דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2022 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2022 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · משפט תבנין והעברת הספק מרבי

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל תבנין מהדקים a, b.

(14 נקודות)
ב.

בין הדקים a, b חיברו נגד תלוי טמפרטורה RL(T)=25k⋅[1+0.008⋅(T−20)]R_L(T)=25k\cdot\left[1+0.008\cdot(T-20)\right].

באיזו טמפרטורה תהיה העברת הספק מקסימלי לעומס?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vth=Vab=7 VV_{th}=V_{ab}=7\,\text{V}, Rth=26.75 kΩR_{th}=26.75\,\text{k}\Omega

נתון: I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, V1=20 VV_1=20\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=6 kΩR_2=6\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=25 kΩR_4=25\,\text{k}\Omega, R5=75 kΩR_5=75\,\text{k}\Omega, R6=10 kΩR_6=10\,\text{k}\Omega.

מבוקש: מתח תבנין Vth=VabV_{th}=V_{ab} (הדק aa חיובי) והתנגדות תבנין RthR_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb. אין ביניהם עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=Va−VbV_{th}=V_a-V_b וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•נסמן ב-XX את הצומת העליון של R2R_2, וב-YY את הצומת העליון של R6R_6.

•בין aa ל-bb אין חיבור. לכן המעגל מתפרק לשני חלקים שיש להם רק אדמה משותפת: החלק השמאלי (מקור הזרם) קובע את VaV_a, והחלק הימני (מקור המתח) קובע את VbV_b.

•החיצים הם כיווני הזרמים: 2 mA2\,\text{mA} יורדים דרך R2R_2, ו-0.2 mA0.2\,\text{mA} יורדים דרך R4R_4. דרך R3R_3 לא זורם זרם, ולכן הקו של aa צבוע באותו צבע כמו הצומת XX (12 V12\,\text{V}).

בחירת השיטה. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים. בחלק השמאלי זרם המקור ידוע ויש לו דרך אחת בלבד, דרך R2R_2, ולכן מספיק חוק אוהם. בחלק הימני יש חוג אחד שזורם בו זרם (V1V_1, R5R_5, R4R_4), ולכן מספיק מחלק מתח.

1. הצד השמאלי. מקור הזרם דוחף I1I_1 כלפי מעלה, דרך R1R_1 משמאל לימין, אל הצומת XX. דרך R3R_3 לא זורם זרם (ההדק aa פתוח), ולכן כל הזרם יורד דרך R2R_2 לאדמה:

VX=I1⋅R2=2 mA⋅6 kΩ=12 VV_X=I_1\cdot R_2=2\,\text{mA}\cdot6\,\text{k}\Omega=12\,\text{V}

אין מפל מתח על R3R_3, ולכן Va=VX=12 VV_a=V_X=12\,\text{V}.

(R1R_1 בטור עם מקור זרם, ולכן אינו משפיע על הזרם. הוא משנה רק את הפוטנציאל של ההדק העליון של המקור: 12+2⋅4=20 V12+2\cdot4=20\,\text{V}.)

2. הצד הימני. מקור המתח מחובר ישירות בין YY לאדמה, ולכן VY=20 VV_Y=20\,\text{V} (R6R_6 מקביל למקור ואינו משפיע). ההדק bb פתוח, ולכן R5R_5 ו-R4R_4 בטור ויוצרים מחלק מתח (הזרם זורם מ-YY דרך R5R_5 מימין לשמאל אל bb, ומשם דרך R4R_4 לאדמה):

Vb=V1⋅R4R4+R5=20⋅2525+75=5 VV_b=V_1\cdot\frac{R_4}{R_4+R_5}=20\cdot\frac{25}{25+75}=5\,\text{V}

(הזרם בחוג: 2025+75=0.2 mA\frac{20}{25+75}=0.2\,\text{mA}.)

3. מתח תבנין:

Vth=Va−Vb=12−5=7 VV_{th}=V_a-V_b=12-5=7\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם מוחלף בנתק (שני הקצוות שלו נשארים פתוחים), ומקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש הקו של YY התאחד עם קו האדמה, כי V1V_1 הוחלף בקצר. לכן שני הקצוות של R6R_6 באותו צבע: R6R_6 מקוצר ואינו משתתף.

5. הענף של R1R_1 מסתיים בנתק, ולכן לא זורם בו זרם, והוא צבוע באותו צבע כמו הצומת XX: R1R_1 אינו משתתף.

6. מההדק aa הדרך אל האדמה עוברת דרך R3R_3 ואחריו R2R_2, בטור. מההדק bb אל האדמה מחוברים R4R_4 ו-R5R_5, שניהם בין הקו של bb לקו האדמה, כלומר במקביל. זרם שנכנס ב-aa ויוצא ב-bb עובר את שני החלקים בזה אחר זה:

Rth=(R3+R2)+R4⋅R5R4+R5=(2+6)+25⋅7525+75=8+18.75=26.75 kΩR_{th}=(R_3+R_2)+\frac{R_4\cdot R_5}{R_4+R_5}=(2+6)+\frac{25\cdot75}{25+75}=8+18.75=26.75\,\text{k}\Omega

שלב 3: המעגל. מעגל התמורה הוא מקור מתח Vth=7 VV_{th}=7\,\text{V} בטור עם נגד Rth=26.75 kΩR_{th}=26.75\,\text{k}\Omega בין ההדקים aa ו-bb. ההדק החיובי של המקור פונה לצד של aa.

תשובה: מעגל תבנין: מקור Vth=7 VV_{th}=7\,\text{V} (הדק aa חיובי) בטור עם Rth=26.75 kΩR_{th}=26.75\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

T=28.75∘CT=28.75^\circ\text{C} (אז RL=26.75 kΩR_L=26.75\,\text{k}\Omega, Pmax≈0.458 mWP_{max}\approx0.458\,\text{mW})

נתון: מעגל תבנין מסעיף א (Vth=7 VV_{th}=7\,\text{V}, Rth=26.75 kΩR_{th}=26.75\,\text{k}\Omega), ועומס שהתנגדותו תלויה בטמפרטורה.

מבוקש: הטמפרטורה שבה העומס מקבל הספק מרבי.

1. לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין:

RL=Rth=26.75 kΩR_L=R_{th}=26.75\,\text{k}\Omega

2. נציב בביטוי של הנגד ונחלץ את TT:

25⋅[1+0.008⋅(T−20)]=26.7525\cdot\left[1+0.008\cdot(T-20)\right]=26.75

1+0.008⋅(T−20)=26.7525=1.071+0.008\cdot(T-20)=\frac{26.75}{25}=1.07

T−20=0.070.008=8.75T-20=\frac{0.07}{0.008}=8.75

T=28.75∘CT=28.75^\circ\text{C}

3. (להשלמה) ההספק המרבי שיתקבל:

Pmax=Vth24Rth=724⋅26.75⋅103=0.458⋅10−3 W=0.458 mWP_{max}=\frac{V_{th}^2}{4R_{th}}=\frac{7^2}{4\cdot26.75\cdot10^3}=0.458\cdot10^{-3}\,\text{W}=0.458\,\text{mW}

תשובה: T=28.75∘CT=28.75^\circ\text{C}.

שאלה 2 · שיטת מתחי צמתים והספקי מקורות

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a, b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם הוא מקור ואיזה מהם הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=60 VV_a=60\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}

נתון: V1=100 VV_1=100\,\text{V}, V2=40 VV_2=40\,\text{V}, V3=20 VV_3=20\,\text{V}, I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, I2=18 mAI_2=18\,\text{mA}, R1=R2=R3=10 kΩR_1=R_2=R_3=10\,\text{k}\Omega, R4=8 kΩR_4=8\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b (ביחס לאדמה).

נעבוד עם התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega וזרמים ב-mA\text{mA} (אז המתחים יוצאים בוולט).

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים, הקווים שווי-הפוטנציאל וכיווני הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•VaV_a: הקו של הצומת aa, שאליו מחוברים R1R_1, I1I_1 והענף העליון.

•VbV_b: הקו של הצומת bb, שאליו מחוברים I1I_1, R2R_2 ו-V2V_2.

•VcV_c: הקו הימני. הוא מחבר את ההדק השלילי של V2V_2, את הצומת העליון של R4R_4, את הקצה העליון של מקור הזרם I2I_2 ואת הקצה הימני של הענף העליון (R3R_3 ו-V3V_3).

•הקו שבין R2R_2 ל-V1V_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}, כי ההדק השלילי של V1V_1 מחובר לאדמה.

•הקו שבין R3R_3 ל-V3V_3 אינו צומת: נפגשים בו רק שני רכיבים, ולכן R3R_3 ו-V3V_3 בטור. ההדק החיובי של V3V_3 פונה אליו, ולכן הוא גבוה ב-20 V20\,\text{V} מ-VcV_c.

•V2V_2 מחובר בין bb ל-cc כשהקוטב החיובי לצד bb, ולכן Vb=Vc+40V_b=V_c+40. הצמתים bb ו-cc יוצרים צומת-על.

•החיצים: I1I_1 זורם מ-bb אל aa (כיוון החץ שבאיור), I2I_2 נכנס לצומת cc מהאדמה. I3I_3 הוא זרם הענף העליון, מ-aa דרך R3R_3 ו-V3V_3 אל cc. IR1I_{R1}, IR2I_{R2} ו-IR4I_{R4} זורמים כלפי מטה בנגדים.

בחירת השיטה. סופרים כמה משוואות יש בכל שיטה:

•מתחי צמתים: יש שלושה צמתים שהמתח שלהם לא ידוע (aa, bb, cc), אבל bb ו-cc מחוברים במקור מתח ולכן הם צומת-על אחד. נשארים שני נעלמים (VaV_a, VcV_c) ושתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים. הזרם של החוג הימני התחתון נקבע על ידי I2I_2, ומקור הזרם I1I_1 משותף לשני חוגים ויוצר חוג-על. גם כאן נשארות שתי משוואות, אבל אחרי שמוצאים את הזרמים צריך עוד לחשב מהם את המתחים.

מספר המשוואות שווה, והמבוקש הוא מתחי צמתים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות של כל ענף:

•IR1=Va10I_{R1}=\frac{V_a}{10} (מ-aa לאדמה), IR4=Vc8I_{R4}=\frac{V_c}{8} (מ-cc לאדמה).

•בענף של R2R_2 הקוטב החיובי של V1V_1 למעלה, ולכן IR2=Vb−10010I_{R2}=\frac{V_b-100}{10}.

