מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2024 מועד א'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2024 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 1-7: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 8-11: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · מתחי צמתים והספקים במעגל זרם ישר
באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתחים בצמתים a,b,c.
חשבו את הזרם הזורם דרך נגד .
חשבו את ההספק בכל אחד מן המקורות וקבעו אם הוא מקור או צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, ,
נתון: , , , , , .
מבוקש: מתחי הצמתים , , ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל חמישה קווים כאלה: הקווים של , של ושל (שמותיהם מודפסים באיור), קו האדמה, והקו השמאלי האמצעי שבין , ומקור הזרם. את הקו הזה נסמן ב-.
•ההדק החיובי של מחובר ל- וההדק השלילי לאדמה, ולכן ידוע.
•הזרמים: מקור הזרם דוחף את כלפי מעלה מ- אל . מ- אין לזרם דרך אחרת, ולכן הוא עובר דרך משמאל לימין אל , ואחר כך דרך מלמעלה למטה אל . בענף של בחרנו את הזרם משמאל לימין (מ- אל ), וב- את הזרם מלמעלה למטה (מ- לאדמה).
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•מתחי צמתים: שלושה פוטנציאלים לא ידועים, , , . אבל ו- מחוברים במקור מתח, ולכן (צומת-על אחד). גם אינו דורש משוואה נוספת: אל מחוברים רק מקור הזרם ו-, ולכן הזרם ב- ידוע (), ו- מתקבל מ-. נשארת משוואה אחת, בצומת .
•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים. הזרם בחוג העליון (מקור הזרם, , , ) נקבע על ידי מקור הזרם, ונשאר נעלם אחד בחוג התחתון. גם כאן משוואה אחת.
מספר המשוואות זהה, והשאלה מבקשת את מתחי הצמתים עצמם. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: הפוטנציאלים מתקבלים ישירות, בלי לחשב אותם מהזרמים בשלב נוסף.
1. נבטא את הזרמים בצומת לפי חוק אוהם:
,
2. משוואת זרמים בצומת (נכנס = יוצא). נכנסים: מהענף של והזרם ; יוצא: :
(זרמים ב-, התנגדויות ב-.)
3. נכפיל ב-6:
4. ההדק החיובי של פונה ל-, ולכן:
5. הזרם זורם דרך מ- אל , ולכן גבוה מ- במפל המתח על :
תשובה: , ,
סעיף ב
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. בסרטוט רואים ש- מחובר בין הקו () לבין הקו ( מסעיף א). לפי חוק אוהם, הזרם (משמאל לימין) נקבע מהפרש המתחים בין קצותיו:
כלומר כל הזרם עובר דרך : .
תשובה:
סעיף ג
: מספק ; : מספק ; : צורך
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאלים של הקווים (, , , ) וכיווני הזרמים שסומנו.
כלל: רכיב מספק הספק כאשר הזרם יוצא מההדק בעל המתח הגבוה שלו; הוא צורך הספק כאשר הזרם נכנס להדק בעל המתח הגבוה.
1. המקור : דרך לא זורם זרם (סעיף ב), ולכן הזרם היחיד שיוצא מהצומת הוא אל מקור הזרם. הזרם הזה מגיע מ- ויוצא מההדק החיובי שלו:
– ספק.
2. מקור הזרם : המתח עליו (בין ל-):
הזרם יוצא ממנו בהדק העליון , שהוא בעל המתח הגבוה, ולכן:
– ספק.
3. המקור : הזרם נכנס להדק החיובי שלו (מ- אל ), ולכן:
– צרכן.
4. בדיקת מאזן הספקים: ההספק בנגדים:
נצרך: ; מסופק: . המאזן מתקיים.
תשובה: מספק , מקור הזרם מספק , צורך .
שאלה 2 · מתחי צמתים והספק מקורות
נתון מעגל לשאלה 2:

חשבו את המתח בצמתים a ו- b.
חשבו את ההספק שהמקורות מפתחים וקבעו איזה מהם הוא ספק ואיזה הוא צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , , , , , .
מבוקש: ו- ביחס לאדמה (הקו התחתון).
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.
•ההדק החיובי של מחובר לקו השמאלי, שמגיע גם לקצה השמאלי של ושל . לכן כל הקו הזה ב-.
•ההדק החיובי של מחובר לתחתית , ולכן הקטע שבין ל- נמצא ב-.
•נשארים שני קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע: הקו של (בין , ומקור הזרם) והקו של (בין , ומקור הזרם).
•הזרמים: מקור הזרם מזרים מ- אל (החץ פונה אל ). נבחר מהקו של אל , מהקו של אל , ו-, כלפי מטה.
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•מתחי צמתים: שני נעלמים, ו-. יותר מזה: ו- מחוברים זה לזה רק דרך מקור הזרם, שהזרם שלו ידוע. לכן במשוואה של לא מופיע , ובמשוואה של לא מופיע : שתי משוואות נפרדות, כל אחת עם נעלם אחד.
•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים, ומקור הזרם נמצא בענף המשותף לשניים מהם. צריך שלושה זרמי חוגים ומשוואה של צומת-על, כלומר מערכת של שתי משוואות לפחות, ובסוף עוד חישוב של המתחים מהזרמים.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
1. נבטא את הזרמים לפי חוק אוהם (זרמים ב-, התנגדויות ב-):
, , ,
2. משוואת זרמים בצומת . נכנסים ו-, יוצא :
3. נכפיל ב-120:
4. משוואת זרמים בצומת . נכנס , ויוצאים (דרך מקור הזרם) ו-:
5. נכפיל ב-10:
תשובה: ,
סעיף ב
: ספק, ; : צרכן, ; : ספק,
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאלים של הקווים (, , , , ) וכיווני הזרמים , , , שסומנו בו. נמצא את הזרם בכל מקור, ונבדוק אם הזרם יוצא מההדק בעל המתח הגבוה (ספק) או נכנס אליו (צרכן).
1. המקור : הזרמים היוצאים מהצומת העליון שלו דרך (אל ) ודרך (אל ):
הזרם יוצא מההדק החיובי:
– ספק.
2. המקור : הזרם דרך מ- כלפי מטה:
הזרם נכנס להדק החיובי של :
– צרכן.
3. מקור הזרם : המתח עליו
הזרם יוצא מהמקור בצד של , שהוא ההדק בעל המתח הגבוה (), כלומר המקור מעלה את המטען לפוטנציאל גבוה יותר:
– ספק.
4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים ():
נצרך: ; מסופק: . המאזן מתקיים, ולכן מקור הזרם אכן ספק.
תשובה: – ספק, ; – צרכן, ; מקור הזרם – ספק, .
שאלה 3 · מתח צומת במעגל זרם חילופין
נתון מעגל לשאלה 3:

חשבו את המתח בצומת V.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
פתרון
נתון: , , , , .
מבוקש: הפאזור של הצומת העליון ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל מסמנים אותם בדיוק כמו בזרם ישר:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (). אליו מחוברים ההדק השלילי של והקצוות התחתונים של , של ושל מקור הזרם.
•הקו שבין ההדק החיובי של לסליל נמצא בפוטנציאל , כלומר .
•הקו העליון הימני, מהסליל ועד מקור הזרם, הוא צומת אחד: הצומת . אליו מחוברים הסליל, , ומקור הזרם.
•הזרמים: מקור הזרם מזרים את כלפי מעלה, אל הצומת . את שלושת הזרמים האחרים בחרנו כיוצאים מהצומת : דרך הסליל אל , דרך לאדמה ו- דרך הקבל לאדמה.
בחירת השיטה. בסרטוט יש שלושה צבעים בלבד, ורק לאחד מהם (הצומת ) הפוטנציאל לא ידוע. כלומר בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שלושה חוגים; הזרם בחוג של מקור הזרם ידוע, ונשארים שני נעלמים ושתי משוואות במספרים מרוכבים. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נבדוק בשיטת הסופרפוזיציה.
סימונים: העכבות הן , , .
1. נבטא את הזרמים היוצאים מהצומת לפי חוק אוהם:
, ,
2. משוואת זרמים בצומת (יוצאים = נכנס):
3. נעביר את האיברים הידועים לאגף ימין:
4. האדמיטנסים: , , , ובסך הכול:
(הגודל , והזווית .)
5. אגף ימין:
6. נחלק בצורה קוטבית:
ובצורה קרטזית:
7. בדיקה בשיטת הסופרפוזיציה:
•רק (מקור הזרם מנותק): . מחלק מתח עם (שימו לב: עכבה של סליל, לא נגד):
•רק (מקור המתח מקוצר): , ו-:
•סכום: , כמו קודם.
תשובה:
שאלה 4 · מתח צומת והספק מרוכב במקורות
באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח בצומת x.
חשבו את ההספק S של כל המקור. קבעו איזה הוא ספק ואיזה הוא צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , , , .
מבוקש: הפאזור .
סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל מסמנים אותם בדיוק כמו בזרם ישר:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (). אליו מחוברים ההדקים השליליים של שני המקורות והקצה התחתון של .
•ההדקים החיוביים של שני המקורות פונים למעלה. לכן הקו שבין ל- נמצא ב-, כלומר , והקו שבין ל- נמצא ב-.
•הקו האמצעי העליון, בין , ו-, הוא הצומת .
•יש עוד שני קטעים צבועים: בין ל- ובין ל-. הפוטנציאל שלהם לא ידוע, אבל הם אינם צמתים: כל אחד מחובר לשני רכיבים בלבד, והזרם לא מתפצל בו. לכן ו- בטור (ענף אחד), וגם ו- בטור.
•הזרמים: יוצא מההדק החיובי של ועובר בענף השמאלי אל ; יוצא מההדק החיובי של ועובר בענף הימני אל ; זורם מ- דרך כלפי מטה.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, , ומשוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שני נעלמים ושתי משוואות במספרים מרוכבים, ואחר כך עוד חישוב של מהזרם ב-. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
סימונים: עכבות הענפים: (ענף ), , (ענף ).
1. נבטא את הזרמים לפי חוק אוהם:
, ,
2. משוואת זרמים בצומת (נכנסים = יוצא), :
3. האדמיטנסים:
,
4. אגף ימין:
סכום:
5. נחלק:
תשובה:
סעיף ב
(ספק), (ספק)
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאל וכיווני הזרמים ו-, שסומנו כיוצאים מההדק החיובי של כל מקור.
ההספק המרוכב שמקור מספק הוא , כאשר הוא הזרם היוצא מההדק החיובי שלו. אם החלק הממשי – המקור מספק הספק פעיל (ספק).
1. הזרם של (יוצא מההדק החיובי, דרך אל ):
2. ההספק של :
– ספק. (ה- השלילי מבטא את ההספק הריאקטיבי של הקבל בענף שלו.)
3. הזרם של (יוצא מההדק החיובי, דרך אל ):
4. ההספק של :
– ספק.
5. בדיקה: ההספק הפעיל בנגדים:
ובמקורות: . המאזן מתקיים.
תשובה: ו-; שני המקורות ספקים (מספקים הספק פעיל).
שאלה 5 · ערך ממוצע ויעיל של אות מחזורי
מקור מתח שצורת האות מוצגת באיור לשאלה 5 מחובר לנגד .

