דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2024 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-7: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 8-11: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מעגל תבנין והעברת הספק מרבי

באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו ושרטטו את מעגל תבנין בין ההדקים a ו- b.

(12 נקודות)
ב.

מה ערכו של נגד RLR_L אותו מחברים בין הדקים a ו- b להבטחת העברת הספק מכסימלי?

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המכסימלי המתפזר בעומס.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vth=Vab=67.67 VV_{th}=V_{ab}=67.67\,\text{V} (הדק aa חיובי), Rth=10 kΩR_{th}=10\,\text{k}\Omega

נתון: V1=100 VV_1=100\,\text{V}, R1=15 kΩR_1=15\,\text{k}\Omega, R2=30 kΩR_2=30\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, I1=0.1 mAI_1=0.1\,\text{mA}, I2=0.2 mAI_2=0.2\,\text{mA}.

מבוקש: מתח תבנין Vth=VabV_{th}=V_{ab} והתנגדות תבנין RthR_{th} בין ההדקים aa ו-bb.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb שבאיור. בין ההדקים לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vth=VabV_{th}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון, הקו של ההדק bb, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-100 V100\,\text{V}.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו העליון, שאליו מחוברים R1R_1, R2R_2, שני מקורות הזרם וההדק aa. זה הנעלם היחיד, וכיוון ש-Vb=0V_b=0, מתקיים Vth=VaV_{th}=V_a.

•הקטע הקצר שבין I2I_2 ל-R3R_3 הוא פוטנציאל נפרד, אבל אין צורך בו: R3R_3 מחובר בטור עם מקור הזרם I2I_2, ולכן הזרם בו הוא I2I_2 בכל מקרה.

•החיצים מראים את הכיוונים שנבחרו: IR1I_{R1} דרך R1R_1 משמאל לימין, מהמקור אל הקו של aa, ו-IR2I_{R2} דרך R2R_2 מלמעלה למטה. לפי האיור I1I_1 יוצא מהקו של aa כלפי מטה, ו-I2I_2 נכנס אליו כלפי מעלה.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, VaV_a, ולכן משוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש במעגל שלושה חוגים, והזרמים של שני החוגים הימניים נקבעים על ידי מקורות הזרם. גם שם נשאר נעלם אחד, אבל אחרי שמוצאים אותו צריך עוד לחשב ממנו את המתח בין ההדקים. משוואת הצומת נותנת ישר את Va=VthV_a=V_{th}, ולכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים.

1. הזרמים לפי חוק אוהם (זרמים ב-mA, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega):

IR1=V1−VaR1I_{R1}=\frac{V_1-V_a}{R_1}, IR2=VaR2I_{R2}=\frac{V_a}{R_2}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת aa (הזרמים הנכנסים שווים לזרמים היוצאים), IR1+I2=IR2+I1I_{R1}+I_2=I_{R2}+I_1, או בצורה של סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס:

Va−V1R1+VaR2+I1−I2=0\frac{V_a-V_1}{R_1}+\frac{V_a}{R_2}+I_1-I_2=0

Va−10015+Va30+0.1−0.2=0\frac{V_a-100}{15}+\frac{V_a}{30}+0.1-0.2=0

3. פתרון:

Va(115+130)=10015+0.2−0.1V_a\left(\frac{1}{15}+\frac{1}{30}\right)=\frac{100}{15}+0.2-0.1

0.1⋅Va=6.667+0.1=6.7670.1\cdot V_a=6.667+0.1=6.767

Va=67.67 VV_a=67.67\,\text{V}

ולכן Vth=Vab=67.67 VV_{th}=V_{ab}=67.67\,\text{V}, הדק aa חיובי.

4. בדיקה בצומת. IR1=100−67.6715=2.156 mAI_{R1}=\frac{100-67.67}{15}=2.156\,\text{mA} ו-IR2=67.6730=2.256 mAI_{R2}=\frac{67.67}{30}=2.256\,\text{mA}. נכנסים לצומת 2.156+0.2=2.356 mA2.156+0.2=2.356\,\text{mA}, ויוצאים ממנו 2.256+0.1=2.356 mA2.256+0.1=2.356\,\text{mA}. מתאים, ושני הזרמים חיוביים, כלומר זורמים בכיווני החיצים.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור המתח V1V_1 מוחלף בקצר, ושני מקורות הזרם מוחלפים בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

5. במעגל החדש יש שני צבעים עיקריים: הקו של aa והקו של bb. הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 התאחד עם הקו של bb, כי V1V_1 הוחלף בקצר.

•R1R_1 מחובר בין הקו של aa לקו של bb.

•R2R_2 מחובר גם הוא בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הוא במקביל ל-R1R_1.

•R3R_3 מחובר בקצה אחד לקו של bb, ובקצה השני לקטע שנשאר פתוח במקום I2I_2 (צבע נפרד). דרכו לא יכול לזרום זרם, והוא לא משפיע.

Rth=R1∥R2=R1⋅R2R1+R2=15⋅3015+30=10 kΩR_{th}=R_1\parallel R_2=\frac{R_1\cdot R_2}{R_1+R_2}=\frac{15\cdot30}{15+30}=10\,\text{k}\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח Vth=67.67 VV_{th}=67.67\,\text{V} בטור עם נגד Rth=10 kΩR_{th}=10\,\text{k}\Omega בין ההדקים aa ו-bb, כשהקוטב החיובי של המקור פונה להדק aa:

תשובה: Vth=67.67 VV_{th}=67.67\,\text{V} (הדק aa חיובי) בטור עם Rth=10 kΩR_{th}=10\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

RL=10 kΩR_L=10\,\text{k}\Omega

נחבר את RLR_L להדקים aa ו-bb של מעגל התמורה מסעיף א: העומס רואה מקור VthV_{th} בטור עם RthR_{th}.

לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין של המעגל שהוא רואה:

RL=Rth=10 kΩR_L=R_{th}=10\,\text{k}\Omega

תשובה: RL=10 kΩR_L=10\,\text{k}\Omega.

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈114.5 mWP_{max}\approx114.5\,\text{mW}

כאשר RL=RthR_L=R_{th}, מתח תבנין מתחלק שווה בין RthR_{th} לבין העומס, ולכן על העומס נופל Vth2\frac{V_{th}}{2}:

Pmax=(Vth2)2RL=Vth24Rth=67.6724⋅10⋅103=0.1145 W=114.5 mWP_{max}=\frac{\left(\frac{V_{th}}{2}\right)^2}{R_L}=\frac{V_{th}^2}{4R_{th}}=\frac{67.67^2}{4\cdot10\cdot10^3}=0.1145\,\text{W}=114.5\,\text{mW}

תשובה: Pmax≈114.5 mWP_{max}\approx114.5\,\text{mW}.

שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל DC

באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצמתים a ו - b.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק שהמקורות מפתחים וקבעו איזה מהמקורות הוא ספק ואיזה הוא צרכן.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=4 VV_a=4\,\text{V}, Vb=16 VV_b=16\,\text{V}

נתון: V1=20 VV_1=20\,\text{V}, V2=48 VV_2=48\,\text{V}, V3=12 VV_3=12\,\text{V}, R1=16 kΩR_1=16\,\text{k}\Omega, R2=0.5 kΩR_2=0.5\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=16 kΩR_4=16\,\text{k}\Omega, R5=4 kΩR_5=4\,\text{k}\Omega. הצומת התחתון מוארק.

מבוקש: מתחי הצמתים VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-20 V20\,\text{V}. הקו שבין R5R_5 ל-V2V_2 מחובר להדק החיובי של V2V_2, ולכן הוא ב-48 V48\,\text{V}.

•VaV_a הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת aa: אליו מחוברים R1R_1, R2R_2, הקצה השמאלי של R3R_3 וההדק השלילי של V3V_3.

•VbV_b הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת bb: אליו מחוברים R4R_4, R5R_5, הקצה הימני של R3R_3 וההדק החיובי של V3V_3.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•זרמי חוגים: בסרטוט ארבעה חוגים (ארבעה "חלונות"), ואין במעגל מקור זרם. כלומר ארבעה נעלמים וארבע משוואות.

•מתחי צמתים: יש שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע, VaV_a ו-VbV_b. אבל ביניהם מחובר ישירות מקור המתח V3V_3, ולכן הם צומת-על אחד, ונשאר נעלם אחד.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, שגם נותנת ישירות את מה שהשאלה מבקשת: המתחים בצמתים aa ו-bb.

1. הקשר בין הצמתים. המקור V3V_3 מחובר בין aa (הקוטב השלילי) ל-bb (הקוטב החיובי), ולכן:

Vb=Va+V3=Va+12V_b=V_a+V_3=V_a+12

הנגד R3R_3 מחובר במקביל ל-V3V_3 (בין הקו של aa לקו של bb), ולכן המתח עליו קבוע (12 V12\,\text{V}) והזרם בו פנימי לצומת-העל: הוא אינו נכנס למשוואה.

2. הזרמים לפי חוק אוהם (כולם יוצאים מצומת-העל): דרך R1R_1 מ-aa אל הקו של 20 V20\,\text{V}, דרך R2R_2 מ-aa לאדמה, דרך R4R_4 מ-bb לאדמה, ודרך R5R_5 מ-bb אל הקו של 48 V48\,\text{V}:

Va−V1R1\frac{V_a-V_1}{R_1}, VaR2\frac{V_a}{R_2}, VbR4\frac{V_b}{R_4}, Vb−V2R5\frac{V_b-V_2}{R_5}

3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת-העל (סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס; זרמים ב-mA, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega):

Va−V1R1+VaR2+VbR4+Vb−V2R5=0\frac{V_a-V_1}{R_1}+\frac{V_a}{R_2}+\frac{V_b}{R_4}+\frac{V_b-V_2}{R_5}=0

Va−2016+Va0.5+Va+1216+Va+12−484=0\frac{V_a-20}{16}+\frac{V_a}{0.5}+\frac{V_a+12}{16}+\frac{V_a+12-48}{4}=0

4. פתרון:

Va(116+2+116+14)=2016−1216+364V_a\left(\frac{1}{16}+2+\frac{1}{16}+\frac{1}{4}\right)=\frac{20}{16}-\frac{12}{16}+\frac{36}{4}

2.375⋅Va=1.25−0.75+9=9.52.375\cdot V_a=1.25-0.75+9=9.5

Va=9.52.375=4 VV_a=\frac{9.5}{2.375}=4\,\text{V}

Vb=4+12=16 VV_b=4+12=16\,\text{V}

תשובה: Va=4 VV_a=4\,\text{V}, Vb=16 VV_b=16\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PV1=20 mWP_{V1}=20\,\text{mW} (ספק), PV2=384 mWP_{V2}=384\,\text{mW} (ספק), PV3=12 mWP_{V3}=12\,\text{mW} נצרך (צרכן)

נתון: Va=4 VV_a=4\,\text{V}, Vb=16 VV_b=16\,\text{V} מסעיף א.

