דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2021 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2021 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-6: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 7-11: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

שאלות 1-6 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך שש השאלות.

שאלות 7-11 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתיים מתוך חמש השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · הספק מרבי ומעגל תמורה לפי נורטון

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא (מקורות V1V_1 ו-V2V_2 שווים וערכם שווה ל-VV):

א.

בנגד RLR_L מתפתח הספק מרבי 1 mW1\,\text{mW}. מה גודלו של RLR_L?

(4 נקודות)
ב.

חשבו מעגל תמורה לפי נורטון.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את ערך הסוללה V1V_1.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

RL=1.2 kΩR_L=1.2\,\text{k}\Omega

נתון: R1=12 kΩR_1=12\,\text{k}\Omega, R2=3 kΩR_2=3\,\text{k}\Omega, R3=2.4 kΩR_3=2.4\,\text{k}\Omega, V1=V2=VV_1=V_2=V, וההספק ב-RLR_L הוא ההספק המרבי, Pmax=1 mWP_{max}=1\,\text{mW}.

מבוקש: RLR_L.

רעיון: הספק מרבי מתפתח בעומס כאשר התנגדות העומס שווה להתנגדות התמורה (תבנין/נורטון) של המעגל שהעומס רואה. לכן מספיק למצוא את ההתנגדות שרואים מהדקי RLR_L.

ההדקים. נסמן את שני ההדקים שאליהם מחובר RLR_L: aa (למעלה) ו-bb (למטה). מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים נמדדים גם ההתנגדות השקולה RNR_N וגם זרם הקצר INI_N (בסעיף ב).

בחירת השיטה. השאלה מבקשת מעגל תמורה לפי נורטון, ולכן ההתנגדות נמצאת בדרך של נורטון: מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסתכלים מההדקים. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן אין צורך במקור בוחן, ומספיק חיבור נגדים במקביל.

המעגל החדש. RLR_L מנותק, ושני מקורות המתח מוחלפים בקצר (תיל):

•אחרי האיפוס נשארים במעגל רק שני פוטנציאלים, ולכן רק שני צבעים: הקו העליון האמצעי (של ההדק aa), וקו נוסף שכולל את הקו התחתון (של ההדק bb) ואת שני הקווים הצדדיים, כי V1V_1 ו-V2V_2 הוחלפו בתיל.

•כל אחד מהנגדים R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 מחובר בקצה אחד לקו של aa ובקצה השני לקו של bb. לכן, כשמסתכלים מההדקים, שלושתם מחוברים במקביל.

1. R1∥R2=12⋅312+3=3615=2.4 kΩR_1\parallel R_2=\frac{12\cdot3}{12+3}=\frac{36}{15}=2.4\,\text{k}\Omega

2. RN=Rth=(R1∥R2)∥R3=2.4⋅2.42.4+2.4=1.2 kΩR_N=R_{th}=(R_1\parallel R_2)\parallel R_3=\frac{2.4\cdot2.4}{2.4+2.4}=1.2\,\text{k}\Omega

3. תנאי ההספק המרבי: RL=RN=1.2 kΩR_L=R_N=1.2\,\text{k}\Omega

תשובה: RL=1.2 kΩR_L=1.2\,\text{k}\Omega

סעיף ב

תשובה:

RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega, IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA} (ובאופן כללי IN=V2 kΩI_N=\frac{V}{2\,\text{k}\Omega})

נתון: RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega (סעיף א), Pmax=1 mWP_{max}=1\,\text{mW} כאשר RL=RNR_L=R_N.

מבוקש: מקור הזרם INI_N וההתנגדות RNR_N של מעגל התמורה לפי נורטון בהדקים aa, bb של RLR_L.

רעיון: ערך המקורות VV אינו ידוע, אבל ההספק המרבי ידוע. מההספק המרבי נמצא את מתח התמורה, ומזה את זרם נורטון. אחר כך נבדוק את התוצאה מתוך הסרטוט של זרם הקצר.

1. בהעברת הספק מרבי RL=RthR_L=R_{th}, והזרם במקור התמורה מתחלק שווה בשווה בין RNR_N ל-RLR_L. ההספק המרבי בצורת תבנין:

Pmax=Vth24RthP_{max}=\frac{V_{th}^2}{4R_{th}}

2. מכאן מתח התמורה:

Vth=4RthPmax=4⋅1200⋅10−3=4.8≈2.191 VV_{th}=\sqrt{4R_{th}P_{max}}=\sqrt{4\cdot1200\cdot10^{-3}}=\sqrt{4.8}\approx2.191\,\text{V}

3. זרם נורטון:

IN=VthRth=2.1911.2 kΩ≈1.826 mAI_N=\frac{V_{th}}{R_{th}}=\frac{2.191}{1.2\,\text{k}\Omega}\approx1.826\,\text{mA}

זרם הקצר על הסרטוט. מקצרים את ההדקים aa ו-bb (תיל במקום RLR_L), ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקצר מחבר את הקו העליון האמצעי לקו התחתון, ולכן גם הוא ב-0 V0\,\text{V}: אותו צבע.

•ההדק השלילי של כל מקור מחובר לקו התחתון, ולכן הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא בפוטנציאל VV, וגם הקו שבין V2V_2 ל-R3R_3. שני הקווים באותו פוטנציאל, ולכן באותו צבע.

•על R2R_2 אין מתח (שני קצותיו ב-0 V0\,\text{V}), ולכן לא זורם בו זרם.

•I1I_1 זורם מ-V1V_1 דרך R1R_1 אל הקו של 0 V0\,\text{V}, I3I_3 זורם מ-V2V_2 דרך R3R_3 אל אותו קו, ושניהם יחד יורדים דרך הקצר: זה INI_N.

בחירת השיטה. בסרטוט המסומן הפוטנציאלים של כל הקווים ידועים, ולכן אין נעלמים: כל זרם נמצא מחוק אוהם על נגד אחד, וזרם הקצר מחוק הזרמים של קירכהוף.

4. המתח על R1R_1 הוא V−0=VV-0=V, וכך גם המתח על R3R_3:

I1=VR1I_1=\frac{V}{R_1}, I3=VR3I_3=\frac{V}{R_3}

IN=I1+I3=V(112+12.4)1kΩ=V2 kΩI_N=I_1+I_3=V\left(\frac{1}{12}+\frac{1}{2.4}\right)\frac{1}{\text{k}\Omega}=\frac{V}{2\,\text{k}\Omega}

וזה מתאים ל-1.826 mA1.826\,\text{mA} כאשר V≈3.651 VV\approx3.651\,\text{V} (סעיף ג). אז I1≈0.304 mAI_1\approx0.304\,\text{mA} ו-I3≈1.521 mAI_3\approx1.521\,\text{mA}.

מעגל התמורה: מקור זרם IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA} (בכיוון מההדק bb אל ההדק aa, כלומר מהקו התחתון אל הצומת העליון) במקביל לנגד RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega.

תשובה: IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA}, RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega

סעיף ג

תשובה:

V1=V≈3.651 VV_1=V\approx3.651\,\text{V}

נתון: IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA} (סעיף ב), V1=V2=VV_1=V_2=V.

מבוקש: VV.

נשתמש בסרטוט המסומן של זרם הקצר מסעיף ב: הקו האמצעי והקו התחתון ב-0 V0\,\text{V}, והקווים שליד המקורות בפוטנציאל VV.

1. זרם הקצר הוא סכום הזרמים של שני המקורות דרך R1R_1 ו-R3R_3:

IN=VR1+VR3=V(112 kΩ+12.4 kΩ)=V2 kΩI_N=\frac{V}{R_1}+\frac{V}{R_3}=V\left(\frac{1}{12\,\text{k}\Omega}+\frac{1}{2.4\,\text{k}\Omega}\right)=\frac{V}{2\,\text{k}\Omega}

2. מכאן:

V=IN⋅2 kΩ=1.826⋅10−3⋅2000≈3.651 VV=I_N\cdot2\,\text{k}\Omega=1.826\cdot10^{-3}\cdot2000\approx3.651\,\text{V}

3. בדיקה: מתח התמורה הוא Vth=INRN=1.826⋅1.2≈2.191 VV_{th}=I_N R_N=1.826\cdot1.2\approx2.191\,\text{V}, ובעומס RL=1.2 kΩR_L=1.2\,\text{k}\Omega ההספק הוא 2.19124⋅1200=1 mW\frac{2.191^2}{4\cdot1200}=1\,\text{mW}, כנדרש.

תשובה: V1=V≈3.651 VV_1=V\approx3.651\,\text{V}

שאלה 2 · מעגל תבנין והעברת הספק מקסימלי

באיור לשאלה 2 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשבו את המעגל השקול לפי תבנין בין נקודות aa ו-bb.

(15 נקודות)
ב.

מה צריך להיות ערכו של נגד RLR_L לשם העברת הספק מקסימלי? חשבו את ההספק המקסימלי.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Vth=Vab≈21.67 VV_{th}=V_{ab}\approx21.67\,\text{V}, Rth=60 kΩR_{th}=60\,\text{k}\Omega

נתון: V1=100 VV_1=100\,\text{V}, V2=20 VV_2=20\,\text{V}, I1=0.5 mAI_1=0.5\,\text{mA}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=15 kΩR_2=15\,\text{k}\Omega, R3=30 kΩR_3=30\,\text{k}\Omega, R4=50 kΩR_4=50\,\text{k}\Omega, R5=5 kΩR_5=5\,\text{k}\Omega. הקו התחתון הוא צומת הייחוס.

מבוקש: Vth=VabV_{th}=V_{ab} (במעגל פתוח) ו-RthR_{th} בין aa ל-bb.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים הפתוחים aa ו-bb שבאיור. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-100 V100\,\text{V}. R1R_1 מחובר ישירות על הדקי המקור האידיאלי V1V_1, ולכן אינו משפיע על שאר המעגל.

•נסמן ב-XX את הצומת שבין R2R_2, R3R_3 ו-V2V_2 (הקו הירוק, 66.67 V66.67\,\text{V}). הקו של ההדק aa נמצא בצד השלילי של V2V_2, ב-46.67 V46.67\,\text{V}.

•הקו של ההדק bb (עם הקצה העליון של R4R_4) נמצא ב-25 V25\,\text{V}, והקו שבין R5R_5 למקור הזרם ב-27.5 V27.5\,\text{V}.

•ההדקים פתוחים, ולכן דרך V2V_2 לא זורם זרם. בצד שמאל זורם זרם אחד דרך R2R_2 ו-R3R_3, ובצד ימין כל זרם המקור I1I_1 עובר דרך R5R_5 ו-R4R_4.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים, המעגל מתפרק לשני חלקים שמחוברים רק בקו האדמה, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם ביניהם. בצד שמאל יש חוג אחד שזורם בו זרם (V1V_1, R2R_2, R3R_3), ובצד ימין הזרם קבוע על ידי מקור הזרם. לכן אין צורך במערכת משוואות: מחלק מתח בצד שמאל וחוק אוהם בצד ימין.

