דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2021 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2021 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. עליך לענות על 5 שאלות מתוכן לפי הפירוט הבא:

שאלות 1-6: עליך לבחור 3 שאלות.

שאלות 7-11: עליך לבחור 2 שאלות.

השב עליהן וכתוב את תשובותיך במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

שאלות 1-6 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השב על שלוש מתוך שש השאלות.

שאלות 7-11 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השב על שתי שאלות מתוך חמש השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מעגל נורטון והעברת הספק מרבית

באיור לשאלה 1 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשב את מעגל נורטון מנקודות aa ו-bb.

(12 נקודות)
ב.

בהדקים a,ba,b מחברים נגד תלוי טמפרטורה: RL=7.5k⋅[1+0.002⋅(T−20)]R_L=7.5k\cdot\left[1+0.002\cdot(T-20)\right].

חשב את הטמפרטורה שבה תהיה העברת הספק מקסימלי לעומס.

(6 נקודות)
ג.

חשב את ההספק המקסימלי המועבר לעומס.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IN=3 mAI_N=3\,\text{mA} (מ-aa אל bb דרך הקצר), RN=8 kΩR_N=8\,\text{k}\Omega

נתון: V1=120 VV_1=120\,\text{V}, R1=18 kΩR_1=18\,\text{k}\Omega, R2=12 kΩR_2=12\,\text{k}\Omega, R3=24 kΩR_3=24\,\text{k}\Omega, R4=8 kΩR_4=8\,\text{k}\Omega, R5=16 kΩR_5=16\,\text{k}\Omega, R6=6 kΩR_6=6\,\text{k}\Omega, I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}.

מבוקש: זרם נורטון INI_N (זרם הקצר בין aa ל-bb) והתנגדות נורטון RNR_N.

ההדקים. מעגל נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb שבקצה הימני של המעגל. מאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר INI_N (כשמחברים תיל בין aa ל-bb) וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N.

שלב 1: זרם נורטון. מקצרים את aa ל-bb ומסמנים על הסרטוט את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון (bb) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-120 V120\,\text{V}. הנגד R1R_1 מחובר בין הקו הזה לקו התחתון, כלומר ישירות על המקור, ולכן הוא לא משפיע על שאר המעגל.

•התיל של הקצר מחבר את הקו של aa לקו התחתון, ולכן גם הקו של aa נמצא ב-0 V0\,\text{V} (אותו צבע). לשני הקצוות של R5R_5 אותו פוטנציאל, ולכן לא זורם בו זרם.

•V2V_2 הוא הפוטנציאל של הצומת שבין R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4 - הנעלם היחיד.

•הענף של R6R_6 ומקור הזרם: הנקודה שביניהם צבועה בצבע משלה, אבל הפוטנציאל שלה לא נדרש, כי הזרם בענף קבוע: I1=2 mAI_1=2\,\text{mA} כלפי מטה.

•הזרמים: IR4I_{R4} דרך R4R_4 משמאל לימין, ו-INI_N בתיל של הקצר מ-aa אל bb.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש כאן נעלם אחד בלבד, V2V_2: הקו של 120 V120\,\text{V} ידוע, הקו של aa קצור לייחוס, ובענף של מקור הזרם הזרם ידוע. בשיטת זרמי החוגים היו חמישה חוגים (המקור V1V_1, R1R_1, R3R_3, R5R_5, הענף של מקור הזרם והקצר). מקור הזרם משותף לשני החוגים הימניים ונותן קשר אחד ביניהם, ולכן היו נשארות ארבע משוואות. לכן נכתוב משוואת צומת אחת (הזרמים ב-mA\text{mA}, ההתנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega).

1. חוק הזרמים בצומת V2V_2: נכנס זרם מהקו של 120 V120\,\text{V} דרך R2R_2, ויוצאים זרמים דרך R3R_3 אל הקו התחתון ודרך R4R_4 אל הקו של aa (שנמצא ב-0 V0\,\text{V}):

120−V212=V224+V28\frac{120-V_2}{12}=\frac{V_2}{24}+\frac{V_2}{8}

10=V2(112+124+18)=V2⋅624 ⇒ V2=40 V10=V_2\left(\frac{1}{12}+\frac{1}{24}+\frac{1}{8}\right)=V_2\cdot\frac{6}{24}\ \Rightarrow\ V_2=40\,\text{V}

2. הזרם דרך R4R_4 אל הקו של aa (משמאל לימין):

IR4=V2−0R4=408=5 mAI_{R4}=\frac{V_2-0}{R_4}=\frac{40}{8}=5\,\text{mA}

3. חוק הזרמים בקו של aa: נכנס IR4I_{R4}, יוצאים הזרם של מקור הזרם I1I_1 (כלפי מטה) וזרם הקצר INI_N (מ-aa אל bb). דרך R5R_5 לא זורם זרם:

IN=IR4−I1=5−2=3 mAI_N=I_{R4}-I_1=5-2=3\,\text{mA}

שלב 2: התנגדות נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור המתח V1V_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם I1I_1 מוסר (נתק). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים. ההדקים aa ו-bb פתוחים:

4. במעגל החדש שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של bb, שאליו התחבר עכשיו גם הקו השמאלי העליון (כי V1V_1 הוחלף בקצר); הצומת האמצעי; והקו של aa.

5. מה רואים מההדקים לפי הצבעים:

•לשני הקצוות של R1R_1 אותו צבע - הוא מקוצר ולא משפיע.

•R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין הצומת האמצעי לקו של bb, ולכן הם במקביל: R2∥R3=12⋅2412+24=8 kΩR_2\parallel R_3=\frac{12\cdot24}{12+24}=8\,\text{k}\Omega

•R4R_4 מחבר את הצומת האמצעי לקו של aa, ולכן הוא בטור עם הצירוף: 8+8=16 kΩ8+8=16\,\text{k}\Omega

•R5R_5 מחובר ישירות בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הוא במקביל לכל השאר: RN=16⋅1616+16=8 kΩR_N=\frac{16\cdot16}{16+16}=8\,\text{k}\Omega

•R6R_6 תלוי על קצה פתוח (במקום מקור הזרם יש נתק), לא זורם בו זרם והוא לא משפיע.

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. מתח תבנין צריך להיות VTh=IN⋅RN=3⋅8=24 VV_{Th}=I_N\cdot R_N=3\cdot8=24\,\text{V}. במעגל המקורי עם aa, bb פתוחים יש שני צמתים לא ידועים, V2V_2 ו-VaV_a:

6. חוק הזרמים בצומת V2V_2 ובקו של aa:

120−V212=V224+V2−Va8\frac{120-V_2}{12}=\frac{V_2}{24}+\frac{V_2-V_a}{8}

V2−Va8=Va16+2\frac{V_2-V_a}{8}=\frac{V_a}{16}+2

7. פתרון המערכת: V2=52 VV_2=52\,\text{V}, Va=24 VV_a=24\,\text{V}. כלומר VTh=Va=24 VV_{Th}=V_a=24\,\text{V}, כמו שהתקבל.

תשובה: מעגל נורטון: מקור זרם IN=3 mAI_N=3\,\text{mA} (הזרם יוצא מהדק aa אל העומס) במקביל ל-RN=8 kΩR_N=8\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

T≈53.3∘CT\approx53.3^\circ\text{C}

העברת הספק מרבית לעומס מתקבלת כאשר התנגדות העומס שווה להתנגדות נורטון של המעגל: RL=RN=8 kΩR_L=R_N=8\,\text{k}\Omega.

1. משווים את ביטוי העומס ל-8 kΩ8\,\text{k}\Omega:

7.5⋅[1+0.002⋅(T−20)]=87.5\cdot\left[1+0.002\cdot(T-20)\right]=8

2. מבודדים:

1+0.002⋅(T−20)=87.5=1.06671+0.002\cdot(T-20)=\frac{8}{7.5}=1.0667

T−20=0.06670.002=33.33T-20=\frac{0.0667}{0.002}=33.33

T=20+33.33=53.33∘CT=20+33.33=53.33^\circ\text{C}

תשובה: T≈53.3∘CT\approx53.3^\circ\text{C}

סעיף ג

תשובה:

Pmax=18 mWP_{max}=18\,\text{mW}

בהתאמה (RL=RNR_L=R_N) מחצית ממתח תבנין נופלת על העומס, וההספק המרבי הוא:

Pmax=VTh24RN=2424⋅8⋅103=57632000=0.018 W=18 mWP_{max}=\frac{V_{Th}^2}{4R_N}=\frac{24^2}{4\cdot8\cdot10^3}=\frac{576}{32000}=0.018\,\text{W}=18\,\text{mW}

(באופן שקול: Pmax=IN2RN4=(3⋅10−3)2⋅80004=18 mWP_{max}=\frac{I_N^2R_N}{4}=\frac{(3\cdot10^{-3})^2\cdot8000}{4}=18\,\text{mW}.)

תשובה: Pmax=18 mWP_{max}=18\,\text{mW}

שאלה 2 · משוואות צמתים במעגל עם מקור זרם

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשב את מתח מקור הזרם.

(12 נקודות)
ב.

חשב את המתח בין הנקודות AA ו-CC.

(3 נקודות)
ג.

חשב את הספק המקור V2V_2.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

VBA=VB−VA=19723≈8.57 VV_{BA}=V_B-V_A=\frac{197}{23}\approx8.57\,\text{V} (הצד של BB חיובי)

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, V2=15 VV_2=15\,\text{V}, V3=5 VV_3=5\,\text{V}, I=2 AI=2\,\text{A} (מ-AA אל BB), R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, R3=5 ΩR_3=5\,\Omega, R4=10 ΩR_4=10\,\Omega, R5=30 ΩR_5=30\,\Omega.

מבוקש: המתח על הדקי מקור הזרם, כלומר VB−VAV_B-V_A.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו בין V1V_1 ל-R1R_1 מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}. הקו בין R4R_4 ל-V2V_2 נמצא ב-15 V15\,\text{V}. הקו של CC מחובר להדק החיובי של V3V_3, ולכן VC=5 VV_C=5\,\text{V}.

•VAV_A הוא הפוטנציאל של הצומת AA: הקו שלו כולל גם את התיל העליון שמוביל אל R3R_3. באותו אופן VBV_B הוא הקו של BB, כולל התיל העליון מימין. שני אלה הנעלמים.

