דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2024 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2024 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-7: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 8-11: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מתחי צמתים והספקים במעגל זרם ישר

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a,b,c.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם הזורם דרך נגד R2R_2.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק בכל אחד מן המקורות וקבעו אם הוא מקור או צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Va=6 VV_a=6\,\text{V}, Vb=10 VV_b=10\,\text{V}, Vc=14 VV_c=14\,\text{V}

נתון: I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}, V1=6 VV_1=6\,\text{V}, V2=4 VV_2=4\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,k\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,k\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,k\Omega.

מבוקש: מתחי הצמתים aa, bb, cc ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל חמישה קווים כאלה: הקווים של cc, של bb ושל aa (שמותיהם מודפסים באיור), קו האדמה, והקו השמאלי האמצעי שבין V1V_1, R2R_2 ומקור הזרם. את הקו הזה נסמן ב-dd.

•ההדק החיובי של V1V_1 מחובר ל-dd וההדק השלילי לאדמה, ולכן Vd=V1=6 VV_d=V_1=6\,\text{V} ידוע.

•הזרמים: מקור הזרם דוחף את I1I_1 כלפי מעלה מ-dd אל cc. מ-cc אין לזרם דרך אחרת, ולכן הוא עובר דרך R1R_1 משמאל לימין אל bb, ואחר כך דרך V2V_2 מלמעלה למטה אל aa. בענף של R2R_2 בחרנו את הזרם IR2I_{R2} משמאל לימין (מ-dd אל aa), וב-R3R_3 את הזרם IR3I_{R3} מלמעלה למטה (מ-aa לאדמה).

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: שלושה פוטנציאלים לא ידועים, VaV_a, VbV_b, VcV_c. אבל aa ו-bb מחוברים במקור מתח, ולכן Vb=Va+V2V_b=V_a+V_2 (צומת-על אחד). גם VcV_c אינו דורש משוואה נוספת: אל cc מחוברים רק מקור הזרם ו-R1R_1, ולכן הזרם ב-R1R_1 ידוע (I1I_1), ו-VcV_c מתקבל מ-VbV_b. נשארת משוואה אחת, בצומת aa.

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים. הזרם בחוג העליון (מקור הזרם, R1R_1, V2V_2, R2R_2) נקבע על ידי מקור הזרם, ונשאר נעלם אחד בחוג התחתון. גם כאן משוואה אחת.

מספר המשוואות זהה, והשאלה מבקשת את מתחי הצמתים עצמם. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: הפוטנציאלים מתקבלים ישירות, בלי לחשב אותם מהזרמים בשלב נוסף.

1. נבטא את הזרמים בצומת aa לפי חוק אוהם:

IR2=Vd−VaR2I_{R2}=\frac{V_d-V_a}{R_2}, IR3=VaR3I_{R3}=\frac{V_a}{R_3}

2. משוואת זרמים בצומת aa (נכנס = יוצא). נכנסים: I1I_1 מהענף של V2V_2 והזרם IR2I_{R2}; יוצא: IR3I_{R3}:

I1+Vd−VaR2=VaR3 ⇒ Va6+Va−62−1=0I_1+\frac{V_d-V_a}{R_2}=\frac{V_a}{R_3}\ \Rightarrow\ \frac{V_a}{6}+\frac{V_a-6}{2}-1=0

(זרמים ב-mA\text{mA}, התנגדויות ב-kΩk\Omega.)

3. נכפיל ב-6:

Va+3Va−18−6=0 ⇒ 4Va=24 ⇒ Va=6 VV_a+3V_a-18-6=0\ \Rightarrow\ 4V_a=24\ \Rightarrow\ V_a=6\,\text{V}

4. ההדק החיובי של V2V_2 פונה ל-bb, ולכן:

Vb=Va+V2=6+4=10 VV_b=V_a+V_2=6+4=10\,\text{V}

5. הזרם I1I_1 זורם דרך R1R_1 מ-cc אל bb, ולכן cc גבוה מ-bb במפל המתח על R1R_1:

Vc=Vb+I1R1=10+1⋅4=14 VV_c=V_b+I_1R_1=10+1\cdot4=14\,\text{V}

תשובה: Va=6 VV_a=6\,\text{V}, Vb=10 VV_b=10\,\text{V}, Vc=14 VV_c=14\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR2=0I_{R2}=0

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. בסרטוט רואים ש-R2R_2 מחובר בין הקו dd (Vd=V1=6 VV_d=V_1=6\,\text{V}) לבין הקו aa (Va=6 VV_a=6\,\text{V} מסעיף א). לפי חוק אוהם, הזרם IR2I_{R2} (משמאל לימין) נקבע מהפרש המתחים בין קצותיו:

IR2=V1−VaR2=6−62=0I_{R2}=\frac{V_1-V_a}{R_2}=\frac{6-6}{2}=0

כלומר כל הזרם I1I_1 עובר דרך R3R_3: IR3=VaR3=66=1 mA=I1I_{R3}=\frac{V_a}{R_3}=\frac{6}{6}=1\,\text{mA}=I_1.

תשובה: IR2=0I_{R2}=0

סעיף ג

תשובה:

V1V_1: מספק 6 mW6\,\text{mW}; I1I_1: מספק 8 mW8\,\text{mW}; V2V_2: צורך 4 mW4\,\text{mW}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאלים של הקווים (Vd=6 VV_d=6\,\text{V}, Va=6 VV_a=6\,\text{V}, Vb=10 VV_b=10\,\text{V}, Vc=14 VV_c=14\,\text{V}) וכיווני הזרמים שסומנו.

כלל: רכיב מספק הספק כאשר הזרם יוצא מההדק בעל המתח הגבוה שלו; הוא צורך הספק כאשר הזרם נכנס להדק בעל המתח הגבוה.

1. המקור V1V_1: דרך R2R_2 לא זורם זרם (סעיף ב), ולכן הזרם היחיד שיוצא מהצומת dd הוא I1I_1 אל מקור הזרם. הזרם הזה מגיע מ-V1V_1 ויוצא מההדק החיובי שלו:

PV1=V1⋅I1=6⋅1=6 mWP_{V1}=V_1\cdot I_1=6\cdot1=6\,\text{mW} – ספק.

2. מקור הזרם I1I_1: המתח עליו (בין cc ל-dd):

VI1=Vc−V1=14−6=8 VV_{I1}=V_c-V_1=14-6=8\,\text{V}

הזרם יוצא ממנו בהדק העליון cc, שהוא בעל המתח הגבוה, ולכן:

PI1=VI1⋅I1=8⋅1=8 mWP_{I1}=V_{I1}\cdot I_1=8\cdot1=8\,\text{mW} – ספק.

3. המקור V2V_2: הזרם I1I_1 נכנס להדק החיובי שלו (מ-bb אל aa), ולכן:

PV2=V2⋅I1=4⋅1=4 mWP_{V2}=V_2\cdot I_1=4\cdot1=4\,\text{mW} – צרכן.

4. בדיקת מאזן הספקים: ההספק בנגדים:

PR=I12R1+IR22R2+IR32R3=12⋅4+0+12⋅6=10 mWP_R=I_1^2R_1+I_{R2}^2R_2+I_{R3}^2R_3=1^2\cdot4+0+1^2\cdot6=10\,\text{mW}

נצרך: 10+4=14 mW10+4=14\,\text{mW}; מסופק: 6+8=14 mW6+8=14\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: V1V_1 מספק 6 mW6\,\text{mW}, מקור הזרם I1I_1 מספק 8 mW8\,\text{mW}, V2V_2 צורך 4 mW4\,\text{mW}.

שאלה 2 · מתחי צמתים והספק מקורות

נתון מעגל לשאלה 2:

א.

חשבו את המתח בצמתים a ו- b.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק שהמקורות מפתחים וקבעו איזה מהם הוא ספק ואיזה הוא צרכן.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=100 VV_a=100\,\text{V}, Vb=62.5 VV_b=62.5\,\text{V}

נתון: V1=160 VV_1=160\,\text{V}, V2=80 VV_2=80\,\text{V}, I1=3.5 mAI_1=3.5\,\text{mA}, R1=120 kΩR_1=120\,k\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,k\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,k\Omega, R4=10 kΩR_4=10\,k\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה (הקו התחתון).

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.

•ההדק החיובי של V1V_1 מחובר לקו השמאלי, שמגיע גם לקצה השמאלי של R1R_1 ושל R4R_4. לכן כל הקו הזה ב-160 V160\,\text{V}.

•ההדק החיובי של V2V_2 מחובר לתחתית R2R_2, ולכן הקטע שבין R2R_2 ל-V2V_2 נמצא ב-80 V80\,\text{V}.

•נשארים שני קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע: הקו של aa (בין R1R_1, R2R_2 ומקור הזרם) והקו של bb (בין R4R_4, R3R_3 ומקור הזרם).

•הזרמים: מקור הזרם מזרים I1I_1 מ-bb אל aa (החץ פונה אל aa). IR1I_{R1} נבחר מהקו של 160 V160\,\text{V} אל aa, IR4I_{R4} מהקו של 160 V160\,\text{V} אל bb, ו-IR2I_{R2}, IR3I_{R3} כלפי מטה.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: שני נעלמים, VaV_a ו-VbV_b. יותר מזה: aa ו-bb מחוברים זה לזה רק דרך מקור הזרם, שהזרם שלו ידוע. לכן במשוואה של aa לא מופיע VbV_b, ובמשוואה של bb לא מופיע VaV_a: שתי משוואות נפרדות, כל אחת עם נעלם אחד.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים, ומקור הזרם נמצא בענף המשותף לשניים מהם. צריך שלושה זרמי חוגים ומשוואה של צומת-על, כלומר מערכת של שתי משוואות לפחות, ובסוף עוד חישוב של המתחים מהזרמים.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. נבטא את הזרמים לפי חוק אוהם (זרמים ב-mA\text{mA}, התנגדויות ב-kΩk\Omega):

IR1=V1−VaR1I_{R1}=\frac{V_1-V_a}{R_1}, IR2=Va−V2R2I_{R2}=\frac{V_a-V_2}{R_2}, IR4=V1−VbR4I_{R4}=\frac{V_1-V_b}{R_4}, IR3=VbR3I_{R3}=\frac{V_b}{R_3}

2. משוואת זרמים בצומת aa. נכנסים IR1I_{R1} ו-I1I_1, יוצא IR2I_{R2}:

V1−VaR1+I1=Va−V2R2 ⇒ 160−Va120+3.5=Va−805\frac{V_1-V_a}{R_1}+I_1=\frac{V_a-V_2}{R_2}\ \Rightarrow\ \frac{160-V_a}{120}+3.5=\frac{V_a-80}{5}

3. נכפיל ב-120:

160−Va+420=24Va−1920 ⇒ 25Va=2500 ⇒ Va=100 V160-V_a+420=24V_a-1920\ \Rightarrow\ 25V_a=2500\ \Rightarrow\ V_a=100\,\text{V}

4. משוואת זרמים בצומת bb. נכנס IR4I_{R4}, ויוצאים I1I_1 (דרך מקור הזרם) ו-IR3I_{R3}:

V1−VbR4=I1+VbR3 ⇒ 160−Vb10=3.5+Vb10\frac{V_1-V_b}{R_4}=I_1+\frac{V_b}{R_3}\ \Rightarrow\ \frac{160-V_b}{10}=3.5+\frac{V_b}{10}

5. נכפיל ב-10:

160−Vb=35+Vb ⇒ 2Vb=125 ⇒ Vb=62.5 V160-V_b=35+V_b\ \Rightarrow\ 2V_b=125\ \Rightarrow\ V_b=62.5\,\text{V}

תשובה: Va=100 VV_a=100\,\text{V}, Vb=62.5 VV_b=62.5\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

V1V_1: ספק, 1.64 W1.64\,\text{W}; V2V_2: צרכן, 320 mW320\,\text{mW}; I1I_1: ספק, 131.25 mW131.25\,\text{mW}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאלים של הקווים (160 V160\,\text{V}, Va=100 VV_a=100\,\text{V}, Vb=62.5 VV_b=62.5\,\text{V}, 80 V80\,\text{V}, 0 V0\,\text{V}) וכיווני הזרמים IR1I_{R1}, IR2I_{R2}, IR3I_{R3}, IR4I_{R4} שסומנו בו. נמצא את הזרם בכל מקור, ונבדוק אם הזרם יוצא מההדק בעל המתח הגבוה (ספק) או נכנס אליו (צרכן).

1. המקור V1V_1: הזרמים היוצאים מהצומת העליון שלו דרך R1R_1 (אל aa) ודרך R4R_4 (אל bb):

IR1=V1−VaR1=160−100120=0.5 mAI_{R1}=\frac{V_1-V_a}{R_1}=\frac{160-100}{120}=0.5\,\text{mA}

IR4=V1−VbR4=160−62.510=9.75 mAI_{R4}=\frac{V_1-V_b}{R_4}=\frac{160-62.5}{10}=9.75\,\text{mA}

IV1=IR1+IR4=0.5+9.75=10.25 mAI_{V1}=I_{R1}+I_{R4}=0.5+9.75=10.25\,\text{mA}

הזרם יוצא מההדק החיובי:

PV1=V1⋅IV1=160⋅10.25=1640 mW=1.64 WP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=160\cdot10.25=1640\,\text{mW}=1.64\,\text{W} – ספק.

2. המקור V2V_2: הזרם דרך R2R_2 מ-aa כלפי מטה:

IV2=Va−V2R2=100−805=4 mAI_{V2}=\frac{V_a-V_2}{R_2}=\frac{100-80}{5}=4\,\text{mA}

הזרם נכנס להדק החיובי של V2V_2:

PV2=V2⋅IV2=80⋅4=320 mWP_{V2}=V_2\cdot I_{V2}=80\cdot4=320\,\text{mW} – צרכן.

3. מקור הזרם I1I_1: המתח עליו

VI=Va−Vb=100−62.5=37.5 VV_{I}=V_a-V_b=100-62.5=37.5\,\text{V}

הזרם יוצא מהמקור בצד של aa, שהוא ההדק בעל המתח הגבוה (100 V>62.5 V100\,\text{V}>62.5\,\text{V}), כלומר המקור מעלה את המטען לפוטנציאל גבוה יותר:

PI=VI⋅I1=37.5⋅3.5=131.25 mWP_{I}=V_I\cdot I_1=37.5\cdot3.5=131.25\,\text{mW} – ספק.

4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים (IR3=VbR3=62.510=6.25 mAI_{R3}=\frac{V_b}{R_3}=\frac{62.5}{10}=6.25\,\text{mA}):

PR=0.52⋅120+9.752⋅10+42⋅5+6.252⋅10=30+950.625+80+390.625=1451.25 mWP_R=0.5^2\cdot120+9.75^2\cdot10+4^2\cdot5+6.25^2\cdot10=30+950.625+80+390.625=1451.25\,\text{mW}

נצרך: 1451.25+320=1771.25 mW1451.25+320=1771.25\,\text{mW}; מסופק: 1640+131.25=1771.25 mW1640+131.25=1771.25\,\text{mW}. המאזן מתקיים, ולכן מקור הזרם אכן ספק.

תשובה: V1V_1 – ספק, 1.64 W1.64\,\text{W}; V2V_2 – צרכן, 320 mW320\,\text{mW}; מקור הזרם I1I_1 – ספק, 131.25 mW131.25\,\text{mW}.

שאלה 3 · מתח צומת במעגל זרם חילופין

נתון מעגל לשאלה 3:

חשבו את המתח בצומת V.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

Vˉ=11.14∠−21.8∘ V=10.34−j4.14 V\bar{V}=11.14\angle-21.8^\circ\,\text{V}=10.34-j4.14\,\text{V}

נתון: Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle0^\circ\,\text{V}, Iˉ1=2∠90∘ A=j2 A\bar{I}_1=2\angle90^\circ\,\text{A}=j2\,\text{A}, XL=2 ΩX_L=2\,\Omega, R=10 ΩR=10\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega.

מבוקש: הפאזור Vˉ\bar{V} של הצומת העליון ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל מסמנים אותם בדיוק כמו בזרם ישר:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). אליו מחוברים ההדק השלילי של Vˉ1\bar{V}_1 והקצוות התחתונים של RR, של XCX_C ושל מקור הזרם.

•הקו שבין ההדק החיובי של Vˉ1\bar{V}_1 לסליל נמצא בפוטנציאל Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle0^\circ\,\text{V}, כלומר 10 V10\,\text{V}.

•הקו העליון הימני, מהסליל ועד מקור הזרם, הוא צומת אחד: הצומת VV. אליו מחוברים הסליל, RR, XCX_C ומקור הזרם.

•הזרמים: מקור הזרם מזרים את Iˉ1\bar{I}_1 כלפי מעלה, אל הצומת VV. את שלושת הזרמים האחרים בחרנו כיוצאים מהצומת VV: IˉL\bar{I}_L דרך הסליל אל Vˉ1\bar{V}_1, IˉR\bar{I}_R דרך RR לאדמה ו-IˉC\bar{I}_C דרך הקבל לאדמה.

בחירת השיטה. בסרטוט יש שלושה צבעים בלבד, ורק לאחד מהם (הצומת VV) הפוטנציאל לא ידוע. כלומר בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים; הזרם בחוג של מקור הזרם ידוע, ונשארים שני נעלמים ושתי משוואות במספרים מרוכבים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נבדוק בשיטת הסופרפוזיציה.

סימונים: העכבות הן ZL=jXL=j2 ΩZ_L=jX_L=j2\,\Omega, ZR=10 ΩZ_R=10\,\Omega, ZC=−jXC=−j4 ΩZ_C=-jX_C=-j4\,\Omega.

1. נבטא את הזרמים היוצאים מהצומת לפי חוק אוהם:

IˉL=Vˉ−Vˉ1j2\bar{I}_L=\frac{\bar{V}-\bar{V}_1}{j2}, IˉR=Vˉ10\bar{I}_R=\frac{\bar{V}}{10}, IˉC=Vˉ−j4\bar{I}_C=\frac{\bar{V}}{-j4}

2. משוואת זרמים בצומת VV (יוצאים = נכנס):

Vˉ−Vˉ1j2+Vˉ10+Vˉ−j4=Iˉ1\frac{\bar{V}-\bar{V}_1}{j2}+\frac{\bar{V}}{10}+\frac{\bar{V}}{-j4}=\bar{I}_1

3. נעביר את האיברים הידועים לאגף ימין:

Vˉ(1j2+110+1−j4)=Vˉ1j2+Iˉ1\bar{V}\left(\frac{1}{j2}+\frac{1}{10}+\frac{1}{-j4}\right)=\frac{\bar{V}_1}{j2}+\bar{I}_1

4. האדמיטנסים: 1j2=−j0.5\frac{1}{j2}=-j0.5, 110=0.1\frac{1}{10}=0.1, 1−j4=j0.25\frac{1}{-j4}=j0.25, ובסך הכול:

Y=0.1−j0.5+j0.25=0.1−j0.25=0.2693∠−68.2∘ SY=0.1-j0.5+j0.25=0.1-j0.25=0.2693\angle-68.2^\circ\,\text{S}

(הגודל 0.12+0.252=0.2693\sqrt{0.1^2+0.25^2}=0.2693, והזווית arctan⁡−0.250.1=−68.2∘\arctan\frac{-0.25}{0.1}=-68.2^\circ.)

