דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2025 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מעגל נורטון ונגד תלוי טמפרטורה

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל נורטון מנקודות a,ba,b.

(12 נקודות)
ב.

בהדקים a,ba,b מחברים נגד תלוי טמפרטורה: RL=7.5k⋅[1+0.002⋅(T−20)]R_L=7.5k\cdot\left[1+0.002\cdot\left(T-20\right)\right].

חשבו את הטמפרטורה שבה תהיה העברת הספק מקסימלי לעומס.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המקסימלי המועבר לעומס.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IN=3 mAI_N=3\,\text{mA} (מוזרם אל aa), RN=8 kΩR_N=8\,\text{k}\Omega

נתון: V1=120 VV_1=120\,\text{V}, I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, R1=18 kΩR_1=18\,\text{k}\Omega, R2=12 kΩR_2=12\,\text{k}\Omega, R3=24 kΩR_3=24\,\text{k}\Omega, R4=8 kΩR_4=8\,\text{k}\Omega, R5=16 kΩR_5=16\,\text{k}\Omega, R6=6 kΩR_6=6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: זרם נורטון INI_N (זרם הקצר בין aa ל-bb) והתנגדות נורטון RNR_N (ההתנגדות הנראית מ-a,ba,b כשהמקורות מאופסים).

נעבוד במתחים בוולט, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega וזרמים ב-mA\text{mA}.

ההדקים. מעגל נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb. מאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר INI_N (מחברים תיל בין aa ל-bb) וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N.

שלב 1: זרם נורטון. המעגל כשההדקים aa ו-bb מקוצרים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון (bb) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. התיל שבין aa ל-bb מחבר את הקו העליון הימני לקו התחתון, ולכן גם הוא ב-0 V0\,\text{V} ובאותו צבע.

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הפוטנציאל שלו 120 V120\,\text{V}.

•VcV_c הוא הפוטנציאל של הצומת שבין R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4. זה הפוטנציאל היחיד שאינו ידוע.

•R5R_5 מחובר בין שני קווים של 0 V0\,\text{V}, ולכן אין בו זרם.

•מקור הזרם מושך 2 mA2\,\text{mA} כלפי מטה דרך R6R_6 מהקו של 0 V0\,\text{V}. לכן הקטע שבין R6R_6 למקור נמצא ב-0−2⋅6=−12 V0-2\cdot6=-12\,\text{V}. הנתון הזה לא נדרש לחישוב, כי מקור הזרם קובע את הזרם בענף.

•הזרמים: IR2I_{R2} משמאל לימין דרך R2R_2, IR3I_{R3} כלפי מטה דרך R3R_3, IR4I_{R4} משמאל לימין דרך R4R_4, ו-INI_N בתיל הקצר מ-aa אל bb.

בחירת השיטה.

•מתחי צמתים: הקו השמאלי ידוע (120 V120\,\text{V}), והקו של aa התאחד עם נקודת הייחוס. נשאר נעלם אחד, VcV_c, כלומר משוואה אחת.

•זרמי חוגים: במעגל המקוצר חמישה חוגים, ומקור הזרם קובע רק את הקשר בין שני החוגים שהוא משותף להם. נשארות ארבע משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט. R1R_1 מחובר ישירות על V1V_1 ולכן אינו משפיע על המתחים בשאר המעגל:

IR2=120−VcR2I_{R2}=\frac{120-V_c}{R_2}, IR3=VcR3I_{R3}=\frac{V_c}{R_3}, IR4=Vc−0R4I_{R4}=\frac{V_c-0}{R_4}

2. חוק הזרמים בצומת cc, IR2=IR3+IR4I_{R2}=I_{R3}+I_{R4}:

120−Vc12=Vc24+Vc8\frac{120-V_c}{12}=\frac{V_c}{24}+\frac{V_c}{8}

נכפיל ב-2424: 240−2Vc=Vc+3Vc240-2V_c=V_c+3V_c, ומכאן Vc=2406=40 VV_c=\frac{240}{6}=40\,\text{V}.

3. הזרם דרך R4R_4 אל הקו של aa: IR4=VcR4=408=5 mAI_{R4}=\frac{V_c}{R_4}=\frac{40}{8}=5\,\text{mA}.

4. חוק הזרמים בקו של aa: נכנסים 5 mA5\,\text{mA} דרך R4R_4. מקור הזרם I1I_1 מוציא 2 mA2\,\text{mA} כלפי מטה דרך R6R_6, וב-R5R_5 אין זרם. את השאר מוליך הקצר מ-aa ל-bb:

IN=IR4−I1=5−2=3 mAI_N=I_{R4}-I_1=5-2=3\,\text{mA}

שלב 2: התנגדות נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור המתח V1V_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם I1I_1 מוסר (נתק). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

5. במעגל החדש יש שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של aa, הצומת cc, והקו התחתון bb, שהתאחד עם הקו העליון השמאלי כי V1V_1 הוחלף בקצר.

6. לפי הצבעים:

•שני הקצוות של R1R_1 באותו צבע, ולכן הוא מקוצר ויוצא מהחישוב.

•R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים שניהם בין cc לקו התחתון, ולכן הם במקביל.

•R6R_6 מחובר רק בקצה אחד (מקור הזרם הוסר), ולכן אין בו זרם והוא יוצא מהחישוב.

•בין aa ל-bb יש שתי דרכים: R5R_5 ישירות, ו-R4R_4 בטור עם R2∥R3R_2\parallel R_3.

7. החישוב:

R2∥R3=12⋅2412+24=8 kΩR_2\parallel R_3=\frac{12\cdot24}{12+24}=8\,\text{k}\Omega

R4+(R2∥R3)=8+8=16 kΩR_4+(R_2\parallel R_3)=8+8=16\,\text{k}\Omega

RN=R5∥16 kΩ=16⋅1616+16=8 kΩR_N=R_5\parallel16\,\text{k}\Omega=\frac{16\cdot16}{16+16}=8\,\text{k}\Omega

8. בדיקה: מתח תבנין Vth=IN⋅RN=3⋅8=24 VV_{th}=I_N\cdot R_N=3\cdot8=24\,\text{V}. פתרון ישיר של המעגל הפתוח (שני צמתים) נותן Vc=52 VV_c=52\,\text{V} ו-Vab=24 VV_{ab}=24\,\text{V} - מתאים.

מעגל נורטון: מקור זרם IN=3 mAI_N=3\,\text{mA} שזרמו נכנס להדק aa, ובמקביל אליו RN=8 kΩR_N=8\,\text{k}\Omega.

תשובה: IN=3 mAI_N=3\,\text{mA} (בכיוון אל ההדק aa), RN=8 kΩR_N=8\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

T≈53.33∘CT\approx53.33^\circ\text{C}

נתון: RL=7.5 kΩ⋅[1+0.002(T−20)]R_L=7.5\,\text{k}\Omega\cdot\left[1+0.002(T-20)\right], ומסעיף א: RN=8 kΩR_N=8\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הטמפרטורה שבה העומס מקבל הספק מרבי.

1. תנאי העברת הספק מרבי: העומס מקבל הספק מרבי כשהתנגדותו שווה להתנגדות נורטון: RL=RN=8 kΩR_L=R_N=8\,\text{k}\Omega.

2. הצבה בנוסחת הנגד:

7.5⋅[1+0.002(T−20)]=87.5\cdot\left[1+0.002(T-20)\right]=8

1+0.002(T−20)=87.5=1.06671+0.002(T-20)=\frac{8}{7.5}=1.0667

T−20=0.06670.002=33.33T-20=\frac{0.0667}{0.002}=33.33

T=20+33.33=53.33∘CT=20+33.33=53.33^\circ\text{C}

תשובה: T≈53.33∘CT\approx53.33^\circ\text{C} (אז RL=8 kΩR_L=8\,\text{k}\Omega).

סעיף ג

תשובה:

Pmax=18 mWP_{max}=18\,\text{mW}

מחשבים את ההספק בעומס כש-RL=RN=8 kΩR_L=R_N=8\,\text{k}\Omega.

1. כשהעומס שווה ל-RNR_N, זרם נורטון מתחלק שווה בשווה בין RNR_N לעומס: IL=IN2=32=1.5 mAI_L=\frac{I_N}{2}=\frac{3}{2}=1.5\,\text{mA}.

2. ההספק בעומס:

Pmax=IL2⋅RL=(1.5 mA)2⋅8 kΩ=18 mWP_{max}=I_L^2\cdot R_L=(1.5\,\text{mA})^2\cdot8\,\text{k}\Omega=18\,\text{mW}

(ובאופן שקול: Pmax=Vth24RN=2424⋅8000=18 mWP_{max}=\frac{V_{th}^2}{4R_N}=\frac{24^2}{4\cdot8000}=18\,\text{mW}.)

תשובה: Pmax=18 mWP_{max}=18\,\text{mW}.

שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות בזרם ישר

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a, ba,\ b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות וקבעו איזה מהם הוא מקור ואיזה מהם הוא צרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vb=25 VV_b=25\,\text{V}

נתון: V1=48 VV_1=48\,\text{V}, V2=25 VV_2=25\,\text{V}, V3=61 VV_3=61\,\text{V}, R1=6 kΩR_1=6\,\text{k}\Omega, R2=15 kΩR_2=15\,\text{k}\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega, R4=5 kΩR_4=5\,\text{k}\Omega, R5=2.5 kΩR_5=2.5\,\text{k}\Omega, R6=4 kΩR_6=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה (הקו התחתון).

נעבוד במתחים בוולט, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega וזרמים ב-mA\text{mA}.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים את הצמתים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הצומת השמאלי העליון מחובר בתיל לצומת aa, ולכן הוא חלק מאותו קו, VaV_a. גם הקצה השמאלי של R4R_4 נמצא על הקו הזה.

•הקו של bb כולל את ההדק −- של V2V_2, את הקצה הימני של R3R_3, את הקצה העליון של R5R_5 ואת הקצה השמאלי של R6R_6.

•הקטע שבין R6R_6 ל-V3V_3 נמצא ב-61 V61\,\text{V}, והקטע שבין R1R_1 ל-V1V_1 נמצא ב-48 V48\,\text{V}, כי ההדק השלילי של שני המקורות מחובר לאדמה.

•הקטע שבין R4R_4 ל-V2V_2 מחובר להדק ++ של V2V_2, ולכן הפוטנציאל שלו גבוה ב-25 V25\,\text{V} מזה של bb: Vb+25V_b+25.

•החיצים מראים את הכיוון שנבחר לכל זרם: I1I_1 דרך R1R_1 כלפי מעלה, IR2I_{R2} דרך R2R_2 כלפי מטה, IR3I_{R3} דרך R3R_3 מ-aa אל bb, I4I_4 בענף העליון מ-aa אל bb, IR5I_{R5} דרך R5R_5 כלפי מטה, ו-I6I_6 דרך R6R_6 מ-V3V_3 אל bb.

בחירת השיטה. השאלה מבקשת את מתחי הצמתים, וגם הספירה מראה שזו הדרך הקצרה:

•מתחי צמתים: הפוטנציאלים הלא ידועים הם רק VaV_a ו-VbV_b. הקטעים של 48 V48\,\text{V} ושל 61 V61\,\text{V} ידועים, והקטע שבין R4R_4 ל-V2V_2 אינו צומת נוסף (הוא Vb+25V_b+25). כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל ארבעה חוגים, כלומר ארבע משוואות.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבסרטוט:

•I1=48−Va6I_1=\frac{48-V_a}{6}

•IR2=Va15I_{R2}=\frac{V_a}{15}

•IR3=Va−Vb1I_{R3}=\frac{V_a-V_b}{1}

•I4=Va−(Vb+25)5I_4=\frac{V_a-(V_b+25)}{5}

•IR5=Vb2.5I_{R5}=\frac{V_b}{2.5}

•I6=61−Vb4I_6=\frac{61-V_b}{4}

2. חוק הזרמים בצומת aa: I1=IR2+IR3+I4I_1=I_{R2}+I_{R3}+I_4

48−Va6=Va15+Va−Vb1+Va−Vb−255\frac{48-V_a}{6}=\frac{V_a}{15}+\frac{V_a-V_b}{1}+\frac{V_a-V_b-25}{5}

נעביר אגפים: (16+115+1+15)Va−(1+15)Vb=8+5\left(\frac{1}{6}+\frac{1}{15}+1+\frac{1}{5}\right)V_a-\left(1+\frac{1}{5}\right)V_b=8+5

4330Va−1.2Vb=13\frac{43}{30}V_a-1.2V_b=13

3. חוק הזרמים בצומת bb: IR3+I4+I6=IR5I_{R3}+I_4+I_6=I_{R5}

Va−Vb1+Va−Vb−255+61−Vb4=Vb2.5\frac{V_a-V_b}{1}+\frac{V_a-V_b-25}{5}+\frac{61-V_b}{4}=\frac{V_b}{2.5}

נעביר אגפים: −1.2Va+(1+0.2+0.25+0.4)Vb=15.25−5-1.2V_a+(1+0.2+0.25+0.4)V_b=15.25-5

−1.2Va+1.85Vb=10.25-1.2V_a+1.85V_b=10.25

4. פתרון המערכת. הדטרמיננטה: Δ=4330⋅1.85−1.22=2.6517−1.44=1.2117\Delta=\frac{43}{30}\cdot1.85-1.2^2=2.6517-1.44=1.2117

Va=13⋅1.85+1.2⋅10.251.2117=24.05+12.31.2117=30 VV_a=\frac{13\cdot1.85+1.2\cdot10.25}{1.2117}=\frac{24.05+12.3}{1.2117}=30\,\text{V}

Vb=4330⋅10.25+1.2⋅131.2117=14.692+15.61.2117=25 VV_b=\frac{\frac{43}{30}\cdot10.25+1.2\cdot13}{1.2117}=\frac{14.692+15.6}{1.2117}=25\,\text{V}

5. בדיקה בהצבה: 4330⋅30−1.2⋅25=43−30=13\frac{43}{30}\cdot30-1.2\cdot25=43-30=13 ✓, −1.2⋅30+1.85⋅25=−36+46.25=10.25-1.2\cdot30+1.85\cdot25=-36+46.25=10.25 ✓.

תשובה: Va=30 VV_a=30\,\text{V}, Vb=25 VV_b=25\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

V1V_1: מוסר 144 mW144\,\text{mW}; V2V_2: מוסר 100 mW100\,\text{mW}; V3V_3: מוסר 549 mW549\,\text{mW} - שלושתם מקורות

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים מוגדרים בכיווני החיצים שבו. נחשב את הזרם בכל מקור לפי מתחי הצמתים מסעיף א, ונבדוק את כיוונו: אם הזרם יוצא מההדק ++ של המקור - המקור מוסר הספק (מקור); אם הוא נכנס להדק ++ - המקור קולט הספק (צרכן).

1. המקור V1V_1: I1=48−Va6=48−306=3 mAI_1=\frac{48-V_a}{6}=\frac{48-30}{6}=3\,\text{mA}, חיובי - הזרם זורם כלפי מעלה ויוצא מההדק ++.

PV1=V1⋅I1=48⋅3=144 mWP_{V1}=V_1\cdot I_1=48\cdot3=144\,\text{mW} - מוסר הספק, מקור.

2. המקור V2V_2: I4=Va−Vb−255=30−25−255=−4 mAI_4=\frac{V_a-V_b-25}{5}=\frac{30-25-25}{5}=-4\,\text{mA}. הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל מ-bb אל aa: נכנס ל-V2V_2 בהדק −- (בצד של bb) ויוצא בהדק ++.

PV2=V2⋅∣I4∣=25⋅4=100 mWP_{V2}=V_2\cdot|I_4|=25\cdot4=100\,\text{mW} - מוסר הספק, מקור.

3. המקור V3V_3: I6=61−Vb4=61−254=9 mAI_6=\frac{61-V_b}{4}=\frac{61-25}{4}=9\,\text{mA}, יוצא מההדק ++ אל R6R_6.

PV3=V3⋅I6=61⋅9=549 mWP_{V3}=V_3\cdot I_6=61\cdot9=549\,\text{mW} - מוסר הספק, מקור.

4. מאזן הספקים לבדיקה. הזרמים בנגדים: IR2=3015=2 mAI_{R2}=\frac{30}{15}=2\,\text{mA}, IR3=30−251=5 mAI_{R3}=\frac{30-25}{1}=5\,\text{mA}, IR5=252.5=10 mAI_{R5}=\frac{25}{2.5}=10\,\text{mA}.

PR=32⋅6+22⋅15+52⋅1+42⋅5+102⋅2.5+92⋅4=54+60+25+80+250+324=793 mWP_R=3^2\cdot6+2^2\cdot15+5^2\cdot1+4^2\cdot5+10^2\cdot2.5+9^2\cdot4=54+60+25+80+250+324=793\,\text{mW}

Psources=144+100+549=793 mWP_{sources}=144+100+549=793\,\text{mW} ✓

תשובה: V1V_1 מוסר 144 mW144\,\text{mW}, V2V_2 מוסר 100 mW100\,\text{mW}, V3V_3 מוסר 549 mW549\,\text{mW} - שלושתם מקורות (סה"כ 793 mW793\,\text{mW} הנצרכים בנגדים).

שאלה 3 · מעגל נורטון בזרם חילופין והספק מרבי

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל נורטון מהדקי עומס ZLZ_L.

(14 נקודות)
ב.

מה צריך להיות ערכו של עומס ZLZ_L לשם העברת הספק מקסימלי?

