דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2023 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2023 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 5-1: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 9-6: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · משפט תבנין והעברת הספק מרבי

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל תבנין בין ההדקים aa ו- bb. שרטטו מעגל תמורה מתאים.

(12 נקודות)
ב.

מה ערכו של נגד RLR_L אותו מחברים בין הדקים a ו- b להבטחת העברת הספק מכסימלי.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המכסימלי המתפזר בעומס.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vth=Vab=−26.67 VV_{th}=V_{ab}=-26.67\,\text{V} (ההדק bb חיובי ב-26.67 V26.67\,\text{V} ביחס ל-aa), Rth=9.333 kΩR_{th}=9.333\,\text{k}\Omega

נתון: V1=8 VV_1=8\,\text{V}, V2=16 VV_2=16\,\text{V}, I1=6 mAI_1=6\,\text{mA}, R1=R2=4 kΩR_1=R_2=4\,\text{k}\Omega, R3=8 kΩR_3=8\,\text{k}\Omega, R4=16 kΩR_4=16\,\text{k}\Omega.

מבוקש: Vth=Vab=Va−VbV_{th}=V_{ab}=V_a-V_b כשההדקים פתוחים, והתנגדות תבנין RthR_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb שבאיור. בין ההדקים לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-8 V8\,\text{V}. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של V2V_2, ולכן הוא ב-16 V16\,\text{V}.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו של ההדק aa, ו-VbV_b הוא הפוטנציאל של הקו של ההדק bb. אלה שני הנעלמים.

•החיצים מראים את כיווני הזרמים: 6 mA6\,\text{mA} דרך R2R_2 משמאל לימין, ו-0.667 mA0.667\,\text{mA} דרך R3R_3 מימין לשמאל.

בחירת השיטה. בין aa ל-bb אין חיבור, ולכן החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך קו האדמה, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם. כל חלק מחושב לבד, ובכל חלק יש נעלם אחד: VaV_a בשמאלי ו-VbV_b בימני. מתחי הקווים העליונים ידועים מהמקורות, ולכן אין צורך במערכת משוואות: בשמאלי מספיק חוק אוהם על R2R_2, ובימני מחלק מתח.

1. החלק השמאלי – VaV_a. הקו העליון השמאלי נמצא ב-V1=8 VV_1=8\,\text{V} (המקור מחובר ישירות במקביל ל-R1R_1, ולכן R1R_1 אינו משפיע על המתח הזה). מקור הזרם I1I_1 מושך 6 mA6\,\text{mA} מהקו של aa כלפי מטה לאדמה. ההדק aa פתוח, ולכן כל הזרם הזה מגיע דרך R2R_2, משמאל לימין, והפוטנציאל יורד לאורך R2R_2:

Va=V1−I1⋅R2=8−6⋅10−3⋅4⋅103=8−24=−16 VV_a=V_1-I_1\cdot R_2=8-6\cdot10^{-3}\cdot4\cdot10^{3}=8-24=-16\,\text{V}

2. החלק הימני – VbV_b. ההדק bb פתוח, ולכן R3R_3 ו-R4R_4 בטור על המקור V2V_2 – מחלק מתח. הזרם זורם מההדק החיובי של V2V_2 דרך R3R_3 (מימין לשמאל) ואז דרך R4R_4 כלפי מטה, והוא 1624 k=0.667 mA\frac{16}{24\,\text{k}}=0.667\,\text{mA}:

Vb=V2⋅R4R3+R4=16⋅168+16=10.67 VV_b=V_2\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=16\cdot\frac{16}{8+16}=10.67\,\text{V}

3. מתח תבנין:

Vth=Vab=Va−Vb=−16−10.67=−26.67 VV_{th}=V_{ab}=V_a-V_b=-16-10.67=-26.67\,\text{V}

כלומר ההדק bb חיובי ביחס להדק aa ב-26.67 V26.67\,\text{V}. בסרטוט VthV_{th} מסומן כמתח של aa ביחס ל-bb, והתוצאה השלילית אומרת שהקוטביות בפועל הפוכה.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקורות המתח V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר, ומקור הזרם I1I_1 מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש שלושה צבעים: הקו של aa, הקו של bb, וקו האדמה. הקווים העליונים השמאלי והימני התאחדו עם קו האדמה, כי המקורות הוחלפו בקצר.

•R1R_1 מחובר משני צדדיו לקו האדמה – הוא מקוצר ולא משפיע.

•R2R_2 מחובר בין הקו של aa לקו האדמה.

•R3R_3 ו-R4R_4 מחוברים שניהם בין הקו של bb לקו האדמה, כלומר במקביל:

R3∥R4=8⋅168+16=5.333 kΩR_3\parallel R_4=\frac{8\cdot16}{8+16}=5.333\,\text{k}\Omega

5. זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך R2R_2 אל קו האדמה, ומשם דרך R3∥R4R_3\parallel R_4 אל bb. כלומר שני החלקים בטור:

Rth=R2+R3∥R4=4+5.333=9.333 kΩR_{th}=R_2+R_3\parallel R_4=4+5.333=9.333\,\text{k}\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח 26.67 V26.67\,\text{V} בטור עם נגד 9.333 kΩ9.333\,\text{k}\Omega בין ההדקים, כשהקוטב החיובי של המקור פונה להדק bb. באופן שקול אפשר לסמן Vth=−26.67 VV_{th}=-26.67\,\text{V} עם הקוטב החיובי כלפי aa.

תשובה: Vth=Vab=−26.67 VV_{th}=V_{ab}=-26.67\,\text{V} (bb חיובי), Rth=9.333 kΩR_{th}=9.333\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RL=Rth=9.333 kΩR_L=R_{th}=9.333\,\text{k}\Omega

לפי משפט העברת ההספק המרבי, עומס התנגדותי מקבל הספק מרבי כשהתנגדותו שווה להתנגדות תבנין של המעגל שאליו הוא מחובר:

RL=Rth=9.333 kΩR_L=R_{th}=9.333\,\text{k}\Omega

תשובה: RL=9.333 kΩR_L=9.333\,\text{k}\Omega.

סעיף ג

תשובה:

PLmax⁡=19.05 mWP_{L\max}=19.05\,\text{mW}

כאשר RL=RthR_L=R_{th}, מתח תבנין מתחלק שווה בשווה בין RthR_{th} ל-RLR_L, ולכן המתח על העומס הוא ∣Vth∣2=13.33 V\frac{|V_{th}|}{2}=13.33\,\text{V} (הסימן אינו משפיע על ההספק):

PLmax⁡=Vth24Rth=26.6724⋅9.333⋅103=19.05⋅10−3 W=19.05 mWP_{L\max}=\frac{V_{th}^2}{4R_{th}}=\frac{26.67^2}{4\cdot9.333\cdot10^{3}}=19.05\cdot10^{-3}\,\text{W}=19.05\,\text{mW}

תשובה: PLmax⁡=19.05 mWP_{L\max}=19.05\,\text{mW}.

שאלה 2 · שיטת מתחי צמתים עם מקורות תלויים

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בנקודות a, b ואת זרם II.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח על המקורות וקבע אם הם ספקים או צרכנים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=−6 VV_a=-6\,\text{V}, Vb=18 VV_b=18\,\text{V}, I=3 mAI=3\,\text{mA}

נתון: R1=12 kΩR_1=12\,\text{k}\Omega, R2=6 kΩR_2=6\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=18 kΩR_4=18\,\text{k}\Omega, I1=6 mAI_1=6\,\text{mA} (מ-aa אל bb), מקור זרם תלוי 0.5I0.5I (כלפי מעלה אל aa), מקור מתח תלוי 12000⋅I12000\cdot I (הקוטב ++ לצד bb).

מבוקש: VaV_a, VbV_b ו-II.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. במעגל ארבעה קווים: הקו של aa (כולל הצד השמאלי של R2R_2 ושל I1I_1), הקו של bb (כולל הצד הימני של R2R_2 ושל I1I_1, והקצה העליון של R3R_3), הקו שבין המקור התלוי ל-R4R_4, וקו האדמה.

•VaV_a ו-VbV_b הם הפוטנציאלים של הצמתים aa ו-bb. VcV_c הוא הפוטנציאל של הקו שבין המקור התלוי ל-R4R_4.

•II הוא הזרם דרך R3R_3 כלפי מטה (החץ שבאיור), ולכן I=VbR3I=\frac{V_b}{R_3}. IxI_x הוא הזרם מ-bb דרך המקור התלוי אל הקו של VcV_c ואז דרך R4R_4 כלפי מטה.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: כשהאדמה היא נקודת הייחוס, יש שלושה קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע. אבל bb ו-cc מחוברים במקור מתח (תלוי), ולכן VcV_c נקבע מ-VbV_b. נשארים שני נעלמים, VaV_a ו-VbV_b, ושתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים. החוג השמאלי נקבע על ידי המקור 0.5I0.5I, והענף של I1I_1 משותף לשני חוגים וקובע את ההפרש ביניהם. גם כאן נשארות שתי משוואות, ואחריהן צריך עוד לחשב מהזרמים את המתחים VaV_a ו-VbV_b.

