דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2024 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2024 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 7-1: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 8-11: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

שאלות 7-1 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך שבע השאלות.

שאלות 8-11 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מתחי צמתים והספק מקורות במעגל זרם ישר

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת x ובצומת y.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפזר במקורות וקבעו איזה מהם הוא ספק ואיזה צרכן.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vx=3.6 VV_x=3.6\,\text{V}, Vy=16.6 VV_y=16.6\,\text{V}

נתון: I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}, V1=10 VV_1=10\,\text{V}, V2=15 VV_2=15\,\text{V}, R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VxV_x ו-VyV_y ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. יש חמישה קווים כאלה.

•VyV_y הוא הקו העליון השמאלי (בין I1I_1 ל-R1R_1), ו-VwV_w הוא הקו העליון הימני (בין R1R_1 להדק ה-++ של V2V_2).

•הקו האמצעי השמאלי (בין I1I_1, R2R_2 ו-V1V_1) נמצא ב-10 V10\,\text{V}: המקור V1V_1 מחובר בינו לבין האדמה, וההדק ה-++ שלו למעלה. נקרא לו הצומת mm.

•VxV_x הוא הקו של הצומת xx (בין R2R_2, R3R_3 וההדק ה-−- של V2V_2).

•הזרמים: 1 mA1\,\text{mA} דרך R1R_1 מימין לשמאל, IR2I_{R2} דרך R2R_2 משמאל לימין, IR3I_{R3} דרך R3R_3 כלפי מטה.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים בשתי השיטות:

•מתחי צמתים: מתוך חמשת הקווים, האדמה היא הייחוס והצומת mm ידוע (10 V10\,\text{V}). הקווים VwV_w ו-VxV_x מחוברים במקור מתח, ולכן הם צומת-על עם נעלם אחד: Vw=Vx+15V_w=V_x+15. את VyV_y לא צריך לחשב במשוואה, כי אל הקו שלו מחוברים רק מקור הזרם ו-R1R_1, ולכן הזרם ב-R1R_1 ידוע. נשארת משוואה אחת, בצומת xx.

•זרמי חוגים: שני חוגים, אבל זרם החוג העליון נקבע על ידי מקור הזרם. גם כאן נשארת משוואה אחת.

שתי השיטות שקולות כאן. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי השאלה מבקשת את מתחי הצמתים עצמם.

1. מתח הצומת mm. המקור V1V_1 מחובר ישירות בין mm לאדמה, כשהדק ה-++ למעלה, לכן:

Vm=V1=10 VV_m=V_1=10\,\text{V}

2. הזרם בלולאה העליונה. הענף y→I1→my \to I_1 \to m מכיל מקור זרם, ולכן הזרם בו קבוע: 1 mA1\,\text{mA} כלפי מטה. בצומת yy נפגשים רק מקור הזרם ו-R1R_1, ולכן לפי חוק הזרמים של קירכהוף אותו זרם 1 mA1\,\text{mA} זורם דרך R1R_1 מימין לשמאל (מ-ww אל yy), ובהמשך גם דרך V2V_2 מלמטה למעלה (מ-xx אל ww).

3. חוק הזרמים בצומת xx. לפי החיצים שבסרטוט: IR2I_{R2} נכנס אל xx דרך R2R_2, IR3I_{R3} יוצא כלפי מטה דרך R3R_3, ו-1 mA1\,\text{mA} יוצא מ-xx אל הענף של V2V_2. כל זרם נכתב לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על הנגד:

IR2=IR3+I1I_{R2}=I_{R3}+I_1

Vm−VxR2=VxR3+I1\frac{V_m-V_x}{R_2}=\frac{V_x}{R_3}+I_1

10−Vx4=Vx6+1\frac{10-V_x}{4}=\frac{V_x}{6}+1 (זרמים ב-mA, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega)

נכפיל ב-12: 30−3Vx=2Vx+1230-3V_x=2V_x+12, ומכאן 5Vx=185V_x=18:

Vx=3.6 VV_x=3.6\,\text{V}

4. מתח הצומת yy. נעלה מ-xx דרך V2V_2 (מ-−- ל-++, עלייה של 15 V15\,\text{V}) ואז דרך R1R_1 בכיוון הזרם (ירידה של I1R1I_1R_1):

Vw=Vx+V2=3.6+15=18.6 VV_w=V_x+V_2=3.6+15=18.6\,\text{V}

Vy=Vw−I1R1=18.6−1⋅2=16.6 VV_y=V_w-I_1R_1=18.6-1\cdot2=16.6\,\text{V}

5. בדיקה: IR2=10−3.64=1.6 mAI_{R2}=\frac{10-3.6}{4}=1.6\,\text{mA}, IR3=3.66=0.6 mAI_{R3}=\frac{3.6}{6}=0.6\,\text{mA}, ואכן 1.6=0.6+11.6=0.6+1. שני הזרמים חיוביים, כלומר הם זורמים בכיווני החיצים.

תשובה: Vx=3.6 VV_x=3.6\,\text{V}, Vy=16.6 VV_y=16.6\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PV2=15 mWP_{V2}=15\,\text{mW} (ספק), PV1=6 mWP_{V1}=6\,\text{mW} (ספק), PI1=6.6 mWP_{I1}=6.6\,\text{mW} (צרכן)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובזרמים ובמתחים שחושבו שם. מקור הוא ספק כשהזרם יוצא מהדק ה-++ שלו (עובר בתוכו מ-−- ל-++), וצרכן כשהזרם נכנס להדק ה-++.

1. מקור V2V_2. הזרם 1 mA1\,\text{mA} עובר בו מלמטה (−-) למעלה (++), כלומר יוצא מהדק ה-++ – ספק:

PV2=V2⋅I1=15⋅1=15 mWP_{V2}=V_2\cdot I_1=15\cdot1=15\,\text{mW}

2. מקור V1V_1. חוק הזרמים בצומת mm: נכנס 1 mA1\,\text{mA} ממקור הזרם, ויוצא IR2=1.6 mAI_{R2}=1.6\,\text{mA} אל R2R_2. החסר מגיע מ-V1V_1:

IV1=IR2−I1=1.6−1=0.6 mAI_{V1}=I_{R2}-I_1=1.6-1=0.6\,\text{mA}

הזרם יוצא מהדק ה-++ של V1V_1 כלפי מעלה – ספק:

PV1=V1⋅IV1=10⋅0.6=6 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=10\cdot0.6=6\,\text{mW}

3. מקור הזרם I1I_1. המתח עליו (מלמעלה למטה): Vy−Vm=16.6−10=6.6 VV_y-V_m=16.6-10=6.6\,\text{V}. הזרם נכנס אליו בהדק העליון, שהוא בעל הפוטנציאל הגבוה, ויוצא בתחתון – הוא קולט הספק, כלומר צרכן:

PI1=(Vy−Vm)⋅I1=6.6⋅1=6.6 mWP_{I1}=(V_y-V_m)\cdot I_1=6.6\cdot1=6.6\,\text{mW}

4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים:

PR=I12R1+IR22R2+IR32R3=12⋅2+1.62⋅4+0.62⋅6=2+10.24+2.16=14.4 mWP_R=I_1^2R_1+I_{R2}^2R_2+I_{R3}^2R_3=1^2\cdot2+1.6^2\cdot4+0.6^2\cdot6=2+10.24+2.16=14.4\,\text{mW}

הספק נטו מהמקורות: 15+6−6.6=14.4 mW15+6-6.6=14.4\,\text{mW} – מתאים.

תשובה: V2V_2 ספק 15 mW15\,\text{mW}; V1V_1 ספק 6 mW6\,\text{mW}; מקור הזרם I1I_1 צרכן 6.6 mW6.6\,\text{mW}.

שאלה 2 · מעגל תבנין וזרם קצר

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו ושרטטו את מעגל תבנין בין ההדקים a ו- b.

(14 נקודות)
ב.

אם מקצרים את ההדקים a ו-b, מהו הזרם שיזרום דרך הקצר?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Vth=Vab=9 VV_{th}=V_{ab}=9\,\text{V}, Rth=34 kΩR_{th}=34\,\text{k}\Omega

נתון: I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}, V1=8 VV_1=8\,\text{V}, V2=12 VV_2=12\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=120 kΩR_2=120\,\text{k}\Omega, R3=40 kΩR_3=40\,\text{k}\Omega.

מבוקש: Vth=VabV_{th}=V_{ab} ו-RthR_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb. בין ההדקים אין עומס, והם פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו התחתון כולו בפוטנציאל הזה.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל: VaV_a הוא הקו של ההדק aa (יחד עם ההדק העליון של מקור הזרם ושל R1R_1), ו-VbV_b הוא הקו של ההדק bb (יחד עם R3R_3 והקצה השמאלי של R2R_2).

•הקו שבין R1R_1 ל-V1V_1 נמצא ב-8 V8\,\text{V}, והקו שבין R2R_2 ל-V2V_2 נמצא ב-12 V12\,\text{V}, כי ההדק השלילי של כל מקור מחובר לאדמה.

•הזרמים: 1 mA1\,\text{mA} יורד דרך R1R_1, ו-0.075 mA0.075\,\text{mA} יוצא מההדק ה-++ של V2V_2 ועובר דרך R2R_2 מימין לשמאל.

בחירת השיטה. ההדקים aa ו-bb פתוחים, ולכן המעגל מתפרק לשני חלקים שמחוברים רק בקו האדמה. דרך חיבור יחיד לא זורם זרם, ולכן כל חלק הוא חוג אחד, והזרם בו נקבע ישירות: בצד השמאלי על ידי מקור הזרם, ובצד הימני על ידי V2V_2 ושני נגדים בטור. אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים. נחשב את VaV_a מהחלק השמאלי ואת VbV_b מהחלק הימני.

1. הצד השמאלי – VaV_a. מקור הזרם דוחף 1 mA1\,\text{mA} כלפי מעלה אל הקו של aa. ההדק aa פתוח, ולכן כל הזרם יורד דרך R1R_1 (מלמעלה למטה) אל הדק ה-++ של V1V_1:

Va=V1+I1R1=8+1⋅4=12 VV_a=V_1+I_1R_1=8+1\cdot4=12\,\text{V}

2. הצד הימני – VbV_b. ההדק bb פתוח, ולכן R2R_2 ו-R3R_3 בטור על המקור V2V_2 (הזרם זורם מ-V2V_2 דרך R2R_2 מימין לשמאל ואז דרך R3R_3 למטה). הזרם הוא 12160=0.075 mA\frac{12}{160}=0.075\,\text{mA}, ובמחלק מתח:

Vb=V2⋅R3R2+R3=12⋅40120+40=3 VV_b=V_2\cdot\frac{R_3}{R_2+R_3}=12\cdot\frac{40}{120+40}=3\,\text{V}

3. מתח תבנין:

Vth=Va−Vb=12−3=9 VV_{th}=V_a-V_b=12-3=9\,\text{V} (הדק aa חיובי)

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם I1I_1 מוחלף בנתק, ומקורות המתח V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של aa, הקו של bb, וקו האדמה. הקצה התחתון של R1R_1 והקצה הימני של R2R_2 מחוברים עכשיו לקו האדמה, כי המקורות הוחלפו בקצר.