•הזרמים (בכיוון החיצים): I1I_1 דרך R1R_1 אל AA; I2I_2 דרך R2R_2 מ-AA למטה; I3I_3 דרך R3R_3 מ-AA אל BB; I4I_4 דרך R4R_4 מ-BB למטה; I5I_5 דרך R5R_5 מ-BB אל CC. מקור הזרם מעביר 2 A2\,\text{A} מ-AA אל BB.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים לפי הסרטוט:

•מתחי צמתים: אחרי שבוחרים את האדמה כייחוס, נשארים רק VAV_A ו-VBV_B. הקווים של 12 V12\,\text{V}, 15 V15\,\text{V} ו-5 V5\,\text{V} קבועים על ידי מקורות המתח. כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (שמאלי, עליון, אמצעי וימני). מקור הזרם משותף לחוג העליון ולחוג האמצעי ונותן קשר אחד ביניהם, ולכן נשארות שלוש משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. היא גם נותנת ישר את מה שמבוקש - הפרש פוטנציאלים.

1. חוק הזרמים בצומת AA (נכנס = יוצא), כל זרם לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבקצות הנגד:

12−VA10=VA20+2+VA−VB5\frac{12-V_A}{10}=\frac{V_A}{20}+2+\frac{V_A-V_B}{5}

כופלים ב-20: 24−2VA=VA+40+4VA−4VB ⇒ 7VA−4VB=−1624-2V_A=V_A+40+4V_A-4V_B\ \Rightarrow\ 7V_A-4V_B=-16

2. חוק הזרמים בצומת BB:

2+VA−VB5=VB−1510+VB−5302+\frac{V_A-V_B}{5}=\frac{V_B-15}{10}+\frac{V_B-5}{30}

כופלים ב-30: 60+6VA−6VB=3VB−45+VB−5 ⇒ 3VA−5VB=−5560+6V_A-6V_B=3V_B-45+V_B-5\ \Rightarrow\ 3V_A-5V_B=-55

3. פתרון המערכת: כופלים את המשוואה הראשונה ב-5 ואת השנייה ב-4 ומחסירים:

35VA−20VB=−8035V_A-20V_B=-80, 12VA−20VB=−22012V_A-20V_B=-220

23VA=140 ⇒ VA=14023≈6.087 V23V_A=140\ \Rightarrow\ V_A=\frac{140}{23}\approx6.087\,\text{V}

VB=3VA+555=33723≈14.652 VV_B=\frac{3V_A+55}{5}=\frac{337}{23}\approx14.652\,\text{V}

4. המתח על מקור הזרם:

VBA=VB−VA=337−14023=19723≈8.565 VV_{BA}=V_B-V_A=\frac{337-140}{23}=\frac{197}{23}\approx8.565\,\text{V}

הצד של BB (ממנו יוצא הזרם) חיובי ביחס לצד של AA.

תשובה: המתח על מקור הזרם הוא VB−VA≈8.57 VV_B-V_A\approx8.57\,\text{V}, כשההדק שבצד BB חיובי.

סעיף ב

תשובה:

VAC=2523≈1.09 VV_{AC}=\frac{25}{23}\approx1.09\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. שתי הנקודות מסומנות שם ביחס לאדמה: VA=14023 VV_A=\frac{140}{23}\,\text{V} (מסעיף א), והקו של CC מחובר להדק החיובי של V3V_3, ולכן VC=V3=5 VV_C=V_3=5\,\text{V}.

VAC=VA−VC=14023−5=2523≈1.087 VV_{AC}=V_A-V_C=\frac{140}{23}-5=\frac{25}{23}\approx1.087\,\text{V}

תשובה: VAC≈1.09 VV_{AC}\approx1.09\,\text{V} (AA גבוה מ-CC).

סעיף ג

תשובה:

PV2=1223≈0.52 WP_{V2}=\frac{12}{23}\approx0.52\,\text{W}, המקור מספק הספק

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם במקור V2V_2 הוא הזרם I4I_4 שבענף שלו, והוא נקבע מהפרש הפוטנציאלים בין הקו של BB לקו של 15 V15\,\text{V}.

1. הזרם דרך R4R_4 (בכיוון החץ I4I_4: מ-BB כלפי מטה, אל ההדק החיובי של V2V_2):

I4=VB−V2R4=33723−1510=−82310=−4115≈−0.0348 AI_4=\frac{V_B-V_2}{R_4}=\frac{\frac{337}{23}-15}{10}=\frac{-\frac{8}{23}}{10}=-\frac{4}{115}\approx-0.0348\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל כלפי מעלה: יוצא מההדק החיובי של V2V_2 אל BB.

2. זרם שיוצא מההדק החיובי של מקור מתח - המקור מספק הספק:

PV2=V2⋅∣I4∣=15⋅4115=1223≈0.522 WP_{V2}=V_2\cdot|I_4|=15\cdot\frac{4}{115}=\frac{12}{23}\approx0.522\,\text{W}

3. בדיקת מאזן הספקים:

I1=12−VA10≈0.591 AI_1=\frac{12-V_A}{10}\approx0.591\,\text{A}, I2=VA20≈0.304 AI_2=\frac{V_A}{20}\approx0.304\,\text{A}, I3=VA−VB5≈−1.713 AI_3=\frac{V_A-V_B}{5}\approx-1.713\,\text{A}, I5=VB−530≈0.322 AI_5=\frac{V_B-5}{30}\approx0.322\,\text{A}

הספק הנגדים: 0.5912⋅10+0.3042⋅20+1.7132⋅5+0.03482⋅10+0.3222⋅30≈23.14 W0.591^2\cdot10+0.304^2\cdot20+1.713^2\cdot5+0.0348^2\cdot10+0.322^2\cdot30\approx23.14\,\text{W}

V3V_3 קולט: 5⋅0.322≈1.61 W5\cdot0.322\approx1.61\,\text{W}. סך הנצרך: ≈24.75 W\approx24.75\,\text{W}.

מקורות מספקים: V1V_1: 12⋅0.591≈7.10 W12\cdot0.591\approx7.10\,\text{W}; מקור הזרם: 2⋅8.565≈17.13 W2\cdot8.565\approx17.13\,\text{W}; V2V_2: 0.52 W0.52\,\text{W}. סך הכול ≈24.75 W\approx24.75\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: PV2≈0.52 WP_{V2}\approx0.52\,\text{W}, והמקור V2V_2 מתפקד כספק.

שאלה 3 · סופרפוזיציה במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 3 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשב את המתח בצומת XX תוך שימוש במשפט סופרפוזיציה.

(15 נקודות)
ב.

חשב את ההספק המתפתח על הדקי הנגד R2R_2.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉX≈19.19+j58.91=61.95∠71.96∘ V\bar{V}_X\approx19.19+j58.91=61.95\angle71.96^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS1=202∠0∘=28.28∠0∘ V\bar{V}_{S1}=20\sqrt{2}\angle0^\circ=28.28\angle0^\circ\,\text{V}, VˉS2=602∠0∘=84.85∠0∘ V\bar{V}_{S2}=60\sqrt{2}\angle0^\circ=84.85\angle0^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, XL=6 ΩX_L=6\,\Omega, XC=8 ΩX_C=8\,\Omega.

מבוקש: מתח הצומת XX ביחס לקו התחתון, בשיטת הסופרפוזיציה.

בחירת השיטה. השאלה מכתיבה סופרפוזיציה: מפעילים כל מקור לבד, כשהמקור השני מאופס (מקור מתח מוחלף בקצר), ומחברים את שתי התרומות: VˉX=VˉX′+VˉX′′\bar{V}_X=\bar{V}_X'+\bar{V}_X''. בשיטת מתחי הצמתים היה כאן נעלם אחד בלבד, VˉX\bar{V}_X, ומשוואה אחת. נשתמש בה בסוף כבדיקה.

עכבות הענפים: Z1=10 ΩZ_1=10\,\Omega, Z2=4+j6=7.211∠56.31∘ ΩZ_2=4+j6=7.211\angle56.31^\circ\,\Omega (הענף האמצעי, R2R_2 בטור עם הסליל), ZC=−j8 ΩZ_C=-j8\,\Omega.

מעגל חלקי 1: רק VS1V_{S1} פועל. VS2V_{S2} מוחלף בקצר:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של VS1V_{S1}, ולכן הוא ב-28.28∠0∘ V28.28\angle0^\circ\,\text{V}.

•VˉX′\bar{V}_X' הוא הפוטנציאל של הקו של xx במעגל הזה. הנקודה שבין R2R_2 לסליל צבועה בצבע משלה, ואין צורך בפוטנציאל שלה.

•הקצר במקום VS2V_{S2} מחבר את הקו הימני העליון לקו התחתון, ולכן הוא צבוע בצבע של 0 V0\,\text{V}. לכן הקבל מחובר בין הקו של xx לקו של 0 V0\,\text{V}, בדיוק כמו הענף האמצעי - הם במקביל.

1. העכבה המקבילית של הענף האמצעי והקבל:

Z2∥ZC=(4+j6)(−j8)(4+j6)+(−j8)=48−j324−j2=12.8−j1.6=12.90∠−7.13∘ ΩZ_2\parallel Z_C=\frac{(4+j6)(-j8)}{(4+j6)+(-j8)}=\frac{48-j32}{4-j2}=12.8-j1.6=12.90\angle-7.13^\circ\,\Omega

2. מחלק מתח בין R1R_1 לבין העכבה המקבילית:

VˉX′=VˉS1⋅Z2∥ZCR1+Z2∥ZC=28.28∠0∘⋅12.90∠−7.13∘22.8−j1.6=28.28⋅12.90∠−7.13∘22.86∠−4.01∘\bar{V}_X'=\bar{V}_{S1}\cdot\frac{Z_2\parallel Z_C}{R_1+Z_2\parallel Z_C}=28.28\angle0^\circ\cdot\frac{12.90\angle-7.13^\circ}{22.8-j1.6}=28.28\cdot\frac{12.90\angle-7.13^\circ}{22.86\angle-4.01^\circ}

VˉX′=15.96∠−3.11∘=15.94−j0.87 V\bar{V}_X'=15.96\angle-3.11^\circ=15.94-j0.87\,\text{V}

מעגל חלקי 2: רק VS2V_{S2} פועל. VS1V_{S1} מוחלף בקצר:

•עכשיו הקו הימני העליון מחובר להדק החיובי של VS2V_{S2}, ולכן הוא ב-84.85∠0∘ V84.85\angle0^\circ\,\text{V}. VˉX′′\bar{V}_X'' הוא הפוטנציאל של הקו של xx.

