דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2021 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2021 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-6: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 7-11: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

שאלות 1-6 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך שש השאלות.

שאלות 7-11 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתי שאלות מתוך חמש השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · גשר נגדים: תנאי לזרם אפס בעומס

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

מה צריך להיות ערכו של R4R_4 כדי שדרך נגד RLR_L לא יזרום זרם?

(14 נקודות)
ב.

מה יהיה זרם דרך נגד RLR_L אם מקצרים את הנגד R4R_4. ציין את כוון הזרם.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

R4=40 kΩR_4=40\,k\Omega

נתון: V1=18 VV_1=18\,\text{V}, V2=9 VV_2=9\,\text{V}, R1=R2=16 kΩR_1=R_2=16\,k\Omega, R3=12 kΩR_3=12\,k\Omega, RL=18 kΩR_L=18\,k\Omega, R5=18 kΩR_5=18\,k\Omega, R6=9 kΩR_6=9\,k\Omega.

מבוקש: ערך R4R_4 שבעבורו IRL=0I_{R_L}=0.

סימון על הסרטוט. המעגל עם הערך R4=40 kΩR_4=40\,k\Omega שנקבל בסוף, כשדרך RLR_L לא זורם זרם:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. AA הוא הצומת שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3, BB הוא הצומת שבין R3R_3, R4R_4 ו-RLR_L, ו-CC הוא הצומת שבין RLR_L, R5R_5 ו-R6R_6.

•ההדק החיובי של V1V_1 נמצא ב-18 V18\,\text{V}, וההדק החיובי של V2V_2 נמצא ב-9 V9\,\text{V} (ההדקים השליליים מחוברים לקו התחתון).

•דרך RLR_L לא זורם זרם רק כאשר אין עליו מתח, כלומר VB=VCV_B=V_C. לכן BB ו-CC צבועים באותו צבע (6 V6\,\text{V}), אף שאין ביניהם תיל.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש כאן שלושה צמתים לא ידועים (AA, BB, CC), ובשיטת זרמי החוגים ארבעה חוגים, ובשתיהן גם R4R_4 נעלם. אבל התנאי IRL=0I_{R_L}=0 מפשט הכול: כשלא זורם זרם ב-RLR_L, אפשר לנתק אותו בלי לשנות דבר, והמעגל מתפרק לשני חלקים נפרדים שמחוברים רק בקו התחתון. הצד הימני הוא מחלק מתח. את הצד השמאלי נחליף במעגל תמורה של תבנין, ואז גם הוא מחלק מתח. לכן אין צורך במערכת משוואות.

1. הצד הימני: הזרם של V2V_2 זורם מההדק החיובי דרך R6R_6 ו-R5R_5 לקו התחתון. לפי מחלק מתח:

VC=V2⋅R5R5+R6=9⋅1818+9=6 VV_C=V_2\cdot\frac{R_5}{R_5+R_6}=9\cdot\frac{18}{18+9}=6\,\text{V}

2. ההדקים של הצד השמאלי. נחליף את V1V_1, R1R_1, R2R_2 במקור תבנין כפי שהוא נראה מהצומת AA ומהקו התחתון. מנתקים את R3R_3 (וכל מה שמימינו), ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה:

כשההדק AA פתוח, הזרם של V1V_1 עובר דרך R1R_1 ו-R2R_2 בטור, ומתח הריקם הוא המתח על R2R_2:

VTH=V1⋅R2R1+R2=18⋅1616+16=9 VV_{TH}=V_1\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=18\cdot\frac{16}{16+16}=9\,\text{V}

3. ההתנגדות השקולה. מאפסים את V1V_1 (מקור מתח מוחלף בקצר) ומסרטטים את המעגל החדש:

במעגל החדש הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר דרך הקצר לקו התחתון, ולכן הוא צבוע באותו צבע. כך גם R1R_1 וגם R2R_2 מחוברים בין הקו של AA לקו התחתון, כלומר במקביל:

RTH=R1∥R2=16⋅1616+16=8 kΩR_{TH}=R_1\parallel R_2=\frac{16\cdot16}{16+16}=8\,k\Omega

4. מקור התבנין מזין את R3R_3 ו-R4R_4 בטור (הזרם זורם משמאל לימין דרך R3R_3 ומלמעלה למטה דרך R4R_4), ולכן לפי מחלק מתח:

VB=VTH⋅R4RTH+R3+R4=9⋅R48+12+R4V_B=V_{TH}\cdot\frac{R_4}{R_{TH}+R_3+R_4}=9\cdot\frac{R_4}{8+12+R_4}

5. נדרוש VB=VC=6 VV_B=V_C=6\,\text{V}:

9⋅R420+R4=6 ⇒ 9R4=120+6R4 ⇒ 3R4=120 ⇒ R4=40 kΩ9\cdot\frac{R_4}{20+R_4}=6\ \Rightarrow\ 9R_4=120+6R_4\ \Rightarrow\ 3R_4=120\ \Rightarrow\ R_4=40\,k\Omega

בדיקה: VB=9⋅4060=6 V=VCV_B=9\cdot\frac{40}{60}=6\,\text{V}=V_C. הזרם ב-R3R_3 וב-R4R_4 הוא 640=0.15 mA\frac{6}{40}=0.15\,\text{mA}, ולכן VA=6+0.15⋅12=7.8 VV_A=6+0.15\cdot12=7.8\,\text{V}, כפי שמסומן בסרטוט. בצומת AA: נכנס 18−7.816=0.6375 mA\frac{18-7.8}{16}=0.6375\,\text{mA} ויוצאים 7.816+0.15=0.4875+0.15=0.6375 mA\frac{7.8}{16}+0.15=0.4875+0.15=0.6375\,\text{mA}.

תשובה: R4=40 kΩR_4=40\,k\Omega

סעיף ב

תשובה:

IRL=0.25 mAI_{R_L}=0.25\,\text{mA}, מימין לשמאל (מהצומת שבין R5R_5 ו-R6R_6 אל הצומת שבין R3R_3 ו-R4R_4).

סימון על הסרטוט. הנגד R4R_4 מקוצר, ולכן הוא מוחלף בתיל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). דרך הקצר הצומת BB מחובר אליו, ולכן VB=0 VV_B=0\,\text{V} והוא צבוע באותו צבע.

•הזרם IRLI_{R_L} מסומן דרך RLR_L מ-CC אל BB (מימין לשמאל).

•בצד השמאלי R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים עכשיו שניהם בין AA לקו התחתון, כלומר במקביל (16∥12=6.857 kΩ16\parallel12=6.857\,k\Omega), ולכן VA=18⋅6.85716+6.857=5.4 VV_A=18\cdot\frac{6.857}{16+6.857}=5.4\,\text{V}. הזרם של הצד השמאלי נבלע בקו התחתון דרך הקצר, ולא מגיע ל-RLR_L: הזרם ב-RLR_L נקבע רק מהצד הימני.

בחירת השיטה. עכשיו VBV_B ידוע, ובצד הימני נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, CC. נחליף את הצד הימני במעגל תמורה של תבנין ביחס ל-RLR_L, ובסוף נבדוק במשוואת צומת אחת.

1. ההדקים. הצד הימני (V2V_2, R6R_6, R5R_5) נראה מהצומת CC ומהקו התחתון. מתח הריקם הוא המתח של CC כשדרך RLR_L לא זורם זרם, וזה בדיוק המצב של סעיף א (VC=6 VV_C=6\,\text{V} בסרטוט המסומן שם):

VTH2=V2⋅R5R5+R6=9⋅1827=6 VV_{TH2}=V_2\cdot\frac{R_5}{R_5+R_6}=9\cdot\frac{18}{27}=6\,\text{V}

2. ההתנגדות השקולה. מאפסים את V2V_2 (קצר) ומסרטטים את הצד הימני מחדש:

הקצה הימני של R6R_6 מחובר עכשיו לקו התחתון (אותו צבע), ולכן R5R_5 ו-R6R_6 מחוברים שניהם בין CC לקו התחתון, כלומר במקביל:

RTH2=R5∥R6=18⋅918+9=6 kΩR_{TH2}=R_5\parallel R_6=\frac{18\cdot9}{18+9}=6\,k\Omega

3. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה של מקור התבנין, RTH2R_{TH2} ו-RLR_L אל BB שמתחו אפס:

IRL=VTH2−VBRTH2+RL=6−06+18=0.25 mAI_{R_L}=\frac{V_{TH2}-V_B}{R_{TH2}+R_L}=\frac{6-0}{6+18}=0.25\,\text{mA}

4. הזרם חיובי, ולכן הכיוון שסימנו נכון: הזרם זורם מהצומת CC (מתח גבוה) אל הצומת BB המקוצר לאדמה.

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. חוק הזרמים בצומת CC: הזרם שנכנס דרך R6R_6 שווה לזרמים שיוצאים דרך R5R_5 ודרך RLR_L:

9−VC9=VC18+VC−018 ⇒ 2(9−VC)=2VC ⇒ VC=4.5 V\frac{9-V_C}{9}=\frac{V_C}{18}+\frac{V_C-0}{18}\ \Rightarrow\ 2(9-V_C)=2V_C\ \Rightarrow\ V_C=4.5\,\text{V}

IRL=4.518=0.25 mAI_{R_L}=\frac{4.5}{18}=0.25\,\text{mA}. מתאים.

תשובה: IRL=0.25 mAI_{R_L}=0.25\,\text{mA}, זורם דרך RLR_L מימין לשמאל (מכיוון R6R_6 אל כיוון R3R_3).

שאלה 2 · מעגל נורטון, התאמת עומס וקוטר מוליך

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו ושרטטו את מעגל נורטון מהדקים a ו- b.

(14 נקודות)
ב.

דרוש שההספק המתפזר בנגד העומס RLR_L המחובר להדקי a,b יהיה מחצית מהספק המתפזר במקור INI_N. חשבו את ערכו של הנגד.

(3 נקודות)
ג.

הנגד RLR_L עשוי מחוט אלומיניום שאורכו 100 m100\,m מלופף על מבודד גלילי. המעגל נמצא בטמפרטורה T=20∘CT=20^\circ C. מה צריך להיות קוטרו של המוליך?

ההתנגדות הסגולית של אלומיניום היא: ρAl=0.029[Ω⋅mm2m]\rho_{Al}=0.029\left[\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}\right]

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

IN≈0.1185 mAI_N\approx0.1185\,\text{mA} (מ-aa אל bb דרך הקצר), RN=33.75 kΩR_N=33.75\,k\Omega

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, V2=20 VV_2=20\,\text{V}, I1=0.1 mAI_1=0.1\,\text{mA}, R1=10 kΩR_1=10\,k\Omega, R2=15 kΩR_2=15\,k\Omega, R3=20 kΩR_3=20\,k\Omega, R4=5 kΩR_4=5\,k\Omega, R5=15 kΩR_5=15\,k\Omega.

מבוקש: זרם נורטון INI_N והתנגדות נורטון RNR_N בין ההדקים aa ו-bb.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb. מאותם שני הדקים מודדים את מתח הריקם VabV_{ab}, את ההתנגדות השקולה RNR_N ואת זרם הקצר INI_N. נחשב את VabV_{ab} ואת RNR_N, ואז IN=VabRNI_N=\frac{V_{ab}}{R_N}. בסוף נבדוק את INI_N ישירות, בקצר בין ההדקים. (מתח בוולט חלקי התנגדות בקילו-אוהם נותן זרם במיליאמפר.)