5. מסתכלים מההדקים: בין הקו של aa לקו האדמה מחובר רק R1R_1 (הענף של מקור הזרם פתוח). בין הקו של bb לקו האדמה מחוברים R2R_2 ו-R3R_3, שניהם בין אותם שני קווים, כלומר במקביל. זרם שנכנס ב-aa עובר דרך R1R_1 אל קו האדמה, ומשם דרך R2∥R3R_2\parallel R_3 אל bb, ולכן החלקים בטור:

Rth=R1+R2R3R2+R3=4+120⋅40120+40=4+30=34 kΩR_{th}=R_1+\frac{R_2R_3}{R_2+R_3}=4+\frac{120\cdot40}{120+40}=4+30=34\,\text{k}\Omega

שלב 3: המעגל. מעגל התמורה הוא מקור מתח Vth=9 VV_{th}=9\,\text{V} בטור עם נגד Rth=34 kΩR_{th}=34\,\text{k}\Omega בין ההדקים; הדק ה-++ של המקור לצד aa.

תשובה: Vth=9 VV_{th}=9\,\text{V} (הדק aa חיובי), Rth=34 kΩR_{th}=34\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

Isc≈0.265 mAI_{sc}\approx0.265\,\text{mA} (מ-aa אל bb)

נשתמש במעגל התמורה מסעיף א. בקצר בין aa ל-bb מעגל תבנין נסגר דרך התנגדות אפס, ולכן הזרם הוא מתח תבנין חלקי התנגדות תבנין (זה גם זרם נורטון):

Isc=VthRth=934⋅103=0.265⋅10−3 A=0.265 mAI_{sc}=\frac{V_{th}}{R_{th}}=\frac{9}{34\cdot10^3}=0.265\cdot10^{-3}\,\text{A}=0.265\,\text{mA}

הזרם זורם דרך הקצר מ-aa (הדק הפוטנציאל הגבוה) אל bb.

תשובה: Isc≈0.265 mAI_{sc}\approx0.265\,\text{mA}, מ-aa אל bb.

שאלה 3 · מעגל נורטון בזרם חילופין והעברת הספק מרבי

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו ושרטטו את מעגל נורטון השקול בין ההדקים a ו- b.

(16 נקודות)
ב.

חשבו את ערך העומס שיש לחבר בין ההדקים a ו- b שאליו יועבר הספק מרבי.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

IˉN=1+j2=2.236∠63.43∘ A\bar{I}_N=1+j2=2.236\angle 63.43^\circ\,\text{A}, ZN=1.379+j3.448=3.714∠68.2∘ ΩZ_N=1.379+j3.448=3.714\angle 68.2^\circ\,\Omega

נתון: Vˉ1=10∠0∘ V\bar{V}_1=10\angle 0^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL=2 ΩX_L=2\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, Iˉ1=2∠90∘ A=j2 A\bar{I}_1=2\angle 90^\circ\,\text{A}=j2\,\text{A}.

מבוקש: זרם נורטון IˉN\bar{I}_N (זרם הקצר בין aa ל-bb) ועכבת נורטון ZNZ_N.

ההדקים. ההדק aa נמצא על המוליך העליון וההדק bb על המוליך התחתון (האדמה). מאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר IˉN\bar{I}_N וגם את העכבה השקולה ZNZ_N. כל הרכיבים – הענף V1V_1 עם R1R_1, הסליל, הקבל ומקור הזרם – מחוברים במקביל בין aa ל-bb.

בחירת השיטה. מעגל נורטון דורש את זרם הקצר, ולכן מחברים תיל בין aa ל-bb. אז שני המוליכים נמצאים באותו פוטנציאל, ובמעגל נשאר רק פוטנציאל אחד לא אפס: ההדק העליון של V1V_1. כל זרם נקבע ישירות מחוק אוהם, ואין צורך במערכת משוואות.

שלב 1: זרם נורטון. המעגל כשההדקים מקוצרים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). התיל שבין aa ל-bb מחבר את המוליך העליון לתחתון, ולכן שניהם צבועים באותו צבע, 0 V0\,\text{V}.

•הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-10∠0∘ V10\angle 0^\circ\,\text{V}, כי ההדק השלילי של V1V_1 מחובר לאדמה.

•הסליל והקבל מחוברים בין שני קצוות באותו פוטנציאל, ולכן אין עליהם מתח ואין בהם זרם.

•החץ IˉN\bar{I}_N מסמן את זרם הקצר, מ-aa אל bb.

1. אל הקצר מגיעים שני זרמים:

•מהענף השמאלי: הזרם דרך R1R_1 משמאל לימין, Vˉ1R1=10∠0∘10=1 A\frac{\bar{V}_1}{R_1}=\frac{10\angle 0^\circ}{10}=1\,\text{A} (המתח על הקצר אפס, ולכן כל מתח המקור נופל על R1R_1);

•ממקור הזרם: Iˉ1=j2 A\bar{I}_1=j2\,\text{A}, שנדחף כלפי מעלה אל המוליך העליון.

IˉN=Vˉ1R1+Iˉ1=1+j2 A\bar{I}_N=\frac{\bar{V}_1}{R_1}+\bar{I}_1=1+j2\,\text{A}

בהצגה קוטבית: ∣IˉN∣=12+22=2.236 A|\bar{I}_N|=\sqrt{1^2+2^2}=2.236\,\text{A}, φ=tan⁡−121=63.43∘\varphi=\tan^{-1}\frac{2}{1}=63.43^\circ, כלומר IˉN=2.236∠63.43∘ A\bar{I}_N=2.236\angle 63.43^\circ\,\text{A}.

שלב 2: עכבת נורטון. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: V1V_1 מוחלף בקצר, ו-I1I_1 מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגד, הסליל והקבל:

2. במעגל החדש שני פוטנציאלים בלבד (שני צבעים): המוליך של aa והמוליך של bb. הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו דרך הקצר אל המוליך של bb. לכן כל אחד משלושת הרכיבים, R1R_1, jXLjX_L ו-−jXC-jX_C, מחובר בין אותם שני קווים, כלומר שלושתם במקביל. נחבר אדמיטנסים:

YN=1R1+1jXL+1−jXC=110+1j2+1−j4=0.1−j0.5+j0.25=0.1−j0.25 SY_N=\frac{1}{R_1}+\frac{1}{jX_L}+\frac{1}{-jX_C}=\frac{1}{10}+\frac{1}{j2}+\frac{1}{-j4}=0.1-j0.5+j0.25=0.1-j0.25\,\text{S}

YN=0.2693∠−68.2∘ SY_N=0.2693\angle -68.2^\circ\,\text{S}

ZN=1YN=10.2693∠−68.2∘=3.714∠68.2∘ ΩZ_N=\frac{1}{Y_N}=\frac{1}{0.2693\angle -68.2^\circ}=3.714\angle 68.2^\circ\,\Omega

בהצגה קרטזית: ZN=0.1+j0.250.12+0.252=0.1+j0.250.0725=1.379+j3.448 ΩZ_N=\frac{0.1+j0.25}{0.1^2+0.25^2}=\frac{0.1+j0.25}{0.0725}=1.379+j3.448\,\Omega

שלב 3: המעגל. מקור זרם IˉN=2.236∠63.43∘ A\bar{I}_N=2.236\angle 63.43^\circ\,\text{A} שזרמו מופנה אל הדק aa, במקביל לעכבה ZN=1.379+j3.448 ΩZ_N=1.379+j3.448\,\Omega (נגד 1.379 Ω1.379\,\Omega בטור עם היגב השראותי 3.448 Ω3.448\,\Omega), בין aa ל-bb.

(לבדיקה: מתח ההדקים הפתוחים Vˉab=IˉNZN=2.236∠63.43∘⋅3.714∠68.2∘=8.30∠131.6∘ V\bar{V}_{ab}=\bar{I}_NZ_N=2.236\angle 63.43^\circ\cdot3.714\angle 68.2^\circ=8.30\angle 131.6^\circ\,\text{V}.)

תשובה: IˉN=1+j2=2.236∠63.43∘ A\bar{I}_N=1+j2=2.236\angle 63.43^\circ\,\text{A} במקביל ל-ZN=1.379+j3.448=3.714∠68.2∘ ΩZ_N=1.379+j3.448=3.714\angle 68.2^\circ\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ZL=ZN∗=1.379−j3.448=3.714∠−68.2∘ ΩZ_L=Z_N^*=1.379-j3.448=3.714\angle -68.2^\circ\,\Omega

לפי משפט העברת ההספק המרבי בזרם חילופין, העומס צריך להיות הצמוד המרוכב של עכבת המקור השקול (כאן עכבת נורטון מסעיף א): החלק ההיגבי של העומס מבטל את ההיגב של ZNZ_N, והחלק ההתנגדותי שווה לו.

ZL=ZN∗=(1.379+j3.448)∗=1.379−j3.448 Ω=3.714∠−68.2∘ ΩZ_L=Z_N^*=(1.379+j3.448)^*=1.379-j3.448\,\Omega=3.714\angle -68.2^\circ\,\Omega

כלומר: נגד של 1.379 Ω1.379\,\Omega בטור עם קבל שהיגבו 3.448 Ω3.448\,\Omega.

תשובה: ZL=1.379−j3.448 ΩZ_L=1.379-j3.448\,\Omega.

שאלה 4 · מעגל תבנין בזרם חילופין והעברת הספק מרבי

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל תבנין השקול בין ההדקים a ו - b.

(14 נקודות)
ב.

מהו העומס שיש לחבר בין הדקים a ו-b שאליו יועבר הספק מרבי.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉth=48.51∠104.04∘ V\bar{V}_{th}=48.51\angle 104.04^\circ\,\text{V}, Zth=4.706+j1.176=4.851∠14.04∘ ΩZ_{th}=4.706+j1.176=4.851\angle 14.04^\circ\,\Omega

נתון: VˉS=100∠90∘ V=j100 V\bar{V}_S=100\angle 90^\circ\,\text{V}=j100\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL=8 ΩX_L=8\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega.