בשאלה מבוקשים מתחי הצמתים, ובמעגל שני מקורות זרם שנכנסים ישירות למשוואות הצמתים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. המקור התלוי מתח קובע את VcV_c. הקוטב ++ שלו בצד bb, ולכן VcV_c נמוך מ-VbV_b במתח המקור:

Vc=Vb−12000⋅I=Vb−12000⋅Vb6000=Vb−2Vb=−VbV_c=V_b-12000\cdot I=V_b-12000\cdot\frac{V_b}{6000}=V_b-2V_b=-V_b

ולכן Ix=VcR4=−Vb18 kI_x=\frac{V_c}{R_4}=-\frac{V_b}{18\,\text{k}}.

2. חוק הזרמים בצומת aa (סכום הזרמים היוצאים = 0). יוצאים: דרך R1R_1 לאדמה, דרך R2R_2 אל bb, ו-I1I_1 אל bb; נכנס: 0.5I0.5I:

Va12 k+Va−Vb6 k+6 mA−0.5⋅Vb6 k=0\frac{V_a}{12\,\text{k}}+\frac{V_a-V_b}{6\,\text{k}}+6\,\text{mA}-0.5\cdot\frac{V_b}{6\,\text{k}}=0

נכפיל ב-12 k12\,\text{k} (מתחים בוולט):

Va+2Va−2Vb+72−Vb=0 ⇒ 3Va−3Vb=−72 ⇒ Va−Vb=−24V_a+2V_a-2V_b+72-V_b=0\ \Rightarrow\ 3V_a-3V_b=-72\ \Rightarrow\ V_a-V_b=-24

3. חוק הזרמים בצומת bb. יוצאים: דרך R2R_2 אל aa, דרך R3R_3 לאדמה ו-IxI_x; נכנס: I1I_1:

Vb−Va6 k−6 mA+Vb6 k−Vb18 k=0\frac{V_b-V_a}{6\,\text{k}}-6\,\text{mA}+\frac{V_b}{6\,\text{k}}-\frac{V_b}{18\,\text{k}}=0

נכפיל ב-18 k18\,\text{k}:

3Vb−3Va−108+3Vb−Vb=0 ⇒ 5Vb−3Va=1083V_b-3V_a-108+3V_b-V_b=0\ \Rightarrow\ 5V_b-3V_a=108

4. פתרון. מצעד 2: Va=Vb−24V_a=V_b-24. נציב בצעד 3:

5Vb−3(Vb−24)=108 ⇒ 2Vb=36 ⇒ Vb=18 V5V_b-3(V_b-24)=108\ \Rightarrow\ 2V_b=36\ \Rightarrow\ V_b=18\,\text{V}

Va=18−24=−6 VV_a=18-24=-6\,\text{V}

I=VbR3=186⋅103=3 mAI=\frac{V_b}{R_3}=\frac{18}{6\cdot10^{3}}=3\,\text{mA}

5. בדיקה: Vc=−18 VV_c=-18\,\text{V}, Ix=−1818 k=−1 mAI_x=\frac{-18}{18\,\text{k}}=-1\,\text{mA} (כלומר בפועל הזרם ב-R4R_4 זורם כלפי מעלה). בצומת bb: נכנסים I1=6 mAI_1=6\,\text{mA} ו-Va−Vb6 k=−246=−4 mA\frac{V_a-V_b}{6\,\text{k}}=\frac{-24}{6}=-4\,\text{mA}, סה"כ 2 mA2\,\text{mA}; יוצאים I+Ix=3−1=2 mAI+I_x=3-1=2\,\text{mA}. מתאים.

תשובה: Va=−6 VV_a=-6\,\text{V}, Vb=18 VV_b=18\,\text{V}, I=3 mAI=3\,\text{mA}.

סעיף ב

תשובה:

I1I_1: מספק 144 mW144\,\text{mW}; 0.5I0.5I: צורך 9 mW9\,\text{mW}; 12000I12000I: מספק 36 mW36\,\text{mW}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובפוטנציאלים שחושבו בו: Va=−6 VV_a=-6\,\text{V}, Vb=18 VV_b=18\,\text{V}, Vc=−18 VV_c=-18\,\text{V}, והזרמים I=3 mAI=3\,\text{mA} ו-Ix=−1 mAI_x=-1\,\text{mA}. המתח על כל מקור הוא הפרש הפוטנציאלים בין שני הקווים שאליהם הוא מחובר.

נחשב לכל מקור את ההספק שהוא מספק: מתח המקור (בכיוון שבו הזרם יוצא מהקוטב החיובי) כפול הזרם. הספק חיובי – ספק, שלילי – צרכן.

1. מקור הזרם I1=6 mAI_1=6\,\text{mA}. הזרם יוצא ממנו בצד bb, ולכן המתח שלו בכיוון הזרם הוא Vb−VaV_b-V_a:

PI1=(Vb−Va)⋅I1=(18−(−6))⋅6⋅10−3=24⋅6⋅10−3=144 mWP_{I1}=(V_b-V_a)\cdot I_1=(18-(-6))\cdot6\cdot10^{-3}=24\cdot6\cdot10^{-3}=144\,\text{mW} – ספק.

2. מקור הזרם התלוי 0.5I0.5I. 0.5I=0.5⋅3=1.5 mA0.5I=0.5\cdot3=1.5\,\text{mA}, והוא דוחף את הזרם מהאדמה אל aa:

P0.5I=Va⋅0.5I=(−6)⋅1.5⋅10−3=−9 mWP_{0.5I}=V_a\cdot0.5I=(-6)\cdot1.5\cdot10^{-3}=-9\,\text{mW} – צרכן (קולט 9 mW9\,\text{mW}).

3. מקור המתח התלוי. מתחו 12000⋅I=12000⋅3⋅10−3=36 V12000\cdot I=12000\cdot3\cdot10^{-3}=36\,\text{V} (הקוטב ++ בצד bb). הזרם Ix=−1 mAI_x=-1\,\text{mA}, כלומר זורם בפועל 1 mA1\,\text{mA} מ-cc אל bb – יוצא מהקוטב החיובי:

P12000I=36⋅1⋅10−3=36 mWP_{12000I}=36\cdot1\cdot10^{-3}=36\,\text{mW} – ספק.

4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים:

PR=Va2R1+(Va−Vb)2R2+Vb2R3+Vc2R4=3612+5766+3246+32418=3+96+54+18=171 mWP_R=\frac{V_a^2}{R_1}+\frac{(V_a-V_b)^2}{R_2}+\frac{V_b^2}{R_3}+\frac{V_c^2}{R_4}=\frac{36}{12}+\frac{576}{6}+\frac{324}{6}+\frac{324}{18}=3+96+54+18=171\,\text{mW}

וסכום ההספקים של המקורות: 144−9+36=171 mW144-9+36=171\,\text{mW}. מתאים.

תשובה: I1I_1 – ספק, 144 mW144\,\text{mW}; 0.5I0.5I – צרכן, 9 mW9\,\text{mW}; 12000⋅I12000\cdot I – ספק, 36 mW36\,\text{mW}.

שאלה 3 · מתח צומת במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח בצומת V.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

Vˉ=8.30∠131.6∘ V=(−5.517+j6.207) V\bar{V}=8.30\angle131.6^\circ\,\text{V}=(-5.517+j6.207)\,\text{V}

נתון: Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle0^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, XL=2 ΩX_L=2\,\Omega, Iˉ1=2∠90∘ A=j2 A\bar{I}_1=2\angle90^\circ\,\text{A}=j2\,\text{A} (נכנס לצומת VV, כלפי מעלה).

מבוקש: מתח הצומת Vˉ\bar{V} ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין המקור ל-R1R_1 מחובר להדק העליון של Vˉ1\bar{V}_1, ולכן הוא ב-10∠0∘=10 V10\angle0^\circ=10\,\text{V}.

•הקו העליון הימני הוא הצומת VV: אליו מחוברים R1R_1, הקבל, הסליל ומקור הזרם. זה הנעלם היחיד.

•החיצים הם כיווני הזרמים שנבחרו: IˉR\bar{I}_R מהצומת דרך R1R_1 אל המקור, IˉC\bar{I}_C ו-IˉL\bar{I}_L מהצומת כלפי מטה. Iˉ1\bar{I}_1 נכנס לצומת לפי החץ שבאיור.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, Vˉ\bar{V}, כי הקו העליון השמאלי ידוע מהמקור. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים, והחוג של מקור הזרם נקבע על ידו, כך שנשארות שתי משוואות. לכן נכתוב משוואת צומת אחת.

1. עכבות: ZR=10 ΩZ_R=10\,\Omega, ZC=−jXC=−j4 ΩZ_C=-jX_C=-j4\,\Omega, ZL=jXL=j2 ΩZ_L=jX_L=j2\,\Omega.

