דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2023 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2023 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · העברת הספק מרבי ומעגל תמורה נורטון

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

מקורות V1V_1 ו- V2V_2 שווים וערכם שווה ל- VV.

א.

בנגד RLR_L מתפתח הספק מרבי 1 mW1\,\text{mW}. מה גודלו של RLR_L?

(4 נקודות)
ב.

חשבו מעגל תמורה לפי נורטון.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את ערך הסוללה V1V_1.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

RL=Rth=1.2 kΩR_L=R_{th}=1.2\,\text{k}\Omega

נתון: R1=12 kΩR_1=12\,\text{k}\Omega, R2=3 kΩR_2=3\,\text{k}\Omega, R3=2.4 kΩR_3=2.4\,\text{k}\Omega, V1=V2=VV_1=V_2=V, ההספק ב-RLR_L הוא ההספק המרבי האפשרי, Pmax=1 mWP_{max}=1\,\text{mW}.

מבוקש: RLR_L.

לפי משפט העברת ההספק המרבי, עומס מקבל הספק מרבי כאשר הוא שווה להתנגדות התמורה (תבנין/נורטון) של המעגל שרואה אותו. לכן מספיק לחשב את RthR_{th} בין הדקי RLR_L.

ההדקים. מנתקים את RLR_L. שני ההדקים שאליהם הוא היה מחובר נקראים aa (העליון) ו-bb (התחתון). מאותם שני הדקים מודדים גם את ההתנגדות השקולה RthR_{th} וגם את זרם הקצר INI_N (בסעיף ג).

סימון על הסרטוט. מאפסים את שני המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. יש רק שני צבעים: הקו של aa (הקו העליון האמצעי) והקו של bb (הקו התחתון).

•V1V_1 הוחלף בקצר, ולכן הקו העליון השמאלי התאחד עם הקו התחתון. כך גם V2V_2 והקו העליון הימני.

בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות, ולכן אין צורך במשוואות: מספיקים צירופי טור ומקביל. הצבעים מראים שכל אחד משלושת הנגדים מחובר בין הקו של aa לקו של bb: R1R_1 (מהצד הימני שלו בקו של aa ומהצד השמאלי בקו של bb), R2R_2 ו-R3R_3. כלומר שלושתם במקביל.

1. התנגדות התמורה:

R1∥R2=R1R2R1+R2=12⋅312+3=2.4 kΩR_1\parallel R_2=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{12\cdot3}{12+3}=2.4\,\text{k}\Omega

Rth=(R1∥R2)∥R3=2.4⋅2.42.4+2.4=1.2 kΩR_{th}=(R_1\parallel R_2)\parallel R_3=\frac{2.4\cdot2.4}{2.4+2.4}=1.2\,\text{k}\Omega

2. תנאי ההספק המרבי: RL=Rth=1.2 kΩR_L=R_{th}=1.2\,\text{k}\Omega.

תשובה: RL=1.2 kΩR_L=1.2\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA} במקביל ל-RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega

נתון: RN=Rth=1.2 kΩR_N=R_{th}=1.2\,\text{k}\Omega (מסעיף א), ובהתאמה הספק מרבי Pmax=1 mWP_{max}=1\,\text{mW}.

מבוקש: זרם נורטון INI_N והתנגדות נורטון RNR_N.

ערך VV אינו נתון, ולכן את INI_N נמצא מתוך ההספק המרבי הנתון.

1. התנגדות נורטון שווה להתנגדות התמורה: RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega.

2. מתח תבנין מתוך ההספק המרבי. בהתאמה (RL=RthR_L=R_{th}) המתח על העומס הוא חצי ממתח תבנין, ולכן:

Pmax=Vth24Rth ⇒ Vth=4RthPmax=4⋅1200⋅1⋅10−3=4.8≈2.191 VP_{max}=\frac{V_{th}^2}{4R_{th}}\ \Rightarrow\ V_{th}=\sqrt{4R_{th}P_{max}}=\sqrt{4\cdot1200\cdot1\cdot10^{-3}}=\sqrt{4.8}\approx2.191\,\text{V}

3. זרם נורטון (זרם הקצר בין הדקי RLR_L):

IN=VthRN=2.1911.2⋅103≈1.826 mAI_N=\frac{V_{th}}{R_N}=\frac{2.191}{1.2\cdot10^{3}}\approx1.826\,\text{mA}

4. בדיקה: המתח על RLR_L הוא Vth2≈1.095 V\frac{V_{th}}{2}\approx1.095\,\text{V}, וההספק 1.09521200≈1 mW\frac{1.095^2}{1200}\approx1\,\text{mW} – מתאים לנתון.

מעגל התמורה: מקור זרם IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA} במקביל לנגד RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega, בין ההדקים aa ו-bb מסעיף א, ואליהם מחובר RLR_L. החץ של המקור פונה אל aa, כי בקצר זרם נורטון זורם מ-aa אל bb (סעיף ג):

תשובה: IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA}, RN=1.2 kΩR_N=1.2\,\text{k}\Omega.

סעיף ג

תשובה:

V1=V≈3.65 VV_1=V\approx3.65\,\text{V}

נתון: IN≈1.826 mAI_N\approx1.826\,\text{mA} (מסעיף ב), V1=V2=VV_1=V_2=V.

מבוקש: VV.

נבטא את זרם הקצר INI_N באמצעות VV ונשווה לערך שמצאנו.

סימון על הסרטוט. מחליפים את RLR_L בקצר בין ההדקים aa ו-bb, והמקורות פועלים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקצר מחבר אליו את הקו העליון האמצעי, ולכן שני הקווים צבועים באותו צבע: 0 V0\,\text{V}.

•הקוטב החיובי של V1V_1 ושל V2V_2 למעלה, ולכן הקו העליון השמאלי והקו העליון הימני נמצאים שניהם בפוטנציאל VV (אותו צבע, אף שאינם מחוברים בתיל).

•על R2R_2 שני הקצוות באותו פוטנציאל, ולכן אין בו זרם (I=0I=0).

•הזרמים: I1I_1 ב-R1R_1 משמאל לימין, I3I_3 ב-R3R_3 מימין לשמאל, ו-INI_N בקצר מ-aa כלפי מטה אל bb.

בחירת השיטה. אחרי הקיצור כל הפוטנציאלים במעגל ידועים: VV או 00. אין צומת עם פוטנציאל לא ידוע, ולכן אין צורך במערכת משוואות: כל זרם מתקבל מחוק אוהם, ו-INI_N מחוק הזרמים.

1. הזרמים בנגדים. על R1R_1 ועל R3R_3 המתח הוא V−0=VV-0=V:

I1=VR1I_1=\frac{V}{R_1}, I3=VR3I_3=\frac{V}{R_3}

2. חוק הזרמים בקו העליון האמצעי: נכנסים I1I_1 ו-I3I_3, ויוצא רק INI_N (ב-R2R_2 אין זרם):

IN=I1+I3=V(112+12.4)=0.5 V [mA]I_N=I_1+I_3=V\left(\frac{1}{12}+\frac{1}{2.4}\right)=0.5\,V\ [\text{mA}] (כאשר VV בוולט וההתנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega)

3. השוואה לערך מסעיף ב:

0.5 V=1.826 ⇒ V=1.8260.5≈3.65 V0.5\,V=1.826\ \Rightarrow\ V=\frac{1.826}{0.5}\approx3.65\,\text{V}

(אז I1≈0.304 mAI_1\approx0.304\,\text{mA} ו-I3≈1.521 mAI_3\approx1.521\,\text{mA}.)

4. בדיקה בחפיפה: Vth=VR2∥R3R1+R2∥R3+VR1∥R2R3+R1∥R2=V(1.33312+1.333+2.42.4+2.4)=0.6 VV_{th}=V\frac{R_2\parallel R_3}{R_1+R_2\parallel R_3}+V\frac{R_1\parallel R_2}{R_3+R_1\parallel R_2}=V\left(\frac{1.333}{12+1.333}+\frac{2.4}{2.4+2.4}\right)=0.6\,V, ואז V=2.1910.6≈3.65 VV=\frac{2.191}{0.6}\approx3.65\,\text{V} – אותה תוצאה.

תשובה: V1=V≈3.65 VV_1=V\approx3.65\,\text{V}.

שאלה 2 · מעגל עם מקור מתח תלוי – מתחי צמתים

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בנקודה a ואת הזרם IxI_x.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח על המקורות וקבעו אם הם ספקים או צרכנים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=40 VV_a=40\,\text{V}, Ix=2 mAI_x=2\,\text{mA}

נתון: V1=120 VV_1=120\,\text{V}, V2=20 VV_2=20\,\text{V}, V3=20 VV_3=20\,\text{V}, R1=20 kΩR_1=20\,\text{k}\Omega, R2=60 kΩR_2=60\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, מקור מתח תלוי 10000⋅Ix10000\cdot I_x (קוטב ++ בצד של R1R_1).