שלב 1: מתח ריקם. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו של ההדק החיובי של V1V_1 נמצא ב-10 V10\,\text{V}, והקו של ההדק החיובי של V2V_2 ב-20 V20\,\text{V}.

•הקו של ההדק aa (הצומת שבין R1R_1, R2R_2 וההדק) נמצא ב-9 V9\,\text{V}, והקו שבין R2R_2 למקור הזרם ב-7.5 V7.5\,\text{V}.

•ההדק bb פתוח, ולכן דרך R3R_3 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח. שני הקצוות של R3R_3 באותו פוטנציאל, 5 V5\,\text{V}, ולכן הם צבועים באותו צבע.

•הקוטביות של VabV_{ab} מסומנת באיור: aa הוא הצד החיובי.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים, הצד השמאלי והצד הימני מחוברים רק בקו התחתון, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם. בצד השמאלי הזרם נקבע על ידי מקור הזרם, ובצד הימני יש חוג אחד (V2V_2, R5R_5, R4R_4). לכן כל מתח נמצא ישירות מחוק אוהם או ממחלק מתח, בלי מערכת משוואות.

1. מתח ההדק aa: הענף של R2R_2 בטור עם מקור הזרם I1I_1 מושך מהצומת aa זרם של 0.1 mA0.1\,\text{mA} כלפי מטה. זרם זה מגיע מ-V1V_1 דרך R1R_1 (משמאל לימין), ולכן:

Va=V1−I1⋅R1=10−0.1⋅10=9 VV_a=V_1-I_1\cdot R_1=10-0.1\cdot10=9\,\text{V}

ועל R2R_2 יורדים עוד 0.1⋅15=1.5 V0.1\cdot15=1.5\,\text{V}, כך שהקו שמעל מקור הזרם נמצא ב-7.5 V7.5\,\text{V}.

2. מתח ההדק bb: דרך R3R_3 לא זורם זרם, ולכן VbV_b שווה למתח הצומת שבין R3R_3, R4R_4 ו-R5R_5. בצד הימני הזרם של V2V_2 זורם דרך R5R_5 ו-R4R_4 בטור, ולפי מחלק מתח:

Vb=V2⋅R4R4+R5=20⋅55+15=5 VV_b=V_2\cdot\frac{R_4}{R_4+R_5}=20\cdot\frac{5}{5+15}=5\,\text{V}

3. מתח הדקים פתוחים:

Vab=Va−Vb=9−5=4 VV_{ab}=V_a-V_b=9-5=4\,\text{V}

שלב 2: התנגדות נורטון. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקורות המתח V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר, ומקור הזרם I1I_1 מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש ארבעה פוטנציאלים (ארבעה צבעים): הקו של aa, הקו של bb, הצומת האמצעי שבין R3R_3, R4R_4 ו-R5R_5, והקו התחתון. הקצה השמאלי של R1R_1 והקצה הימני של R5R_5 מחוברים עכשיו לקו התחתון דרך הקצרים.

5. הענף של R2R_2 נגמר בנתק, ולכן לא זורם בו זרם והוא לא משפיע. זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך R1R_1 אל הקו התחתון. משם הוא עולה אל הצומת האמצעי דרך R4R_4 ו-R5R_5, ששניהם מחוברים בין הקו התחתון לצומת האמצעי, כלומר במקביל. מהצומת האמצעי הוא עובר דרך R3R_3 אל bb. לכן:

R4∥R5=5⋅155+15=3.75 kΩR_4\parallel R_5=\frac{5\cdot15}{5+15}=3.75\,k\Omega

RN=R1+R4∥R5+R3=10+3.75+20=33.75 kΩR_N=R_1+R_4\parallel R_5+R_3=10+3.75+20=33.75\,k\Omega

שלב 3: זרם נורטון (זרם הקצר בין aa ל-bb, מ-aa אל bb):

IN=VabRN=433.75=0.1185 mAI_N=\frac{V_{ab}}{R_N}=\frac{4}{33.75}=0.1185\,\text{mA}

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. מקצרים את aa ו-bb ומחשבים את הזרם בקצר:

•aa ו-bb מחוברים עכשיו בתיל, ולכן הם צומת אחד, VV. הזרם INI_N זורם בקצר מ-aa אל bb, ומשם דרך R3R_3 אל הצומת האמצעי VmV_m.

•שני נעלמים, VV ו-VmV_m, ולכן שתי משוואות.

6. חוק הזרמים בצומת VV: נכנס הזרם דרך R1R_1, ויוצאים הזרם של מקור הזרם והזרם דרך R3R_3:

10−V10=0.1+V−Vm20\frac{10-V}{10}=0.1+\frac{V-V_m}{20}

7. חוק הזרמים בצומת VmV_m: נכנסים הזרם דרך R3R_3 והזרם מ-V2V_2 דרך R5R_5, ויוצא הזרם דרך R4R_4:

V−Vm20+20−Vm15=Vm5\frac{V-V_m}{20}+\frac{20-V_m}{15}=\frac{V_m}{5}

8. נכפול כל משוואה ב-6060 ונסדר:

3V−Vm=183V-V_m=18, 3V−19Vm=−803V-19V_m=-80

נחסר את המשוואות: 18Vm=98 ⇒ Vm≈5.44 V18V_m=98\ \Rightarrow\ V_m\approx5.44\,\text{V}, ואז V=18+5.443≈7.81 VV=\frac{18+5.44}{3}\approx7.81\,\text{V}.

9. IN=V−VmR3=7.81−5.4420≈0.1185 mAI_N=\frac{V-V_m}{R_3}=\frac{7.81-5.44}{20}\approx0.1185\,\text{mA}. מתאים. (הקו שמעל מקור הזרם נמצא עכשיו ב-7.81−1.5=6.31 V7.81-1.5=6.31\,\text{V}.)

שלב 4: המעגל. מעגל נורטון: מקור זרם IN=0.1185 mAI_N=0.1185\,\text{mA} במקביל לנגד RN=33.75 kΩR_N=33.75\,k\Omega בין ההדקים aa ו-bb. חץ המקור פונה אל ההדק aa (המקור דוחף זרם החוצה מההדק aa, דרך העומס, ובחזרה דרך bb), כך שבהדקים פתוחים aa חיובי ביחס ל-bb ב-4 V4\,\text{V}.

תשובה: IN≈0.1185 mAI_N\approx0.1185\,\text{mA} (החץ אל aa), RN=33.75 kΩR_N=33.75\,k\Omega במקביל למקור.

סעיף ב

תשובה:

RL=RN=33.75 kΩR_L=R_N=33.75\,k\Omega

כאשר מחברים את RLR_L להדקים, במעגל נורטון יש מקור זרם ושני נגדים במקביל, RNR_N ו-RLR_L, עם אותו מתח VV על שניהם.

1. ההספק שהמקור INI_N מוסר מתחלק בין שני הנגדים:

PIN=V2RN+V2RLP_{I_N}=\frac{V^2}{R_N}+\frac{V^2}{R_L}

2. נדרוש PRL=12PINP_{R_L}=\frac{1}{2}P_{I_N}, כלומר ההספק ב-RLR_L שווה להספק ב-RNR_N:

V2RL=V2RN ⇒ RL=RN\frac{V^2}{R_L}=\frac{V^2}{R_N}\ \Rightarrow\ R_L=R_N

3. מכאן:

RL=RN=33.75 kΩR_L=R_N=33.75\,k\Omega

(זהו גם תנאי ההעברה המרבית של הספק לעומס.)

תשובה: RL=33.75 kΩR_L=33.75\,k\Omega

סעיף ג

תשובה:

d≈0.0105 mmd\approx0.0105\,\text{mm} (שטח חתך A≈8.59⋅10−5 mm2A\approx8.59\cdot10^{-5}\,\text{mm}^2)

נתון: RL=33.75 kΩ=33750 ΩR_L=33.75\,k\Omega=33750\,\Omega, l=100 ml=100\,\text{m}, ρAl=0.029 Ω⋅mm2m\rho_{Al}=0.029\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}} (ב-20∘C20^\circ C, ולכן אין צורך בתיקון טמפרטורה).

מבוקש: קוטר המוליך dd.

1. מנוסחת התנגדות של מוליך R=ρlAR=\rho\frac{l}{A} נבודד את שטח החתך:

A=ρ⋅lRL=0.029⋅10033750=8.593⋅10−5 mm2A=\frac{\rho\cdot l}{R_L}=\frac{0.029\cdot100}{33750}=8.593\cdot10^{-5}\,\text{mm}^2

2. שטח חתך עגול הוא A=πd24A=\frac{\pi d^2}{4}, ולכן:

d=4Aπ=4⋅8.593⋅10−5π=0.01046 mmd=\sqrt{\frac{4A}{\pi}}=\sqrt{\frac{4\cdot8.593\cdot10^{-5}}{\pi}}=0.01046\,\text{mm}

הערה: זהו חוט דק מאוד (כ-10 μm10\,\mu\text{m}); כך יוצא מהנתונים.

תשובה: d≈0.0105 mmd\approx0.0105\,\text{mm}

שאלה 3 · מעגל זרם ישר: מתחי צמתים ונגד חסר

באיור לשאלה 3 נתון מעגל חשמלי. המעגל כולל שני מקורות זרם ישר, מקור מתח ישר וחמישה נגדים.

נתון שמתח הצומת הוא VX=15 VV_X=15\,V.

א.

חשבו את מפל המתח על הנגד R1R_1.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ערך הנגד R4R_4.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VR1=29 VV_{R_1}=29\,\text{V}

נתון: IS1=3 AI_{S_1}=3\,\text{A}, IS2=2 AI_{S_2}=2\,\text{A}, VS=25 VV_S=25\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, R5=30 ΩR_5=30\,\Omega, VX=15 VV_X=15\,\text{V}.

מבוקש: המתח על R1R_1.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס, והקו התחתון כולו נמצא ב-0 V0\,\text{V}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. VAV_A הוא הקו השמאלי העליון: מחוברים אליו IS1I_{S_1}, R1R_1, R3R_3 ו-R5R_5 (גם התיל שעולה אל R5R_5 הוא חלק ממנו).

•VBV_B הוא הצומת שבין R3R_3, R4R_4 ומקור המתח. לפי האיור הלוח הארוך (ההדק החיובי) של VSV_S פונה אל BB והלוח הקצר אל VXV_X, ולכן VB=VX+VSV_B=V_X+V_S.

•VX=15 VV_X=15\,\text{V} (נתון) הוא הקו הימני: מחוברים אליו VSV_S, R5R_5, R2R_2 ו-IS2I_{S_2}.

•R1R_1 מחובר בין הקו של VAV_A לקו התחתון, ולכן VR1=VAV_{R_1}=V_A.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•זרמי חוגים: במעגל חמישה חוגים, ושניים מהם נקבעים על ידי מקורות הזרם. נשארים שלושה נעלמים, וגם R4R_4 לא ידוע.

•מתחי צמתים: VXV_X נתון, ו-VBV_B נקבע ממנו דרך מקור המתח. נשאר נעלם אחד, VAV_A, ומשוואה אחת. ובצומת AA כל הנגדים ידועים.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, במשוואה אחת בצומת AA.