•הקצר במקום VS1V_{S1} מחבר את הקו השמאלי העליון לקו של 0 V0\,\text{V}. לכן R1R_1 מחובר בין הקו של xx לקו של 0 V0\,\text{V}, במקביל לענף האמצעי.

3. העכבה המקבילית של R1R_1 והענף האמצעי:

R1∥Z2=10(4+j6)14+j6=3.966+j2.586=4.734∠33.11∘ ΩR_1\parallel Z_2=\frac{10(4+j6)}{14+j6}=3.966+j2.586=4.734\angle33.11^\circ\,\Omega

4. מחלק מתח בין הקבל לבין העכבה המקבילית:

VˉX′′=VˉS2⋅R1∥Z2ZC+R1∥Z2=84.85∠0∘⋅4.734∠33.11∘3.966−j5.414=84.85⋅4.734∠33.11∘6.711∠−53.78∘\bar{V}_X''=\bar{V}_{S2}\cdot\frac{R_1\parallel Z_2}{Z_C+R_1\parallel Z_2}=84.85\angle0^\circ\cdot\frac{4.734\angle33.11^\circ}{3.966-j5.414}=84.85\cdot\frac{4.734\angle33.11^\circ}{6.711\angle-53.78^\circ}

VˉX′′=59.86∠86.89∘=3.25+j59.77 V\bar{V}_X''=59.86\angle86.89^\circ=3.25+j59.77\,\text{V}

סכום התרומות.

5. חיבור בצורה קרטזית:

VˉX=(15.94+3.25)+j(−0.87+59.77)=19.19+j58.91 V\bar{V}_X=(15.94+3.25)+j(-0.87+59.77)=19.19+j58.91\,\text{V}

המרה לקוטבית: ∣VˉX∣=19.192+58.912=61.95 V|\bar{V}_X|=\sqrt{19.19^2+58.91^2}=61.95\,\text{V}, φ=arctan⁡58.9119.19=71.96∘\varphi=\arctan\frac{58.91}{19.19}=71.96^\circ

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. במעגל המקורי חוק הזרמים בצומת xx: הזרמים מ-xx דרך R1R_1 אל VˉS1\bar{V}_{S1}, דרך הענף האמצעי אל 00 ודרך הקבל אל VˉS2\bar{V}_{S2} מסתכמים לאפס:

VˉX−VˉS1Z1+VˉXZ2+VˉX−VˉS2ZC=0 ⇒ VˉX=VˉS1Z1+VˉS2ZC1Z1+1Z2+1ZC=61.95∠71.96∘ V\frac{\bar{V}_X-\bar{V}_{S1}}{Z_1}+\frac{\bar{V}_X}{Z_2}+\frac{\bar{V}_X-\bar{V}_{S2}}{Z_C}=0\ \Rightarrow\ \bar{V}_X=\frac{\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_1}+\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_C}}{\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_C}}=61.95\angle71.96^\circ\,\text{V}

מתאים.

תשובה: VˉX≈61.95∠71.96∘ V\bar{V}_X\approx61.95\angle71.96^\circ\,\text{V} (19.19+j58.91 V19.19+j58.91\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

PR2≈295.3 WP_{R2}\approx295.3\,\text{W}

הנגד R2R_2 נמצא בענף האמצעי, בטור עם הסליל. כל מתח הצומת VˉX\bar{V}_X נופל על הענף הזה.

1. הזרם בענף האמצעי (מ-XX כלפי מטה):

Iˉ2=VˉXR2+jXL=61.95∠71.96∘7.211∠56.31∘=8.59∠15.65∘ A\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_X}{R_2+jX_L}=\frac{61.95\angle71.96^\circ}{7.211\angle56.31^\circ}=8.59\angle15.65^\circ\,\text{A}

2. הספק פעיל מתפתח רק בנגד:

PR2=∣Iˉ2∣2⋅R2=8.592⋅4≈295.3 WP_{R2}=|\bar{I}_2|^2\cdot R_2=8.59^2\cdot4\approx295.3\,\text{W}

הערה: הערכים של המקורות נלקחו כערכים יעילים (RMS). אם 20220\sqrt{2} ו-60260\sqrt{2} הם ערכי שיא, ההספק קטן פי 2: PR2≈147.6 WP_{R2}\approx147.6\,\text{W}.

תשובה: PR2≈295.3 WP_{R2}\approx295.3\,\text{W}

שאלה 4 · זרם, הספקים ומתח במעגל RLC

באיור לשאלה 4 מוצג מעגל חשמלי:

א.

חשב את הזרם II במעגל.

(10 נקודות)
ב.

חשב את ההספקים: האקטיבי, הריאקטיבי והמדומה שנמסרים למעגל על ידי מקור VSV_S.

(5 נקודות)
ג.

חשב את המתח על הדקי הנגד R2R_2.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Iˉ≈23.66∠−65.92∘ A\bar{I}\approx23.66\angle-65.92^\circ\,\text{A}

נתון: VˉS=200∠0∘ V\bar{V}_S=200\angle0^\circ\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, XL1=6 ΩX_{L1}=6\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, XL2=2 ΩX_{L2}=2\,\Omega, R3=3 ΩR_3=3\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega.

מבוקש: הזרם Iˉ\bar{I} שיוצא מהמקור (בכיוון החץ שבאיור).

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שמחובר להדק החיובי של המקור נמצא ב-200∠0∘ V200\angle0^\circ\,\text{V}.

•הקו העליון הימני צבוע בצבע אחד: הקצוות העליונים של R2R_2, של XL2X_{L2} ושל R3R_3 מחוברים כולם אליו. הפוטנציאל שלו ביחס לאדמה הוא בדיוק המתח VˉR2\bar{V}_{R2} שמסומן באיור.

•הנקודה שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} והנקודה שבין R3R_3 לקבל צבועות כל אחת בצבע משלה. הן אינן צמתים שבהם הזרם מתפצל, ולכן אין צורך בפוטנציאל שלהן.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, שלושת הענפים R2R_2; XL2X_{L2}; R3R_3 בטור עם XCX_C מחוברים כולם בין אותם שני קווים, ולכן הם במקביל. הצירוף הזה בטור עם R1R_1 ו-XL1X_{L1}. במעגל יש מקור אחד, וזה מעגל טור-מקביל, ולכן אין צורך במערכת משוואות: מספיק לצמצם את המעגל לעכבה שקולה אחת ולחלק בה את מתח המקור. (בשיטת מתחי הצמתים הייתה משוואה אחת, לצומת VˉR2\bar{V}_{R2}, והיא נותנת אותו דבר.)

1. אדמיטנס של כל ענף מקבילי:

YR2=16=0.1667 SY_{R2}=\frac{1}{6}=0.1667\,\text{S}

YL2=1j2=−j0.5 SY_{L2}=\frac{1}{j2}=-j0.5\,\text{S}

Y3=13−j4=3+j425=0.12+j0.16 SY_3=\frac{1}{3-j4}=\frac{3+j4}{25}=0.12+j0.16\,\text{S}

2. סכום האדמיטנסים:

Yp=0.1667+0.12+j(−0.5+0.16)=0.2867−j0.34=0.4447∠−49.86∘ SY_p=0.1667+0.12+j(-0.5+0.16)=0.2867-j0.34=0.4447\angle-49.86^\circ\,\text{S}

3. העכבה המקבילית:

Zp=1Yp=2.249∠49.86∘=1.449+j1.719 ΩZ_p=\frac{1}{Y_p}=2.249\angle49.86^\circ=1.449+j1.719\,\Omega

4. העכבה הכוללת:

ZT=R1+jXL1+Zp=2+j6+1.449+j1.719=3.449+j7.719=8.455∠65.92∘ ΩZ_T=R_1+jX_{L1}+Z_p=2+j6+1.449+j1.719=3.449+j7.719=8.455\angle65.92^\circ\,\Omega

5. חוק אוהם:

Iˉ=VˉSZT=200∠0∘8.455∠65.92∘=23.66∠−65.92∘ A=9.65−j21.60 A\bar{I}=\frac{\bar{V}_S}{Z_T}=\frac{200\angle0^\circ}{8.455\angle65.92^\circ}=23.66\angle-65.92^\circ\,\text{A}=9.65-j21.60\,\text{A}

תשובה: Iˉ≈23.66∠−65.92∘ A\bar{I}\approx23.66\angle-65.92^\circ\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

P≈1930 WP\approx1930\,\text{W}, Q≈4319 VARQ\approx4319\,\text{VAR} (השראי), S≈4731 VAS\approx4731\,\text{VA}

ההספק המרוכב שהמקור מוסר: Sˉ=VˉS⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}_S\cdot\bar{I}^*.

1. Sˉ=200∠0∘⋅23.66∠65.92∘=4731∠65.92∘ VA\bar{S}=200\angle0^\circ\cdot23.66\angle65.92^\circ=4731\angle65.92^\circ\,\text{VA}

2. פירוק לרכיבים:

P=Scos⁡φ=4731⋅cos⁡65.92∘≈1930.2 WP=S\cos\varphi=4731\cdot\cos65.92^\circ\approx1930.2\,\text{W}

Q=Ssin⁡φ=4731⋅sin⁡65.92∘≈4319.4 VARQ=S\sin\varphi=4731\cdot\sin65.92^\circ\approx4319.4\,\text{VAR}

Q>0Q>0, כלומר המעגל השראי והזרם מפגר אחרי המתח.

3. בדיקה - ההספק הפעיל מתפתח רק בנגדים:

∣Iˉ∣2R1=23.662⋅2=1119.1 W|\bar{I}|^2R_1=23.66^2\cdot2=1119.1\,\text{W}; ∣VˉR2∣2R2=53.1926=471.5 W\frac{|\bar{V}_{R2}|^2}{R_2}=\frac{53.19^2}{6}=471.5\,\text{W}; ∣Iˉ3∣2R3=10.642⋅3=339.5 W|\bar{I}_3|^2R_3=10.64^2\cdot3=339.5\,\text{W} (עם Iˉ3=VˉR23−j4\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_{R2}}{3-j4} מסעיף ג). הסכום ≈1930.2 W\approx1930.2\,\text{W}, כמו שהתקבל.

