דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2022 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2022 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות, יש לענות על חמש שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור שלוש שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור שתי שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מקור זרם ומקור מתח: מתחי צמתים והספקים

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצמתים xx ו- yy.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח במקורות וקבעו איזה מקור הוא ספק ואיזה צרכן.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vx=20 VV_x=20\,\text{V}, Vy=30 VV_y=30\,\text{V}

נתון: I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, V1=10 VV_1=10\,\text{V}, R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega. הצומת התחתון מוארק (0 V0\,\text{V}).

מבוקש: מתחי הצמתים VxV_x ו-VyV_y ביחס להארקה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. במעגל יש רק שלושה קווים: הקו של הצומת yy (כולל הקו העליון השמאלי עד R1R_1), הקו של הצומת xx (כולל הקו העליון הימני עד R1R_1), וקו ההארקה.

•VyV_y ו-VxV_x הם הפוטנציאלים של שני הקווים העליונים. ההדק החיובי של V1V_1 פונה ל-yy וההדק השלילי ל-xx, ולכן Vy−Vx=V1=10 VV_y-V_x=V_1=10\,\text{V}.

•מקור הזרם I1I_1 דוחף זרם מההארקה כלפי מעלה אל הצומת yy. החץ IR2I_{R2} מסמן את הזרם דרך R2R_2 מ-xx כלפי מטה אל ההארקה.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: יש שני צמתים לא ידועים, xx ו-yy, אבל הם מחוברים ישירות במקור מתח. לכן הם צומת-על אחד עם הקשר Vy=Vx+10V_y=V_x+10: נעלם אחד ומשוואה אחת.

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים, אבל מקור הזרם נמצא רק בחוג החיצוני וקובע את הזרם שלו (2 mA2\,\text{mA}). גם כאן נשאר נעלם אחד.

בשתי השיטות משוואה אחת, אבל המבוקש הוא מתחי הצמתים, ולכן שיטת מתחי הצמתים נותנת אותו ישירות.

הזרמים בין xx ל-yy (דרך R1R_1 ודרך V1V_1) הם פנימיים לצומת-העל ואינם נכנסים למשוואה.

1. חוק הזרמים של קירכהוף לצומת-העל: הזרם היחיד שנכנס אליו הוא I1I_1, והזרם היחיד שיוצא ממנו אל ההארקה הוא IR2I_{R2}:

I1=IR2=VxR2I_1=I_{R2}=\frac{V_x}{R_2}

2. מכאן מתח הצומת xx:

Vx=I1⋅R2=2⋅10−3⋅10⋅103=20 VV_x=I_1\cdot R_2=2\cdot10^{-3}\cdot10\cdot10^{3}=20\,\text{V}

3. מתח הצומת yy מתקבל ממשוואת מקור המתח:

Vy=Vx+V1=20+10=30 VV_y=V_x+V_1=20+10=30\,\text{V}

תשובה: Vx=20 VV_x=20\,\text{V}, Vy=30 VV_y=30\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PI1=60 mWP_{I1}=60\,\text{mW} (ספק); PV1=0P_{V1}=0 - דרך מקור המתח לא זורם זרם, ולכן הוא אינו ספק ואינו צרכן.

משתמשים בתוצאות סעיף א: Vx=20 VV_x=20\,\text{V}, Vy=30 VV_y=30\,\text{V}.

כדי לחשב את הספק מקור המתח צריך את הזרם דרכו. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, ונוסיף עליו את הזרמים של הענפים שבין yy ל-xx:

•IR1I_{R1} הוא הזרם דרך R1R_1 מ-yy אל xx (החץ על הקו השמאלי, בדרך אל R1R_1).

•IV1I_{V1} הוא הזרם דרך מקור המתח מ-yy אל xx (נכנס בהדק החיובי). בסוף החישוב יתברר שהוא אפס, כפי שרשום בסרטוט.

1. הזרם דרך R1R_1 לפי חוק אוהם:

IR1=Vy−VxR1=30−205⋅103=2 mAI_{R1}=\frac{V_y-V_x}{R_1}=\frac{30-20}{5\cdot10^{3}}=2\,\text{mA}

2. חוק הזרמים בצומת yy: נכנס I1I_1, ויוצאים IR1I_{R1} ו-IV1I_{V1}:

IV1=I1−IR1=2−2=0 mAI_{V1}=I_1-I_{R1}=2-2=0\,\text{mA}

(בדיקה בצומת xx: IR1+IV1=2 mA=IR2=2010 kI_{R1}+I_{V1}=2\,\text{mA}=I_{R2}=\frac{20}{10\,\text{k}}, מתקיים.)

3. הספק מקור המתח:

PV1=V1⋅IV1=10⋅0=0 WP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=10\cdot0=0\,\text{W}

דרך מקור המתח לא זורם זרם, ולכן הוא אינו מספק ואינו צורך הספק.

4. הספק מקור הזרם: המתח על מקור הזרם הוא Vy−0=30 VV_y-0=30\,\text{V}, והזרם יוצא מהדק המקור אל הצומת yy שבו המתח הגבוה. לכן המקור מספק אנרגיה:

PI1=Vy⋅I1=30⋅2⋅10−3=0.06 W=60 mWP_{I1}=V_y\cdot I_1=30\cdot2\cdot10^{-3}=0.06\,\text{W}=60\,\text{mW}

5. בדיקת מאזן הספקים: ההספק בנגדים הוא

PR=(Vy−Vx)2R1+Vx2R2=1025⋅103+20210⋅103=20+40=60 mWP_R=\frac{(V_y-V_x)^2}{R_1}+\frac{V_x^2}{R_2}=\frac{10^2}{5\cdot10^{3}}+\frac{20^2}{10\cdot10^{3}}=20+40=60\,\text{mW}

והוא שווה להספק שמספק מקור הזרם.

תשובה: מקור הזרם I1I_1 מספק 60 mW60\,\text{mW} (ספק). דרך מקור המתח V1V_1 לא זורם זרם, ההספק שלו 00, ולכן הוא אינו ספק ואינו צרכן.

שאלה 2 · מעגל זרם ישר: מתחי צמתים והספקי מקורות

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a,b,ca, b, c.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים המתפתחים על מקורות המתח, קבעו אם הם צרכנים או ספקים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=16 VV_a=16\,\text{V}, Vb=7 VV_b=7\,\text{V}, Vc=20 VV_c=20\,\text{V}

נתון: V1=32 VV_1=32\,\text{V}, V2=7 VV_2=7\,\text{V}, V3=13 VV_3=13\,\text{V}, R1=8 kΩR_1=8\,\text{k}\Omega, R2=3 kΩR_2=3\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=10 kΩR_4=10\,\text{k}\Omega, R5=4 kΩR_5=4\,\text{k}\Omega. הקו התחתון מוארק.

מבוקש: VaV_a, VbV_b, VcV_c.

נעבוד ביחידות V\text{V}, kΩ\text{k}\Omega ו-mA\text{mA}.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של aa כולל גם את הקו העליון השמאלי עד R5R_5, והקו של cc כולל את הקו העליון הימני ואת הקו שיורד אל R4R_4.

•הקו שבין R1R_1 ל-V1V_1 נמצא ב-32 V32\,\text{V}, כי ההדק השלילי של V1V_1 מחובר להארקה וההדק החיובי פונה למעלה. מאותה סיבה הקו שבין R3R_3 ל-V2V_2 נמצא ב-7 V7\,\text{V}.

•נשארים שלושה פוטנציאלים לא ידועים: VaV_a, VbV_b, VcV_c. מקור המתח V3V_3 מחובר ישירות בין bb (הדק שלילי) ל-cc (הדק חיובי), ולכן Vc=Vb+13V_c=V_b+13.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים פנימיים (החוג השמאלי התחתון, החוג הימני התחתון והחוג העליון של R5R_5), ואין בו מקור זרם. כלומר שלושה נעלמים ושלוש משוואות.

•מתחי צמתים: שלושה צמתים לא ידועים, אבל bb ו-cc קשורים במקור מתח ונהיים צומת-על אחד. כלומר שני נעלמים ושתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. בכל צומת נכתוב את סכום הזרמים היוצאים ממנו דרך הנגדים (לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בסרטוט) ונשווה לאפס.

1. חוק הזרמים בצומת aa (זרמים יוצאים דרך R1R_1 אל הקו של 32 V32\,\text{V}, דרך R2R_2 אל bb ודרך R5R_5 אל cc):

Va−328+Va−Vb3+Va−Vc4=0\frac{V_a-32}{8}+\frac{V_a-V_b}{3}+\frac{V_a-V_c}{4}=0

2. חוק הזרמים בצומת-העל bb-cc (הזרם דרך V3V_3 פנימי לו). זרמים יוצאים דרך R2R_2 אל aa, דרך R3R_3 אל הקו של 7 V7\,\text{V}, דרך R5R_5 אל aa ודרך R4R_4 אל ההארקה:

Vb−Va3+Vb−76+Vc−Va4+Vc10=0\frac{V_b-V_a}{3}+\frac{V_b-7}{6}+\frac{V_c-V_a}{4}+\frac{V_c}{10}=0

3. נציב Vc=Vb+13V_c=V_b+13 ונכפיל ב-2424 את המשוואה הראשונה:

3(Va−32)+8(Va−Vb)+6(Va−Vb−13)=0 ⇒ 17Va−14Vb=1743(V_a-32)+8(V_a-V_b)+6(V_a-V_b-13)=0\ \Rightarrow\ 17V_a-14V_b=174

4. נציב Vc=Vb+13V_c=V_b+13 במשוואה השנייה ונכפיל ב-6060:

20(Vb−Va)+10(Vb−7)+15(Vb+13−Va)+6(Vb+13)=0 ⇒ −35Va+51Vb=−20320(V_b-V_a)+10(V_b-7)+15(V_b+13-V_a)+6(V_b+13)=0\ \Rightarrow\ -35V_a+51V_b=-203

5. פתרון שתי המשוואות: מהראשונה Va=174+14Vb17V_a=\frac{174+14V_b}{17}. נציב בשנייה:

−35⋅174+14Vb17+51Vb=−203 ⇒ −6090−490Vb+867Vb=−3451 ⇒ 377Vb=2639-35\cdot\frac{174+14V_b}{17}+51V_b=-203\ \Rightarrow\ -6090-490V_b+867V_b=-3451\ \Rightarrow\ 377V_b=2639

Vb=2639377=7 VV_b=\frac{2639}{377}=7\,\text{V}

Va=174+14⋅717=27217=16 VV_a=\frac{174+14\cdot7}{17}=\frac{272}{17}=16\,\text{V}

Vc=Vb+13=7+13=20 VV_c=V_b+13=7+13=20\,\text{V}

6. בדיקה בצומת aa: 16−328+16−73+16−204=−2+3−1=0\frac{16-32}{8}+\frac{16-7}{3}+\frac{16-20}{4}=-2+3-1=0. מתקיים.