1. מתח הצומת BB:

VB=VX+VS=15+25=40 VV_B=V_X+V_S=15+25=40\,\text{V}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת AA: נכנס אליו IS1I_{S_1} (החץ פונה למעלה), ונסמן את הזרמים היוצאים ממנו דרך R1R_1 (למטה), דרך R3R_3 (ימינה, אל BB) ודרך R5R_5 (ימינה, אל VXV_X). כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין קצות הנגד:

IS1=VAR1+VA−VBR3+VA−VXR5I_{S_1}=\frac{V_A}{R_1}+\frac{V_A-V_B}{R_3}+\frac{V_A-V_X}{R_5}

3=VA10+VA−4030+VA−15303=\frac{V_A}{10}+\frac{V_A-40}{30}+\frac{V_A-15}{30}

3. נכפול ב-30:

90=3VA+VA−40+VA−15 ⇒ 5VA=145 ⇒ VA=29 V90=3V_A+V_A-40+V_A-15\ \Rightarrow\ 5V_A=145\ \Rightarrow\ V_A=29\,\text{V}

4. המתח על R1R_1:

VR1=VA=29 VV_{R_1}=V_A=29\,\text{V} (הקצה העליון חיובי), והזרם בו IR1=2910=2.9 AI_{R_1}=\frac{29}{10}=2.9\,\text{A}.

תשובה: VR1=29 VV_{R_1}=29\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

R4=80027≈29.63 ΩR_4=\frac{800}{27}\approx29.63\,\Omega

משתמשים בתוצאות סעיף א: VA=29 VV_A=29\,\text{V}, VB=40 VV_B=40\,\text{V}, VX=15 VV_X=15\,\text{V}.

רעיון: נמצא את הזרם דרך מקור המתח מחוק הזרמים בצומת VXV_X, ואז את הזרם ב-R4R_4 מחוק הזרמים בצומת BB.

סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, ונוסיף עליו את הזרמים בכיוון שבו הם זורמים בפועל (לפי החישוב שבהמשך):

1. הזרמים בנגדים המחוברים ל-AA:

IR3=VA−VBR3=29−4030=−0.3667 AI_{R_3}=\frac{V_A-V_B}{R_3}=\frac{29-40}{30}=-0.3667\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם ב-R3R_3 זורם בפועל מ-BB אל AA, בגודל 1130≈0.3667 A\frac{11}{30}\approx0.3667\,\text{A}, ולכן החץ שלו בסרטוט פונה שמאלה.

IR5=VA−VXR5=29−1530=0.4667 AI_{R_5}=\frac{V_A-V_X}{R_5}=\frac{29-15}{30}=0.4667\,\text{A} (מ-AA אל VXV_X)

2. הזרם ב-R2R_2 (מלמעלה למטה):

IR2=VXR2=1520=0.75 AI_{R_2}=\frac{V_X}{R_2}=\frac{15}{20}=0.75\,\text{A}

3. חוק הזרמים בצומת VXV_X: נכנסים IS2=2 AI_{S_2}=2\,\text{A} (החץ למעלה) ו-IR5I_{R_5}. נסמן ב-IVI_V את הזרם דרך מקור המתח מ-VXV_X אל BB (מימין לשמאל). היוצאים: IR2I_{R_2} ו-IVI_V:

IS2+IR5=IR2+IV ⇒ IV=2+0.4667−0.75=1.7167 AI_{S_2}+I_{R_5}=I_{R_2}+I_V\ \Rightarrow\ I_V=2+0.4667-0.75=1.7167\,\text{A}

4. חוק הזרמים בצומת BB: נכנס IV=1.7167 AI_V=1.7167\,\text{A}, ויוצאים הזרם דרך R3R_3 אל AA (0.3667 A0.3667\,\text{A}) והזרם דרך R4R_4 למטה:

IR4=IV−0.3667=1.7167−0.3667=1.35 AI_{R_4}=I_V-0.3667=1.7167-0.3667=1.35\,\text{A}

5. לפי חוק אוהם:

R4=VBIR4=401.35=29.63 ΩR_4=\frac{V_B}{I_{R_4}}=\frac{40}{1.35}=29.63\,\Omega

בדיקה (חוק הזרמים בכל המעגל): המקורות מזרימים 3+2=5 A3+2=5\,\text{A} אל הצמתים העליונים, והזרמים החוזרים דרך הנגדים לקו התחתון הם 2.9+1.35+0.75=5 A2.9+1.35+0.75=5\,\text{A}.

תשובה: R4≈29.63 ΩR_4\approx29.63\,\Omega

שאלה 4 · מקור זרם, מקור מתח פורק והספקים

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי. המעגל כולל מקור זרם ישר, מקור מתח ישר וארבעה נגדים.

הספק מקור המתח VSV_S הוא 20W20W והוא מתנהג כספק (כלומר מקור המתח במצב פריקה).

א.

חשבו את ערך מקור הזרם ISI_S.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את:

(1)

ההספק המתפתח בנגד R1R_1.

(2)

הספק מקור הזרם ISI_S.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

IS=14.75 AI_S=14.75\,\text{A}

נתון: VS=10 VV_S=10\,\text{V}, PVS=20 WP_{V_S}=20\,\text{W} (ספק), R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, R4=40 ΩR_4=40\,\Omega.

מבוקש: ISI_S.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס, והקו התחתון כולו נמצא ב-0 V0\,\text{V}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. VAV_A הוא הקו השמאלי העליון: מחוברים אליו ISI_S, R1R_1, R3R_3 ו-R4R_4. VBV_B הוא הקו הימני: מחוברים אליו VSV_S, R4R_4 ו-R2R_2. הקו הקצר שבין R3R_3 למקור המתח הוא פוטנציאל שלישי.

•לפי האיור הלוח הארוך (ההדק החיובי) של VSV_S פונה אל BB.

•הזרמים: I3I_3 בענף של R3R_3 ו-VSV_S (בכיוון החץ שבאיור), I4I_4 דרך R4R_4 מ-AA אל BB, I1I_1 דרך R1R_1 ו-I2I_2 דרך R2R_2 כלפי מטה.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש שני צמתים לא ידועים (VAV_A, VBV_B), אבל גם ISI_S לא ידוע, כך שאין מספיק משוואות כדי להתחיל מהן. מה שידוע הוא ההספק של מקור המתח, והוא נותן את הזרם בענף אחד. לכן נעבוד אחורה מהענף הידוע: ממנו נקבל את ההפרש VA−VBV_A-V_B, ואחר כך כל זרם מחוק אוהם וחוק הזרמים.

1. הזרם במקור המתח: מקור מתח שמתנהג כספק - הזרם יוצא מההדק החיובי שלו. לכן הזרם בענף R3R_3-VSV_S זורם משמאל לימין (מ-AA אל BB, בכיוון החץ שבאיור):

I3=PVSVS=2010=2 AI_3=\frac{P_{V_S}}{V_S}=\frac{20}{10}=2\,\text{A}

2. הקשר בין VAV_A ל-VBV_B לאורך הענף: לאורך R3R_3 המתח יורד ב-I3R3I_3R_3, ובמעבר דרך המקור מההדק השלילי לחיובי הוא עולה ב-VSV_S:

VB=VA−I3R3+VS=VA−2⋅30+10=VA−50V_B=V_A-I_3R_3+V_S=V_A-2\cdot30+10=V_A-50

כלומר VA−VB=50 VV_A-V_B=50\,\text{V}.

3. הזרם ב-R4R_4 מ-AA אל BB:

I4=VA−VBR4=5040=1.25 AI_4=\frac{V_A-V_B}{R_4}=\frac{50}{40}=1.25\,\text{A}

4. חוק הזרמים בצומת BB: נכנסים I3I_3 ו-I4I_4, ויוצא הזרם דרך R2R_2 כלפי מטה:

I2=VBR2=I3+I4=2+1.25=3.25 A ⇒ VB=3.25⋅20=65 VI_2=\frac{V_B}{R_2}=I_3+I_4=2+1.25=3.25\,\text{A}\ \Rightarrow\ V_B=3.25\cdot20=65\,\text{V}

ולכן VA=VB+50=115 VV_A=V_B+50=115\,\text{V}, והקו שבין R3R_3 למקור נמצא ב-VA−I3R3=115−60=55 VV_A-I_3R_3=115-60=55\,\text{V} (ועוד 10 V10\,\text{V} של המקור נותנים 65 V65\,\text{V}, מתאים).

5. חוק הזרמים בצומת AA: הזרם ISI_S נכנס, ויוצאים הזרמים דרך R1R_1 (למטה), דרך R3R_3 ודרך R4R_4:

IS=VAR1+I3+I4=11510+2+1.25=11.5+3.25=14.75 AI_S=\frac{V_A}{R_1}+I_3+I_4=\frac{115}{10}+2+1.25=11.5+3.25=14.75\,\text{A}

תשובה: IS=14.75 AI_S=14.75\,\text{A}

סעיף ב

(1)
תשובה:

PR1=1322.5 WP_{R_1}=1322.5\,\text{W}

על R1R_1 יש המתח VA=115 VV_A=115\,\text{V} (מסעיף א):

PR1=VA2R1=115210=1322.5 WP_{R_1}=\frac{V_A^2}{R_1}=\frac{115^2}{10}=1322.5\,\text{W}

תשובה: PR1=1322.5 WP_{R_1}=1322.5\,\text{W}

(2)
תשובה:

PIS=1696.25 WP_{I_S}=1696.25\,\text{W} (ספק)

המתח על מקור הזרם הוא VA=115 VV_A=115\,\text{V}, והזרם יוצא מהמקור אל ההדק בעל המתח הגבוה, ולכן המקור מספק הספק:

PIS=VA⋅IS=115⋅14.75=1696.25 WP_{I_S}=V_A\cdot I_S=115\cdot14.75=1696.25\,\text{W}

בדיקת מאזן הספקים: בנגדים

PR=115210+22⋅30+1.252⋅40+65220=1322.5+120+62.5+211.25=1716.25 WP_R=\frac{115^2}{10}+2^2\cdot30+1.25^2\cdot40+\frac{65^2}{20}=1322.5+120+62.5+211.25=1716.25\,\text{W}

ובמקורות: 1696.25+20=1716.25 W1696.25+20=1716.25\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: PIS=1696.25 WP_{I_S}=1696.25\,\text{W}, והמקור מתפקד כספק.

שאלה 5 · מעגל RLC בזרם חילופין: תדר, מתח והספק

באיור לשאלה 5 נתון המעגל הבא:

א.

אם ידוע ש: XC=2⋅XLX_C=2\cdot X_L חשבו את תדר ff ואת המהירות הזוויתית ω\omega.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את המתח על הדקי הקבל CC. רשמו את המתח במישור הזמן.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המתפזר בספק הכוח.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}, f≈79.58 Hzf\approx79.58\,\text{Hz}

נתון: L=20 mHL=20\,\text{mH}, C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, והתנאי XC=2XLX_C=2X_L.

מבוקש: ω\omega ו-ff.

