דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2023 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2023 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

שאלות 1-5 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך חמש השאלות.

שאלות 6-9 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · גשר וויטסטון עם נגד תלוי טמפרטורה

נתון המעגל הבא לשאלה 1:

נתון: αT=0.02[1∘C]\alpha_T=0.02\left[\frac{1}{^\circ\text{C}}\right]. R3R_3 הוא נגד המשתנה עם הטמפרטורה.

א.

מה צריך להיות ערכו של נגד R4R_4 כדי שהמעגל יהיה מאוזן ב-T=20∘CT=20^\circ\text{C}?

(4 נקודות)

לפתרון סעיפים הבאים הניחו R4=12 kΩR_4=12\,\text{k}\Omega.

ב.

חשבו את המתח ΔV=Va−Vb\Delta V=V_a-V_b כאשר המעגל נמצא בטמפרטורה T=100∘CT=100^\circ\text{C}.

(8 נקודות)
ג.

נמדד הפרש מתחים ΔV=3 V\Delta V=3\,\text{V}. באיזו טמפרטורה נמצא נגד R3R_3?

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

R4=7.2 kΩR_4=7.2\,\text{k}\Omega

נתון: V=16 VV=16\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=12 kΩR_2=12\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega (ב-20∘C20^\circ\text{C}).

מבוקש: R4R_4 שעבורו הגשר מאוזן, כלומר Va=VbV_a=V_b.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-16 V16\,\text{V}.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו שבין R1R_1 ל-R3R_3, ו-VbV_b הוא הפוטנציאל של הקו שבין R2R_2 ל-R4R_4. אלה שני הנעלמים.

•בין aa ל-bb אין שום רכיב, ולכן לא עובר זרם מענף לענף: בענף השמאלי זורם I1I_1 דרך R1R_1 ו-R3R_3, ובענף הימני זורם I2I_2 דרך R2R_2 ו-R4R_4, שניהם מלמעלה למטה.

בחירת השיטה. שני הענפים מחוברים שניהם בין הקו של 16 V16\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}, כלומר כל אחד מהם מקבל את מתח המקור במלואו, ואין ביניהם ענף משותף. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: כל ענף הוא מחלק מתח, ובכל אחד נעלם אחד.

1. המתחים בנקודות aa ו-bb ביחס לקו התחתון:

Va=V⋅R3R1+R3V_a=V\cdot\frac{R_3}{R_1+R_3}, Vb=V⋅R4R2+R4V_b=V\cdot\frac{R_4}{R_2+R_4}

2. תנאי איזון Va=VbV_a=V_b שקול ליחס שווה בשני הענפים, R3R1=R4R2\frac{R_3}{R_1}=\frac{R_4}{R_2}, כלומר מכפלות הנגדים הנגדיים שוות:

R1⋅R4=R2⋅R3R_1\cdot R_4=R_2\cdot R_3

3. נציב:

R4=R2⋅R3R1=12⋅610=7.2 kΩR_4=\frac{R_2\cdot R_3}{R_1}=\frac{12\cdot6}{10}=7.2\,\text{k}\Omega

(בדיקה: I1=1610+6=1 mAI_1=\frac{16}{10+6}=1\,\text{mA} ו-Va=1⋅6=6 VV_a=1\cdot6=6\,\text{V}; I2=1612+7.2=0.833 mAI_2=\frac{16}{12+7.2}=0.833\,\text{mA} ו-Vb=0.833⋅7.2=6 VV_b=0.833\cdot7.2=6\,\text{V}.)

תשובה: R4=7.2 kΩR_4=7.2\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ΔV=1.75 V\Delta V=1.75\,\text{V}

נתון: R4=12 kΩR_4=12\,\text{k}\Omega, T=100∘CT=100^\circ\text{C}, αT=0.02 1∘C\alpha_T=0.02\,\frac{1}{^\circ\text{C}}.

מבוקש: ΔV=Va−Vb\Delta V=V_a-V_b.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הקו העליון ב-16 V16\,\text{V}, הקו התחתון ב-0 V0\,\text{V}, ובין aa ל-bb לא עובר זרם. לכן כל ענף הוא עדיין מחלק מתח נפרד; רק ערכי R3R_3 ו-R4R_4 השתנו.

1. ההתנגדות של R3R_3 בטמפרטורה החדשה:

R3(T)=R3(20∘C)⋅[1+αT⋅(T−20)]=6⋅[1+0.02⋅(100−20)]=6⋅2.6=15.6 kΩR_3(T)=R_3(20^\circ\text{C})\cdot\left[1+\alpha_T\cdot(T-20)\right]=6\cdot\left[1+0.02\cdot(100-20)\right]=6\cdot2.6=15.6\,\text{k}\Omega

2. מחלק המתח בענף השמאלי (הזרם יורד מלמעלה דרך R1R_1 ואז דרך R3R_3):

Va=V⋅R3R1+R3=16⋅15.610+15.6=9.75 VV_a=V\cdot\frac{R_3}{R_1+R_3}=16\cdot\frac{15.6}{10+15.6}=9.75\,\text{V}

3. מחלק המתח בענף הימני:

Vb=V⋅R4R2+R4=16⋅1212+12=8 VV_b=V\cdot\frac{R_4}{R_2+R_4}=16\cdot\frac{12}{12+12}=8\,\text{V}

4. ההפרש:

ΔV=Va−Vb=9.75−8=1.75 V\Delta V=V_a-V_b=9.75-8=1.75\,\text{V}

תשובה: ΔV=1.75 V\Delta V=1.75\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

T≈153.3∘CT\approx153.3^\circ\text{C} (R3=22 kΩR_3=22\,\text{k}\Omega)

נתון: ΔV=Va−Vb=3 V\Delta V=V_a-V_b=3\,\text{V}, R4=12 kΩR_4=12\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הטמפרטורה של R3R_3.

לפי הסרטוט המסומן מסעיף א, שני הענפים הם מחלקי מתח נפרדים על אותו מתח 16 V16\,\text{V}. הענף הימני אינו תלוי בטמפרטורה, ולכן VbV_b נשאר 8 V8\,\text{V} (מסעיף ב). מ-ΔV\Delta V נמצא את VaV_a, ממנו את R3R_3 ומ-R3R_3 את הטמפרטורה.

1. המתח בנקודה aa:

Va=Vb+ΔV=8+3=11 VV_a=V_b+\Delta V=8+3=11\,\text{V}

2. ממחלק המתח בענף השמאלי:

11=16⋅R3R3+10⇒11R3+110=16R3⇒R3=1105=22 kΩ11=16\cdot\frac{R_3}{R_3+10}\Rightarrow11R_3+110=16R_3\Rightarrow R_3=\frac{110}{5}=22\,\text{k}\Omega

3. מהתלות בטמפרטורה:

22=6⋅[1+0.02⋅(T−20)]⇒1+0.02⋅(T−20)=226=3.66722=6\cdot\left[1+0.02\cdot(T-20)\right]\Rightarrow1+0.02\cdot(T-20)=\frac{22}{6}=3.667

T−20=3.667−10.02=133.33⇒T=153.33∘CT-20=\frac{3.667-1}{0.02}=133.33\Rightarrow T=153.33^\circ\text{C}

תשובה: T≈153.3∘CT\approx153.3^\circ\text{C}.

שאלה 2 · שיטת מתחי צמתים עם מקור זרם תלוי

נתון המעגל הבא לשאלה 2

א.

חשבו את המתח בנקודות a, b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח על המקורות וקבע אם הם ספקים או צרכנים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}

נתון: V1=60 VV_1=60\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=40 kΩR_2=40\,\text{k}\Omega, R3=5 kΩR_3=5\,\text{k}\Omega, R4=25 kΩR_4=25\,\text{k}\Omega, מקור זרם תלוי 4⋅I14\cdot I_1.

מבוקש: מתחי הצמתים VaV_a, VbV_b ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הצמתים, את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין ההדק החיובי של V1V_1 לבין R1R_1 נמצא ב-60 V60\,\text{V}, כי ההדק השלילי של המקור מחובר לאדמה.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת aa (בין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3), ו-VbV_b הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת bb (בין R3R_3, המקור התלוי ו-R4R_4). אלה שני הנעלמים.

•הזרמים: I1I_1 כפי שמסומן באיור, דרך R1R_1 מ-aa אל המקור; I2I_2 דרך R2R_2 כלפי מטה; I3I_3 דרך R3R_3 מ-bb אל aa; I4I_4 דרך R4R_4 כלפי מטה. המקור התלוי דוחף 4I14I_1 כלפי מעלה, כלומר לתוך הצומת bb.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים. המקור התלוי נמצא בענף המשותף לחוג האמצעי ולחוג הימני, ולכן הוא לא קובע זרם של חוג אחד: צריך שלושה זרמי חוגים, חוג-על שמקיף את שני החוגים האלה, ומשוואת קשר נוספת עבור המקור.

•מתחי צמתים: כשהאדמה היא נקודת הייחוס, הקו של 60 V60\,\text{V} ידוע, ונשארים שני נעלמים, VaV_a ו-VbV_b. מקור הזרם התלוי פשוט נכנס למשוואת הצומת bb.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega, ולכן זרמים יוצאים ב-mA\text{mA}.

1. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים על הנגד (מהקצה שממנו החץ יוצא פחות הקצה שאליו הוא נכנס):

I1=Va−6010I_1=\frac{V_a-60}{10}, I2=Va40I_2=\frac{V_a}{40}, I3=Vb−Va5I_3=\frac{V_b-V_a}{5}, I4=Vb25I_4=\frac{V_b}{25}

I1I_1 הוא גם הזרם השולט של המקור התלוי.

2. חוק הזרמים בצומת aa: נכנס I3I_3, ויוצאים I1I_1 ו-I2I_2, כלומר I3=I1+I2I_3=I_1+I_2:

Vb−Va5=Va−6010+Va40  ⇒  Va−6010+Va40+Va−Vb5=0\frac{V_b-V_a}{5}=\frac{V_a-60}{10}+\frac{V_a}{40}\;\Rightarrow\;\frac{V_a-60}{10}+\frac{V_a}{40}+\frac{V_a-V_b}{5}=0

3. חוק הזרמים בצומת bb: נכנס 4I14I_1 מהמקור התלוי, ויוצאים I3I_3 ו-I4I_4, כלומר 4I1=I3+I44I_1=I_3+I_4:

4⋅Va−6010=Vb−Va5+Vb25  ⇒  Vb−Va5−4⋅Va−6010+Vb25=04\cdot\frac{V_a-60}{10}=\frac{V_b-V_a}{5}+\frac{V_b}{25}\;\Rightarrow\;\frac{V_b-V_a}{5}-4\cdot\frac{V_a-60}{10}+\frac{V_b}{25}=0

4. נסדר:

(0.1+0.025+0.2)Va−0.2Vb=6  ⇒  0.325Va−0.2Vb=6(0.1+0.025+0.2)V_a-0.2V_b=6\;\Rightarrow\;0.325V_a-0.2V_b=6

(−0.2−0.4)Va+(0.2+0.04)Vb=−24  ⇒  −0.6Va+0.24Vb=−24(-0.2-0.4)V_a+(0.2+0.04)V_b=-24\;\Rightarrow\;-0.6V_a+0.24V_b=-24

5. מהמשוואה השנייה: Vb=0.6Va−240.24=2.5Va−100V_b=\frac{0.6V_a-24}{0.24}=2.5V_a-100. נציב בראשונה:

0.325Va−0.2⋅(2.5Va−100)=6⇒−0.175Va=−14⇒Va=80 V0.325V_a-0.2\cdot(2.5V_a-100)=6\Rightarrow-0.175V_a=-14\Rightarrow V_a=80\,\text{V}

Vb=2.5⋅80−100=100 VV_b=2.5\cdot80-100=100\,\text{V}

6. הזרמים בכיווני החיצים: I1=80−6010=2 mAI_1=\frac{80-60}{10}=2\,\text{mA}, I2=8040=2 mAI_2=\frac{80}{40}=2\,\text{mA}, I3=100−805=4 mAI_3=\frac{100-80}{5}=4\,\text{mA}, I4=10025=4 mAI_4=\frac{100}{25}=4\,\text{mA}. כולם חיוביים, כלומר זורמים בכיווני החיצים. בדיקה: בצומת aa, 4=2+24=2+2; בצומת bb, 4⋅2=8=4+44\cdot2=8=4+4.

תשובה: Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

V1V_1: צורך 120 mW120\,\text{mW}; המקור התלוי: מספק 800 mW800\,\text{mW}

נתון: Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V} מסעיף א.

מבוקש: ההספק של כל מקור, והאם הוא מספק או צורך.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: ההדק העליון של V1V_1 על הקו של 60 V60\,\text{V}, ההדק העליון של המקור התלוי על הקו של VbV_b, וההדקים התחתונים של שניהם על קו האדמה.

1. הזרם I1I_1:

I1=Va−V1R1=80−6010=2 mAI_1=\frac{V_a-V_1}{R_1}=\frac{80-60}{10}=2\,\text{mA}

הזרם חיובי, כלומר זורם מ-aa דרך R1R_1 לתוך ההדק החיובי של V1V_1.

2. הספק מקור המתח V1V_1:

PV1=V1⋅I1=60⋅2=120 mWP_{V1}=V_1\cdot I_1=60\cdot2=120\,\text{mW}

הזרם נכנס בהדק החיובי, ולכן המקור צורך הספק (נטען).

3. המקור התלוי: הזרם שלו 4I1=4⋅2=8 mA4I_1=4\cdot2=8\,\text{mA} יוצא כלפי מעלה לצומת bb, שמתחו 100 V100\,\text{V} ביחס לאדמה. הזרם יוצא מהצד בעל המתח הגבוה, ולכן המקור מספק:

P4I1=Vb⋅4I1=100⋅8=800 mWP_{4I_1}=V_b\cdot4I_1=100\cdot8=800\,\text{mW}

4. בדיקת מאזן: ההספק בנגדים הוא

(Va−V1)2R1+Va2R2+(Vb−Va)2R3+Vb2R4=20210+80240+2025+100225=40+160+80+400=680 mW\frac{(V_a-V_1)^2}{R_1}+\frac{V_a^2}{R_2}+\frac{(V_b-V_a)^2}{R_3}+\frac{V_b^2}{R_4}=\frac{20^2}{10}+\frac{80^2}{40}+\frac{20^2}{5}+\frac{100^2}{25}=40+160+80+400=680\,\text{mW}

ואכן 800=680+120 mW800=680+120\,\text{mW}.

תשובה: V1V_1 צרכן, P=120 mWP=120\,\text{mW}; המקור התלוי ספק, P=800 mWP=800\,\text{mW}.

שאלה 3 · מעגל זרם חילופין עם מקור זרם תלוי

נתון המעגל הבא לשאלה 3:

חשבו את זרם IxI_x ואת הספק הפיזור בנגד R2R_2.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

Iˉx=5∠0∘ A\bar{I}_x=5\angle0^\circ\,\text{A}, PR2=72 WP_{R2}=72\,\text{W}

נתון: Iˉ1=2∠270∘ A\bar{I}_1=2\angle270^\circ\,\text{A}, R1=4.8 ΩR_1=4.8\,\Omega, XL=1.92 ΩX_L=1.92\,\Omega, מקור תלוי 1.6⋅Iˉx1.6\cdot\bar{I}_x, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega.

מבוקש: Iˉx\bar{I}_x וההספק ב-R2R_2.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים כאן הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. במעגל שלושה קווים בלבד: הקו התחתון, הקו העליון השמאלי (VˉA\bar{V}_A, של I1I_1, R1R_1 והקצה השמאלי של הסליל) והקו העליון הימני (VˉB\bar{V}_B, של הקצה הימני של הסליל, המקור התלוי ו-R2R_2).

•Iˉx\bar{I}_x זורם דרך הסליל מימין לשמאל (מ-BB אל AA), כמו באיור. שני מקורות הזרם דוחפים זרם כלפי מעלה, לתוך הקווים העליונים. הזרמים IˉR1\bar{I}_{R1} ו-IˉR2\bar{I}_{R2} זורמים בנגדים מלמעלה למטה.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•זרמי חוגים: שלושה חוגים. מקור הזרם I1I_1 נמצא רק בחוג השמאלי וקובע את הזרם שלו, אבל המקור התלוי יושב בענף המשותף לחוג האמצעי ולחוג הימני. נשארים שני זרמי חוגים לא ידועים עם חוג-על ומשוואת קשר.

•מתחי צמתים: שני נעלמים, VˉA\bar{V}_A ו-VˉB\bar{V}_B. כל המקורות הם מקורות זרם, ולכן הם נכנסים ישירות למשוואות הצמתים, והזרם השולט Iˉx\bar{I}_x הוא פשוט הזרם בסליל שבין שני הצמתים.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. נכתוב את המקור בצורה קרטזית:

Iˉ1=2∠270∘=−j2 A\bar{I}_1=2\angle270^\circ=-j2\,\text{A}

2. הזרמים לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט:

IˉR1=VˉAR1\bar{I}_{R1}=\frac{\bar{V}_A}{R_1}, IˉR2=VˉBR2\bar{I}_{R2}=\frac{\bar{V}_B}{R_2}, Iˉx=VˉB−VˉAjXL\bar{I}_x=\frac{\bar{V}_B-\bar{V}_A}{jX_L}

3. חוק הזרמים בצומת BB: נכנס 1.6Iˉx1.6\bar{I}_x מהמקור התלוי, ויוצאים Iˉx\bar{I}_x (לסליל) ו-IˉR2\bar{I}_{R2}:

1.6Iˉx=Iˉx+VˉBR2⇒VˉB=0.6Iˉx⋅8=4.8Iˉx1.6\bar{I}_x=\bar{I}_x+\frac{\bar{V}_B}{R_2}\Rightarrow\bar{V}_B=0.6\bar{I}_x\cdot8=4.8\bar{I}_x

4. חוק הזרמים בצומת AA: נכנסים Iˉ1\bar{I}_1 ו-Iˉx\bar{I}_x, ויוצא IˉR1\bar{I}_{R1}:

Iˉ1+Iˉx=VˉAR1⇒VˉA=4.8⋅(Iˉ1+Iˉx)\bar{I}_1+\bar{I}_x=\frac{\bar{V}_A}{R_1}\Rightarrow\bar{V}_A=4.8\cdot(\bar{I}_1+\bar{I}_x)