תשובה: P≈1930 WP\approx1930\,\text{W}, Q≈4319 VARQ\approx4319\,\text{VAR}, S≈4731 VAS\approx4731\,\text{VA}

סעיף ג

תשובה:

VˉR2≈53.19∠−16.06∘ V\bar{V}_{R2}\approx53.19\angle-16.06^\circ\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הנגד R2R_2 מחובר בין שני הקווים של החלק המקבילי (הקו העליון הימני והאדמה), ולכן המתח עליו הוא המתח על העכבה המקבילית ZpZ_p (קוטביות כמסומן באיור, ++ למעלה):

VˉR2=Iˉ⋅Zp=23.66∠−65.92∘⋅2.249∠49.86∘=53.19∠−16.06∘ V\bar{V}_{R2}=\bar{I}\cdot Z_p=23.66\angle-65.92^\circ\cdot2.249\angle49.86^\circ=53.19\angle-16.06^\circ\,\text{V}

(בצורה קרטזית: 51.12−j14.71 V51.12-j14.71\,\text{V}.) הזרם דרך R2R_2 עצמו: 53.196=8.87 A\frac{53.19}{6}=8.87\,\text{A}.

תשובה: VˉR2≈53.19∠−16.06∘ V\bar{V}_{R2}\approx53.19\angle-16.06^\circ\,\text{V}

שאלה 5 · מתחי צמתים מתוך הספק נתון בנגד

באיור לשאלה 5 מוצג מעגל חשמלי:

נתון שהספק הנגד R4R_4 הוא 5 W5\,\text{W} והמקור V2V_2 מתנהג כספק.

א.

חשב את מתח הצומת AA.

(12 נקודות)
ב.

חשב את המתח בין הנקודות AA ו-CC.

(4 נקודות)
ג.

חשב את הספק המקור V1V_1.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

VA=−4219≈−2.21 VV_A=-\frac{42}{19}\approx-2.21\,\text{V}

נתון: V1=18 VV_1=18\,\text{V}, V2=22 VV_2=22\,\text{V}, V3=8 VV_3=8\,\text{V}, I=2 AI=2\,\text{A} (מ-AA אל BB), R1=40 ΩR_1=40\,\Omega, R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, R3=25 ΩR_3=25\,\Omega, R4=20 ΩR_4=20\,\Omega, R5=10 ΩR_5=10\,\Omega, PR4=5 WP_{R4}=5\,\text{W}, V2V_2 מספק הספק.

מבוקש: מתח הצומת AA ביחס לקו התחתון (האדמה).

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו בין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-18 V18\,\text{V}, הקו של CC (ההדק החיובי של V2V_2) ב-22 V22\,\text{V}, והקו בין R3R_3 ל-V3V_3 ב-8 V8\,\text{V} - כי ההדקים השליליים של שלושת המקורות מחוברים לאדמה.

•VAV_A הוא הקו של AA, כולל התיל העליון שמוביל אל R5R_5. הקו של BB כולל את התיל העליון מימין. את הפוטנציאל שלו, 12 V12\,\text{V}, נמצא בצעד 2 מתוך ההספק של R4R_4.

•הזרמים (בכיוון החיצים): I1I_1 דרך R1R_1 אל AA; I2I_2 דרך R2R_2 מ-AA למטה; I5I_5 דרך R5R_5 מ-AA אל BB; I4I_4 דרך R4R_4 מ-CC למעלה אל BB. מקור הזרם מוציא 2 A2\,\text{A} מ-AA אל BB.

בחירת השיטה. בדרך כלל היו כאן שני נעלמים בשיטת מתחי הצמתים (VAV_A ו-VBV_B). אבל ההספק הנתון של R4R_4 נותן את הזרם בו, ומכאן את VBV_B בלי משוואה. נשאר נעלם אחד, VAV_A, ולכן משוואת צומת אחת ב-AA מספיקה. (בשיטת זרמי החוגים היו ארבעה חוגים, ומקור הזרם משותף לחוג העליון ולחוג האמצעי, כלומר מערכת של שלוש משוואות.)

1. הזרם ב-R4R_4:

PR4=I42R4 ⇒ I4=520=0.5 AP_{R4}=I_4^2R_4\ \Rightarrow\ I_4=\sqrt{\frac{5}{20}}=0.5\,\text{A}

2. כיוון הזרם: V2V_2 מתפקד כספק, ולכן הזרם יוצא מההדק החיובי שלו (הצומת CC) וזורם דרך R4R_4 כלפי מעלה, מ-CC אל BB, בכיוון החץ I4I_4.

VC=V2=22 VV_C=V_2=22\,\text{V} (ההדק השלילי של V2V_2 באדמה).

המתח יורד בכיוון הזרם:

VB=VC−I4R4=22−0.5⋅20=12 VV_B=V_C-I_4R_4=22-0.5\cdot20=12\,\text{V}

3. חוק הזרמים בצומת AA, כל זרם לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט (I1I_1 נכנס; I2I_2, מקור הזרם ו-I5I_5 יוצאים):

18−VA40=VA30+2+VA−1210\frac{18-V_A}{40}=\frac{V_A}{30}+2+\frac{V_A-12}{10}

כופלים ב-120: 54−3VA=4VA+240+12VA−14454-3V_A=4V_A+240+12V_A-144

19VA=54−96=−42 ⇒ VA=−4219≈−2.21 V19V_A=54-96=-42\ \Rightarrow\ V_A=-\frac{42}{19}\approx-2.21\,\text{V}

הערה על הנתונים: המעגל מוגדר במלואו גם בלי נתון ההספק, ופתרון משוואות הצמתים עם כל ערכי הרכיבים נותן PR4≈0.38 WP_{R4}\approx0.38\,\text{W} ולא 5 W5\,\text{W}. כלומר הנתונים סותרים זה את זה (עם VB=12 VV_B=12\,\text{V} חוק הזרמים בצומת BB אינו מתקיים עבור V3=8 VV_3=8\,\text{V}, R3=25 ΩR_3=25\,\Omega). פותרים כפי שהשאלה מכוונת: על סמך ההספק הנתון של R4R_4, בלי להשתמש בענף של R3R_3 ו-V3V_3.

תשובה: VA≈−2.21 VV_A\approx-2.21\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

VAC=−46019≈−24.21 VV_{AC}=-\frac{460}{19}\approx-24.21\,\text{V}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הקו של AA נמצא ב-VA=−4219 VV_A=-\frac{42}{19}\,\text{V}, והקו של CC מחובר להדק החיובי של V2V_2, ולכן VC=V2=22 VV_C=V_2=22\,\text{V}:

VAC=VA−VC=−4219−22=−46019≈−24.21 VV_{AC}=V_A-V_C=-\frac{42}{19}-22=-\frac{460}{19}\approx-24.21\,\text{V}

כלומר הנקודה CC גבוהה מ-AA ב-24.21 V24.21\,\text{V}.

תשובה: VAC≈−24.21 VV_{AC}\approx-24.21\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

PV1≈9.09 WP_{V1}\approx9.09\,\text{W} (המקור מספק)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: R1R_1 מחובר בין הקו של 18 V18\,\text{V} לקו של AA, והזרם בו הוא I1I_1.

1. הזרם דרך R1R_1 (ודרך המקור V1V_1), מההדק החיובי של V1V_1 אל AA:

I1=V1−VAR1=18−(−4219)40=3841940=4895≈0.505 AI_1=\frac{V_1-V_A}{R_1}=\frac{18-\left(-\frac{42}{19}\right)}{40}=\frac{\frac{384}{19}}{40}=\frac{48}{95}\approx0.505\,\text{A}

2. הזרם חיובי, כלומר יוצא מההדק החיובי של המקור - המקור מספק הספק:

PV1=V1⋅I1=18⋅0.505≈9.09 WP_{V1}=V_1\cdot I_1=18\cdot0.505\approx9.09\,\text{W}

תשובה: PV1≈9.09 WP_{V1}\approx9.09\,\text{W}, המקור מתפקד כספק.

שאלה 6 · מעגל נורטון ועומס תלוי טמפרטורה

באיור לשאלה 6 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשב את מעגל נורטון מהדקים a,ba, b.

(12 נקודות)
ב.

אם נגד RLR_L הוא נגד תלוי טמפרטורה RL(T)=15k⋅[1+0.002⋅(T−20)]R_L(T)=15k\cdot\left[1+0.002\cdot(T-20)\right] חשב באיזו טמפרטורה תהיה העברת הספק מרבית לעומס.

(5 נקודות)
ג.

חשב את ההספק המקסימלי שמועבר לעומס RLR_L.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

IN=1960≈0.317 mAI_N=\frac{19}{60}\approx0.317\,\text{mA}, RN=14.4 kΩR_N=14.4\,\text{k}\Omega

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, R1=6 kΩR_1=6\,\text{k}\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=12 kΩR_4=12\,\text{k}\Omega, I=0.1 mAI=0.1\,\text{mA}.

מבוקש: INI_N ו-RNR_N של המעגל כפי שנראה מההדקים a,ba,b (אחרי ניתוק RLR_L).

ההדקים. מעגל נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר INI_N וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N. הזרמים ב-mA\text{mA}, ההתנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega.

שלב 1: זרם נורטון. במקום RLR_L מחברים קצר בין aa ל-bb ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (bb) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו בין V1V_1 ל-R1R_1 מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}.

•VNV_N הוא הפוטנציאל של הצומת העליון (בין R1R_1, R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4) - הנעלם היחיד.

•הקצר מחבר את הקו של aa לאדמה, ולכן גם הוא ב-0 V0\,\text{V} (אותו צבע). לכן R4R_4 מחובר עכשיו בין הצומת VNV_N לאדמה.

•הנקודה שבין R3R_3 למקור הזרם צבועה בצבע משלה, אבל הפוטנציאל שלה לא נדרש: R3R_3 בטור עם מקור הזרם, והענף מושך תמיד 0.1 mA0.1\,\text{mA} מהצומת העליון.

•INI_N הוא הזרם בתיל של הקצר, מ-aa אל bb.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, VNV_N (הקו של 12 V12\,\text{V} ידוע, הקו של aa קצור לאדמה, והזרם בענף של מקור הזרם ידוע), כלומר משוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים היו שלושה חוגים, ומקור הזרם משותף לשניים מהם, כלומר שתי משוואות. לכן נבחר במתחי צמתים.

