA}.

סעיף ד

תשובה:

הממסר נסגר ב-t≈0.717 mst\approx0.717\,\text{ms} ונפתח ב-t≈2.34 mst\approx2.34\,\text{ms} (כ-1.34 ms1.34\,\text{ms} אחרי סוף הפולס).

נתון: פולס של 5 V5\,\text{V} באורך 1 ms1\,\text{ms}.

רעיון: בזמן הפולס הזרם עולה כמו בסעיף ב. בסוף הפולס הטרנזיסטור נחסם, וזרם הסליל ממשיך לזרום דרך הדיודה האידיאלית (דיודת גלגל חופשי) ודועך דרך rr בלבד. הממסר נפתח כשהזרם יורד ל-Ioff=40 mAI_{off}=40\,\text{mA}.

1. סגירת הממסר: בסעיף ב מצאנו ton=0.717 mst_{on}=0.717\,\text{ms}. זה פחות מ-1 ms1\,\text{ms}, ולכן הממסר נסגר בזמן הפולס:

tclose=0.717 mst_{close}=0.717\,\text{ms}

2. זרם הסליל בסוף הפולס (t=1 mst=1\,\text{ms}):

iL(1 ms)=195.1(1−e−1/1.951)=195.1⋅0.401=78.24 mAi_L(1\,\text{ms})=195.1\left(1-e^{-1/1.951}\right)=195.1\cdot0.401=78.24\,\text{mA}

3. אחרי הפולס: VGS=0<VTV_{GS}=0<V_T, הטרנזיסטור בקטעון. הסליל שומר על כיוון הזרם, והדיודה מוליכה וסוגרת את הלולאה LL-rr-דיודה. קבוע הזמן החדש:

τ2=Lr=0.2100=2 ms\tau_2=\frac{L}{r}=\frac{0.2}{100}=2\,\text{ms}

iL(t)=78.24 e−(t−1 ms)/2 ms mAi_L(t)=78.24\,e^{-(t-1\,\text{ms})/2\,\text{ms}}\,\text{mA} עבור t≥1 mst\ge1\,\text{ms}

4. פתיחת הממסר: מציבים iL=40 mAi_L=40\,\text{mA}:

t−1 ms=τ2ln⁡78.2440=2⋅0.671=1.342 mst-1\,\text{ms}=\tau_2\ln\frac{78.24}{40}=2\cdot0.671=1.342\,\text{ms}

topen=1+1.342=2.342 mst_{open}=1+1.342=2.342\,\text{ms}

תשובה: הממסר נסגר ב-t≈0.717 mst\approx0.717\,\text{ms} ונפתח ב-t≈2.34 mst\approx2.34\,\text{ms} (כ-1.34 ms1.34\,\text{ms} אחרי סוף הפולס). הוא סגור כ-1.63 ms1.63\,\text{ms}.

שאלה 11 · שאלות אמריקאיות: טרנזיסטורים, דיודות ומעגל RC

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

נתון המעגל הבא:

11.1.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7 V, VCEsat=0.2 V, VZ=4.7 V\beta=100,\ V_{BE}=0.7\,\text{V},\ V_{CEsat}=0.2\,\text{V},\ V_Z=4.7\,\text{V}.

הזרם דרך נגד RCR_C שווה בערך ל:

א. 0.5 mA0.5\,\text{mA}

ב. 2 mA2\,\text{mA}

ג. 6 mA6\,\text{mA}

ד. 1 mA1\,\text{mA}

(4 נקודות)

נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודות:

11.2.

מתח המוצא שווה ל:

א. 10 V10\,\text{V}

ב. 4 V4\,\text{V}

ג. 5.4 V5.4\,\text{V}

ד. 5 V5\,\text{V}

(4 נקודות)

באיור לשאלה נתון המעגל הבא:

11.3.

סמן את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec20\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5 V5\,\text{V}

ב. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec20\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 10 V10\,\text{V}

ג. קבוע הזמן של המעגל הוא 5 msec5\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 10 V10\,\text{V}

ד. קבוע זמן של המעגל הוא 5 msec5\,\text{msec} והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5 V5\,\text{V}

(4 נקודות)

נתון המעגל הבא:

11.4.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7 V, VCEsat=0.2 V\beta=100,\ V_{BE}=0.7\,\text{V},\ V_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

נתוני דיודות LED: VLED=2 VV_{LED}=2\,\text{V}.