5. חוק אוהם על הסליל (הזרם Iˉx\bar{I}_x זורם מ-BB ל-AA):

VˉB−VˉA=jXL⋅Iˉx\bar{V}_B-\bar{V}_A=jX_L\cdot\bar{I}_x

נציב: 4.8Iˉx−4.8Iˉ1−4.8Iˉx=j1.92⋅Iˉx4.8\bar{I}_x-4.8\bar{I}_1-4.8\bar{I}_x=j1.92\cdot\bar{I}_x

Iˉx=−4.8⋅Iˉ1j1.92=−4.8⋅(−j2)j1.92=j9.6j1.92=5∠0∘ A\bar{I}_x=\frac{-4.8\cdot\bar{I}_1}{j1.92}=\frac{-4.8\cdot(-j2)}{j1.92}=\frac{j9.6}{j1.92}=5\angle0^\circ\,\text{A}

6. המתח על R2R_2:

VˉB=4.8⋅Iˉx=4.8⋅5=24∠0∘ V\bar{V}_B=4.8\cdot\bar{I}_x=4.8\cdot5=24\angle0^\circ\,\text{V}

(בדיקה: VˉA=4.8⋅(−j2+5)=24−j9.6 V\bar{V}_A=4.8\cdot(-j2+5)=24-j9.6\,\text{V}, ו-VˉB−VˉAj1.92=j9.6j1.92=5 A\frac{\bar{V}_B-\bar{V}_A}{j1.92}=\frac{j9.6}{j1.92}=5\,\text{A} ✓. הזרמים בנגדים: IˉR1=24−j9.64.8=5−j2 A\bar{I}_{R1}=\frac{24-j9.6}{4.8}=5-j2\,\text{A} ו-IˉR2=248=3 A\bar{I}_{R2}=\frac{24}{8}=3\,\text{A}.)

7. ההספק בנגד R2R_2 (גדלי הפאזורים נלקחים כערכים יעילים):

PR2=∣VˉB∣2R2=2428=72 WP_{R2}=\frac{|\bar{V}_B|^2}{R_2}=\frac{24^2}{8}=72\,\text{W}

תשובה: Iˉx=5∠0∘ A\bar{I}_x=5\angle0^\circ\,\text{A}, PR2=72 WP_{R2}=72\,\text{W}.

שאלה 4 · מתח צומת והספק מרוכב במעגל חילופין

נתון המעגל הבא לשאלה 4:

א.

חשבו את המתח בצומת x.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק S של כל המקור. קבעו אם הוא ספק או צרכן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉx≈42.82∠37.64∘ V\bar{V}_x\approx42.82\angle37.64^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS=60∠20∘ V\bar{V}_S=60\angle20^\circ\,\text{V}, IˉS=2∠30∘ A\bar{I}_S=2\angle30^\circ\,\text{A}, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, XL1=2 ΩX_{L1}=2\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, XL2=10 ΩX_{L2}=10\,\Omega.

מבוקש: Vˉx\bar{V}_x.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של VSV_S, ולכן הפוטנציאל שלו VˉS=60∠20∘ V\bar{V}_S=60\angle20^\circ\,\text{V}.

•Vˉx\bar{V}_x הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת xx - הנעלם היחיד.

•הקו שבין XCX_C ל-R1R_1 והקו שבין XL1X_{L1} ל-R2R_2 אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים בטור, ולכן כל ענף מטופל כעכבה אחת.

•הקו שבין XL2X_{L2} למקור הזרם מסומן VˉIS\bar{V}_{I_S}. הוא לא נדרש בסעיף זה, ונחשב אותו בסעיף ב.

•הזרמים: IˉVS\bar{I}_{V_S} בענף השמאלי, מההדק החיובי של VSV_S אל xx; Iˉ2\bar{I}_2 בענף האמצעי, מ-xx כלפי מטה; ומקור הזרם דוחף IˉS\bar{I}_S כלפי מעלה ודרך XL2X_{L2} לתוך xx (הסליל XL2X_{L2} בטור עם מקור זרם ואינו משפיע על הזרם).

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•מתחי צמתים: צומת לא ידוע אחד (xx), כלומר משוואה אחת.

•זרמי חוגים: שני חוגים, אבל הזרם של החוג הימני נקבע על ידי מקור הזרם IˉS\bar{I}_S. גם כאן נשאר נעלם אחד.

שתי השיטות נותנות משוואה אחת. המבוקש הוא המתח Vˉx\bar{V}_x, ושיטת מתחי הצמתים נותנת אותו ישירות, ולכן נבחר בה.

1. העכבות של הענפים:

Z1=R1−jXC=6−j4 ΩZ_1=R_1-jX_C=6-j4\,\Omega, Z2=R2+jXL1=8+j2 ΩZ_2=R_2+jX_{L1}=8+j2\,\Omega

2. הזרמים לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט:

IˉVS=VˉS−Vˉx6−j4\bar{I}_{V_S}=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}_x}{6-j4}, Iˉ2=Vˉx8+j2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_x}{8+j2}

3. חוק הזרמים בצומת xx: נכנסים IˉVS\bar{I}_{V_S} ו-IˉS\bar{I}_S, ויוצא Iˉ2\bar{I}_2:

VˉS−Vˉx6−j4+IˉS=Vˉx8+j2\frac{\bar{V}_S-\bar{V}_x}{6-j4}+\bar{I}_S=\frac{\bar{V}_x}{8+j2}

Vˉx⋅(16−j4+18+j2)=VˉS6−j4+IˉS\bar{V}_x\cdot\left(\frac{1}{6-j4}+\frac{1}{8+j2}\right)=\frac{\bar{V}_S}{6-j4}+\bar{I}_S

4. נחשב כל איבר:

16−j4+18+j2=0.2330+j0.0475=0.2378∠11.52∘ S\frac{1}{6-j4}+\frac{1}{8+j2}=0.2330+j0.0475=0.2378\angle11.52^\circ\,\text{S}

60∠20∘6−j4=60∠20∘7.211∠−33.69∘=8.321∠53.69∘=4.927+j6.705 A\frac{60\angle20^\circ}{6-j4}=\frac{60\angle20^\circ}{7.211\angle-33.69^\circ}=8.321\angle53.69^\circ=4.927+j6.705\,\text{A}

IˉS=2∠30∘=1.732+j1 A\bar{I}_S=2\angle30^\circ=1.732+j1\,\text{A}

אגף ימין: 6.659+j7.705=10.18∠49.16∘ A6.659+j7.705=10.18\angle49.16^\circ\,\text{A}

5. נחלק:

Vˉx=10.18∠49.16∘0.2378∠11.52∘=42.82∠37.64∘ V=33.91+j26.15 V\bar{V}_x=\frac{10.18\angle49.16^\circ}{0.2378\angle11.52^\circ}=42.82\angle37.64^\circ\,\text{V}=33.91+j26.15\,\text{V}

בדיקה בשיטת זרמי החוגים. בחוג השמאלי זורם עם כיוון השעון זרם החוג IˉVS\bar{I}_{V_S}, ובחוג הימני זורם IˉS\bar{I}_S (נגד כיוון השעון, לפי חץ המקור). בענף האמצעי שני הזרמים יורדים כלפי מטה, ולכן Iˉ2=IˉVS+IˉS\bar{I}_2=\bar{I}_{V_S}+\bar{I}_S. חוק המתחים בחוג השמאלי:

VˉS=Z1IˉVS+Z2(IˉVS+IˉS)⇒IˉVS=VˉS−Z2IˉSZ1+Z2=3.213∠19.63∘ A\bar{V}_S=Z_1\bar{I}_{V_S}+Z_2(\bar{I}_{V_S}+\bar{I}_S)\Rightarrow\bar{I}_{V_S}=\frac{\bar{V}_S-Z_2\bar{I}_S}{Z_1+Z_2}=3.213\angle19.63^\circ\,\text{A}

Vˉx=Z2(IˉVS+IˉS)=(8+j2)⋅5.193∠23.60∘=42.82∠37.64∘ V\bar{V}_x=Z_2(\bar{I}_{V_S}+\bar{I}_S)=(8+j2)\cdot5.193\angle23.60^\circ=42.82\angle37.64^\circ\,\text{V} ✓

תשובה: Vˉx≈42.82∠37.64∘ V\bar{V}_x\approx42.82\angle37.64^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

SˉVS≈192.77∠0.37∘ VA\bar{S}_{V_S}\approx192.77\angle0.37^\circ\,\text{VA} (ספק), SˉIS≈99.22∠31.19∘ VA\bar{S}_{I_S}\approx99.22\angle31.19^\circ\,\text{VA} (ספק)

נתון: Vˉx=42.82∠37.64∘ V\bar{V}_x=42.82\angle37.64^\circ\,\text{V} מסעיף א.

מבוקש: ההספק המרוכב Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^* של כל מקור, כשהזרם נמדד יוצא מההדק החיובי. אם P=Re{Sˉ}>0P=\text{Re}\{\bar{S}\}>0 – המקור ספק.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם של מקור המתח הוא IˉVS\bar{I}_{V_S} (החץ בענף השמאלי, יוצא מההדק החיובי), ומתח מקור הזרם הוא הפוטנציאל VˉIS\bar{V}_{I_S} של הקו שבין XL2X_{L2} למקור הזרם, ביחס לאדמה.