2. חוק הזרמים בצומת VV. הזרמים היוצאים מהצומת לפי החיצים: IˉR=Vˉ−Vˉ110\bar{I}_R=\frac{\bar{V}-\bar{V}_1}{10}, IˉC=Vˉ−j4\bar{I}_C=\frac{\bar{V}}{-j4} ו-IˉL=Vˉj2\bar{I}_L=\frac{\bar{V}}{j2}. הזרם הנכנס הוא Iˉ1\bar{I}_1, ולכן IˉR+IˉC+IˉL=Iˉ1\bar{I}_R+\bar{I}_C+\bar{I}_L=\bar{I}_1:

Vˉ−Vˉ110+Vˉ−j4+Vˉj2=Iˉ1\frac{\bar{V}-\bar{V}_1}{10}+\frac{\bar{V}}{-j4}+\frac{\bar{V}}{j2}=\bar{I}_1

3. סידור:

Vˉ(110+1−j4+1j2)=Vˉ110+Iˉ1\bar{V}\left(\frac{1}{10}+\frac{1}{-j4}+\frac{1}{j2}\right)=\frac{\bar{V}_1}{10}+\bar{I}_1

1−j4=j0.25 S\frac{1}{-j4}=j0.25\,\text{S}, 1j2=−j0.5 S\frac{1}{j2}=-j0.5\,\text{S}, ולכן:

Vˉ(0.1+j0.25−j0.5)=1010+j2\bar{V}(0.1+j0.25-j0.5)=\frac{10}{10}+j2

Vˉ(0.1−j0.25)=1+j2\bar{V}(0.1-j0.25)=1+j2

4. מעבר לצורה קוטבית וחילוק:

1+j2=12+22∠tan⁡−121=2.236∠63.43∘1+j2=\sqrt{1^2+2^2}\angle\tan^{-1}\frac{2}{1}=2.236\angle63.43^\circ

0.1−j0.25=0.12+0.252∠tan⁡−1−0.250.1=0.2693∠−68.20∘0.1-j0.25=\sqrt{0.1^2+0.25^2}\angle\tan^{-1}\frac{-0.25}{0.1}=0.2693\angle-68.20^\circ

Vˉ=2.236∠63.43∘0.2693∠−68.20∘=8.304∠131.63∘ V\bar{V}=\frac{2.236\angle63.43^\circ}{0.2693\angle-68.20^\circ}=8.304\angle131.63^\circ\,\text{V}

5. בצורה קרטזית: Vˉ=8.304(cos⁡131.63∘+jsin⁡131.63∘)=−5.517+j6.207 V\bar{V}=8.304(\cos131.63^\circ+j\sin131.63^\circ)=-5.517+j6.207\,\text{V}.

6. בדיקה: IˉR=Vˉ−Vˉ110=−5.517+j6.207−1010=−1.552+j0.621 A\bar{I}_R=\frac{\bar{V}-\bar{V}_1}{10}=\frac{-5.517+j6.207-10}{10}=-1.552+j0.621\,\text{A} (כלומר בפועל זורם 1.552−j0.621 A1.552-j0.621\,\text{A} מהמקור אל הצומת); IˉC=Vˉ−j4=−1.552−j1.379 A\bar{I}_C=\frac{\bar{V}}{-j4}=-1.552-j1.379\,\text{A}; IˉL=Vˉj2=3.103+j2.759 A\bar{I}_L=\frac{\bar{V}}{j2}=3.103+j2.759\,\text{A}. סכום הזרמים היוצאים מהצומת: (−1.552+j0.621)+(−1.552−j1.379)+(3.103+j2.759)=0+j2=Iˉ1(-1.552+j0.621)+(-1.552-j1.379)+(3.103+j2.759)=0+j2=\bar{I}_1. מתאים.

תשובה: Vˉ=8.30∠131.6∘ V\bar{V}=8.30\angle131.6^\circ\,\text{V}.

שאלה 4 · מתח צומת והספק מקורות בזרם חילופין

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח VXV_X בצומת X.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק S של כל מקור. קבעו אם הוא מקור או צרכן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

VˉX=9.35∠−12.9∘ V=(9.115−j2.090) V\bar{V}_X=9.35\angle-12.9^\circ\,\text{V}=(9.115-j2.090)\,\text{V}

נתון: VˉS1=25∠90∘ V=j25 V\bar{V}_{S1}=25\angle90^\circ\,\text{V}=j25\,\text{V}, VˉS2=15∠0∘ V\bar{V}_{S2}=15\angle0^\circ\,\text{V}, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, XL1=4 ΩX_{L1}=4\,\Omega, XC1=2 ΩX_{C1}=2\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, XC2=8 ΩX_{C2}=8\,\Omega.

מבוקש: VˉX\bar{V}_X – מתח הצומת העליון האמצעי ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של VS1V_{S1}, ולכן הוא ב-j25 Vj25\,\text{V}. הקו הימני העליון מחובר להדק החיובי של VS2V_{S2}, ולכן הוא ב-15 V15\,\text{V}.

•הקו האמצעי העליון הוא הצומת XX (מסומן VxV_x באיור), שאליו מחוברים שלושת הענפים. זה הנעלם היחיד.

•הקו שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} והקו שבין R2R_2 ל-XC2X_{C2} צבועים בצבעים נפרדים, אבל הם אינם צמתים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, והזרם לא מתפצל. לכן R1R_1 ו-XL1X_{L1} בטור, וגם R2R_2 ו-XC2X_{C2} בטור.

•החיצים הם כיווני הזרמים שנבחרו: Iˉ1\bar{I}_1 מ-VS1V_{S1} אל הצומת, Iˉ2\bar{I}_2 מ-VS2V_{S2} אל הצומת, ו-IˉC\bar{I}_C מהצומת כלפי מטה דרך XC1X_{C1}.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, VˉX\bar{V}_X, כי שני הקווים העליונים הקיצוניים ידועים מהמקורות. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שתי משוואות. לכן נכתוב משוואת צומת אחת.

1. עכבות הענפים:

•ענף שמאלי (בטור עם VS1V_{S1}): Z1=R1+jXL1=6+j4 Ω=7.211∠33.69∘ ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=6+j4\,\Omega=7.211\angle33.69^\circ\,\Omega

•ענף אמצעי (לאדמה): ZC=−jXC1=−j2 ΩZ_C=-jX_{C1}=-j2\,\Omega

•ענף ימני (בטור עם VS2V_{S2}): Z2=R2−jXC2=3−j8 Ω=8.544∠−69.44∘ ΩZ_2=R_2-jX_{C2}=3-j8\,\Omega=8.544\angle-69.44^\circ\,\Omega

2. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקצוות של כל ענף:

Iˉ1=VˉS1−VˉXZ1\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_X}{Z_1}, Iˉ2=VˉS2−VˉXZ2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_X}{Z_2}, IˉC=VˉXZC\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_X}{Z_C}

3. חוק הזרמים בצומת XX, Iˉ1+Iˉ2=IˉC\bar{I}_1+\bar{I}_2=\bar{I}_C:

VˉS1−VˉXZ1+VˉS2−VˉXZ2=VˉXZC\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_X}{Z_1}+\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_X}{Z_2}=\frac{\bar{V}_X}{Z_C}

VˉX(1Z1+1ZC+1Z2)=VˉS1Z1+VˉS2Z2\bar{V}_X\left(\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_C}+\frac{1}{Z_2}\right)=\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_1}+\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_2}

4. אדמיטנסים:

1Z1=6−j452=0.1154−j0.0769 S\frac{1}{Z_1}=\frac{6-j4}{52}=0.1154-j0.0769\,\text{S}, 1ZC=1−j2=j0.5 S\frac{1}{Z_C}=\frac{1}{-j2}=j0.5\,\text{S}, 1Z2=3+j873=0.0411+j0.1096 S\frac{1}{Z_2}=\frac{3+j8}{73}=0.0411+j0.1096\,\text{S}

סכום: Y=0.1565+j0.5327 S=0.5552∠73.63∘ SY=0.1565+j0.5327\,\text{S}=0.5552\angle73.63^\circ\,\text{S}

5. אגף ימין:

j256+j4=j25(0.1154−j0.0769)=1.923+j2.885 A\frac{j25}{6+j4}=j25(0.1154-j0.0769)=1.923+j2.885\,\text{A}

153−j8=15(0.0411+j0.1096)=0.616+j1.644 A\frac{15}{3-j8}=15(0.0411+j0.1096)=0.616+j1.644\,\text{A}

סכום: 2.540+j4.528 A=5.192∠60.72∘ A2.540+j4.528\,\text{A}=5.192\angle60.72^\circ\,\text{A}

6. פתרון:

VˉX=5.192∠60.72∘0.5552∠73.63∘=9.352∠−12.91∘ V=9.115−j2.090 V\bar{V}_X=\frac{5.192\angle60.72^\circ}{0.5552\angle73.63^\circ}=9.352\angle-12.91^\circ\,\text{V}=9.115-j2.090\,\text{V}

תשובה: VˉX=9.35∠−12.9∘ V\bar{V}_X=9.35\angle-12.9^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Sˉ1=95.67+j25.80 VA\bar{S}_1=95.67+j25.80\,\text{VA} – מקור; Sˉ2=0.192−j10.96 VA\bar{S}_2=0.192-j10.96\,\text{VA} – מקור (מספק 0.192 W0.192\,\text{W}, קולט הספק היגבי 10.96 VAR10.96\,\text{VAR})

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים Iˉ1\bar{I}_1, Iˉ2\bar{I}_2 ו-IˉC\bar{I}_C הם בדיוק הזרמים שהחיצים שם מראים. כל אחד מהם מחושב בחוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים בין שני הקווים שבקצות הענף.

נתייחס לערכי הפאזורים כערכים יעילים, ונחשב לכל מקור את ההספק המרוכב שהוא מספק: Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^*, כש-Iˉ\bar{I} הוא הזרם היוצא מהקוטב החיובי של המקור. אם P=Re{Sˉ}>0P=\text{Re}\{\bar{S}\}>0 – המקור מספק הספק פעיל (מקור); אם P<0P<0 – צרכן.

