דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2023 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2023 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · משפט תבנין, זרם קצר והעברת הספק מרבי

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל תבנין מהדקי נגד העומס RLR_L.

(12 נקודות)
ב.

אם מקצרים את נגד העומס, מהו הזרם שיזרום דרך הנגד?

(4 נקודות)
ג.

נתון שהנגד RLR_L רגיש לטמפרטורה לפי הנוסחה: RL=20k⋅[1+0.003⋅(T−20)]R_L=20k\cdot\left[1+0.003\cdot(T-20)\right].

באיזו טמפרטורה תהיה העברת הספק מקסימלית?

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vth=Vab=12 VV_{th}=V_{ab}=12\,\text{V}, Rth=21.33 kΩR_{th}=21.33\,\text{k}\Omega

נתון: I1=5 mAI_1=5\,\text{mA}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=8 kΩR_2=8\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=10 kΩR_4=10\,\text{k}\Omega, R5=5 kΩR_5=5\,\text{k}\Omega, V1=12 VV_1=12\,\text{V}.

מבוקש: מעגל תבנין בין aa ל-bb (אחרי שמוציאים את RLR_L): המתח Vth=VabV_{th}=V_{ab} וההתנגדות RthR_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מוציאים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th} (בסרטוטים הם מסומנים VTHV_{TH} ו-RTHR_{TH}).

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-RLR_L מנותק, עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}. VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו של ההדק aa, ו-VbV_b הוא הפוטנציאל של הקו של ההדק bb.

•ההדק aa פתוח, ולכן ב-R2R_2 וב-R3R_3 לא זורם זרם ואין עליהם מפל מתח. לכן הקו של aa באותו פוטנציאל כמו הקו העליון השמאלי (אותו צבע), והקו התחתון השמאלי באותו פוטנציאל כמו האדמה (אותו צבע).

•החיצים מראים את הזרמים: 5 mA5\,\text{mA} של מקור הזרם יורדים דרך R1R_1, ו-0.8 mA0.8\,\text{mA} זורמים מ-V1V_1 דרך R5R_5 מימין לשמאל ואז דרך R4R_4 כלפי מטה.

בחירת השיטה. כש-RLR_L מנותק, החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק בקו האדמה, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם. לכן כל חלק מחושב לבד, ובכל חלק יש נעלם אחד: VaV_a בשמאלי ו-VbV_b בימני. אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: בשמאלי מספיקה המרת מקור (או חוק אוהם על R1R_1), ובימני מחלק מתח.

1. הצד השמאלי – המרת מקור. מקור הזרם I1I_1 (חץ כלפי מעלה) במקביל ל-R1R_1 שקול למקור מתח בטור עם R1R_1, שהדק ה-++ שלו למעלה:

VTH1=I1⋅R1=5 mA⋅4 kΩ=20 VV_{TH1}=I_1\cdot R_1=5\,\text{mA}\cdot4\,\text{k}\Omega=20\,\text{V}

2. כפי שרואים בסרטוט, ב-R2R_2 וב-R3R_3 אין מפל מתח, ולכן הקו של aa נמצא ב-20 V20\,\text{V}. מהדק aa ועד האדמה רואים את המקור השקול בטור עם שלושת הנגדים:

Va=20 VV_a=20\,\text{V}, RTH1=R1+R2+R3=4+8+6=18 kΩR_{TH1}=R_1+R_2+R_3=4+8+6=18\,\text{k}\Omega

3. הצד הימני – מחלק מתח. ההדק bb פתוח, ולכן R5R_5 ו-R4R_4 בטור על מקור המתח (הזרם זורם מהדק ה-++ של V1V_1 דרך R5R_5 מימין לשמאל, ואז דרך R4R_4 כלפי מטה לאדמה). המתח בצומת bb:

Vb=V1⋅R4R4+R5=12⋅1010+5=8 VV_b=V_1\cdot\frac{R_4}{R_4+R_5}=12\cdot\frac{10}{10+5}=8\,\text{V}

4. מתח תבנין:

Vth=Vab=Va−Vb=20−8=12 VV_{th}=V_{ab}=V_a-V_b=20-8=12\,\text{V} (הדק aa חיובי).

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור הזרם I1I_1 מוחלף בנתק, ומקור המתח V1V_1 מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

5. במעגל החדש יש חמישה צבעים. מההדק aa הדרך היחידה עוברת ברצף: a→R2→R1→R3→0 Va\to R_2\to R_1\to R_3\to 0\,\text{V}. במקום של מקור הזרם יש נתק, ולכן אין דרך עוקפת, ושלושת הנגדים בטור:

RTH1=R1+R2+R3=18 kΩR_{TH1}=R_1+R_2+R_3=18\,\text{k}\Omega

6. בצד הימני הקו העליון הימני התאחד עם קו האדמה, כי V1V_1 הוחלף בקצר. לכן R4R_4 ו-R5R_5 מחוברים שניהם בין הקו של bb לקו האדמה, כלומר במקביל:

RTH2=R4∥R5=10⋅510+5=3.333 kΩR_{TH2}=R_4\parallel R_5=\frac{10\cdot5}{10+5}=3.333\,\text{k}\Omega

7. התנגדות תבנין – זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך שלושת הנגדים השמאליים אל קו האדמה, ומשם דרך R4∥R5R_4\parallel R_5 אל bb. שני החלקים בטור:

Rth=RTH1+RTH2=18+3.333=21.333 kΩR_{th}=R_{TH1}+R_{TH2}=18+3.333=21.333\,\text{k}\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח Vth=12 VV_{th}=12\,\text{V} בטור עם נגד Rth=21.33 kΩR_{th}=21.33\,\text{k}\Omega, כשההדק החיובי של המקור פונה ל-aa. אל ההדקים aa ו-bb מחברים את RLR_L:

תשובה: מעגל תבנין: מקור Vth=12 VV_{th}=12\,\text{V} (הדק aa חיובי) בטור עם Rth=21.33 kΩR_{th}=21.33\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

IN=0.5625 mAI_N=0.5625\,\text{mA} (מ-aa ל-bb)

מקצרים את RLR_L, כלומר מחברים את aa ל-bb בחוט. הזרם בקצר הוא זרם נורטון של המעגל, ונחשב אותו ממעגל תבנין שמצאנו בסעיף א.

1. בקצר, ההדקים aa ו-bb באותו פוטנציאל, וכל מתח תבנין נופל על RthR_{th}. ההדק החיובי של המקור פונה ל-aa, ולכן הזרם זורם בקצר מ-aa ל-bb (החץ INI_N):

IN=VthRth=12 V21.333 kΩ=0.5625 mAI_N=\frac{V_{th}}{R_{th}}=\frac{12\,\text{V}}{21.333\,\text{k}\Omega}=0.5625\,\text{mA}

תשובה: IN=0.5625 mAI_N=0.5625\,\text{mA}, בכיוון מ-aa ל-bb.

סעיף ג

תשובה:

T≈42.2∘CT\approx42.2^\circ\text{C}

נתון: RL(T)=20 kΩ⋅[1+0.003⋅(T−20)]R_L(T)=20\,\text{k}\Omega\cdot\left[1+0.003\cdot(T-20)\right], Rth=21.333 kΩR_{th}=21.333\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הטמפרטורה שבה העומס מקבל הספק מרבי.

לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין. לכן נשווה ונחלץ את TT.

1. תנאי ההספק המרבי:

RL=Rth=21.333 kΩR_L=R_{th}=21.333\,\text{k}\Omega

2. נציב בנוסחת הנגד:

20⋅[1+0.003⋅(T−20)]=21.33320\cdot\left[1+0.003\cdot(T-20)\right]=21.333

1+0.003⋅(T−20)=21.33320=1.06671+0.003\cdot(T-20)=\frac{21.333}{20}=1.0667

T−20=0.06670.003=22.22T-20=\frac{0.0667}{0.003}=22.22

T=42.22∘CT=42.22^\circ\text{C}

תשובה: T≈42.2∘CT\approx42.2^\circ\text{C}.

שאלה 2 · שיטת מתחי צמתים והספקי מקורות

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a, b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם הוא מקור ואיזה מהם הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=8 VV_b=8\,\text{V}

נתון: I1=6 mAI_1=6\,\text{mA}, V1=4 VV_1=4\,\text{V}, V2=12 VV_2=12\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=3 kΩR_2=3\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=2 kΩR_4=2\,\text{k}\Omega, R5=4 kΩR_5=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים את הצמתים, את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו התחתון כולו נמצא בה.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של aa כולל גם את התיל העליון השמאלי עד R5R_5. הקו של bb מחבר את R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4.

•הקו הימני מחובר להדק ה-++ של V2V_2, שהדק ה-−- שלו באדמה, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}.

•במקור V1V_1 הדק ה-−- למעלה וה-++ באדמה, ולכן הקו שבין R3R_3 ל-V1V_1 נמצא ב-−4 V-4\,\text{V}.

•הקו שבין R1R_1 למקור הזרם אינו צומת שהזרם מתפצל בו: R1R_1 בטור עם מקור הזרם, ולכן זורם בו בדיוק I1=6 mAI_1=6\,\text{mA} כלפי מעלה אל aa, והפוטנציאל של הקו הזה לא נדרש בסעיף זה.

•החיצים מגדירים את כיווני הזרמים בנגדים: I2I_2 מ-aa אל bb, I5I_5 מ-aa אל הקו של 12 V12\,\text{V}, I3I_3 מ-bb כלפי מטה, I4I_4 מ-bb אל הקו של 12 V12\,\text{V}. זרם שיוצא שלילי זורם בפועל הפוך לחץ.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים מהסרטוט:

•מתחי צמתים: אחרי שבוחרים את האדמה כנקודת ייחוס, שני קווים נקבעים ישירות על ידי מקורות המתח (12 V12\,\text{V} ו-−4 V-4\,\text{V}), ונשארים שני נעלמים, VaV_a ו-VbV_b. כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים. זרם החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם, ונשארים שני נעלמים – גם כאן שתי משוואות. אבל אחרי שמוצאים את זרמי החוגים צריך עוד לחשב מהם את המתחים.