הזרם דרך דיודות ה- LED שווה ל:

א. 5 mA5\,\text{mA}

ב. 15 mA15\,\text{mA}

ג. 2 mA2\,\text{mA}

ד. 10 mA10\,\text{mA}

(4 נקודות)

באיור לשאלה נתון המעגל הבא:

11.5.

הזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל:

א. 200 mA200\,\text{mA}

ב. 400 mA400\,\text{mA}

ג. 300 mA300\,\text{mA}

ד. 250 mA250\,\text{mA}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

ד. 1 mA1\,\text{mA}

רעיון: דיודת הזנר מקבעת את מתח הבסיס, ממנו נקבל את מתח האמיטר ואת זרם האמיטר.

1. הזנר מחובר בכיוון האחורי (הקתודה לבסיס) ומקבל זרם מ-VCCV_{CC} דרך RR, ולכן הוא בפריצה:

VB=VZ=4.7 VV_B=V_Z=4.7\,\text{V}

(זרם RR: 12−4.710=0.73 mA\frac{12-4.7}{10}=0.73\,\text{mA}, גדול בהרבה מזרם הבסיס, ולכן הזנר אכן מוליך.)

2. מתח האמיטר:

VE=VB−VBE=4.7−0.7=4 VV_E=V_B-V_{BE}=4.7-0.7=4\,\text{V}

3. זרם האמיטר:

IE=VERE=44=1 mAI_E=\frac{V_E}{R_E}=\frac{4}{4}=1\,\text{mA}

4. זרם הקולקטור, שהוא הזרם דרך RCR_C:

IC=ββ+1IE=100101⋅1=0.99 mA≈1 mAI_C=\frac{\beta}{\beta+1}I_E=\frac{100}{101}\cdot1=0.99\,\text{mA}\approx1\,\text{mA}

5. בדיקת אזור פעיל: VC=12−0.99⋅2.2=9.82 VV_C=12-0.99\cdot2.2=9.82\,\text{V}, ו-VCE=9.82−4=5.82 V>0.2 VV_{CE}=9.82-4=5.82\,\text{V}>0.2\,\text{V}. מתקיים.

תשובה: ד. 1 mA1\,\text{mA}

סעיף 11.2

תשובה:

ד. 5 V5\,\text{V}

רעיון: ענף הדיודות מקביל ל-R2R_2. D1D_1 מחוברת בכיוון הקדמי, והזנר DZD_Z בכיוון האחורי (הקתודה למעלה). כדי שהענף יוליך, המתח עליו צריך להגיע ל-0.7+4.7=5.4 V0.7+4.7=5.4\,\text{V}. נבדוק אם הוא מגיע.

1. נניח שהענף חסום (נתק). אז R1R_1 ו-R2R_2 מחלק מתח:

Vo=V⋅R2R1+R2=10⋅11+1=5 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}

2. בדיקה: 5 V<0.7+4.7=5.4 V5\,\text{V}<0.7+4.7=5.4\,\text{V}, ולכן הזנר לא מגיע לפריצה והענף אכן חסום. ההנחה נכונה.

תשובה: ד. 5 V5\,\text{V}

סעיף 11.3

תשובה:

ד. τ=5 msec\tau=5\,\text{msec}, VC=5 VV_C=5\,\text{V}

רעיון: נחליף את מה שהקבל "רואה" במעגל התמורה של תבנין. מתח תבנין הוא המתח הסופי על הקבל, וההתנגדות של תבנין קובעת את קבוע הזמן.

ההדקים. שתי הנקודות שאליהן מחובר הקבל: aa (למעלה) ו-bb (למטה). מוציאים את הקבל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין המקור ל-R1R_1 ב-10 V10\,\text{V}.

•הקו של aa (הצד הימני של R1R_1 והקצה העליון של R2R_2) הוא הפוטנציאל המבוקש. ההדקים פתוחים, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור, ובשניהם זורם אותו זרם: I=1010+10=0.5 mAI=\frac{10}{10+10}=0.5\,\text{mA} (החץ).

