דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2022 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2022 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · משפט תבנין והתנגדות של חוט מלופף

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל תבנין מהדקים a, b.

(14 נקודות)
ב.

נגד העומס הוא נגד מלופף העשוי מחוט נחושת בעל קוטר 0.01mm0.01mm.

נתון: ρCu=0.0175[Ω⋅mm2m]\rho_{Cu}=0.0175\left[\frac{\Omega\cdot mm^2}{m}\right]

חשבו מה צריך להיות אורכו של החוט כדי שהספק המתפזר בנגד העומס יהיה 14\frac{1}{4} מהספק המקור.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vth=5 VV_{th}=5\,\text{V} (הדק aa חיובי), Rth=25 kΩR_{th}=25\,\text{k}\Omega

נתון: V1=50 VV_1=50\,\text{V}, R1=22 kΩR_1=22\,\text{k}\Omega, I1=0.1 mAI_1=0.1\,\text{mA}, R2=27 kΩR_2=27\,\text{k}\Omega, R3=5.6 kΩR_3=5.6\,\text{k}\Omega, V2=10 VV_2=10\,\text{V}, I2=0.4 mAI_2=0.4\,\text{mA}, R4=10 kΩR_4=10\,\text{k}\Omega, R5=15 kΩR_5=15\,\text{k}\Omega.

מבוקש: מעגל תבנין בין ההדקים a,ba,b: המתח Vth=VabV_{th}=V_{ab} (הדק aa חיובי) וההתנגדות RthR_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb שבאיור. בין ההדקים לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (ההדק bb) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-50 V50\,\text{V}.

•VNV_N הוא הפוטנציאל של הקו העליון שבין R2R_2 ל-R5R_5, המשותף גם ל-R3R_3 ול-R4R_4. זה הנעלם היחיד.

•ההדק aa פתוח, ולכן דרך R5R_5 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליו מפל מתח: הקו של ההדק aa נמצא באותו פוטנציאל כמו VNV_N, ולכן הוא באותו צבע.

•שלושת הקווים הקצרים הנוספים (בין I1I_1 ל-R2R_2, בין R3R_3 ל-V2V_2 ובין V2V_2 ל-I2I_2) הם נקודות חיבור בטור בתוך ענף. אין בהם התפצלות זרם, ולא צריך את הפוטנציאל שלהם.

•החץ מראה את הזרם ב-R4R_4, מלמעלה למטה.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VNV_N: משוואה אחת בשיטת מתחי הצמתים. בשיטת זרמי החוגים יש (כשההדקים פתוחים) שלושה חוגים, אבל מקורות הזרם קובעים את הזרמים של שני החוגים הימניים, והחוג השמאלי (V1V_1 ו-R1R_1) אינו משפיע על VNV_N. כלומר בשתי השיטות אין מערכת משוואות. הדרך הקצרה ביותר היא חוק הזרמים של קירכהוף בצומת VNV_N, כי הזרמים בשני הענפים עם מקורות הזרם ידועים מראש.

1. הענפים עם מקורות הזרם. הענף העליון (V1V_1 – I1I_1 – R2R_2) מכיל מקור זרם בטור, ולכן הזרם בו הוא בדיוק I1=0.1 mAI_1=0.1\,\text{mA}, הנכנס לצומת NN משמאל לימין, בלי תלות ב-V1V_1, ב-R1R_1 וב-R2R_2. באותו אופן בענף האמצעי (R3R_3 – V2V_2 – I2I_2) זורם בדיוק I2=0.4 mAI_2=0.4\,\text{mA} כלפי מעלה אל הצומת NN, בלי תלות ב-R3R_3 וב-V2V_2. (R1R_1 מחובר ישירות על V1V_1, ולכן גם הוא אינו משפיע על שאר המעגל.)

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת NN. ההדק aa פתוח, ולכן דרך R5R_5 לא זורם זרם, וכל הזרם הנכנס לצומת יורד דרך R4R_4 (מלמעלה למטה, כמו החץ בסרטוט):

IR4=I1+I2=0.1+0.4=0.5 mAI_{R_4}=I_1+I_2=0.1+0.4=0.5\,\text{mA}

3. מתח תבנין. לפי חוק אוהם, המתח על R4R_4 (פלוס למעלה):

VN=IR4⋅R4=0.5 mA⋅10 kΩ=5 VV_N=I_{R_4}\cdot R_4=0.5\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=5\,\text{V}

על R5R_5 אין מפל מתח, ולכן:

Vth=Vab=VN=5 VV_{th}=V_{ab}=V_N=5\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקורות המתח V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר, ומקורות הזרם I1I_1 ו-I2I_2 מוחלפים בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש:

•הקו העליון השמאלי התאחד עם קו האדמה, כי V1V_1 הוחלף בקצר. R1R_1 מחובר משני צדדיו לאותו קו, כלומר מקוצר.

•R2R_2 מחובר מצד אחד לנתק של I1I_1, ו-R3R_3 מחובר (דרך הקצר של V2V_2) לנתק של I2I_2. בשני הענפים האלה לא יכול לזרום זרם, ולכן הם לא משתתפים.

•נשארו שני נגדים: R5R_5 בין הקו של aa לצומת NN, ו-R4R_4 בין הצומת NN לקו האדמה (bb). זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך שניהם, כלומר הם בטור:

Rth=R5+R4=15+10=25 kΩR_{th}=R_5+R_4=15+10=25\,\text{k}\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח Vth=5 VV_{th}=5\,\text{V} בטור עם נגד Rth=25 kΩR_{th}=25\,\text{k}\Omega בין ההדקים, כשהקוטב החיובי של המקור פונה להדק aa:

תשובה: מעגל תבנין: מקור Vth=5 VV_{th}=5\,\text{V} (הדק aa חיובי) בטור עם Rth=25 kΩR_{th}=25\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RL=8.333 kΩR_L=8.333\,\text{k}\Omega, l≈37.4 ml\approx37.4\,\text{m}

נתון: מעגל תבנין מסעיף א (Vth=5 VV_{th}=5\,\text{V}, Rth=25 kΩR_{th}=25\,\text{k}\Omega), חוט נחושת בקוטר d=0.01 mmd=0.01\,\text{mm}, ρCu=0.0175 Ω⋅mm2m\rho_{Cu}=0.0175\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

מבוקש: אורך החוט ll כך שההספק בעומס יהיה רבע מהספק המקור.

את העומס מחברים בין aa ל-bb, ולכן מבחינתו המעגל כולו הוא מקור תבנין VthV_{th} בטור עם RthR_{th}. "הספק המקור" הוא ההספק שמוסר המקור VthV_{th}.

1. הזרם במעגל. נסמן ב-II את הזרם היוצא מההדק aa דרך העומס RLR_L אל bb:

I=VthRth+RLI=\frac{V_{th}}{R_{th}+R_L}

2. יחס ההספקים. הספק המקור הוא PS=Vth⋅IP_S=V_{th}\cdot I, והספק העומס PL=I2⋅RLP_L=I^2\cdot R_L. נחלק:

PLPS=I2RLVth⋅I=I⋅RLVth=RLRth+RL\frac{P_L}{P_S}=\frac{I^2R_L}{V_{th}\cdot I}=\frac{I\cdot R_L}{V_{th}}=\frac{R_L}{R_{th}+R_L}

3. ההתנגדות הדרושה. נדרוש שהיחס יהיה 14\frac{1}{4}:

RLRth+RL=14 ⇒ 4RL=Rth+RL ⇒ RL=Rth3=253=8.333 kΩ\frac{R_L}{R_{th}+R_L}=\frac{1}{4}\ \Rightarrow\ 4R_L=R_{th}+R_L\ \Rightarrow\ R_L=\frac{R_{th}}{3}=\frac{25}{3}=8.333\,\text{k}\Omega

4. שטח החתך של החוט.

A=πd24=π⋅0.0124=7.854⋅10−5 mm2A=\frac{\pi d^2}{4}=\frac{\pi\cdot0.01^2}{4}=7.854\cdot10^{-5}\,\text{mm}^2

5. אורך החוט. מהקשר R=ρlAR=\rho\frac{l}{A} נחלץ את ll:

l=RL⋅AρCu=8333.3⋅7.854⋅10−50.0175=37.4 ml=\frac{R_L\cdot A}{\rho_{Cu}}=\frac{8333.3\cdot7.854\cdot10^{-5}}{0.0175}=37.4\,\text{m}

6. בדיקה: I=525+8.333=0.15 mAI=\frac{5}{25+8.333}=0.15\,\text{mA}, PL=0.152⋅8.333=0.1875 mWP_L=0.15^2\cdot8.333=0.1875\,\text{mW}, PS=5⋅0.15=0.75 mWP_S=5\cdot0.15=0.75\,\text{mW}, והיחס הוא אכן 14\frac{1}{4}.

תשובה: RL=8.333 kΩR_L=8.333\,\text{k}\Omega, ואורך החוט l≈37.4 ml\approx37.4\,\text{m}.

שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a, b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם הוא מקור ואיזה מהם הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vb=25 VV_b=25\,\text{V}

נתון: V1=48 VV_1=48\,\text{V}, V2=25 VV_2=25\,\text{V}, V3=61 VV_3=61\,\text{V}, R1=6 kΩR_1=6\,\text{k}\Omega, R2=15 kΩR_2=15\,\text{k}\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega, R4=5 kΩR_4=5\,\text{k}\Omega, R5=2.5 kΩR_5=2.5\,\text{k}\Omega, R6=4 kΩR_6=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: מתחי הצמתים VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הצומת השמאלי העליון מחובר ל-aa בחוט, ולכן הוא חלק מהקו של aa, יחד עם החוט שעולה ממנו אל R4R_4.

•הקו שבין R1R_1 ל-V1V_1 מחובר להדק החיובי של V1V_1, וההדק השלילי מחובר לאדמה, ולכן הוא ב-48 V48\,\text{V}. באותו אופן הקו שבין R6R_6 ל-V3V_3 נמצא ב-61 V61\,\text{V}.

•הקו שבין R4R_4 ל-V2V_2 מחובר להדק החיובי של V2V_2, וההדק השלילי מחובר לקו של bb. לכן הפוטנציאל שלו גבוה ב-25 V25\,\text{V} מ-VbV_b: Vb+25V_b+25.

•נשארו שני נעלמים: VaV_a ו-VbV_b.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•מתחי צמתים: אחרי שבוחרים את האדמה כנקודת ייחוס, נשארים שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע, aa ו-bb. כל שאר הקווים נקבעים מהם ומהמקורות. כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים (שמאלי, עליון, אמצעי וימני), ואין בו מקור זרם שקובע זרם של חוג. כלומר ארבע משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, וזו גם השיטה שהשאלה מכוונת אליה (מבוקשים מתחי הצמתים). כל הזרמים נסמן כיוצאים מהצומת שעליו כותבים את המשוואה; נעבוד ב-kΩ\text{k}\Omega, ולכן הזרמים יוצאים ב-mA\text{mA}.

1. הענפים. כל זרם כתוב לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים שבסרטוט בין שני קצות הנגד:

•ענף R1R_1–V1V_1: הקצה התחתון של R1R_1 נמצא ב-48 V48\,\text{V}, ולכן הזרם היוצא מ-aa למטה דרך R1R_1 הוא Va−486\frac{V_a-48}{6}.

•R2R_2 מ-aa לאדמה: Va15\frac{V_a}{15}; R3R_3 מ-aa ל-bb: Va−Vb1\frac{V_a-V_b}{1}.

•ענף R4R_4–V2V_2: הקצה הימני של R4R_4 נמצא ב-Vb+25V_b+25, ולכן הזרם מ-aa אל bb בענף זה הוא Va−(Vb+25)5\frac{V_a-(V_b+25)}{5}.

•R5R_5 מ-bb לאדמה: Vb2.5\frac{V_b}{2.5}; ענף R6R_6–V3V_3 (הקצה הימני של R6R_6 ב-61 V61\,\text{V}): Vb−614\frac{V_b-61}{4}.

2. משוואת צומת aa (חוק הזרמים של קירכהוף: סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס):

Va−486+Va15+Va−Vb1+Va−Vb−255=0\frac{V_a-48}{6}+\frac{V_a}{15}+\frac{V_a-V_b}{1}+\frac{V_a-V_b-25}{5}=0

נכפיל ונסדר: 1.4333 Va−1.2 Vb=8+5=131.4333\,V_a-1.2\,V_b=8+5=13

3. משוואת צומת bb:

Vb−Va1+Vb2.5+Vb−614−Va−Vb−255=0\frac{V_b-V_a}{1}+\frac{V_b}{2.5}+\frac{V_b-61}{4}-\frac{V_a-V_b-25}{5}=0

נסדר: −1.2 Va+1.85 Vb=15.25−5=10.25-1.2\,V_a+1.85\,V_b=15.25-5=10.25

4. פתרון שתי המשוואות. מהמשוואה הראשונה Va=13+1.2Vb1.4333V_a=\frac{13+1.2V_b}{1.4333}; נציב בשנייה ונקבל:

Vb=25 VV_b=25\,\text{V}, Va=13+1.2⋅251.4333=431.4333=30 VV_a=\frac{13+1.2\cdot25}{1.4333}=\frac{43}{1.4333}=30\,\text{V}

5. בדיקה בצומת aa: 30−486+3015+30−251+30−25−255=−3+2+5−4=0\frac{30-48}{6}+\frac{30}{15}+\frac{30-25}{1}+\frac{30-25-25}{5}=-3+2+5-4=0 ✓.

תשובה: Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vb=25 VV_b=25\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PV1=144 mWP_{V_1}=144\,\text{mW}, PV2=100 mWP_{V_2}=100\,\text{mW}, PV3=549 mWP_{V_3}=549\,\text{mW} – שלושתם מקורות (מוסרים הספק)

מבוקש: ההספק של כל מקור, והאם הוא מוסר הספק (מקור) או קולט הספק (צרכן). נשתמש במתחים מסעיף א: Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vb=25 VV_b=25\,\text{V}.

סימון על הסרטוט. זה הסרטוט המסומן מסעיף א, עם הערכים שהתקבלו: הקו של aa ב-30 V30\,\text{V}, הקו של bb ב-25 V25\,\text{V}, והקו שבין R4R_4 ל-V2V_2 ב-Vb+25=50 VV_b+25=50\,\text{V}. החיצים מראים את הכיוון שבו הזרם זורם בפועל בענף של כל מקור, לפי החישובים שבהמשך:

•בענף של V1V_1: I1=3 mAI_1=3\,\text{mA} כלפי מעלה, מ-48 V48\,\text{V} אל 30 V30\,\text{V} דרך R1R_1.

•בענף של V2V_2: I4=4 mAI_4=4\,\text{mA} מימין לשמאל דרך R4R_4, מ-50 V50\,\text{V} אל 30 V30\,\text{V}.

•בענף של V3V_3: I6=9 mAI_6=9\,\text{mA} מימין לשמאל דרך R6R_6, מ-61 V61\,\text{V} אל 25 V25\,\text{V}.

בכל נגד הזרם זורם מהפוטנציאל הגבוה לנמוך, ולכן אפשר לקרוא את הכיוון ישירות מהערכים שעל הסרטוט.

מקור מתח מוסר הספק כאשר הזרם יוצא מההדק ++ שלו, וקולט הספק כאשר הזרם נכנס להדק ++.

1. המקור V1V_1. נסמן את הזרם I1I_1 עולה דרך V1V_1 ו-R1R_1 אל הצומת aa (יוצא מההדק ++):

I1=V1−VaR1=48−306=3 mAI_1=\frac{V_1-V_a}{R_1}=\frac{48-30}{6}=3\,\text{mA}

הזרם חיובי, כלומר יוצא מההדק ++:

PV1=V1⋅I1=48⋅3=144 mWP_{V_1}=V_1\cdot I_1=48\cdot3=144\,\text{mW} – מוסר הספק (מקור).

2. המקור V2V_2. נסמן את הזרם I4I_4 בענף R4R_4 בכיוון החץ: מ-bb הוא נכנס להדק −- של V2V_2, יוצא מההדק ++ ועובר דרך R4R_4 אל הצומת aa. הקצה הימני של R4R_4 נמצא ב-Vb+V2V_b+V_2:

I4=(Vb+V2)−VaR4=(25+25)−305=4 mAI_4=\frac{(V_b+V_2)-V_a}{R_4}=\frac{(25+25)-30}{5}=4\,\text{mA}

הזרם חיובי, כלומר זורם בכיוון החץ ויוצא מההדק ++:

PV2=V2⋅I4=25⋅4=100 mWP_{V_2}=V_2\cdot I_4=25\cdot4=100\,\text{mW} – מוסר הספק (מקור).

3. המקור V3V_3. נסמן את הזרם I6I_6 יוצא מההדק ++ של V3V_3 דרך R6R_6 אל הצומת bb:

I6=V3−VbR6=61−254=9 mAI_6=\frac{V_3-V_b}{R_6}=\frac{61-25}{4}=9\,\text{mA}

PV3=V3⋅I6=61⋅9=549 mWP_{V_3}=V_3\cdot I_6=61\cdot9=549\,\text{mW} – מוסר הספק (מקור).

4. בדיקת מאזן הספקים. סך ההספק שמוסרים המקורות: 144+100+549=793 mW144+100+549=793\,\text{mW}.

ההספק בנגדים (מתח בוולט, התנגדות ב-kΩ\text{k}\Omega, הספק ב-mW\text{mW}):

PR1=32⋅6=54P_{R_1}=3^2\cdot6=54, PR2=30215=60P_{R_2}=\frac{30^2}{15}=60, PR3=(30−25)21=25P_{R_3}=\frac{(30-25)^2}{1}=25, PR4=42⋅5=80P_{R_4}=4^2\cdot5=80, PR5=2522.5=250P_{R_5}=\frac{25^2}{2.5}=250, PR6=92⋅4=324P_{R_6}=9^2\cdot4=324

סכום: 54+60+25+80+250+324=793 mW54+60+25+80+250+324=793\,\text{mW} – שווה להספק המקורות ✓.

תשובה: PV1=144 mWP_{V_1}=144\,\text{mW}, PV2=100 mWP_{V_2}=100\,\text{mW}, PV3=549 mWP_{V_3}=549\,\text{mW}; שלושתם מוסרים הספק (מקורות), ואף אחד מהם אינו צרכן.