•בענף העליון: במעבר דרך V3V_3 מהקוטב החיובי אל הקוטב השלילי המתח יורד ב-20 V20\,\text{V}, ולכן I3=Va−20−Vc10I_3=\frac{V_a-20-V_c}{10}.

2. חוק הזרמים בצומת aa (נכנס = יוצא):

I1=Va10+Va−Vc−2010I_1=\frac{V_a}{10}+\frac{V_a-V_c-20}{10}

2=0.2Va−0.1Vc−2 ⇒ 0.2Va−0.1Vc=42=0.2V_a-0.1V_c-2\ \Rightarrow\ 0.2V_a-0.1V_c=4

3. חוק הזרמים בצומת-העל bb-cc (יוצא = נכנס). יוצאים: I1I_1, IR2I_{R2} ו-IR4I_{R4}. נכנסים: I2I_2 ו-I3I_3:

2+(Vc+40)−10010+Vc8=18+Va−Vc−20102+\frac{(V_c+40)-100}{10}+\frac{V_c}{8}=18+\frac{V_a-V_c-20}{10}

2+0.1Vc−6+0.125Vc=18+0.1Va−0.1Vc−22+0.1V_c-6+0.125V_c=18+0.1V_a-0.1V_c-2

−0.1Va+0.325Vc=20-0.1V_a+0.325V_c=20

4. פתרון שתי המשוואות. ממשוואה 1: Va=20+0.5VcV_a=20+0.5V_c. נציב במשוואה 2:

−0.1(20+0.5Vc)+0.325Vc=20 ⇒ 0.275Vc=22 ⇒ Vc=80 V-0.1(20+0.5V_c)+0.325V_c=20\ \Rightarrow\ 0.275V_c=22\ \Rightarrow\ V_c=80\,\text{V}

Va=20+0.5⋅80=60 VV_a=20+0.5\cdot80=60\,\text{V}

Vb=Vc+40=80+40=120 VV_b=V_c+40=80+40=120\,\text{V}

5. בדיקה בצומת aa: IR1=6010=6 mAI_{R1}=\frac{60}{10}=6\,\text{mA} יוצא דרך R1R_1, I3=60−20−8010=−4 mAI_3=\frac{60-20-80}{10}=-4\,\text{mA} (כלומר 4 mA4\,\text{mA} נכנסים ל-aa מהענף העליון, נגד כיוון החץ). נכנס: 2+4=6 mA2+4=6\,\text{mA} = יוצא 6 mA6\,\text{mA}. ✓

תשובה: Va=60 VV_a=60\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

V2V_2: 160 mW160\,\text{mW}, V3V_3: 80 mW80\,\text{mW}, I2I_2: 1440 mW1440\,\text{mW} – מקורות; V1V_1: 200 mW200\,\text{mW}, I1I_1: 120 mW120\,\text{mW} – צרכנים

מבוקש: ההספק של כל מקור, ומי מהם מוסר הספק (מקור) ומי קולט הספק (צרכן).

כלל: מקור מתח מוסר הספק כשהזרם יוצא מהקוטב החיובי שלו; מקור זרם מוסר הספק כשהזרם שלו יוצא מהצומת שמתחו גבוה יותר. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א (שמות הצמתים וכיווני החיצים) ובמתחים שמצאנו שם: Va=60 VV_a=60\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}, Vc=80 VV_c=80\,\text{V} (ובמ"א ו-kΩ\text{k}\Omega – ההספק יוצא ב-mW\text{mW}).

1. הזרמים בענפים:

•R2R_2 (מ-bb כלפי מטה אל V1V_1): IR2=Vb−10010=120−10010=2 mAI_{R2}=\frac{V_b-100}{10}=\frac{120-100}{10}=2\,\text{mA}

•ענף עליון: I3=60−20−8010=−4 mAI_3=\frac{60-20-80}{10}=-4\,\text{mA}, כלומר 4 mA4\,\text{mA} זורמים מ-cc אל aa.

•R4R_4: IR4=808=10 mAI_{R4}=\frac{80}{8}=10\,\text{mA} כלפי מטה; R1R_1: IR1=6010=6 mAI_{R1}=\frac{60}{10}=6\,\text{mA} כלפי מטה.

•V2V_2: לפי חוק הזרמים בצומת bb: יוצאים מ-bb הזרם I1=2 mAI_1=2\,\text{mA} ו-IR2=2 mAI_{R2}=2\,\text{mA}, ולכן דרך V2V_2 נכנסים ל-bb 4 mA4\,\text{mA}, כלומר הזרם ב-V2V_2 זורם מ-cc אל bb.

2. הספקי המקורות:

•V1V_1: הזרם 2 mA2\,\text{mA} נכנס לקוטב החיובי ← צרכן: PV1=100⋅2=200 mWP_{V1}=100\cdot2=200\,\text{mW} (נקלט).

•V2V_2: הזרם 4 mA4\,\text{mA} נכנס בקוטב השלילי (צד cc) ויוצא מהחיובי (צד bb) ← מקור: PV2=40⋅4=160 mWP_{V2}=40\cdot4=160\,\text{mW} (נמסר).

•V3V_3: הזרם 4 mA4\,\text{mA} זורם מ-cc אל aa, כלומר נכנס בקוטב השלילי ויוצא מהחיובי ← מקור: PV3=20⋅4=80 mWP_{V3}=20\cdot4=80\,\text{mW} (נמסר).

•I1I_1: דוחף 2 mA2\,\text{mA} מ-bb (120 V120\,\text{V}) אל aa (60 V60\,\text{V}), כלומר מהמתח הגבוה אל הנמוך ← צרכן: PI1=(Vb−Va)⋅I1=(120−60)⋅2=120 mWP_{I1}=(V_b-V_a)\cdot I_1=(120-60)\cdot2=120\,\text{mW} (נקלט).

•I2I_2: דוחף 18 mA18\,\text{mA} מהאדמה אל cc (80 V80\,\text{V}) ← מקור: PI2=Vc⋅I2=80⋅18=1440 mWP_{I2}=V_c\cdot I_2=80\cdot18=1440\,\text{mW} (נמסר).

3. מאזן הספקים (בדיקה). ההספק בנגדים:

PR=62⋅10+42⋅10+22⋅10+102⋅8=360+160+40+800=1360 mWP_R=6^2\cdot10+4^2\cdot10+2^2\cdot10+10^2\cdot8=360+160+40+800=1360\,\text{mW}

נמסר: 160+80+1440=1680 mW160+80+1440=1680\,\text{mW}; נקלט במקורות: 200+120=320 mW200+120=320\,\text{mW}; 1680−320=1360 mW1680-320=1360\,\text{mW} = הספק הנגדים. ✓

תשובה: V2V_2 מוסר 160 mW160\,\text{mW}, V3V_3 מוסר 80 mW80\,\text{mW} ו-I2I_2 מוסר 1440 mW1440\,\text{mW} – מקורות; V1V_1 קולט 200 mW200\,\text{mW} ו-I1I_1 קולט 120 mW120\,\text{mW} – צרכנים.

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם מקור זרם

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את הזרם דרך נגד R2R_2.

(9 נקודות)
ב.

חשבו את המתח VSV_S ואת המתח VV.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק שמוסר המקור.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

IˉR2≈16.27∠138.8∘ A\bar I_{R2}\approx16.27\angle138.8^\circ\,\text{A}

נתון: מקור זרם Iˉ=50∠20∘ A\bar I=50\angle20^\circ\,\text{A}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=3 ΩX_{L1}=3\,\Omega, ענף XC=6 ΩX_C=6\,\Omega בטור עם R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, ענף XL2=4 ΩX_{L2}=4\,\Omega בטור עם R3=3 ΩR_3=3\,\Omega.

מבוקש: הזרם בענף של R2R_2.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•VˉS\bar V_S: הקו העליון השמאלי, ההדק העליון של מקור הזרם (זה המתח VSV_S שבאיור).

•Vˉ\bar V: הקו העליון הימני, הצומת שאליו מחוברים שלושת הענפים המקבילים (זה המתח VV שבאיור). זה הנעלם.

•הקו שבין XCX_C ל-R2R_2 והקו שבין XL2X_{L2} ל-R3R_3 אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, ולכן הרכיבים בכל ענף בטור.

•החיצים: Iˉ\bar I יוצא מהמקור ועובר דרך R1R_1 משמאל לימין, ומתפצל לשלושה זרמים שיורדים בענפים: IˉL1\bar I_{L1}, IˉR2\bar I_{R2} ו-IˉR3\bar I_{R3}.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, Vˉ\bar V: הקו של VˉS\bar V_S אינו דורש משוואה, כי מקור הזרם קובע שדרך R1R_1 עובר בדיוק Iˉ\bar I. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, והזרם של אחד מהם נקבע על ידי מקור הזרם, כלומר שתי משוואות. לכן נכתוב משוואת צומת אחת ב-Vˉ\bar V. היא אומרת שהזרם Iˉ\bar I שווה לסכום הזרמים בשלושת הענפים, ולכן היא בדיוק החישוב של העכבה השקולה של שלושת הענפים המקבילים.