1. זרם המקור השמאלי (יוצא מהקוטב ++ של VS1V_{S1} דרך Z1Z_1 אל XX):

Iˉ1=VˉS1−VˉXZ1=j25−(9.115−j2.090)6+j4=−9.115+j27.0906+j4=1.032+j3.827 A=3.964∠74.91∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_X}{Z_1}=\frac{j25-(9.115-j2.090)}{6+j4}=\frac{-9.115+j27.090}{6+j4}=1.032+j3.827\,\text{A}=3.964\angle74.91^\circ\,\text{A}

2. זרם המקור הימני (יוצא מהקוטב ++ של VS2V_{S2} דרך Z2Z_2 אל XX):

Iˉ2=VˉS2−VˉXZ2=15−(9.115−j2.090)3−j8=5.885+j2.0903−j8=0.0128+j0.7308 A=0.7309∠89.0∘ A\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_X}{Z_2}=\frac{15-(9.115-j2.090)}{3-j8}=\frac{5.885+j2.090}{3-j8}=0.0128+j0.7308\,\text{A}=0.7309\angle89.0^\circ\,\text{A}

3. הספק המקור VS1V_{S1}:

Sˉ1=VˉS1Iˉ1∗=25∠90∘⋅3.964∠−74.91∘=99.09∠15.09∘=95.67+j25.80 VA\bar{S}_1=\bar{V}_{S1}\bar{I}_1^*=25\angle90^\circ\cdot3.964\angle-74.91^\circ=99.09\angle15.09^\circ=95.67+j25.80\,\text{VA}

P1=95.67 W>0P_1=95.67\,\text{W}>0 – מקור (מספק גם הספק היגבי 25.80 VAR25.80\,\text{VAR}).

4. הספק המקור VS2V_{S2}:

Sˉ2=VˉS2Iˉ2∗=15∠0∘⋅0.7309∠−89.0∘=10.96∠−89.0∘=0.192−j10.96 VA\bar{S}_2=\bar{V}_{S2}\bar{I}_2^*=15\angle0^\circ\cdot0.7309\angle-89.0^\circ=10.96\angle-89.0^\circ=0.192-j10.96\,\text{VA}

P2=0.192 W>0P_2=0.192\,\text{W}>0 – גם הוא מקור של הספק פעיל (קטן מאוד), והוא קולט הספק היגבי 10.96 VAR10.96\,\text{VAR}.

5. בדיקת מאזן. זרם הקבל XC1X_{C1}: VˉX−j2=1.045+j4.558 A\frac{\bar{V}_X}{-j2}=1.045+j4.558\,\text{A} (גודל 4.676 A4.676\,\text{A}). ההספק בעכבות:

∣Iˉ1∣2Z1+∣Iˉ2∣2Z2+∣IˉC∣2ZC=15.71(6+j4)+0.534(3−j8)+21.86(−j2)=95.87+j14.84 VA|\bar{I}_1|^2Z_1+|\bar{I}_2|^2Z_2+|\bar{I}_C|^2Z_C=15.71(6+j4)+0.534(3-j8)+21.86(-j2)=95.87+j14.84\,\text{VA}

ו-Sˉ1+Sˉ2=95.87+j14.84 VA\bar{S}_1+\bar{S}_2=95.87+j14.84\,\text{VA}. מתאים.

תשובה: Sˉ1=95.67+j25.80 VA\bar{S}_1=95.67+j25.80\,\text{VA} – מקור; Sˉ2=0.192−j10.96 VA\bar{S}_2=0.192-j10.96\,\text{VA} – מקור של הספק פעיל (0.192 W0.192\,\text{W}) שקולט הספק היגבי.

שאלה 5 · ערך ממוצע ויעיל של אות מלבני

באיור של שאלה 5 מקור מתח שצורת המתח שלו מוצגת באיור מחובר לנגד R=100 ΩR=100\,\Omega.

א.

חשבו את התדר ואת גורם המחזור (Duty Cycle) של האות.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את הערך הממוצע של הזרם דרך הנגד.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הערך היעיל של הזרם דרך הנגד.

(6 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

f=1 kHzf=1\,\text{kHz}, D=80%D=80\%

מהגרף: המתח הוא 8 V8\,\text{V} מ-00 עד 0.8 ms0.8\,\text{ms}, −4 V-4\,\text{V} מ-0.80.8 עד 1.0 ms1.0\,\text{ms}, ושוב 8 V8\,\text{V} מ-1.0 ms1.0\,\text{ms} – הצורה חוזרת על עצמה.

1. זמן מחזור: T=1.0 msT=1.0\,\text{ms} (ton=0.8 mst_{on}=0.8\,\text{ms} ברמה 8 V8\,\text{V}, toff=0.2 mst_{off}=0.2\,\text{ms} ברמה −4 V-4\,\text{V}).

2. תדר:

f=1T=11⋅10−3=1000 Hz=1 kHzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{1\cdot10^{-3}}=1000\,\text{Hz}=1\,\text{kHz}

3. גורם מחזור – החלק מהמחזור שבו האות ברמה הגבוהה:

D=tonT=0.81=0.8=80%D=\frac{t_{on}}{T}=\frac{0.8}{1}=0.8=80\%

תשובה: f=1 kHzf=1\,\text{kHz}, D=80%D=80\%.

סעיף ב

תשובה:

Iavg=56 mAI_{avg}=56\,\text{mA}

הזרם דרך הנגד הוא i=vRi=\frac{v}{R}: 8100=80 mA\frac{8}{100}=80\,\text{mA} במשך 0.8 ms0.8\,\text{ms} ו-−4100=−40 mA\frac{-4}{100}=-40\,\text{mA} במשך 0.2 ms0.2\,\text{ms}. הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור:

Iavg=80⋅0.8+(−40)⋅0.21=64−8=56 mAI_{avg}=\frac{80\cdot0.8+(-40)\cdot0.2}{1}=64-8=56\,\text{mA}

תשובה: Iavg=56 mAI_{avg}=56\,\text{mA}.

סעיף ג

תשובה:

Irms=73.76 mAI_{rms}=73.76\,\text{mA}

הערך היעיל הוא שורש הממוצע של ריבוע הזרם על פני מחזור:

Irms=1T∫0Ti2 dt=802⋅0.8+(−40)2⋅0.21=5120+320=5440=73.76 mAI_{rms}=\sqrt{\frac{1}{T}\int_0^T i^2\,dt}=\sqrt{\frac{80^2\cdot0.8+(-40)^2\cdot0.2}{1}}=\sqrt{5120+320}=\sqrt{5440}=73.76\,\text{mA}

תשובה: Irms=73.76 mAI_{rms}=73.76\,\text{mA}.

סעיף ד

תשובה:

P=0.544 WP=0.544\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של הזרם (ולא לפי הממוצע):

P=Irms2⋅R=(73.76⋅10−3)2⋅100=5.44⋅10−3⋅100=0.544 WP=I_{rms}^2\cdot R=(73.76\cdot10^{-3})^2\cdot100=5.44\cdot10^{-3}\cdot100=0.544\,\text{W}

תשובה: P=0.544 WP=0.544\,\text{W}.

שאלה 6 · טעינה ופריקה של קבל עם מפסקים

באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

הניחו Vc(0)=0 VV_c(0)=0\,V.

המפסק S1S_1 נסגר בזמן t=0t=0. כאשר המתח על הדקי הקבל מגיע ל- 6V6V, נסגר מפסק S2S_2.

כאשר המתח על הדקי הקבל יורד ל- 0V0V, נפתח מפסק S1S_1.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל Vc(t)V_c(t) מזמן t=0t=0 ועד למצב המתמיד תוך ציון זמנים, קבועי זמן ומתחים אופייניים.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

0≤t≤1.833 ms0\le t\le1.833\,\text{ms}: Vc=10(1−e−t/2 ms)V_c=10(1-e^{-t/2\,\text{ms}}); 1.833≤t≤4.713 ms1.833\le t\le4.713\,\text{ms}: Vc=−0.714+6.714e−(t−1.833)/1.286 msV_c=-0.714+6.714e^{-(t-1.833)/1.286\,\text{ms}}; t≥4.713 mst\ge4.713\,\text{ms}: Vc=−5(1−e−(t−4.713)/1.4 ms)V_c=-5(1-e^{-(t-4.713)/1.4\,\text{ms}}), מצב מתמיד −5 V-5\,\text{V}

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, V2=−5 VV_2=-5\,\text{V} (הקוטב המסומן ++ שלו נמצא ב-−5 V-5\,\text{V} ביחס לאדמה), R1=R2=10 kΩR_1=R_2=10\,\text{k}\Omega, R3=4 kΩR_3=4\,\text{k}\Omega, C=0.1 μFC=0.1\,\mu\text{F}, Vc(0)=0V_c(0)=0.

מבוקש: Vc(t)V_c(t) בשלושה שלבים עד המצב המתמיד.

בכל שלב המעגל הוא מעגל RC מסדר ראשון, ולכן:

Vc(t)=Vc(∞)+[Vc(t0)−Vc(∞)]e−(t−t0)/τV_c(t)=V_c(\infty)+\left[V_c(t_0)-V_c(\infty)\right]e^{-(t-t_0)/\tau}, עם τ=RthC\tau=R_{th}C,

כאשר Vc(∞)V_c(\infty) ו-RthR_{th} הם מתח והתנגדות תבנין שהקבל רואה באותו שלב. נסמן ב-MM את הצומת שבין R1R_1, R2R_2 ו-S2S_2.