5. אגף ימין:

10j2+j2=−j5+j2=−j3=3∠−90∘ A\frac{10}{j2}+j2=-j5+j2=-j3=3\angle-90^\circ\,\text{A}

6. נחלק בצורה קוטבית:

Vˉ=3∠−90∘0.2693∠−68.2∘=11.14∠−21.8∘ V\bar{V}=\frac{3\angle-90^\circ}{0.2693\angle-68.2^\circ}=11.14\angle-21.8^\circ\,\text{V}

ובצורה קרטזית: Vˉ=11.14cos⁡(−21.8∘)+j 11.14sin⁡(−21.8∘)=10.34−j4.14 V\bar{V}=11.14\cos(-21.8^\circ)+j\,11.14\sin(-21.8^\circ)=10.34-j4.14\,\text{V}

7. בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה:

•רק Vˉ1\bar{V}_1 (מקור הזרם מנותק): R∥ZC=10⋅(−j4)10−j4=1.379−j3.448=3.714∠−68.2∘ ΩR\parallel Z_C=\frac{10\cdot(-j4)}{10-j4}=1.379-j3.448=3.714\angle-68.2^\circ\,\Omega. מחלק מתח עם ZL=j2Z_L=j2 (שימו לב: עכבה של סליל, לא נגד):

Vˉ′=10∠0∘⋅3.714∠−68.2∘1.379−j3.448+j2=10⋅3.714∠−68.2∘2.0∠−46.4∘=18.57∠−21.8∘ V\bar{V}'=10\angle0^\circ\cdot\frac{3.714\angle-68.2^\circ}{1.379-j3.448+j2}=10\cdot\frac{3.714\angle-68.2^\circ}{2.0\angle-46.4^\circ}=18.57\angle-21.8^\circ\,\text{V}

•רק Iˉ1\bar{I}_1 (מקור המתח מקוצר): ZL∥ZC=j2⋅(−j4)j2−j4=j4 ΩZ_L\parallel Z_C=\frac{j2\cdot(-j4)}{j2-j4}=j4\,\Omega, ו-j4∥10=j4010+j4=3.714∠68.2∘ Ωj4\parallel10=\frac{j40}{10+j4}=3.714\angle68.2^\circ\,\Omega:

Vˉ′′=2∠90∘⋅3.714∠68.2∘=7.428∠158.2∘ V\bar{V}''=2\angle90^\circ\cdot3.714\angle68.2^\circ=7.428\angle158.2^\circ\,\text{V}

•סכום: Vˉ′+Vˉ′′=(17.24−j6.90)+(−6.90+j2.76)=10.34−j4.14=11.14∠−21.8∘ V\bar{V}'+\bar{V}''=(17.24-j6.90)+(-6.90+j2.76)=10.34-j4.14=11.14\angle-21.8^\circ\,\text{V}, כמו קודם.

תשובה: Vˉ=11.14∠−21.8∘ V\bar{V}=11.14\angle-21.8^\circ\,\text{V}

שאלה 4 · מתח צומת והספק מרוכב במקורות

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת x.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק S של כל המקור. קבעו איזה הוא ספק ואיזה הוא צרכן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉx=14.54∠41.25∘ V\bar{V}_x=14.54\angle41.25^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS1=40∠0∘ V\bar{V}_{S1}=40\angle0^\circ\,\text{V}, VˉS2=25∠60∘ V\bar{V}_{S2}=25\angle60^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XC=15 ΩX_C=15\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, R3=8 ΩR_3=8\,\Omega, XL=6 ΩX_L=6\,\Omega.

מבוקש: הפאזור Vˉx\bar{V}_x.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל מסמנים אותם בדיוק כמו בזרם ישר:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). אליו מחוברים ההדקים השליליים של שני המקורות והקצה התחתון של R2R_2.

•ההדקים החיוביים של שני המקורות פונים למעלה. לכן הקו שבין VS1V_{S1} ל-R1R_1 נמצא ב-40∠0∘ V40\angle0^\circ\,\text{V}, כלומר 40 V40\,\text{V}, והקו שבין XLX_L ל-VS2V_{S2} נמצא ב-25∠60∘ V25\angle60^\circ\,\text{V}.

•הקו האמצעי העליון, בין XCX_C, R2R_2 ו-R3R_3, הוא הצומת xx.

•יש עוד שני קטעים צבועים: בין R1R_1 ל-XCX_C ובין R3R_3 ל-XLX_L. הפוטנציאל שלהם לא ידוע, אבל הם אינם צמתים: כל אחד מחובר לשני רכיבים בלבד, והזרם לא מתפצל בו. לכן R1R_1 ו-XCX_C בטור (ענף אחד), וגם R3R_3 ו-XLX_L בטור.

•הזרמים: IˉVS1\bar{I}_{VS1} יוצא מההדק החיובי של VS1V_{S1} ועובר בענף השמאלי אל xx; IˉVS2\bar{I}_{VS2} יוצא מההדק החיובי של VS2V_{S2} ועובר בענף הימני אל xx; IˉR2\bar{I}_{R2} זורם מ-xx דרך R2R_2 כלפי מטה.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, Vˉx\bar{V}_x, ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שני נעלמים ושתי משוואות במספרים מרוכבים, ואחר כך עוד חישוב של Vˉx\bar{V}_x מהזרם ב-R2R_2. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

סימונים: עכבות הענפים: Z1=R1−jXC=10−j15 ΩZ_1=R_1-jX_C=10-j15\,\Omega (ענף VS1V_{S1}), Z2=R2=5 ΩZ_2=R_2=5\,\Omega, Z3=R3+jXL=8+j6 ΩZ_3=R_3+jX_L=8+j6\,\Omega (ענף VS2V_{S2}).

1. נבטא את הזרמים לפי חוק אוהם:

IˉVS1=VˉS1−VˉxZ1\bar{I}_{VS1}=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{Z_1}, IˉVS2=VˉS2−VˉxZ3\bar{I}_{VS2}=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{Z_3}, IˉR2=VˉxZ2\bar{I}_{R2}=\frac{\bar{V}_x}{Z_2}

2. משוואת זרמים בצומת xx (נכנסים = יוצא), IˉVS1+IˉVS2=IˉR2\bar{I}_{VS1}+\bar{I}_{VS2}=\bar{I}_{R2}:

VˉS1−Vˉx10−j15+VˉS2−Vˉx8+j6=Vˉx5\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{10-j15}+\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{8+j6}=\frac{\bar{V}_x}{5}

Vˉx(110−j15+15+18+j6)=40∠0∘10−j15+25∠60∘8+j6\bar{V}_x\left(\frac{1}{10-j15}+\frac{1}{5}+\frac{1}{8+j6}\right)=\frac{40\angle0^\circ}{10-j15}+\frac{25\angle60^\circ}{8+j6}

3. האדמיטנסים:

110−j15=118.03∠−56.31∘=0.0555∠56.31∘=0.0308+j0.0462 S\frac{1}{10-j15}=\frac{1}{18.03\angle-56.31^\circ}=0.0555\angle56.31^\circ=0.0308+j0.0462\,\text{S}

15=0.2 S\frac{1}{5}=0.2\,\text{S}, 18+j6=110∠36.87∘=0.1∠−36.87∘=0.08−j0.06 S\frac{1}{8+j6}=\frac{1}{10\angle36.87^\circ}=0.1\angle-36.87^\circ=0.08-j0.06\,\text{S}

Y=0.0308+0.2+0.08+j(0.0462−0.06)=0.3108−j0.0138=0.3111∠−2.55∘ SY=0.0308+0.2+0.08+j(0.0462-0.06)=0.3108-j0.0138=0.3111\angle-2.55^\circ\,\text{S}

4. אגף ימין:

40∠0∘18.03∠−56.31∘=2.219∠56.31∘=1.231+j1.846 A\frac{40\angle0^\circ}{18.03\angle-56.31^\circ}=2.219\angle56.31^\circ=1.231+j1.846\,\text{A}

25∠60∘10∠36.87∘=2.5∠23.13∘=2.299+j0.982 A\frac{25\angle60^\circ}{10\angle36.87^\circ}=2.5\angle23.13^\circ=2.299+j0.982\,\text{A}

סכום: 3.530+j2.828=4.523∠38.70∘ A3.530+j2.828=4.523\angle38.70^\circ\,\text{A}

5. נחלק:

Vˉx=4.523∠38.70∘0.3111∠−2.55∘=14.54∠41.25∘ V=10.93+j9.59 V\bar{V}_x=\frac{4.523\angle38.70^\circ}{0.3111\angle-2.55^\circ}=14.54\angle41.25^\circ\,\text{V}=10.93+j9.59\,\text{V}

תשובה: Vˉx=14.54∠41.25∘ V\bar{V}_x=14.54\angle41.25^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

SˉVS1=67.92∠−38.06∘ VA\bar{S}_{V_{S1}}=67.92\angle-38.06^\circ\,\text{VA} (ספק), SˉVS2=30.41∠14.28∘ VA\bar{S}_{V_{S2}}=30.41\angle14.28^\circ\,\text{VA} (ספק)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאל Vˉx=10.93+j9.59 V\bar{V}_x=10.93+j9.59\,\text{V} וכיווני הזרמים IˉVS1\bar{I}_{VS1} ו-IˉVS2\bar{I}_{VS2}, שסומנו כיוצאים מההדק החיובי של כל מקור.

ההספק המרוכב שמקור מספק הוא Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^*, כאשר Iˉ\bar{I} הוא הזרם היוצא מההדק החיובי שלו. אם החלק הממשי P>0P>0 – המקור מספק הספק פעיל (ספק).

1. הזרם של VS1V_{S1} (יוצא מההדק החיובי, דרך Z1Z_1 אל xx):

VˉS1−Vˉx=40−(10.93+j9.59)=29.07−j9.59=30.61∠−18.25∘ V\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x=40-(10.93+j9.59)=29.07-j9.59=30.61\angle-18.25^\circ\,\text{V}

IˉVS1=30.61∠−18.25∘18.03∠−56.31∘=1.698∠38.06∘ A\bar{I}_{VS1}=\frac{30.61\angle-18.25^\circ}{18.03\angle-56.31^\circ}=1.698\angle38.06^\circ\,\text{A}

2. ההספק של VS1V_{S1}:

SˉVS1=VˉS1IˉVS1∗=40∠0∘⋅1.698∠−38.06∘=67.92∠−38.06∘=53.48−j41.87 VA\bar{S}_{VS1}=\bar{V}_{S1}\bar{I}_{VS1}^*=40\angle0^\circ\cdot1.698\angle-38.06^\circ=67.92\angle-38.06^\circ=53.48-j41.87\,\text{VA}

P=53.48 W>0P=53.48\,\text{W}>0 – ספק. (ה-QQ השלילי מבטא את ההספק הריאקטיבי של הקבל בענף שלו.)

3. הזרם של VS2V_{S2} (יוצא מההדק החיובי, דרך Z3Z_3 אל xx):

VˉS2−Vˉx=(12.5+j21.65)−(10.93+j9.59)=1.57+j12.06=12.16∠82.59∘ V\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x=(12.5+j21.65)-(10.93+j9.59)=1.57+j12.06=12.16\angle82.59^\circ\,\text{V}

IˉVS2=12.16∠82.59∘10∠36.87∘=1.216∠45.72∘ A\bar{I}_{VS2}=\frac{12.16\angle82.59^\circ}{10\angle36.87^\circ}=1.216\angle45.72^\circ\,\text{A}

4. ההספק של VS2V_{S2}:

SˉVS2=VˉS2IˉVS2∗=25∠60∘⋅1.216∠−45.72∘=30.41∠14.28∘=29.47+j7.50 VA\bar{S}_{VS2}=\bar{V}_{S2}\bar{I}_{VS2}^*=25\angle60^\circ\cdot1.216\angle-45.72^\circ=30.41\angle14.28^\circ=29.47+j7.50\,\text{VA}

P=29.47 W>0P=29.47\,\text{W}>0 – ספק.