1. נציב את הביטויים של ההיגבים בתנאי:

1ωC=2ωL ⇒ ω2=12LC\frac{1}{\omega C}=2\omega L\ \Rightarrow\ \omega^2=\frac{1}{2LC}

2. נציב:

ω=12⋅0.02⋅100⋅10−6=250000=500 rad/s\omega=\sqrt{\frac{1}{2\cdot0.02\cdot100\cdot10^{-6}}}=\sqrt{250000}=500\,\text{rad/s}

3. התדר:

f=ω2π=5002π=79.58 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{500}{2\pi}=79.58\,\text{Hz}

4. ההיגבים בתדר זה (נצטרך אותם בהמשך):

XL=ωL=500⋅0.02=10 ΩX_L=\omega L=500\cdot0.02=10\,\Omega, XC=1ωC=1500⋅10−4=20 Ω=2XLX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{500\cdot10^{-4}}=20\,\Omega=2X_L

תשובה: ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}, f≈79.58 Hzf\approx79.58\,\text{Hz}

סעיף ב

תשובה:

VˉC=14.04∠−24.44∘ V\bar{V}_C=14.04\angle-24.44^\circ\,\text{V} (ערך מרבי; ערך יעיל 9.93 V9.93\,\text{V}), vC(t)=14.04sin⁡(500t−24.44∘) Vv_C(t)=14.04\sin(500t-24.44^\circ)\,\text{V}

נתון: VˉS=102∠0∘ V\bar{V}_S=10\sqrt{2}\angle0^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, ומסעיף א XL=10 ΩX_L=10\,\Omega, XC=20 ΩX_C=20\,\Omega, ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}.

מבוקש: המתח על הקבל כפאזור ובמישור הזמן.

הנחה: גודל הפאזור של המקור הוא הערך המרבי (אמפליטודה), כלומר vS(t)=102sin⁡(500t) Vv_S(t)=10\sqrt{2}\sin(500t)\,\text{V} וערכו היעיל 10 V10\,\text{V}.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים כאן הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל של זרם ישר:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו של ההדק החיובי של המקור נמצא בפוטנציאל VˉS\bar{V}_S.

•יש רק צומת אחד שהפוטנציאל שלו לא ידוע: הקו האמצעי. הקבל ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו הזה לקו התחתון, ולכן הפוטנציאל שלו הוא המתח על הקבל, VˉC\bar{V}_C.

•R1R_1 ו-LL מחוברים שניהם בין הקו של VˉS\bar{V}_S לקו של VˉC\bar{V}_C, כלומר במקביל (נסמן Z1Z_1). R2R_2 ו-CC מחוברים במקביל בין הקו של VˉC\bar{V}_C לקו התחתון (נסמן Z2Z_2). הזרם Iˉ\bar{I} של המקור עובר דרך Z1Z_1 ואחר כך דרך Z2Z_2.

בחירת השיטה. המעגל הוא שתי עכבות מקביליות בטור, עם צומת לא ידוע אחד. לכן מספיק לחבר עכבות ולהשתמש במחלק מתח, ואין צורך במערכת משוואות.

1. העכבה Z1Z_1:

Z1=R1⋅jXLR1+jXL=10⋅j1010+j10=j10010+j10=5+j5=7.071∠45∘ ΩZ_1=\frac{R_1\cdot jX_L}{R_1+jX_L}=\frac{10\cdot j10}{10+j10}=\frac{j100}{10+j10}=5+j5=7.071\angle45^\circ\,\Omega

2. העכבה Z2Z_2:

Z2=R2⋅(−jXC)R2−jXC=30⋅(−j20)30−j20=600∠−90∘36.06∠−33.69∘=16.64∠−56.31∘=9.231−j13.846 ΩZ_2=\frac{R_2\cdot(-jX_C)}{R_2-jX_C}=\frac{30\cdot(-j20)}{30-j20}=\frac{600\angle-90^\circ}{36.06\angle-33.69^\circ}=16.64\angle-56.31^\circ=9.231-j13.846\,\Omega

3. העכבה הכוללת:

Z=Z1+Z2=(5+j5)+(9.231−j13.846)=14.231−j8.846=16.76∠−31.87∘ ΩZ=Z_1+Z_2=(5+j5)+(9.231-j13.846)=14.231-j8.846=16.76\angle-31.87^\circ\,\Omega

4. זרם המקור:

Iˉ=VˉSZ=14.142∠0∘16.76∠−31.87∘=0.844∠31.87∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_S}{Z}=\frac{14.142\angle0^\circ}{16.76\angle-31.87^\circ}=0.844\angle31.87^\circ\,\text{A}

5. המתח על הקבל:

VˉC=Iˉ⋅Z2=0.844∠31.87∘⋅16.64∠−56.31∘=14.04∠−24.44∘ V\bar{V}_C=\bar{I}\cdot Z_2=0.844\angle31.87^\circ\cdot16.64\angle-56.31^\circ=14.04\angle-24.44^\circ\,\text{V}

ערכו היעיל: VC,rms=14.042=9.93 VV_{C,rms}=\frac{14.04}{\sqrt{2}}=9.93\,\text{V}.

בדיקה (חוק המתחים): VˉZ1=IˉZ1=0.844∠31.87∘⋅7.071∠45∘=5.968∠76.87∘=1.356+j5.812 V\bar{V}_{Z_1}=\bar{I}Z_1=0.844\angle31.87^\circ\cdot7.071\angle45^\circ=5.968\angle76.87^\circ=1.356+j5.812\,\text{V}, ו-VˉC=12.786−j5.812 V\bar{V}_C=12.786-j5.812\,\text{V}; הסכום 14.142+j0=VˉS14.142+j0=\bar{V}_S.

6. במישור הזמן (באותה פונקציה כמו המקור):

vC(t)=14.04sin⁡(500t−24.44∘) Vv_C(t)=14.04\sin(500t-24.44^\circ)\,\text{V}

תשובה: VˉC=14.04∠−24.44∘ V\bar{V}_C=14.04\angle-24.44^\circ\,\text{V}, vC(t)=14.04sin⁡(500t−24.44∘) Vv_C(t)=14.04\sin(500t-24.44^\circ)\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

P≈5.07 WP\approx5.07\,\text{W}

ההספק הפעיל שהספק מוסר למעגל (ומתפזר בנגדים) מחושב מהערכים היעילים.

1. ערכים יעילים: Vrms=14.1422=10 VV_{rms}=\frac{14.142}{\sqrt{2}}=10\,\text{V}, Irms=0.8442=0.5968 AI_{rms}=\frac{0.844}{\sqrt{2}}=0.5968\,\text{A}, והזווית בין המתח לזרם היא φ=−31.87∘\varphi=-31.87^\circ (הזרם מקדים, המעגל קיבולי).

2. ההספק הפעיל:

P=Vrms⋅Irms⋅cos⁡φ=10⋅0.5968⋅cos⁡(31.87∘)=10⋅0.5968⋅0.8493=5.07 WP=V_{rms}\cdot I_{rms}\cdot\cos\varphi=10\cdot0.5968\cdot\cos(31.87^\circ)=10\cdot0.5968\cdot0.8493=5.07\,\text{W}

3. בדיקה לפי ההספק בנגדים: VZ1,rms=5.9682=4.22 VV_{Z_1,rms}=\frac{5.968}{\sqrt{2}}=4.22\,\text{V} ו-VC,rms=9.931 VV_{C,rms}=9.931\,\text{V}:

PR1=4.22210=1.781 WP_{R_1}=\frac{4.22^2}{10}=1.781\,\text{W}, PR2=9.931230=3.288 WP_{R_2}=\frac{9.931^2}{30}=3.288\,\text{W}, והסכום 5.07 W5.07\,\text{W}.

הערה: אם מפרשים את 10210\sqrt{2} כערך יעיל, כל ההספקים גדלים פי 2 (P≈10.14 WP\approx10.14\,\text{W}).

תשובה: P≈5.07 WP\approx5.07\,\text{W}

שאלה 6 · מעגל טורי-מקבילי בזרם חילופין: זרם והספקים

באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את הזרם II במעגל.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים האקטיבי, הריאקטיבי והמדומה שנמסר למעגל על ידי מקור VSV_S.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את המתח על הדקי הנגד R2R_2.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Iˉ=28.27∠41.62∘ A=21.14+j18.78 A\bar{I}=28.27\angle41.62^\circ\,\text{A}=21.14+j18.78\,\text{A}

נתון: VˉS=100∠0∘ V\bar{V}_S=100\angle0^\circ\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, XL1=3 ΩX_{L1}=3\,\Omega, R3=1 ΩR_3=1\,\Omega, XL2=5 ΩX_{L2}=5\,\Omega.

מבוקש: הזרם Iˉ\bar{I} (בכיוון החץ, יוצא מההדק החיובי של המקור דרך R1R_1).

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל של זרם ישר:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס, והקו התחתון כולו נמצא ב-0 V0\,\text{V}. הקו של ההדק החיובי של המקור נמצא בפוטנציאל VˉS\bar{V}_S.

•Vˉp\bar{V}_p הוא הקו העליון הימני: אליו מחוברים R2R_2, XL1X_{L1} והענף של R3R_3 ו-XL2X_{L2}. שלושתם מחוברים בין הקו הזה לקו התחתון, כלומר במקביל.

•הקו הקצר שבין R1R_1 ל-XCX_C והקו הקצר שבין R3R_3 ל-XL2X_{L2} הם צמתים שהזרם לא מתפצל בהם, ולכן הרכיבים שמשני צדיהם בטור.

•הזרם Iˉ\bar{I} בכיוון החץ שבאיור.

בחירת השיטה. המעגל הוא R1R_1 ו-XCX_C בטור עם שלושה ענפים מקבילים, ויש בו צומת אחד שהזרם מתפצל בו (Vˉp\bar{V}_p). לכן מספיק לחבר עכבות (טור ומקביל) ולהשתמש בחוק אוהם, ואין צורך במערכת משוואות.

1. נחבר את הענפים המקבילים בעזרת מוליכויות:

Yp=16+1j3+11+j5=0.16667−j0.33333+(0.03846−j0.19231)=0.20513−j0.52564 SY_p=\frac{1}{6}+\frac{1}{j3}+\frac{1}{1+j5}=0.16667-j0.33333+(0.03846-j0.19231)=0.20513-j0.52564\,\text{S}

Zp=1Yp=10.5642∠−68.68∘=1.7723∠68.68∘=0.6443+j1.6510 ΩZ_p=\frac{1}{Y_p}=\frac{1}{0.5642\angle-68.68^\circ}=1.7723\angle68.68^\circ=0.6443+j1.6510\,\Omega

2. העכבה הכוללת:

Z=R1−jXC+Zp=2−j4+0.6443+j1.6510=2.6443−j2.3490=3.537∠−41.62∘ ΩZ=R_1-jX_C+Z_p=2-j4+0.6443+j1.6510=2.6443-j2.3490=3.537\angle-41.62^\circ\,\Omega

3. הזרם לפי חוק אוהם:

Iˉ=VˉSZ=100∠0∘3.537∠−41.62∘=28.27∠41.62∘ A=21.14+j18.78 A\bar{I}=\frac{\bar{V}_S}{Z}=\frac{100\angle0^\circ}{3.537\angle-41.62^\circ}=28.27\angle41.62^\circ\,\text{A}=21.14+j18.78\,\text{A}

הזרם מקדים את המתח, כלומר המעגל כולו קיבולי.

תשובה: Iˉ=28.27∠41.62∘ A\bar{I}=28.27\angle41.62^\circ\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

P≈1056.9 WP\approx1056.9\,\text{W}, Q≈−938.8 VArQ\approx-938.8\,\text{VAr} (קיבולי), S≈1413.6 VAS\approx1413.6\,\text{VA}

הנחה: גודל הפאזור הוא הערך המרבי (כמו בשאלה 5), ולכן הערכים היעילים הם Vrms=1002=70.71 VV_{rms}=\frac{100}{\sqrt{2}}=70.71\,\text{V} ו-Irms=28.272=19.99 AI_{rms}=\frac{28.27}{\sqrt{2}}=19.99\,\text{A}.