מספר המשוואות שווה, והשאלה מבקשת בדיוק את VaV_a ו-VbV_b, ולכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. נעבוד ביחידות mA\text{mA}, kΩ\text{k}\Omega, V\text{V}.

1. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרשי הפוטנציאלים שבסרטוט:

I2=Va−Vb3I_2=\frac{V_a-V_b}{3}, I5=Va−124I_5=\frac{V_a-12}{4}, I3=Vb−(−4)2I_3=\frac{V_b-(-4)}{2}, I4=Vb−122I_4=\frac{V_b-12}{2}

2. KCL בצומת aa (נכנס I1I_1, יוצאים I2I_2 ו-I5I_5):

Va−Vb3+Va−124−6=0\frac{V_a-V_b}{3}+\frac{V_a-12}{4}-6=0

3. KCL בצומת bb (נכנס I2I_2, יוצאים I3I_3 ו-I4I_4; העברנו הכול לאגף אחד):

Vb−Va3+Vb−(−4)2+Vb−122=0\frac{V_b-V_a}{3}+\frac{V_b-(-4)}{2}+\frac{V_b-12}{2}=0

4. נסדר בצורת מטריצה:

(13+14)Va−13Vb=6+3=9\left(\frac13+\frac14\right)V_a-\frac13V_b=6+3=9

−13Va+(13+12+12)Vb=−2+6=4-\frac13V_a+\left(\frac13+\frac12+\frac12\right)V_b=-2+6=4

5. מהמשוואה השנייה: Va=4Vb−12V_a=4V_b-12. נציב בראשונה:

0.5833⋅(4Vb−12)−0.3333Vb=9 ⇒ 2Vb=16 ⇒ Vb=8 V0.5833\cdot(4V_b-12)-0.3333V_b=9\ \Rightarrow\ 2V_b=16\ \Rightarrow\ V_b=8\,\text{V}

Va=4⋅8−12=20 VV_a=4\cdot8-12=20\,\text{V}

6. הזרמים בסרטוט: I2=20−83=4 mAI_2=\frac{20-8}{3}=4\,\text{mA}, I5=20−124=2 mAI_5=\frac{20-12}{4}=2\,\text{mA}, I3=8+42=6 mAI_3=\frac{8+4}{2}=6\,\text{mA}, I4=8−122=−2 mAI_4=\frac{8-12}{2}=-2\,\text{mA} (I4I_4 זורם בפועל מהקו של 12 V12\,\text{V} אל bb). בדיקה בצמתים: ב-aa: 4+2=64+2=6, וב-bb: 4=6+(−2)4=6+(-2). מתאים.

תשובה: Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=8 VV_b=8\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PI1=264 mWP_{I1}=264\,\text{mW} (מקור), PV1=24 mWP_{V1}=24\,\text{mW} (מקור), PV2=0P_{V2}=0

מבוקש: ההספק של כל אחד משלושת המקורות, ואם הוא מוסר הספק (מקור) או קולט הספק (צרכן).

מקור מוסר הספק כאשר הזרם יוצא מהדק ה-++ שלו. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאלים Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=8 VV_b=8\,\text{V} והזרמים I2=4 mAI_2=4\,\text{mA}, I5=2 mAI_5=2\,\text{mA}, I3=6 mAI_3=6\,\text{mA}, I4=−2 mAI_4=-2\,\text{mA} בכיווני החיצים. מהם נמצא לכל מקור את המתח עליו ואת הזרם דרכו.

1. מקור הזרם I1I_1. הזרם 6 mA6\,\text{mA} יוצא מראש המקור, עובר דרך R1R_1 כלפי מעלה אל aa. המתח בראש המקור (ביחס לאדמה) גדול מ-VaV_a במפל על R1R_1:

VI1=Va+I1⋅R1=20+6⋅4=44 VV_{I1}=V_a+I_1\cdot R_1=20+6\cdot4=44\,\text{V}

PI1=VI1⋅I1=44⋅6=264 mWP_{I1}=V_{I1}\cdot I_1=44\cdot6=264\,\text{mW}

הזרם יוצא מההדק בעל המתח הגבוה, ולכן I1I_1 מוסר הספק (מקור).

2. מקור המתח V1V_1. הזרם ב-R3R_3 מ-bb כלפי מטה אל המקור הוא I3I_3:

IV1=Vb−(−4)R3=8+42=6 mAI_{V1}=\frac{V_b-(-4)}{R_3}=\frac{8+4}{2}=6\,\text{mA}

הזרם נכנס להדק ה-−- של V1V_1 (למעלה) ויוצא מהדק ה-++ (לאדמה), כלומר יוצא מהדק ה-++:

PV1=V1⋅IV1=4⋅6=24 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=4\cdot6=24\,\text{mW} – מוסר הספק (מקור).

3. מקור המתח V2V_2. נכתוב KCL בצומת העליון של V2V_2 (הקו של 12 V12\,\text{V}). אליו נכנסים I4I_4 (זרם R4R_4 מ-bb אל הצומת): Vb−12R4=8−122=−2 mA\frac{V_b-12}{R_4}=\frac{8-12}{2}=-2\,\text{mA}, ו-I5I_5 (זרם R5R_5 מ-aa אל הצומת): Va−12R5=20−124=2 mA\frac{V_a-12}{R_5}=\frac{20-12}{4}=2\,\text{mA}. לכן הזרם הנכנס ל-V2V_2 מלמעלה:

IV2=−2+2=0I_{V2}=-2+2=0

PV2=V2⋅IV2=0P_{V2}=V_2\cdot I_{V2}=0 – V2V_2 אינו מוסר ואינו קולט הספק.

4. בדיקה – מאזן הספקים. ההספקים בנגדים:

PR1=62⋅4=144P_{R1}=6^2\cdot4=144, PR2=(20−8)23=48P_{R2}=\frac{(20-8)^2}{3}=48, PR3=62⋅2=72P_{R3}=6^2\cdot2=72, PR4=22⋅2=8P_{R4}=2^2\cdot2=8, PR5=22⋅4=16P_{R5}=2^2\cdot4=16 (ב-mW\text{mW})

סך הכל 288 mW=264+24288\,\text{mW}=264+24, כנדרש.

תשובה: PI1=264 mWP_{I1}=264\,\text{mW} (מקור), PV1=24 mWP_{V1}=24\,\text{mW} (מקור), PV2=0P_{V2}=0 (הזרם דרכו אפס).

שאלה 3 · שיטת הסופרפוזיציה במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו את הזרם II בשיטת סופרפוזיציה.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

Iˉ=9.513∠99.22∘ A\bar I=9.513\angle99.22^\circ\,\text{A}

נתון: R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, XL=15 ΩX_L=15\,\Omega, XC=25 ΩX_C=25\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, Vˉ1=65∠25∘ V\bar V_1=65\angle25^\circ\,\text{V}, Vˉ2=100∠−30∘ V\bar V_2=100\angle-30^\circ\,\text{V}, Iˉ1=15∠50∘ A\bar I_1=15\angle50^\circ\,\text{A}.

מבוקש: הזרם Iˉ\bar I בענף של הקבל, בכיוון החץ (משמאל לימין).

בחירת השיטה. השאלה מכתיבה את שיטת הסופרפוזיציה: מפעילים כל מקור לבד, מקור מתח שאינו פועל מקצרים, ומקור זרם שאינו פועל מנתקים. הזרם המבוקש הוא סכום שלושת הזרמים החלקיים. (בשיטת מתחי הצמתים היה מספיק נעלם אחד – הצומת העליון, כשהצומת התחתון האמצעי הוא נקודת הייחוס – ובה נבדוק את התוצאה בסוף.)

כיוון הקפה: בכל המעגלים החלקיים נגדיר את הזרם עם כיוון החץ: בחוט העליון משמאל לימין, כלומר עם כיוון השעון בלולאה החיצונית.

1. העכבה של הלולאה. כשמקור הזרם מנותק נשארת לולאה אחת שכל הרכיבים בה בטור:

Z=R1+jXL−jXC+R2=20+j15−j25+10=30−j10=31.62∠−18.43∘ ΩZ=R_1+jX_L-jX_C+R_2=20+j15-j25+10=30-j10=31.62\angle-18.43^\circ\,\Omega

2. V1V_1 לבד (V2V_2 מקוצר, I1I_1 מנותק). המעגל החלקי:

•V2V_2 הוחלף בתיל, ולכן הקו התחתון הימני והקו התחתון האמצעי הם קו אחד (צבע אחד). במקום מקור הזרם נשארו שני קצוות פתוחים, ודרכם לא זורם זרם.

•נשארה לולאה אחת: כל הרכיבים בטור, ובכולם זורם אותו זרם Iˉ′\bar I' (החץ הכחול).

בכיוון ההקפה הזרם עובר דרך V1V_1 מהדק ה-++ (ימין) להדק ה-−- (שמאל), כלומר המקור פועל נגד כיוון הזרם, ולכן סימנו שלילי:

Iˉ′=−Vˉ1Z=−65∠25∘31.62∠−18.43∘=−2.055∠43.43∘=2.055∠−136.57∘ A\bar I'=\frac{-\bar V_1}{Z}=\frac{-65\angle25^\circ}{31.62\angle-18.43^\circ}=-2.055\angle43.43^\circ=2.055\angle-136.57^\circ\,\text{A}

3. V2V_2 לבד (V1V_1 מקוצר, I1I_1 מנותק). המעגל החלקי:

•עכשיו V1V_1 הוחלף בתיל, והקו התחתון השמאלי התאחד עם הקו התחתון האמצעי. שוב נשארה לולאה אחת עם הזרם Iˉ′′\bar I''.