1. חוק הזרמים בצומת VNV_N (נכנס מהקו של 12 V12\,\text{V} דרך R1R_1; יוצאים דרך R2R_2, מקור הזרם ו-R4R_4 אל קווים של 0 V0\,\text{V}):

12−VN6=VN4+0.1+VN12\frac{12-V_N}{6}=\frac{V_N}{4}+0.1+\frac{V_N}{12}

כופלים ב-12: 24−2VN=3VN+1.2+VN ⇒ 6VN=22.8 ⇒ VN=3.8 V24-2V_N=3V_N+1.2+V_N\ \Rightarrow\ 6V_N=22.8\ \Rightarrow\ V_N=3.8\,\text{V}

2. כל הזרם של R4R_4 עובר לקצר:

IN=VNR4=3.812=0.3167 mAI_N=\frac{V_N}{R_4}=\frac{3.8}{12}=0.3167\,\text{mA} (מ-aa אל bb דרך הקצר)

שלב 2: התנגדות נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: V1V_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם מוסר (נתק). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים. ההדקים aa ו-bb פתוחים:

3. במעגל החדש שלושה צבעים: האדמה (שאליה התחבר עכשיו גם הקצה השמאלי של R1R_1, כי V1V_1 הוחלף בקצר), הצומת העליון, והקו של aa.

4. מה רואים מההדקים לפי הצבעים:

•R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת העליון לאדמה, ולכן הם במקביל: R1∥R2=6⋅46+4=2.4 kΩR_1\parallel R_2=\frac{6\cdot4}{6+4}=2.4\,\text{k}\Omega

•R4R_4 מחבר את הצומת העליון לקו של aa, ולכן הוא בטור עם הצירוף:

RN=R1∥R2+R4=2.4+12=14.4 kΩR_N=R_1\parallel R_2+R_4=2.4+12=14.4\,\text{k}\Omega

•R3R_3 תלוי על קצה פתוח (במקום מקור הזרם יש נתק), לא זורם בו זרם והוא לא משפיע.

בדיקה דרך מתח תבנין. כש-aa, bb פתוחים אין זרם ב-R4R_4, ומשוואת הצומת העליון היא:

12−VN6=VN4+0.1 ⇒ 5VN=22.8 ⇒ VTh=4.56 V\frac{12-V_N}{6}=\frac{V_N}{4}+0.1\ \Rightarrow\ 5V_N=22.8\ \Rightarrow\ V_{Th}=4.56\,\text{V}

IN=VThRN=4.5614.4=0.3167 mAI_N=\frac{V_{Th}}{R_N}=\frac{4.56}{14.4}=0.3167\,\text{mA}. מתאים.

תשובה: מקור זרם IN≈0.317 mAI_N\approx0.317\,\text{mA} (יוצא מהדק aa) במקביל ל-RN=14.4 kΩR_N=14.4\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

T=0∘CT=0^\circ\text{C}

תנאי להעברת הספק מרבית: RL=RN=14.4 kΩR_L=R_N=14.4\,\text{k}\Omega.

1. 15⋅[1+0.002⋅(T−20)]=14.415\cdot\left[1+0.002\cdot(T-20)\right]=14.4

2. 1+0.002⋅(T−20)=14.415=0.961+0.002\cdot(T-20)=\frac{14.4}{15}=0.96

3. T−20=0.96−10.002=−20 ⇒ T=0∘CT-20=\frac{0.96-1}{0.002}=-20\ \Rightarrow\ T=0^\circ\text{C}

תשובה: T=0∘CT=0^\circ\text{C}

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈0.361 mWP_{max}\approx0.361\,\text{mW}

Pmax=IN2RN4=VTh24RN=4.5624⋅14.4⋅103=20.7957600≈3.61⋅10−4 W=0.361 mWP_{max}=\frac{I_N^2R_N}{4}=\frac{V_{Th}^2}{4R_N}=\frac{4.56^2}{4\cdot14.4\cdot10^3}=\frac{20.79}{57600}\approx3.61\cdot10^{-4}\,\text{W}=0.361\,\text{mW}

תשובה: Pmax≈0.361 mWP_{max}\approx0.361\,\text{mW}

שאלה 7 · תגובת מעגל RL לכניסת זרם משתנה

באיור א' לשאלה 7 מוצג מעגל חשמלי:

חשב ושרטט את מתח המוצא Vo(t)V_o(t) עבור הכניסה המוצגת באיור ב' לשאלה 7, ציין ערכים על השרטוט.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

τ=0.5 ms\tau=0.5\,\text{ms}; 0≤t≤1 ms0\le t\le1\,\text{ms}: Vo=5t−2.5(1−e−2t) VV_o=5t-2.5(1-e^{-2t})\,\text{V}, Vo(1 ms)≈2.84 VV_o(1\,\text{ms})\approx2.84\,\text{V}; 1≤t≤2 ms1\le t\le2\,\text{ms}: Vo=−2.5+5.34e−2(t−1) VV_o=-2.5+5.34e^{-2(t-1)}\,\text{V}, Vo(2 ms)≈−1.78 VV_o(2\,\text{ms})\approx-1.78\,\text{V}; t≥2 mst\ge2\,\text{ms}: Vo=−1.78e−2(t−2) VV_o=-1.78e^{-2(t-2)}\,\text{V} (tt ב-ms)

נתון: מקור זרם I(t)I(t) במקביל לנגד R=1 kΩR=1\,\text{k}\Omega, ממנו סליל L=1 HL=1\,\text{H} בטור עם נגד המוצא R=1 kΩR=1\,\text{k}\Omega. הכניסה: עלייה ליניארית מ-00 ל-10 mA10\,\text{mA} בין 00 ל-1 ms1\,\text{ms}, אחר כך −5 mA-5\,\text{mA} עד 2 ms2\,\text{ms}, ואחר כך 00.

מבוקש: Vo(t)V_o(t) - המתח על נגד המוצא.

ההדקים. הרכיב האוגר במעגל הוא הסליל, ולכן מסתכלים על שאר המעגל מנקודת המבט שלו: נסמן את שני ההדקים של הסליל aa (שמאל) ו-bb (ימין), נוציא את הסליל, ונמצא את מעגל התמורה של תבנין בין aa ל-bb. ההתנגדות שהסליל "רואה" היא RTHR_{TH}, והיא קובעת את קבוע הזמן.

שלב 1: מתח תבנין. הסליל מוצא, ההדקים aa, bb פתוחים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד.

•כשההדק bb פתוח, דרך הנגד הימני לא זורם זרם (I=0I=0), ולכן אין עליו מפל מתח: הקו של bb נמצא באותו פוטנציאל כמו הקו התחתון, 0 V0\,\text{V}, ולכן הוא צבוע באותו צבע.

•כל זרם המקור I(t)I(t) עובר דרך הנגד השמאלי, ולכן Va=R⋅I(t)V_a=R\cdot I(t).

1. VTH(t)=Va−Vb=R⋅I(t)−0=R⋅I(t)V_{TH}(t)=V_a-V_b=R\cdot I(t)-0=R\cdot I(t), וההדק aa חיובי (כאשר I>0I>0).

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור הזרם מוסר (נתק). נשארים רק שני הנגדים:

2. במעגל החדש שלושה צבעים: הקו של aa, הקו של bb והקו התחתון. מ-aa אפשר להגיע ל-bb רק בדרך אחת: דרך הנגד השמאלי אל הקו התחתון, ומשם דרך הנגד הימני אל bb. לכן שני הנגדים בטור:

RTH=R+R=2R=2 kΩR_{TH}=R+R=2R=2\,\text{k}\Omega

(זו בדיוק התוצאה של המרת מקור הזרם והנגד שבמקביל לו למקור מתח R⋅I(t)R\cdot I(t) בטור עם RR.)

שלב 3: משוואת המעגל. הסליל מחובר בין ההדקים של מעגל התמורה: נשאר חוג אחד, ולכן מספיק חוק המתחים של קירכהוף, בלי מערכת משוואות. נסמן ב-i(t)i(t) את זרם הסליל מ-aa אל bb (בכיוון השעון). במעגל המקורי כל הזרם הזה ממשיך מ-bb כלפי מטה דרך נגד המוצא, ולכן Vo=R⋅iV_o=R\cdot i.

3. חוק המתחים:

Ldidt+2R i=R⋅I(t)L\frac{di}{dt}+2R\,i=R\cdot I(t), ו-Vo=R⋅iV_o=R\cdot i

קבוע הזמן: τ=LRTH=L2R=12000=0.5 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{L}{2R}=\frac{1}{2000}=0.5\,\text{ms}.

זרם הסליל רציף, ולכן גם VoV_o רציף. בזמן t=0t=0 הסליל ריק: i(0)=0i(0)=0.

4. קטע ראשון, 0≤t≤1 ms0\le t\le1\,\text{ms}: I(t)=10 As⋅tI(t)=10\,\frac{\text{A}}{\text{s}}\cdot t.

פתרון פרטי מהצורה ip=at+bi_p=at+b: הצבה במשוואה נותנת 2Ra=10R⇒a=5 As2Ra=10R\Rightarrow a=5\,\frac{\text{A}}{\text{s}} ו-La+2Rb=0⇒b=−1⋅52000=−2.5 mALa+2Rb=0\Rightarrow b=-\frac{1\cdot5}{2000}=-2.5\,\text{mA}.

עם התנאי i(0)=0i(0)=0: i(t)=5t−2.5⋅10−3(1−e−t/τ)i(t)=5t-2.5\cdot10^{-3}\left(1-e^{-t/\tau}\right)

Vo(t)=R⋅i=5000t−2.5(1−e−t/τ) VV_o(t)=R\cdot i=5000t-2.5\left(1-e^{-t/\tau}\right)\,\text{V}

כש-tt ב-ms: Vo(t)=5t−2.5(1−e−2t) VV_o(t)=5t-2.5\left(1-e^{-2t}\right)\,\text{V}.

ערכים: Vo(0.5 ms)=2.5−2.5(1−e−1)=0.92 VV_o(0.5\,\text{ms})=2.5-2.5(1-e^{-1})=0.92\,\text{V}; Vo(1 ms)=5−2.5(1−e−2)=5−2.5⋅0.8647=2.84 VV_o(1\,\text{ms})=5-2.5(1-e^{-2})=5-2.5\cdot0.8647=2.84\,\text{V}.