1. בצד שמאל R2R_2 ו-R3R_3 יוצרים מחלק מתח על V1V_1. הזרם עובר מ-V1V_1 דרך R2R_2 ו-R3R_3 אל האדמה, I=10045 kΩ≈2.22 mAI=\frac{100}{45\,\text{k}\Omega}\approx2.22\,\text{mA}, ולכן:

VX=V1⋅R3R2+R3=100⋅3015+30≈66.67 VV_X=V_1\cdot\frac{R_3}{R_2+R_3}=100\cdot\frac{30}{15+30}\approx66.67\,\text{V}

2. לפי האיור ההדק החיובי של V2V_2 פונה לצומת XX וההדק השלילי לנקודה aa, ולכן המתח יורד ב-20 V20\,\text{V} בדרך מ-XX אל aa:

Va=VX−V2=66.67−20=46.67 VV_a=V_X-V_2=66.67-20=46.67\,\text{V}

3. בצד ימין: הזרם I1I_1 יוצא מהחץ של מקור הזרם כלפי מעלה, עובר דרך R5R_5 אל הצומת bb, ומשם (כי bb פתוח) כולו יורד דרך R4R_4 לקרקע:

Vb=I1R4=0.5⋅10−3⋅50⋅103=25 VV_b=I_1R_4=0.5\cdot10^{-3}\cdot50\cdot10^{3}=25\,\text{V}

(על R5R_5 נופלים עוד 0.5⋅5=2.5 V0.5\cdot5=2.5\,\text{V}, ולכן הקו שליד מקור הזרם ב-27.5 V27.5\,\text{V}. R5R_5 בטור למקור הזרם, ולכן אינו משפיע על VbV_b.)

4. Vth=Vab=Va−Vb=46.67−25≈21.67 VV_{th}=V_{ab}=V_a-V_b=46.67-25\approx21.67\,\text{V} (הנקודה aa חיובית ביחס ל-bb, כמסומן באיור).

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר, ו-I1I_1 מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

5. במעגל החדש יש שלושה צבעים:

•הקו של aa התאחד עם הצומת XX, כי V2V_2 הוחלף בקצר.

•הקו העליון השמאלי התאחד עם האדמה, כי V1V_1 הוחלף בקצר. לכן שני הקצוות של R1R_1 באותו צבע: R1R_1 מקוצר ואינו משפיע.

•הקו של bb. הענף של R5R_5 מסתיים בנתק (במקום מקור הזרם), ולכן לא זורם בו זרם והוא אינו משפיע.

6. מסתכלים מההדקים: מ-aa (הקו של XX) יורדים אל האדמה R2R_2 ו-R3R_3, שניהם בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל. מהאדמה אל bb מחובר R4R_4. הדרך מ-aa ל-bb עוברת דרך שני החלקים בזה אחר זה, ולכן הם בטור:

R2∥R3=15⋅3015+30=10 kΩR_2\parallel R_3=\frac{15\cdot30}{15+30}=10\,\text{k}\Omega

Rth=R2∥R3+R4=10+50=60 kΩR_{th}=R_2\parallel R_3+R_4=10+50=60\,\text{k}\Omega

תשובה: מקור תבנין Vth≈21.67 VV_{th}\approx21.67\,\text{V} (הדק חיובי לכיוון aa) בטור עם Rth=60 kΩR_{th}=60\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RL=60 kΩR_L=60\,\text{k}\Omega, Pmax≈1.956 mWP_{max}\approx1.956\,\text{mW}

נתון מסעיף א: Vth≈21.67 VV_{th}\approx21.67\,\text{V}, Rth=60 kΩR_{th}=60\,\text{k}\Omega.

מבוקש: RLR_L להספק מרבי, ו-PmaxP_{max}.

1. הספק מרבי מועבר כאשר העומס שווה להתנגדות התמורה:

RL=Rth=60 kΩR_L=R_{th}=60\,\text{k}\Omega

2. אז הזרם I=Vth2RthI=\frac{V_{th}}{2R_{th}} וההספק בעומס:

Pmax=Vth24Rth=21.6724⋅60⋅103=469.4240000≈1.956⋅10−3 W=1.956 mWP_{max}=\frac{V_{th}^2}{4R_{th}}=\frac{21.67^2}{4\cdot60\cdot10^3}=\frac{469.4}{240000}\approx1.956\cdot10^{-3}\,\text{W}=1.956\,\text{mW}

תשובה: RL=60 kΩR_L=60\,\text{k}\Omega, Pmax≈1.956 mWP_{max}\approx1.956\,\text{mW}

שאלה 3 · שיטת מתחי צמתים והספקי מקורות

באיור לשאלה 3 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a,b,ca, b, c.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם מקור ואיזה מהם צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Va=36 VV_a=36\,\text{V}, Vb=50 VV_b=50\,\text{V}, Vc=34 VV_c=34\,\text{V}

נתון: V1=40 VV_1=40\,\text{V}, V2=8 VV_2=8\,\text{V}, V3=10 VV_3=10\,\text{V}, V4=4 VV_4=4\,\text{V}, I=2 mAI=2\,\text{mA}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, R3=16 kΩR_3=16\,\text{k}\Omega, R4=60 kΩR_4=60\,\text{k}\Omega, R5=10 kΩR_5=10\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a, VbV_b, VcV_c ביחס לקרקע (הקו התחתון).

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. שלושת הצמתים שהמתח שלהם לא ידוע הם VaV_a, VbV_b ו-VcV_c.

•R1R_1: הקצה התחתון מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הקו שבין R1R_1 ל-V1V_1 נמצא ב-40 V40\,\text{V}.

•R4R_4: ב-V3V_3 ההדק השלילי למעלה והחיובי בקרקע, ולכן הקו שבין R4R_4 ל-V3V_3 נמצא ב-−10 V-10\,\text{V}.

•R5R_5: הקו שבין R5R_5 ל-V4V_4 נמצא ב-+4 V+4\,\text{V} (ההדק החיובי של V4V_4).

•R2R_2: הקצה הימני שלו מחובר להדק השלילי של V2V_2, וההדק החיובי מחובר ל-cc. לכן הקו שבין R2R_2 ל-V2V_2 נמצא ב-Vc−8V_c-8. כשנמצא Vc=34 VV_c=34\,\text{V} יתברר שזה 26 V26\,\text{V}, כפי שרשום בסרטוט.

•כיווני הזרמים (החיצים הכחולים):

•I1I_1 עולה דרך R1R_1 אל הצומת aa.

•I2I_2 זורם ימינה: a→R2→V2→ca\to R_2\to V_2\to c.

•I3I_3 זורם ימינה: b→R3→cb\to R_3\to c.

•I4I_4 יורד מהצומת bb דרך R4R_4, ו-I5I_5 יורד מהצומת cc דרך R5R_5.

•מקור הזרם II מוציא 2 mA2\,\text{mA} מהצומת aa ומכניס אותם לצומת bb.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: אחרי שבוחרים את הקרקע, נשארים שלושה צמתים שהמתח שלהם לא ידוע (aa, bb, cc), כלומר שלוש משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים, אבל מקור הזרם נמצא בענף המשותף לחוג העליון ולחוג השמאלי התחתון, ולכן הוא קובע את ההפרש בין שני זרמי החוגים. נשארות שתי משוואות.

בזרמי חוגים יש משוואה אחת פחות, אבל השאלה מבקשת בדיוק את מתחי הצמתים: בשיטת מתחי הצמתים הם יוצאים ישירות כפתרון המשוואות, ובשיטת זרמי החוגים צריך עוד שלב כדי לחשב מהם את המתחים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. נעבוד ב-V\text{V}, kΩ\text{k}\Omega ו-mA\text{mA}.

1. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים על הנגד, בכיוון החץ:

I1=40−Va1I_1=\frac{40-V_a}{1}, I2=Va−(Vc−8)5I_2=\frac{V_a-(V_c-8)}{5}, I3=Vb−Vc16I_3=\frac{V_b-V_c}{16}, I4=Vb−(−10)60I_4=\frac{V_b-(-10)}{60}, I5=Vc−410I_5=\frac{V_c-4}{10}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בכל צומת (הזרמים הנכנסים שווים לזרמים היוצאים):

צומת aa:

I1=I+I2  ⇒  40−Va1=2+Va−(Vc−8)5I_1=I+I_2\;\Rightarrow\;\frac{40-V_a}{1}=2+\frac{V_a-(V_c-8)}{5}

צומת bb:

I=I3+I4  ⇒  2=Vb−Vc16+Vb+1060I=I_3+I_4\;\Rightarrow\;2=\frac{V_b-V_c}{16}+\frac{V_b+10}{60}

צומת cc:

I2+I3=I5  ⇒  Va−(Vc−8)5+Vb−Vc16=Vc−410I_2+I_3=I_5\;\Rightarrow\;\frac{V_a-(V_c-8)}{5}+\frac{V_b-V_c}{16}=\frac{V_c-4}{10}

3. מסדרים (כופלים ומעבירים אגפים):

1.2Va−0.2Vc=36.41.2V_a-0.2V_c=36.4

19240Vb−116Vc=116\frac{19}{240}V_b-\frac{1}{16}V_c=\frac{11}{6}

−0.2Va−116Vb+2980Vc=2-0.2V_a-\frac{1}{16}V_b+\frac{29}{80}V_c=2

4. מהמשוואה הראשונה Va=36.4+0.2Vc1.2V_a=\frac{36.4+0.2V_c}{1.2}, ומהשנייה Vb=24019(116+Vc16)=440+15Vc19V_b=\frac{240}{19}\left(\frac{11}{6}+\frac{V_c}{16}\right)=\frac{440+15V_c}{19}. מציבים בשלישית ופותרים:

Vc=34 VV_c=34\,\text{V}, ואז Va=36.4+6.81.2=36 VV_a=\frac{36.4+6.8}{1.2}=36\,\text{V}, Vb=440+51019=50 VV_b=\frac{440+510}{19}=50\,\text{V}.

5. הזרמים לפי הביטויים של שלב 1:

I1=4 mA,I2=2 mA,I3=1 mA,I4=1 mA,I5=3 mAI_1=4\,\text{mA},\quad I_2=2\,\text{mA},\quad I_3=1\,\text{mA},\quad I_4=1\,\text{mA},\quad I_5=3\,\text{mA}

כולם חיוביים, כלומר זורמים בכיווני החיצים שבסרטוט.

6. בדיקה של חוק הזרמים בשלושת הצמתים, לפי הסדר aa, bb, cc:

4=2+2,2=1+1,2+1=34=2+2,\quad 2=1+1,\quad 2+1=3

כל המשוואות מתקיימות.