בכיוון ההקפה הזרם יוצא מהדק ה-++ של V2V_2 (שמאל), כלומר המקור דוחף בכיוון הזרם:

Iˉ′′=Vˉ2Z=100∠−30∘31.62∠−18.43∘=3.162∠−11.57∘ A\bar I''=\frac{\bar V_2}{Z}=\frac{100\angle-30^\circ}{31.62\angle-18.43^\circ}=3.162\angle-11.57^\circ\,\text{A}

4. I1I_1 לבד (שני מקורות המתח מקוצרים). המעגל החלקי:

•שני מקורות המתח הוחלפו בתיל, ולכן כל הקו התחתון הוא קו אחד (צבע אחד), מהקצה השמאלי של R1R_1 ועד הקצה הימני של R2R_2.

•מקור הזרם מחובר בין הקו התחתון לצומת העליון. מהצומת העליון יש שתי דרכים חזרה אל הקו התחתון: דרך XLX_L ו-R1R_1 משמאל, ודרך XCX_C ו-R2R_2 מימין. שני הענפים מחוברים בין אותם שני קווים, כלומר במקביל, והזרם Iˉ′′′\bar I''' הוא החלק שעובר בענף הימני.

מקור הזרם מכניס את Iˉ1\bar I_1 לצומת העליון, והוא מתחלק בין הענף השמאלי Z1=R1+jXL=20+j15=25∠36.87∘ ΩZ_1=R_1+jX_L=20+j15=25\angle36.87^\circ\,\Omega לבין הענף הימני Z2=R2−jXC=10−j25 ΩZ_2=R_2-jX_C=10-j25\,\Omega. לפי מחלק זרם, הזרם בענף הימני (בכיוון החץ):

Iˉ′′′=Iˉ1⋅Z1Z1+Z2=15∠50∘⋅25∠36.87∘31.62∠−18.43∘=11.858∠105.30∘ A\bar I'''=\bar I_1\cdot\frac{Z_1}{Z_1+Z_2}=15\angle50^\circ\cdot\frac{25\angle36.87^\circ}{31.62\angle-18.43^\circ}=11.858\angle105.30^\circ\,\text{A}

5. סכום הזרמים. נעבור לצורה קרטזית ונחבר:

Iˉ′=2.055∠−136.57∘=−1.493−j1.413\bar I'=2.055\angle-136.57^\circ=-1.493-j1.413

Iˉ′′=3.162∠−11.57∘=3.098−j0.634\bar I''=3.162\angle-11.57^\circ=3.098-j0.634

Iˉ′′′=11.858∠105.30∘=−3.130+j11.438\bar I'''=11.858\angle105.30^\circ=-3.130+j11.438

Iˉ=Iˉ′+Iˉ′′+Iˉ′′′=−1.525+j9.391 A\bar I=\bar I'+\bar I''+\bar I'''=-1.525+j9.391\,\text{A}

6. נחזור לצורה קוטבית:

∣Iˉ∣=1.5252+9.3912=9.513 A|\bar I|=\sqrt{1.525^2+9.391^2}=9.513\,\text{A}, φ=180∘−arctan⁡9.3911.525=99.22∘\varphi=180^\circ-\arctan\frac{9.391}{1.525}=99.22^\circ

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. במעגל המקורי נבחר את הצומת התחתון האמצעי כנקודת ייחוס, ונסמן ב-VˉT\bar V_T את מתח הצומת העליון.

7. ההדק החיובי של V1V_1 פונה לנקודת הייחוס, ולכן הקו התחתון השמאלי נמצא ב-−Vˉ1-\bar V_1. כך גם ב-V2V_2: הקו התחתון הימני נמצא ב-−Vˉ2-\bar V_2.

8. KCL בצומת העליון: הזרם Iˉ1\bar I_1 נכנס, ויוצאים הזרם בענף השמאלי והזרם Iˉ\bar I בענף הימני:

Iˉ1=VˉT+Vˉ1Z1+VˉT+Vˉ2Z2\bar I_1=\frac{\bar V_T+\bar V_1}{Z_1}+\frac{\bar V_T+\bar V_2}{Z_2}

VˉT=Iˉ1−Vˉ1Z1−Vˉ2Z21Z1+1Z2=4.179+j9.7290.04579+j0.01048≈225.39∠53.86∘ V\bar V_T=\frac{\bar I_1-\frac{\bar V_1}{Z_1}-\frac{\bar V_2}{Z_2}}{\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}}=\frac{4.179+j9.729}{0.04579+j0.01048}\approx 225.39\angle53.86^\circ\,\text{V}

9. Iˉ=VˉT+Vˉ2Z2≈9.513∠99.22∘ A\bar I=\frac{\bar V_T+\bar V_2}{Z_2}\approx 9.513\angle99.22^\circ\,\text{A}. מתאים.

תשובה: Iˉ=9.513∠99.22∘ A\bar I=9.513\angle99.22^\circ\,\text{A}.

שאלה 4 · מתח צומת והספקים במעגל חילופין

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח VV.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים בנגדים.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉ=75.82∠−28.13∘ V\bar V=75.82\angle-28.13^\circ\,\text{V}

נתון: IˉS1=10∠25∘ A\bar I_{S1}=10\angle25^\circ\,\text{A}, IˉS2=15∠90∘ A\bar I_{S2}=15\angle90^\circ\,\text{A}, XL1=5 ΩX_{L1}=5\,\Omega, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R3=15 ΩR_3=15\,\Omega, ובענף האמצעי XC=6 ΩX_C=6\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, XL2=8 ΩX_{L2}=8\,\Omega בטור.

מבוקש: המתח Vˉ\bar V של הצומת העליון ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט.

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו התחתון כולו נמצא בה.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (המתחים הם פאזורים, אבל הסימון זהה). הצומת VV הוא הקו שאליו מחוברים R1R_1, R3R_3 והענף האמצעי – הצומת היחיד שהזרם מתפצל בו, מלבד האדמה.

•שאר הקווים (בין IS1I_{S1} ל-XL1X_{L1}, בין XL1X_{L1} ל-R1R_1, בין R3R_3 ל-IS2I_{S2}, ובין הרכיבים של הענף האמצעי) מחברים רק שני רכיבים בטור. אין בהם פיצול זרם, ולכן הם אינם צמתים שצריך לכתוב להם משוואה.

•כיוונים: IˉS1\bar I_{S1} (חץ כלפי מעלה) דוחף זרם דרך XL1X_{L1} ו-R1R_1 משמאל לימין אל הצומת VV. IˉS2\bar I_{S2} (חץ כלפי מטה) מושך זרם מהצומת VV דרך R3R_3 משמאל לימין ומטה לאדמה. בענף האמצעי נסמן את הזרם IˉR2\bar I_{R2} כלפי מטה.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, Vˉ\bar V, ומשוואה אחת. גם בשיטת זרמי החוגים אין מערכת: בכל אחד משני החוגים יש מקור זרם, ולכן זרם החוג השמאלי הוא IˉS1\bar I_{S1} וזרם החוג הימני הוא IˉS2\bar I_{S2}, ובענף האמצעי זורם ההפרש שלהם. שתי הדרכים נותנות אותה משוואה; נכתוב אותה כמשוואת צומת, כי המבוקש הוא מתח הצומת.

הרכיבים שבטור עם מקורות הזרם (XL1X_{L1}, R1R_1 ו-R3R_3) אינם משנים את הזרם שהמקור מכניס לצומת, ולכן הצומת VV מקבל בדיוק IˉS1\bar I_{S1} ומוסר בדיוק IˉS2\bar I_{S2}. נכתוב KCL בצומת.

1. עכבת הענף האמצעי:

Zm=−jXC+R2+jXL2=−j6+5+j8=5+j2=5.385∠21.80∘ ΩZ_m=-jX_C+R_2+jX_{L2}=-j6+5+j8=5+j2=5.385\angle21.80^\circ\,\Omega

2. KCL בצומת VV (הזרם בענף האמצעי לפי חוק אוהם: IˉR2=VˉZm\bar I_{R2}=\frac{\bar V}{Z_m}):

VˉZm−IˉS1+IˉS2=0 ⇒ VˉZm=IˉS1−IˉS2\frac{\bar V}{Z_m}-\bar I_{S1}+\bar I_{S2}=0\ \Rightarrow\ \frac{\bar V}{Z_m}=\bar I_{S1}-\bar I_{S2}

3. נחשב את הפרש הזרמים בצורה קרטזית:

IˉS1=10∠25∘=9.063+j4.226 A\bar I_{S1}=10\angle25^\circ=9.063+j4.226\,\text{A}, IˉS2=15∠90∘=j15 A\bar I_{S2}=15\angle90^\circ=j15\,\text{A}

IˉS1−IˉS2=9.063−j10.774=14.079∠−49.93∘ A\bar I_{S1}-\bar I_{S2}=9.063-j10.774=14.079\angle-49.93^\circ\,\text{A}

4. נכפול בעכבה:

Vˉ=14.079∠−49.93∘⋅5.385∠21.80∘=75.82∠−28.13∘ V\bar V=14.079\angle-49.93^\circ\cdot5.385\angle21.80^\circ=75.82\angle-28.13^\circ\,\text{V}

תשובה: Vˉ=75.82∠−28.13∘ V\bar V=75.82\angle-28.13^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PR1=1 kWP_{R1}=1\,\text{kW}, PR2=991.1 WP_{R2}=991.1\,\text{W}, PR3=3.375 kWP_{R3}=3.375\,\text{kW}

מבוקש: ההספק (הממוצע) בכל אחד משלושת הנגדים, P=∣Iˉ∣2⋅RP=|\bar I|^2\cdot R.

(ערכי הפאזורים נלקחים כערכים יעילים.) נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: בכל נגד זורם הזרם של הענף שלו, בכיווני החיצים.

