מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2022 מועד ב'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2022 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · משפט תבנין והתנגדות של חוט מלופף
באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

חשבו את מעגל תבנין מהדקים a, b.
נגד העומס הוא נגד מלופף העשוי מחוט נחושת בעל קוטר .
נתון:
חשבו מה צריך להיות אורכו של החוט כדי שהספק המתפזר בנגד העומס יהיה מהספק המקור.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(הדק חיובי),
נתון: , , , , , , , , .
מבוקש: מעגל תבנין בין ההדקים : המתח (הדק חיובי) וההתנגדות .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים ו- שבאיור. בין ההדקים לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההדק ) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הקו העליון שבין ל-, המשותף גם ל- ול-. זה הנעלם היחיד.
•ההדק פתוח, ולכן דרך לא זורם זרם () ואין עליו מפל מתח: הקו של ההדק נמצא באותו פוטנציאל כמו , ולכן הוא באותו צבע.
•שלושת הקווים הקצרים הנוספים (בין ל-, בין ל- ובין ל-) הם נקודות חיבור בטור בתוך ענף. אין בהם התפצלות זרם, ולא צריך את הפוטנציאל שלהם.
•החץ מראה את הזרם ב-, מלמעלה למטה.
בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, : משוואה אחת בשיטת מתחי הצמתים. בשיטת זרמי החוגים יש (כשההדקים פתוחים) שלושה חוגים, אבל מקורות הזרם קובעים את הזרמים של שני החוגים הימניים, והחוג השמאלי ( ו-) אינו משפיע על . כלומר בשתי השיטות אין מערכת משוואות. הדרך הקצרה ביותר היא חוק הזרמים של קירכהוף בצומת , כי הזרמים בשני הענפים עם מקורות הזרם ידועים מראש.
1. הענפים עם מקורות הזרם. הענף העליון ( – – ) מכיל מקור זרם בטור, ולכן הזרם בו הוא בדיוק , הנכנס לצומת משמאל לימין, בלי תלות ב-, ב- וב-. באותו אופן בענף האמצעי ( – – ) זורם בדיוק כלפי מעלה אל הצומת , בלי תלות ב- וב-. ( מחובר ישירות על , ולכן גם הוא אינו משפיע על שאר המעגל.)
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת . ההדק פתוח, ולכן דרך לא זורם זרם, וכל הזרם הנכנס לצומת יורד דרך (מלמעלה למטה, כמו החץ בסרטוט):
3. מתח תבנין. לפי חוק אוהם, המתח על (פלוס למעלה):
על אין מפל מתח, ולכן:
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקורות המתח ו- מוחלפים בקצר, ומקורות הזרם ו- מוחלפים בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש:
•הקו העליון השמאלי התאחד עם קו האדמה, כי הוחלף בקצר. מחובר משני צדדיו לאותו קו, כלומר מקוצר.
• מחובר מצד אחד לנתק של , ו- מחובר (דרך הקצר של ) לנתק של . בשני הענפים האלה לא יכול לזרום זרם, ולכן הם לא משתתפים.
•נשארו שני נגדים: בין הקו של לצומת , ו- בין הצומת לקו האדמה (). זרם שנכנס בהדק עובר דרך שניהם, כלומר הם בטור:
שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח בטור עם נגד בין ההדקים, כשהקוטב החיובי של המקור פונה להדק :