(המתח מפגר אחרי הכניסה: בגלל הסליל הוא קטן מ-R⋅I2\frac{R\cdot I}{2} ב-2.5 V2.5\,\text{V} במצב "מתמיד" של הרמפה.)

5. קטע שני, 1≤t≤2 ms1\le t\le2\,\text{ms}: I=−5 mAI=-5\,\text{mA} קבוע.

ערך סופי: Vo(∞)=R⋅R⋅I2R=1000⋅(−5⋅10−3)2=−2.5 VV_o(\infty)=R\cdot\frac{R\cdot I}{2R}=\frac{1000\cdot(-5\cdot10^{-3})}{2}=-2.5\,\text{V}

Vo(t)=Vo(∞)+[Vo(1)−Vo(∞)]e−(t−1)/τ=−2.5+(2.84+2.5)e−2(t−1)=−2.5+5.34e−2(t−1) VV_o(t)=V_o(\infty)+\left[V_o(1)-V_o(\infty)\right]e^{-(t-1)/\tau}=-2.5+(2.84+2.5)e^{-2(t-1)}=-2.5+5.34e^{-2(t-1)}\,\text{V}

ערכים: Vo(1.5 ms)=−2.5+5.34e−1=−0.54 VV_o(1.5\,\text{ms})=-2.5+5.34e^{-1}=-0.54\,\text{V}; Vo(2 ms)=−2.5+5.34e−2=−2.5+0.72=−1.78 VV_o(2\,\text{ms})=-2.5+5.34e^{-2}=-2.5+0.72=-1.78\,\text{V}.

המתח חוצה את האפס ב-t=1+0.5ln⁡5.342.5≈1.38 mst=1+0.5\ln\frac{5.34}{2.5}\approx1.38\,\text{ms}.

6. קטע שלישי, t≥2 mst\ge2\,\text{ms}: I=0I=0, ההיענות דועכת לאפס:

Vo(t)=−1.78e−2(t−2) VV_o(t)=-1.78e^{-2(t-2)}\,\text{V}; למשל Vo(3 ms)=−1.78e−2=−0.24 VV_o(3\,\text{ms})=-1.78e^{-2}=-0.24\,\text{V}. אחרי כ-5τ=2.5 ms5\tau=2.5\,\text{ms} (כלומר ב-t≈4.5 mst\approx4.5\,\text{ms}) המתח מתאפס למעשה.

7. השרטוט (tt ב-ms, VoV_o בוולט):

t [ms]Vo [V]12345-3-2-11232.84 V-1.78 V0.92 V

תשובה: τ=0.5 ms\tau=0.5\,\text{ms}. VoV_o עולה מ-00 ל-2.84 V2.84\,\text{V} ב-t=1 mst=1\,\text{ms}, יורד אקספוננציאלית לכיוון −2.5 V-2.5\,\text{V} ומגיע ל-−1.78 V-1.78\,\text{V} ב-t=2 mst=2\,\text{ms}, ואחר כך דועך לאפס.

שאלה 8 · אופיין מעבר של מגביל עם דיודות

באיור א' לשאלה 8 מוצג מעגל חשמלי:

הדיודות הן אידיאליות.

א.

שרטט את אופיין המעבר של המעגל Vout=f(Vin)V_{out}=f\left(V_{in}\right) כאשר מתח הכניסה משתנה בין −∞-\infty ל- +∞+\infty.

ציין ערכים על השרטוט.

(14 נקודות)
ב.

שרטט את צורת מתח המוצא של המעגל הנתון אם בכניסה VinV_{in} מופיע המתח כפי שנראה באיור ב' לשאלה 8.

העתק למחברת הבחינה את איור ב' לשאלה 8 ושרטט מתחתיו את צורת מתח המוצא.

ציין ערכים על השרטוט.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Vin<0V_{in}<0: Vout=Vin2V_{out}=\frac{V_{in}}{2}; 0≤Vin≤5 V0\le V_{in}\le5\,\text{V}: Vout=VinV_{out}=V_{in}; Vin>5 VV_{in}>5\,\text{V}: Vout=Vin+52V_{out}=\frac{V_{in}+5}{2}. נקודות שבירה: (0,0)(0,0) ו-(5,5)(5,5).

נתון: R1=R2=R3=1 kΩR_1=R_2=R_3=1\,\text{k}\Omega, V1=5 VV_1=5\,\text{V}, דיודות אידיאליות (מוליכות - קצר, חסומות - נתק).

מבוקש: VoutV_{out} כפונקציה של VinV_{in}.

כיווני הדיודות לפי האיור: D1D_1 - האנודה לכיוון R2R_2 (למטה) והקתודה לצומת המוצא, כלומר הוא מוליך כשזרם זורם מהאדמה דרך R2R_2 אל המוצא, כש-Vout<0V_{out}<0. D2D_2 - האנודה בצומת המוצא והקתודה לכיוון R3R_3 ו-V1V_1, כלומר הוא מוליך כש-Vout>V1=5 VV_{out}>V_1=5\,\text{V}.

אין עומס על המוצא, ולכן כששתי הדיודות חסומות אין זרם ב-R1R_1.

1. תחום 0≤Vin≤5 V0\le V_{in}\le5\,\text{V}: נניח ששתי הדיודות חסומות. אין זרם ב-R1R_1 ולכן Vout=VinV_{out}=V_{in}. ההנחה נכונה: Vout≥0V_{out}\ge0 (המתח על D1D_1 אינו בכיוון הולכה) ו-Vout≤5V_{out}\le5 (D2D_2 חסומה).

2. תחום Vin<0V_{in}<0: D1D_1 מוליכה (קצר), D2D_2 חסומה. נוצר מחלק מתח R1R_1-R2R_2:

Vout=Vin⋅R2R1+R2=Vin2V_{out}=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=\frac{V_{in}}{2}

בדיקה: הזרם זורם מהאדמה דרך R2R_2 ו-D1D_1 אל המוצא ודרך R1R_1 אל הכניסה השלילית - בכיוון ההולכה של D1D_1.

3. תחום Vin>5 VV_{in}>5\,\text{V}: D2D_2 מוליכה, D1D_1 חסומה. הזרם זורם מהכניסה דרך R1R_1 אל המוצא ומשם דרך D2D_2 ו-R3R_3 אל V1V_1. חוק הזרמים בצומת המוצא:

Vin−VoutR1=Vout−5R3 ⇒ Vout=Vin+52\frac{V_{in}-V_{out}}{R_1}=\frac{V_{out}-5}{R_3}\ \Rightarrow\ V_{out}=\frac{V_{in}+5}{2}

בדיקה: ב-Vin=5V_{in}=5 מתקבל Vout=5V_{out}=5, והמעבר רציף.

4. סיכום האופיין:

•Vin<0V_{in}<0: שיפוע 12\frac{1}{2}, דרך הראשית (למשל Vin=−10 V⇒Vout=−5 VV_{in}=-10\,\text{V}\Rightarrow V_{out}=-5\,\text{V}).

•0≤Vin≤5 V0\le V_{in}\le5\,\text{V}: שיפוע 1.

•Vin>5 VV_{in}>5\,\text{V}: שיפוע 12\frac{1}{2} החל מ-(5,5)(5,5) (למשל Vin=11 V⇒Vout=8 VV_{in}=11\,\text{V}\Rightarrow V_{out}=8\,\text{V}).

Vin [V]Vout [V]-10-5510-55(0,0)(5,5)(-10,-5)(11,8)

תשובה: Vout=Vin2V_{out}=\frac{V_{in}}{2} עבור Vin<0V_{in}<0; Vout=VinV_{out}=V_{in} עבור 0≤Vin≤5 V0\le V_{in}\le5\,\text{V}; Vout=Vin+52V_{out}=\frac{V_{in}+5}{2} עבור Vin>5 VV_{in}>5\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

בכל מחזור: Vout=Vin=8tV_{out}=V_{in}=8t עד t=0.625 st=0.625\,\text{s} (5 V5\,\text{V}), אחר כך Vout=Vin+52V_{out}=\frac{V_{in}+5}{2} עד 6.5 V6.5\,\text{V} ב-t=1 st=1\,\text{s}, ואז ירידה חדה ל-00.

הכניסה היא שן מסור: בכל מחזור (באורך 1 s1\,\text{s}) VinV_{in} עולה ליניארית מ-00 ל-8 V8\,\text{V}, כלומר Vin=8tV_{in}=8t (בתוך המחזור), ויורד בבת אחת ל-00. הכניסה לעולם אינה שלילית, ולכן D1D_1 חסומה כל הזמן.

משתמשים באופיין מסעיף א:

1. כל עוד Vin≤5 VV_{in}\le5\,\text{V}: Vout=VinV_{out}=V_{in}. הכניסה מגיעה ל-5 V5\,\text{V} בזמן t=58=0.625 st=\frac{5}{8}=0.625\,\text{s} (מתחילת המחזור).

2. מ-0.625 s0.625\,\text{s} עד 1 s1\,\text{s}: D2D_2 מוליכה ו-Vout=Vin+52V_{out}=\frac{V_{in}+5}{2} - שיפוע חצי מזה של הכניסה. בסוף המחזור:

Vout,max=8+52=6.5 VV_{out,max}=\frac{8+5}{2}=6.5\,\text{V}

3. ב-t=1,2,3 st=1,2,3\,\text{s} הכניסה קופצת ל-00 וגם המוצא יורד ל-00, והצורה חוזרת.

בשרטוט: הכניסה בקו מקווקו, המוצא בקו רציף.

t [sec]V [V]0.51.01.52.02.53.024685 V6.5 V6.5 V

תשובה: מוצא מחזורי (מחזור 1 s1\,\text{s}): עולה עם הכניסה מ-00 עד 5 V5\,\text{V} ב-0.625 s0.625\,\text{s}, משם בשיפוע חצי עד 6.5 V6.5\,\text{V} ב-1 s1\,\text{s}, ויורד ל-00.

שאלה 9 · טרנזיסטור ביפולרי כמתג לממסר

באיור לשאלה 9 מוצג מעגל חשמלי:

נתוני הממסר:

זרם תפיסה – 100 mA100\,\text{mA}

זרם שחרור – 60 mA60\,\text{mA}

א.

מתח המבוא Vi=5 VV_i=5\,\text{V}. חשב את ערכו המכסימלי של הנגד RBR_B המבטיח שהטרנזיסטור יהיה ברוויה במצב מתמיד.

