מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2024 מועד ב'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 11 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2024 מועד ב', כל 11 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 11 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 1-7: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 8-11: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון שיצורף ע"י מה"ט.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · מעגל תבנין והעברת הספק מרבי
באיור לשאלה 1 נתון המעגל הבא:

חשבו ושרטטו את מעגל תבנין בין ההדקים a ו- b.
מה ערכו של נגד אותו מחברים בין הדקים a ו- b להבטחת העברת הספק מכסימלי?
חשבו את ההספק המכסימלי המתפזר בעומס.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(הדק חיובי),
נתון: , , , , , .
מבוקש: מתח תבנין והתנגדות תבנין בין ההדקים ו-.
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים ו- שבאיור. בין ההדקים לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון, הקו של ההדק , נבחר כנקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הקו העליון, שאליו מחוברים , , שני מקורות הזרם וההדק . זה הנעלם היחיד, וכיוון ש-, מתקיים .
•הקטע הקצר שבין ל- הוא פוטנציאל נפרד, אבל אין צורך בו: מחובר בטור עם מקור הזרם , ולכן הזרם בו הוא בכל מקרה.
•החיצים מראים את הכיוונים שנבחרו: דרך משמאל לימין, מהמקור אל הקו של , ו- דרך מלמעלה למטה. לפי האיור יוצא מהקו של כלפי מטה, ו- נכנס אליו כלפי מעלה.
בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד בלבד, , ולכן משוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש במעגל שלושה חוגים, והזרמים של שני החוגים הימניים נקבעים על ידי מקורות הזרם. גם שם נשאר נעלם אחד, אבל אחרי שמוצאים אותו צריך עוד לחשב ממנו את המתח בין ההדקים. משוואת הצומת נותנת ישר את , ולכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים.
1. הזרמים לפי חוק אוהם (זרמים ב-mA, התנגדויות ב-):
,
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הזרמים הנכנסים שווים לזרמים היוצאים), , או בצורה של סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס:
3. פתרון:
ולכן , הדק חיובי.
4. בדיקה בצומת. ו-. נכנסים לצומת , ויוצאים ממנו . מתאים, ושני הזרמים חיוביים, כלומר זורמים בכיווני החיצים.
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור המתח מוחלף בקצר, ושני מקורות הזרם מוחלפים בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

5. במעגל החדש יש שני צבעים עיקריים: הקו של והקו של . הקו שבין ל- התאחד עם הקו של , כי הוחלף בקצר.
• מחובר בין הקו של לקו של .
• מחובר גם הוא בין הקו של לקו של , ולכן הוא במקביל ל-.
• מחובר בקצה אחד לקו של , ובקצה השני לקטע שנשאר פתוח במקום (צבע נפרד). דרכו לא יכול לזרום זרם, והוא לא משפיע.
שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח בטור עם נגד בין ההדקים ו-, כשהקוטב החיובי של המקור פונה להדק :