1. ההספק המדומה:

S=Vrms⋅Irms=70.71⋅19.99=1413.6 VAS=V_{rms}\cdot I_{rms}=70.71\cdot19.99=1413.6\,\text{VA}

2. הזווית בין המתח לזרם φ=0∘−41.62∘=−41.62∘\varphi=0^\circ-41.62^\circ=-41.62^\circ, ומכאן:

P=Scos⁡φ=1413.6⋅cos⁡(41.62∘)=1413.6⋅0.7476=1056.9 WP=S\cos\varphi=1413.6\cdot\cos(41.62^\circ)=1413.6\cdot0.7476=1056.9\,\text{W}

Q=Ssin⁡φ=1413.6⋅sin⁡(−41.62∘)=−938.8 VArQ=S\sin\varphi=1413.6\cdot\sin(-41.62^\circ)=-938.8\,\text{VAr} (שלילי: הספק היגבי קיבולי)

3. בדיקה לפי הרכיבים: P=Irms2⋅Re(Z)=19.992⋅2.6443=1056.9 WP=I_{rms}^2\cdot\text{Re}(Z)=19.99^2\cdot2.6443=1056.9\,\text{W}, Q=Irms2⋅Im(Z)=19.992⋅(−2.349)=−938.8 VArQ=I_{rms}^2\cdot\text{Im}(Z)=19.99^2\cdot(-2.349)=-938.8\,\text{VAr}.

הערה: אם מפרשים את 100∠0∘100\angle0^\circ כערך יעיל, כל ההספקים גדלים פי 2 (P≈2113.7 WP\approx2113.7\,\text{W}, Q≈−1877.7 VArQ\approx-1877.7\,\text{VAr}, S≈2827.3 VAS\approx2827.3\,\text{VA}).

תשובה: P≈1056.9 WP\approx1056.9\,\text{W}, Q≈−938.8 VArQ\approx-938.8\,\text{VAr} (קיבולי), S≈1413.6 VAS\approx1413.6\,\text{VA}

סעיף ג

תשובה:

VˉR2=50.11∠110.30∘ V\bar{V}_{R_2}=50.11\angle110.30^\circ\,\text{V} (ערך יעיל 35.43 V35.43\,\text{V})

לפי הסרטוט המסומן מסעיף א, הנגד R2R_2 מחובר בין הקו של Vˉp\bar{V}_p לקו התחתון, במקביל לשני הענפים האחרים. לכן המתח עליו הוא Vˉp\bar{V}_p, המתח על ZpZ_p.

1. לפי חוק אוהם:

VˉR2=Iˉ⋅Zp=28.27∠41.62∘⋅1.7723∠68.68∘=50.11∠110.30∘ V=−17.38+j47.00 V\bar{V}_{R_2}=\bar{I}\cdot Z_p=28.27\angle41.62^\circ\cdot1.7723\angle68.68^\circ=50.11\angle110.30^\circ\,\text{V}=-17.38+j47.00\,\text{V}

2. ערכו היעיל: VR2,rms=50.112=35.43 VV_{R_2,rms}=\frac{50.11}{\sqrt{2}}=35.43\,\text{V}.

בדיקה (חוק המתחים): Iˉ(R1−jXC)=(21.14+j18.78)(2−j4)=117.38−j47.00 V\bar{I}(R_1-jX_C)=(21.14+j18.78)(2-j4)=117.38-j47.00\,\text{V}, ובתוספת VˉR2\bar{V}_{R_2} מתקבל 100+j0=VˉS100+j0=\bar{V}_S.

תשובה: VˉR2=50.11∠110.30∘ V\bar{V}_{R_2}=50.11\angle110.30^\circ\,\text{V}

שאלה 7 · מעגל RC עם שני מפסקים: טעינה ופריקה

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:

ב- t=0t=0 נסגר מפסק S1S_1.

ב- t=8 msec⁡t=8\,m\sec נסגר מפסק S2S_2.

א.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל. ציינו על הגרף ערכים וזמנים אופייניים.

(14 נקודות)
ב.

חשבו זמנים שבהם VC=3.4 VV_C=3.4\,V.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

0≤t≤8 ms0\le t\le8\,\text{ms}: vC=5(1−e−t/5 ms) Vv_C=5(1-e^{-t/5\,\text{ms}})\,\text{V}, ב-t=8 mst=8\,\text{ms} vC=3.99 Vv_C=3.99\,\text{V}; t≥8 mst\ge8\,\text{ms}: vC=2.857+1.133e−(t−8 ms)/2.857 ms Vv_C=2.857+1.133e^{-(t-8\,\text{ms})/2.857\,\text{ms}}\,\text{V}

נתון: VS=10 VV_S=10\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,k\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,k\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,k\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}. הקבל טעון לאפס לפני t=0t=0.

מבוקש: vC(t)v_C(t) בשני שלבי הפעולה.

רעיון: בכל שלב נחליף את המעגל שמחובר לקבל במקור תבנין, ואז vC(t)=VTH+(vC(t0)−VTH)e−(t−t0)/τv_C(t)=V_{TH}+(v_C(t_0)-V_{TH})e^{-(t-t_0)/\tau} עם τ=RTHC\tau=R_{TH}C. הקטב החיובי של vCv_C הוא הצומת העליון.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים של הקבל: הצומת העליון (הקצה ++) והקו התחתון (הקצה −-). מוציאים את הקבל מהמעגל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות RTHR_{TH} ש"רואה" הקבל. המפסק S1S_1 סגור בשני השלבים, ולכן הוא מסורטט כתיל.

בחירת השיטה. בכל שלב, אחרי שמוציאים את הקבל, נשאר חוג אחד: VSV_S, R1R_1 ושרשרת הנגדים שמתחת לצומת העליון. לכן VTHV_{TH} מתקבל ממחלק מתח ו-RTHR_{TH} מחיבור נגדים בטור ובמקביל, בלי מערכת משוואות.

שלב 1: 0≤t≤8 ms0\le t\le8\,\text{ms} (S1S_1 סגור, S2S_2 פתוח)

1. מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה שבאיור היא נקודת הייחוס, והקו התחתון כולו נמצא ב-0 V0\,\text{V}. הקו של ההדק החיובי של VSV_S (עד R1R_1, דרך S1S_1 הסגור) נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•S2S_2 פתוח ונשאר כפי שהוא באיור: הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 מגיע אליו ונעצר, ולכן הוא צבע נפרד מהקו התחתון.

•ההדקים של הקבל פתוחים, ולכן הזרם של VSV_S עובר דרך R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 בטור: 1010+4+6=0.5 mA\frac{10}{10+4+6}=0.5\,\text{mA}. על R3R_3 יש 0.5⋅6=3 V0.5\cdot6=3\,\text{V}, ועל R2R_2 ו-R3R_3 יחד 5 V5\,\text{V}.

מתח הריקם הוא המתח על R2+R3=10 kΩR_2+R_3=10\,k\Omega (מחלק מתח):

VTH1=VS⋅R2+R3R1+R2+R3=10⋅1020=5 VV_{TH1}=V_S\cdot\frac{R_2+R_3}{R_1+R_2+R_3}=10\cdot\frac{10}{20}=5\,\text{V}

2. התנגדות תבנין. מאפסים את VSV_S (מקור מתח מוחלף בקצר) ומסרטטים את המעגל החדש:

הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו לקו התחתון (אותו צבע). מההדקים רואים שני מסלולים בין הצומת העליון לקו התחתון: R1R_1 לבד, ו-R2R_2 בטור עם R3R_3 (הקו שביניהם נגמר במפסק הפתוח). שני המסלולים במקביל:

RTH1=R1∥(R2+R3)=10⋅1010+10=5 kΩR_{TH1}=R_1\parallel(R_2+R_3)=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,k\Omega

τ1=RTH1C=5⋅103⋅10−6=5 ms\tau_1=R_{TH1}C=5\cdot10^3\cdot10^{-6}=5\,\text{ms}

3. המתח:

vC(t)=5(1−e−t/5 ms) Vv_C(t)=5\left(1-e^{-t/5\,\text{ms}}\right)\,\text{V}

4. ב-t=8 mst=8\,\text{ms}:

vC(8 ms)=5(1−e−8/5)=5(1−0.2019)=3.99 Vv_C(8\,\text{ms})=5\left(1-e^{-8/5}\right)=5(1-0.2019)=3.99\,\text{V}

שלב 2: t≥8 mst\ge8\,\text{ms} (S2S_2 סגור ומקצר את R3R_3)

5. מתח תבנין. S2S_2 סגור, ולכן הוא מסורטט כתיל:

הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 מחובר עכשיו דרך S2S_2 לקו התחתון, והוא באותו צבע (0 V0\,\text{V}): R3R_3 מקוצר ולא זורם בו זרם. נשאר מחלק מתח של R1R_1 ו-R2R_2:

VTH2=VS⋅R2R1+R2=10⋅414=2.857 VV_{TH2}=V_S\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{4}{14}=2.857\,\text{V}

6. התנגדות תבנין. מאפסים את VSV_S (קצר):

נשארים שני צבעים בלבד: הצומת העליון והקו התחתון. R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם ביניהם, כלומר במקביל, ו-R3R_3 מחובר בין שתי נקודות של הקו התחתון ולא משפיע:

RTH2=R1∥R2=10⋅410+4=2.857 kΩR_{TH2}=R_1\parallel R_2=\frac{10\cdot4}{10+4}=2.857\,k\Omega

τ2=RTH2C=2.857 ms\tau_2=R_{TH2}C=2.857\,\text{ms}

7. מתח הקבל לא משתנה בקפיצה, ולכן הוא מתחיל מ-3.99 V3.99\,\text{V} ונפרק אל 2.857 V2.857\,\text{V}:

vC(t)=2.857+(3.99−2.857)e−(t−8)/2.857=2.857+1.133e−(t−8 ms)/2.857 ms Vv_C(t)=2.857+(3.99-2.857)e^{-(t-8)/2.857}=2.857+1.133e^{-(t-8\,\text{ms})/2.857\,\text{ms}}\,\text{V}

8. הגרף: עלייה מעריכית מ-00 לכיוון 5 V5\,\text{V} עם τ1=5 ms\tau_1=5\,\text{ms} עד 3.99 V3.99\,\text{V} ב-8 ms8\,\text{ms}, ואחר כך ירידה מעריכית אל 2.857 V2.857\,\text{V} עם τ2=2.857 ms\tau_2=2.857\,\text{ms} (מגיע כמעט לערך הסופי לאחר כ-5τ2≈14.3 ms5\tau_2\approx14.3\,\text{ms}, כלומר בסביבות t≈22 mst\approx22\,\text{ms}). הקו המקווקו בגובה 3.4 V3.4\,\text{V} שייך לסעיף ב.

t [ms]v_C [V]05101520250123453.99 V5.70 ms10.10 ms

תשובה: vC=5(1−e−t/5 ms) Vv_C=5(1-e^{-t/5\,\text{ms}})\,\text{V} עד 8 ms8\,\text{ms} (מגיע ל-3.99 V3.99\,\text{V}), ואחר כך vC=2.857+1.133e−(t−8 ms)/2.857 ms Vv_C=2.857+1.133e^{-(t-8\,\text{ms})/2.857\,\text{ms}}\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

t1≈5.70 mst_1\approx5.70\,\text{ms}, t2≈10.10 mst_2\approx10.10\,\text{ms}

המתח 3.4 V3.4\,\text{V} נמצא בין 2.857 V2.857\,\text{V} ל-3.99 V3.99\,\text{V}, ולכן הקבל עובר בו פעמיים: פעם בעלייה (שלב 1) ופעם בירידה (שלב 2).