1. הזרם של מקור המתח, יוצא מההדק החיובי דרך XCX_C ו-R1R_1 אל xx:

IˉVS=VˉS−VˉxR1−jXC=60∠20∘−42.82∠37.64∘6−j4=22.47−j5.636−j4=3.213∠19.63∘ A\bar{I}_{V_S}=\frac{\bar{V}_S-\bar{V}_x}{R_1-jX_C}=\frac{60\angle20^\circ-42.82\angle37.64^\circ}{6-j4}=\frac{22.47-j5.63}{6-j4}=3.213\angle19.63^\circ\,\text{A}

2. ההספק של מקור המתח:

SˉVS=VˉS⋅IˉVS∗=60∠20∘⋅3.213∠−19.63∘=192.77∠0.37∘ VA\bar{S}_{V_S}=\bar{V}_S\cdot\bar{I}_{V_S}^*=60\angle20^\circ\cdot3.213\angle-19.63^\circ=192.77\angle0.37^\circ\,\text{VA}

P=192.77 W>0P=192.77\,\text{W}>0, Q=1.25 VARQ=1.25\,\text{VAR} – ספק.

3. המתח על מקור הזרם (ההדק העליון שלו ביחס לאדמה). הזרם IˉS\bar{I}_S עובר דרך XL2X_{L2} מימין לשמאל אל xx, ולכן ההדק העליון גבוה מ-xx במפל על הסליל:

VˉIS=Vˉx+IˉS⋅jXL2=(33.91+j26.15)+2∠30∘⋅j10=(33.91+j26.15)+(−10+j17.32)=23.91+j43.47=49.61∠61.19∘ V\bar{V}_{I_S}=\bar{V}_x+\bar{I}_S\cdot jX_{L2}=(33.91+j26.15)+2\angle30^\circ\cdot j10=(33.91+j26.15)+(-10+j17.32)=23.91+j43.47=49.61\angle61.19^\circ\,\text{V}

4. ההספק של מקור הזרם (הזרם יוצא מההדק העליון):

SˉIS=VˉIS⋅IˉS∗=49.61∠61.19∘⋅2∠−30∘=99.22∠31.19∘ VA\bar{S}_{I_S}=\bar{V}_{I_S}\cdot\bar{I}_S^*=49.61\angle61.19^\circ\cdot2\angle-30^\circ=99.22\angle31.19^\circ\,\text{VA}

P=84.88 W>0P=84.88\,\text{W}>0, Q=51.39 VARQ=51.39\,\text{VAR} – ספק.

5. בדיקת מאזן: הזרם בענף האמצעי Iˉ2=Vˉx8+j2=5.193∠23.60∘ A\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_x}{8+j2}=5.193\angle23.60^\circ\,\text{A}. ההספק בעכבות:

∣IˉVS∣2(6−j4)+∣Iˉ2∣2(8+j2)+∣IˉS∣2⋅j10=(61.94−j41.29)+(215.71+j53.93)+j40=277.65+j52.64 VA|\bar{I}_{V_S}|^2(6-j4)+|\bar{I}_2|^2(8+j2)+|\bar{I}_S|^2\cdot j10=(61.94-j41.29)+(215.71+j53.93)+j40=277.65+j52.64\,\text{VA}

וזה שווה ל-SˉVS+SˉIS=(192.77+j1.25)+(84.88+j51.39)=277.65+j52.64 VA\bar{S}_{V_S}+\bar{S}_{I_S}=(192.77+j1.25)+(84.88+j51.39)=277.65+j52.64\,\text{VA} ✓.

תשובה: SˉVS≈192.77∠0.37∘ VA\bar{S}_{V_S}\approx192.77\angle0.37^\circ\,\text{VA} – ספק; SˉIS≈99.22∠31.19∘ VA\bar{S}_{I_S}\approx99.22\angle31.19^\circ\,\text{VA} – ספק.

שאלה 5 · מתח מורכב מרכיב ישר והרמוניות, הספק

מעגל חשמלי מורכב משלושה מקורות מתח ונגד עומס כמתואר:

צורות הגלים של המקורות מוצגות באיור:

א.

רשמו ביטוי למתח vR(t)v_R(t).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפזר בנגד RR.

(15 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

vR(t)=2+3sin⁡(2π⋅1000t)+4sin⁡(2π⋅1000t+90∘)+5sin⁡(2π⋅4000t) Vv_R(t)=2+3\sin(2\pi\cdot1000t)+4\sin(2\pi\cdot1000t+90^\circ)+5\sin(2\pi\cdot4000t)\,\text{V}

נתון: שלושה מקורות בטור עם R=10 ΩR=10\,\Omega, וצורות הגלים שלהם.

מבוקש: vR(t)v_R(t).

שלושת המקורות מחוברים בטור וההדק החיובי של כל אחד כלפי מעלה, כך שהמתחים שלהם מתחברים. נסמן את vRv_R כשהקוטב החיובי בראש הנגד. לפי חוק המתחים של קירכהוף:

vR(t)=v1(t)+v2(t)+v3(t)v_R(t)=v_1(t)+v_2(t)+v_3(t)

נקרא כל גל מהאיור:

1. v1(t)v_1(t): נע בין −1 V-1\,\text{V} ל-5 V5\,\text{V}, ולכן רכיב ישר 5+(−1)2=2 V\frac{5+(-1)}{2}=2\,\text{V} ומשרעת 5−(−1)2=3 V\frac{5-(-1)}{2}=3\,\text{V}. מחזור אחד נמשך T1=1 msT_1=1\,\text{ms} (שיא ב-0.25 ms0.25\,\text{ms} ושוב ב-1.25 ms1.25\,\text{ms}), ולכן f1=1T1=1000 Hzf_1=\frac{1}{T_1}=1000\,\text{Hz}. ב-t=0t=0 הגל ברמת הממוצע ועולה – סינוס:

v1(t)=2+3sin⁡(2π⋅1000t) Vv_1(t)=2+3\sin(2\pi\cdot1000t)\,\text{V}

2. v2(t)v_2(t): משרעת 4 V4\,\text{V}, ללא רכיב ישר, מחזור 1 ms1\,\text{ms} (שיא ב-00 ושוב ב-1 ms1\,\text{ms}). ב-t=0t=0 הוא במקסימום – קוסינוס, כלומר סינוס מוקדם ב-90∘90^\circ:

v2(t)=4sin⁡(2π⋅1000t+90∘) Vv_2(t)=4\sin(2\pi\cdot1000t+90^\circ)\,\text{V}

3. v3(t)v_3(t): משרעת 5 V5\,\text{V}, ב-2 ms2\,\text{ms} יש 88 מחזורים, ולכן T3=28=0.25 msT_3=\frac{2}{8}=0.25\,\text{ms} ו-f3=4000 Hzf_3=4000\,\text{Hz}. ב-t=0t=0 הוא באפס ועולה:

v3(t)=5sin⁡(2π⋅4000t) Vv_3(t)=5\sin(2\pi\cdot4000t)\,\text{V}

4. ניתן לאחד את שני הרכיבים בתדר 1000 Hz1000\,\text{Hz} בעזרת פאזורים (משרעות):

3∠0∘+4∠90∘=3+j4=5∠53.13∘3\angle0^\circ+4\angle90^\circ=3+j4=5\angle53.13^\circ

תשובה:

vR(t)=2+3sin⁡(2π⋅1000t)+4sin⁡(2π⋅1000t+90∘)+5sin⁡(2π⋅4000t)v_R(t)=2+3\sin(2\pi\cdot1000t)+4\sin(2\pi\cdot1000t+90^\circ)+5\sin(2\pi\cdot4000t)

vR(t)=2+5sin⁡(2π⋅1000t+53.13∘)+5sin⁡(2π⋅4000t) V\phantom{v_R(t)}=2+5\sin(2\pi\cdot1000t+53.13^\circ)+5\sin(2\pi\cdot4000t)\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vrms≈5.385 VV_{rms}\approx5.385\,\text{V}, P=2.9 WP=2.9\,\text{W}

נתון: vR(t)v_R(t) מסעיף א, R=10 ΩR=10\,\Omega.

מבוקש: ההספק הממוצע בנגד.

ההספק בנגד הוא P=Vrms2RP=\frac{V_{rms}^2}{R}. כשהמתח הוא סכום של רכיב ישר ורכיבים בתדרים שונים, ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים. שני הרכיבים בתדר 1000 Hz1000\,\text{Hz} הם באותו תדר, ולכן קודם מאחדים אותם (סעיף א) לרכיב אחד בעל משרעת 5 V5\,\text{V}.

1. הערכים היעילים של הרכיבים:

•רכיב ישר: 2 V2\,\text{V}.

•רכיב 1000 Hz1000\,\text{Hz}: 52=3.536 V\frac{5}{\sqrt2}=3.536\,\text{V}.

•רכיב 4000 Hz4000\,\text{Hz}: 52=3.536 V\frac{5}{\sqrt2}=3.536\,\text{V}.