1. R1R_1 בטור עם מקור הזרם IS1I_{S1}, ולכן הזרם בו ∣IˉS1∣=10 A|\bar I_{S1}|=10\,\text{A}:

PR1=∣IˉS1∣2⋅R1=102⋅10=1000 W=1 kWP_{R1}=|\bar I_{S1}|^2\cdot R_1=10^2\cdot10=1000\,\text{W}=1\,\text{kW}

2. R3R_3 בטור עם מקור הזרם IS2I_{S2}, ולכן הזרם בו ∣IˉS2∣=15 A|\bar I_{S2}|=15\,\text{A}:

PR3=∣IˉS2∣2⋅R3=152⋅15=3375 W=3.375 kWP_{R3}=|\bar I_{S2}|^2\cdot R_3=15^2\cdot15=3375\,\text{W}=3.375\,\text{kW}

3. R2R_2 בענף האמצעי. הזרם בענף לפי חוק אוהם:

IˉR2=VˉZm=75.82∠−28.13∘5.385∠21.80∘=14.079∠−49.93∘ A\bar I_{R2}=\frac{\bar V}{Z_m}=\frac{75.82\angle-28.13^\circ}{5.385\angle21.80^\circ}=14.079\angle-49.93^\circ\,\text{A}

PR2=∣IˉR2∣2⋅R2=14.0792⋅5=991.1 WP_{R2}=|\bar I_{R2}|^2\cdot R_2=14.079^2\cdot5=991.1\,\text{W}

תשובה: PR1=1 kWP_{R1}=1\,\text{kW}, PR2=991.1 WP_{R2}=991.1\,\text{W}, PR3=3.375 kWP_{R3}=3.375\,\text{kW}.

שאלה 5 · הספק במעגל RC עם אות לא סינוסי

באיור לשאלה 5 נתון המעגל הבא:

נתון מתח המבוא: v(t)=−1+2⋅sin⁡(200⋅t+45∘)+3⋅sin⁡(400⋅t+115∘)v(t)=-1+2\cdot\sin(200\cdot t+45^\circ)+3\cdot\sin(400\cdot t+115^\circ)

חשבו את ההספק הנמסר באמצעות המקור.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

P≈46 mWP\approx46\,\text{mW}

נתון: R=100 ΩR=100\,\Omega, C=50 μFC=50\,\mu\text{F}, ומתח המבוא בנוי ממרכיב ישר −1 V-1\,\text{V} ושתי הרמוניות: 2 V2\,\text{V} (שיא) ב-ω1=200 rad/s\omega_1=200\,\text{rad/s} ו-3 V3\,\text{V} (שיא) ב-ω2=400 rad/s\omega_2=400\,\text{rad/s}.

מבוקש: ההספק הממוצע שהמקור מוסר.

המעגל לינארי, ולכן נחשב את הזרם לכל מרכיב בנפרד (סופרפוזיציה). הקבל אינו צורך הספק ממוצע, ולכן כל ההספק שהמקור מוסר מתפזר בנגד: P=Irms2⋅RP=I_{rms}^2\cdot R, כאשר Irms2I_{rms}^2 הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של מרכיבי הזרם. הזרם II מוגדר יוצא מהדק ה-++ של המקור ועובר דרך RR ו-CC.

1. המרכיב הישר. בזרם ישר הקבל הוא נתק, ולכן:

I0=V0R+∞=0I_0=\frac{V_0}{R+\infty}=0

2. ההרמוניה הראשונה (ω1=200 rad/s\omega_1=200\,\text{rad/s}):

XC1=1ω1C=1200⋅50⋅10−6=100 ΩX_{C1}=\frac{1}{\omega_1C}=\frac{1}{200\cdot50\cdot10^{-6}}=100\,\Omega

Iˉ1=Vˉ1R−jXC1=2∠45∘100−j100=2∠45∘141.42∠−45∘=14.142∠90∘ mA\bar I_1=\frac{\bar V_1}{R-jX_{C1}}=\frac{2\angle45^\circ}{100-j100}=\frac{2\angle45^\circ}{141.42\angle-45^\circ}=14.142\angle90^\circ\,\text{mA} (ערך שיא)

3. ההרמוניה השנייה (ω2=400 rad/s\omega_2=400\,\text{rad/s}):

XC2=1ω2C=1400⋅50⋅10−6=50 ΩX_{C2}=\frac{1}{\omega_2C}=\frac{1}{400\cdot50\cdot10^{-6}}=50\,\Omega

Iˉ2=Vˉ2R−jXC2=3∠115∘100−j50=3∠115∘111.80∠−26.57∘=26.83∠141.57∘ mA\bar I_2=\frac{\bar V_2}{R-jX_{C2}}=\frac{3\angle115^\circ}{100-j50}=\frac{3\angle115^\circ}{111.80\angle-26.57^\circ}=26.83\angle141.57^\circ\,\text{mA} (ערך שיא)

4. הערך היעיל של הזרם (כל ערך שיא מחולק ב-2\sqrt2):

Irms=02+(14.1422)2+(26.832)2=100+360=21.45 mAI_{rms}=\sqrt{0^2+\left(\frac{14.142}{\sqrt2}\right)^2+\left(\frac{26.83}{\sqrt2}\right)^2}=\sqrt{100+360}=21.45\,\text{mA}

5. ההספק:

P=Irms2⋅R=(21.45⋅10−3)2⋅100=46⋅10−3 W=46 mWP=I_{rms}^2\cdot R=(21.45\cdot10^{-3})^2\cdot100=46\cdot10^{-3}\,\text{W}=46\,\text{mW}

(ההרמוניה הראשונה תורמת 10 mW10\,\text{mW} והשנייה 36 mW36\,\text{mW}.)

תשובה: P≈46 mWP\approx46\,\text{mW}.

שאלה 6 · טעינה ופריקה של קבל עם מפסק דו-מצבי

באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

בזמן t=0t=0 הקבל C לא טעון והמפסק מחובר לנקודה a.

כאשר המתח על הדקי הקבל שווה ל- 8V, המפסק עובר לנקודה b.

א.

מהו קבוע הזמן של המעגל כאשר המפסק נמצא במצב a? מהו קבוע הזמן של המעגל כאשר המפסק נמצא בנקודה b?

(5 נקודות)
ב.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל C ואת המתח על הדקי הנגד R3R_3 עד לחלוף תופעות המעבר.

(12 נקודות)
ג.

חשבו את המתח על הדקי הקבל C ואת המתח על הדקי הנגד R3R_3 כאשר t=30msec⁡t=30m\sec.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

τ1=20 ms\tau_1=20\,\text{ms} (מצב a), τ2=11 ms\tau_2=11\,\text{ms} (מצב b)

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, V2=−5 VV_2=-5\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, R4=1 kΩR_4=1\,\text{k}\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F} (ביחידת הקבל באיור חסרה האות μ\mu; נלקח 1 μF1\,\mu\text{F}).

מבוקש: קבוע הזמן בכל אחד ממצבי המפסק.

קבוע הזמן הוא τ=RTH⋅C\tau=R_{TH}\cdot C, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהקבל "רואה", כלומר התנגדות תבנין של שאר המעגל מהדקי הקבל (בסרטוטים: RTHR_{TH} בין ההדקים mm ו-nn).

ההדקים. מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא היה מחובר: mm (למעלה, בצד המפסק) ו-nn (למטה, בצד R3R_3). את ההתנגדות מודדים בין שני ההדקים האלה. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים. המפסק מסורטט במצב שבו מחשבים.

בחירת השיטה. בכל מצב של המפסק יש מסלול אחד בלבד בין mm ל-nn (רואים זאת מהצבעים), ולכן מספיק לחבר נגדים בטור. אין צורך במערכת משוואות.

1. מצב a. המעגל החדש:

•V1V_1 הוחלף בקצר, ולכן הקו העליון השמאלי התאחד עם האדמה. R1R_1 מחובר משני צדדיו לאותו קו, כלומר הוא מקוצר ואינו משפיע.

•גם V2V_2 הוחלף בקצר, אבל המפסק לא מחובר ל-b, ולכן R4R_4 מחובר רק בצד אחד (לקו שמסתיים במגע b), ודרכו לא יכול לזרום זרם.

•המסלול מ-mm ל-nn: m→R2→0 V→R3→nm\to R_2\to 0\,\text{V}\to R_3\to n. שני הנגדים בטור:

RTH,a=R2+R3=10+10=20 kΩR_{TH,a}=R_2+R_3=10+10=20\,\text{k}\Omega

τ1=C⋅(R2+R3)=1⋅10−6⋅(10+10)⋅103=20 ms\tau_1=C\cdot(R_2+R_3)=1\cdot10^{-6}\cdot(10+10)\cdot10^3=20\,\text{ms}

2. מצב b. המעגל החדש, כשהמפסק מחובר ל-b:

•עכשיו ההדק mm מחובר דרך המפסק לקו של R4R_4. הקצה הימני של R4R_4 מחובר לאדמה דרך V2V_2 המקוצר.

•R2R_2 מחובר רק בצד אחד (לקו שמסתיים במגע a), ולכן הוא לא משפיע.

•המסלול מ-mm ל-nn: m→R4→0 V→R3→nm\to R_4\to 0\,\text{V}\to R_3\to n. שני הנגדים בטור:

RTH,b=R4+R3=1+10=11 kΩR_{TH,b}=R_4+R_3=1+10=11\,\text{k}\Omega

τ2=C⋅(R4+R3)=1⋅10−6⋅(1+10)⋅103=11 ms\tau_2=C\cdot(R_4+R_3)=1\cdot10^{-6}\cdot(1+10)\cdot10^3=11\,\text{ms}

תשובה: במצב a: τ1=20 ms\tau_1=20\,\text{ms}; במצב b: τ2=11 ms\tau_2=11\,\text{ms}.

סעיף ב

תשובה:

0≤t≤21.97 ms0\le t\le21.97\,\text{ms}: VC=12−12e−t/20msV_C=12-12e^{-t/20\text{ms}}, VR3=6e−t/20msV_{R3}=6e^{-t/20\text{ms}}; אחרי המעבר (t∗=t−21.97 mst^*=t-21.97\,\text{ms}): VC=−5+13e−t∗/11msV_C=-5+13e^{-t^*/11\text{ms}}, VR3=−11.818e−t∗/11ms VV_{R3}=-11.818e^{-t^*/11\text{ms}}\,\text{V}

מבוקש: VC(t)V_C(t) ו-VR3(t)V_{R3}(t) בשני שלבי הפעולה, ושרטוט שלהם.