1. בשלב 1:

3.4=5(1−e−t1/5) ⇒ e−t1/5=1−3.45=0.323.4=5\left(1-e^{-t_1/5}\right)\ \Rightarrow\ e^{-t_1/5}=1-\frac{3.4}{5}=0.32

t1=−5ln⁡0.32=5⋅1.1394=5.70 mst_1=-5\ln0.32=5\cdot1.1394=5.70\,\text{ms} (קטן מ-8 ms8\,\text{ms}, כלומר באמת בשלב 1)

2. בשלב 2:

3.4=2.857+1.133e−(t2−8)/2.857 ⇒ e−(t2−8)/2.857=3.4−2.8571.133=0.4793.4=2.857+1.133e^{-(t_2-8)/2.857}\ \Rightarrow\ e^{-(t_2-8)/2.857}=\frac{3.4-2.857}{1.133}=0.479

t2−8=2.857⋅ln⁡1.1330.543=2.857⋅0.7361=2.10 ms ⇒ t2=10.10 mst_2-8=2.857\cdot\ln\frac{1.133}{0.543}=2.857\cdot0.7361=2.10\,\text{ms}\ \Rightarrow\ t_2=10.10\,\text{ms}

תשובה: t1≈5.70 mst_1\approx5.70\,\text{ms} ו-t2≈10.10 mst_2\approx10.10\,\text{ms}

שאלה 8 · מעגל RC עם גל ריבועי מחזורי

באיור א' לשאלה 8 נתון המעגל הבא:

מתח המבוא למעגל הוא גל ריבועי מחזורי המוצג באיור ב' לשאלה 8.

חשבו ושרטטו את מתח הקבל vc(t)v_c(t) ואת המתח על הדקי הנגד vR(t)v_R(t).

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

במצב מתמיד: vCv_C נע בין 6.13 V6.13\,\text{V} ל-7.71 V7.71\,\text{V} (ממוצע 7 V7\,\text{V}), vC=9−2.868e−t′/1 msv_C=9-2.868e^{-t'/1\,\text{ms}} במצב הגבוה ו-vC=−1+8.711e−t′/1 msv_C=-1+8.711e^{-t'/1\,\text{ms}} במצב הנמוך; vRv_R קופץ ל-+2.87 V+2.87\,\text{V} ודועך ל-1.29 V1.29\,\text{V}, ואחר כך קופץ ל-−8.71 V-8.71\,\text{V} ודועך ל-−7.13 V-7.13\,\text{V}.

נתון: R=10 kΩR=10\,k\Omega, C=0.1 μFC=0.1\,\mu\text{F}; מתח המבוא גל ריבועי מחזורי: 9 V9\,\text{V} במשך 0.8 ms0.8\,\text{ms} ו-−1 V-1\,\text{V} במשך 0.2 ms0.2\,\text{ms}, זמן מחזור T=1 msT=1\,\text{ms}.

מבוקש: vC(t)v_C(t) ו-vR(t)v_R(t).

סימונים: הזרם ii זורם מההדק החיובי של המקור דרך RR אל הקבל; vRv_R חיובי בצד המקור, vCv_C חיובי בצד העליון. לפי חוק המתחים vR=vs−vCv_R=v_s-v_C.

1. קבוע הזמן:

τ=RC=10⋅103⋅0.1⋅10−6=1 ms\tau=RC=10\cdot10^3\cdot0.1\cdot10^{-6}=1\,\text{ms}

קבוע הזמן שווה לזמן המחזור, ולכן הקבל לא מספיק להיטען או להתפרק עד הסוף בכל מצב, ונחשב את המצב המתמיד (המחזורי).

2. בכל קטע המתח מתקרב מעריכית לערך המבוא באותו קטע: vC(t′)=Vfinal+(vC(0)−Vfinal)e−t′/τv_C(t')=V_{final}+(v_C(0)-V_{final})e^{-t'/\tau}, כאשר t′t' נמדד מתחילת הקטע. נסמן VminV_{min} את מתח הקבל בתחילת המצב הגבוה ו-VmaxV_{max} בסופו. במצב מתמיד:

מצב גבוה (0.8 ms0.8\,\text{ms}, אל 9 V9\,\text{V}): Vmax=9+(Vmin−9)e−0.8V_{max}=9+(V_{min}-9)e^{-0.8}

מצב נמוך (0.2 ms0.2\,\text{ms}, אל −1 V-1\,\text{V}): Vmin=−1+(Vmax+1)e−0.2V_{min}=-1+(V_{max}+1)e^{-0.2}

3. עם e−0.8=0.4493e^{-0.8}=0.4493 ו-e−0.2=0.8187e^{-0.2}=0.8187: נציב את המשוואה הראשונה בשנייה:

Vmin=−1+(10−9⋅0.4493+0.4493Vmin)⋅0.8187V_{min}=-1+(10-9\cdot0.4493+0.4493V_{min})\cdot0.8187

Vmin(1−0.4493⋅0.8187)=−1+(10−4.0440)⋅0.8187V_{min}(1-0.4493\cdot0.8187)=-1+(10-4.0440)\cdot0.8187

Vmin=3.87630.6321=6.13 VV_{min}=\frac{3.8763}{0.6321}=6.13\,\text{V}

Vmax=9+(6.13−9)⋅0.4493=7.71 VV_{max}=9+(6.13-9)\cdot0.4493=7.71\,\text{V}

בדיקה: ממוצע מתח המבוא הוא 0.8⋅9+0.2⋅(−1)=7 V0.8\cdot9+0.2\cdot(-1)=7\,\text{V}, ומתח הקבל אכן נע סביב 7 V7\,\text{V}.

4. ביטויי מתח הקבל במצב מתמיד:

מצב גבוה: vC=9−(9−6.13)e−t′/τ=9−2.868e−t′/1 ms Vv_C=9-(9-6.13)e^{-t'/\tau}=9-2.868e^{-t'/1\,\text{ms}}\,\text{V} (עולה מ-6.136.13 ל-7.71 V7.71\,\text{V})

מצב נמוך: vC=−1+(7.71+1)e−t′/τ=−1+8.711e−t′/1 ms Vv_C=-1+(7.71+1)e^{-t'/\tau}=-1+8.711e^{-t'/1\,\text{ms}}\,\text{V} (יורד מ-7.717.71 ל-6.13 V6.13\,\text{V})

t [ms]v_C [V]0.51.01.52.05.56.06.57.07.58.08.56.13 V7.71 V

5. המתח על הנגד vR=vs−vCv_R=v_s-v_C (קופץ בכל מעבר של המבוא, כי מתח הקבל לא קופץ):

מצב גבוה: vR=9−vC=2.868e−t′/1 ms Vv_R=9-v_C=2.868e^{-t'/1\,\text{ms}}\,\text{V}: קופץ ל-9−6.13=2.87 V9-6.13=2.87\,\text{V} ודועך עד 2.868⋅0.4493=1.29 V2.868\cdot0.4493=1.29\,\text{V}.

מצב נמוך: vR=−1−vC=−8.711e−t′/1 ms Vv_R=-1-v_C=-8.711e^{-t'/1\,\text{ms}}\,\text{V}: קופץ ל-−1−7.71=−8.71 V-1-7.71=-8.71\,\text{V} ודועך עד −8.711⋅0.8187=−7.13 V-8.711\cdot0.8187=-7.13\,\text{V}.

בכל קפיצה של המבוא vRv_R קופץ בדיוק בגובה הקפיצה, 10 V10\,\text{V}: מ-−7.13-7.13 ל-2.87 V2.87\,\text{V} ומ-1.291.29 ל-−8.71 V-8.71\,\text{V}. ממוצע vRv_R על פני מחזור הוא אפס.

t [ms]v_R [V]0.00.20.40.60.81.01.21.41.61.82.0-10-8-6-4-2242.87 V1.29 V-8.71 V-7.13 V

הערה: אם הקבל ריק ב-t=0t=0, מתח הקבל עולה בהדרגה ממחזור למחזור ומגיע למצב המתמיד שתואר לאחר כ-5τ=5 ms5\tau=5\,\text{ms} (כחמישה מחזורים).

תשובה: במצב מתמיד vCv_C עולה מ-6.13 V6.13\,\text{V} ל-7.71 V7.71\,\text{V} במצב הגבוה (vC=9−2.868e−t′/1 msv_C=9-2.868e^{-t'/1\,\text{ms}}) ויורד חזרה ל-6.13 V6.13\,\text{V} במצב הנמוך (vC=−1+8.711e−t′/1 msv_C=-1+8.711e^{-t'/1\,\text{ms}}); vRv_R דועך מ-2.872.87 ל-1.29 V1.29\,\text{V} במצב הגבוה ומ-−8.71-8.71 ל-−7.13 V-7.13\,\text{V} במצב הנמוך.

שאלה 9 · מעגל דיודות אידיאליות: אופיין מעבר ומוצא

באיור א' לשאלה 9 נתון המעגל הבא:

הדיודות הן אידיאליות.

א.

שרטטו את אופיין המעבר של המעגל Vout=f(Vin)V_{out}=f(V_{in}) כאשר מתח הכניסה משתנה בין −∞-\infty ל- +∞+\infty.

(14 נקודות)
ב.

שרטטו את צורת מתח המוצא של המעגל הנתון אם בכניסה VinV_{in} מופיע המתח כפי שנראה באיור ב' לשאלה 9.

העתיקו למחברת הבחינה את איור ב' לשאלה 9 ושרטטו מתחתיו את צורת מתח המוצא.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Vin≤1V_{in}\le1: Vout=1 VV_{out}=1\,\text{V}; 1≤Vin≤41\le V_{in}\le4: Vout=Vin+23V_{out}=\frac{V_{in}+2}{3}; 4≤Vin≤104\le V_{in}\le10: Vout=Vin2V_{out}=\frac{V_{in}}{2}; Vin≥10V_{in}\ge10: Vout=Vin+53V_{out}=\frac{V_{in}+5}{3}

נתון: שלוש דיודות אידיאליות, ארבעה נגדים שווים RR, V1=5 VV_1=5\,\text{V}, V2=2 VV_2=2\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out} כפונקציה של VinV_{in}.

תיאור המעגל: מהכניסה דרך D1D_1 (אנודה בצד הכניסה) ו-RR אל צומת המוצא. מהמוצא יוצאים שלושה ענפים אל הקו התחתון: RR בטור עם D2D_2 (אנודה כלפי המוצא) ו-V1V_1; RR בטור עם D3D_3 (אנודה כלפי V2V_2, קתודה כלפי המוצא) ו-V2V_2; ונגד RR ישיר.

לכן: D1D_1 מוליכה רק כשזרם נכנס מהכניסה למוצא (Vin>VoutV_{in}>V_{out}), D2D_2 מוליכה רק כש-Vout>5 VV_{out}>5\,\text{V}, ו-D3D_3 מוליכה רק כש-Vout<2 VV_{out}<2\,\text{V}.

1. D1D_1 קטועה (כניסה נמוכה): המוצא מוזן רק מ-V2V_2 דרך D3D_3 ו-RR, אל הנגד RR הישיר. לפי מחלק מתח:

Vout=V2⋅RR+R=22=1 VV_{out}=V_2\cdot\frac{R}{R+R}=\frac{2}{2}=1\,\text{V}

(D3D_3 אכן מוליכה כי 1<21<2, ו-D2D_2 קטועה כי 1<51<5.) מצב זה קיים כל עוד Vin≤1 VV_{in}\le1\,\text{V}.

