דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2025 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

השיבו עליהן וכתבו תשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · ניתוח צמתים במעגל זרם ישר והספקים

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת bb.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את הזרמים דרך הנגדים.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההספקים בכל המקורות וקבעו איזה הוא מקור ואיזה הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Vb=−9.6 VV_b=-9.6\,\text{V}

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, V2=6 VV_2=6\,\text{V}, I1=8 mAI_1=8\,\text{mA}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=6 kΩR_2=6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: המתח בצומת bb ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל ארבעה קווים כאלה (ארבעה צבעים).

•הקו של הצומת aa מחובר להדק ++ של V1V_1, וההדק −- שלו מחובר לאדמה. לכן הפוטנציאל שלו ידוע: Va=V1=10 VV_a=V_1=10\,\text{V}.

•נסמן ב-TT את הקו הימני העליון (בין R1R_1 להדק −- של V2V_2), ואת הפוטנציאל שלו ב-VTV_T. הפוטנציאל של הקו של bb הוא הנעלם VbV_b.

•כיווני הזרמים הם כמו בחיצים שבאיור: IR1I_{R1} דרך R1R_1 מ-aa אל TT, ו-IR2I_{R2} דרך R2R_2 מ-bb לאדמה. מקור הזרם מוציא I1=8 mAI_1=8\,\text{mA} מהקו של bb ומכניס אותו לקו של aa.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים לפי הסרטוט:

•מתחי צמתים: aa קבוע על ידי V1V_1. הקווים TT ו-bb מחוברים במקור המתח V2V_2, ולכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד. משוואה אחת.

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים, ומקור הזרם יושב על הענף המשותף להם, ולכן יש ביניהם קשר (I1I_1 הוא ההפרש שלהם). גם כאן משוואה אחת.

בשתי השיטות משוואה אחת, אבל מבוקש מתח של צומת. שיטת מתחי הצמתים נותנת את VbV_b ישירות, ולכן נבחר בה.

1. הקשר בצומת-העל. ההדק ++ של V2V_2 מחובר ל-bb וההדק −- ל-TT, ולכן Vb−VT=V2V_b-V_T=V_2, כלומר VT=Vb−6V_T=V_b-6.

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת-העל {T,b}\{T,b\}: הזרם שנכנס דרך R1R_1 שווה לזרמים שיוצאים דרך מקור הזרם ודרך R2R_2. כל זרם נכתב לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט:

IR1=I1+IR2I_{R1}=I_1+I_{R2}

Va−VTR1=I1+VbR2\frac{V_a-V_T}{R_1}=I_1+\frac{V_b}{R_2}

3. נציב Va=10V_a=10 ו-VT=Vb−6V_T=V_b-6 (מתחים בוולט, זרמים ב-mA, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega):

10−(Vb−6)4=8+Vb6\frac{10-(V_b-6)}{4}=8+\frac{V_b}{6}

נכפול ב-12: 3(16−Vb)=96+2Vb3(16-V_b)=96+2V_b, כלומר 48−3Vb=96+2Vb48-3V_b=96+2V_b, ולכן 5Vb=−485V_b=-48:

Vb=−485=−9.6 VV_b=-\frac{48}{5}=-9.6\,\text{V}

תשובה: Vb=−9.6 VV_b=-9.6\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} (מ-aa ימינה), IR2=−1.6 mAI_{R2}=-1.6\,\text{mA} (כלומר 1.6 mA1.6\,\text{mA} כלפי מעלה)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאל של כל קו ידוע עכשיו (Va=10 VV_a=10\,\text{V}, Vb=−9.6 VV_b=-9.6\,\text{V}, VT=Vb−6V_T=V_b-6). הזרם בכל נגד נקבע לפי חוק אוהם מההפרש בין הפוטנציאלים של שני הקווים שבקצותיו, בכיווני החיצים שבאיור.

1. הזרם ב-R1R_1 (משמאל לימין): המתח בצומת TT הוא VT=Vb−6=−9.6−6=−15.6 VV_T=V_b-6=-9.6-6=-15.6\,\text{V}.

IR1=Va−VTR1=10−(−15.6)4 kΩ=25.64=6.4 mAI_{R1}=\frac{V_a-V_T}{R_1}=\frac{10-(-15.6)}{4\,\text{k}\Omega}=\frac{25.6}{4}=6.4\,\text{mA}

2. הזרם ב-R2R_2 (מלמעלה למטה):

IR2=VbR2=−9.66 kΩ=−1.6 mAI_{R2}=\frac{V_b}{R_2}=\frac{-9.6}{6\,\text{k}\Omega}=-1.6\,\text{mA}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל מלמטה למעלה (מהאדמה אל bb), בגודל 1.6 mA1.6\,\text{mA}.

3. בדיקה בצומת-העל: IR1=I1+IR2I_{R1}=I_1+I_{R2}, כלומר 6.4=8+(−1.6)6.4=8+(-1.6) ✓.

תשובה: IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} בכיוון המסומן (מ-aa ימינה); IR2=−1.6 mAI_{R2}=-1.6\,\text{mA}, כלומר 1.6 mA1.6\,\text{mA} מהאדמה כלפי מעלה אל bb.

סעיף ג

תשובה:

I1I_1 מספק 156.8 mW156.8\,\text{mW} (מקור); V2V_2 מספק 38.4 mW38.4\,\text{mW} (מקור); V1V_1 צורך 16 mW16\,\text{mW} (צרכן)

נשתמש בפוטנציאלים שבסרטוט המסומן מסעיף א ובזרמים מסעיף ב.

כלל: אלמנט שהזרם יוצא מההדק החיובי שלו מספק הספק (מקור); אלמנט שהזרם נכנס להדק החיובי שלו צורך הספק (צרכן).

1. זרם המקור V1V_1. בצומת aa נכנס I1=8 mAI_1=8\,\text{mA} ממקור הזרם ויוצא IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} אל R1R_1. ההפרש זורם מטה דרך V1V_1:

IV1=I1−IR1=8−6.4=1.6 mAI_{V1}=I_1-I_{R1}=8-6.4=1.6\,\text{mA}

הזרם נכנס להדק ++ של V1V_1, ולכן V1V_1 צרכן:

PV1=V1⋅IV1=10⋅1.6=16 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=10\cdot1.6=16\,\text{mW} (נצרך)

2. המקור V2V_2. דרכו זורם IR1=6.4 mAI_{R1}=6.4\,\text{mA} מלמעלה למטה: נכנס בהדק −- ויוצא מהדק ++, ולכן V2V_2 מקור:

PV2=V2⋅IR1=6⋅6.4=38.4 mWP_{V2}=V_2\cdot I_{R1}=6\cdot6.4=38.4\,\text{mW} (מסופק)

3. מקור הזרם I1I_1. הזרם יוצא ממנו אל הצומת aa, שמתחו גבוה ממתח bb. המתח על המקור (הדק היציאה aa ביחס ל-bb):

Vab=Va−Vb=10−(−9.6)=19.6 VV_{ab}=V_a-V_b=10-(-9.6)=19.6\,\text{V}

הזרם יוצא מההדק הגבוה, ולכן I1I_1 מקור:

PI1=Vab⋅I1=19.6⋅8=156.8 mWP_{I1}=V_{ab}\cdot I_1=19.6\cdot8=156.8\,\text{mW} (מסופק)

4. בדיקת מאזן הספקים. הספקי הנגדים:

PR1=IR12R1=6.42⋅4=163.84 mWP_{R1}=I_{R1}^2R_1=6.4^2\cdot4=163.84\,\text{mW}, PR2=IR22R2=1.62⋅6=15.36 mWP_{R2}=I_{R2}^2R_2=1.6^2\cdot6=15.36\,\text{mW}

סך ההספק המסופק: 156.8+38.4=195.2 mW156.8+38.4=195.2\,\text{mW}.

סך ההספק הנצרך: 16+163.84+15.36=195.2 mW16+163.84+15.36=195.2\,\text{mW} ✓.

תשובה: I1I_1 מקור, P=156.8 mWP=156.8\,\text{mW}; V2V_2 מקור, P=38.4 mWP=38.4\,\text{mW}; V1V_1 צרכן, P=16 mWP=16\,\text{mW}.

שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות במעגל זרם ישר

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a,ba,b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה הוא מקור ואיזה הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=60 VV_a=60\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}

נתון: R1=R2=R3=10 kΩR_1=R_2=R_3=10\,\text{k}\Omega, R4=8 kΩR_4=8\,\text{k}\Omega, V1=100 VV_1=100\,\text{V}, V2=40 VV_2=40\,\text{V}, V3=20 VV_3=20\,\text{V}, I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, I2=18 mAI_2=18\,\text{mA}.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה (הקו התחתון).

סימון על הסרטוט. מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת שמות הצמתים:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל שישה קווים כאלה.

•VaV_a הוא הקו של הצומת aa (השמאלי, עם הענף העליון עד R3R_3). VbV_b הוא הקו של הצומת bb.

•נסמן ב-cc את הקו הימני: הוא מחבר את ההדק −- של V2V_2, את R4R_4, את I2I_2 ואת ההדק −- של V3V_3. הפוטנציאל שלו VcV_c.

•הקו הקצר שבין R3R_3 ל-V3V_3 נמצא בפוטנציאל Vc+20V_c+20, כי ההדק ++ של V3V_3 פונה אליו וההדק −- ל-cc.