כיוונים: נסמן את הזרם II בענף של הקבל כלפי מטה (מהמפסק דרך CC ודרך R3R_3 לאדמה). VCV_C חיובי בלוח העליון של הקבל, VR3V_{R3} חיובי בהדק העליון של R3R_3, ולכן VR3=I⋅R3V_{R3}=I\cdot R_3.

לכל שלב נשתמש בנוסחה הכללית x(t)=x(∞)−[x(∞)−x(0+)]e−t/τx(t)=x(\infty)-\left[x(\infty)-x(0^+)\right]e^{-t/\tau}.

שלב 1 – המפסק ב-a (t≥0t\ge0).

המצב המתמיד של שלב 1. במתח ישר, בסוף הטעינה הקבל הוא נתק. מסרטטים את המעגל בלי הקבל, עם ההדקים mm ו-nn מסעיף א והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון השמאלי מחובר להדק ה-++ של V1V_1, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}.

•במקום הקבל יש נתק, ולכן ב-R2R_2 וב-R3R_3 לא זורם זרם ואין עליהם מפל מתח: ההדק mm באותו פוטנציאל כמו הקו העליון השמאלי (12 V12\,\text{V}, אותו צבע), וההדק nn באותו פוטנציאל כמו האדמה.

•הצד של V2V_2 מנותק (המפסק ב-a), ולכן גם ב-R4R_4 לא זורם זרם, וכל הקו הימני נמצא ב-−5 V-5\,\text{V}. הוא לא משפיע על הקבל.

•מכאן מתח הריקם VTHV_{TH} בין ההדקים, שאליו הקבל נטען: VC(∞)=VTH=Vm−Vn=12−0=12 VV_C(\infty)=V_{TH}=V_m-V_n=12-0=12\,\text{V}.

1. המתח על R1R_1 הוא V1=12 VV_1=12\,\text{V} (מקביל למקור), והקבל נטען דרך R2+R3R_2+R_3 מ-12 V12\,\text{V}:

VC(0)=0V_C(0)=0, VC(∞)=12 VV_C(\infty)=12\,\text{V}, τ1=20 ms\tau_1=20\,\text{ms}

VC(t)=12−[12−0]⋅e−t/20ms=12−12e−t/20ms VV_C(t)=12-[12-0]\cdot e^{-t/20\text{ms}}=12-12e^{-t/20\text{ms}}\,\text{V}

2. ברגע 0+0^+ הקבל הוא קצר, והמתח 12 V12\,\text{V} מתחלק בין R2R_2 ל-R3R_3:

VR3(0+)=V1⋅R3R2+R3=12⋅1010+10=6 VV_{R3}(0^+)=V_1\cdot\frac{R_3}{R_2+R_3}=12\cdot\frac{10}{10+10}=6\,\text{V}, VR3(∞)=0V_{R3}(\infty)=0

VR3(t)=0−[0−6]⋅e−t/20ms=6e−t/20ms VV_{R3}(t)=0-[0-6]\cdot e^{-t/20\text{ms}}=6e^{-t/20\text{ms}}\,\text{V}

3. רגע המעבר. נמצא מתי VCV_C מגיע ל-8 V8\,\text{V}:

t1=τ1⋅ln⁡VC(∞)−VC(0)VC(∞)−VC(t1)=20⋅ln⁡12−012−8=20⋅ln⁡3=21.97 mst_1=\tau_1\cdot\ln\frac{V_C(\infty)-V_C(0)}{V_C(\infty)-V_C(t_1)}=20\cdot\ln\frac{12-0}{12-8}=20\cdot\ln3=21.97\,\text{ms}

באותו רגע: VR3(t1−)=(V1−VC)⋅R3R2+R3=(12−8)⋅1010+10=2 VV_{R3}(t_1^-)=(V_1-V_C)\cdot\frac{R_3}{R_2+R_3}=(12-8)\cdot\frac{10}{10+10}=2\,\text{V}

שלב 2 – המפסק ב-b. נגדיר זמן חדש t∗=t−21.97 mst^*=t-21.97\,\text{ms}.

המצב המתמיד של שלב 2. שוב הקבל הוא נתק, והמפסק מסורטט במצב b:

•עכשיו ההדק mm מחובר דרך המפסק לקו של R4R_4. אין זרם, ולכן אין מפל מתח על R4R_4, וההדק mm באותו פוטנציאל כמו ההדק העליון של V2V_2: −5 V-5\,\text{V}.

•ההדק nn עדיין מחובר לאדמה דרך R3R_3 בלי זרם, כלומר הוא ב-0 V0\,\text{V}. הצד של V1V_1 מנותק מהקבל.

•לכן VC(∞)=VTH=Vm−Vn=−5−0=−5 VV_C(\infty)=V_{TH}=V_m-V_n=-5-0=-5\,\text{V}.

4. מתח הקבל אינו משתנה בקפיצה: VC(0∗)=8 VV_C(0^*)=8\,\text{V}. במצב מתמיד הזרם מתאפס והקבל מגיע למתח המקור: VC(∞)=V2=−5 VV_C(\infty)=V_2=-5\,\text{V}, τ2=11 ms\tau_2=11\,\text{ms}:

VC(t∗)=−5−[−5−8]⋅e−t∗/11ms=−5+13e−t∗/11ms VV_C(t^*)=-5-[-5-8]\cdot e^{-t^*/11\text{ms}}=-5+13e^{-t^*/11\text{ms}}\,\text{V}

5. הזרם מיד אחרי המעבר. KVL בלולאה V2V_2, R4R_4, CC, R3R_3 (עם II כלפי מטה בענף הקבל):

V2−I⋅R4−VC−I⋅R3=0 ⇒ I(0∗)=V2−VC(0∗)R3+R4=−5−810+1=−1.1818 mAV_2-I\cdot R_4-V_C-I\cdot R_3=0\ \Rightarrow\ I(0^*)=\frac{V_2-V_C(0^*)}{R_3+R_4}=\frac{-5-8}{10+1}=-1.1818\,\text{mA}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל כלפי מעלה – הקבל נפרק.

VR3(0∗)=I(0∗)⋅R3=−1.1818⋅10=−11.818 VV_{R3}(0^*)=I(0^*)\cdot R_3=-1.1818\cdot10=-11.818\,\text{V}, VR3(∞)=0V_{R3}(\infty)=0

VR3(t∗)=−11.818e−t∗/11ms VV_{R3}(t^*)=-11.818e^{-t^*/11\text{ms}}\,\text{V}

6. סוף תופעות המעבר. אחרי כ-5τ2=55 ms5\tau_2=55\,\text{ms} מרגע המעבר, כלומר בערך ב-t≈77 mst\approx77\,\text{ms}, VC≈−5 VV_C\approx-5\,\text{V} ו-VR3≈0V_{R3}\approx0.

השרטוט (בשרטוטים מוצגים VC(t)V_C(t) ו-VR3(t)V_{R3}(t)):

•VCV_C: עולה מ-00 באופן מעריכי אל 8 V8\,\text{V} ב-t=21.97 mst=21.97\,\text{ms}, ומשם יורד באופן מעריכי ושואף ל-−5 V-5\,\text{V} (חוצה את האפס ב-t∗=11⋅ln⁡135=10.5 mst^*=11\cdot\ln\frac{13}{5}=10.5\,\text{ms}).

•VR3V_{R3}: קופץ ב-t=0t=0 ל-6 V6\,\text{V} ודועך ל-2 V2\,\text{V} ב-t=21.97 mst=21.97\,\text{ms}; ברגע המעבר קופץ ל-−11.818 V-11.818\,\text{V} ומשם שואף לאפס.

תשובה: עד t=21.97 mst=21.97\,\text{ms}: VC=12−12e−t/20msV_C=12-12e^{-t/20\text{ms}}, VR3=6e−t/20msV_{R3}=6e^{-t/20\text{ms}}. אחר כך: VC=−5+13e−t∗/11msV_C=-5+13e^{-t^*/11\text{ms}}, VR3=−11.818e−t∗/11ms VV_{R3}=-11.818e^{-t^*/11\text{ms}}\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

VC(30 ms)≈1.27 VV_C(30\,\text{ms})\approx1.27\,\text{V}, VR3(30 ms)≈−5.70 VV_{R3}(30\,\text{ms})\approx-5.70\,\text{V}

ב-t=30 mst=30\,\text{ms} המפסק כבר נמצא ב-b (המעבר היה ב-21.97 ms21.97\,\text{ms}), ולכן נציב בביטויים של שלב 2 מסעיף ב.

1. הזמן מרגע המעבר:

t∗=30−21.97=8.03 mst^*=30-21.97=8.03\,\text{ms}

2. מתח הקבל:

VC=−5+13⋅e−8.03/11=−5+13⋅0.482=1.266 VV_C=-5+13\cdot e^{-8.03/11}=-5+13\cdot0.482=1.266\,\text{V}

3. מתח הנגד:

VR3=−11.818⋅e−8.03/11=−11.818⋅0.482=−5.696 VV_{R3}=-11.818\cdot e^{-8.03/11}=-11.818\cdot0.482=-5.696\,\text{V}

תשובה: VC(30 ms)≈1.27 VV_C(30\,\text{ms})\approx1.27\,\text{V}, VR3(30 ms)≈−5.70 VV_{R3}(30\,\text{ms})\approx-5.70\,\text{V}.

שאלה 7 · מיישר גשר עם שנאי וקבל סינון

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא ואופיין הדיודה (כל הדיודות זהות):

המפסק: פתוח

א.

חשבו את המתח Vi(t)V_i(t). ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.

מהו התדר של אות המבוא?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא VoV_o.

(6 נקודות)

המפסק: סגור

ג.

דיודה D3D_3 נשרפה והיא נתק, שרטטו את מתח המבוא ומתח המוצא במקרה זה.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את הגליות ΔVo\Delta V_o ואת מתח המוצא המינימלי

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, Vi(max)=10 VV_{i(max)}=10\,\text{V}, f≈50 Hzf\approx50\,\text{Hz}

נתון: vs(t)=100sin⁡(314t) Vv_s(t)=100\sin(314t)\,\text{V}, יחס השנאי 10:110:1.