ההדקים. בכל שלב מוציאים את הקבל מהמעגל, ושני ההדקים שלו נקראים aa (ההדק העליון, הצד ++ של VcV_c) ו-bb (ההדק התחתון, המחובר לאדמה). מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab}, שהוא Vc(∞)V_c(\infty), וגם את ההתנגדות RthR_{th}, שקובעת את קבוע הזמן. בכל שלב יש שני סרטוטים: המעגל עם ההדקים הפתוחים, והמעגל החדש שבו המקורות הבלתי תלויים מאופסים (מקור מתח מוחלף בקצר). במעגל אין מקורות תלויים. בכל הסרטוטים הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וכל קו רציף צבוע בצבע אחד.

בחירת השיטה. כשהקבל מוצא, בכל שלב נשאר לכל היותר חוג סגור אחד שזורם בו זרם. לכן אין צורך במערכת משוואות: מתח תבנין מתקבל מחוק המתחים (או ממשוואת צומת אחת, מילמן, בשלב 2), והתנגדות תבנין מצירופי טור ומקביל במעגל החדש.

שלב 1: S1S_1 סגור, S2S_2 פתוח (t≥0t\ge0).

•S2S_2 פתוח, ולכן הענף של R3R_3 ו-V2V_2 מנותק מ-MM: הקו שבין R3R_3 ל-V2V_2 נמצא ב-−5 V-5\,\text{V}, ובענף לא זורם זרם, ולכן גם הקטע שבין R3R_3 ל-S2S_2 נמצא ב-−5 V-5\,\text{V} (אותו צבע).

•ההדקים aa, bb פתוחים, ולכן גם ב-R1R_1 וב-R2R_2 לא זורם זרם (I=0I=0). על נגד שלא זורם בו זרם אין מפל מתח, ולכן כל הקו העליון, מההדק החיובי של V1V_1 עד aa, באותו פוטנציאל ובאותו צבע: 10 V10\,\text{V}.

1. מהסרטוט: Vth=Va−Vb=10−0=10 VV_{th}=V_a-V_b=10-0=10\,\text{V}, כלומר Vc(∞)=V1=10 VV_c(\infty)=V_1=10\,\text{V}.

2. המעגל החדש להתנגדות תבנין (V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר):

הקו השמאלי התאחד עם קו האדמה. מ-aa עוברים דרך R2R_2 אל MM, ומשם דרך R1R_1 אל קו האדמה, שהוא bb. R3R_3 תלוי על S2S_2 הפתוח ולא זורם בו זרם. לכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור:

Rth=R1+R2=20 kΩR_{th}=R_1+R_2=20\,\text{k}\Omega

τ1=RthC=20⋅103⋅0.1⋅10−6=2 ms\tau_1=R_{th}C=20\cdot10^{3}\cdot0.1\cdot10^{-6}=2\,\text{ms}

Vc(t)=10(1−e−t/2 ms) VV_c(t)=10\left(1-e^{-t/2\,\text{ms}}\right)\,\text{V}

3. הזמן שבו Vc=6 VV_c=6\,\text{V}:

6=10(1−e−t1/τ1) ⇒ t1=τ1ln⁡1010−6=2ln⁡2.5=1.833 ms6=10\left(1-e^{-t_1/\tau_1}\right)\ \Rightarrow\ t_1=\tau_1\ln\frac{10}{10-6}=2\ln2.5=1.833\,\text{ms}

שלב 2: S1S_1 ו-S2S_2 סגורים (t≥t1t\ge t_1).

•עכשיו MM מחובר ל-V1V_1 דרך R1R_1 ול-V2V_2 דרך R3R_3. הפוטנציאל של MM, VMV_M, הוא הנעלם.

•ב-R2R_2 לא זורם זרם (ההדק aa פתוח), ולכן הקו של aa באותו פוטנציאל כמו MM ובאותו צבע: Vth=VMV_{th}=V_M.

•הזרם II זורם בחוג V1→R1→M→R3→V2V_1\to R_1\to M\to R_3\to V_2, בכיוון החיצים.

4. נחשב את VMV_M במשוואת צומת אחת לפי מילמן:

VM=V1R1+V2R31R1+1R3=1010+−54110+14=1−1.250.35=−0.714 VV_M=\frac{\frac{V_1}{R_1}+\frac{V_2}{R_3}}{\frac{1}{R_1}+\frac{1}{R_3}}=\frac{\frac{10}{10}+\frac{-5}{4}}{\frac{1}{10}+\frac{1}{4}}=\frac{1-1.25}{0.35}=-0.714\,\text{V}

בדיקה בחוק המתחים. בסרטוט יש חוג אחד, ובו I=V1−V2R1+R3=10−(−5)14 k=1.071 mAI=\frac{V_1-V_2}{R_1+R_3}=\frac{10-(-5)}{14\,\text{k}}=1.071\,\text{mA}. הפוטנציאל יורד לאורך R1R_1: VM=10−1.071⋅10=−0.714 VV_M=10-1.071\cdot10=-0.714\,\text{V}. מתאים.

5. המעגל החדש להתנגדות תבנין:

R1R_1 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין MM לקו האדמה, כלומר במקביל, ו-R2R_2 מחבר אותם בטור אל aa:

R1∥R3=10⋅410+4=2.857 kΩR_1\parallel R_3=\frac{10\cdot4}{10+4}=2.857\,\text{k}\Omega

Vc(∞)=−0.714 VV_c(\infty)=-0.714\,\text{V}, Rth=2.857+10=12.857 kΩR_{th}=2.857+10=12.857\,\text{k}\Omega

τ2=12.857⋅103⋅0.1⋅10−6=1.286 ms\tau_2=12.857\cdot10^{3}\cdot0.1\cdot10^{-6}=1.286\,\text{ms}

Vc(t)=−0.714+[6−(−0.714)]e−(t−t1)/τ2=−0.714+6.714 e−(t−1.833 ms)/1.286 ms VV_c(t)=-0.714+\left[6-(-0.714)\right]e^{-(t-t_1)/\tau_2}=-0.714+6.714\,e^{-(t-1.833\,\text{ms})/1.286\,\text{ms}}\,\text{V}

כשהקבל מחובר, הוא נפרק דרך R2R_2 אל הצומת MM (הזרם בו זורם מהקבל אל MM).

6. הזמן שבו VcV_c יורד ל-0 V0\,\text{V}:

0=−0.714+6.714 e−Δt2/τ2 ⇒ Δt2=τ2ln⁡6.7140.714=1.286ln⁡9.4=2.881 ms0=-0.714+6.714\,e^{-\Delta t_2/\tau_2}\ \Rightarrow\ \Delta t_2=\tau_2\ln\frac{6.714}{0.714}=1.286\ln9.4=2.881\,\text{ms}

t2=t1+Δt2=1.833+2.881=4.713 mst_2=t_1+\Delta t_2=1.833+2.881=4.713\,\text{ms}

שלב 3: S1S_1 פתוח, S2S_2 סגור (t≥t2t\ge t_2).

•S1S_1 פתוח, ולכן V1V_1 מנותק: רק הקו הקצר שבין V1V_1 ל-S1S_1 נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•אין חוג סגור, ולכן לא זורם זרם באף נגד, ואין עליהם מפלי מתח. כל הקו מ-R1R_1 דרך MM ו-R3R_3 עד ההדק החיובי של V2V_2, וגם הקו של aa, באותו פוטנציאל ובאותו צבע: −5 V-5\,\text{V}.

7. מהסרטוט: Vth=−5 VV_{th}=-5\,\text{V}, כלומר Vc(∞)=V2=−5 VV_c(\infty)=V_2=-5\,\text{V}.

8. המעגל החדש להתנגדות תבנין:

מ-aa עוברים דרך R2R_2 אל MM, ומשם דרך R3R_3 אל קו האדמה (V2V_2 הוחלף בקצר). R1R_1 תלוי על S1S_1 הפתוח ולא זורם בו זרם, ולכן הקטע שבין S1S_1 ל-R1R_1 באותו צבע כמו MM. לכן R2R_2 ו-R3R_3 בטור:

Rth=R2+R3=14 kΩR_{th}=R_2+R_3=14\,\text{k}\Omega

τ3=14⋅103⋅0.1⋅10−6=1.4 ms\tau_3=14\cdot10^{3}\cdot0.1\cdot10^{-6}=1.4\,\text{ms}

Vc(t)=−5+[0−(−5)]e−(t−t2)/τ3=−5(1−e−(t−4.713 ms)/1.4 ms) VV_c(t)=-5+\left[0-(-5)\right]e^{-(t-t_2)/\tau_3}=-5\left(1-e^{-(t-4.713\,\text{ms})/1.4\,\text{ms}}\right)\,\text{V}

9. מצב מתמיד: Vc=−5 VV_c=-5\,\text{V}, ומגיעים אליו למעשה אחרי כ-5τ3=7 ms5\tau_3=7\,\text{ms}, כלומר בערך ב-t≈4.713+7=11.7 mst\approx4.713+7=11.7\,\text{ms}.