(3 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המרבי המועבר לעומס.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

IˉN=6.223∠16.34∘ A\bar{I}_N=6.223\angle16.34^\circ\,\text{A}, ZN=7.805−j1.756=8∠−12.68∘ ΩZ_N=7.805-j1.756=8\angle-12.68^\circ\,\Omega

נתון: Iˉ=4∠50∘ A\bar{I}=4\angle50^\circ\,\text{A}, Vˉ=20∠60∘ V\bar{V}=20\angle60^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, XL=4 ΩX_L=4\,\Omega, XC=8 ΩX_C=8\,\Omega.

מבוקש: זרם נורטון IˉN\bar{I}_N והעכבה ZNZ_N בין הדקי ZLZ_L.

ההדקים. נסמן ב-MM את ההדק העליון של ZLZ_L (הצומת שבתחתית הסליל), וב-NN את ההדק התחתון שלו (הקו התחתון, נקודת הייחוס). מוציאים את ZLZ_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר IˉN\bar{I}_N וגם את העכבה השקולה ZNZ_N. נסמן ב-TT את הצומת העליון (בין R1R_1, R2R_2 והסליל).

שלב 1: זרם נורטון. במקום ZLZ_L מחברים קצר בין MM ל-NN. המעגל, עם הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקצר מחבר את הקו של MM לקו התחתון, ולכן שניהם באותו צבע. גם שני הקצוות של הקבל באותו צבע, ולכן אין בו זרם.

•הקו שבין R2R_2 למקור המתח מחובר להדק ++ של המקור, וההדק השני שלו על הקו התחתון. לכן הפוטנציאל של הקו הזה הוא Vˉ=20∠60∘ V\bar{V}=20\angle60^\circ\,\text{V}.

•VˉT\bar{V}_T הוא הפוטנציאל של הקו העליון האמצעי (הצומת TT). זה הפוטנציאל היחיד שאינו ידוע.

•הקו שבין מקור הזרם ל-R1R_1 לא נדרש: מקור הזרם דוחף את Iˉ\bar{I} דרך R1R_1 אל TT, ונגד בטור למקור זרם אינו משנה את הזרם.

•IˉN\bar{I}_N הוא הזרם בקצר, מ-MM אל NN. הוא הזרם שעובר בסליל מ-TT כלפי מטה.

בחירת השיטה.

•מתחי צמתים: נעלם אחד, VˉT\bar{V}_T, ומשוואה אחת.

•זרמי חוגים: אחרי הקצר נשארים שני זרמי חוגים לא ידועים (החוג של מקור הזרם נקבע על ידו), כלומר שתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. חוק הזרמים בצומת TT: נכנסים Iˉ\bar{I} (דרך R1R_1) והזרם מהמקור Vˉ\bar{V} דרך R2R_2, ויוצא הזרם דרך הסליל אל הקו של 0 V0\,\text{V}:

Iˉ+Vˉ−VˉTR2=VˉTjXL\bar{I}+\frac{\bar{V}-\bar{V}_T}{R_2}=\frac{\bar{V}_T}{jX_L}

VˉT(15+1j4)=Iˉ+Vˉ5\bar{V}_T\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{j4}\right)=\bar{I}+\frac{\bar{V}}{5}

2. הצבת מספרים:

Iˉ=4∠50∘=2.571+j3.064 A\bar{I}=4\angle50^\circ=2.571+j3.064\,\text{A}, Vˉ5=4∠60∘=2+j3.464 A\frac{\bar{V}}{5}=4\angle60^\circ=2+j3.464\,\text{A}

Iˉ+Vˉ5=4.571+j6.528=7.970∠55∘ A\bar{I}+\frac{\bar{V}}{5}=4.571+j6.528=7.970\angle55^\circ\,\text{A}

15+1j4=0.2−j0.25=0.3202∠−51.34∘ S\frac{1}{5}+\frac{1}{j4}=0.2-j0.25=0.3202\angle-51.34^\circ\,\text{S}

VˉT=7.970∠55∘0.3202∠−51.34∘=24.89∠106.34∘ V\bar{V}_T=\frac{7.970\angle55^\circ}{0.3202\angle-51.34^\circ}=24.89\angle106.34^\circ\,\text{V}

3. זרם הקצר:

IˉN=VˉTj4=24.89∠106.34∘4∠90∘=6.223∠16.34∘ A\bar{I}_N=\frac{\bar{V}_T}{j4}=\frac{24.89\angle106.34^\circ}{4\angle90^\circ}=6.223\angle16.34^\circ\,\text{A} (בכיוון מ-MM אל NN).

שלב 2: עכבת נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור הזרם Iˉ\bar{I} מוסר (נתק), ומקור המתח Vˉ\bar{V} מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות רק העכבות:

4. לפי הצבעים:

•R1R_1 מחובר רק בקצה אחד (מקור הזרם הוסר), ולכן אין בו זרם, והקטע שמשמאלו באותו צבע של TT. R1R_1 יוצא מהחישוב.

•הקו שמימין ל-R2R_2 התאחד עם הקו התחתון, כי מקור המתח הוחלף בקצר. לכן R2R_2 מחובר בין TT ל-NN.

•מ-MM יש שתי דרכים אל NN: הקבל ישירות, והסליל בטור עם R2R_2 (דרך TT). שתי הדרכים במקביל.

5. החישוב:

ZN=(−j8)(5+j4)−j8+5+j4=32−j405−j4=51.23∠−51.34∘6.403∠−38.66∘=8∠−12.68∘ ΩZ_N=\frac{(-j8)(5+j4)}{-j8+5+j4}=\frac{32-j40}{5-j4}=\frac{51.23\angle-51.34^\circ}{6.403\angle-38.66^\circ}=8\angle-12.68^\circ\,\Omega

ZN=7.805−j1.756 ΩZ_N=7.805-j1.756\,\Omega

6. בדיקה: מתח תבנין Vˉth=IˉN⋅ZN=6.223∠16.34∘⋅8∠−12.68∘=49.79∠3.66∘ V\bar{V}_{th}=\bar{I}_N\cdot Z_N=6.223\angle16.34^\circ\cdot8\angle-12.68^\circ=49.79\angle3.66^\circ\,\text{V}, וזה גם מה שמתקבל מפתרון ישיר של המעגל הפתוח בצמתים T,MT,M.

מעגל נורטון: מקור זרם IˉN\bar{I}_N שזרמו נכנס להדק MM, ובמקביל אליו ZNZ_N, בין ההדקים MM ו-NN.

תשובה: IˉN=6.223∠16.34∘ A\bar{I}_N=6.223\angle16.34^\circ\,\text{A} (מוזרם אל MM), במקביל ל-ZN=7.805−j1.756 Ω=8∠−12.68∘ ΩZ_N=7.805-j1.756\,\Omega=8\angle-12.68^\circ\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ZL=ZN∗=7.805+j1.756 Ω=8∠12.68∘ ΩZ_L=Z_N^*=7.805+j1.756\,\Omega=8\angle12.68^\circ\,\Omega

בזרם חילופין העומס מקבל הספק ממשי מרבי כשעכבתו שווה לצמוד המרוכב של עכבת המקור (נורטון/תבנין): החלק הריאקטיבי של העומס מבטל את זה של המקור, והחלק הממשי שווה.

1. מסעיף א: ZN=7.805−j1.756 ΩZ_N=7.805-j1.756\,\Omega (קיבולי).

2. ZL=ZN∗=7.805+j1.756 Ω=8∠12.68∘ ΩZ_L=Z_N^*=7.805+j1.756\,\Omega=8\angle12.68^\circ\,\Omega - נגד 7.805 Ω7.805\,\Omega בטור לסליל עם XL=1.756 ΩX_L=1.756\,\Omega.

תשובה: ZL=7.805+j1.756 ΩZ_L=7.805+j1.756\,\Omega (השראותי).

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈79.39 WP_{max}\approx79.39\,\text{W}

מחשבים את ההספק הממשי בעומס המותאם מסעיף ב (הערכים של המקורות נלקחים כערכים יעילים).

1. בעומס מותאם החלקים הריאקטיביים מתבטלים, וההתנגדות הכוללת בחוג היא 2RN2R_N. לכן:

Pmax=∣Vˉth∣24RNP_{max}=\frac{|\bar{V}_{th}|^2}{4R_N}, עם ∣Vˉth∣=∣IˉN∣⋅∣ZN∣=6.223⋅8=49.79 V|\bar{V}_{th}|=|\bar{I}_N|\cdot|Z_N|=6.223\cdot8=49.79\,\text{V}.

2. הצבה:

Pmax=49.7924⋅7.805=2478.631.22=79.39 WP_{max}=\frac{49.79^2}{4\cdot7.805}=\frac{2478.6}{31.22}=79.39\,\text{W}

תשובה: Pmax≈79.39 WP_{max}\approx79.39\,\text{W}.