•הקו שבין R2R_2 ל-V1V_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}, כי ההדק −- של V1V_1 מחובר לאדמה.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים לפי הסרטוט:

•מתחי צמתים: הפוטנציאלים הלא ידועים הם VaV_a, VbV_b ו-VcV_c. הצמתים bb ו-cc מחוברים במקור המתח V2V_2, ולכן הם צומת-על אחד, עם הקשר Vc=Vb−40V_c=V_b-40. נשארים שני נעלמים: VaV_a ו-VbV_b, כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים. החוג הימני (R4R_4 ו-I2I_2) נקבע על ידי I2I_2, ומקור הזרם I1I_1 יושב על ענף משותף לשני חוגים ונותן קשר ביניהם. גם כאן שתי משוואות.

מספר המשוואות שווה, אבל מבוקשים מתחי צמתים, ושיטת מתחי הצמתים נותנת אותם ישירות. לכן נבחר בה.

1. הזרמים בענפים לפי חוק אוהם (מתחים בוולט, זרמים ב-mA, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega):

•R1R_1, מ-aa לאדמה: Va10\frac{V_a}{10}.

•R3R_3, מ-aa אל הקו של Vc+20V_c+20: IR3=Va−(Vc+20)10=Va−Vb+2010I_{R3}=\frac{V_a-(V_c+20)}{10}=\frac{V_a-V_b+20}{10}

•R2R_2, מ-bb מטה אל הקו של 100 V100\,\text{V}: IR2=Vb−10010I_{R2}=\frac{V_b-100}{10}.

•R4R_4, מ-cc לאדמה: Vc8=Vb−408\frac{V_c}{8}=\frac{V_b-40}{8}.

•מקור הזרם I1I_1 מוציא 2 mA2\,\text{mA} מ-bb ומכניס אותם ל-aa; I2I_2 מכניס 18 mA18\,\text{mA} לקו של cc.

2. קירכהוף בצומת aa (זרם נכנס = זרמים יוצאים):

I1=VaR1+IR3I_1=\frac{V_a}{R_1}+I_{R3}

2=Va10+Va−Vb+20102=\frac{V_a}{10}+\frac{V_a-V_b+20}{10}

⇒ 2Va−Vb=0\Rightarrow\ 2V_a-V_b=0

3. קירכהוף בצומת-העל {b,c}\{b,c\} (הצמתים שבקצות V2V_2). נכנסים: I2I_2 ו-IR3I_{R3}; יוצאים: I1I_1, IR2I_{R2} והזרם ב-R4R_4:

18+Va−Vb+2010=2+Vb−10010+Vb−40818+\frac{V_a-V_b+20}{10}=2+\frac{V_b-100}{10}+\frac{V_b-40}{8}

נכפול ב-40: 720+4Va−4Vb+80=80+4Vb−400+5Vb−200720+4V_a-4V_b+80=80+4V_b-400+5V_b-200

⇒ −4Va+13Vb=1320\Rightarrow\ -4V_a+13V_b=1320

4. פתרון. מהמשוואה הראשונה Vb=2VaV_b=2V_a. נציב בשנייה: −4Va+26Va=1320-4V_a+26V_a=1320, ולכן 22Va=132022V_a=1320:

Va=132022=60 VV_a=\frac{1320}{22}=60\,\text{V}, Vb=2⋅60=120 VV_b=2\cdot60=120\,\text{V}

ומכאן גם Vc=120−40=80 VV_c=120-40=80\,\text{V}, והקו שבין R3R_3 ל-V3V_3 נמצא ב-Vc+20=100 VV_c+20=100\,\text{V}.

תשובה: Va=60 VV_a=60\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

I2I_2: מקור 1440 mW1440\,\text{mW}; V2V_2: מקור 160 mW160\,\text{mW}; V3V_3: מקור 80 mW80\,\text{mW}; V1V_1: צרכן 200 mW200\,\text{mW}; I1I_1: צרכן 120 mW120\,\text{mW}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, עם הפוטנציאלים שנמצאו: Va=60 VV_a=60\,\text{V}, Vb=120 VV_b=120\,\text{V}, Vc=80 VV_c=80\,\text{V}. נחשב את הזרם דרך כל מקור מתח ואת המתח על כל מקור זרם. מקור שהזרם יוצא מההדק החיובי שלו מספק הספק; אם הזרם נכנס להדק החיובי - הוא צורך.

1. זרמי הענפים:

IR1=VaR1=6010=6 mAI_{R1}=\frac{V_a}{R_1}=\frac{60}{10}=6\,\text{mA} (מטה)

IR2=Vb−V1R2=120−10010=2 mAI_{R2}=\frac{V_b-V_1}{R_2}=\frac{120-100}{10}=2\,\text{mA} (מ-bb מטה אל V1V_1)

IR3=Va−Vb+2010=60−120+2010=−4 mAI_{R3}=\frac{V_a-V_b+20}{10}=\frac{60-120+20}{10}=-4\,\text{mA}, כלומר 4 mA4\,\text{mA} זורמים בענף העליון מ-cc אל aa

IR4=VcR4=808=10 mAI_{R4}=\frac{V_c}{R_4}=\frac{80}{8}=10\,\text{mA} (מטה)

הזרם דרך V2V_2 מ-bb אל cc, מקירכהוף בצומת cc: IV2=IR4−I2−IR3=10−18−(−4)=−4 mAI_{V2}=I_{R4}-I_2-I_{R3}=10-18-(-4)=-4\,\text{mA}, כלומר 4 mA4\,\text{mA} מ-cc אל bb.

2. V1V_1: זרם 2 mA2\,\text{mA} נכנס להדק ++ (מלמעלה) - צרכן:

PV1=V1⋅IR2=100⋅2=200 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{R2}=100\cdot2=200\,\text{mW}

3. V2V_2: זרם 4 mA4\,\text{mA} נכנס בהדק −- (מצד cc) ויוצא מהדק ++ (אל bb) - מקור:

PV2=40⋅4=160 mWP_{V2}=40\cdot4=160\,\text{mW}

4. V3V_3: זרם 4 mA4\,\text{mA} זורם מ-cc אל aa: נכנס בהדק −- ויוצא מהדק ++ - מקור:

PV3=20⋅4=80 mWP_{V3}=20\cdot4=80\,\text{mW}

5. I2I_2: מכניס 18 mA18\,\text{mA} אל cc שמתחו 80 V80\,\text{V} מעל האדמה - מקור:

PI2=Vc⋅I2=80⋅18=1440 mWP_{I2}=V_c\cdot I_2=80\cdot18=1440\,\text{mW}

6. I1I_1: מוציא את הזרם אל aa (60 V60\,\text{V}) ולוקח אותו מ-bb (120 V120\,\text{V}). המתח על הדק היציאה ביחס להדק הכניסה: Va−Vb=60−120=−60 VV_a-V_b=60-120=-60\,\text{V}, ולכן ההספק המסופק שלילי - צרכן:

PI1=(Vb−Va)⋅I1=60⋅2=120 mWP_{I1}=(V_b-V_a)\cdot I_1=60\cdot2=120\,\text{mW} (נצרך)

7. מאזן הספקים. הנגדים:

PR1=62⋅10=360 mWP_{R1}=6^2\cdot10=360\,\text{mW}, PR2=22⋅10=40 mWP_{R2}=2^2\cdot10=40\,\text{mW}, PR3=42⋅10=160 mWP_{R3}=4^2\cdot10=160\,\text{mW}, PR4=102⋅8=800 mWP_{R4}=10^2\cdot8=800\,\text{mW}

מסופק: 1440+160+80=1680 mW1440+160+80=1680\,\text{mW}

נצרך: 200+120+360+40+160+800=1680 mW200+120+360+40+160+800=1680\,\text{mW} ✓

תשובה: מקורות: I2I_2 (1440 mW1440\,\text{mW}), V2V_2 (160 mW160\,\text{mW}), V3V_3 (80 mW80\,\text{mW}). צרכנים: V1V_1 (200 mW200\,\text{mW}), I1I_1 (120 mW120\,\text{mW}).

שאלה 3 · שקול תבנין בזרם חילופין והעברת הספק מרבי

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את שקול תבנין בין ההדקים aa ו- bb.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ערך העומס ZL=RL±jXLZ_L=R_L\pm jX_L שיתחבר בין ההדקים aa ו- bb שאליו יועבר הספק מרבי.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הממשי המרבי שיועבר לעומס שחישבתם בסעיף ב'.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

Vˉth=24.07∠9.48∘ V\bar{V}_{th}=24.07\angle 9.48^\circ\,\text{V}, Zth=5.24+j1.90=5.57∠19.89∘ ΩZ_{th}=5.24+j1.90=5.57\angle 19.89^\circ\,\Omega

נתון: Vˉ1=20∠0∘ V\bar{V}_1=20\angle0^\circ\,\text{V}, Vˉ2=30∠20∘ V\bar{V}_2=30\angle20^\circ\,\text{V}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, XL1=3 ΩX_{L1}=3\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, XL2=5 ΩX_{L2}=5\,\Omega, R3=3 ΩR_3=3\,\Omega.

מבוקש: Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} (כשההדקים פתוחים) ו-ZthZ_{th}.