5. בדיקה: ההספק הפעיל בנגדים:

∣IˉVS1∣2R1+∣Vˉx∣2R2+∣IˉVS2∣2R3=1.6982⋅10+14.5425+1.2162⋅8=28.83+42.28+11.84=82.95 W|\bar{I}_{VS1}|^2R_1+\frac{|\bar{V}_x|^2}{R_2}+|\bar{I}_{VS2}|^2R_3=1.698^2\cdot10+\frac{14.54^2}{5}+1.216^2\cdot8=28.83+42.28+11.84=82.95\,\text{W}

ובמקורות: 53.48+29.47=82.95 W53.48+29.47=82.95\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: SˉVS1=67.92∠−38.06∘ VA\bar{S}_{VS1}=67.92\angle-38.06^\circ\,\text{VA} ו-SˉVS2=30.41∠14.28∘ VA\bar{S}_{VS2}=30.41\angle14.28^\circ\,\text{VA}; שני המקורות ספקים (מספקים הספק פעיל).

שאלה 5 · ערך ממוצע ויעיל של אות מחזורי

מקור מתח שצורת האות מוצגת באיור לשאלה 5 מחובר לנגד R=10 ΩR=10\,\Omega.

א.

חשבו את תדר האות.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו הממוצע של הזרם.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ערכו של הזרם היעיל.

(8 נקודות)
ד.

חשבו את ההספק הממוצע בנגד.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

f=1 kHzf=1\,\text{kHz}

מהאיור, האות חוזר על עצמו כל 1 ms1\,\text{ms} (חצי גל סינוס בין 00 ל-0.5 ms0.5\,\text{ms}, ואחריו קטע קבוע של 2 V2\,\text{V} עד 1 ms1\,\text{ms}). לכן T=1 msT=1\,\text{ms} ו:

f=1T=11⋅10−3=1000 Hz=1 kHzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{1\cdot10^{-3}}=1000\,\text{Hz}=1\,\text{kHz}

תשובה: f=1 kHzf=1\,\text{kHz}

סעיף ב

תשובה:

Iavg=0.391 AI_{avg}=0.391\,\text{A}

נתון: האות הוא רמה קבועה של 2 V2\,\text{V}, ועליה, במחצית הראשונה של כל מחזור, חצי גל סינוס בשיא Vm=8−2=6 VV_m=8-2=6\,\text{V}:

v(t)=2+6sin⁡(ωt)v(t)=2+6\sin(\omega t) עבור 0<t<T20<t<\frac{T}{2}, ו-v(t)=2 Vv(t)=2\,\text{V} עבור T2<t<T\frac{T}{2}<t<T.

מבוקש: הזרם הממוצע בנגד R=10 ΩR=10\,\Omega.

1. הממוצע של רמה קבועה הוא היא עצמה, והממוצע של חצי גל סינוס (יישור חצי גל) על פני מחזור שלם הוא Vmπ\frac{V_m}{\pi}. לכן:

Vavg=2+Vmπ=2+6π=2+1.910=3.910 VV_{avg}=2+\frac{V_m}{\pi}=2+\frac{6}{\pi}=2+1.910=3.910\,\text{V}

2. לפי חוק אוהם:

Iavg=VavgR=3.91010=0.391 AI_{avg}=\frac{V_{avg}}{R}=\frac{3.910}{10}=0.391\,\text{A}

תשובה: Iavg=0.391 AI_{avg}=0.391\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

Irms=0.454 AI_{rms}=0.454\,\text{A} (Vrms=4.543 VV_{rms}=4.543\,\text{V})

הערך היעיל הוא שורש הממוצע של ריבוע האות. נכתוב v(t)=2+vh(t)v(t)=2+v_h(t), כאשר vhv_h הוא חצי גל הסינוס (6sin⁡ωt6\sin\omega t במחצית הראשונה, 00 בשנייה):

Vrms2=(2+vh)2‾=22+2⋅2⋅vh‾+vh2‾V_{rms}^2=\overline{(2+v_h)^2}=2^2+2\cdot2\cdot\overline{v_h}+\overline{v_h^2}

1. הממוצע של vhv_h (מסעיף ב): vh‾=Vmπ=6π=1.910 V\overline{v_h}=\frac{V_m}{\pi}=\frac{6}{\pi}=1.910\,\text{V}.

2. הממוצע של vh2v_h^2: הערך היעיל של יישור חצי גל הוא Vm2\frac{V_m}{2}, ולכן vh2‾=(Vm2)2=(62)2=9 V2\overline{v_h^2}=\left(\frac{V_m}{2}\right)^2=\left(\frac{6}{2}\right)^2=9\,\text{V}^2.

3. נציב:

Vrms2=4+4⋅6π+9=4+7.639+9=20.64 V2V_{rms}^2=4+4\cdot\frac{6}{\pi}+9=4+7.639+9=20.64\,\text{V}^2

Vrms=20.64=4.543 VV_{rms}=\sqrt{20.64}=4.543\,\text{V}

שימו לב: הנוסחה Vrms=VDC2+Vrms,12V_{rms}=\sqrt{V_{DC}^2+V_{rms,1}^2} נכונה רק כאשר הרכיב שנוסף לרמה הקבועה הוא בעל ממוצע אפס. לחצי גל הסינוס יש ממוצע 6π≠0\frac{6}{\pi}\neq0, ולכן אי אפשר להציב 22+32\sqrt{2^2+3^2} – חסר האיבר המעורב 4⋅6π4\cdot\frac{6}{\pi}.

4. הזרם היעיל:

Irms=VrmsR=4.54310=0.454 AI_{rms}=\frac{V_{rms}}{R}=\frac{4.543}{10}=0.454\,\text{A}

תשובה: Irms=0.454 AI_{rms}=0.454\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

P=2.06 WP=2.06\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הזרם היעיל מסעיף ג:

P=Irms2⋅R=0.45432⋅10=2.064 WP=I_{rms}^2\cdot R=0.4543^2\cdot10=2.064\,\text{W}

(ובאופן שקול P=Vrms2R=20.6410=2.064 WP=\frac{V_{rms}^2}{R}=\frac{20.64}{10}=2.064\,\text{W}.)

תשובה: P≈2.06 WP\approx2.06\,\text{W}

שאלה 6 · טעינת קבל עם מפסקים בשלבים

באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

נתון VC(0)=0VV_C(0)=0V.

בזמן t=0t=0 נסגר מפסק S1S_1.

כאשר המתח על הדקי הקבל מגיע ל- 4V4V נסגר מפסק S3S_3. כאשר המתח על הדקי הקבל מגיע ל- 7V7V, נפתח מפסק S1S_1. כאשר המתח על הדקי הקבל מגיע ל- 12V12V, נסגר מפסק S2S_2.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל מזמן t=0t=0 ועד למצב המתמיד.

יש לציין את המתחים ואת הזמנים האופייניים.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

t1=1.609 mst_1=1.609\,\text{ms} (4 V4\,\text{V}), t2=2.303 mst_2=2.303\,\text{ms} (7 V7\,\text{V}), t3=3.303 mst_3=3.303\,\text{ms} (12 V12\,\text{V}); אחר כך vC=10+2e−(t−t3)/4 msv_C=10+2e^{-(t-t_3)/4\,\text{ms}}, ובמצב מתמיד 10 V10\,\text{V}

נתון: V1=5 VV_1=5\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,k\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}, R2=4 kΩR_2=4\,k\Omega, V=−10 VV=-10\,\text{V} (ההדק המסומן ++ למעלה), I=5 mAI=5\,\text{mA} (כלפי מעלה, אל הצומת העליון), VC(0)=0V_C(0)=0.

מבוקש: vC(t)v_C(t) בכל שלב, והזמנים שבהם המפסקים פועלים.

ההדקים. בכל שלב מחליפים את כל מה שמחובר לקבל במעגל התמורה של תבנין, ביחס לשני ההדקים של הקבל: aa (ההדק העליון) ו-bb (ההדק התחתון, האדמה). מוציאים את הקבל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=VabV_{TH}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}. אחרי זמן רב הקבל מתנהג כנתק, ולכן הוא נטען לעבר V∞=VTHV_\infty=V_{TH}, וקבוע הזמן הוא τ=RTHC\tau=R_{TH}C:

vC(t)=V∞+(V0−V∞)e−t/τv_C(t)=V_\infty+(V_0-V_\infty)e^{-t/\tau}, והזמן להגעה למתח VtV_t: t=τln⁡V∞−V0V∞−Vtt=\tau\ln\frac{V_\infty-V_0}{V_\infty-V_t}.

בחירת השיטה. בכל שלב המעגל שנשאר מחובר להדקים פשוט: ענף אחד שזורם בו זרם ידוע, או שאין בו זרם כלל. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק אוהם וחוק המתחים של קירכהוף לאורך מסלול אחד מ-aa אל bb.

1. שלב 1, 0<t<t10<t<t_1: רק S1S_1 סגור.

מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם S1S_1 סגור:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•S3S_3 פתוח, ולכן מקור הזרם מנותק מהמעגל. S2S_2 פתוח, ולכן ב-R2R_2 לא זורם זרם, ושני הקטעים שלו נמצאים בפוטנציאל ההדק החיובי של VV, כלומר −10 V-10\,\text{V}.

•ההדק aa מחובר רק ל-R1R_1, ולכן גם ב-R1R_1 לא זורם זרם (IR1=0I_{R1}=0) ואין עליו מפל מתח. הקו של aa נמצא באותו פוטנציאל כמו ההדק החיובי של V1V_1:

V∞=VTH=V1=5 VV_\infty=V_{TH}=V_1=5\,\text{V}

התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקורות המתח V1V_1 ו-VV מוחלפים בקצר, ומקור הזרם II מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•במעגל החדש שני צבעים: הקו של aa וקו האדמה. הקו שמשמאל ל-R1R_1 התאחד עם האדמה, כי V1V_1 הוחלף בקצר.

•R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו האדמה. R2R_2 מחובר בצד אחד לאדמה ובצד השני ל-S2S_2 הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם והוא לא משפיע. גם הענף של מקור הזרם פתוח.