תשובה: Va=16 VV_a=16\,\text{V}, Vb=7 VV_b=7\,\text{V}, Vc=20 VV_c=20\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PV1=64 mWP_{V1}=64\,\text{mW} (ספק), PV2=0P_{V2}=0 (אין זרם - לא ספק ולא צרכן), PV3=39 mWP_{V3}=39\,\text{mW} (ספק)

משתמשים במתחי הצמתים מסעיף א: Va=16 VV_a=16\,\text{V}, Vb=7 VV_b=7\,\text{V}, Vc=20 VV_c=20\,\text{V}.

מקור מתח הוא ספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו, וצרכן כשהזרם נכנס להדק החיובי.

סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, ונוסיף עליו חצים לזרמים שנחשב:

•IV1I_{V1}: הזרם בענף של V1V_1 ו-R1R_1, מההארקה כלפי מעלה אל aa.

•IV2I_{V2}: הזרם בענף של V2V_2 ו-R3R_3, מההארקה כלפי מעלה אל bb. בחישוב יתברר שהוא אפס.

•IV3I_{V3}: הזרם דרך V3V_3 מ-bb אל cc. IR5I_{R5}: הזרם דרך R5R_5 מ-cc אל aa. IR4I_{R4}: הזרם דרך R4R_4 מ-cc אל ההארקה. IR2I_{R2}: הזרם דרך R2R_2 מ-aa אל bb.

1. הזרם דרך V1V_1 ו-R1R_1. על R1R_1 יש הפרש הפוטנציאלים שבין הקו של 32 V32\,\text{V} לקו של aa:

IV1=V1−VaR1=32−168=2 mAI_{V1}=\frac{V_1-V_a}{R_1}=\frac{32-16}{8}=2\,\text{mA}

הזרם יוצא מההדק החיובי:

PV1=V1⋅IV1=32⋅2=64 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=32\cdot2=64\,\text{mW}, ספק.

2. הזרם דרך V2V_2 ו-R3R_3. הקו שבין R3R_3 ל-V2V_2 נמצא ב-7 V7\,\text{V}, וגם bb נמצא ב-7 V7\,\text{V}, כך שאין מתח על R3R_3:

IV2=V2−VbR3=7−76=0 mAI_{V2}=\frac{V_2-V_b}{R_3}=\frac{7-7}{6}=0\,\text{mA}

PV2=V2⋅IV2=7⋅0=0P_{V2}=V_2\cdot I_{V2}=7\cdot0=0: מקור V2V_2 אינו ספק ואינו צרכן.

3. הזרם דרך V3V_3 נמצא מחוק הזרמים בצומת cc. הזרם דרך R5R_5 מ-cc אל aa:

IR5=Vc−VaR5=20−164=1 mAI_{R5}=\frac{V_c-V_a}{R_5}=\frac{20-16}{4}=1\,\text{mA}

הזרם דרך R4R_4 מ-cc אל ההארקה:

IR4=VcR4=2010=2 mAI_{R4}=\frac{V_c}{R_4}=\frac{20}{10}=2\,\text{mA}

אל cc נכנס רק IV3I_{V3}, ויוצאים IR5I_{R5} ו-IR4I_{R4}:

IV3=IR5+IR4=1+2=3 mAI_{V3}=I_{R5}+I_{R4}=1+2=3\,\text{mA}

הזרם חיובי, כלומר יוצא מההדק החיובי של V3V_3:

PV3=V3⋅IV3=13⋅3=39 mWP_{V3}=V_3\cdot I_{V3}=13\cdot3=39\,\text{mW}, ספק.

4. בדיקה בצומת bb: מ-aa דרך R2R_2 נכנס IR2=16−73=3 mAI_{R2}=\frac{16-7}{3}=3\,\text{mA}, מ-V2V_2 נכנס 00, ויוצא 3 mA3\,\text{mA} דרך V3V_3. מתקיים.

5. מאזן הספקים: בנגדים

PR=1628+923+026+424+20210=32+27+0+4+40=103 mWP_R=\frac{16^2}{8}+\frac{9^2}{3}+\frac{0^2}{6}+\frac{4^2}{4}+\frac{20^2}{10}=32+27+0+4+40=103\,\text{mW}

וסכום הספקי המקורות 64+0+39=103 mW64+0+39=103\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: V1V_1 מספק 64 mW64\,\text{mW} (ספק); דרך V2V_2 לא זורם זרם, ההספק שלו 00 (לא ספק ולא צרכן); V3V_3 מספק 39 mW39\,\text{mW} (ספק).

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין: מתח על עכבה והתאמת עומס

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח של העכבה Zˉ2\bar{Z}_2 כאשר המתג פתוח.

(7 נקודות)

כעת סוגרים את המתג SS.

ב.

חשבו את ערכו של העומס ZˉL\bar{Z}_L כדי שיועבר אליו הספק מרבי.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המרבי המועבר לעומס.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

VˉZ2≈18.12∠−12.28∘ V\bar{V}_{Z2}\approx18.12\angle-12.28^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS=20∠0∘ V\bar{V}_S=20\angle0^\circ\,\text{V}, IˉS=2∠30∘ A\bar{I}_S=2\angle30^\circ\,\text{A}, Zˉ1=6−j8 Ω\bar{Z}_1=6-j8\,\Omega, Zˉ2=5−j7 Ω\bar{Z}_2=5-j7\,\Omega, המתג SS פתוח (העומס מנותק).

מבוקש: המתח Vˉ\bar{V} על Zˉ2\bar{Z}_2.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של VˉS\bar{V}_S, ולכן הוא ב-20∠0∘ V20\angle0^\circ\,\text{V}.

•הצומת העליון שאליו מחוברים Zˉ1\bar{Z}_1, מקור הזרם ו-Zˉ2\bar{Z}_2 הוא קו אחד ארוך (עד המתג), והפוטנציאל שלו Vˉ\bar{V} הוא בדיוק המתח על Zˉ2\bar{Z}_2. זה הנעלם היחיד.

•בתוך Zˉ1\bar{Z}_1 ובתוך Zˉ2\bar{Z}_2 יש קטע תיל קצר בין הנגד לקבל, ולכן הוא בצבע משלו. הפוטנציאל שלו לא נדרש: כל עכבה נחשבת רכיב אחד.

•המתג פתוח, ולכן דרך ZˉL\bar{Z}_L לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח. כל הקווים שמימין למתג נמצאים בפוטנציאל של הקו התחתון, ולכן הם בצבע שלו.

•מקור הזרם דוחף את IˉS\bar{I}_S כלפי מעלה אל הצומת Vˉ\bar{V}. החצים מסמנים את הזרמים היוצאים מהצומת: Iˉ1\bar{I}_1 דרך Zˉ1\bar{Z}_1 אל המקור VˉS\bar{V}_S, ו-Iˉ2\bar{I}_2 דרך Zˉ2\bar{Z}_2 אל הקו התחתון.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, Vˉ\bar{V}, ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, ומקור הזרם יושב בענף המשותף להם, כך שצריך משוואת קשר נוספת בין שני זרמי החוגים. לכן שיטת מתחי הצמתים פשוטה יותר, והיא גם נותנת ישירות את המתח המבוקש.

1. חוק הזרמים בצומת Vˉ\bar{V} (נכנס IˉS\bar{I}_S = סכום היוצאים Iˉ1+Iˉ2\bar{I}_1+\bar{I}_2, כל אחד לפי חוק אוהם):

Vˉ−VˉSZˉ1+VˉZˉ2=IˉS ⇒ Vˉ(1Zˉ1+1Zˉ2)=VˉSZˉ1+IˉS\frac{\bar{V}-\bar{V}_S}{\bar{Z}_1}+\frac{\bar{V}}{\bar{Z}_2}=\bar{I}_S\ \Rightarrow\ \bar{V}\left(\frac{1}{\bar{Z}_1}+\frac{1}{\bar{Z}_2}\right)=\frac{\bar{V}_S}{\bar{Z}_1}+\bar{I}_S

2. האדמיטנסים:

1Zˉ1=16−j8=6+j862+82=0.06+j0.08 S\frac{1}{\bar{Z}_1}=\frac{1}{6-j8}=\frac{6+j8}{6^2+8^2}=0.06+j0.08\,\text{S}

1Zˉ2=15−j7=5+j752+72=0.0676+j0.0946 S\frac{1}{\bar{Z}_2}=\frac{1}{5-j7}=\frac{5+j7}{5^2+7^2}=0.0676+j0.0946\,\text{S}

1Zˉ1+1Zˉ2=0.1276+j0.1746=0.2162∠53.85∘ S\frac{1}{\bar{Z}_1}+\frac{1}{\bar{Z}_2}=0.1276+j0.1746=0.2162\angle53.85^\circ\,\text{S}

3. אגף ימין:

VˉSZˉ1=20⋅(0.06+j0.08)=1.2+j1.6 A\frac{\bar{V}_S}{\bar{Z}_1}=20\cdot(0.06+j0.08)=1.2+j1.6\,\text{A}

IˉS=2∠30∘=2cos⁡30∘+j2sin⁡30∘=1.732+j1 A\bar{I}_S=2\angle30^\circ=2\cos30^\circ+j2\sin30^\circ=1.732+j1\,\text{A}

VˉSZˉ1+IˉS=2.932+j2.6=3.919∠41.57∘ A\frac{\bar{V}_S}{\bar{Z}_1}+\bar{I}_S=2.932+j2.6=3.919\angle41.57^\circ\,\text{A}

4. המתח:

Vˉ=3.919∠41.57∘0.2162∠53.85∘=18.12∠−12.28∘ V=17.71−j3.85 V\bar{V}=\frac{3.919\angle41.57^\circ}{0.2162\angle53.85^\circ}=18.12\angle-12.28^\circ\,\text{V}=17.71-j3.85\,\text{V}

תשובה: VˉZ2≈18.12∠−12.28∘ V\bar{V}_{Z2}\approx18.12\angle-12.28^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

ZˉL=Zˉth∗≈2.73+j3.73 Ω=4.62∠53.85∘ Ω\bar{Z}_L=\bar{Z}_{th}^*\approx2.73+j3.73\,\Omega=4.62\angle53.85^\circ\,\Omega

מבוקש: העומס ZˉL\bar{Z}_L (שהוא RLR_L בטור עם jXLjX_L) שיקבל הספק מרבי.