שרטוט: עלייה מעריכית מ-00 לכיוון 10 V10\,\text{V} עד 6 V6\,\text{V} ב-1.833 ms1.833\,\text{ms}; ירידה מעריכית לכיוון −0.714 V-0.714\,\text{V} עד 0 V0\,\text{V} ב-4.713 ms4.713\,\text{ms}; ירידה מעריכית אל −5 V-5\,\text{V}.

t (ms)V_c (V)024681012-6-4-224606 V (1.833 ms)0 V (4.713 ms)-5 V

תשובה: τ1=2 ms\tau_1=2\,\text{ms} (עד 6 V6\,\text{V} ב-t1=1.833 mst_1=1.833\,\text{ms}), τ2=1.286 ms\tau_2=1.286\,\text{ms} (שאיפה ל-−0.714 V-0.714\,\text{V}, 0 V0\,\text{V} ב-t2=4.713 mst_2=4.713\,\text{ms}), τ3=1.4 ms\tau_3=1.4\,\text{ms} ומצב מתמיד Vc=−5 VV_c=-5\,\text{V}.

שאלה 7 · מיישר חצי גל עם קבל סינון

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא ואופיין של דיודה:

המפסק פתוח:

א.

חשבו את המתח Vi(t)Vi(t). ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא VoVo.

(6 נקודות)

המפסק סגור:

ג.

חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את גליות המתח ΔVo\Delta Vo במוצא ואת הערך המינימלי של מתח המוצא.

(6 נקודות)
ד.

חשבו את המתח האחורי המכסימלי על הדיודה כאשר:

(1)

הקבל מנותק.

(2)

הקבל מחובר.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Vimax⁡=10 VV_{i\max}=10\,\text{V}, vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}

נתון: vs(t)=2302sin⁡(314t) Vv_s(t)=230\sqrt{2}\sin(314t)\,\text{V}, יחס השנאי 32.527:132.527:1 (מוריד).

מבוקש: vi(t)v_i(t) במשני.

1. ערך השיא של הראשוני:

Vsmax⁡=2302=325.27 VV_{s\max}=230\sqrt{2}=325.27\,\text{V}

2. במשני המתח קטן פי יחס הליפופים:

Vimax⁡=Vsmax⁡n=325.2732.527=10.0 VV_{i\max}=\frac{V_{s\max}}{n}=\frac{325.27}{32.527}=10.0\,\text{V}

3. התדר אינו משתנה בשנאי (ω=314 rad/s\omega=314\,\text{rad/s}, כלומר f=3142π≈50 Hzf=\frac{314}{2\pi}\approx50\,\text{Hz}):

vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}

תשובה: Vimax⁡=10 VV_{i\max}=10\,\text{V}, vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vomax⁡=9 VV_{o\max}=9\,\text{V}, Vo(avg)=2.865 VV_{o(avg)}=2.865\,\text{V}, Vo(rms)=4.5 VV_{o(rms)}=4.5\,\text{V}

כשהמפסק פתוח, זה מיישר חצי גל עם עומס RLR_L בלבד. לפי האופיין, הדיודה מוליכה רק כשהמתח עליה מגיע ל-1 V1\,\text{V}, ואז נופל עליה מתח קבוע של VD=1 VV_D=1\,\text{V}. במחצית השלילית הדיודה בקטעון ו-Vo=0V_o=0.

1. ערך מרבי:

Vomax⁡=Vimax⁡−VD=10−1=9 VV_{o\max}=V_{i\max}-V_D=10-1=9\,\text{V}

2. ערך ממוצע (מיישר חצי גל, לפי הנוסחה Vo(avg)=Vomax⁡πV_{o(avg)}=\frac{V_{o\max}}{\pi}):

Vo(avg)=9π=2.865 VV_{o(avg)}=\frac{9}{\pi}=2.865\,\text{V}

3. ערך יעיל (Vo(rms)=Vomax⁡2V_{o(rms)}=\frac{V_{o\max}}{2}):

Vo(rms)=92=4.5 VV_{o(rms)}=\frac{9}{2}=4.5\,\text{V}

תשובה: Vomax⁡=9 VV_{o\max}=9\,\text{V}, Vo(avg)=2.865 VV_{o(avg)}=2.865\,\text{V}, Vo(rms)=4.5 VV_{o(rms)}=4.5\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

Vomax⁡=9 VV_{o\max}=9\,\text{V}, ΔVo=1.463 V\Delta V_o=1.463\,\text{V}, Vomin⁡=7.537 VV_{o\min}=7.537\,\text{V}

כשהמפסק סגור הקבל מחובר במקביל ל-RLR_L: הוא נטען לשיא דרך הדיודה, ובשאר המחזור נפרק דרך RLR_L.

1. מתח מוצא מרבי – הקבל נטען עד שיא המתח פחות מפל הדיודה:

Vomax⁡=Vimax⁡−VD=10−1=9 VV_{o\max}=V_{i\max}-V_D=10-1=9\,\text{V}

2. גליות. קבוע זמן הפריקה RLC=150⋅820⋅10−6=0.123 sR_LC=150\cdot820\cdot10^{-6}=0.123\,\text{s} גדול בהרבה ממחזור הרשת (20 ms20\,\text{ms}), ולכן הפריקה כמעט ליניארית לאורך מחזור שלם (מיישר חצי גל, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}):

ΔVo=Vomax⁡RL⋅C⋅f=9150⋅820⋅10−6⋅50=96.15=1.463 V\Delta V_o=\frac{V_{o\max}}{R_L\cdot C\cdot f}=\frac{9}{150\cdot820\cdot10^{-6}\cdot50}=\frac{9}{6.15}=1.463\,\text{V}

3. מתח מינימלי:

Vomin⁡=Vomax⁡−ΔVo=9−1.463=7.537 VV_{o\min}=V_{o\max}-\Delta V_o=9-1.463=7.537\,\text{V}

(המתח הממוצע במוצא: Vomax⁡−ΔVo2=8.27 VV_{o\max}-\frac{\Delta V_o}{2}=8.27\,\text{V}.)

תשובה: Vomax⁡=9 VV_{o\max}=9\,\text{V}, ΔVo=1.463 V\Delta V_o=1.463\,\text{V}, Vomin⁡=7.537 VV_{o\min}=7.537\,\text{V}.

סעיף ד

(1)
תשובה:

VD(rev)max⁡=10 VV_{D(rev)\max}=10\,\text{V}

המתח האחורי על הדיודה הוא ההפרש בין המוצא (הקתודה) לבין viv_i (האנודה): VD(rev)=Vo−viV_{D(rev)}=V_o-v_i.

כשהקבל מנותק, במחצית השלילית הדיודה בקטעון ואין זרם ב-RLR_L, ולכן Vo=0V_o=0. כל המתח השלילי של המשני נופל על הדיודה, והמרבי בשיא השלילי:

VD(rev)max⁡=0−(−Vimax⁡)=Vimax⁡=10 VV_{D(rev)\max}=0-(-V_{i\max})=V_{i\max}=10\,\text{V}

תשובה: 10 V10\,\text{V}.

(2)
תשובה:

VD(rev)max⁡=19 VV_{D(rev)\max}=19\,\text{V}

כשהקבל מחובר, הקתודה נשארת במתח הקבל (עד Vomax⁡=9 VV_{o\max}=9\,\text{V}), בזמן שהאנודה יורדת ל-−Vimax⁡=−10 V-V_{i\max}=-10\,\text{V}. המתח האחורי המרבי (במקרה הגרוע, כשהקבל כמעט לא נפרק):

VD(rev)max⁡=Vomax⁡+Vimax⁡=9+10=19 VV_{D(rev)\max}=V_{o\max}+V_{i\max}=9+10=19\,\text{V}

(באותה נוסחה: 2Vimax⁡−VD=2⋅10−1=19 V2V_{i\max}-V_D=2\cdot10-1=19\,\text{V}.)

הערה: בפועל, בשיא השלילי (חצי מחזור אחרי הטעינה) הקבל כבר נפרק מעט, ולכן המתח האחורי יהיה מעט נמוך מזה; 19 V19\,\text{V} הוא הערך המרבי שאליו הדיודה צריכה להיות מתוכננת.

תשובה: 19 V19\,\text{V}.

שאלה 8 · טרנזיסטור כמפסק המפעיל ממסר

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V, VCEsat=0.3V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V,\ V_{CEsat}=0.3V.

הממסר המחובר לסליל נתפס כאשר זרם דרך הסליל עולה מעל 120 mA ומשתחרר כאשר זרם דרך הסליל קטן מ- 80 mA.

א.

מה ערכו של נגד RBR_B המבטיח רווית הטרנזיסטור?

(2 נקודות)
ב.

עבור RB=1KΩR_B=1K\Omega מה הזמן T מינימלי הדרוש לתפיסת הממסר?

(2 נקודות)
ג.

עבור RB=1KΩR_B=1K\Omega ו- T=10 msec⁡T=10\,m\sec חשבו ושרטטו את מתח המוצא Vo(t)V_o(t) ואת הזרם הזורם דרך הסליל iL(t)i_L(t) עבור 0<t<20 msec⁡0<t<20\,m\sec, אחד מתחת לשני.

(6 נקודות)
ד.

חשבו את זמני התפיסה והשחרור של הממסר.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RB≤1.247 kΩR_B\le1.247\,\text{k}\Omega

נתון: VCC=24 VV_{CC}=24\,\text{V}, L=1 HL=1\,\text{H}, R=100 ΩR=100\,\Omega, R1=220 ΩR_1=220\,\Omega, Vi=5 VV_i=5\,\text{V} בזמן הפולס, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0.3 VV_{CEsat}=0.3\,\text{V}.

מבוקש: RBR_B שמבטיח שהטרנזיסטור יהיה ברוויה.

הטרנזיסטור חייב להישאר ברוויה גם כשזרם הקולט מרבי, כלומר במצב המתמיד שבו הסליל כבר מתנהג כקצר.