מבוקש: VaV_a ו-IxI_x.

נעבוד עם התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega וזרמים ב-mA\text{mA}; אז המקור התלוי הוא 10⋅Ix10\cdot I_x וולט (10000 Ω⋅Ix10000\,\Omega\cdot I_x).

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקוטב החיובי של V1V_1 למעלה, ולכן הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-120 V120\,\text{V}.

•הקוטב השלילי של V2V_2 למעלה, ולכן הקו שבין R2R_2 ל-V2V_2 נמצא ב-−20 V-20\,\text{V}. הקוטב החיובי של V3V_3 למעלה, ולכן הקו שבין R3R_3 ל-V3V_3 נמצא ב-+20 V+20\,\text{V}.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הצומת aa, ו-VmV_m הוא הפוטנציאל של הקו שבין R1R_1 למקור התלוי. הקוטב ++ של המקור התלוי בצד של VmV_m, ולכן Vm=Va+10IxV_m=V_a+10I_x.

•הזרמים: I1I_1 משמאל לימין דרך R1R_1 והמקור התלוי אל aa, I2I_2 מ-aa כלפי מטה דרך R2R_2 ו-V2V_2, ו-IxI_x מ-aa דרך R3R_3 ואז כלפי מטה אל V3V_3 (כיוון החץ שבאיור).

בחירת השיטה. נספור נעלמים:

•זרמי חוגים: שני חוגים שזורם בהם זרם, כלומר שתי משוואות, ועוד משוואת הקשר של המקור התלוי (IxI_x הוא זרם החוג הימני).

•מתחי צמתים: הפוטנציאלים 120120, −20-20 ו-+20 V+20\,\text{V} ידועים. נשארים VaV_a ו-VmV_m, שמחוברים במקור מתח (תלוי), ולכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד, VaV_a. גם IxI_x נכתב בעזרת VaV_a.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: משוואה אחת בנעלם אחד.

1. כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפוטנציאלים:

Ix=Va−2010I_x=\frac{V_a-20}{10}, I2=Va−(−20)60=Va+2060I_2=\frac{V_a-(-20)}{60}=\frac{V_a+20}{60}

2. המקור התלוי. Vm=Va+10Ix=Va+(Va−20)=2Va−20V_m=V_a+10I_x=V_a+(V_a-20)=2V_a-20, ולכן הזרם ב-R1R_1:

I1=120−Vm20=140−2Va20I_1=\frac{120-V_m}{20}=\frac{140-2V_a}{20}

3. חוק הזרמים בצומת-העל (נכנס = יוצא), I1=I2+IxI_1=I_2+I_x:

140−2Va20=Va+2060+Va−2010\frac{140-2V_a}{20}=\frac{V_a+20}{60}+\frac{V_a-20}{10}

4. פתרון. נכפול ב-6060:

420−6Va=Va+20+6Va−120420-6V_a=V_a+20+6V_a-120

13Va=520 ⇒ Va=40 V13V_a=520\ \Rightarrow\ V_a=40\,\text{V}

5. הזרמים:

Ix=40−2010=2 mAI_x=\frac{40-20}{10}=2\,\text{mA}

I2=40+2060=1 mAI_2=\frac{40+20}{60}=1\,\text{mA}, I1=I2+Ix=1+2=3 mAI_1=I_2+I_x=1+2=3\,\text{mA}

מתח המקור התלוי: 10000⋅Ix=10000⋅2⋅10−3=20 V10000\cdot I_x=10000\cdot2\cdot10^{-3}=20\,\text{V}, ולכן Vm=40+20=60 VV_m=40+20=60\,\text{V}.

6. בדיקה בחוק המתחים לאורך הענף השמאלי, מהאדמה דרך V1V_1, R1R_1 והמקור התלוי אל aa: 120−20⋅3−20=40 V=Va120-20\cdot3-20=40\,\text{V}=V_a ✓.

תשובה: Va=40 VV_a=40\,\text{V}, Ix=2 mAI_x=2\,\text{mA}.

סעיף ב

תשובה:

V1V_1 ספק 360 mW360\,\text{mW}; V2V_2 ספק 20 mW20\,\text{mW}; המקור התלוי צרכן 60 mW60\,\text{mW}; V3V_3 צרכן 40 mW40\,\text{mW}

נתון (מסעיף א): I1=3 mAI_1=3\,\text{mA}, I2=1 mAI_2=1\,\text{mA}, Ix=2 mAI_x=2\,\text{mA}, מתח המקור התלוי 20 V20\,\text{V}.

מבוקש: ההספק של כל מקור, והאם הוא ספק או צרכן.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: כיווני הזרמים I1I_1, I2I_2 ו-IxI_x מסומנים בו, וגם הקוטב החיובי של כל מקור.

כלל: אם הזרם יוצא מהקוטב החיובי של המקור – המקור מספק הספק P=V⋅IP=V\cdot I; אם הזרם נכנס לקוטב החיובי – המקור צורך.

1. V1V_1: I1I_1 יוצא מהקוטב החיובי.

PV1=V1I1=120⋅3=360 mWP_{V1}=V_1I_1=120\cdot3=360\,\text{mW} – ספק.

2. המקור התלוי: I1I_1 נכנס בקוטב החיובי (הצד של R1R_1) ויוצא מהשלילי.

Pdep=20⋅3=60 mWP_{dep}=20\cdot3=60\,\text{mW} – צרכן.

3. V2V_2: I2I_2 זורם כלפי מטה, נכנס בקוטב השלילי (למעלה) ויוצא מהחיובי (למטה).

PV2=V2I2=20⋅1=20 mWP_{V2}=V_2I_2=20\cdot1=20\,\text{mW} – ספק.

4. V3V_3: IxI_x נכנס בקוטב החיובי.

PV3=V3Ix=20⋅2=40 mWP_{V3}=V_3I_x=20\cdot2=40\,\text{mW} – צרכן.

5. מאזן הספקים. ההספק בנגדים:

PR=I12R1+I22R2+Ix2R3=32⋅20+12⋅60+22⋅10=180+60+40=280 mWP_R=I_1^2R_1+I_2^2R_2+I_x^2R_3=3^2\cdot20+1^2\cdot60+2^2\cdot10=180+60+40=280\,\text{mW}

מסופק: 360+20=380 mW360+20=380\,\text{mW}; נצרך: 280+60+40=380 mW280+60+40=380\,\text{mW} ✓.

תשובה: V1V_1 – ספק, 360 mW360\,\text{mW}; V2V_2 – ספק, 20 mW20\,\text{mW}; המקור התלוי – צרכן, 60 mW60\,\text{mW}; V3V_3 – צרכן, 40 mW40\,\text{mW}.

שאלה 3 · הספקי מקורות במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו את כל הספקי המקורות (P, Q, S).

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

SI1=88+j69.28=112∠38.21∘ VAS_{I1}=88+j69.28=112\angle38.21^\circ\,\text{VA}; SV1=120−j109.28≈162.3∠−42.32∘ VAS_{V1}=120-j109.28\approx162.3\angle-42.32^\circ\,\text{VA}

נתון: Iˉ1=4∠60∘ A\bar{I}_1=4\angle60^\circ\,\text{A}, Vˉ1=20∠0∘ V\bar{V}_1=20\angle0^\circ\,\text{V}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, XL=4 ΩX_L=4\,\Omega, XC=6 ΩX_C=6\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega.

מבוקש: ההספק הממשי PP, ההספק העיוור QQ וההספק המדומה SS של כל אחד משני המקורות.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים כאן הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל של זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•VˉA\bar{V}_A הוא הפוטנציאל של הצומת השמאלי (מעל מקור הזרם, בין XLX_L למקור המתח), ו-VˉB\bar{V}_B של הצומת הימני (בין XCX_C, R2R_2 ומקור המתח).

•Vˉ1\bar{V}_1 מחובר בין AA ל-BB, הקוטב החיובי בצד BB: VˉB=VˉA+20\bar{V}_B=\bar{V}_A+20.

•שני הקווים העליונים (בין XLX_L ל-R1R_1 ובין R1R_1 ל-XCX_C) הם רק נקודות חיבור בתוך ענף טורי אחד: הזרם לא מתפצל בהם, ולכן אין צורך לתת להם שם.