נסמן Z1=R1+jXL1=4+j3 ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=4+j3\,\Omega, Z2=R2+jXL2=5+j5 ΩZ_2=R_2+jX_{L2}=5+j5\,\Omega.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb שבאיור. אין ביניהם עומס, והם פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} וגם את העכבה השקולה ZthZ_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל (המתחים הם פאזורים, והסימון זהה לזרם ישר):

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק bb מחובר אליו, ולכן Vˉb=0\bar{V}_b=0.

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.

•הקו השמאלי העליון מחובר להדק ++ של Vˉ1\bar{V}_1, ולכן הפוטנציאל שלו 20∠0∘ V20\angle0^\circ\,\text{V}. הקו הימני העליון מחובר להדק ++ של Vˉ2\bar{V}_2, ולכן הפוטנציאל שלו 30∠20∘ V30\angle20^\circ\,\text{V}.

•נסמן ב-NN את הצומת העליון, שבו נפגשים Z1Z_1, Z2Z_2 ו-R3R_3, ואת הפוטנציאל שלו ב-VˉN\bar{V}_N.

•ההדק aa פתוח, ולכן ב-R3R_3 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח. לכן גם הקטע שבין R3R_3 להדק aa נמצא בפוטנציאל VˉN\bar{V}_N, ויש לו אותו צבע.

•שני הקווים הקצרים שבין R1R_1 ל-jXL1jX_{L1} ובין R2R_2 ל-jXL2jX_{L2} הם נקודות בטור בתוך הענפים Z1Z_1 ו-Z2Z_2. לא צריך את הפוטנציאל שלהם.

מכאן: Vˉth=Vˉa−Vˉb=VˉN\bar{V}_{th}=\bar{V}_a-\bar{V}_b=\bar{V}_N, כשההדק aa מסומן ++.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים יש במעגל צומת אחד שהפוטנציאל שלו לא ידוע: NN. בשיטת מתחי הצמתים זו משוואה אחת, והיא נותנת ישר את VˉN=Vˉth\bar{V}_N=\bar{V}_{th}. גם בשיטת זרמי החוגים יש נעלם אחד (בחוג החיצוני זורם זרם אחד, כי הענף של R3R_3 פתוח), אבל אחריו צריך עוד שלב כדי לחשב את VˉN\bar{V}_N. לכן נבחר במתחי הצמתים.

1. קירכהוף בצומת NN: הזרמים מהמקורות אל NN נכתבים לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט, וב-R3R_3 אין זרם. סכום הזרמים הנכנסים הוא אפס:

Vˉ1−VˉNZ1+Vˉ2−VˉNZ2=0 ⇒ VˉN=Vˉ1Z1+Vˉ2Z21Z1+1Z2\frac{\bar{V}_1-\bar{V}_N}{Z_1}+\frac{\bar{V}_2-\bar{V}_N}{Z_2}=0\ \Rightarrow\ \bar{V}_N=\frac{\frac{\bar{V}_1}{Z_1}+\frac{\bar{V}_2}{Z_2}}{\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}}

2. המרות לצורה קוטבית ומלבנית:

Z1=4+j3=5∠36.87∘ ΩZ_1=4+j3=5\angle36.87^\circ\,\Omega, Z2=5+j5=7.071∠45∘ ΩZ_2=5+j5=7.071\angle45^\circ\,\Omega

Vˉ1Z1=20∠0∘5∠36.87∘=4∠−36.87∘=3.2−j2.4 A\frac{\bar{V}_1}{Z_1}=\frac{20\angle0^\circ}{5\angle36.87^\circ}=4\angle-36.87^\circ=3.2-j2.4\,\text{A}

Vˉ2Z2=30∠20∘7.071∠45∘=4.243∠−25∘=3.845−j1.793 A\frac{\bar{V}_2}{Z_2}=\frac{30\angle20^\circ}{7.071\angle45^\circ}=4.243\angle-25^\circ=3.845-j1.793\,\text{A}

סכום: 7.045−j4.193=8.199∠−30.76∘ A7.045-j4.193=8.199\angle-30.76^\circ\,\text{A}

1Z1+1Z2=(0.16−j0.12)+(0.1−j0.1)=0.26−j0.22=0.3406∠−40.24∘ S\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}=(0.16-j0.12)+(0.1-j0.1)=0.26-j0.22=0.3406\angle-40.24^\circ\,\text{S}

3. הצבה:

Vˉth=VˉN=8.199∠−30.76∘0.3406∠−40.24∘=24.07∠9.48∘ V=23.74+j3.96 V\bar{V}_{th}=\bar{V}_N=\frac{8.199\angle-30.76^\circ}{0.3406\angle-40.24^\circ}=24.07\angle9.48^\circ\,\text{V}=23.74+j3.96\,\text{V}

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות במעגל החדש רק העכבות:

4. במעגל החדש הקווים של שני המקורות התאחדו עם קו האדמה (סגול). לכן Z1Z_1 מחובר בין הצומת NN (ירוק) לאדמה, וגם Z2Z_2 מחובר בין NN לאדמה: הם במקביל. R3R_3 מחובר בין NN להדק aa, וההדק bb הוא קו האדמה. מההדקים רואים את R3R_3 בטור עם Z1∥Z2Z_1\parallel Z_2:

Z1∥Z2=Z1Z2Z1+Z2=(4+j3)(5+j5)9+j8=5+j359+j8=35.36∠81.87∘12.04∠41.63∘=2.936∠40.24∘=2.241+j1.897 ΩZ_1\parallel Z_2=\frac{Z_1Z_2}{Z_1+Z_2}=\frac{(4+j3)(5+j5)}{9+j8}=\frac{5+j35}{9+j8}=\frac{35.36\angle81.87^\circ}{12.04\angle41.63^\circ}=2.936\angle40.24^\circ=2.241+j1.897\,\Omega

Zth=R3+Z1∥Z2=3+2.241+j1.897=5.241+j1.897=5.574∠19.89∘ ΩZ_{th}=R_3+Z_1\parallel Z_2=3+2.241+j1.897=5.241+j1.897=5.574\angle19.89^\circ\,\Omega

שלב 3: המעגל. מעגל התמורה הוא מקור מתח Vˉth=24.07∠9.48∘ V\bar{V}_{th}=24.07\angle9.48^\circ\,\text{V} בטור עם העכבה Zth=5.24+j1.90 ΩZ_{th}=5.24+j1.90\,\Omega, בין ההדקים aa ו-bb, כשההדק החיובי של המקור פונה ל-aa.

תשובה: Vˉth=24.07∠9.48∘ V\bar{V}_{th}=24.07\angle9.48^\circ\,\text{V}, Zth=5.24+j1.90 Ω=5.57∠19.89∘ ΩZ_{th}=5.24+j1.90\,\Omega=5.57\angle19.89^\circ\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

ZL=Zth∗=5.24−j1.90 ΩZ_L=Z_{th}^*=5.24-j1.90\,\Omega (RL=5.24 ΩR_L=5.24\,\Omega, קיבולי XC=1.90 ΩX_C=1.90\,\Omega)

לפי משפט העברת ההספק המרבי בזרם חילופין, הספק מרבי מועבר לעומס כאשר עכבת העומס שווה לצמוד המרוכב של עכבת תבנין: אז הריאקטנסים מבטלים זה את זה וההתנגדויות שוות.

1. ZL=Zth∗=(5.241+j1.897)∗=5.241−j1.897 Ω=5.574∠−19.89∘ ΩZ_L=Z_{th}^*=(5.241+j1.897)^*=5.241-j1.897\,\Omega=5.574\angle-19.89^\circ\,\Omega

2. כלומר RL=5.24 ΩR_L=5.24\,\Omega ו-XL=−1.90 ΩX_L=-1.90\,\Omega: הרכיב הריאקטיבי הוא קיבולי (סימן מינוס).

תשובה: ZL=5.24−j1.90 ΩZ_L=5.24-j1.90\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈27.64 WP_{max}\approx27.64\,\text{W}

כשהעומס מותאם, העכבה הכוללת במעגל השקול היא Zth+ZL=2RthZ_{th}+Z_L=2R_{th} (ממשית), ולכן הזרם הוא Vˉth2Rth\frac{\bar{V}_{th}}{2R_{th}} וההספק על RL=RthR_L=R_{th}:

Pmax=∣Vth∣24RthP_{max}=\frac{|V_{th}|^2}{4R_{th}}

(המתחים במעגל נלקחים כערכים יעילים.)

1. Pmax=24.0724⋅5.241=579.420.97=27.64 WP_{max}=\frac{24.07^2}{4\cdot5.241}=\frac{579.4}{20.97}=27.64\,\text{W}

תשובה: Pmax≈27.64 WP_{max}\approx27.64\,\text{W}

שאלה 4 · מתחי צמתים והספק מקור זרם בזרם חילופין

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת xx ו- yy.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הממשי, העיוור והמדומה של מקור הזרם.

קבעו אם הוא מקור או צרכן.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉx=56.52∠−17.11∘ V\bar{V}_x=56.52\angle-17.11^\circ\,\text{V}, Vˉy=33.94∠126.87∘ V\bar{V}_y=33.94\angle126.87^\circ\,\text{V}

נתון: Vˉ1=100∠0∘ V\bar{V}_1=100\angle0^\circ\,\text{V}, IˉS=8∠45∘ A\bar{I}_S=8\angle45^\circ\,\text{A}, Z1=3+j4 ΩZ_1=3+j4\,\Omega, Z2=5∠60∘ ΩZ_2=5\angle60^\circ\,\Omega, Z3=j4 ΩZ_3=j4\,\Omega, Z4=6+j8 ΩZ_4=6+j8\,\Omega, Z5=j6 ΩZ_5=j6\,\Omega.