1. מחלק המתח R1R_1-R2R_2:

VTH=V⋅R2R1+R2=10⋅1010+10=5 VV_{TH}=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{10}{10+10}=5\,\text{V}

במצב מתמיד הקבל הוא נתק, ולכן זה גם המתח הסופי עליו: VC=5 VV_C=5\,\text{V}.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי VV (מקור מתח מוחלף בקצר) ומסרטטים מעגל חדש שבו נשארים רק הנגדים:

2. במעגל החדש רק שני קווים: הקו של aa, וקו של bb שאליו מחוברים עכשיו גם הצד השמאלי של R1R_1 (דרך הקצר) וגם הקצה התחתון של R2R_2. שני הנגדים מחוברים בין אותם שני קווים, ולכן מההדקים הם נראים במקביל:

RTH=R1R2R1+R2=10⋅1010+10=5 kΩR_{TH}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

3. קבוע הזמן:

τ=RTHC=5⋅103⋅1⋅10−6=5 msec\tau=R_{TH}C=5\cdot10^{3}\cdot1\cdot10^{-6}=5\,\text{msec}

תשובה: ד. קבוע הזמן 5 msec5\,\text{msec} והמתח על הקבל במצב מתמיד 5 V5\,\text{V}.

סעיף 11.4

תשובה:

ד. 10 mA10\,\text{mA}

רעיון: נחשב את זרם הבסיס ואת זרם הקולקטור המקסימלי (ברוויה), ונבדוק באיזה מצב הטרנזיסטור.

1. זרם הבסיס (מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B):

IB=VCC−VBERB=10−0.710=0.93 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{10-0.7}{10}=0.93\,\text{mA}

2. זרם הקולקטור ברוויה (שני לדים בטור עם RCR_C):

IC,sat=VCC−2VLED−VCEsatRC=10−2⋅2−0.2580=5.8580=10 mAI_{C,sat}=\frac{V_{CC}-2V_{LED}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{10-2\cdot2-0.2}{580}=\frac{5.8}{580}=10\,\text{mA}

3. בדיקה: βIB=100⋅0.93=93 mA>IC,sat=10 mA\beta I_B=100\cdot0.93=93\,\text{mA}>I_{C,sat}=10\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור ברוויה וזרם הלדים הוא 10 mA10\,\text{mA}.

תשובה: ד. 10 mA10\,\text{mA}

סעיף 11.5

תשובה:

א. 200 mA200\,\text{mA} (בדיוק: כ-197 mA197\,\text{mA})

נתון: VDD=20 VV_{DD}=20\,\text{V}, r=100 Ωr=100\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, R=400 ΩR=400\,\Omega, Vi=VGS=5 VV_i=V_{GS}=5\,\text{V}, VT=1 VV_T=1\,\text{V}, K=100 mAV2K=100\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}.

1. במצב מתמיד הסליל הוא קצר. הנגד RR מחובר במקביל לענף rr-LL, ולכן העומס של הטרנזיסטור:

Req=R⋅rR+r=400⋅100500=80 ΩR_{eq}=\frac{R\cdot r}{R+r}=\frac{400\cdot100}{500}=80\,\Omega

2. בהנחת רוויה: ID=K(VGS−VT)2=0.1⋅42=1.6 AI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=0.1\cdot4^2=1.6\,\text{A}, ואז VDS=20−1.6⋅80=−108 VV_{DS}=20-1.6\cdot80=-108\,\text{V} - בלתי אפשרי. לכן הטרנזיסטור באזור האוהמי.

3. באזור האוהמי (ביחידות A ו-V):

20−VDS80=0.1[2⋅4⋅VDS−VDS2] ⇒ 0.1VDS2−0.8125VDS+0.25=0\frac{20-V_{DS}}{80}=0.1\left[2\cdot4\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]\ \Rightarrow\ 0.1V_{DS}^2-0.8125V_{DS}+0.25=0

VDS=0.32 VV_{DS}=0.32\,\text{V} (הפתרון השני, 7.80 V7.80\,\text{V}, גדול מ-VGS−VT=4 VV_{GS}-V_T=4\,\text{V} ונפסל).

4. הזרם דרך הסליל:

IL=VDD−VDSr=20−0.32100=0.197 A≈200 mAI_L=\frac{V_{DD}-V_{DS}}{r}=\frac{20-0.32}{100}=0.197\,\text{A}\approx200\,\text{mA}

(הטרנזיסטור כמעט מתג אידיאלי, ולכן IL≈VDDr=200 mAI_L\approx\frac{V_{DD}}{r}=200\,\text{mA}.)

תשובה: א. 200 mA200\,\text{mA}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.