שאלה 4 · מעגל תבנין בזרם חילופין והספק מרבי

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מעגל תבנין מהדקים aa ו- bb.

(10 נקודות)
ב.

מהו העומס שיש לחבר בין נקודות aa ו- bb לקבלת הספק מרבי.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המרבי המועבר לעומס שחישבתם בסעיף ב'.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉth=Vˉab=18.73∠65.71∘ V\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab}=18.73\angle65.71^\circ\,\text{V}, Zth=3.416+j0.566=3.463∠9.40∘ ΩZ_{th}=3.416+j0.566=3.463\angle9.40^\circ\,\Omega

נתון: Vˉ1=40∠0∘ V\bar{V}_1=40\angle0^\circ\,\text{V}, Vˉ2=15∠90∘ V\bar{V}_2=15\angle90^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL=6 ΩX_L=6\,\Omega, R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega.

מבוקש: Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} במצב פתוח ו-ZthZ_{th} בין aa ל-bb.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb. הם פתוחים (אין עומס), ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Vˉth=Vˉab\bar{V}_{th}=\bar{V}_{ab} וגם את העכבה השקולה ZthZ_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה (הקו התחתון) היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין Vˉ1\bar{V}_1 ל-R1R_1 מחובר להדק ++ של Vˉ1\bar{V}_1 (הקטע הקצר שמעל המקור שייך לאותו קו), ולכן הפוטנציאל שלו 40∠0∘ V40\angle0^\circ\,\text{V}. באותו אופן הקו שבין R2R_2 ל-Vˉ2\bar{V}_2 נמצא ב-15∠90∘ V15\angle90^\circ\,\text{V}.

•Vˉa\bar{V}_a הוא הקו של ההדק aa (בין R1R_1 לסליל), ו-Vˉb\bar{V}_b הוא הקו של ההדק bb (בין הקבל ל-R2R_2).

•בין aa ל-bb אין חיבור, ולכן המעגל מתפרק לשני חוגים נפרדים שיש להם רק קו אדמה משותף. דרך חיבור יחיד לא זורם זרם.

•Vˉth=Vˉa−Vˉb\bar{V}_{th}=\bar{V}_a-\bar{V}_b, כשהקוטב ++ בהדק aa.

בחירת השיטה. בכל אחד משני החוגים יש זרם לא ידוע אחד, ואין ענף משותף. לכן אין צורך במערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: בכל חוג מספיק מחלק מתח.

1. המתח Vˉa\bar{V}_a (מחלק מתח בחוג השמאלי; הזרם זורם מ-Vˉ1\bar{V}_1 דרך R1R_1 ובסליל כלפי מטה):

Vˉa=Vˉ1⋅jXLR1+jXL=40⋅j610+j6=240∠90∘11.66∠30.96∘=20.58∠59.04∘=10.588+j17.647 V\bar{V}_a=\bar{V}_1\cdot\frac{jX_L}{R_1+jX_L}=40\cdot\frac{j6}{10+j6}=\frac{240\angle90^\circ}{11.66\angle30.96^\circ}=20.58\angle59.04^\circ=10.588+j17.647\,\text{V}

2. המתח Vˉb\bar{V}_b (מחלק מתח בחוג הימני):

Vˉb=Vˉ2⋅−jXCR2−jXC=j15⋅−j420−j4=60∠0∘20.40∠−11.31∘=2.942∠11.31∘=2.885+j0.577 V\bar{V}_b=\bar{V}_2\cdot\frac{-jX_C}{R_2-jX_C}=j15\cdot\frac{-j4}{20-j4}=\frac{60\angle0^\circ}{20.40\angle-11.31^\circ}=2.942\angle11.31^\circ=2.885+j0.577\,\text{V}

3. מתח תבנין:

Vˉth=Vˉa−Vˉb=(10.588−2.885)+j(17.647−0.577)=7.704+j17.070=18.73∠65.71∘ V\bar{V}_{th}=\bar{V}_a-\bar{V}_b=(10.588-2.885)+j(17.647-0.577)=7.704+j17.070=18.73\angle65.71^\circ\,\text{V}

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: שני מקורות המתח מוחלפים בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות רק העכבות:

4. במעגל החדש שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של aa, הקו של bb, וקו האדמה, שהתאחד עם הקצה השמאלי של R1R_1 ועם הקצה הימני של R2R_2 (במקום המקורות יש עכשיו תיל).

5. לפי הצבעים: R1R_1 והסליל מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו האדמה, ולכן הם במקביל. R2R_2 והקבל מחוברים שניהם בין הקו של bb לקו האדמה, ולכן גם הם במקביל. זרם שנכנס ב-aa עובר בצירוף הראשון אל האדמה ומשם בצירוף השני אל bb, ולכן שני הצירופים בטור:

Za=10⋅j610+j6=60∠90∘11.66∠30.96∘=5.145∠59.04∘=2.647+j4.412 ΩZ_a=\frac{10\cdot j6}{10+j6}=\frac{60\angle90^\circ}{11.66\angle30.96^\circ}=5.145\angle59.04^\circ=2.647+j4.412\,\Omega

Zb=20⋅(−j4)20−j4=80∠−90∘20.40∠−11.31∘=3.922∠−78.69∘=0.769−j3.846 ΩZ_b=\frac{20\cdot(-j4)}{20-j4}=\frac{80\angle-90^\circ}{20.40\angle-11.31^\circ}=3.922\angle-78.69^\circ=0.769-j3.846\,\Omega

Zth=Za+Zb=3.416+j0.566=3.463∠9.40∘ ΩZ_{th}=Z_a+Z_b=3.416+j0.566=3.463\angle9.40^\circ\,\Omega

מעגל תבנין: מקור מתח Vˉth\bar{V}_{th} בטור עם ZthZ_{th} בין ההדקים aa ו-bb, וההדק ++ של המקור בצד של aa.

תשובה: Vˉth=18.73∠65.71∘ V\bar{V}_{th}=18.73\angle65.71^\circ\,\text{V} (הדק ++ ב-aa), בטור ל-Zth=3.416+j0.566 ΩZ_{th}=3.416+j0.566\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ZL=Zth∗=3.416−j0.566 Ω=3.463∠−9.40∘ ΩZ_L=Z_{th}^*=3.416-j0.566\,\Omega=3.463\angle-9.40^\circ\,\Omega

לקבלת הספק ממשי מרבי העומס צריך להיות הצמוד המרוכב של עכבת תבנין: אותו חלק ממשי, וריאקטנס הפוך בסימן שמבטל את זה של המקור.

1. מסעיף א: Zth=3.416+j0.566 ΩZ_{th}=3.416+j0.566\,\Omega (השראותי).

2. ZL=Zth∗=3.416−j0.566 ΩZ_L=Z_{th}^*=3.416-j0.566\,\Omega - נגד 3.416 Ω3.416\,\Omega בטור לקבל עם XC=0.566 ΩX_C=0.566\,\Omega.

תשובה: ZL=3.416−j0.566 Ω=3.463∠−9.40∘ ΩZ_L=3.416-j0.566\,\Omega=3.463\angle-9.40^\circ\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

Pmax≈25.67 WP_{max}\approx25.67\,\text{W}

מחשבים את ההספק הממשי בעומס המותאם (ערכי המקורות נלקחים כערכים יעילים).

1. בעומס מותאם הריאקטנסים מתבטלים, ובחוג נשארת התנגדות 2Rth2R_{th}:

∣IˉL∣=∣Vˉth∣2Rth=18.732⋅3.416=2.741 A|\bar{I}_L|=\frac{|\bar{V}_{th}|}{2R_{th}}=\frac{18.73}{2\cdot3.416}=2.741\,\text{A}

2. ההספק בחלק הממשי של העומס:

Pmax=∣IˉL∣2⋅RL=∣Vˉth∣24Rth=18.7324⋅3.416=350.7413.665=25.67 WP_{max}=|\bar{I}_L|^2\cdot R_L=\frac{|\bar{V}_{th}|^2}{4R_{th}}=\frac{18.73^2}{4\cdot3.416}=\frac{350.74}{13.665}=25.67\,\text{W}

תשובה: Pmax≈25.67 WP_{max}\approx25.67\,\text{W}.

שאלה 5 · זרם והספק במעגל RC עם אות מורכב

מתח המבוא שווה ל: vs(t)=[10+4⋅sin⁡(314t)+8⋅sin⁡(628t+90∘)] Vv_s(t)=\left[10+4\cdot\sin(314t)+8\cdot\sin(628t+90^\circ)\right]\,V.

א.