מבוקש: Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} ו-ZthZ_{th}.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס להדקים aa ו-bb, שאליהם יחובר העומס. ההדקים פתוחים, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} וגם את העכבה השקולה ZthZ_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•הקו התחתון, של ההדק bb, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו שבין המקור ל-R1R_1 נמצא ב-j100 Vj100\,\text{V}, כי ההדק השלילי של המקור מחובר לקו התחתון.

•Vˉa\bar{V}_a הוא הקו של ההדק aa, יחד עם הקצה הימני של R1R_1 והקצה העליון של הסליל. שני הקווים הקצרים שבין הסליל לקבל ובין הקבל ל-R2R_2 הם נקודות חיבור בטור, ואין צורך לחשב את הפוטנציאל שלהם.

•ההדקים פתוחים, ולכן במעגל חוג אחד: אותו זרם Iˉ\bar{I} עובר דרך R1R_1 ואחר כך יורד דרך הענף הימני.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים, במעגל חוג אחד בלבד. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: Vˉab\bar{V}_{ab} הוא המתח על הענף הימני, ומחלק מתח נותן אותו ישירות.

1. עכבת הענף הימני. XLX_L, XCX_C ו-R2R_2 בטור בין aa ל-bb:

Z2=R2+jXL−jXC=8+j8−j4=8+j4 Ω=8.944∠26.57∘ ΩZ_2=R_2+jX_L-jX_C=8+j8-j4=8+j4\,\Omega=8.944\angle 26.57^\circ\,\Omega

2. מתח תבנין. הזרם Iˉ\bar{I} יוצא מהדק ה-++ של המקור, עובר דרך R1R_1 משמאל לימין ויורד דרך Z2Z_2. המתח בין aa ל-bb הוא המתח על Z2Z_2 – מחלק מתח:

R1+Z2=10+8+j4=18+j4 Ω=18.439∠12.53∘ ΩR_1+Z_2=10+8+j4=18+j4\,\Omega=18.439\angle 12.53^\circ\,\Omega

Vˉth=VˉS⋅Z2R1+Z2=100∠90∘⋅8.944∠26.57∘18.439∠12.53∘=100∠90∘⋅0.4851∠14.04∘=48.51∠104.04∘ V\bar{V}_{th}=\bar{V}_S\cdot\frac{Z_2}{R_1+Z_2}=100\angle 90^\circ\cdot\frac{8.944\angle 26.57^\circ}{18.439\angle 12.53^\circ}=100\angle 90^\circ\cdot0.4851\angle 14.04^\circ=48.51\angle 104.04^\circ\,\text{V}

בהצגה קרטזית: Vˉth=−11.76+j47.06 V\bar{V}_{th}=-11.76+j47.06\,\text{V}.

(הזרם בחוג הוא Iˉ=VˉSR1+Z2≈5.423∠77.47∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_S}{R_1+Z_2}\approx 5.423\angle 77.47^\circ\,\text{A}, ואכן Iˉ⋅Z2≈48.51∠104.04∘ V\bar{I}\cdot Z_2\approx 48.51\angle 104.04^\circ\,\text{V}.)

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי ומסרטטים את המעגל מחדש: VˉS\bar{V}_S מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים, הסליל והקבל:

3. בזכות הקצר, הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו לקו של bb (אותו צבע). לכן R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו של bb, וגם הענף Z2Z_2 מחובר בין אותם שני קווים: הם במקביל.

Zth=R1⋅Z2R1+Z2=10⋅8.944∠26.57∘18.439∠12.53∘=4.851∠14.04∘ ΩZ_{th}=\frac{R_1\cdot Z_2}{R_1+Z_2}=\frac{10\cdot8.944\angle 26.57^\circ}{18.439\angle 12.53^\circ}=4.851\angle 14.04^\circ\,\Omega

Zth=4.851cos⁡14.04∘+j4.851sin⁡14.04∘=4.706+j1.176 ΩZ_{th}=4.851\cos14.04^\circ+j4.851\sin14.04^\circ=4.706+j1.176\,\Omega

4. מעגל תבנין: מקור Vˉth=48.51∠104.04∘ V\bar{V}_{th}=48.51\angle 104.04^\circ\,\text{V} (הדק ++ לצד aa) בטור עם Zth=4.706+j1.176 ΩZ_{th}=4.706+j1.176\,\Omega (נגד 4.706 Ω4.706\,\Omega והיגב השראותי 1.176 Ω1.176\,\Omega).

תשובה: Vˉth=48.51∠104.04∘ V\bar{V}_{th}=48.51\angle 104.04^\circ\,\text{V}, Zth=4.706+j1.176 ΩZ_{th}=4.706+j1.176\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ZL=Zth∗=4.706−j1.176=4.851∠−14.04∘ ΩZ_L=Z_{th}^*=4.706-j1.176=4.851\angle -14.04^\circ\,\Omega

הספק מרבי מועבר לעומס כאשר הוא הצמוד המרוכב של עכבת תבנין: החלק ההיגבי מתבטל והחלק ההתנגדותי שווה ל-RthR_{th}.

ZL=Zth∗=(4.706+j1.176)∗=4.706−j1.176 Ω=4.851∠−14.04∘ ΩZ_L=Z_{th}^*=(4.706+j1.176)^*=4.706-j1.176\,\Omega=4.851\angle -14.04^\circ\,\Omega

כלומר: נגד של 4.706 Ω4.706\,\Omega בטור עם קבל שהיגבו 1.176 Ω1.176\,\Omega.

תשובה: ZL=4.706−j1.176 ΩZ_L=4.706-j1.176\,\Omega.

שאלה 5 · מתח צומת והספק מרוכב של מקורות

באיור לשאלה 5 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת x.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק S של כל מקור. קבעו אם הוא ספק או צרכן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Vˉx=18.12+j37.26=41.43∠64.06∘ V\bar{V}_x=18.12+j37.26=41.43\angle 64.06^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS1=16∠0∘ V\bar{V}_{S1}=16\angle 0^\circ\,\text{V}, VˉS2=40∠45∘ V=28.28+j28.28 V\bar{V}_{S2}=40\angle 45^\circ\,\text{V}=28.28+j28.28\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, XL1=8 ΩX_{L1}=8\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, XC1=4 ΩX_{C1}=4\,\Omega, XL2=4 ΩX_{L2}=4\,\Omega, XC2=1 ΩX_{C2}=1\,\Omega.

מבוקש: Vˉx\bar{V}_x.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ההדק העליון של VS1V_{S1} נמצא ב-16 V16\,\text{V} (הפאזור 16∠0∘16\angle 0^\circ), וההדק העליון של VS2V_{S2} נמצא ב-28.28+j28.28 V28.28+j28.28\,\text{V}, כי ההדק השלילי של שני המקורות מחובר לאדמה.

•Vˉx\bar{V}_x הוא הקו של הצומת xx, שאליו מחוברים שלושת הענפים.

•הקווים הקצרים שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} ובין הרכיבים של הענף האמצעי הם נקודות חיבור בטור, ואין צורך לחשב את הפוטנציאל שלהם.

•הזרמים: Iˉ1\bar{I}_1 מהענף השמאלי אל xx, Iˉ2\bar{I}_2 מהענף הימני אל xx, ו-Iˉ3\bar{I}_3 מ-xx כלפי מטה בענף האמצעי.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים בשתי השיטות:

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים, כלומר שתי משוואות.

•מתחי צמתים: כשהאדמה היא נקודת הייחוס, הפוטנציאלים של ההדקים העליונים של שני המקורות ידועים. נשאר צומת אחד לא ידוע, xx, כלומר משוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. עכבות הענפים:

•ענף שמאלי: Z1=R1+jXL1=2+j8 ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=2+j8\,\Omega

•ענף אמצעי: Z2=R2−jXC1+jXL2=4−j4+j4=4 ΩZ_2=R_2-jX_{C1}+jX_{L2}=4-j4+j4=4\,\Omega (ההיגבים מבטלים זה את זה)

•ענף ימני: Z3=−jXC2=−j1 ΩZ_3=-jX_{C2}=-j1\,\Omega

2. הזרמים לפי חוק אוהם. כל זרם הוא הפרש הפוטנציאלים בקצות הענף, חלקי עכבת הענף:

Iˉ1=VˉS1−VˉxZ1\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{Z_1}, Iˉ2=VˉS2−VˉxZ3\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{Z_3}, Iˉ3=VˉxZ2\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_x}{Z_2}

חוק הזרמים של קירכהוף בצומת xx (הנכנסים שווים ליוצא), Iˉ1+Iˉ2=Iˉ3\bar{I}_1+\bar{I}_2=\bar{I}_3:

VˉS1−VˉxZ1+VˉS2−VˉxZ3=VˉxZ2\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{Z_1}+\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{Z_3}=\frac{\bar{V}_x}{Z_2}

Vˉx(1Z1+1Z2+1Z3)=VˉS1Z1+VˉS2Z3\bar{V}_x\left(\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}\right)=\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_1}+\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_3}

3. האדמיטנסים:

1Z1=2−j822+82=2−j868=0.02941−j0.11765 S\frac{1}{Z_1}=\frac{2-j8}{2^2+8^2}=\frac{2-j8}{68}=0.02941-j0.11765\,\text{S}, 1Z2=0.25 S\frac{1}{Z_2}=0.25\,\text{S}, 1Z3=1−j1=j1 S\frac{1}{Z_3}=\frac{1}{-j1}=j1\,\text{S}

Y=0.02941−j0.11765+0.25+j1=0.27941+j0.88235 S=0.9255∠72.43∘ SY=0.02941-j0.11765+0.25+j1=0.27941+j0.88235\,\text{S}=0.9255\angle 72.43^\circ\,\text{S}

4. אגף ימין:

VˉS1Z1=16⋅(0.02941−j0.11765)=0.4706−j1.8824 A\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_1}=16\cdot(0.02941-j0.11765)=0.4706-j1.8824\,\text{A}

VˉS2Z3=j1⋅(28.28+j28.28)=−28.28+j28.28 A\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_3}=j1\cdot(28.28+j28.28)=-28.28+j28.28\,\text{A}

סכום: −27.81+j26.40 A=38.35∠136.49∘ A-27.81+j26.40\,\text{A}=38.35\angle 136.49^\circ\,\text{A}

5. הפתרון:

Vˉx=38.35∠136.49∘0.9255∠72.43∘=41.43∠64.06∘ V\bar{V}_x=\frac{38.35\angle 136.49^\circ}{0.9255\angle 72.43^\circ}=41.43\angle 64.06^\circ\,\text{V}

בהצגה קרטזית: Vˉx=18.12+j37.26 V\bar{V}_x=18.12+j37.26\,\text{V}.