תשובה: (הדק חיובי) בטור עם .
סעיף ב
נחבר את להדקים ו- של מעגל התמורה מסעיף א: העומס רואה מקור בטור עם .
לפי משפט העברת ההספק המרבי, העומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין של המעגל שהוא רואה:
תשובה: .
סעיף ג
כאשר , מתח תבנין מתחלק שווה בין לבין העומס, ולכן על העומס נופל :
תשובה: .
שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל DC
באיור לשאלה 2 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח בצמתים a ו - b.
חשבו את ההספק שהמקורות מפתחים וקבעו איזה מהמקורות הוא ספק ואיזה הוא צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , , , , , , . הצומת התחתון מוארק.
מבוקש: מתחי הצמתים ו- ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-. הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת : אליו מחוברים , , הקצה השמאלי של וההדק השלילי של .
• הוא הפוטנציאל של הקו של הצומת : אליו מחוברים , , הקצה הימני של וההדק החיובי של .
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•זרמי חוגים: בסרטוט ארבעה חוגים (ארבעה "חלונות"), ואין במעגל מקור זרם. כלומר ארבעה נעלמים וארבע משוואות.
•מתחי צמתים: יש שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע, ו-. אבל ביניהם מחובר ישירות מקור המתח , ולכן הם צומת-על אחד, ונשאר נעלם אחד.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, שגם נותנת ישירות את מה שהשאלה מבקשת: המתחים בצמתים ו-.
1. הקשר בין הצמתים. המקור מחובר בין (הקוטב השלילי) ל- (הקוטב החיובי), ולכן:
הנגד מחובר במקביל ל- (בין הקו של לקו של ), ולכן המתח עליו קבוע () והזרם בו פנימי לצומת-העל: הוא אינו נכנס למשוואה.
2. הזרמים לפי חוק אוהם (כולם יוצאים מצומת-העל): דרך מ- אל הקו של , דרך מ- לאדמה, דרך מ- לאדמה, ודרך מ- אל הקו של :
, , ,
3. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת-העל (סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס; זרמים ב-mA, התנגדויות ב-):
4. פתרון:
תשובה: , .
סעיף ב
(ספק), (ספק), נצרך (צרכן)
נתון: , מסעיף א.
מבוקש: הזרם בכל מקור וכיוונו, ומכאן ההספק וסוג המקור. מקור שהזרם יוצא מהקוטב החיובי שלו – מפתח הספק (ספק); מקור שהזרם נכנס לקוטב החיובי שלו – קולט הספק (צרכן).
סימון על הסרטוט. נשתמש בקווים שווי-הפוטנציאל שסומנו בסעיף א (, , , והאדמה), ונוסיף את הזרמים שמחושבים בהמשך, עם הכיוון שלהם בפועל:

•בכל נגד הזרם זורם מהקו שהפוטנציאל שלו גבוה יותר אל הקו שהפוטנציאל שלו נמוך יותר.
•החץ שליד הוא הזרם שעובר דרך המקור, מ- אל .
1. הזרמים בנגדים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני קצות הנגד:
(מ- אל )
(מ- לאדמה)
(מ- אל )
(מ- לאדמה)
(מ- אל )
2. הזרם במקור . נסמן ב- את הזרם שזורם דרך מ- אל . קירכהוף לזרמים בצומת (נכנסים = יוצאים):
בדיקה בצומת : נכנס , יוצאים ✓.
3. ההספקים:
•: הזרם יוצא מהקוטב החיובי: – ספק.
•: הזרם יוצא מהקוטב החיובי: – ספק.
•: הזרם זורם בתוכו מ- (קוטב חיובי) אל (קוטב שלילי), כלומר נכנס לקוטב החיובי: נקלט – צרכן.
4. בדיקת מאזן הספקים. ההספק בנגדים:
ההספק שהמקורות מפתחים נטו: ✓.
תשובה: מפתח (ספק), מפתח (ספק), קולט (צרכן).
שאלה 3 · מתח צומת במעגל זרם חילופין
באיור לשאלה 3 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח .
רשמו את .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(ערך יעיל)
נתון: , , , , , מקור זרם ומקור מתח .
מבוקש: הפאזור של מתח הצומת ביחס לאדמה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של מתחיל בצד הימני של , ואליו מחוברים הקבל, הסליל והסליל . הנקודה שבין הקבל לבין באיור היא אותו צומת, כי ביניהן רק תיל.
•הקו שבין למקור המתח מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו הוא .
•שני הקווים הנוספים (בין מקור הזרם ל-, ובין ל-) הם נקודות חיבור בטור, ואין בהן פיצול זרם. אין צורך בפוטנציאל שלהן.
•החיצים מראים את הזרמים שיוצאים מהצומת: דרך הקבל לאדמה, דרך לאדמה, ו- דרך ו- ימינה, אל ההדק החיובי של . אל הצומת נכנס זרם המקור דרך .
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•מתחי צמתים: צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, . כלומר משוואה אחת.
•זרמי חוגים: שלושה חוגים. הזרם של החוג השמאלי נקבע על ידי מקור הזרם, ונשארים שני נעלמים ושתי משוואות במספרים מרוכבים.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, ובסוף נבדוק את התוצאה בחוק הזרמים.
1. מעבר לפאזורים (ערכים יעילים, ייחוס לפונקציית sin):
2. העכבות: , , והענף הימני .
הנגד בטור עם מקור הזרם, ולכן הזרם הנכנס לצומת הוא בכל מקרה ו- אינו משפיע על .
3. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין קצות כל ענף:
, ,
4. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים):
5. חישוב האדמיטנסים:
(כלומר שקול לקבל של )
6. אגף ימין:
7. המתח:
בדיקה בחוק הזרמים. , , ; סכומם ✓.
תשובה: (ערך יעיל; ערך שיא ).
סעיף ב
מעבירים את הפאזור מסעיף א חזרה לתחום הזמן: ערך השיא הוא הערך היעיל כפול , התדר הזוויתי הוא של המקורות (), והמופע הוא זווית הפאזור:
תשובה: .
שאלה 4 · מתח צומת והספק מרוכב של מקורות
באיור לשאלה 4 נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח בצומת x.
חשבו את ההספק S של כל המקור. קבעו איזה מהמקורות הוא ספק ואיזה הוא צרכן.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , (הקוטב החיובי של שניהם למעלה), , , , , , . הצומת התחתון מוארק.
מבוקש: הפאזור של מתח הצומת .
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין ל- מחובר להדק החיובי של , ולכן הפוטנציאל שלו . הקו שבין ל- נמצא ב-.
• הוא הפוטנציאל של הצומת שבו הזרם מתפצל לשלושה ענפים.
•שלושת הקווים הנוספים (בין ל-, בין ל-, ובין ל-) הם נקודות חיבור בטור, בלי פיצול זרם. אין צורך בפוטנציאל שלהם, ובכל ענף מחברים את שני הרכיבים לעכבה אחת.
•החיצים מראים את הכיוונים שנבחרו: מ- אל הצומת, מ- אל הצומת, ו- מהצומת כלפי מטה לאדמה.
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים בכל שיטה:
•מתחי צמתים: צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, . כלומר משוואה אחת.
•זרמי חוגים: שני חוגים, כלומר שתי משוואות במספרים מרוכבים.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים, שהיא גם מה שהשאלה מבקשת (מתח הצומת).
1. עכבות הענפים:
ענף שמאלי (מ- אל ):
ענף אמצעי (מ- לאדמה):
ענף ימני (מ- אל ):
2. המקורות בצורה קרטזית:
3. הזרמים לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין קצות כל ענף:
, ,
חוק הזרמים של קירכהוף בצומת :
4. האדמיטנסים:
סכום:
5. המונה:
סכום:
6. המתח:
תשובה: .
סעיף ב
, ; שני המקורות ספקים
נתון: מסעיף א.
מבוקש: ההספק המרוכב של כל מקור, כאשר הוא הזרם שיוצא מהקוטב החיובי שלו. אם ההספק הפעיל חיובי – המקור מפתח הספק (ספק); אם שלילי – הוא קולט הספק (צרכן).
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם של כל מקור הוא הזרם של הענף שלו, או , ושני החיצים שם יוצאים מהקוטב החיובי של המקור.
1. זרם המקור (יוצא מהקוטב החיובי דרך אל ):
2. זרם המקור (יוצא מהקוטב החיובי דרך אל ):
3. ההספקים המרוכבים:
4. בדיקה – ההספק בצרכנים: .
, וזה שווה ל- ✓.
5. סוג המקורות: ההספק הפעיל של שני המקורות חיובי (, ), ולכן שניהם ספקים – אף אחד מהם אינו צרכן של הספק פעיל. (ההספק העיוור של שניהם שלילי, כי המעגל בסך הכול קיבולי.)
תשובה: (), (); שני המקורות ספקים.
שאלה 5 · ערך ממוצע, יעיל והספק של גל מלבני
באיור לשאלה 5 נתון המעגל הבא וצורת אות מבוא:

חשבו את המתח הממוצע על הדקי הנגד .
חשבו את המתח היעיל על הדקי הנגד .
חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד העומס .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
נתון: הנגד מחובר ישירות למקור, ולכן . לפי הגרף האות מחזורי עם זמן מחזור : במשך המתח ובמשך המתח .
מבוקש: הערך הממוצע – השטח שמתחת לגרף במחזור אחד, חלקי זמן המחזור.
תשובה: .
סעיף ב
הערך היעיל הוא השורש של ממוצע ריבוע המתח במחזור. בכל קטע המתח קבוע, ולכן האינטגרל של הריבוע הוא ריבוע המתח כפול משך הקטע:
1.
2.
תשובה: .
סעיף ג
ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח (לא לפי הממוצע):
תשובה: .
שאלה 6 · ערך ממוצע, יעיל והספק של גל משולש
באיור לשאלה 6 נתון המעגל הבא ומתח מבוא למעגל:

חשבו את המתח הממוצע על הדקי הנגד .
חשבו את המתח היעיל על הדקי הנגד .
חשבו את ההספק הממוצע המתפזר בנגד העומס .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
נתון: (הנגד מחובר ישירות למקור). האות מחזורי עם : עלייה לינארית מ- ל- במשך וירידה לינארית חזרה ל- במשך .
מבוקש: השטח מתחת לגרף במחזור, חלקי .
השטח במחזור הוא משולש עם בסיס וגובה :
תשובה: .
סעיף ב
נחשב את האינטגרל של בכל אחד משני הקטעים הלינאריים (הזמן ב-ms).
1. קטע העלייה ():
2. קטע הירידה (משך , מ- ל-): באותו אופן
3. הערך היעיל:
(זו התוצאה הכללית לכל גל משולש בין ל-: , ללא תלות בחלוקה בין זמן העלייה לזמן הירידה.)
תשובה: .
סעיף ג
תשובה: ().
שאלה 7 · תגובת מעגל RL לאות רמפה ומדרגה
באיור לשאלה 7 נתון מעגל RL ואות מבוא למעגל:
בזמן אין אנרגיה אגורה בסליל.

חשבו ושרטטו את מתח על הדקי הנגד. ציינו בשרטוט זמנים וערכים אופייניים.
חשבו זמן בו .
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
: (t ב-ms); ; :
נתון: , , הסליל ריק מאנרגיה ב-. לפי הגרף: בין ל- המבוא עולה לינארית מ- ל- (שיפוע ), וב- הוא קופץ ל- ונשאר שם עד .
מבוקש: בשני הקטעים.
1. סימון. הזרם זורם מהקוטב החיובי של המקור, דרך הסליל משמאל לימין ודרך הנגד מלמעלה למטה; (חיובי למעלה). קירכהוף למתחים בלולאה:
2. קבוע הזמן:
3. קטע ראשון, : המבוא עם . הפתרון של המשוואה עם (הזרם בסליל אינו קופץ) הוא:
(בדיקה: ב- מתקבל ; וכשמציבים במשוואה, ✓.)
עם הזמן ב-ms והמתח ב-V:
אחרי כמה קבועי זמן המתח על הנגד עוקב אחרי המבוא באיחור של (כלומר נמוך ממנו ב-).
ערכים: , , , , ובסוף הקטע:
4. קטע שני, : המבוא קבוע . הזרם בסליל רציף, ולכן גם רציף ומתחיל מ- (אין קפיצה במתח הנגד; את הקפיצה של במבוא סופג הסליל). הערך הסופי: הסליל קצר, . תגובה מעריכית עם אותו :
ערכים: , , , (כמעט , כי עברו ).
5. השרטוט (קו מלא – ; קו מקווקו – המבוא):
תשובה: בין ל-: (t ב-ms), עולה מ- עד ; מ-: , יורד מ- אל עם .
סעיף ב
(מלבד נקודת ההתחלה )
מבוקש: הרגע שבו המתח על הנגד, היורד מ- אל , חוצה את האפס (בקטע הראשון חיובי לכל , ולכן החיתוך הוא בקטע השני; מלבד זה רק ברגע ההתחלה ).
1. נשווה את הביטוי מסעיף א לאפס:
2. נוציא לוגריתם:
תשובה: ברגע .
שאלה 8 · מיישר גשר עם קבל סינון ודיודה שרופה
באיור לשאלה 8 נתון המעגל הבא ואופיין הדיודה (כל הדיודות זהות):