1. זרם הקולט המרבי. ברוויה Vo=VCEsat=0.3 VV_o=V_{CEsat}=0.3\,\text{V}. לקולט מגיעים שני זרמים מ-VCCV_{CC} (שניהם כלפי מטה, אל הקולט):

•דרך הסליל ו-RR (במצב מתמיד הסליל קצר): IL=VCC−VCEsatR=24−0.3100=0.237 A=237 mAI_{L}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R}=\frac{24-0.3}{100}=0.237\,\text{A}=237\,\text{mA}

•דרך R1R_1: IR1=24−0.3220=107.7 mAI_{R1}=\frac{24-0.3}{220}=107.7\,\text{mA}

ICmax⁡=237+107.7=344.7 mAI_{C\max}=237+107.7=344.7\,\text{mA}

2. זרם הבסיס המינימלי לרוויה:

IBmin⁡=ICmax⁡β=344.7100=3.447 mAI_{B\min}=\frac{I_{C\max}}{\beta}=\frac{344.7}{100}=3.447\,\text{mA}

3. ההתנגדות המרבית בבסיס (חוק המתחים בחוג הבסיס: Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}):

RBmax⁡=Vi−VBEIBmin⁡=5−0.73.447⋅10−3=1.247 kΩR_{B\max}=\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B\min}}=\frac{5-0.7}{3.447\cdot10^{-3}}=1.247\,\text{k}\Omega

תשובה: RB≤1.247 kΩR_B\le1.247\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

Tmin⁡=7.06 msT_{\min}=7.06\,\text{ms}

1. בדיקת רוויה: IB=5−0.71⋅103=4.3 mAI_B=\frac{5-0.7}{1\cdot10^{3}}=4.3\,\text{mA}, ו-βIB=430 mA>344.7 mA\beta I_B=430\,\text{mA}>344.7\,\text{mA} – הטרנזיסטור ברוויה, Vo=0.3 VV_o=0.3\,\text{V} לכל אורך הפולס.

2. זרם הסליל בזמן הפולס. הסליל ו-RR מחוברים בין 24 V24\,\text{V} ל-0.3 V0.3\,\text{V} (R1R_1 במקביל אליהם ואינו משפיע על הזרם בסליל). זרם התחלתי 00, זרם סופי 237 mA237\,\text{mA}, קבוע זמן:

τon=LR=1100=10 ms\tau_{on}=\frac{L}{R}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms}

iL(t)=237(1−e−t/10 ms) mAi_L(t)=237\left(1-e^{-t/10\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

3. הממסר נתפס כשהזרם מגיע ל-120 mA120\,\text{mA}. הפולס חייב להימשך לפחות עד אז:

120=237(1−e−T/10) ⇒ Tmin⁡=10ln⁡237237−120=10ln⁡237117=7.06 ms120=237\left(1-e^{-T/10}\right)\ \Rightarrow\ T_{\min}=10\ln\frac{237}{237-120}=10\ln\frac{237}{117}=7.06\,\text{ms}

תשובה: Tmin⁡=7.06 msT_{\min}=7.06\,\text{ms}.

סעיף ג

תשובה:

0<t<10 ms0<t<10\,\text{ms}: Vo=0.3 VV_o=0.3\,\text{V}, iL=237(1−e−t/10 ms) mAi_L=237(1-e^{-t/10\,\text{ms}})\,\text{mA}; 10<t<20 ms10<t<20\,\text{ms}: iL=149.8e−(t−10)/3.125 ms mAi_L=149.8e^{-(t-10)/3.125\,\text{ms}}\,\text{mA}, Vo=24+32.96e−(t−10)/3.125 ms VV_o=24+32.96e^{-(t-10)/3.125\,\text{ms}}\,\text{V} (קפיצה ל-56.96 V56.96\,\text{V})

שלב 1: 0<t<10 ms0<t<10\,\text{ms} – הטרנזיסטור ברוויה.

1. Vo=VCEsat=0.3 VV_o=V_{CEsat}=0.3\,\text{V}.

2. iL(t)=237(1−e−t/10 ms) mAi_L(t)=237\left(1-e^{-t/10\,\text{ms}}\right)\,\text{mA} (מסעיף ב). בסוף הפולס:

iL(10 ms)=237(1−e−1)=149.8 mAi_L(10\,\text{ms})=237\left(1-e^{-1}\right)=149.8\,\text{mA}

שלב 2: 10<t<20 ms10<t<20\,\text{ms} – הטרנזיסטור בקטעון.

3. זרם הסליל אינו יכול להשתנות בקפיצה. הקולט מנותק, ולכן הזרם ממשיך לזרום במעגל סגור: מ-VCCV_{CC} דרך הסליל ו-RR כלפי מטה אל צומת VoV_o, ומשם דרך R1R_1 כלפי מעלה בחזרה אל VCCV_{CC}. ההתנגדות בחוג וקבוע הזמן:

τoff=LR+R1=1100+220=3.125 ms\tau_{off}=\frac{L}{R+R_1}=\frac{1}{100+220}=3.125\,\text{ms}

אין מקור בחוג, ולכן הזרם דועך לאפס:

iL(t)=149.8 e−(t−10 ms)/3.125 ms mAi_L(t)=149.8\,e^{-(t-10\,\text{ms})/3.125\,\text{ms}}\,\text{mA}

4. מתח המוצא: הזרם עובר ב-R1R_1 מצומת VoV_o אל VCCV_{CC}, ולכן VoV_o גבוה מ-VCCV_{CC}:

Vo(t)=VCC+iL(t)⋅R1=24+0.1498⋅220 e−(t−10)/3.125=24+32.96 e−(t−10 ms)/3.125 ms VV_o(t)=V_{CC}+i_L(t)\cdot R_1=24+0.1498\cdot220\,e^{-(t-10)/3.125}=24+32.96\,e^{-(t-10\,\text{ms})/3.125\,\text{ms}}\,\text{V}

ברגע הניתוק VoV_o קופץ מ-0.3 V0.3\,\text{V} ל-24+32.96=56.96 V24+32.96=56.96\,\text{V}, ואחר כך דועך אל 24 V24\,\text{V}.

5. ב-t=20 mst=20\,\text{ms}: iL=149.8e−10/3.125=6.1 mAi_L=149.8e^{-10/3.125}=6.1\,\text{mA}, Vo=24+220⋅6.1⋅10−3=25.3 VV_o=24+220\cdot6.1\cdot10^{-3}=25.3\,\text{V}.

שרטוט Vo(t)V_o(t):

t (ms)V_o (V)0246810121416182001020304050600.3 V56.96 V24 V

שרטוט iL(t)i_L(t) (מתחת, באותו ציר זמן):

t (ms)i_L (mA)02468101214161820020406080100120140160120 mA (7.06 ms)149.8 mA80 mA (11.96 ms)

תשובה: Vo=0.3 VV_o=0.3\,\text{V} ו-iLi_L עולה מעריכית (τ=10 ms\tau=10\,\text{ms}) עד 149.8 mA149.8\,\text{mA}; אחרי 10 ms10\,\text{ms}: VoV_o קופץ ל-56.96 V56.96\,\text{V} ודועך ל-24 V24\,\text{V}, ו-iLi_L דועך מ-149.8 mA149.8\,\text{mA} לאפס (τ=3.125 ms\tau=3.125\,\text{ms}).

סעיף ד

תשובה:

תפיסה ב-t=7.06 mst=7.06\,\text{ms}; שחרור ב-t=11.96 mst=11.96\,\text{ms} (1.96 ms1.96\,\text{ms} אחרי סוף הפולס)

עבור RB=1 kΩR_B=1\,\text{k}\Omega ו-T=10 msT=10\,\text{ms} (הנתונים של סעיף ג):

1. זמן התפיסה – iLi_L עולה ל-120 mA120\,\text{mA}:

120=237(1−e−ton/10) ⇒ ton=10ln⁡237117=7.06 ms120=237\left(1-e^{-t_{on}/10}\right)\ \Rightarrow\ t_{on}=10\ln\frac{237}{117}=7.06\,\text{ms}

2. זמן השחרור – אחרי סוף הפולס iLi_L דועך מ-149.8 mA149.8\,\text{mA} ויורד ל-80 mA80\,\text{mA}:

80=149.8 e−Δt/3.125 ⇒ Δt=3.125ln⁡149.880=1.96 ms80=149.8\,e^{-\Delta t/3.125}\ \Rightarrow\ \Delta t=3.125\ln\frac{149.8}{80}=1.96\,\text{ms}

toff=10+1.96=11.96 mst_{off}=10+1.96=11.96\,\text{ms}

3. הממסר מחזיק אפוא מ-7.06 ms7.06\,\text{ms} עד 11.96 ms11.96\,\text{ms}, כלומר 4.90 ms4.90\,\text{ms}.

תשובה: זמן תפיסה 7.06 ms7.06\,\text{ms} מתחילת הפולס; זמן שחרור 1.96 ms1.96\,\text{ms} אחרי סוף הפולס, כלומר ב-t=11.96 mst=11.96\,\text{ms}.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: זנר, מקור תלוי, RC, טרנזיסטורים

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

באיור לשאלה 9 נתון המעגל הבא ואופיין דיודת זנר שבמעגל:

9.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. −4V-4V

ב. 0.7V0.7V

ג. 4V4V

ד. −0.7V-0.7V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.2 נתון המעגל הבא:

9.2.