תשובה: Va=36 VV_a=36\,\text{V}, Vb=50 VV_b=50\,\text{V}, Vc=34 VV_c=34\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

V1V_1 מספק 160 mW160\,\text{mW}, V2V_2 מספק 16 mW16\,\text{mW}, V3V_3 מספק 10 mW10\,\text{mW}, מקור הזרם מספק 28 mW28\,\text{mW}; V4V_4 צורך 12 mW12\,\text{mW}.

משתמשים במתחים מסעיף א: Va=36 VV_a=36\,\text{V}, Vb=50 VV_b=50\,\text{V}, Vc=34 VV_c=34\,\text{V}, ובסרטוט המסומן מסעיף א. הזרם של כל מקור מתח הוא הזרם בנגד שבטור אליו: I1I_1 ב-V1V_1, I2I_2 ב-V2V_2, I4I_4 ב-V3V_3 ו-I5I_5 ב-V4V_4.

מקור מתח מספק הספק כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו, וצורך הספק כאשר הזרם נכנס להדק החיובי.

1. V1V_1: הזרם דרך R1R_1 מלמטה למעלה (מ-40 V40\,\text{V} אל aa):

IV1=40−VaR1=40−361=4 mAI_{V1}=\frac{40-V_a}{R_1}=\frac{40-36}{1}=4\,\text{mA}

הזרם יוצא מההדק החיובי - מקור: PV1=40⋅4=160 mWP_{V1}=40\cdot4=160\,\text{mW}

2. V2V_2: הזרם דרך R2R_2 משמאל לימין, מ-aa (ב-36 V36\,\text{V}) אל הקצה ב-Vc−8=26 VV_c-8=26\,\text{V}:

IV2=36−265=2 mAI_{V2}=\frac{36-26}{5}=2\,\text{mA}

הזרם נכנס ל-V2V_2 בהדק השלילי ויוצא מהחיובי אל cc - מקור: PV2=8⋅2=16 mWP_{V2}=8\cdot2=16\,\text{mW}

3. V3V_3: הזרם דרך R4R_4 מלמעלה למטה, מ-bb אל −10 V-10\,\text{V}:

IV3=50−(−10)60=1 mAI_{V3}=\frac{50-(-10)}{60}=1\,\text{mA}

הזרם נכנס ל-V3V_3 בהדק השלילי (למעלה) ויוצא מהחיובי (בקרקע) - מקור: PV3=10⋅1=10 mWP_{V3}=10\cdot1=10\,\text{mW}

4. V4V_4: הזרם דרך R5R_5 מלמעלה למטה, מ-cc אל 4 V4\,\text{V}:

IV4=34−410=3 mAI_{V4}=\frac{34-4}{10}=3\,\text{mA}

הזרם נכנס להדק החיובי - צרכן: PV4=4⋅3=12 mWP_{V4}=4\cdot3=12\,\text{mW}

5. מקור הזרם: המתח עליו הוא Vb−Va=50−36=14 VV_b-V_a=50-36=14\,\text{V}, והוא מוציא את הזרם אל bb, הצומת בעל המתח הגבוה. כלומר הוא "דוחף" זרם אל מתח גבוה יותר - מקור:

PI=I⋅(Vb−Va)=2⋅14=28 mWP_I=I\cdot(V_b-V_a)=2\cdot14=28\,\text{mW}

6. בדיקת מאזן: ההספק בנגדים

PR=42⋅1+22⋅5+(50−3416)2⋅16+12⋅60+32⋅10=16+20+16+60+90=202 mWP_R=4^2\cdot1+2^2\cdot5+\left(\frac{50-34}{16}\right)^2\cdot16+1^2\cdot60+3^2\cdot10=16+20+16+60+90=202\,\text{mW}

והספק המקורות נטו: 160+16+10+28−12=202 mW160+16+10+28-12=202\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: V1V_1 מספק 160 mW160\,\text{mW}, V2V_2 מספק 16 mW16\,\text{mW}, V3V_3 מספק 10 mW10\,\text{mW}, מקור הזרם מספק 28 mW28\,\text{mW} - כולם ספקים; V4V_4 צורך 12 mW12\,\text{mW} - צרכן.

שאלה 4 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל DC

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשבו את המתח בצמתים aa ו-bb.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק שהמקורות מפתחים וקבעו איזה מהם הוא ספק ואיזה הוא צרכן.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Va=90 VV_a=90\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}

נתון: V1=100 VV_1=100\,\text{V}, V2=60 VV_2=60\,\text{V}, I=4 mAI=4\,\text{mA}, R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega, R2=6 kΩR_2=6\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, R4=20 kΩR_4=20\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לקרקע.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו השמאלי (מההדק החיובי של V1V_1 עד R1R_1 ו-R4R_4) נמצא כולו ב-100 V100\,\text{V}, כי ההדק השלילי של V1V_1 באדמה.

•הקו שבין R2R_2 ל-V2V_2 נמצא ב-60 V60\,\text{V} (ההדק החיובי של V2V_2).

•נשארים שני קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע: VaV_a ו-VbV_b. הקו של bb כולל גם את הקצה הימני של R4R_4 ואת ההדק העליון של מקור הזרם.

•כיווני הזרמים (החיצים הכחולים):

•I1I_1 זורם מהקו של 100 V100\,\text{V} דרך R1R_1 אל הצומת aa.

•I2I_2 יורד מהצומת aa דרך R2R_2.

•I3I_3 זורם שמאלה: b→R3→ab\to R_3\to a.

•I4I_4 זורם מהצומת bb דרך R4R_4 אל הקו של 100 V100\,\text{V}.

•מקור הזרם מכניס I=4 mAI=4\,\text{mA} אל הצומת bb.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: שני צמתים לא ידועים (aa, bb), כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים, ומקור הזרם נמצא בענף החיצוני של החוג הימני התחתון, ולכן קובע את זרם החוג הזה. נשארות שתי משוואות.

בשתי השיטות שתי משוואות. השאלה מבקשת את מתחי הצמתים, ובשיטת מתחי הצמתים הם יוצאים ישירות, ולכן נבחר בה. יחידות: V\text{V}, kΩ\text{k}\Omega, mA\text{mA}.

1. כל זרם לפי חוק אוהם, בכיוון החץ:

I1=100−Va5I_1=\frac{100-V_a}{5}, I2=Va−606I_2=\frac{V_a-60}{6}, I3=Vb−Va10I_3=\frac{V_b-V_a}{10}, I4=Vb−10020I_4=\frac{V_b-100}{20}

2. חוק הזרמים של קירכהוף (הזרמים הנכנסים שווים לזרמים היוצאים):

צומת aa:

I1+I3=I2  ⇒  100−Va5+Vb−Va10=Va−606I_1+I_3=I_2\;\Rightarrow\;\frac{100-V_a}{5}+\frac{V_b-V_a}{10}=\frac{V_a-60}{6}

צומת bb:

I=I3+I4  ⇒  4=Vb−Va10+Vb−10020I=I_3+I_4\;\Rightarrow\;4=\frac{V_b-V_a}{10}+\frac{V_b-100}{20}

3. מסדרים: כופלים את משוואת aa ב-30 ואת משוואת bb ב-20:

6(100−Va)+3(Vb−Va)=5(Va−60) ⇒ 14Va−3Vb=9006(100-V_a)+3(V_b-V_a)=5(V_a-60)\ \Rightarrow\ 14V_a-3V_b=900

80=2(Vb−Va)+(Vb−100) ⇒ −2Va+3Vb=18080=2(V_b-V_a)+(V_b-100)\ \Rightarrow\ -2V_a+3V_b=180

4. מחברים את שתי המשוואות: 12Va=1080 ⇒ Va=90 V12V_a=1080\ \Rightarrow\ V_a=90\,\text{V}

ומציבים: 3Vb=180+2⋅90=360 ⇒ Vb=120 V3V_b=180+2\cdot90=360\ \Rightarrow\ V_b=120\,\text{V}

5. הזרמים:

I1=105=2 mA,I2=306=5 mA,I3=3010=3 mA,I4=2020=1 mAI_1=\frac{10}{5}=2\,\text{mA},\quad I_2=\frac{30}{6}=5\,\text{mA},\quad I_3=\frac{30}{10}=3\,\text{mA},\quad I_4=\frac{20}{20}=1\,\text{mA}

כולם חיוביים, כלומר זורמים בכיווני החיצים. בדיקה של חוק הזרמים בצמתים aa ו-bb:

2+3=5,4=3+12+3=5,\quad 4=3+1

תשובה: Va=90 VV_a=90\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

V1V_1 מספק 100 mW100\,\text{mW}, מקור הזרם מספק 480 mW480\,\text{mW}; V2V_2 צורך 300 mW300\,\text{mW}.

משתמשים בתוצאות סעיף א: Va=90 VV_a=90\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}, ובזרמים שסומנו בסרטוט המסומן מסעיף א (I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, I2=5 mAI_2=5\,\text{mA}, I3=3 mAI_3=3\,\text{mA}, I4=1 mAI_4=1\,\text{mA}).

1. מקור V1V_1: מההדק החיובי שלו יוצאים שני ענפים.

דרך R1R_1 (מהצומת השמאלי אל aa): IR1=100−905=2 mAI_{R1}=\frac{100-90}{5}=2\,\text{mA}

דרך R4R_4 (מהצומת השמאלי אל bb): IR4=100−12020=−1 mAI_{R4}=\frac{100-120}{20}=-1\,\text{mA}, כלומר 1 mA1\,\text{mA} זורם בפועל מ-bb אל הצומת השמאלי.

הזרם היוצא מההדק החיובי של V1V_1: IV1=2−1=1 mAI_{V1}=2-1=1\,\text{mA} - ספק:

PV1=V1IV1=100⋅1=100 mWP_{V1}=V_1I_{V1}=100\cdot1=100\,\text{mW}

2. מקור V2V_2: הזרם דרך R2R_2 מלמעלה למטה, מ-aa אל ההדק החיובי של V2V_2:

IV2=90−606=5 mAI_{V2}=\frac{90-60}{6}=5\,\text{mA}

הזרם נכנס להדק החיובי - צרכן (נטען):

PV2=V2IV2=60⋅5=300 mWP_{V2}=V_2I_{V2}=60\cdot5=300\,\text{mW}

3. מקור הזרם: מוציא 4 mA4\,\text{mA} אל הצומת bb שמתחו 120 V120\,\text{V} (ביחס לקרקע, שבה נכנס הזרם למקור) - ספק:

PI=VbI=120⋅4=480 mWP_I=V_bI=120\cdot4=480\,\text{mW}

4. בדיקת מאזן: הספק הנגדים

PR=22⋅5+52⋅6+(120−9010)2⋅10+12⋅20=20+150+90+20=280 mWP_R=2^2\cdot5+5^2\cdot6+\left(\frac{120-90}{10}\right)^2\cdot10+1^2\cdot20=20+150+90+20=280\,\text{mW}

והספק המקורות נטו: 100+480−300=280 mW100+480-300=280\,\text{mW}.