חשבו את המתח . ציינו ערך מרבי של המתח ורשמו את הביטוי למתח זה.
מהו תדר של אות המבוא?
חשבו את ערכו המרבי, הממוצע והיעיל של מתח המוצא .
דיודה נשרפה והיא נתק. שרטטו את מתח המבוא ומתח המוצא במקרה זה.
ציינו ערכים אופייניים על השרטוט.
חשבו את מתח המוצא המכסימלי, את הגליות ואת מתח המוצא המינימלי.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
, ,
נתון: , שנאי (מוריד מתח).
מבוקש: המתח במשני, ערכו המרבי ותדרו.
1. יחס השנאי. המתח במשני קטן פי יחס הליפופים:
2. התדר. השנאי אינו משנה את התדר:
תשובה: , ערך מרבי , תדר .
סעיף ב
, ,
נתון: לפי האופיין כל דיודה מוליכה כשהמתח עליה מגיע ל-, ואז המתח עליה נשאר (מודל דיודה אידאלית עם מתח סף). המפסק פתוח, ולכן הקבל מנותק והעומס הוא בלבד.
מבוקש: הערכים המרבי, הממוצע והיעיל של .
1. אופן הפעולה של הגשר. בחצי המחזור החיובי (הקצה העליון של המשני חיובי) הזרם עובר דרך , דרך מלמעלה למטה, וחוזר דרך לקצה התחתון של המשני. בחצי המחזור השלילי הזרם עובר דרך , דרך שוב מלמעלה למטה, וחוזר דרך לקצה העליון. בשני חצאי המחזור הזרם בעומס באותו כיוון – יישור גל מלא, ובכל רגע מוליכות שתי דיודות בטור.
2. הערך המרבי:
3. הערך הממוצע של גל מיושר מלא (בקירוב, כשמזניחים את הקטעים הקצרים ליד האפס שבהם הדיודות אינן מוליכות):
4. הערך היעיל:
(הערה: אם מתחשבים בכך שהדיודות מוליכות רק כש-, כלומר בזמן ההולכה, מתקבל בחישוב מדויק ו-.)
תשובה: , , .
סעיף ג
מיישר חצי גל עם קבל: נטען ל- בשיא החיובי ופורק מעריכית () עד חצי המחזור החיובי הבא; סינוס ,
נתון: המפסק סגור (הקבל במקביל ל-), נתק.
מבוקש: שרטוט ו-.
1. מה משתנה כש- נתק. בחצי המחזור החיובי המסלול – עומס – לא השתנה, והגשר ממשיך להוליך. בחצי המחזור השלילי הזרם היה צריך לעבור דרך , שהוא נתק, ושאר הדיודות מוטות שם לאחור – אין הולכה. המעגל הופך למיישר חצי גל עם קבל סינון.
2. טעינה. כש- הדיודות , מוליכות והקבל נטען ועוקב אחרי , עד השיא:
ברגע .
3. פריקה. אחרי השיא יורד מהר יותר מהקבל, הדיודות נחסמות והקבל נפרק דרך :
הפריקה נמשכת לאורך כל חצי המחזור השלילי (), עד שבחצי המחזור החיובי הבא משיג שוב את מתח הקבל – בערך ב-, כשהמתח ירד לכ-. אז הקבל נטען שוב ל- ב-, וחוזר חלילה.
4. השרטוט (מקווקו – , סינוס בשיא ומחזור ; מלא – ):
ערכים אופייניים: : שיא , שפל , . : שיא ב-, , ...; פריקה עם עד כ-; המתח תמיד חיובי – גל אחד בכל מחזור (תדר הגליות ).
תשובה: מיישר חצי גל עם קבל: נטען ל- בכל שיא חיובי ופורק מעריכית () במשך כמעט מחזור שלם.
סעיף ד
, ,
נתון: מיישר חצי גל (מסעיף ג), , , , .
מבוקש: , הגליות ו-.
1. המתח המרבי:
2. הגליות. במיישר חצי גל הקבל נפרק פעם אחת בכל מחזור, ובקירוב המקובל (פריקה בזרם קבוע במשך מחזור שלם ):
3. המתח המינימלי:
(הערה: הקירוב הלינארי גס כאן, כי זמן המחזור, , אינו קטן בהרבה מ-. בפריקה מעריכית מדויקת, שמסתיימת כשהמבוא משיג את הקבל ב-, מתקבל ו-, כמו בשרטוט של סעיף ג.)
תשובה: , , .
שאלה 9 · טרנזיסטור MOSFET כמתג לנורות LED
באיור א' לשאלה 9 נתון המעגל הבא:
נתוני הטרנזיסטור: , .
נתוני דיודות LED: .