•הזרמים: מקור הזרם דוחף את Iˉ1\bar{I}_1 מהאדמה כלפי מעלה אל AA. Iˉt\bar{I}_t הוא הזרם בענף העליון מ-AA דרך XLX_L, R1R_1 ו-XCX_C אל BB. IˉV\bar{I}_V הוא הזרם דרך מקור המתח מ-AA אל BB (נכנס בקוטב השלילי).

בחירת השיטה. נספור נעלמים:

•מתחי צמתים: יש שני צמתים לא ידועים, AA ו-BB, אבל מקור מתח מחבר ביניהם. לכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד.

•זרמי חוגים: שני חוגים. בחוג התחתון מקור הזרם נמצא רק בו, ולכן זרם החוג הזה ידוע (Iˉ1\bar{I}_1). נשאר נעלם אחד, זרם החוג העליון.

בשתי השיטות נעלם אחד. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי צומת-העל נותן את VˉB\bar{V}_B מיד, בלי לפתור מערכת, ומהפוטנציאלים מקבלים את המתח על כל מקור, שדרוש לחישוב ההספק.

1. צומת-על AA-BB. הזרם היחיד שנכנס לצומת-העל הוא Iˉ1\bar{I}_1, והיחיד שיוצא ממנו הוא הזרם דרך R2R_2 לאדמה (הענף העליון ומקור המתח פנימיים לצומת-העל):

Iˉ1=VˉBR2 ⇒ VˉB=Iˉ1R2=4∠60∘⋅8=32∠60∘=16+j27.71 V\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_B}{R_2}\ \Rightarrow\ \bar{V}_B=\bar{I}_1R_2=4\angle60^\circ\cdot8=32\angle60^\circ=16+j27.71\,\text{V}

2. מתח הצומת AA:

VˉA=VˉB−20=(16+j27.71)−20=−4+j27.71=28∠98.21∘ V\bar{V}_A=\bar{V}_B-20=(16+j27.71)-20=-4+j27.71=28\angle98.21^\circ\,\text{V}

3. זרם הענף העליון. עכבת הענף: Z=jXL+R1−jXC=j4+4−j6=4−j2=4.472∠−26.57∘ ΩZ=jX_L+R_1-jX_C=j4+4-j6=4-j2=4.472\angle-26.57^\circ\,\Omega

Iˉt=VˉA−VˉBZ=−204−j2=−20(4+j2)42+22=−4−j2=4.472∠−153.43∘ A\bar{I}_t=\frac{\bar{V}_A-\bar{V}_B}{Z}=\frac{-20}{4-j2}=\frac{-20(4+j2)}{4^2+2^2}=-4-j2=4.472\angle-153.43^\circ\,\text{A}

4. זרם מקור המתח – חוק הזרמים בצומת AA:

IˉV=Iˉ1−Iˉt=(2+j3.464)−(−4−j2)=6+j5.464=8.115∠42.32∘ A\bar{I}_V=\bar{I}_1-\bar{I}_t=(2+j3.464)-(-4-j2)=6+j5.464=8.115\angle42.32^\circ\,\text{A}

5. הספק מקור הזרם. המתח עליו (מלמטה למעלה, בכיוון הזרם היוצא) הוא VˉA\bar{V}_A:

SI1=VˉA⋅Iˉ1∗=28∠98.21∘⋅4∠−60∘=112∠38.21∘=88+j69.28 VAS_{I1}=\bar{V}_A\cdot\bar{I}_1^*=28\angle98.21^\circ\cdot4\angle-60^\circ=112\angle38.21^\circ=88+j69.28\,\text{VA}

כלומר PI1=88 WP_{I1}=88\,\text{W} (מסופק), QI1=69.28 VARQ_{I1}=69.28\,\text{VAR} (מסופק, השראי), ∣SI1∣=112 VA|S_{I1}|=112\,\text{VA}.

6. הספק מקור המתח. IˉV\bar{I}_V יוצא מהקוטב החיובי:

SV1=Vˉ1⋅IˉV∗=20⋅8.115∠−42.32∘=162.3∠−42.32∘=120−j109.28 VAS_{V1}=\bar{V}_1\cdot\bar{I}_V^*=20\cdot8.115\angle-42.32^\circ=162.3\angle-42.32^\circ=120-j109.28\,\text{VA}

כלומר PV1=120 WP_{V1}=120\,\text{W} (מסופק), QV1=−109.28 VARQ_{V1}=-109.28\,\text{VAR} (המקור קולט הספק עיוור), ∣SV1∣≈162.3 VA|S_{V1}|\approx162.3\,\text{VA}.

7. מאזן הספקים. בנגדים: ∣Iˉt∣2R1+∣VˉB∣2R2=20⋅4+3228=80+128=208 W|\bar{I}_t|^2R_1+\frac{|\bar{V}_B|^2}{R_2}=20\cdot4+\frac{32^2}{8}=80+128=208\,\text{W}; עיוור: ∣Iˉt∣2(XL−XC)=20⋅(4−6)=−40 VAR|\bar{I}_t|^2(X_L-X_C)=20\cdot(4-6)=-40\,\text{VAR}.

סכום המקורות: (88+120)+j(69.28−109.28)=208−j40 VA(88+120)+j(69.28-109.28)=208-j40\,\text{VA} ✓.

תשובה: מקור הזרם: P=88 WP=88\,\text{W}, Q=69.28 VARQ=69.28\,\text{VAR}, S=112∠38.21∘ VAS=112\angle38.21^\circ\,\text{VA}. מקור המתח: P=120 WP=120\,\text{W}, Q=−109.28 VARQ=-109.28\,\text{VAR}, S≈162.3∠−42.32∘ VAS\approx162.3\angle-42.32^\circ\,\text{VA}.

שאלה 4 · מתח צומת והספקים במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת x.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק S של כל מקור וקבעו אם הוא מקור או צרכן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉx≈11.36∠−24.0∘=10.38−j4.62 V\bar{V}_x\approx11.36\angle-24.0^\circ=10.38-j4.62\,\text{V}

נתון: Vˉ1=20∠40∘ V\bar{V}_1=20\angle40^\circ\,\text{V}, Vˉ2=8∠120∘ V\bar{V}_2=8\angle120^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=8 ΩX_{L1}=8\,\Omega, XC=2 ΩX_C=2\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, XL2=4 ΩX_{L2}=4\,\Omega.

מבוקש: Vˉx\bar{V}_x (ביחס לאדמה).

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל של זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקוטב החיובי של שני המקורות למעלה, ולכן הקו שבין Vˉ1\bar{V}_1 ל-R1R_1 נמצא ב-20∠40∘ V20\angle40^\circ\,\text{V}, והקו שבין XL2X_{L2} ל-Vˉ2\bar{V}_2 נמצא ב-8∠120∘ V8\angle120^\circ\,\text{V}.

•הקו האמצעי העליון, עם שתי הנקודות השחורות, הוא צומת אחד: Vˉx\bar{V}_x. הקו שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} הוא רק נקודת חיבור בענף טורי, ולכן R1R_1 ו-XL1X_{L1} הם עכבה אחת: Z1=R1+jXL1=10+j8 ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=10+j8\,\Omega. בענף הימני Z2=jXL2=j4 ΩZ_2=jX_{L2}=j4\,\Omega.

•הזרמים: Iˉ1\bar{I}_1 מ-Vˉ1\bar{V}_1 אל הצומת, Iˉ2\bar{I}_2 מ-Vˉ2\bar{V}_2 אל הצומת, IˉC\bar{I}_C מהצומת כלפי מטה דרך XCX_C ו-IˉR\bar{I}_R מהצומת כלפי מטה דרך R2R_2.

בחירת השיטה. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, כלומר שלוש משוואות. בשיטת מתחי הצמתים יש צומת לא ידוע אחד בלבד, Vˉx\bar{V}_x (שני הקווים העליונים האחרים ידועים, כי מקור מתח מחבר אותם לאדמה). לכן נכתוב משוואת צומת אחת.