תשובה: V1V_1 ספק (100 mW100\,\text{mW}), מקור הזרם ספק (480 mW480\,\text{mW}), V2V_2 צרכן (300 mW300\,\text{mW}).

שאלה 5 · מעגל תבנין בזרם חילופין והספק מרבי

באיור לשאלה 5 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשבו את מעגל תבנין בהדקים aa ו-bb.

(10 נקודות)
ב.

מהו העומס שיש לחבר בין נקודות aa ו-bb לקבלת העברת הספק מרבי?

(5 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המרבי המועבר לעומס שחושב בסעיף ב'.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Vˉth≈18.73∠65.71∘ V\bar{V}_{th}\approx18.73\angle65.71^\circ\,\text{V}, Zth≈3.416+j0.566=3.463∠9.40∘ ΩZ_{th}\approx3.416+j0.566=3.463\angle9.40^\circ\,\Omega

נתון: Vˉ1=40∠0∘ V\bar{V}_1=40\angle0^\circ\,\text{V}, Vˉ2=15∠90∘ V\bar{V}_2=15\angle90^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL=6 ΩX_L=6\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega.

מבוקש: Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} ו-ZthZ_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים הפתוחים aa ו-bb. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} וגם את העכבה השקולה ZthZ_{th}.

עכבות: ZL=j6 Ω=6∠90∘ ΩZ_L=j6\,\Omega=6\angle90^\circ\,\Omega, ZC=−j4 Ω=4∠−90∘ ΩZ_C=-j4\,\Omega=4\angle-90^\circ\,\Omega.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר):

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-40∠0∘=40 V40\angle0^\circ=40\,\text{V}, והקו שבין V2V_2 ל-R2R_2 ב-15∠90∘=j15 V15\angle90^\circ=j15\,\text{V}, כי ההדקים השליליים של שני המקורות באדמה.

•הקו של ההדק aa הוא גם הקצה העליון של הסליל, ולכן Vˉa\bar{V}_a הוא המתח על הסליל. באותו אופן Vˉb\bar{V}_b הוא המתח על הקבל.

•ההדקים פתוחים, ולכן בצד שמאל זורם זרם אחד Iˉ1\bar{I}_1 (מ-V1V_1 דרך R1R_1 והסליל), ובצד ימין זרם אחד Iˉ2\bar{I}_2 (מ-V2V_2 דרך R2R_2 והקבל).

בחירת השיטה. שני הצדדים מחוברים רק בקו האדמה, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם ביניהם. לכן נוצרים שני חוגים נפרדים, בכל אחד נעלם אחד, ואין צורך במערכת משוואות: לכל צד מחלק מתח, ואז Vˉth=Vˉa−Vˉb\bar{V}_{th}=\bar{V}_a-\bar{V}_b.

צד שמאל (נקודה aa)

1. R1+ZL=10+j6=102+62∠arctan⁡610=11.66∠30.96∘ ΩR_1+Z_L=10+j6=\sqrt{10^2+6^2}\angle\arctan\frac{6}{10}=11.66\angle30.96^\circ\,\Omega

2. מחלק מתח: הזרם Iˉ1\bar{I}_1 זורם מ-V1V_1 דרך R1R_1 ו-XLX_L לקרקע:

Vˉa=Vˉ1ZLR1+ZL=40∠0∘⋅6∠90∘11.66∠30.96∘=20.58∠59.04∘=10.588+j17.647 V\bar{V}_a=\bar{V}_1\frac{Z_L}{R_1+Z_L}=\frac{40\angle0^\circ\cdot6\angle90^\circ}{11.66\angle30.96^\circ}=20.58\angle59.04^\circ=10.588+j17.647\,\text{V}

צד ימין (נקודה bb)

3. R2+ZC=20−j4=20.40∠−11.31∘ ΩR_2+Z_C=20-j4=20.40\angle-11.31^\circ\,\Omega

4. Vˉb=Vˉ2ZCR2+ZC=15∠90∘⋅4∠−90∘20.40∠−11.31∘=2.942∠11.31∘=2.885+j0.577 V\bar{V}_b=\bar{V}_2\frac{Z_C}{R_2+Z_C}=\frac{15\angle90^\circ\cdot4\angle-90^\circ}{20.40\angle-11.31^\circ}=2.942\angle11.31^\circ=2.885+j0.577\,\text{V}

5. Vˉth=Vˉa−Vˉb=(10.588−2.885)+j(17.647−0.577)=7.704+j17.070 V\bar{V}_{th}=\bar{V}_a-\bar{V}_b=(10.588-2.885)+j(17.647-0.577)=7.704+j17.070\,\text{V}

∣Vˉth∣=7.7042+17.0702=18.73 V|\bar{V}_{th}|=\sqrt{7.704^2+17.070^2}=18.73\,\text{V}, φ=arctan⁡17.0707.704=65.71∘\varphi=\arctan\frac{17.070}{7.704}=65.71^\circ

Vˉth=18.73∠65.71∘ V\bar{V}_{th}=18.73\angle65.71^\circ\,\text{V}

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים, הסליל והקבל:

6. במעגל החדש שלושה צבעים: הקו של aa, הקו של bb, וקו האדמה, שאליו מחוברים עכשיו גם הקצה השמאלי של R1R_1 והקצה הימני של R2R_2.

•R1R_1 והסליל מחוברים שניהם בין הקו של aa לאדמה, ולכן הם במקביל: Za=R1∥ZLZ_a=R_1\parallel Z_L.

•R2R_2 והקבל מחוברים שניהם בין הקו של bb לאדמה: Zb=R2∥ZCZ_b=R_2\parallel Z_C.

•הדרך מ-aa ל-bb עוברת דרך ZaZ_a אל האדמה ומשם דרך ZbZ_b, ולכן שני החלקים בטור: Zth=Za+ZbZ_{th}=Z_a+Z_b.

7. Za=R1∥ZL=10⋅6∠90∘11.66∠30.96∘=5.145∠59.04∘=2.647+j4.412 ΩZ_a=R_1\parallel Z_L=\frac{10\cdot6\angle90^\circ}{11.66\angle30.96^\circ}=5.145\angle59.04^\circ=2.647+j4.412\,\Omega

8. Zb=R2∥ZC=20⋅4∠−90∘20.40∠−11.31∘=3.922∠−78.69∘=0.769−j3.846 ΩZ_b=R_2\parallel Z_C=\frac{20\cdot4\angle-90^\circ}{20.40\angle-11.31^\circ}=3.922\angle-78.69^\circ=0.769-j3.846\,\Omega

9. Zth=Za+Zb=(2.647+0.769)+j(4.412−3.846)Z_{th}=Z_a+Z_b=(2.647+0.769)+j(4.412-3.846)

Zth=3.416+j0.566 Ω=3.463∠9.40∘ ΩZ_{th}=3.416+j0.566\,\Omega=3.463\angle9.40^\circ\,\Omega

(התנגדות 3.416 Ω3.416\,\Omega בטור עם היגב השראותי 0.566 Ω0.566\,\Omega.)

תשובה: Vˉth≈18.73∠65.71∘ V\bar{V}_{th}\approx18.73\angle65.71^\circ\,\text{V} בטור עם Zth≈3.416+j0.566 ΩZ_{th}\approx3.416+j0.566\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

ZLoad=Zth∗≈3.416−j0.566 ΩZ_{Load}=Z_{th}^*\approx3.416-j0.566\,\Omega (נגד 3.416 Ω3.416\,\Omega בטור עם קבל בעל היגב 0.566 Ω0.566\,\Omega)

בזרם חילופין הספק מרבי מועבר לעומס כאשר עכבת העומס היא הצמוד המרוכב של עכבת התמורה: כך ההיגבים מבטלים זה את זה (תהודה), וההתנגדויות שוות.

1. מסעיף א: Zth=3.416+j0.566 ΩZ_{th}=3.416+j0.566\,\Omega

2. ZLoad=Zth∗=3.416−j0.566 Ω=3.463∠−9.40∘ ΩZ_{Load}=Z_{th}^*=3.416-j0.566\,\Omega=3.463\angle-9.40^\circ\,\Omega

כלומר עומס של נגד RLoad=3.416 ΩR_{Load}=3.416\,\Omega בטור עם קבל שהיגבו XC=0.566 ΩX_C=0.566\,\Omega.

תשובה: ZLoad≈3.416−j0.566 ΩZ_{Load}\approx3.416-j0.566\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈25.67 WP_{max}\approx25.67\,\text{W}

נתון: ∣Vˉth∣=18.73 V|\bar{V}_{th}|=18.73\,\text{V}, Rth=3.416 ΩR_{th}=3.416\,\Omega. נתייחס לערכי המקורות כערכים יעילים (RMS).

1. עם עומס צמוד ההיגבים מתבטלים, והעכבה הכוללת במעגל היא 2Rth2R_{th}:

∣Iˉ∣=∣Vˉth∣2Rth=18.732⋅3.416≈2.741 A|\bar{I}|=\frac{|\bar{V}_{th}|}{2R_{th}}=\frac{18.73}{2\cdot3.416}\approx2.741\,\text{A}

2. ההספק בחלק ההתנגדותי של העומס:

Pmax=∣Iˉ∣2RLoad=∣Vˉth∣24Rth=18.7324⋅3.416=350.713.665≈25.67 WP_{max}=|\bar{I}|^2R_{Load}=\frac{|\bar{V}_{th}|^2}{4R_{th}}=\frac{18.73^2}{4\cdot3.416}=\frac{350.7}{13.665}\approx25.67\,\text{W}

הערה: אם ערכי המקורות הם ערכי שיא, ההספק הממוצע קטן פי 2: Pmax≈12.83 WP_{max}\approx12.83\,\text{W}.

תשובה: Pmax≈25.67 WP_{max}\approx25.67\,\text{W}

שאלה 6 · מעגל זרם חילופין עם מקור מתח וזרם

באיור לשאלה 6 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשבו את המתח על הדקי מקור הזרם.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם של מקור המתח.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק של כל מקור.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Vˉ≈18.68∠8.77∘ V\bar{V}\approx18.68\angle8.77^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS=20∠0∘ V\bar{V}_S=20\angle0^\circ\,\text{V} בטור עם ZS=6−j8 ΩZ_S=6-j8\,\Omega; IˉS=2∠30∘ A\bar{I}_S=2\angle30^\circ\,\text{A}; שני ענפי עומס: Z1=5−j7 ΩZ_1=5-j7\,\Omega ו-Z2=8+j10 ΩZ_2=8+j10\,\Omega.

מבוקש: המתח Vˉ\bar{V} על מקור הזרם, כלומר מתח הצומת העליון ביחס לקו התחתון.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים) ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו העליון הימני (הכחול) הוא צומת אחד, כולו בפוטנציאל Vˉ\bar{V}, הנעלם. אליו מחוברים ענף המקור VˉS\bar{V}_S, מקור הזרם ושני ענפי העומס.