שאלה 3 · משפט נורטון והעברת הספק מרבי בזרם חילופין

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל נורטון מהדקי עומס ZLZ_L.

(14 נקודות)
ב.

מה צריך להיות ערכו של עומס ZLZ_L לשם העברת הספק מקסימלי?

(3 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המרבי המועבר לעומס.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

IˉN=6.223∠16.34∘ A\bar{I}_N=6.223\angle16.34^\circ\,\text{A}, ZN=8∠−12.68∘=7.805−j1.756 ΩZ_N=8\angle-12.68^\circ=7.805-j1.756\,\Omega

נתון: Iˉ=4∠50∘ A\bar{I}=4\angle50^\circ\,\text{A}, Vˉ=20∠60∘ V\bar{V}=20\angle60^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, XL=4 ΩX_L=4\,\Omega, XC=8 ΩX_C=8\,\Omega.

מבוקש: מעגל נורטון בהדקי העומס ZLZ_L: הזרם IˉN\bar{I}_N והעכבה ZNZ_N.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר ZLZ_L. נקרא להם aa (ההדק העליון, המחובר לצומת שמתחת לסליל) ו-bb (ההדק התחתון, על קו האדמה). מוציאים את ZLZ_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר IˉN\bar{I}_N וגם את העכבה השקולה ZNZ_N.

שלב 1: זרם נורטון. מחליפים את ZLZ_L בקצר בין aa ל-bb, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (כאן הפוטנציאלים הם פאזורים).

•הקצר מחבר את aa לאדמה, ולכן כל הקו שמתחת לסליל, כולל הלוח העליון של הקבל, נמצא ב-0 V0\,\text{V}. שני הלוחות של הקבל באותו פוטנציאל, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם: כל הזרם שיורד דרך הסליל עובר בקצר. זה הזרם IˉN\bar{I}_N (החץ בקצר, מ-aa ל-bb).

•VˉT\bar{V}_T הוא הפוטנציאל של הצומת העליון (בין R1R_1, R2R_2 והסליל). זה הנעלם היחיד.

•הקו הימני העליון מחובר להדק החיובי של המקור, וההדק השני של המקור מחובר לאדמה, ולכן הפוטנציאל שלו Vˉ=20∠60∘ V\bar{V}=20\angle60^\circ\,\text{V}.

•הקו שבין מקור הזרם ל-R1R_1 הוא נקודת חיבור בטור. מקור הזרם קובע שדרך R1R_1 זורם בדיוק Iˉ\bar{I} אל הצומת העליון (החץ II), ולכן את הפוטנציאל של הקו הזה לא צריך.

בחירת השיטה. כשהקצר במקום, יש צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VˉT\bar{V}_T, כלומר משוואת צומת אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים (אחד מהם הוא החוג הקטן של הקבל והקצר), ומקור הזרם קובע רק את אחד מהם, כך שנשארים שני נעלמים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נחשב את IˉN\bar{I}_N מחוק אוהם על הסליל.

1. הזרם המבוקש. הסליל מחובר בין VˉT\bar{V}_T ל-0 V0\,\text{V}, ולכן הזרם שיורד בו ועובר בקצר הוא:

IˉN=VˉTjXL\bar{I}_N=\frac{\bar{V}_T}{jX_L}

לכן צריך למצוא את VˉT\bar{V}_T.

2. משוואת הצומת העליון (חוק הזרמים של קירכהוף). מקור הזרם בטור עם R1R_1 ולכן R1R_1 אינו משפיע: מקור הזרם מכניס לצומת Iˉ\bar{I}. מהקו של Vˉ\bar{V} נכנס דרך R2R_2 הזרם Vˉ−VˉTR2\frac{\bar{V}-\bar{V}_T}{R_2}, ודרך הסליל יוצא VˉTjXL\frac{\bar{V}_T}{jX_L}:

Iˉ+Vˉ−VˉTR2=VˉTjXL ⇒ VˉT(1R2+1jXL)=Iˉ+VˉR2\bar{I}+\frac{\bar{V}-\bar{V}_T}{R_2}=\frac{\bar{V}_T}{jX_L}\ \Rightarrow\ \bar{V}_T\left(\frac{1}{R_2}+\frac{1}{jX_L}\right)=\bar{I}+\frac{\bar{V}}{R_2}

3. מעבר לצורה קרטזית.

Iˉ=4∠50∘=2.571+j3.064 A\bar{I}=4\angle50^\circ=2.571+j3.064\,\text{A}

VˉR2=20∠60∘5=4∠60∘=2+j3.464 A\frac{\bar{V}}{R_2}=\frac{20\angle60^\circ}{5}=4\angle60^\circ=2+j3.464\,\text{A}

Iˉ+VˉR2=4.571+j6.528=7.970∠55∘ A\bar{I}+\frac{\bar{V}}{R_2}=4.571+j6.528=7.970\angle55^\circ\,\text{A}

1R2+1jXL=15+1j4=0.2−j0.25=0.3202∠−51.34∘ S\frac{1}{R_2}+\frac{1}{jX_L}=\frac{1}{5}+\frac{1}{j4}=0.2-j0.25=0.3202\angle-51.34^\circ\,\text{S}

4. מתח הצומת:

VˉT=7.970∠55∘0.3202∠−51.34∘=24.89∠106.34∘ V\bar{V}_T=\frac{7.970\angle55^\circ}{0.3202\angle-51.34^\circ}=24.89\angle106.34^\circ\,\text{V}

5. זרם נורטון:

IˉN=VˉTjXL=24.89∠106.34∘4∠90∘=6.223∠16.34∘ A=5.972+j1.751 A\bar{I}_N=\frac{\bar{V}_T}{jX_L}=\frac{24.89\angle106.34^\circ}{4\angle90^\circ}=6.223\angle16.34^\circ\,\text{A}=5.972+j1.751\,\text{A}

הכיוון: מ-aa דרך הקצר אל bb.

שלב 2: עכבת נורטון. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור הזרם מוחלף בנתק, ומקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים, הסליל והקבל. ההדקים aa ו-bb פתוחים:

6. במעגל החדש יש ארבעה צבעים:

•הקו של aa (מתחת לסליל): אליו מחוברים הסליל והלוח העליון של הקבל.

•הקו של הצומת העליון: אליו מחוברים R1R_1, הסליל ו-R2R_2.

•הקו השמאלי, שבין R1R_1 לנתק של מקור הזרם: הוא מסתיים בנתק, ולכן דרך R1R_1 לא יכול לזרום זרם, ו-R1R_1 לא משתתף.

•קו האדמה (bb): הקו הימני העליון התאחד איתו, כי מקור המתח הוחלף בקצר. לכן R2R_2 מחובר עכשיו בין הצומת העליון לאדמה.

7. מסתכלים מההדקים: בין aa ל-bb יש שתי דרכים. דרך אחת היא הקבל, ישירות מ-aa ל-bb. הדרך השנייה היא הסליל אל הצומת העליון ומשם R2R_2 אל האדמה, כלומר jXLjX_L בטור עם R2R_2. שתי הדרכים מחוברות בין אותם שני קווים, ולכן הן במקביל:

ZN=(R2+jXL)⋅(−jXC)R2+jXL−jXC=(5+j4)(−j8)5−j4Z_N=\frac{(R_2+jX_L)\cdot(-jX_C)}{R_2+jX_L-jX_C}=\frac{(5+j4)(-j8)}{5-j4}

=6.403∠38.66∘⋅8∠−90∘6.403∠−38.66∘=51.22∠−51.34∘6.403∠−38.66∘=8∠−12.68∘ Ω=\frac{6.403\angle38.66^\circ\cdot8\angle-90^\circ}{6.403\angle-38.66^\circ}=\frac{51.22\angle-51.34^\circ}{6.403\angle-38.66^\circ}=8\angle-12.68^\circ\,\Omega

ZN=7.805−j1.756 ΩZ_N=7.805-j1.756\,\Omega

מעגל התמורה: מקור זרם IˉN\bar{I}_N במקביל לעכבה ZNZ_N, בין ההדקים aa ו-bb, כשהזרם של המקור יוצא מההדק aa אל העומס.

תשובה: מעגל נורטון: מקור זרם IˉN=6.223∠16.34∘ A\bar{I}_N=6.223\angle16.34^\circ\,\text{A} במקביל לעכבה ZN=8∠−12.68∘=7.805−j1.756 ΩZ_N=8\angle-12.68^\circ=7.805-j1.756\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ZL=ZN∗=7.805+j1.756 Ω=8∠12.68∘ ΩZ_L=Z_N^*=7.805+j1.756\,\Omega=8\angle12.68^\circ\,\Omega

מבוקש: העומס ZLZ_L שיקבל הספק מרבי.

1. לפי משפט העברת ההספק המרבי במעגלי זרם חילופין, העומס צריך להיות הצמוד המרוכב של עכבת המקור (עכבת נורטון/תבנין): החלק הממשי שווה, והחלק המדומה הפוך בסימן, כך שהריאקטנסים מבטלים זה את זה.