רעיון: נחליף את כל המעגל שמשמאל לעומס במעגל תבנין שקול. לפי משפט העברת ההספק המרבי, עומס מקבל הספק מרבי כאשר הוא שווה לצמוד המרוכב של עכבת תבנין: ZˉL=Zˉth∗\bar{Z}_L=\bar{Z}_{th}^*.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: נקרא להם aa (ההדק העליון, אחרי המתג) ו-bb (ההדק התחתון). מנתקים את ZˉL\bar{Z}_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} וגם את העכבה השקולה Zˉth\bar{Z}_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשהמתג סגור והעומס מנותק, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•המתג סגור, ולכן ההדק aa נמצא על אותו קו כמו הצומת Vˉ\bar{V} מסעיף א (אותו צבע).

•ההדק bb נמצא על הקו התחתון, נקודת הייחוס.

•אל ההדקים לא מחובר דבר, ולכן דרכם לא זורם זרם, והמעגל שמשמאל זהה למעגל של סעיף א.

1. לכן מתח הריקם בין aa ל-bb הוא המתח על Zˉ2\bar{Z}_2 שחישבנו בסעיף א:

Vˉth=Vˉab=18.12∠−12.28∘ V\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab}=18.12\angle-12.28^\circ\,\text{V}

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור המתח VˉS\bar{V}_S מוחלף בקצר, ומקור הזרם IˉS\bar{I}_S מוחלף בנתק (שני הקצוות שלו נשארים פתוחים). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות בו רק העכבות:

2. במעגל החדש יש שני פוטנציאלים שמעניינים אותנו: הקו של aa והקו של bb. הקו השמאלי העליון התאחד עם הקו התחתון, כי VˉS\bar{V}_S הוחלף בקצר. (הקטעים הקצרים שבתוך Zˉ1\bar{Z}_1 ו-Zˉ2\bar{Z}_2 הם נקודות פנימיות של כל עכבה.)

3. Zˉ1\bar{Z}_1 מחובר מצד אחד לקו של aa ומהצד השני (דרך הקצר) לקו של bb. גם Zˉ2\bar{Z}_2 מחובר בין הקו של aa לקו של bb. בענף של מקור הזרם יש נתק, ולכן לא עובר בו זרם. כלומר מההדקים רואים את Zˉ1\bar{Z}_1 במקביל ל-Zˉ2\bar{Z}_2:

Zˉ1⋅Zˉ2=(6−j8)(5−j7)=30−j42−j40−56=−26−j82 Ω2\bar{Z}_1\cdot\bar{Z}_2=(6-j8)(5-j7)=30-j42-j40-56=-26-j82\,\Omega^2

Zˉ1+Zˉ2=11−j15 Ω\bar{Z}_1+\bar{Z}_2=11-j15\,\Omega

Zˉth=Zˉ1Zˉ2Zˉ1+Zˉ2=−26−j8211−j15=2.728−j3.734 Ω=4.625∠−53.85∘ Ω\bar{Z}_{th}=\frac{\bar{Z}_1\bar{Z}_2}{\bar{Z}_1+\bar{Z}_2}=\frac{-26-j82}{11-j15}=2.728-j3.734\,\Omega=4.625\angle-53.85^\circ\,\Omega

שלב 3: העומס המותאם. מעגל התמורה הוא מקור Vˉth\bar{V}_{th} בטור עם Zˉth\bar{Z}_{th} בין aa ל-bb. העומס המותאם הוא הצמוד של עכבת תבנין:

ZˉL=Zˉth∗=2.728+j3.734 Ω\bar{Z}_L=\bar{Z}_{th}^*=2.728+j3.734\,\Omega

כלומר RL≈2.73 ΩR_L\approx2.73\,\Omega ו-XL≈3.73 ΩX_L\approx3.73\,\Omega (השראותי, כמו בעומס שבאיור).

תשובה: ZˉL≈2.73+j3.73 Ω=4.62∠53.85∘ Ω\bar{Z}_L\approx2.73+j3.73\,\Omega=4.62\angle53.85^\circ\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈30.1 WP_{max}\approx30.1\,\text{W}

משתמשים במעגל תבנין מסעיף ב, בין ההדקים aa ו-bb שבסרטוט המסומן שם: Vˉth=18.12∠−12.28∘ V\bar{V}_{th}=18.12\angle-12.28^\circ\,\text{V}, Rth=2.728 ΩR_{th}=2.728\,\Omega, ובעומס המותאם RL=RthR_L=R_{th}.

הערה: ערכי הפאזורים בשאלה מתייחסים כערכים יעילים (RMS), ולכן ההספק מחושב בלי חלוקה ב-2.

1. בעומס מותאם החלקים המדומים מבטלים זה את זה, וההתנגדות הכוללת בחוג היא 2Rth2R_{th}:

∣Iˉ∣=∣Vˉth∣2Rth=18.122⋅2.728=3.321 A|\bar{I}|=\frac{|\bar{V}_{th}|}{2R_{th}}=\frac{18.12}{2\cdot2.728}=3.321\,\text{A}

2. ההספק הפעיל מתפתח רק בחלק ההתנגדותי של העומס:

Pmax=∣Iˉ∣2⋅RL=3.3212⋅2.728=30.1 WP_{max}=|\bar{I}|^2\cdot R_L=3.321^2\cdot2.728=30.1\,\text{W}

ובאופן שקול: Pmax=∣Vˉth∣24Rth=18.1224⋅2.728=30.1 WP_{max}=\frac{|\bar{V}_{th}|^2}{4R_{th}}=\frac{18.12^2}{4\cdot2.728}=30.1\,\text{W}

תשובה: Pmax≈30.1 WP_{max}\approx30.1\,\text{W}

שאלה 4 · שקול תבנין והספק מרבי לעומס התנגדותי

נתון המעגל החשמלי הבא:

א.

חשבו את שקול תבנין בין הנקודות aa ו- bb.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ערך הנגד RLR_L כדי שיועבר אליו הספק מרבי.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את ערך ההספק המרבי המועבר לעומס RLR_L.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉth≈61.74∠−59.04∘ V\bar{V}_{th}\approx61.74\angle-59.04^\circ\,\text{V}, Zˉth≈73.27+j3.31 Ω=73.34∠2.59∘ Ω\bar{Z}_{th}\approx73.27+j3.31\,\Omega=73.34\angle2.59^\circ\,\Omega

נתון: VˉS=120∠0∘ V\bar{V}_S=120\angle0^\circ\,\text{V}, Zˉ1=100∠30∘ Ω\bar{Z}_1=100\angle30^\circ\,\Omega, Zˉ2=60∠−60∘ Ω\bar{Z}_2=60\angle-60^\circ\,\Omega, Zˉ3=40∠45∘ Ω\bar{Z}_3=40\angle45^\circ\,\Omega.

מבוקש: מתח תבנין Vˉth\bar{V}_{th} ועכבת תבנין Zˉth\bar{Z}_{th} בין aa ל-bb (לאחר הוצאת RLR_L).

נעבור לצורה קרטזית:

Zˉ1=100cos⁡30∘+j100sin⁡30∘=86.60+j50 Ω\bar{Z}_1=100\cos30^\circ+j100\sin30^\circ=86.60+j50\,\Omega

Zˉ2=60cos⁡(−60∘)+j60sin⁡(−60∘)=30−j51.96 Ω\bar{Z}_2=60\cos(-60^\circ)+j60\sin(-60^\circ)=30-j51.96\,\Omega

Zˉ3=40cos⁡45∘+j40sin⁡45∘=28.28+j28.28 Ω\bar{Z}_3=40\cos45^\circ+j40\sin45^\circ=28.28+j28.28\,\Omega

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} וגם את העכבה השקולה Zˉth\bar{Z}_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-RLR_L מנותק, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון, שאליו מחובר ההדק bb, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). לכן Vˉth=Vˉa\bar{V}_{th}=\bar{V}_a.

•הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של VˉS\bar{V}_S, ולכן הוא ב-120∠0∘ V120\angle0^\circ\,\text{V}.

•ההדק aa פתוח, ולכן דרך Zˉ3\bar{Z}_3 לא זורם זרם (Iˉ3=0\bar{I}_3=0 בסרטוט) ואין עליו מפל מתח. לכן הקו של aa והצומת האמצעי (בין Zˉ3\bar{Z}_3, Zˉ1\bar{Z}_1 ו-Zˉ2\bar{Z}_2) באותו פוטנציאל, Vˉa\bar{V}_a, ובאותו צבע.

•הזרם Iˉ\bar{I} יוצא מההדק החיובי של VˉS\bar{V}_S, עובר דרך Zˉ1\bar{Z}_1 אל הצומת האמצעי ומשם דרך Zˉ2\bar{Z}_2 אל הקו התחתון.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים נשאר במעגל חוג אחד בלבד (VˉS\bar{V}_S, Zˉ1\bar{Z}_1, Zˉ2\bar{Z}_2), ו-Vˉa\bar{V}_a הוא המתח על Zˉ2\bar{Z}_2. לכן אין צורך בזרמי חוגים או במתחי צמתים: מספיק מחלק מתח.