רשמו את המשוואה של הזרם הרגעי במעגל.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק PP הנמסר לעומס.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

i(t)=0.337sin⁡(314t+32.49∘)+0.762sin⁡(628t+107.67∘) Ai(t)=0.337\sin(314t+32.49^\circ)+0.762\sin(628t+107.67^\circ)\,\text{A}

נתון: vs(t)=10+4sin⁡(314t)+8sin⁡(628t+90∘) Vv_s(t)=10+4\sin(314t)+8\sin(628t+90^\circ)\,\text{V}, R=10 ΩR=10\,\Omega, C=500 μFC=500\,\mu\text{F} בטור.

מבוקש: i(t)i(t) במצב מתמיד.

המעגל לינארי, ולכן לפי עקרון הסופרפוזיציה מחשבים את הזרם של כל רכיב של המתח בנפרד (בתדר שלו) ומחברים. הזרם i(t)i(t) מוגדר בכיוון החץ שבאיור, יוצא מההדק העליון של המקור אל RR.

1. הרכיב הקבוע (10 V10\,\text{V}). בזרם ישר במצב מתמיד הקבל הוא נתק, ולכן IDC=0I_{DC}=0 (כל 10 V10\,\text{V} נמצאים על הקבל).

2. הרכיב 4sin⁡(314t)4\sin(314t), ω1=314 rad/s\omega_1=314\,\text{rad/s}:

XC1=1ω1C=1314⋅500⋅10−6=6.369 ΩX_{C1}=\frac{1}{\omega_1C}=\frac{1}{314\cdot500\cdot10^{-6}}=6.369\,\Omega

Z1=R−jXC1=10−j6.369=11.856∠−32.49∘ ΩZ_1=R-jX_{C1}=10-j6.369=11.856\angle-32.49^\circ\,\Omega

Iˉm1=Vˉm1Z1=4∠0∘11.856∠−32.49∘=0.3374∠32.49∘ A\bar{I}_{m1}=\frac{\bar{V}_{m1}}{Z_1}=\frac{4\angle0^\circ}{11.856\angle-32.49^\circ}=0.3374\angle32.49^\circ\,\text{A}

3. הרכיב 8sin⁡(628t+90∘)8\sin(628t+90^\circ), ω2=628 rad/s\omega_2=628\,\text{rad/s}:

XC2=1ω2C=1628⋅500⋅10−6=3.185 ΩX_{C2}=\frac{1}{\omega_2C}=\frac{1}{628\cdot500\cdot10^{-6}}=3.185\,\Omega

Z2=R−jXC2=10−j3.185=10.495∠−17.67∘ ΩZ_2=R-jX_{C2}=10-j3.185=10.495\angle-17.67^\circ\,\Omega

Iˉm2=8∠90∘10.495∠−17.67∘=0.7623∠107.67∘ A\bar{I}_{m2}=\frac{8\angle90^\circ}{10.495\angle-17.67^\circ}=0.7623\angle107.67^\circ\,\text{A}

4. חיבור הרכיבים בתחום הזמן (הזרם מקדים את המתח בכל תדר, כמצופה במעגל קיבולי):

i(t)=0+0.3374sin⁡(314t+32.49∘)+0.7623sin⁡(628t+107.67∘) Ai(t)=0+0.3374\sin(314t+32.49^\circ)+0.7623\sin(628t+107.67^\circ)\,\text{A}

תשובה: i(t)=0.337sin⁡(314t+32.49∘)+0.762sin⁡(628t+107.67∘) Ai(t)=0.337\sin(314t+32.49^\circ)+0.762\sin(628t+107.67^\circ)\,\text{A} (ללא רכיב קבוע).

סעיף ב

תשובה:

P≈3.47 WP\approx3.47\,\text{W}

ההספק הממוצע מתפתח רק בנגד (הקבל אינו צורך הספק ממוצע). ברכיבים בתדרים שונים ההספקים מתחברים.

1. הספק הרכיב הקבוע: IDC=0I_{DC}=0, ולכן P0=0P_0=0.

2. הספק הרכיב של 314 rad/s314\,\text{rad/s}:

P1=Im122R=0.337422⋅10=0.569 WP_1=\frac{I_{m1}^2}{2}R=\frac{0.3374^2}{2}\cdot10=0.569\,\text{W}

3. הספק הרכיב של 628 rad/s628\,\text{rad/s}:

P2=Im222R=0.762322⋅10=2.905 WP_2=\frac{I_{m2}^2}{2}R=\frac{0.7623^2}{2}\cdot10=2.905\,\text{W}

4. סה"כ:

P=P0+P1+P2=0+0.569+2.905=3.474 WP=P_0+P_1+P_2=0+0.569+2.905=3.474\,\text{W}

(בדרך שקולה: Irms=0.33742+0.762322=0.5894 AI_{rms}=\sqrt{\frac{0.3374^2+0.7623^2}{2}}=0.5894\,\text{A}, ו-P=Irms2R=0.58942⋅10=3.474 WP=I_{rms}^2R=0.5894^2\cdot10=3.474\,\text{W}.)

תשובה: P≈3.47 WP\approx3.47\,\text{W}.

שאלה 6 · תופעת מעבר בסליל עם שני מפסקים

נתון המעגל הבא:

המפסק S1S_1 פתוח ונסגר ב- t=0t=0. המפסק S2S_2 פתוח ונסגר כאשר זרם הסליל מגיע ל- 6 mA6\,mA.

בהנחה ש- IL(0)=0 mAI_L(0)=0\,mA, חשבו ושרטטו את זרם הסליל IL(t)I_L(t) ואת המתח על פני הסליל VL(t)V_L(t).

ציינו ערכים אופייניים על השרטוט.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

0≤t≤0.916 ms0\le t\le0.916\,\text{ms}: iL=10(1−e−t/1ms) mAi_L=10(1-e^{-t/1\text{ms}})\,\text{mA}, vL=10e−t/1ms Vv_L=10e^{-t/1\text{ms}}\,\text{V}; אחרי t1=0.916 mst_1=0.916\,\text{ms}: iL=2.94+3.06e−(t−t1)/1.47ms mAi_L=2.94+3.06e^{-(t-t_1)/1.47\text{ms}}\,\text{mA}, vL=−2.08e−(t−t1)/1.47ms Vv_L=-2.08e^{-(t-t_1)/1.47\text{ms}}\,\text{V}

נתון: V1=10 VV_1=10\,\text{V}, R1=400 ΩR_1=400\,\Omega, R2=100 ΩR_2=100\,\Omega, R3=600 ΩR_3=600\,\Omega, L=1 HL=1\,\text{H}, iL(0)=0i_L(0)=0.

מבוקש: iL(t)i_L(t) ו-vL(t)v_L(t) בשני השלבים (לפני ואחרי סגירת S2S_2), ושרטוטם.

נגדיר את זרם הסליל iLi_L בכיוון מ-xx דרך R3R_3 אל הסליל ומטה לאדמה, ואת vLv_L עם ++ בהדק העליון של הסליל. בכל שלב המעגל הוא מעגל RL מסדר ראשון, ולכן:

iL(t)=iL(∞)+[iL(t0)−iL(∞)]e−(t−t0)/τi_L(t)=i_L(\infty)+\left[i_L(t_0)-i_L(\infty)\right]e^{-(t-t_0)/\tau}, τ=LRth\tau=\frac{L}{R_{th}}, vL=LdiLdtv_L=L\frac{di_L}{dt}.

ההדקים. הסליל "רואה" את שאר המעגל דרך שני ההדקים שלו: aa (ההדק העליון) ו-bb (ההדק התחתון, על קו האדמה). בכל שלב מוציאים את הסליל, ומאותם שני הדקים מוצאים את מתח הריקם VthV_{th} ואת ההתנגדות RthR_{th}. מהם מקבלים את הערך הסופי iL(∞)=VthRthi_L(\infty)=\frac{V_{th}}{R_{th}} ואת קבוע הזמן τ=LRth\tau=\frac{L}{R_{th}}.

בחירת השיטה. בכל שלב מחליפים את כל המעגל שמחובר לסליל במעגל התמורה של תבנין, ומקבלים חוג אחד: VthV_{th}, RthR_{th} והסליל. לכן אין צורך בזרמי חוגים או במתחי צמתים: את VthV_{th} מוצאים ממחלק מתח, ואת RthR_{th} מחיבור טורי ומקבילי של הנגדים.

שלב 1: S1S_1 סגור, S2S_2 פתוח (t≥0t\ge0).

המעגל בשלב זה, כשהסליל מוצא וההדקים aa, bb פתוחים (S1S_1 מסורטט סגור):

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•S2S_2 פתוח וההדקים פתוחים, ולכן אין זרם באף נגד ואין עליהם מפל מתח. כל הקו העליון, מההדק ++ של V1V_1 דרך R1R_1, xx ו-R3R_3 עד ההדק aa, נמצא ב-10 V10\,\text{V} (צבע אחד).

•גם הקטע שבין S2S_2 ל-R2R_2 נמצא ב-0 V0\,\text{V}, כי אין זרם ב-R2R_2.

•לכן Vth1=Va−Vb=10 VV_{th1}=V_a-V_b=10\,\text{V}, וההדק aa חיובי.

