מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2024 מועד א'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2024 מועד א', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 1-7: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 8-11: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · מעגל תבנין והעברת הספק מרבי
באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

חשבו את מעגל תבנין בין ההדקים ו-.
מה ערכו של נגד אותו מחברים בין הדקים ו- להבטחת העברת הספק מכסימלי?
חשבו את ההספק המכסימלי המתפזר בעומס.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
,
נתון: , , , , , , .
מבוקש: מתח תבנין (הדק ביחס להדק ) והתנגדות תבנין .
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים ו- שבאיור. בין ההדקים לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הקו של ההדק , ו- הוא הפוטנציאל של הקו של ההדק . אלה שני הנעלמים.
• מסומן בין ההדקים: הקוטב החיובי ב- והקוטב השלילי ב-.
•החיצים מראים את כיווני הזרמים: דרך משמאל לימין, ו- דרך מימין לשמאל.
בחירת השיטה. בין ל- אין חיבור, ולכן החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך קו האדמה, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם. כל חלק מחושב לבד, ובכל חלק יש נעלם אחד: בשמאלי ו- בימני. מתחי הקווים העליונים ידועים מהמקורות, ולכן אין צורך במערכת משוואות של מתחי צמתים או של זרמי חוגים: בצד השמאלי מספיק חוק אוהם על , ובצד הימני מחלק מתח.
1. הצד השמאלי. הקו העליון השמאלי נמצא ב- (הנגד מקביל למקור ואינו משפיע על המתח הזה). מקור הזרם מושך מהקו של כלפי מטה לאדמה. ההדק פתוח, ולכן כל הזרם הזה עובר ב- משמאל לימין, והפוטנציאל יורד לאורך :
2. הצד הימני. ההדק פתוח, ולכן דרך ו- זורם אותו זרם, , והם מחלק מתח על :
3. מתח תבנין:
(הסימן השלילי אומר שההדק חיובי ביחס ל-.)
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקורות המתח ו- מוחלפים בקצר, ומקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

4. במעגל החדש יש שלושה צבעים: הקו של , הקו של , וקו האדמה. הקווים העליונים השמאלי והימני התאחדו עם קו האדמה, כי המקורות הוחלפו בקצר.
• מחובר משני צדדיו לקו האדמה, כלומר הוא מקוצר ואינו משפיע.
• מחובר בין הקו של לקו האדמה: .
• ו- מחוברים שניהם בין הקו של לקו האדמה, כלומר במקביל:
5. זרם שנכנס בהדק עובר דרך אל קו האדמה, ומשם דרך אל . כלומר ו- בטור:
שלב 3: מעגל התמורה. מקור (הקוטב שלו כלפי ) בטור עם בין ההדקים ו-:

תשובה: ,
סעיף ב
לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל את ההספק הגדול ביותר כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין של המעגל שהוא רואה:
תשובה:
סעיף ג
כאשר , המתח של מקור תבנין מתחלק שווה בשווה בין ל-, ולכן על העומס נופל (בערכו המוחלט):
(מתח ב-V חלקי התנגדות ב- נותן הספק ב-mW.)
תשובה:
שאלה 2 · שיטת מתחי צמתים והספקי מקורות
באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתחים בצמתים .
חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם מקור ואיזה מהם צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
, ,
נתון: , , , , , , , , , .
מבוקש: מתחי הצמתים ביחס לאדמה (הקו התחתון).
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הצמתים ואת הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. , ו- הם הפוטנציאלים של שלושת הצמתים שבהם הזרם מתפצל. אלה הנעלמים.
•מקור הזרם דוחף מ- אל .
הקווים הקצרים שבין נגד למקור מתח ידועים, כי מקור המתח קובע את הפרש הפוטנציאלים בין שני ההדקים שלו:
•בין ל-: הקוטב של , והקוטב שלו באדמה, ולכן .
•בין ל-: הקוטב של , והקוטב שלו באדמה, ולכן .
•בין ל-: הקוטב של , והקוטב שלו באדמה, ולכן .
•בין ל-: הקוטב של , שהקוטב שלו מחובר ל-, ולכן .
בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:
•מתחי צמתים: שלושה צמתים שהמתח שלהם לא ידוע (, , ), כלומר שלוש משוואות. כל הקווים האחרים ידועים או נקבעים מ-.
•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים בלתי תלויים. אפשר לבחור אותם כך שרק אחד מהם עובר במקור הזרם, והזרם שלו נתון (). נשארים שני נעלמים ושתי משוואות, אבל אחר כך צריך עוד שלב כדי לחשב מהזרמים את מתחי הצמתים.
המבוקש הוא מתחי הצמתים עצמם, ושיטת מתחי הצמתים נותנת אותם ישירות. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. בכל צומת נכתוב שסכום הזרמים היוצאים מהצומת הוא אפס (חוק הזרמים של קירכהוף), וכל זרם נבטא לפי חוק אוהם: הפרש הפוטנציאלים בין שני קצות הנגד חלקי ההתנגדות. נעבוד ב-V, ו-mA.
1. צומת . יוצאים ממנו זרם דרך (אל הקו של ), זרם מקור הזרם, וזרם דרך (אל הקו של ):
2. צומת . יוצאים ממנו זרם דרך (אל הקו שבין ל-, שנמצא ב-) וזרם דרך (אל ); מקור הזרם מכניס :
3. צומת . יוצאים ממנו זרם דרך (אל ), זרם דרך (אל הקו של ), וזרם דרך ו- (אל ):
4. סידור כמערכת משוואות:
5. פתרון (למשל בשיטת דטרמיננטות או הצבה):
ומכאן הקו שבין ל- נמצא ב-.
6. בדיקה בצומת : ✓
תשובה: , ,
סעיף ב
: מקור; : מקור; : מקור; : מקור; : צרכן
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, עם מתחי הצמתים שמצאנו: , , , והקו שבין ל- ב-. מכל נגד מחשבים את הזרם לפי חוק אוהם, והזרם זורם מהקו בעל הפוטנציאל הגבוה אל הקו בעל הפוטנציאל הנמוך. על הסרטוט מסומנים כיווני הזרמים וגודלם:

לכל מקור נחשב את הזרם דרכו ואת כיוונו. כלל: אם הזרם יוצא מהקוטב החיובי של המקור - המקור מוסר הספק (מקור); אם הזרם נכנס לקוטב החיובי - המקור קולט הספק (צרכן). .
1. . הזרם ב- מלמטה כלפי מעלה (מ- אל ):
הזרם יוצא מהקוטב , ולכן: - מקור.
2. מקור הזרם . המתח עליו:
כלומר צד (שאליו המקור דוחף את הזרם) גבוה ב- מצד . המקור מעלה את הזרם מפוטנציאל נמוך לגבוה, ולכן מוסר הספק: - מקור.
3. . הזרם ב- מ- כלפי מטה:
הזרם נכנס לקוטב של ויוצא מהקוטב אל האדמה, ולכן: - מקור.
4. . הזרם בענף העליון מ- דרך אל :
הזרם נכנס לקוטב ויוצא מהקוטב (אל ), ולכן: - מקור.
5. . הזרם ב- מ- כלפי מטה:
הזרם נכנס לקוטב של , ולכן: - צרכן.
6. בדיקת מאזן הספקים. מסופק: .
נצרך בנגדים: : , : , : , : , : , יחד , ועוד ב-: סה"כ ✓
תשובה: מוסר , מוסר , מוסר , מוסר (מקורות); קולט (צרכן).
שאלה 3 · מחלק זרם במעגל זרם חילופין
באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח .
חשבו את המתח המתפתח על מקור הזרם.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , , , , .
מבוקש: - המתח בין הצומת האמצעי השמאלי (בין ל-, קוטב ) לבין הצומת האמצעי הימני (בין ל-, קוטב ).
סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (). הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל של זרם ישר.
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון נמצא בפוטנציאל , המתח שעל מקור הזרם.
• הוא הפוטנציאל של הצומת שבין ל-, ו- הוא הפוטנציאל של הצומת שבין ל-. בין שני הצמתים האלה אין חיבור, ולכן הם בשני צבעים שונים, והמתח המבוקש הוא ההפרש ביניהם: .
•החיצים: בענף הנגדים ו- בענף הסלילים, שניהם מלמעלה כלפי מטה. הצמתים האמצעיים לא מחוברים לשום דבר נוסף, ולכן כל ענף הוא שני רכיבים בטור שזורם בהם אותו זרם.
בחירת השיטה. לפי הצבעים, שני הענפים מחוברים בין אותם שני קווים: הקו העליון והאדמה. כלומר מקור הזרם מזין שני ענפים מקבילים. הצמתים האמצעיים מחברים כל אחד רק שני רכיבים בטור, ולכן אחרי צירוף הרכיבים שבטור נשאר צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע (הקו העליון). אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: מחלק זרם נותן את הזרם בכל ענף, וחוק אוהם על הרכיב התחתון של כל ענף נותן את ואת .
1. עכבות הענפים:
,
2. מחלק זרם - ענף הנגדים:
3. מחלק זרם - ענף הסלילים:
4. מתח הצומת השמאלי (המתח על ):
5. מתח הצומת הימני (המתח על ):
6. המתח : לשני המתחים אותה זווית, ולכן מחסרים את הגדלים:
ובצורה קרטזית: .
תשובה:
סעיף ב
בסרטוט המסומן מסעיף א, המתח על מקור הזרם הוא הפוטנציאל של הקו העליון ביחס לאדמה. שני הענפים מחוברים בין אותם שני קווים, ולכן המתח הזה שווה למתח על כל אחד מהענפים המקבילים. נחשב אותו מענף הנגדים:
בדיקה דרך ענף הסלילים: ✓
ובצורה קרטזית: .
תשובה:
שאלה 4 · עכבה כוללת, זרם והספק במעגל RLC
באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