RTH=R1=1 kΩR_{TH}=R_1=1\,k\Omega

τ1=R1C=1⋅103⋅1⋅10−6=1 ms\tau_1=R_1C=1\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=1\,\text{ms}

vC(t)=5(1−e−t/1 ms) Vv_C(t)=5\left(1-e^{-t/1\,\text{ms}}\right)\,\text{V}

הזמן להגעה ל-4 V4\,\text{V} (אז נסגר S3S_3):

t1=1⋅ln⁡5−05−4=ln⁡5=1.609 mst_1=1\cdot\ln\frac{5-0}{5-4}=\ln5=1.609\,\text{ms}

2. שלב 2, t1<t<t2t_1<t<t_2: S1S_1 ו-S3S_3 סגורים.

מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם S1S_1 ו-S3S_3 סגורים:

•הקו של aa מגיע עכשיו גם אל מקור הזרם. הזרם II נכנס לקו הזה, והדרך היחידה שלו היא דרך R1R_1 אל V1V_1 (S2S_2 פתוח, וההדק aa פתוח). לכן ב-R1R_1 זורם 5 mA5\,\text{mA} מימין לשמאל.

•הזרם נכנס ל-R1R_1 מצד aa, ולכן aa גבוה מהקו של V1V_1 במפל המתח על R1R_1:

V∞=VTH=V1+I⋅R1=5+5⋅1=10 VV_\infty=V_{TH}=V_1+I\cdot R_1=5+5\cdot1=10\,\text{V}

התנגדות תבנין. שוב מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: V1V_1 ו-VV קצר, II נתק. ההבדל משלב 1 הוא ש-S3S_3 סגור:

•הקו של aa מגיע עכשיו עד ההדק העליון של מקור הזרם המאופס. זה נתק, ולכן התיל הזה לא מוביל לשום מקום ואין בו זרם.

•כמו בשלב 1, R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו האדמה, ו-R2R_2 מנותק על ידי S2S_2 הפתוח.

RTH=R1=1 kΩR_{TH}=R_1=1\,k\Omega, τ2=R1C=1 ms\tau_2=R_1C=1\,\text{ms}

vC(t)=10−6e−(t−t1)/1 ms Vv_C(t)=10-6e^{-(t-t_1)/1\,\text{ms}}\,\text{V}

הזמן מ-4 V4\,\text{V} ל-7 V7\,\text{V} (אז נפתח S1S_1):

t2−t1=1⋅ln⁡10−410−7=ln⁡2=0.693 mst_2-t_1=1\cdot\ln\frac{10-4}{10-7}=\ln2=0.693\,\text{ms}, t2=1.609+0.693=2.303 mst_2=1.609+0.693=2.303\,\text{ms}

3. שלב 3, t2<t<t3t_2<t<t_3: רק S3S_3 סגור. כאן הקבל נשאר בסרטוט:

•S1S_1 פתוח, ולכן ב-R1R_1 לא זורם זרם (IR1=0I_{R1}=0). S2S_2 פתוח, ולכן גם ב-R2R_2 לא זורם זרם.

•כל הקו העליון (הצבוע בצבע אחד) נמצא בפוטנציאל vCv_C, והדרך היחידה של הזרם II מהקו הזה היא דרך הקבל. כלומר הקבל רואה מקור זרם בלבד, בלי נגד (RTHR_{TH} אינסופי), ולכן הוא לא נטען אקספוננציאלית אלא בזרם קבוע:

dvCdt=IC=5⋅10−31⋅10−6=5000 Vs=5 Vms\frac{dv_C}{dt}=\frac{I}{C}=\frac{5\cdot10^{-3}}{1\cdot10^{-6}}=5000\,\frac{\text{V}}{\text{s}}=5\,\frac{\text{V}}{\text{ms}}

vC(t)=7+5⋅(t−t2)v_C(t)=7+5\cdot(t-t_2) [tt ב-ms]. הזמן מ-7 V7\,\text{V} ל-12 V12\,\text{V} (אז נסגר S2S_2):

t3−t2=12−75=1 mst_3-t_2=\frac{12-7}{5}=1\,\text{ms}, t3=2.303+1=3.303 mst_3=2.303+1=3.303\,\text{ms}

4. שלב 4, t>t3t>t_3: S2S_2 ו-S3S_3 סגורים.

מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם S2S_2 ו-S3S_3 סגורים:

•S1S_1 פתוח, ולכן ב-R1R_1 לא זורם זרם (IR1=0I_{R1}=0), והקטע שבין S1S_1 ל-R1R_1 נמצא בפוטנציאל של aa.

•הזרם II נכנס לקו של aa, והדרך היחידה שלו היא דרך S2S_2 ו-R2R_2 כלפי מטה, אל ההדק החיובי של VV (−10 V-10\,\text{V}). לכן ב-R2R_2 זורם 5 mA5\,\text{mA} כלפי מטה, ו-aa גבוה מההדק החיובי של VV במפל המתח על R2R_2:

V∞=VTH=V+I⋅R2=−10+5⋅4=10 VV_\infty=V_{TH}=V+I\cdot R_2=-10+5\cdot4=10\,\text{V}

התנגדות תבנין. שוב מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: V1V_1 ו-VV קצר, II נתק:

•הקטע שבין R2R_2 ל-VV התאחד עם קו האדמה, כי VV הוחלף בקצר. לכן R2R_2 מחובר בין הקו של aa לקו האדמה.

•R1R_1 מחובר בצד אחד לקו של aa ובצד השני ל-S1S_1 הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם (שני הצדדים שלו באותו צבע) והוא לא משפיע.

RTH=R2=4 kΩR_{TH}=R_2=4\,k\Omega, τ4=R2C=4⋅103⋅1⋅10−6=4 ms\tau_4=R_2C=4\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=4\,\text{ms}

vC(t)=10+(12−10)e−(t−t3)/4 ms=10+2e−(t−3.303 ms)/4 ms Vv_C(t)=10+(12-10)e^{-(t-t_3)/4\,\text{ms}}=10+2e^{-(t-3.303\,\text{ms})/4\,\text{ms}}\,\text{V}

המתח יורד מ-12 V12\,\text{V} ומגיע למצב מתמיד של 10 V10\,\text{V} אחרי כ-5τ4=20 ms5\tau_4=20\,\text{ms}, כלומר בערך ב-t≈23.3 mst\approx23.3\,\text{ms}.

שרטוט: עלייה אקספוננציאלית מ-00 ל-4 V4\,\text{V} עד 1.609 ms1.609\,\text{ms}; עלייה אקספוננציאלית תלולה יותר (לעבר 10 V10\,\text{V}) עד 7 V7\,\text{V} ב-2.303 ms2.303\,\text{ms}; קו ישר עד 12 V12\,\text{V} ב-3.303 ms3.303\,\text{ms}; ואחר כך דעיכה אקספוננציאלית איטית לעבר 10 V10\,\text{V}. הגרף מוצג באיור שאחרי הפתרון.

תשובה: t1=1.609 mst_1=1.609\,\text{ms} (4 V4\,\text{V}), t2=2.303 mst_2=2.303\,\text{ms} (7 V7\,\text{V}), t3=3.303 mst_3=3.303\,\text{ms} (12 V12\,\text{V}); עבור t>t3t>t_3: vC=10+2e−(t−t3)/4 ms Vv_C=10+2e^{-(t-t_3)/4\,\text{ms}}\,\text{V}, ובמצב המתמיד VC=10 VV_C=10\,\text{V}.

שאלה 7 · ערך ממוצע ויעיל של סינוס ומשולש

נתון מעגל לשאלה 7 המוזן מ-2 מקורות מתח v1(t)v_1(t) ו- v2(t)v_2(t) המכיל נגד RR:

צורות מתחים במקורות מוצגות באיור לשאלה 7:

חשבו את הערך הממוצע ואת הערך היעיל של כל אחד מהמקורות.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

V1(avg)=5 VV_{1(avg)}=5\,\text{V}, V1(rms)=6.124 VV_{1(rms)}=6.124\,\text{V}; V2(avg)=1 VV_{2(avg)}=1\,\text{V}, V2(rms)=2 VV_{2(rms)}=2\,\text{V}

מבוקש: הערך הממוצע והערך היעיל של v1(t)v_1(t) ושל v2(t)v_2(t), לפי הגרפים.

נשתמש בכך שכל אות הוא רמה קבועה (DC) ועליה רכיב מחזורי שהממוצע שלו אפס. במקרה כזה הממוצע הוא רמת ה-DC, ו-Vrms=VDC2+Vac,rms2V_{rms}=\sqrt{V_{DC}^2+V_{ac,rms}^2}.

המקור v1(t)v_1(t):

1. מהגרף: שיאים ב-25,125,225,… μs25,125,225,\dots\,\mu\text{s}, ולכן T1=100 μsT_1=100\,\mu\text{s} ו-f=1T1=10 kHzf=\frac{1}{T_1}=10\,\text{kHz}. האות נע בין 00 ל-10 V10\,\text{V}:

v1(t)=5+5sin⁡(2π⋅104t) Vv_1(t)=5+5\sin(2\pi\cdot10^4t)\,\text{V}

2. ממוצע הסינוס על מחזור שלם הוא אפס, ולכן:

V1(avg)=5 VV_{1(avg)}=5\,\text{V}

3. הערך היעיל של סינוס בשיא 5 V5\,\text{V} הוא 52\frac{5}{\sqrt2}:

V1(rms)=52+(52)2=25+12.5=6.124 VV_{1(rms)}=\sqrt{5^2+\left(\frac{5}{\sqrt2}\right)^2}=\sqrt{25+12.5}=6.124\,\text{V}

המקור v2(t)v_2(t):

4. מהגרף: גל משולש סימטרי בין −2 V-2\,\text{V} ל-4 V4\,\text{V}, במחזור T2=500 μsT_2=500\,\mu\text{s}. רמת ה-DC היא אמצע התחום, והמשרעת היא חצי התחום:

V2(DC)=4+(−2)2=1 VV_{2(DC)}=\frac{4+(-2)}{2}=1\,\text{V}, Vm=4−(−2)2=3 VV_m=\frac{4-(-2)}{2}=3\,\text{V}

5. ממוצע המשולש סביב רמת ה-DC הוא אפס, ולכן V2(avg)=1 VV_{2(avg)}=1\,\text{V}.