1. כל זרם לפי חוק אוהם, בעזרת הפוטנציאלים:

Iˉ1=Vˉ1−Vˉx10+j8\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_1-\bar{V}_x}{10+j8}, Iˉ2=Vˉ2−Vˉxj4\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_2-\bar{V}_x}{j4}, IˉC=Vˉx−j2\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_x}{-j2}, IˉR=Vˉx6\bar{I}_R=\frac{\bar{V}_x}{6}

חוק הזרמים בצומת xx (נכנס = יוצא), Iˉ1+Iˉ2=IˉC+IˉR\bar{I}_1+\bar{I}_2=\bar{I}_C+\bar{I}_R:

Vˉ1−Vˉx10+j8+Vˉ2−Vˉxj4=Vˉx−j2+Vˉx6\frac{\bar{V}_1-\bar{V}_x}{10+j8}+\frac{\bar{V}_2-\bar{V}_x}{j4}=\frac{\bar{V}_x}{-j2}+\frac{\bar{V}_x}{6}

נעביר את כל האיברים עם Vˉx\bar{V}_x לאגף אחד:

Vˉx(110+j8+1−j2+16+1j4)=Vˉ110+j8+Vˉ2j4\bar{V}_x\left(\frac{1}{10+j8}+\frac{1}{-j2}+\frac{1}{6}+\frac{1}{j4}\right)=\frac{\bar{V}_1}{10+j8}+\frac{\bar{V}_2}{j4}

2. סכום האדמיטנסים:

110+j8=10−j8164=0.0610−j0.0488\frac{1}{10+j8}=\frac{10-j8}{164}=0.0610-j0.0488, 1−j2=j0.5\frac{1}{-j2}=j0.5, 16=0.1667\frac{1}{6}=0.1667, 1j4=−j0.25\frac{1}{j4}=-j0.25

Y=0.2276+j0.2012=0.3038∠41.47∘ SY=0.2276+j0.2012=0.3038\angle41.47^\circ\,\text{S}

3. אגף ימין (המרה לקוטבי וחזרה):

Z1=10+j8=12.806∠38.66∘ ΩZ_1=10+j8=12.806\angle38.66^\circ\,\Omega

Vˉ1Z1=20∠40∘12.806∠38.66∘=1.5617∠1.34∘=1.5613+j0.0365 A\frac{\bar{V}_1}{Z_1}=\frac{20\angle40^\circ}{12.806\angle38.66^\circ}=1.5617\angle1.34^\circ=1.5613+j0.0365\,\text{A}

Vˉ2Z2=8∠120∘4∠90∘=2∠30∘=1.7321+j1 A\frac{\bar{V}_2}{Z_2}=\frac{8\angle120^\circ}{4\angle90^\circ}=2\angle30^\circ=1.7321+j1\,\text{A}

סכום: 3.2934+j1.0365=3.4526∠17.47∘ A3.2934+j1.0365=3.4526\angle17.47^\circ\,\text{A}

4. המתח בצומת:

Vˉx=3.4526∠17.47∘0.3038∠41.47∘≈11.36∠−24.0∘=10.38−j4.62 V\bar{V}_x=\frac{3.4526\angle17.47^\circ}{0.3038\angle41.47^\circ}\approx11.36\angle-24.0^\circ=10.38-j4.62\,\text{V}

תשובה: Vˉx≈11.36∠−24.0∘ V\bar{V}_x\approx11.36\angle-24.0^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

S1≈28.37∠4.44∘=28.28+j2.20 VAS_1\approx28.37\angle4.44^\circ=28.28+j2.20\,\text{VA} – מקור; S2≈36.89∠68.77∘=13.36+j34.39 VAS_2\approx36.89\angle68.77^\circ=13.36+j34.39\,\text{VA} – מקור

נתון: Vˉx=10.38−j4.62 V\bar{V}_x=10.38-j4.62\,\text{V} (מסעיף א).

מבוקש: S=Vˉ⋅Iˉ∗S=\bar{V}\cdot\bar{I}^* של כל מקור, כשהזרם Iˉ\bar{I} מוגדר כיוצא מהקוטב החיובי. אם P>0P>0 – המקור מספק הספק ממשי (מקור); אם P<0P<0 – הוא צרכן.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: Iˉ1\bar{I}_1 ו-Iˉ2\bar{I}_2 הם הזרמים שסומנו בו, ושניהם יוצאים מהקוטב החיובי של המקור שלהם.

1. הזרם היוצא מ-Vˉ1\bar{V}_1 (מהקוטב החיובי אל הצומת xx):

Vˉ1=20∠40∘=15.321+j12.856 V\bar{V}_1=20\angle40^\circ=15.321+j12.856\,\text{V}

Vˉ1−Vˉx=4.940+j17.479=18.163∠74.22∘ V\bar{V}_1-\bar{V}_x=4.940+j17.479=18.163\angle74.22^\circ\,\text{V}

Iˉ1=18.163∠74.22∘12.806∠38.66∘=1.418∠35.56∘ A\bar{I}_1=\frac{18.163\angle74.22^\circ}{12.806\angle38.66^\circ}=1.418\angle35.56^\circ\,\text{A}

2. ההספק של Vˉ1\bar{V}_1:

S1=Vˉ1Iˉ1∗=20∠40∘⋅1.418∠−35.56∘=28.37∠4.44∘=28.28+j2.20 VAS_1=\bar{V}_1\bar{I}_1^*=20\angle40^\circ\cdot1.418\angle-35.56^\circ=28.37\angle4.44^\circ=28.28+j2.20\,\text{VA}

P1=28.28 W>0P_1=28.28\,\text{W}>0 – מקור.

3. הזרם היוצא מ-Vˉ2\bar{V}_2 (מהקוטב החיובי דרך XL2X_{L2} אל xx):

Vˉ2=8∠120∘=−4+j6.928 V\bar{V}_2=8\angle120^\circ=-4+j6.928\,\text{V}

Vˉ2−Vˉx=−14.381+j11.551=18.446∠141.23∘ V\bar{V}_2-\bar{V}_x=-14.381+j11.551=18.446\angle141.23^\circ\,\text{V}

Iˉ2=18.446∠141.23∘4∠90∘=4.611∠51.23∘ A\bar{I}_2=\frac{18.446\angle141.23^\circ}{4\angle90^\circ}=4.611\angle51.23^\circ\,\text{A}

4. ההספק של Vˉ2\bar{V}_2:

S2=Vˉ2Iˉ2∗=8∠120∘⋅4.611∠−51.23∘=36.89∠68.77∘=13.36+j34.39 VAS_2=\bar{V}_2\bar{I}_2^*=8\angle120^\circ\cdot4.611\angle-51.23^\circ=36.89\angle68.77^\circ=13.36+j34.39\,\text{VA}

P2=13.36 W>0P_2=13.36\,\text{W}>0 – מקור.

5. בדיקה – מאזן הספקים. ∣Iˉ1∣2R1=1.4182⋅10=20.11 W|\bar{I}_1|^2R_1=1.418^2\cdot10=20.11\,\text{W}, ∣Vˉx∣2R2=11.3626=21.52 W\frac{|\bar{V}_x|^2}{R_2}=\frac{11.36^2}{6}=21.52\,\text{W}; סך הכול 41.64 W=P1+P2=28.28+13.3641.64\,\text{W}=P_1+P_2=28.28+13.36 ✓.

תשובה: S1≈28.37∠4.44∘ VAS_1\approx28.37\angle4.44^\circ\,\text{VA} (P1=28.28 WP_1=28.28\,\text{W}, Q1=2.20 VARQ_1=2.20\,\text{VAR}) – מקור; S2≈36.89∠68.77∘ VAS_2\approx36.89\angle68.77^\circ\,\text{VA} (P2=13.36 WP_2=13.36\,\text{W}, Q2=34.39 VARQ_2=34.39\,\text{VAR}) – מקור. שני המקורות מספקים הספק.

שאלה 5 · הספק במעגל RL עם מתח לא סינוסי

באיור לשאלה 5 מתח מבוא למעגל RL הוא:

v(t)=10+10⋅sin⁡(2⋅π⋅50⋅t−40∘)+15⋅sin⁡(2⋅π⋅100t+75∘)v(t)=10+10\cdot\sin(2\cdot\pi\cdot50\cdot t-40^\circ)+15\cdot\sin(2\cdot\pi\cdot100t+75^\circ)

חשבו את ההספק המתפזר בעומס.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

P≈15.12 WP\approx15.12\,\text{W}

נתון: R=10 ΩR=10\,\Omega, L=30 mHL=30\,\text{mH}, המתח מורכב ממרכיב קבוע 10 V10\,\text{V}, הרמוניה בתדר 50 Hz50\,\text{Hz} במשרעת 10 V10\,\text{V} והרמוניה בתדר 100 Hz100\,\text{Hz} במשרעת 15 V15\,\text{V}.

מבוקש: ההספק הממוצע בעומס.

המעגל ליניארי, ולכן לפי עקרון החפיפה מחשבים את הזרם לכל מרכיב בנפרד. מרכיבים בתדרים שונים אינם תורמים הספק משותף, ולכן ההספק הכולל הוא סכום ההספקים של כל מרכיב. ההספק מתפזר רק בנגד: P=Irms2RP=I_{rms}^2R.