1. Zˉ1\bar{Z}_1 ו-Zˉ2\bar{Z}_2 בטור:

Zˉ1+Zˉ2=116.60−j1.96=116.62∠−0.96∘ Ω\bar{Z}_1+\bar{Z}_2=116.60-j1.96=116.62\angle-0.96^\circ\,\Omega

2. לפי מחלק מתח, המתח על Zˉ2\bar{Z}_2:

Vˉth=Vˉa=VˉS⋅Zˉ2Zˉ1+Zˉ2=120∠0∘⋅60∠−60∘116.62∠−0.96∘=61.74∠−59.04∘ V\bar{V}_{th}=\bar{V}_a=\bar{V}_S\cdot\frac{\bar{Z}_2}{\bar{Z}_1+\bar{Z}_2}=120\angle0^\circ\cdot\frac{60\angle-60^\circ}{116.62\angle-0.96^\circ}=61.74\angle-59.04^\circ\,\text{V}

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי ומסרטטים מעגל חדש: VˉS\bar{V}_S מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות בו רק העכבות:

3. במעגל החדש שלושה צבעים: הקו של aa, הצומת האמצעי, והקו של bb. הקו העליון הימני התאחד עם הקו של bb, כי VˉS\bar{V}_S הוחלף בקצר.

•Zˉ1\bar{Z}_1 מחובר עכשיו בין הצומת האמצעי לקו של bb, וגם Zˉ2\bar{Z}_2 מחובר בין אותם שני קווים. כלומר הם במקביל.

•Zˉ3\bar{Z}_3 מחובר בין הקו של aa לצומת האמצעי, כלומר בטור עם הצירוף המקבילי.

4. Zˉ1∥Zˉ2=Zˉ1Zˉ2Zˉ1+Zˉ2=100∠30∘⋅60∠−60∘116.62∠−0.96∘=6000∠−30∘116.62∠−0.96∘=51.45∠−29.04∘=44.98−j24.97 Ω\bar{Z}_1\parallel\bar{Z}_2=\frac{\bar{Z}_1\bar{Z}_2}{\bar{Z}_1+\bar{Z}_2}=\frac{100\angle30^\circ\cdot60\angle-60^\circ}{116.62\angle-0.96^\circ}=\frac{6000\angle-30^\circ}{116.62\angle-0.96^\circ}=51.45\angle-29.04^\circ=44.98-j24.97\,\Omega

5. Zˉth=Zˉ3+Zˉ1∥Zˉ2=(28.28+j28.28)+(44.98−j24.97)=73.27+j3.31 Ω=73.34∠2.59∘ Ω\bar{Z}_{th}=\bar{Z}_3+\bar{Z}_1\parallel\bar{Z}_2=(28.28+j28.28)+(44.98-j24.97)=73.27+j3.31\,\Omega=73.34\angle2.59^\circ\,\Omega

תשובה: Vˉth≈61.74∠−59.04∘ V\bar{V}_{th}\approx61.74\angle-59.04^\circ\,\text{V}, Zˉth≈73.27+j3.31 Ω=73.34∠2.59∘ Ω\bar{Z}_{th}\approx73.27+j3.31\,\Omega=73.34\angle2.59^\circ\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

RL=∣Zˉth∣≈73.34 ΩR_L=|\bar{Z}_{th}|\approx73.34\,\Omega

העומס הוא נגד טהור, ולכן אי אפשר לבטל את החלק המדומה של Zˉth\bar{Z}_{th}. במקרה זה ההספק בנגד מרבי כאשר ערכו שווה לגודל עכבת תבנין:

RL=∣Zˉth∣=73.272+3.312=73.34 ΩR_L=|\bar{Z}_{th}|=\sqrt{73.27^2+3.31^2}=73.34\,\Omega

תשובה: RL≈73.34 ΩR_L\approx73.34\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈13.0 WP_{max}\approx13.0\,\text{W}

משתמשים במעגל תבנין: Vˉth=61.74∠−59.04∘ V\bar{V}_{th}=61.74\angle-59.04^\circ\,\text{V}, Zˉth=73.27+j3.31 Ω\bar{Z}_{th}=73.27+j3.31\,\Omega, RL=73.34 ΩR_L=73.34\,\Omega.

הערה: ערכי הפאזורים בשאלה מתייחסים כערכים יעילים (RMS), ולכן ההספק מחושב בלי חלוקה ב-2.

1. העכבה הכוללת בחוג:

Zˉth+RL=(73.27+73.34)+j3.31=146.61+j3.31=146.65∠1.29∘ Ω\bar{Z}_{th}+R_L=(73.27+73.34)+j3.31=146.61+j3.31=146.65\angle1.29^\circ\,\Omega

2. גודל הזרם בעומס:

∣Iˉ∣=∣Vˉth∣∣Zˉth+RL∣=61.74146.65=0.421 A|\bar{I}|=\frac{|\bar{V}_{th}|}{|\bar{Z}_{th}+R_L|}=\frac{61.74}{146.65}=0.421\,\text{A}

3. ההספק בנגד:

Pmax=∣Iˉ∣2⋅RL=0.4212⋅73.34=13.0 WP_{max}=|\bar{I}|^2\cdot R_L=0.421^2\cdot73.34=13.0\,\text{W}

תשובה: Pmax≈13.0 WP_{max}\approx13.0\,\text{W}

שאלה 5 · שני מקורות חילופין: מתח צומת והספקים מרוכבים

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח VV.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הספקי SS במקורות המתח.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Vˉ≈107.55∠30.29∘ V=92.87+j54.24 V\bar{V}\approx107.55\angle30.29^\circ\,\text{V}=92.87+j54.24\,\text{V}

נתון: VˉS1=100∠30∘ V\bar{V}_{S1}=100\angle30^\circ\,\text{V}, VˉS2=150∠60∘ V\bar{V}_{S2}=150\angle60^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=5 ΩX_{L1}=5\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega, XC=8 ΩX_C=8\,\Omega.

מבוקש: מתח הצומת Vˉ\bar{V} ביחס להארקה.

עכבות הענפים:

•ענף שמאלי: Zˉa=R1+jXL1=10+j5 Ω\bar{Z}_a=R_1+jX_{L1}=10+j5\,\Omega

•ענף אמצעי: Zˉb=R3−jXC=2−j8 Ω\bar{Z}_b=R_3-jX_C=2-j8\,\Omega

•ענף ימני: Zˉc=R2=6 Ω\bar{Z}_c=R_2=6\,\Omega

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים במעגל הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. בשני המקורות ההדק החיובי למעלה וההדק השלילי בהארקה, ולכן הקו העליון השמאלי נמצא ב-100∠30∘ V100\angle30^\circ\,\text{V} והקו העליון הימני ב-150∠60∘ V150\angle60^\circ\,\text{V}.

•הקו האמצעי העליון, שאליו מחוברים XL1X_{L1}, R3R_3 ו-R2R_2, הוא הצומת VV שבאיור. זה הנעלם היחיד.

•הקטע שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} והקטע שבין R3R_3 ל-XCX_C צבועים כל אחד בצבע משלו, אבל הם רק נקודות בתוך ענף טורי: בכל ענף זורם זרם אחד, ולכן כל ענף נחשב עכבה אחת.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד (Vˉ\bar{V}) ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שתי משוואות. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. נבטא את הזרם בכל ענף לפי חוק אוהם, כזרם שיוצא מהצומת VV: אל VˉS1\bar{V}_{S1}, אל ההארקה דרך Zˉb\bar{Z}_b, ואל VˉS2\bar{V}_{S2}.

1. חוק הזרמים בצומת VV (סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס):

Vˉ−VˉS1Zˉa+VˉZˉb+Vˉ−VˉS2Zˉc=0 ⇒ Vˉ(1Zˉa+1Zˉb+1Zˉc)=VˉS1Zˉa+VˉS2Zˉc\frac{\bar{V}-\bar{V}_{S1}}{\bar{Z}_a}+\frac{\bar{V}}{\bar{Z}_b}+\frac{\bar{V}-\bar{V}_{S2}}{\bar{Z}_c}=0\ \Rightarrow\ \bar{V}\left(\frac{1}{\bar{Z}_a}+\frac{1}{\bar{Z}_b}+\frac{1}{\bar{Z}_c}\right)=\frac{\bar{V}_{S1}}{\bar{Z}_a}+\frac{\bar{V}_{S2}}{\bar{Z}_c}

2. האדמיטנסים:

1Zˉa=10−j5102+52=0.08−j0.04 S\frac{1}{\bar{Z}_a}=\frac{10-j5}{10^2+5^2}=0.08-j0.04\,\text{S}

1Zˉb=2+j822+82=0.0294+j0.1176 S\frac{1}{\bar{Z}_b}=\frac{2+j8}{2^2+8^2}=0.0294+j0.1176\,\text{S}

1Zˉc=16=0.1667 S\frac{1}{\bar{Z}_c}=\frac{1}{6}=0.1667\,\text{S}

Yˉ=0.2761+j0.0776=0.2868∠15.71∘ S\bar{Y}=0.2761+j0.0776=0.2868\angle15.71^\circ\,\text{S}

3. המקורות בצורה קרטזית:

VˉS1=100∠30∘=86.60+j50 V\bar{V}_{S1}=100\angle30^\circ=86.60+j50\,\text{V}, VˉS2=150∠60∘=75+j129.90 V\bar{V}_{S2}=150\angle60^\circ=75+j129.90\,\text{V}

VˉS1Zˉa=(86.60+j50)(0.08−j0.04)=8.928+j0.536 A\frac{\bar{V}_{S1}}{\bar{Z}_a}=(86.60+j50)(0.08-j0.04)=8.928+j0.536\,\text{A}

VˉS2Zˉc=75+j129.906=12.5+j21.65 A\frac{\bar{V}_{S2}}{\bar{Z}_c}=\frac{75+j129.90}{6}=12.5+j21.65\,\text{A}

סכום: 21.43+j22.19=30.84∠46.00∘ A21.43+j22.19=30.84\angle46.00^\circ\,\text{A}

4. המתח:

Vˉ=30.84∠46.00∘0.2868∠15.71∘=107.55∠30.29∘ V=92.87+j54.24 V\bar{V}=\frac{30.84\angle46.00^\circ}{0.2868\angle15.71^\circ}=107.55\angle30.29^\circ\,\text{V}=92.87+j54.24\,\text{V}

תשובה: Vˉ≈107.55∠30.29∘ V\bar{V}\approx107.55\angle30.29^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Sˉ1≈−62.6−j25.9 VA=67.7∠−157.5∘ VA\bar{S}_1\approx-62.6-j25.9\,\text{VA}=67.7\angle-157.5^\circ\,\text{VA}; Sˉ2≈1414.7−j1332.7 VA=1943.6∠−43.3∘ VA\bar{S}_2\approx1414.7-j1332.7\,\text{VA}=1943.6\angle-43.3^\circ\,\text{VA}

משתמשים ב-Vˉ=92.87+j54.24 V\bar{V}=92.87+j54.24\,\text{V} מסעיף א.