2. הערך היעיל הכולל:

Vrms=22+(52)2+(52)2=4+12.5+12.5=29=5.385 VV_{rms}=\sqrt{2^2+\left(\frac{5}{\sqrt2}\right)^2+\left(\frac{5}{\sqrt2}\right)^2}=\sqrt{4+12.5+12.5}=\sqrt{29}=5.385\,\text{V}

3. ההספק:

P=Vrms2R=5.385210=2910=2.9 WP=\frac{V_{rms}^2}{R}=\frac{5.385^2}{10}=\frac{29}{10}=2.9\,\text{W}

(שימו לב: אסור לחבר את 323^2 ו-424^2 של שני הרכיבים בתדר 1000 Hz1000\,\text{Hz} כאילו היו בתדרים שונים – כאן התוצאה זהה רק משום שהם בהפרש מופע של 90∘90^\circ, ולכן 32+42=523^2+4^2=5^2.)

תשובה: P=2.9 WP=2.9\,\text{W}.

שאלה 6 · תגובת מעגל RC לפולס מתח

נתון המעגל הבא לשאלה 6:

מתח המבוא Vi(t)V_i(t) מוצג באיור הבא:

חשבו ושרטטו את מתחי המוצא Vo1V_{o1} ו- Vo2V_{o2}. ציינו על הגרף ערכים אופייניים.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

0<t<20 ms0<t<20\,\text{ms}: Vo2=10−15e−t/25msV_{o2}=10-15e^{-t/25\text{ms}}, Vo1=10−12e−t/25msV_{o1}=10-12e^{-t/25\text{ms}} (מ-−2 V-2\,\text{V} עד 4.608 V4.608\,\text{V}, Vo2(20 ms)=3.26 VV_{o2}(20\,\text{ms})=3.26\,\text{V}); t>20 mst>20\,\text{ms}: Vo2=−5+8.26e−t′/25msV_{o2}=-5+8.26e^{-t'/25\text{ms}}, Vo1=−5+6.608e−t′/25msV_{o1}=-5+6.608e^{-t'/25\text{ms}} (קפיצה ל-1.608 V1.608\,\text{V}), t′=t−20 mst'=t-20\,\text{ms}

נתון: R1=20 kΩR_1=20\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}; Vi=−5 VV_i=-5\,\text{V} לפני t=0t=0, Vi=10 VV_i=10\,\text{V} בין 00 ל-20 ms20\,\text{ms}, ושוב −5 V-5\,\text{V} אחרי 20 ms20\,\text{ms}.

מבוקש: Vo1(t)V_{o1}(t) (הצומת בין R1R_1 ל-R2R_2) ו-Vo2(t)V_{o2}(t) (המתח על הקבל).

סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרם:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). מתח המבוא ViV_i מחובר בין שני ההדקים השמאליים, ולכן הקו העליון השמאלי (עד R1R_1) נמצא בפוטנציאל ViV_i.

•הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 הוא Vo1V_{o1}, והקו שבין R2R_2 לקבל הוא Vo2V_{o2}. מתח הקבל VC=Vo2V_C=V_{o2}, הקוטב החיובי למעלה.

•אין עומס ביציאות, ולכן אותו זרם ii עובר ב-R1R_1 (משמאל לימין), ב-R2R_2 (מלמעלה למטה) ובקבל:

i=Vi−VCR1+R2i=\frac{V_i-V_C}{R_1+R_2}, Vo1=VC+i⋅R2V_{o1}=V_C+i\cdot R_2

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד (ViV_i, R1R_1, R2R_2, CC בטור), ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים. בכל שלב מספיקים שלושה דברים: הערך ההתחלתי של מתח הקבל (הוא רציף), הערך הסופי שלו, וקבוע הזמן, שבו מופיעה ההתנגדות שהקבל "רואה".

ההתנגדות שהקבל רואה. זו התנגדות תבנין בין שני ההדקים של הקבל. מוציאים את הקבל ומסמנים את ההדקים aa (העליון) ו-bb (התחתון). מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח ViV_i מוחלף בקצר בין שני ההדקים השמאליים. מתקבל המעגל החדש:

במעגל החדש הקו העליון השמאלי התאחד עם קו האדמה (שניהם באותו צבע), ולכן bb מחובר דרך הקצר לקצה השמאלי של R1R_1. זרם שנכנס ב-aa עובר דרך R2R_2 אל הקו של Vo1V_{o1}, ומשם דרך R1R_1 והקצר אל bb. היציאה Vo1V_{o1} פתוחה, ולכן אין לזרם דרך אחרת: R1R_1 ו-R2R_2 בטור.

RTH=R1+R2=20+5=25 kΩR_{TH}=R_1+R_2=20+5=25\,\text{k}\Omega

מתח הקבל רציף, ומתח Vo1V_{o1} יכול לקפוץ כשהמבוא קופץ. קבוע הזמן זהה בשני השלבים:

τ=RTH⋅C=(20+5)⋅103⋅1⋅10−6=25 ms\tau=R_{TH}\cdot C=(20+5)\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=25\,\text{ms}

נשתמש בנוסחת המעבר v(t)=v(∞)−[v(∞)−v(0+)]e−t/τv(t)=v(\infty)-\left[v(\infty)-v(0^+)\right]e^{-t/\tau}.

שלב 1: 0<t<20 ms0<t<20\,\text{ms} (Vi=10 VV_i=10\,\text{V})

1. לפני t=0t=0 המבוא היה −5 V-5\,\text{V} זמן רב, הקבל נטען במלואו ואין זרם: Vo2(0)=−5 VV_{o2}(0)=-5\,\text{V}.

2. מתח הקבל שואף למתח המבוא 10 V10\,\text{V}:

Vo2(t)=10−[10−(−5)]e−t/25ms=10−15e−t/25ms VV_{o2}(t)=10-\left[10-(-5)\right]e^{-t/25\text{ms}}=10-15e^{-t/25\text{ms}}\,\text{V}

Vo2(20 ms)=10−15e−20/25=10−15⋅0.4493=3.26 VV_{o2}(20\,\text{ms})=10-15e^{-20/25}=10-15\cdot0.4493=3.26\,\text{V}

3. Vo1V_{o1} ברגע 0+0^+: הקבל עדיין −5 V-5\,\text{V}, כלומר בסרטוט המסומן הקו של Vo2V_{o2} נמצא ב-−5 V-5\,\text{V} והקו של ViV_i ב-10 V10\,\text{V}. חוק הזרמים בצומת Vo1V_{o1} (יוצאים לכיוון המבוא ולכיוון הקבל):

Vo1(0+)−1020+Vo1(0+)−(−5)5=0⇒Vo1(0+)⋅(120+15)=1020−55⇒0.25 Vo1(0+)=−0.5\frac{V_{o1}(0^+)-10}{20}+\frac{V_{o1}(0^+)-(-5)}{5}=0\Rightarrow V_{o1}(0^+)\cdot\left(\frac{1}{20}+\frac{1}{5}\right)=\frac{10}{20}-\frac{5}{5}\Rightarrow0.25\,V_{o1}(0^+)=-0.5

Vo1(0+)=−2 VV_{o1}(0^+)=-2\,\text{V} (קפיצה מ-−5 V-5\,\text{V}).

4. במצב מתמיד אין זרם ו-Vo1(∞)=10 VV_{o1}(\infty)=10\,\text{V}:

Vo1(t)=10−[10−(−2)]e−t/25ms=10−12e−t/25ms VV_{o1}(t)=10-\left[10-(-2)\right]e^{-t/25\text{ms}}=10-12e^{-t/25\text{ms}}\,\text{V}

Vo1(20 ms−)=10−12⋅0.4493=4.608 VV_{o1}(20\,\text{ms}^-)=10-12\cdot0.4493=4.608\,\text{V}

שלב 2: t>20 mst>20\,\text{ms} (Vi=−5 VV_i=-5\,\text{V}), נסמן t′=t−20 mst'=t-20\,\text{ms}

5. מתח הקבל רציף: Vo2(20 ms)=3.26 VV_{o2}(20\,\text{ms})=3.26\,\text{V}, והוא שואף ל-−5 V-5\,\text{V}:

Vo2(t′)=−5−[−5−3.26]e−t′/25ms=−5+8.26e−t′/25ms VV_{o2}(t')=-5-\left[-5-3.26\right]e^{-t'/25\text{ms}}=-5+8.26e^{-t'/25\text{ms}}\,\text{V}

6. Vo1V_{o1} מיד אחרי הקפיצה, חוק הזרמים בצומת:

Vo1(20+)−(−5)20+Vo1(20+)−3.265=0⇒0.25 Vo1(20+)=3.265−520=0.402\frac{V_{o1}(20^+)-(-5)}{20}+\frac{V_{o1}(20^+)-3.26}{5}=0\Rightarrow0.25\,V_{o1}(20^+)=\frac{3.26}{5}-\frac{5}{20}=0.402

Vo1(20 ms+)=1.608 VV_{o1}(20\,\text{ms}^+)=1.608\,\text{V} (קפיצה מ-4.608 V4.608\,\text{V} ל-1.608 V1.608\,\text{V}, ירידה של 3 V3\,\text{V}).