ZL=ZN∗=(7.805−j1.756)∗=7.805+j1.756 ΩZ_L=Z_N^*=(7.805-j1.756)^*=7.805+j1.756\,\Omega

2. בצורה קוטבית: ZL=8∠12.68∘ ΩZ_L=8\angle12.68^\circ\,\Omega – נגד 7.805 Ω7.805\,\Omega בטור עם ריאקטנס השראי 1.756 Ω1.756\,\Omega.

תשובה: ZL=7.805+j1.756 Ω=8∠12.68∘ ΩZ_L=7.805+j1.756\,\Omega=8\angle12.68^\circ\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈79.4 WP_{max}\approx79.4\,\text{W}

מבוקש: ההספק המרבי שמועבר לעומס ZL=ZN∗Z_L=Z_N^*.

1. ממירים את מעגל נורטון למעגל תבנין כדי להשתמש בנוסחה המוכרת:

Vˉth=IˉN⋅ZN=6.223∠16.34∘⋅8∠−12.68∘=49.79∠3.66∘ V\bar{V}_{th}=\bar{I}_N\cdot Z_N=6.223\angle16.34^\circ\cdot8\angle-12.68^\circ=49.79\angle3.66^\circ\,\text{V}

2. בהתאמה צמודה הזרם במעגל הוא Iˉ=VˉthZN+ZN∗=Vˉth2RN\bar{I}=\frac{\bar{V}_{th}}{Z_N+Z_N^*}=\frac{\bar{V}_{th}}{2R_N}, וההספק בחלק הממשי של העומס:

Pmax=∣Vth∣24RN=49.7924⋅7.805=79.39 WP_{max}=\frac{|V_{th}|^2}{4R_N}=\frac{49.79^2}{4\cdot7.805}=79.39\,\text{W}

(הערכים של המקורות נלקחו כערכים יעילים, ולכן ההספק הוא הספק ממוצע.)

תשובה: Pmax≈79.4 WP_{max}\approx79.4\,\text{W}.

שאלה 4 · מעגל זרם חילופין טורי-מקבילי

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את הזרם II במעגל.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את המתח VV.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק האקטיבי שנמסר למעגל.

(6 נקודות)
ד.

האם אופי המעגל הוא קיבולי או השראי? נמקו.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Iˉ=13.36∠116.57∘ A\bar{I}=13.36\angle116.57^\circ\,\text{A}

נתון: VˉS=150∠90∘ V\bar{V}_S=150\angle90^\circ\,\text{V}, XC1=4 ΩX_{C1}=4\,\Omega, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=5 ΩX_{L1}=5\,\Omega, XC2=6 ΩX_{C2}=6\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, XL2=12 ΩX_{L2}=12\,\Omega.

מבוקש: הזרם Iˉ\bar{I} היוצא מהמקור (בכיוון החץ באיור).

סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים). הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-VˉS=150∠90∘=j150 V\bar{V}_S=150\angle90^\circ=j150\,\text{V}.

•הצומת VV הוא הקו שאליו מחוברים R1R_1 ושני הענפים הימניים. זה הצומת היחיד שבו הזרם Iˉ\bar{I} מתפצל.

•שלושת הקווים הקצרים האחרים (בין XC1X_{C1} ל-R1R_1, בין XL1X_{L1} ל-XC2X_{C2} ובין R2R_2 ל-XL2X_{L2}) הם נקודות חיבור בטור, בלי התפצלות זרם.

בחירת השיטה. מהצבעים רואים את מבנה המעגל: XC1X_{C1} ו-R1R_1 בטור עם המקור; הענף של XL1X_{L1} ו-XC2X_{C2} והענף של R2R_2 ו-XL2X_{L2} מחוברים שניהם בין הצומת VV לאדמה, כלומר במקביל. זהו מעגל טורי-מקבילי, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים (שני נעלמים) או בשיטת מתחי הצמתים (נעלם אחד, Vˉ\bar{V}): מספיק לחשב את העכבה הכוללת שהמקור רואה, ואז חוק אוהם.

1. עכבות הענפים המקבילים (בין הצומת VV לאדמה):

Za=jXL1−jXC2=j5−j6=−j1 ΩZ_a=jX_{L1}-jX_{C2}=j5-j6=-j1\,\Omega

Zb=R2+jXL2=20+j12 Ω=23.32∠30.96∘ ΩZ_b=R_2+jX_{L2}=20+j12\,\Omega=23.32\angle30.96^\circ\,\Omega

2. החיבור המקבילי:

Zp=Za⋅ZbZa+Zb=(−j1)(20+j12)20+j11=23.32∠−59.04∘22.83∠28.81∘=1.022∠−87.85∘ Ω=0.0384−j1.021 ΩZ_p=\frac{Z_a\cdot Z_b}{Z_a+Z_b}=\frac{(-j1)(20+j12)}{20+j11}=\frac{23.32\angle-59.04^\circ}{22.83\angle28.81^\circ}=1.022\angle-87.85^\circ\,\Omega=0.0384-j1.021\,\Omega

3. העכבה הכוללת – XC1X_{C1} ו-R1R_1 בטור עם ZpZ_p:

ZT=−jXC1+R1+Zp=−j4+10+0.0384−j1.021=10.038−j5.021 Ω=11.224∠−26.57∘ ΩZ_T=-jX_{C1}+R_1+Z_p=-j4+10+0.0384-j1.021=10.038-j5.021\,\Omega=11.224\angle-26.57^\circ\,\Omega

4. הזרם לפי חוק אוהם:

Iˉ=VˉSZT=150∠90∘11.224∠−26.57∘=13.36∠116.57∘ A=−5.98+j11.95 A\bar{I}=\frac{\bar{V}_S}{Z_T}=\frac{150\angle90^\circ}{11.224\angle-26.57^\circ}=13.36\angle116.57^\circ\,\text{A}=-5.98+j11.95\,\text{A}

תשובה: Iˉ=13.36∠116.57∘ A\bar{I}=13.36\angle116.57^\circ\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

Vˉ=13.66∠28.73∘ V\bar{V}=13.66\angle28.73^\circ\,\text{V}

מבוקש: המתח Vˉ\bar{V} בצומת המסומן (ביחס לאדמה), שהוא המתח על החיבור המקבילי.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: Vˉ\bar{V} הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת VV, ושני הענפים הימניים מחוברים בין הקו הזה לקו האדמה.

1. כל הזרם Iˉ\bar{I} עובר דרך החיבור המקבילי ZpZ_p, ולכן לפי חוק אוהם:

Vˉ=Iˉ⋅Zp=13.36∠116.57∘⋅1.022∠−87.85∘=13.66∠28.73∘ V\bar{V}=\bar{I}\cdot Z_p=13.36\angle116.57^\circ\cdot1.022\angle-87.85^\circ=13.66\angle28.73^\circ\,\text{V}

2. בדיקה בדרך אחרת (חוק המתחים של קירכהוף): Vˉ=VˉS−Iˉ(R1−jXC1)=150∠90∘−13.36∠116.57∘⋅10.77∠−21.80∘\bar{V}=\bar{V}_S-\bar{I}(R_1-jX_{C1})=150\angle90^\circ-13.36\angle116.57^\circ\cdot10.77\angle-21.80^\circ

=j150−143.9∠94.77∘=j150−(−11.98+j143.44)=11.98+j6.56=13.66∠28.73∘ V=j150-143.9\angle94.77^\circ=j150-(-11.98+j143.44)=11.98+j6.56=13.66\angle28.73^\circ\,\text{V} ✓

תשובה: Vˉ=13.66∠28.73∘ V\bar{V}=13.66\angle28.73^\circ\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

P≈1793 WP\approx1793\,\text{W}

מבוקש: ההספק האקטיבי (הממוצע) שהמקור מוסר למעגל.

1. הספק אקטיבי נצרך רק בנגדים, ולכן הוא שווה ל-I2I^2 כפול החלק הממשי של העכבה הכוללת:

P=I2⋅Re{ZT}=13.362⋅10.038=1792.8 WP=I^2\cdot\text{Re}\{Z_T\}=13.36^2\cdot10.038=1792.8\,\text{W}

2. בדיקה לפי מתח, זרם ומקדם הספק:

P=VS⋅I⋅cos⁡φ=150⋅13.36⋅cos⁡(90∘−116.57∘)=150⋅13.36⋅0.8944≈1793 WP=V_S\cdot I\cdot\cos\varphi=150\cdot13.36\cdot\cos(90^\circ-116.57^\circ)=150\cdot13.36\cdot0.8944\approx1793\,\text{W}

3. בדיקה לפי הנגדים: PR1=I2R1=13.362⋅10=1786.0 WP_{R_1}=I^2R_1=13.36^2\cdot10=1786.0\,\text{W}; הזרם ב-R2R_2 הוא V∣Zb∣=13.6623.32=0.5855 A\frac{V}{|Z_b|}=\frac{13.66}{23.32}=0.5855\,\text{A}, ולכן PR2=0.58552⋅20=6.86 WP_{R_2}=0.5855^2\cdot20=6.86\,\text{W}. סך הכול 1792.8 W1792.8\,\text{W} ✓.

תשובה: P≈1793 W≈1.79 kWP\approx1793\,\text{W}\approx1.79\,\text{kW}.