חשבו את ערכו של הנגד . הניחו .
חשבו את מתח עבור .

שינו את המעגל (נורות ה LED זהות לחלוטין) למתואר באיור ב' לשאלה 9:
חשבו את ערכו של הנגד כדי שזרם דרך הדיודות לא ישתנה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
נתון: , , . הטרנזיסטור משמש מתג, וכשהוא מוליך .
מבוקש: שנותן לכל LED את הזרם הנומינלי.
1. סימון. בכל ענף הזרם זורם מ- דרך מלמעלה למטה, דרך ה-LED (מהאנודה לקתודה) אל הדרין. שני הענפים זהים, ולכן כל אחד מהם נושא והטרנזיסטור נושא .
2. קירכהוף למתחים בענף אחד:
עם :
תשובה: .
סעיף ב
(תחום אוהמי, )
נתון: מסעיף א, , , .
מבוקש: . לשם כך צריך לקבוע באיזה תחום עובד הטרנזיסטור.
1. בדיקת רוויה. אילו הטרנזיסטור היה ברוויה:
אבל הזרם המרבי שהענפים יכולים לספק (כש-) הוא בלבד. לכן הטרנזיסטור אינו ברוויה – הוא בתחום האוהמי.
2. משוואת המעגל. כל ענף נושא , והטרנזיסטור נושא את סכום שני הענפים:
3. משוואת הטרנזיסטור בתחום האוהמי:
4. השוואה:
הפתרונות ו-. בתחום האוהמי חייב להתקיים , ולכן .
5. בדיקה: (כ- לכל LED), ומהטרנזיסטור: ✓.
תשובה: .
סעיף ג
נתון: שתי נורות LED זהות במקביל, בטור עם נגד משותף ; כמו בסעיף א.
מבוקש: שישאיר את הזרם בכל LED .
1. סימון. הזרם זורם מ- דרך מלמעלה למטה, ומתחלק שווה בין שתי הנורות (הן זהות ומחוברות במקביל, ולכן המתח עליהן שווה – – וגם הזרם בהן שווה).
כדי שבכל נורה יזרמו :
2. קירכהוף למתחים:
זה בדיוק : שני הנגדים של המעגל המקורי היו בעצם במקביל (מ- אל אנודות שנמצאות באותו מתח), ולכן המעגל החדש שקול לו לחלוטין.
תשובה: .
שאלה 10 · הפעלת ממסר באמצעות טרנזיסטור MOSFET
באיור לשאלה 10 נתון המעגל הבא ותיאור מתח המבוא:
נתוני הטרנזיסטור: , .
נתוני הממסר: זרם תפיסה: , זרם שחרור: .