מבוקש: Vˉx\bar{V}_x ו-Vˉy\bar{V}_y ביחס לאדמה (הקו התחתון).

סימון על הסרטוט. המתחים הם פאזורים, והסימון זהה לזרם ישר:

•הקו התחתון, המחובר לאדמה, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. במעגל חמישה קווים כאלה.

•הקו של הצומת xx (הקו העליון השמאלי, עד מקור הזרם) נמצא בפוטנציאל Vˉx\bar{V}_x, והקו של הצומת yy (העליון הימני) בפוטנציאל Vˉy\bar{V}_y.

•הקו שבין Z1Z_1 להדק ++ של Vˉ1\bar{V}_1 נמצא ב-100∠0∘ V100\angle0^\circ\,\text{V}, כי ההדק −- של המקור מחובר לאדמה.

•הקו הקצר שבין Z3Z_3 ל-Z4Z_4 הוא נקודה בטור בתוך ענף אחד. לא צריך את הפוטנציאל שלו: הענף כולו הוא עכבה אחת Z3+Z4Z_3+Z_4.

•מקור הזרם מוציא IˉS\bar{I}_S מהקו של xx ומכניס אותו לקו של yy (כיוון החץ). זרמי הענפים האחרים מסומנים בחיצים כחולים מהצומת כלפי מטה: Iˉ1\bar{I}_1 ב-Z1Z_1, Iˉ2\bar{I}_2 ב-Z2Z_2, Iˉ34\bar{I}_{34} בענף Z3+Z4Z_3+Z_4 ו-Iˉ5\bar{I}_5 ב-Z5Z_5.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים לפי הסרטוט:

•מתחי צמתים: שני צמתים לא ידועים, xx ו-yy. בנוסף, ביניהם מחובר רק מקור זרם, ולכן המשוואות נפרדות: לכל צומת משוואה עם נעלם אחד.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים. זרם החוג האמצעי נקבע על ידי IˉS\bar{I}_S, ונשארים שני חוגים עם שני נעלמים, שתי משוואות משותפות. אחר כך עוד צריך לחשב מהם את מתחי הצמתים.

לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים.

1. הצומת yy. לפי חוק אוהם: Iˉ34=VˉyZ3+Z4\bar{I}_{34}=\frac{\bar{V}_y}{Z_3+Z_4}, Iˉ5=VˉyZ5\bar{I}_5=\frac{\bar{V}_y}{Z_5}. קירכהוף בצומת: לצומת נכנס רק IˉS\bar{I}_S, והוא יוצא דרך שני הענפים המקבילים:

IˉS=Iˉ34+Iˉ5 ⇒ Vˉy=IˉS⋅Zy\bar{I}_S=\bar{I}_{34}+\bar{I}_5\ \Rightarrow\ \bar{V}_y=\bar{I}_S\cdot Z_y, כאשר Zy=(Z3+Z4)∥Z5Z_y=(Z_3+Z_4)\parallel Z_5:

Z3+Z4=j4+6+j8=6+j12=13.42∠63.43∘ ΩZ_3+Z_4=j4+6+j8=6+j12=13.42\angle63.43^\circ\,\Omega

Zy=(Z3+Z4)Z5Z3+Z4+Z5=(6+j12)⋅j66+j18=−72+j366+j18=80.50∠153.43∘18.97∠71.57∘=4.243∠81.87∘=0.6+j4.2 ΩZ_y=\frac{(Z_3+Z_4)Z_5}{Z_3+Z_4+Z_5}=\frac{(6+j12)\cdot j6}{6+j18}=\frac{-72+j36}{6+j18}=\frac{80.50\angle153.43^\circ}{18.97\angle71.57^\circ}=4.243\angle81.87^\circ=0.6+j4.2\,\Omega

Vˉy=8∠45∘⋅4.243∠81.87∘=33.94∠126.87∘ V=−20.36+j27.15 V\bar{V}_y=8\angle45^\circ\cdot4.243\angle81.87^\circ=33.94\angle126.87^\circ\,\text{V}=-20.36+j27.15\,\text{V}

2. הצומת xx. לפי חוק אוהם: Iˉ2=VˉxZ2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_x}{Z_2}, ו-Iˉ1=Vˉx−Vˉ1Z1\bar{I}_1=\frac{\bar{V}_x-\bar{V}_1}{Z_1} (מהקו של xx אל הקו של 100∠0∘ V100\angle0^\circ\,\text{V}). קירכהוף: סכום הזרמים היוצאים מהצומת הוא אפס:

Iˉ2+Iˉ1+IˉS=0\bar{I}_2+\bar{I}_1+\bar{I}_S=0

VˉxZ2+Vˉx−Vˉ1Z1+IˉS=0 ⇒ Vˉx=Vˉ1Z1−IˉS1Z1+1Z2\frac{\bar{V}_x}{Z_2}+\frac{\bar{V}_x-\bar{V}_1}{Z_1}+\bar{I}_S=0\ \Rightarrow\ \bar{V}_x=\frac{\frac{\bar{V}_1}{Z_1}-\bar{I}_S}{\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}}

3. המרות:

Z1=3+j4=5∠53.13∘ ΩZ_1=3+j4=5\angle53.13^\circ\,\Omega, 1Z1=0.2∠−53.13∘=0.12−j0.16 S\frac{1}{Z_1}=0.2\angle-53.13^\circ=0.12-j0.16\,\text{S}

1Z2=0.2∠−60∘=0.1−j0.1732 S\frac{1}{Z_2}=0.2\angle-60^\circ=0.1-j0.1732\,\text{S}

1Z1+1Z2=0.22−j0.3332=0.3993∠−56.57∘ S\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}=0.22-j0.3332=0.3993\angle-56.57^\circ\,\text{S}

Vˉ1Z1=100∠0∘5∠53.13∘=20∠−53.13∘=12−j16 A\frac{\bar{V}_1}{Z_1}=\frac{100\angle0^\circ}{5\angle53.13^\circ}=20\angle-53.13^\circ=12-j16\,\text{A}

IˉS=8∠45∘=5.657+j5.657 A\bar{I}_S=8\angle45^\circ=5.657+j5.657\,\text{A}

Vˉ1Z1−IˉS=6.343−j21.657=22.57∠−73.68∘ A\frac{\bar{V}_1}{Z_1}-\bar{I}_S=6.343-j21.657=22.57\angle-73.68^\circ\,\text{A}

4. הצבה:

Vˉx=22.57∠−73.68∘0.3993∠−56.57∘=56.52∠−17.11∘ V=54.02−j16.63 V\bar{V}_x=\frac{22.57\angle-73.68^\circ}{0.3993\angle-56.57^\circ}=56.52\angle-17.11^\circ\,\text{V}=54.02-j16.63\,\text{V}

תשובה: Vˉx=56.52∠−17.11∘ V\bar{V}_x=56.52\angle-17.11^\circ\,\text{V}, Vˉy=33.94∠126.87∘ V\bar{V}_y=33.94\angle126.87^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

P=−173.1 WP=-173.1\,\text{W} (קולט הספק ממשי - צרכן), Q=668.4 VARQ=668.4\,\text{VAR} (מספק), S=690.5 VAS=690.5\,\text{VA}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: מקור הזרם מחובר בין הקו של xx לקו של yy, ולכן המתח עליו הוא הפרש הפוטנציאלים של שני הקווים.

ההספק המרוכב שמקור מספק הוא Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^*, כאשר Vˉ\bar{V} הוא המתח על המקור מההדק שהזרם נכנס בו אל ההדק שהזרם יוצא ממנו. הזרם IˉS\bar{I}_S יוצא מהמקור אל הצומת yy ונכנס אליו מהצומת xx, ולכן המתח על המקור הוא Vˉy−Vˉx\bar{V}_y-\bar{V}_x. (הערכים נלקחים כערכים יעילים.)

1. המתח על המקור:

Vˉyx=Vˉy−Vˉx=(−20.36+j27.15)−(54.02−j16.63)=−74.38+j43.78=86.31∠149.52∘ V\bar{V}_{yx}=\bar{V}_y-\bar{V}_x=(-20.36+j27.15)-(54.02-j16.63)=-74.38+j43.78=86.31\angle149.52^\circ\,\text{V}

2. ההספק המרוכב המסופק:

Sˉ=Vˉyx⋅IˉS∗=86.31∠149.52∘⋅8∠−45∘=690.5∠104.52∘ VA=−173.1+j668.4 VA\bar{S}=\bar{V}_{yx}\cdot\bar{I}_S^*=86.31\angle149.52^\circ\cdot8\angle-45^\circ=690.5\angle104.52^\circ\,\text{VA}=-173.1+j668.4\,\text{VA}

3. פירוק:

הספק ממשי: P=Re{Sˉ}=−173.1 WP=\text{Re}\{\bar{S}\}=-173.1\,\text{W}

הספק עיוור: Q=Im{Sˉ}=668.4 VARQ=\text{Im}\{\bar{S}\}=668.4\,\text{VAR}

הספק מדומה: S=∣Sˉ∣=173.12+668.42=690.5 VAS=|\bar{S}|=\sqrt{173.1^2+668.4^2}=690.5\,\text{VA}

4. מקור או צרכן. ההספק הממשי שהמקור מספק שלילי, כלומר הוא קולט 173.1 W173.1\,\text{W} מהמעגל (את ההספק הממשי מספק Vˉ1\bar{V}_1). לכן מבחינת הספק ממשי מקור הזרם הוא צרכן. (את ההספק העיוור 668.4 VAR668.4\,\text{VAR} הוא מספק למעגל.)