מבוקש: הזרם בכל מקור וכיוונו, ומכאן ההספק וסוג המקור. מקור שהזרם יוצא מהקוטב החיובי שלו – מפתח הספק (ספק); מקור שהזרם נכנס לקוטב החיובי שלו – קולט הספק (צרכן).

סימון על הסרטוט. נשתמש בקווים שווי-הפוטנציאל שסומנו בסעיף א (20 V20\,\text{V}, Va=4 VV_a=4\,\text{V}, Vb=16 VV_b=16\,\text{V}, 48 V48\,\text{V} והאדמה), ונוסיף את הזרמים שמחושבים בהמשך, עם הכיוון שלהם בפועל:

•בכל נגד הזרם זורם מהקו שהפוטנציאל שלו גבוה יותר אל הקו שהפוטנציאל שלו נמוך יותר.

•החץ שליד V3V_3 הוא הזרם I3I_3 שעובר דרך המקור, מ-bb אל aa.

1. הזרמים בנגדים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני קצות הנגד:

IR1=V1−VaR1=20−416=1 mAI_{R1}=\frac{V_1-V_a}{R_1}=\frac{20-4}{16}=1\,\text{mA} (מ-V1V_1 אל aa)

IR2=VaR2=40.5=8 mAI_{R2}=\frac{V_a}{R_2}=\frac{4}{0.5}=8\,\text{mA} (מ-aa לאדמה)

IR3=Vb−VaR3=16−42=6 mAI_{R3}=\frac{V_b-V_a}{R_3}=\frac{16-4}{2}=6\,\text{mA} (מ-bb אל aa)

IR4=VbR4=1616=1 mAI_{R4}=\frac{V_b}{R_4}=\frac{16}{16}=1\,\text{mA} (מ-bb לאדמה)

IR5=V2−VbR5=48−164=8 mAI_{R5}=\frac{V_2-V_b}{R_5}=\frac{48-16}{4}=8\,\text{mA} (מ-V2V_2 אל bb)

2. הזרם במקור V3V_3. נסמן ב-I3I_3 את הזרם שזורם דרך V3V_3 מ-bb אל aa. קירכהוף לזרמים בצומת aa (נכנסים = יוצאים):

IR1+IR3+I3=IR2I_{R1}+I_{R3}+I_3=I_{R2}

1+6+I3=8⇒I3=1 mA1+6+I_3=8\Rightarrow I_3=1\,\text{mA}

בדיקה בצומת bb: נכנס IR5=8 mAI_{R5}=8\,\text{mA}, יוצאים IR3+IR4+I3=6+1+1=8 mAI_{R3}+I_{R4}+I_3=6+1+1=8\,\text{mA} ✓.

3. ההספקים:

•V1V_1: הזרם 1 mA1\,\text{mA} יוצא מהקוטב החיובי: PV1=V1⋅IR1=20⋅1=20 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{R1}=20\cdot1=20\,\text{mW} – ספק.

•V2V_2: הזרם 8 mA8\,\text{mA} יוצא מהקוטב החיובי: PV2=V2⋅IR5=48⋅8=384 mWP_{V2}=V_2\cdot I_{R5}=48\cdot8=384\,\text{mW} – ספק.

•V3V_3: הזרם 1 mA1\,\text{mA} זורם בתוכו מ-bb (קוטב חיובי) אל aa (קוטב שלילי), כלומר נכנס לקוטב החיובי: PV3=V3⋅I3=12⋅1=12 mWP_{V3}=V_3\cdot I_3=12\cdot1=12\,\text{mW} נקלט – צרכן.

4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים:

PR=16216+420.5+1222+16216+3224=16+32+72+16+256=392 mWP_R=\frac{16^2}{16}+\frac{4^2}{0.5}+\frac{12^2}{2}+\frac{16^2}{16}+\frac{32^2}{4}=16+32+72+16+256=392\,\text{mW}

ההספק שהמקורות מפתחים נטו: 20+384−12=392 mW20+384-12=392\,\text{mW} ✓.

תשובה: V1V_1 מפתח 20 mW20\,\text{mW} (ספק), V2V_2 מפתח 384 mW384\,\text{mW} (ספק), V3V_3 קולט 12 mW12\,\text{mW} (צרכן).

שאלה 3 · מתח צומת במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

i(t)=0.5⋅2⋅sin⁡(314⋅t+30∘) Ai(t)=0.5\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(314\cdot t+30^\circ)\,A

v(t)=12⋅2⋅sin⁡(314⋅t−90∘) Vv(t)=12\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(314\cdot t-90^\circ)\,V

א.

חשבו את המתח VxV_x.

(16 נקודות)
ב.

רשמו את vx(t)v_x(t).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Vˉx≈9.0∠−110.7∘ V\bar{V}_x\approx9.0\angle-110.7^\circ\,\text{V} (ערך יעיל)

נתון: R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, XL1=6 ΩX_{L1}=6\,\Omega, XL2=2 ΩX_{L2}=2\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, מקור זרם i(t)i(t) ומקור מתח v(t)v(t).

מבוקש: הפאזור של מתח הצומת VxV_x ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של VxV_x מתחיל בצד הימני של R1R_1, ואליו מחוברים הקבל, הסליל XL1X_{L1} והסליל XL2X_{L2}. הנקודה שבין הקבל לבין VxV_x באיור היא אותו צומת, כי ביניהן רק תיל.

•הקו שבין R2R_2 למקור המתח מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו הוא Vˉ=12∠−90∘ V\bar{V}=12\angle-90^\circ\,\text{V}.

•שני הקווים הנוספים (בין מקור הזרם ל-R1R_1, ובין XL2X_{L2} ל-R2R_2) הם נקודות חיבור בטור, ואין בהן פיצול זרם. אין צורך בפוטנציאל שלהן.

•החיצים מראים את הזרמים שיוצאים מהצומת: IˉC\bar{I}_C דרך הקבל לאדמה, IˉL1\bar{I}_{L1} דרך XL1X_{L1} לאדמה, ו-IˉZ2\bar{I}_{Z2} דרך XL2X_{L2} ו-R2R_2 ימינה, אל ההדק החיובי של Vˉ\bar{V}. אל הצומת נכנס זרם המקור Iˉ\bar{I} דרך R1R_1.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VxV_x. כלומר משוואה אחת.

•זרמי חוגים: שלושה חוגים. הזרם של החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם, ונשארים שני נעלמים ושתי משוואות במספרים מרוכבים.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נבדוק את התוצאה בחוק הזרמים.

1. מעבר לפאזורים (ערכים יעילים, ייחוס לפונקציית sin):

Iˉ=0.5∠30∘=0.433+j0.25 A\bar{I}=0.5\angle30^\circ=0.433+j0.25\,\text{A}

Vˉ=12∠−90∘=−j12 V\bar{V}=12\angle-90^\circ=-j12\,\text{V}

2. העכבות: ZC=−j4 ΩZ_C=-j4\,\Omega, ZL1=j6 ΩZ_{L1}=j6\,\Omega, והענף הימני Z2=R2+jXL2=8+j2=8.246∠14.04∘ ΩZ_2=R_2+jX_{L2}=8+j2=8.246\angle14.04^\circ\,\Omega.

הנגד R1R_1 בטור עם מקור הזרם, ולכן הזרם הנכנס לצומת הוא Iˉ\bar{I} בכל מקרה ו-R1R_1 אינו משפיע על VxV_x.

3. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין קצות כל ענף:

IˉC=VˉxZC\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_x}{Z_C}, IˉL1=VˉxZL1\bar{I}_{L1}=\frac{\bar{V}_x}{Z_{L1}}, IˉZ2=Vˉx−VˉZ2\bar{I}_{Z2}=\frac{\bar{V}_x-\bar{V}}{Z_2}

4. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת VxV_x (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים):

Iˉ=VˉxZC+VˉxZL1+Vˉx−VˉZ2\bar{I}=\frac{\bar{V}_x}{Z_C}+\frac{\bar{V}_x}{Z_{L1}}+\frac{\bar{V}_x-\bar{V}}{Z_2}

Vˉx(1ZC+1ZL1+1Z2)=Iˉ+VˉZ2\bar{V}_x\left(\frac{1}{Z_C}+\frac{1}{Z_{L1}}+\frac{1}{Z_2}\right)=\bar{I}+\frac{\bar{V}}{Z_2}

5. חישוב האדמיטנסים:

1ZC+1ZL1=1−j4+1j6=j0.25−j0.1667=j0.0833 S\frac{1}{Z_C}+\frac{1}{Z_{L1}}=\frac{1}{-j4}+\frac{1}{j6}=j0.25-j0.1667=j0.0833\,\text{S} (כלומר XC∥XL1X_C\parallel X_{L1} שקול לקבל של 12 Ω12\,\Omega)

1Z2=8−j282+22=0.1176−j0.0294 S\frac{1}{Z_2}=\frac{8-j2}{8^2+2^2}=0.1176-j0.0294\,\text{S}

Y=0.1176+j0.0539=0.1294∠24.62∘ SY=0.1176+j0.0539=0.1294\angle24.62^\circ\,\text{S}

6. אגף ימין:

VˉZ2=12∠−90∘8.246∠14.04∘=1.455∠−104.04∘=−0.353−j1.412 A\frac{\bar{V}}{Z_2}=\frac{12\angle-90^\circ}{8.246\angle14.04^\circ}=1.455\angle-104.04^\circ=-0.353-j1.412\,\text{A}

Iˉ+VˉZ2=(0.433−0.353)+j(0.25−1.412)=0.080−j1.162=1.165∠−86.06∘ A\bar{I}+\frac{\bar{V}}{Z_2}=(0.433-0.353)+j(0.25-1.412)=0.080-j1.162=1.165\angle-86.06^\circ\,\text{A}

7. המתח:

Vˉx=1.165∠−86.06∘0.1294∠24.62∘=9.0∠−110.68∘ V=−3.18−j8.42 V\bar{V}_x=\frac{1.165\angle-86.06^\circ}{0.1294\angle24.62^\circ}=9.0\angle-110.68^\circ\,\text{V}=-3.18-j8.42\,\text{V}

בדיקה בחוק הזרמים. IˉC=Vˉx−j4=2.105−j0.794\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_x}{-j4}=2.105-j0.794, IˉL1=Vˉxj6=−1.403+j0.530\bar{I}_{L1}=\frac{\bar{V}_x}{j6}=-1.403+j0.530, IˉZ2=Vˉx−VˉZ2=−0.269+j0.515\bar{I}_{Z2}=\frac{\bar{V}_x-\bar{V}}{Z_2}=-0.269+j0.515; סכומם 0.433+j0.25=Iˉ0.433+j0.25=\bar{I} ✓.

תשובה: Vˉx≈9.0∠−110.7∘ V\bar{V}_x\approx9.0\angle-110.7^\circ\,\text{V} (ערך יעיל; ערך שיא 12.73 V12.73\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

vx(t)=12.73sin⁡(314t−110.7∘) Vv_x(t)=12.73\sin(314t-110.7^\circ)\,\text{V}

מעבירים את הפאזור מסעיף א חזרה לתחום הזמן: ערך השיא הוא הערך היעיל כפול 2\sqrt{2}, התדר הזוויתי הוא של המקורות (ω=314 rads\omega=314\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}), והמופע הוא זווית הפאזור:

Vx,max=2⋅9.0=12.73 VV_{x,max}=\sqrt{2}\cdot9.0=12.73\,\text{V}

vx(t)=9.0⋅2⋅sin⁡(314⋅t−110.7∘)=12.73sin⁡(314t−110.7∘) Vv_x(t)=9.0\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(314\cdot t-110.7^\circ)=12.73\sin(314t-110.7^\circ)\,\text{V}

תשובה: vx(t)=12.73sin⁡(314t−110.7∘) Vv_x(t)=12.73\sin(314t-110.7^\circ)\,\text{V}.

שאלה 4 · מתח צומת והספק מרוכב של מקורות

באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת x.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק S של כל המקור. קבעו איזה מהמקורות הוא ספק ואיזה הוא צרכן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉx≈38.95∠3.98∘ V\bar{V}_x\approx38.95\angle3.98^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS1=40∠15∘ V\bar{V}_{S1}=40\angle15^\circ\,\text{V}, VˉS2=60∠−10∘ V\bar{V}_{S2}=60\angle-10^\circ\,\text{V} (הקוטב החיובי של שניהם למעלה), XL=6 ΩX_L=6\,\Omega, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XC1=2 ΩX_{C1}=2\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, R3=4 ΩR_3=4\,\Omega, XC2=4 ΩX_{C2}=4\,\Omega. הצומת התחתון מוארק.

מבוקש: הפאזור של מתח הצומת VxV_x.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין VS1V_{S1} ל-XLX_L מחובר להדק החיובי של VS1V_{S1}, ולכן הפוטנציאל שלו 40∠15∘ V40\angle15^\circ\,\text{V}. הקו שבין XC2X_{C2} ל-VS2V_{S2} נמצא ב-60∠−10∘ V60\angle-10^\circ\,\text{V}.

•VxV_x הוא הפוטנציאל של הצומת שבו הזרם מתפצל לשלושה ענפים.

•שלושת הקווים הנוספים (בין XLX_L ל-R1R_1, בין R3R_3 ל-XC2X_{C2}, ובין XC1X_{C1} ל-R2R_2) הם נקודות חיבור בטור, בלי פיצול זרם. אין צורך בפוטנציאל שלהם, ובכל ענף מחברים את שני הרכיבים לעכבה אחת.

•החיצים מראים את הכיוונים שנבחרו: IˉA\bar{I}_A מ-VS1V_{S1} אל הצומת, IˉC\bar{I}_C מ-VS2V_{S2} אל הצומת, ו-IˉB\bar{I}_B מהצומת כלפי מטה לאדמה.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VxV_x. כלומר משוואה אחת.

•זרמי חוגים: שני חוגים, כלומר שתי משוואות במספרים מרוכבים.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, שהיא גם מה שהשאלה מבקשת (מתח הצומת).

1. עכבות הענפים:

ענף שמאלי (מ-VS1V_{S1} אל xx): ZA=R1+jXL=10+j6 ΩZ_A=R_1+jX_L=10+j6\,\Omega

ענף אמצעי (מ-xx לאדמה): ZB=R2−jXC1=8−j2 ΩZ_B=R_2-jX_{C1}=8-j2\,\Omega

ענף ימני (מ-VS2V_{S2} אל xx): ZC=R3−jXC2=4−j4 ΩZ_C=R_3-jX_{C2}=4-j4\,\Omega

2. המקורות בצורה קרטזית:

VˉS1=40∠15∘=38.637+j10.353 V\bar{V}_{S1}=40\angle15^\circ=38.637+j10.353\,\text{V}

VˉS2=60∠−10∘=59.089−j10.419 V\bar{V}_{S2}=60\angle-10^\circ=59.089-j10.419\,\text{V}

3. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין קצות כל ענף:

IˉA=VˉS1−VˉxZA\bar{I}_A=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{Z_A}, IˉC=VˉS2−VˉxZC\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{Z_C}, IˉB=VˉxZB\bar{I}_B=\frac{\bar{V}_x}{Z_B}

חוק הזרמים של קירכהוף בצומת xx: IˉA+IˉC=IˉB\bar{I}_A+\bar{I}_C=\bar{I}_B

VˉS1−VˉxZA+VˉS2−VˉxZC=VˉxZB\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{Z_A}+\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{Z_C}=\frac{\bar{V}_x}{Z_B}

Vˉx=VˉS1ZA+VˉS2ZC1ZA+1ZB+1ZC\bar{V}_x=\frac{\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_A}+\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_C}}{\frac{1}{Z_A}+\frac{1}{Z_B}+\frac{1}{Z_C}}

4. האדמיטנסים:

1ZA=10−j6136=0.0735−j0.0441 S\frac{1}{Z_A}=\frac{10-j6}{136}=0.0735-j0.0441\,\text{S}

1ZB=8+j268=0.1176+j0.0294 S\frac{1}{Z_B}=\frac{8+j2}{68}=0.1176+j0.0294\,\text{S}

1ZC=4+j432=0.125+j0.125 S\frac{1}{Z_C}=\frac{4+j4}{32}=0.125+j0.125\,\text{S}

סכום: 0.3162+j0.1103 S0.3162+j0.1103\,\text{S}

5. המונה:

VˉS1ZA=(38.637+j10.353)(0.0735−j0.0441)=3.298−j0.943 A\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_A}=(38.637+j10.353)(0.0735-j0.0441)=3.298-j0.943\,\text{A}

VˉS2ZC=(59.089−j10.419)(0.125+j0.125)=8.688+j6.084 A\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_C}=(59.089-j10.419)(0.125+j0.125)=8.688+j6.084\,\text{A}

סכום: 11.986+j5.140 A11.986+j5.140\,\text{A}

6. המתח:

Vˉx=11.986+j5.1400.3162+j0.1103=13.042∠23.21∘0.3349∠19.23∘=38.85+j2.70=38.95∠3.98∘ V\bar{V}_x=\frac{11.986+j5.140}{0.3162+j0.1103}=\frac{13.042\angle23.21^\circ}{0.3349\angle19.23^\circ}=38.85+j2.70=38.95\angle3.98^\circ\,\text{V}

תשובה: Vˉx≈38.95∠3.98∘ V\bar{V}_x\approx38.95\angle3.98^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Sˉ1=18.34−j18.77 VA\bar{S}_1=18.34-j18.77\,\text{VA}, Sˉ2=237.1−j96.0 VA\bar{S}_2=237.1-j96.0\,\text{VA}; שני המקורות ספקים

נתון: Vˉx=38.85+j2.70 V\bar{V}_x=38.85+j2.70\,\text{V} מסעיף א.

מבוקש: ההספק המרוכב Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^* של כל מקור, כאשר Iˉ\bar{I} הוא הזרם שיוצא מהקוטב החיובי שלו. אם ההספק הפעיל P=Re{Sˉ}P=\text{Re}\{\bar{S}\} חיובי – המקור מפתח הספק (ספק); אם שלילי – הוא קולט הספק (צרכן).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם של כל מקור הוא הזרם של הענף שלו, IˉA\bar{I}_A או IˉC\bar{I}_C, ושני החיצים שם יוצאים מהקוטב החיובי של המקור.

