מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2022 מועד א'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2022 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · משפט תבנין והעברת הספק מרבי
באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

חשבו את מעגל תבנין מהדקים a, b.
בין הדקים a, b חיברו נגד תלוי טמפרטורה .
באיזו טמפרטורה תהיה העברת הספק מקסימלי לעומס?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
,
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: מתח תבנין (הדק חיובי) והתנגדות תבנין .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים ו-. אין ביניהם עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•נסמן ב- את הצומת העליון של , וב- את הצומת העליון של .
•בין ל- אין חיבור. לכן המעגל מתפרק לשני חלקים שיש להם רק אדמה משותפת: החלק השמאלי (מקור הזרם) קובע את , והחלק הימני (מקור המתח) קובע את .
•החיצים הם כיווני הזרמים: יורדים דרך , ו- יורדים דרך . דרך לא זורם זרם, ולכן הקו של צבוע באותו צבע כמו הצומת ().
בחירת השיטה. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים. בחלק השמאלי זרם המקור ידוע ויש לו דרך אחת בלבד, דרך , ולכן מספיק חוק אוהם. בחלק הימני יש חוג אחד שזורם בו זרם (, , ), ולכן מספיק מחלק מתח.
1. הצד השמאלי. מקור הזרם דוחף כלפי מעלה, דרך משמאל לימין, אל הצומת . דרך לא זורם זרם (ההדק פתוח), ולכן כל הזרם יורד דרך לאדמה:
אין מפל מתח על , ולכן .
( בטור עם מקור זרם, ולכן אינו משפיע על הזרם. הוא משנה רק את הפוטנציאל של ההדק העליון של המקור: .)
2. הצד הימני. מקור המתח מחובר ישירות בין לאדמה, ולכן ( מקביל למקור ואינו משפיע). ההדק פתוח, ולכן ו- בטור ויוצרים מחלק מתח (הזרם זורם מ- דרך מימין לשמאל אל , ומשם דרך לאדמה):
(הזרם בחוג: .)
3. מתח תבנין:
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם מוחלף בנתק (שני הקצוות שלו נשארים פתוחים), ומקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש הקו של התאחד עם קו האדמה, כי הוחלף בקצר. לכן שני הקצוות של באותו צבע: מקוצר ואינו משתתף.
5. הענף של מסתיים בנתק, ולכן לא זורם בו זרם, והוא צבוע באותו צבע כמו הצומת : אינו משתתף.
6. מההדק הדרך אל האדמה עוברת דרך ואחריו , בטור. מההדק אל האדמה מחוברים ו-, שניהם בין הקו של לקו האדמה, כלומר במקביל. זרם שנכנס ב- ויוצא ב- עובר את שני החלקים בזה אחר זה:
שלב 3: המעגל. מעגל התמורה הוא מקור מתח בטור עם נגד בין ההדקים ו-. ההדק החיובי של המקור פונה לצד של .