חשבו את תדר האות.
חשבו את ערכו הממוצע של הזרם.
חשבו את ערכו של הזרם היעיל.
חשבו את ההספק הממוצע בנגד.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
מהאיור, האות חוזר על עצמו כל (חצי גל סינוס בין ל-, ואחריו קטע קבוע של עד ). לכן ו:
תשובה:
סעיף ב
נתון: האות הוא רמה קבועה של , ועליה, במחצית הראשונה של כל מחזור, חצי גל סינוס בשיא :
עבור , ו- עבור .
מבוקש: הזרם הממוצע בנגד .
1. הממוצע של רמה קבועה הוא היא עצמה, והממוצע של חצי גל סינוס (יישור חצי גל) על פני מחזור שלם הוא . לכן:
2. לפי חוק אוהם:
תשובה:
סעיף ג
()
הערך היעיל הוא שורש הממוצע של ריבוע האות. נכתוב , כאשר הוא חצי גל הסינוס ( במחצית הראשונה, בשנייה):
1. הממוצע של (מסעיף ב): .
2. הממוצע של : הערך היעיל של יישור חצי גל הוא , ולכן .
3. נציב:
שימו לב: הנוסחה נכונה רק כאשר הרכיב שנוסף לרמה הקבועה הוא בעל ממוצע אפס. לחצי גל הסינוס יש ממוצע , ולכן אי אפשר להציב – חסר האיבר המעורב .
4. הזרם היעיל:
תשובה:
סעיף ד
ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הזרם היעיל מסעיף ג:
(ובאופן שקול .)
תשובה:
שאלה 6 · טעינת קבל עם מפסקים בשלבים
באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא:

נתון .
בזמן נסגר מפסק .
כאשר המתח על הדקי הקבל מגיע ל- נסגר מפסק . כאשר המתח על הדקי הקבל מגיע ל- , נפתח מפסק . כאשר המתח על הדקי הקבל מגיע ל- , נסגר מפסק .
חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל מזמן ועד למצב המתמיד.
יש לציין את המתחים ואת הזמנים האופייניים.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
פתרון
(), (), (); אחר כך , ובמצב מתמיד
נתון: , , , , (ההדק המסומן למעלה), (כלפי מעלה, אל הצומת העליון), .
מבוקש: בכל שלב, והזמנים שבהם המפסקים פועלים.
ההדקים. בכל שלב מחליפים את כל מה שמחובר לקבל במעגל התמורה של תבנין, ביחס לשני ההדקים של הקבל: (ההדק העליון) ו- (ההדק התחתון, האדמה). מוציאים את הקבל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה . אחרי זמן רב הקבל מתנהג כנתק, ולכן הוא נטען לעבר , וקבוע הזמן הוא :
, והזמן להגעה למתח : .
בחירת השיטה. בכל שלב המעגל שנשאר מחובר להדקים פשוט: ענף אחד שזורם בו זרם ידוע, או שאין בו זרם כלל. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק אוהם וחוק המתחים של קירכהוף לאורך מסלול אחד מ- אל .
1. שלב 1, : רק סגור.
מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם סגור:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס ().
• פתוח, ולכן מקור הזרם מנותק מהמעגל. פתוח, ולכן ב- לא זורם זרם, ושני הקטעים שלו נמצאים בפוטנציאל ההדק החיובי של , כלומר .
•ההדק מחובר רק ל-, ולכן גם ב- לא זורם זרם () ואין עליו מפל מתח. הקו של נמצא באותו פוטנציאל כמו ההדק החיובי של :
התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקורות המתח ו- מוחלפים בקצר, ומקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•במעגל החדש שני צבעים: הקו של וקו האדמה. הקו שמשמאל ל- התאחד עם האדמה, כי הוחלף בקצר.
• מחובר בין הקו של לקו האדמה. מחובר בצד אחד לאדמה ובצד השני ל- הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם והוא לא משפיע. גם הענף של מקור הזרם פתוח.
הזמן להגעה ל- (אז נסגר ):
2. שלב 2, : ו- סגורים.
מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם ו- סגורים:

•הקו של מגיע עכשיו גם אל מקור הזרם. הזרם נכנס לקו הזה, והדרך היחידה שלו היא דרך אל ( פתוח, וההדק פתוח). לכן ב- זורם מימין לשמאל.
•הזרם נכנס ל- מצד , ולכן גבוה מהקו של במפל המתח על :
התנגדות תבנין. שוב מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: ו- קצר, נתק. ההבדל משלב 1 הוא ש- סגור:

•הקו של מגיע עכשיו עד ההדק העליון של מקור הזרם המאופס. זה נתק, ולכן התיל הזה לא מוביל לשום מקום ואין בו זרם.
•כמו בשלב 1, מחובר בין הקו של לקו האדמה, ו- מנותק על ידי הפתוח.
,
הזמן מ- ל- (אז נפתח ):
,
3. שלב 3, : רק סגור. כאן הקבל נשאר בסרטוט:

• פתוח, ולכן ב- לא זורם זרם (). פתוח, ולכן גם ב- לא זורם זרם.
•כל הקו העליון (הצבוע בצבע אחד) נמצא בפוטנציאל , והדרך היחידה של הזרם מהקו הזה היא דרך הקבל. כלומר הקבל רואה מקור זרם בלבד, בלי נגד ( אינסופי), ולכן הוא לא נטען אקספוננציאלית אלא בזרם קבוע:
[ ב-ms]. הזמן מ- ל- (אז נסגר ):
,
4. שלב 4, : ו- סגורים.
מתח תבנין. המעגל בלי הקבל, עם ו- סגורים:

• פתוח, ולכן ב- לא זורם זרם (), והקטע שבין ל- נמצא בפוטנציאל של .
•הזרם נכנס לקו של , והדרך היחידה שלו היא דרך ו- כלפי מטה, אל ההדק החיובי של (). לכן ב- זורם כלפי מטה, ו- גבוה מההדק החיובי של במפל המתח על :
התנגדות תבנין. שוב מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: ו- קצר, נתק:

•הקטע שבין ל- התאחד עם קו האדמה, כי הוחלף בקצר. לכן מחובר בין הקו של לקו האדמה.
• מחובר בצד אחד לקו של ובצד השני ל- הפתוח, ולכן לא זורם בו זרם (שני הצדדים שלו באותו צבע) והוא לא משפיע.
,
המתח יורד מ- ומגיע למצב מתמיד של אחרי כ-, כלומר בערך ב-.
שרטוט: עלייה אקספוננציאלית מ- ל- עד ; עלייה אקספוננציאלית תלולה יותר (לעבר ) עד ב-; קו ישר עד ב-; ואחר כך דעיכה אקספוננציאלית איטית לעבר . הגרף מוצג באיור שאחרי הפתרון.
תשובה: (), (), (); עבור : , ובמצב המתמיד .

שאלה 7 · ערך ממוצע ויעיל של סינוס ומשולש
נתון מעגל לשאלה 7 המוזן מ-2 מקורות מתח ו- המכיל נגד :

צורות מתחים במקורות מוצגות באיור לשאלה 7:

חשבו את הערך הממוצע ואת הערך היעיל של כל אחד מהמקורות.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
פתרון
, ; ,
מבוקש: הערך הממוצע והערך היעיל של ושל , לפי הגרפים.
נשתמש בכך שכל אות הוא רמה קבועה (DC) ועליה רכיב מחזורי שהממוצע שלו אפס. במקרה כזה הממוצע הוא רמת ה-DC, ו-.
1. מהגרף: שיאים ב-, ולכן ו-. האות נע בין ל-:
2. ממוצע הסינוס על מחזור שלם הוא אפס, ולכן:
3. הערך היעיל של סינוס בשיא הוא :
4. מהגרף: גל משולש סימטרי בין ל-, במחזור . רמת ה-DC היא אמצע התחום, והמשרעת היא חצי התחום:
,
5. ממוצע המשולש סביב רמת ה-DC הוא אפס, ולכן .
6. הערך היעיל של גל משולש בעל ממוצע אפס הוא :
תשובה: , ; ,
שאלה 8 · מייצב זנר: תחום נגד ומקדם ייצוב
נתון המעגל הבא:
נתוני דיודת זנר: .