1. זרם המקור VS1V_{S1} (יוצא מהקוטב החיובי דרך ZAZ_A אל xx):

IˉA=VˉS1−VˉxZA=(38.637−38.853)+j(10.353−2.705)10+j6=−0.216+j7.64810+j6=0.322+j0.572=0.656∠60.65∘ A\bar{I}_A=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}_x}{Z_A}=\frac{(38.637-38.853)+j(10.353-2.705)}{10+j6}=\frac{-0.216+j7.648}{10+j6}=0.322+j0.572=0.656\angle60.65^\circ\,\text{A}

2. זרם המקור VS2V_{S2} (יוצא מהקוטב החיובי דרך ZCZ_C אל xx):

IˉC=VˉS2−VˉxZC=(59.089−38.853)+j(−10.419−2.705)4−j4=20.236−j13.1234−j4=4.170+j0.889=4.264∠12.04∘ A\bar{I}_C=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}_x}{Z_C}=\frac{(59.089-38.853)+j(-10.419-2.705)}{4-j4}=\frac{20.236-j13.123}{4-j4}=4.170+j0.889=4.264\angle12.04^\circ\,\text{A}

3. ההספקים המרוכבים:

Sˉ1=VˉS1⋅IˉA∗=40∠15∘⋅0.656∠−60.65∘=26.24∠−45.65∘=18.34−j18.77 VA\bar{S}_1=\bar{V}_{S1}\cdot\bar{I}_A^*=40\angle15^\circ\cdot0.656\angle-60.65^\circ=26.24\angle-45.65^\circ=18.34-j18.77\,\text{VA}

Sˉ2=VˉS2⋅IˉC∗=60∠−10∘⋅4.264∠−12.04∘=255.8∠−22.04∘=237.13−j95.98 VA\bar{S}_2=\bar{V}_{S2}\cdot\bar{I}_C^*=60\angle-10^\circ\cdot4.264\angle-12.04^\circ=255.8\angle-22.04^\circ=237.13-j95.98\,\text{VA}

4. בדיקה – ההספק בצרכנים: IˉB=VˉxZB=4.723∠18.02∘ A\bar{I}_B=\frac{\bar{V}_x}{Z_B}=4.723\angle18.02^\circ\,\text{A}.

PR=0.6562⋅10+4.7232⋅8+4.2642⋅4=4.30+178.45+72.72=255.47 WP_R=0.656^2\cdot10+4.723^2\cdot8+4.264^2\cdot4=4.30+178.45+72.72=255.47\,\text{W}, וזה שווה ל-18.34+237.13=255.47 W18.34+237.13=255.47\,\text{W} ✓.

5. סוג המקורות: ההספק הפעיל של שני המקורות חיובי (P1=18.34 WP_1=18.34\,\text{W}, P2=237.13 WP_2=237.13\,\text{W}), ולכן שניהם ספקים – אף אחד מהם אינו צרכן של הספק פעיל. (ההספק העיוור של שניהם שלילי, כי המעגל בסך הכול קיבולי.)

תשובה: Sˉ1=18.34−j18.77 VA\bar{S}_1=18.34-j18.77\,\text{VA} (26.24 VA26.24\,\text{VA}), Sˉ2=237.1−j96.0 VA\bar{S}_2=237.1-j96.0\,\text{VA} (255.8 VA255.8\,\text{VA}); שני המקורות ספקים.

שאלה 5 · ערך ממוצע, יעיל והספק של גל מלבני

באיור לשאלה 5 נתון המעגל הבא וצורת אות מבוא:

א.

חשבו את המתח הממוצע על הדקי הנגד VR(avg)V_{R(avg)}.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את המתח היעיל על הדקי הנגד VR(rms)V_{R(rms)}.

(12 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד העומס PRLP_{RL}.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

VR(avg)=6 VV_{R(avg)}=6\,\text{V}

נתון: הנגד מחובר ישירות למקור, ולכן vR(t)=vs(t)v_R(t)=v_s(t). לפי הגרף האות מחזורי עם זמן מחזור T=1 msT=1\,\text{ms}: במשך 0.2 ms0.2\,\text{ms} המתח −2 V-2\,\text{V} ובמשך 0.8 ms0.8\,\text{ms} המתח 8 V8\,\text{V}.

מבוקש: הערך הממוצע – השטח שמתחת לגרף במחזור אחד, חלקי זמן המחזור.

VR(avg)=1T∫0TvR dt=8⋅0.8+(−2)⋅0.21=6.4−0.41=6 VV_{R(avg)}=\frac{1}{T}\int_0^T v_R\,dt=\frac{8\cdot0.8+(-2)\cdot0.2}{1}=\frac{6.4-0.4}{1}=6\,\text{V}

תשובה: VR(avg)=6 VV_{R(avg)}=6\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VR(rms)=52≈7.21 VV_{R(rms)}=\sqrt{52}\approx7.21\,\text{V}

הערך היעיל הוא השורש של ממוצע ריבוע המתח במחזור. בכל קטע המתח קבוע, ולכן האינטגרל של הריבוע הוא ריבוע המתח כפול משך הקטע:

1. 1T∫0TvR2 dt=82⋅0.8+(−2)2⋅0.21=51.2+0.8=52 V2\frac{1}{T}\int_0^T v_R^2\,dt=\frac{8^2\cdot0.8+(-2)^2\cdot0.2}{1}=51.2+0.8=52\,\text{V}^2

2. VR(rms)=52=7.21 VV_{R(rms)}=\sqrt{52}=7.21\,\text{V}

תשובה: VR(rms)≈7.21 VV_{R(rms)}\approx7.21\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

PRL=5.2 WP_{RL}=5.2\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח (לא לפי הממוצע):

PRL=VR(rms)2RL=5210=5.2 WP_{RL}=\frac{V_{R(rms)}^2}{R_L}=\frac{52}{10}=5.2\,\text{W}

תשובה: PRL=5.2 WP_{RL}=5.2\,\text{W}.

שאלה 6 · ערך ממוצע, יעיל והספק של גל משולש

באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא ומתח מבוא למעגל:

א.

חשבו את המתח הממוצע על הדקי הנגד VR(avg)V_{R(avg)}.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את המתח היעיל על הדקי הנגד VR(rms)V_{R(rms)}.

(12 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד העומס PRLP_{RL}.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

VR(avg)=2 VV_{R(avg)}=2\,\text{V}

נתון: vR(t)=vs(t)v_R(t)=v_s(t) (הנגד מחובר ישירות למקור). האות מחזורי עם T=2 msT=2\,\text{ms}: עלייה לינארית מ-00 ל-4 V4\,\text{V} במשך 1.5 ms1.5\,\text{ms} וירידה לינארית חזרה ל-00 במשך 0.5 ms0.5\,\text{ms}.

מבוקש: השטח מתחת לגרף במחזור, חלקי TT.

השטח במחזור הוא משולש עם בסיס 2 ms2\,\text{ms} וגובה 4 V4\,\text{V}:

VR(avg)=1T⋅T⋅Vp2=Vp2=42=2 VV_{R(avg)}=\frac{1}{T}\cdot\frac{T\cdot V_p}{2}=\frac{V_p}{2}=\frac{4}{2}=2\,\text{V}

תשובה: VR(avg)=2 VV_{R(avg)}=2\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VR(rms)=43≈2.31 VV_{R(rms)}=\frac{4}{\sqrt{3}}\approx2.31\,\text{V}

נחשב את האינטגרל של v2v^2 בכל אחד משני הקטעים הלינאריים (הזמן ב-ms).

1. קטע העלייה (0≤t≤1.50\le t\le1.5): v=41.5tv=\frac{4}{1.5}t

∫01.5(41.5t)2dt=162.25⋅1.533=16⋅1.53=8 V2⋅ms\int_0^{1.5}\left(\frac{4}{1.5}t\right)^2dt=\frac{16}{2.25}\cdot\frac{1.5^3}{3}=\frac{16\cdot1.5}{3}=8\,\text{V}^2\cdot\text{ms}

2. קטע הירידה (משך 0.5 ms0.5\,\text{ms}, מ-44 ל-00): באותו אופן

∫v2dt=16⋅0.53=2.667 V2⋅ms\int v^2dt=\frac{16\cdot0.5}{3}=2.667\,\text{V}^2\cdot\text{ms}

3. הערך היעיל:

VR(rms)=8+2.6672=5.333=2.31 VV_{R(rms)}=\sqrt{\frac{8+2.667}{2}}=\sqrt{5.333}=2.31\,\text{V}

(זו התוצאה הכללית לכל גל משולש בין 00 ל-VpV_p: Vrms=Vp3=43=2.31 VV_{rms}=\frac{V_p}{\sqrt{3}}=\frac{4}{\sqrt{3}}=2.31\,\text{V}, ללא תלות בחלוקה בין זמן העלייה לזמן הירידה.)

תשובה: VR(rms)≈2.31 VV_{R(rms)}\approx2.31\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

PRL≈0.533 WP_{RL}\approx0.533\,\text{W}

PRL=VR(rms)2RL=5.33310=0.533 WP_{RL}=\frac{V_{R(rms)}^2}{R_L}=\frac{5.333}{10}=0.533\,\text{W}

תשובה: PRL≈0.533 WP_{RL}\approx0.533\,\text{W} (533 mW533\,\text{mW}).

שאלה 7 · תגובת מעגל RL לאות רמפה ומדרגה

באיור לשאלה 7 נתון מעגל RL ואות מבוא למעגל:

בזמן t=0−t=0^- אין אנרגיה אגורה בסליל.

א.

חשבו ושרטטו את מתח על הדקי הנגד. ציינו בשרטוט זמנים וערכים אופייניים.

(14 נקודות)
ב.

חשבו זמן בו VR=0VV_R=0V.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms}: VR=t−2+2e−t/2V_R=t-2+2e^{-t/2} (t ב-ms); VR(10 ms)=8.01 VV_R(10\,\text{ms})=8.01\,\text{V}; t≥10 mst\ge10\,\text{ms}: VR=−5+13.01e−(t−10)/2V_R=-5+13.01e^{-(t-10)/2}

נתון: L=1 HL=1\,\text{H}, R=500 ΩR=500\,\Omega, הסליל ריק מאנרגיה ב-t=0−t=0^-. לפי הגרף: בין 00 ל-10 ms10\,\text{ms} המבוא עולה לינארית מ-00 ל-10 V10\,\text{V} (שיפוע 1 Vms=1000 Vs1\,\frac{\text{V}}{\text{ms}}=1000\,\frac{\text{V}}{\text{s}}), וב-t=10 mst=10\,\text{ms} הוא קופץ ל-−5 V-5\,\text{V} ונשאר שם עד 20 ms20\,\text{ms}.

מבוקש: VR(t)V_R(t) בשני הקטעים.