מבוקש: vi(t)v_i(t), ערכו המרבי ותדר המבוא.

1. השנאי מוריד את המתח פי יחס הליפופים N=10N=10:

vi(t)=vs(t)N=10010sin⁡(314t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=\frac{v_s(t)}{N}=\frac{100}{10}\sin(314t)=10\sin(314t)\,\text{V}

2. הערך המרבי:

Vi(max)=10 VV_{i(max)}=10\,\text{V}

3. התדר מתוך התדירות הזוויתית ω=314 rad/s\omega=314\,\text{rad/s}:

f=ω2π=3142π=49.97≈50 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{314}{2\pi}=49.97\approx50\,\text{Hz}

תשובה: vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, Vi(max)=10 VV_{i(max)}=10\,\text{V}, f≈50 Hzf\approx50\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, Vo(avg)≈5.09 VV_{o(avg)}\approx5.09\,\text{V}, Vo(rms)≈5.66 VV_{o(rms)}\approx5.66\,\text{V}

נתון: לפי אופיין הדיודה, דיודה מוליכה מתח VD=1 VV_D=1\,\text{V} (ואינה מוליכה מתחת למתח זה). המפסק פתוח, ולכן העומס הוא RLR_L בלבד.

מבוקש: Vo(max)V_{o(max)}, Vo(avg)V_{o(avg)}, Vo(rms)V_{o(rms)}.

מסלולי ההולכה: בחצי המחזור החיובי של viv_i (ההדק העליון חיובי) מוליכות D1D_1 ו-D2D_2: הזרם יוצא מההדק העליון, עובר דרך D1D_1 למוצא, דרך RLR_L מלמעלה למטה לאדמה, וחוזר דרך D2D_2 להדק התחתון. בחצי השלילי מוליכות D3D_3 ו-D4D_4, והזרם דרך RLR_L שוב מלמעלה למטה. זהו מיישר דו-דרכי, ובכל רגע מוליכות שתי דיודות בטור.

1. הערך המרבי – מורידים את מפל המתח על שתי הדיודות:

Vo(max)=Vi(max)−2VD=10−2⋅1=8 VV_{o(max)}=V_{i(max)}-2V_D=10-2\cdot1=8\,\text{V}

2. הערך הממוצע – לפי נוסחת מיישר דו-דרכי (בקירוב, כאשר מזניחים את קטעי האפס הקצרים סביב מעברי האפס):

Vo(avg)=2Vo(max)π=2⋅8π=5.093 VV_{o(avg)}=\frac{2V_{o(max)}}{\pi}=\frac{2\cdot8}{\pi}=5.093\,\text{V}

3. הערך היעיל – באותו קירוב:

Vo(rms)=Vo(max)2=82=5.657 VV_{o(rms)}=\frac{V_{o(max)}}{\sqrt2}=\frac{8}{\sqrt2}=5.657\,\text{V}

(הקירוב מניח שהמוצא הוא סינוס מיושר מלא בשיא 8 V8\,\text{V}. בפועל המוצא מתאפס בכל פעם ש-∣vi∣<2 V|v_i|<2\,\text{V}, ואם מחשבים זאת במדויק מתקבל Vo(avg)≈4.49 VV_{o(avg)}\approx4.49\,\text{V} ו-Vo(rms)≈5.33 VV_{o(rms)}\approx5.33\,\text{V}.)

תשובה: Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, Vo(avg)≈5.09 VV_{o(avg)}\approx5.09\,\text{V}, Vo(rms)≈5.66 VV_{o(rms)}\approx5.66\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

המיישר הופך לחד-דרכי: Vo=vi−2 VV_o=v_i-2\,\text{V} (שיא 8 V8\,\text{V}) רק בחצאי המחזור החיוביים, ו-Vo=0V_o=0 בחצאים השליליים.

כשהדיודה D3D_3 נתק, המסלול של חצי המחזור השלילי (D3D_3 ו-D4D_4) נקטע, ונשאר רק המסלול D1D_1, RLR_L, D2D_2 של חצי המחזור החיובי. לכן המיישר הדו-דרכי הופך למיישר חד-דרכי.

1. חצי מחזור חיובי: כאשר vi>2 Vv_i>2\,\text{V} מוליכות D1D_1 ו-D2D_2, ו-Vo=vi−2 VV_o=v_i-2\,\text{V}. השיא הוא 8 V8\,\text{V}, בזמן t=5 mst=5\,\text{ms} (רבע מחזור).

2. חצי מחזור שלילי: אין מסלול לזרם דרך העומס, ו-Vo=0V_o=0.

3. מתח המבוא אינו משתנה: סינוס בשיא 10 V10\,\text{V} ומחזור T=1f=20 msT=\frac{1}{f}=20\,\text{ms}.

בשרטוט: viv_i (קו מקווקו) ו-VoV_o (קו רציף) לאורך שני מחזורים.

(בשרטוט לא נלקח בחשבון קבל הסינון. אם הוא מחובר, המוצא נטען לשיא 8 V8\,\text{V} ונפרק בין הפולסים פעם אחת בכל מחזור, ואז הגליות היא ΔV≈Vo(max)RLCf=875⋅560⋅10−6⋅50=3.81 V\Delta V\approx\frac{V_{o(max)}}{R_LCf}=\frac{8}{75\cdot560\cdot10^{-6}\cdot50}=3.81\,\text{V}.)

t (ms)v (V)0510152025303540-10-55108 V10 V-10 V

תשובה: המיישר הופך לחד-דרכי: Vo=vi−2 VV_o=v_i-2\,\text{V} (שיא 8 V8\,\text{V}) רק בחצאי המחזור החיוביים, ו-Vo=0V_o=0 בחצאים השליליים.

סעיף ד

תשובה:

Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, ΔVo≈1.905 V\Delta V_o\approx1.905\,\text{V}, Vo(min)≈6.095 VV_{o(min)}\approx6.095\,\text{V}

נתון: RL=75 ΩR_L=75\,\Omega, C=560 μFC=560\,\mu\text{F}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, המפסק סגור (הקבל מחובר במקביל לעומס), והגשר תקין.

מבוקש: Vo(max)V_{o(max)}, ΔVo\Delta V_o, Vo(min)V_{o(min)}.

הקבל נטען לשיא המתח המיושר, ובין שיאים הוא נפרק דרך RLR_L. במיישר דו-דרכי יש שני שיאים בכל מחזור, ולכן הקבל נפרק במשך כ-12f\frac{1}{2f}.

1. מתח מרבי – הקבל נטען לשיא המתח המיושר:

Vo(max)=Vi(max)−2VD=10−2=8 VV_{o(max)}=V_{i(max)}-2V_D=10-2=8\,\text{V}

2. הגליות – בקירוב הפריקה הלינארית, עם זמן פריקה 12f\frac{1}{2f}:

ΔVo=Vo(max)2RLCf=82⋅75⋅560⋅10−6⋅50=1.905 V\Delta V_o=\frac{V_{o(max)}}{2R_LCf}=\frac{8}{2\cdot75\cdot560\cdot10^{-6}\cdot50}=1.905\,\text{V}

3. מתח מינימלי:

Vo(min)=Vo(max)−ΔVo=8−1.905=6.095 VV_{o(min)}=V_{o(max)}-\Delta V_o=8-1.905=6.095\,\text{V}

(הסעיף מתייחס לגשר התקין. אם D3D_3 עדיין נתק, המיישר חד-דרכי והקבל נפרק במשך מחזור שלם: ΔVo≈875⋅560⋅10−6⋅50=3.81 V\Delta V_o\approx\frac{8}{75\cdot560\cdot10^{-6}\cdot50}=3.81\,\text{V} ו-Vo(min)≈8−3.81=4.19 VV_{o(min)}\approx8-3.81=4.19\,\text{V}.)

תשובה: Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, ΔVo≈1.905 V\Delta V_o\approx1.905\,\text{V}, Vo(min)≈6.095 VV_{o(min)}\approx6.095\,\text{V}.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמתג של ממסר

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא וצורת אות המבוא:

נתוני הטרנזיסטור: VT=2VV_T=2V, K=200[mAV2]K=200\left[\frac{mA}{V^2}\right].

נתוני הממסר: זרם תפיסה: 100mA100mA, זרם שחרור: 70mA70mA.

א.

חשבו בקירוב את ערכו של הנגד RDS(on)R_{DS(on)} כאשר Vi=5VV_i=5V.

(3 נקודות)
ב.

חשבו ושרטטו את זרם ILI_L וזרם IDI_D ומתח VDSV_{DS}. הניחו VDS(on)=0VV_{DS(on)}=0V.

ציינו ערכים בנקודות השבירה.

(12 נקודות)
ג.

חשבו את זמן התפיסה ואת זמן השחרור של הממסר.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RDS(on)≈0.833 ΩR_{DS(on)}\approx0.833\,\Omega

נתון: K=200 mA/V2=0.2 A/V2K=200\,\text{mA/V}^2=0.2\,\text{A/V}^2, VT=2 VV_T=2\,\text{V}, VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}.

מבוקש: התנגדות התעלה כשהטרנזיסטור מוליך.

כשהטרנזיסטור משמש מתג סגור הוא עובד באזור הלינארי עם VDSV_{DS} קטן מאוד. שם ID≈2K(VGS−VT)VDSI_D\approx2K(V_{GS}-V_T)V_{DS}, כלומר התעלה מתנהגת כנגד:

1. RDS(on)=12K(VGS−VT)=12⋅0.2⋅(5−2)=11.2=0.833 ΩR_{DS(on)}=\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}=\frac{1}{2\cdot0.2\cdot(5-2)}=\frac{1}{1.2}=0.833\,\Omega

ההתנגדות זניחה לעומת r=100 Ωr=100\,\Omega ו-R=200 ΩR=200\,\Omega, ולכן בהמשך נניח VDS(on)≈0V_{DS(on)}\approx0.