תשובה: מעגל תבנין: מקור (הדק חיובי) בטור עם .
סעיף ב
(אז , )
נתון: מעגל תבנין מסעיף א (, ), ועומס שהתנגדותו תלויה בטמפרטורה.
מבוקש: הטמפרטורה שבה העומס מקבל הספק מרבי.
1. לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין:
2. נציב בביטוי של הנגד ונחלץ את :
3. (להשלמה) ההספק המרבי שיתקבל:
תשובה: .
שאלה 2 · שיטת מתחי צמתים והספקי מקורות
באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתחים בצמתים a, b.
חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם הוא מקור ואיזה מהם הוא צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , , , , , .
מבוקש: ו- (ביחס לאדמה).
נעבוד עם התנגדויות ב- וזרמים ב- (אז המתחים יוצאים בוולט).
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים, הקווים שווי-הפוטנציאל וכיווני הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•: הקו של הצומת , שאליו מחוברים , והענף העליון.
•: הקו של הצומת , שאליו מחוברים , ו-.
•: הקו הימני. הוא מחבר את ההדק השלילי של , את הצומת העליון של , את הקצה העליון של מקור הזרם ואת הקצה הימני של הענף העליון ( ו-).
•הקו שבין ל- נמצא ב-, כי ההדק השלילי של מחובר לאדמה.
•הקו שבין ל- אינו צומת: נפגשים בו רק שני רכיבים, ולכן ו- בטור. ההדק החיובי של פונה אליו, ולכן הוא גבוה ב- מ-.
• מחובר בין ל- כשהקוטב החיובי לצד , ולכן . הצמתים ו- יוצרים צומת-על.
•החיצים: זורם מ- אל (כיוון החץ שבאיור), נכנס לצומת מהאדמה. הוא זרם הענף העליון, מ- דרך ו- אל . , ו- זורמים כלפי מטה בנגדים.
בחירת השיטה. סופרים כמה משוואות יש בכל שיטה:
•מתחי צמתים: יש שלושה צמתים שהמתח שלהם לא ידוע (, , ), אבל ו- מחוברים במקור מתח ולכן הם צומת-על אחד. נשארים שני נעלמים (, ) ושתי משוואות.
•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים. הזרם של החוג הימני התחתון נקבע על ידי , ומקור הזרם משותף לשני חוגים ויוצר חוג-על. גם כאן נשארות שתי משוואות, אבל אחרי שמוצאים את הזרמים צריך עוד לחשב מהם את המתחים.
מספר המשוואות שווה, והמבוקש הוא מתחי צמתים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
1. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות של כל ענף:
• (מ- לאדמה), (מ- לאדמה).
•בענף של הקוטב החיובי של למעלה, ולכן .
•בענף העליון: במעבר דרך מהקוטב החיובי אל הקוטב השלילי המתח יורד ב-, ולכן .
2. חוק הזרמים בצומת (נכנס = יוצא):
3. חוק הזרמים בצומת-העל - (יוצא = נכנס). יוצאים: , ו-. נכנסים: ו-:
4. פתרון שתי המשוואות. ממשוואה 1: . נציב במשוואה 2:
5. בדיקה בצומת : יוצא דרך , (כלומר נכנסים ל- מהענף העליון, נגד כיוון החץ). נכנס: = יוצא . ✓
תשובה: , .
סעיף ב
: , : , : – מקורות; : , : – צרכנים
מבוקש: ההספק של כל מקור, ומי מהם מוסר הספק (מקור) ומי קולט הספק (צרכן).
כלל: מקור מתח מוסר הספק כשהזרם יוצא מהקוטב החיובי שלו; מקור זרם מוסר הספק כשהזרם שלו יוצא מהצומת שמתחו גבוה יותר. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א (שמות הצמתים וכיווני החיצים) ובמתחים שמצאנו שם: , , (ובמ"א ו- – ההספק יוצא ב-).
1. הזרמים בענפים:
• (מ- כלפי מטה אל ):
•ענף עליון: , כלומר זורמים מ- אל .
•: כלפי מטה; : כלפי מטה.
•: לפי חוק הזרמים בצומת : יוצאים מ- הזרם ו-, ולכן דרך נכנסים ל- , כלומר הזרם ב- זורם מ- אל .
2. הספקי המקורות:
•: הזרם נכנס לקוטב החיובי ← צרכן: (נקלט).
•: הזרם נכנס בקוטב השלילי (צד ) ויוצא מהחיובי (צד ) ← מקור: (נמסר).
•: הזרם זורם מ- אל , כלומר נכנס בקוטב השלילי ויוצא מהחיובי ← מקור: (נמסר).
•: דוחף מ- () אל (), כלומר מהמתח הגבוה אל הנמוך ← צרכן: (נקלט).
•: דוחף מהאדמה אל () ← מקור: (נמסר).
3. מאזן הספקים (בדיקה). ההספק בנגדים:
נמסר: ; נקלט במקורות: ; = הספק הנגדים. ✓
תשובה: מוסר , מוסר ו- מוסר – מקורות; קולט ו- קולט – צרכנים.
שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם מקור זרם
באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו את הזרם דרך נגד .
חשבו את המתח ואת המתח .
חשבו את ההספק שמוסר המקור.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: מקור זרם , , , ענף בטור עם , ענף בטור עם .
מבוקש: הזרם בענף של .
סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•: הקו העליון השמאלי, ההדק העליון של מקור הזרם (זה המתח שבאיור).
•: הקו העליון הימני, הצומת שאליו מחוברים שלושת הענפים המקבילים (זה המתח שבאיור). זה הנעלם.
•הקו שבין ל- והקו שבין ל- אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, ולכן הרכיבים בכל ענף בטור.
•החיצים: יוצא מהמקור ועובר דרך משמאל לימין, ומתפצל לשלושה זרמים שיורדים בענפים: , ו-.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, : הקו של אינו דורש משוואה, כי מקור הזרם קובע שדרך עובר בדיוק . בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, והזרם של אחד מהם נקבע על ידי מקור הזרם, כלומר שתי משוואות. לכן נכתוב משוואת צומת אחת ב-. היא אומרת שהזרם שווה לסכום הזרמים בשלושת הענפים, ולכן היא בדיוק החישוב של העכבה השקולה של שלושת הענפים המקבילים.
1. העכבות והאדמיטנסים של הענפים:
2. חוק הזרמים בצומת . כל זרם ענף לפי חוק אוהם הוא , והזרם הנכנס הוא :
3. המתח על הענפים המקבילים:
4. הזרם דרך (לפי חוק אוהם בענף):
תשובה: (ערך יעיל ).
סעיף ב
,
מבוקש: המתח על הענפים המקבילים, והמתח על הדקי מקור הזרם (חיובי למעלה, כמסומן).
1. המתח – חושב בסעיף א:
2. המתח . בסרטוט המסומן מסעיף א, הוא הפוטנציאל של הקו העליון השמאלי, ובינו לבין הקו של מחובר רק , שדרכו עובר הזרם משמאל לימין. לכן הקו של גבוה מהקו של במפל המתח על (חוק המתחים של קירכהוף בלולאה החיצונית):
,
בדיקה: העכבה הכוללת שהמקור רואה היא , ו-. ✓
תשובה: , .
סעיף ג
(, )
מבוקש: ההספק (הפעיל) שמוסר מקור הזרם.
הערה: ערכי הפאזורים בשאלה נלקחים כערכים יעילים (RMS), כמקובל; לכן ההספק הוא בלי מקדם .
1. ההספק המרוכב של המקור:
2. מכאן:
(השראי),
3. בדיקה – סכום ההספקים בנגדים:
✓
תשובה: המקור מוסר הספק פעיל (וגם השראי).
שאלה 4 · מעגל RLC מעורב: זרם, מתח ומקדם הספק
באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