1. סימון. הזרם ii זורם מהקוטב החיובי של המקור, דרך הסליל משמאל לימין ודרך הנגד מלמעלה למטה; VR=Vo=i⋅RV_R=V_o=i\cdot R (חיובי למעלה). קירכהוף למתחים בלולאה:

vs=Ldidt+R iv_s=L\frac{di}{dt}+R\,i

2. קבוע הזמן:

τ=LR=1500=2 ms\tau=\frac{L}{R}=\frac{1}{500}=2\,\text{ms}

3. קטע ראשון, 0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms}: המבוא vs=a tv_s=a\,t עם a=1000 Vsa=1000\,\frac{\text{V}}{\text{s}}. הפתרון של המשוואה עם i(0)=0i(0)=0 (הזרם בסליל אינו קופץ) הוא:

VR(t)=a(t−τ+τe−t/τ)V_R(t)=a\left(t-\tau+\tau e^{-t/\tau}\right)

(בדיקה: ב-t=0t=0 מתקבל VR=0V_R=0; וכשמציבים במשוואה, LRdVRdt+VR=τ⋅a(1−e−t/τ)+a(t−τ+τe−t/τ)=a t\frac{L}{R}\frac{dV_R}{dt}+V_R=\tau\cdot a(1-e^{-t/\tau})+a(t-\tau+\tau e^{-t/\tau})=a\,t ✓.)

עם הזמן ב-ms והמתח ב-V:

VR(t)=t−2+2e−t/2V_R(t)=t-2+2e^{-t/2}

אחרי כמה קבועי זמן המתח על הנגד עוקב אחרי המבוא באיחור של τ=2 ms\tau=2\,\text{ms} (כלומר נמוך ממנו ב-2 V2\,\text{V}).

ערכים: VR(2)=0.74 VV_R(2)=0.74\,\text{V}, VR(4)=2.27 VV_R(4)=2.27\,\text{V}, VR(6)=4.10 VV_R(6)=4.10\,\text{V}, VR(8)=6.04 VV_R(8)=6.04\,\text{V}, ובסוף הקטע:

VR(10 ms)=10−2+2e−5=8+0.0135=8.01 VV_R(10\,\text{ms})=10-2+2e^{-5}=8+0.0135=8.01\,\text{V}

4. קטע שני, t≥10 mst\ge10\,\text{ms}: המבוא קבוע −5 V-5\,\text{V}. הזרם בסליל רציף, ולכן גם VR=iRV_R=iR רציף ומתחיל מ-8.01 V8.01\,\text{V} (אין קפיצה במתח הנגד; את הקפיצה של 15 V15\,\text{V} במבוא סופג הסליל). הערך הסופי: הסליל קצר, VR(∞)=−5 VV_R(\infty)=-5\,\text{V}. תגובה מעריכית עם אותו τ\tau:

VR(t)=VR(∞)+[VR(10)−VR(∞)]e−(t−10)/τ=−5+13.01 e−(t−10)/2 VV_R(t)=V_R(\infty)+\left[V_R(10)-V_R(\infty)\right]e^{-(t-10)/\tau}=-5+13.01\,e^{-(t-10)/2}\,\text{V}

ערכים: VR(11)=2.89 VV_R(11)=2.89\,\text{V}, VR(12)=−0.21 VV_R(12)=-0.21\,\text{V}, VR(14)=−3.24 VV_R(14)=-3.24\,\text{V}, VR(20)=−4.91 VV_R(20)=-4.91\,\text{V} (כמעט −5 V-5\,\text{V}, כי עברו 5τ5\tau).

5. השרטוט (קו מלא – VRV_R; קו מקווקו – המבוא):

t (ms)V (V)05101520-5510(10, 8.01)(11.91, 0)(20, -4.91)

תשובה: בין 00 ל-10 ms10\,\text{ms}: VR=t−2+2e−t/2 VV_R=t-2+2e^{-t/2}\,\text{V} (t ב-ms), עולה מ-00 עד 8.01 V8.01\,\text{V}; מ-10 ms10\,\text{ms}: VR=−5+13.01e−(t−10)/2 VV_R=-5+13.01e^{-(t-10)/2}\,\text{V}, יורד מ-8.01 V8.01\,\text{V} אל −5 V-5\,\text{V} עם τ=2 ms\tau=2\,\text{ms}.

סעיף ב

תשובה:

t≈11.91 mst\approx11.91\,\text{ms} (מלבד נקודת ההתחלה t=0t=0)

מבוקש: הרגע שבו המתח על הנגד, היורד מ-8.01 V8.01\,\text{V} אל −5 V-5\,\text{V}, חוצה את האפס (בקטע הראשון VRV_R חיובי לכל t>0t>0, ולכן החיתוך הוא בקטע השני; מלבד זה VR=0V_R=0 רק ברגע ההתחלה t=0t=0).

1. נשווה את הביטוי מסעיף א לאפס:

−5+13.01 e−(t−10)/τ=0-5+13.01\,e^{-(t-10)/\tau}=0

e−(t−10)/τ=513.01e^{-(t-10)/\tau}=\frac{5}{13.01}

2. נוציא לוגריתם:

t−10=τ⋅ln⁡13.015=2⋅ln⁡2.603=2⋅0.957=1.91 mst-10=\tau\cdot\ln\frac{13.01}{5}=2\cdot\ln2.603=2\cdot0.957=1.91\,\text{ms}

t=10+1.91=11.91 mst=10+1.91=11.91\,\text{ms}

תשובה: VR=0V_R=0 ברגע t≈11.91 mst\approx11.91\,\text{ms}.

שאלה 8 · מיישר גשר עם קבל סינון ודיודה שרופה

באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא ואופיין הדיודה (כל הדיודות זהות):

המפסק פתוח

א.

חשבו את המתח vi(t)v_i(t). ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.

מהו תדר של אות המבוא?

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא VoVo .

(6 נקודות)

המפסק סגור

ג.

דיודה D3D_3 נשרפה והיא נתק. שרטטו את מתח המבוא ומתח המוצא במקרה זה.

ציינו ערכים אופייניים על השרטוט.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את הגליות ΔVO\Delta V_O ואת מתח המוצא המינימלי.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, Vi,max=10 VV_{i,max}=10\,\text{V}, f≈50 Hzf\approx50\,\text{Hz}

נתון: vs(t)=100sin⁡(314t) Vv_s(t)=100\sin(314t)\,\text{V}, שנאי 10:110:1 (מוריד מתח).

מבוקש: המתח במשני, ערכו המרבי ותדרו.

1. יחס השנאי. המתח במשני קטן פי יחס הליפופים:

Vi,max=Vs,maxn=10010=10 VV_{i,max}=\frac{V_{s,max}}{n}=\frac{100}{10}=10\,\text{V}

vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}

2. התדר. השנאי אינו משנה את התדר:

f=ω2π=3142π=49.97≈50 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{314}{2\pi}=49.97\approx50\,\text{Hz}

תשובה: vi(t)=10sin⁡(314t) Vv_i(t)=10\sin(314t)\,\text{V}, ערך מרבי 10 V10\,\text{V}, תדר 50 Hz50\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, Vo(avg)≈5.09 VV_{o(avg)}\approx5.09\,\text{V}, Vo(rms)≈5.66 VV_{o(rms)}\approx5.66\,\text{V}

נתון: לפי האופיין כל דיודה מוליכה כשהמתח עליה מגיע ל-1 V1\,\text{V}, ואז המתח עליה נשאר 1 V1\,\text{V} (מודל דיודה אידאלית עם מתח סף). המפסק פתוח, ולכן הקבל מנותק והעומס הוא RLR_L בלבד.

מבוקש: הערכים המרבי, הממוצע והיעיל של VoV_o.

1. אופן הפעולה של הגשר. בחצי המחזור החיובי (הקצה העליון של המשני חיובי) הזרם עובר דרך D1D_1, דרך RLR_L מלמעלה למטה, וחוזר דרך D2D_2 לקצה התחתון של המשני. בחצי המחזור השלילי הזרם עובר דרך D3D_3, דרך RLR_L שוב מלמעלה למטה, וחוזר דרך D4D_4 לקצה העליון. בשני חצאי המחזור הזרם בעומס באותו כיוון – יישור גל מלא, ובכל רגע מוליכות שתי דיודות בטור.

2. הערך המרבי:

Vo,max=Vi,max−2Vγ=10−2⋅1=8 VV_{o,max}=V_{i,max}-2V_\gamma=10-2\cdot1=8\,\text{V}

3. הערך הממוצע של גל מיושר מלא (בקירוב, כשמזניחים את הקטעים הקצרים ליד האפס שבהם הדיודות אינן מוליכות):

Vo(avg)=2Vo,maxπ=2⋅8π=5.09 VV_{o(avg)}=\frac{2V_{o,max}}{\pi}=\frac{2\cdot8}{\pi}=5.09\,\text{V}

4. הערך היעיל:

Vo(rms)=Vo,max2=82=5.66 VV_{o(rms)}=\frac{V_{o,max}}{\sqrt{2}}=\frac{8}{\sqrt{2}}=5.66\,\text{V}

(הערה: אם מתחשבים בכך שהדיודות מוליכות רק כש-∣vi∣>2 V|v_i|>2\,\text{V}, כלומר Vo=10∣sin⁡ωt∣−2V_o=10|\sin\omega t|-2 בזמן ההולכה, מתקבל בחישוב מדויק Vo(avg)=4.49 VV_{o(avg)}=4.49\,\text{V} ו-Vo(rms)=5.33 VV_{o(rms)}=5.33\,\text{V}.)

תשובה: Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, Vo(avg)≈5.09 VV_{o(avg)}\approx5.09\,\text{V}, Vo(rms)≈5.66 VV_{o(rms)}\approx5.66\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

מיישר חצי גל עם קבל: VoV_o נטען ל-8 V8\,\text{V} בשיא החיובי ופורק מעריכית (τ=42 ms\tau=42\,\text{ms}) עד חצי המחזור החיובי הבא; viv_i סינוס ±10 V\pm10\,\text{V}, T=20 msT=20\,\text{ms}

נתון: המפסק סגור (הקבל C=560 μFC=560\,\mu\text{F} במקביל ל-RL=75 ΩR_L=75\,\Omega), D3D_3 נתק.