(6 נקודות)
ב.

נתון RB=3.3 kΩR_B=3.3\,\text{k}\Omega. חשב את נקודת העבודה של הטרנזיסטור במצב מתמיד.

(6 נקודות)
ג.

עבור RB=0.5 kΩR_B=0.5\,\text{k}\Omega, חשב כמה זמן הממסר יהיה סגור כאשר במבוא המעגל מופיע פולס כמתואר באיור ב' לשאלה 9.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

RB,max≈903 ΩR_{B,max}\approx903\,\Omega

נתון: VCC=24 VV_{CC}=24\,\text{V}, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} עם התנגדות r=100 Ωr=100\,\Omega, β=50\beta=50, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}, Vi=5 VV_i=5\,\text{V}.

מבוקש: RBR_B הגדול ביותר שעדיין מבטיח רוויה.

במצב מתמיד הסליל מתנהג כקצר, והזרם בקולט מוגבל רק על ידי rr. הדיודה חסומה (הקתודה שלה ב-VCCV_{CC}).

1. זרם הקולט ברוויה:

IC,sat=VCC−VCEsatr=24−0.2100=0.238 A=238 mAI_{C,sat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{r}=\frac{24-0.2}{100}=0.238\,\text{A}=238\,\text{mA}

2. תנאי לרוויה: βIB≥IC,sat\beta I_B\ge I_{C,sat}, ולכן זרם הבסיס המינימלי:

IB,min=IC,satβ=23850=4.76 mAI_{B,min}=\frac{I_{C,sat}}{\beta}=\frac{238}{50}=4.76\,\text{mA}

3. זרם הבסיס: IB=Vi−VBERBI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}. כדי ש-IB≥IB,minI_B\ge I_{B,min}:

RB,max=Vi−VBEIB,min=5−0.74.76⋅10−3≈903.4 ΩR_{B,max}=\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B,min}}=\frac{5-0.7}{4.76\cdot10^{-3}}\approx903.4\,\Omega

תשובה: RB≤903 ΩR_B\le903\,\Omega (בערך 0.9 kΩ0.9\,\text{k}\Omega).

סעיף ב

תשובה:

IB≈1.30 mAI_B\approx1.30\,\text{mA}, IC≈65.2 mAI_C\approx65.2\,\text{mA}, VCE≈17.5 VV_{CE}\approx17.5\,\text{V} (תחום פעיל)

1. זרם הבסיס:

IB=Vi−VBERB=5−0.73300=1.303 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{3300}=1.303\,\text{mA}

2. IB<IB,min=4.76 mAI_B<I_{B,min}=4.76\,\text{mA} (מסעיף א), ולכן הטרנזיסטור אינו ברוויה אלא בתחום הפעיל:

IC=βIB=50⋅1.303=65.15 mAI_C=\beta I_B=50\cdot1.303=65.15\,\text{mA}

3. מתח קולט-פולט (במצב מתמיד הסליל קצר, ונשאר רק rr):

VCE=VCC−IC⋅r=24−0.06515⋅100=17.48 VV_{CE}=V_{CC}-I_C\cdot r=24-0.06515\cdot100=17.48\,\text{V}

בדיקה: VCE>VCEsatV_{CE}>V_{CEsat}, מתאים לתחום הפעיל.

הערה: IC=65.2 mAI_C=65.2\,\text{mA} קטן מזרם התפיסה (100 mA100\,\text{mA}), ולכן הממסר לא ייסגר.

תשובה: IB≈1.30 mAI_B\approx1.30\,\text{mA}, IC≈65.2 mAI_C\approx65.2\,\text{mA}, VCE≈17.5 VV_{CE}\approx17.5\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

כ-8.47 ms8.47\,\text{ms} (נסגר ב-t≈5.45 mst\approx5.45\,\text{ms} ונפתח ב-t≈13.92 mst\approx13.92\,\text{ms})

נתון: פולס של 5 V5\,\text{V} במשך 7 ms7\,\text{ms}, RB=0.5 kΩR_B=0.5\,\text{k}\Omega. זרם תפיסה Ion=100 mAI_{on}=100\,\text{mA}, זרם שחרור Ioff=60 mAI_{off}=60\,\text{mA}.

מבוקש: משך הזמן שבו זרם הסליל גבוה מספיק כדי שהמגע יהיה סגור - מהרגע שהזרם עולה ל-100 mA100\,\text{mA} עד הרגע שהוא יורד ל-60 mA60\,\text{mA}.

1. מצב הטרנזיסטור בזמן הפולס:

IB=5−0.7500=8.6 mA>4.76 mAI_B=\frac{5-0.7}{500}=8.6\,\text{mA}>4.76\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור ברוויה (βIB=430 mA\beta I_B=430\,\text{mA} גדול מכל זרם שיכול לזרום בסליל). הקולט כמעט באדמה (VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}).

2. עליית הזרם בסליל (0≤t≤7 ms0\le t\le7\,\text{ms}): מעגל RL שמחובר למתח VCC−VCEsat=23.8 VV_{CC}-V_{CEsat}=23.8\,\text{V}:

τ=Lr=1100=10 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms}, If=238 mAI_f=238\,\text{mA}

i(t)=If(1−e−t/τ)=238(1−e−t/10) mAi(t)=I_f\left(1-e^{-t/\tau}\right)=238\left(1-e^{-t/10}\right)\,\text{mA} (tt ב-ms)

3. רגע הסגירה - הזרם מגיע ל-100 mA100\,\text{mA}:

t1=τln⁡IfIf−Ion=10ln⁡238138≈5.45 mst_1=\tau\ln\frac{I_f}{I_f-I_{on}}=10\ln\frac{238}{138}\approx5.45\,\text{ms}

זה לפני סוף הפולס, כך שהממסר אכן נסגר.

4. הזרם בסוף הפולס:

i(7 ms)=238(1−e−0.7)=238⋅0.5034≈119.8 mAi(7\,\text{ms})=238\left(1-e^{-0.7}\right)=238\cdot0.5034\approx119.8\,\text{mA}

5. אחרי הפולס (t>7 mst>7\,\text{ms}): הטרנזיסטור נחסם. זרם הסליל אינו יכול להתאפס בבת אחת, והוא ממשיך לזרום במעגל הסגור של הסליל, rr והדיודה (הדיודה נחשבת אידיאלית). הזרם דועך עם אותו קבוע זמן:

i(t)=119.8 e−(t−7)/10 mAi(t)=119.8\,e^{-(t-7)/10}\,\text{mA}

6. רגע הפתיחה - הזרם יורד ל-60 mA60\,\text{mA}:

t2−7=τln⁡119.860=10ln⁡1.997≈6.92 ms ⇒ t2≈13.92 mst_2-7=\tau\ln\frac{119.8}{60}=10\ln1.997\approx6.92\,\text{ms}\ \Rightarrow\ t_2\approx13.92\,\text{ms}

7. משך הזמן שבו הממסר סגור:

Δt=t2−t1=13.92−5.45≈8.47 ms\Delta t=t_2-t_1=13.92-5.45\approx8.47\,\text{ms}

זרם הסליל (קווים מקווקווים: זרם התפיסה וזרם השחרור):

t [ms]i [mA]51015202530204060801001201405.45 ms119.8 mA13.92 ms

תשובה: הממסר סגור כ-8.47 ms8.47\,\text{ms} - מ-t≈5.45 mst\approx5.45\,\text{ms} עד t≈13.92 mst\approx13.92\,\text{ms}.

שאלה 10 · MOSFET כמתג להפעלת דיודות LED

באיור א' לשאלה 10 מוצג מעגל חשמלי:

נתוני דיודת ה- LED: ILED=100 mA, VLED=4 VI_{LED}=100\,\text{mA},\ V_{LED}=4\,\text{V}.

נתוני הטרנזיסטור: K=200[mAV2], VT=3 VK=200\left[\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}\right],\ V_T=3\,\text{V}.

א.

בהנחה שהתנגדות RDS(on)R_{DS(on)} קטנה מאוד חשב את ערכו של הנגד RR.

(8 נקודות)
ב.

אם Vi=5 VV_i=5\,\text{V} חשב בקירוב את ההתנגדות RDS(on)R_{DS(on)} ואת מתח VDSV_{DS}.

(8 נקודות)

מחברים עוד 3 דיודות זהות לחלוטין כמתואר באיור ב' לשאלה 10:

ג.

חשב את הזרם הזורם דרך הדיודות. הנח RDS(on)R_{DS(on)} קטן מאוד.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

R=50 ΩR=50\,\Omega

נתון: VDD=9 VV_{DD}=9\,\text{V}, ILED=100 mAI_{LED}=100\,\text{mA}, VLED=4 VV_{LED}=4\,\text{V}, הטרנזיסטור מוליך עם RDS(on)≈0R_{DS(on)}\approx0.

מבוקש: RR שיגביל את זרם ה-LED ל-100 mA100\,\text{mA}.

הזרם זורם מ-VDDV_{DD} דרך RR, דרך ה-LED (מאנודה לקתודה) ודרך הטרנזיסטור לאדמה. כש-VDS≈0V_{DS}\approx0, חוק המתחים לאורך המסלול:

VDD=ILEDR+VLED ⇒ R=VDD−VLEDILED=9−40.1=50 ΩV_{DD}=I_{LED}R+V_{LED}\ \Rightarrow\ R=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{I_{LED}}=\frac{9-4}{0.1}=50\,\Omega

תשובה: R=50 ΩR=50\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

RDS(on)≈1.25 ΩR_{DS(on)}\approx1.25\,\Omega, VDS≈0.12 VV_{DS}\approx0.12\,\text{V}

נתון: VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}, VT=3 VV_T=3\,\text{V}, K=200 mAV2=0.2 AV2K=200\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}=0.2\,\frac{\text{A}}{\text{V}^2}, R=50 ΩR=50\,\Omega (מסעיף א).