הניחו . הוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי במצב מתמיד. הניחו .
חשבו זמן T מינימלי הדרוש לתפיסת הממסר. הניחו .
נתון . חשבו את הזמן שבו הממסר יהיה תפוס.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
הזרם הזמין קטן מזרם הרוויה – הטרנזיסטור באוהמי ()
נתון: , סליל הממסר עם , ובמקביל אליו ; , , .
מבוקש: להראות שבמצב מתמיד הטרנזיסטור בתחום האוהמי.
1. העומס במצב מתמיד. במצב מתמיד הסליל הוא קצר, ולכן בין לדרין נמצאים ו- במקביל. הזרם זורם מ- דרך שני הענפים מלמעלה למטה אל הדרין:
2. הזרם שהעומס מאפשר (עם לפי ההנחה):
3. הזרם שהטרנזיסטור היה מוליך ברוויה:
העומס אינו יכול לספק (זה היה דורש , בלתי אפשרי), ולכן הטרנזיסטור אינו ברוויה אלא בתחום האוהמי.
4. בדיקה מספרית. בתחום האוהמי:
ומהעומס: . השוואה:
– אכן תחום אוהמי, ו-.
תשובה: הזרם שהעומס מאפשר (כ-) קטן מזרם הרוויה (), ולכן הטרנזיסטור במצב אוהמי ().
סעיף ב
נתון: , ולכן כשהפולס בגובה הדרין מחובר לאדמה. זרם התפיסה .
מבוקש: משך הפולס המינימלי שבו זרם הסליל מגיע ל-.
סימון על הסרטוט. כשהטרנזיסטור מוליך עם , הוא מתנהג כקצר בין הדרין לאדמה. מסרטטים את המעגל במצב הזה: הטרנזיסטור מוחלף בתיל, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו העליון מחובר ל-, ולכן הוא ב-.
•הקו התחתון, שאליו מחוברים הקצה התחתון של והקצה התחתון של , התאחד עם האדמה דרך הטרנזיסטור, ולכן הוא ב-.
•הקטע הקצר שבין הסליל ל- הוא נקודת חיבור בטור בתוך הממסר, ואין בה פיצול זרם.
•החץ מראה את זרם הסליל , מלמעלה למטה.
בחירת השיטה. לפי הצבעים, הנגד מחובר ישירות בין הקו של לקו של : עליו יש תמיד (וזורם בו ), והוא לא משפיע על זרם הסליל. גם ענף הסליל ( בטור עם ) מחובר בין אותם שני קווים. לכן זה חוג יחיד של סליל, נגד ומקור מתח קבוע: אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים, ומספיקה נוסחת הטעינה של מעגל RL. ההתנגדות שהסליל "רואה" (כשמחליפים את בקצר) היא בלבד, כי מקוצר בין שני הקצוות שלו.
1. מעגל הטעינה. הזרם זורם מ- דרך ו- מלמעלה למטה אל האדמה.
2. קבוע הזמן והזרם הסופי:
3. הזמן להגעה לזרם התפיסה:
תשובה: .
סעיף ג
הממסר תפוס כ- (מ- עד )
נתון: פולס באורך ; זרם תפיסה , זרם שחרור .
מבוקש: משך הזמן שבו הממסר תפוס – מהרגע שזרם הסליל עולה ל- ועד שהוא יורד ל-.
1. תחילת התפיסה. מסעיף ב, הזרם מגיע ל- ברגע .
2. הזרם בסוף הפולס. הם קבועי זמן, ולכן הזרם כמעט הגיע לסופי:
3. הפריקה. ב- הטרנזיסטור נחסם, כלומר הוא נתק בין הדרין לאדמה. מסרטטים את המעגל במצב הזה:

•הקו העליון נשאר ב-. הקו התחתון (, הקצה התחתון של ושל ) כבר לא מחובר לאדמה: הטרנזיסטור הוא נתק, ושני הקצוות שלו פתוחים.
•זרם הסליל אינו יכול להיפסק בבת אחת. הוא ממשיך באותו כיוון (מלמעלה למטה בסליל), ומהקו של יש לו רק דרך אחת לחזור: דרך מלמטה למעלה. החץ המעגלי מראה את החוג הזה, , ו- משמש נגד פריקה.
•ברגע הניתוק הזרם בחוג הוא , והוא עולה ב- מהקו של אל הקו של . לכן ברגע הזה.
בחירת השיטה. זה חוג יחיד בלי מקור: הסליל פורק את האנרגיה שלו דרך ו- בטור. ההתנגדות שהסליל רואה (כש- מוחלף בקצר והטרנזיסטור נתק) היא , ולכן מספיקה נוסחת הפריקה של מעגל RL:
4. רגע השחרור:
5. זמן התפיסה:
תשובה: הממסר תפוס מ- עד , כלומר כ-.
שאלה 11 · שאלות אמריקאיות ביסודות החשמל והאלקטרוניקה
לשאלה זו 5 סעיפים (ערך כל סעיף – 4 נקודות)
באיור לשאלה 11.1 נתון המעגל הבא:

מתח המוצא במצב מתמיד שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.2 נתונים המעגל הבא ואופיין של הדיודות. כל הדיודות זהות.

מתח המוצא שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.3 נתון המעגל הבא:

ההספק המתפזר בנגד שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.4 נתון המעגל הבא:

מתח שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
באיור לשאלה 11.5 נתון המעגל הבא:

תדר התהודה הוא:
א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף 11.1
ב.
במצב מתמיד ב-DC הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר.
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בתיל, והקבל מוחלף בנתק (שני הדקים פתוחים). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (). הקו העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-.
•הסליל הוא קצר, ולכן הצומת שבין ל- (ההדק של ) הוא חלק מהקו העליון: .
•הקבל הוא נתק, ולכן דרך לא זורם זרם () ואין עליו מפל מתח. הצומת שבין לקבל (ההדק של ) נמצא באותו פוטנציאל כמו הקו העליון, , ולכן הוא צבוע באותו צבע.
בחירת השיטה. אין צורך במשוואות: שני ההדקים של נמצאים על קווים שהפוטנציאל שלהם ידוע מהסרטוט.
1. ההדק של (הצומת העליון של הקבל): , כי על אין מפל מתח.
2. ההדק של (הצומת שבין ל-): , כי הסליל קצר. דרך זורם כלפי מטה, אבל זה לא משנה את הפוטנציאל של הצומת.
3.
תשובה: ב.
סעיף 11.2
ג.
לפי האופיין כל דיודה מוליכה כשהמתח עליה מגיע ל-, ואז המתח עליה נשאר .
1. נניח שהדיודות אינן מוליכות: ו- יוצרים מחלק מתח:
2. שלוש הדיודות בטור, מוטות קדימה (האנודות למעלה), מתחילות להוליך כבר ב-. , ולכן ההנחה שגויה – הדיודות מוליכות ומגבילות את המוצא:
3. בדיקה: הזרם ב- הוא , ב- – , ולכן בדיודות – הן אכן מוליכות ✓.
תשובה: ג.
סעיף 11.3
ב.
הנגד (הנגד היחיד במעגל) מחובר בטור עם מקור הזרם, ולכן הזרם בו הוא זרם המקור, , ללא תלות במקור המתח:
תשובה: ב.
סעיף 11.4
ג.
ההדקים. הוא מתח הריקם בין שני ההדקים הפתוחים שבאיור, כשהקוטב בהדק השמאלי. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (). הקו שבין ל- נמצא ב-, והקו שבין ל- נמצא ב-.
•ההדק השמאלי נמצא על הקו של ו-, וההדק הימני על הקו של ו-.
•בין ההדקים אין חיבור, ולכן החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך קו האדמה. דרך חיבור יחיד לא זורם זרם, ובכל חלק זורם זרם משלו (החיצים).
בחירת השיטה. כל חלק הוא חוג יחיד של מקור ושני נגדים בטור, כלומר מחלק מתח. אין צורך במערכת משוואות.
1. ההדק השמאלי (מתח על , הקו שמסומן ):
2. ההדק הימני (מתח על , הקו שמסומן ):
בכל חלק זורם ( בשמאלי ו- בימני).
3. (הסימון בצד השמאלי).
תשובה: ג.
סעיף 11.5
ג.
תדר התהודה נקבע במעגל ה-LC המקבילי; אינו משפיע עליו.
1. הסלילים בטור:
2. הקבלים בטור:
3. תדר התהודה:
התשובה הקרובה היא (ההפרש נובע מעיגול).
תשובה: ג.