חשבו את הזרם במעגל.
חשבו את המתח .
חשבו את מקדם ההספק של המעגל. האם הוא השראי או קיבולי?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , ענף בטור עם , ענף בטור עם .
מבוקש: הזרם (בכיוון החץ – מהקוטב החיובי של המקור, דרך ו- אל הצומת ).
סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-.
•הקו העליון הימני הוא הצומת שבאיור, שאליו מחוברים שני הענפים המקבילים. זה הנעלם היחיד.
•שלושת הקווים הקצרים (בין ל-, בין ל- ובין ל-) אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, והזרם לא מתפצל. לכן ו- בטור, ו- בטור, וגם ו- בטור.
•החץ שבאיור הוא כיוון הזרם: מהמקור דרך ו- אל הצומת , ומשם הוא מתפצל לשני הענפים.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד (), ובשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שתי משוואות. אבל הסרטוט מראה שהמעגל הוא סולם פשוט של טור ומקביל: שני הענפים מחוברים שניהם בין הקו של לאדמה (מקביל), והשקול שלהם בטור עם ו-. לכן אין צורך במערכת משוואות: מחשבים את העכבה הכוללת שהמקור רואה, ואז חוק אוהם.
1. עכבות הענפים:
2. שני הענפים מקבילים:
3. העכבה הכוללת:
4. הזרם:
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: מתח הצומת ביחס לאדמה, כלומר המתח על שני הענפים המקבילים.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הוא הפוטנציאל של הקו העליון הימני, ושני הענפים מחוברים בינו לבין קו האדמה.
1. כל הזרם עובר דרך העכבה המקבילית, ולכן לפי חוק אוהם:
2. בדיקה לפי חוק המתחים של קירכהוף: :
✓
תשובה: .
סעיף ג
, השראי (הזרם מפגר אחרי המתח)
מקדם ההספק הוא הקוסינוס של הזווית בין מתח המקור לזרם, שהיא זווית העכבה הכוללת.
1.
2.
3. הזווית חיובית: לעכבה הכוללת יש רכיב מדומה חיובי (השראי), והזרם מפגר אחרי המתח.
בדיקה: , ו-; – השראי. ✓
תשובה: , מקדם הספק השראי (מפגר).
שאלה 5 · זרם מורכב מרכיב ישר ורכיבים הרמוניים
באיור לשאלה 5 נתון מעגל המוזן משלושה מקורות מתח:
כל מקורות המתח נתונים בוולט.