1. הטרנזיסטור צריך לעבוד בתחום האוהמי (כמתג סגור). ההתנגדות שלו בתחום האוהמי, עבור VDSV_{DS} קטן:

RDS(on)≈12K(VGS−VT)=12⋅0.2⋅(5−3)=1.25 ΩR_{DS(on)}\approx\frac{1}{2K\left(V_{GS}-V_T\right)}=\frac{1}{2\cdot0.2\cdot(5-3)}=1.25\,\Omega

2. הזרם במעגל, עם RDS(on)R_{DS(on)} בטור עם RR:

ID=VDD−VLEDR+RDS(on)=9−450+1.25≈97.6 mAI_D=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{R+R_{DS(on)}}=\frac{9-4}{50+1.25}\approx97.6\,\text{mA}

3. המתח על הטרנזיסטור:

VDS=ID⋅RDS(on)=0.0976⋅1.25≈0.122 VV_{DS}=I_D\cdot R_{DS(on)}=0.0976\cdot1.25\approx0.122\,\text{V}

4. בדיקה: VDS=0.122 V<VGS−VT=2 VV_{DS}=0.122\,\text{V}<V_{GS}-V_T=2\,\text{V} - הטרנזיסטור אכן בתחום האוהמי. (זרם הרוויה האפשרי, K(VGS−VT)2=0.2⋅4=0.8 AK(V_{GS}-V_T)^2=0.2\cdot4=0.8\,\text{A}, גדול בהרבה מהזרם שהעומס מאפשר.)

תשובה: RDS(on)≈1.25 ΩR_{DS(on)}\approx1.25\,\Omega, VDS≈0.12 VV_{DS}\approx0.12\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

הזרם הכולל 100 mA100\,\text{mA}, כלומר 25 mA25\,\text{mA} בכל דיודה

ארבע הדיודות מחוברות במקביל ביניהן, וכולן בטור עם RR והטרנזיסטור. כל דיודה מוליכה מתייצבת על המתח VLED=4 VV_{LED}=4\,\text{V}, ולכן גם המתח המשותף לארבעתן הוא 4 V4\,\text{V}.

1. הזרם הכולל דרך RR (עם RDS(on)≈0R_{DS(on)}\approx0):

IR=VDD−VLEDR=9−450=0.1 A=100 mAI_R=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{R}=\frac{9-4}{50}=0.1\,\text{A}=100\,\text{mA}

2. הדיודות זהות, ולכן הזרם מתחלק ביניהן שווה בשווה:

ILED=1004=25 mAI_{LED}=\frac{100}{4}=25\,\text{mA} לכל דיודה.

הזרם זורם רק כשהטרנזיסטור מוליך, כלומר בזמן שהמבוא Vi=5 VV_i=5\,\text{V} (במשך הפולס שבאיור ג' לשאלה 10, 12 ms12\,\text{ms}); כשהמבוא 00 הטרנזיסטור חסום ואין זרם.

הזרם הכולל לא השתנה (הנגד RR קובע אותו), ולכן כל דיודה מקבלת רבע מהזרם הנומינלי ותאיר חלש יותר.

תשובה: דרך כל דיודה זורם 25 mA25\,\text{mA} (בסך הכול 100 mA100\,\text{mA}).

שאלה 11 · שאלות אמריקאיות: דיודות, זנר ו-MOSFET

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודות. כל הדיודות זהות.

11.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. 0.8 V0.8\,\text{V}

ב. 5 V5\,\text{V}

ג. 2.4 V2.4\,\text{V}

ד. 10 V10\,\text{V}

(4 נקודות)

נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודות.

11.2.

מתח המוצא שווה ל:

א. 10 V10\,\text{V}

ב. 4 V4\,\text{V}

ג. 5.4 V5.4\,\text{V}

ד. 5 V5\,\text{V}

(4 נקודות)

נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודת זנר.

11.3.

מתח המוצא שווה ל:

א. 10 V10\,\text{V}

ב. 8 V8\,\text{V}

ג. 4 V4\,\text{V}

ד. 12 V12\,\text{V}

(4 נקודות)

נתון המעגל הבא:

11.4.

הזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל:

א. 100 mA100\,\text{mA}

ב. 150 mA150\,\text{mA}

ג. 0 mA0\,\text{mA}

ד. 200 mA200\,\text{mA}

(4 נקודות)

נתון המעגל הבא:

11.5.

תפקיד הדיודה במעגל הוא:

א. להגן על הסליל.

ב. להגן על הטרנזיסטור.

ג. להגביל את הזרם בסליל.

ד. למנוע קיצור של מתח VDDV_{DD} בזמן המיתוג.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

ג. 2.4 V2.4\,\text{V}

לפי האופיין, דיודה מוליכה מתנהגת כמקור מתח של 0.8 V0.8\,\text{V}, ולא מוליכה מתחת למתח הזה. שלוש הדיודות בטור יוליכו רק אם המתח עליהן יגיע ל-3⋅0.8=2.4 V3\cdot0.8=2.4\,\text{V}.

1. נניח שהדיודות אינן מוליכות: נשאר מחלק מתח R1R_1-R2R_2:

Vo=10⋅11+1=5 V>2.4 VV_o=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}>2.4\,\text{V}, ולכן ההנחה שגויה - הדיודות מוליכות.

2. הדיודות מוליכות ומקבעות את המוצא: Vo=3⋅0.8=2.4 VV_o=3\cdot0.8=2.4\,\text{V}.

3. בדיקה: IR1=10−2.41=7.6 mAI_{R1}=\frac{10-2.4}{1}=7.6\,\text{mA}, IR2=2.41=2.4 mAI_{R2}=\frac{2.4}{1}=2.4\,\text{mA}, ובדיודות 7.6−2.4=5.2 mA>07.6-2.4=5.2\,\text{mA}>0 בכיוון ההולכה.

תשובה: ג. 2.4 V2.4\,\text{V}

סעיף 11.2

תשובה:

ג. 5.4 V5.4\,\text{V}

בענף האמצעי D1D_1 מחוברת בכיוון ההולכה (מלמעלה למטה), ודיודת הזנר DZD_Z מחוברת הפוך: הקתודה שלה למעלה. זרם כלפי מטה עובר בה רק בפריצה, ואז המתח עליה 4.7 V4.7\,\text{V} (לפי האופיין). כדי שהענף יוליך צריך מתח של 0.7+4.7=5.4 V0.7+4.7=5.4\,\text{V}.

1. בלי הענף: Vo=14⋅11+1=7 V>5.4 VV_o=14\cdot\frac{1}{1+1}=7\,\text{V}>5.4\,\text{V}, ולכן הענף מוליך.

2. Vo=VD1+VZ=0.7+4.7=5.4 VV_o=V_{D1}+V_Z=0.7+4.7=5.4\,\text{V}

3. בדיקה: IR1=14−5.41=8.6 mAI_{R1}=\frac{14-5.4}{1}=8.6\,\text{mA}, IR2=5.4 mAI_{R2}=5.4\,\text{mA}, בענף 3.2 mA>03.2\,\text{mA}>0.

תשובה: ג. 5.4 V5.4\,\text{V}

סעיף 11.3

תשובה:

א. 10 V10\,\text{V}

דיודת הזנר מחוברת עם הקתודה למעלה, כך שהמקור מנסה להעביר בה זרם בכיוון ההפוך. לפי האופיין היא נפרצת במתח 4 V4\,\text{V}, והמקור (12 V12\,\text{V}) גבוה מזה, ולכן היא בפריצה ועליה 4 V4\,\text{V}.

1. הזרם בלולאה (R1R_1, R2R_2 והזנר בטור):

I=V−VZR1+R2=12−41+3=2 mAI=\frac{V-V_Z}{R_1+R_2}=\frac{12-4}{1+3}=2\,\text{mA}

2. המוצא נמדד בין הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2 לבין האדמה, כלומר על R2R_2 והזנר יחד:

Vo=VZ+I⋅R2=4+2⋅3=10 VV_o=V_Z+I\cdot R_2=4+2\cdot3=10\,\text{V}

(או: Vo=V−I⋅R1=12−2⋅1=10 VV_o=V-I\cdot R_1=12-2\cdot1=10\,\text{V}.)

תשובה: א. 10 V10\,\text{V}

סעיף 11.4

תשובה:

ד. 200 mA200\,\text{mA} (בקירוב)

נתון: VDD=20 VV_{DD}=20\,\text{V}, r=100 Ωr=100\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, Vi=VGS=5 VV_i=V_{GS}=5\,\text{V}, VT=1 VV_T=1\,\text{V}, K=100 mAV2K=100\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}.

1. VGS>VTV_{GS}>V_T, ולכן הטרנזיסטור מוליך. זרם הרוויה שהוא יכול להעביר: K(VGS−VT)2=100⋅42=1600 mAK(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot4^2=1600\,\text{mA}.

2. במצב מתמיד הסליל קצר, והזרם המרבי שהעומס מאפשר הוא VDDr=20100=200 mA\frac{V_{DD}}{r}=\frac{20}{100}=200\,\text{mA}, הרבה פחות מ-1600 mA1600\,\text{mA}. לכן הטרנזיסטור בתחום האוהמי ומתנהג כמתג סגור עם התנגדות קטנה:

RDS(on)≈12K(VGS−VT)=12⋅0.1⋅4=1.25 ΩR_{DS(on)}\approx\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}=\frac{1}{2\cdot0.1\cdot4}=1.25\,\Omega

3. IL=VDDr+RDS(on)=20101.25≈197.5 mA≈200 mAI_L=\frac{V_{DD}}{r+R_{DS(on)}}=\frac{20}{101.25}\approx197.5\,\text{mA}\approx200\,\text{mA}

הדיודה חסומה (הקתודה שלה ב-VDDV_{DD}) ואינה משפיעה במצב מתמיד.

תשובה: ד. 200 mA200\,\text{mA}

סעיף 11.5

תשובה:

ב. להגן על הטרנזיסטור.

כשהטרנזיסטור נחסם, הזרם בסליל אינו יכול להיפסק בבת אחת. בלי דיודה הסליל היה מייצר מתח גבוה מאוד (v=Ldidtv=L\frac{di}{dt}) בין הדק המשפך ל-VDDV_{DD}, והמתח הזה היה נופל על הטרנזיסטור החסום ועלול להרוס אותו.

הדיודה (דיודת "גלגל חופשי") מחוברת במקביל לסליל ול-rr, עם הקתודה ל-VDDV_{DD}. בהולכה רגילה היא חסומה; ברגע החסימה היא מאפשרת לזרם הסליל להמשיך לזרום דרכה ולדעוך בהדרגה, וכך המתח על הטרנזיסטור נשאר בערך VDDV_{DD}.

תשובה: ב. להגן על הטרנזיסטור.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.