תשובה: מעגל תבנין: מקור (הדק חיובי) בטור עם .
סעיף ב
,
נתון: מעגל תבנין מסעיף א (, ), חוט נחושת בקוטר , .
מבוקש: אורך החוט כך שההספק בעומס יהיה רבע מהספק המקור.
את העומס מחברים בין ל-, ולכן מבחינתו המעגל כולו הוא מקור תבנין בטור עם . "הספק המקור" הוא ההספק שמוסר המקור .
1. הזרם במעגל. נסמן ב- את הזרם היוצא מההדק דרך העומס אל :
2. יחס ההספקים. הספק המקור הוא , והספק העומס . נחלק:
3. ההתנגדות הדרושה. נדרוש שהיחס יהיה :
4. שטח החתך של החוט.
5. אורך החוט. מהקשר נחלץ את :
6. בדיקה: , , , והיחס הוא אכן .
תשובה: , ואורך החוט .
שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות
באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתחים בצמתים a, b.
חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם הוא מקור ואיזה מהם הוא צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , , , , , , , .
מבוקש: מתחי הצמתים ו- ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הצומת השמאלי העליון מחובר ל- בחוט, ולכן הוא חלק מהקו של , יחד עם החוט שעולה ממנו אל .
•הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי של , וההדק השלילי מחובר לאדמה, ולכן הוא ב-. באותו אופן הקו שבין ל- נמצא ב-.
•הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי של , וההדק השלילי מחובר לקו של . לכן הפוטנציאל שלו גבוה ב- מ-: .
•נשארו שני נעלמים: ו-.
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•מתחי צמתים: אחרי שבוחרים את האדמה כנקודת ייחוס, נשארים שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע, ו-. כל שאר הקווים נקבעים מהם ומהמקורות. כלומר שתי משוואות.
•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (שמאלי, עליון, אמצעי וימני), ואין בו מקור זרם שקובע זרם של חוג. כלומר ארבע משוואות.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, וזו גם השיטה שהשאלה מכוונת אליה (מבוקשים מתחי הצמתים). כל הזרמים נסמן כיוצאים מהצומת שעליו כותבים את המשוואה; נעבוד ב-, ולכן הזרמים יוצאים ב-.
1. הענפים. כל זרם כתוב לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים שבסרטוט בין שני קצות הנגד:
•ענף –: הקצה התחתון של נמצא ב-, ולכן הזרם היוצא מ- למטה דרך הוא .
• מ- לאדמה: ; מ- ל-: .
•ענף –: הקצה הימני של נמצא ב-, ולכן הזרם מ- אל בענף זה הוא .
• מ- לאדמה: ; ענף – (הקצה הימני של ב-): .
2. משוואת צומת (חוק הזרמים של קירכהוף: סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס):
נכפיל ונסדר:
3. משוואת צומת :
נסדר:
4. פתרון שתי המשוואות. מהמשוואה הראשונה ; נציב בשנייה ונקבל:
,
5. בדיקה בצומת : ✓.
תשובה: , .
סעיף ב
, , – שלושתם מקורות (מוסרים הספק)
מבוקש: ההספק של כל מקור, והאם הוא מוסר הספק (מקור) או קולט הספק (צרכן). נשתמש במתחים מסעיף א: , .
סימון על הסרטוט. זה הסרטוט המסומן מסעיף א, עם הערכים שהתקבלו: הקו של ב-, הקו של ב-, והקו שבין ל- ב-. החיצים מראים את הכיוון שבו הזרם זורם בפועל בענף של כל מקור, לפי החישובים שבהמשך:

•בענף של : כלפי מעלה, מ- אל דרך .
•בענף של : מימין לשמאל דרך , מ- אל .
•בענף של : מימין לשמאל דרך , מ- אל .
בכל נגד הזרם זורם מהפוטנציאל הגבוה לנמוך, ולכן אפשר לקרוא את הכיוון ישירות מהערכים שעל הסרטוט.
מקור מתח מוסר הספק כאשר הזרם יוצא מההדק שלו, וקולט הספק כאשר הזרם נכנס להדק .
1. המקור . נסמן את הזרם עולה דרך ו- אל הצומת (יוצא מההדק ):
הזרם חיובי, כלומר יוצא מההדק :
– מוסר הספק (מקור).
2. המקור . נסמן את הזרם בענף בכיוון החץ: מ- הוא נכנס להדק של , יוצא מההדק ועובר דרך אל הצומת . הקצה הימני של נמצא ב-:
הזרם חיובי, כלומר זורם בכיוון החץ ויוצא מההדק :
– מוסר הספק (מקור).
3. המקור . נסמן את הזרם יוצא מההדק של דרך אל הצומת :
– מוסר הספק (מקור).
4. בדיקת מאזן הספקים. סך ההספק שמוסרים המקורות: .
ההספק בנגדים (מתח בוולט, התנגדות ב-, הספק ב-):
, , , , ,
סכום: – שווה להספק המקורות ✓.
תשובה: , , ; שלושתם מוסרים הספק (מקורות), ואף אחד מהם אינו צרכן.
שאלה 3 · משפט נורטון והעברת הספק מרבי בזרם חילופין
באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו את מעגל נורטון מהדקי עומס .
מה צריך להיות ערכו של עומס לשם העברת הספק מקסימלי?
חשבו את ההספק המרבי המועבר לעומס.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
,
נתון: , , , , , .
מבוקש: מעגל נורטון בהדקי העומס : הזרם והעכבה .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר . נקרא להם (ההדק העליון, המחובר לצומת שמתחת לסליל) ו- (ההדק התחתון, על קו האדמה). מוציאים את , ומאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר וגם את העכבה השקולה .
שלב 1: זרם נורטון. מחליפים את בקצר בין ל-, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (כאן הפוטנציאלים הם פאזורים).
•הקצר מחבר את לאדמה, ולכן כל הקו שמתחת לסליל, כולל הלוח העליון של הקבל, נמצא ב-. שני הלוחות של הקבל באותו פוטנציאל, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם: כל הזרם שיורד דרך הסליל עובר בקצר. זה הזרם (החץ בקצר, מ- ל-).
• הוא הפוטנציאל של הצומת העליון (בין , והסליל). זה הנעלם היחיד.
•הקו הימני העליון מחובר להדק החיובי של המקור, וההדק השני של המקור מחובר לאדמה, ולכן הפוטנציאל שלו .
•הקו שבין מקור הזרם ל- הוא נקודת חיבור בטור. מקור הזרם קובע שדרך זורם בדיוק אל הצומת העליון (החץ ), ולכן את הפוטנציאל של הקו הזה לא צריך.
בחירת השיטה. כשהקצר במקום, יש צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, , כלומר משוואת צומת אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים (אחד מהם הוא החוג הקטן של הקבל והקצר), ומקור הזרם קובע רק את אחד מהם, כך שנשארים שני נעלמים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נחשב את מחוק אוהם על הסליל.
1. הזרם המבוקש. הסליל מחובר בין ל-, ולכן הזרם שיורד בו ועובר בקצר הוא:
לכן צריך למצוא את .
2. משוואת הצומת העליון (חוק הזרמים של קירכהוף). מקור הזרם בטור עם ולכן אינו משפיע: מקור הזרם מכניס לצומת . מהקו של נכנס דרך הזרם , ודרך הסליל יוצא :
3. מעבר לצורה קרטזית.
4. מתח הצומת:
5. זרם נורטון:
הכיוון: מ- דרך הקצר אל .
שלב 2: עכבת נורטון. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור הזרם מוחלף בנתק, ומקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים, הסליל והקבל. ההדקים ו- פתוחים:

6. במעגל החדש יש ארבעה צבעים:
•הקו של (מתחת לסליל): אליו מחוברים הסליל והלוח העליון של הקבל.
•הקו של הצומת העליון: אליו מחוברים , הסליל ו-.
•הקו השמאלי, שבין לנתק של מקור הזרם: הוא מסתיים בנתק, ולכן דרך לא יכול לזרום זרם, ו- לא משתתף.
•קו האדמה (): הקו הימני העליון התאחד איתו, כי מקור המתח הוחלף בקצר. לכן מחובר עכשיו בין הצומת העליון לאדמה.
7. מסתכלים מההדקים: בין ל- יש שתי דרכים. דרך אחת היא הקבל, ישירות מ- ל-. הדרך השנייה היא הסליל אל הצומת העליון ומשם אל האדמה, כלומר בטור עם . שתי הדרכים מחוברות בין אותם שני קווים, ולכן הן במקביל:
מעגל התמורה: מקור זרם במקביל לעכבה , בין ההדקים ו-, כשהזרם של המקור יוצא מההדק אל העומס.
תשובה: מעגל נורטון: מקור זרם במקביל לעכבה .
סעיף ב
מבוקש: העומס שיקבל הספק מרבי.
1. לפי משפט העברת ההספק המרבי במעגלי זרם חילופין, העומס צריך להיות הצמוד המרוכב של עכבת המקור (עכבת נורטון/תבנין): החלק הממשי שווה, והחלק המדומה הפוך בסימן, כך שהריאקטנסים מבטלים זה את זה.
2. בצורה קוטבית: – נגד בטור עם ריאקטנס השראי .
תשובה: .
סעיף ג
מבוקש: ההספק המרבי שמועבר לעומס .
1. ממירים את מעגל נורטון למעגל תבנין כדי להשתמש בנוסחה המוכרת:
2. בהתאמה צמודה הזרם במעגל הוא , וההספק בחלק הממשי של העומס:
(הערכים של המקורות נלקחו כערכים יעילים, ולכן ההספק הוא הספק ממוצע.)
תשובה: .
שאלה 4 · מעגל זרם חילופין טורי-מקבילי
באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

חשבו את הזרם במעגל.
חשבו את המתח .
חשבו את ההספק האקטיבי שנמסר למעגל.
האם אופי המעגל הוא קיבולי או השראי? נמקו.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , , , .
מבוקש: הזרם היוצא מהמקור (בכיוון החץ באיור).
סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים). הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-.
•הצומת הוא הקו שאליו מחוברים ושני הענפים הימניים. זה הצומת היחיד שבו הזרם מתפצל.
•שלושת הקווים הקצרים האחרים (בין ל-, בין ל- ובין ל-) הם נקודות חיבור בטור, בלי התפצלות זרם.
בחירת השיטה. מהצבעים רואים את מבנה המעגל: ו- בטור עם המקור; הענף של ו- והענף של ו- מחוברים שניהם בין הצומת לאדמה, כלומר במקביל. זהו מעגל טורי-מקבילי, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים (שני נעלמים) או בשיטת מתחי הצמתים (נעלם אחד, ): מספיק לחשב את העכבה הכוללת שהמקור רואה, ואז חוק אוהם.
1. עכבות הענפים המקבילים (בין הצומת לאדמה):
2. החיבור המקבילי:
3. העכבה הכוללת – ו- בטור עם :
4. הזרם לפי חוק אוהם:
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: המתח בצומת המסומן (ביחס לאדמה), שהוא המתח על החיבור המקבילי.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת , ושני הענפים הימניים מחוברים בין הקו הזה לקו האדמה.
1. כל הזרם עובר דרך החיבור המקבילי , ולכן לפי חוק אוהם:
2. בדיקה בדרך אחרת (חוק המתחים של קירכהוף):
✓
תשובה: .
סעיף ג
מבוקש: ההספק האקטיבי (הממוצע) שהמקור מוסר למעגל.
1. הספק אקטיבי נצרך רק בנגדים, ולכן הוא שווה ל- כפול החלק הממשי של העכבה הכוללת:
2. בדיקה לפי מתח, זרם ומקדם הספק:
3. בדיקה לפי הנגדים: ; הזרם ב- הוא , ולכן . סך הכול ✓.
תשובה: .
סעיף ד
קיבולי – הזרם מקדים את המתח ב-
1. זווית העכבה הכוללת היא (שלילית): – החלק המדומה שלילי.
2. באותה מידה, הזרם מקדים את מתח המקור ב-.
3. עכבה עם חלק מדומה שלילי וזרם המקדים את המתח מאפיינים מעגל קיבולי.
תשובה: אופי המעגל קיבולי – הזרם מקדים את המתח ב- ().
שאלה 5 · ערך ממוצע ויעיל של מתח משולשי
מקור מתח שצורתו מתוארת באיור לשאלה 5 מחובר לנגד :