1. העכבות והאדמיטנסים של הענפים:

Z1=jXL1=j3 Ω ⇒ Y1=1j3=−j0.3333 SZ_1=jX_{L1}=j3\,\Omega\ \Rightarrow\ Y_1=\frac{1}{j3}=-j0.3333\,\text{S}

Z2=R2−jXC=4−j6=7.211∠−56.31∘ Ω ⇒ Y2=17.211∠−56.31∘=0.1387∠56.31∘=0.07692+j0.11538 SZ_2=R_2-jX_C=4-j6=7.211\angle-56.31^\circ\,\Omega\ \Rightarrow\ Y_2=\frac{1}{7.211\angle-56.31^\circ}=0.1387\angle56.31^\circ=0.07692+j0.11538\,\text{S}

Z3=R3+jXL2=3+j4=5∠53.13∘ Ω ⇒ Y3=15∠53.13∘=0.2∠−53.13∘=0.12−j0.16 SZ_3=R_3+jX_{L2}=3+j4=5\angle53.13^\circ\,\Omega\ \Rightarrow\ Y_3=\frac{1}{5\angle53.13^\circ}=0.2\angle-53.13^\circ=0.12-j0.16\,\text{S}

2. חוק הזרמים בצומת Vˉ\bar V. כל זרם ענף לפי חוק אוהם הוא Vˉ⋅Y\bar V\cdot Y, והזרם הנכנס הוא Iˉ\bar I:

Iˉ=IˉL1+IˉR2+IˉR3=Vˉ (Y1+Y2+Y3)\bar I=\bar I_{L1}+\bar I_{R2}+\bar I_{R3}=\bar V\,(Y_1+Y_2+Y_3)

Yp=Y1+Y2+Y3=0.19692−j0.37795=0.4262∠−62.48∘ SY_p=Y_1+Y_2+Y_3=0.19692-j0.37795=0.4262\angle-62.48^\circ\,\text{S}

Zp=1Yp=2.3465∠62.48∘=1.084+j2.081 ΩZ_p=\frac{1}{Y_p}=2.3465\angle62.48^\circ=1.084+j2.081\,\Omega

3. המתח על הענפים המקבילים:

Vˉ=Iˉ⋅Zp=50∠20∘⋅2.3465∠62.48∘=117.32∠82.48∘ V\bar V=\bar I\cdot Z_p=50\angle20^\circ\cdot2.3465\angle62.48^\circ=117.32\angle82.48^\circ\,\text{V}

4. הזרם דרך R2R_2 (לפי חוק אוהם בענף):

IˉR2=VˉZ2=117.32∠82.48∘7.211∠−56.31∘=16.27∠138.79∘ A\bar I_{R2}=\frac{\bar V}{Z_2}=\frac{117.32\angle82.48^\circ}{7.211\angle-56.31^\circ}=16.27\angle138.79^\circ\,\text{A}

תשובה: IˉR2=16.27∠138.8∘ A\bar I_{R2}=16.27\angle138.8^\circ\,\text{A} (ערך יעיל 16.27 A16.27\,\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

Vˉ=117.3∠82.5∘ V\bar V=117.3\angle82.5^\circ\,\text{V}, VˉS=563.9∠30.6∘ V\bar V_S=563.9\angle30.6^\circ\,\text{V}

מבוקש: המתח Vˉ\bar V על הענפים המקבילים, והמתח VˉS\bar V_S על הדקי מקור הזרם (חיובי למעלה, כמסומן).

1. המתח Vˉ\bar V – חושב בסעיף א:

Vˉ=Iˉ⋅Zp=117.32∠82.48∘=15.36+j116.31 V\bar V=\bar I\cdot Z_p=117.32\angle82.48^\circ=15.36+j116.31\,\text{V}

2. המתח VˉS\bar V_S. בסרטוט המסומן מסעיף א, VˉS\bar V_S הוא הפוטנציאל של הקו העליון השמאלי, ובינו לבין הקו של Vˉ\bar V מחובר רק R1R_1, שדרכו עובר הזרם Iˉ\bar I משמאל לימין. לכן הקו של VˉS\bar V_S גבוה מהקו של Vˉ\bar V במפל המתח על R1R_1 (חוק המתחים של קירכהוף בלולאה החיצונית):

Iˉ⋅R1=50∠20∘⋅10=500∠20∘=469.85+j171.01 V\bar I\cdot R_1=50\angle20^\circ\cdot10=500\angle20^\circ=469.85+j171.01\,\text{V}

VˉS=IˉR1+Vˉ=(469.85+j171.01)+(15.36+j116.31)=485.20+j287.32 V\bar V_S=\bar I R_1+\bar V=(469.85+j171.01)+(15.36+j116.31)=485.20+j287.32\,\text{V}

∣VˉS∣=485.202+287.322=563.89 V|\bar V_S|=\sqrt{485.20^2+287.32^2}=563.89\,\text{V}, φ=tan⁡−1287.32485.20=30.63∘\varphi=\tan^{-1}\frac{287.32}{485.20}=30.63^\circ

VˉS=563.89∠30.63∘ V\bar V_S=563.89\angle30.63^\circ\,\text{V}

בדיקה: העכבה הכוללת שהמקור רואה היא Zin=R1+Zp=11.084+j2.081=11.278∠10.63∘ ΩZ_{in}=R_1+Z_p=11.084+j2.081=11.278\angle10.63^\circ\,\Omega, ו-VˉS=Iˉ⋅Zin=50⋅11.278∠(20∘+10.63∘)=563.9∠30.63∘ V\bar V_S=\bar I\cdot Z_{in}=50\cdot11.278\angle(20^\circ+10.63^\circ)=563.9\angle30.63^\circ\,\text{V}. ✓

תשובה: Vˉ=117.3∠82.5∘ V\bar V=117.3\angle82.5^\circ\,\text{V}, VˉS=563.9∠30.6∘ V\bar V_S=563.9\angle30.6^\circ\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

P≈27.71 kWP\approx27.71\,\text{kW} (Q≈5.20 kVARQ\approx5.20\,\text{kVAR}, S≈28.19 kVAS\approx28.19\,\text{kVA})

מבוקש: ההספק (הפעיל) שמוסר מקור הזרם.

הערה: ערכי הפאזורים בשאלה נלקחים כערכים יעילים (RMS), כמקובל; לכן ההספק הוא P=Re{Vˉ⋅Iˉ∗}P=\text{Re}\{\bar V\cdot\bar I^*\} בלי מקדם 12\frac12.

1. ההספק המרוכב של המקור:

Sˉ=VˉS⋅Iˉ∗=563.89∠30.63∘⋅50∠−20∘=28194.7∠10.63∘=27710.6+j5202.4 VA\bar S=\bar V_S\cdot\bar I^*=563.89\angle30.63^\circ\cdot50\angle-20^\circ=28194.7\angle10.63^\circ=27710.6+j5202.4\,\text{VA}

2. מכאן:

P=Re{Sˉ}=27710.6 W≈27.71 kWP=\text{Re}\{\bar S\}=27710.6\,\text{W}\approx27.71\,\text{kW}

Q=Im{Sˉ}=5202.4 VARQ=\text{Im}\{\bar S\}=5202.4\,\text{VAR} (השראי), S=∣Sˉ∣=28.19 kVAS=|\bar S|=28.19\,\text{kVA}

3. בדיקה – סכום ההספקים בנגדים:

IR3=∣Vˉ∣∣Z3∣=117.325=23.46 AI_{R3}=\frac{|\bar V|}{|Z_3|}=\frac{117.32}{5}=23.46\,\text{A}

P=I2R1+IR22R2+IR32R3=502⋅10+16.272⋅4+23.462⋅3=25000+1058.8+1651.8=27710.6 WP=I^2R_1+I_{R2}^2R_2+I_{R3}^2R_3=50^2\cdot10+16.27^2\cdot4+23.46^2\cdot3=25000+1058.8+1651.8=27710.6\,\text{W} ✓

תשובה: המקור מוסר הספק פעיל P≈27.71 kWP\approx27.71\,\text{kW} (וגם Q≈5.2 kVARQ\approx5.2\,\text{kVAR} השראי).

שאלה 4 · מעגל RLC מעורב: זרם, מתח ומקדם הספק

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את הזרם II במעגל.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את המתח VV.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם ההספק של המעגל. האם הוא השראי או קיבולי?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Iˉ≈19.10∠−4.78∘ A\bar I\approx19.10\angle-4.78^\circ\,\text{A}

נתון: VˉS=200∠0∘ V\bar V_S=200\angle0^\circ\,\text{V}, XL1=1 ΩX_{L1}=1\,\Omega, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, ענף R2=5 ΩR_2=5\,\Omega בטור עם XC=10 ΩX_C=10\,\Omega, ענף XL2=4 ΩX_{L2}=4\,\Omega בטור עם R3=6 ΩR_3=6\,\Omega.

מבוקש: הזרם Iˉ\bar I (בכיוון החץ – מהקוטב החיובי של המקור, דרך XL1X_{L1} ו-R1R_1 אל הצומת VV).

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-200∠0∘ V200\angle0^\circ\,\text{V}.

•הקו העליון הימני הוא הצומת VV שבאיור, שאליו מחוברים שני הענפים המקבילים. זה הנעלם היחיד.

•שלושת הקווים הקצרים (בין XL1X_{L1} ל-R1R_1, בין R2R_2 ל-XCX_C ובין XL2X_{L2} ל-R3R_3) אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, והזרם לא מתפצל. לכן XL1X_{L1} ו-R1R_1 בטור, R2R_2 ו-XCX_C בטור, וגם XL2X_{L2} ו-R3R_3 בטור.

•החץ Iˉ\bar I שבאיור הוא כיוון הזרם: מהמקור דרך XL1X_{L1} ו-R1R_1 אל הצומת VV, ומשם הוא מתפצל לשני הענפים.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד (Vˉ\bar V), ובשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שתי משוואות. אבל הסרטוט מראה שהמעגל הוא סולם פשוט של טור ומקביל: שני הענפים מחוברים שניהם בין הקו של VV לאדמה (מקביל), והשקול שלהם בטור עם XL1X_{L1} ו-R1R_1. לכן אין צורך במערכת משוואות: מחשבים את העכבה הכוללת שהמקור רואה, ואז חוק אוהם.

1. עכבות הענפים:

Z1=R1+jXL1=4+j1 ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=4+j1\,\Omega

Za=R2−jXC=5−j10=11.18∠−63.43∘ ΩZ_a=R_2-jX_C=5-j10=11.18\angle-63.43^\circ\,\Omega

Zb=R3+jXL2=6+j4=7.211∠33.69∘ ΩZ_b=R_3+jX_{L2}=6+j4=7.211\angle33.69^\circ\,\Omega

2. שני הענפים מקבילים:

Za∥Zb=Za⋅ZbZa+Zb=(5−j10)(6+j4)(5−j10)+(6+j4)=70−j4011−j6=80.62∠−29.74∘12.53∠−28.61∘=6.434∠−1.13∘=6.433−j0.127 ΩZ_a\parallel Z_b=\frac{Z_a\cdot Z_b}{Z_a+Z_b}=\frac{(5-j10)(6+j4)}{(5-j10)+(6+j4)}=\frac{70-j40}{11-j6}=\frac{80.62\angle-29.74^\circ}{12.53\angle-28.61^\circ}=6.434\angle-1.13^\circ=6.433-j0.127\,\Omega

3. העכבה הכוללת:

ZT=Z1+Za∥Zb=(4+j1)+(6.433−j0.127)=10.433+j0.873=10.470∠4.78∘ ΩZ_T=Z_1+Z_a\parallel Z_b=(4+j1)+(6.433-j0.127)=10.433+j0.873=10.470\angle4.78^\circ\,\Omega

4. הזרם:

Iˉ=VˉSZT=200∠0∘10.470∠4.78∘=19.10∠−4.78∘ A\bar I=\frac{\bar V_S}{Z_T}=\frac{200\angle0^\circ}{10.470\angle4.78^\circ}=19.10\angle-4.78^\circ\,\text{A}

תשובה: Iˉ=19.10∠−4.78∘ A\bar I=19.10\angle-4.78^\circ\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

Vˉ≈122.9∠−5.92∘ V\bar V\approx122.9\angle-5.92^\circ\,\text{V}

מבוקש: מתח הצומת Vˉ\bar V ביחס לאדמה, כלומר המתח על שני הענפים המקבילים.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: Vˉ\bar V הוא הפוטנציאל של הקו העליון הימני, ושני הענפים מחוברים בינו לבין קו האדמה.