תשובה: RDS(on)≈0.833 ΩR_{DS(on)}\approx0.833\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

0<t<10 ms0<t<10\,\text{ms}: iL=160(1−e−t/10ms)i_L=160(1-e^{-t/10\text{ms}}), iD=240−160e−t/10ms mAi_D=240-160e^{-t/10\text{ms}}\,\text{mA}, VDS=0V_{DS}=0; t>10 mst>10\,\text{ms}: ID=0I_D=0, iL=101.14e−(t−10)/3.33ms mAi_L=101.14e^{-(t-10)/3.33\text{ms}}\,\text{mA}, VDS=16+20.23e−(t−10)/3.33ms VV_{DS}=16+20.23e^{-(t-10)/3.33\text{ms}}\,\text{V} (שיא 36.23 V36.23\,\text{V})

נתון: VDD=16 VV_{DD}=16\,\text{V}, R=200 ΩR=200\,\Omega, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} עם r=100 Ωr=100\,\Omega; Vi=5 VV_i=5\,\text{V} בין 00 ל-10 ms10\,\text{ms} ו-00 אחר כך.

מבוקש: iL(t)i_L(t), iD(t)i_D(t), VDS(t)V_{DS}(t) ושרטוטם.

כיוונים: iLi_L זורם בסליל מ-VDDV_{DD} כלפי מטה (דרך LL ו-rr) אל הדרין; iRi_R זורם ב-RR מ-VDDV_{DD} כלפי מטה אל הדרין; iDi_D נכנס לדרין. KCL בצומת הדרין: iD=iR+iLi_D=i_R+i_L.

לפני t=0t=0: Vi=0<VTV_i=0<V_T, הטרנזיסטור קטוע, iD=0i_D=0. אין מסלול ל-DC, ולכן iL=0i_L=0 ו-VDS=VDD=16 VV_{DS}=V_{DD}=16\,\text{V}.

שלב 1: 0<t<10 ms0<t<10\,\text{ms} – הטרנזיסטור מוליך, VDS=0V_{DS}=0.

1. הדרין מחובר לאדמה, ולכן על RR ועל ענף הסליל יש מתח קבוע VDDV_{DD}:

iR=VDDR=160.2 kΩ=80 mAi_R=\frac{V_{DD}}{R}=\frac{16}{0.2\,\text{k}\Omega}=80\,\text{mA} (קבוע)

2. הזרם בסליל עולה מאפס אל ערכו הסופי, עם קבוע זמן של ענף הסליל:

IL(∞)=VDDr=160.1 kΩ=160 mAI_L(\infty)=\frac{V_{DD}}{r}=\frac{16}{0.1\,\text{k}\Omega}=160\,\text{mA}, τ=Lr=1100=10 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms}

iL(t)=160(1−e−t/10ms) mAi_L(t)=160\left(1-e^{-t/10\text{ms}}\right)\,\text{mA}

3. זרם הדרין:

iD(t)=iR+iL=80+160(1−e−t/10ms)=240−160e−t/10ms mAi_D(t)=i_R+i_L=80+160\left(1-e^{-t/10\text{ms}}\right)=240-160e^{-t/10\text{ms}}\,\text{mA}

(iD(0+)=80 mAi_D(0^+)=80\,\text{mA}, ושואף ל-240 mA240\,\text{mA}.)

4. הערכים ב-t=10 mst=10\,\text{ms}:

iL(10 ms)=160(1−e−1)=101.14 mAi_L(10\,\text{ms})=160\left(1-e^{-1}\right)=101.14\,\text{mA}

iD(10 ms)=240−160e−1=181.14 mAi_D(10\,\text{ms})=240-160e^{-1}=181.14\,\text{mA}

שלב 2: t>10 mst>10\,\text{ms} – הטרנזיסטור קטוע, iD=0i_D=0.

5. הזרם בסליל אינו משתנה בקפיצה, והוא ממשיך לזרום בלולאה: מ-VDDV_{DD} דרך LL ו-rr אל הדרין, ומשם כלפי מעלה דרך RR חזרה ל-VDDV_{DD}. לכן מתח הדרין עולה מעל VDDV_{DD}:

VDS(10+)=VDD+R⋅iL(10 ms)=16+0.2⋅101.14=36.23 VV_{DS}(10^+)=V_{DD}+R\cdot i_L(10\,\text{ms})=16+0.2\cdot101.14=36.23\,\text{V}

6. הסליל נפרק דרך r+Rr+R:

τ′=Lr+R=1300=3.33 ms\tau'=\frac{L}{r+R}=\frac{1}{300}=3.33\,\text{ms}

iL(t)=101.14e−(t−10ms)/3.33ms mAi_L(t)=101.14e^{-(t-10\text{ms})/3.33\text{ms}}\,\text{mA}

VDS(t)=16+20.23e−(t−10ms)/3.33ms VV_{DS}(t)=16+20.23e^{-(t-10\text{ms})/3.33\text{ms}}\,\text{V} – שואף ל-16 V16\,\text{V}.

השרטוט (בשרטוטים: IDI_D ו-ILI_L, ואחריהם VDSV_{DS}):

•IDI_D: קופץ ב-t=0t=0 ל-80 mA80\,\text{mA}, עולה ל-181.14 mA181.14\,\text{mA} ב-10 ms10\,\text{ms}, ויורד בקפיצה לאפס.

•ILI_L: עולה מ-00 ל-101.14 mA101.14\,\text{mA} ב-10 ms10\,\text{ms}, ואז דועך לאפס עם τ′=3.33 ms\tau'=3.33\,\text{ms}.

•VDSV_{DS}: 16 V16\,\text{V} לפני t=0t=0, אפס בין 00 ל-10 ms10\,\text{ms}, קפיצה ל-36.23 V36.23\,\text{V} ודעיכה ל-16 V16\,\text{V}.

תשובה: עד 10 ms10\,\text{ms}: iL=160(1−e−t/10ms) mAi_L=160(1-e^{-t/10\text{ms}})\,\text{mA}, iD=240−160e−t/10ms mAi_D=240-160e^{-t/10\text{ms}}\,\text{mA}, VDS=0V_{DS}=0. אחר כך: ID=0I_D=0, iL=101.14e−(t−10)/3.33ms mAi_L=101.14e^{-(t-10)/3.33\text{ms}}\,\text{mA}, VDS=16+20.23e−(t−10)/3.33ms VV_{DS}=16+20.23e^{-(t-10)/3.33\text{ms}}\,\text{V} (שיא 36.23 V36.23\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

זמן תפיסה ≈9.81 ms\approx9.81\,\text{ms}; זמן שחרור ≈1.23 ms\approx1.23\,\text{ms} אחרי ירידת הפולס (ב-t≈11.23 mst\approx11.23\,\text{ms})

נתון: זרם תפיסה 100 mA100\,\text{mA}, זרם שחרור 70 mA70\,\text{mA}, והביטויים של iL(t)i_L(t) מסעיף ב.

מבוקש: מתי הממסר נתפס (הזרם בסליל מגיע ל-100 mA100\,\text{mA}) ומתי הוא משתחרר (הזרם יורד ל-70 mA70\,\text{mA}).

1. זמן התפיסה. בשלב העלייה I0=0I_0=0, I∞=160 mAI_\infty=160\,\text{mA}, τ=10 ms\tau=10\,\text{ms}:

ton=τ⋅ln⁡I∞−I0I∞−It=10⋅ln⁡160−0160−100=10⋅ln⁡2.667=9.808 mst_{on}=\tau\cdot\ln\frac{I_\infty-I_0}{I_\infty-I_t}=10\cdot\ln\frac{160-0}{160-100}=10\cdot\ln2.667=9.808\,\text{ms}

זמן זה קצר מ-10 ms10\,\text{ms}, ולכן הממסר אכן נתפס לפני שהפולס נגמר.

2. זמן השחרור. אחרי ירידת הפולס I0=101.14 mAI_0=101.14\,\text{mA}, I∞=0I_\infty=0, τ′=3.33 ms\tau'=3.33\,\text{ms}:

toff=τ′⋅ln⁡I∞−I0I∞−It=3.33⋅ln⁡0−101.140−70=3.33⋅ln⁡1.445=1.227 mst_{off}=\tau'\cdot\ln\frac{I_\infty-I_0}{I_\infty-I_t}=3.33\cdot\ln\frac{0-101.14}{0-70}=3.33\cdot\ln1.445=1.227\,\text{ms}

כלומר הממסר משתחרר ב-t=10+1.227=11.23 mst=10+1.227=11.23\,\text{ms}.

תשובה: זמן התפיסה ≈9.81 ms\approx9.81\,\text{ms}; זמן השחרור ≈1.23 ms\approx1.23\,\text{ms} אחרי ירידת הפולס, כלומר ב-t≈11.23 mst\approx11.23\,\text{ms}.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מעגלי RC, RL והספק

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

באיור לשאלה 9.1 נתון מעגל חשמלי. הקבל C אינו טעון. המפסק S1S_1 סגור והמפסק S2S_2 פתוח. ברגע t=0 מספקים למבוא המעגל אות מדרגה של 10V.

9.1.

כאשר ערכו של מתח המוצא מגיע ל- 5V, סוגרים גם את המפסק S2S_2.

חשבו את קבוע זמן הטעינה של הקבל כאשר המפסק S2S_2 סגור, ואת מתח הקבל במצב מתמיד (בסוף תהליך הטעינה).

א. קבוע זמן הטעינה שווה ל- 6 msec ומתח הקבל שווה ל- 6V.

ב. קבוע זמן הטעינה שווה ל- 12 msec ומתח הקבל שווה ל- 6V.

ג. קבוע זמן הטעינה שווה ל- 25 msec ומתח הקבל שווה ל- 6V.

ד. קבוע זמן הטעינה שווה ל- 6 msec ומתח הקבל שווה ל- 5V.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.2 נתון המעגל הבא:

9.2.

בחיבור המתח – סמנו את התשובה הנכונה:

א. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 0V ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 5V5V.