ההתנגדות: מאפסים את V1V_1 (מחליפים אותו בקצר) ומסרטטים את המעגל החדש:

•הקו העליון השמאלי התאחד עם קו האדמה, כי V1V_1 הוחלף בקצר.

•R2R_2 תלוי על המפסק הפתוח S2S_2, ולכן אין בו זרם והוא יוצא מהחישוב.

•מ-aa אל bb יש דרך אחת: a→R3→x→R1→ba\to R_3\to x\to R_1\to b, כלומר R1R_1 ו-R3R_3 בטור.

1. ההתנגדות שהסליל רואה: Rth1=R1+R3=400+600=1000 ΩR_{th1}=R_1+R_3=400+600=1000\,\Omega.

τ1=LRth1=11000=1 ms\tau_1=\frac{L}{R_{th1}}=\frac{1}{1000}=1\,\text{ms}

2. במצב מתמיד הסליל הוא קצר: iL(∞)=Vth1Rth1=V1R1+R3=101000=10 mAi_L(\infty)=\frac{V_{th1}}{R_{th1}}=\frac{V_1}{R_1+R_3}=\frac{10}{1000}=10\,\text{mA}.

3. ביטויים:

iL(t)=10(1−e−t/1 ms) mAi_L(t)=10\left(1-e^{-t/1\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

vL(t)=V1−iL(R1+R3)=10e−t/1 ms Vv_L(t)=V_1-i_L(R_1+R_3)=10e^{-t/1\,\text{ms}}\,\text{V}

4. רגע סגירת S2S_2: הזרם מגיע ל-6 mA6\,\text{mA} כאשר

10(1−e−t1/1 ms)=6⇒e−t1/1 ms=0.4⇒t1=1 ms⋅ln⁡2.5=0.916 ms10\left(1-e^{-t_1/1\,\text{ms}}\right)=6\Rightarrow e^{-t_1/1\,\text{ms}}=0.4\Rightarrow t_1=1\,\text{ms}\cdot\ln2.5=0.916\,\text{ms}

ברגע זה vL(t1−)=10⋅0.4=4 Vv_L(t_1^-)=10\cdot0.4=4\,\text{V}.

שלב 2: S1S_1 ו-S2S_2 סגורים (t≥t1t\ge t_1).

המעגל בשלב זה, כשהסליל מוצא (S2S_2 מסורטט סגור):

•עכשיו זורם זרם בחוג V1V_1, R1R_1, R2R_2, ולכן הקו של xx כבר אינו ב-10 V10\,\text{V}: R1R_1 ו-R2R_2 יוצרים מחלק מתח.

•ב-R3R_3 אין זרם (ההדק aa פתוח), ולכן הקו שבין R3R_3 ל-aa באותו פוטנציאל כמו xx (צבע אחד), 2 V2\,\text{V}.

5. מתח תבנין: Vth2=Vx=V1⋅R2R1+R2=10⋅100500=2 VV_{th2}=V_x=V_1\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{100}{500}=2\,\text{V}, וההדק aa חיובי.

ההתנגדות: מאפסים שוב את V1V_1 ומסרטטים את המעגל החדש:

•הקו העליון השמאלי התאחד עם קו האדמה. לכן R1R_1 מחובר בין xx לאדמה, וגם R2R_2 מחובר בין xx לאדמה: הם במקביל.

•מ-aa עוברים דרך R3R_3 אל xx, ומשם דרך הצירוף המקבילי אל bb: R3R_3 בטור לצירוף.

6. R1∥R2=400⋅100500=80 ΩR_1\parallel R_2=\frac{400\cdot100}{500}=80\,\Omega, ולכן Rth2=80+600=680 ΩR_{th2}=80+600=680\,\Omega:

τ2=LRth2=1680=1.471 ms\tau_2=\frac{L}{R_{th2}}=\frac{1}{680}=1.471\,\text{ms}

7. ערך סופי: iL(∞)=Vth2Rth2=2680=2.941 mAi_L(\infty)=\frac{V_{th2}}{R_{th2}}=\frac{2}{680}=2.941\,\text{mA}. הזרם בסליל רציף, ולכן iL(t1+)=6 mAi_L(t_1^+)=6\,\text{mA}.

8. ביטויים:

iL(t)=2.941+(6−2.941)e−(t−t1)/τ2=2.941+3.059e−(t−0.916 ms)/1.471 ms mAi_L(t)=2.941+(6-2.941)e^{-(t-t_1)/\tau_2}=2.941+3.059e^{-(t-0.916\,\text{ms})/1.471\,\text{ms}}\,\text{mA}

vL(t1+)=Vth2−iL(t1)⋅Rth2=2−0.006⋅680=−2.08 Vv_L(t_1^+)=V_{th2}-i_L(t_1)\cdot R_{th2}=2-0.006\cdot680=-2.08\,\text{V}

vL(t)=−2.08e−(t−0.916 ms)/1.471 ms Vv_L(t)=-2.08e^{-(t-0.916\,\text{ms})/1.471\,\text{ms}}\,\text{V}

מתח הסליל קופץ ברגע t1t_1 מ-+4 V+4\,\text{V} ל-−2.08 V-2.08\,\text{V}: הזרם בסליל גדול מהערך הסופי החדש, ולכן הוא יורד והסליל מתנגד לירידה במתח הפוך.

9. סוף המעבר: בערך 5τ25\tau_2 אחרי t1t_1: t≈0.916+5⋅1.471=8.27 mst\approx0.916+5\cdot1.471=8.27\,\text{ms}. אז iL→2.94 mAi_L\to2.94\,\text{mA}, vL→0v_L\to0.

שרטוט זרם הסליל (עולה מ-0 ל-6 mA6\,\text{mA} עד 0.916 ms0.916\,\text{ms}, ואז יורד ושואף ל-2.94 mA2.94\,\text{mA}):

t [ms]i_L [mA]024681002466 mA, 0.916 ms2.96 mA, 8.27 ms

שרטוט מתח הסליל (דועך מ-10 V10\,\text{V} ל-4 V4\,\text{V}, קופץ ל-−2.08 V-2.08\,\text{V} ב-0.916 ms0.916\,\text{ms} ושואף לאפס):

t [ms]v_L [V]246810-224681010 V4 V-2.08 V

תשובה: עד t1=0.916 mst_1=0.916\,\text{ms}: iL=10(1−e−t/1ms) mAi_L=10(1-e^{-t/1\text{ms}})\,\text{mA}, vL=10e−t/1ms Vv_L=10e^{-t/1\text{ms}}\,\text{V}. אחרי t1t_1: iL=2.94+3.06e−(t−t1)/1.47ms mAi_L=2.94+3.06e^{-(t-t_1)/1.47\text{ms}}\,\text{mA}, vL=−2.08e−(t−t1)/1.47ms Vv_L=-2.08e^{-(t-t_1)/1.47\text{ms}}\,\text{V}; המעבר מסתיים בערך ב-8.27 ms8.27\,\text{ms} עם iL=2.94 mAi_L=2.94\,\text{mA}, vL=0v_L=0.

שאלה 7 · מייצב זנר: תחום נגד ומקדם ייצוב

נתון המעגל הבא:

נתוני דיודת זנר:

VZ∣IZ=0mA=3.3V, rZ=2Ω, PZ=2W, IZ(min)=10mAV_Z\big|_{I_Z=0mA}=3.3V,\ r_Z=2\Omega,\ P_Z=2W,\ I_{Z(min)}=10mA

א.

חשבו את תחום ערכו של הנגד RR המבטיח פעולה תקינה של המעגל.

(14 נקודות)
ב.

עבור R=33 ΩR=33\,\Omega חשבו את מקדם הייצוב של המעגל. ΔVoΔVi⋅100[%]\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100[\%]

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

7.80 Ω≤R≤33.6 Ω7.80\,\Omega\le R\le33.6\,\Omega

נתון: 5 V≤VS≤8 V5\,\text{V}\le V_S\le8\,\text{V}, 10 mA≤IL≤40 mA10\,\text{mA}\le I_L\le40\,\text{mA}, מודל הזנר: VZ=3.3+rZIZV_Z=3.3+r_ZI_Z עם rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega, PZ=2 WP_Z=2\,\text{W}, IZ(min)=10 mAI_{Z(min)}=10\,\text{mA}.

מבוקש: ערכי RR שבהם תמיד IZ(min)≤IZ≤IZ(max)I_{Z(min)}\le I_Z\le I_{Z(max)}.

נסמן את הזרם דרך RR משמאל לימין: IR=VS−VoRI_R=\frac{V_S-V_o}{R}. בצומת VoV_o הוא מתחלק לזרם הזנר (מהקתודה למטה) ולזרם העומס: IR=IZ+ILI_R=I_Z+I_L, ו-Vo=VZ=3.3+2IZV_o=V_Z=3.3+2I_Z.