חשבו את העכבה הכללית שרואה המקור.
חשבו את הזרם הכללי במעגל.
חשבו את ההספק המדומה הנצרך מהמקור.
חשבו את מקדם ההספק של המעגל וציינו אם הוא קיבולי או השראותי.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , , , .
מבוקש: העכבה הכוללת שרואה המקור.
סימון על הסרטוט. כדי לראות מה מחובר בטור ומה במקביל, צובעים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (). הקו של ההדק העליון של המקור נמצא ב-.
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הוא הפוטנציאל של הקו העליון הימני, המתח על החלק המקביל.
•הקו שבין ל- והקו שבין ל- מחברים כל אחד שני רכיבים בלבד. אין בהם התפצלות, ולכן הרכיבים שמשני צדיהם בטור.
בחירת השיטה. מבוקשת רק העכבה שהמקור רואה, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים. הצבעים מראים את המבנה, ומצמצמים את המעגל בעזרת חיבורי טור ומקביל:
•, והענף של ו- מחוברים שלושתם בין הקו של לאדמה, כלומר הם שלושה ענפים מקבילים.
• ו- מחוברים בטור בין הקו של לקו של , ולכן הם בטור עם החלק המקביל.
1. אדמיטנס של כל ענף מקביל:
2. האדמיטנס של החלק המקביל ועכבתו:
3. הוספת הרכיבים בטור:
4. המרה לקוטבית:
,
תשובה:
סעיף ב
לפי חוק אוהם בזרם חילופין:
תשובה:
סעיף ג
()
ההספק המרוכב הוא מכפלת המתח בצמוד של הזרם (ערכים יעילים):
ובצורה קרטזית: , כלומר ו-.
ההספק המדומה הוא הגודל: .
תשובה:
סעיף ד
, השראותי
מקדם ההספק הוא הקוסינוס של זווית העכבה (ההפרש בין זווית המתח לזווית הזרם):
(או: .)
זווית העכבה חיובית - הזרם מפגר אחרי המתח ב- - ולכן המעגל השראותי.
תשובה: , השראותי (זרם מפגר)
שאלה 5 · הספק במעגל RC עם אות לא סינוסי
באיור לשאלה 5 נתון המעגל הבא:

מתח מבוא:
חשבו את ההספק הנמסר באמצעות המקור.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
פתרון
נתון: , , .
מבוקש: ההספק הממוצע שהמקור מוסר.
ההספק הממוצע שהמקור מוסר שווה להספק המתפזר בנגד (הקבל אינו צורך הספק ממוצע). המעגל לינארי, ולכן נשתמש בסופרפוזיציה: נחשב את הזרם של כל רכיב בתדר אחר בנפרד. רכיבים בתדרים שונים אינם יוצרים הספק ממוצע משותף, ולכן מחברים את ההספקים. האמפליטודות בביטוי הן ערכי שיא.
1. רכיב DC (). בזרם ישר הקבל הוא נתק, ולכן:
,
2. הרכיב בתדר :
3. הרכיב בתדר :
4. הספק כולל. אפשר לחשב דרך הערך היעיל של הזרם:
וזה בדיוק .
תשובה:
שאלה 6 · פרמטרים, ערך ממוצע ויעיל של אות
נתון באיור לשאלה 6 התיאור הגרפי של אות מתח מחזורי שמופעל על נגד עומס :

ניתן לתאר את האות הרגעי באמצעות הפונקציה:
חשבו את הפרמטרים , , ו-.
חשבו את הערך הממוצע של האות.
חשבו את הערך היעיל (RMS) של האות.
חשבו את ההספק הממוצע המתפתח בנגד העומס.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
, , ,
נקרא מהגרף: מקסימום (ב- וב-), מינימום (ב-), וב- האות ועולה.
1. הרכיב הקבוע הוא אמצע התחום בין המקסימום למינימום:
2. האמפליטודה היא חצי מהטווח:
3. הזווית . ב-: , ולכן . האות עולה ב-, ולכן .
4. התדירות הזוויתית. בין שני מקסימומים סמוכים ( ו-) עובר מחזור אחד:
בדיקה: ✓
תשובה: , , ,
סעיף ב
הממוצע של הרכיב הסינוסי על פני מחזור שלם הוא אפס, ולכן הערך הממוצע שווה לרכיב הקבוע:
תשובה:
סעיף ג
הערך היעיל של סכום רכיב קבוע ורכיב סינוסי הוא שורש סכום ריבועי הערכים היעילים שלהם (הערך היעיל של הסינוס הוא ):
תשובה:
סעיף ד
ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח:
תשובה:
שאלה 7 · טעינה ופריקה של קבל דרך דיודה
באיור לשאלה 7 נתונים המעגל הבא וגל מתח המבוא:

הדיודה אידיאלית. בזמן מתח הכניסה עולה מ- ל- .
חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל עד למצב מתמיד. ציינו ערכים וזמנים אופייניים.
חשבו את הזמנים שבהם המתח על הדקי הקבל עובר דרך .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
: (מגיע ל-); : (שואף ל-)
נתון: , , , דיודה אידיאלית המחוברת במקביל ל- כשהאנודה שלה בצד הקבל והקתודה בצד . מתח המבוא: לפני , בין ל-, ו- אחרי .
מבוקש: עד למצב מתמיד.
הדיודה מוליכה רק כשהזרם זורם מצד הקבל אל צד המקור, כלומר כשהקבל נפרק. בטעינה (זרם מהמקור אל הקבל) היא חסומה. לכן קבוע הזמן שונה בטעינה ובפריקה.
ההדקים. הקבל "רואה" את שאר המעגל דרך שני ההדקים שלו: (ההדק העליון) ו- (ההדק התחתון, המחובר לאדמה). בכל קטע זמן מחליפים את שאר המעגל במעגל התמורה של תבנין בין ל-: המתח הסופי של הקבל הוא , וקבוע הזמן הוא . דיודה חסומה היא נתק, ודיודה מוליכה (אידיאלית) היא קצר.
בחירת השיטה. בכל מצב של הדיודה נשאר חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים. מספיק לסרטט את המעגל של כל קטע זמן ולקרוא ממנו את ואת .
בכל קטע נשתמש בנוסחת המעבר:
1. לפני . המבוא זמן רב, הקבל במצב מתמיד ואין זרם: . המתח על הקבל לא קופץ, ולכן .
2. - טעינה. המבוא קופץ ל-, גבוה ממתח הקבל, והזרם זורם מהמקור אל הקבל (משמאל לימין). הזרם הזה נכנס לקתודה של הדיודה, ולכן היא חסומה (נתק), והענף שלה נמחק מהסרטוט. הקבל מוצא מהמעגל, וההדקים ו- פתוחים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (), וגם ההדק מחובר אליה.
•ההדקים פתוחים, ולכן בחוג לא זורם זרם (), ואין מפל מתח על ועל . לכן כל הקטעים של הקו העליון נמצאים באותו פוטנציאל, , וצבועים בצבע אחד עד ההדק :
עכשיו מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח מוחלף בקצר. זה המעגל החדש, כפי שהקבל רואה אותו מההדקים ו-:

הצד השמאלי של התאחד עם האדמה (ההדק ), ו- מחובר להדק . בין ל- יש מסלול יחיד, , ולכן הנגדים בטור:
, :
3. המתח ב-:
4. - פריקה. המבוא יורד ל-, נמוך ממתח הקבל, והזרם זורם מהקבל אל המקור (מימין לשמאל). כעת הזרם נכנס לאנודה של הדיודה, והיא מוליכה, כלומר קצר. גם כאן, כשההדקים פתוחים לא זורם זרם, ולכן הקו העליון כולו בפוטנציאל של המקור: . כדי למצוא את מחליפים את המקור בקצר ואת הדיודה בתיל:

הענף של הדיודה, שני הקצוות של וההדק צבועים עכשיו בצבע אחד. מחובר בין שתי נקודות באותו פוטנציאל, כלומר הוא מקוצר ואינו משפיע. בין ל- נשאר רק , והפריקה היא דרך בלבד:
, ; נסמן :
הזרם נשאר באותו כיוון כל זמן ש-, ולכן הדיודה מוליכה עד הסוף. אחרי כ- (כלומר בערך ב-) הקבל מגיע למצב מתמיד .
5. השרטוט: קו ישר ב- עד ; עלייה אקספוננציאלית איטית () עד ב- (שואפת ל- ואינה מגיעה); ירידה אקספוננציאלית מהירה () חזרה ל-.
תשובה: : , ב-: ; : , מצב מתמיד .
סעיף ב
,
המתח עובר דרך אפס פעמיים: פעם בזמן הטעינה ופעם בזמן הפריקה. מנוסחת המעבר מבודדים את הזמן:
1. בזמן הטעינה (, , ):
2. בזמן הפריקה (, , ), הזמן נמדד מ-:
תשובה: ו-
שאלה 8 · מייצב זנר: תחום נגד ומקדם ייצוב
באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא:

נתוני הדיודה:
חשבו את תחום ערכו של הנגד המבטיח פעולה תקינה של המעגל.
עבור חשבו את מקדם הייצוב של המעגל: .
עבור ו- חשבו את מתח המבוא שיגרום לשריפת הדיודה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , זרם העומס , , , , הספק מרבי של הזנר .
מבוקש: תחום הערכים של .
הזנר מתואר כמקור מתח בטור עם , כך ש-. נסמן את הזרם ב- משמאל לימין ; בצומת המוצא הוא מתפצל לזנר (מלמעלה למטה, ) ולעומס (): , ולפי חוק המתחים .
פעולה תקינה דורשת שני תנאים: (הזנר בפריצה ומייצב) ו- (הזנר לא נשרף).
(בשאלון ההספק מסומן ; זהו ההספק המרבי המותר לזנר.)
1. מקרה קיצון 1 - קובע את : מתח מבוא מינימלי ועומס מרבי. כאן לזנר נשאר הכי מעט זרם, ונדרוש :
2. מקרה קיצון 2 - קובע את : מתח מבוא מרבי ועומס מינימלי. כאן הזרם בזנר הגדול ביותר, ונדרוש :
תשובה:
סעיף ב
נחשב את מתח המוצא בשני מקרי הקיצון (כמו בסעיף א) עבור , ונחלק את שינוי המוצא בשינוי המבוא.
בכל מקרה נכתוב משוואת צומת במוצא: סכום הזרמים היוצאים מהצומת - דרך אל המבוא, דרך הזנר ( ו-) ודרך העומס - שווה לאפס:
1. , :
(בדיקה: , הזנר בפריצה.)
2. , :
(בדיקה: , .)
3. מקדם הייצוב:
(הערה: אם מחזיקים את זרם העומס קבוע ומשנים רק את המבוא, השינוי במוצא נקבע רק ממחלק המתח , כלומר . כאן חושב המקדם בין שני מקרי הקיצון של המעגל.)
תשובה:
סעיף ג
הדיודה נשרפת כאשר ההספק עליה מגיע ל-, כלומר כאשר (מסעיף א).
1. מתח המוצא ברגע זה:
2. הזרם ב-:
3. מתח המבוא לפי חוק המתחים בלולאת המבוא:
תשובה:
שאלה 9 · MOSFET כמתג לשרשרת נוריות LED
איור לשאלה 9 נתון המעגל הבא ואות מבוא למעגל:

נתוני הטרנזיסטור: .
נתוני דיודות LED: .
חשבו את ערכו של הנגד . הניחו .
חשבו את מתח בהנחה שזרם דרך הטרנזיסטור הוא .
שינו את הטרנזיסטור לטרנזיסטור עם . חזרו על חישוב מתח וזרם .
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
נתון: , שלוש נוריות LED בטור עם ו-, , , בזמן הפולס.
מבוקש: שיעביר בנוריות את הזרם הנומינלי.
כאשר הטרנזיסטור מוליך כמתג סגור, וזרם זורם מ- דרך ושלוש הנוריות אל ה-drain ומשם לאדמה. לפי ההנחה , ולכן חוק המתחים בלולאה:
תשובה:
סעיף ב
1. באיזה תחום הטרנזיסטור? . אילו היה ברוויה, הזרם היה , הרבה יותר מ- שהמעגל מאפשר. לכן הטרנזיסטור בתחום האוהמי (מתג סגור), עם .
2. משוואת התחום האוהמי:
: ,
3. הפתרון גדול מ- ואינו בתחום האוהמי - נפסל.
תשובה:
סעיף ג
,
כעת . זרם הרוויה האפשרי , עדיין יותר מ-, ולכן הטרנזיסטור עדיין בתחום האוהמי, אבל יהיה גדול יותר.
1. בהנחה ש-:
(גדול מ-, נפסל),
2. תיקון הזרם. כעת כבר אינו זניח, ולכן נחשב את הזרם מחוק המתחים בלולאה:
3. בדיקה. הצבה חוזרת של במשוואת התחום האוהמי נותנת ושוב - התוצאות כמעט לא משתנות, כלומר הגענו לנקודת העבודה.
תשובה: ,
שאלה 10 · טרנזיסטור כמתג לממסר עם סליל
באיור א' לשאלה 10 נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור:
נתוני הממסר: זרם תפיסה - .
זרם שחרור – .
מתח המבוא למעגל מתואר באיור ב' לשאלה 10:

חשבו ושרטטו את הזרמים , ואת המתח , אחד מתחת לשני. ציינו ערכים אופייניים.
חשבו את הזמן שבו נתפס הממסר והזמן שבו משתחרר הממסר.
הציעו שינוי במעגל כדי להגן על הטרנזיסטור. באיזה מצב נוצרת הבעיה
(במיתוג ממצב OFF למצב ON או במיתוג ממצב ON למצב OFF)?
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
: , (עד ), ; : , , (שיא )
נתון: , סליל הממסר בטור עם , ובמקביל לשניהם ; , , , ; זרם תפיסה , זרם שחרור ; מבוא בין ל- ו- בשאר הזמן.
מבוקש: , ו- (מתח הקולקטור).
נסמן את בסליל מלמעלה למטה (מ- אל ), את הזרם ב- גם הוא מלמעלה למטה, ואת נכנס לקולקטור.
1. . , הטרנזיסטור בקטעון: , , ואין מפל מתח על הנגדים: .
2. - הטרנזיסטור ברוויה. זרם הבסיס:
,
נניח רוויה ונבדוק בהמשך. אז . על הסרטוט מסומנים שני הקווים שווי-הפוטנציאל של חלק הממסר (הקו של והקו של , שבקצהו התחתון מחובר הקולקטור) והזרמים:

•הקו העליון נמצא ב-, והקו של נמצא ב-. שני הפוטנציאלים קבועים כל זמן שהטרנזיסטור ברוויה.
• וענף הסליל ( ו- בטור) מחוברים שניהם בין שני הקווים האלה, כלומר במקביל, ועל כל אחד מהם מתח קבוע .
•לכן אינו משפיע על הסליל. כדי לראות זאת מוצאים את ההתנגדות שהסליל "רואה": מוציאים את הסליל ומסמנים את שני ההדקים שלו (שני העיגולים הריקים), ומאפסים את המקורות. מוחלף בקצר, וגם הטרנזיסטור הרווי, שמתנהג כמקור מתח קבוע , מוחלף בקצר. כך הקו העליון והקו של מתחברים שניהם לנקודת הייחוס, ובמעגל החדש הם בצבע אחד:

• מחובר משני צדדיו לאותו קו, כלומר הוא מקוצר ואינו משפיע. בין ההדקים של הסליל נשאר רק : , וקבוע הזמן הוא .
•הזרם ב- קבוע: .
•בענף הסליל: (זרם סליל לא קופץ), , :
•
•זרם הקולקטור הוא סכום שני הענפים: ; ב-: , ב-: .
•בדיקת רוויה: , ולכן הטרנזיסטור ברוויה לאורך כל הפולס ✓
3. - הטרנזיסטור בקטעון. מיד. זרם הסליל אינו יכול להשתנות בקפיצה, ולכן ממשיך לזרום, וכעת הדרך היחידה שלו היא לולאה סגורה: מהסליל דרך אל הצומת , ומשם דרך מלמטה למעלה בחזרה ל-:

•הטרנזיסטור בקטעון הוא נתק: בקצה התחתון של הקו של לא זורם זרם ().
•החץ המעגלי מראה את הזרם בלולאה, עם כיוון השעון: למטה דרך ו-, ולמעלה דרך .
•הקו העליון נשאר ב-, אבל הפוטנציאל כבר לא קבוע: הוא נקבע לפי הזרם שעובר ב-.
•הסליל רואה את ואת בטור, כי באותה לולאה אין התפצלות.
קבוע הזמן החדש:
, ושואף ל-.
4. המתח אחרי הקטעון. הזרם עובר ב- מ- אל , ולכן גבוה מ-:
, ושואף ל- (אחרי כ-).
5. שרטוט (אחד מתחת לשני, ציר זמן משותף):
•: אפס עד , קפיצה ל-, עלייה אקספוננציאלית עד ב-, ירידה חדה לאפס.
•: עולה מאפס () עד ב-, ואז דועך מהר () לאפס.
•: עד , בין ל-, קפיצה ל- ודעיכה חזרה ל-.
צורות הגל של ו- (עם המבוא) מופיעות באיור הפתרון; המתח :
תשובה: : , (עד ), ; : , , (שיא ).