חשבו את הביטוי לזרם במעגל .
חשבו את ערכו הממוצע של הזרם .
חשבו את ערכו היעיל של הזרם .
חשבו את ההספק המתפזר בנגד .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: (ישר), , , .
מבוקש: הזרם בלולאה כפונקציה של הזמן.
כיוונים: נסמן את הזרם בכיוון השעון: עולה בצד שמאל (דרך ו-), עובר דרך משמאל לימין ויורד בצד ימין דרך .
1. חוק המתחים של קירכהוף לאורך הלולאה בכיוון הזרם: ו- מחוברים כשהקוטב החיובי שלהם למעלה, ולכן הם דוחפים זרם בכיוון השעון. מחובר כשהקוטב החיובי שלו למעלה בצד ימין, ולכן הוא דוחף זרם נגד כיוון השעון – הוא מתנגד לשניים האחרים:
2. המעגל הוא נגד בלבד, ולכן אין בעיה לחבר אותות בתדרים שונים – הזרם הוא סכום הזרמים של כל מקור בנפרד (סופרפוזיציה):
(ניתן לכתוב גם .)
תשובה: .
סעיף ב
הערך הממוצע של כל רכיב סינוסי על פני מחזור שלם הוא אפס. שני הרכיבים ( ו-) מחזוריים יחד במחזור משותף של (המחלק המשותף הגדול של התדרים הוא ), ולכן נשאר רק הרכיב הישר:
תשובה: .
סעיף ג
כאשר זרם מורכב מרכיב ישר ומרכיבים סינוסיים בתדרים שונים, המכפלות ההדדיות שלהם מתאפסות בממוצע, ולכן ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים:
1. הערכים היעילים של כל רכיב:
2. הערך היעיל הכולל:
תשובה: .
סעיף ד
הנגד במעגל הוא (בשאלה הוא מכונה ). ההספק בנגד נקבע על ידי הערך היעיל של הזרם:
(בדיקה לפי רכיבים: .)
תשובה: .
שאלה 6 · מעבר במעגל RL עם שני מפסקים
באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