תשובה: Vˉx=41.43∠64.06∘ V\bar{V}_x=41.43\angle 64.06^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Sˉ1=−71.14+j13.54 VA\bar{S}_{1}=-71.14+j13.54\,\text{VA} (VS1V_{S1} צרכן), Sˉ2=541.3−j33.51 VA\bar{S}_{2}=541.3-j33.51\,\text{VA} (VS2V_{S2} ספק)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים Iˉ1\bar{I}_1 ו-Iˉ2\bar{I}_2 שסומנו שם יוצאים מהדק ה-++ של VS1V_{S1} ושל VS2V_{S2}, ו-Iˉ3\bar{I}_3 יורד בענף האמצעי. ההספק המרוכב שמקור מוסר הוא Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^*, כאשר Iˉ\bar{I} הוא הזרם שיוצא מהדק ה-++ של המקור. אם P=Re{Sˉ}>0P=\text{Re}\{\bar{S}\}>0 המקור ספק; אם P<0P<0 הוא קולט הספק ממשי – צרכן. (ערכי המקורות נלקחים כערכים יעילים.)

1. הזרם של VS1V_{S1} – יוצא מהדק ה-++, עובר דרך Z1Z_1 משמאל לימין אל xx:

Iˉ1=VˉS1−VˉxZ1=16−(18.12+j37.26)2+j8=37.32∠−93.26∘8.246∠75.96∘=4.526∠−169.22∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{Z_1}=\frac{16-(18.12+j37.26)}{2+j8}=\frac{37.32\angle -93.26^\circ}{8.246\angle 75.96^\circ}=4.526\angle -169.22^\circ\,\text{A}

2. ההספק של VS1V_{S1}:

Sˉ1=VˉS1Iˉ1∗=16∠0∘⋅4.526∠169.22∘=72.41∠169.22∘ VA=−71.14+j13.54 VA\bar{S}_1=\bar{V}_{S1}\bar{I}_1^*=16\angle 0^\circ\cdot4.526\angle 169.22^\circ=72.41\angle 169.22^\circ\,\text{VA}=-71.14+j13.54\,\text{VA}

P1=−71.14 W<0P_1=-71.14\,\text{W}<0 – המקור VS1V_{S1} צרכן (קולט 71.14 W71.14\,\text{W}; הזרם נכנס בפועל להדק ה-++ שלו).

3. הזרם של VS2V_{S2} – יוצא מהדק ה-++, עובר דרך XC2X_{C2} מימין לשמאל אל xx:

Iˉ2=VˉS2−VˉxZ3=(28.28+j28.28)−(18.12+j37.26)−j1=10.16−j8.98−j1=8.98+j10.16=13.56∠48.54∘ A\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{Z_3}=\frac{(28.28+j28.28)-(18.12+j37.26)}{-j1}=\frac{10.16-j8.98}{-j1}=8.98+j10.16=13.56\angle 48.54^\circ\,\text{A}

4. ההספק של VS2V_{S2}:

Sˉ2=VˉS2Iˉ2∗=40∠45∘⋅13.56∠−48.54∘=542.35∠−3.54∘ VA=541.3−j33.51 VA\bar{S}_2=\bar{V}_{S2}\bar{I}_2^*=40\angle 45^\circ\cdot13.56\angle -48.54^\circ=542.35\angle -3.54^\circ\,\text{VA}=541.3-j33.51\,\text{VA}

P2=541.3 W>0P_2=541.3\,\text{W}>0 – המקור VS2V_{S2} ספק.

5. בדיקת מאזן. הזרם בענף האמצעי: Iˉ3=VˉxZ2=41.43∠64.06∘4=10.36∠64.06∘ A\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_x}{Z_2}=\frac{41.43\angle 64.06^\circ}{4}=10.36\angle 64.06^\circ\,\text{A}.

הספק ממשי בנגדים: ∣Iˉ1∣2R1+∣Iˉ3∣2R2=4.5262⋅2+10.362⋅4=40.97+429.21=470.17 W|\bar{I}_1|^2R_1+|\bar{I}_3|^2R_2=4.526^2\cdot2+10.36^2\cdot4=40.97+429.21=470.17\,\text{W}, ואכן P1+P2=−71.14+541.31=470.17 WP_1+P_2=-71.14+541.31=470.17\,\text{W}.

הספק היגבי: 4.5262⋅8−13.562⋅1=163.87−183.84=−19.97 VAR4.526^2\cdot8-13.56^2\cdot1=163.87-183.84=-19.97\,\text{VAR} (בענף האמצעי ההיגבים מתבטלים), ואכן 13.54−33.51=−19.97 VAR13.54-33.51=-19.97\,\text{VAR}.

תשובה: Sˉ1=72.41∠169.22∘=−71.14+j13.54 VA\bar{S}_1=72.41\angle 169.22^\circ=-71.14+j13.54\,\text{VA} – VS1V_{S1} צרכן; Sˉ2=542.35∠−3.54∘=541.3−j33.51 VA\bar{S}_2=542.35\angle -3.54^\circ=541.3-j33.51\,\text{VA} – VS2V_{S2} ספק.

שאלה 6 · ערך ממוצע וערך יעיל של אותות

באיור א' לשאלה 6 נתון מעגל המזון מ-2 מקורות מתח v1(t)v_1(t) ו- v2(t)v_2(t) המכיל נגד RR:

צורות מתחים במקורות מוצגות באיור ב' לשאלה 6:

חשבו את הערך הממוצע ואת הערך היעיל של כל אחד מהמקורות.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

v1v_1: Vavg=5 VV_{avg}=5\,\text{V}, Vrms≈6.12 VV_{rms}\approx6.12\,\text{V}; v2v_2: Vavg=1 VV_{avg}=1\,\text{V}, Vrms=2 VV_{rms}=2\,\text{V}

נתון: צורות הגל של שני המקורות (איור ב').

מבוקש: ערך ממוצע Vavg=1T∫0Tv dtV_{avg}=\frac{1}{T}\int_0^T v\,dt וערך יעיל Vrms=1T∫0Tv2 dtV_{rms}=\sqrt{\frac{1}{T}\int_0^T v^2\,dt} לכל מקור.

כל אחד מהאותות הוא רכיב קבוע (DC) ועליו רכיב חילופין סימטרי שממוצעו אפס. במקרה כזה הממוצע שווה לרכיב הקבוע, והערך היעיל מקיים:

Vrms=VDC2+Vac,rms2V_{rms}=\sqrt{V_{DC}^2+V_{ac,rms}^2}

המקור v1(t)v_1(t):

1. מהגרף: סינוס שנע בין 0 V0\,\text{V} ל-10 V10\,\text{V}; שיאים ב-25,125,225 μs25,125,225\,\mu\text{s}..., ולכן T1=100 μsT_1=100\,\mu\text{s} (f1=10 kHzf_1=10\,\text{kHz}).

רכיב קבוע: VDC=10+02=5 VV_{DC}=\frac{10+0}{2}=5\,\text{V}; משרעת החילופין: Vm=10−02=5 VV_m=\frac{10-0}{2}=5\,\text{V}.

v1(t)=5+5sin⁡(2π⋅104t) Vv_1(t)=5+5\sin(2\pi\cdot10^4t)\,\text{V}

2. ערך ממוצע (הממוצע של הסינוס על מחזור שלם הוא אפס):

V1,avg=5 VV_{1,avg}=5\,\text{V}

3. ערך יעיל: ערכו היעיל של רכיב הסינוס הוא Vm2\frac{V_m}{\sqrt2}:

V1,rms=VDC2+(Vm2)2=52+522=37.5=6.124 VV_{1,rms}=\sqrt{V_{DC}^2+\left(\frac{V_m}{\sqrt2}\right)^2}=\sqrt{5^2+\frac{5^2}{2}}=\sqrt{37.5}=6.124\,\text{V}

המקור v2(t)v_2(t):

4. מהגרף: גל משולש שעולה מ-−2 V-2\,\text{V} (ב-375 μs375\,\mu\text{s}, כלומר ב-−125 μs-125\,\mu\text{s} של המחזור הקודם) ל-4 V4\,\text{V} (ב-125 μs125\,\mu\text{s}) ויורד חזרה ל-−2 V-2\,\text{V} ב-375 μs375\,\mu\text{s}. זמן העלייה וזמן הירידה שווים (250 μs250\,\mu\text{s} כל אחד), ולכן המשולש סימטרי, ו-T2=500 μsT_2=500\,\mu\text{s}.

רכיב קבוע: VDC=4+(−2)2=1 VV_{DC}=\frac{4+(-2)}{2}=1\,\text{V}; משרעת החילופין: Vp=4−(−2)2=3 VV_p=\frac{4-(-2)}{2}=3\,\text{V}.

5. ערך ממוצע: גל משולש סימטרי סביב 1 V1\,\text{V}:

V2,avg=1 VV_{2,avg}=1\,\text{V}

6. ערך יעיל: ערכו היעיל של גל משולש בעל משרעת VpV_p הוא Vp3\frac{V_p}{\sqrt3}:

V2,rms=VDC2+(Vp3)2=12+323=4=2 VV_{2,rms}=\sqrt{V_{DC}^2+\left(\frac{V_p}{\sqrt3}\right)^2}=\sqrt{1^2+\frac{3^2}{3}}=\sqrt{4}=2\,\text{V}

(הערך היעיל של משולש: בחצי מחזור vacv_{ac} משתנה לינארית מ-−Vp-V_p ל-VpV_p, ולכן 12Vp∫−VpVpu2 du=Vp23\frac{1}{2V_p}\int_{-V_p}^{V_p}u^2\,du=\frac{V_p^2}{3}.)

תשובה: v1v_1: ממוצע 5 V5\,\text{V}, יעיל 6.12 V6.12\,\text{V}; v2v_2: ממוצע 1 V1\,\text{V}, יעיל 2 V2\,\text{V}.

שאלה 7 · מעגל RL עם מפסק: תופעת מעבר

באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:

נתון כי IL(0)=0 mAI_L(0)=0\,mA.

כאשר זרם דרך הסליל מגיע ל- 1 mA1\,mA המפסק S נסגר.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הסליל vL(t)v_L(t) ואת הזרם דרך הסליל iL(t)i_L(t).