ההספק המרוכב של מקור הוא Sˉ=VˉS⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}_S\cdot\bar{I}^*, כאשר Iˉ\bar{I} הוא הזרם היוצא מההדק החיובי של המקור. אם P>0P>0 המקור מספק הספק פעיל, ואם P<0P<0 הוא קולט הספק פעיל.

הערה: ערכי הפאזורים בשאלה מתייחסים כערכים יעילים (RMS), ולכן ההספק מחושב בלי חלוקה ב-2.

סימון על הסרטוט. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, ונוסיף עליו את הזרמים:

•Iˉ1\bar{I}_1 יוצא מההדק החיובי של VˉS1\bar{V}_{S1} ועובר דרך R1R_1 ו-XL1X_{L1} אל הצומת VV.

•Iˉ2\bar{I}_2 יוצא מההדק החיובי של VˉS2\bar{V}_{S2} ועובר דרך R2R_2 אל הצומת VV.

•Iˉ3\bar{I}_3 עובר מהצומת VV דרך R3R_3 ו-XCX_C אל ההארקה.

כל זרם מחושב לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים בין שני קצות הענף שלו.

1. הזרם היוצא מ-VˉS1\bar{V}_{S1} אל הצומת VV:

VˉS1−Vˉ=(86.60+j50)−(92.87+j54.24)=−6.27−j4.24=7.570∠−145.91∘ V\bar{V}_{S1}-\bar{V}=(86.60+j50)-(92.87+j54.24)=-6.27-j4.24=7.570\angle-145.91^\circ\,\text{V}

Zˉa=10+j5=11.18∠26.57∘ Ω\bar{Z}_a=10+j5=11.18\angle26.57^\circ\,\Omega

Iˉ1=7.570∠−145.91∘11.18∠26.57∘=0.677∠−172.48∘ A\bar{I}_1=\frac{7.570\angle-145.91^\circ}{11.18\angle26.57^\circ}=0.677\angle-172.48^\circ\,\text{A}

2. הספק VˉS1\bar{V}_{S1}:

Sˉ1=VˉS1⋅Iˉ1∗=100∠30∘⋅0.677∠172.48∘=67.7∠202.48∘=67.7∠−157.52∘ VA\bar{S}_1=\bar{V}_{S1}\cdot\bar{I}_1^*=100\angle30^\circ\cdot0.677\angle172.48^\circ=67.7\angle202.48^\circ=67.7\angle-157.52^\circ\,\text{VA}

Sˉ1=−62.6−j25.9 VA\bar{S}_1=-62.6-j25.9\,\text{VA}, כלומר P1=−62.6 WP_1=-62.6\,\text{W}, Q1=−25.9 VARQ_1=-25.9\,\text{VAR}: המקור VˉS1\bar{V}_{S1} קולט הספק פעיל (מתפקד כצרכן).

3. הזרם היוצא מ-VˉS2\bar{V}_{S2} אל הצומת VV:

VˉS2−Vˉ=(75+j129.90)−(92.87+j54.24)=−17.87+j75.66=77.74∠103.29∘ V\bar{V}_{S2}-\bar{V}=(75+j129.90)-(92.87+j54.24)=-17.87+j75.66=77.74\angle103.29^\circ\,\text{V}

Iˉ2=77.74∠103.29∘6=12.96∠103.29∘ A\bar{I}_2=\frac{77.74\angle103.29^\circ}{6}=12.96\angle103.29^\circ\,\text{A}

4. הספק VˉS2\bar{V}_{S2}:

Sˉ2=VˉS2⋅Iˉ2∗=150∠60∘⋅12.96∠−103.29∘=1943.6∠−43.29∘ VA\bar{S}_2=\bar{V}_{S2}\cdot\bar{I}_2^*=150\angle60^\circ\cdot12.96\angle-103.29^\circ=1943.6\angle-43.29^\circ\,\text{VA}

Sˉ2=1414.7−j1332.7 VA\bar{S}_2=1414.7-j1332.7\,\text{VA}, כלומר P2=1414.7 WP_2=1414.7\,\text{W} (ספק), Q2=−1332.7 VARQ_2=-1332.7\,\text{VAR}.

5. בדיקת מאזן: הזרם בענף האמצעי Iˉ3=VˉZˉb=107.55∠30.29∘8.246∠−75.96∘=13.04∠106.25∘ A\bar{I}_3=\frac{\bar{V}}{\bar{Z}_b}=\frac{107.55\angle30.29^\circ}{8.246\angle-75.96^\circ}=13.04\angle106.25^\circ\,\text{A}.

הספק פעיל בנגדים: ∣Iˉ1∣2R1+∣Iˉ2∣2R2+∣Iˉ3∣2R3=0.4585⋅10+167.89⋅6+170.11⋅2=4.6+1007.3+340.2=1352.1 W|\bar{I}_1|^2R_1+|\bar{I}_2|^2R_2+|\bar{I}_3|^2R_3=0.4585\cdot10+167.89\cdot6+170.11\cdot2=4.6+1007.3+340.2=1352.1\,\text{W}

וסכום ההספקים הפעילים של המקורות: −62.6+1414.7=1352.1 W-62.6+1414.7=1352.1\,\text{W}. מתקיים.

הספק עיוור: ∣Iˉ1∣2XL1−∣Iˉ3∣2XC=0.4585⋅5−170.11⋅8=2.3−1360.9=−1358.6 VAR|\bar{I}_1|^2X_{L1}-|\bar{I}_3|^2X_C=0.4585\cdot5-170.11\cdot8=2.3-1360.9=-1358.6\,\text{VAR}, ובמקורות −25.9−1332.7=−1358.6 VAR-25.9-1332.7=-1358.6\,\text{VAR}. מתקיים.

תשובה: Sˉ1≈−62.6−j25.9 VA\bar{S}_1\approx-62.6-j25.9\,\text{VA} (67.7∠−157.5∘ VA67.7\angle-157.5^\circ\,\text{VA}, קולט הספק פעיל); Sˉ2≈1414.7−j1332.7 VA\bar{S}_2\approx1414.7-j1332.7\,\text{VA} (1943.6∠−43.3∘ VA1943.6\angle-43.3^\circ\,\text{VA}, ספק).

שאלה 6 · טעינת קבל במעגל RC עם שני מפסקים

נתון המעגל הבא:

ב- t=0t=0 נסגר מפסק S1S_1.

ב- t=8 msect=8\,\text{msec} נסגר מפסק S2S_2.

א.

חשבו את המתח על הדקי הקבל ושרטטו אותו. ציינו על הגרף ערכים וזמנים אופייניים.

(14 נקודות)
ב.

חשבו זמנים שבהם VC=3.4 VV_C=3.4\,\text{V}.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

0≤t≤8 ms0\le t\le8\,\text{ms}: VC=5(1−e−t/5 ms) VV_C=5\left(1-e^{-t/5\,\text{ms}}\right)\,\text{V}; t≥8 mst\ge8\,\text{ms}: VC=2.857+1.133 e−(t−8 ms)/2.857 ms VV_C=2.857+1.133\,e^{-(t-8\,\text{ms})/2.857\,\text{ms}}\,\text{V} (VC(8 ms)=3.99 VV_C(8\,\text{ms})=3.99\,\text{V})

נתון: VS=10 VV_S=10\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}. הקבל מחובר בין הצומת העליון (אחרי R1R_1) לבין ההארקה, במקביל לטור R2+R3R_2+R_3.

מבוקש: VC(t)V_C(t) בשני שלבי המעבר.

הנחה: לפני t=0t=0 הקבל פרוק, VC(0)=0V_C(0)=0 (הקבל לא מחובר לשום מקור לפני סגירת S1S_1).

שיטה: בכל שלב נמצא את מעגל תבנין שהקבל "רואה": המתח הסופי VthV_{th} וקבוע הזמן τ=RthC\tau=R_{th}C, ואז

VC(t)=Vth+(VC(t0)−Vth)e−(t−t0)/τV_C(t)=V_{th}+\left(V_C(t_0)-V_{th}\right)e^{-(t-t_0)/\tau}

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים של הקבל: aa (ההדק העליון, הצד של ++) ו-bb (ההדק התחתון, בהארקה). מוציאים את הקבל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}. בכל שלב המפסקים במצב אחר, ולכן מסרטטים את המעגל מחדש לכל שלב.

שלב 1: 0≤t≤8 ms0\le t\le8\,\text{ms} (S1S_1 סגור, S2S_2 פתוח)

המעגל בשלב 1 כשהקבל מוצא, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). S1S_1 סגור ומצויר כתיל, ולכן הקו העליון השמאלי מחובר ישירות להדק החיובי של VSV_S ונמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•S2S_2 פתוח ומצויר כפי שהוא: הקו שיוצא מהצומת שבין R2R_2 ל-R3R_3 נעצר במפסק, ולכן הצומת הזה בצבע משלו ולא בצבע ההארקה.

•הקבל מוצא, ולכן דרך הדקיו לא זורם זרם. נשאר חוג אחד: VSV_S, R1R_1, R2R_2, R3R_3 בטור, והזרם בו 1020 k=0.5 mA\frac{10}{20\,\text{k}}=0.5\,\text{mA}.

•הקו של aa נמצא ב-5 V5\,\text{V} והצומת שבין R2R_2 ל-R3R_3 ב-3 V3\,\text{V} (המתח על R3R_3).

בחירת השיטה. בשלב הזה יש חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בזרמי חוגים או במתחי צמתים: מספיק מחלק מתח.