6. הערך היעיל של גל משולש בעל ממוצע אפס הוא Vm3\frac{V_m}{\sqrt3}:

Vrms(Δ)=33=1.732 VV_{rms(\Delta)}=\frac{3}{\sqrt3}=1.732\,\text{V}

V2(rms)=12+1.7322=1+3=2 VV_{2(rms)}=\sqrt{1^2+1.732^2}=\sqrt{1+3}=2\,\text{V}

תשובה: V1(avg)=5 VV_{1(avg)}=5\,\text{V}, V1(rms)=6.124 VV_{1(rms)}=6.124\,\text{V}; V2(avg)=1 VV_{2(avg)}=1\,\text{V}, V2(rms)=2 VV_{2(rms)}=2\,\text{V}

שאלה 8 · מייצב זנר: תחום נגד ומקדם ייצוב

נתון המעגל הבא:

נתוני דיודת זנר: VZ∣IZ=0mA=3.3V, rZ=2Ω, PZ=2W, IZ(min⁡)=10mAV_Z\big|_{I_Z=0mA}=3.3V,\ r_Z=2\Omega,\ P_Z=2W,\ I_{Z(\min)}=10mA.

א.

חשבו את תחום ערכו של הנגד RR המבטיח פעולה תקינה של המעגל.

(14 נקודות)
ב.

עבור R=33 ΩR=33\,\Omega חשבו את מקדם הייצוב של המעגל. ΔVoΔVi⋅100[%]\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100[\%]

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

7.80 Ω≤R≤33.6 Ω7.80\,\Omega\le R\le33.6\,\Omega

נתון: 5 V≤VS≤8 V5\,\text{V}\le V_S\le8\,\text{V}, 10 mA≤IL≤40 mA10\,\text{mA}\le I_L\le40\,\text{mA}, VZ0=3.3 VV_{Z0}=3.3\,\text{V}, rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega, PZ=2 WP_Z=2\,\text{W}, IZ(min⁡)=10 mAI_{Z(\min)}=10\,\text{mA}.

מבוקש: Rmin⁡R_{\min} ו-Rmax⁡R_{\max} כך שהזנר תמיד בפריצה (IZ≥IZ(min⁡)I_Z\ge I_{Z(\min)}) ולא עובר את ההספק המותר.

מודל: הזנר הפרוץ הוא מקור VZ0=3.3 VV_{Z0}=3.3\,\text{V} בטור עם rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega, ולכן Vo=VZ0+rZIZV_o=V_{Z0}+r_ZI_Z.

סימונים: IRI_R זורם דרך RR משמאל לימין, IZI_Z דרך הזנר מלמעלה למטה, ILI_L דרך העומס מלמעלה למטה. לפי קירכהוף בצומת VoV_o: IR=IZ+ILI_R=I_Z+I_L, ולפי אוהם R=VS−VoIRR=\frac{V_S-V_o}{I_R}.

Rmax⁡R_{\max} – המקרה הגרוע לזרם המינימלי: מתח מבוא מינימלי וצריכה מרבית בעומס; דרך הזנר צריך לזרום לפחות IZ(min⁡)I_{Z(\min)}.

1. Vo=VZ0+rZIZ(min⁡)=3.3+2⋅0.01=3.32 VV_o=V_{Z0}+r_ZI_{Z(\min)}=3.3+2\cdot0.01=3.32\,\text{V}

2. IR=IZ(min⁡)+IL(max⁡)=10+40=50 mAI_R=I_{Z(\min)}+I_{L(\max)}=10+40=50\,\text{mA}

3. Rmax⁡=VS(min⁡)−VoIR=5−3.320.05=33.6 ΩR_{\max}=\frac{V_{S(\min)}-V_o}{I_R}=\frac{5-3.32}{0.05}=33.6\,\Omega

Rmin⁡R_{\min} – המקרה הגרוע להספק: מתח מבוא מרבי וצריכה מינימלית בעומס; הזרם בזנר מרבי.

4. את IZ(max⁡)I_{Z(\max)} נמצא מההספק המותר, כאשר מתח הזנר תלוי בזרם:

PZ=VZ⋅IZ=(3.3+2IZ)⋅IZ=2 ⇒ 2IZ2+3.3IZ−2=0P_Z=V_Z\cdot I_Z=(3.3+2I_Z)\cdot I_Z=2\ \Rightarrow\ 2I_Z^2+3.3I_Z-2=0

IZ=−3.3+3.32+4⋅2⋅22⋅2=−3.3+26.894=0.4714 AI_Z=\frac{-3.3+\sqrt{3.3^2+4\cdot2\cdot2}}{2\cdot2}=\frac{-3.3+\sqrt{26.89}}{4}=0.4714\,\text{A} (הפתרון השלילי נפסל)

5. Vo=3.3+2⋅0.4714=4.243 VV_o=3.3+2\cdot0.4714=4.243\,\text{V}

6. IR=IZ(max⁡)+IL(min⁡)=471.4+10=481.4 mAI_R=I_{Z(\max)}+I_{L(\min)}=471.4+10=481.4\,\text{mA}

7. Rmin⁡=VS(max⁡)−VoIR=8−4.2430.4814=7.80 ΩR_{\min}=\frac{V_{S(\max)}-V_o}{I_R}=\frac{8-4.243}{0.4814}=7.80\,\Omega

תשובה: 7.80 Ω≤R≤33.6 Ω7.80\,\Omega\le R\le33.6\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

ΔVoΔVi⋅100=7.60%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=7.60\%

נתון: R=33 ΩR=33\,\Omega. מבוקש: היחס בין שינוי מתח המוצא לשינוי מתח המבוא, באחוזים.

נחשב את VoV_o בשני מצבי הקצה של המעגל (כמו בסעיף א): VS=5 VV_S=5\,\text{V} עם IL=40 mAI_L=40\,\text{mA}, ו-VS=8 VV_S=8\,\text{V} עם IL=10 mAI_L=10\,\text{mA}.

סימונים: מתח הצומת VoV_o; כל הזרמים כיוצאים מהצומת: דרך RR אל המקור, דרך הזנר (rZr_Z ו-VZ0V_{Z0}) לאדמה, ודרך העומס.

1. משוואת זרמים בצומת VoV_o במצב VS=5 VV_S=5\,\text{V}, IL=40 mAI_L=40\,\text{mA}:

Vo−533+Vo−3.32+0.04=0\frac{V_o-5}{33}+\frac{V_o-3.3}{2}+0.04=0

Vo(133+12)=533+3.32−0.04 ⇒ 0.5303Vo=1.7615 ⇒ Vo=3.3217 VV_o\left(\frac{1}{33}+\frac{1}{2}\right)=\frac{5}{33}+\frac{3.3}{2}-0.04\ \Rightarrow\ 0.5303V_o=1.7615\ \Rightarrow\ V_o=3.3217\,\text{V}

(בדיקה: IZ=3.3217−3.32=10.9 mA≥10 mAI_Z=\frac{3.3217-3.3}{2}=10.9\,\text{mA}\ge10\,\text{mA}, הזנר פרוץ.)

2. במצב VS=8 VV_S=8\,\text{V}, IL=10 mAI_L=10\,\text{mA}:

Vo−833+Vo−3.32+0.01=0\frac{V_o-8}{33}+\frac{V_o-3.3}{2}+0.01=0

0.5303Vo=833+1.65−0.01=1.8824 ⇒ Vo=3.5497 V0.5303V_o=\frac{8}{33}+1.65-0.01=1.8824\ \Rightarrow\ V_o=3.5497\,\text{V}

(בדיקה: IZ=3.5497−3.32=124.9 mAI_Z=\frac{3.5497-3.3}{2}=124.9\,\text{mA}, וההספק 3.55⋅0.125=0.44 W<2 W3.55\cdot0.125=0.44\,\text{W}<2\,\text{W}.)

3. מקדם הייצוב:

ΔVoΔVi⋅100=3.5497−3.32178−5⋅100=0.2283⋅100=7.60%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=\frac{3.5497-3.3217}{8-5}\cdot100=\frac{0.228}{3}\cdot100=7.60\%

הערה: אם מגדירים את מקדם הייצוב בעומס קבוע (שינוי של מתח המבוא בלבד), מתקבל מהמחלק rZr_Z ו-RR: rZR+rZ⋅100=233+2⋅100=5.71%\frac{r_Z}{R+r_Z}\cdot100=\frac{2}{33+2}\cdot100=5.71\%. כאן חישבנו לפי שני מצבי הקצה של המעגל, כמו בסעיף א.

תשובה: מקדם הייצוב ≈7.6%\approx7.6\%

שאלה 9 · טרנזיסטור כמתג להפעלת נורות LED

נתון המעגל הבא עם נורות LED זהות:

א.

חשבו את ערכו של נגד RBR_B מכסימלי המבטיח רווית הטרנזיסטור.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של נגד RR כדי שהזרם דרך דיודות ה- LED יהיה 20mA20mA.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הספק הפיזור בטרנזיסטור כאשר RB=1kΩR_B=1k\Omega.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

RB(max⁡)=1.6875 kΩR_{B(\max)}=1.6875\,k\Omega

נתון: VCC=9 VV_{CC}=9\,\text{V}, ארבעה ענפים מקבילים של שתי נורות LED בטור, VLED=3 VV_{LED}=3\,\text{V}, ILED=20 mAI_{LED}=20\,\text{mA}, β=50\beta=50, VBE=0.8 VV_{BE}=0.8\,\text{V}, VCEsat=0.4 VV_{CEsat}=0.4\,\text{V}, Vi(′1′)=3.5 VV_i('1')=3.5\,\text{V}.

מבוקש: RBR_B המרבי שעדיין מכניס את הטרנזיסטור לרוויה כאשר Vi=′1′V_i='1'.

סימונים: זרם הקולקטור ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך RR, מתחלק בין ארבעת הענפים ויוצא דרך הקולקטור לאדמה. זרם הבסיס IBI_B זורם מ-ViV_i דרך RBR_B אל הבסיס.