1. כל הזרם Iˉ\bar I עובר דרך העכבה המקבילית, ולכן לפי חוק אוהם:

Vˉ=Iˉ⋅(Za∥Zb)=19.10∠−4.78∘⋅6.434∠−1.13∘=122.92∠−5.92∘ V\bar V=\bar I\cdot(Z_a\parallel Z_b)=19.10\angle-4.78^\circ\cdot6.434\angle-1.13^\circ=122.92\angle-5.92^\circ\,\text{V}

2. בדיקה לפי חוק המתחים של קירכהוף: Vˉ=VˉS−Iˉ⋅Z1\bar V=\bar V_S-\bar I\cdot Z_1:

Iˉ⋅Z1=19.10∠−4.78∘⋅4.123∠14.04∘=78.76∠9.26∘=77.74+j12.67 V\bar I\cdot Z_1=19.10\angle-4.78^\circ\cdot4.123\angle14.04^\circ=78.76\angle9.26^\circ=77.74+j12.67\,\text{V}

Vˉ=200−(77.74+j12.67)=122.26−j12.67=122.92∠−5.92∘ V\bar V=200-(77.74+j12.67)=122.26-j12.67=122.92\angle-5.92^\circ\,\text{V} ✓

תשובה: Vˉ=122.9∠−5.92∘ V\bar V=122.9\angle-5.92^\circ\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

cos⁡φ≈0.9965\cos\varphi\approx0.9965, השראי (הזרם מפגר אחרי המתח)

מקדם ההספק הוא הקוסינוס של הזווית בין מתח המקור לזרם, שהיא זווית העכבה הכוללת.

1. φ=φV−φI=0∘−(−4.78∘)=4.78∘\varphi=\varphi_V-\varphi_I=0^\circ-(-4.78^\circ)=4.78^\circ

2. cos⁡φ=cos⁡4.78∘=0.9965\cos\varphi=\cos4.78^\circ=0.9965

3. הזווית חיובית: לעכבה הכוללת ZT=10.433+j0.873 ΩZ_T=10.433+j0.873\,\Omega יש רכיב מדומה חיובי (השראי), והזרם מפגר אחרי המתח.

בדיקה: Sˉ=VˉS⋅Iˉ∗=200⋅19.10∠4.78∘=3807.3+j318.4 VA\bar S=\bar V_S\cdot\bar I^*=200\cdot19.10\angle4.78^\circ=3807.3+j318.4\,\text{VA}, ו-PS=3807.33820.6=0.9965\frac{P}{S}=\frac{3807.3}{3820.6}=0.9965; Q>0Q>0 – השראי. ✓

תשובה: cos⁡φ=0.9965\cos\varphi=0.9965, מקדם הספק השראי (מפגר).

שאלה 5 · זרם מורכב מרכיב ישר ורכיבים הרמוניים

באיור לשאלה 5 נתון מעגל המוזן משלושה מקורות מתח:

כל מקורות המתח נתונים בוולט.

א.

חשבו את הביטוי לזרם במעגל i(t)i(t).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו הממוצע של הזרם IavgI_{avg}.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ערכו היעיל של הזרם IrmsI_{rms}.

(10 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק המתפזר בנגד RLR_L.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

i(t)=0.6+0.4sin⁡(2π⋅100t+50∘)−0.8sin⁡(2π⋅150t+100∘) Ai(t)=0.6+0.4\sin(2\pi\cdot100t+50^\circ)-0.8\sin(2\pi\cdot150t+100^\circ)\,\text{A}

נתון: V1=6 VV_1=6\,\text{V} (ישר), v2(t)=4sin⁡(2π⋅100t+50∘) Vv_2(t)=4\sin(2\pi\cdot100t+50^\circ)\,\text{V}, v3(t)=8sin⁡(2π⋅150t+100∘) Vv_3(t)=8\sin(2\pi\cdot150t+100^\circ)\,\text{V}, R=10 ΩR=10\,\Omega.

מבוקש: הזרם בלולאה כפונקציה של הזמן.

כיוונים: נסמן את הזרם i(t)i(t) בכיוון השעון: עולה בצד שמאל (דרך V1V_1 ו-v2v_2), עובר דרך RR משמאל לימין ויורד בצד ימין דרך v3v_3.

1. חוק המתחים של קירכהוף לאורך הלולאה בכיוון הזרם: V1V_1 ו-v2v_2 מחוברים כשהקוטב החיובי שלהם למעלה, ולכן הם דוחפים זרם בכיוון השעון. v3v_3 מחובר כשהקוטב החיובי שלו למעלה בצד ימין, ולכן הוא דוחף זרם נגד כיוון השעון – הוא מתנגד לשניים האחרים:

V1+v2(t)−v3(t)=i(t)⋅RV_1+v_2(t)-v_3(t)=i(t)\cdot R

2. המעגל הוא נגד בלבד, ולכן אין בעיה לחבר אותות בתדרים שונים – הזרם הוא סכום הזרמים של כל מקור בנפרד (סופרפוזיציה):

i(t)=V1R+v2(t)R−v3(t)R=610+410sin⁡(2π⋅100t+50∘)−810sin⁡(2π⋅150t+100∘)i(t)=\frac{V_1}{R}+\frac{v_2(t)}{R}-\frac{v_3(t)}{R}=\frac{6}{10}+\frac{4}{10}\sin(2\pi\cdot100t+50^\circ)-\frac{8}{10}\sin(2\pi\cdot150t+100^\circ)

i(t)=0.6+0.4sin⁡(2π⋅100t+50∘)−0.8sin⁡(2π⋅150t+100∘) Ai(t)=0.6+0.4\sin(2\pi\cdot100t+50^\circ)-0.8\sin(2\pi\cdot150t+100^\circ)\,\text{A}

(ניתן לכתוב גם −0.8sin⁡(2π⋅150t+100∘)=0.8sin⁡(2π⋅150t−80∘)-0.8\sin(2\pi\cdot150t+100^\circ)=0.8\sin(2\pi\cdot150t-80^\circ).)

תשובה: i(t)=0.6+0.4sin⁡(2π⋅100t+50∘)+0.8sin⁡(2π⋅150t−80∘) Ai(t)=0.6+0.4\sin(2\pi\cdot100t+50^\circ)+0.8\sin(2\pi\cdot150t-80^\circ)\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

Iavg=0.6 AI_{avg}=0.6\,\text{A}

הערך הממוצע של כל רכיב סינוסי על פני מחזור שלם הוא אפס. שני הרכיבים (100 Hz100\,\text{Hz} ו-150 Hz150\,\text{Hz}) מחזוריים יחד במחזור משותף של T=150=20 msT=\frac{1}{50}=20\,\text{ms} (המחלק המשותף הגדול של התדרים הוא 50 Hz50\,\text{Hz}), ולכן נשאר רק הרכיב הישר:

Iavg=V1R=610=0.6 AI_{avg}=\frac{V_1}{R}=\frac{6}{10}=0.6\,\text{A}

תשובה: Iavg=0.6 AI_{avg}=0.6\,\text{A}.

סעיף ג

תשובה:

Irms=0.76≈0.872 AI_{rms}=\sqrt{0.76}\approx0.872\,\text{A}

כאשר זרם מורכב מרכיב ישר ומרכיבים סינוסיים בתדרים שונים, המכפלות ההדדיות שלהם מתאפסות בממוצע, ולכן ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים:

Irms=I02+I1,rms2+I2,rms2I_{rms}=\sqrt{I_0^2+I_{1,rms}^2+I_{2,rms}^2}

1. הערכים היעילים של כל רכיב:

I0=0.6 AI_0=0.6\,\text{A}

I1,rms=0.42=0.283 A ⇒ I1,rms2=0.422=0.08I_{1,rms}=\frac{0.4}{\sqrt2}=0.283\,\text{A}\ \Rightarrow\ I_{1,rms}^2=\frac{0.4^2}{2}=0.08

I2,rms=0.82=0.566 A ⇒ I2,rms2=0.822=0.32I_{2,rms}=\frac{0.8}{\sqrt2}=0.566\,\text{A}\ \Rightarrow\ I_{2,rms}^2=\frac{0.8^2}{2}=0.32

2. הערך היעיל הכולל:

Irms=0.62+0.08+0.32=0.36+0.08+0.32=0.76=0.872 AI_{rms}=\sqrt{0.6^2+0.08+0.32}=\sqrt{0.36+0.08+0.32}=\sqrt{0.76}=0.872\,\text{A}

תשובה: Irms≈0.872 AI_{rms}\approx0.872\,\text{A}.

סעיף ד

תשובה:

P=7.6 WP=7.6\,\text{W}

הנגד במעגל הוא R=10 ΩR=10\,\Omega (בשאלה הוא מכונה RLR_L). ההספק בנגד נקבע על ידי הערך היעיל של הזרם:

P=Irms2⋅R=0.76⋅10=7.6 WP=I_{rms}^2\cdot R=0.76\cdot10=7.6\,\text{W}

(בדיקה לפי רכיבים: 0.62⋅10+0.08⋅10+0.32⋅10=3.6+0.8+3.2=7.6 W0.6^2\cdot10+0.08\cdot10+0.32\cdot10=3.6+0.8+3.2=7.6\,\text{W}.)

תשובה: P=7.6 WP=7.6\,\text{W}.

שאלה 6 · מעבר במעגל RL עם שני מפסקים

באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

המפסק S1S_1 פתוח ונסגר ב- t=0t=0. המפסק S2S_2 פתוח ונסגר כאשר זרם הסליל מגיע ל- 6 mA6\,mA.

בהנחה ש- IL(0)=0 mAI_L(0)=0\,mA, חשבו ושרטטו את זרם הסליל IL(t)I_L(t) ואת המתח על פני הסליל VL(t)V_L(t).