חשבו את הערך הממוצע של המתח.
חשבו את הערך היעיל של המתח.
חשבו את ההספק הממוצע הנמסר לנגד.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: מתח מחזורי בצורת משולש בין ל-; עלייה קווית מ- ל- במשך , וירידה קווית חזרה ל- במשך . זמן המחזור .
מבוקש: הערך הממוצע של המתח.
1. הגדרה: , כלומר השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור.
2. השטח במחזור. כל קטע הוא טרפז שבסיסיו ו-:
עלייה:
ירידה:
3. הממוצע:
(התוצאה צפויה: בכל קטע קווי הממוצע הוא ממוצע הקצוות , בלי תלות באורך הקטע.)
תשובה: .
סעיף ב
מבוקש: הערך היעיל .
1. פירוק לרכיב ישר ולמשולש. נכתוב , כאשר משתנה קווית בין ל- בכל קטע (משולש סביב אפס, שהממוצע שלו אפס).
2. ממוצע הריבוע של המשולש. בקטע קווי שבו עובר בין ל-, ממוצע הוא , בלי תלות באורך הקטע:
לכן הערך היעיל של הרכיב המשולש הוא .
3. צירוף. (כי ).
4. הערך היעיל:
תשובה: .
סעיף ג
נתון: , (מסעיף ב).
מבוקש: ההספק הממוצע בנגד.
1. ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח:
תשובה: .
שאלה 6 · טעינת קבל במעגל עם מפסק דו-מצבי
באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:
נתון כי בזמן הקבל מפורק, דהיינו . ברגע המפסק S עובר למצב 1.
הקבל מתחיל להיטען וברגע , כאשר המתח על הקבל מגיע ל- , המפסק עובר למצב 2.

חשבו מהו הזמן .
שרטטו את צורת המתח על הקבל, חשבו ורשמו ערכי מתח בנקודות השבירה של הגרף.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
()
נתון: , , , , , , .
מבוקש: הזמן שבו מתח הקבל מגיע ל- (המפסק במצב 1).
הקבל נטען ממעגל תבנין שהוא "רואה" בין שני ההדקים שלו: מתח תבנין קובע לאיזה מתח הקבל שואף, והתנגדות תבנין קובעת את קבוע הזמן.
ההדקים. מוציאים את הקבל, ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא מחובר: (ההדק העליון, בקצה התחתון של ) ו- (ההדק התחתון, על קו האדמה). מאותם שני הדקים מודדים את ואת .
שלב 1: מתח תבנין (מצב 1). המפסק מחבר את הקו של לצומת העליון (ההדק המשותף של המפסק, ו-), ולכן הוא מסורטט סגור במצב 1:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. המקור מחובר ישירות (בלי נגד בטור) לצומת , ולכן כל הקו של נמצא ב-. מחובר במקביל למקור האידיאלי ואינו משפיע על המתח הזה.
•ההדק פתוח, ולכן דרך לא זורם זרם () ואין עליו מפל מתח: גם ההדק נמצא ב-, באותו צבע.
•המגע 2 של המפסק פתוח. הענף – מחובר רק לאדמה ולמגע הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם, וכולו (מעל ) ב-. הוא לא משפיע על הקבל.
בחירת השיטה. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: הסרטוט המסומן מראה שהפוטנציאל של נקבע ישירות על ידי , ושאין נעלם אחר שמשפיע על הקבל. לכן קוראים את מהסרטוט, מוצאים את במעגל החדש, ומציבים במשוואת הטעינה של מעגל RC.
1. מתח תבנין הוא המתח בין ל- כשהקבל מנותק:
שלב 2: התנגדות תבנין (מצב 1). מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: ו- מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