תשובה: P=−173.1 WP=-173.1\,\text{W}, Q=668.4 VARQ=668.4\,\text{VAR}, S=690.5 VAS=690.5\,\text{VA}; מקור הזרם הוא צרכן (קולט 173.1 W173.1\,\text{W}).

שאלה 5 · ערך ממוצע, ערך יעיל והספק של אות מורכב

נתון אות מתח:

v(t)=[4+3⋅sin⁡(314t)+8⋅cos⁡(628t)−5⋅sin⁡(100t+90∘)] [V]v(t)=\left[4+3\cdot\sin(314t)+8\cdot\cos(628t)-5\cdot\sin(100t+90^\circ)\right]\ [V]
א.

חשבו את הערך הממוצע של האות.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הערך היעיל של האות.

(12 נקודות)
ג.

מתח v(t)v(t) מחובר לנגד RL=10 ΩR_L=10\,\Omega. חשבו את ההספק הממוצע המתפתח בנגד.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Vav=4 VV_{av}=4\,\text{V}

נחשב את הערך הממוצע כסכום הערכים הממוצעים של הרכיבים.

1. הערך הממוצע של כל רכיב סינוסי (סינוס או קוסינוס בכל תדירות ובכל מופע) על פני זמן ארוך הוא אפס.

2. לכן נשאר רק הרכיב הקבוע:

Vav=4+0+0−0=4 VV_{av}=4+0+0-0=4\,\text{V}

תשובה: Vav=4 VV_{av}=4\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vrms=65≈8.06 VV_{rms}=\sqrt{65}\approx8.06\,\text{V}

נתון: רכיב קבוע 4 V4\,\text{V}, ושלושה רכיבים סינוסיים בשיאים 3 V3\,\text{V}, 8 V8\,\text{V}, 5 V5\,\text{V} בתדירויות הזוויתיות 314314, 628628 ו-100 rad/s100\,\text{rad/s}.

מבוקש: הערך היעיל של הסכום.

1. למה מותר לחבר ריבועים. התדירויות של שלושת הרכיבים שונות זו מזו, ולכן הממוצע של מכפלה של כל שני רכיבים שונים הוא אפס. לכן ריבוע הערך היעיל של הסכום שווה לסכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים:

Vrms2=V02+V1,rms2+V2,rms2+V3,rms2V_{rms}^2=V_0^2+V_{1,rms}^2+V_{2,rms}^2+V_{3,rms}^2

2. הערך היעיל של כל רכיב: לרכיב קבוע - הערך עצמו; לרכיב סינוסי - Vm2\frac{V_m}{\sqrt2} (המופע 90∘90^\circ והסימן אינם משנים):

V02=42=16 V2V_0^2=4^2=16\,\text{V}^2

V1,rms2=322=4.5 V2V_{1,rms}^2=\frac{3^2}{2}=4.5\,\text{V}^2

V2,rms2=822=32 V2V_{2,rms}^2=\frac{8^2}{2}=32\,\text{V}^2

V3,rms2=522=12.5 V2V_{3,rms}^2=\frac{5^2}{2}=12.5\,\text{V}^2

3. סכום:

Vrms=16+4.5+32+12.5=65=8.062 VV_{rms}=\sqrt{16+4.5+32+12.5}=\sqrt{65}=8.062\,\text{V}

תשובה: Vrms=65≈8.06 VV_{rms}=\sqrt{65}\approx8.06\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

P=6.5 WP=6.5\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח (סעיף ב).

1. P=Vrms2RL=6510=6.5 WP=\frac{V_{rms}^2}{R_L}=\frac{65}{10}=6.5\,\text{W}

תשובה: P=6.5 WP=6.5\,\text{W}

שאלה 6 · תופעת מעבר בסליל עם החלפת מפסק

נתון המעגל הבא:

מפסק S1S_1 פתוח ומפסק S2S_2 נמצא במצב B זמן רב.

מפסק S1S_1 נסגר בזמן t=0t=0. כאשר זרם דרך הסליל מגיע ל- 1 mA1\,mA מפסק S2S_2 עובר למצב A.

א.

חשבו ושרטטו את זרם הסליל iL(t)i_L(t) ואת המתח על הדקי הסליל vL(t)v_L(t) תוך ציון זמנים וערכים אופייניים, עד לגמר תופעת המעבר.

(15 נקודות)
ב.

חשבו את VL(1msec⁡)V_L(1m\sec) ואת IL(1msec⁡)I_L(1m\sec).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

0≤t≤0.412 ms0\le t\le0.412\,\text{ms}: iL=1.5(1−e−t/0.375ms) mAi_L=1.5(1-e^{-t/0.375\text{ms}})\,\text{mA}, vL=4e−t/0.375ms Vv_L=4e^{-t/0.375\text{ms}}\,\text{V}; t≥0.412 mst\ge0.412\,\text{ms}: iL=2.5−1.5e−(t−0.412)/0.375 mAi_L=2.5-1.5e^{-(t-0.412)/0.375}\,\text{mA}, vL=4e−(t−0.412)/0.375 Vv_L=4e^{-(t-0.412)/0.375}\,\text{V}; סוף המעבר כ-2.29 ms2.29\,\text{ms}

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, R1=8 kΩR_1=8\,\text{k}\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=10 kΩR_4=10\,\text{k}\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}.

מבוקש: iL(t)i_L(t) ו-vL(t)v_L(t) בשני שלבי המעבר.

נסמן את iLi_L דרך הסליל מלמעלה למטה, ואת vLv_L - הדק עליון חיובי. נסמן ב-NN את הצומת העליון המשותף ל-R1R_1, R2R_2, LL ו-R3R_3.

1. מצב התחלתי. לפני t=0t=0 המפסק S1S_1 פתוח, ומקור הזרם מחובר דרך S2S_2 (מצב B) רק ל-R4R_4. ההדק A פתוח, ולכן אין זרם ב-R3R_3. בחלק של הסליל אין מקור, ולכן אחרי זמן רב iL(0−)=0i_L(0^-)=0. זרם בסליל אינו משתנה בקפיצה: iL(0+)=0i_L(0^+)=0.

ההדקים. בכל שלב הסליל רואה את שאר המעגל דרך שני הדקים: הצומת NN (למעלה) והקו התחתון (למטה). נסמן אותם NN ו-GG. מוציאים את הסליל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח תבנין VthV_{th} וגם את ההתנגדות RthR_{th} שקובעת את קבוע הזמן.

2. שלב 1 (S1S_1 סגור, S2S_2 ב-B): מתח תבנין. המעגל של שלב 1 בלי הסליל: S1S_1 מסורטט סגור, וההדקים NN, GG פתוחים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), ובו ההדק GG. כל קו רציף צבוע בצבע אחד.

•דרך S1S_1 הסגור, הקו השמאלי העליון מחובר להדק ++ של V1V_1, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}.

•ההדק A פתוח, ולכן ב-R3R_3 אין זרם (I=0I=0) ואין עליו מפל מתח: הקו שבין R3R_3 ל-A נמצא באותו פוטנציאל כמו NN, ויש לו אותו צבע.

•מקור הזרם ו-R4R_4 יוצרים חוג נפרד, שמחובר לשאר המעגל רק בקו התחתון. הזרם 1 mA1\,\text{mA} זורם רק בחוג הזה, והקו שמעל R4R_4 נמצא ב-1 mA⋅10 kΩ=10 V1\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=10\,\text{V}. החוג הזה לא משפיע על NN.

בחירת השיטה. כשהסליל בחוץ, דרך R1R_1 ו-R2R_2 עובר זרם אחד, בחוג יחיד. לא צריך מערכת משוואות: NN הוא נקודת האמצע של מחלק מתח:

Vth=VN=V1R2R1+R2=12⋅48+4=4 VV_{th}=V_N=V_1\frac{R_2}{R_1+R_2}=12\cdot\frac{4}{8+4}=4\,\text{V}

ההדק NN חיובי ביחס ל-GG.

3. התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: V1V_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם I1I_1 מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקצר במקום V1V_1 איחד את הקו השמאלי העליון עם קו האדמה (ירוק). לכן R1R_1 מחובר בין NN (צהוב) לקו האדמה, וגם R2R_2 מחובר בין NN לקו האדמה: מההדקים NN ו-GG הם במקביל.

•R3R_3 מוביל לקו (כחול) שנגמר בהדק A הפתוח, ולכן לא יכול לזרום בו זרם. R4R_4 מוביל לקו (ורוד) שנגמר בנתק של מקור הזרם. שניהם לא משפיעים.