1. מרכיב קבוע. בזרם ישר הסליל הוא קצר:

I0=V0R=1010=1 AI_0=\frac{V_0}{R}=\frac{10}{10}=1\,\text{A}, P0=I02R=12⋅10=10 WP_0=I_0^2R=1^2\cdot10=10\,\text{W}

2. הרמוניה 50 Hz50\,\text{Hz}:

XL1=2πfL=2π⋅50⋅0.03=9.425 ΩX_{L1}=2\pi fL=2\pi\cdot50\cdot0.03=9.425\,\Omega

∣Z1∣=R2+XL12=102+9.4252=13.741 Ω|Z_1|=\sqrt{R^2+X_{L1}^2}=\sqrt{10^2+9.425^2}=13.741\,\Omega

Im1=1013.741=0.7277 AI_{m1}=\frac{10}{13.741}=0.7277\,\text{A}, Irms1=0.72772=0.5146 AI_{rms1}=\frac{0.7277}{\sqrt2}=0.5146\,\text{A}

P1=Irms12R=0.51462⋅10=2.648 WP_1=I_{rms1}^2R=0.5146^2\cdot10=2.648\,\text{W}

3. הרמוניה 100 Hz100\,\text{Hz}:

XL2=2π⋅100⋅0.03=18.850 ΩX_{L2}=2\pi\cdot100\cdot0.03=18.850\,\Omega

∣Z2∣=102+18.8502=21.338 Ω|Z_2|=\sqrt{10^2+18.850^2}=21.338\,\Omega

Im2=1521.338=0.7030 AI_{m2}=\frac{15}{21.338}=0.7030\,\text{A}, Irms2=0.70302=0.4971 AI_{rms2}=\frac{0.7030}{\sqrt2}=0.4971\,\text{A}

P2=0.49712⋅10=2.471 WP_2=0.4971^2\cdot10=2.471\,\text{W}

4. ההספק הכולל:

P=P0+P1+P2=10+2.648+2.471≈15.12 WP=P_0+P_1+P_2=10+2.648+2.471\approx15.12\,\text{W}

(הזוויות −40∘-40^\circ ו-75∘75^\circ אינן משפיעות על ההספק.)

תשובה: P≈15.12 WP\approx15.12\,\text{W}.

שאלה 6 · מעגל RC עם מפסק ודופק מבוא

באיור א' לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

מתח המבוא Vi(t)V_i(t) מוצג באיור ב' לשאלה 6:

המפסק S נסגר כעבור 2 msec2\,\text{msec}.

חשבו ושרטטו את מתח הדקי הקבל Vc(t)V_c(t), ציינו ערכים בשרטוט.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

0≤t≤20\le t\le2: Vc=10(1−e−t/2)V_c=10(1-e^{-t/2}); 2≤t≤42\le t\le4: Vc=5+1.32e−(t−2)/1.5V_c=5+1.32e^{-(t-2)/1.5}; t≥4t\ge4: Vc=5.35e−(t−4)/1.5V_c=5.35e^{-(t-4)/1.5} (tt ב-msec); Vc(2)=6.32 VV_c(2)=6.32\,\text{V}, Vc(4)=5.35 VV_c(4)=5.35\,\text{V}

נתון: R1=R2=R3=10 kΩR_1=R_2=R_3=10\,\text{k}\Omega, C=0.1 μFC=0.1\,\mu\text{F}; Vi=10 VV_i=10\,\text{V} בין t=0t=0 ל-t=4 msect=4\,\text{msec} ו-00 אחר כך; המפסק פתוח עד t=2 msect=2\,\text{msec} ונסגר אז.

מבוקש: Vc(t)V_c(t) ושרטוטו.

הנחה: הקבל פרוק ב-t=0t=0 (Vc(0)=0V_c(0)=0).

בכל קטע זמן המעגל הוא מעגל RC מסדר ראשון: Vc(t)=Vc(∞)+[Vc(t0)−Vc(∞)]e−(t−t0)/τV_c(t)=V_c(\infty)+\left[V_c(t_0)-V_c(\infty)\right]e^{-(t-t_0)/\tau}, עם τ=RthC\tau=R_{th}C. בכל קטע נמצא את המתח ההתחלתי, את המתח הסופי ואת קבוע הזמן. הקבל טעון כשהקוטב החיובי למעלה.

ההדקים. בכל קטע מוציאים את הקבל מהמעגל. שני ההדקים שלו נקראים aa (העליון, הצד ++ של VcV_c) ו-bb (התחתון, הצומת שבין הקבל ל-R2R_2). מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=Va−VbV_{th}=V_a-V_b, שהוא Vc(∞)V_c(\infty), וגם את ההתנגדות RthR_{th} שהקבל רואה, שקובעת את קבוע הזמן. לכל מצב של המפסק יש שני סרטוטים: המעגל עם ההדקים הפתוחים, והמעגל החדש שבו המקור הבלתי תלוי מאופס (מקור מתח מוחלף בקצר). במעגל אין מקורות תלויים. בכל הסרטוטים הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וכל קו רציף צבוע בצבע אחד.

בחירת השיטה. כשהקבל מוצא, בכל מצב יש לכל היותר חוג סגור אחד שזורם בו זרם. לכן אין צורך במערכת משוואות: מתח תבנין מתקבל מחוק אוהם (מחלק מתח), והתנגדות תבנין מצירופי טור ומקביל במעגל החדש.

קטע 1: 0≤t≤2 msec0\le t\le2\,\text{msec} (המפסק פתוח, Vi=10 VV_i=10\,\text{V}).

•המפסק פתוח, ולכן בענף של R3R_3 לא זורם זרם, ואין עליו מפל מתח: הקטע שבין המפסק ל-R3R_3 נמצא ב-0 V0\,\text{V}, כמו האדמה.

•ההדקים aa, bb פתוחים, ולכן גם ב-R1R_1 וב-R2R_2 לא זורם זרם (I=0I=0). על נגד שלא זורם בו זרם אין מפל מתח: כל הקו העליון, מהקוטב החיובי של המקור עד aa, נמצא ב-10 V10\,\text{V}, וההדק bb נמצא ב-0 V0\,\text{V}.

1. מהסרטוט: Vc(∞)=Vth=Va−Vb=10−0=10 VV_c(\infty)=V_{th}=V_a-V_b=10-0=10\,\text{V} (בסוף הטעינה אין זרם, וכל המתח על הקבל).

2. המעגל החדש להתנגדות תבנין (ViV_i מוחלף בקצר):

הקו השמאלי התאחד עם קו האדמה. מ-aa עוברים דרך R1R_1 אל קו האדמה, ומשם דרך R2R_2 אל bb. R3R_3 תלוי על המפסק הפתוח ולא זורם בו זרם. לכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור:

Rth=R1+R2=20 kΩR_{th}=R_1+R_2=20\,\text{k}\Omega

τ1=RthC=20⋅103⋅0.1⋅10−6=2 msec\tau_1=R_{th}C=20\cdot10^{3}\cdot0.1\cdot10^{-6}=2\,\text{msec}

3. Vc(t)=10(1−e−t/2) VV_c(t)=10\left(1-e^{-t/2}\right)\,\text{V} (tt ב-msec)

4. Vc(2)=10(1−e−1)=6.321 VV_c(2)=10\left(1-e^{-1}\right)=6.321\,\text{V}

קטע 2: 2≤t≤4 msec2\le t\le4\,\text{msec} (המפסק סגור, Vi=10 VV_i=10\,\text{V}).

•המפסק סגור, ולכן הוא מסורטט כתיל: הקטע שמעל R3R_3 מתאחד עם הקו העליון, שהפוטנציאל שלו VaV_a הוא הנעלם.

•ההדקים פתוחים, ולכן ב-R2R_2 לא זורם זרם (I=0I=0), וההדק bb נמצא ב-0 V0\,\text{V}, כמו האדמה.

•הזרם II זורם בחוג אחד: מהקוטב החיובי של ViV_i דרך R1R_1, ואז כלפי מטה דרך המפסק ו-R3R_3 אל האדמה.

5. R1R_1 ו-R3R_3 מחלק מתח, ולכן:

Vth=Va−Vb=ViR3R1+R3=10⋅1010+10=5 VV_{th}=V_a-V_b=V_i\frac{R_3}{R_1+R_3}=10\cdot\frac{10}{10+10}=5\,\text{V}

(הזרם בחוג I=1020 kΩ=0.5 mAI=\frac{10}{20\,\text{k}\Omega}=0.5\,\text{mA}.)