1. ברוויה כל ענף מוליך ILEDI_{LED}, ולכן:

IC=4⋅ILED=4⋅20=80 mAI_C=4\cdot I_{LED}=4\cdot20=80\,\text{mA}

2. כדי שהטרנזיסטור יהיה ברוויה צריך βIB≥IC\beta I_B\ge I_C, כלומר:

IB(min⁡)=ICβ=8050=1.6 mAI_{B(\min)}=\frac{I_C}{\beta}=\frac{80}{50}=1.6\,\text{mA}

3. בחוג הבסיס (קירכהוף): Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}. זרם הבסיס המינימלי מתקבל עבור RBR_B המרבי:

RB(max⁡)=Vi(′1′)−VBEIB(min⁡)=3.5−0.81.6=1.6875 kΩR_{B(\max)}=\frac{V_i('1')-V_{BE}}{I_{B(\min)}}=\frac{3.5-0.8}{1.6}=1.6875\,k\Omega

תשובה: RB(max⁡)=1.6875 kΩR_{B(\max)}=1.6875\,k\Omega

סעיף ב

תשובה:

R=32.5 ΩR=32.5\,\Omega

הטרנזיסטור ברוויה, ודרך RR עובר הזרם של כל ארבעת הענפים, IC=80 mAI_C=80\,\text{mA} (סעיף א).

1. חוק המתחים של קירכהוף בחוג: VCCV_{CC} ← RR ← שתי נורות בטור ← קולקטור-אמיטר ← אדמה:

VCC=ICR+2VLED+VCEsatV_{CC}=I_CR+2V_{LED}+V_{CEsat}

2. נבודד את RR:

R=VCC−2VLED−VCEsatIC=9−6−0.40.08=2.60.08=32.5 ΩR=\frac{V_{CC}-2V_{LED}-V_{CEsat}}{I_C}=\frac{9-6-0.4}{0.08}=\frac{2.6}{0.08}=32.5\,\Omega

תשובה: R=32.5 ΩR=32.5\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

PT=34.16 mWP_T=34.16\,\text{mW}

1. זרם הבסיס עבור RB=1 kΩR_B=1\,k\Omega ו-Vi=′1′V_i='1':

IB=Vi(′1′)−VBERB=3.5−0.81=2.7 mAI_B=\frac{V_i('1')-V_{BE}}{R_B}=\frac{3.5-0.8}{1}=2.7\,\text{mA}

2. IB=2.7 mA>IB(min⁡)=1.6 mAI_B=2.7\,\text{mA}>I_{B(\min)}=1.6\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור ברוויה: VCE=VCEsat=0.4 VV_{CE}=V_{CEsat}=0.4\,\text{V}, וזרם הקולקטור נקבע על ידי המעגל החיצוני (עם R=32.5 ΩR=32.5\,\Omega מסעיף ב): IC=80 mAI_C=80\,\text{mA}.

3. הספק הפיזור בטרנזיסטור הוא סכום ההספקים בצומת בסיס-אמיטר ובקולקטור-אמיטר:

PT=IB⋅VBE+IC⋅VCE=2.7⋅0.8+80⋅0.4=2.16+32=34.16 mWP_T=I_B\cdot V_{BE}+I_C\cdot V_{CE}=2.7\cdot0.8+80\cdot0.4=2.16+32=34.16\,\text{mW}

תשובה: PT=34.16 mWP_T=34.16\,\text{mW}

שאלה 10 · MOSFET מפעיל ממסר עם דיודת גלגל חופשי

נתון מעגל לשאלה 10 ואות מבוא למעגל:

נתוני הטרנזיסטור: K=200[mAV2], VT=2.5VK=200\left[\frac{mA}{V^2}\right],\ V_T=2.5V.

זרם התפיסה של הממסר הוא 100mA100mA וזרם שחרור 75mA75mA.

א.

חשבו את ערכו של VDSV_{DS} ו- IDI_D ב- t=0+t=0^+. הזנח את VDSV_{DS}.

(4 נקודות)
ב.

חשבו כמה זמן הממסר פתוח.

(10 נקודות)
ג.

שרטטו את זרם הסליל כפונקציה של הזמן עד להגיעו למצב מתמיד.

ציינו ערכים בנקודות השבירה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

במצב ההולכה (Vi=5 VV_i=5\,\text{V}, עד רגע המיתוג): ID≈120 mAI_D\approx120\,\text{mA}, VDS=0.123 VV_{DS}=0.123\,\text{V}. מיד אחרי הירידה של ViV_i ל-0: ID=0I_D=0, VDS=24 VV_{DS}=24\,\text{V}

נתון: VDD=24 VV_{DD}=24\,\text{V}, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} בטור עם r=200 Ωr=200\,\Omega, דיודה אידיאלית במקביל לסליל, K=200 mAV2K=200\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}, VT=2.5 VV_T=2.5\,\text{V}, ולפני t=0t=0: Vi=5 VV_i=5\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה של הטרנזיסטור בזמן שהוא מוליך (VGS=5 VV_{GS}=5\,\text{V}), כלומר הזרם שזורם בסליל עד רגע המיתוג.

סימונים: IDI_D זורם מ-VDDV_{DD} דרך LL ו-rr כלפי מטה אל הדרין ומשם לאדמה. הדיודה בכיוון אחורי (הקתודה ב-VDDV_{DD}), ולכן אינה מוליכה כל עוד הטרנזיסטור מוליך.

1. בזרם ישר הסליל הוא קצר. נזניח את VDSV_{DS} (כפי שנדרש) ונמצא את הזרם מחוק אוהם:

ID=VDD−VDSr≈VDDr=240.2 kΩ=120 mAI_D=\frac{V_{DD}-V_{DS}}{r}\approx\frac{V_{DD}}{r}=\frac{24}{0.2\,k\Omega}=120\,\text{mA}

2. את VDSV_{DS} נמצא ממשוואת הטרנזיסטור בתחום הלינארי (טריודה), עם VGS−VT=5−2.5=2.5 VV_{GS}-V_T=5-2.5=2.5\,\text{V}:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2] ⇒ 120=200[2⋅2.5⋅VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]\ \Rightarrow\ 120=200\left[2\cdot2.5\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]

VDS2−5VDS+0.6=0 ⇒ VDS=5±25−2.42=5±4.7542V_{DS}^2-5V_{DS}+0.6=0\ \Rightarrow\ V_{DS}=\frac{5\pm\sqrt{25-2.4}}{2}=\frac{5\pm4.754}{2}

VDS1=4.877 VV_{DS1}=4.877\,\text{V} נפסל (גדול מ-VGS−VT=2.5 VV_{GS}-V_T=2.5\,\text{V}, לא בתחום הלינארי), ולכן VDS=0.123 VV_{DS}=0.123\,\text{V}.

ההזנחה מוצדקת: 0.123 V≪24 V0.123\,\text{V}\ll24\,\text{V}.

3. הערה: ברגע t=0+t=0^+ עצמו המבוא יורד ל-00 (VGS=0<VTV_{GS}=0<V_T) והטרנזיסטור נקטע: ID=0I_D=0. הזרם בסליל (120 mA120\,\text{mA}) אינו יכול להשתנות בקפיצה, והוא עובר לדיודה; הדיודה האידיאלית מוליכה ומחברת את הדרין ל-VDDV_{DD}, ולכן VDS=24 VV_{DS}=24\,\text{V}.

תשובה: במצב ההולכה ID≈120 mAI_D\approx120\,\text{mA}, VDS=0.123 VV_{DS}=0.123\,\text{V} (וזה גם הזרם בסליל ב-t=0+t=0^+). מיד עם ירידת המבוא: ID=0I_D=0, VDS=24 VV_{DS}=24\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Δt=15.88 ms\Delta t=15.88\,\text{ms} (נפתח ב-2.35 ms2.35\,\text{ms}, נסגר שוב ב-18.23 ms18.23\,\text{ms})

נתון: זרם תפיסה 100 mA100\,\text{mA}, זרם שחרור 75 mA75\,\text{mA}, iL(0)=120 mAi_L(0)=120\,\text{mA} (סעיף א), כלומר לפני t=0t=0 הממסר סגור.

מבוקש: משך הזמן שבו הממסר פתוח.

1. פריקה, 0<t<10 ms0<t<10\,\text{ms}: Vi=0V_i=0 והטרנזיסטור קטוע. זרם הסליל ממשיך לזרום בחוג סגור: LL, rr והדיודה (מלמטה למעלה דרך הדיודה). אין מקור בחוג, ולכן הזרם דועך לאפס:

τ=Lr=1200=5 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{200}=5\,\text{ms}, iL(t)=120e−t/5 ms mAi_L(t)=120e^{-t/5\,\text{ms}}\,\text{mA}

2. הממסר משתחרר כשהזרם יורד ל-75 mA75\,\text{mA}:

t′=τln⁡I∞−I0I∞−It=5⋅ln⁡0−1200−75=5ln⁡1.6=2.35 mst'=\tau\ln\frac{I_\infty-I_0}{I_\infty-I_t}=5\cdot\ln\frac{0-120}{0-75}=5\ln1.6=2.35\,\text{ms}

3. הזרם ברגע t=10 mst=10\,\text{ms}:

iL(10 ms)=120e−10/5=120e−2=16.24 mAi_L(10\,\text{ms})=120e^{-10/5}=120e^{-2}=16.24\,\text{mA}

4. טעינה, t>10 mst>10\,\text{ms}: Vi=5 VV_i=5\,\text{V}, הטרנזיסטור מוליך שוב (בקירוב קצר, VDS≈0V_{DS}\approx0), והזרם עולה מ-16.24 mA16.24\,\text{mA} לעבר 120 mA120\,\text{mA} עם אותו τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}:

iL=120−(120−16.24)e−(t−10 ms)/5 ms mAi_L=120-(120-16.24)e^{-(t-10\,\text{ms})/5\,\text{ms}}\,\text{mA}

בגלל ההיסטרזיס, הממסר אינו נסגר כשהזרם עובר את 75 mA75\,\text{mA}, אלא רק כשהוא מגיע לזרם התפיסה 100 mA100\,\text{mA}:

t′′=5⋅ln⁡120−16.24120−100=5ln⁡5.188=8.23 mst''=5\cdot\ln\frac{120-16.24}{120-100}=5\ln5.188=8.23\,\text{ms}

כלומר הממסר נסגר שוב ב-t=10+8.23=18.23 mst=10+8.23=18.23\,\text{ms}.

5. משך הזמן שהממסר פתוח:

Δt=18.23−2.35=15.88 ms\Delta t=18.23-2.35=15.88\,\text{ms}

תשובה: הממסר פתוח Δt≈15.88 ms\Delta t\approx15.88\,\text{ms} (מ-2.35 ms2.35\,\text{ms} עד 18.23 ms18.23\,\text{ms}).