ציינו ערכים אופייניים על השרטוט.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

S2S_2 נסגר ב-t1=0.916 mst_1=0.916\,\text{ms}. עד אז: IL=10(1−e−t/1 ms) mAI_L=10(1-e^{-t/1\,\text{ms}})\,\text{mA}, VL=10e−t/1 ms VV_L=10e^{-t/1\,\text{ms}}\,\text{V}. אחר כך: IL=2.94+3.06e−(t−t1)/1.471 ms mAI_L=2.94+3.06e^{-(t-t_1)/1.471\,\text{ms}}\,\text{mA}, VL=−2.08e−(t−t1)/1.471 ms VV_L=-2.08e^{-(t-t_1)/1.471\,\text{ms}}\,\text{V}

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, R1=400 ΩR_1=400\,\Omega, R2=100 ΩR_2=100\,\Omega, R3=600 ΩR_3=600\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, IL(0)=0I_L(0)=0.

מבוקש: IL(t)I_L(t) ו-VL(t)V_L(t) בשני שלבי המעבר, ושרטוט שלהם.

כיוונים: נסמן את זרם הסליל ILI_L כשהוא זורם מצומת xx דרך R3R_3 ודרך הסליל כלפי מטה לאדמה; המתח VLV_L חיובי בקצה העליון של הסליל.

בכל שלב המעגל הוא מעגל RL מסדר ראשון, ולכן הזרם מקיים:

IL(t)=IL(∞)+[IL(0+)−IL(∞)]e−t/τI_L(t)=I_L(\infty)+\left[I_L(0^+)-I_L(\infty)\right]e^{-t/\tau}, עם τ=LRth\tau=\frac{L}{R_{th}}, כאשר RthR_{th} היא ההתנגדות שהסליל "רואה". זרם הסליל רציף – אינו קופץ ברגע המיתוג.

ההדקים. בכל שלב נחליף את כל מה שהסליל רואה במעגל תבנין. מוציאים את הסליל, ושני ההדקים שלו הם aa (הקצה העליון, בצד של R3R_3) ו-bb (הקצה התחתון, באדמה). מאותם שני הדקים מודדים את מתח הריקם VthV_{th} ואת RthR_{th}. אז IL(∞)=VthRthI_L(\infty)=\frac{V_{th}}{R_{th}} (במצב המתמיד הסליל הוא קצר בין aa ל-bb), ו-τ=LRth\tau=\frac{L}{R_{th}}. הזרם ILI_L נכנס לסליל בהדק aa, ו-VL=VabV_L=V_{ab}.

בחירת השיטה. בכל שלב יש לכל היותר חוג אחד שזורם בו זרם כשהסליל מוצא, ולכן מספיקים חוק אוהם ומחלק מתח; אין צורך במערכת משוואות.

שלב 1: 0≤t≤t10\le t\le t_1 (S1S_1 סגור, S2S_2 פתוח)

המעגל בשלב הזה, כשהסליל מוצא: המפסק S1S_1 מסורטט סגור, S2S_2 נשאר פתוח.

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•ההדקים aa ו-bb פתוחים, ו-S2S_2 פתוח, ולכן אין במעגל שום חוג סגור ולא זורם זרם באף נגד. בלי זרם אין מפלי מתח: הקו של V1V_1, הצומת xx וההדק aa כולם ב-10 V10\,\text{V}, ולכן הם צבועים באותו צבע.

•גם בקטע שבין S2S_2 ל-R2R_2 אין זרם, ולכן הוא באותו פוטנציאל כמו האדמה (0 V0\,\text{V}).

1. מתח תבנין: Vth1=Va−Vb=10−0=10 VV_{th1}=V_a-V_b=10-0=10\,\text{V}.

2. התנגדות תבנין. במעגל החדש מקור המתח מוחלף בקצר, והקו השמאלי מתאחד עם קו האדמה:

הענף של R2R_2 מסתיים במפסק הפתוח ולא משתתף. זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך R3R_3 אל xx, דרך R1R_1 אל הקו השמאלי (שהוא עכשיו האדמה) וחוזר אל bb. כלומר R3R_3 ו-R1R_1 בטור:

Rth1=R1+R3=400+600=1000 ΩR_{th1}=R_1+R_3=400+600=1000\,\Omega

τ1=LRth1=11000=1 ms\tau_1=\frac{L}{R_{th1}}=\frac{1}{1000}=1\,\text{ms}

3. הזרם הסופי:

IL(∞)=Vth1Rth1=101000=10 mAI_L(\infty)=\frac{V_{th1}}{R_{th1}}=\frac{10}{1000}=10\,\text{mA}

4. עם IL(0)=0I_L(0)=0:

IL(t)=10(1−e−t/1 ms) mAI_L(t)=10\left(1-e^{-t/1\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

VL(t)=LdILdt=V1 e−t/τ1=10 e−t/1 ms VV_L(t)=L\frac{dI_L}{dt}=V_1\,e^{-t/\tau_1}=10\,e^{-t/1\,\text{ms}}\,\text{V}

5. הרגע t1t_1 שבו הזרם מגיע ל-6 mA6\,\text{mA}:

10(1−e−t1/τ1)=6 ⇒ e−t1/τ1=0.4 ⇒ t1=τ1ln⁡10.4=1⋅ln⁡2.5=0.916 ms10\left(1-e^{-t_1/\tau_1}\right)=6\ \Rightarrow\ e^{-t_1/\tau_1}=0.4\ \Rightarrow\ t_1=\tau_1\ln\frac{1}{0.4}=1\cdot\ln2.5=0.916\,\text{ms}

ברגע זה: VL(t1−)=10⋅0.4=4 VV_L(t_1^-)=10\cdot0.4=4\,\text{V}.

שלב 2: t≥t1t\ge t_1 (S1S_1 ו-S2S_2 סגורים)

המעגל בשלב הזה, כשהסליל מוצא: שני המפסקים מסורטטים סגורים.

•עכשיו R2R_2 מחובר בין xx לאדמה, ונוצר חוג סגור: V1V_1, R1R_1, R2R_2. בחוג זורם הזרם (בכיוון החיצים) V1R1+R2=10400+100=20 mA\frac{V_1}{R_1+R_2}=\frac{10}{400+100}=20\,\text{mA}.

•דרך R3R_3 לא זורם זרם (ההדק aa פתוח), ולכן ההדק aa באותו פוטנציאל כמו הצומת xx ובאותו צבע.

6. מתח תבנין: VxV_x נקבע במחלק המתח R1R_1, R2R_2:

Vth2=Va=Vx=V1⋅R2R1+R2=10⋅100400+100=2 VV_{th2}=V_a=V_x=V_1\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{100}{400+100}=2\,\text{V}

7. התנגדות תבנין. במעגל החדש מקור המתח מוחלף בקצר:

עכשיו R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של xx לקו האדמה, כלומר במקביל, ו-R3R_3 מחבר את xx אל ההדק aa, בטור איתם:

Rth2=R1∥R2+R3=400⋅100400+100+600=80+600=680 ΩR_{th2}=R_1\parallel R_2+R_3=\frac{400\cdot100}{400+100}+600=80+600=680\,\Omega

τ2=LRth2=1680=1.471 ms\tau_2=\frac{L}{R_{th2}}=\frac{1}{680}=1.471\,\text{ms}

IL(∞)=Vth2Rth2=2680=2.941 mAI_L(\infty)=\frac{V_{th2}}{R_{th2}}=\frac{2}{680}=2.941\,\text{mA}

8. זרם הסליל רציף: IL(t1+)=6 mAI_L(t_1^+)=6\,\text{mA}. לכן הזרם יורד:

IL(t)=2.941+(6−2.941) e−(t−t1)/τ2=2.941+3.059 e−(t−0.916 ms)/1.471 ms mAI_L(t)=2.941+(6-2.941)\,e^{-(t-t_1)/\tau_2}=2.941+3.059\,e^{-(t-0.916\,\text{ms})/1.471\,\text{ms}}\,\text{mA}

9. מתח הסליל מיד אחרי המיתוג (חוק המתחים במעגל התמורה: Vth2=IL⋅Rth2+VLV_{th2}=I_L\cdot R_{th2}+V_L):

VL(t1+)=Vth2−IL(t1)⋅Rth2=2−0.006⋅680=2−4.08=−2.08 VV_L(t_1^+)=V_{th2}-I_L(t_1)\cdot R_{th2}=2-0.006\cdot680=2-4.08=-2.08\,\text{V}

VL(t)=−2.08 e−(t−0.916 ms)/1.471 ms VV_L(t)=-2.08\,e^{-(t-0.916\,\text{ms})/1.471\,\text{ms}}\,\text{V}

המתח קופץ מ-+4 V+4\,\text{V} ל-−2.08 V-2.08\,\text{V} (מתח סליל יכול לקפוץ; זרם סליל לא). הסימן השלילי מתאים לכך שהזרם יורד.

10. המצב המתמיד החדש מתקבל אחרי כ-5τ2=7.35 ms5\tau_2=7.35\,\text{ms}, כלומר בערך ב-t≈8.3 mst\approx8.3\,\text{ms}.

שרטוט זרם הסליל (ערכים אופייניים: עלייה מ-00 בקבוע זמן 1 ms1\,\text{ms} לכיוון 10 mA10\,\text{mA}; ב-t=0.916 mst=0.916\,\text{ms} – 6 mA6\,\text{mA}; ירידה בקבוע זמן 1.471 ms1.471\,\text{ms} אל 2.94 mA2.94\,\text{mA}):

t (ms)I_L (mA)0246802468106 mA (0.916 ms)2.94 mA0

שרטוט מתח הסליל (ערכים אופייניים: 10 V10\,\text{V} ב-t=0t=0, דעיכה ל-4 V4\,\text{V} ב-t1t_1, קפיצה ל-−2.08 V-2.08\,\text{V} ודעיכה לאפס):

t (ms)V_L (V)2468-224681010 V4 V-2.08 V

תשובה:

0≤t≤0.916 ms0\le t\le0.916\,\text{ms}: IL=10(1−e−t/1 ms) mAI_L=10(1-e^{-t/1\,\text{ms}})\,\text{mA}, VL=10e−t/1 ms VV_L=10e^{-t/1\,\text{ms}}\,\text{V}.

t≥0.916 mst\ge0.916\,\text{ms}: IL=2.94+3.06e−(t−0.916)/1.471 mAI_L=2.94+3.06e^{-(t-0.916)/1.471}\,\text{mA}, VL=−2.08e−(t−0.916)/1.471 VV_L=-2.08e^{-(t-0.916)/1.471}\,\text{V} (tt ב-ms\text{ms}).

