מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2024 מועד ב'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2024 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 7-1: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 8-11: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
שאלות 7-1 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך שבע השאלות.
שאלות 8-11 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · מתחי צמתים והספק מקורות במעגל זרם ישר
באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח בצומת x ובצומת y.
חשבו את ההספק המתפזר במקורות וקבעו איזה מהם הוא ספק ואיזה צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
,
נתון: , , , , , .
מבוקש: ו- ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס ().
•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. יש חמישה קווים כאלה.
• הוא הקו העליון השמאלי (בין ל-), ו- הוא הקו העליון הימני (בין להדק ה- של ).
•הקו האמצעי השמאלי (בין , ו-) נמצא ב-: המקור מחובר בינו לבין האדמה, וההדק ה- שלו למעלה. נקרא לו הצומת .
• הוא הקו של הצומת (בין , וההדק ה- של ).
•הזרמים: דרך מימין לשמאל, דרך משמאל לימין, דרך כלפי מטה.
בחירת השיטה. סופרים נעלמים בשתי השיטות:
•מתחי צמתים: מתוך חמשת הקווים, האדמה היא הייחוס והצומת ידוע (). הקווים ו- מחוברים במקור מתח, ולכן הם צומת-על עם נעלם אחד: . את לא צריך לחשב במשוואה, כי אל הקו שלו מחוברים רק מקור הזרם ו-, ולכן הזרם ב- ידוע. נשארת משוואה אחת, בצומת .
•זרמי חוגים: שני חוגים, אבל זרם החוג העליון נקבע על ידי מקור הזרם. גם כאן נשארת משוואה אחת.
שתי השיטות שקולות כאן. נבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי השאלה מבקשת את מתחי הצמתים עצמם.
1. מתח הצומת . המקור מחובר ישירות בין לאדמה, כשהדק ה- למעלה, לכן:
2. הזרם בלולאה העליונה. הענף מכיל מקור זרם, ולכן הזרם בו קבוע: כלפי מטה. בצומת נפגשים רק מקור הזרם ו-, ולכן לפי חוק הזרמים של קירכהוף אותו זרם זורם דרך מימין לשמאל (מ- אל ), ובהמשך גם דרך מלמטה למעלה (מ- אל ).
3. חוק הזרמים בצומת . לפי החיצים שבסרטוט: נכנס אל דרך , יוצא כלפי מטה דרך , ו- יוצא מ- אל הענף של . כל זרם נכתב לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על הנגד:
(זרמים ב-mA, התנגדויות ב-)
נכפיל ב-12: , ומכאן :
4. מתח הצומת . נעלה מ- דרך (מ- ל-, עלייה של ) ואז דרך בכיוון הזרם (ירידה של ):
5. בדיקה: , , ואכן . שני הזרמים חיוביים, כלומר הם זורמים בכיווני החיצים.
תשובה: , .
סעיף ב
(ספק), (ספק), (צרכן)
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א ובזרמים ובמתחים שחושבו שם. מקור הוא ספק כשהזרם יוצא מהדק ה- שלו (עובר בתוכו מ- ל-), וצרכן כשהזרם נכנס להדק ה-.
1. מקור . הזרם עובר בו מלמטה () למעלה (), כלומר יוצא מהדק ה- – ספק:
2. מקור . חוק הזרמים בצומת : נכנס ממקור הזרם, ויוצא אל . החסר מגיע מ-:
הזרם יוצא מהדק ה- של כלפי מעלה – ספק:
3. מקור הזרם . המתח עליו (מלמעלה למטה): . הזרם נכנס אליו בהדק העליון, שהוא בעל הפוטנציאל הגבוה, ויוצא בתחתון – הוא קולט הספק, כלומר צרכן:
4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים:
הספק נטו מהמקורות: – מתאים.
תשובה: ספק ; ספק ; מקור הזרם צרכן .
שאלה 2 · מעגל תבנין וזרם קצר
באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