סעיף ד

תשובה:

קיבולי – הזרם מקדים את המתח ב-26.57∘26.57^\circ

1. זווית העכבה הכוללת היא φ=−26.57∘\varphi=-26.57^\circ (שלילית): ZT=10.038−j5.021 ΩZ_T=10.038-j5.021\,\Omega – החלק המדומה שלילי.

2. באותה מידה, הזרם Iˉ=13.36∠116.57∘\bar{I}=13.36\angle116.57^\circ מקדים את מתח המקור VˉS=150∠90∘\bar{V}_S=150\angle90^\circ ב-26.57∘26.57^\circ.

3. עכבה עם חלק מדומה שלילי וזרם המקדים את המתח מאפיינים מעגל קיבולי.

תשובה: אופי המעגל קיבולי – הזרם מקדים את המתח ב-26.57∘26.57^\circ (ZT=10.04−j5.02 ΩZ_T=10.04-j5.02\,\Omega).

שאלה 5 · ערך ממוצע ויעיל של מתח משולשי

מקור מתח שצורתו מתוארת באיור לשאלה 5 מחובר לנגד RL=100ΩR_L=100\Omega:

א.

חשבו את הערך הממוצע של המתח.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הערך היעיל של המתח.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הממוצע הנמסר לנגד.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Vavg=6 VV_{avg}=6\,\text{V}

נתון: מתח מחזורי בצורת משולש בין 3 V3\,\text{V} ל-9 V9\,\text{V}; עלייה קווית מ-3 V3\,\text{V} ל-9 V9\,\text{V} במשך 70 μs70\,\mu\text{s}, וירידה קווית חזרה ל-3 V3\,\text{V} במשך 30 μs30\,\mu\text{s}. זמן המחזור T=100 μsT=100\,\mu\text{s}.

מבוקש: הערך הממוצע של המתח.

1. הגדרה: Vavg=1T∫0Tv(t) dtV_{avg}=\frac{1}{T}\int_0^T v(t)\,dt, כלומר השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור.

2. השטח במחזור. כל קטע הוא טרפז שבסיסיו 3 V3\,\text{V} ו-9 V9\,\text{V}:

עלייה: S1=3+92⋅70=420 V⋅μsS_1=\frac{3+9}{2}\cdot70=420\,\text{V}\cdot\mu\text{s}

ירידה: S2=9+32⋅30=180 V⋅μsS_2=\frac{9+3}{2}\cdot30=180\,\text{V}\cdot\mu\text{s}

3. הממוצע:

Vavg=S1+S2T=420+180100=6 VV_{avg}=\frac{S_1+S_2}{T}=\frac{420+180}{100}=6\,\text{V}

(התוצאה צפויה: בכל קטע קווי הממוצע הוא ממוצע הקצוות 3+92=6 V\frac{3+9}{2}=6\,\text{V}, בלי תלות באורך הקטע.)

t (µs)v (V)204060801000246810(0, 3)(70, 9)(100, 3)

תשובה: Vavg=6 VV_{avg}=6\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vrms=39≈6.245 VV_{rms}=\sqrt{39}\approx6.245\,\text{V}

מבוקש: הערך היעיל Vrms=1T∫0Tv2(t) dtV_{rms}=\sqrt{\frac{1}{T}\int_0^T v^2(t)\,dt}.

1. פירוק לרכיב ישר ולמשולש. נכתוב v(t)=6+u(t)v(t)=6+u(t), כאשר u(t)u(t) משתנה קווית בין −3 V-3\,\text{V} ל-+3 V+3\,\text{V} בכל קטע (משולש סביב אפס, שהממוצע שלו אפס).

2. ממוצע הריבוע של המשולש. בקטע קווי שבו uu עובר בין −Um-U_m ל-+Um+U_m, ממוצע u2u^2 הוא Um23\frac{U_m^2}{3}, בלי תלות באורך הקטע:

u2‾=Um23=323=3 V2\overline{u^2}=\frac{U_m^2}{3}=\frac{3^2}{3}=3\,\text{V}^2

לכן הערך היעיל של הרכיב המשולש הוא Urms=Um3=33=1.732 VU_{rms}=\frac{U_m}{\sqrt3}=\frac{3}{\sqrt3}=1.732\,\text{V}.

3. צירוף. v2‾=(6+u)2‾=36+2⋅6⋅u‾+u2‾=36+0+3=39 V2\overline{v^2}=\overline{(6+u)^2}=36+2\cdot6\cdot\overline{u}+\overline{u^2}=36+0+3=39\,\text{V}^2 (כי u‾=0\overline{u}=0).

4. הערך היעיל:

Vrms=Vavg2+Urms2=62+1.7322=39=6.245 VV_{rms}=\sqrt{V_{avg}^2+U_{rms}^2}=\sqrt{6^2+1.732^2}=\sqrt{39}=6.245\,\text{V}

תשובה: Vrms≈6.245 VV_{rms}\approx6.245\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

P=0.39 WP=0.39\,\text{W}

נתון: RL=100 ΩR_L=100\,\Omega, Vrms=6.245 VV_{rms}=6.245\,\text{V} (מסעיף ב).

מבוקש: ההספק הממוצע בנגד.

1. ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח:

P=Vrms2RL=39100=0.39 WP=\frac{V_{rms}^2}{R_L}=\frac{39}{100}=0.39\,\text{W}

תשובה: P=0.39 W=390 mWP=0.39\,\text{W}=390\,\text{mW}.

שאלה 6 · טעינת קבל במעגל עם מפסק דו-מצבי

באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

נתון כי בזמן t=0−t=0^- הקבל מפורק, דהיינו Vc(0)=0VV_c(0)=0V. ברגע t=0t=0 המפסק S עובר למצב 1.

הקבל מתחיל להיטען וברגע t1t_1, כאשר המתח על הקבל מגיע ל- 8V8V, המפסק עובר למצב 2.

א.

חשבו מהו הזמן t1t_1.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו את צורת המתח על הקבל, חשבו ורשמו ערכי מתח בנקודות השבירה של הגרף.

(15 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

t1=τ1ln⁡157≈208 μst_1=\tau_1\ln\frac{15}{7}\approx208\,\mu\text{s} (τ1=273 μs\tau_1=273\,\mu\text{s})

נתון: V1=15 VV_1=15\,\text{V}, V2=20 VV_2=20\,\text{V}, R2=120 ΩR_2=120\,\Omega, R1=330 ΩR_1=330\,\Omega, R=390 ΩR=390\,\Omega, C=0.7 μFC=0.7\,\mu\text{F}, VC(0−)=0 VV_C(0^-)=0\,\text{V}.

מבוקש: הזמן t1t_1 שבו מתח הקבל מגיע ל-8 V8\,\text{V} (המפסק במצב 1).

הקבל נטען ממעגל תבנין שהוא "רואה" בין שני ההדקים שלו: מתח תבנין קובע לאיזה מתח הקבל שואף, והתנגדות תבנין קובעת את קבוע הזמן.

ההדקים. מוציאים את הקבל, ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא מחובר: aa (ההדק העליון, בקצה התחתון של RR) ו-bb (ההדק התחתון, על קו האדמה). מאותם שני הדקים מודדים את VthV_{th} ואת RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין (מצב 1). המפסק מחבר את הקו של V1V_1 לצומת העליון XX (ההדק המשותף של המפסק, R1R_1 ו-RR), ולכן הוא מסורטט סגור במצב 1:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. המקור V1V_1 מחובר ישירות (בלי נגד בטור) לצומת XX, ולכן כל הקו של XX נמצא ב-15 V15\,\text{V}. R1R_1 מחובר במקביל למקור האידיאלי ואינו משפיע על המתח הזה.

•ההדק aa פתוח, ולכן דרך RR לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליו מפל מתח: גם ההדק aa נמצא ב-15 V15\,\text{V}, באותו צבע.

•המגע 2 של המפסק פתוח. הענף R2R_2–V2V_2 מחובר רק לאדמה ולמגע הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם, וכולו (מעל V2V_2) ב-20 V20\,\text{V}. הוא לא משפיע על הקבל.

בחירת השיטה. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: הסרטוט המסומן מראה שהפוטנציאל של XX נקבע ישירות על ידי V1V_1, ושאין נעלם אחר שמשפיע על הקבל. לכן קוראים את VthV_{th} מהסרטוט, מוצאים את RthR_{th} במעגל החדש, ומציבים במשוואת הטעינה של מעגל RC.

1. מתח תבנין הוא המתח בין aa ל-bb כשהקבל מנותק:

Vth1=Va−Vb=15−0=15 VV_{th1}=V_a-V_b=15-0=15\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין (מצב 1). מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

2. כש-V1V_1 מוחלף בקצר, הקו של XX מתאחד עם קו האדמה (צבע אחד). R1R_1 מחובר משני צדדיו לאותו קו, כלומר מקוצר, ו-R2R_2 מחובר בצד אחד למגע 2 הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם. בין ההדק aa לקו האדמה נשאר רק RR:

Rth1=R=390 ΩR_{th1}=R=390\,\Omega

3. קבוע הזמן ומתח הסופי:

τ1=Rth1⋅C=390⋅0.7⋅10−6=273 μs\tau_1=R_{th1}\cdot C=390\cdot0.7\cdot10^{-6}=273\,\mu\text{s}, VC,∞=Vth1=15 VV_{C,\infty}=V_{th1}=15\,\text{V}

4. משוואת הטעינה (מ-0 V0\,\text{V}):

VC(t)=15(1−e−t/τ1)V_C(t)=15\left(1-e^{-t/\tau_1}\right)

5. מציבים VC(t1)=8 VV_C(t_1)=8\,\text{V} ומחלצים את t1t_1:

8=15(1−e−t1/τ1) ⇒ e−t1/τ1=7158=15\left(1-e^{-t_1/\tau_1}\right)\ \Rightarrow\ e^{-t_1/\tau_1}=\frac{7}{15}

t1=τ1⋅ln⁡157=273⋅0.7621=208 μst_1=\tau_1\cdot\ln\frac{15}{7}=273\cdot0.7621=208\,\mu\text{s}

תשובה: t1≈208 μst_1\approx208\,\mu\text{s}.