סעיף ג

תשובה:

דעיכה מ-120 mA120\,\text{mA} ל-16.24 mA16.24\,\text{mA} ב-10 ms10\,\text{ms} (τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}), ואז עלייה חזרה ל-120 mA120\,\text{mA} (τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}, מצב מתמיד אחרי כ-35 ms35\,\text{ms})

נשתמש בביטויים מסעיף ב:

1. 0<t<10 ms0<t<10\,\text{ms}: iL(t)=120e−t/5 ms mAi_L(t)=120e^{-t/5\,\text{ms}}\,\text{mA} – דעיכה אקספוננציאלית מ-120 mA120\,\text{mA}. בדרך היא עוברת את 75 mA75\,\text{mA} ב-t=2.35 mst=2.35\,\text{ms} (שחרור הממסר).

2. נקודת השבירה ב-t=10 mst=10\,\text{ms}: iL=16.24 mAi_L=16.24\,\text{mA} (הזרם רציף; משתנה רק השיפוע).

3. t>10 mst>10\,\text{ms}: iL(t)=120−103.76e−(t−10 ms)/5 ms mAi_L(t)=120-103.76e^{-(t-10\,\text{ms})/5\,\text{ms}}\,\text{mA} – עלייה אקספוננציאלית לעבר 120 mA120\,\text{mA}. ב-t=18.23 mst=18.23\,\text{ms} הזרם 100 mA100\,\text{mA} (תפיסת הממסר).

4. מצב מתמיד: אחרי כ-5τ=25 ms5\tau=25\,\text{ms} מתחילת העלייה, כלומר סביב t≈35 mst\approx35\,\text{ms}, iL=120 mAi_L=120\,\text{mA}.

הגרף מוצג באיור שאחרי הפתרון.

תשובה: דעיכה מ-120 mA120\,\text{mA} ל-16.24 mA16.24\,\text{mA} ב-t=10 mst=10\,\text{ms}, ועלייה חזרה ל-120 mA120\,\text{mA}; קבוע הזמן בשני הקטעים 5 ms5\,\text{ms}.

שאלה 11 · שאלות רב-ברירה: דיודות, סליל וטרנזיסטור

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).

באיור לשאלה 11.1 נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודות זנר. הדיודות זהות.

11.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. 8V8V

ב. 3V3V

ג. 2V2V

ד. 6V6V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.2 נתון המעגל הבא המכיל דיודת זנר. אופיין הדיודה מתואר באיור לשאלה 11.2:

11.2.

אופיין המעבר של המעגל הוא:

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.3 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודה. הדיודות זהות.

11.3.

מתח המוצא שווה ל:

א. 6V6V

ב. 1.5V1.5V

ג. 4V4V

ד. 2V2V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

11.4.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 50msec⁡50m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 10mA10mA.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 50msec⁡50m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 5mA5mA.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 200msec⁡200m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 10mA10mA.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 200msec⁡200m\sec והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- 5mA5mA.

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.5 נתון המעגל הבא:

11.5.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V, VCEsat=0.2V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V,\ V_{CEsat}=0.2V.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 0.2V0.2V

ג. 6V6V

ד. 0.7V0.7V

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

ב. Vo=3 VV_o=3\,\text{V}

נתון: V=6 VV=6\,\text{V}, R1=R2=1 kΩR_1=R_2=1\,k\Omega; לפי האופיין הזנר מוליך קדמית ב-0.4 V0.4\,\text{V} ונפרץ בכיוון האחורי ב-4 V4\,\text{V}.

1. שתי הדיודות מחוברות באותו כיוון, והקתודה של כל אחת פונה כלפי מעלה (לכיוון המוצא). כשהמוצא חיובי שתיהן בכיוון אחורי, והענף מתחיל להוליך רק כאשר Vo≥2⋅4=8 VV_o\ge2\cdot4=8\,\text{V}.

2. נניח שהענף אינו מוליך ונחשב מחלק מתח:

Vo=V⋅R2R1+R2=6⋅11+1=3 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=6\cdot\frac{1}{1+1}=3\,\text{V}

3. 3 V<8 V3\,\text{V}<8\,\text{V}, ולכן ההנחה נכונה: הזנרים אינם נפרצים ו-Vo=3 VV_o=3\,\text{V}.

תשובה: ב. 3V3V

סעיף 11.2

תשובה:

ג. VoV_o מוגבל בין −4 V-4\,\text{V} ל-0.5 V0.5\,\text{V}

נתון: לפי האופיין הזנר מוליך קדמית ב-0.5 V0.5\,\text{V} ונפרץ בכיוון האחורי ב-4 V4\,\text{V}. במעגל האנודה של הזנר מחוברת למוצא והקתודה לאדמה. המוצא פתוח (אין עומס).

1. כאשר הזנר אינו מוליך, לא זורם זרם דרך RR ואין עליו מפל מתח: Vo=ViV_o=V_i.

2. Vi>0.5 VV_i>0.5\,\text{V}: הזנר בכיוון קדמי ומוליך, ולכן Vo=0.5 VV_o=0.5\,\text{V} (העודף נופל על RR).

3. Vi<−4 VV_i<-4\,\text{V}: הזנר בכיוון אחורי ונפרץ, ולכן Vo=−4 VV_o=-4\,\text{V}.

4. −4 V<Vi<0.5 V-4\,\text{V}<V_i<0.5\,\text{V}: הזנר אינו מוליך ו-Vo=ViV_o=V_i (קו בשיפוע 1).

אופיין זה – קו בשיפוע 1 שנחתך מלמעלה ב-0.5 V0.5\,\text{V} ומלמטה ב-−4 V-4\,\text{V} – מתאים לגרף ג.

תשובה: ג.

סעיף 11.3

תשובה:

ב. Vo=1.5 VV_o=1.5\,\text{V}

נתון: V=10 VV=10\,\text{V}, R1=R2=1 kΩR_1=R_2=1\,k\Omega; כל דיודה מוליכה עם מפל 0.5 V0.5\,\text{V}.

1. נניח ששלוש הדיודות שבמקביל ל-R2R_2 אינן מוליכות. אז הזרם עובר דרך R1R_1, הדיודה הטורית ו-R2R_2:

Vo=(V−0.5)⋅R2R1+R2=(10−0.5)⋅12=4.75 VV_o=(V-0.5)\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=(10-0.5)\cdot\frac{1}{2}=4.75\,\text{V}

2. 4.75 V>3⋅0.5=1.5 V4.75\,\text{V}>3\cdot0.5=1.5\,\text{V}, ולכן ההנחה שגויה: שלוש הדיודות מוליכות ומקבעות את המוצא:

Vo=3⋅0.5=1.5 VV_o=3\cdot0.5=1.5\,\text{V}

3. בדיקה: IR1=10−0.5−1.51=8 mAI_{R1}=\frac{10-0.5-1.5}{1}=8\,\text{mA}, IR2=1.51=1.5 mAI_{R2}=\frac{1.5}{1}=1.5\,\text{mA}, והזרם בדיודות 8−1.5=6.5 mA>08-1.5=6.5\,\text{mA}>0.

תשובה: ב. 1.5V1.5V

סעיף 11.4

תשובה:

ב. τ=50 ms\tau=50\,\text{ms}, IL=5 mAI_L=5\,\text{mA}

נתון: I=10 mAI=10\,\text{mA}, R1=R2=10 ΩR_1=R_2=10\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}.

ההדקים. קבוע הזמן נקבע מההתנגדות שהסליל "רואה", כלומר התנגדות תבנין בין שני ההדקים של הסליל, aa (למעלה) ו-bb (למטה). מוציאים את הסליל, מאפסים את מקור הזרם (נתק) ומסרטטים את המעגל החדש:

בחירת השיטה. אין צורך במערכת משוואות: במעגל החדש נשארים שני נגדים, ומחברים אותם לפי הצבעים.

1. מ-aa עוברים דרך R2R_2 אל הקו העליון השמאלי, ומשם דרך R1R_1 אל קו האדמה, שהוא ההדק bb. הענף של מקור הזרם פתוח, ולכן אין דרך נוספת, ו-R1R_1 ו-R2R_2 בטור:

RTH=R1+R2=10+10=20 ΩR_{TH}=R_1+R_2=10+10=20\,\Omega, τ=LRTH=120=0.05 s=50 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1}{20}=0.05\,\text{s}=50\,\text{ms}

2. במצב מתמיד הסליל הוא קצר. בסרטוט של המצב המתמיד הקו הימני התאחד עם האדמה, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו העליון השמאלי לאדמה, במקביל:

זרם המקור מתחלק ביניהם (מחלק זרם):

IL=I⋅R1R1+R2=10⋅1020=5 mAI_L=I\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{10}{20}=5\,\text{mA}

בדיקה מהפוטנציאלים שבסרטוט: הקו העליון השמאלי נמצא ב-5 mA⋅10 Ω=50 mV5\,\text{mA}\cdot10\,\Omega=50\,\text{mV} מעל האדמה. שני הנגדים מחוברים בין הקו הזה לאדמה ורואים אותו מתח, ולכן בכל אחד מהם 50 mV10 Ω=5 mA\frac{50\,\text{mV}}{10\,\Omega}=5\,\text{mA}.

תשובה: ב.

סעיף 11.5

תשובה:

ב. VCE=0.2 VV_{CE}=0.2\,\text{V} (רוויה)

נתון: VCC=6 VV_{CC}=6\,\text{V}, RB=RC=10 kΩR_B=R_C=10\,k\Omega, β=100\beta=100.

1. חוג הבסיס: VCC=IBRB+VBEV_{CC}=I_BR_B+V_{BE}, ולכן

IB=VCC−VBERB=6−0.710=0.53 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{6-0.7}{10}=0.53\,\text{mA}

2. אילו הטרנזיסטור היה בתחום הפעיל: IC=βIB=100⋅0.53=53 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.53=53\,\text{mA}.

3. הזרם המרבי שהקולקטור יכול לקבל (ברוויה):

IC(sat)=VCC−VCEsatRC=6−0.210=0.58 mAI_{C(sat)}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{6-0.2}{10}=0.58\,\text{mA}

4. βIB=53 mA≫0.58 mA\beta I_B=53\,\text{mA}\gg0.58\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור ברוויה ו-VCE=VCEsat=0.2 VV_{CE}=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

תשובה: ב. 0.2V0.2V

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.