6. המעגל החדש להתנגדות תבנין (ViV_i מוחלף בקצר):

עכשיו R1R_1 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו האדמה, כלומר במקביל, ו-R2R_2 מחבר את קו האדמה אל bb בטור:

Rth=R1∥R3+R2=10⋅1010+10+10=5+10=15 kΩR_{th}=R_1\parallel R_3+R_2=\frac{10\cdot10}{10+10}+10=5+10=15\,\text{k}\Omega

τ2=RthC=15⋅103⋅0.1⋅10−6=1.5 msec\tau_2=R_{th}C=15\cdot10^{3}\cdot0.1\cdot10^{-6}=1.5\,\text{msec}

7. מתח הקבל רציף: Vc(2+)=6.321 VV_c(2^+)=6.321\,\text{V}, ו-Vc(∞)=5 VV_c(\infty)=5\,\text{V}. הקבל נפרק מ-6.326.32 אל 5 V5\,\text{V}:

Vc(t)=5+(6.321−5)e−(t−2)/1.5=5+1.321e−(t−2)/1.5 VV_c(t)=5+(6.321-5)e^{-(t-2)/1.5}=5+1.321e^{-(t-2)/1.5}\,\text{V}

8. Vc(4)=5+1.321e−2/1.5=5+1.321⋅0.2636=5.348 VV_c(4)=5+1.321e^{-2/1.5}=5+1.321\cdot0.2636=5.348\,\text{V}

קטע 3: t≥4 msect\ge4\,\text{msec} (המפסק סגור, Vi=0V_i=0).

9. מקור שהמתח שלו 00 מתנהג כקצר, ולכן המעגל הוא המעגל החדש של קטע 2: Vth=0V_{th}=0, וההתנגדות זהה, τ3=τ2=1.5 msec\tau_3=\tau_2=1.5\,\text{msec}.

10. Vc(t)=5.348e−(t−4)/1.5 VV_c(t)=5.348e^{-(t-4)/1.5}\,\text{V} – פריקה לאפס; אחרי כ-5τ3=7.5 msec5\tau_3=7.5\,\text{msec} (בערך ב-t=11.5 msect=11.5\,\text{msec}) הקבל כמעט פרוק.

שרטוט: עלייה אקספוננציאלית מ-00 ל-6.32 V6.32\,\text{V} (שואפת ל-10 V10\,\text{V}, הקו המקווקו) עד 2 msec2\,\text{msec}; ירידה אקספוננציאלית ל-5.35 V5.35\,\text{V} (שואפת ל-5 V5\,\text{V}) עד 4 msec4\,\text{msec}; ואז דעיכה לאפס בקבוע זמן 1.5 msec1.5\,\text{msec}.

t (msec)V_c (V)0246810120246810(0, 0)(2, 6.32)(4, 5.35)

תשובה: Vc(t)=10(1−e−t/2)V_c(t)=10(1-e^{-t/2}) עד 2 msec2\,\text{msec} (Vc(2)=6.32 VV_c(2)=6.32\,\text{V}); Vc(t)=5+1.32e−(t−2)/1.5V_c(t)=5+1.32e^{-(t-2)/1.5} עד 4 msec4\,\text{msec} (Vc(4)=5.35 VV_c(4)=5.35\,\text{V}); Vc(t)=5.35e−(t−4)/1.5V_c(t)=5.35e^{-(t-4)/1.5} אחרי 4 msec4\,\text{msec} (tt ב-msec, VcV_c בוולט).

שאלה 7 · מיישר חצי גל עם שתי דיודות וקבל

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא ואופיין של דיודה:

המפסק פתוח

א.

חשבו את המתח vi(t)v_i(t). ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא VoV_o.

(6 נקודות)

המפסק סגור

ג.

חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את גליות המתח ΔVo\Delta V_o במוצא ואת הערך המינימלי של מתח המוצא.

(6 נקודות)
ד.

חשבו את המתח האחורי המכסימלי על כל דיודה כאשר:

(I)

הקבל מנותק.

(II)

הקבל מחובר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Vim=10 VV_{im}=10\,\text{V}, vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}

נתון: vs(t)=180sin⁡(314t) Vv_s(t)=180\sin(314t)\,\text{V}, יחס השנאי 18:118:1.

מבוקש: vi(t)v_i(t) וערכו המרבי.

השנאי מוריד את המתח ביחס הליפופים, והצורה והתדר נשמרים.

1. Vim=Vsmn=18018=10 VV_{im}=\frac{V_{sm}}{n}=\frac{180}{18}=10\,\text{V}

2. vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V} (התדר f=3142π≈50 Hzf=\frac{314}{2\pi}\approx50\,\text{Hz}).

תשובה: Vim=10 VV_{im}=10\,\text{V}, vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vom=9 VV_{om}=9\,\text{V}, Vo,avg≈2.86 VV_{o,avg}\approx2.86\,\text{V}, Vo,rms=4.5 VV_{o,rms}=4.5\,\text{V}

נתון: Vim=10 VV_{im}=10\,\text{V}, שתי דיודות בטור, לכל אחת מתח הולכה Vγ=0.5 VV_\gamma=0.5\,\text{V} (לפי האופיין), RL=180 ΩR_L=180\,\Omega, המפסק פתוח (אין קבל).

מבוקש: הערך המרבי, הממוצע והיעיל של VoV_o.

1. פעולת המעגל. בחצי המחזור החיובי של viv_i שתי הדיודות מוטות קדימה, הזרם זורם דרכן ודרך RLR_L מלמעלה למטה, ו-Vo=vi−2VγV_o=v_i-2V_\gamma. בחצי המחזור השלילי הדיודות בקטעון ו-Vo=0V_o=0. זהו מיישר חצי גל.

2. ערך מרבי:

Vom=Vim−2Vγ=10−2⋅0.5=9 VV_{om}=V_{im}-2V_\gamma=10-2\cdot0.5=9\,\text{V}

3. ערך ממוצע של חצי גל:

Vo,avg=Vomπ=9π≈2.86 VV_{o,avg}=\frac{V_{om}}{\pi}=\frac{9}{\pi}\approx2.86\,\text{V}

4. ערך יעיל של חצי גל:

Vo,rms=Vom2=92=4.5 VV_{o,rms}=\frac{V_{om}}{2}=\frac{9}{2}=4.5\,\text{V}

(בנוסחאות אלה המוצא נחשב כחצי סינוס במשרעת 9 V9\,\text{V}; התחשבות מדויקת בכך שהדיודות מתחילות להוליך רק כש-vi>1 Vv_i>1\,\text{V} נותנת ערכים מעט נמוכים יותר, כ-2.70 V2.70\,\text{V} ו-4.37 V4.37\,\text{V}.)

תשובה: Vom=9 VV_{om}=9\,\text{V}, Vo,avg≈2.86 VV_{o,avg}\approx2.86\,\text{V}, Vo,rms=4.5 VV_{o,rms}=4.5\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

Vo,max=9 VV_{o,max}=9\,\text{V}, ΔVo≈2.13 V\Delta V_o\approx2.13\,\text{V}, Vo,min≈6.87 VV_{o,min}\approx6.87\,\text{V}

נתון: Vom=9 VV_{om}=9\,\text{V}, RL=180 ΩR_L=180\,\Omega, C=470 μFC=470\,\mu\text{F}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, המפסק סגור.

מבוקש: Vo,maxV_{o,max}, ΔVo\Delta V_o, Vo,minV_{o,min}.

1. מתח מרבי. הקבל נטען דרך הדיודות עד שיא המתח: Vo,max=Vim−2Vγ=9 VV_{o,max}=V_{im}-2V_\gamma=9\,\text{V}.

2. גליות. במיישר חצי גל הקבל נפרק דרך RLR_L במשך כמעט מחזור שלם T=1fT=\frac1f. בקירוב של פריקה ליניארית:

ΔVo=Vo,maxf RL C=950⋅180⋅470⋅10−6=94.23≈2.13 V\Delta V_o=\frac{V_{o,max}}{f\,R_L\,C}=\frac{9}{50\cdot180\cdot470\cdot10^{-6}}=\frac{9}{4.23}\approx2.13\,\text{V}

3. מתח מינימלי:

Vo,min=Vo,max−ΔVo=9−2.13≈6.87 VV_{o,min}=V_{o,max}-\Delta V_o=9-2.13\approx6.87\,\text{V}

תשובה: Vo,max=9 VV_{o,max}=9\,\text{V}, ΔVo≈2.13 V\Delta V_o\approx2.13\,\text{V}, Vo,min≈6.87 VV_{o,min}\approx6.87\,\text{V}.

סעיף ד

(I)
תשובה:

5 V5\,\text{V} על כל דיודה

כשהקבל מנותק המוצא הוא נגד בלבד. בחצי המחזור השלילי הדיודות בקטעון, אין זרם ב-RLR_L ולכן Vo=0V_o=0.