המפסק פתוח ונסגר ב- . המפסק פתוח ונסגר כאשר זרם הסליל מגיע ל- .
בהנחה ש- , חשבו ושרטטו את זרם הסליל ואת המתח על פני הסליל .
ציינו ערכים אופייניים על השרטוט.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
פתרון
נסגר ב-. עד אז: , . אחר כך: ,
נתון: , , , , , .
מבוקש: ו- בשני שלבי המעבר, ושרטוט שלהם.
כיוונים: נסמן את זרם הסליל כשהוא זורם מצומת דרך ודרך הסליל כלפי מטה לאדמה; המתח חיובי בקצה העליון של הסליל.
בכל שלב המעגל הוא מעגל RL מסדר ראשון, ולכן הזרם מקיים:
, עם , כאשר היא ההתנגדות שהסליל "רואה". זרם הסליל רציף – אינו קופץ ברגע המיתוג.
ההדקים. בכל שלב נחליף את כל מה שהסליל רואה במעגל תבנין. מוציאים את הסליל, ושני ההדקים שלו הם (הקצה העליון, בצד של ) ו- (הקצה התחתון, באדמה). מאותם שני הדקים מודדים את מתח הריקם ואת . אז (במצב המתמיד הסליל הוא קצר בין ל-), ו-. הזרם נכנס לסליל בהדק , ו-.
בחירת השיטה. בכל שלב יש לכל היותר חוג אחד שזורם בו זרם כשהסליל מוצא, ולכן מספיקים חוק אוהם ומחלק מתח; אין צורך במערכת משוואות.
המעגל בשלב הזה, כשהסליל מוצא: המפסק מסורטט סגור, נשאר פתוח.

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.
•ההדקים ו- פתוחים, ו- פתוח, ולכן אין במעגל שום חוג סגור ולא זורם זרם באף נגד. בלי זרם אין מפלי מתח: הקו של , הצומת וההדק כולם ב-, ולכן הם צבועים באותו צבע.
•גם בקטע שבין ל- אין זרם, ולכן הוא באותו פוטנציאל כמו האדמה ().
1. מתח תבנין: .
2. התנגדות תבנין. במעגל החדש מקור המתח מוחלף בקצר, והקו השמאלי מתאחד עם קו האדמה:

הענף של מסתיים במפסק הפתוח ולא משתתף. זרם שנכנס בהדק עובר דרך אל , דרך אל הקו השמאלי (שהוא עכשיו האדמה) וחוזר אל . כלומר ו- בטור:
3. הזרם הסופי:
4. עם :
5. הרגע שבו הזרם מגיע ל-:
ברגע זה: .
המעגל בשלב הזה, כשהסליל מוצא: שני המפסקים מסורטטים סגורים.

•עכשיו מחובר בין לאדמה, ונוצר חוג סגור: , , . בחוג זורם הזרם (בכיוון החיצים) .
•דרך לא זורם זרם (ההדק פתוח), ולכן ההדק באותו פוטנציאל כמו הצומת ובאותו צבע.
6. מתח תבנין: נקבע במחלק המתח , :
7. התנגדות תבנין. במעגל החדש מקור המתח מוחלף בקצר:

עכשיו ו- מחוברים שניהם בין הקו של לקו האדמה, כלומר במקביל, ו- מחבר את אל ההדק , בטור איתם:
8. זרם הסליל רציף: . לכן הזרם יורד:
9. מתח הסליל מיד אחרי המיתוג (חוק המתחים במעגל התמורה: ):
המתח קופץ מ- ל- (מתח סליל יכול לקפוץ; זרם סליל לא). הסימן השלילי מתאים לכך שהזרם יורד.
10. המצב המתמיד החדש מתקבל אחרי כ-, כלומר בערך ב-.
שרטוט זרם הסליל (ערכים אופייניים: עלייה מ- בקבוע זמן לכיוון ; ב- – ; ירידה בקבוע זמן אל ):
שרטוט מתח הסליל (ערכים אופייניים: ב-, דעיכה ל- ב-, קפיצה ל- ודעיכה לאפס):
: , .
: , ( ב-).
שאלה 7 · מייצב מתח עם דיודת זנר
באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:
נתוני דיודת זנר:

חשבו את תחום ערכו של הנגד המבטיח פעולה תקינה של המעגל.
עבור שרטטו את אופיין מעבר כאשר .
ציינו על גבי הגרף את נקודת השבירה ואת נקודות הקיצון.
מתוך האופיין שקיבלתם בסעיף ב', חשבו את גורם הייצוב בתחום עבודה תקין של המעגל.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , ; דיודת זנר: (במתח זה הזרם אפס), , , .
מבוקש: תחום שבו הזנר תמיד בפריצה () ולעולם אינו עובר את ההספק המרבי.
מודל: בתחום הפריצה הזנר הוא מקור בטור עם :
כיוונים: הזרם זורם דרך משמאל לימין ומתפצל: דרך הזנר כלפי מטה (מקתודה לאנודה, בפריצה) ו- דרך כלפי מטה. , ו-.
1. הזרם המרבי של הזנר. לפי הנוסחאון , ו- תלוי בזרם:
2. מתח הזנר בזרם המינימלי:
3. – המקרה הגרוע לפריצה: מתח כניסה מינימלי () וזרם עומס מרבי (). גם אז צריך שיישאר לזנר לפחות :
4. – המקרה הגרוע להספק: מתח כניסה מרבי () וזרם עומס מינימלי (), ואז כמעט כל הזרם עובר בזנר; הוא לא יעבור את :
תשובה: .
סעיף ב
עד : ; מעל: ; שבירה ב-, קצוות ו-
נתון: , , משתנה מ- עד .
מבוקש: כפונקציה של .
1. תחום 1 – הזנר בקטעון. כל עוד הזנר אינו מוליך (), והמעגל הוא מחלק מתח:
2. נקודת השבירה – כאשר מגיע ל-:
,
3. תחום 2 – הזנר בפריצה (מקור בטור עם ). חוק הזרמים בצומת המוצא – הזרם שנכנס דרך שווה לזרמים שיוצאים דרך ודרך הזנר:
(בדיקה: עבור מתקבל – רציף בנקודת השבירה.)
4. נקודות הקיצון:
5. הערה: במתח זרם הזנר הוא , וההספק בזנר הוא כ- – יותר מ-. הזנר יוצא מתחום ההספק המותר כבר מעל ; הגרף מעל מתח זה הוא רק המשך המודל הלינארי.
תשובה: אופיין בשני קטעים ישרים: עד נקודת השבירה , ומעליה עד .
סעיף ג
תחום העבודה התקין הוא , שכולו בקטע השני של האופיין (הזנר בפריצה). בקטע זה האופיין ישר, ולכן גורם הייצוב הוא השיפוע שלו.
1. ערכי המוצא בקצות התחום (מהביטוי של סעיף ב):
2. גורם הייצוב:
זהו בדיוק יחס מחלק המתח : שינוי במתח הכניסה מגיע למוצא מוחלש בערך פי 6.5.
תשובה: גורם הייצוב .
שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמתג לממסר
באיור א' לשאלה 8 נתון המעגל הבא:
נתוני הממסר: זרם תפיסה: , זרם שחרור: .
נתוני הטרנזיסטור: , .

עבור הוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי במצב מתמיד.
חשבו את המתח מבוא המינימלי המבטיח מצב אוהמי במצב המתמיד.