חשבו ושרטטו את מעגל תבנין בין ההדקים a ו- b.
אם מקצרים את ההדקים a ו-b, מהו הזרם שיזרום דרך הקצר?
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , , , , .
מבוקש: ו-.
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים ו-. בין ההדקים אין עומס, והם פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). הקו התחתון כולו בפוטנציאל הזה.
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל: הוא הקו של ההדק (יחד עם ההדק העליון של מקור הזרם ושל ), ו- הוא הקו של ההדק (יחד עם והקצה השמאלי של ).
•הקו שבין ל- נמצא ב-, והקו שבין ל- נמצא ב-, כי ההדק השלילי של כל מקור מחובר לאדמה.
•הזרמים: יורד דרך , ו- יוצא מההדק ה- של ועובר דרך מימין לשמאל.
בחירת השיטה. ההדקים ו- פתוחים, ולכן המעגל מתפרק לשני חלקים שמחוברים רק בקו האדמה. דרך חיבור יחיד לא זורם זרם, ולכן כל חלק הוא חוג אחד, והזרם בו נקבע ישירות: בצד השמאלי על ידי מקור הזרם, ובצד הימני על ידי ושני נגדים בטור. אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים. נחשב את מהחלק השמאלי ואת מהחלק הימני.
1. הצד השמאלי – . מקור הזרם דוחף כלפי מעלה אל הקו של . ההדק פתוח, ולכן כל הזרם יורד דרך (מלמעלה למטה) אל הדק ה- של :
2. הצד הימני – . ההדק פתוח, ולכן ו- בטור על המקור (הזרם זורם מ- דרך מימין לשמאל ואז דרך למטה). הזרם הוא , ובמחלק מתח:
3. מתח תבנין:
(הדק חיובי)
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם מוחלף בנתק, ומקורות המתח ו- מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של , הקו של , וקו האדמה. הקצה התחתון של והקצה הימני של מחוברים עכשיו לקו האדמה, כי המקורות הוחלפו בקצר.
5. מסתכלים מההדקים: בין הקו של לקו האדמה מחובר רק (הענף של מקור הזרם פתוח). בין הקו של לקו האדמה מחוברים ו-, שניהם בין אותם שני קווים, כלומר במקביל. זרם שנכנס ב- עובר דרך אל קו האדמה, ומשם דרך אל , ולכן החלקים בטור:
שלב 3: המעגל. מעגל התמורה הוא מקור מתח בטור עם נגד בין ההדקים; הדק ה- של המקור לצד .

תשובה: (הדק חיובי), .
סעיף ב
(מ- אל )
נשתמש במעגל התמורה מסעיף א. בקצר בין ל- מעגל תבנין נסגר דרך התנגדות אפס, ולכן הזרם הוא מתח תבנין חלקי התנגדות תבנין (זה גם זרם נורטון):
הזרם זורם דרך הקצר מ- (הדק הפוטנציאל הגבוה) אל .
תשובה: , מ- אל .
שאלה 3 · מעגל נורטון בזרם חילופין והעברת הספק מרבי
באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו ושרטטו את מעגל נורטון השקול בין ההדקים a ו- b.
חשבו את ערך העומס שיש לחבר בין ההדקים a ו- b שאליו יועבר הספק מרבי.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
,
נתון: , , , , .
מבוקש: זרם נורטון (זרם הקצר בין ל-) ועכבת נורטון .
ההדקים. ההדק נמצא על המוליך העליון וההדק על המוליך התחתון (האדמה). מאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר וגם את העכבה השקולה . כל הרכיבים – הענף עם , הסליל, הקבל ומקור הזרם – מחוברים במקביל בין ל-.
בחירת השיטה. מעגל נורטון דורש את זרם הקצר, ולכן מחברים תיל בין ל-. אז שני המוליכים נמצאים באותו פוטנציאל, ובמעגל נשאר רק פוטנציאל אחד לא אפס: ההדק העליון של . כל זרם נקבע ישירות מחוק אוהם, ואין צורך במערכת משוואות.
שלב 1: זרם נורטון. המעגל כשההדקים מקוצרים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). התיל שבין ל- מחבר את המוליך העליון לתחתון, ולכן שניהם צבועים באותו צבע, .
•הקו שבין ל- נמצא ב-, כי ההדק השלילי של מחובר לאדמה.
•הסליל והקבל מחוברים בין שני קצוות באותו פוטנציאל, ולכן אין עליהם מתח ואין בהם זרם.
•החץ מסמן את זרם הקצר, מ- אל .
1. אל הקצר מגיעים שני זרמים:
•מהענף השמאלי: הזרם דרך משמאל לימין, (המתח על הקצר אפס, ולכן כל מתח המקור נופל על );
•ממקור הזרם: , שנדחף כלפי מעלה אל המוליך העליון.
בהצגה קוטבית: , , כלומר .
שלב 2: עכבת נורטון. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מוחלף בקצר, ו- מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגד, הסליל והקבל:

2. במעגל החדש שני פוטנציאלים בלבד (שני צבעים): המוליך של והמוליך של . הקצה השמאלי של מחובר עכשיו דרך הקצר אל המוליך של . לכן כל אחד משלושת הרכיבים, , ו-, מחובר בין אותם שני קווים, כלומר שלושתם במקביל. נחבר אדמיטנסים:
בהצגה קרטזית:
שלב 3: המעגל. מקור זרם שזרמו מופנה אל הדק , במקביל לעכבה (נגד בטור עם היגב השראותי ), בין ל-.

(לבדיקה: מתח ההדקים הפתוחים .)
תשובה: במקביל ל-.
סעיף ב
לפי משפט העברת ההספק המרבי בזרם חילופין, העומס צריך להיות הצמוד המרוכב של עכבת המקור השקול (כאן עכבת נורטון מסעיף א): החלק ההיגבי של העומס מבטל את ההיגב של , והחלק ההתנגדותי שווה לו.
כלומר: נגד של בטור עם קבל שהיגבו .
תשובה: .
שאלה 4 · מעגל תבנין בזרם חילופין והעברת הספק מרבי
באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

חשבו את מעגל תבנין השקול בין ההדקים a ו - b.
מהו העומס שיש לחבר בין הדקים a ו-b שאליו יועבר הספק מרבי.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
,
נתון: , , , , .
מבוקש: ו-.
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס להדקים ו-, שאליהם יחובר העומס. ההדקים פתוחים, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את העכבה השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•הקו התחתון, של ההדק , הוא נקודת הייחוס ().
•הקו שבין המקור ל- נמצא ב-, כי ההדק השלילי של המקור מחובר לקו התחתון.
• הוא הקו של ההדק , יחד עם הקצה הימני של והקצה העליון של הסליל. שני הקווים הקצרים שבין הסליל לקבל ובין הקבל ל- הם נקודות חיבור בטור, ואין צורך לחשב את הפוטנציאל שלהם.
•ההדקים פתוחים, ולכן במעגל חוג אחד: אותו זרם עובר דרך ואחר כך יורד דרך הענף הימני.
בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים, במעגל חוג אחד בלבד. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: הוא המתח על הענף הימני, ומחלק מתח נותן אותו ישירות.
1. עכבת הענף הימני. , ו- בטור בין ל-:
2. מתח תבנין. הזרם יוצא מהדק ה- של המקור, עובר דרך משמאל לימין ויורד דרך . המתח בין ל- הוא המתח על – מחלק מתח:
בהצגה קרטזית: .
(הזרם בחוג הוא , ואכן .)
שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי ומסרטטים את המעגל מחדש: מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים, הסליל והקבל:

3. בזכות הקצר, הקצה השמאלי של מחובר עכשיו לקו של (אותו צבע). לכן מחובר בין הקו של לקו של , וגם הענף מחובר בין אותם שני קווים: הם במקביל.
4. מעגל תבנין: מקור (הדק לצד ) בטור עם (נגד והיגב השראותי ).
תשובה: , .
סעיף ב
הספק מרבי מועבר לעומס כאשר הוא הצמוד המרוכב של עכבת תבנין: החלק ההיגבי מתבטל והחלק ההתנגדותי שווה ל-.
כלומר: נגד של בטור עם קבל שהיגבו .
תשובה: .
שאלה 5 · מתח צומת והספק מרוכב של מקורות
באיור לשאלה 5 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח בצומת x.
חשבו את ההספק S של כל מקור. קבעו אם הוא ספק או צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: .
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ההדק העליון של נמצא ב- (הפאזור ), וההדק העליון של נמצא ב-, כי ההדק השלילי של שני המקורות מחובר לאדמה.
• הוא הקו של הצומת , שאליו מחוברים שלושת הענפים.
•הקווים הקצרים שבין ל- ובין הרכיבים של הענף האמצעי הם נקודות חיבור בטור, ואין צורך לחשב את הפוטנציאל שלהם.
•הזרמים: מהענף השמאלי אל , מהענף הימני אל , ו- מ- כלפי מטה בענף האמצעי.
בחירת השיטה. סופרים נעלמים בשתי השיטות:
•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים, כלומר שתי משוואות.
•מתחי צמתים: כשהאדמה היא נקודת הייחוס, הפוטנציאלים של ההדקים העליונים של שני המקורות ידועים. נשאר צומת אחד לא ידוע, , כלומר משוואה אחת.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
1. עכבות הענפים:
•ענף שמאלי:
•ענף אמצעי: (ההיגבים מבטלים זה את זה)
•ענף ימני:
2. הזרמים לפי חוק אוהם. כל זרם הוא הפרש הפוטנציאלים בקצות הענף, חלקי עכבת הענף:
, ,
חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הנכנסים שווים ליוצא), :
3. האדמיטנסים:
, ,
4. אגף ימין:
סכום:
5. הפתרון:
בהצגה קרטזית: .
תשובה: .
סעיף ב
( צרכן), ( ספק)
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים ו- שסומנו שם יוצאים מהדק ה- של ושל , ו- יורד בענף האמצעי. ההספק המרוכב שמקור מוסר הוא , כאשר הוא הזרם שיוצא מהדק ה- של המקור. אם המקור ספק; אם הוא קולט הספק ממשי – צרכן. (ערכי המקורות נלקחים כערכים יעילים.)
1. הזרם של – יוצא מהדק ה-, עובר דרך משמאל לימין אל :
2. ההספק של :
– המקור צרכן (קולט ; הזרם נכנס בפועל להדק ה- שלו).
3. הזרם של – יוצא מהדק ה-, עובר דרך מימין לשמאל אל :
4. ההספק של :
– המקור ספק.
5. בדיקת מאזן. הזרם בענף האמצעי: .
הספק ממשי בנגדים: , ואכן .
הספק היגבי: (בענף האמצעי ההיגבים מתבטלים), ואכן .
תשובה: – צרכן; – ספק.
שאלה 6 · ערך ממוצע וערך יעיל של אותות
באיור א' לשאלה 6 נתון מעגל המזון מ-2 מקורות מתח ו- המכיל נגד :

צורות מתחים במקורות מוצגות באיור ב' לשאלה 6:

חשבו את הערך הממוצע ואת הערך היעיל של כל אחד מהמקורות.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
פתרון
: , ; : ,
נתון: צורות הגל של שני המקורות (איור ב').
מבוקש: ערך ממוצע וערך יעיל לכל מקור.
כל אחד מהאותות הוא רכיב קבוע (DC) ועליו רכיב חילופין סימטרי שממוצעו אפס. במקרה כזה הממוצע שווה לרכיב הקבוע, והערך היעיל מקיים:
1. מהגרף: סינוס שנע בין ל-; שיאים ב-..., ולכן ().
רכיב קבוע: ; משרעת החילופין: .
2. ערך ממוצע (הממוצע של הסינוס על מחזור שלם הוא אפס):
3. ערך יעיל: ערכו היעיל של רכיב הסינוס הוא :
4. מהגרף: גל משולש שעולה מ- (ב-, כלומר ב- של המחזור הקודם) ל- (ב-) ויורד חזרה ל- ב-. זמן העלייה וזמן הירידה שווים ( כל אחד), ולכן המשולש סימטרי, ו-.
רכיב קבוע: ; משרעת החילופין: .
5. ערך ממוצע: גל משולש סימטרי סביב :
6. ערך יעיל: ערכו היעיל של גל משולש בעל משרעת הוא :
(הערך היעיל של משולש: בחצי מחזור משתנה לינארית מ- ל-, ולכן .)
תשובה: : ממוצע , יעיל ; : ממוצע , יעיל .
שאלה 7 · מעגל RL עם מפסק: תופעת מעבר
באיור לשאלה 7 נתון המעגל הבא:

נתון כי .
כאשר זרם דרך הסליל מגיע ל- המפסק S נסגר.
חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הסליל ואת הזרם דרך הסליל .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
פתרון
: , ; : ,
נתון: , , , , , , , . המפסק פתוח בהתחלה ונסגר כאשר .
מבוקש: ו- בשני שלבי המעבר.
בחירת השיטה. קבוע הזמן והערך הסופי של הזרם תלויים בהתנגדות שהסליל "רואה" ובמתח שפועל עליו. לכן בכל שלב נחליף את כל המעגל שמחוץ לענף – במעגל תבנין. אז הענף הוא מעגל RL פשוט: עם . כשהענף מנותק נשאר במעגל צומת אחד שהפוטנציאל שלו לא ידוע (), ולכן אין צורך במערכת משוואות.
ההדקים. מנתקים את הענף –. ההדק העליון נמצא בצומת , וההדק התחתון על קו האדמה. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
נסמן את כזורם מ- כלפי מטה דרך והסליל, ואת עם בהדק העליון של הסליל.
המעגל כשהענף – מנותק, עם ההדקים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•קו האדמה הוא נקודת הייחוס (). הקו שבין ל- נמצא ב-.
• הוא הקו של הצומת . המפסק פתוח, ולכן ב- לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח: הקצה העליון שלו באותו פוטנציאל כמו קו האדמה, ולכן הוא באותו צבע.
•מקור הזרם דוחף דרך אל . ההדקים פתוחים, ולכן כל הזרם עובר דרך מימין לשמאל, ונכנס להדק ה- של (החץ).
1. מתח תבנין. נסכם מתחים מהאדמה אל : עלייה של במקור, ועלייה של על (הולכים נגד כיוון הזרם):
הקו שבין למקור הזרם נמצא ב-. בטור עם מקור הזרם, ולכן הוא משנה רק את המתח על מקור הזרם, ולא את הזרם שמגיע אל .
התנגדות תבנין בשלב 1. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מוחלף בקצר, ומקור הזרם מוחלף בנתק. אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקצה השמאלי של מחובר עכשיו דרך הקצר לקו האדמה. לכן מחובר בין הקו של לקו האדמה.
• מחובר בקצה אחד בלבד, כי מקור הזרם הוא נתק, ולכן לא זורם בו זרם. גם מחובר בקצה אחד בלבד, כי המפסק פתוח.
2. פרמטרי המעבר:
(ברגע אין זרם, ולכן כל נופל על הסליל)
3. מתי הזרם מגיע ל-:
ברגע זה: .
4. תבנין חדש מאותם הדקים. המפסק סגור (בסרטוט הוא מוחלף בתיל), ולכן מחובר בין לאדמה. נחשב בעזרת נורטון: מקצרים את ההדקים ומחשבים את הזרם בקצר.

•הקצר מחבר את הקו של לקו האדמה, ולכן שניהם באותו צבע, . הקו שבין ל- נשאר ב-, והקו שבין למקור הזרם נמצא ב-.
•על אין מתח (שני הקצוות שלו ב-), ולכן לא זורם בו זרם.
•דרך זורם משמאל לימין, וממקור הזרם מגיע . שניהם יורדים דרך הקצר (החץ ):
ההתנגדות: מאפסים שוב את המקורות הבלתי תלויים ( קצר, מקור הזרם נתק), והמפסק סגור:

• מחובר בין הקו של לקו האדמה (דרך הקצר שבמקום ), וגם מחובר בין אותם שני קווים (דרך המפסק הסגור). לכן הם במקביל. שוב מחובר בקצה אחד בלבד.
,
5. פרמטרי המעבר: הזרם בסליל רציף, ולכן מתחיל מ-.
6. המתח על הסליל: ברגע הסגירה
המתח על הסליל קופץ ברגע הסגירה מ- ל- (מתח הסליל יכול לקפוץ, הזרם לא).
7. השרטוטים. הזרם עולה אקספוננציאלית מ- ל- ב-, ומשם ממשיך לעלות לאט יותר (קבוע זמן גדול יותר) אל ; מגיע למצב מתמיד בערך אחרי הסגירה:
המתח יורד מ- ל-, קופץ ל- ברגע הסגירה ודועך לאפס:
תשובה: עד : , . אחרי סגירת המפסק: , .
שאלה 8 · מיישר גשר: ערכי מוצא, תקלה וקבל סינון
באיור א' לשאלה 8 נתון מעגל הקטימה הבא:

חשבו את המתח . ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.
מהו תדר של אות המבוא?
חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא .
דיודה נשרפה והיא נתק. שרטטו את מתח המבוא ומתח המוצא במקרה זה.
חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את הגליות ואת מתח המוצא המינימלי.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
, ,
נתון: , יחס השנאי (מוריד מתח).
מבוקש: , ערכו המרבי ותדר האות.
1. המתח בשניוני. השנאי מחלק את המתח ביחס הכריכות:
2. התדר. מהביטוי :
(זמן מחזור )
תשובה: , , .
סעיף ב
, ,
נתון: (סעיף א), דיודות עם מתח הולכה (לפי האופיין: אינן מוליכות עד , ואז המתח עליהן נשאר ), , המפסק פתוח (אין קבל).
מבוקש: , , .
1. אילו דיודות מוליכות. בחצי המחזור החיובי (הדק ה- של למעלה) הזרם עובר דרך אל המוצא, דרך כלפי מטה, וחוזר דרך להדק התחתון של השניוני. בחצי המחזור השלילי מוליכות ו-, והזרם דרך שוב כלפי מטה. זה מיישר גל מלא, ובכל רגע מוליכות שתי דיודות בטור.
2. ערך מרבי:
3. ערך ממוצע. המוצא הוא חצאי סינוס בשיא בכל חצי מחזור (תדר המוצא ):
4. ערך יעיל. ליישור גל מלא הערך היעיל זהה לזה של סינוס שלם:
הערה: אלה הנוסחאות המקובלות, שמניחות שהמוצא הוא חצאי סינוס שלמים בשיא . למעשה הדיודות מתחילות להוליך רק כאשר (בזווית ), והמוצא הוא ; חישוב מדויק לפי צורה זו נותן ו-.
תשובה: , , .
סעיף ג
מיישר חצי גל עם קבל: נטען לשיא בכל חצי מחזור חיובי ופורק דרך לאורך שאר המחזור
נתון: בנתק, המפסק סגור – הקבל במקביל ל-.
מבוקש: שרטוט ו-.
1. מה משתנה. בחצי המחזור השלילי המסלול היחיד להוליך זרם אל המוצא עובר דרך ו-; כש- בנתק, המסלול נקטע. בחצי המחזור החיובי ו- ממשיכות להוליך כרגיל. לכן המעגל הפך למיישר חצי גל (עם שתי דיודות בטור), ותדר הגליות הוא ().
2. מתח המבוא: – סינוס בשיא ומחזור .
3. מתח המוצא:
•בעליית החצי החיובי, כאשר , הדיודות מוליכות והקבל נטען לפי עד השיא (ב-).
•אחרי השיא יורד מהר יותר ממה שהקבל נפרק, הדיודות נחסמות, והקבל נפרק דרך בקבוע זמן . הפריקה נמשכת כל החצי השלילי (אין הולכה) עד שבמחזור הבא שוב עולה מעל .
•התוצאה: מתח מוצא חיובי תמיד, עם שיא פעם ב- וירידה כמעט לינארית ביניהם (ערכי הגליות בסעיף ד).
בשרטוט: בקו מקווקו ו- בקו רציף (הפריקה מקורבת לקו ישר):
תשובה: – סינוס , ; – מיישר חצי גל עם קבל: נטען ל- בשיא החצי החיובי ופורק לאורך שאר המחזור.
סעיף ד
, ,
נתון: המצב של סעיף ג – מיישר חצי גל ( בנתק) עם קבל ועומס , .
מבוקש: , , .
1. מתח מוצא מרבי. בשיא הקבל נטען דרך שתי דיודות מוליכות:
2. גליות. במיישר חצי גל הקבל נפרק במשך כמעט מחזור שלם בזרם של בערך , ולכן:
3. מתח מוצא מזערי:
הערה: הגליות כאן גדולה (קבוע הזמן רק כפול מהמחזור), ולכן הנוסחה המקורבת נותנת ערך גבוה מעט מהמציאות.
תשובה: , , .
שאלה 9 · מיתוג ממסר בטרנזיסטור MOSFET ודיודת חופש
באיור לשאלה 9 נתון המעגל הבא ואות מבוא למעגל:

נתוני הטרנזיסטור: , .
זרם התפיסה של הממסר הוא וזרם שחרור .
חשבו את ערכם של ו- ב- . הזניחו את .
חשבו כמה זמן הממסר פתוח.
שרטטו את זרם הסליל כפונקציה של הזמן עד להגיעו למצב מתמיד.
לציין ערכים בנקודות השבירה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
, (זרם הסליל עובר לדיודה)
נתון: , סליל הממסר עם , דיודה אידיאלית במקביל לסליל, , . אות המבוא לפני , בין ל-, ושוב אחר כך.
מבוקש: ו- מיד אחרי .
1. לפני . – הטרנזיסטור מוליך, והמעגל נמצא במצב מתמיד: הסליל קצר, הזרם יורד מ- דרך הסליל ו- אל הדרך. לפי ההנחיה מזניחים את :
(בדיקה: זרם הרוויה האפשרי , ולכן הטרנזיסטור באזור הלינארי ו- קטן – כ- – וההזנחה מוצדקת.)
– הממסר תפוס (המגע סגור).
2. ב-. – הטרנזיסטור בקטעון:
זרם הסליל אינו יכול להשתנות בבת אחת, ולכן ממשיכים לזרום דרך הסליל כלפי מטה, ועוברים דרך הדיודה (מהאנודה בדרך אל הקתודה ב-) בחזרה לראש הסליל. הדיודה אידיאלית ומוליכה, ולכן המתח עליה אפס והדרך נמצא במתח :
תשובה: , (זרם הסליל זורם דרך הדיודה).
סעיף ב
מ- עד , כלומר כ-
נתון: (סעיף א), זרם תפיסה , זרם שחרור .
מבוקש: משך הזמן שבו המגע של הממסר פתוח. נמצא מתי הזרם יורד אל מתחת ל- (שחרור) ומתי הוא חוזר ועולה ל- (תפיסה).
1. קבוע הזמן. בשני השלבים הסליל רואה רק את (הדיודה האידיאלית או הטרנזיסטור המוליך הם קצר):
2. – פריקה דרך הדיודה. אין מקור בלולאה, והזרם דועך לאפס:
הממסר משתחרר (נפתח) כאשר :
בסוף השלב:
(הממסר אינו נתפס מחדש בשלב זה, כי הזרם רק יורד.)
3. – הטרנזיסטור מוליך שוב. הזרם עולה מ- לעבר :
הממסר נתפס (נסגר) כאשר :
4. משך הזמן שהממסר פתוח:
תשובה: הממסר פתוח מ- עד , כלומר כ-.
סעיף ג
עד ; דעיכה ל- ב- (עובר ב-); עלייה חזרה ל- (עובר ב-, מצב מתמיד כ-)
נשתמש בביטויים מסעיף ב.
1. : זרם קבוע .
2. : דעיכה אקספוננציאלית ; עוברת את ב- (שחרור הממסר) ומגיעה ל- ב- – נקודת השבירה.
3. : עלייה אקספוננציאלית ; עוברת את ב- (תפיסת הממסר) ומתקרבת ל-. אחרי כ-, כלומר בערך ב-, הזרם במצב מתמיד.
הקווים המקווקווים מסמנים את זרם התפיסה () ואת זרם השחרור ():
תשובה: עד ; דעיכה ל- ב-; עלייה חזרה ל- (מצב מתמיד כ-).
שאלה 10 · הפעלת נוריות LED באמצעות טרנזיסטור MOSFET
באיור א' לשאלה 10 נתון המעגל הבא ואופיין דיודת LED (הדיודות זהות לחלוטין):

נתוני הטרנזיסטור: , .
מתחי מבוא:
חשבו את ערכו של הנגד המבטיח . הניחו .
חשבו את מתח המוצא בהנחה ש- .