חשבו את תחום ערכו של הנגד המבטיח פעולה תקינה של המעגל.
עבור חשבו את מקדם הייצוב של המעגל.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , , , , , .
מבוקש: ו- כך שהזנר תמיד בפריצה () ולא עובר את ההספק המותר.
מודל: הזנר הפרוץ הוא מקור בטור עם , ולכן .
סימונים: זורם דרך משמאל לימין, דרך הזנר מלמעלה למטה, דרך העומס מלמעלה למטה. לפי קירכהוף בצומת : , ולפי אוהם .
– המקרה הגרוע לזרם המינימלי: מתח מבוא מינימלי וצריכה מרבית בעומס; דרך הזנר צריך לזרום לפחות .
1.
2.
3.
– המקרה הגרוע להספק: מתח מבוא מרבי וצריכה מינימלית בעומס; הזרם בזנר מרבי.
4. את נמצא מההספק המותר, כאשר מתח הזנר תלוי בזרם:
(הפתרון השלילי נפסל)
5.
6.
7.
תשובה:
סעיף ב
נתון: . מבוקש: היחס בין שינוי מתח המוצא לשינוי מתח המבוא, באחוזים.
נחשב את בשני מצבי הקצה של המעגל (כמו בסעיף א): עם , ו- עם .
סימונים: מתח הצומת ; כל הזרמים כיוצאים מהצומת: דרך אל המקור, דרך הזנר ( ו-) לאדמה, ודרך העומס.
1. משוואת זרמים בצומת במצב , :
(בדיקה: , הזנר פרוץ.)
2. במצב , :
(בדיקה: , וההספק .)
3. מקדם הייצוב:
הערה: אם מגדירים את מקדם הייצוב בעומס קבוע (שינוי של מתח המבוא בלבד), מתקבל מהמחלק ו-: . כאן חישבנו לפי שני מצבי הקצה של המעגל, כמו בסעיף א.
תשובה: מקדם הייצוב
שאלה 9 · טרנזיסטור כמתג להפעלת נורות LED
נתון המעגל הבא עם נורות LED זהות:

חשבו את ערכו של נגד מכסימלי המבטיח רווית הטרנזיסטור.
חשבו את ערכו של נגד כדי שהזרם דרך דיודות ה- LED יהיה .
חשבו את הספק הפיזור בטרנזיסטור כאשר .
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
נתון: , ארבעה ענפים מקבילים של שתי נורות LED בטור, , , , , , .
מבוקש: המרבי שעדיין מכניס את הטרנזיסטור לרוויה כאשר .
סימונים: זרם הקולקטור זורם מ- דרך , מתחלק בין ארבעת הענפים ויוצא דרך הקולקטור לאדמה. זרם הבסיס זורם מ- דרך אל הבסיס.
1. ברוויה כל ענף מוליך , ולכן:
2. כדי שהטרנזיסטור יהיה ברוויה צריך , כלומר:
3. בחוג הבסיס (קירכהוף): . זרם הבסיס המינימלי מתקבל עבור המרבי:
תשובה:
סעיף ב
הטרנזיסטור ברוויה, ודרך עובר הזרם של כל ארבעת הענפים, (סעיף א).
1. חוק המתחים של קירכהוף בחוג: ← ← שתי נורות בטור ← קולקטור-אמיטר ← אדמה:
2. נבודד את :
תשובה:
סעיף ג
1. זרם הבסיס עבור ו-:
2. , ולכן הטרנזיסטור ברוויה: , וזרם הקולקטור נקבע על ידי המעגל החיצוני (עם מסעיף ב): .
3. הספק הפיזור בטרנזיסטור הוא סכום ההספקים בצומת בסיס-אמיטר ובקולקטור-אמיטר:
תשובה:
שאלה 10 · MOSFET מפעיל ממסר עם דיודת גלגל חופשי
נתון מעגל לשאלה 10 ואות מבוא למעגל:
נתוני הטרנזיסטור: .
זרם התפיסה של הממסר הוא וזרם שחרור .