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

0≤t≤76.4 μs0\le t\le76.4\,\mu\text{s}: iL=1.667(1−e−t/83.3μs) mAi_L=1.667(1-e^{-t/83.3\mu s})\,\text{mA}, vL=20e−t/83.3μs Vv_L=20e^{-t/83.3\mu s}\,\text{V}; t≥76.4 μst\ge76.4\,\mu\text{s}: iL=1.429−0.429e−(t−76.4μs)/142.9μs mAi_L=1.429-0.429e^{-(t-76.4\mu s)/142.9\mu s}\,\text{mA}, vL=3e−(t−76.4μs)/142.9μs Vv_L=3e^{-(t-76.4\mu s)/142.9\mu s}\,\text{V}

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, I=1 mAI=1\,\text{mA}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega, R4=10 kΩR_4=10\,\text{k}\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, iL(0)=0i_L(0)=0. המפסק פתוח בהתחלה ונסגר כאשר iL=1 mAi_L=1\,\text{mA}.

מבוקש: vL(t)v_L(t) ו-iL(t)i_L(t) בשני שלבי המעבר.

בחירת השיטה. קבוע הזמן והערך הסופי של הזרם תלויים בהתנגדות שהסליל "רואה" ובמתח שפועל עליו. לכן בכל שלב נחליף את כל המעגל שמחוץ לענף R2R_2–LL במעגל תבנין. אז הענף הוא מעגל RL פשוט: iL(t)=I∞+(I0−I∞)e−t/τi_L(t)=I_\infty+(I_0-I_\infty)e^{-t/\tau} עם τ=LRth+R2\tau=\frac{L}{R_{th}+R_2}. כשהענף מנותק נשאר במעגל צומת אחד שהפוטנציאל שלו לא ידוע (xx), ולכן אין צורך במערכת משוואות.

ההדקים. מנתקים את הענף R2R_2–LL. ההדק העליון נמצא בצומת xx, וההדק התחתון על קו האדמה. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VthV_{th} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

נסמן את iLi_L כזורם מ-xx כלפי מטה דרך R2R_2 והסליל, ואת vLv_L עם ++ בהדק העליון של הסליל.

שלב 1: המפסק פתוח (0≤t≤t10\le t\le t_1)

המעגל כשהענף R2R_2–LL מנותק, עם ההדקים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•קו האדמה הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•VxV_x הוא הקו של הצומת xx. המפסק פתוח, ולכן ב-R4R_4 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח: הקצה העליון שלו באותו פוטנציאל כמו קו האדמה, ולכן הוא באותו צבע.

•מקור הזרם דוחף 1 mA1\,\text{mA} דרך R3R_3 אל xx. ההדקים פתוחים, ולכן כל הזרם עובר דרך R1R_1 מימין לשמאל, ונכנס להדק ה-++ של V1V_1 (החץ).

1. מתח תבנין. נסכם מתחים מהאדמה אל xx: עלייה של V1V_1 במקור, ועלייה של I⋅R1I\cdot R_1 על R1R_1 (הולכים נגד כיוון הזרם):

Vth1=Vx=V1+I⋅R1=10+1⋅10=20 VV_{th1}=V_x=V_1+I\cdot R_1=10+1\cdot10=20\,\text{V}

הקו שבין R3R_3 למקור הזרם נמצא ב-20+1⋅1=21 V20+1\cdot1=21\,\text{V}. R3R_3 בטור עם מקור הזרם, ולכן הוא משנה רק את המתח על מקור הזרם, ולא את הזרם שמגיע אל xx.

התנגדות תבנין בשלב 1. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: V1V_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם מוחלף בנתק. אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו דרך הקצר לקו האדמה. לכן R1R_1 מחובר בין הקו של xx לקו האדמה.

•R3R_3 מחובר בקצה אחד בלבד, כי מקור הזרם הוא נתק, ולכן לא זורם בו זרם. גם R4R_4 מחובר בקצה אחד בלבד, כי המפסק פתוח.

Rth1=R1=10 kΩR_{th1}=R_1=10\,\text{k}\Omega

2. פרמטרי המעבר:

τ1=LRth1+R2=1(10+2)⋅103=83.33 μs\tau_1=\frac{L}{R_{th1}+R_2}=\frac{1}{(10+2)\cdot10^3}=83.33\,\mu\text{s}

I∞1=Vth1Rth1+R2=2012 kΩ=1.667 mAI_{\infty1}=\frac{V_{th1}}{R_{th1}+R_2}=\frac{20}{12\,\text{k}\Omega}=1.667\,\text{mA}

iL(t)=1.667(1−e−t/83.33μs) mAi_L(t)=1.667\left(1-e^{-t/83.33\mu s}\right)\,\text{mA}

vL(t)=LdiLdt=Vth1e−t/τ1=20e−t/83.33μs Vv_L(t)=L\frac{di_L}{dt}=V_{th1}e^{-t/\tau_1}=20e^{-t/83.33\mu s}\,\text{V} (ברגע t=0t=0 אין זרם, ולכן כל Vth1V_{th1} נופל על הסליל)

3. מתי הזרם מגיע ל-1 mA1\,\text{mA}:

1=1.667(1−e−t1/τ1) ⇒ e−t1/τ1=1−11.667=0.41=1.667\left(1-e^{-t_1/\tau_1}\right)\ \Rightarrow\ e^{-t_1/\tau_1}=1-\frac{1}{1.667}=0.4

t1=τ1ln⁡10.4=83.33⋅0.9163=76.36 μst_1=\tau_1\ln\frac{1}{0.4}=83.33\cdot0.9163=76.36\,\mu\text{s}

ברגע זה: vL(t1−)=20⋅0.4=8 Vv_L(t_1^-)=20\cdot0.4=8\,\text{V}.

שלב 2: המפסק סגור (t≥t1t\ge t_1)

4. תבנין חדש מאותם הדקים. המפסק סגור (בסרטוט הוא מוחלף בתיל), ולכן R4R_4 מחובר בין xx לאדמה. נחשב בעזרת נורטון: מקצרים את ההדקים ומחשבים את הזרם בקצר.

•הקצר מחבר את הקו של xx לקו האדמה, ולכן שניהם באותו צבע, 0 V0\,\text{V}. הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נשאר ב-10 V10\,\text{V}, והקו שבין R3R_3 למקור הזרם נמצא ב-0+1⋅1=1 V0+1\cdot1=1\,\text{V}.

•על R4R_4 אין מתח (שני הקצוות שלו ב-0 V0\,\text{V}), ולכן לא זורם בו זרם.

•דרך R1R_1 זורם 10−010=1 mA\frac{10-0}{10}=1\,\text{mA} משמאל לימין, וממקור הזרם מגיע 1 mA1\,\text{mA}. שניהם יורדים דרך הקצר (החץ INI_N):

IN=V1R1+I=1010+1=2 mAI_N=\frac{V_1}{R_1}+I=\frac{10}{10}+1=2\,\text{mA}

ההתנגדות: מאפסים שוב את המקורות הבלתי תלויים (V1V_1 קצר, מקור הזרם נתק), והמפסק סגור:

•R1R_1 מחובר בין הקו של xx לקו האדמה (דרך הקצר שבמקום V1V_1), וגם R4R_4 מחובר בין אותם שני קווים (דרך המפסק הסגור). לכן הם במקביל. R3R_3 שוב מחובר בקצה אחד בלבד.

Rth2=R1∥R4=10⋅1010+10=5 kΩR_{th2}=R_1\parallel R_4=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega, Vth2=IN⋅Rth2=2 mA⋅5 kΩ=10 VV_{th2}=I_N\cdot R_{th2}=2\,\text{mA}\cdot5\,\text{k}\Omega=10\,\text{V}

5. פרמטרי המעבר: הזרם בסליל רציף, ולכן מתחיל מ-1 mA1\,\text{mA}.

τ2=LRth2+R2=1(5+2)⋅103=142.86 μs\tau_2=\frac{L}{R_{th2}+R_2}=\frac{1}{(5+2)\cdot10^3}=142.86\,\mu\text{s}

I∞2=Vth2Rth2+R2=107 kΩ=1.429 mAI_{\infty2}=\frac{V_{th2}}{R_{th2}+R_2}=\frac{10}{7\,\text{k}\Omega}=1.429\,\text{mA}

iL(t)=1.429+(1−1.429)e−(t−t1)/τ2=1.429−0.429e−(t−76.36μs)/142.86μs mAi_L(t)=1.429+(1-1.429)e^{-(t-t_1)/\tau_2}=1.429-0.429e^{-(t-76.36\mu s)/142.86\mu s}\,\text{mA}

6. המתח על הסליל: ברגע הסגירה

vL(t1+)=Vth2−iL(t1)⋅(Rth2+R2)=10−1⋅7=3 Vv_L(t_1^+)=V_{th2}-i_L(t_1)\cdot(R_{th2}+R_2)=10-1\cdot7=3\,\text{V}

vL(t)=3e−(t−76.36μs)/142.86μs Vv_L(t)=3e^{-(t-76.36\mu s)/142.86\mu s}\,\text{V}

המתח על הסליל קופץ ברגע הסגירה מ-8 V8\,\text{V} ל-3 V3\,\text{V} (מתח הסליל יכול לקפוץ, הזרם לא).

7. השרטוטים. הזרם עולה אקספוננציאלית מ-00 ל-1 mA1\,\text{mA} ב-76.4 μs76.4\,\mu\text{s}, ומשם ממשיך לעלות לאט יותר (קבוע זמן גדול יותר) אל 1.429 mA1.429\,\text{mA}; מגיע למצב מתמיד בערך 5τ2≈714 μs5\tau_2\approx714\,\mu\text{s} אחרי הסגירה:

t (µs)i_L (mA)02004006008000.00.20.40.60.81.01.21.41.6(76.4, 1)

המתח יורד מ-20 V20\,\text{V} ל-8 V8\,\text{V}, קופץ ל-3 V3\,\text{V} ברגע הסגירה ודועך לאפס:

t (µs)v_L (V)020040060080005101520(0, 20)(76.4, 8)(76.4, 3)

תשובה: עד t1=76.4 μst_1=76.4\,\mu\text{s}: iL=1.667(1−e−t/83.3μs) mAi_L=1.667(1-e^{-t/83.3\mu s})\,\text{mA}, vL=20e−t/83.3μs Vv_L=20e^{-t/83.3\mu s}\,\text{V}. אחרי סגירת המפסק: iL=1.429−0.429e−(t−t1)/142.9μs mAi_L=1.429-0.429e^{-(t-t_1)/142.9\mu s}\,\text{mA}, vL=3e−(t−t1)/142.9μs Vv_L=3e^{-(t-t_1)/142.9\mu s}\,\text{V}.

שאלה 8 · מיישר גשר: ערכי מוצא, תקלה וקבל סינון

באיור א' לשאלה 8 נתון מעגל הקטימה הבא:

המפסק פתוח

א.

חשבו את המתח Vi(t)V_i(t). ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.

מהו תדר של אות המבוא?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא VoVo.