סעיף ב

תשובה:

0→8 V0\to8\,\text{V} עד t1=208 μst_1=208\,\mu\text{s} (τ1=273 μs\tau_1=273\,\mu\text{s}, אסימפטוטה 15 V15\,\text{V}); אחר כך 8→14.67 V8\to14.67\,\text{V} עם τ2=334.6 μs\tau_2=334.6\,\mu\text{s}

מבוקש: צורת המתח על הקבל לאורך כל התהליך וערכי המתח בנקודות השבירה.

שלב 1: 0≤t≤t10\le t\le t_1 (מצב 1). מסעיף א:

VC(t)=15(1−e−t/273 μs)V_C(t)=15\left(1-e^{-t/273\,\mu\text{s}}\right)

העקומה עולה מ-0 V0\,\text{V} (ב-t=0t=0) ל-8 V8\,\text{V} (ב-t1=208 μst_1=208\,\mu\text{s}), ושואפת ל-15 V15\,\text{V} שאליו לא מגיעה, כי המפסק עובר קודם.

שלב 2: t≥t1t\ge t_1 (מצב 2). הקבל מחובר לאותם הדקים aa ו-bb כמו בסעיף א, אבל המפסק עבר למצב 2, ולכן הקבל רואה מעגל תבנין חדש.

1. מתח תבנין במצב 2. המעגל כשהקבל מנותק, עם המפסק סגור במצב 2:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). המגע 1 פתוח, ולכן הקו של V1V_1 ב-15 V15\,\text{V} מחובר רק למגע הפתוח, ו-V1V_1 כבר לא משפיע.

•המפסק מחבר עכשיו את הצומת XX דרך R2R_2 ל-V2V_2. הקו שבין R2R_2 ל-V2V_2 נמצא ב-20 V20\,\text{V}, ו-VXV_X הוא הפוטנציאל של הצומת XX (נעלם אחד).

•ההדק aa פתוח, ולכן דרך RR לא זורם זרם (IR=0I_R=0), וההדק aa באותו פוטנציאל כמו XX (אותו צבע).

•נשאר חוג אחד: הזרם II יוצא מההדק החיובי של V2V_2, עולה דרך R2R_2 אל XX ויורד דרך R1R_1 לאדמה (החצים).

בחירת השיטה. בחוג אחד אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מחלק המתח הוא חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה. גם RthR_{th} נמצא מהמעגל החדש בלי משוואות, בחיבורי טור ומקביל.

2. מחלק מתח. R2R_2 ו-R1R_1 בטור על V2V_2, והמתח של XX הוא המתח על R1R_1:

Vth=VX=V2⋅R1R1+R2=20⋅330330+120=14.67 VV_{th}=V_X=V_2\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=20\cdot\frac{330}{330+120}=14.67\,\text{V}

3. התנגדות תבנין במצב 2. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים (V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר) ומסרטטים מעגל חדש:

•הקו התחתון של R2R_2 התאחד עם קו האדמה (הקצר של V2V_2), ולכן R2R_2 ו-R1R_1 מחוברים שניהם בין הקו של XX לקו האדמה, כלומר במקביל:

R1∥R2=330⋅120330+120=88 ΩR_1\parallel R_2=\frac{330\cdot120}{330+120}=88\,\Omega

•מההדק aa עוברים דרך RR אל XX, ומשם דרך R1∥R2R_1\parallel R_2 אל bb. כלומר בטור:

Rth=R+R1∥R2=390+88=478 ΩR_{th}=R+R_1\parallel R_2=390+88=478\,\Omega

4. קבוע הזמן החדש:

τ2=Rth⋅C=(390+88)⋅0.7⋅10−6=334.6 μs\tau_2=R_{th}\cdot C=(390+88)\cdot0.7\cdot10^{-6}=334.6\,\mu\text{s}

5. תנאי התחלה. מתח הקבל אינו משתנה בקפיצה, ולכן ברגע המעבר VC(t1)=8 VV_C(t_1)=8\,\text{V}. הקבל ממשיך להיטען מ-8 V8\,\text{V} אל 14.67 V14.67\,\text{V}:

VC(t)=Vth+(VC(t1)−Vth)e−(t−t1)/τ2=14.67−6.67 e−(t−t1)/334.6 μsV_C(t)=V_{th}+\left(V_C(t_1)-V_{th}\right)e^{-(t-t_1)/\tau_2}=14.67-6.67\,e^{-(t-t_1)/334.6\,\mu\text{s}}

6. סוף התהליך. אחרי כ-5τ2=1.673 ms5\tau_2=1.673\,\text{ms}, כלומר בזמן t≈t1+5τ2=208 μs+1.673 ms≈1.88 mst\approx t_1+5\tau_2=208\,\mu\text{s}+1.673\,\text{ms}\approx1.88\,\text{ms}, הקבל מגיע למעשה למתח הסופי 14.67 V14.67\,\text{V} (אחרי τ2\tau_2 אחד המתח הוא 12.21 V12.21\,\text{V}).

נקודות השבירה בגרף:

•t=0t=0: VC=0 VV_C=0\,\text{V} (התחלת טעינה, אסימפטוטה 15 V15\,\text{V}, τ1=273 μs\tau_1=273\,\mu\text{s});

•t=t1=208 μst=t_1=208\,\mu\text{s}: VC=8 VV_C=8\,\text{V} – שבירה בשיפוע: מתחילה טעינה חדשה עם τ2=334.6 μs\tau_2=334.6\,\mu\text{s} ואסימפטוטה 14.67 V14.67\,\text{V};

•t≈1.88 mst\approx1.88\,\text{ms} ואילך: VC≈14.67 VV_C\approx14.67\,\text{V} (מצב מתמיד).

t (µs)V_C (V)5001000150020000246810121416(0, 0)(208 µs, 8 V)

תשובה: טעינה מעריכית מ-00 ל-8 V8\,\text{V} ב-t1=208 μst_1=208\,\mu\text{s} (τ1=273 μs\tau_1=273\,\mu\text{s}), ואחר כך טעינה מ-8 V8\,\text{V} אל 14.67 V14.67\,\text{V} עם τ2=334.6 μs\tau_2=334.6\,\mu\text{s} (מתייצב אחרי כ-1.88 ms1.88\,\text{ms}).

שאלה 7 · מייצב זנר: תחום הנגד ומקדם ייצוב

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:

נתוני דיודת זנר: VZ∣IZ=0mA=3.3V, rZ=2Ω, PZ=2W, IZ(min⁡)=10mAV_Z\Big|_{I_Z=0mA}=3.3V,\ r_Z=2\Omega,\ P_Z=2W,\ I_{Z(\min)}=10mA

א.

חשבו את תחום ערכו של הנגד RR המבטיח פעולה תקינה של המעגל.

(14 נקודות)
ב.

עבור R=33ΩR=33\Omega חשבו את מקדם הייצוב של המעגל ΔVoΔVi⋅100[%]\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100[\%].

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

7.80 Ω≤R≤33.6 Ω7.80\,\Omega\le R\le33.6\,\Omega

נתון: 5 V≤VS≤8 V5\,\text{V}\le V_S\le8\,\text{V}, 10 mA≤IL≤40 mA10\,\text{mA}\le I_L\le40\,\text{mA}, VZ0=3.3 VV_{Z0}=3.3\,\text{V} (ב-IZ=0I_Z=0), rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega, PZ=2 WP_Z=2\,\text{W}, IZ(min)=10 mAI_{Z(min)}=10\,\text{mA}.

מבוקש: תחום הערכים של RR שבו הזנר תמיד מייצב: IZ≥IZ(min)I_Z\ge I_{Z(min)} ו-PZP_Z לא חורג מ-2 W2\,\text{W}.

מודל הזנר: Vo=VZ=VZ0+rZ⋅IZ=3.3+2IZV_o=V_Z=V_{Z0}+r_Z\cdot I_Z=3.3+2I_Z.

כיווני זרמים: הזרם IRI_R זורם דרך RR משמאל לימין אל הצומת VoV_o; ממנו יורדים IZI_Z דרך הזנר (מהקתודה לאנודה, בפריצה) ו-ILI_L דרך העומס. לפי קירכהוף: IR=IZ+ILI_R=I_Z+I_L, ולפי אוהם: IR=VS−VoRI_R=\frac{V_S-V_o}{R}.