סעיף ב
נתפס ב-, משתחרר ב-
הממסר נתפס כאשר זרם הסליל עולה ל-, ומשתחרר כאשר הזרם יורד ל-. מנוסחת המעבר מבודדים את הזמן: .
1. תפיסה (בזמן העלייה, , , ):
זה לפני סוף הפולס (), ולכן הממסר אכן נתפס.
2. שחרור (בזמן הדעיכה, , , ), הזמן נמדד מ-:
כלומר הממסר תפוס בין ל-.
תשובה: הממסר נתפס ב- ומשתחרר ב-.
סעיף ג
הבעיה במיתוג מ-ON ל-OFF; מחליפים את בדיודה (דיודת גלגול חופשי) שהקתודה שלה ב-
1. מתי נוצרת הבעיה. במעבר מ-OFF ל-ON המתח על הטרנזיסטור יורד ל- והזרם עולה בהדרגה - אין סכנה. במעבר מ-ON ל-OFF הסליל "מתנגד" להפסקת הזרם וממשיך לדחוף דרך , וכך מתח הקולקטור קופץ ל- (סעיף א). מתח כזה בין הקולקטור לאמיטר עלול לפרוץ את הטרנזיסטור ולשרוף אותו. ככל ש- גדול יותר, הקפיצה גבוהה יותר.
2. השינוי. מחליפים את בדיודה (דיודת גלגול חופשי, freewheeling) המחוברת במקביל לסליל ולנגד: האנודה בצומת (הקולקטור) והקתודה ב-. כשהטרנזיסטור מוליך הדיודה חסומה ואינה משפיעה. כשהטרנזיסטור נפתח, זרם הסליל ממשיך דרך הדיודה, ומתח הקולקטור מוגבל ל- בלבד.
תשובה: הבעיה נוצרת במיתוג ממצב ON למצב OFF; מחליפים את בדיודה במקביל לסליל (קתודה ל-) המגבילה את מתח הקולקטור.
שאלה 11 · שאלות אמריקאיות: נגדים, דיודות, טרנזיסטור ומיישר
לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות)
התנגדות של חוט להט בנורת להט:
א. גדולה יותר כאשר מועבר זרם דרכה.
ב. קטנה יותר כאשר מועבר זרם דרכה.
ג. התנגדות חוט להט אינה תלויה בטמפרטורה.
ד. גדלה עד וקטנה מעל .
התנגדות של 100 נגדים זהים המחוברים במקביל כשערך כל נגד הוא תהיה:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.3 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודות. כל הדיודות זהות.

מתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

זרם שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
במיישר דו דרכי עם שתי דיודות (מיישר עם סנף אמצעי),ההפרש בין מתח המבוא במשני של השנאי, למתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף 11.1
א. גדולה יותר כאשר מועבר זרם דרכה.
חוט הלהט עשוי ממתכת (טונגסטן), שמקדם הטמפרטורה של התנגדותה חיובי: ככל שהיא חמה יותר, ההתנגדות גדלה. כשעובר בחוט זרם הוא מתחמם מאוד (עד שהוא זוהר), ולכן התנגדותו גדולה בהרבה מאשר במצב קר. ההתנגדות תלויה בטמפרטורה, וגדלה בכל התחום (אין נקודת היפוך ב-).
תשובה: א. גדולה יותר כאשר מועבר זרם דרכה.
סעיף 11.2
ג.
ב- נגדים זהים במקביל ההתנגדות השקולה היא ערך נגד אחד חלקי מספר הנגדים:
תשובה: ג.
סעיף 11.3
ג.
לפי האופיין, כל דיודה מתחילה להוליך כשהמתח עליה ומאז המתח עליה קבוע. שלוש הדיודות בטור מקבילות למוצא, ולכן הן מוליכות רק אם המוצא מגיע ל-.
1. נניח שהדיודות חסומות. אז ו- הם מחלק מתח:
- ההנחה שגויה: הדיודות מוליכות.
2. הדיודות מוליכות ומקבעות את המוצא:
בדיקה: הזרם ב- הוא , ב-: , ובדיודות ✓
תשובה: ג.
סעיף 11.4
ג.
1. זרם הבסיס (לולאה - - בסיס-אמיטר):
2. אילו היה הטרנזיסטור בתחום הפעיל:
3. הזרם המרבי שהקולקטור יכול להעביר (ברוויה):
, ולכן הטרנזיסטור ברוויה והזרם מוגבל ל-. (התשובה מתעלמת מהרוויה.)
תשובה: ג.
סעיף 11.5
ב.
במיישר עם סנף אמצעי כל חצי של המשני מזין את העומס בחצי מחזור אחר, דרך דיודה אחת בלבד: בחצי מחזור אחד מוליכה ובשני . בכל רגע יש בדרך הזרם דיודה מוליכה אחת, ולכן מתח המוצא קטן ממתח (חצי) המשני במפל של דיודה אחת:
(לעומת זאת, במיישר גשר יש בכל רגע שתי דיודות בדרך, וההפרש הוא .)
תשובה: ב.