(6 נקודות)

המפסק סגור

ג.

דיודה D3D_3 נשרפה והיא נתק. שרטטו את מתח המבוא ומתח המוצא במקרה זה.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את הגליות ΔVO\Delta V_O ואת מתח המוצא המינימלי.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, Vi,max=10 VV_{i,max}=10\,\text{V}, f≈50 Hzf\approx50\,\text{Hz}

נתון: vs(t)=100sin⁡(314t) Vv_s(t)=100\sin(314t)\,\text{V}, יחס השנאי 10:110:1 (מוריד מתח).

מבוקש: vi(t)v_i(t), ערכו המרבי ותדר האות.

1. המתח בשניוני. השנאי מחלק את המתח ביחס הכריכות:

Vi,max=Vs,maxn=10010=10 VV_{i,max}=\frac{V_{s,max}}{n}=\frac{100}{10}=10\,\text{V}

vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}

2. התדר. מהביטוי ω=314 rads\omega=314\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}:

f=ω2π=3142π=49.97≈50 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{314}{2\pi}=49.97\approx50\,\text{Hz} (זמן מחזור T=20 msT=20\,\text{ms})

תשובה: vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, Vi,max=10 VV_{i,max}=10\,\text{V}, f≈50 Hzf\approx50\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, Vo,avg≈5.09 VV_{o,avg}\approx5.09\,\text{V}, Vo,rms≈5.66 VV_{o,rms}\approx5.66\,\text{V}

נתון: Vi,max=10 VV_{i,max}=10\,\text{V} (סעיף א), דיודות עם מתח הולכה Vγ=1 VV_\gamma=1\,\text{V} (לפי האופיין: אינן מוליכות עד 1 V1\,\text{V}, ואז המתח עליהן נשאר 1 V1\,\text{V}), RL=75 ΩR_L=75\,\Omega, המפסק פתוח (אין קבל).

מבוקש: Vo,maxV_{o,max}, Vo,avgV_{o,avg}, Vo,rmsV_{o,rms}.

1. אילו דיודות מוליכות. בחצי המחזור החיובי (הדק ה-++ של viv_i למעלה) הזרם עובר דרך D1D_1 אל המוצא, דרך RLR_L כלפי מטה, וחוזר דרך D2D_2 להדק התחתון של השניוני. בחצי המחזור השלילי מוליכות D3D_3 ו-D4D_4, והזרם דרך RLR_L שוב כלפי מטה. זה מיישר גל מלא, ובכל רגע מוליכות שתי דיודות בטור.

2. ערך מרבי:

Vo,max=Vi,max−2Vγ=10−2⋅1=8 VV_{o,max}=V_{i,max}-2V_\gamma=10-2\cdot1=8\,\text{V}

3. ערך ממוצע. המוצא הוא חצאי סינוס בשיא 8 V8\,\text{V} בכל חצי מחזור (תדר המוצא 100 Hz100\,\text{Hz}):

Vo,avg=2Vo,maxπ=2⋅8π=5.09 VV_{o,avg}=\frac{2V_{o,max}}{\pi}=\frac{2\cdot8}{\pi}=5.09\,\text{V}

4. ערך יעיל. ליישור גל מלא הערך היעיל זהה לזה של סינוס שלם:

Vo,rms=Vo,max2=82=5.66 VV_{o,rms}=\frac{V_{o,max}}{\sqrt2}=\frac{8}{\sqrt2}=5.66\,\text{V}

הערה: אלה הנוסחאות המקובלות, שמניחות שהמוצא הוא חצאי סינוס שלמים בשיא 8 V8\,\text{V}. למעשה הדיודות מתחילות להוליך רק כאשר ∣vi∣>2 V|v_i|>2\,\text{V} (בזווית sin⁡−10.2=11.5∘\sin^{-1}0.2=11.5^\circ), והמוצא הוא ∣vi∣−2|v_i|-2; חישוב מדויק לפי צורה זו נותן Vo,avg≈4.49 VV_{o,avg}\approx4.49\,\text{V} ו-Vo,rms≈5.33 VV_{o,rms}\approx5.33\,\text{V}.

תשובה: Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, Vo,avg≈5.09 VV_{o,avg}\approx5.09\,\text{V}, Vo,rms≈5.66 VV_{o,rms}\approx5.66\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

מיישר חצי גל עם קבל: VoV_o נטען לשיא 8 V8\,\text{V} בכל חצי מחזור חיובי ופורק דרך RLR_L לאורך שאר המחזור

נתון: D3D_3 בנתק, המפסק סגור – הקבל C=560 μFC=560\,\mu\text{F} במקביל ל-RLR_L.

מבוקש: שרטוט vi(t)v_i(t) ו-vo(t)v_o(t).

1. מה משתנה. בחצי המחזור השלילי המסלול היחיד להוליך זרם אל המוצא עובר דרך D3D_3 ו-D4D_4; כש-D3D_3 בנתק, המסלול נקטע. בחצי המחזור החיובי D1D_1 ו-D2D_2 ממשיכות להוליך כרגיל. לכן המעגל הפך למיישר חצי גל (עם שתי דיודות בטור), ותדר הגליות הוא f=50 Hzf=50\,\text{Hz} (T=20 msT=20\,\text{ms}).

2. מתח המבוא: vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V} – סינוס בשיא 10 V10\,\text{V} ומחזור 20 ms20\,\text{ms}.

3. מתח המוצא:

•בעליית החצי החיובי, כאשר vi−2>vov_i-2>v_o, הדיודות מוליכות והקבל נטען לפי vo=vi−2v_o=v_i-2 עד השיא Vo,max=10−2=8 VV_{o,max}=10-2=8\,\text{V} (ב-t=5 mst=5\,\text{ms}).

•אחרי השיא viv_i יורד מהר יותר ממה שהקבל נפרק, הדיודות נחסמות, והקבל נפרק דרך RLR_L בקבוע זמן τ=RLC=75⋅560⋅10−6=42 ms\tau=R_LC=75\cdot560\cdot10^{-6}=42\,\text{ms}. הפריקה נמשכת כל החצי השלילי (אין הולכה) עד שבמחזור הבא vi−2v_i-2 שוב עולה מעל vov_o.

•התוצאה: מתח מוצא חיובי תמיד, עם שיא 8 V8\,\text{V} פעם ב-20 ms20\,\text{ms} וירידה כמעט לינארית ביניהם (ערכי הגליות בסעיף ד).

בשרטוט: viv_i בקו מקווקו ו-vov_o בקו רציף (הפריקה מקורבת לקו ישר):

t (ms)V01020304050-10101088

תשובה: viv_i – סינוס 10 V10\,\text{V}, 50 Hz50\,\text{Hz}; vov_o – מיישר חצי גל עם קבל: נטען ל-8 V8\,\text{V} בשיא החצי החיובי ופורק לאורך שאר המחזור.

סעיף ד

תשובה:

Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, ΔVo≈3.81 V\Delta V_o\approx3.81\,\text{V}, Vo,min≈4.19 VV_{o,min}\approx4.19\,\text{V}

נתון: המצב של סעיף ג – מיישר חצי גל (D3D_3 בנתק) עם קבל C=560 μFC=560\,\mu\text{F} ועומס RL=75 ΩR_L=75\,\Omega, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: Vo,maxV_{o,max}, ΔVo\Delta V_o, Vo,minV_{o,min}.

1. מתח מוצא מרבי. בשיא הקבל נטען דרך שתי דיודות מוליכות:

Vo,max=Vi,max−2Vγ=10−2=8 VV_{o,max}=V_{i,max}-2V_\gamma=10-2=8\,\text{V}

2. גליות. במיישר חצי גל הקבל נפרק במשך כמעט מחזור שלם T=1fT=\frac{1}{f} בזרם של בערך Vo,maxRL\frac{V_{o,max}}{R_L}, ולכן:

ΔVo=Vo,maxf⋅RL⋅C=850⋅75⋅560⋅10−6=82.1=3.81 V\Delta V_o=\frac{V_{o,max}}{f\cdot R_L\cdot C}=\frac{8}{50\cdot75\cdot560\cdot10^{-6}}=\frac{8}{2.1}=3.81\,\text{V}

3. מתח מוצא מזערי:

Vo,min=Vo,max−ΔVo=8−3.81=4.19 VV_{o,min}=V_{o,max}-\Delta V_o=8-3.81=4.19\,\text{V}

הערה: הגליות כאן גדולה (קבוע הזמן RLC=42 msR_LC=42\,\text{ms} רק כפול מהמחזור), ולכן הנוסחה המקורבת נותנת ערך גבוה מעט מהמציאות.

תשובה: Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, ΔVo≈3.81 V\Delta V_o\approx3.81\,\text{V}, Vo,min≈4.19 VV_{o,min}\approx4.19\,\text{V}.

שאלה 9 · מיתוג ממסר בטרנזיסטור MOSFET ודיודת חופש

באיור לשאלה 9 נתון המעגל הבא ואות מבוא למעגל:

נתוני הטרנזיסטור: VT=2.5VV_T=2.5V, K=200[mAV2]K=200\left[\frac{mA}{V^2}\right].

זרם התפיסה של הממסר הוא 100 mA100\,mA וזרם שחרור 75 mA75\,mA.

א.

חשבו את ערכם של VDSV_{DS} ו- IDI_D ב- t=0+t=0^+. הזניחו את VDSV_{DS}.

(4 נקודות)
ב.

חשבו כמה זמן הממסר פתוח.

(10 נקודות)
ג.

שרטטו את זרם הסליל כפונקציה של הזמן עד להגיעו למצב מתמיד.

לציין ערכים בנקודות השבירה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

ID(0+)=0I_D(0^+)=0, VDS(0+)=24 VV_{DS}(0^+)=24\,\text{V} (זרם הסליל 120 mA120\,\text{mA} עובר לדיודה)

נתון: VDD=24 VV_{DD}=24\,\text{V}, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} עם r=200 Ωr=200\,\Omega, דיודה אידיאלית במקביל לסליל, VT=2.5 VV_T=2.5\,\text{V}, K=200 mAV2K=200\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}. אות המבוא 5 V5\,\text{V} לפני t=0t=0, 0 V0\,\text{V} בין 00 ל-10 ms10\,\text{ms}, ושוב 5 V5\,\text{V} אחר כך.

מבוקש: IDI_D ו-VDSV_{DS} מיד אחרי t=0t=0.