ב. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 0V ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 10V10V.

ג. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 5V ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 10V10V.

ד. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 5V ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 5V5V.

(4 נקודות)
9.3.

נגד, קבל, מתג ומקור מתח ישר מחוברים בטור.

סוגרים את המתג ב- t=0 ( לפני סגירת המתג האנרגיה בקבל הייתה אפס).

נתון: R=10kΩR=10k\Omega , C=100μFC=100\mu F , E=10VE=10V

מתח הנגד ברגע t=0.6931 sec הוא:

א. 3v

ב. 6v

ג. 8v

ד. 5v

(4 נקודות)
9.4.

נתון התיאור הרגעי של אות מחזורי:

i(t)=[2+42sin⁡(100t)+62sin⁡(200t+30∘)] Ai(t)=[2+4\sqrt{2}\sin(100t)+6\sqrt{2}\sin(200t+30^\circ)]\ A

אות זה מופעל על נגד עומס 10Ω10\Omega.

ההספק הממוצע המתפתח בנגד העומס הוא:

א. 560w

ב. 1120w

ג. 280w

ד. 40w

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.5 נתון המעגל הבא:

9.5.

ההספק המתפזר בנגד RR שווה ל:

א. 16 mW

ב. 64 mW

ג. 4 mW

ד. 80 mW

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

א – τ=6 ms\tau=6\,\text{ms}, VC=6 VV_C=6\,\text{V}

נתון: Vin=10 VV_{in}=10\,\text{V}, R1=20 kΩR_1=20\,\text{k}\Omega, R2=30 kΩR_2=30\,\text{k}\Omega, C=0.5 μFC=0.5\,\mu\text{F}; S1S_1 ו-S2S_2 סגורים.

מבוקש: קבוע הזמן ומתח הקבל במצב מתמיד.

כש-S2S_2 סגור, R2R_2 מחובר במקביל לקבל. נחליף את המקור, R1R_1 ו-R2R_2 במעגל תבנין כפי שהקבל רואה אותם.

ההדקים. מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שלו: mm (למעלה) ו-nn (למטה). מאותם שני הדקים מודדים את מתח הריקם (שאליו הקבל נטען) ואת ההתנגדות (שקובעת את קבוע הזמן). המפסקים S1S_1 ו-S2S_2 סגורים, ולכן הם מסורטטים כתיל.

מתח הריקם:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). אחרי t=0t=0 המבוא הוא מתח ישר של 10 V10\,\text{V}, ולכן הקו העליון השמאלי נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•ההדקים mm, nn פתוחים, ולכן נשאר מסלול אחד לזרם: R1R_1 ו-R2R_2 בטור, עם זרם 1020+30=0.2 mA\frac{10}{20+30}=0.2\,\text{mA}. ההדק mm נמצא על הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2, וההדק nn על הקו התחתון. לכן מתח הריקם VTHV_{TH} (בין mm ל-nn) הוא הפוטנציאל של הקו של mm, 6 V6\,\text{V}, שנחשב בשלב 2.

ההתנגדות: מקור המבוא מוחלף בקצר (תיל בין שני הדקי המבוא):

•הקו העליון השמאלי התאחד עם הקו התחתון. עכשיו R1R_1 וגם R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של mm לקו של nn, כלומר במקביל.

בחירת השיטה. בסרטוט הראשון יש רק נעלם אחד (הקו של mm), ובסרטוט השני רק שני קווים, ולכן מספיק מחלק מתח ונגדים במקביל, בלי מערכת משוואות.

1. ההתנגדות שהקבל רואה (המקור מקוצר):

RTH=R1∥R2=20⋅3020+30=12 kΩR_{TH}=R_1\parallel R_2=\frac{20\cdot30}{20+30}=12\,\text{k}\Omega

τ=RTH⋅C=12⋅103⋅0.5⋅10−6=6 ms\tau=R_{TH}\cdot C=12\cdot10^3\cdot0.5\cdot10^{-6}=6\,\text{ms}

2. במצב מתמיד הקבל נתק, ומתחו נקבע במחלק המתח R1R_1, R2R_2:

VC(∞)=VTH=Vin⋅R2R1+R2=10⋅3020+30=6 VV_C(\infty)=V_{TH}=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{30}{20+30}=6\,\text{V}

(הקבל, שהגיע ל-5 V5\,\text{V}, ממשיך להיטען ל-6 V6\,\text{V}.)

תשובה: א – τ=6 ms\tau=6\,\text{ms}, VC=6 VV_C=6\,\text{V}.

סעיף 9.2

תשובה:

א – Vo(0)=0V_o(0)=0, Vo(∞)=5 VV_o(\infty)=5\,\text{V}

נתון: V=10 VV=10\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, L=1 mHL=1\,\text{mH}, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}; VoV_o הוא המתח על הקבל.

מבוקש: VoV_o ברגע החיבור ובמצב מתמיד.

1. ברגע החיבור. לפני החיבור אין אנרגיה במעגל. מתח הקבל אינו משתנה בקפיצה (וגם זרם הסליל), ולכן:

Vo(0+)=VC(0−)=0 VV_o(0^+)=V_C(0^-)=0\,\text{V}

2. במצב מתמיד (DC): הסליל קצר והקבל נתק. המעגל מסורטט מחדש:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שבין המקור ל-R1R_1 נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•הסליל הוחלף בתיל, ולכן הקו שאחרי R1R_1 הוא קו אחד עם הצומת העליון של R2R_2 ועם הדק המוצא ++. במקום הקבל יש נתק, ובענף שלו לא זורם זרם.

•נשאר חוג אחד: R1R_1 ו-R2R_2 בטור עם המקור, כלומר מחלק מתח, וזורם בו 1010+10=0.5 mA\frac{10}{10+10}=0.5\,\text{mA}.

Vo(∞)=V⋅R2R1+R2=10⋅1010+10=5 VV_o(\infty)=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{10}{10+10}=5\,\text{V}

תשובה: א – Vo(0)=0 VV_o(0)=0\,\text{V}, Vo(∞)=5 VV_o(\infty)=5\,\text{V}.

סעיף 9.3

תשובה:

ד – VR=5 VV_R=5\,\text{V}

נתון: E=10 VE=10\,\text{V}, R=10 kΩR=10\,\text{k}\Omega, C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, הקבל ריק ב-t=0t=0.

מבוקש: מתח הנגד ב-t=0.6931 st=0.6931\,\text{s}.

ברגע הסגירה הקבל ריק ומתנהג כקצר, ולכן כל מתח המקור על הנגד: VR(0+)=EV_R(0^+)=E. ככל שהקבל נטען, מתח הנגד דועך לאפס.

1. קבוע הזמן:

τ=RC=10⋅103⋅100⋅10−6=1 s\tau=RC=10\cdot10^3\cdot100\cdot10^{-6}=1\,\text{s}

2. מתח הנגד:

VR(t)=E⋅e−t/τ=10⋅e−0.6931/1=10⋅0.5=5 VV_R(t)=E\cdot e^{-t/\tau}=10\cdot e^{-0.6931/1}=10\cdot0.5=5\,\text{V}

(0.6931=ln⁡20.6931=\ln2, כלומר אחרי τln⁡2\tau\ln2 המתח יורד לחצי.)

תשובה: ד – VR=5 VV_R=5\,\text{V}.

סעיף 9.4

תשובה:

א – P=560 WP=560\,\text{W}

נתון: זרם עם מרכיב ישר 2 A2\,\text{A} ושתי הרמוניות בשיא 42 A4\sqrt2\,\text{A} ו-62 A6\sqrt2\,\text{A}; R=10 ΩR=10\,\Omega.

מבוקש: ההספק הממוצע בנגד.

ההספק הממוצע של אות מחזורי הוא סכום ההספקים של כל מרכיב בנפרד: P=Irms2RP=I_{rms}^2R, ו-Irms2=I02+I1,rms2+I2,rms2I_{rms}^2=I_0^2+I_{1,rms}^2+I_{2,rms}^2.

1. הערכים היעילים של ההרמוניות (שיא חלקי 2\sqrt2): I1,rms=4 AI_{1,rms}=4\,\text{A}, I2,rms=6 AI_{2,rms}=6\,\text{A}.

2. Irms2=22+42+62=4+16+36=56 A2I_{rms}^2=2^2+4^2+6^2=4+16+36=56\,\text{A}^2

3. P=Irms2⋅R=56⋅10=560 WP=I_{rms}^2\cdot R=56\cdot10=560\,\text{W}

תשובה: א – P=560 WP=560\,\text{W}.

סעיף 9.5

תשובה:

א – PR1=16 mWP_{R1}=16\,\text{mW}

נתון: I=8 mAI=8\,\text{mA}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, V=4 VV=4\,\text{V}, שלושתם במקביל בין שני הצמתים.

מבוקש: ההספק בנגד (המסומן באיור R1R_1).

סימון על הסרטוט.

•במעגל יש רק שני קווים שווי-פוטנציאל: הקו התחתון (האדמה, 0 V0\,\text{V}) והקו העליון. שלושת הרכיבים מחוברים בין שני הקווים האלה.

•הקו העליון מחובר להדק ה-++ של מקור המתח, ולכן הוא ב-4 V4\,\text{V}.

בחירת השיטה. מתח הצומת העליון נקבע ישירות על ידי מקור המתח, ולכן אין אף נעלם: לא צריך משוואת צומת, וגם מקור הזרם לא משנה את המתח על הנגד.

1. PR1=V2R1=421 kΩ=16 mWP_{R1}=\frac{V^2}{R_1}=\frac{4^2}{1\,\text{k}\Omega}=16\,\text{mW}

(הזרם בנגד 4 mA4\,\text{mA} כלפי מטה; לפי חוק הזרמים בצומת העליון, את יתרת זרם המקור, 8−4=4 mA8-4=4\,\text{mA}, קולט מקור המתח – הזרם נכנס להדק ה-++ שלו.)

תשובה: א – PR1=16 mWP_{R1}=16\,\text{mW}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.