Rth=R1∥R2=8⋅48+4=2.667 kΩR_{th}=R_1\parallel R_2=\frac{8\cdot4}{8+4}=2.667\,\text{k}\Omega

τ=LRth=12667=0.375 ms\tau=\frac{L}{R_{th}}=\frac{1}{2667}=0.375\,\text{ms}

ערך סופי (אילו השלב נמשך): iL(∞)=VthRth=42.667=1.5 mAi_L(\infty)=\frac{V_{th}}{R_{th}}=\frac{4}{2.667}=1.5\,\text{mA}

4. ביטויים בשלב 1:

iL(t)=1.5(1−e−t/0.375 ms) mAi_L(t)=1.5\left(1-e^{-t/0.375\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

vL(t)=LdiLdt=Vthe−t/τ=4e−t/0.375 ms Vv_L(t)=L\frac{di_L}{dt}=V_{th}e^{-t/\tau}=4e^{-t/0.375\,\text{ms}}\,\text{V}

5. רגע ההחלפה t1t_1 - כשהזרם מגיע ל-1 mA1\,\text{mA}:

1=1.5(1−e−t1/τ)⇒e−t1/τ=13⇒t1=τln⁡3=0.375⋅1.0986=0.412 ms1=1.5\left(1-e^{-t_1/\tau}\right)\Rightarrow e^{-t_1/\tau}=\frac13\Rightarrow t_1=\tau\ln3=0.375\cdot1.0986=0.412\,\text{ms}

באותו רגע: vL(t1−)=4⋅13=1.333 Vv_L(t_1^-)=4\cdot\frac13=1.333\,\text{V}.

6. שלב 2 (S2S_2 במצב A): קבוע הזמן. כשמאפסים מקורות, מקור הזרם הוא נתק. אז R3R_3 מוביל אל נתק בדיוק כמו קודם, ו-R4R_4 מנותק. המעגל החדש של התנגדות תבנין לא משתנה: Rth=2.667 kΩR_{th}=2.667\,\text{k}\Omega, ולכן τ=0.375 ms\tau=0.375\,\text{ms}.

7. שלב 2: הערך הסופי. במצב המתמיד הסליל הוא קצר. מסרטטים את המעגל של שלב 2 כשהסליל מוחלף בתיל ו-S2S_2 מחובר ל-A:

•הסליל (קצר) מחבר את NN לקו התחתון, ולכן NN באותו צבע כמו האדמה: VN=0V_N=0.

•לכן על R2R_2 אין מתח ואין בו זרם (I=0I=0).

•דרך R1R_1 זורם, משמאל לימין: 12−08 kΩ=1.5 mA\frac{12-0}{8\,\text{k}\Omega}=1.5\,\text{mA}.

•מקור הזרם דוחף 1 mA1\,\text{mA} דרך S2S_2, A ו-R3R_3 אל NN (נגד בטור למקור זרם אינו משנה את הזרם). הקו שבין A ל-R3R_3 נמצא ב-1 mA⋅2 kΩ=2 V1\,\text{mA}\cdot2\,\text{k}\Omega=2\,\text{V}.

•ההדק B פתוח, ולכן ב-R4R_4 אין זרם, והקו שמעליו נמצא ב-0 V0\,\text{V} (אותו צבע כמו האדמה).

בחירת השיטה. הקצר של הסליל קובע את VN=0V_N=0, ולכן אין נעלמים: כל זרם נקבע ישר מחוק אוהם, ונשאר רק חוק הזרמים בצומת NN. כל הזרמים שנכנסים ל-NN יוצאים דרך הסליל:

iL(∞)=V1R1+I1=128+1=2.5 mAi_L(\infty)=\frac{V_1}{R_1}+I_1=\frac{12}{8}+1=2.5\,\text{mA}

(שקול: מקור נורטון של 1.5 mA1.5\,\text{mA} ממקור המתח ועוד 1 mA1\,\text{mA}.)

8. ביטויים בשלב 2 (ההתחלה iL(t1)=1 mAi_L(t_1)=1\,\text{mA}):

iL(t)=2.5+(1−2.5)e−(t−t1)/τ=2.5−1.5e−(t−0.412 ms)/0.375 ms mAi_L(t)=2.5+(1-2.5)e^{-(t-t_1)/\tau}=2.5-1.5e^{-(t-0.412\,\text{ms})/0.375\,\text{ms}}\,\text{mA}

vL(t)=LdiLdt=1⋅1.5 mA0.375 mse−(t−t1)/τ=4e−(t−0.412 ms)/0.375 ms Vv_L(t)=L\frac{di_L}{dt}=\frac{1\cdot1.5\,\text{mA}}{0.375\,\text{ms}}e^{-(t-t_1)/\tau}=4e^{-(t-0.412\,\text{ms})/0.375\,\text{ms}}\,\text{V}

ברגע ההחלפה מתח הסליל קופץ מ-1.333 V1.333\,\text{V} ל-4 V4\,\text{V} (הזרם רציף).

9. סוף המעבר: כ-5τ5\tau אחרי ההחלפה: t≈0.412+5⋅0.375=2.29 mst\approx0.412+5\cdot0.375=2.29\,\text{ms}. אז iLi_L שואף ל-2.5 mA2.5\,\text{mA}, ו-vLv_L שואף לאפס.

שרטוט זרם הסליל (עולה מ-0 ל-1 mA1\,\text{mA} עד 0.412 ms0.412\,\text{ms}, ואז שואף ל-2.5 mA2.5\,\text{mA}):

t [ms]i_L [mA]0.00.51.01.52.02.50.00.51.01.52.02.53.01 mA, 0.412 ms2.19 mA

שרטוט מתח הסליל (דועך מ-4 V4\,\text{V} ל-1.33 V1.33\,\text{V}, קופץ שוב ל-4 V4\,\text{V} ב-0.412 ms0.412\,\text{ms} ודועך לאפס):

t [ms]v_L [V]0.00.51.01.52.02.5012344 V1.33 V4 V0.83 V

תשובה: עד t1=0.412 mst_1=0.412\,\text{ms}: iL=1.5(1−e−t/0.375ms) mAi_L=1.5(1-e^{-t/0.375\text{ms}})\,\text{mA}, vL=4e−t/0.375ms Vv_L=4e^{-t/0.375\text{ms}}\,\text{V}. אחרי t1t_1: iL=2.5−1.5e−(t−t1)/0.375ms mAi_L=2.5-1.5e^{-(t-t_1)/0.375\text{ms}}\,\text{mA}, vL=4e−(t−t1)/0.375ms Vv_L=4e^{-(t-t_1)/0.375\text{ms}}\,\text{V}; המעבר מסתיים בערך ב-2.29 ms2.29\,\text{ms} עם iL=2.5 mAi_L=2.5\,\text{mA}, vL=0v_L=0.

סעיף ב

תשובה:

IL(1 ms)≈2.19 mAI_L(1\,\text{ms})\approx2.19\,\text{mA}, VL(1 ms)≈0.83 VV_L(1\,\text{ms})\approx0.83\,\text{V}

הרגע t=1 mst=1\,\text{ms} נמצא בשלב 2 (אחרי t1=0.412 mst_1=0.412\,\text{ms}), ולכן מציבים בביטויים של שלב 2.

1. t−t1=1−0.412=0.588 mst-t_1=1-0.412=0.588\,\text{ms}, ולכן e−0.588/0.375=e−1.568=0.2085e^{-0.588/0.375}=e^{-1.568}=0.2085

2. IL(1 ms)=2.5−1.5⋅0.2085=2.187 mAI_L(1\,\text{ms})=2.5-1.5\cdot0.2085=2.187\,\text{mA}

3. VL(1 ms)=4⋅0.2085=0.834 VV_L(1\,\text{ms})=4\cdot0.2085=0.834\,\text{V}

תשובה: IL(1 ms)≈2.19 mAI_L(1\,\text{ms})\approx2.19\,\text{mA}, VL(1 ms)≈0.83 VV_L(1\,\text{ms})\approx0.83\,\text{V}

שאלה 7 · אופיין מעבר של מעגל דיודות גוזר

נתון המעגל הבא:

הדיודות הן אידיאליות.

א.

שרטטו את אופיין המעבר של המעגל Vo=f(Vi)V_o=f(V_i), כאשר מתח הכניסה משתנה בין −∞-\infty ל- +∞+\infty.

(10 נקודות)
ב.

שרטטו את צורת מתח המוצא של מעגל הנתון אם בכניסה מופיע המתח כפי שנראה באיור לסעיף ב.

העתיקו למחברת הבחינה את הציור ושרטטו מתחתיו את צורת מתח המוצא.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

Vo=1 VV_o=1\,\text{V} (Vi≤1V_i\le1); Vo=Vi+23V_o=\frac{V_i+2}{3} (1≤Vi≤41\le V_i\le4); Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2} (4≤Vi≤84\le V_i\le8); Vo=Vi+43V_o=\frac{V_i+4}{3} (Vi≥8 VV_i\ge8\,\text{V})

נתון: R1=R2=R3=R4=10 kΩR_1=R_2=R_3=R_4=10\,\text{k}\Omega, V1=2 VV_1=2\,\text{V}, V2=4 VV_2=4\,\text{V}, דיודות אידיאליות.

מבוקש: VoV_o כפונקציה של ViV_i.

כיווני הדיודות:

•D1D_1: האנודה בצד ViV_i, הקתודה בצד VoV_o. מוליכה כשזרם זורם מ-ViV_i אל צומת המוצא, כלומר כש-Vi>VoV_i>V_o.

•D2D_2: האנודה בצד V1V_1, הקתודה בצד R2R_2. מוליכה כשזרם זורם מ-V1V_1 אל צומת המוצא, כלומר כש-Vo<2 VV_o<2\,\text{V}.

•D3D_3: האנודה בצד R3R_3, הקתודה בצד V2V_2. מוליכה כשזרם זורם מהמוצא אל V2V_2, כלומר כש-Vo>4 VV_o>4\,\text{V}.