1. RR המרבי - המקרה הגרוע לזרם זנר נמוך: VSV_S מינימלי (5 V5\,\text{V}) ו-ILI_L מרבי (40 mA40\,\text{mA}). דורשים IZ≥10 mAI_Z\ge10\,\text{mA}:

VZ=3.3+2⋅0.01=3.32 VV_Z=3.3+2\cdot0.01=3.32\,\text{V}

Rmax=VS,min−VZIZ(min)+IL,max=5−3.320.01+0.04=1.680.05=33.6 ΩR_{max}=\frac{V_{S,min}-V_Z}{I_{Z(min)}+I_{L,max}}=\frac{5-3.32}{0.01+0.04}=\frac{1.68}{0.05}=33.6\,\Omega

2. הזרם המרבי של הזנר מתוך הספק הפיזור המותר, כשהמתח על הזנר תלוי בזרם:

PZ=VZ⋅IZ=(3.3+2IZ)IZ=2P_Z=V_Z\cdot I_Z=(3.3+2I_Z)I_Z=2

2IZ2+3.3IZ−2=0⇒IZ(max)=−3.3+3.32+4⋅2⋅22⋅2=−3.3+5.1864=0.4714 A2I_Z^2+3.3I_Z-2=0\Rightarrow I_{Z(max)}=\frac{-3.3+\sqrt{3.3^2+4\cdot2\cdot2}}{2\cdot2}=\frac{-3.3+5.186}{4}=0.4714\,\text{A}

VZ=3.3+2⋅0.4714=4.243 VV_Z=3.3+2\cdot0.4714=4.243\,\text{V} (בדיקה: 4.243⋅0.4714=2 W4.243\cdot0.4714=2\,\text{W})

3. RR המזערי - המקרה הגרוע לזרם זנר גבוה: VSV_S מרבי (8 V8\,\text{V}) ו-ILI_L מזערי (10 mA10\,\text{mA}). דורשים IZ≤IZ(max)I_Z\le I_{Z(max)}:

Rmin=VS,max−VZIZ(max)+IL,min=8−4.2430.4714+0.01=3.7570.4814=7.80 ΩR_{min}=\frac{V_{S,max}-V_Z}{I_{Z(max)}+I_{L,min}}=\frac{8-4.243}{0.4714+0.01}=\frac{3.757}{0.4814}=7.80\,\Omega

תשובה: 7.80 Ω≤R≤33.6 Ω7.80\,\Omega\le R\le33.6\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ΔVoΔVi⋅100=5.71%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=5.71\%

נתון: R=33 ΩR=33\,\Omega (בתוך התחום מסעיף א, ולכן הזנר מוליך בכל התחום). מבוקש: היחס בין שינוי מתח המוצא לשינוי מתח הכניסה, בזרם עומס קבוע.

1. מעגל שקול. הזנר בפריצה מתנהג כמקור מתח 3.3 V3.3\,\text{V} בטור ל-rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega. עבור שינויים במתח הכניסה (כש-ILI_L קבוע, מקור הזרם של העומס אינו משנה את השינויים), RR ו-rZr_Z יוצרים מחלק מתח:

ΔVoΔVi=rZR+rZ=233+2=0.05714\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}=\frac{r_Z}{R+r_Z}=\frac{2}{33+2}=0.05714

2. באחוזים: ΔVoΔVi⋅100=5.71%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=5.71\%

3. בדיקה מספרית ב-IL=40 mAI_L=40\,\text{mA} (מצומת VoV_o: VS−Vo33=Vo−3.32+0.04\frac{V_S-V_o}{33}=\frac{V_o-3.3}{2}+0.04):

ב-VS=5 VV_S=5\,\text{V}: Vo=3.3217 VV_o=3.3217\,\text{V} (IZ=10.9 mAI_Z=10.9\,\text{mA}, הזנר עדיין מוליך); ב-VS=8 VV_S=8\,\text{V}: Vo=3.4931 VV_o=3.4931\,\text{V}.

ΔVoΔVi=3.4931−3.32178−5=0.17143=0.0571\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}=\frac{3.4931-3.3217}{8-5}=\frac{0.1714}{3}=0.0571 ✓

תשובה: מקדם הייצוב ≈5.71%\approx5.71\%.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק לנוריות LED

נתון המעגל הבא עם דיודות זהות לחלוטין:

נתוני הטרנזיסטור: K=100[mAV2], VT=1.5VK=100\left[\frac{mA}{V^2}\right],\ V_T=1.5V.

דרוש שהזרם דרך כל דיודה יהיה שווה ל- 20 mA20\,mA. נתון VLED=3.8VV_{LED}=3.8V.

א.

חשבו בקירוב את ההתנגדות RDSR_{DS} כאשר Vi=2.7VV_i=2.7V. חשבו את ההספק המתפזר בנגד.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של הנגד RR והספקו הדרוש כדי לקיים את דרישות נקודת העבודה של הדיודות.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את המתח VDSV_{DS} והוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי כאשר Vi=2.7VV_i=2.7V.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RDS≈4.17 ΩR_{DS}\approx4.17\,\Omega, P≈15 mWP\approx15\,\text{mW}

נתון: K=100 mA/V2=0.1 A/V2K=100\,\text{mA/V}^2=0.1\,\text{A/V}^2, VT=1.5 VV_T=1.5\,\text{V}, VGS=Vi=2.7 VV_{GS}=V_i=2.7\,\text{V}, שלוש דיודות במקביל, 20 mA20\,\text{mA} בכל אחת.

מבוקש: ההתנגדות של התעלה במצב אוהמי וההספק המתפזר בה.

1. זרם השפך. כל זרם הנוריות עובר מהשפך למקור של הטרנזיסטור:

ID=3⋅20=60 mAI_D=3\cdot20=60\,\text{mA}

2. התנגדות במצב אוהמי. כשהטרנזיסטור משמש מפסק סגור, VDSV_{DS} קטן מאוד ואפשר להזניח אותו בנוסחת ההתנגדות:

RDS≈12K(VGS−VT)=12⋅0.1⋅(2.7−1.5)=10.24=4.17 ΩR_{DS}\approx\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}=\frac{1}{2\cdot0.1\cdot(2.7-1.5)}=\frac{1}{0.24}=4.17\,\Omega

3. ההספק המתפזר בהתנגדות זו (התעלה של הטרנזיסטור):

P=ID2⋅RDS=0.062⋅4.17=15 mWP=I_D^2\cdot R_{DS}=0.06^2\cdot4.17=15\,\text{mW}

(המתח על הטרנזיסטור בקירוב זה: VDS≈0.06⋅4.17=0.25 VV_{DS}\approx0.06\cdot4.17=0.25\,\text{V}.)

תשובה: RDS≈4.17 ΩR_{DS}\approx4.17\,\Omega, P≈15 mWP\approx15\,\text{mW}.

סעיף ב

תשובה:

R=32.5 ΩR=32.5\,\Omega, PR=117 mWP_R=117\,\text{mW}

נתון: VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V}, VLED=3.8 VV_{LED}=3.8\,\text{V}, ID=60 mAI_D=60\,\text{mA}, ומסעיף א VDS≈0.25 VV_{DS}\approx0.25\,\text{V}.

מבוקש: RR שנותן 20 mA20\,\text{mA} בכל דיודה, וההספק שהנגד צריך לעמוד בו.

1. חוק המתחים בחוג VDD→R→V_{DD}\to R\to הדיודות →\to הטרנזיסטור →\to אדמה (הזרם IDI_D זורם כלפי מטה):

VDD=ID⋅R+VLED+VDSV_{DD}=I_D\cdot R+V_{LED}+V_{DS}

2. הצבה:

R=VDD−VLED−VDSID=6−3.8−0.250.06=1.950.06=32.5 ΩR=\frac{V_{DD}-V_{LED}-V_{DS}}{I_D}=\frac{6-3.8-0.25}{0.06}=\frac{1.95}{0.06}=32.5\,\Omega

3. הספק הנגד:

PR=ID2⋅R=0.062⋅32.5=117 mWP_R=I_D^2\cdot R=0.06^2\cdot32.5=117\,\text{mW}

תשובה: R=32.5 ΩR=32.5\,\Omega, הספק PR=117 mWP_R=117\,\text{mW} (בפועל בוחרים נגד של לפחות 0.125 W0.125\,\text{W}).

סעיף ג

תשובה:

VDS≈0.28 V<VGS−VT=1.2 VV_{DS}\approx0.28\,\text{V}<V_{GS}-V_T=1.2\,\text{V} - מצב אוהמי

מחשבים את VDSV_{DS} מהמשוואה המדויקת של המצב האוהמי בזרם ID=60 mAI_D=60\,\text{mA}, ובודקים את תנאי המצב.