1. לפני t=0t=0. VGS=5 V>VTV_{GS}=5\,\text{V}>V_T – הטרנזיסטור מוליך, והמעגל נמצא במצב מתמיד: הסליל קצר, הזרם יורד מ-VDDV_{DD} דרך הסליל ו-rr אל הדרך. לפי ההנחיה מזניחים את VDSV_{DS}:

IL(0−)=VDDr=24200=0.12 A=120 mAI_L(0^-)=\frac{V_{DD}}{r}=\frac{24}{200}=0.12\,\text{A}=120\,\text{mA}

(בדיקה: זרם הרוויה האפשרי K(VGS−VT)2=200⋅(5−2.5)2=1250 mA≫120 mAK(V_{GS}-V_T)^2=200\cdot(5-2.5)^2=1250\,\text{mA}\gg120\,\text{mA}, ולכן הטרנזיסטור באזור הלינארי ו-VDSV_{DS} קטן – כ-0.12 V0.12\,\text{V} – וההזנחה מוצדקת.)

120 mA>100 mA120\,\text{mA}>100\,\text{mA} – הממסר תפוס (המגע סגור).

2. ב-t=0+t=0^+. VGS=0<VTV_{GS}=0<V_T – הטרנזיסטור בקטעון:

ID(0+)=0I_D(0^+)=0

זרם הסליל אינו יכול להשתנות בבת אחת, ולכן 120 mA120\,\text{mA} ממשיכים לזרום דרך הסליל כלפי מטה, ועוברים דרך הדיודה (מהאנודה בדרך אל הקתודה ב-VDDV_{DD}) בחזרה לראש הסליל. הדיודה אידיאלית ומוליכה, ולכן המתח עליה אפס והדרך נמצא במתח VDDV_{DD}:

VDS(0+)=VDD+VD=24+0=24 VV_{DS}(0^+)=V_{DD}+V_D=24+0=24\,\text{V}

תשובה: ID(0+)=0I_D(0^+)=0, VDS(0+)=24 VV_{DS}(0^+)=24\,\text{V} (זרם הסליל 120 mA120\,\text{mA} זורם דרך הדיודה).

סעיף ב

תשובה:

מ-2.35 ms2.35\,\text{ms} עד 18.23 ms18.23\,\text{ms}, כלומר כ-15.88 ms15.88\,\text{ms}

נתון: IL(0)=120 mAI_L(0)=120\,\text{mA} (סעיף א), זרם תפיסה 100 mA100\,\text{mA}, זרם שחרור 75 mA75\,\text{mA}.

מבוקש: משך הזמן שבו המגע של הממסר פתוח. נמצא מתי הזרם יורד אל מתחת ל-75 mA75\,\text{mA} (שחרור) ומתי הוא חוזר ועולה ל-100 mA100\,\text{mA} (תפיסה).

1. קבוע הזמן. בשני השלבים הסליל רואה רק את rr (הדיודה האידיאלית או הטרנזיסטור המוליך הם קצר):

τ=Lr=1200=5 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{200}=5\,\text{ms}

2. 0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms} – פריקה דרך הדיודה. אין מקור בלולאה, והזרם דועך לאפס:

iL(t)=120e−t/5 ms mAi_L(t)=120e^{-t/5\,\text{ms}}\,\text{mA}

הממסר משתחרר (נפתח) כאשר iL=75 mAi_L=75\,\text{mA}:

t1=τln⁡12075=5ln⁡1.6=5⋅0.47=2.35 mst_1=\tau\ln\frac{120}{75}=5\ln1.6=5\cdot0.47=2.35\,\text{ms}

בסוף השלב:

iL(10 ms)=120e−10/5=120⋅0.1353=16.24 mAi_L(10\,\text{ms})=120e^{-10/5}=120\cdot0.1353=16.24\,\text{mA}

(הממסר אינו נתפס מחדש בשלב זה, כי הזרם רק יורד.)

3. t≥10 mst\ge10\,\text{ms} – הטרנזיסטור מוליך שוב. הזרם עולה מ-16.24 mA16.24\,\text{mA} לעבר VDDr=120 mA\frac{V_{DD}}{r}=120\,\text{mA}:

iL(t)=120−(120−16.24)e−(t−10 ms)/5 ms=120−103.76e−(t−10 ms)/5 ms mAi_L(t)=120-(120-16.24)e^{-(t-10\,\text{ms})/5\,\text{ms}}=120-103.76e^{-(t-10\,\text{ms})/5\,\text{ms}}\,\text{mA}

הממסר נתפס (נסגר) כאשר iL=100 mAi_L=100\,\text{mA}:

120−103.76e−Δt/5=100 ⇒ e−Δt/5=20103.76120-103.76e^{-\Delta t/5}=100\ \Rightarrow\ e^{-\Delta t/5}=\frac{20}{103.76}

Δt=5ln⁡103.7620=5⋅1.646=8.23 ms\Delta t=5\ln\frac{103.76}{20}=5\cdot1.646=8.23\,\text{ms}

t2=10+8.23=18.23 mst_2=10+8.23=18.23\,\text{ms}

4. משך הזמן שהממסר פתוח:

topen=t2−t1=18.23−2.35=15.88 mst_{open}=t_2-t_1=18.23-2.35=15.88\,\text{ms}

תשובה: הממסר פתוח מ-t≈2.35 mst\approx2.35\,\text{ms} עד t≈18.23 mst\approx18.23\,\text{ms}, כלומר כ-15.88 ms15.88\,\text{ms}.

סעיף ג

תשובה:

120 mA120\,\text{mA} עד t=0t=0; דעיכה ל-16.24 mA16.24\,\text{mA} ב-10 ms10\,\text{ms} (עובר 75 mA75\,\text{mA} ב-2.35 ms2.35\,\text{ms}); עלייה חזרה ל-120 mA120\,\text{mA} (עובר 100 mA100\,\text{mA} ב-18.23 ms18.23\,\text{ms}, מצב מתמיד כ-35 ms35\,\text{ms})

נשתמש בביטויים מסעיף ב.

1. t<0t<0: זרם קבוע 120 mA120\,\text{mA}.

2. 0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms}: דעיכה אקספוננציאלית iL=120e−t/5 ms mAi_L=120e^{-t/5\,\text{ms}}\,\text{mA}; עוברת את 75 mA75\,\text{mA} ב-2.35 ms2.35\,\text{ms} (שחרור הממסר) ומגיעה ל-16.24 mA16.24\,\text{mA} ב-t=10 mst=10\,\text{ms} – נקודת השבירה.

3. t≥10 mst\ge10\,\text{ms}: עלייה אקספוננציאלית iL=120−103.76e−(t−10 ms)/5 ms mAi_L=120-103.76e^{-(t-10\,\text{ms})/5\,\text{ms}}\,\text{mA}; עוברת את 100 mA100\,\text{mA} ב-18.23 ms18.23\,\text{ms} (תפיסת הממסר) ומתקרבת ל-120 mA120\,\text{mA}. אחרי כ-5τ=25 ms5\tau=25\,\text{ms}, כלומר בערך ב-t=35 mst=35\,\text{ms}, הזרם במצב מתמיד.

הקווים המקווקווים מסמנים את זרם התפיסה (100 mA100\,\text{mA}) ואת זרם השחרור (75 mA75\,\text{mA}):

t (ms)i_L (mA)10203040020406080100120(0, 120)(2.35, 75)(10, 16.24)(18.23, 100)

תשובה: 120 mA120\,\text{mA} עד t=0t=0; דעיכה ל-16.24 mA16.24\,\text{mA} ב-t=10 mst=10\,\text{ms}; עלייה חזרה ל-120 mA120\,\text{mA} (מצב מתמיד כ-35 ms35\,\text{ms}).

שאלה 10 · הפעלת נוריות LED באמצעות טרנזיסטור MOSFET

באיור א' לשאלה 10 נתון המעגל הבא ואופיין דיודת LED (הדיודות זהות לחלוטין):

נתוני הטרנזיסטור: VT=2VV_T=2V, K=100[mAV2]K=100\left[\frac{mA}{V^2}\right].

מתחי מבוא: Vi(′0′)=0V, Vi(′1′)=4VV_i('0')=0V,\ V_i('1')=4V

א.

חשבו את ערכו של הנגד RR המבטיח ID=15mAI_D=15mA. הניחו VDD≫VDSonV_{DD}\gg V_{DS_{on}}.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא בהנחה ש- ILED=15mAI_{LED}=15mA.

(6 נקודות)
ג.

בטעות חברו את הדיודות ישירות ללא נגד כמתואר באיור ב' לשאלה 10:

חשבו את הזרם דרך הדיודות ואת מתח VDSV_{DS}.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

R≈216.7 ΩR\approx216.7\,\Omega

נתון: VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V}, שתי נוריות LED זהות במקביל, ואופיין: הנורית אינה מוליכה עד 2 V2\,\text{V}, ומשם הזרם עולה לינארית – 10 mA10\,\text{mA} ב-3 V3\,\text{V}.

מבוקש: RR כך ש-ID=15 mAI_D=15\,\text{mA} כשהטרנזיסטור מוליך (Vi=4 VV_i=4\,\text{V}), כאשר VDS≈0V_{DS}\approx0.

1. משוואת האופיין. שיפוע הקו: 10 mA3−2 V=10 mAV\frac{10\,\text{mA}}{3-2\,\text{V}}=10\,\frac{\text{mA}}{\text{V}} (התנגדות דינמית 100 Ω100\,\Omega):

ILED=10⋅(VLED−2) mAI_{LED}=10\cdot(V_{LED}-2)\,\text{mA} עבור VLED≥2 VV_{LED}\ge2\,\text{V}

2. הזרם בכל נורית. הנוריות זהות ובמקביל, ולכן הזרם מתחלק שווה:

ILED=ID2=152=7.5 mAI_{LED}=\frac{I_D}{2}=\frac{15}{2}=7.5\,\text{mA}

VLED=2+7.510=2.75 VV_{LED}=2+\frac{7.5}{10}=2.75\,\text{V}

3. חוק המתחים בלולאה VDD→R→V_{DD}\to R\to נוריות →\to טרנזיסטור →\to אדמה (הזרם IDI_D זורם מלמעלה למטה):

VDD=IDR+VLED+VDSV_{DD}=I_DR+V_{LED}+V_{DS}, ועם VDS≈0V_{DS}\approx0:

R=VDD−VLEDID=6−2.7515⋅10−3=216.7 ΩR=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{I_D}=\frac{6-2.75}{15\cdot10^{-3}}=216.7\,\Omega

תשובה: R≈216.7 ΩR\approx216.7\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

Vo=VDS≈0.038 VV_o=V_{DS}\approx0.038\,\text{V}

נתון: הזרם דרך הנוריות (יחד) 15 mA15\,\text{mA}, כלומר ID=15 mAI_D=15\,\text{mA} כמו בסעיף א, VGS=Vi(′1′)=4 VV_{GS}=V_i('1')=4\,\text{V}.