1. מתח תבנין - מחלק מתח בין R1R_1 לטור R2+R3R_2+R_3:

Vth1=VS⋅R2+R3R1+R2+R3=10⋅1020=5 VV_{th1}=V_S\cdot\frac{R_2+R_3}{R_1+R_2+R_3}=10\cdot\frac{10}{20}=5\,\text{V}

התנגדות תבנין: מאפסים את המקור הבלתי תלוי ומסרטטים מעגל חדש: VSV_S מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

2. במעגל החדש הקו העליון השמאלי התאחד עם קו ההארקה (בצבע של bb). מההדקים רואים שני מסלולים: R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו של bb, והטור R2+R3R_2+R_3 מחובר גם הוא בין אותם שני קווים (הצומת שביניהם הוא נקודה פנימית בטור, כי S2S_2 פתוח). לכן הם במקביל:

Rth1=R1∥(R2+R3)=10⋅1010+10=5 kΩR_{th1}=R_1\parallel(R_2+R_3)=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

3. קבוע הזמן: τ1=Rth1C=5⋅103⋅1⋅10−6=5 ms\tau_1=R_{th1}C=5\cdot10^{3}\cdot1\cdot10^{-6}=5\,\text{ms}

4. VC(t)=5(1−e−t/5 ms) VV_C(t)=5\left(1-e^{-t/5\,\text{ms}}\right)\,\text{V}

5. המתח ברגע סגירת S2S_2:

VC(8 ms)=5(1−e−8/5)=5(1−0.2019)=3.99 VV_C(8\,\text{ms})=5\left(1-e^{-8/5}\right)=5(1-0.2019)=3.99\,\text{V}

(הקבל לא הספיק להיטען עד 5 V5\,\text{V}, כי 8 ms<5τ1=25 ms8\,\text{ms}<5\tau_1=25\,\text{ms}.)

שלב 2: t≥8 mst\ge8\,\text{ms} (S1S_1 ו-S2S_2 סגורים)

המעגל בשלב 2 כשהקבל מוצא:

•עכשיו גם S2S_2 סגור ומצויר כתיל. הוא מחבר את הצומת שבין R2R_2 ל-R3R_3 לקו ההארקה, ולכן הצומת הזה מקבל את הצבע של ההארקה: שני הקצוות של R3R_3 באותו פוטנציאל, אין עליו מתח ולא זורם בו זרם (IR3=0I_{R3}=0 בסרטוט). R3R_3 מקוצר.

•נשאר חוג אחד: VSV_S, R1R_1, R2R_2 וחזרה דרך S2S_2. הזרם בו 1014 k=0.714 mA\frac{10}{14\,\text{k}}=0.714\,\text{mA}, והקו של aa נמצא ב-2.857 V2.857\,\text{V}.

6. מתח תבנין - מחלק מתח בין R1R_1 ל-R2R_2:

Vth2=VS⋅R2R1+R2=10⋅414=2.857 VV_{th2}=V_S\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{4}{14}=2.857\,\text{V}

התנגדות תבנין: שוב מחליפים את VSV_S בקצר:

7. כל מה שאינו הקו של aa התאחד לקו אחד עם bb (המקור המקוצר, S2S_2 וההארקה). R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו של bb, כלומר במקביל. R3R_3 מחובר משני צדדיו לקו של bb ולכן אינו משפיע:

Rth2=R1∥R2=10⋅410+4=2.857 kΩR_{th2}=R_1\parallel R_2=\frac{10\cdot4}{10+4}=2.857\,\text{k}\Omega

8. קבוע הזמן: τ2=Rth2C=2.857⋅103⋅1⋅10−6=2.857 ms\tau_2=R_{th2}C=2.857\cdot10^{3}\cdot1\cdot10^{-6}=2.857\,\text{ms}

9. מתח הקבל רציף, ולכן מתחילים מ-3.99 V3.99\,\text{V} ופורקים לעבר 2.857 V2.857\,\text{V}:

VC(t)=2.857+(3.99−2.857)e−(t−8 ms)/2.857 ms=2.857+1.133 e−(t−8 ms)/2.857 ms VV_C(t)=2.857+(3.99-2.857)e^{-(t-8\,\text{ms})/2.857\,\text{ms}}=2.857+1.133\,e^{-(t-8\,\text{ms})/2.857\,\text{ms}}\,\text{V}

10. המצב המתמיד מושג בקירוב אחרי 5τ2=14.3 ms5\tau_2=14.3\,\text{ms}, כלומר בסביבת t≈22.3 mst\approx22.3\,\text{ms}.

השרטוט

•מ-00 עד 8 ms8\,\text{ms}: עקומת טעינה מעריכית מ-00 לעבר האסימפטוטה 5 V5\,\text{V} (קבוע זמן 5 ms5\,\text{ms}), עד 3.99 V3.99\,\text{V} ב-t=8 mst=8\,\text{ms}.

•מ-8 ms8\,\text{ms} ואילך: פריקה מעריכית מ-3.99 V3.99\,\text{V} לעבר 2.857 V2.857\,\text{V} (קבוע זמן 2.857 ms2.857\,\text{ms}).

•ערכי עזר: VC(10 ms)=3.42 VV_C(10\,\text{ms})=3.42\,\text{V}, VC(14 ms)=3.00 VV_C(14\,\text{ms})=3.00\,\text{V}.

S1 סגורS1, S2 סגורים
t [ms]Vc [V]0510152025012345(8 ms, 3.99 V)(5.70 ms, 3.4 V)(10.10 ms, 3.4 V)

תשובה: ל-0≤t≤8 ms0\le t\le8\,\text{ms}: VC=5(1−e−t/5 ms) VV_C=5\left(1-e^{-t/5\,\text{ms}}\right)\,\text{V}, ומגיע ל-3.99 V3.99\,\text{V} ב-8 ms8\,\text{ms}; ל-t≥8 mst\ge8\,\text{ms}: VC=2.857+1.133 e−(t−8 ms)/2.857 ms VV_C=2.857+1.133\,e^{-(t-8\,\text{ms})/2.857\,\text{ms}}\,\text{V}, ושואף ל-2.857 V2.857\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

t1≈5.70 mst_1\approx5.70\,\text{ms} (בטעינה) ו-t2≈10.10 mst_2\approx10.10\,\text{ms} (בפריקה)

מסעיף א: המתח עולה עד 3.99 V3.99\,\text{V} ואחר כך יורד לעבר 2.857 V2.857\,\text{V}. הערך 3.4 V3.4\,\text{V} נמצא בין 2.8572.857 ל-3.993.99, ולכן הקבל עובר בו פעמיים: פעם בשלב הטעינה ופעם בשלב הפריקה.

1. בשלב 1:

3.4=5(1−e−t1/5 ms) ⇒ e−t1/5 ms=1−3.45=0.323.4=5\left(1-e^{-t_1/5\,\text{ms}}\right)\ \Rightarrow\ e^{-t_1/5\,\text{ms}}=1-\frac{3.4}{5}=0.32

t1=5 ms⋅ln⁡10.32=5⋅1.1394=5.70 mst_1=5\,\text{ms}\cdot\ln\frac{1}{0.32}=5\cdot1.1394=5.70\,\text{ms}

(הזמן קטן מ-8 ms8\,\text{ms}, ולכן הוא אכן בשלב 1.)

2. בשלב 2:

3.4=2.857+1.133 e−(t2−8)/2.857 ⇒ e−(t2−8)/2.857=3.4−2.8571.133=0.4793.4=2.857+1.133\,e^{-(t_2-8)/2.857}\ \Rightarrow\ e^{-(t_2-8)/2.857}=\frac{3.4-2.857}{1.133}=0.479

t2−8=2.857⋅ln⁡10.479=2.857⋅0.736=2.10 mst_2-8=2.857\cdot\ln\frac{1}{0.479}=2.857\cdot0.736=2.10\,\text{ms}

t2=8+2.10=10.10 mst_2=8+2.10=10.10\,\text{ms}

תשובה: t1≈5.70 mst_1\approx5.70\,\text{ms} ו-t2≈10.10 mst_2\approx10.10\,\text{ms}

שאלה 7 · אופיין מעבר של מעגל דיודות וזנר

נתון המעגל הבא:

הדיודות הן אידיאליות.

א.

שרטטו את אופיין המעבר של המעגל Vout=f(Vin)V_{out}=f\left(V_{in}\right) כאשר מתח הכניסה משתנה בין −∞-\infty ל- +∞+\infty.

(14 נקודות)
ב.

שרטטו את צורת מתח המוצא של המעגל הנתון, אם בכניסה VinV_{in} מופיע המתח כפי שנראה באיור ב' לשאלה 7.

העתיקו למחברת הבחינה את איור ב' לשאלה 7 ושרטטו עליו את צורת מתח המוצא.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Vin≤0V_{in}\le0: Vout=0V_{out}=0; 0≤Vin≤6 V0\le V_{in}\le6\,\text{V}: Vout=Vin3V_{out}=\frac{V_{in}}{3}; 6≤Vin≤9.33 V6\le V_{in}\le9.33\,\text{V}: Vout=Vin+45V_{out}=\frac{V_{in}+4}{5}; Vin≥9.33 VV_{in}\ge9.33\,\text{V}: Vout=83≈2.67 VV_{out}=\frac{8}{3}\approx2.67\,\text{V}

נתון: כל הנגדים שווים ל-RR (הערך אינו נתון, והתשובה אינה תלויה בו), דיודות אידיאליות, זנר VZ=6 VV_Z=6\,\text{V}, מקור V1=2 VV_1=2\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out} כפונקציה של VinV_{in}.

סימונים: נסמן ב-AA את הצומת שבין שני הנגדים העליונים, שאליו מחוברת הקתודה של הזנר (האנודה בהארקה). VoutV_{out} הוא המתח בצומת הימני העליון. D1D_1 מוליך כשהזרם זורם מהכניסה אל המעגל. D2D_2 (האנודה לכיוון VoutV_{out} דרך RR, הקתודה לכיוון ההדק החיובי של V1V_1) מוליך כאשר Vout>2 VV_{out}>2\,\text{V}. הזנר פורץ כאשר VAV_A מגיע ל-6 V6\,\text{V}.

תחום 1: Vin≤0V_{in}\le0

D1D_1 בקטעון (אין מקור שידחוף זרם בכיוון ההולכה שלו). המקור V1V_1 אינו יכול להזרים זרם דרך D2D_2 בכיוון ההפוך. לכן אין זרם בנגדים:

Vout=0V_{out}=0

תחום 2: D1D_1 מוליך, הזנר ו-D2D_2 בקטעון

הזרם עובר דרך שלושה נגדים בטור: RR, RR ו-RR (העומס) להארקה. מחלק מתח:

Vout=Vin⋅R3R=Vin3V_{out}=V_{in}\cdot\frac{R}{3R}=\frac{V_{in}}{3}, VA=2Vin3V_A=\frac{2V_{in}}{3}

D2D_2 מתחיל להוליך כאשר Vout=2 VV_{out}=2\,\text{V}, כלומר ב-Vin=3⋅2=6 VV_{in}=3\cdot2=6\,\text{V}. באותו רגע VA=4 V<6 VV_A=4\,\text{V}<6\,\text{V}, כך שהזנר עדיין לא פרץ, ו-D2D_2 הוא הראשון שמשנה מצב.