מבוקש: שרטוט viv_i ו-VoV_o.

1. מה משתנה כש-D3D_3 נתק. בחצי המחזור החיובי המסלול D1D_1 – עומס – D2D_2 לא השתנה, והגשר ממשיך להוליך. בחצי המחזור השלילי הזרם היה צריך לעבור דרך D3D_3, שהוא נתק, ושאר הדיודות מוטות שם לאחור – אין הולכה. המעגל הופך למיישר חצי גל עם קבל סינון.

2. טעינה. כש-vi−2>Vov_i-2>V_o הדיודות D1D_1, D2D_2 מוליכות והקבל נטען ועוקב אחרי vi−2v_i-2, עד השיא:

Vo,max=10−2=8 VV_{o,max}=10-2=8\,\text{V} ברגע t=T4=5 mst=\frac{T}{4}=5\,\text{ms}.

3. פריקה. אחרי השיא viv_i יורד מהר יותר מהקבל, הדיודות נחסמות והקבל נפרק דרך RLR_L:

τ=RL⋅C=75⋅560⋅10−6=42 ms\tau=R_L\cdot C=75\cdot560\cdot10^{-6}=42\,\text{ms}

Vo=8e−(t−5 ms)/42 msV_o=8e^{-(t-5\,\text{ms})/42\,\text{ms}}

הפריקה נמשכת לאורך כל חצי המחזור השלילי (T=20 msT=20\,\text{ms}), עד שבחצי המחזור החיובי הבא vi−2v_i-2 משיג שוב את מתח הקבל – בערך ב-t=22.6 mst=22.6\,\text{ms}, כשהמתח ירד לכ-5.26 V5.26\,\text{V}. אז הקבל נטען שוב ל-8 V8\,\text{V} ב-t=25 mst=25\,\text{ms}, וחוזר חלילה.

4. השרטוט (מקווקו – viv_i, סינוס בשיא ±10 V\pm10\,\text{V} ומחזור 20 ms20\,\text{ms}; מלא – VoV_o):

t (ms)V (V)010203040-10108 V(22.6, 5.26)-10 V

ערכים אופייניים: viv_i: שיא 10 V10\,\text{V}, שפל −10 V-10\,\text{V}, T=20 msT=20\,\text{ms}. VoV_o: שיא 8 V8\,\text{V} ב-5 ms5\,\text{ms}, 25 ms25\,\text{ms}, ...; פריקה עם τ=42 ms\tau=42\,\text{ms} עד כ-5.3 V5.3\,\text{V}; המתח VoV_o תמיד חיובי – גל אחד בכל מחזור (תדר הגליות 50 Hz50\,\text{Hz}).

תשובה: מיישר חצי גל עם קבל: VoV_o נטען ל-8 V8\,\text{V} בכל שיא חיובי ופורק מעריכית (τ=42 ms\tau=42\,\text{ms}) במשך כמעט מחזור שלם.

סעיף ד

תשובה:

Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, ΔVo≈3.81 V\Delta V_o\approx3.81\,\text{V}, Vo,min≈4.19 VV_{o,min}\approx4.19\,\text{V}

נתון: מיישר חצי גל (מסעיף ג), Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, RL=75 ΩR_L=75\,\Omega, C=560 μFC=560\,\mu\text{F}.

מבוקש: Vo,maxV_{o,max}, הגליות ΔVo\Delta V_o ו-Vo,minV_{o,min}.

1. המתח המרבי:

Vo,max=Vi,max−2Vγ=10−2=8 VV_{o,max}=V_{i,max}-2V_\gamma=10-2=8\,\text{V}

2. הגליות. במיישר חצי גל הקבל נפרק פעם אחת בכל מחזור, ובקירוב המקובל (פריקה בזרם קבוע Vo,maxRL\frac{V_{o,max}}{R_L} במשך מחזור שלם T=1fT=\frac{1}{f}):

ΔVo=Vo,maxf⋅RL⋅C=850⋅75⋅560⋅10−6=82.1=3.81 V\Delta V_o=\frac{V_{o,max}}{f\cdot R_L\cdot C}=\frac{8}{50\cdot75\cdot560\cdot10^{-6}}=\frac{8}{2.1}=3.81\,\text{V}

3. המתח המינימלי:

Vo,min=Vo,max−ΔVo=8−3.81=4.19 VV_{o,min}=V_{o,max}-\Delta V_o=8-3.81=4.19\,\text{V}

(הערה: הקירוב הלינארי גס כאן, כי זמן המחזור, 20 ms20\,\text{ms}, אינו קטן בהרבה מ-τ=42 ms\tau=42\,\text{ms}. בפריקה מעריכית מדויקת, שמסתיימת כשהמבוא משיג את הקבל ב-t≈22.6 mst\approx22.6\,\text{ms}, מתקבל Vo,min≈5.26 VV_{o,min}\approx5.26\,\text{V} ו-ΔVo≈2.74 V\Delta V_o\approx2.74\,\text{V}, כמו בשרטוט של סעיף ג.)

תשובה: Vo,max=8 VV_{o,max}=8\,\text{V}, ΔVo≈3.81 V\Delta V_o\approx3.81\,\text{V}, Vo,min≈4.19 VV_{o,min}\approx4.19\,\text{V}.

שאלה 9 · טרנזיסטור MOSFET כמתג לנורות LED

באיור א' לשאלה 9 נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור: K=100[mAV2]K=100\left[\frac{mA}{V^2}\right], VT=2.5VV_T=2.5V.

נתוני דיודות LED: VLED=4V,ILED=50mAV_{LED}=4V,I_{LED}=50mA.

א.

חשבו את ערכו של הנגד RR. הניחו VDD≫VDSV_{DD}\gg V_{DS}.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את מתח VDSV_{DS} עבור Vi=5VV_i=5V.

(6 נקודות)
ג.

שינו את המעגל (נורות ה LED זהות לחלוטין) למתואר באיור ב' לשאלה 9:

חשבו את ערכו של הנגד R∗R^* כדי שזרם דרך הדיודות לא ישתנה.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

R=100 ΩR=100\,\Omega

נתון: VDD=9 VV_{DD}=9\,\text{V}, VLED=4 VV_{LED}=4\,\text{V}, ILED=50 mAI_{LED}=50\,\text{mA}. הטרנזיסטור משמש מתג, וכשהוא מוליך VDS≈0V_{DS}\approx0.

מבוקש: RR שנותן לכל LED את הזרם הנומינלי.

1. סימון. בכל ענף הזרם ILEDI_{LED} זורם מ-VDDV_{DD} דרך RR מלמעלה למטה, דרך ה-LED (מהאנודה לקתודה) אל הדרין. שני הענפים זהים, ולכן כל אחד מהם נושא 50 mA50\,\text{mA} והטרנזיסטור נושא 100 mA100\,\text{mA}.

2. קירכהוף למתחים בענף אחד:

VDD=ILED⋅R+VLED+VDSV_{DD}=I_{LED}\cdot R+V_{LED}+V_{DS}

עם VDS≈0V_{DS}\approx0:

R=VDD−VLEDILED=9−450⋅10−3=100 ΩR=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{I_{LED}}=\frac{9-4}{50\cdot10^{-3}}=100\,\Omega

תשובה: R=100 ΩR=100\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

VDS=0.2 VV_{DS}=0.2\,\text{V} (תחום אוהמי, ID=96 mAI_D=96\,\text{mA})

נתון: R=100 ΩR=100\,\Omega מסעיף א, VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}, K=100 mAV2K=100\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}, VT=2.5 VV_T=2.5\,\text{V}.

מבוקש: VDSV_{DS}. לשם כך צריך לקבוע באיזה תחום עובד הטרנזיסטור.

1. בדיקת רוויה. אילו הטרנזיסטור היה ברוויה:

ID=K(VGS−VT)2=100⋅(5−2.5)2=625 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=100\cdot(5-2.5)^2=625\,\text{mA}

אבל הזרם המרבי שהענפים יכולים לספק (כש-VDS=0V_{DS}=0) הוא 2⋅9−4100=100 mA2\cdot\frac{9-4}{100}=100\,\text{mA} בלבד. לכן הטרנזיסטור אינו ברוויה – הוא בתחום האוהמי.

2. משוואת המעגל. כל ענף נושא VDD−VLED−VDSR\frac{V_{DD}-V_{LED}-V_{DS}}{R}, והטרנזיסטור נושא את סכום שני הענפים:

ID=2⋅9−4−VDS100=5−VDS50 AI_D=2\cdot\frac{9-4-V_{DS}}{100}=\frac{5-V_{DS}}{50}\,\text{A}

3. משוואת הטרנזיסטור בתחום האוהמי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]=0.1[5VDS−VDS2] AI_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]=0.1\left[5V_{DS}-V_{DS}^2\right]\,\text{A}

4. השוואה:

5−VDS50=0.1(5VDS−VDS2)\frac{5-V_{DS}}{50}=0.1\left(5V_{DS}-V_{DS}^2\right)

5−VDS=25VDS−5VDS25-V_{DS}=25V_{DS}-5V_{DS}^2

5VDS2−26VDS+5=05V_{DS}^2-26V_{DS}+5=0

VDS=26±262−4⋅5⋅52⋅5=26±2410V_{DS}=\frac{26\pm\sqrt{26^2-4\cdot5\cdot5}}{2\cdot5}=\frac{26\pm24}{10}

הפתרונות 5 V5\,\text{V} ו-0.2 V0.2\,\text{V}. בתחום האוהמי חייב להתקיים VDS<VGS−VT=2.5 VV_{DS}<V_{GS}-V_T=2.5\,\text{V}, ולכן VDS=0.2 VV_{DS}=0.2\,\text{V}.

5. בדיקה: ID=5−0.250=96 mAI_D=\frac{5-0.2}{50}=96\,\text{mA} (כ-48 mA48\,\text{mA} לכל LED), ומהטרנזיסטור: 0.1(5⋅0.2−0.22)=0.1⋅0.96=96 mA0.1(5\cdot0.2-0.2^2)=0.1\cdot0.96=96\,\text{mA} ✓.