מבוקש: מתח המוצא – המתח בדרך של הטרנזיסטור, Vo=VDSV_o=V_{DS}, הפעם בלי להזניח אותו.

1. אזור העבודה. VGS−VT=4−2=2 VV_{GS}-V_T=4-2=2\,\text{V}. זרם הרוויה היה K(VGS−VT)2=100⋅22=400 mAK(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot2^2=400\,\text{mA}, הרבה יותר מ-15 mA15\,\text{mA}; לכן הטרנזיסטור באזור הלינארי (אוהמי).

2. משוואת האזור הלינארי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]

15=100[2⋅2⋅VDS−VDS2]15=100\left[2\cdot2\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]

VDS2−4VDS+0.15=0V_{DS}^2-4V_{DS}+0.15=0

VDS=4±16−0.62=4±3.9242V_{DS}=\frac{4\pm\sqrt{16-0.6}}{2}=\frac{4\pm3.924}{2}

הפתרונות: 0.038 V0.038\,\text{V} או 3.96 V3.96\,\text{V}. באזור הלינארי VDS<VGS−VT=2 VV_{DS}<V_{GS}-V_T=2\,\text{V}, ולכן:

VDS=0.038 VV_{DS}=0.038\,\text{V}

3. המתח הקטן מאשר את ההנחה VDD≫VDSonV_{DD}\gg V_{DS_{on}} בסעיף א.

תשובה: Vo=VDS≈0.038 VV_o=V_{DS}\approx0.038\,\text{V} (כ-38 mV38\,\text{mV}).

סעיף ג

תשובה:

ID=76 mAI_D=76\,\text{mA} (38 mA38\,\text{mA} בכל נורית), VDS=0.2 VV_{DS}=0.2\,\text{V}

נתון: הנוריות מחוברות ישירות בין VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V} לדרך, VGS=4 VV_{GS}=4\,\text{V}.

מבוקש: הזרם בנוריות ו-VDSV_{DS}. יש שני נעלמים (VDSV_{DS} ו-IDI_D) ושתי משוואות: חוק המתחים עם אופיין הנוריות, ומשוואת הטרנזיסטור.

1. בדיקת רוויה. אילו היה הטרנזיסטור ברוויה: ID=K(VGS−VT)2=100⋅22=400 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot2^2=400\,\text{mA}, כלומר 200 mA200\,\text{mA} בכל נורית, ואז VLED=2+20010=22 V>6 VV_{LED}=2+\frac{200}{10}=22\,\text{V}>6\,\text{V} – בלתי אפשרי. לכן הטרנזיסטור באזור הלינארי.

2. משוואת הנוריות. חוק המתחים: VLED=VDD−VDS=6−VDSV_{LED}=V_{DD}-V_{DS}=6-V_{DS}. הזרם הכולל בשתי הנוריות:

ID=2⋅10⋅(VLED−2)=20⋅(4−VDS) mAI_D=2\cdot10\cdot(V_{LED}-2)=20\cdot(4-V_{DS})\,\text{mA}

3. משוואת הטרנזיסטור:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]=100[4VDS−VDS2] mAI_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]=100\left[4V_{DS}-V_{DS}^2\right]\,\text{mA}

4. השוואה:

20(4−VDS)=100(4VDS−VDS2)20(4-V_{DS})=100(4V_{DS}-V_{DS}^2)

100VDS2−420VDS+80=0 ⇒ VDS2−4.2VDS+0.8=0100V_{DS}^2-420V_{DS}+80=0\ \Rightarrow\ V_{DS}^2-4.2V_{DS}+0.8=0

VDS=4.2±4.22−3.22=4.2±3.82V_{DS}=\frac{4.2\pm\sqrt{4.2^2-3.2}}{2}=\frac{4.2\pm3.8}{2}

הפתרונות: 0.2 V0.2\,\text{V} או 4 V4\,\text{V}. רק VDS=0.2 V<2 VV_{DS}=0.2\,\text{V}<2\,\text{V} מתאים לאזור הלינארי.

5. הזרמים:

ID=20⋅(4−0.2)=76 mAI_D=20\cdot(4-0.2)=76\,\text{mA} (בדיקה: 100⋅(4⋅0.2−0.22)=100⋅0.76=76 mA100\cdot(4\cdot0.2-0.2^2)=100\cdot0.76=76\,\text{mA})

בכל נורית: 762=38 mA\frac{76}{2}=38\,\text{mA}, והמתח עליה VLED=6−0.2=5.8 VV_{LED}=6-0.2=5.8\,\text{V}.

זרם של 38 mA38\,\text{mA} בכל נורית גבוה בהרבה מהזרם הרגיל (כ-7.5 mA7.5\,\text{mA} בסעיף א), ולכן הנוריות עלולות להישרף – זו הסיבה לנגד RR.

תשובה: ID=76 mAI_D=76\,\text{mA} (38 mA38\,\text{mA} בכל נורית), VDS=0.2 VV_{DS}=0.2\,\text{V}.

שאלה 11 · שאלות אמריקאיות: מחלקי מתח, זנר וטרנזיסטור

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות)

באיור לשאלה 11.1 נתון המעגל הבא:

11.1.

מתח המוצא VoV_o שווה ל:

א. −1V-1V

ב. +1V+1V

ג. 2V2V

ד. −2V-2V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.2 נתונים המעגל הבא ואופיין דיודת זנר שבמעגל:

11.2.

מתח המוצא שווה ל:

א. −4V-4V

ב. 0.7V0.7V

ג. 4V4V

ד. −0.7V-0.7V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.3 נתון המעגל הבא:

11.3.

אם ידוע ש - Vo=1VV_o=1V, מצב הפוטנציומטר α\alpha שווה ל:

א. 0.125

ב. 0.25

ג. 0.75

ד. 0.5

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

11.4.

המתח בצומת x שווה ל:

א. 10V10V

ב. −5V-5V

ג. 0V0V

ד. −7.5V-7.5V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.5 נתון המעגל הבא:

11.5.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V, VCEsat=0.2V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V,\ V_{CEsat}=0.2V.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 0.2V0.2V

ג. 6V6V

ד. 0.7V0.7V

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

א – Vo=−1 VV_o=-1\,\text{V}

VoV_o הוא המתח בין הצומת האמצעי השמאלי (++) לצומת האמצעי הימני (−-). כל צד הוא מחלק מתח על המקור V=12 VV=12\,\text{V} (ההדקים פתוחים, אין זרם ביניהם).

1. הצד השמאלי (המתח על R2R_2):

VL=V⋅R2R1+R2=12⋅84+8=8 VV_L=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=12\cdot\frac{8}{4+8}=8\,\text{V}

2. הצד הימני (המתח על R4R_4):

VR=V⋅R4R3+R4=12⋅93+9=9 VV_R=V\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=12\cdot\frac{9}{3+9}=9\,\text{V}

3. Vo=VL−VR=8−9=−1 VV_o=V_L-V_R=8-9=-1\,\text{V}

תשובה: א.

סעיף 11.2

תשובה:

ג – Vo=4 VV_o=4\,\text{V}

1. כיוון הדיודה. הקתודה של הזנר מחוברת לצומת המוצא והאנודה לאדמה. מתח מוצא חיובי מטה אותה אחורה, ולכן היא מוליכה רק כשהמתח עליה מגיע למתח הפריצה 4 V4\,\text{V}.

2. נבדוק בלי הזנר (מניחים שאינה מוליכה): R1R_1 ו-R2R_2 מחלק מתח:

Vo=V⋅R2R1+R2=10⋅11+1=5 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}

5 V>4 V5\,\text{V}>4\,\text{V} – ההנחה שגויה, הזנר בפריצה.

3. עם הזנר בפריצה: Vo=4 VV_o=4\,\text{V}.

בדיקה: IR1=10−41=6 mAI_{R1}=\frac{10-4}{1}=6\,\text{mA}, IR2=41=4 mAI_{R2}=\frac{4}{1}=4\,\text{mA}, ובזנר 6−4=2 mA>06-4=2\,\text{mA}>0 בכיוון הפריצה – תקין.

תשובה: ג.

סעיף 11.3

תשובה:

א – α=0.125\alpha=0.125

המוצא פתוח, ולכן R1R_1 והפוטנציומטר כולו בטור, ו-VoV_o הוא המתח על החלק התחתון αRP\alpha R_P – מחלק מתח:

Vo=V⋅αRPR1+RP=12⋅50α25+50=8α VV_o=V\cdot\frac{\alpha R_P}{R_1+R_P}=12\cdot\frac{50\alpha}{25+50}=8\alpha\,\text{V}

נציב Vo=1 VV_o=1\,\text{V}:

8α=1 ⇒ α=0.1258\alpha=1\ \Rightarrow\ \alpha=0.125

תשובה: א.

סעיף 11.4

תשובה:

ג – Vx=0 VV_x=0\,\text{V}

הדקי ה-++ של המקורות נמצאים במתחים V1=−10 VV_1=-10\,\text{V} ו-V2=20 VV_2=20\,\text{V} ביחס לאדמה. נסמן את הזרם II זורם מ-V2V_2 דרך R2R_2 ו-R1R_1 מימין לשמאל:

I=V2−V1R1+R2=20−(−10)10+20=1 mAI=\frac{V_2-V_1}{R_1+R_2}=\frac{20-(-10)}{10+20}=1\,\text{mA}

המתח בצומת xx: מתחילים מ-V1V_1 ועולים לאורך R1R_1 (נגד כיוון הזרם):

Vx=V1+I⋅R1=−10+1⋅10=0 VV_x=V_1+I\cdot R_1=-10+1\cdot10=0\,\text{V}

תשובה: ג.

סעיף 11.5

תשובה:

ב – VCE=0.2 VV_{CE}=0.2\,\text{V} (רוויה)

1. זרם הבסיס. RBR_B מחובר מ-VCCV_{CC} לבסיס, והפולט מוארק:

IB=VCC−VBERB=6−0.710=0.53 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{6-0.7}{10}=0.53\,\text{mA}

2. אילו היה באזור הפעיל: IC=βIB=100⋅0.53=53 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.53=53\,\text{mA}.

3. זרם הקולט המרבי האפשרי (ברוויה):

IC,sat=VCC−VCEsatRC=6−0.210=0.58 mAI_{C,sat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{6-0.2}{10}=0.58\,\text{mA}

βIB=53 mA≫0.58 mA\beta I_B=53\,\text{mA}\gg0.58\,\text{mA} – הטרנזיסטור ברוויה, ולכן VCE=VCEsat=0.2 VV_{CE}=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

תשובה: ב.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.