במבוא למעגל מחוברים מתח המתואר באיור ב' לשאלה 8:
חשבו את זמן התפיסה והשחרור של הממסר, אפשר להזניח את ההתנגדות .
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
בהנחת רוויה מתקבל – סתירה; במצב אוהמי ,
נתון: , סליל הממסר עם , , , .
מבוקש: להראות שבמצב מתמיד הטרנזיסטור באזור האוהמי.
כיוונים: הזרם זורם מ- דרך סליל הממסר ( ו-) כלפי מטה אל הדרין ומשם למקור (אדמה). במצב מתמיד הסליל הוא קצר, נשאר רק , והדיודה (אנודה בצד הדרין, קתודה בצד ) מוטה אחורה ואינה מוליכה. לפי חוק המתחים:
1. , ולכן הטרנזיסטור מוליך, ו-.
2. נניח שהוא ברוויה (, תנאי: ):
התוצאה סותרת את תנאי הרוויה () ואף בלתי אפשרית פיזיקלית: הזרם המרבי שהמעגל יכול לספק הוא , הרבה פחות מ-. לכן ההנחה שגויה והטרנזיסטור באזור האוהמי.
3. אימות – פתרון במצב אוהמי ():
הפתרונות: (נפסל – אינו מקיים ) ו-.
– תנאי המצב האוהמי מתקיים. ✓
(הטרנזיסטור מתנהג כמתג סגור עם ).
תשובה: הנחת רוויה מובילה ל- – סתירה; במצב אוהמי ו-. לכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.
סעיף ב
מבוקש: מתח השער הקטן ביותר שעבורו הטרנזיסטור עדיין באזור האוהמי.
הגבול בין רוויה לאזור האוהמי הוא . ככל ש- גדל, הטרנזיסטור "רוצה" להעביר יותר זרם, יורד והוא נכנס עמוק יותר לאזור האוהמי. לכן נמצא את שבו נקודת העבודה נמצאת בדיוק על הגבול.
1. נסמן . על הגבול מתקיימות בו-זמנית משוואת הרוויה ומשוואת המעגל:
2. נציב:
(הפתרון השלילי נפסל.)
3.
בנקודה זו ו-.
תשובה: (לכל הטרנזיסטור במצב אוהמי).
סעיף ג
תפיסה אחרי מתחילת הפולס; שחרור אחרי סוף הפולס (ב-)
נתון: פולס במשך ; זרם תפיסה , זרם שחרור ; , ; .
מבוקש: מתי הממסר נתפס ומתי הוא משתחרר.
קבוע הזמן של הסליל (גם בטעינה וגם בפריקה ההתנגדות היא בלבד):
1. לפי סעיף ב, – הטרנזיסטור במצב אוהמי ומתנהג כמתג סגור ( מוזנח). כל נופלים על הסליל, והזרם (כלפי מטה דרך הסליל) עולה מאפס:
2. זמן התפיסה – כשהזרם מגיע ל-:
זה קורה לפני סוף הפולס, ולכן הממסר אכן נתפס.
3. הזרם בסוף הפולס:
4. הזרם בסליל אינו יכול להיפסק בבת אחת. הוא ממשיך באותו כיוון דרך הדיודה האידיאלית (מהקצה התחתון של הסליל, דרך הדיודה, חזרה לקצה העליון), ודועך בלולאה ––דיודה ללא מקור:
5. זמן השחרור – כשהזרם יורד ל-:
כלומר השחרור מתרחש ב- מתחילת הפולס.
תשובה: זמן התפיסה (מעליית הפולס); זמן השחרור מירידת הפולס, כלומר ב-.
שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: דיודות ומעגלי RL ו-RC
לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).
באיור לשאלה 9.1 נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודות זנר. הדיודות זהות.

מתח המוצא שווה ל:
א. .
ב. .
ג. .
ד. .
באיור לשאלה 9.2 נתון המעגל הבא המכיל דיודת זנר. אופיין הדיודה מתואר באיור לשאלה 9.2:


אופיין המעבר של המעגל הוא:
באיור לשאלה 9.3 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודה. הדיודות זהות.

מתח המוצא שווה ל:
א. .
ב. .
ג. .
ד. .
באיור לשאלה 9.4 נתון המעגל הבא:

סמנו את התשובה הנכונה:
א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
באיור לשאלה 9.5 נתון המעגל הבא:

סמנו את התשובה הנכונה:
א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף 9.1
ב –
1. כיוון הדיודות. שתי דיודות הזנר מחוברות בטור באותו כיוון, כשהקתודה כלפי מעלה (לצד ה- של ). מתח מוצא חיובי מטה את שתיהן אחורה, ולכן הן יוליכו רק כשהמתח על כל אחת יגיע למתח הפריצה , כלומר כאשר יגיע ל-.
2. נבדוק בלי הדיודות (נניח שהן בקטעון): ו- יוצרים מחלק מתח:
3. , ולכן הדיודות אכן אינן מוליכות וההנחה נכונה. (גם בלי המקור, , קטן מ-.)
תשובה: ב – .
סעיף 9.2
ג
1. כיוון הדיודה. הזנר מחובר כשהאנודה למעלה (לצד ) והקתודה לאדמה, כך שהמתח על הדיודה במובן של האופיין הוא . המעגל ללא עומס, ולכן כשהדיודה אינה מוליכה אין זרם דרך ו-.
2. שלושה תחומים לפי האופיין:
•: הדיודה מוטה קדימה ומגבילה את המוצא ל- (העודף נופל על ).
•: הדיודה אינה מוליכה (לא קדימה ולא בפריצה), ולכן – קו בשיפוע 1 דרך הראשית.
•: הדיודה בפריצה ומגבילה את המוצא ל-.
3. האופיין המתאים: קו אופקי ב-, עלייה בשיפוע 1 עד וקו אופקי ב- – זה הגרף ג.
תשובה: ג.
סעיף 9.3
ב –
לפי האופיין, כל דיודה מוליכה רק כשהמתח עליה מגיע ל-, ואז המתח עליה נשאר .
1. הדיודה הטורית מוטה קדימה (האנודה לצד המקור) ומוליכה, עם מפל .
2. נניח ששלוש הדיודות המקבילות למוצא אינן מוליכות. אז המעגל הוא , הדיודה הטורית ו- בטור:
,
אבל שלוש הדיודות בטור (מוטות קדימה, אנודה למעלה) מתחילות להוליך כבר ב-. – ההנחה שגויה, הן מוליכות.
3. לכן המוצא מוגבל ל-.
בדיקה: הזרם דרך : ; דרך : ; דרך שרשרת הדיודות: – הן אכן מוליכות קדימה. ✓
תשובה: ב – .
סעיף 9.4
ב – ,
ההדקים. מוציאים את הסליל, ושני ההדקים שלו הם (הקצה העליון, בצד של ) ו- (הקצה התחתון, באדמה). מאותם הדקים מודדים את , שקובעת את קבוע הזמן.
בחירת השיטה. במצב המתמיד יש צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, ומקור הזרם מתפצל בין שני ענפים בלבד. לכן מספיק מחלק זרם, ואין צורך במערכת משוואות.
1. קבוע הזמן. במעגל החדש מקור הזרם מוחלף בנתק (שני הקצוות שלו פתוחים), והסליל מוצא:

הקו השמאלי העליון מחובר עכשיו רק ל- ול-. זרם שנכנס בהדק עובר דרך , ואחר כך דרך אל קו האדמה ואל , כלומר ו- בטור:
2. הזרם במצב מתמיד. הסליל הוא קצר, ולכן בסרטוט המסומן הקו של הסליל צבוע כמו האדמה ():

ו- מחוברים שניהם בין הקו העליון לקו האדמה, כלומר במקביל, וזרם המקור מתחלק ביניהם (מחלק זרם):
גם דרך עוברים , ולכן הקו העליון נמצא ב-.
תשובה: ב.
סעיף 9.5
ג – ,
ההדקים. מוציאים את הקבל, ושני ההדקים שלו הם (למעלה) ו- (למטה, באדמה). מאותם הדקים מודדים את מתח הריקם , שהוא המתח על הקבל במצב המתמיד, ואת , שקובעת את קבוע הזמן.
בחירת השיטה. זרם המקור ידוע, וכשהקבל מוצא יש לו דרך אחת בלבד (דרך ו-). לכן מספיק חוק אוהם, ואין צורך במערכת משוואות.
1. קבוע הזמן. במעגל החדש מקור הזרם מוחלף בנתק (שני הקצוות שלו פתוחים), והקבל מוצא:

מחובר לקצה פתוח, ולכן לא יכול לזרום בו זרם: שני הקצוות שלו באותו צבע, והוא אינו משתתף. בין ההדקים ו- נשאר רק :
2. המתח במצב מתמיד. הקבל הוא נתק, ולכן זהו המעגל עם ההדקים הפתוחים:

דרך הקבל לא זורם זרם, ולכן כל זרם המקור עובר דרך ואחר כך כלפי מטה דרך (כיוון החיצים). הקו של נמצא ב-:
(ההדק העליון של מקור הזרם נמצא ב-, אבל זה לא משפיע על .)
תשובה: ג.