•הקו שבין VˉS\bar{V}_S לנגד 6 Ω6\,\Omega נמצא ב-20∠0∘=20 V20\angle0^\circ=20\,\text{V}, כי ההדק השלילי של המקור בקו התחתון.

•שלושת הקווים הצבעוניים הקצרים נמצאים באמצע ענפים טוריים: בענף המקור (ZSZ_S), בענף Z1Z_1 ובענף Z2Z_2. הם נקודות חיבור בין שני רכיבים בטור, לא מתפצל בהם זרם, ולכן אין צורך לחשב את הפוטנציאל שלהם. כל ענף כזה מטופל כעכבה אחת.

•כיווני הזרמים (החיצים הכחולים): IˉV\bar{I}_V זורם מהמקור VˉS\bar{V}_S אל הצומת העליון.

•Iˉ1\bar{I}_1 יורד מהצומת דרך Z1Z_1, ו-Iˉ2\bar{I}_2 יורד מהצומת דרך Z2Z_2.

•מקור הזרם מכניס IˉS\bar{I}_S אל הצומת.

בחירת השיטה. כל הענפים מחוברים בין אותם שני קווים, ולכן בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, Vˉ\bar{V}, ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים היו שלושה חוגים, ומקור הזרם בענף המשותף לשני חוגים, כלומר שתי משוואות מרוכבות. לכן נבחר במתחי צמתים.

1. אדמיטנסים של הענפים:

ZS=6−j8=10∠−53.13∘ ⇒ YS=1ZS=0.1∠53.13∘=0.06+j0.08 SZ_S=6-j8=10\angle-53.13^\circ\ \Rightarrow\ Y_S=\frac{1}{Z_S}=0.1\angle53.13^\circ=0.06+j0.08\,\text{S}

Z1=5−j7=8.602∠−54.46∘ ⇒ Y1=0.1162∠54.46∘=0.0676+j0.0946 SZ_1=5-j7=8.602\angle-54.46^\circ\ \Rightarrow\ Y_1=0.1162\angle54.46^\circ=0.0676+j0.0946\,\text{S}

Z2=8+j10=12.806∠51.34∘ ⇒ Y2=0.0781∠−51.34∘=0.0488−j0.0610 SZ_2=8+j10=12.806\angle51.34^\circ\ \Rightarrow\ Y_2=0.0781\angle-51.34^\circ=0.0488-j0.0610\,\text{S}

2. כל זרם לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים בקצות הענף:

IˉV=VˉS−VˉZS\bar{I}_V=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_S}, Iˉ1=VˉZ1\bar{I}_1=\frac{\bar{V}}{Z_1}, Iˉ2=VˉZ2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}}{Z_2}

3. חוק הזרמים בצומת העליון (הנכנסים שווים ליוצאים), IˉV+IˉS=Iˉ1+Iˉ2\bar{I}_V+\bar{I}_S=\bar{I}_1+\bar{I}_2:

VˉS−VˉZS+IˉS=VˉZ1+VˉZ2\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_S}+\bar{I}_S=\frac{\bar{V}}{Z_1}+\frac{\bar{V}}{Z_2}

Vˉ(YS+Y1+Y2)=IˉS+VˉSYS\bar{V}(Y_S+Y_1+Y_2)=\bar{I}_S+\bar{V}_SY_S

4. YS+Y1+Y2=0.1763+j0.1136=0.2098∠32.79∘ SY_S+Y_1+Y_2=0.1763+j0.1136=0.2098\angle32.79^\circ\,\text{S}

5. IˉS=2∠30∘=1.732+j1 A\bar{I}_S=2\angle30^\circ=1.732+j1\,\text{A}, VˉSYS=20⋅(0.06+j0.08)=1.2+j1.6 A\bar{V}_SY_S=20\cdot(0.06+j0.08)=1.2+j1.6\,\text{A}

IˉS+VˉSYS=2.932+j2.6=3.919∠41.56∘ A\bar{I}_S+\bar{V}_SY_S=2.932+j2.6=3.919\angle41.56^\circ\,\text{A}

6. Vˉ=3.919∠41.56∘0.2098∠32.79∘=18.68∠8.77∘=18.46+j2.849 V\bar{V}=\frac{3.919\angle41.56^\circ}{0.2098\angle32.79^\circ}=18.68\angle8.77^\circ=18.46+j2.849\,\text{V}

תשובה: Vˉ≈18.68∠8.77∘ V\bar{V}\approx18.68\angle8.77^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IˉV≈0.3237∠−8.50∘ A\bar{I}_{V}\approx0.3237\angle-8.50^\circ\,\text{A} (יוצא מההדק החיובי)

הזרם IˉV\bar{I}_V של מקור המתח הוא הזרם שסומן בסרטוט המסומן מסעיף א: הוא יוצא מההדק החיובי של המקור, עובר דרך 6 Ω6\,\Omega ו-−j8 Ω-j8\,\Omega ונכנס לצומת העליון.

1. חוק אוהם על הענף:

IˉV=VˉS−VˉZS\bar{I}_V=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}}{Z_S}

2. VˉS−Vˉ=20−(18.46+j2.849)=1.538−j2.849=3.237∠−61.63∘ V\bar{V}_S-\bar{V}=20-(18.46+j2.849)=1.538-j2.849=3.237\angle-61.63^\circ\,\text{V}

3. IˉV=3.237∠−61.63∘10∠−53.13∘=0.3237∠−8.50∘=0.320−j0.048 A\bar{I}_V=\frac{3.237\angle-61.63^\circ}{10\angle-53.13^\circ}=0.3237\angle-8.50^\circ=0.320-j0.048\,\text{A}

תשובה: IˉV≈0.3237∠−8.50∘ A\bar{I}_V\approx0.3237\angle-8.50^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

מקור המתח: Sˉ≈6.40+j0.958 VA\bar{S}\approx6.40+j0.958\,\text{VA} (P≈6.40 WP\approx6.40\,\text{W} מסופק); מקור הזרם: Sˉ≈34.83−j13.53 VA\bar{S}\approx34.83-j13.53\,\text{VA} (P≈34.83 WP\approx34.83\,\text{W} מסופק).

נתייחס לערכי המקורות כערכים יעילים. ההספק המרוכב שמקור מספק: Sˉ=VˉIˉ∗\bar{S}=\bar{V}\bar{I}^*, כשהזרם יוצא מההדק החיובי (במקור מתח) או כשהזרם יוצא מהחץ אל הצומת שמתחו Vˉ\bar{V} (במקור זרם).

1. מקור המתח:

SˉV=VˉSIˉV∗=20∠0∘⋅0.3237∠8.50∘=6.475∠8.50∘=6.40+j0.958 VA\bar{S}_V=\bar{V}_S\bar{I}_V^*=20\angle0^\circ\cdot0.3237\angle8.50^\circ=6.475\angle8.50^\circ=6.40+j0.958\,\text{VA}

PV≈6.40 WP_V\approx6.40\,\text{W} (מסופק), QV≈0.958 VArQ_V\approx0.958\,\text{VAr}, ∣SV∣≈6.47 VA|S_V|\approx6.47\,\text{VA}

2. מקור הזרם:

SˉI=VˉIˉS∗=18.68∠8.77∘⋅2∠−30∘=37.36∠−21.23∘=34.83−j13.53 VA\bar{S}_I=\bar{V}\bar{I}_S^*=18.68\angle8.77^\circ\cdot2\angle-30^\circ=37.36\angle-21.23^\circ=34.83-j13.53\,\text{VA}

PI≈34.83 WP_I\approx34.83\,\text{W} (מסופק), QI≈−13.53 VArQ_I\approx-13.53\,\text{VAr}, ∣SI∣≈37.36 VA|S_I|\approx37.36\,\text{VA}

3. בדיקת מאזן ההספק הפעיל: הזרמים בענפי העומס ∣Iˉ1∣=18.688.602=2.172 A|\bar{I}_1|=\frac{18.68}{8.602}=2.172\,\text{A}, ∣Iˉ2∣=18.6812.806=1.459 A|\bar{I}_2|=\frac{18.68}{12.806}=1.459\,\text{A}.

PR=2.1722⋅5+1.4592⋅8+0.32372⋅6=23.58+17.02+0.63=41.23 WP_R=2.172^2\cdot5+1.459^2\cdot8+0.3237^2\cdot6=23.58+17.02+0.63=41.23\,\text{W}

וסכום הספקי המקורות: 6.40+34.83=41.23 W6.40+34.83=41.23\,\text{W}.

תשובה: מקור המתח מספק P≈6.40 WP\approx6.40\,\text{W} (Sˉ≈6.40+j0.958 VA\bar{S}\approx6.40+j0.958\,\text{VA}); מקור הזרם מספק P≈34.83 WP\approx34.83\,\text{W} (Sˉ≈34.83−j13.53 VA\bar{S}\approx34.83-j13.53\,\text{VA}).

שאלה 7 · טעינה ופריקה של קבל באות מדרגות

באיור לשאלה 7 נתונים המעגל הבא ואות מבוא:

הניחו Vc(0)=0 VV_c(0)=0\,\text{V}.

א.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל עבור 0<t<15 msec0<t<15\,\text{msec}.

(15 נקודות)
ב.

חשבו מתי המתח על הדקי הקבל עובר דרך 2V2V.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

0<t<6 ms0<t<6\,\text{ms}: VC=20(1−e−t/4 ms) VV_C=20\left(1-e^{-t/4\,\text{ms}}\right)\,\text{V}, VC(6 ms)≈15.54 VV_C(6\,\text{ms})\approx15.54\,\text{V}; 6<t<15 ms6<t<15\,\text{ms}: VC=−10+25.54e−(t−6)/4 ms VV_C=-10+25.54e^{-(t-6)/4\,\text{ms}}\,\text{V}, VC(15 ms)≈−7.31 VV_C(15\,\text{ms})\approx-7.31\,\text{V}

נתון: R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=30 kΩR_2=30\,\text{k}\Omega, C=0.1 μFC=0.1\,\mu\text{F}, VC(0)=0V_C(0)=0. הזרם i(t)=2 mAi(t)=2\,\text{mA} עבור 0<t<6 ms0<t<6\,\text{ms} ו-i(t)=−1 mAi(t)=-1\,\text{mA} עבור t>6 mst>6\,\text{ms}.

מבוקש: VC(t)V_C(t) עבור 0<t<15 ms0<t<15\,\text{ms} (המתח נמדד בין ההדק העליון של הקבל לקרקע).

רעיון: נחליף את כל מה שמחובר לקבל במעגל התמורה של תבנין, ונקבל מעגל RCRC טורי פשוט. בכל קטע זמן שבו הזרם קבוע, המתח על הקבל משתנה אקספוננציאלית מהערך ההתחלתי אל הערך הסופי:

VC(t)=Vf+(V0−Vf)e−(t−t0)/τV_C(t)=V_f+(V_0-V_f)e^{-(t-t_0)/\tau}

ההדקים. מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא מחובר: aa (למעלה) ו-bb (למטה, הקרקע). מאותם שני הדקים מודדים את מתח הריקם VthV_{th} (המתח שאליו הקבל שואף) ואת ההתנגדות RthR_{th} שהקבל "רואה" (שקובעת את קבוע הזמן).