חשבו את ערכו של ו- ב- . הזנח את .
חשבו כמה זמן הממסר פתוח.
שרטטו את זרם הסליל כפונקציה של הזמן עד להגיעו למצב מתמיד.
ציינו ערכים בנקודות השבירה.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
במצב ההולכה (, עד רגע המיתוג): , . מיד אחרי הירידה של ל-0: ,
נתון: , סליל הממסר בטור עם , דיודה אידיאלית במקביל לסליל, , , ולפני : .
מבוקש: נקודת העבודה של הטרנזיסטור בזמן שהוא מוליך (), כלומר הזרם שזורם בסליל עד רגע המיתוג.
סימונים: זורם מ- דרך ו- כלפי מטה אל הדרין ומשם לאדמה. הדיודה בכיוון אחורי (הקתודה ב-), ולכן אינה מוליכה כל עוד הטרנזיסטור מוליך.
1. בזרם ישר הסליל הוא קצר. נזניח את (כפי שנדרש) ונמצא את הזרם מחוק אוהם:
2. את נמצא ממשוואת הטרנזיסטור בתחום הלינארי (טריודה), עם :
נפסל (גדול מ-, לא בתחום הלינארי), ולכן .
ההזנחה מוצדקת: .
3. הערה: ברגע עצמו המבוא יורד ל- () והטרנזיסטור נקטע: . הזרם בסליל () אינו יכול להשתנות בקפיצה, והוא עובר לדיודה; הדיודה האידיאלית מוליכה ומחברת את הדרין ל-, ולכן .
תשובה: במצב ההולכה , (וזה גם הזרם בסליל ב-). מיד עם ירידת המבוא: , .
סעיף ב
(נפתח ב-, נסגר שוב ב-)
נתון: זרם תפיסה , זרם שחרור , (סעיף א), כלומר לפני הממסר סגור.
מבוקש: משך הזמן שבו הממסר פתוח.
1. פריקה, : והטרנזיסטור קטוע. זרם הסליל ממשיך לזרום בחוג סגור: , והדיודה (מלמטה למעלה דרך הדיודה). אין מקור בחוג, ולכן הזרם דועך לאפס:
,
2. הממסר משתחרר כשהזרם יורד ל-:
3. הזרם ברגע :
4. טעינה, : , הטרנזיסטור מוליך שוב (בקירוב קצר, ), והזרם עולה מ- לעבר עם אותו :
בגלל ההיסטרזיס, הממסר אינו נסגר כשהזרם עובר את , אלא רק כשהוא מגיע לזרם התפיסה :
כלומר הממסר נסגר שוב ב-.
5. משך הזמן שהממסר פתוח:
תשובה: הממסר פתוח (מ- עד ).
סעיף ג
דעיכה מ- ל- ב- (), ואז עלייה חזרה ל- (, מצב מתמיד אחרי כ-)
נשתמש בביטויים מסעיף ב:
1. : – דעיכה אקספוננציאלית מ-. בדרך היא עוברת את ב- (שחרור הממסר).
2. נקודת השבירה ב-: (הזרם רציף; משתנה רק השיפוע).
3. : – עלייה אקספוננציאלית לעבר . ב- הזרם (תפיסת הממסר).
4. מצב מתמיד: אחרי כ- מתחילת העלייה, כלומר סביב , .
הגרף מוצג באיור שאחרי הפתרון.
תשובה: דעיכה מ- ל- ב-, ועלייה חזרה ל-; קבוע הזמן בשני הקטעים .

שאלה 11 · שאלות רב-ברירה: דיודות, סליל וטרנזיסטור
לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות).
באיור לשאלה 11.1 נתונים המעגל הבא ואופיין של דיודות זנר. הדיודות זהות.

מתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.2 נתון המעגל הבא המכיל דיודת זנר. אופיין הדיודה מתואר באיור לשאלה 11.2:


אופיין המעבר של המעגל הוא:
באיור לשאלה 11.3 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודה. הדיודות זהות.

מתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

סמנו את התשובה הנכונה:
א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- והזרם דרך הסליל במצב מתמיד שווה ל- .
באיור לשאלה 11.5 נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור: .
מתח שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף 11.1
ב.
נתון: , ; לפי האופיין הזנר מוליך קדמית ב- ונפרץ בכיוון האחורי ב-.
1. שתי הדיודות מחוברות באותו כיוון, והקתודה של כל אחת פונה כלפי מעלה (לכיוון המוצא). כשהמוצא חיובי שתיהן בכיוון אחורי, והענף מתחיל להוליך רק כאשר .
2. נניח שהענף אינו מוליך ונחשב מחלק מתח:
3. , ולכן ההנחה נכונה: הזנרים אינם נפרצים ו-.
תשובה: ב.
סעיף 11.2
ג. מוגבל בין ל-
נתון: לפי האופיין הזנר מוליך קדמית ב- ונפרץ בכיוון האחורי ב-. במעגל האנודה של הזנר מחוברת למוצא והקתודה לאדמה. המוצא פתוח (אין עומס).
1. כאשר הזנר אינו מוליך, לא זורם זרם דרך ואין עליו מפל מתח: .
2. : הזנר בכיוון קדמי ומוליך, ולכן (העודף נופל על ).
3. : הזנר בכיוון אחורי ונפרץ, ולכן .
4. : הזנר אינו מוליך ו- (קו בשיפוע 1).
אופיין זה – קו בשיפוע 1 שנחתך מלמעלה ב- ומלמטה ב- – מתאים לגרף ג.
תשובה: ג.
סעיף 11.3
ב.
נתון: , ; כל דיודה מוליכה עם מפל .
1. נניח ששלוש הדיודות שבמקביל ל- אינן מוליכות. אז הזרם עובר דרך , הדיודה הטורית ו-:
2. , ולכן ההנחה שגויה: שלוש הדיודות מוליכות ומקבעות את המוצא:
3. בדיקה: , , והזרם בדיודות .
תשובה: ב.
סעיף 11.4
ב. ,
נתון: , , .
ההדקים. קבוע הזמן נקבע מההתנגדות שהסליל "רואה", כלומר התנגדות תבנין בין שני ההדקים של הסליל, (למעלה) ו- (למטה). מוציאים את הסליל, מאפסים את מקור הזרם (נתק) ומסרטטים את המעגל החדש:

בחירת השיטה. אין צורך במערכת משוואות: במעגל החדש נשארים שני נגדים, ומחברים אותם לפי הצבעים.
1. מ- עוברים דרך אל הקו העליון השמאלי, ומשם דרך אל קו האדמה, שהוא ההדק . הענף של מקור הזרם פתוח, ולכן אין דרך נוספת, ו- ו- בטור:
,
2. במצב מתמיד הסליל הוא קצר. בסרטוט של המצב המתמיד הקו הימני התאחד עם האדמה, ולכן ו- מחוברים שניהם בין הקו העליון השמאלי לאדמה, במקביל:

זרם המקור מתחלק ביניהם (מחלק זרם):
בדיקה מהפוטנציאלים שבסרטוט: הקו העליון השמאלי נמצא ב- מעל האדמה. שני הנגדים מחוברים בין הקו הזה לאדמה ורואים אותו מתח, ולכן בכל אחד מהם .
תשובה: ב.
סעיף 11.5
ב. (רוויה)
נתון: , , .
1. חוג הבסיס: , ולכן
2. אילו הטרנזיסטור היה בתחום הפעיל: .
3. הזרם המרבי שהקולקטור יכול לקבל (ברוויה):
4. , ולכן הטרנזיסטור ברוויה ו-.
תשובה: ב.