ההגבר VoVi\frac{V_o}{V_i} שווה ל:

א. 55

ב. 1010

ג. 6.6676.667

ד. 3.3333.333

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.3 נתון המעגל הבא:

9.3.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec⁡20\,m\sec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5V5V.

ב. קבוע הזמן של המעגל הוא 20 msec⁡20\,m\sec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 10V10V.

ג. קבוע הזמן של המעגל הוא 5 msec⁡5\,m\sec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 10V10V.

ד. קבוע זמן של המעגל הוא 5 msec⁡5\,m\sec והמתח על הדקי הקבל במצב מתמיד הוא 5V5V.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.4 נתון המעגל הבא:

9.4.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V, VCEsat=0.2VV_{CEsat}=0.2V.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 0.2V0.2V

ג. 6V6V

ד. 0.7V0.7V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 9.5 נתון המעגל הבא:

9.5.

הזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל:

א. 100mA100mA

ב. 150mA150mA

ג. 0mA0mA

ד. 200mA200mA

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג – Vo=4 VV_o=4\,\text{V}

1. כיוון הזנר. הקתודה של DZD_Z למעלה (לצד ה-++ של VoV_o) והאנודה לאדמה. המתח על הדיודה במובן האופיין (VZV_Z, אנודה מינוס קתודה) הוא VZ=−VoV_Z=-V_o. כש-VoV_o חיובי, הדיודה מוטה אחורה ותוליך רק בפריצה, כש-VZ=−4 VV_Z=-4\,\text{V}, כלומר Vo=4 VV_o=4\,\text{V}.

2. נניח שהזנר אינו מוליך. אז R1R_1 ו-R2R_2 הם מחלק מתח:

Vo=V⋅R2R1+R2=10⋅11+1=5 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}

5 V>4 V5\,\text{V}>4\,\text{V} – ההנחה שגויה, הזנר בפריצה.

3. לכן Vo=4 VV_o=4\,\text{V}. בדיקה: IR1=10−41=6 mAI_{R1}=\frac{10-4}{1}=6\,\text{mA}, IR2=41=4 mAI_{R2}=\frac{4}{1}=4\,\text{mA}, ובזנר זורם IZ=6−4=2 mA>0I_Z=6-4=2\,\text{mA}>0 בכיוון הפריצה – מתאים.

תשובה: ג.

סעיף 9.2

תשובה:

ג – VoVi=6.667\frac{V_o}{V_i}=6.667

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והוא משותף לכניסה ולמוצא.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. הקו העליון השמאלי נמצא ב-ViV_i. הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 צבוע בצבע אחר, כי על R1R_1 יש מפל מתח. הקו שבין המקור התלוי ל-R3R_3 נמצא במתח המקור, 10Vi10V_i (מחושב בצעד 2). הקו העליון הימני הוא המוצא, VoV_o.

•IR1I_{R1} הוא הזרם שבאיור, ו-IR3I_{R3} הוא הזרם מהמקור התלוי דרך R3R_3 ו-R4R_4.

בחירת השיטה. החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק בקו האדמה, ודרכו לא עובר זרם מצד לצד. בכל צד יש חוג אחד בלבד, ולכן מספיק מחלק מתח בכל צד. המקור התלוי רק מעביר את המידע מצד לצד: אחרי שמחשבים את IR1I_{R1}, הוא מקור מתח ידוע. לא מבוקשת כאן התנגדות כניסה או מוצא, ולכן אין צורך במקור בוחן.

1. זרם הכניסה. R1R_1 ו-R2R_2 בטור על ViV_i:

IR1=ViR1+R2=Vi40 kΩI_{R1}=\frac{V_i}{R_1+R_2}=\frac{V_i}{40\,\text{k}\Omega}

2. המקור התלוי:

Vdep=4⋅105⋅IR1=4⋅105⋅Vi40⋅103=10ViV_{dep}=4\cdot10^{5}\cdot I_{R1}=4\cdot10^{5}\cdot\frac{V_i}{40\cdot10^{3}}=10V_i

3. מחלק מתח במוצא (R3R_3 ו-R4R_4 בטור על המקור התלוי, המוצא על R4R_4):

Vo=10Vi⋅R4R3+R4=10Vi⋅105+10=6.667ViV_o=10V_i\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=10V_i\cdot\frac{10}{5+10}=6.667V_i

תשובה: ג – VoVi=6.667\frac{V_o}{V_i}=6.667.

סעיף 9.3

תשובה:

ד – τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}, VC=5 VV_C=5\,\text{V}

נחליף את מה שהקבל רואה במעגל תבנין.

ההדקים. מוציאים את הקבל, ושני ההדקים שלו הם aa (למעלה) ו-bb (למטה, באדמה). מאותם הדקים מודדים את מתח הריקם VthV_{th}, שהוא המתח על הקבל במצב המתמיד, ואת RthR_{th}, שקובעת את קבוע הזמן.

בחירת השיטה. כשהקבל מוצא נשאר חוג אחד (VV, R1R_1, R2R_2), ולכן מספיק מחלק מתח; אין צורך במערכת משוואות.

1. מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים:

בסרטוט המסומן האדמה היא 0 V0\,\text{V}, הקו העליון השמאלי הוא 10 V10\,\text{V}, והקו של aa (הקצה העליון של R2R_2) הוא הנעלם. ההדקים פתוחים, ולכן אותו זרם עובר ב-R1R_1 וב-R2R_2: I=1010 k+10 k=0.5 mAI=\frac{10}{10\,\text{k}+10\,\text{k}}=0.5\,\text{mA}, והם מחלק מתח:

Vth=V⋅R2R1+R2=10⋅1010+10=5 VV_{th}=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{10}{10+10}=5\,\text{V}

2. התנגדות תבנין. במעגל החדש המקור מוחלף בקצר, והקו השמאלי מתאחד עם קו האדמה. כעת R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו האדמה, כלומר במקביל:

Rth=10⋅1010+10=5 kΩR_{th}=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

3. קבוע הזמן:

τ=RthC=5⋅103⋅1⋅10−6=5⋅10−3 s=5 ms\tau=R_{th}C=5\cdot10^{3}\cdot1\cdot10^{-6}=5\cdot10^{-3}\,\text{s}=5\,\text{ms}

תשובה: ד.

סעיף 9.4

תשובה:

ב – VCE=0.2 VV_{CE}=0.2\,\text{V} (רוויה)

1. זרם הבסיס. RBR_B מחובר בין VCCV_{CC} לבסיס, והפולט מוארק:

IB=VCC−VBERB=6−0.710⋅103=0.53 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{6-0.7}{10\cdot10^{3}}=0.53\,\text{mA}

2. הנחת פעיל: IC=βIB=100⋅0.53=53 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.53=53\,\text{mA}.

3. הזרם המרבי שהקולט יכול להעביר (ברוויה):

IC(sat)=VCC−VCEsatRC=6−0.210⋅103=0.58 mAI_{C(sat)}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{6-0.2}{10\cdot10^{3}}=0.58\,\text{mA}

βIB=53 mA≫0.58 mA\beta I_B=53\,\text{mA}\gg0.58\,\text{mA} – הטרנזיסטור אינו יכול להיות באזור הפעיל; הוא ברוויה.

4. לכן VCE=VCEsat=0.2 VV_{CE}=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

תשובה: ב.

סעיף 9.5

תשובה:

ד – IL≈200 mAI_L\approx200\,\text{mA} (מדויק: 197.5 mA197.5\,\text{mA})

נתון: VDD=20 VV_{DD}=20\,\text{V}, r=100 Ωr=100\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}, VT=1 VV_T=1\,\text{V}, K=100 mA/V2K=100\,\text{mA/V}^2.

1. הטרנזיסטור מוליך, כי VGS=5 V>VT=1 VV_{GS}=5\,\text{V}>V_T=1\,\text{V}. הדיודה (קתודה ל-VDDV_{DD}) מוטה אחורה ואינה מוליכה. במצב מתמיד הסליל קצר, ולכן הזרם נקבע על ידי rr והטרנזיסטור.

2. בדיקת רוויה. ברוויה היה זורם ID=K(VGS−VT)2=100⋅(5−1)2=1600 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot(5-1)^2=1600\,\text{mA}. אבל גם אם VDS=0V_{DS}=0, הזרם המרבי האפשרי הוא VDDr=20100=200 mA\frac{V_{DD}}{r}=\frac{20}{100}=200\,\text{mA}. לכן הטרנזיסטור אינו ברוויה אלא באזור האוהמי, עם VDSV_{DS} קטן.

3. באזור האוהמי: ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right], ובנוסף מחוג הניקוז VDS=VDD−ID⋅rV_{DS}=V_{DD}-I_D\cdot r. פתרון שתי המשוואות יחד:

0.1[8VDS−VDS2]=20−VDS100 ⇒ VDS=0.255 V0.1\left[8V_{DS}-V_{DS}^2\right]=\frac{20-V_{DS}}{100}\ \Rightarrow\ V_{DS}=0.255\,\text{V}

IL=ID=20−0.255100=0.1975 A=197.5 mAI_L=I_D=\frac{20-0.255}{100}=0.1975\,\text{A}=197.5\,\text{mA}

4. הטרנזיסטור מתנהג כמעט כמפסק סגור, והזרם קרוב מאוד ל-200 mA200\,\text{mA}; זו האפשרות המתאימה מבין התשובות.

תשובה: ד.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.