2. כש- מוחלף בקצר, הקו של מתאחד עם קו האדמה (צבע אחד). מחובר משני צדדיו לאותו קו, כלומר מקוצר, ו- מחובר בצד אחד למגע 2 הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם. בין ההדק לקו האדמה נשאר רק :
3. קבוע הזמן ומתח הסופי:
,
4. משוואת הטעינה (מ-):
5. מציבים ומחלצים את :
תשובה: .
סעיף ב
עד (, אסימפטוטה ); אחר כך עם
מבוקש: צורת המתח על הקבל לאורך כל התהליך וערכי המתח בנקודות השבירה.
שלב 1: (מצב 1). מסעיף א:
העקומה עולה מ- (ב-) ל- (ב-), ושואפת ל- שאליו לא מגיעה, כי המפסק עובר קודם.
שלב 2: (מצב 2). הקבל מחובר לאותם הדקים ו- כמו בסעיף א, אבל המפסק עבר למצב 2, ולכן הקבל רואה מעגל תבנין חדש.
1. מתח תבנין במצב 2. המעגל כשהקבל מנותק, עם המפסק סגור במצב 2:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). המגע 1 פתוח, ולכן הקו של ב- מחובר רק למגע הפתוח, ו- כבר לא משפיע.
•המפסק מחבר עכשיו את הצומת דרך ל-. הקו שבין ל- נמצא ב-, ו- הוא הפוטנציאל של הצומת (נעלם אחד).
•ההדק פתוח, ולכן דרך לא זורם זרם (), וההדק באותו פוטנציאל כמו (אותו צבע).
•נשאר חוג אחד: הזרם יוצא מההדק החיובי של , עולה דרך אל ויורד דרך לאדמה (החצים).
בחירת השיטה. בחוג אחד אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מחלק המתח הוא חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה. גם נמצא מהמעגל החדש בלי משוואות, בחיבורי טור ומקביל.
2. מחלק מתח. ו- בטור על , והמתח של הוא המתח על :
3. התנגדות תבנין במצב 2. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ( ו- מוחלפים בקצר) ומסרטטים מעגל חדש:

•הקו התחתון של התאחד עם קו האדמה (הקצר של ), ולכן ו- מחוברים שניהם בין הקו של לקו האדמה, כלומר במקביל:
•מההדק עוברים דרך אל , ומשם דרך אל . כלומר בטור:
4. קבוע הזמן החדש:
5. תנאי התחלה. מתח הקבל אינו משתנה בקפיצה, ולכן ברגע המעבר . הקבל ממשיך להיטען מ- אל :
6. סוף התהליך. אחרי כ-, כלומר בזמן , הקבל מגיע למעשה למתח הסופי (אחרי אחד המתח הוא ).
•: (התחלת טעינה, אסימפטוטה , );
•: – שבירה בשיפוע: מתחילה טעינה חדשה עם ואסימפטוטה ;
• ואילך: (מצב מתמיד).
תשובה: טעינה מעריכית מ- ל- ב- (), ואחר כך טעינה מ- אל עם (מתייצב אחרי כ-).
שאלה 7 · מייצב זנר: תחום הנגד ומקדם ייצוב
באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:
נתוני דיודת זנר:

חשבו את תחום ערכו של הנגד המבטיח פעולה תקינה של המעגל.
עבור חשבו את מקדם הייצוב של המעגל .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , , (ב-), , , .
מבוקש: תחום הערכים של שבו הזנר תמיד מייצב: ו- לא חורג מ-.
מודל הזנר: .
כיווני זרמים: הזרם זורם דרך משמאל לימין אל הצומת ; ממנו יורדים דרך הזנר (מהקתודה לאנודה, בפריצה) ו- דרך העומס. לפי קירכהוף: , ולפי אוהם: .
1. – המקרה הגרוע לזרם המינימלי בזנר: מתח כניסה מינימלי וזרם עומס מרבי . נדרוש :
2. הזרם המרבי בזנר מתוך ההספק המרבי. :
המתח על הזנר בזרם זה:
3. – המקרה הגרוע לזרם המרבי בזנר: מתח כניסה מרבי וזרם עומס מינימלי :
תשובה: .
סעיף ב
נתון: (בתוך התחום מסעיף א), .
מבוקש: מקדם הייצוב .
1. המעגל לשינויים. כשהזנר בפריצה הוא מתנהג כמקור קבוע בטור עם . לשינויים במתח הכניסה (בזרם עומס קבוע) המקורות הקבועים אינם משפיעים, ונשאר מחלק מתח בין ל-:
2. הצבה:
3. בדיקה. כש- משתנה מ- ל-, . בנוסף, עם זרם הזנר נע בין ל- – בתחום התקין.
תשובה: מקדם הייצוב .
שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק לנורות LED
באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא עם נורות LED זהות לחלוטין:
נתוני הטרנזיסטור: , .
נתוני LED:
בזמן מתח עובר מ- ל- .

חשבו את התנגדות של הטרנזיסטור בזמן הולכה.
חשב את ערכו של נגד כדי שנקודת עבודה של הדיודות תהיה כנדרש, הזניחו את .
חשבו את המתח והוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , ; בזמן הולכה .
מבוקש: התנגדות התעלה בזמן הולכה.
1. כשהטרנזיסטור מוליך כמפסק הוא נמצא במצב אוהמי עם קטן מאוד. במצב זה המשוואה כמעט קווית ב-, והטרנזיסטור מתנהג כנגד:
2. הצבה ():
תשובה: .
סעיף ב
נתון: , שתי נורות LED זהות במקביל, כל אחת , ; מזניחים את .
מבוקש: הנגד שמבטיח את נקודת העבודה של הנורות.
1. כיווני זרמים. הזרם זורם מ- דרך מלמעלה למטה, מתפצל בין שתי הנורות (מהאנודה לקתודה), ומתאחד שוב אל הדרֵין של הטרנזיסטור ודרכו לאדמה.
2. הזרם הכולל. הנורות במקביל, ולכל אחת נדרש (לפי קירכהוף בצומת):
3. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה – – LED – טרנזיסטור ( כי מזניחים את ):
תשובה: .
סעיף ג
– מצב אוהמי
מבוקש: המתח , והוכחה שהטרנזיסטור במצב אוהמי.
1. חישוב . כעת לא מזניחים את מסעיף א. בלולאה – – LED – :
(בקירוב, עם הזרם הנומינלי: .)
2. תנאי למצב אוהמי: .
– התנאי מתקיים בהרבה.
3. בדיקה נוספת: במצב רוויה הטרנזיסטור היה מעביר , הרבה יותר מ- שהמעגל החיצוני מאפשר. לכן הזרם נקבע על ידי והנורות, והטרנזיסטור "מוגבל" במצב אוהמי עם קטן מאוד – הוא פועל כמפסק סגור.
תשובה: , ולכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.
שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מעגלי זרם ישר וזנר
לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).
באיור לשאלה 9.1 נתון המעגל הבא:

סמנו את התשובה הנכונה:
א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- .
באיור לשאלה 9.2 נתון המעגל הבא:

התנגדות שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
במעגל מסוים מחוברים שמונה נגדים במקביל.
ארבעה נגדים הם בעלי וארבעת הנגדים האחרים הם בעלי .
מהי ההתנגדות השקולה?
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 9.4 נתון המעגל הבא:


נתוני דיודות הזנר: מתח קדמי: , מתח פריצה: .
אופיין המעבר של המעגל הוא:
במעגל RL מקבילי מדדו את הזרם במקור ואת הזרם בסליל ולהלן התוצאות:
נתון: .
מהו ערך הנגד במעגל?
א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף 9.1
ג – ,
סימון על הסרטוט (מצב מתמיד). במצב מתמיד של זרם ישר הקבל מתנהג כנתק, ולכן מסרטטים את המעגל בלי הקבל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (). כל קו רציף צבוע בצבע אחד.
•דרך הקבל לא זורם זרם (), ולכן כל הזרם של מקור הזרם, , עובר דרך משמאל לימין ואחר כך דרך כלפי מטה (החצים). זה המסלול היחיד שלו.
•הפוטנציאלים: בקו של המוצא, ו- בקו השמאלי (מפל של על ).
בחירת השיטה. במעגל חוג אחד שהזרם בו נקבע על ידי מקור הזרם, ולכן מספיק חוק אוהם. את קבוע הזמן מוצאים מהתנגדות תבנין שהקבל רואה בין שני ההדקים שלו.
1. מתח המוצא. הזרם ב- הוא מלמעלה למטה, ולכן במצב מתמיד:
2. קבוע הזמן. מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא מחובר, ו-. מאפסים את המקור הבלתי תלוי (מקור הזרם מוחלף בנתק) ומסרטטים מעגל חדש:

בין הקו של לקו של מחובר . דרך אחרת מ- ל- הייתה צריכה לעבור דרך מקור הזרם, אבל הוא נתק, ולכן לא משתתף. הקבל רואה רק את :
3. התשובה המתאימה: ו- – תשובה ג.
תשובה: ג.
סעיף 9.2
ג –
ההדקים והמעגל החדש. את מודדים בין שני ההדקים השמאליים, (למעלה) ו- (למטה). מאפסים את מקור המתח הבלתי תלוי (מחליפים אותו בקצר) ומסרטטים מעגל חדש:

•הקו הימני, שהיה מחובר להדק החיובי של המקור, התאחד עם הקו התחתון (צבע אחד), כי המקור הוחלף בקצר.
•לכן ו- מחוברים שניהם בין הצומת האמצעי לקו התחתון, כלומר במקביל.
בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות, ולכן מספיק חיבור טור ומקביל של נגדים.
1. הצירוף המקבילי:
2. מההדקים רואים את (בין לצומת האמצעי) בטור עם הצירוף:
תשובה: ג – .
סעיף 9.3
ג –
1. ארבעה נגדים זהים של במקביל: .
2. ארבעה נגדים זהים של במקביל: .
3. שתי הקבוצות במקביל:
תשובה: ג – .
סעיף 9.4
א – עד , הגבלה ב-
1. צירוף הדיודות. שתי דיודות הזנר מחוברות בטור, גב אל גב (קתודה מול קתודה). בכל קוטביות של אחת מהן מוטה קדימה () והשנייה אחורה, ולכן הצירוף מוליך רק כאשר מגיע ל-.
2. כשהדיודות אינן מוליכות שני הנגדים יוצרים מחלק מתח שווה:
קו בשיפוע דרך הראשית.
3. נקודות השבירה. הדיודות מתחילות להוליך כש-, כלומר כש-. מעבר לכך המוצא מוגבל ל- (עבור ) ול- (עבור ).
4. האופיין: שיפוע חיובי, רוויה ב- ושבירה ב- – זה הגרף א.
תשובה: א.
סעיף 9.5
ד –
נתון: (הזרם במקור), , ; הנגד והסליל במקביל.
1. המתח על הענפים (משותף לשניהם במעגל מקבילי):
2. זרם הנגד. זרם הנגד בפאזה עם המתח וזרם הסליל מפגר ב-, ולכן הם מתחברים וקטורית:
3. ערך הנגד:
תשובה: ד – .