תשובה: VDS=0.2 VV_{DS}=0.2\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

R∗=50 ΩR^*=50\,\Omega

נתון: שתי נורות LED זהות במקביל, בטור עם נגד משותף R∗R^*; VDS≈0V_{DS}\approx0 כמו בסעיף א.

מבוקש: R∗R^* שישאיר את הזרם בכל LED 50 mA50\,\text{mA}.

1. סימון. הזרם II זורם מ-VDDV_{DD} דרך R∗R^* מלמעלה למטה, ומתחלק שווה בין שתי הנורות (הן זהות ומחוברות במקביל, ולכן המתח עליהן שווה – 4 V4\,\text{V} – וגם הזרם בהן שווה).

כדי שבכל נורה יזרמו 50 mA50\,\text{mA}:

I=2⋅ILED=2⋅50=100 mAI=2\cdot I_{LED}=2\cdot50=100\,\text{mA}

2. קירכהוף למתחים:

VDD=I⋅R∗+VLED+VDSV_{DD}=I\cdot R^*+V_{LED}+V_{DS}

R∗=VDD−VLED2ILED=9−4100⋅10−3=50 ΩR^*=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{2I_{LED}}=\frac{9-4}{100\cdot10^{-3}}=50\,\Omega

זה בדיוק R2\frac{R}{2}: שני הנגדים RR של המעגל המקורי היו בעצם במקביל (מ-VDDV_{DD} אל אנודות שנמצאות באותו מתח), ולכן המעגל החדש שקול לו לחלוטין.

תשובה: R∗=50 ΩR^*=50\,\Omega.

שאלה 10 · הפעלת ממסר באמצעות טרנזיסטור MOSFET

באיור לשאלה 10 נתון המעגל הבא ותיאור מתח המבוא:

נתוני הטרנזיסטור: K=50[mAV2]K=50\left[\frac{mA}{V^2}\right], VT=3VV_T=3V.

נתוני הממסר: זרם תפיסה: 60mA60mA, זרם שחרור: 40mA40mA.

א.

הניחו Vi=5VV_i=5V. הוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי במצב מתמיד. הניחו VDD≫VDSonV_{DD}\gg V_{DS_{on}}.

(6 נקודות)
ב.

חשבו זמן T מינימלי הדרוש לתפיסת הממסר. הניחו RDS(on)=0 ΩR_{DS(on)}=0\,\Omega.

(7 נקודות)
ג.

נתון T=60 msecT=60\,msec. חשבו את הזמן שבו הממסר יהיה תפוס.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה:

הזרם הזמין ≈120 mA\approx120\,\text{mA} קטן מזרם הרוויה 200 mA200\,\text{mA} – הטרנזיסטור באוהמי (VDS≈0.68 V<2 VV_{DS}\approx0.68\,\text{V}<2\,\text{V})

נתון: VDD=12 VV_{DD}=12\,\text{V}, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} עם r=150 Ωr=150\,\Omega, ובמקביל אליו R=300 ΩR=300\,\Omega; K=50 mAV2K=50\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}, VT=3 VV_T=3\,\text{V}, VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}.

מבוקש: להראות שבמצב מתמיד הטרנזיסטור בתחום האוהמי.

1. העומס במצב מתמיד. במצב מתמיד הסליל הוא קצר, ולכן בין VDDV_{DD} לדרין נמצאים rr ו-RR במקביל. הזרם זורם מ-VDDV_{DD} דרך שני הענפים מלמעלה למטה אל הדרין:

Req=r∥R=150⋅300150+300=100 ΩR_{eq}=r\parallel R=\frac{150\cdot300}{150+300}=100\,\Omega

2. הזרם שהעומס מאפשר (עם VDS≈0V_{DS}\approx0 לפי ההנחה):

ID≈VDDReq=12100=120 mAI_D\approx\frac{V_{DD}}{R_{eq}}=\frac{12}{100}=120\,\text{mA}

3. הזרם שהטרנזיסטור היה מוליך ברוויה:

ID(sat)=K(VGS−VT)2=50⋅(5−3)2=200 mAI_{D(sat)}=K(V_{GS}-V_T)^2=50\cdot(5-3)^2=200\,\text{mA}

העומס אינו יכול לספק 200 mA200\,\text{mA} (זה היה דורש VDS=12−0.2⋅100=−8 VV_{DS}=12-0.2\cdot100=-8\,\text{V}, בלתי אפשרי), ולכן הטרנזיסטור אינו ברוויה אלא בתחום האוהמי.

4. בדיקה מספרית. בתחום האוהמי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]=50[4VDS−VDS2] mAI_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]=50\left[4V_{DS}-V_{DS}^2\right]\,\text{mA}

ומהעומס: ID=12−VDS100 A=10(12−VDS) mAI_D=\frac{12-V_{DS}}{100}\,\text{A}=10(12-V_{DS})\,\text{mA}. השוואה:

50VDS2−210VDS+120=0⇒VDS=210−2102−4⋅50⋅120100=0.68 V50V_{DS}^2-210V_{DS}+120=0\Rightarrow V_{DS}=\frac{210-\sqrt{210^2-4\cdot50\cdot120}}{100}=0.68\,\text{V}

VDS=0.68 V<VGS−VT=2 VV_{DS}=0.68\,\text{V}<V_{GS}-V_T=2\,\text{V} – אכן תחום אוהמי, ו-ID=10(12−0.68)=113 mAI_D=10(12-0.68)=113\,\text{mA}.

תשובה: הזרם שהעומס מאפשר (כ-120 mA120\,\text{mA}) קטן מזרם הרוויה (200 mA200\,\text{mA}), ולכן הטרנזיסטור במצב אוהמי (VDS≈0.68 V<2 VV_{DS}\approx0.68\,\text{V}<2\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

Tmin=τln⁡4≈9.24 msT_{min}=\tau\ln4\approx9.24\,\text{ms}

נתון: RDS(on)=0R_{DS(on)}=0, ולכן כשהפולס בגובה 5 V5\,\text{V} הדרין מחובר לאדמה. זרם התפיסה 60 mA60\,\text{mA}.

מבוקש: משך הפולס המינימלי שבו זרם הסליל מגיע ל-60 mA60\,\text{mA}.

סימון על הסרטוט. כשהטרנזיסטור מוליך עם RDS(on)=0R_{DS(on)}=0, הוא מתנהג כקצר בין הדרין לאדמה. מסרטטים את המעגל במצב הזה: הטרנזיסטור מוחלף בתיל, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו העליון מחובר ל-VDDV_{DD}, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}.

•הקו התחתון, שאליו מחוברים הקצה התחתון של RR והקצה התחתון של rr, התאחד עם האדמה דרך הטרנזיסטור, ולכן הוא ב-0 V0\,\text{V}.

•הקטע הקצר שבין הסליל ל-rr הוא נקודת חיבור בטור בתוך הממסר, ואין בה פיצול זרם.

•החץ מראה את זרם הסליל iLi_L, מלמעלה למטה.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, הנגד RR מחובר ישירות בין הקו של 12 V12\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}: עליו יש תמיד 12 V12\,\text{V} (וזורם בו 40 mA40\,\text{mA}), והוא לא משפיע על זרם הסליל. גם ענף הסליל (LL בטור עם rr) מחובר בין אותם שני קווים. לכן זה חוג יחיד של סליל, נגד ומקור מתח קבוע: אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים, ומספיקה נוסחת הטעינה של מעגל RL. ההתנגדות שהסליל "רואה" (כשמחליפים את VDDV_{DD} בקצר) היא rr בלבד, כי RR מקוצר בין שני הקצוות שלו.

1. מעגל הטעינה. הזרם זורם מ-VDDV_{DD} דרך LL ו-rr מלמעלה למטה אל האדמה.

2. קבוע הזמן והזרם הסופי:

τ1=Lr=1150=6.67 ms\tau_1=\frac{L}{r}=\frac{1}{150}=6.67\,\text{ms}

Imax=VDDr=12150=80 mAI_{max}=\frac{V_{DD}}{r}=\frac{12}{150}=80\,\text{mA}

iL(t)=80(1−e−t/τ1) mAi_L(t)=80\left(1-e^{-t/\tau_1}\right)\,\text{mA}

3. הזמן להגעה לזרם התפיסה:

60=80(1−e−T/τ1)⇒e−T/τ1=0.2560=80\left(1-e^{-T/\tau_1}\right)\Rightarrow e^{-T/\tau_1}=0.25

T=τ1ln⁡4=6.67⋅1.386=9.24 msT=\tau_1\ln4=6.67\cdot1.386=9.24\,\text{ms}

תשובה: Tmin≈9.24 msT_{min}\approx9.24\,\text{ms}.

סעיף ג

תשובה:

הממסר תפוס כ-52.3 ms52.3\,\text{ms} (מ-t≈9.24 mst\approx9.24\,\text{ms} עד t≈61.54 mst\approx61.54\,\text{ms})

נתון: פולס באורך T=60 msT=60\,\text{ms}; זרם תפיסה 60 mA60\,\text{mA}, זרם שחרור 40 mA40\,\text{mA}.

מבוקש: משך הזמן שבו הממסר תפוס – מהרגע שזרם הסליל עולה ל-60 mA60\,\text{mA} ועד שהוא יורד ל-40 mA40\,\text{mA}.

1. תחילת התפיסה. מסעיף ב, הזרם מגיע ל-60 mA60\,\text{mA} ברגע t1=9.24 mst_1=9.24\,\text{ms}.

2. הזרם בסוף הפולס. 60 ms60\,\text{ms} הם 99 קבועי זמן, ולכן הזרם כמעט הגיע לסופי:

iL(60 ms)=80(1−e−60/6.67)=80(1−e−9)≈80 mAi_L(60\,\text{ms})=80\left(1-e^{-60/6.67}\right)=80(1-e^{-9})\approx80\,\text{mA}

3. הפריקה. ב-t=Tt=T הטרנזיסטור נחסם, כלומר הוא נתק בין הדרין לאדמה. מסרטטים את המעגל במצב הזה:

•הקו העליון נשאר ב-12 V12\,\text{V}. הקו התחתון (VDV_D, הקצה התחתון של RR ושל rr) כבר לא מחובר לאדמה: הטרנזיסטור הוא נתק, ושני הקצוות שלו פתוחים.