תחום 3: D1D_1 ו-D2D_2 מוליכים, הזנר בקטעון

1. חוק הזרמים בצומת VoutV_{out} (נכנס מ-AA, יוצא לעומס ולענף D2D_2):

VA−VoutR=VoutR+Vout−2R ⇒ VA=3Vout−2\frac{V_A-V_{out}}{R}=\frac{V_{out}}{R}+\frac{V_{out}-2}{R}\ \Rightarrow\ V_A=3V_{out}-2

2. חוק הזרמים בצומת AA:

Vin−VAR=VA−VoutR ⇒ Vin=2VA−Vout=2(3Vout−2)−Vout=5Vout−4\frac{V_{in}-V_A}{R}=\frac{V_A-V_{out}}{R}\ \Rightarrow\ V_{in}=2V_A-V_{out}=2(3V_{out}-2)-V_{out}=5V_{out}-4

Vout=Vin+45V_{out}=\frac{V_{in}+4}{5}, VA=3Vin+25V_A=\frac{3V_{in}+2}{5}

3. הזנר פורץ כאשר VA=6V_A=6: 3Vin+25=6 ⇒ Vin=283=9.33 V\frac{3V_{in}+2}{5}=6\ \Rightarrow\ V_{in}=\frac{28}{3}=9.33\,\text{V}, ושם Vout=28/3+45=83=2.67 VV_{out}=\frac{28/3+4}{5}=\frac{8}{3}=2.67\,\text{V}.

תחום 4: Vin≥9.33 VV_{in}\ge9.33\,\text{V} (הזנר פרוץ, VA=6 VV_A=6\,\text{V})

חוק הזרמים בצומת VoutV_{out} עם VA=6V_A=6:

6−VoutR=VoutR+Vout−2R ⇒ 3Vout=8 ⇒ Vout=83=2.67 V\frac{6-V_{out}}{R}=\frac{V_{out}}{R}+\frac{V_{out}-2}{R}\ \Rightarrow\ 3V_{out}=8\ \Rightarrow\ V_{out}=\frac{8}{3}=2.67\,\text{V}

המוצא קבוע ואינו תלוי ב-VinV_{in} (בדיקה: Vout>2V_{out}>2, ולכן D2D_2 אכן מוליך).

סיכום האופיין: שיפוע 00 עבור Vin<0V_{in}<0, שיפוע 13\frac{1}{3} בין 00 ל-6 V6\,\text{V}, שיפוע 15\frac{1}{5} בין 66 ל-9.33 V9.33\,\text{V}, ושיפוע 00 (רוויה ב-2.67 V2.67\,\text{V}) מעל 9.33 V9.33\,\text{V}. נקודות השבירה: (0,0)(0,0), (6 V,2 V)(6\,\text{V},2\,\text{V}), (9.33 V,2.67 V)(9.33\,\text{V},2.67\,\text{V}).

Vin [V]Vout [V]-4-22468101214-0.50.51.01.52.02.53.03.5(0, 0)(6, 2)(9.33, 2.67)

תשובה: Vout=0V_{out}=0 עבור Vin≤0V_{in}\le0; Vout=Vin3V_{out}=\frac{V_{in}}{3} עבור 0≤Vin≤6 V0\le V_{in}\le6\,\text{V}; Vout=Vin+45V_{out}=\frac{V_{in}+4}{5} עבור 6≤Vin≤9.33 V6\le V_{in}\le9.33\,\text{V}; Vout=2.67 VV_{out}=2.67\,\text{V} עבור Vin≥9.33 VV_{in}\ge9.33\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VoV_o: t3\frac{t}{3} עד 2 V2\,\text{V} ב-t=6t=6, t+45\frac{t+4}{5} עד 2.67 V2.67\,\text{V} ב-t=9.33t=9.33, קבוע 2.67 V2.67\,\text{V} עד t=10.67t=10.67, יורד סימטרית עד 00 ב-t=20 sect=20\,\text{sec}, ו-00 מ-2020 עד 40 sec40\,\text{sec}

משתמשים באופיין המעבר מסעיף א ומציבים בו את מתח הכניסה בכל רגע.

מתח הכניסה: Vin=tV_{in}=t עבור 0≤t≤10 sec0\le t\le10\,\text{sec}; Vin=20−tV_{in}=20-t עבור 10≤t≤30 sec10\le t\le30\,\text{sec}; Vin=t−40V_{in}=t-40 עבור 30≤t≤40 sec30\le t\le40\,\text{sec}.

1. 0≤t≤6 sec0\le t\le6\,\text{sec} (0≤Vin≤6 V0\le V_{in}\le6\,\text{V}): Vo=t3V_o=\frac{t}{3}, עולה מ-00 ל-2 V2\,\text{V}.

2. 6≤t≤9.33 sec6\le t\le9.33\,\text{sec} (6≤Vin≤9.33 V6\le V_{in}\le9.33\,\text{V}): Vo=t+45V_o=\frac{t+4}{5}, עולה מ-22 ל-2.67 V2.67\,\text{V}.

3. 9.33≤t≤10.67 sec9.33\le t\le10.67\,\text{sec}: Vin≥9.33 VV_{in}\ge9.33\,\text{V} (הכניסה עולה ל-10 V10\,\text{V} ב-t=10t=10 ויורדת חזרה ל-9.33 V9.33\,\text{V} ב-t=20−9.33=10.67t=20-9.33=10.67), ולכן Vo=2.67 VV_o=2.67\,\text{V} קבוע.

4. 10.67≤t≤14 sec10.67\le t\le14\,\text{sec}: Vin=20−tV_{in}=20-t יורד מ-9.339.33 ל-6 V6\,\text{V}: Vo=(20−t)+45=24−t5V_o=\frac{(20-t)+4}{5}=\frac{24-t}{5}, יורד מ-2.672.67 ל-2 V2\,\text{V}.

5. 14≤t≤20 sec14\le t\le20\,\text{sec}: Vin=20−tV_{in}=20-t יורד מ-66 ל-00: Vo=20−t3V_o=\frac{20-t}{3}, יורד מ-22 ל-00.

6. 20≤t≤40 sec20\le t\le40\,\text{sec}: Vin≤0V_{in}\le0, ולכן Vo=0V_o=0.

צורת המוצא: "פעמון" קטום בחצי המחזור החיובי, בגובה מרבי 2.67 V2.67\,\text{V}, ואפס בכל חצי המחזור השלילי. בגרף מתח הכניסה מסומן בקו מקווקו.

t [sec]V [V]0510152025303540-10-5510(6, 2)(9.33, 2.67)(10.67, 2.67)(14, 2)(20, 0)

תשובה: VoV_o עולה ל-2 V2\,\text{V} ב-t=6 sect=6\,\text{sec} ול-2.67 V2.67\,\text{V} ב-t=9.33 sect=9.33\,\text{sec}, נשאר 2.67 V2.67\,\text{V} עד t=10.67 sect=10.67\,\text{sec}, יורד ל-2 V2\,\text{V} ב-t=14 sect=14\,\text{sec} ול-00 ב-t=20 sect=20\,\text{sec}, ושווה 00 מ-2020 עד 40 sec40\,\text{sec}.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק לנורות LED

נתון המעגל הבא:

נתוני דיודות LED: ILED=10 mA, VLED=2.5 VI_{LED}=10\,\text{mA},\ V_{LED}=2.5\,\text{V}.

נתוני הטרנזיסטור: K=200[mAV2], VT=4 VK=200\left[\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}\right],\ V_T=4\,\text{V}.

א.

עבור מתח המבוא Vi=5 VV_i=5\,\text{V} חשבו את ערכים של ההתנגדות RDSR_{DS}, של המתח VDSV_{DS} ושל הנגד RR.

(14 נקודות)
ב.

הוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי כאשר Vi=5 VV_i=5\,\text{V}.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

VDS≈0.106 VV_{DS}\approx0.106\,\text{V}, RDS=VDSID≈2.64 ΩR_{DS}=\frac{V_{DS}}{I_D}\approx2.64\,\Omega (בקירוב 12K(VGS−VT)=2.5 Ω\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}=2.5\,\Omega), R≈339 ΩR\approx339\,\Omega

נתון: VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V}, ארבעה ענפים זהים במקביל (נגד RR בטור עם LED) מ-VDDV_{DD} אל הדרין, ILED=10 mAI_{LED}=10\,\text{mA}, VLED=2.5 VV_{LED}=2.5\,\text{V}, K=200 mA/V2K=200\,\text{mA/V}^2, VT=4 VV_T=4\,\text{V}, Vi=5 VV_i=5\,\text{V}.

מבוקש: VDSV_{DS}, RDSR_{DS} ו-RR.

סימונים: בכל ענף הזרם ILEDI_{LED} זורם מ-VDDV_{DD} דרך RR ודרך ה-LED אל הדרין, ומשם דרך הטרנזיסטור אל הסורס המוארק. המקור מוארק, ולכן VGS=ViV_{GS}=V_i.

1. זרם הדרין - סכום ארבעת הענפים:

ID=4⋅ILED=4⋅10=40 mAI_D=4\cdot I_{LED}=4\cdot10=40\,\text{mA}

2. מתח המבוא ביחס לסף:

VGS−VT=5−4=1 VV_{GS}-V_T=5-4=1\,\text{V}

הזרם שהטרנזיסטור היה מעביר ברוויה הוא K(VGS−VT)2=200⋅12=200 mAK(V_{GS}-V_T)^2=200\cdot1^2=200\,\text{mA}, גדול בהרבה מ-40 mA40\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור עובד בתחום האוהמי (ההוכחה בסעיף ב).