7. Vo1V_{o1} שואף ל-−5 V-5\,\text{V}:

Vo1(t′)=−5−[−5−1.608]e−t′/25ms=−5+6.608e−t′/25ms VV_{o1}(t')=-5-\left[-5-1.608\right]e^{-t'/25\text{ms}}=-5+6.608e^{-t'/25\text{ms}}\,\text{V}

השרטוט: Vo2V_{o2} – עקומה רציפה: עולה מ-−5 V-5\,\text{V} (חוצה את האפס ב-t≈10.1 mst\approx10.1\,\text{ms}) עד 3.26 V3.26\,\text{V} ב-20 ms20\,\text{ms}, ואחר כך יורדת אקספוננציאלית לכיוון −5 V-5\,\text{V}. Vo1V_{o1} – קופץ ב-t=0t=0 מ-−5-5 ל-−2 V-2\,\text{V}, עולה עד 4.608 V4.608\,\text{V} ב-20 ms20\,\text{ms}, קופץ מטה ל-1.608 V1.608\,\text{V} ויורד לכיוון −5 V-5\,\text{V}. בשני השלבים קבוע הזמן 25 ms25\,\text{ms}.

תשובה: 0<t<20 ms0<t<20\,\text{ms}: Vo2=10−15e−t/25msV_{o2}=10-15e^{-t/25\text{ms}}, Vo1=10−12e−t/25msV_{o1}=10-12e^{-t/25\text{ms}}; t>20 mst>20\,\text{ms}: Vo2=−5+8.26e−t′/25msV_{o2}=-5+8.26e^{-t'/25\text{ms}}, Vo1=−5+6.608e−t′/25msV_{o1}=-5+6.608e^{-t'/25\text{ms}}. ערכים אופייניים: Vo1(0+)=−2 VV_{o1}(0^+)=-2\,\text{V}, Vo1(20−)=4.608 VV_{o1}(20^-)=4.608\,\text{V}, Vo1(20+)=1.608 VV_{o1}(20^+)=1.608\,\text{V}, Vo2(20)=3.26 VV_{o2}(20)=3.26\,\text{V}.

שאלה 7 · מיישר גשר עם קבל סינון

נתון המעגל הבא ואופיין הדיודה (כל הדיודות זהות):

המפסק פתוח

א.

חשבו את המתח vi(t)v_i(t). ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.

מהו תדר של אות המבוא?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא VoV_o.

(6 נקודות)

המפסק סגור

ג.

דיודה D3D_3 נשרפה והיא נתק. שרטטו את מתח המבוא ומתח המוצא במקרה זה.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את הגליות ΔVO\Delta V_O ואת מתח המוצא המינימלי.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, Vi(max)=10 VV_{i(max)}=10\,\text{V}, f≈50 Hzf\approx50\,\text{Hz}

נתון: vs(t)=100sin⁡(314t) Vv_s(t)=100\sin(314t)\,\text{V}, יחס השנאי 10:110:1.

מבוקש: vi(t)v_i(t), ערכו המרבי ותדר המבוא.

1. שנאי מוריד מתח ביחס הליפופים:

vi(t)=vs(t)N=10010sin⁡(314t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=\frac{v_s(t)}{N}=\frac{100}{10}\sin(314t)=10\sin(314t)\,\text{V}

Vi(max)=10 VV_{i(max)}=10\,\text{V}

2. התדר מהתדירות הזוויתית ω=314 rads\omega=314\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}:

f=ω2π=3142π=49.97≈50 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{314}{2\pi}=49.97\approx50\,\text{Hz}

תשובה: vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, Vi(max)=10 VV_{i(max)}=10\,\text{V}, f≈50 Hzf\approx50\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, Vo(avg)≈5.093 VV_{o(avg)}\approx5.093\,\text{V}, Vo(rms)≈5.657 VV_{o(rms)}\approx5.657\,\text{V}

נתון: Vi(max)=10 VV_{i(max)}=10\,\text{V}; לפי האופיין, דיודה מוליכה כשהמתח עליה 1 V1\,\text{V} (מפל קבוע VD=1 VV_D=1\,\text{V}).

מבוקש: ערכי המוצא כשהמפסק פתוח (ללא קבל).

1. מסלולי ההולכה: בחצי המחזור החיובי (ההדק העליון של המשני חיובי) הזרם עובר דרך D1D_1, דרך RLR_L מלמעלה למטה, וחוזר דרך D2D_2. בחצי השלילי הזרם עובר דרך D3D_3, דרך RLR_L שוב מלמעלה למטה, וחוזר דרך D4D_4. כך בכל חצי מחזור מוליכות שתי דיודות בטור, והמוצא תמיד חיובי – מיישר גל מלא.

2. הערך המרבי, בהפחתת שני מפלי דיודה:

Vo(max)=Vi(max)−2VD=10−2⋅1=8 VV_{o(max)}=V_{i(max)}-2V_D=10-2\cdot1=8\,\text{V}

3. נתייחס למוצא כגל מלא מיושר שמשרעתו 8 V8\,\text{V} (בקירוב – מזניחים את הקטעים הקצרים ליד האפס שבהם ∣vi∣<2 V|v_i|<2\,\text{V} ואין הולכה). הערך הממוצע:

Vo(avg)=2Vo(max)π=2⋅8π=5.093 VV_{o(avg)}=\frac{2V_{o(max)}}{\pi}=\frac{2\cdot8}{\pi}=5.093\,\text{V}

4. הערך היעיל:

Vo(rms)=Vo(max)2=82=5.657 VV_{o(rms)}=\frac{V_{o(max)}}{\sqrt2}=\frac{8}{\sqrt2}=5.657\,\text{V}

תשובה: Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, Vo(avg)≈5.093 VV_{o(avg)}\approx5.093\,\text{V}, Vo(rms)≈5.657 VV_{o(rms)}\approx5.657\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

המיישר הופך למיישר חצי גל: המוצא vo=vi−2 Vv_o=v_i-2\,\text{V} רק בחצאי המחזור החיוביים (שיא 8 V8\,\text{V}), ו-00 בחצאים השליליים

נתון: D3D_3 נתק.

מבוקש: שרטוט vi(t)v_i(t) ו-vo(t)v_o(t).

נתאר קודם את צורת הגל של המיישר עצמו (המתח על RLR_L בלי השפעת הקבל), ובסוף נציין מה משנה הקבל.

1. בחצי המחזור השלילי המסלול היחיד עובר דרך D3D_3 ו-D4D_4. כש-D3D_3 נתק, המסלול נקטע ואין זרם בעומס: vo=0v_o=0.

2. בחצי המחזור החיובי D1D_1 ו-D2D_2 תקינות ומוליכות כמו קודם, כש-vi>2VD=2 Vv_i>2V_D=2\,\text{V}:

vo(t)=vi(t)−2=10sin⁡(314t)−2 Vv_o(t)=v_i(t)-2=10\sin(314t)-2\,\text{V}, שיא 8 V8\,\text{V}.

ההולכה מתחילה כש-10sin⁡θ=210\sin\theta=2, כלומר θ=arcsin⁡0.2=11.5∘\theta=\arcsin0.2=11.5^\circ (כ-0.64 ms0.64\,\text{ms} אחרי תחילת המחזור), ומסתיימת 0.64 ms0.64\,\text{ms} לפני סוף חצי המחזור.

3. לכן המיישר הדו-דרכי הופך למיישר חד-דרכי (חצי גל): פולס חיובי אחד בכל מחזור של 20 ms20\,\text{ms}.

t [ms]V0510152025303540-10-55108 V-10 V10 V

(הקו המקווקו – viv_i בין ±10 V\pm10\,\text{V}; הקו המלא – vov_o.) כשהקבל מחובר, הוא נטען לשיא 8 V8\,\text{V} ומתפרק דרך RLR_L במשך מחזור שלם (20 ms20\,\text{ms}) עד הפולס הבא, ולכן הגליות גדלה פי 2 לעומת גל מלא: ΔV≈Vo(max)f⋅RL⋅C=850⋅75⋅560⋅10−6=3.81 V\Delta V\approx\frac{V_{o(max)}}{f\cdot R_L\cdot C}=\frac{8}{50\cdot75\cdot560\cdot10^{-6}}=3.81\,\text{V}.

תשובה: המיישר הופך למיישר חצי גל: vo=10sin⁡(314t)−2 Vv_o=10\sin(314t)-2\,\text{V} בחצאי המחזור החיוביים (שיא 8 V8\,\text{V}), ו-vo=0v_o=0 בחצאים השליליים.

סעיף ד

תשובה:

Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, ΔVO≈1.905 V\Delta V_O\approx1.905\,\text{V}, Vo(min)≈6.095 VV_{o(min)}\approx6.095\,\text{V}

נתון: המפסק סגור (הקבל C=560 μFC=560\,\mu\text{F} מקביל ל-RL=75 ΩR_L=75\,\Omega), הגשר תקין, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: Vo(max)V_{o(max)}, הגליות ו-Vo(min)V_{o(min)}.