שאלה 7 · מייצב מתח עם דיודת זנר

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:

נתוני דיודת זנר: VZ∣IZ=0mA=15V, rZ=5Ω, PZ=8W, IZ(min⁡)=10mAV_Z\big|_{I_Z=0mA}=15V,\ r_Z=5\Omega,\ P_Z=8W,\ I_{Z(\min)}=10mA

א.

חשבו את תחום ערכו של הנגד RR המבטיח פעולה תקינה של המעגל.

(10 נקודות)
ב.

עבור R=27 Ω,RL=500 ΩR=27\,\Omega,R_L=500\,\Omega שרטטו את אופיין מעבר כאשר 0V<Vi<40V0V<V_i<40V.

ציינו על גבי הגרף את נקודת השבירה ואת נקודות הקיצון.

(5 נקודות)
ג.

מתוך האופיין שקיבלתם בסעיף ב', חשבו את גורם הייצוב בתחום עבודה תקין של המעגל.

ΔVoΔVi⋅100[%]\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100\left[\%\right]

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

26.47 Ω≤R≤30.84 Ω26.47\,\Omega\le R\le30.84\,\Omega

נתון: 20 V≤Vi≤30 V20\,\text{V}\le V_i\le30\,\text{V}, 100 Ω≤RL≤1 kΩ100\,\Omega\le R_L\le1\,\text{k}\Omega; דיודת זנר: VZ0=15 VV_{Z0}=15\,\text{V} (במתח זה הזרם אפס), rZ=5 Ωr_Z=5\,\Omega, PZ=8 WP_Z=8\,\text{W}, IZ(min⁡)=10 mAI_{Z(\min)}=10\,\text{mA}.

מבוקש: תחום RR שבו הזנר תמיד בפריצה (IZ≥IZ(min⁡)I_Z\ge I_{Z(\min)}) ולעולם אינו עובר את ההספק המרבי.

מודל: בתחום הפריצה הזנר הוא מקור VZ0=15 VV_{Z0}=15\,\text{V} בטור עם rZ=5 Ωr_Z=5\,\Omega:

VZ=VZ0+rZ⋅IZV_Z=V_{Z0}+r_Z\cdot I_Z

כיוונים: הזרם IRI_R זורם דרך RR משמאל לימין ומתפצל: IZI_Z דרך הזנר כלפי מטה (מקתודה לאנודה, בפריצה) ו-ILI_L דרך RLR_L כלפי מטה. IR=IZ+ILI_R=I_Z+I_L, ו-Vo=VZV_o=V_Z.

1. הזרם המרבי של הזנר. לפי הנוסחאון PZ(max⁡)=VZ(max⁡)⋅IZ(max⁡)P_{Z(\max)}=V_{Z(\max)}\cdot I_{Z(\max)}, ו-VZV_Z תלוי בזרם:

(15+5IZmax⁡)⋅IZmax⁡=8 ⇒ 5IZmax⁡2+15IZmax⁡−8=0(15+5I_{Z\max})\cdot I_{Z\max}=8\ \Rightarrow\ 5I_{Z\max}^2+15I_{Z\max}-8=0

IZmax⁡=−15+152+4⋅5⋅82⋅5=−15+38510=0.4621 AI_{Z\max}=\frac{-15+\sqrt{15^2+4\cdot5\cdot8}}{2\cdot5}=\frac{-15+\sqrt{385}}{10}=0.4621\,\text{A}

VZmax⁡=15+5⋅0.4621=17.31 VV_{Z\max}=15+5\cdot0.4621=17.31\,\text{V}

2. מתח הזנר בזרם המינימלי:

VZmin⁡=15+5⋅0.01=15.05 VV_{Z\min}=15+5\cdot0.01=15.05\,\text{V}

3. Rmax⁡R_{\max} – המקרה הגרוע לפריצה: מתח כניסה מינימלי (20 V20\,\text{V}) וזרם עומס מרבי (RL=100 ΩR_L=100\,\Omega). גם אז צריך שיישאר לזנר לפחות IZmin⁡I_{Z\min}:

ILmax⁡=VZmin⁡RLmin⁡=15.05100=0.1505 AI_{L\max}=\frac{V_{Z\min}}{R_{L\min}}=\frac{15.05}{100}=0.1505\,\text{A}

Rmax⁡=Vimin⁡−VZmin⁡IZmin⁡+ILmax⁡=20−15.050.01+0.1505=4.950.1605=30.84 ΩR_{\max}=\frac{V_{i\min}-V_{Z\min}}{I_{Z\min}+I_{L\max}}=\frac{20-15.05}{0.01+0.1505}=\frac{4.95}{0.1605}=30.84\,\Omega

4. Rmin⁡R_{\min} – המקרה הגרוע להספק: מתח כניסה מרבי (30 V30\,\text{V}) וזרם עומס מינימלי (RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega), ואז כמעט כל הזרם עובר בזנר; הוא לא יעבור את IZmax⁡I_{Z\max}:

ILmin⁡=VZmax⁡RLmax⁡=17.311000=0.0173 AI_{L\min}=\frac{V_{Z\max}}{R_{L\max}}=\frac{17.31}{1000}=0.0173\,\text{A}

Rmin⁡=Vimax⁡−VZmax⁡IZmax⁡+ILmin⁡=30−17.310.4621+0.0173=12.690.4795=26.47 ΩR_{\min}=\frac{V_{i\max}-V_{Z\max}}{I_{Z\max}+I_{L\min}}=\frac{30-17.31}{0.4621+0.0173}=\frac{12.69}{0.4795}=26.47\,\Omega

תשובה: 26.47 Ω≤R≤30.84 Ω26.47\,\Omega\le R\le30.84\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

עד Vi=15.81 VV_i=15.81\,\text{V}: Vo=0.949ViV_o=0.949V_i; מעל: Vo=0.155Vi+12.55 VV_o=0.155V_i+12.55\,\text{V}; שבירה ב-(15.81 V,15 V)(15.81\,\text{V},15\,\text{V}), קצוות (0,0)(0,0) ו-(40 V,18.75 V)(40\,\text{V},18.75\,\text{V})

נתון: R=27 ΩR=27\,\Omega, RL=500 ΩR_L=500\,\Omega, ViV_i משתנה מ-00 עד 40 V40\,\text{V}.

מבוקש: VoV_o כפונקציה של ViV_i.

1. תחום 1 – הזנר בקטעון. כל עוד Vo<15 VV_o<15\,\text{V} הזנר אינו מוליך (IZ=0I_Z=0), והמעגל הוא מחלק מתח:

Vo=Vi⋅RLR+RL=Vi⋅500527=0.949 ViV_o=V_i\cdot\frac{R_L}{R+R_L}=V_i\cdot\frac{500}{527}=0.949\,V_i

2. נקודת השבירה – כאשר VoV_o מגיע ל-VZ0=15 VV_{Z0}=15\,\text{V}:

Vi=15⋅527500=15.81 VV_i=15\cdot\frac{527}{500}=15.81\,\text{V}, Vo=15 VV_o=15\,\text{V}

3. תחום 2 – הזנר בפריצה (מקור 15 V15\,\text{V} בטור עם 5 Ω5\,\Omega). חוק הזרמים בצומת המוצא – הזרם שנכנס דרך RR שווה לזרמים שיוצאים דרך RLR_L ודרך הזנר:

Vi−Vo27=Vo500+Vo−155\frac{V_i-V_o}{27}=\frac{V_o}{500}+\frac{V_o-15}{5}

Vo(127+1500+15)=Vi27+3V_o\left(\frac{1}{27}+\frac{1}{500}+\frac{1}{5}\right)=\frac{V_i}{27}+3

0.23904 Vo=0.037037 Vi+30.23904\,V_o=0.037037\,V_i+3

Vo=0.1549 Vi+12.55 VV_o=0.1549\,V_i+12.55\,\text{V}

(בדיקה: עבור Vi=15.81 VV_i=15.81\,\text{V} מתקבל Vo=15 VV_o=15\,\text{V} – רציף בנקודת השבירה.)

4. נקודות הקיצון:

Vi=0 ⇒ Vo=0V_i=0\ \Rightarrow\ V_o=0

Vi=40 V ⇒ Vo=0.1549⋅40+12.55=18.75 VV_i=40\,\text{V}\ \Rightarrow\ V_o=0.1549\cdot40+12.55=18.75\,\text{V}

5. הערה: במתח Vi=40 VV_i=40\,\text{V} זרם הזנר הוא IZ=18.75−155=0.75 AI_Z=\frac{18.75-15}{5}=0.75\,\text{A}, וההספק בזנר הוא כ-14 W14\,\text{W} – יותר מ-PZ=8 WP_Z=8\,\text{W}. הזנר יוצא מתחום ההספק המותר כבר מעל Vi≈30.7 VV_i\approx30.7\,\text{V}; הגרף מעל מתח זה הוא רק המשך המודל הלינארי.

V_i (V)V_o (V)051015202530354005101520(0, 0)(15.81, 15)(40, 18.75)

תשובה: אופיין בשני קטעים ישרים: Vo=0.949ViV_o=0.949V_i עד נקודת השבירה (15.81 V, 15 V)(15.81\,\text{V},\,15\,\text{V}), ומעליה Vo=0.155Vi+12.55 VV_o=0.155V_i+12.55\,\text{V} עד (40 V, 18.75 V)(40\,\text{V},\,18.75\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

≈15.5%\approx15.5\%

תחום העבודה התקין הוא 20 V≤Vi≤30 V20\,\text{V}\le V_i\le30\,\text{V}, שכולו בקטע השני של האופיין (הזנר בפריצה). בקטע זה האופיין ישר, ולכן גורם הייצוב הוא השיפוע שלו.

1. ערכי המוצא בקצות התחום (מהביטוי של סעיף ב):

Vi=20 V ⇒ Vo=0.15494⋅20+12.55=15.649 VV_i=20\,\text{V}\ \Rightarrow\ V_o=0.15494\cdot20+12.55=15.649\,\text{V}

Vi=30 V ⇒ Vo=0.15494⋅30+12.55=17.199 VV_i=30\,\text{V}\ \Rightarrow\ V_o=0.15494\cdot30+12.55=17.199\,\text{V}

2. גורם הייצוב:

ΔVoΔVi⋅100=17.199−15.64930−20⋅100=1.54910⋅100=15.5%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=\frac{17.199-15.649}{30-20}\cdot100=\frac{1.549}{10}\cdot100=15.5\%

זהו בדיוק יחס מחלק המתח RL∥rZR+RL∥rZ=4.95027+4.950=0.155\frac{R_L\parallel r_Z}{R+R_L\parallel r_Z}=\frac{4.950}{27+4.950}=0.155: שינוי במתח הכניסה מגיע למוצא מוחלש בערך פי 6.5.