בחירת השיטה. במעגל מקור זרם, שני נגדים וקבל, והקבל הוא הרכיב שמשתנה בזמן. תבנין מהדקי הקבל מחליף את כל השאר בנגד אחד ומקור אחד, ולכן אין צורך בשיטת צמתים או חוגים: מתח הריקם נמצא מחוק אוהם על נגד אחד, וההתנגדות מחיבור טורי.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם ההדקים הפתוחים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•ההדק aa פתוח, ולכן דרך R2R_2 לא זורם זרם (I=0I=0), ואין עליו מפל מתח. לכן ההדק aa נמצא באותו פוטנציאל כמו הצומת העליון, V1V_1, ושני הקווים צבועים באותו צבע.

•כל הזרם ii של המקור עובר דרך R1R_1 כלפי מטה, ולכן V1=i⋅R1V_1=i\cdot R_1.

1. Vth=V1=i⋅R1V_{th}=V_1=i\cdot R_1: בקטע הראשון 2 mA⋅10 kΩ=20 V2\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=20\,\text{V}, ובקטע השני −1 mA⋅10 kΩ=−10 V-1\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=-10\,\text{V}.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

2. במעגל החדש שלושה צבעים: הקו של aa, הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2, וקו הקרקע (ההדק bb). הענף של מקור הזרם פתוח, ולכן זרם שנכנס ב-aa עובר דרך R2R_2, אחר כך דרך R1R_1 אל הקרקע: שני הנגדים בטור.

Rth=R1+R2=10+30=40 kΩR_{th}=R_1+R_2=10+30=40\,\text{k}\Omega

3. קבוע הזמן (זהה בשני הקטעים):

τ=RthC=40⋅103⋅0.1⋅10−6=4⋅10−3 s=4 ms\tau=R_{th}C=40\cdot10^3\cdot0.1\cdot10^{-6}=4\cdot10^{-3}\,\text{s}=4\,\text{ms}

קטע ראשון, 0<t<6 ms0<t<6\,\text{ms} (טעינה)

4. Vth=20 VV_{th}=20\,\text{V}; זה הערך הסופי שאליו הקבל שואף. V0=0V_0=0.

VC(t)=20(1−e−t/4 ms) VV_C(t)=20\left(1-e^{-t/4\,\text{ms}}\right)\,\text{V}

5. בסוף הקטע:

VC(6 ms)=20(1−e−6/4)=20(1−0.2231)≈15.54 VV_C(6\,\text{ms})=20\left(1-e^{-6/4}\right)=20(1-0.2231)\approx15.54\,\text{V}

קטע שני, 6<t<15 ms6<t<15\,\text{ms}

6. Vth=−10 VV_{th}=-10\,\text{V}; הקבל שואף ל-−10 V-10\,\text{V}. הערך ההתחלתי: 15.54 V15.54\,\text{V} (מתח קבל אינו קופץ).

VC(t)=−10+(15.54−(−10))e−(t−6)/4=−10+25.54e−(t−6 ms)/4 ms VV_C(t)=-10+(15.54-(-10))e^{-(t-6)/4}=-10+25.54e^{-(t-6\,\text{ms})/4\,\text{ms}}\,\text{V}

7. בסוף התחום:

VC(15 ms)=−10+25.54e−9/4=−10+25.54⋅0.1054≈−7.31 VV_C(15\,\text{ms})=-10+25.54e^{-9/4}=-10+25.54\cdot0.1054\approx-7.31\,\text{V}

8. המתח עובר דרך אפס כאשר 25.54e−(t−6)/4=1025.54e^{-(t-6)/4}=10, כלומר t=6+4ln⁡25.5410≈9.75 mst=6+4\ln\frac{25.54}{10}\approx9.75\,\text{ms}.

שרטוט: עלייה אקספוננציאלית מ-00 (שואפת ל-20 V20\,\text{V}) עד 15.54 V15.54\,\text{V} ב-t=6 mst=6\,\text{ms}, ואחריה ירידה אקספוננציאלית השואפת ל-−10 V-10\,\text{V}, חוצה את האפס ב-9.75 ms9.75\,\text{ms} ומגיעה ל-−7.31 V-7.31\,\text{V} ב-t=15 mst=15\,\text{ms}.

t [ms]Vc [V]0246810121416-10-55101520(6, 15.54)(15, -7.31)t=0.421t=9.021

תשובה: VC=20(1−e−t/4 ms) VV_C=20(1-e^{-t/4\,\text{ms}})\,\text{V} עד 6 ms6\,\text{ms} (מגיע ל-15.54 V15.54\,\text{V}), ואחר כך VC=−10+25.54e−(t−6)/4 ms VV_C=-10+25.54e^{-(t-6)/4\,\text{ms}}\,\text{V} (ב-15 ms15\,\text{ms}: −7.31 V-7.31\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

t1≈0.421 mst_1\approx0.421\,\text{ms} (בעלייה) ו-t2≈9.02 mst_2\approx9.02\,\text{ms} (בירידה)

המתח עובר דרך 2 V2\,\text{V} פעמיים: פעם בזמן הטעינה ופעם בזמן הירידה (משתמשים בביטויים מסעיף א).

1. בעלייה (0<t<6 ms0<t<6\,\text{ms}):

20(1−e−t1/4)=2 ⇒ e−t1/4=1820=0.920\left(1-e^{-t_1/4}\right)=2\ \Rightarrow\ e^{-t_1/4}=\frac{18}{20}=0.9

t1=4ln⁡2018=4⋅0.1054≈0.421 mst_1=4\ln\frac{20}{18}=4\cdot0.1054\approx0.421\,\text{ms}

2. בירידה (6<t<15 ms6<t<15\,\text{ms}):

−10+25.54e−(t2−6)/4=2 ⇒ e−(t2−6)/4=1225.54-10+25.54e^{-(t_2-6)/4}=2\ \Rightarrow\ e^{-(t_2-6)/4}=\frac{12}{25.54}

t2=6+4ln⁡25.5412=6+4⋅0.7552≈9.02 mst_2=6+4\ln\frac{25.54}{12}=6+4\cdot0.7552\approx9.02\,\text{ms}

תשובה: t1≈0.421 mst_1\approx0.421\,\text{ms} ו-t2≈9.02 mst_2\approx9.02\,\text{ms}

שאלה 8 · אופיין מעבר של מעגל דיודות וזנר

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא ואופיין של דיודת זנר:

הדיודות הרגילות אידיאליות.

א.

חשבו ושרטטו את אופיין המעבר של המעגל Vo=f(Vi)V_o=f\left(V_i\right).

(14 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא כאשר:

(I)

Vi=0VV_i=0V

(II)

Vi=4.5VV_i=4.5V

(III)

Vi=8VV_i=8V

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

Vo=3 VV_o=3\,\text{V} עבור Vi≤3 VV_i\le3\,\text{V}; Vo=Vi+63V_o=\frac{V_i+6}{3} עבור 3≤Vi≤6 V3\le V_i\le6\,\text{V}; Vo=4 VV_o=4\,\text{V} עבור Vi≥6 VV_i\ge6\,\text{V}

נתון: R1=R2=R3=10 kΩR_1=R_2=R_3=10\,\text{k}\Omega, V1=6 VV_1=6\,\text{V}, D1D_1 ו-D2D_2 אידיאליות. לפי האופיין, הזנר מוליך בכיוון הקדמי במתח 1 V1\,\text{V} ובפריצה במתח 4 V4\,\text{V}, בקווים אנכיים (ללא התנגדות פנימית).

מבוקש: VoV_o כפונקציה של ViV_i.

כיווני הרכיבים לפי האיור:

•D1D_1: האנודה לכיוון ViV_i, ולכן מוליכה רק כאשר זרם יכול לזרום מ-ViV_i אל המוצא (Vi>VoV_i>V_o).

•D2D_2: האנודה לכיוון ההדק החיובי של V1V_1 והקתודה לכיוון R2R_2, ולכן מוליכה כאשר Vo<6 VV_o<6\,\text{V}, וזרם זורם מ-V1V_1 דרך R2R_2 אל המוצא.

•DZD_Z: הקתודה במוצא והאנודה בקרקע. הוא פורץ ומקבע Vo=4 VV_o=4\,\text{V} כאשר המוצא מנסה לעלות מעל 4 V4\,\text{V} (ומוליך קדמית רק אם Vo<−1 VV_o<-1\,\text{V}, מה שלא קורה כאן).

תחום 1: D1D_1 בקטעון

1. הזרם זורם מ-V1V_1 דרך D2D_2, R2R_2 ו-R3R_3 לקרקע (מחלק מתח):

Vo=V1R3R2+R3=6⋅1010+10=3 VV_o=V_1\frac{R_3}{R_2+R_3}=6\cdot\frac{10}{10+10}=3\,\text{V}

הזנר: 3<43<4 - לא פורץ. D2D_2: 3<63<6 - מוליכה, כמו שהנחנו.

2. D1D_1 נשארת בקטעון כל עוד Vi<Vo=3 VV_i<V_o=3\,\text{V}. כלומר עבור Vi≤3 VV_i\le3\,\text{V}: Vo=3 VV_o=3\,\text{V}.

תחום 2: D1D_1 ו-D2D_2 מוליכות, הזנר לא פורץ

3. חוק הזרמים בצומת המוצא (נכנס מ-ViV_i דרך R1R_1, נכנס מ-V1V_1 דרך R2R_2, יוצא דרך R3R_3):

Vi−Vo10+6−Vo10=Vo10 ⇒ Vo=Vi+63\frac{V_i-V_o}{10}+\frac{6-V_o}{10}=\frac{V_o}{10}\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+6}{3}

4. התחום נגמר כאשר הזנר מגיע למתח הפריצה: Vi+63=4 ⇒ Vi=6 V\frac{V_i+6}{3}=4\ \Rightarrow\ V_i=6\,\text{V}.

כלומר עבור 3≤Vi≤6 V3\le V_i\le6\,\text{V}: Vo=Vi+63V_o=\frac{V_i+6}{3} (שיפוע 13\frac{1}{3}).

תחום 3: הזנר בפריצה

5. עבור Vi≥6 VV_i\ge6\,\text{V}: Vo=4 VV_o=4\,\text{V}. D2D_2 ממשיכה להוליך (4<64<6). לדוגמה ב-Vi=8 VV_i=8\,\text{V} זרם הזנר:

IZ=8−410+6−410−410=0.2 mA>0I_Z=\frac{8-4}{10}+\frac{6-4}{10}-\frac{4}{10}=0.2\,\text{mA}>0 - הפריצה אכן מתקיימת.