•זרם הסליל אינו יכול להיפסק בבת אחת. הוא ממשיך באותו כיוון (מלמעלה למטה בסליל), ומהקו של VDV_D יש לו רק דרך אחת לחזור: דרך RR מלמטה למעלה. החץ המעגלי מראה את החוג הזה, L→r→R→LL\to r\to R\to L, ו-RR משמש נגד פריקה.

•ברגע הניתוק הזרם בחוג הוא 80 mA80\,\text{mA}, והוא עולה ב-RR מהקו של VDV_D אל הקו של 12 V12\,\text{V}. לכן VD=12+0.08⋅300≈36 VV_D=12+0.08\cdot300\approx36\,\text{V} ברגע הזה.

בחירת השיטה. זה חוג יחיד בלי מקור: הסליל פורק את האנרגיה שלו דרך rr ו-RR בטור. ההתנגדות שהסליל רואה (כש-VDDV_{DD} מוחלף בקצר והטרנזיסטור נתק) היא r+Rr+R, ולכן מספיקה נוסחת הפריקה של מעגל RL:

τ2=Lr+R=1150+300=2.22 ms\tau_2=\frac{L}{r+R}=\frac{1}{150+300}=2.22\,\text{ms}

iL(t)=80 e−(t−60)/τ2 mAi_L(t)=80\,e^{-(t-60)/\tau_2}\,\text{mA}

4. רגע השחרור:

40=80 e−Δt/τ2⇒Δt=τ2ln⁡2=2.22⋅0.693=1.54 ms40=80\,e^{-\Delta t/\tau_2}\Rightarrow\Delta t=\tau_2\ln2=2.22\cdot0.693=1.54\,\text{ms}

t2=60+1.54=61.54 mst_2=60+1.54=61.54\,\text{ms}

5. זמן התפיסה:

ton=t2−t1=61.54−9.24=52.3 mst_{on}=t_2-t_1=61.54-9.24=52.3\,\text{ms}

תשובה: הממסר תפוס מ-t≈9.24 mst\approx9.24\,\text{ms} עד t≈61.54 mst\approx61.54\,\text{ms}, כלומר כ-52.3 ms52.3\,\text{ms}.

שאלה 11 · שאלות אמריקאיות ביסודות החשמל והאלקטרוניקה

לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות)

באיור לשאלה 11.1 נתון המעגל הבא:

11.1.

מתח המוצא במצב מתמיד שווה ל:

א. 10V10V

ב. 0V0V

ג. 5V5V

ד. 3.33V3.33V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.2 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודות. כל הדיודות זהות.

11.2.

מתח המוצא שווה ל:

א. 0.8V0.8V

ב. 5V5V

ג. 2.4V2.4V

ד. 10V10V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.3 נתון המעגל הבא:

11.3.

ההספק המתפזר בנגד RR שווה ל:

א. 16mW16mW

ב. 64mW64mW

ג. 4mW4mW

ד. 25mW25mW

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

11.4.

מתח VTHV_{TH} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 10V10V

ג. −5V-5V

ד. −10V-10V

(4 נקודות)

באיור לשאלה 11.5 נתון המעגל הבא:

11.5.

תדר התהודה הוא:

א. 251.4kHz251.4kHz

ב. 89.1kHz89.1kHz

ג. 187.5kHz187.5kHz

ד. 194.9kHz194.9kHz

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף 11.1

תשובה:

ב. 0V0V

במצב מתמיד ב-DC הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל L1L_1 מוחלף בתיל, והקבל CC מוחלף בנתק (שני הדקים פתוחים). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-10 V10\,\text{V}.

•הסליל הוא קצר, ולכן הצומת שבין L1L_1 ל-R2R_2 (ההדק −- של VoV_o) הוא חלק מהקו העליון: 10 V10\,\text{V}.

•הקבל הוא נתק, ולכן דרך R1R_1 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליו מפל מתח. הצומת שבין R1R_1 לקבל (ההדק ++ של VoV_o) נמצא באותו פוטנציאל כמו הקו העליון, 10 V10\,\text{V}, ולכן הוא צבוע באותו צבע.

בחירת השיטה. אין צורך במשוואות: שני ההדקים של VoV_o נמצאים על קווים שהפוטנציאל שלהם ידוע מהסרטוט.

1. ההדק ++ של VoV_o (הצומת העליון של הקבל): 10 V10\,\text{V}, כי על R1R_1 אין מפל מתח.

2. ההדק −- של VoV_o (הצומת שבין L1L_1 ל-R2R_2): 10 V10\,\text{V}, כי הסליל קצר. דרך R2R_2 זורם 104=2.5 mA\frac{10}{4}=2.5\,\text{mA} כלפי מטה, אבל זה לא משנה את הפוטנציאל של הצומת.

3. Vo=10−10=0 VV_o=10-10=0\,\text{V}

תשובה: ב. 0V0V

סעיף 11.2

תשובה:

ג. 2.4V2.4V

לפי האופיין כל דיודה מוליכה כשהמתח עליה מגיע ל-0.8 V0.8\,\text{V}, ואז המתח עליה נשאר 0.8 V0.8\,\text{V}.

1. נניח שהדיודות אינן מוליכות: R1R_1 ו-R2R_2 יוצרים מחלק מתח:

Vo=V⋅R2R1+R2=10⋅11+1=5 VV_o=V\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}

2. שלוש הדיודות בטור, מוטות קדימה (האנודות למעלה), מתחילות להוליך כבר ב-3⋅0.8=2.4 V3\cdot0.8=2.4\,\text{V}. 5>2.45>2.4, ולכן ההנחה שגויה – הדיודות מוליכות ומגבילות את המוצא:

Vo=3⋅0.8=2.4 VV_o=3\cdot0.8=2.4\,\text{V}

3. בדיקה: הזרם ב-R1R_1 הוא 10−2.41=7.6 mA\frac{10-2.4}{1}=7.6\,\text{mA}, ב-R2R_2 – 2.41=2.4 mA\frac{2.4}{1}=2.4\,\text{mA}, ולכן בדיודות 7.6−2.4=5.2 mA>07.6-2.4=5.2\,\text{mA}>0 – הן אכן מוליכות ✓.

תשובה: ג. 2.4V2.4V

סעיף 11.3

תשובה:

ב. 64mW64mW

הנגד R1R_1 (הנגד היחיד במעגל) מחובר בטור עם מקור הזרם, ולכן הזרם בו הוא זרם המקור, 8 mA8\,\text{mA}, ללא תלות במקור המתח:

PR=I2⋅R1=(8⋅10−3)2⋅1⋅103=0.064 W=64 mWP_R=I^2\cdot R_1=(8\cdot10^{-3})^2\cdot1\cdot10^3=0.064\,\text{W}=64\,\text{mW}

תשובה: ב. 64mW64mW

סעיף 11.4

תשובה:

ג. −5V-5V

ההדקים. VTHV_{TH} הוא מתח הריקם בין שני ההדקים הפתוחים שבאיור, כשהקוטב ++ בהדק השמאלי. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-15 V15\,\text{V}, והקו שבין R4R_4 ל-V2V_2 נמצא ב-30 V30\,\text{V}.

•ההדק השמאלי נמצא על הקו של R1R_1 ו-R2R_2, וההדק הימני על הקו של R3R_3 ו-R4R_4.

•בין ההדקים אין חיבור, ולכן החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך קו האדמה. דרך חיבור יחיד לא זורם זרם, ובכל חלק זורם זרם משלו (החיצים).

בחירת השיטה. כל חלק הוא חוג יחיד של מקור ושני נגדים בטור, כלומר מחלק מתח. אין צורך במערכת משוואות.

1. ההדק השמאלי (מתח על R2R_2, הקו שמסומן 5 V5\,\text{V}):

V1⋅R2R1+R2=15⋅510+5=5 VV_1\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=15\cdot\frac{5}{10+5}=5\,\text{V}

2. ההדק הימני (מתח על R3R_3, הקו שמסומן 10 V10\,\text{V}):

V2⋅R3R3+R4=30⋅1010+20=10 VV_2\cdot\frac{R_3}{R_3+R_4}=30\cdot\frac{10}{10+20}=10\,\text{V}

בכל חלק זורם 1 mA1\,\text{mA} (15 V15 kΩ\frac{15\,\text{V}}{15\,\text{k}\Omega} בשמאלי ו-30 V30 kΩ\frac{30\,\text{V}}{30\,\text{k}\Omega} בימני).

3. VTH=5−10=−5 VV_{TH}=5-10=-5\,\text{V} (הסימון ++ בצד השמאלי).

תשובה: ג. −5V-5V

סעיף 11.5

תשובה:

ג. 187.5kHz187.5kHz

תדר התהודה נקבע במעגל ה-LC המקבילי; R1R_1 אינו משפיע עליו.

1. הסלילים בטור: L=L1+L2=10+20=30 mHL=L_1+L_2=10+20=30\,\text{mH}

2. הקבלים בטור: C=C1⋅C2C1+C2=40⋅6040+60=24 pFC=\frac{C_1\cdot C_2}{C_1+C_2}=\frac{40\cdot60}{40+60}=24\,\text{pF}

3. תדר התהודה:

f0=12πLC=12π30⋅10−3⋅24⋅10−12=12π⋅8.485⋅10−7=187.6 kHzf_0=\frac{1}{2\pi\sqrt{LC}}=\frac{1}{2\pi\sqrt{30\cdot10^{-3}\cdot24\cdot10^{-12}}}=\frac{1}{2\pi\cdot8.485\cdot10^{-7}}=187.6\,\text{kHz}

התשובה הקרובה היא 187.5 kHz187.5\,\text{kHz} (ההפרש נובע מעיגול).

תשובה: ג. 187.5kHz187.5kHz

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.