1. RmaxR_{max} – המקרה הגרוע לזרם המינימלי בזנר: מתח כניסה מינימלי VS=5 VV_S=5\,\text{V} וזרם עומס מרבי IL=40 mAI_L=40\,\text{mA}. נדרוש IZ=IZ(min)=10 mAI_Z=I_{Z(min)}=10\,\text{mA}:

Vo=3.3+2⋅0.01=3.32 VV_o=3.3+2\cdot0.01=3.32\,\text{V}

IR=IZ(min)+IL(max)=10+40=50 mAI_R=I_{Z(min)}+I_{L(max)}=10+40=50\,\text{mA}

Rmax=VS(min)−VoIR=5−3.320.05=33.6 ΩR_{max}=\frac{V_{S(min)}-V_o}{I_R}=\frac{5-3.32}{0.05}=33.6\,\Omega

2. הזרם המרבי בזנר מתוך ההספק המרבי. PZ=VZ⋅IZ=(3.3+2IZ)⋅IZ=2P_Z=V_Z\cdot I_Z=(3.3+2I_Z)\cdot I_Z=2:

2IZ2+3.3IZ−2=0 ⇒ IZ(max)=−3.3+3.32+4⋅2⋅22⋅2=−3.3+5.1864=0.4714 A2I_Z^2+3.3I_Z-2=0\ \Rightarrow\ I_{Z(max)}=\frac{-3.3+\sqrt{3.3^2+4\cdot2\cdot2}}{2\cdot2}=\frac{-3.3+5.186}{4}=0.4714\,\text{A}

המתח על הזנר בזרם זה: Vo=3.3+2⋅0.4714=4.243 VV_o=3.3+2\cdot0.4714=4.243\,\text{V}

3. RminR_{min} – המקרה הגרוע לזרם המרבי בזנר: מתח כניסה מרבי VS=8 VV_S=8\,\text{V} וזרם עומס מינימלי IL=10 mAI_L=10\,\text{mA}:

IR=IZ(max)+IL(min)=471.4+10=481.4 mAI_R=I_{Z(max)}+I_{L(min)}=471.4+10=481.4\,\text{mA}

Rmin=VS(max)−VoIR=8−4.2430.4814=7.80 ΩR_{min}=\frac{V_{S(max)}-V_o}{I_R}=\frac{8-4.243}{0.4814}=7.80\,\Omega

תשובה: 7.80 Ω≤R≤33.6 Ω7.80\,\Omega\le R\le33.6\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ΔVoΔVi⋅100=235⋅100≈5.71%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=\frac{2}{35}\cdot100\approx5.71\%

נתון: R=33 ΩR=33\,\Omega (בתוך התחום מסעיף א), rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega.

מבוקש: מקדם הייצוב ΔVoΔVi⋅100 [%]\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100\,[\%].

1. המעגל לשינויים. כשהזנר בפריצה הוא מתנהג כמקור קבוע VZ0V_{Z0} בטור עם rZr_Z. לשינויים במתח הכניסה (בזרם עומס קבוע) המקורות הקבועים אינם משפיעים, ונשאר מחלק מתח בין RR ל-rZr_Z:

ΔVoΔVi=rZR+rZ\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}=\frac{r_Z}{R+r_Z}

2. הצבה:

ΔVoΔVi⋅100=233+2⋅100=5.71%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=\frac{2}{33+2}\cdot100=5.71\%

3. בדיקה. כש-VSV_S משתנה מ-5 V5\,\text{V} ל-8 V8\,\text{V}, ΔVo=3⋅235=0.171 V\Delta V_o=3\cdot\frac{2}{35}=0.171\,\text{V}. בנוסף, עם R=33 ΩR=33\,\Omega זרם הזנר נע בין 5−3.3−33⋅0.0435=10.9 mA\frac{5-3.3-33\cdot0.04}{35}=10.9\,\text{mA} ל-8−3.3−33⋅0.0135=124.9 mA\frac{8-3.3-33\cdot0.01}{35}=124.9\,\text{mA} – בתחום התקין.

תשובה: מקדם הייצוב ≈5.71%\approx5.71\%.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק לנורות LED

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא עם נורות LED זהות לחלוטין:

נתוני הטרנזיסטור: VT=2.5VV_T=2.5V , K=100[mAV2]K=100\left[\frac{mA}{V^2}\right].

נתוני LED: VLED=3.5V, ILED=15mAV_{LED}=3.5V,\ I_{LED}=15mA

בזמן t=0t=0 מתח ViV_i עובר מ- 0V0V ל- 5V5V.

א.

חשבו את התנגדות RDSR_{DS} של הטרנזיסטור בזמן הולכה.

(5 נקודות)
ב.

חשב את ערכו של נגד RR כדי שנקודת עבודה של הדיודות תהיה כנדרש, הזניחו את RDSR_{DS}.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את המתח VDSV_{DS} והוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RDS=2 ΩR_{DS}=2\,\Omega

נתון: VT=2.5 VV_T=2.5\,\text{V}, K=100 mAV2K=100\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}; בזמן הולכה Vi=VGS=5 VV_i=V_{GS}=5\,\text{V}.

מבוקש: התנגדות התעלה RDSR_{DS} בזמן הולכה.

1. כשהטרנזיסטור מוליך כמפסק הוא נמצא במצב אוהמי עם VDSV_{DS} קטן מאוד. במצב זה המשוואה ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right] כמעט קווית ב-VDSV_{DS}, והטרנזיסטור מתנהג כנגד:

RDS=12K(VGS−VT)R_{DS}=\frac{1}{2K\left(V_{GS}-V_T\right)}

2. הצבה (K=0.1 AV2K=0.1\,\frac{\text{A}}{\text{V}^2}):

RDS=12⋅0.1⋅(5−2.5)=10.5=2 ΩR_{DS}=\frac{1}{2\cdot0.1\cdot(5-2.5)}=\frac{1}{0.5}=2\,\Omega

תשובה: RDS=2 ΩR_{DS}=2\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

R≈83.3 ΩR\approx83.3\,\Omega

נתון: VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V}, שתי נורות LED זהות במקביל, כל אחת VLED=3.5 VV_{LED}=3.5\,\text{V}, ILED=15 mAI_{LED}=15\,\text{mA}; מזניחים את RDSR_{DS}.

מבוקש: הנגד RR שמבטיח את נקודת העבודה של הנורות.

1. כיווני זרמים. הזרם IDI_D זורם מ-VDDV_{DD} דרך RR מלמעלה למטה, מתפצל בין שתי הנורות (מהאנודה לקתודה), ומתאחד שוב אל הדרֵין של הטרנזיסטור ודרכו לאדמה.

2. הזרם הכולל. הנורות במקביל, ולכל אחת נדרש 15 mA15\,\text{mA} (לפי קירכהוף בצומת):

ID=2⋅ILED=2⋅15=30 mAI_D=2\cdot I_{LED}=2\cdot15=30\,\text{mA}

3. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה VDDV_{DD} – RR – LED – טרנזיסטור (VDS≈0V_{DS}\approx0 כי מזניחים את RDSR_{DS}):

VDD=ID⋅R+VLED ⇒ R=VDD−VLEDID=6−3.50.03=83.33 ΩV_{DD}=I_D\cdot R+V_{LED}\ \Rightarrow\ R=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{I_D}=\frac{6-3.5}{0.03}=83.33\,\Omega

תשובה: R≈83.3 ΩR\approx83.3\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

VDS≈0.06 V<VGS−VT=2.5 VV_{DS}\approx0.06\,\text{V}<V_{GS}-V_T=2.5\,\text{V} – מצב אוהמי

מבוקש: המתח VDSV_{DS}, והוכחה שהטרנזיסטור במצב אוהמי.

1. חישוב VDSV_{DS}. כעת לא מזניחים את RDS=2 ΩR_{DS}=2\,\Omega מסעיף א. בלולאה VDDV_{DD} – RR – LED – RDSR_{DS}:

ID=VDD−VLEDR+RDS=6−3.583.33+2=29.3 mAI_D=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{R+R_{DS}}=\frac{6-3.5}{83.33+2}=29.3\,\text{mA}

VDS=ID⋅RDS=0.0293⋅2=0.0586 V≈0.06 VV_{DS}=I_D\cdot R_{DS}=0.0293\cdot2=0.0586\,\text{V}\approx0.06\,\text{V}

(בקירוב, עם הזרם הנומינלי: VDS=30 mA⋅2 Ω=0.06 VV_{DS}=30\,\text{mA}\cdot2\,\Omega=0.06\,\text{V}.)

2. תנאי למצב אוהמי: VDS<VGS−VTV_{DS}<V_{GS}-V_T.

VGS−VT=5−2.5=2.5 VV_{GS}-V_T=5-2.5=2.5\,\text{V}

VDS=0.06 V<2.5 VV_{DS}=0.06\,\text{V}<2.5\,\text{V} – התנאי מתקיים בהרבה.

3. בדיקה נוספת: במצב רוויה הטרנזיסטור היה מעביר ID(sat)=K(VGS−VT)2=100⋅2.52=625 mAI_{D(sat)}=K(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot2.5^2=625\,\text{mA}, הרבה יותר מ-30 mA30\,\text{mA} שהמעגל החיצוני מאפשר. לכן הזרם נקבע על ידי RR והנורות, והטרנזיסטור "מוגבל" במצב אוהמי עם VDSV_{DS} קטן מאוד – הוא פועל כמפסק סגור.