תחוםD1D_1D2D_2DZD_ZVoV_o
Vi≤3 VV_i\le3\,\text{V}קטעוןהולכהקטעון3 V3\,\text{V}
3≤Vi≤6 V3\le V_i\le6\,\text{V}הולכההולכהקטעוןVi+63\frac{V_i+6}{3}
Vi≥6 VV_i\ge6\,\text{V}הולכההולכהפריצה4 V4\,\text{V}
Vi [V]Vo [V]-4-224681024(3, 3)(6, 4)(4.5, 3.5)

תשובה: Vo=3 VV_o=3\,\text{V} עבור Vi≤3 VV_i\le3\,\text{V}; Vo=Vi+63V_o=\frac{V_i+6}{3} עבור 3≤Vi≤6 V3\le V_i\le6\,\text{V}; Vo=4 VV_o=4\,\text{V} עבור Vi≥6 VV_i\ge6\,\text{V}.

סעיף ב

(I)
תשובה:

Vo=3 VV_o=3\,\text{V}

Vi=0<3 VV_i=0<3\,\text{V}, ולכן D1D_1 בקטעון (תחום 1 בסעיף א). המוצא נקבע על ידי מחלק המתח של V1V_1:

Vo=6⋅1010+10=3 VV_o=6\cdot\frac{10}{10+10}=3\,\text{V}

תשובה: Vo=3 VV_o=3\,\text{V}

(II)
תשובה:

Vo=3.5 VV_o=3.5\,\text{V}

3≤4.5≤6 V3\le4.5\le6\,\text{V} - תחום 2 בסעיף א (D1D_1 ו-D2D_2 מוליכות, הזנר לא פורץ):

Vo=Vi+63=4.5+63=3.5 VV_o=\frac{V_i+6}{3}=\frac{4.5+6}{3}=3.5\,\text{V}

תשובה: Vo=3.5 VV_o=3.5\,\text{V}

(III)
תשובה:

Vo=4 VV_o=4\,\text{V}

8>6 V8>6\,\text{V} - תחום 3 בסעיף א: הזנר בפריצה ומקבע את המוצא:

Vo=VZ=4 VV_o=V_Z=4\,\text{V}

(בלי הזנר היה מתקבל 8+63=4.67 V>4 V\frac{8+6}{3}=4.67\,\text{V}>4\,\text{V}, ולכן הזנר אכן פורץ.)

תשובה: Vo=4 VV_o=4\,\text{V}

שאלה 9 · אופיין מעבר של מגביל דיודות דו-כיווני

באיור א' לשאלה 9 נתון מעגל חשמלי:

א.

חשבו ושרטטו את אופיין המעבר של המעגל Vo=f(Vi)V_o=f\left(V_i\right). הניחו שכל הדיודות אידיאליות.

(14 נקודות)
ב.

שרטטו את מתח המוצא Vo(t)V_o\left(t\right) עבור מתח המבוא המתואר באיור ב' לשאלה 9:

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

Vo=2 VV_o=2\,\text{V} (Vi≤2V_i\le2); Vo=Vi+43V_o=\frac{V_i+4}{3} (2≤Vi≤82\le V_i\le8); Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2} (8≤Vi≤128\le V_i\le12); Vo=Vi+63V_o=\frac{V_i+6}{3} (Vi≥12 VV_i\ge12\,\text{V})

נתון: R1=R2=R3=R4=1 kΩR_1=R_2=R_3=R_4=1\,\text{k}\Omega, V1=6 VV_1=6\,\text{V}, V2=4 VV_2=4\,\text{V}, כל הדיודות אידיאליות.

מבוקש: Vo(Vi)V_o(V_i).

כיווני הדיודות לפי האיור:

•D1D_1: מוליכה כאשר Vi>VoV_i>V_o (זרם מהכניסה אל המוצא).

•D2D_2: הקתודה לכיוון V1V_1, ולכן מוליכה כאשר Vo>6 VV_o>6\,\text{V}: זרם יורד מהמוצא דרך R2R_2 אל V1V_1.

•D3D_3: האנודה לכיוון V2V_2, ולכן מוליכה כאשר Vo<4 VV_o<4\,\text{V}: זרם עולה מ-V2V_2 דרך R3R_3 אל המוצא.

בכל תחום כותבים חוק זרמים בצומת המוצא עם הענפים המוליכים (יחידות: V\text{V}, kΩ\text{k}\Omega, mA\text{mA}).

תחום 1: D1D_1 בקטעון

1. מוליכה רק D3D_3: V2V_2 מזרים זרם דרך R3R_3 ו-R4R_4:

Vo=V2R4R3+R4=4⋅12=2 VV_o=V_2\frac{R_4}{R_3+R_4}=4\cdot\frac{1}{2}=2\,\text{V}

(D2D_2 בקטעון כי 2<62<6.) D1D_1 בקטעון כל עוד Vi≤2 VV_i\le2\,\text{V}.

תחום 2: D1D_1 ו-D3D_3 מוליכות

2. Vi−Vo1+4−Vo1=Vo1 ⇒ Vo=Vi+43\frac{V_i-V_o}{1}+\frac{4-V_o}{1}=\frac{V_o}{1}\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+4}{3}

התחום נגמר כאשר D3D_3 נכבית, ב-Vo=4 VV_o=4\,\text{V}: Vi+43=4 ⇒ Vi=8 V\frac{V_i+4}{3}=4\ \Rightarrow\ V_i=8\,\text{V}.

תחום 3: רק D1D_1 מוליכה

3. מחלק מתח R1R_1, R4R_4:

Vo=ViR4R1+R4=Vi2V_o=V_i\frac{R_4}{R_1+R_4}=\frac{V_i}{2}

התחום: 4≤Vo≤64\le V_o\le6, כלומר 8≤Vi≤12 V8\le V_i\le12\,\text{V}.

תחום 4: D1D_1 ו-D2D_2 מוליכות

4. Vi−Vo1=Vo−61+Vo1 ⇒ Vo=Vi+63\frac{V_i-V_o}{1}=\frac{V_o-6}{1}+\frac{V_o}{1}\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+6}{3}, עבור Vi≥12 VV_i\ge12\,\text{V} (אז Vo≥6V_o\ge6).

5. רציפות בנקודות המעבר: ב-Vi=8V_i=8 שני הביטויים נותנים 4 V4\,\text{V}, וב-Vi=12V_i=12 שניהם נותנים 6 V6\,\text{V}.

תחוםD1D_1D2D_2D3D_3VoV_o
Vi≤2 VV_i\le2\,\text{V}קטעוןקטעוןהולכה2 V2\,\text{V}
2≤Vi≤8 V2\le V_i\le8\,\text{V}הולכהקטעוןהולכהVi+43\frac{V_i+4}{3}
8≤Vi≤12 V8\le V_i\le12\,\text{V}הולכהקטעוןקטעוןVi2\frac{V_i}{2}
Vi≥12 VV_i\ge12\,\text{V}הולכההולכהקטעוןVi+63\frac{V_i+6}{3}
Vi [V]Vo [V]-55101520510(2, 2)(8, 4)(12, 6)

תשובה: Vo=2 VV_o=2\,\text{V} עבור Vi≤2 VV_i\le2\,\text{V}; Vo=Vi+43V_o=\frac{V_i+4}{3} עבור 2≤Vi≤8 V2\le V_i\le8\,\text{V}; Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2} עבור 8≤Vi≤12 V8\le V_i\le12\,\text{V}; Vo=Vi+63V_o=\frac{V_i+6}{3} עבור Vi≥12 VV_i\ge12\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vo=2 VV_o=2\,\text{V} עבור 0<t<4 s0<t<4\,\text{s}; 3.33 V3.33\,\text{V} עבור 4<t<5 s4<t<5\,\text{s}; 5 V5\,\text{V} עבור 5<t<6 s5<t<6\,\text{s}; 8 V8\,\text{V} עבור t>6 st>6\,\text{s}

באיור ב' (הציר האנכי מסומן Vo(t)V_o(t), אבל זהו מתח המבוא Vi(t)V_i(t)) המבוא הוא אות מדרגות. בכל מדרגה מציבים את הערך באופיין המעבר מסעיף א.

זמן [sec][\text{sec}]Vi [V]V_i\,[\text{V}]תחום באופייןVo [V]V_o\,[\text{V}]
0−10-1−4-4Vi≤2V_i\le222
1−21-2−2-2Vi≤2V_i\le222
2−32-300Vi≤2V_i\le222
3−43-422Vi≤2V_i\le222
4−54-566Vi+43=103\frac{V_i+4}{3}=\frac{10}{3}3.333.33
5−65-61010Vi2=102\frac{V_i}{2}=\frac{10}{2}55
6−76-71818Vi+63=243\frac{V_i+6}{3}=\frac{24}{3}88

(המדרגה בין 11 ל-2 s2\,\text{s} אינה מסומנת במספר באיור; היא באמצע בין −4-4 ל-00, כלומר −2 V-2\,\text{V}. בכל מקרה כל ערך מתחת ל-2 V2\,\text{V} נותן Vo=2 VV_o=2\,\text{V}.)

השרטוט: קו קבוע ב-2 V2\,\text{V} עד t=4 st=4\,\text{s}, ואז מדרגות ל-3.33 V3.33\,\text{V}, 5 V5\,\text{V} ו-8 V8\,\text{V}.

t [sec]Vo [V]024602468103.33 V5 V8 V2 V

תשובה: Vo=2 VV_o=2\,\text{V} עד 4 s4\,\text{s}, 3.33 V3.33\,\text{V} בין 44 ל-5 s5\,\text{s}, 5 V5\,\text{V} בין 55 ל-6 s6\,\text{s}, ו-8 V8\,\text{V} מ-6 s6\,\text{s}.

שאלה 10 · טרנזיסטור כמתג לנוריות LED

באיור לשאלה 10 נתון המעגל הבא:

א.

נדרש שדרך הדיודות יזרום זרם ILED=10 mAI_{LED}=10\,\text{mA}. חשבו את ערכו של הנגד RR ואת ערכו המכסימלי של נגד הבסיס RBR_B המבטיח שהטרנזיסטור יהיה ברוויה.

(10 נקודות)
ב.

מתח המבוא שונה ל-Vi=4VV_i=4V וערך הנגד RB=20 kΩR_B=20\,\text{k}\Omega. חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור ואת ההספק המתפתח בו.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

R=380 ΩR=380\,\Omega, RB,max=21.5 kΩR_{B,max}=21.5\,\text{k}\Omega

נתון: VCC=9 VV_{CC}=9\,\text{V}, שתי נוריות בטור עם VLED=2.5 VV_{LED}=2.5\,\text{V} כל אחת, Vi=5 VV_i=5\,\text{V}, β=50\beta=50, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCE,sat=0.2 VV_{CE,sat}=0.2\,\text{V}, ILED=10 mAI_{LED}=10\,\text{mA}.

מבוקש: RR, ו-RBR_B המרבי שעדיין מבטיח רוויה.