תשובה: גורם הייצוב ≈15.5%\approx15.5\%.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמתג לממסר

באיור א' לשאלה 8 נתון המעגל הבא:

נתוני הממסר: זרם תפיסה: 60 mA60\,mA, זרם שחרור: 40 mA40\,mA.

נתוני הטרנזיסטור: VT=2.5VV_T=2.5V , K=100[mAV2]K=100\left[\frac{mA}{V^2}\right].

א.

עבור Vi=5VV_i=5V הוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי במצב מתמיד.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את המתח מבוא ViV_i המינימלי המבטיח מצב אוהמי במצב המתמיד.

(5 נקודות)
ג.

במבוא למעגל מחוברים מתח המתואר באיור ב' לשאלה 8:

חשבו את זמן התפיסה והשחרור של הממסר, אפשר להזניח את ההתנגדות RDS(on)R_{DS(on)}.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

בהנחת רוויה מתקבל VDS=−50.5 VV_{DS}=-50.5\,\text{V} – סתירה; במצב אוהמי VDS≈0.247 V<2.5 VV_{DS}\approx0.247\,\text{V}<2.5\,\text{V}, ID≈117.5 mAI_D\approx117.5\,\text{mA}

נתון: VDD=12 VV_{DD}=12\,\text{V}, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} עם r=100 Ωr=100\,\Omega, VT=2.5 VV_T=2.5\,\text{V}, K=100 mAV2=0.1 AV2K=100\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}=0.1\,\frac{\text{A}}{\text{V}^2}, VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}.

מבוקש: להראות שבמצב מתמיד הטרנזיסטור באזור האוהמי.

כיוונים: הזרם IDI_D זורם מ-VDDV_{DD} דרך סליל הממסר (LL ו-rr) כלפי מטה אל הדרין ומשם למקור (אדמה). במצב מתמיד הסליל הוא קצר, נשאר רק rr, והדיודה (אנודה בצד הדרין, קתודה בצד VDDV_{DD}) מוטה אחורה ואינה מוליכה. לפי חוק המתחים:

VDS=VDD−ID⋅rV_{DS}=V_{DD}-I_D\cdot r

1. VGS=5 V>VTV_{GS}=5\,\text{V}>V_T, ולכן הטרנזיסטור מוליך, ו-VGS−VT=5−2.5=2.5 VV_{GS}-V_T=5-2.5=2.5\,\text{V}.

2. נניח שהוא ברוויה (ID=K(VGS−VT)2I_D=K(V_{GS}-V_T)^2, תנאי: VDS≥VGS−VTV_{DS}\ge V_{GS}-V_T):

ID=0.1⋅2.52=0.625 AI_D=0.1\cdot2.5^2=0.625\,\text{A}

VDS=12−0.625⋅100=−50.5 VV_{DS}=12-0.625\cdot100=-50.5\,\text{V}

התוצאה סותרת את תנאי הרוויה (−50.5<2.5-50.5<2.5) ואף בלתי אפשרית פיזיקלית: הזרם המרבי שהמעגל יכול לספק הוא VDDr=12100=120 mA\frac{V_{DD}}{r}=\frac{12}{100}=120\,\text{mA}, הרבה פחות מ-625 mA625\,\text{mA}. לכן ההנחה שגויה והטרנזיסטור באזור האוהמי.

3. אימות – פתרון במצב אוהמי (ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]):

12−VDS100=0.1(2⋅2.5⋅VDS−VDS2)\frac{12-V_{DS}}{100}=0.1\left(2\cdot2.5\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right)

12−VDS=10(5VDS−VDS2) ⇒ 10VDS2−51VDS+12=012-V_{DS}=10\left(5V_{DS}-V_{DS}^2\right)\ \Rightarrow\ 10V_{DS}^2-51V_{DS}+12=0

VDS=51±512−4⋅10⋅1220=51±46.0520V_{DS}=\frac{51\pm\sqrt{51^2-4\cdot10\cdot12}}{20}=\frac{51\pm46.05}{20}

הפתרונות: 4.853 V4.853\,\text{V} (נפסל – אינו מקיים VDS<2.5 VV_{DS}<2.5\,\text{V}) ו-VDS=0.247 VV_{DS}=0.247\,\text{V}.

VDS=0.247 V<VGS−VT=2.5 VV_{DS}=0.247\,\text{V}<V_{GS}-V_T=2.5\,\text{V} – תנאי המצב האוהמי מתקיים. ✓

ID=12−0.247100=117.5 mAI_D=\frac{12-0.247}{100}=117.5\,\text{mA} (הטרנזיסטור מתנהג כמתג סגור עם RDS≈2.1 ΩR_{DS}\approx2.1\,\Omega).

תשובה: הנחת רוויה מובילה ל-VDS=−50.5 VV_{DS}=-50.5\,\text{V} – סתירה; במצב אוהמי VDS=0.247 V<2.5 VV_{DS}=0.247\,\text{V}<2.5\,\text{V} ו-ID=117.5 mAI_D=117.5\,\text{mA}. לכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.

סעיף ב

תשובה:

Vimin⁡≈3.55 VV_{i\min}\approx3.55\,\text{V}

מבוקש: מתח השער הקטן ביותר שעבורו הטרנזיסטור עדיין באזור האוהמי.

הגבול בין רוויה לאזור האוהמי הוא VDS=VGS−VTV_{DS}=V_{GS}-V_T. ככל ש-ViV_i גדל, הטרנזיסטור "רוצה" להעביר יותר זרם, VDSV_{DS} יורד והוא נכנס עמוק יותר לאזור האוהמי. לכן נמצא את ViV_i שבו נקודת העבודה נמצאת בדיוק על הגבול.

1. נסמן x=VGS−VTx=V_{GS}-V_T. על הגבול מתקיימות בו-זמנית משוואת הרוויה ומשוואת המעגל:

ID=K x2=0.1 x2 AI_D=K\,x^2=0.1\,x^2\,\text{A}

VDS=x=12−100⋅IDV_{DS}=x=12-100\cdot I_D

2. נציב:

x=12−100⋅0.1 x2 ⇒ 10x2+x−12=0x=12-100\cdot0.1\,x^2\ \Rightarrow\ 10x^2+x-12=0

x=−1+1+4⋅10⋅122⋅10=−1+48120=−1+21.93220=1.047 Vx=\frac{-1+\sqrt{1+4\cdot10\cdot12}}{2\cdot10}=\frac{-1+\sqrt{481}}{20}=\frac{-1+21.932}{20}=1.047\,\text{V}

(הפתרון השלילי נפסל.)

3. Vimin⁡=VT+x=2.5+1.047=3.547 VV_{i\min}=V_T+x=2.5+1.047=3.547\,\text{V}

בנקודה זו ID=0.1⋅1.0472=109.5 mAI_D=0.1\cdot1.047^2=109.5\,\text{mA} ו-VDS=1.047 VV_{DS}=1.047\,\text{V}.

תשובה: Vimin⁡≈3.55 VV_{i\min}\approx3.55\,\text{V} (לכל Vi≥3.55 VV_i\ge3.55\,\text{V} הטרנזיסטור במצב אוהמי).

סעיף ג

תשובה:

תפיסה אחרי 6.93 ms6.93\,\text{ms} מתחילת הפולס; שחרור 6.40 ms6.40\,\text{ms} אחרי סוף הפולס (ב-t≈16.4 mst\approx16.4\,\text{ms})

נתון: פולס Vi=5 VV_i=5\,\text{V} במשך 10 ms10\,\text{ms}; זרם תפיסה 60 mA60\,\text{mA}, זרם שחרור 40 mA40\,\text{mA}; L=1 HL=1\,\text{H}, r=100 Ωr=100\,\Omega; RDS(on)≈0R_{DS(on)}\approx0.

מבוקש: מתי הממסר נתפס ומתי הוא משתחרר.

קבוע הזמן של הסליל (גם בטעינה וגם בפריקה ההתנגדות היא rr בלבד):

τ=Lr=1100=10 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms}

שלב 1: 0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms} – הטרנזיסטור מוליך.

1. לפי סעיף ב, Vi=5 V>3.55 VV_i=5\,\text{V}>3.55\,\text{V} – הטרנזיסטור במצב אוהמי ומתנהג כמתג סגור (RDS(on)R_{DS(on)} מוזנח). כל 12 V12\,\text{V} נופלים על הסליל, והזרם (כלפי מטה דרך הסליל) עולה מאפס:

iL(t)=VDDr(1−e−t/τ)=120(1−e−t/10 ms) mAi_L(t)=\frac{V_{DD}}{r}\left(1-e^{-t/\tau}\right)=120\left(1-e^{-t/10\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

2. זמן התפיסה – כשהזרם מגיע ל-60 mA60\,\text{mA}:

120(1−e−ton/τ)=60 ⇒ e−ton/τ=0.5 ⇒ ton=τln⁡2=10⋅0.693=6.93 ms120\left(1-e^{-t_{on}/\tau}\right)=60\ \Rightarrow\ e^{-t_{on}/\tau}=0.5\ \Rightarrow\ t_{on}=\tau\ln2=10\cdot0.693=6.93\,\text{ms}

זה קורה לפני סוף הפולס, ולכן הממסר אכן נתפס.

3. הזרם בסוף הפולס:

iL(10 ms)=120(1−e−1)=120⋅0.632=75.85 mAi_L(10\,\text{ms})=120\left(1-e^{-1}\right)=120\cdot0.632=75.85\,\text{mA}

שלב 2: t≥10 mst\ge10\,\text{ms} – הטרנזיסטור בקטעון.

4. הזרם בסליל אינו יכול להיפסק בבת אחת. הוא ממשיך באותו כיוון דרך הדיודה האידיאלית (מהקצה התחתון של הסליל, דרך הדיודה, חזרה לקצה העליון), ודועך בלולאה LL–rr–דיודה ללא מקור:

iL(t)=75.85 e−(t−10 ms)/10 ms mAi_L(t)=75.85\,e^{-(t-10\,\text{ms})/10\,\text{ms}}\,\text{mA}

5. זמן השחרור – כשהזרם יורד ל-40 mA40\,\text{mA}:

75.85 e−toff/τ=40 ⇒ toff=τln⁡75.8540=10⋅ln⁡1.896=6.40 ms75.85\,e^{-t_{off}/\tau}=40\ \Rightarrow\ t_{off}=\tau\ln\frac{75.85}{40}=10\cdot\ln1.896=6.40\,\text{ms}

כלומר השחרור מתרחש ב-t=10+6.40=16.40 mst=10+6.40=16.40\,\text{ms} מתחילת הפולס.

t (ms)i_L (mA)0510152025303540020406080100‫תפיסה ⁦6.93⁩ ms‬75.85 mA‫שחרור ⁦16.4⁩ ms‬

תשובה: זמן התפיסה ton≈6.93 mst_{on}\approx6.93\,\text{ms} (מעליית הפולס); זמן השחרור toff≈6.40 mst_{off}\approx6.40\,\text{ms} מירידת הפולס, כלומר ב-t≈16.4 mst\approx16.4\,\text{ms}.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: דיודות ומעגלי RL ו-RC

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה על גבי השאלון.