1. בדיקה שאין רוויה: בזרם רוויה הטרנזיסטור היה מוליך ID,sat=K(VGS−VT)2=0.1⋅1.22=144 mAI_{D,sat}=K(V_{GS}-V_T)^2=0.1\cdot1.2^2=144\,\text{mA}. הזרם הדרוש (60 mA60\,\text{mA}) קטן ממנו, ולכן הטרנזיסטור אינו ברוויה - הוא באזור האוהמי.

2. משוואת המצב האוהמי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]

0.06=0.1[2⋅1.2⋅VDS−VDS2]0.06=0.1\left[2\cdot1.2\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]

VDS2−2.4VDS+0.6=0V_{DS}^2-2.4V_{DS}+0.6=0

VDS=2.4−2.42−4⋅0.62=2.4−1.8332=0.283 VV_{DS}=\frac{2.4-\sqrt{2.4^2-4\cdot0.6}}{2}=\frac{2.4-1.833}{2}=0.283\,\text{V}

(הפתרון השני, 2.12 V2.12\,\text{V}, גדול מ-VGS−VTV_{GS}-V_T ואינו בתחום המשוואה.)

3. תנאי המצב האוהמי: VDS=0.283 V<VGS−VT=2.7−1.5=1.2 VV_{DS}=0.283\,\text{V}<V_{GS}-V_T=2.7-1.5=1.2\,\text{V} ✓

4. הערה: ההתנגדות המדויקת היא VDSID=0.2830.06=4.72 Ω\frac{V_{DS}}{I_D}=\frac{0.283}{0.06}=4.72\,\Omega, מעט יותר מהקירוב בסעיף א. עם R=32.5 ΩR=32.5\,\Omega נקודת העבודה המדויקת היא VDS=0.279 VV_{DS}=0.279\,\text{V} ו-ID=59.1 mAI_D=59.1\,\text{mA} - קרוב מאוד לדרישה.

תשובה: VDS≈0.28 VV_{DS}\approx0.28\,\text{V}, וכיוון ש-VDS<VGS−VT=1.2 VV_{DS}<V_{GS}-V_T=1.2\,\text{V} הטרנזיסטור במצב אוהמי.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מקור תלוי, BJT, RL, פאזה

לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)

יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.

נתון המעגל הבא:

9.1.

ההגבר VoIs\frac{V_o}{I_s} שווה ל:

א. 22

ב. 2.142.14

ג. 2.822.82

ד. 3.223.22

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.2.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V, VCEsat=0.2V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V,\ V_{CEsat}=0.2V.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 0.2V0.2V

ג. 6V6V

ד. 0.7V0.7V

(5 נקודות)
9.3.

במעגל RL טורי נתון L=10mHL=10mH , R=10ΩR=10\Omega.

התדר שבו הזרם במעגל מפגר אחרי מתח המקור בזווית של 45∘45^\circ הוא:

א. 149.2Hz149.2Hz

ב. 159.2Hz159.2Hz

ג. 169.2Hz169.2Hz

ד. 179.2Hz179.2Hz

(5 נקודות)
9.4.

מדדו מתח מבוא:

vi(t)=40⋅2⋅sin⁡(2⋅π⋅f⋅t−122∘) Vv_i(t)=40\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(2\cdot\pi\cdot f\cdot t-122^\circ)\,V

ואת הזרם הכללי במעגל:

i(t)=2⋅2⋅sin⁡(2⋅π⋅f⋅t−32∘) Ai(t)=2\cdot\sqrt{2}\cdot\sin(2\cdot\pi\cdot f\cdot t-32^\circ)\,A

מהו המעגל הפשוט ביותר שבו ייתכנו ערכים כאלה?

א. מעגל המורכב מנגד וקבל

ב. מעגל המורכב מנגד וסליל

ג. מעגל המורכב מסליל בלבד

ד. מעגל המורכב מקבל בלבד

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ב. 2.142.14

מחשבים את VoV_o כפונקציה של IsI_s.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•VxV_x הוא הקו העליון השמאלי: עליו מקור הזרם, R1R_1 ו-R2R_2, כלומר שלושתם במקביל. I1I_1 הוא הזרם דרך R2R_2, בכיוון החץ שבאיור.

•הקו שבין המקור התלוי ל-R3R_3 מחובר להדק ++ של המקור, וההדק השני על הקו התחתון. לכן הפוטנציאל שלו הוא ערך המקור, 10I110I_1.

•הקו הימני הוא המוצא, VoV_o. המוצא פתוח, ולכן R3R_3 ו-R4R_4 בטור.

בחירת השיטה. שני חלקי המעגל קשורים רק דרך הגודל המבקר I1I_1, ובכל חלק אין ענף משותף עם החלק השני. לכן אין צורך במערכת משוואות: בצד השמאלי מספיק מחלק זרם, ובצד הימני מחלק מתח.

1. החלק השמאלי: IsI_s מתחלק בין R1R_1 ל-R2R_2 (במקביל). I1I_1 הוא הזרם דרך R2R_2 (בכיוון החץ):

I1=Is⋅R1R1+R2=Is⋅1212+8=0.6IsI_1=I_s\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=I_s\cdot\frac{12}{12+8}=0.6I_s

2. המקור התלוי: 10⋅I1=10⋅0.6Is=6Is10\cdot I_1=10\cdot0.6I_s=6I_s (וולט, כש-IsI_s באמפר).

3. החלק הימני - מחלק מתח של R3R_3 ו-R4R_4 (המוצא פתוח):

Vo=6Is⋅R4R3+R4=6Is⋅1018+10=2.143IsV_o=6I_s\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=6I_s\cdot\frac{10}{18+10}=2.143I_s

4. VoIs=2.14 Ω\frac{V_o}{I_s}=2.14\,\Omega

תשובה: ב. 2.142.14

סעיף 9.2

תשובה:

ב. 0.2 V0.2\,\text{V}

בודקים באיזה מצב נמצא הטרנזיסטור.

1. זרם הבסיס (חוג VCC→RB→V_{CC}\to R_B\to בסיס-פולט →\to אדמה):

IB=VCC−VBERB=6−0.710=0.53 mAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{6-0.7}{10}=0.53\,\text{mA}

2. הנחת מצב פעיל: IC=βIB=100⋅0.53=53 mAI_C=\beta I_B=100\cdot0.53=53\,\text{mA}, ואז VCE=VCC−ICRC=6−53⋅10=−524 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C=6-53\cdot10=-524\,\text{V} - בלתי אפשרי. לכן הטרנזיסטור ברוויה.

3. אימות רוויה: זרם הקולט המרבי IC,sat=6−0.210=0.58 mAI_{C,sat}=\frac{6-0.2}{10}=0.58\,\text{mA}, והוא דורש רק IB≥0.58100=5.8 μAI_B\ge\frac{0.58}{100}=5.8\,\mu\text{A}, הרבה פחות מ-0.53 mA0.53\,\text{mA}. בטרנזיסטור ברוויה VCE=VCEsat=0.2 VV_{CE}=V_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

תשובה: ב. VCE=0.2 VV_{CE}=0.2\,\text{V}

סעיף 9.3

תשובה:

ב. 159.2 Hz159.2\,\text{Hz}

במעגל RL טורי זווית הפיגור של הזרם היא זווית העכבה: φ=arctan⁡XLR\varphi=\arctan\frac{X_L}{R}.

1. φ=45∘⇒tan⁡45∘=1⇒XL=R=10 Ω\varphi=45^\circ\Rightarrow\tan45^\circ=1\Rightarrow X_L=R=10\,\Omega

2. XL=2πfL⇒f=XL2πL=102π⋅0.01=159.2 HzX_L=2\pi fL\Rightarrow f=\frac{X_L}{2\pi L}=\frac{10}{2\pi\cdot0.01}=159.2\,\text{Hz}

תשובה: ב. f=159.2 Hzf=159.2\,\text{Hz}

סעיף 9.4

תשובה:

ד. מעגל המורכב מקבל בלבד

משווים את מופעי המתח והזרם וקובעים את זווית העכבה.

1. עכבת המעגל: Z=VˉIˉ=40∠−122∘2∠−32∘=20∠−90∘ Ω=−j20 ΩZ=\frac{\bar{V}}{\bar{I}}=\frac{40\angle-122^\circ}{2\angle-32^\circ}=20\angle-90^\circ\,\Omega=-j20\,\Omega

2. זווית של −90∘-90^\circ פירושה שהזרם מקדים את המתח ב-90∘90^\circ בדיוק, ואין לעכבה חלק ממשי (אין נגד). זו עכבה קיבולית טהורה, XC=20 ΩX_C=20\,\Omega.

3. מעגל של נגד וקבל היה נותן זווית בין 0∘0^\circ ל-−90∘-90^\circ (לא כולל), וסליל נותן זווית חיובית. לכן המעגל הפשוט ביותר הוא קבל בלבד.

תשובה: ד. מעגל המורכב מקבל בלבד (XC=20 ΩX_C=20\,\Omega).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.