תשובה: VDS≈0.06 V<VGS−VT=2.5 VV_{DS}\approx0.06\,\text{V}<V_{GS}-V_T=2.5\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מעגלי זרם ישר וזנר

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

באיור לשאלה 9.1 נתון המעגל הבא:

9.1.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 15 msec15\,msec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 100V100V.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5 msec5\,msec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 50V50V.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5 msec5\,msec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 100V100V.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 15 msec15\,msec ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 100V100V.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.2 נתון המעגל הבא:

9.2.

התנגדות RTHR_{TH} שווה ל:

א. 15kΩ15k\Omega

ב. 25kΩ25k\Omega

ג. 20kΩ20k\Omega

ד. 10kΩ10k\Omega

(4 נקודות)
9.3.

במעגל מסוים מחוברים שמונה נגדים במקביל.

ארבעה נגדים הם בעלי 10kΩ10k\Omega וארבעת הנגדים האחרים הם בעלי 5kΩ5k\Omega.

מהי ההתנגדות השקולה?

א. 1.25 kΩ1.25\ k\Omega

ב. 3.75 kΩ3.75\ k\Omega

ג. 0.8333 kΩ0.8333\ k\Omega

ד. 1.833 kΩ1.833\ k\Omega

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.4 נתון המעגל הבא:

9.4.

נתוני דיודות הזנר: מתח קדמי: VF=0VV_F=0V, מתח פריצה: VZ=4VV_Z=4V.

אופיין המעבר של המעגל הוא:

(4 נקודות)
9.5.

במעגל RL מקבילי מדדו את הזרם במקור ואת הזרם בסליל ולהלן התוצאות:

I=10A,IL=6AI=10A\quad,\quad I_L=6A

נתון: XL=10ΩX_L=10\Omega.

מהו ערך הנגד במעגל?

א. 6.5 Ω6.5\ \Omega

ב. 8.5 Ω8.5\ \Omega

ג. 9.5 Ω9.5\ \Omega

ד. 7.5 Ω7.5\ \Omega

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג – τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}, Vo=100 VV_o=100\,\text{V}

סימון על הסרטוט (מצב מתמיד). במצב מתמיד של זרם ישר הקבל מתנהג כנתק, ולכן מסרטטים את המעגל בלי הקבל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד.

•דרך הקבל לא זורם זרם (IC=0I_C=0), ולכן כל הזרם של מקור הזרם, 10 mA10\,\text{mA}, עובר דרך R1R_1 משמאל לימין ואחר כך דרך R2R_2 כלפי מטה (החצים). זה המסלול היחיד שלו.

•הפוטנציאלים: Vo=100 VV_o=100\,\text{V} בקו של המוצא, ו-100+50=150 V100+50=150\,\text{V} בקו השמאלי (מפל של 10 mA⋅5 kΩ=50 V10\,\text{mA}\cdot5\,\text{k}\Omega=50\,\text{V} על R1R_1).

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד שהזרם בו נקבע על ידי מקור הזרם, ולכן מספיק חוק אוהם. את קבוע הזמן מוצאים מהתנגדות תבנין שהקבל רואה בין שני ההדקים שלו.

1. מתח המוצא. הזרם ב-R2R_2 הוא 10 mA10\,\text{mA} מלמעלה למטה, ולכן במצב מתמיד:

Vo=I⋅R2=10 mA⋅10 kΩ=100 VV_o=I\cdot R_2=10\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=100\,\text{V}

2. קבוע הזמן. מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא מחובר, aa ו-bb. מאפסים את המקור הבלתי תלוי (מקור הזרם מוחלף בנתק) ומסרטטים מעגל חדש:

בין הקו של aa לקו של bb מחובר R1R_1. דרך אחרת מ-aa ל-bb הייתה צריכה לעבור דרך מקור הזרם, אבל הוא נתק, ולכן R2R_2 לא משתתף. הקבל רואה רק את R1R_1:

τ=R1⋅C=5 kΩ⋅1 μF=5 ms\tau=R_1\cdot C=5\,\text{k}\Omega\cdot1\,\mu\text{F}=5\,\text{ms}

3. התשובה המתאימה: τ=5 msec\tau=5\,\text{msec} ו-Vo=100 VV_o=100\,\text{V} – תשובה ג.

תשובה: ג.

סעיף 9.2

תשובה:

ג – 20 kΩ20\,\text{k}\Omega

ההדקים והמעגל החדש. את RTHR_{TH} מודדים בין שני ההדקים השמאליים, aa (למעלה) ו-bb (למטה). מאפסים את מקור המתח הבלתי תלוי (מחליפים אותו בקצר) ומסרטטים מעגל חדש:

•הקו הימני, שהיה מחובר להדק החיובי של המקור, התאחד עם הקו התחתון (צבע אחד), כי המקור הוחלף בקצר.

•לכן R3R_3 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת האמצעי לקו התחתון, כלומר במקביל.

בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות, ולכן מספיק חיבור טור ומקביל של נגדים.

1. הצירוף המקבילי:

R2∥R3=10⋅1010+10=5 kΩR_2\parallel R_3=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

2. מההדקים רואים את R1R_1 (בין aa לצומת האמצעי) בטור עם הצירוף:

RTH=R1+R2∥R3=15+5=20 kΩR_{TH}=R_1+R_2\parallel R_3=15+5=20\,\text{k}\Omega

תשובה: ג – 20 kΩ20\,\text{k}\Omega.

סעיף 9.3

תשובה:

ג – 0.8333 kΩ0.8333\,\text{k}\Omega

1. ארבעה נגדים זהים של 10 kΩ10\,\text{k}\Omega במקביל: 104=2.5 kΩ\frac{10}{4}=2.5\,\text{k}\Omega.

2. ארבעה נגדים זהים של 5 kΩ5\,\text{k}\Omega במקביל: 54=1.25 kΩ\frac{5}{4}=1.25\,\text{k}\Omega.

3. שתי הקבוצות במקביל:

Req=2.5⋅1.252.5+1.25=3.1253.75=0.8333 kΩR_{eq}=\frac{2.5\cdot1.25}{2.5+1.25}=\frac{3.125}{3.75}=0.8333\,\text{k}\Omega

תשובה: ג – 0.8333 kΩ0.8333\,\text{k}\Omega.

סעיף 9.4

תשובה:

א – Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2} עד ∣Vi∣=8 V|V_i|=8\,\text{V}, הגבלה ב-±4 V\pm4\,\text{V}

1. צירוף הדיודות. שתי דיודות הזנר מחוברות בטור, גב אל גב (קתודה מול קתודה). בכל קוטביות של VoV_o אחת מהן מוטה קדימה (VF=0 VV_F=0\,\text{V}) והשנייה אחורה, ולכן הצירוף מוליך רק כאשר ∣Vo∣|V_o| מגיע ל-VZ+VF=4+0=4 VV_Z+V_F=4+0=4\,\text{V}.

2. כשהדיודות אינן מוליכות שני הנגדים RR יוצרים מחלק מתח שווה:

Vo=Vi⋅RR+R=Vi2V_o=V_i\cdot\frac{R}{R+R}=\frac{V_i}{2}

קו בשיפוע 12\frac{1}{2} דרך הראשית.

3. נקודות השבירה. הדיודות מתחילות להוליך כש-∣Vo∣=4 V|V_o|=4\,\text{V}, כלומר כש-∣Vi∣=2⋅4=8 V|V_i|=2\cdot4=8\,\text{V}. מעבר לכך המוצא מוגבל ל-Vo=+4 VV_o=+4\,\text{V} (עבור Vi>8 VV_i>8\,\text{V}) ול-Vo=−4 VV_o=-4\,\text{V} (עבור Vi<−8 VV_i<-8\,\text{V}).

4. האופיין: שיפוע חיובי, רוויה ב-±4 V\pm4\,\text{V} ושבירה ב-Vi=±8 VV_i=\pm8\,\text{V} – זה הגרף א.

V_i (V)V_o (V)-10-5510-55(-8, -4)(8, 4)

תשובה: א.

סעיף 9.5

תשובה:

ד – 7.5 Ω7.5\,\Omega

נתון: I=10 AI=10\,\text{A} (הזרם במקור), IL=6 AI_L=6\,\text{A}, XL=10 ΩX_L=10\,\Omega; הנגד והסליל במקביל.

1. המתח על הענפים (משותף לשניהם במעגל מקבילי):

V=IL⋅XL=6⋅10=60 VV=I_L\cdot X_L=6\cdot10=60\,\text{V}

2. זרם הנגד. זרם הנגד בפאזה עם המתח וזרם הסליל מפגר ב-90∘90^\circ, ולכן הם מתחברים וקטורית:

I=IR2+IL2 ⇒ IR=I2−IL2=102−62=8 AI=\sqrt{I_R^2+I_L^2}\ \Rightarrow\ I_R=\sqrt{I^2-I_L^2}=\sqrt{10^2-6^2}=8\,\text{A}

3. ערך הנגד:

R=VIR=608=7.5 ΩR=\frac{V}{I_R}=\frac{60}{8}=7.5\,\Omega

תשובה: ד – 7.5 Ω7.5\,\Omega.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.