3. משוואת התחום האוהמי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2] ⇒ 40=200[2⋅1⋅VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]\ \Rightarrow\ 40=200\left[2\cdot1\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]

VDS2−2VDS+0.2=0V_{DS}^2-2V_{DS}+0.2=0

VDS=2−22−4⋅0.22=1−0.8=1−0.894=0.106 VV_{DS}=\frac{2-\sqrt{2^2-4\cdot0.2}}{2}=1-\sqrt{0.8}=1-0.894=0.106\,\text{V}

(הפתרון השני, 1.894 V1.894\,\text{V}, גדול מ-VGS−VT=1 VV_{GS}-V_T=1\,\text{V} ואינו בתחום האוהמי.)

4. ההתנגדות בין הדרין לסורס:

RDS=VDSID=0.10640⋅10−3=2.64 ΩR_{DS}=\frac{V_{DS}}{I_D}=\frac{0.106}{40\cdot10^{-3}}=2.64\,\Omega

בקירוב של הנוסחאון ל-VDS≈0V_{DS}\approx0: RDS≈12K(VGS−VT)=12⋅0.2⋅1=2.5 ΩR_{DS}\approx\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}=\frac{1}{2\cdot0.2\cdot1}=2.5\,\Omega, ואז VDS≈IDRDS=40⋅10−3⋅2.5=0.1 VV_{DS}\approx I_DR_{DS}=40\cdot10^{-3}\cdot2.5=0.1\,\text{V} - תוצאה קרובה מאוד.

5. הנגד RR - חוק המתחים של קירכהוף לאורך ענף אחד, מ-VDDV_{DD} להארקה:

VDD=ILEDR+VLED+VDS ⇒ R=VDD−VLED−VDSILED=6−2.5−0.10610⋅10−3=339.4 ΩV_{DD}=I_{LED}R+V_{LED}+V_{DS}\ \Rightarrow\ R=\frac{V_{DD}-V_{LED}-V_{DS}}{I_{LED}}=\frac{6-2.5-0.106}{10\cdot10^{-3}}=339.4\,\Omega

(בקירוב VDS≈0.1 VV_{DS}\approx0.1\,\text{V} מתקבל R≈340 ΩR\approx340\,\Omega.)

תשובה: VDS≈0.106 VV_{DS}\approx0.106\,\text{V}, RDS≈2.64 ΩR_{DS}\approx2.64\,\Omega (בקירוב 2.5 Ω2.5\,\Omega), R≈339 ΩR\approx339\,\Omega (בקירוב 340 Ω340\,\Omega).

סעיף ב

תשובה:

VDS≈0.106 V<VGS−VT=1 VV_{DS}\approx0.106\,\text{V}<V_{GS}-V_T=1\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.

התנאי למצב אוהמי לפי הנוסחאון: VGS>VTV_{GS}>V_T וגם VDS<VGS−VTV_{DS}<V_{GS}-V_T.

1. VGS=Vi=5 V>VT=4 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}>V_T=4\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור מוליך (התעלה קיימת).

2. נניח לרגע שהטרנזיסטור ברוויה. אז הזרם היה

ID=K(VGS−VT)2=200⋅(5−4)2=200 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=200\cdot(5-4)^2=200\,\text{mA}

אבל דרך הענפים יכול לזרום לכל היותר הזרם שהנגדים מאפשרים: גם כש-VDS=0V_{DS}=0, בכל ענף I=6−2.5339.4=10.3 mAI=\frac{6-2.5}{339.4}=10.3\,\text{mA}, ובסך הכול כ-41 mA41\,\text{mA}. אי אפשר להגיע ל-200 mA200\,\text{mA}, ולכן ההנחה של רוויה סותרת.

3. בדיקה ישירה עם הערך מסעיף א:

VDS=0.106 V<VGS−VT=5−4=1 VV_{DS}=0.106\,\text{V}<V_{GS}-V_T=5-4=1\,\text{V}

התנאי למצב אוהמי מתקיים.

תשובה: VGS=5 V>VTV_{GS}=5\,\text{V}>V_T ו-VDS≈0.106 V<VGS−VT=1 VV_{DS}\approx0.106\,\text{V}<V_{GS}-V_T=1\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: הספק, סוללה, סליל וזנר

(ערך כל שאלה – 4 נקודות)

9.1.

נגד 22 Ω 12 W22\,\Omega\ \frac{1}{2}\,\text{W} ונגד 220 Ω 12 W220\,\Omega\ \frac{1}{2}\,\text{W} מחוברים במקביל לסוללה 10 V10\,\text{V}.

איזה נגד יתחמם יתר על המידה?

סעיףתשובה
א.שני הנגדים
ב.אף נגד
ג.נגד 220 Ω220\,\Omega
ד.נגד 22 Ω22\,\Omega
(4 נקודות)
9.2.

סוללה 12 V 50 Ah12\,\text{V}\ 50\,\text{Ah} מחוברת לעומס 600 Ω600\,\Omega. כמה זמן תימשך אספקת הזרם לעומס?

סעיףתשובה
א.50 שעות
ב.2500 שעות
ג.25 שעות
ד.4 ימים
(4 נקודות)
9.3.

מעגל חשמלי מסוים מורכב מחמישה נגדים שווים והספק הפיזור הכללי הוא 10 W10\,\text{W}.

איזה הספק מפזר כל אחד מהנגדים?

סעיףתשובה
א.2 W2\,\text{W}
ב.4 W4\,\text{W}
ג.5 W5\,\text{W}
ד.1 W1\,\text{W}
(4 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.4.

כמה שווה הזרם במצב המתמיד?

סעיףתשובה
א.VR1+R2\frac{V}{R_1+R_2}
ב.VR1\frac{V}{R_1}
ג.VR2\frac{V}{R_2}
ד.VR1∥R2\frac{V}{R_1\parallel R_2}
(4 נקודות)

נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודות זנר, הדיודות זהות.

9.5.

מתח המוצא שווה ל:

סעיףתשובה
א.10 V10\,\text{V}
ב.8 V8\,\text{V}
ג.4 V4\,\text{V}
ד.0.8 V0.8\,\text{V}
(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ד. נגד 22 Ω22\,\Omega

בחיבור מקבילי לסוללה, על כל נגד מתח הסוללה 10 V10\,\text{V}. נחשב את ההספק בכל נגד ונשווה להספק המותר 0.5 W0.5\,\text{W}.

1. P22=V2R=10222=4.55 W>0.5 WP_{22}=\frac{V^2}{R}=\frac{10^2}{22}=4.55\,\text{W}>0.5\,\text{W} - חורג פי 9 בערך.

2. P220=102220=0.455 W<0.5 WP_{220}=\frac{10^2}{220}=0.455\,\text{W}<0.5\,\text{W} - בתחום המותר.

תשובה: ד. נגד 22 Ω22\,\Omega

סעיף 9.2

תשובה:

ב. 2500 שעות

קיבול הסוללה בשעות-אמפר מחולק בזרם העומס נותן את זמן הפריקה.

1. הזרם בעומס: I=VR=12600=0.02 AI=\frac{V}{R}=\frac{12}{600}=0.02\,\text{A}

2. הזמן: t=QI=50 Ah0.02 A=2500 ht=\frac{Q}{I}=\frac{50\,\text{Ah}}{0.02\,\text{A}}=2500\,\text{h}

תשובה: ב. 2500 שעות

סעיף 9.3

תשובה:

א. 2 W2\,\text{W}

כשחמישה נגדים שווים מחוברים כולם בטור או כולם במקביל, עובר בכל אחד אותו זרם (או מופעל עליו אותו מתח), ולכן כולם מפזרים אותו הספק. ההספק הכולל הוא סכום ההספקים:

P=Ptotal5=105=2 WP=\frac{P_{total}}{5}=\frac{10}{5}=2\,\text{W}

תשובה: א. 2 W2\,\text{W}

סעיף 9.4

תשובה:

ב. VR1\frac{V}{R_1}

במצב מתמיד של זרם ישר הזרם בסליל קבוע, ולכן המתח עליו VL=Ldidt=0V_L=L\frac{di}{dt}=0: הסליל מתנהג כקצר.

סימון על הסרטוט. מסרטטים את המעגל במצב המתמיד: המפסק סגור, והסליל מוחלף בקצר (בתיל עובר הזרם ILI_L):

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין ההדק החיובי של המקור ל-R1R_1 נמצא בפוטנציאל VV.

•הקצר שבמקום הסליל מחבר את שני הצמתים של הענפים המקבילים, והצומת הימני מחובר בתיל אל ההארקה. לכן כל הקווים שמימין ל-R1R_1 הם קו אחד בצבע אחד, ב-0 V0\,\text{V}.

•שני הקצוות של R2R_2 על אותו קו, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם (IR2=0I_{R2}=0 בסרטוט).

בחירת השיטה. אחרי הסימון נשאר חוג אחד עם נגד אחד, ולכן מספיק חוק אוהם.

1. כל המתח VV נופל על R1R_1, וכל הזרם עובר דרך הקצר של הסליל:

I=IL=VR1I=I_L=\frac{V}{R_1}

תשובה: ב. VR1\frac{V}{R_1}

סעיף 9.5

תשובה:

ב. 8 V8\,\text{V}

מהאופיין: בכיוון הקדמי הדיודה מוליכה ב-0.4 V0.4\,\text{V}, ובכיוון האחורי היא פורצת ב-VZ=4 VV_Z=4\,\text{V}.

באיור שתי הדיודות מחוברות בטור, ושתיהן עם הקתודה כלפי מעלה (לכיוון המתח החיובי). כלומר שתיהן בממתח אחורי.

1. נבדוק אם הזנרים פורצים: בלעדיהם המוצא היה מחלק מתח

Vo=V⋅R2R1+R2=12⋅101+10=10.9 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=12\cdot\frac{10}{1+10}=10.9\,\text{V}

וזה גדול מ-2VZ=8 V2V_Z=8\,\text{V}, ולכן שתי הדיודות פורצות.

2. כששתיהן פרוצות, המתח על הטור שלהן הוא סכום מתחי הזנר:

Vo=VZ+VZ=4+4=8 VV_o=V_Z+V_Z=4+4=8\,\text{V}

3. בדיקה: הזרם ב-R1R_1 הוא 12−81=4 mA\frac{12-8}{1}=4\,\text{mA}, ב-R2R_2 זורם 810=0.8 mA\frac{8}{10}=0.8\,\text{mA}, ובזנרים 4−0.8=3.2 mA>04-0.8=3.2\,\text{mA}>0. הפריצה עקבית.

תשובה: ב. 8 V8\,\text{V}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.