1. כל מתח המבוא השלילי נופל על שתי הדיודות יחד. המתח האחורי המרבי הוא בשיא השלילי:

VR,total=Vim=10 VV_{R,total}=V_{im}=10\,\text{V}

2. הדיודות זהות ומחוברות בטור, ולכן המתח מתחלק ביניהן שווה בשווה:

VR=102=5 VV_{R}=\frac{10}{2}=5\,\text{V}

תשובה: 5 V5\,\text{V} על כל דיודה.

(II)
תשובה:

9.5 V9.5\,\text{V} על כל דיודה

כשהקבל מחובר, הוא מחזיק את המוצא טעון (קוטב חיובי למעלה) גם בחצי המחזור השלילי.

1. חוק המתחים בלולאה של המשני, הדיודות והמוצא, בשיא השלילי של viv_i: המתח האחורי על שתי הדיודות יחד הוא מתח המבוא בתוספת מתח הקבל:

VR,total=Vim+Vo≈10+9=19 VV_{R,total}=V_{im}+V_o\approx10+9=19\,\text{V}

(כאן לקחנו את מתח הקבל Vo,max=9 VV_{o,max}=9\,\text{V} – המקרה הגרוע ביותר; בפועל הקבל נפרק מעט עד השיא השלילי, כך שהמתח האמיתי מעט נמוך יותר.)

2. חלוקה שווה בין שתי הדיודות הזהות:

VR=192=9.5 VV_R=\frac{19}{2}=9.5\,\text{V}

תשובה: 9.5 V9.5\,\text{V} על כל דיודה.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק לדיודות LED

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא עם דיודות זהות לחלוטין:

נתוני הטרנזיסטור: K=200[mAV2]K=200\left[\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}\right], VT=1.5 VV_T=1.5\,\text{V}.

נתון VLED=3.8 VV_{LED}=3.8\,\text{V}. דרוש שהזרם דרך כל דיודה יהיה שווה ל- 20 mA20\,\text{mA}.

א.

חשבו בקירוב את ההתנגדות RDSR_{DS} כאשר Vi=2.7 VV_i=2.7\,\text{V}.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של הנגד RR והספקו הדרוש כדי לקיים את דרישות נקודת העבודה של הדיודות.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את המתח VDSV_{DS} והוכחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי כאשר Vi=2.7 VV_i=2.7\,\text{V}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RDS≈2.08 ΩR_{DS}\approx2.08\,\Omega

נתון: VGS=Vi=2.7 VV_{GS}=V_i=2.7\,\text{V} (הסורס מוארק), VT=1.5 VV_T=1.5\,\text{V}, K=200 mA/V2=0.2 A/V2K=200\,\text{mA/V}^2=0.2\,\text{A/V}^2.

מבוקש: RDSR_{DS} בקירוב.

הטרנזיסטור משמש כמפסק סגור ופועל בתחום האוהמי עם VDSV_{DS} קטן. במצב זה ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]≈2K(VGS−VT)VDSI_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]\approx2K(V_{GS}-V_T)V_{DS}, ולכן הוא מתנהג כנגד:

1. VGS−VT=2.7−1.5=1.2 VV_{GS}-V_T=2.7-1.5=1.2\,\text{V}

2. RDS≈12K(VGS−VT)=12⋅0.2⋅1.2≈2.08 ΩR_{DS}\approx\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}=\frac{1}{2\cdot0.2\cdot1.2}\approx2.08\,\Omega

תשובה: RDS≈2.08 ΩR_{DS}\approx2.08\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

R≈34.6 ΩR\approx34.6\,\Omega, PR≈0.125 WP_R\approx0.125\,\text{W}

נתון: VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V}, VLED=3.8 VV_{LED}=3.8\,\text{V}, ILED=20 mAI_{LED}=20\,\text{mA} לכל דיודה, שלוש דיודות במקביל, RDS≈2.08 ΩR_{DS}\approx2.08\,\Omega.

מבוקש: RR וההספק עליו.

סימונים: הזרם IDI_D זורם מ-VDDV_{DD} דרך RR כלפי מטה, מתפצל לשלוש הדיודות ומתאחד בדרין, ומשם דרך הטרנזיסטור לאדמה.

1. זרם הדרין (שלוש דיודות במקביל):

ID=3⋅ILED=3⋅20=60 mAI_D=3\cdot I_{LED}=3\cdot20=60\,\text{mA}

2. המתח על הטרנזיסטור (מסעיף א):

VDS≈IDRDS=60⋅10−3⋅2.083=0.125 VV_{DS}\approx I_DR_{DS}=60\cdot10^{-3}\cdot2.083=0.125\,\text{V}

3. חוק המתחים מ-VDDV_{DD} לאדמה: VDD=IDR+VLED+VDSV_{DD}=I_DR+V_{LED}+V_{DS}

R=VDD−VLED−VDSID=6−3.8−0.12560⋅10−3=2.0750.06≈34.6 ΩR=\frac{V_{DD}-V_{LED}-V_{DS}}{I_D}=\frac{6-3.8-0.125}{60\cdot10^{-3}}=\frac{2.075}{0.06}\approx34.6\,\Omega

4. ההספק על הנגד:

PR=ID2R=(60⋅10−3)2⋅34.58≈0.125 WP_R=I_D^2R=(60\cdot10^{-3})^2\cdot34.58\approx0.125\,\text{W}

תשובה: R≈34.6 ΩR\approx34.6\,\Omega, PR≈0.125 WP_R\approx0.125\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

VDS≈0.132 V<VGS−VT=1.2 VV_{DS}\approx0.132\,\text{V}<V_{GS}-V_T=1.2\,\text{V} – מצב אוהמי

נתון: ID=60 mAI_D=60\,\text{mA}, VGS−VT=1.2 VV_{GS}-V_T=1.2\,\text{V}, K=200 mA/V2K=200\,\text{mA/V}^2.

מבוקש: VDSV_{DS} המדויק והוכחה שהטרנזיסטור בתחום האוהמי.

1. בדיקת רוויה. אילו היה הטרנזיסטור ברוויה, הזרם שלו היה ID,sat=K(VGS−VT)2=200⋅1.22=288 mAI_{D,sat}=K(V_{GS}-V_T)^2=200\cdot1.2^2=288\,\text{mA}. המעגל דורש רק 60 mA60\,\text{mA} (הנגד RR מגביל את הזרם), ולכן הטרנזיסטור אינו ברוויה אלא בתחום האוהמי.

2. משוואת התחום האוהמי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]

60=200[2⋅1.2⋅VDS−VDS2] ⇒ VDS2−2.4VDS+0.3=060=200\left[2\cdot1.2\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]\ \Rightarrow\ V_{DS}^2-2.4V_{DS}+0.3=0

3. פתרון המשוואה הריבועית:

VDS=2.4±2.42−4⋅0.32=2.4±2.1352V_{DS}=\frac{2.4\pm\sqrt{2.4^2-4\cdot0.3}}{2}=\frac{2.4\pm2.135}{2}

VDS1≈0.132 VV_{DS1}\approx0.132\,\text{V}, VDS2≈2.268 VV_{DS2}\approx2.268\,\text{V}

הפתרון השני נפסל: הוא גדול מ-VGS−VT=1.2 VV_{GS}-V_T=1.2\,\text{V}, כלומר מחוץ לתחום שבו המשוואה האוהמית תקפה.

4. תנאי המצב האוהמי: VDS=0.132 V<VGS−VT=1.2 VV_{DS}=0.132\,\text{V}<V_{GS}-V_T=1.2\,\text{V} ✓. לכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.

(הערך קרוב לקירוב 0.125 V0.125\,\text{V} מסעיף ב; עם הערך המדויק R≈34.5 ΩR\approx34.5\,\Omega, כמעט ללא שינוי.)

תשובה: VDS≈0.132 VV_{DS}\approx0.132\,\text{V}; מאחר ש-VDS<VGS−VT=1.2 VV_{DS}<V_{GS}-V_T=1.2\,\text{V}, הטרנזיסטור במצב אוהמי.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מעגלים, דיודות וטרנזיסטור

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

באיור לשאלה 9.1 נתון המעגל הבא:

9.1.

ההספק המתפזר בנגד RR שווה ל:

א. 16 mW16\,\text{mW}.

ב. 64 mW64\,\text{mW}.

ג. 4 mW4\,\text{mW}.

ד. 25 mW25\,\text{mW}.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.2 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודות.

9.2.

מתח המוצא שווה ל:

א. 10 V10\,\text{V}.