1. הקבל נטען לשיא של המתח המיושר:

Vo(max)=Vi(max)−2VD=10−2=8 VV_{o(max)}=V_{i(max)}-2V_D=10-2=8\,\text{V}

2. בין שיא לשיא הקבל מתפרק דרך RLR_L. במיישר גל מלא השיאים מגיעים פעמיים בכל מחזור, כלומר בתדר 2f=100 Hz2f=100\,\text{Hz}. קבוע הזמן RLC=75⋅560⋅10−6=42 msR_LC=75\cdot560\cdot10^{-6}=42\,\text{ms} גדול בהרבה מ-10 ms10\,\text{ms}, ולכן הפריקה כמעט לינארית בזרם Vo(max)RL\frac{V_{o(max)}}{R_L}, והגליות:

ΔVO=Vo(max)2⋅f⋅RL⋅C=82⋅50⋅75⋅560⋅10−6=1.905 V\Delta V_O=\frac{V_{o(max)}}{2\cdot f\cdot R_L\cdot C}=\frac{8}{2\cdot50\cdot75\cdot560\cdot10^{-6}}=1.905\,\text{V}

3. המתח המינימלי:

Vo(min)=Vo(max)−ΔVO=8−1.905=6.095 VV_{o(min)}=V_{o(max)}-\Delta V_O=8-1.905=6.095\,\text{V}

(אם מניחים ש-D3D_3 עדיין נתק, כמו בסעיף ג, זהו מיישר חצי גל, הקבל מתפרק במשך מחזור שלם, ΔVO=850⋅75⋅560⋅10−6=3.81 V\Delta V_O=\frac{8}{50\cdot75\cdot560\cdot10^{-6}}=3.81\,\text{V} ו-Vo(min)=8−3.81=4.19 VV_{o(min)}=8-3.81=4.19\,\text{V}.)

תשובה: Vo(max)=8 VV_{o(max)}=8\,\text{V}, ΔVO≈1.905 V\Delta V_O\approx1.905\,\text{V}, Vo(min)≈6.095 VV_{o(min)}\approx6.095\,\text{V}.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמתג לנוריות LED

נתון המעגל הבא לשאלה 8:

נתוני הטרנזיסטור: VT=3 VV_T=3\,\text{V}, K=100[mAV2]K=100\left[\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}\right].

נתון: Vi(′0′)=0 VV_i('0')=0\,\text{V}, Vi(′1′)=5 VV_i('1')=5\,\text{V}.

דרוש שהזרם דרך כל דיודה יהיה שווה ל- 15 mA15\,\text{mA}. נתון VLED=2.2 VV_{LED}=2.2\,\text{V}.

א.

חשבו את ערכו של VDSV_{DS}.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכם של הנגד RR. הניחו VDD≫VDS(on)V_{DD}\gg V_{DS(on)}.

(5 נקודות)
ג.

מה יקרה אם Vi(′1′)=3.5 VV_i('1')=3.5\,\text{V} בלבד? חשבו את הזרם IDI_D במצב זה.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

VDS≈0.156 VV_{DS}\approx0.156\,\text{V}

נתון: VGS=Vi(′1′)=5 VV_{GS}=V_i('1')=5\,\text{V}, VT=3 VV_T=3\,\text{V}, K=100 mAV2K=100\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}, 15 mA15\,\text{mA} בכל אחת מארבע הנוריות.

מבוקש: VDSV_{DS} כשהטרנזיסטור מופעל.

1. ארבעת הענפים (נגד ונורית בכל אחד) מקבילים, וכל הזרם שלהם יורד דרך הטרנזיסטור מ-drain ל-source:

ID=4⋅ILED=4⋅15=60 mAI_D=4\cdot I_{LED}=4\cdot15=60\,\text{mA}

2. הטרנזיסטור משמש מתג סגור, ולכן נניח שהוא באזור האוהמי (הלינארי):

ID=K⋅[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\cdot\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]

60=100⋅[2⋅(5−3)⋅VDS−VDS2]⇒VDS2−4VDS+0.6=060=100\cdot\left[2\cdot(5-3)\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]\Rightarrow V_{DS}^2-4V_{DS}+0.6=0

3. פתרון המשוואה הריבועית:

VDS=4±16−2.42=2±1.844V_{DS}=\frac{4\pm\sqrt{16-2.4}}{2}=2\pm1.844

VDS1=3.844 VV_{DS1}=3.844\,\text{V} – נפסל, כי באזור האוהמי צריך VDS<VGS−VT=2 VV_{DS}<V_{GS}-V_T=2\,\text{V}.

VDS2=0.156 VV_{DS2}=0.156\,\text{V} – מקיים את התנאי.

תשובה: VDS≈0.156 VV_{DS}\approx0.156\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

R≈1.45 kΩR\approx1.45\,\text{k}\Omega

נתון: VDD=24 VV_{DD}=24\,\text{V}, VLED=2.2 VV_{LED}=2.2\,\text{V}, ILED=15 mAI_{LED}=15\,\text{mA}, VDS(on)≈0V_{DS(on)}\approx0.

מבוקש: RR.

1. חוק המתחים של קירכהוף בענף אחד, בכיוון הזרם (מ-VDDV_{DD} דרך RR, הנורית והטרנזיסטור לאדמה):

VDD=ILED⋅R+VLED+VDSV_{DD}=I_{LED}\cdot R+V_{LED}+V_{DS}

2. נחלץ את RR ונציב VDS≈0V_{DS}\approx0:

R=VDD−VDS−VLEDILED=24−0−2.215=1.453 kΩ≈1.45 kΩR=\frac{V_{DD}-V_{DS}-V_{LED}}{I_{LED}}=\frac{24-0-2.2}{15}=1.453\,\text{k}\Omega\approx1.45\,\text{k}\Omega

(עם VDS=0.156 VV_{DS}=0.156\,\text{V} מסעיף א מתקבל 24−0.156−2.215=1.443 kΩ\frac{24-0.156-2.2}{15}=1.443\,\text{k}\Omega – הבדל זניח, ולכן ההנחה מוצדקת.)

תשובה: R≈1.45 kΩR\approx1.45\,\text{k}\Omega.

סעיף ג

תשובה:

הטרנזיסטור ברוויה: ID=25 mAI_D=25\,\text{mA} (6.25 mA6.25\,\text{mA} לכל נורית, VDS≈12.74 VV_{DS}\approx12.74\,\text{V}) – הנוריות מאירות חלש

נתון: VGS=3.5 VV_{GS}=3.5\,\text{V}, R=1.45 kΩR=1.45\,\text{k}\Omega.

מבוקש: מצב העבודה של הטרנזיסטור והזרם IDI_D.

1. עכשיו VGS−VT=3.5−3=0.5 VV_{GS}-V_T=3.5-3=0.5\,\text{V} בלבד. נבדוק אם הטרנזיסטור עדיין יכול להעביר 60 mA60\,\text{mA} באזור האוהמי:

60=100⋅[2⋅0.5⋅VDS−VDS2]⇒VDS2−VDS+0.6=060=100\cdot\left[2\cdot0.5\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]\Rightarrow V_{DS}^2-V_{DS}+0.6=0

הדיסקרימיננטה 1−2.4<01-2.4<0 – אין פתרון ממשי. הטרנזיסטור אינו מסוגל להעביר את הזרם הדרוש.

2. לכן הוא נכנס לרוויה, והזרם נקבע על ידי VGSV_{GS} בלבד:

ID=K⋅(VGS−VT)2=100⋅(3.5−3)2=25 mAI_D=K\cdot(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot(3.5-3)^2=25\,\text{mA}

3. הזרם בכל נורית:

ILED=ID4=254=6.25 mAI_{LED}=\frac{I_D}{4}=\frac{25}{4}=6.25\,\text{mA}

4. נמצא את VDSV_{DS} מחוק המתחים בענף:

VDS=VDD−VLED−R⋅ILED=24−2.2−1.45⋅6.25=12.74 VV_{DS}=V_{DD}-V_{LED}-R\cdot I_{LED}=24-2.2-1.45\cdot6.25=12.74\,\text{V}

5. בדיקה: VDS=12.74 V>VGS−VT=0.5 VV_{DS}=12.74\,\text{V}>V_{GS}-V_T=0.5\,\text{V} – תנאי הרוויה מתקיים.

כלומר הטרנזיסטור כבר אינו מתג סגור: רוב המתח נופל עליו, והנוריות מקבלות פחות מחצי מהזרם הדרוש ומאירות חלש.

תשובה: הטרנזיסטור עובר לרוויה, ID=25 mAI_D=25\,\text{mA} (6.25 mA6.25\,\text{mA} לכל נורית במקום 15 mA15\,\text{mA}).

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: זנר, טרנזיסטורים ומעגלי מעבר

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות)

נתונים המעגל הבא לשאלה 9.1 ואופיין של דיודות זנר. הדיודות זהות.

9.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. 8 V8\,\text{V}

ב. 4 V4\,\text{V}

ג. 4.4 V4.4\,\text{V}

ד. 0 V0\,\text{V}

(4 נקודות)

נתון המעגל הבא 9.2:

9.2.

נתוני הטרנזיסטור: β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

נתוני דיודות ה- LED: VLED=2 VV_{LED}=2\,\text{V}

הזרם דרך דיודות ה- LED שווה ל:

א. 5 mA5\,\text{mA}

ב. 15 mA15\,\text{mA}

ג. 2 mA2\,\text{mA}

ד. 10 mA10\,\text{mA}

(4 נקודות)

נתון המעגל הבא לשאלה 9.3:

9.3.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל - 50 msec50\,\text{msec} והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 10 mA10\,\text{mA}.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 50 msec50\,\text{msec} והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 5 mA5\,\text{mA}.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 200 msec200\,\text{msec} והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 10 mA10\,\text{mA}.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 200 msec200\,\text{msec} והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 5 mA5\,\text{mA}.

(4 נקודות)

נתון המעגל הבא לשאלה 9.4:

9.4.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 0 V0\,\text{V} ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 0 V0\,\text{V}.

ב. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 10 V10\,\text{V}. ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 20 V20\,\text{V}.