באיור לשאלה 9.1 נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודות זנר. הדיודות זהות.

9.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. 8V8V.

ב. 3V3V.

ג. 2V2V.

ד. 6V6V.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.2 נתון המעגל הבא המכיל דיודת זנר. אופיין הדיודה מתואר באיור לשאלה 9.2:

9.2.

אופיין המעבר של המעגל הוא:

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.3 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודה. הדיודות זהות.

9.3.

מתח המוצא שווה ל:

א. 6V6V.

ב. 1.5V1.5V.

ג. 4V4V.

ד. 2V2V.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.4 נתון המעגל הבא:

9.4.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 50 msec⁡50\,m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 10 mA10\,mA.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 50 msec⁡50\,m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 5 mA5\,mA.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 200 msec⁡200\,m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 10 mA10\,mA.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 200 msec⁡200\,m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 5 mA5\,mA.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.5 נתון המעגל הבא:

9.5.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5 msec⁡5\,m\sec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 20V20V.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5 msec⁡5\,m\sec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 40V40V.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 10 msec⁡10\,m\sec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 40V40V.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 10 msec⁡10\,m\sec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 20V20V.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ב – Vo=3 VV_o=3\,\text{V}

1. כיוון הדיודות. שתי דיודות הזנר מחוברות בטור באותו כיוון, כשהקתודה כלפי מעלה (לצד ה-++ של VoV_o). מתח מוצא חיובי מטה את שתיהן אחורה, ולכן הן יוליכו רק כשהמתח על כל אחת יגיע למתח הפריצה 4 V4\,\text{V}, כלומר כאשר VoV_o יגיע ל-4+4=8 V4+4=8\,\text{V}.

2. נבדוק בלי הדיודות (נניח שהן בקטעון): R1R_1 ו-R2R_2 יוצרים מחלק מתח:

Vo=V⋅R2R1+R2=6⋅11+1=3 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=6\cdot\frac{1}{1+1}=3\,\text{V}

3. 3 V<8 V3\,\text{V}<8\,\text{V}, ולכן הדיודות אכן אינן מוליכות וההנחה נכונה. (גם בלי R1R_1 המקור, 6 V6\,\text{V}, קטן מ-8 V8\,\text{V}.)

תשובה: ב – Vo=3 VV_o=3\,\text{V}.

סעיף 9.2

תשובה:

ג

1. כיוון הדיודה. הזנר מחובר כשהאנודה למעלה (לצד VoV_o) והקתודה לאדמה, כך שהמתח על הדיודה במובן של האופיין הוא VZ=VoV_Z=V_o. המעגל ללא עומס, ולכן כשהדיודה אינה מוליכה אין זרם דרך RR ו-Vo=ViV_o=V_i.

2. שלושה תחומים לפי האופיין:

•Vi>0.5 VV_i>0.5\,\text{V}: הדיודה מוטה קדימה ומגבילה את המוצא ל-Vo=0.5 VV_o=0.5\,\text{V} (העודף נופל על RR).

•−4 V<Vi<0.5 V-4\,\text{V}<V_i<0.5\,\text{V}: הדיודה אינה מוליכה (לא קדימה ולא בפריצה), ולכן Vo=ViV_o=V_i – קו בשיפוע 1 דרך הראשית.

•Vi<−4 VV_i<-4\,\text{V}: הדיודה בפריצה ומגבילה את המוצא ל-Vo=−4 VV_o=-4\,\text{V}.

3. האופיין המתאים: קו אופקי ב-−4 V-4\,\text{V}, עלייה בשיפוע 1 עד 0.5 V0.5\,\text{V} וקו אופקי ב-0.5 V0.5\,\text{V} – זה הגרף ג.

V_i (V)V_o (V)-8-6-4-22468-4-22(-4, -4)(0.5, 0.5)

תשובה: ג.

סעיף 9.3

תשובה:

ב – Vo=1.5 VV_o=1.5\,\text{V}

לפי האופיין, כל דיודה מוליכה רק כשהמתח עליה מגיע ל-0.5 V0.5\,\text{V}, ואז המתח עליה נשאר 0.5 V0.5\,\text{V}.

1. הדיודה הטורית מוטה קדימה (האנודה לצד המקור) ומוליכה, עם מפל 0.5 V0.5\,\text{V}.

2. נניח ששלוש הדיודות המקבילות למוצא אינן מוליכות. אז המעגל הוא R1R_1, הדיודה הטורית ו-R2R_2 בטור:

I=10−0.51+1=4.75 mAI=\frac{10-0.5}{1+1}=4.75\,\text{mA}, Vo=4.75⋅1=4.75 VV_o=4.75\cdot1=4.75\,\text{V}

אבל שלוש הדיודות בטור (מוטות קדימה, אנודה למעלה) מתחילות להוליך כבר ב-3⋅0.5=1.5 V3\cdot0.5=1.5\,\text{V}. 4.75>1.54.75>1.5 – ההנחה שגויה, הן מוליכות.

3. לכן המוצא מוגבל ל-Vo=3⋅0.5=1.5 VV_o=3\cdot0.5=1.5\,\text{V}.

בדיקה: הזרם דרך R1R_1: 10−0.5−1.51=8 mA\frac{10-0.5-1.5}{1}=8\,\text{mA}; דרך R2R_2: 1.51=1.5 mA\frac{1.5}{1}=1.5\,\text{mA}; דרך שרשרת הדיודות: 8−1.5=6.5 mA>08-1.5=6.5\,\text{mA}>0 – הן אכן מוליכות קדימה. ✓

תשובה: ב – Vo=1.5 VV_o=1.5\,\text{V}.

סעיף 9.4

תשובה:

ב – τ=50 ms\tau=50\,\text{ms}, IL=5 mAI_L=5\,\text{mA}

ההדקים. מוציאים את הסליל, ושני ההדקים שלו הם aa (הקצה העליון, בצד של R2R_2) ו-bb (הקצה התחתון, באדמה). מאותם הדקים מודדים את RthR_{th}, שקובעת את קבוע הזמן.

בחירת השיטה. במצב המתמיד יש צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, ומקור הזרם מתפצל בין שני ענפים בלבד. לכן מספיק מחלק זרם, ואין צורך במערכת משוואות.

1. קבוע הזמן. במעגל החדש מקור הזרם מוחלף בנתק (שני הקצוות שלו פתוחים), והסליל מוצא:

הקו השמאלי העליון מחובר עכשיו רק ל-R1R_1 ול-R2R_2. זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך R2R_2, ואחר כך דרך R1R_1 אל קו האדמה ואל bb, כלומר R2R_2 ו-R1R_1 בטור:

Rth=R1+R2=10+10=20 ΩR_{th}=R_1+R_2=10+10=20\,\Omega

τ=LRth=120=0.05 s=50 ms\tau=\frac{L}{R_{th}}=\frac{1}{20}=0.05\,\text{s}=50\,\text{ms}

2. הזרם במצב מתמיד. הסליל הוא קצר, ולכן בסרטוט המסומן הקו של הסליל צבוע כמו האדמה (0 V0\,\text{V}):

R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו העליון לקו האדמה, כלומר במקביל, וזרם המקור מתחלק ביניהם (מחלק זרם):

IL=I⋅R1R1+R2=10⋅1010+10=5 mAI_L=I\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{10}{10+10}=5\,\text{mA}

גם דרך R1R_1 עוברים 5 mA5\,\text{mA}, ולכן הקו העליון נמצא ב-5 mA⋅10 Ω=50 mV5\,\text{mA}\cdot10\,\Omega=50\,\text{mV}.

תשובה: ב.

סעיף 9.5

תשובה:

ג – τ=10 ms\tau=10\,\text{ms}, Vo=40 VV_o=40\,\text{V}

ההדקים. מוציאים את הקבל, ושני ההדקים שלו הם aa (למעלה) ו-bb (למטה, באדמה). מאותם הדקים מודדים את מתח הריקם VthV_{th}, שהוא המתח VoV_o על הקבל במצב המתמיד, ואת RthR_{th}, שקובעת את קבוע הזמן.

בחירת השיטה. זרם המקור ידוע, וכשהקבל מוצא יש לו דרך אחת בלבד (דרך R1R_1 ו-R2R_2). לכן מספיק חוק אוהם, ואין צורך במערכת משוואות.

1. קבוע הזמן. במעגל החדש מקור הזרם מוחלף בנתק (שני הקצוות שלו פתוחים), והקבל מוצא:

R1R_1 מחובר לקצה פתוח, ולכן לא יכול לזרום בו זרם: שני הקצוות שלו באותו צבע, והוא אינו משתתף. בין ההדקים aa ו-bb נשאר רק R2R_2:

Rth=R2=10 kΩR_{th}=R_2=10\,\text{k}\Omega

τ=Rth⋅C=10⋅103⋅1⋅10−6=10−2 s=10 ms\tau=R_{th}\cdot C=10\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=10^{-2}\,\text{s}=10\,\text{ms}

2. המתח במצב מתמיד. הקבל הוא נתק, ולכן זהו המעגל עם ההדקים הפתוחים:

דרך הקבל לא זורם זרם, ולכן כל זרם המקור עובר דרך R1R_1 ואחר כך כלפי מטה דרך R2R_2 (כיוון החיצים). הקו של aa נמצא ב-I⋅R2I\cdot R_2:

Vo=Vth=I⋅R2=4⋅10−3⋅10⋅103=40 VV_o=V_{th}=I\cdot R_2=4\cdot10^{-3}\cdot10\cdot10^3=40\,\text{V}

(ההדק העליון של מקור הזרם נמצא ב-4⋅(10+10)=80 V4\cdot(10+10)=80\,\text{V}, אבל זה לא משפיע על VoV_o.)

תשובה: ג.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.