2. D1D_1 ו-D3D_3 מוליכות, D2D_2 קטועה (Vin>1 VV_{in}>1\,\text{V}): חוק הזרמים בצומת המוצא (זרמים נכנסים מהכניסה ומ-V2V_2, יוצא דרך RR לקו התחתון):

Vin−VoutR+2−VoutR=VoutR ⇒ Vout=Vin+23\frac{V_{in}-V_{out}}{R}+\frac{2-V_{out}}{R}=\frac{V_{out}}{R}\ \Rightarrow\ V_{out}=\frac{V_{in}+2}{3}

תקף כל עוד D3D_3 מוליכה, כלומר Vout<2V_{out}<2, ומכאן Vin<4 VV_{in}<4\,\text{V}. בקצה: Vin=4 V⇒Vout=2 VV_{in}=4\,\text{V}\Rightarrow V_{out}=2\,\text{V}.

3. רק D1D_1 מוליכה (4≤Vin≤104\le V_{in}\le10): מחלק מתח של שני נגדים שווים:

Vout=Vin2V_{out}=\frac{V_{in}}{2}

תקף כל עוד 2≤Vout≤52\le V_{out}\le5, כלומר 4≤Vin≤10 V4\le V_{in}\le10\,\text{V}.

4. D1D_1 ו-D2D_2 מוליכות (Vin>10 VV_{in}>10\,\text{V}): חוק הזרמים בצומת המוצא:

Vin−VoutR=VoutR+Vout−5R ⇒ Vout=Vin+53\frac{V_{in}-V_{out}}{R}=\frac{V_{out}}{R}+\frac{V_{out}-5}{R}\ \Rightarrow\ V_{out}=\frac{V_{in}+5}{3}

בקצה: Vin=10 V⇒Vout=5 VV_{in}=10\,\text{V}\Rightarrow V_{out}=5\,\text{V} (רציף).

5. האופיין: קו אופקי בגובה 1 V1\,\text{V} עד Vin=1 VV_{in}=1\,\text{V}, ואחריו שלושה קטעים ישרים עם שיפועים 13\frac{1}{3}, 12\frac{1}{2} ו-13\frac{1}{3}, דרך נקודות השבירה (1,1)(1,1), (4,2)(4,2) ו-(10,5)(10,5).

V_in [V]V_out [V]-551015205(1,1)(4,2)(10,5)

תשובה: Vout=1 VV_{out}=1\,\text{V} עבור Vin≤1 VV_{in}\le1\,\text{V}; Vout=Vin+23V_{out}=\frac{V_{in}+2}{3} עבור 1≤Vin≤4 V1\le V_{in}\le4\,\text{V}; Vout=Vin2V_{out}=\frac{V_{in}}{2} עבור 4≤Vin≤10 V4\le V_{in}\le10\,\text{V}; Vout=Vin+53V_{out}=\frac{V_{in}+5}{3} עבור Vin≥10 VV_{in}\ge10\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

גל מחזורי (מחזור 1 sec1\,\text{sec}) בין 1 V1\,\text{V} ל-8.33 V8.33\,\text{V}: 1 V1\,\text{V} עד 0.025 s0.025\,\text{s}, עולה ל-2 V2\,\text{V} ב-0.1 s0.1\,\text{s}, ל-5 V5\,\text{V} ב-0.25 s0.25\,\text{s}, ל-8.33 V8.33\,\text{V} ב-0.5 s0.5\,\text{s}, ויורד באופן סימטרי.

מתח הכניסה הוא גל משולש בין 00 ל-20 V20\,\text{V} עם זמן מחזור 1 sec1\,\text{sec}: עולה בקצב 200.5=40 V/s\frac{20}{0.5}=40\,\text{V/s} עד t=0.5 st=0.5\,\text{s} ויורד באותו קצב עד t=1 st=1\,\text{s}. נעביר כל ערך דרך האופיין מסעיף א.

1. נקודות השבירה בזמן (בחצי העולה, Vin=40tV_{in}=40t):

•Vin=1 VV_{in}=1\,\text{V} ב-t=0.025 st=0.025\,\text{s}; עד אז Vo=1 VV_o=1\,\text{V}.

•Vin=4 VV_{in}=4\,\text{V} ב-t=0.1 st=0.1\,\text{s}; Vo=4+23=2 VV_o=\frac{4+2}{3}=2\,\text{V}.

•Vin=10 VV_{in}=10\,\text{V} ב-t=0.25 st=0.25\,\text{s}; Vo=102=5 VV_o=\frac{10}{2}=5\,\text{V}.

•Vin=20 VV_{in}=20\,\text{V} ב-t=0.5 st=0.5\,\text{s}; Vo=20+53=8.33 VV_o=\frac{20+5}{3}=8.33\,\text{V} (הערך המרבי).

2. בין הנקודות המוצא משתנה בקווים ישרים (כי הכניסה ליניארית בזמן). בחצי היורד הצורה סימטרית: 5 V5\,\text{V} ב-0.75 s0.75\,\text{s}, 2 V2\,\text{V} ב-0.9 s0.9\,\text{s}, 1 V1\,\text{V} ב-0.975 s0.975\,\text{s} ועד 1.025 s1.025\,\text{s}, וחוזר חלילה.

3. המוצא לעולם לא יורד מתחת ל-1 V1\,\text{V} (גם כשהכניסה אפס).

t [sec]V_o [V]0.00.20.40.60.81.01.21.41.61.82.002468102 V5 V8.33 V

תשובה: מתח המוצא מחזורי (מחזור 1 sec1\,\text{sec}), בין 1 V1\,\text{V} ל-8.33 V8.33\,\text{V}, עם נקודות שבירה 2 V2\,\text{V} ו-5 V5\,\text{V} (ב-0.10.1 ו-0.25 s0.25\,\text{s} בעלייה, וב-0.750.75 ו-0.9 s0.9\,\text{s} בירידה).

שאלה 10 · טרנזיסטור כמתג להפעלת ממסר

באיור א' לשאלה 10 נתון המעגל הבא:

נתוני הממסר:

זרם תפיסה - 100 mA100\,mA

זרם שחרור - 60 mA60\,mA

א.

מתח המבוא Vi=5 VV_i=5\,V. חשבו את ערכו המכסימלי של נגד RBR_B המבטיח את רווית הטרנזיסטור במצב מתמיד.

(6 נקודות)
ב.

נתון RB=10 kΩR_B=10\,k\Omega, חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור במצב מתמיד.

(6 נקודות)
ג.

עבור RB=1 kΩR_B=1\,k\Omega, חשבו כמה זמן הממסר יהיה סגור כאשר במבוא המעגל מופיע פולס כמתואר באיור ב' לשאלה 10:

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

RB,max≈3.61 kΩR_{B,max}\approx3.61\,k\Omega

נתון: VCC=24 VV_{CC}=24\,\text{V}, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} עם התנגדות r=200 Ωr=200\,\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}, Vi=5 VV_i=5\,\text{V}.

מבוקש: הערך המרבי של RBR_B שבו הטרנזיסטור עדיין ברוויה.

רעיון: במצב מתמיד הסליל הוא קצר לזרם ישר, וזרם הקולקטור מוגבל רק על ידי rr. הטרנזיסטור ברוויה כאשר βIB≥IC,sat\beta I_B\ge I_{C,sat}. הזרם זורם מ-VCCV_{CC} דרך rr ו-LL אל הקולקטור ומשם אל האמיטר והאדמה; הדיודה במקביל לסליל קטועה במצב זה.

1. זרם הקולקטור ברוויה (חוק המתחים בלולאת הקולקטור):

IC,sat=VCC−VCEsatr=24−0.2200=0.119 A=119 mAI_{C,sat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{r}=\frac{24-0.2}{200}=0.119\,\text{A}=119\,\text{mA}

2. זרם הבסיס המינימלי לרוויה:

IB,min=IC,satβ=119100=1.19 mAI_{B,min}=\frac{I_{C,sat}}{\beta}=\frac{119}{100}=1.19\,\text{mA}

3. חוק המתחים בלולאת הבסיס: Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}, ולכן:

RB,max=Vi−VBEIB,min=5−0.71.19⋅10−3=3613 Ω≈3.61 kΩR_{B,max}=\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B,min}}=\frac{5-0.7}{1.19\cdot10^{-3}}=3613\,\Omega\approx3.61\,k\Omega

תשובה: RB,max≈3.61 kΩR_{B,max}\approx3.61\,k\Omega

סעיף ב

תשובה:

IB=0.43 mAI_B=0.43\,\text{mA}, IC=43 mAI_C=43\,\text{mA}, VCE=15.4 VV_{CE}=15.4\,\text{V} (אזור פעיל)

עם RB=10 kΩR_B=10\,k\Omega גדול מ-3.61 kΩ3.61\,k\Omega, הטרנזיסטור לא יגיע לרוויה, ולכן נניח אזור פעיל ונבדוק.

1. זרם הבסיס:

IB=Vi−VBERB=5−0.710⋅103=0.43 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{10\cdot10^3}=0.43\,\text{mA}

2. זרם הקולקטור באזור הפעיל:

IC=βIB=100⋅0.43=43 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.43=43\,\text{mA}

3. מתח קולקטור-אמיטר (הסליל קצר במצב מתמיד):

VCE=VCC−IC⋅r=24−0.043⋅200=24−8.6=15.4 VV_{CE}=V_{CC}-I_C\cdot r=24-0.043\cdot200=24-8.6=15.4\,\text{V}

VCE>VCEsatV_{CE}>V_{CEsat}, ולכן ההנחה נכונה: הטרנזיסטור באזור הפעיל. (זרם זה, 43 mA43\,\text{mA}, קטן מזרם התפיסה, ולכן הממסר לא נסגר.)

תשובה: נקודת העבודה: IC=43 mAI_C=43\,\text{mA}, VCE=15.4 VV_{CE}=15.4\,\text{V} (IB=0.43 mAI_B=0.43\,\text{mA})

סעיף ג

תשובה:

הממסר סגור מ-t≈9.17 mst\approx9.17\,\text{ms} עד t≈14.95 mst\approx14.95\,\text{ms}, כלומר כ-5.77 ms5.77\,\text{ms}

נתון: RB=1 kΩR_B=1\,k\Omega, פולס של 5 V5\,\text{V} מ-t=0t=0 עד t=12 mst=12\,\text{ms}. זרם התפיסה 100 mA100\,\text{mA} וזרם השחרור 60 mA60\,\text{mA}. נניח שהדיודה אידיאלית ושזרם הסליל אפס לפני הפולס.

מבוקש: משך הזמן שבו הממסר סגור.