ב. 4 V4\,\text{V}.

ג. 5.4 V5.4\,\text{V}.

ד. 5 V5\,\text{V}.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.3 נתון המעגל הבא:

9.3.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5 msec5\,\text{msec} ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 20 V20\,\text{V}.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5 msec5\,\text{msec} ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 40 V40\,\text{V}.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 10 msec10\,\text{msec} ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 40 V40\,\text{V}.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 10 msec10\,\text{msec} ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 20 V20\,\text{V}.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.4 נתון המעגל הבא:

9.4.

כאשר מקצרים את נקודות a ו- b, זרם נורטון שווה ל:

א. 0 mA0\,\text{mA}.

ב. 2 mA2\,\text{mA}.

ג. 10 mA10\,\text{mA}.

ד. 8 mA8\,\text{mA}.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.5 נתון המעגל הבא:

9.5.

נתוני הטרנזיסטור: β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5 V5\,\text{V}

ב. 0.2 V0.2\,\text{V}

ג. 6 V6\,\text{V}

ד. 0.7 V0.7\,\text{V}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

א – 16 mW16\,\text{mW}

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). במעגל יש רק שני קווים רציפים, ולכן רק שני צבעים.

•מקור המתח מחובר בין שני הקווים, והקוטב החיובי שלו למעלה, ולכן הקו העליון נמצא ב-4 V4\,\text{V}.

בחירת השיטה. שלושת הרכיבים מחוברים בין אותם שני קווים, כלומר במקביל, והפוטנציאל של שני הקווים ידוע. אין נעלם, ולכן מספיק חוק אוהם על הנגד.

1. המתח על R1R_1 הוא הפרש הפוטנציאלים בין שני הקווים: VR=4−0=4 VV_{R}=4-0=4\,\text{V}. מקור הזרם אינו משנה את המתח הזה – הוא משפיע רק על הזרם דרך מקור המתח.

2. PR=V2R1=421⋅103=16 mWP_R=\frac{V^2}{R_1}=\frac{4^2}{1\cdot10^{3}}=16\,\text{mW} (הזרם IR=4 mAI_R=4\,\text{mA} כלפי מטה).

תשובה: א – 16 mW16\,\text{mW}.

סעיף 9.2

תשובה:

ג – 5.4 V5.4\,\text{V}

1. כיוון הדיודות. הדיודה D1D_1 מחוברת כשהאנודה למעלה (לצד ++ של VoV_o), ודיודת הזנר DZD_Z מתחתיה כשהקתודה למעלה. מתח מוצא חיובי מטה את D1D_1 קדימה ואת DZD_Z אחורה. לכן הענף מוליך כאשר VoV_o מגיע ל-Vγ+VZ=0.7+4.7=5.4 VV_\gamma+V_Z=0.7+4.7=5.4\,\text{V} (לפי האופיינים).

2. בדיקה בלי הענף. אילו הענף לא היה מוליך: Vo=VR2R1+R2=14⋅11+1=7 VV_o=V\frac{R_2}{R_1+R_2}=14\cdot\frac{1}{1+1}=7\,\text{V}. זה גדול מ-5.4 V5.4\,\text{V}, ולכן הענף מוליך ומקבע את המתח: Vo=5.4 VV_o=5.4\,\text{V}.

3. בדיקת זרמים: IR1=14−5.41=8.6 mAI_{R1}=\frac{14-5.4}{1}=8.6\,\text{mA}, IR2=5.41=5.4 mAI_{R2}=\frac{5.4}{1}=5.4\,\text{mA}, ובענף הדיודות 8.6−5.4=3.2 mA>08.6-5.4=3.2\,\text{mA}>0 – הדיודות אכן מוליכות.

תשובה: ג – 5.4 V5.4\,\text{V}.

סעיף 9.3

תשובה:

ג – τ=10 msec\tau=10\,\text{msec}, Vo=40 VV_o=40\,\text{V}

ההדקים. מוציאים את הקבל. שני ההדקים שלו נקראים aa (למעלה, הצד ++ של VoV_o) ו-bb (למטה, באדמה). מאותם הדקים מודדים את מתח הריקם, שהוא מתח המוצא במצב המתמיד, ואת ההתנגדות RthR_{th} שהקבל רואה, שקובעת את קבוע הזמן.

בחירת השיטה. כשהקבל מוצא נשאר חוג אחד (מקור הזרם, R1R_1 ו-R2R_2), והזרם בו ידוע. לכן מספיק חוק אוהם, בלי מערכת משוואות.

1. מצב מתמיד. הקבל טעון ואין בו זרם (I=0I=0), כלומר הוא נתק:

הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וכל קו רציף צבוע בצבע אחד. כל זרם המקור, 4 mA4\,\text{mA}, עובר דרך R1R_1 ו-R2R_2 בטור. הקו של aa הוא הקצה העליון של R2R_2:

Vo=I⋅R2=4⋅10−3⋅10⋅103=40 VV_o=I\cdot R_2=4\cdot10^{-3}\cdot10\cdot10^{3}=40\,\text{V}

(הקו שבין מקור הזרם ל-R1R_1 נמצא ב-40+4⋅10=80 V40+4\cdot10=80\,\text{V}.)

2. קבוע הזמן. במעגל החדש מקור הזרם מוחלף בנתק, ושני הקצוות שלו נשארים פתוחים:

R1R_1 מחובר רק לקצה פתוח, ולכן לא זורם בו זרם והוא לא משתתף. בין aa ל-bb נשאר רק R2R_2:

Rth=R2=10 kΩR_{th}=R_2=10\,\text{k}\Omega

τ=RthC=10⋅103⋅1⋅10−6=10 msec\tau=R_{th}C=10\cdot10^{3}\cdot1\cdot10^{-6}=10\,\text{msec}

תשובה: ג – τ=10 msec\tau=10\,\text{msec}, Vo=40 VV_o=40\,\text{V}.

סעיף 9.4

תשובה:

ד – 8 mA8\,\text{mA}

סימון על הסרטוט. זרם נורטון הוא הזרם בקצר שמחברים בין ההדקים aa ו-bb:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקצר מחבר אליו את הקו של aa, ולכן גם הקו של aa צבוע באותו צבע.

•R3R_3 מחובר בין שני הקווים האלה, ולכן אין עליו מתח ואין בו זרם (I=0I=0).

•הזרמים: INI_N בקצר מ-aa אל bb, ו-I1I_1 ב-R1R_1 כלפי מטה.

בחירת השיטה. אחרי הקיצור R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו הימני העליון לקו של 0 V0\,\text{V}, כלומר במקביל למקור הזרם. לכן מספיק מחלק זרם.

1. זרם המקור I=10 mAI=10\,\text{mA} (כלפי מעלה) מתחלק בין R1R_1 (ישירות חזרה לקו התחתון) לבין R2R_2 (דרך הקצר מ-aa ל-bb). כל הזרם של R2R_2 עובר בקצר.

2. מחלק זרם:

IN=I⋅R1R1+R2=10⋅44+1=8 mAI_N=I\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{4}{4+1}=8\,\text{mA}

(ו-I1=10−8=2 mAI_1=10-8=2\,\text{mA}.)

תשובה: ד – 8 mA8\,\text{mA}.

סעיף 9.5

תשובה:

ב – 0.2 V0.2\,\text{V} (רוויה)

1. זרם הבסיס. RBR_B מחובר בין VCCV_{CC} לבסיס, והאמיטר מוארק:

IB=VCC−VBERB=6−0.710⋅103=0.53 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{6-0.7}{10\cdot10^{3}}=0.53\,\text{mA}

2. הנחת פעיל: IC=βIB=100⋅0.53=53 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.53=53\,\text{mA}. אז VCE=VCC−ICRC=6−53⋅10−3⋅10⋅103=−524 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C=6-53\cdot10^{-3}\cdot10\cdot10^{3}=-524\,\text{V} – בלתי אפשרי, ולכן הטרנזיסטור ברוויה.

3. בדיקת רוויה: הזרם המרבי האפשרי בקולט IC,sat=VCC−VCEsatRC=6−0.210⋅103=0.58 mAI_{C,sat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{6-0.2}{10\cdot10^{3}}=0.58\,\text{mA}, ונדרש IB≥IC,satβ=5.8 μAI_B\ge\frac{I_{C,sat}}{\beta}=5.8\,\mu\text{A}. בפועל IB=0.53 mA≫5.8 μAI_B=0.53\,\text{mA}\gg5.8\,\mu\text{A} – רוויה עמוקה.

4. לכן VCE=VCEsat=0.2 VV_{CE}=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

תשובה: ב – 0.2 V0.2\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.