1. ViV_i שלילי מאוד: D1D_1 קטועה. הצומת מוזן רק מ-V1V_1 דרך D2D_2 ו-R2R_2, ויורד לאדמה דרך R4R_4 (מחלק מתח):

Vo=V1R4R2+R4=2⋅1020=1 VV_o=V_1\frac{R_4}{R_2+R_4}=2\cdot\frac{10}{20}=1\,\text{V}

Vo=1<2V_o=1<2 ולכן D2D_2 אכן מוליכה, ו-D3D_3 קטועה. מצב זה נמשך כל עוד Vi<Vo=1 VV_i<V_o=1\,\text{V}.

2. 1≤Vi≤4 V1\le V_i\le4\,\text{V}: D1D_1 ו-D2D_2 מוליכות, D3D_3 קטועה. קירכהוף בצומת המוצא (זרמים נכנסים = יוצא):

Vi−Vo10+2−Vo10=Vo10 ⇒ Vo=Vi+23\frac{V_i-V_o}{10}+\frac{2-V_o}{10}=\frac{V_o}{10}\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+2}{3}

D2D_2 מפסיקה להוליך כש-Vo=2V_o=2: Vi+23=2⇒Vi=4 V\frac{V_i+2}{3}=2\Rightarrow V_i=4\,\text{V}.

3. 4≤Vi≤8 V4\le V_i\le8\,\text{V}: רק D1D_1 מוליכה. מחלק מתח R1R_1-R4R_4:

Vo=ViR4R1+R4=Vi2V_o=V_i\frac{R_4}{R_1+R_4}=\frac{V_i}{2}

D3D_3 מתחילה להוליך כש-Vo=4V_o=4: Vi=8 VV_i=8\,\text{V}.

4. Vi≥8 VV_i\ge8\,\text{V}: D1D_1 ו-D3D_3 מוליכות. קירכהוף:

Vi−Vo10=Vo−410+Vo10 ⇒ Vo=Vi+43\frac{V_i-V_o}{10}=\frac{V_o-4}{10}+\frac{V_o}{10}\ \Rightarrow\ V_o=\frac{V_i+4}{3}

5. נקודות שבירה: (1,1)(1,1), (4,2)(4,2), (8,4)(8,4). שיפועים: 00, 13\frac13, 12\frac12, 13\frac13. האופיין רציף ועולה.

V_i [V]V_o [V]-4-22468101214246(1,1)(4,2)(8,4)

תשובה: Vo=1 VV_o=1\,\text{V} עבור Vi≤1 VV_i\le1\,\text{V}; Vo=Vi+23V_o=\frac{V_i+2}{3} עבור 1≤Vi≤4 V1\le V_i\le4\,\text{V}; Vo=Vi2V_o=\frac{V_i}{2} עבור 4≤Vi≤8 V4\le V_i\le8\,\text{V}; Vo=Vi+43V_o=\frac{V_i+4}{3} עבור Vi≥8 VV_i\ge8\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

מדרגות: −2→1 V-2\to1\,\text{V}, +2→1.33 V+2\to1.33\,\text{V}, +7→3.5 V+7\to3.5\,\text{V}, +12→5.33 V+12\to5.33\,\text{V} (באותם זמנים)

מתח הכניסה בנוי ממדרגות קבועות, ולכן בכל מדרגה מציבים את הערך באופיין מסעיף א (הדיודות אידיאליות ואין רכיבים אוגרים, כך שהמוצא משתנה באותם רגעים כמו הכניסה). שימו לב: באיור הציר מסומן Vo(t)V_o(t), אבל זהו מתח הכניסה Vi(t)V_i(t).

1. Vi=−2 VV_i=-2\,\text{V} (תחום Vi≤1V_i\le1): Vo=1 VV_o=1\,\text{V}

2. Vi=+2 VV_i=+2\,\text{V} (תחום 1≤Vi≤41\le V_i\le4): Vo=2+23=1.33 VV_o=\frac{2+2}{3}=1.33\,\text{V}

3. Vi=+7 VV_i=+7\,\text{V} (תחום 4≤Vi≤84\le V_i\le8): Vo=72=3.5 VV_o=\frac{7}{2}=3.5\,\text{V}

4. Vi=+12 VV_i=+12\,\text{V} (תחום Vi≥8V_i\ge8): Vo=12+43=5.33 VV_o=\frac{12+4}{3}=5.33\,\text{V}

שרטוט (בקו מקווקו מתח הכניסה, בקו מלא מתח המוצא; זמני המדרגות כמו באיור הכניסה):

tV [V]0123456-2246810121 V1.33 V3.5 V5.33 V

תשובה: מתח המוצא הוא מדרגות באותם זמנים: 1 V1\,\text{V}, 1.33 V1.33\,\text{V}, 3.5 V3.5\,\text{V}, 5.33 V5.33\,\text{V}.

שאלה 8 · טרנזיסטור כמפסק להפעלת נוריות LED

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את ערכו של הנגד RR כדי שהזרם דרך הדיודות יהיה שווה ל- 15mA15mA.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו המרבי של הנגד RBR_B המבטיח רווית הטרנזיסטור.

(5 נקודות)

משנים את המעגל כמתואר:

ג.

חשבו את נקודת עבודה של הטרנזיסטור והזרם ILEDI_{LED} החדש.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

R≈466.7 ΩR\approx466.7\,\Omega

נתון: VCC=9 VV_{CC}=9\,\text{V}, VLED=1.8 VV_{LED}=1.8\,\text{V}, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}, ILED=15 mAI_{LED}=15\,\text{mA}.

מבוקש: RR.

כשהלדים דולקים (Vi=4 VV_i=4\,\text{V}) הטרנזיסטור פועל כמפסק סגור, כלומר ברוויה, והמתח בין הקולט לפולט הוא VCEsatV_{CEsat}.

1. חוק המתחים בענף של לד אחד (מ-VCCV_{CC} דרך RR, הלד והטרנזיסטור לאדמה):

VCC=ILEDR+VLED+VCEsatV_{CC}=I_{LED}R+V_{LED}+V_{CEsat}

2. בידוד RR והצבה:

R=VCC−VLED−VCEsatILED=9−1.8−0.215 mA=715 mA=466.7 ΩR=\frac{V_{CC}-V_{LED}-V_{CEsat}}{I_{LED}}=\frac{9-1.8-0.2}{15\,\text{mA}}=\frac{7}{15\,\text{mA}}=466.7\,\Omega

תשובה: R≈466.7 ΩR\approx466.7\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

RB,max≈5.33 kΩR_{B,max}\approx5.33\,\text{k}\Omega

נתון: β=50\beta=50, VBE=0.8 VV_{BE}=0.8\,\text{V}, Vi(′1′)=4 VV_i('1')=4\,\text{V}, ושני לדים של 15 mA15\,\text{mA}.

מבוקש: RBR_B המרבי שעדיין מבטיח רוויה.

1. זרם הקולט ברוויה: שני הענפים מתחברים לקולט:

ICsat=2⋅15=30 mAI_{Csat}=2\cdot15=30\,\text{mA}

2. זרם בסיס מינימלי לרוויה: הטרנזיסטור ברוויה כאשר βIB≥ICsat\beta I_B\ge I_{Csat}:

IB,min=ICsatβ=3050=0.6 mAI_{B,min}=\frac{I_{Csat}}{\beta}=\frac{30}{50}=0.6\,\text{mA}

3. חוק המתחים בחוג הבסיס: Vi=IBRB+VBEV_i=I_BR_B+V_{BE}. ככל ש-RBR_B גדל, IBI_B קטן, ולכן RBR_B המרבי מתאים ל-IB,minI_{B,min}:

RB,max=Vi−VBEIB,min=4−0.80.6 mA=5.333 kΩR_{B,max}=\frac{V_i-V_{BE}}{I_{B,min}}=\frac{4-0.8}{0.6\,\text{mA}}=5.333\,\text{k}\Omega

תשובה: RB,max≈5.33 kΩR_{B,max}\approx5.33\,\text{k}\Omega

סעיף ג

תשובה:

IB=0.681 mAI_B=0.681\,\text{mA}, IC=34.04 mAI_C=34.04\,\text{mA}, VCE=3.2 VV_{CE}=3.2\,\text{V} (פעיל); ILED=8.51 mAI_{LED}=8.51\,\text{mA}

נתון: ארבעה ענפים של R=470 ΩR=470\,\Omega ולד, RB=4.7 kΩR_B=4.7\,\text{k}\Omega, Vi(′1′)=4 VV_i('1')=4\,\text{V}, β=50\beta=50.

מבוקש: IBI_B, ICI_C, VCEV_{CE} ו-ILEDI_{LED} כאשר Vi=′1′V_i='1'. (עבור Vi=′0′=0 VV_i='0'=0\,\text{V} הטרנזיסטור בקיטעון והלדים כבויים: IB=IC=0I_B=I_C=0, ILED=0I_{LED}=0.)