ג. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 0 V0\,\text{V}. ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 5 V5\,\text{V}.

ד. ערכו ההתחלתי של מתח המוצא שווה ל- 5 V5\,\text{V}. ומתח המוצא במצב מתמיד שווה ל- 0 V0\,\text{V}.

(4 נקודות)

נתון המעגל הבא לשאלה 9.5:

9.5.

הזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל:

א. 100 mA100\,\text{mA}

ב. 150 mA150\,\text{mA}

ג. 0 mA0\,\text{mA}

ד. 200 mA200\,\text{mA}

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג – Vo=4.4 VV_o=4.4\,\text{V}

לפי האופיין: בכיוון הקדמי הזנר מוליך ב-0.4 V0.4\,\text{V}, ובכיוון האחורי הוא נפרץ ב-4 V4\,\text{V}.

1. כיוון הדיודות: הזנר העליון מחובר עם האנודה למעלה (לצד ה-++ של VoV_o) – מוטה קדימה. הזנר התחתון מחובר עם הקתודה למעלה – מוטה אחורה. כשהשתיים מוליכות, המתח עליהן:

Vo=0.4+4=4.4 VV_o=0.4+4=4.4\,\text{V}

2. נבדוק שהן אכן מוליכות: בלי הדיודות, R1R_1 ו-R2R_2 יוצרים מחלק מתח:

Vo=V⋅R2R1+R2=16⋅11+1=8 V>4.4 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=16\cdot\frac{1}{1+1}=8\,\text{V}>4.4\,\text{V}

לכן הדיודות מוליכות ומקבעות את המוצא על 4.4 V4.4\,\text{V}.

3. בדיקת זרמים: IR1=16−4.41=11.6 mAI_{R1}=\frac{16-4.4}{1}=11.6\,\text{mA}, IR2=4.41=4.4 mAI_{R2}=\frac{4.4}{1}=4.4\,\text{mA}, ובדיודות 11.6−4.4=7.2 mA>011.6-4.4=7.2\,\text{mA}>0 ✓.

תשובה: ג – Vo=4.4 VV_o=4.4\,\text{V}.

סעיף 9.2

תשובה:

ד – 10 mA10\,\text{mA} (הטרנזיסטור ברוויה)

1. זרם הבסיס (חוק המתחים מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B והצומת בסיס-פולט):

IB=VCC−VBERB=10−0.710=0.93 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{10-0.7}{10}=0.93\,\text{mA}

2. אילו הטרנזיסטור היה באזור הפעיל: IC=βIB=100⋅0.93=93 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.93=93\,\text{mA}.

3. הזרם המרבי האפשרי בקולט (ברוויה), לפי חוק המתחים בענף הקולט – שתי נוריות, RCR_C ו-VCEsatV_{CEsat}:

IC(sat)=VCC−2VLED−VCEsatRC=10−2⋅2−0.20.58=10 mAI_{C(sat)}=\frac{V_{CC}-2V_{LED}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{10-2\cdot2-0.2}{0.58}=10\,\text{mA}

4. βIB=93 mA>10 mA\beta I_B=93\,\text{mA}>10\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור ברוויה, והזרם בנוריות הוא 10 mA10\,\text{mA}.

תשובה: ד – 10 mA10\,\text{mA}.

סעיף 9.3

תשובה:

ב – τ=50 msec\tau=50\,\text{msec}, IL=5 mAI_L=5\,\text{mA}

1. קבוע הזמן: τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהסליל "רואה" - התנגדות תבנין בין שני ההדקים שלו. מוציאים את הסליל ומסמנים את ההדקים aa ו-bb. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור הזרם מוחלף בנתק. מתקבל המעגל החדש:

בין aa ל-bb יש מסלול אחד בלבד: R2R_2, ואחריו R1R_1 אל קו האדמה, שאליו מחובר bb. מקור הזרם הוא נתק, ולכן אין ענף נוסף במקביל: R1R_1 ו-R2R_2 בטור.

RTH=R1+R2=10+10=20 ΩR_{TH}=R_1+R_2=10+10=20\,\Omega

τ=LRTH=120=0.05 s=50 msec\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1}{20}=0.05\,\text{s}=50\,\text{msec}

2. מצב מתמיד: הסליל קצר. מסרטטים את המעגל במצב הזה, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

הקו הימני (אחרי R2R_2) התאחד עם קו האדמה, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו העליון לאדמה - במקביל. אין צורך במערכת משוואות: הזרם I=10 mAI=10\,\text{mA} מתחלק ביניהם לפי מחלק זרם:

IL=I⋅R1R1+R2=10⋅1010+10=5 mAI_L=I\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{10}{10+10}=5\,\text{mA}

ובענף של R1R_1 זורם 10−5=5 mA10-5=5\,\text{mA}. הפוטנציאל של הקו העליון: V=5 mA⋅10 Ω=50 mVV=5\,\text{mA}\cdot10\,\Omega=50\,\text{mV}.

תשובה: ב.

סעיף 9.4

תשובה:

א – 0 V0\,\text{V} ו-0 V0\,\text{V}

VoV_o הוא המתח בין הצומת R1R_1–CC (הדק ++) לבין הצומת L1L_1–R2R_2 (הדק −-). נניח שברגע ההפעלה הקבל ריק והסליל ללא זרם. מסרטטים את המעגל מחדש בכל אחד משני המצבים, וקוראים את הפוטנציאלים של שני הצמתים מהסרטוט. בכל מצב נשאר רק מסלול אחד או שני ענפים פשוטים, ולכן אין צורך במערכת משוואות.

1. ברגע ההתחלתי (t=0+t=0^+): הקבל מתנהג כקצר (VC=0V_C=0), והסליל כנתק (iL=0i_L=0):

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקבל הוחלף בקצר, ולכן הצומת R1R_1–CC התאחד עם קו האדמה: הפוטנציאל שלו 0 V0\,\text{V}.

•הסליל הוחלף בנתק, ולכן דרך R2R_2 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח: גם הצומת L1L_1–R2R_2 בצבע של האדמה, 0 V0\,\text{V}.

•כל הזרם 1 mA1\,\text{mA} עובר דרך R1R_1 והקבל, ולכן הקו העליון ב-1 mA⋅10 kΩ=10 V1\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=10\,\text{V}.

Vo(0+)=0−0=0 VV_o(0^+)=0-0=0\,\text{V}

2. במצב מתמיד: הקבל נתק והסליל קצר:

•הסליל הוחלף בקצר, ולכן הצומת L1L_1–R2R_2 התאחד עם הקו העליון. כל הזרם 1 mA1\,\text{mA} עובר דרך R2R_2, והקו העליון ב-1⋅20=20 V1\cdot20=20\,\text{V}.

•הקבל נתק, ולכן דרך R1R_1 אין זרם ואין עליו מפל מתח: הצומת R1R_1–CC נמצא גם הוא ב-20 V20\,\text{V}. לכן הוא צבוע באותו צבע כמו הקו העליון.

Vo(∞)=20−20=0 VV_o(\infty)=20-20=0\,\text{V}

תשובה: א.

סעיף 9.5

תשובה:

ד – IL≈197 mA≈200 mAI_L\approx197\,\text{mA}\approx200\,\text{mA}

נתון: VDD=20 VV_{DD}=20\,\text{V}, r=100 Ωr=100\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}, VT=1 VV_T=1\,\text{V}, K=100 mAV2K=100\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}.

1. במצב מתמיד הסליל קצר, והדיודה (דיודת גלגל חופשי) מוטה אחורה ואינה מוליכה. הזרם IDI_D זורם מ-VDDV_{DD} דרך rr והסליל אל ה-drain:

VDS=VDD−ID⋅rV_{DS}=V_{DD}-I_D\cdot r

2. נבדוק רוויה: ID=K(VGS−VT)2=100⋅(5−1)2=1600 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot(5-1)^2=1600\,\text{mA}, ואז VDS=20−1.6⋅100<0V_{DS}=20-1.6\cdot100<0 – בלתי אפשרי. לכן הטרנזיסטור באזור האוהמי.

3. אזור אוהמי (ב-mA\text{mA} ו-kΩ\text{k}\Omega, r=0.1 kΩr=0.1\,\text{k}\Omega):

20−VDS0.1=100⋅[2⋅(5−1)⋅VDS−VDS2]⇒100VDS2−810VDS+200=0\frac{20-V_{DS}}{0.1}=100\cdot\left[2\cdot(5-1)\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]\Rightarrow100V_{DS}^2-810V_{DS}+200=0

VDS=810±8102−4⋅100⋅200200V_{DS}=\frac{810\pm\sqrt{810^2-4\cdot100\cdot200}}{200}

הפתרון 7.845 V7.845\,\text{V} נפסל (גדול מ-VGS−VT=4 VV_{GS}-V_T=4\,\text{V}), ונשאר VDS=0.255 VV_{DS}=0.255\,\text{V}.

4. הזרם:

IL=ID=20−0.2550.1=197.5 mA≈200 mAI_L=I_D=\frac{20-0.255}{0.1}=197.5\,\text{mA}\approx200\,\text{mA}

(הטרנזיסטור כמעט קצר, והזרם קרוב ל-VDDr=200 mA\frac{V_{DD}}{r}=200\,\text{mA}.)

תשובה: ד.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.