רעיון: ברוויה הטרנזיסטור הוא כמעט מתג סגור, VCE=0.2 VV_{CE}=0.2\,\text{V}, והזרם במעגל הקולט נקבע רק על ידי RR. כדי שהטרנזיסטור יהיה ברוויה, זרם הבסיס צריך להיות לפחות ICβ\frac{I_C}{\beta}.

1. חוק המתחים של קירכהוף בלולאת הקולט, מ-VCCV_{CC} דרך שתי הנוריות, RR והטרנזיסטור לקרקע (הזרם IC=ILEDI_C=I_{LED} זורם מלמעלה למטה):

VCC=2VLED+ICR+VCE,satV_{CC}=2V_{LED}+I_CR+V_{CE,sat}

2. R=VCC−2VLED−VCE,satIC=9−2⋅2.5−0.210⋅10−3=3.80.01=380 ΩR=\frac{V_{CC}-2V_{LED}-V_{CE,sat}}{I_C}=\frac{9-2\cdot2.5-0.2}{10\cdot10^{-3}}=\frac{3.8}{0.01}=380\,\Omega

3. זרם הבסיס המינימלי לרוויה:

IB,min=IC,satβ=1050=0.2 mAI_{B,min}=\frac{I_{C,sat}}{\beta}=\frac{10}{50}=0.2\,\text{mA}

4. בלולאת הבסיס (זרם IBI_B מ-ViV_i דרך RBR_B אל הבסיס): Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}. ככל ש-RBR_B גדול יותר, IBI_B קטן יותר, ולכן RBR_B המרבי מתאים ל-IB,minI_{B,min}:

RB,max=Vi−VBEIB,min=5−0.70.2⋅10−3=21.5 kΩR_{B,max}=\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B,min}}=\frac{5-0.7}{0.2\cdot10^{-3}}=21.5\,\text{k}\Omega

תשובה: R=380 ΩR=380\,\Omega, RB,max=21.5 kΩR_{B,max}=21.5\,\text{k}\Omega

סעיף ב

תשובה:

IB=0.165 mAI_B=0.165\,\text{mA}, IC=8.25 mAI_C=8.25\,\text{mA}, VCE≈0.865 VV_{CE}\approx0.865\,\text{V} (פעיל); P≈7.25 mWP\approx7.25\,\text{mW}

נתון: Vi=4 VV_i=4\,\text{V}, RB=20 kΩR_B=20\,\text{k}\Omega, R=380 ΩR=380\,\Omega (סעיף א).

מבוקש: IBI_B, ICI_C, VCEV_{CE}, וההספק בטרנזיסטור.

רעיון: נניח שהטרנזיסטור באזור הפעיל (IC=βIBI_C=\beta I_B), נחשב את VCEV_{CE}, ונבדוק שהוא גדול מ-VCE,satV_{CE,sat}.

1. זרם הבסיס מלולאת הבסיס:

IB=Vi−VBERB=4−0.720⋅103=0.165 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{4-0.7}{20\cdot10^3}=0.165\,\text{mA}

2. זרם הקולט בהנחת אזור פעיל:

IC=βIB=50⋅0.165=8.25 mAI_C=\beta I_B=50\cdot0.165=8.25\,\text{mA}

3. לולאת הקולט:

VCE=VCC−2VLED−ICR=9−5−8.25⋅10−3⋅380=4−3.135=0.865 VV_{CE}=V_{CC}-2V_{LED}-I_CR=9-5-8.25\cdot10^{-3}\cdot380=4-3.135=0.865\,\text{V}

4. בדיקה: VCE=0.865 V>VCE,sat=0.2 VV_{CE}=0.865\,\text{V}>V_{CE,sat}=0.2\,\text{V} (וגם IC=8.25<10 mA=IC,satI_C=8.25<10\,\text{mA}=I_{C,sat}), ולכן הטרנזיסטור אכן באזור הפעיל. הזרם בנוריות הוא 8.25 mA8.25\,\text{mA}.

5. ההספק בטרנזיסטור:

PT=VCEIC+VBEIB=0.865⋅8.25+0.7⋅0.165=7.136+0.116≈7.25 mWP_T=V_{CE}I_C+V_{BE}I_B=0.865\cdot8.25+0.7\cdot0.165=7.136+0.116\approx7.25\,\text{mW}

(עיקר ההספק הוא בקולט: VCEIC≈7.14 mWV_{CE}I_C\approx7.14\,\text{mW}.)

תשובה: נקודת העבודה: IB=0.165 mAI_B=0.165\,\text{mA}, IC=8.25 mAI_C=8.25\,\text{mA}, VCE≈0.865 VV_{CE}\approx0.865\,\text{V} (אזור פעיל); PT≈7.25 mWP_T\approx7.25\,\text{mW}.

שאלה 11 · שאלות אמריקאיות ביסודות תורת החשמל

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

11.1.

מה תהיה ההתנגדות הכוללת כאשר מחברים במקביל 100 נגדים בעלי ערך של 100 kΩ100\,\text{k}\Omega כ"א?

א. 1⋅107 Ω1\cdot10^7\,\Omega

ב. 100 Ω100\,\Omega

ג. 100 kΩ100\,\text{k}\Omega

ד. 1 kΩ1\,\text{k}\Omega

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.2 מוצג המעגל הבא:

11.2.

למה שווה הספק המרבי המועבר לעומס?

א. 10 mW10\,\text{mW}

ב. 20 mW20\,\text{mW}

ג. 40 mW40\,\text{mW}

ד. 80 mW80\,\text{mW}

(4 נקודות)
11.3.

בסוללה חדשה מתח הדקים בריקם הוא 1.6V1.6V והיא מסוגלת לספק זרם של 8 A8\,A לקצר.

כמה שווה ההתנגדות הפנימית של הסוללה?

א. 12.8 Ω12.8\,\Omega

ב. 0.4 Ω0.4\,\Omega

ג. 0.3 Ω0.3\,\Omega

ד. 0.2 Ω0.2\,\Omega

(4 נקודות)
11.4.

נגד וסליל מחוברים בטור למקור מתח חילופין סינוסי.

נתון: VL=3VRMS , VR=4VRMSV_L=3V_{RMS}\ ,\ V_R=4V_{RMS}

מהו מתח המקור?

א. 7VRMS7V_{RMS}

ב. 5VRMS5V_{RMS}

ג. 25VRMS25V_{RMS}

ד. 3.5VRMS3.5V_{RMS}

(4 נקודות)
11.5.

נגד 22 Ω 12W22\,\Omega\ \frac{1}{2}W ונגד 220 Ω 12W220\,\Omega\ \frac{1}{2}W מחוברים בטור לסוללה 10V10V.

איזה נגד יתחמם יתר על המידה?

א. שני הנגדים

ב. אף נגד

ג. נגד 220 Ω220\,\Omega

ד. נגד 22 Ω22\,\Omega

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

ד. 1 kΩ1\,\text{k}\Omega

בחיבור מקבילי של nn נגדים שווים ההתנגדות הכוללת היא ערך נגד אחד חלקי מספרם:

RT=Rn=100 kΩ100=1 kΩR_T=\frac{R}{n}=\frac{100\,\text{k}\Omega}{100}=1\,\text{k}\Omega

תשובה: ד. 1 kΩ1\,\text{k}\Omega

סעיף 11.2

תשובה:

ג. 40 mW40\,\text{mW}

נתון: IS=4 mAI_S=4\,\text{mA} במקביל ל-RS=10 kΩR_S=10\,\text{k}\Omega (מקור נורטון).

סימון על הסרטוט. העומס RLR_L מחובר ישירות על הדקי המקור. בהספק המרבי:

•במעגל רק שני קווים: הקו התחתון (0 V0\,\text{V}) והקו העליון. RSR_S ו-RLR_L מחוברים שניהם בין אותם שני קווים, ולכן הם במקביל ועליהם אותו מתח.

•כשההתנגדויות שוות, זרם המקור מתחלק ביניהן שווה בשווה, 2 mA2\,\text{mA} בכל ענף, והקו העליון נמצא ב-2 mA⋅10 kΩ=20 V2\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=20\,\text{V}.

בחירת השיטה. המעגל כבר בצורת נורטון, ולכן מספיק תנאי ההספק המרבי ומחלק זרם, בלי מערכת משוואות.

1. הספק מרבי כאשר RL=RS=10 kΩR_L=R_S=10\,\text{k}\Omega. אז הזרם מתחלק שווה בין RSR_S ל-RLR_L:

IL=IS2=2 mAI_L=\frac{I_S}{2}=2\,\text{mA}

2. Pmax=IL2RL=(2⋅10−3)2⋅104=0.04 W=40 mWP_{max}=I_L^2R_L=(2\cdot10^{-3})^2\cdot10^4=0.04\,\text{W}=40\,\text{mW}

(ובאותה תוצאה: Pmax=IS2RS4=(4⋅10−3)2⋅1044=40 mWP_{max}=\frac{I_S^2R_S}{4}=\frac{(4\cdot10^{-3})^2\cdot10^4}{4}=40\,\text{mW}.)

תשובה: ג. 40 mW40\,\text{mW}

סעיף 11.3

תשובה:

ד. 0.2 Ω0.2\,\Omega

מתח הריקם הוא הכא"מ של הסוללה, E=1.6 VE=1.6\,\text{V}. בקצר כל המתח נופל על ההתנגדות הפנימית:

r=EIsc=1.68=0.2 Ωr=\frac{E}{I_{sc}}=\frac{1.6}{8}=0.2\,\Omega

תשובה: ד. 0.2 Ω0.2\,\Omega

סעיף 11.4

תשובה:

ב. 5VRMS5V_{RMS}

בחיבור טורי הזרם משותף. המתח על הנגד בפאזה עם הזרם, והמתח על הסליל מקדים אותו ב-90∘90^\circ, ולכן מחברים אותם וקטורית (פיתגורס), לא אריתמטית:

V=VR2+VL2=42+32=25=5 VRMSV=\sqrt{V_R^2+V_L^2}=\sqrt{4^2+3^2}=\sqrt{25}=5\,V_{RMS}

תשובה: ב. 5VRMS5V_{RMS}

סעיף 11.5

תשובה:

ב. אף נגד

נבדוק את ההספק בכל נגד ונשווה להספק המותר, 0.5 W0.5\,\text{W}.

1. הזרם בטור:

I=VR1+R2=1022+220=10242≈41.3 mAI=\frac{V}{R_1+R_2}=\frac{10}{22+220}=\frac{10}{242}\approx41.3\,\text{mA}

2. P22=I2⋅22=(41.3⋅10−3)2⋅22≈0.0376 WP_{22}=I^2\cdot22=(41.3\cdot10^{-3})^2\cdot22\approx0.0376\,\text{W}

3. P220=I2⋅220≈0.376 WP_{220}=I^2\cdot220\approx0.376\,\text{W}

שני ההספקים קטנים מ-0.5 W0.5\,\text{W}, ולכן אף נגד לא יתחמם יתר על המידה.

תשובה: ב. אף נגד

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.