1. זרם הבסיס (חוק המתחים בחוג הבסיס):

IB=Vi−VBERB=4−0.84.7 kΩ=0.681 mAI_B=\frac{V_i-V_{BE}}{R_B}=\frac{4-0.8}{4.7\,\text{k}\Omega}=0.681\,\text{mA}

2. בדיקת רוויה. אילו הטרנזיסטור היה ברוויה, הזרם בכל ענף היה

ILED=9−1.8−0.2470=14.89 mAI_{LED}=\frac{9-1.8-0.2}{470}=14.89\,\text{mA}, ולכן ICsat=4⋅14.89=59.57 mAI_{Csat}=4\cdot14.89=59.57\,\text{mA}

אבל βIB=50⋅0.681=34.04 mA<59.57 mA\beta I_B=50\cdot0.681=34.04\,\text{mA}<59.57\,\text{mA} - זרם הבסיס אינו מספיק לרוויה. הטרנזיסטור באזור הפעיל.

3. זרם הקולט וזרם הלדים:

IC=βIB=50⋅0.681=34.04 mAI_C=\beta I_B=50\cdot0.681=34.04\,\text{mA}

הענפים זהים, ולכן הזרם מתחלק שווה:

ILED=IC4=34.044=8.51 mAI_{LED}=\frac{I_C}{4}=\frac{34.04}{4}=8.51\,\text{mA}

4. המתח VCEV_{CE} (חוק המתחים בענף לד אחד):

VCE=VCC−ILEDR−VLED=9−8.51 mA⋅470 Ω−1.8=9−4.0−1.8=3.2 VV_{CE}=V_{CC}-I_{LED}R-V_{LED}=9-8.51\,\text{mA}\cdot470\,\Omega-1.8=9-4.0-1.8=3.2\,\text{V}

VCE=3.2 V>VCEsatV_{CE}=3.2\,\text{V}>V_{CEsat} - מאשר את האזור הפעיל.

תשובה: נקודת העבודה: IB=0.681 mAI_B=0.681\,\text{mA}, IC=34.04 mAI_C=34.04\,\text{mA}, VCE=3.2 VV_{CE}=3.2\,\text{V} (אזור פעיל); ILED=8.51 mAI_{LED}=8.51\,\text{mA}.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: זנר, טרנזיסטור, קבוע זמן, סלילים

לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)

יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.

נתונים המעגל הבא ואופיין שלדיודת הזנר:

9.1.

מתח המוצא שווה ל:

א. 12 V12\,V

ב. 6 V6\,V

ג. 3 V3\,V

ד. 8 V8\,V

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.2.

נתוני הטרנזיסטור:

β=100, VEB=0.7V, VECsat=0.2V\beta=100,\ V_{EB}=0.7V,\ V_{ECsat}=0.2V

הזרם דרך נגד RER_E שווה בערך ל:

א. 0.5 mA0.5\,mA

ב. 2 mA2\,mA

ג. 6 mA6\,mA

ד. 1 mA1\,mA

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.3.

סמנו את התשובה הנכונה:

א. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 0.2msec0.2msec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 150V150V.

ב. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 1msec1msec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 150V150V.

ג. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 0.2msec0.2msec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 100V100V.

ד. קבוע הזמן של המעגל שווה ל- 5msec5msec והמתח ההתחלתי על מקור הזרם שווה ל- 100V100V.

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.4.

הזרם II במצב מתמיד שווה ל:

א. 10 mA10\,mA

ב. 6.66 mA6.66\,mA

ג. 5 mA5\,mA

ד. 16.66 mA16.66\,mA

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג. 3 V3\,V

נבדוק באיזה מצב נמצאת דיודת הזנר.

1. כיוון הדיודה. הקתודה של DZD_Z פונה ל-R1R_1 (לצד המקור) והאנודה ל-R2R_2. הזרם מהמקור זורם מהקתודה לאנודה, כלומר הזנר בממתח אחורי. לפי האופיין, בכיוון האחורי היא מוליכה רק כשהמתח עליה מגיע ל-6 V6\,\text{V}.

2. האם מגיעים לפריצה? בלי זרם, כל 12 V12\,\text{V} של המקור היו על הזנר, יותר מ-6 V6\,\text{V}, ולכן הזנר בפריצה ומחזיקה 6 V6\,\text{V}.

3. חוק המתחים בחוג: V=I(R1+R2)+VZV=I(R_1+R_2)+V_Z

I=12−61+1=3 mAI=\frac{12-6}{1+1}=3\,\text{mA} (חיובי - מאשר את מצב הפריצה)

Vo=IR2=3⋅1=3 VV_o=IR_2=3\cdot1=3\,\text{V}

תשובה: ג. 3 V3\,V

סעיף 9.2

תשובה:

א. 0.5 mA0.5\,mA

הזנר קובעת את מתח הבסיס של טרנזיסטור ה-PNP, ומשם מחשבים את זרם הפולט.

1. מתח הבסיס. הזנר מחוברת בממתח אחורי בין VCCV_{CC} (קתודה) לבסיס (אנודה), ו-RR מושך זרם דרכה, ולכן היא בפריצה:

VB=VCC−VZ=10−4.7=5.3 VV_B=V_{CC}-V_Z=10-4.7=5.3\,\text{V}

2. מתח הפולט: בטרנזיסטור PNP הפולט גבוה מהבסיס ב-VEBV_{EB}:

VE=VB+VEB=5.3+0.7=6 VV_E=V_B+V_{EB}=5.3+0.7=6\,\text{V}

3. הזרם ב-RER_E:

IE=VCC−VERE=10−68 kΩ=0.5 mAI_E=\frac{V_{CC}-V_E}{R_E}=\frac{10-6}{8\,\text{k}\Omega}=0.5\,\text{mA}

4. בדיקות. IC=ββ+1IE=0.495 mAI_C=\frac{\beta}{\beta+1}I_E=0.495\,\text{mA}, VC=0.495⋅2.2=1.09 VV_C=0.495\cdot2.2=1.09\,\text{V}, VEC=6−1.09=4.91 V>0.2 VV_{EC}=6-1.09=4.91\,\text{V}>0.2\,\text{V} - אזור פעיל. זרם הזנר: 5.310−0.5101=0.53−0.005=0.525 mA>0\frac{5.3}{10}-\frac{0.5}{101}=0.53-0.005=0.525\,\text{mA}>0 - הזנר אכן בפריצה.

תשובה: א. 0.5 mA0.5\,mA

סעיף 9.3

תשובה:

ד. τ=5 ms\tau=5\,\text{ms}, VI(0+)=100 VV_I(0^+)=100\,\text{V}

נחשב את קבוע הזמן ואת המתח על מקור הזרם ברגע ההתחלה (הקבל לא טעון בהתחלה).

ההדקים. קבוע הזמן נקבע לפי ההתנגדות שהקבל "רואה". מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שלו aa ו-bb. ההתנגדות נמדדת בין שני ההדקים האלה.

1. קבוע הזמן. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

הקו של aa (צהוב) והקו של bb (ירוק) מחוברים ישירות דרך R1R_1. מהקו של aa אין דרך אחרת: הוא נגמר בנתק של מקור הזרם. לכן R2R_2 (בין הקו של bb לאדמה) לא משתתף, כי מהאדמה אין דרך חזרה אל aa:

Rth=R1=5 kΩR_{th}=R_1=5\,\text{k}\Omega, τ=RthC=5 kΩ⋅1 μF=5 ms\tau=R_{th}C=5\,\text{k}\Omega\cdot1\,\mu\text{F}=5\,\text{ms}

2. מתח התחלתי. ברגע הראשון הקבל ללא מטען (vC(0+)=0v_C(0^+)=0), כלומר מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל ברגע 0+0^+ כשהקבל מוחלף בתיל:

הקצר מאחד את שני הצדדים של R1R_1 לקו אחד (צבע אחד), ולכן אין מתח על R1R_1 ואין בו זרם. כל זרם המקור, 10 mA10\,\text{mA}, עובר דרך R2R_2 לאדמה, והקו העליון כולו נמצא במתח של R2R_2:

VI(0+)=I⋅R2=10 mA⋅10 kΩ=100 VV_I(0^+)=I\cdot R_2=10\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=100\,\text{V}

בחירת השיטה. בשני המעגלים אין צורך במערכת משוואות: במעגל החדש יש נגד אחד בין ההדקים, וברגע 0+0^+ יש ענף אחד שזורם בו זרם ידוע.

תשובה: ד. 5 msec5\,msec ו-100 V100\,V

סעיף 9.4

תשובה:

ד. 16.66 mA16.66\,mA

במצב מתמיד בזרם ישר סליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש כשכל סליל מוחלף בתיל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקצרים של הסלילים מאחדים את הקצה העליון של R1R_1 ושל R2R_2 עם הקו העליון, ולכן כל הקו העליון בצבע אחד, ב-10 V10\,\text{V} (ההדק ++ של VV).

•כל נגד מחובר בין הקו של 10 V10\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}, והזרם בו זורם כלפי מטה (החיצים).

בחירת השיטה. יש רק שני פוטנציאלים, ושניהם ידועים. לא צריך מערכת משוואות: חוק אוהם לכל נגד וחוק הזרמים בצומת העליון.

1. IR1=VR1=101 kΩ=10 mAI_{R1}=\frac{V}{R_1}=\frac{10}{1\,\text{k}\Omega}=10\,\text{mA}

2. IR2=VR2=101.5 kΩ=6.667 mAI_{R2}=\frac{V}{R_2}=\frac{10}{1.5\,\text{k}\Omega}=6.667\,\text{mA}

3. חוק הזרמים בצומת העליון: I=IR1+IR2=10+6.667=16.67 mAI=I_{R1}+I_{R2}=10+6.667=16.67\,\text{mA}

תשובה: ד. 16.66 mA16.66\,mA

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.