בטעות חברו את הדיודות ישירות ללא נגד כמתואר באיור ב' לשאלה 10:
חשבו את הזרם דרך הדיודות ואת מתח .
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
נתון: , שתי נוריות LED זהות במקביל, ואופיין: הנורית אינה מוליכה עד , ומשם הזרם עולה לינארית – ב-.
מבוקש: כך ש- כשהטרנזיסטור מוליך (), כאשר .
1. משוואת האופיין. שיפוע הקו: (התנגדות דינמית ):
עבור
2. הזרם בכל נורית. הנוריות זהות ובמקביל, ולכן הזרם מתחלק שווה:
3. חוק המתחים בלולאה נוריות טרנזיסטור אדמה (הזרם זורם מלמעלה למטה):
, ועם :
תשובה: .
סעיף ב
נתון: הזרם דרך הנוריות (יחד) , כלומר כמו בסעיף א, .
מבוקש: מתח המוצא – המתח בדרך של הטרנזיסטור, , הפעם בלי להזניח אותו.
1. אזור העבודה. . זרם הרוויה היה , הרבה יותר מ-; לכן הטרנזיסטור באזור הלינארי (אוהמי).
2. משוואת האזור הלינארי:
הפתרונות: או . באזור הלינארי , ולכן:
3. המתח הקטן מאשר את ההנחה בסעיף א.
תשובה: (כ-).
סעיף ג
( בכל נורית),
נתון: הנוריות מחוברות ישירות בין לדרך, .
מבוקש: הזרם בנוריות ו-. יש שני נעלמים ( ו-) ושתי משוואות: חוק המתחים עם אופיין הנוריות, ומשוואת הטרנזיסטור.
1. בדיקת רוויה. אילו היה הטרנזיסטור ברוויה: , כלומר בכל נורית, ואז – בלתי אפשרי. לכן הטרנזיסטור באזור הלינארי.
2. משוואת הנוריות. חוק המתחים: . הזרם הכולל בשתי הנוריות:
3. משוואת הטרנזיסטור:
4. השוואה:
הפתרונות: או . רק מתאים לאזור הלינארי.
5. הזרמים:
(בדיקה: )
בכל נורית: , והמתח עליה .
זרם של בכל נורית גבוה בהרבה מהזרם הרגיל (כ- בסעיף א), ולכן הנוריות עלולות להישרף – זו הסיבה לנגד .
תשובה: ( בכל נורית), .
שאלה 11 · שאלות אמריקאיות: מחלקי מתח, זנר וטרנזיסטור
לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות)
באיור לשאלה 11.1 נתון המעגל הבא:

מתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.2 נתונים המעגל הבא ואופיין דיודת זנר שבמעגל:

מתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.3 נתון המעגל הבא:

אם ידוע ש - , מצב הפוטנציומטר שווה ל:
א. 0.125
ב. 0.25
ג. 0.75
ד. 0.5
באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

המתח בצומת x שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.5 נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור: .
מתח שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף 11.1
א –
הוא המתח בין הצומת האמצעי השמאלי () לצומת האמצעי הימני (). כל צד הוא מחלק מתח על המקור (ההדקים פתוחים, אין זרם ביניהם).
1. הצד השמאלי (המתח על ):
2. הצד הימני (המתח על ):
3.
תשובה: א.
סעיף 11.2
ג –
1. כיוון הדיודה. הקתודה של הזנר מחוברת לצומת המוצא והאנודה לאדמה. מתח מוצא חיובי מטה אותה אחורה, ולכן היא מוליכה רק כשהמתח עליה מגיע למתח הפריצה .
2. נבדוק בלי הזנר (מניחים שאינה מוליכה): ו- מחלק מתח:
– ההנחה שגויה, הזנר בפריצה.
3. עם הזנר בפריצה: .
בדיקה: , , ובזנר בכיוון הפריצה – תקין.
תשובה: ג.
סעיף 11.3
א –
המוצא פתוח, ולכן והפוטנציומטר כולו בטור, ו- הוא המתח על החלק התחתון – מחלק מתח:
נציב :
תשובה: א.
סעיף 11.4
ג –
הדקי ה- של המקורות נמצאים במתחים ו- ביחס לאדמה. נסמן את הזרם זורם מ- דרך ו- מימין לשמאל:
המתח בצומת : מתחילים מ- ועולים לאורך (נגד כיוון הזרם):
תשובה: ג.
סעיף 11.5
ב – (רוויה)
1. זרם הבסיס. מחובר מ- לבסיס, והפולט מוארק:
2. אילו היה באזור הפעיל: .
3. זרם הקולט המרבי האפשרי (ברוויה):
– הטרנזיסטור ברוויה, ולכן .
תשובה: ב.