1. בזמן הפולס: IB=5−0.71⋅103=4.3 mAI_B=\frac{5-0.7}{1\cdot10^3}=4.3\,\text{mA}, ו-βIB=430 mA\beta I_B=430\,\text{mA} גדול בהרבה מ-119 mA119\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור ברוויה כל זמן הפולס. הזרם בסליל (מ-VCCV_{CC} דרך rr ו-LL אל הקולקטור) עולה מעריכית אל IC,sat=119 mAI_{C,sat}=119\,\text{mA} עם קבוע הזמן:

τ=Lr=1200=5 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{200}=5\,\text{ms}

iL(t)=119(1−e−t/5 ms) mAi_L(t)=119\left(1-e^{-t/5\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

2. רגע הסגירה (הזרם מגיע לזרם התפיסה):

100=119(1−e−t1/5) ⇒ t1=5ln⁡119119−100=5ln⁡11919=5⋅1.8347=9.17 ms100=119\left(1-e^{-t_1/5}\right)\ \Rightarrow\ t_1=5\ln\frac{119}{119-100}=5\ln\frac{119}{19}=5\cdot1.8347=9.17\,\text{ms}

3. הזרם בסוף הפולס:

iL(12 ms)=119(1−e−12/5)=119(1−0.0907)=108.2 mAi_L(12\,\text{ms})=119\left(1-e^{-12/5}\right)=119(1-0.0907)=108.2\,\text{mA}

4. אחרי הפולס הטרנזיסטור נקטע. זרם הסליל לא יכול להיעלם בבת אחת, והוא ממשיך לזרום באותו כיוון דרך הדיודה (מהקולקטור חזרה אל VCCV_{CC}) ודרך rr, ודועך עם אותו קבוע זמן:

iL(t)=108.2 e−(t−12)/5 ms mAi_L(t)=108.2\,e^{-(t-12)/5\,\text{ms}}\,\text{mA}

5. רגע השחרור (הזרם יורד לזרם השחרור):

60=108.2 e−(t2−12)/5 ⇒ t2−12=5ln⁡108.260=5⋅0.5897=2.95 ms ⇒ t2=14.95 ms60=108.2\,e^{-(t_2-12)/5}\ \Rightarrow\ t_2-12=5\ln\frac{108.2}{60}=5\cdot0.5897=2.95\,\text{ms}\ \Rightarrow\ t_2=14.95\,\text{ms}

6. משך הסגירה:

Δt=t2−t1=14.95−9.17=5.77 ms\Delta t=t_2-t_1=14.95-9.17=5.77\,\text{ms}

t [ms]i_L [mA]05101520250204060801001209.17 ms108.2 mA14.95 ms

תשובה: הממסר סגור כ-5.77 ms5.77\,\text{ms} (מ-9.17 ms9.17\,\text{ms} עד 14.95 ms14.95\,\text{ms}).

שאלה 11 · שאלות רב-ברירה: זנר, מעברים וטרנזיסטור

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

11.1.

באיור לשאלה 11.1 נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודות זנר. הדיודות זהות.

מתח המוצא שווה ל:

א. 10V10V

ב. 8V8V

ג. 4V4V

ד. 0.8V0.8V

(4 נקודות)
11.2.

באיור לשאלה 11.2 נתון המעגל הבא:

סמנו את התשובה הנכונה:

א. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 8V8V וקבוע הזמן של המעגל הוא 200msec⁡200m\sec.

ב. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 0V0V וקבוע הזמן של המעגל הוא 200msec⁡200m\sec.

ג. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 0V0V וקבוע הזמן של המעגל הוא 50msec⁡50m\sec.

ד. מתח המוצא במצב מתמיד הוא 6V6V וקבוע הזמן של המעגל הוא 50msec⁡50m\sec.

(4 נקודות)
11.3.

נתון המעגל הבא:

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 0.2msec⁡0.2m\sec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 150V150V.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 1msec⁡1m\sec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 150V150V.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 0.2msec⁡0.2m\sec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 150V150V.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5msec⁡5m\sec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 100V100V.

(4 נקודות)
11.4.

באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VEB=0.7V, VECsat=0.2V\beta=100,\ V_{EB}=0.7V,\ V_{ECsat}=0.2V.

הזרם דרך נגד RCR_C שווה בערך ל:

א. 0.5mA0.5mA

ב. 2mA2mA

ג. 6mA6mA

ד. 1mA1mA

(4 נקודות)
11.5.

נתון המעגל הבא:

ערך גדול מאוד של נגד RBR_B יגרום:

א. לרווית הטרנזיסטור.

ב. לכניסת הטרנזיסטור למצב פעיל.

ג. לקטעון של הטרנזיסטור.

ד. למצב בו IC>ILI_C>I_L

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

ב. Vo=8 VV_o=8\,\text{V}

נתון: V=12 VV=12\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,k\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,k\Omega; לפי האופיין כל זנר מוליך קדמית ב-0.4 V0.4\,\text{V} ונפרץ בכיוון האחורי ב-4 V4\,\text{V}.

1. שתי הדיודות מחוברות באותו כיוון: הקתודה של כל אחת פונה כלפי מעלה (כלפי המוצא). כשהמוצא חיובי, שתיהן בכיוון אחורי, ולכן הענף יכול להגביל את המתח ל-2⋅4=8 V2\cdot4=8\,\text{V}.

2. נבדוק מה היה המתח בלי הזנרים (מחלק מתח):

Vo=12⋅101+10=10.91 V>8 VV_o=12\cdot\frac{10}{1+10}=10.91\,\text{V}>8\,\text{V}

לכן הזנרים נפרצים ו-Vo=8 VV_o=8\,\text{V}.

3. בדיקה שזרם הזנר חיובי:

IR1=12−81=4 mAI_{R_1}=\frac{12-8}{1}=4\,\text{mA}, IR2=810=0.8 mAI_{R_2}=\frac{8}{10}=0.8\,\text{mA}, IZ=4−0.8=3.2 mA>0I_Z=4-0.8=3.2\,\text{mA}>0.

תשובה: ב. 8V8V

סעיף 11.2

תשובה:

ב. Vo=0 VV_o=0\,\text{V}, τ=200 ms\tau=200\,\text{ms}

נתון: V=12 VV=12\,\text{V}, R1=R2=10 ΩR_1=R_2=10\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}; VoV_o הוא המתח על הסליל.

1. המצב המתמיד. בזרם ישר הסליל במצב מתמיד הוא קצר, ולכן מסרטטים אותו כתיל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). דרך הסליל המקוצר גם הקו העליון הימני מחובר אליו, ולכן הוא באותו צבע ו-Vo=0 VV_o=0\,\text{V}.

•R2R_2 מחובר בין שני קצוות של אותו קו, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם. כל הזרם, 1210=1.2 A\frac{12}{10}=1.2\,\text{A}, עובר דרך R1R_1 והסליל.

Vo=0 VV_o=0\,\text{V}

2. קבוע הזמן. ההדקים הם שני הקצוות של הסליל. מוציאים את הסליל, מאפסים את מקור המתח (קצר) ומסרטטים את המעגל החדש:

הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו לקו התחתון, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו העליון לקו התחתון, כלומר במקביל:

RTH=10⋅1010+10=5 ΩR_{TH}=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\Omega, τ=LRTH=15=0.2 s=200 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1}{5}=0.2\,\text{s}=200\,\text{ms}

תשובה: ב.

סעיף 11.3

תשובה:

ד. τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}, VI(0)=100 VV_I(0)=100\,\text{V}

נתון: I=10 mAI=10\,\text{mA}, C=1 μFC=1\,\mu\text{F} במקביל ל-R1=5 kΩR_1=5\,k\Omega, ובטור איתם R2=10 kΩR_2=10\,k\Omega. נניח שהקבל ריק ברגע ההתחלה.

1. קבוע הזמן. ההדקים הם שני הקצוות של הקבל. מוציאים את הקבל, מאפסים את מקור הזרם (נתק) ומסרטטים את המעגל החדש:

בין שני ההדקים מחובר R1R_1. המסלול האחר מהקו השמאלי לקו הימני עובר דרך R2R_2 אל הקו התחתון, ומשם אין דרך חזרה, כי מקור הזרם הוא נתק. לכן מהדקי הקבל רואים רק את R1R_1:

τ=R1C=5⋅103⋅1⋅10−6=5 ms\tau=R_1C=5\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=5\,\text{ms}

2. המתח ההתחלתי. הקבל הריק הוא קצר ברגע הראשון, ולכן מסרטטים אותו כתיל:

הקו השמאלי והקו הימני מתאחדים לקו אחד (צבע אחד), ו-R1R_1 מקוצר. כל זרם המקור עובר דרך R2R_2 אל הקו התחתון:

VI(0)=I⋅R2=10⋅10−3⋅10⋅103=100 VV_I(0)=I\cdot R_2=10\cdot10^{-3}\cdot10\cdot10^3=100\,\text{V}

(במצב מתמיד: VI=I(R1+R2)=150 VV_I=I(R_1+R_2)=150\,\text{V}.)

תשובה: ד.

סעיף 11.4

תשובה:

א. IC≈0.5 mAI_C\approx0.5\,\text{mA}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, VZ=4.7 VV_Z=4.7\,\text{V}, RE=8 kΩR_E=8\,k\Omega, RC=2.2 kΩR_C=2.2\,k\Omega, טרנזיסטור PNP.

לפי כוונת השאלה, דיודת הזנר מקבעת את מתח הבסיס 4.7 V4.7\,\text{V} מתחת ל-VCCV_{CC}. (הערה: במעגל כפי ששורטט אין נגד מהבסיס לאדמה, כך שזרם הבסיס של PNP היה צריך לזרום דרך הזנר בכיוון הקדמי; אנו פותרים כפי שהשאלה מתכוונת, כשהזנר בפריצה.)

1. מתח הבסיס:

VB=VCC−VZ=10−4.7=5.3 VV_B=V_{CC}-V_Z=10-4.7=5.3\,\text{V}

2. מתח האמיטר (צומת אמיטר-בסיס של PNP):

VE=VB+VEB=5.3+0.7=6 VV_E=V_B+V_{EB}=5.3+0.7=6\,\text{V}

3. זרם האמיטר (זורם מ-VCCV_{CC} דרך RER_E אל האמיטר):

IE=VCC−VERE=10−68=0.5 mAI_E=\frac{V_{CC}-V_E}{R_E}=\frac{10-6}{8}=0.5\,\text{mA}

4. זרם הקולקטור, הזורם דרך RCR_C:

IC=ββ+1IE=100101⋅0.5=0.495 mA≈0.5 mAI_C=\frac{\beta}{\beta+1}I_E=\frac{100}{101}\cdot0.5=0.495\,\text{mA}\approx0.5\,\text{mA}

5. בדיקת אזור פעיל: VC=0.495⋅2.2=1.09 VV_C=0.495\cdot2.2=1.09\,\text{V}, ו-VEC=6−1.09=4.91 V>0.2 VV_{EC}=6-1.09=4.91\,\text{V}>0.2\,\text{V}.

תשובה: א.

סעיף 11.5

תשובה:

ב. כניסת הטרנזיסטור למצב פעיל

1. זרם הבסיס הוא IB=Vi−VBERBI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}. ככל ש-RBR_B גדול יותר, IBI_B קטן יותר.

2. הרוויה מתקיימת רק כש-βIB≥IC,sat=VCC−VCEsatr\beta I_B\ge I_{C,sat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{r}. כאשר RBR_B גדול מאוד, βIB\beta I_B קטן מ-IC,satI_{C,sat}, והטרנזיסטור יוצא מרוויה אל המצב הפעיל, שבו IC=βIBI_C=\beta I_B ומתח VCEV_{CE} גדול.

3. קטעון נקבע לפי מתח המבוא (Vi<VBEV_i<V_{BE}), לא לפי גודל RBR_B: כל עוד Vi>0.7 VV_i>0.7\,\text{V} זורם זרם בסיס כלשהו. ו-IC>ILI_C>I_L אינו אפשרי, כי במצב מתמיד זרם הקולקטור הוא זרם הסליל (הדיודה קטועה).

תשובה: ב.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.