דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2025 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 5-1: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 9-6: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · שקול נורטון והעברת הספק מרבית

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את שקול נורטון בין ההדקים a,ba,b.

(12 נקודות)
ב.

אם נגד RLR_L הוא נגד תלוי טמפרטורה RL(T)=15k⋅[1+0.002⋅(T−20)]R_L(T)=15k\cdot\left[1+0.002\cdot(T-20)\right],

חשבו באיזו טמפרטורה תתקבל העברת הספק מרבית לעומס.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המרבי המועבר לעומס RLR_L.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

IN=0.3167 mAI_N=0.3167\,\text{mA} (בקצר, מ-aa אל bb), RN=14.4 kΩR_N=14.4\,\text{k}\Omega

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, R1=6 kΩR_1=6\,\text{k}\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=12 kΩR_4=12\,\text{k}\Omega, I=0.1 mAI=0.1\,\text{mA}.

מבוקש: זרם נורטון INI_N (זרם הקצר בין aa ל-bb) והתנגדות נורטון RNR_N (ההתנגדות בין aa ל-bb כשהמקורות מאופסים).

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים שאליהם מחובר העומס: aa ו-bb. מנתקים את RLR_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר INI_N וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N.

שלב 1: זרם נורטון. במקום RLR_L מחברים קצר בין aa ל-bb, ומסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הנקודה bb מחוברת לאדמה, ובגלל הקצר גם aa מחוברת אליה: הקו של aa, הקצר והקו התחתון צבועים בצבע אחד, 0 V0\,\text{V}.

•הקו השמאלי העליון מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}.

•VxV_x הוא הפוטנציאל של הצומת העליון: כל הנקודות העליונות שבין R1R_1 ל-R4R_4 מחוברות בתיל אחד, ולכן הן בצבע אחד.

•הקטע הקצר בין R3R_3 למקור הזרם הוא פוטנציאל נפרד. אין צורך לחשב אותו: הענף של R3R_3 טורי עם מקור זרם אידיאלי, ולכן הזרם בו הוא I=0.1 mAI=0.1\,\text{mA} כלפי מטה, ו-R3R_3 לא משפיע על המעגל.

•הזרמים: I1I_1 דרך R1R_1 אל הצומת VxV_x, I2I_2 מהצומת כלפי מטה דרך R2R_2, ו-INI_N מהצומת דרך R4R_4 ודרך הקצר מ-aa אל bb.

בחירת השיטה. סופרים כמה נעלמים יש בכל שיטה:

•זרמי חוגים: במעגל עם הקצר שלושה חוגים. מקור הזרם יושב בענף המשותף לחוג האמצעי ולחוג הימני, ולכן נשארות שתי משוואות (חוג-על שמקיף את מקור הזרם ועוד החוג השמאלי).

•מתחי צמתים: פוטנציאל הקו השמאלי ידוע (12 V12\,\text{V}), aa ו-bb ב-0 V0\,\text{V}, ואת הצומת שבין R3R_3 למקור הזרם לא צריך. נשאר נעלם אחד, VxV_x, ומשוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם (מתחים ב-V, התנגדויות ב-kΩ\Omega, זרמים ב-mA):

I1=V1−VxR1I_1=\frac{V_1-V_x}{R_1}, I2=VxR2I_2=\frac{V_x}{R_2}, IN=Vx−0R4I_N=\frac{V_x-0}{R_4}

2. חוק הזרמים בצומת VxV_x (הזרם הנכנס שווה לזרמים היוצאים), I1=I2+I+INI_1=I_2+I+I_N:

12−Vx6=Vx4+0.1+Vx12\frac{12-V_x}{6}=\frac{V_x}{4}+0.1+\frac{V_x}{12}

3. נכפול ב-12: 24−2Vx=3Vx+1.2+Vx⇒6Vx=22.8⇒Vx=3.8 V24-2V_x=3V_x+1.2+V_x\Rightarrow 6V_x=22.8\Rightarrow V_x=3.8\,\text{V}

4. זרם הקצר עובר רק דרך R4R_4:

IN=VxR4=3.812=0.3167 mAI_N=\frac{V_x}{R_4}=\frac{3.8}{12}=0.3167\,\text{mA}

הזרם חיובי, ולכן הוא אכן זורם בקצר מ-aa אל bb, בכיוון החץ: במעגל השקול מקור הזרם דוחף זרם אל ההדק aa.

(בדיקה: I1=12−3.86=1.367 mAI_1=\frac{12-3.8}{6}=1.367\,\text{mA} ו-I2=3.84=0.95 mAI_2=\frac{3.8}{4}=0.95\,\text{mA}, ואכן 0.95+0.1+0.3167=1.367 mA0.95+0.1+0.3167=1.367\,\text{mA}.)

שלב 2: התנגדות נורטון. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: V1V_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם II מוחלף בנתק. RLR_L מנותק, וההדקים aa ו-bb פתוחים. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

5. במעגל החדש הקו השמאלי התאחד עם קו האדמה (כי V1V_1 הוא עכשיו קצר). לכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת העליון לקו האדמה, כלומר במקביל.

6. R3R_3 מסתיים בנתק (במקום מקור הזרם), ולכן לא זורם בו זרם והוא לא משפיע. אין עליו מפל מתח, ולכן הקצה התחתון שלו צבוע באותו צבע כמו הצומת העליון.

7. מההדק aa עוברים דרך R4R_4 אל הצומת העליון, ומשם דרך R1∥R2R_1\parallel R_2 אל קו האדמה, שהוא ההדק bb:

RN=R4+R1∥R2=12+6⋅46+4=12+2.4=14.4 kΩR_N=R_4+R_1\parallel R_2=12+\frac{6\cdot4}{6+4}=12+2.4=14.4\,\text{k}\Omega

שלב 3: המעגל השקול. מקור זרם IN=0.3167 mAI_N=0.3167\,\text{mA} במקביל ל-RN=14.4 kΩR_N=14.4\,\text{k}\Omega בין ההדקים aa ו-bb, כשהחץ של המקור פונה אל aa. (המקביל לו: מתח תבנין Vth=INRN=0.3167⋅14.4=4.56 VV_{th}=I_NR_N=0.3167\cdot14.4=4.56\,\text{V}, ההדק aa חיובי.)

תשובה: IN=0.3167 mAI_N=0.3167\,\text{mA} (זורם בקצר מ-aa אל bb), RN=14.4 kΩR_N=14.4\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

T=0 ∘CT=0\,^\circ\text{C}

נתון: RL(T)=15 kΩ⋅[1+0.002⋅(T−20)]R_L(T)=15\,\text{k}\Omega\cdot\left[1+0.002\cdot(T-20)\right], RN=14.4 kΩR_N=14.4\,\text{k}\Omega (מסעיף א).

מבוקש: הטמפרטורה שבה העומס מקבל הספק מרבי.

העומס RLR_L מחובר להדקים aa ו-bb שסומנו בסעיף א, ומהם הוא רואה את מעגל התמורה של נורטון: INI_N במקביל ל-RNR_N.

1. תנאי העברת הספק מרבית: העומס מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות השקולה של המעגל המזין:

RL(T)=RN=14.4 kΩR_L(T)=R_N=14.4\,\text{k}\Omega

2. הצבה:

15⋅[1+0.002⋅(T−20)]=14.415\cdot\left[1+0.002\cdot(T-20)\right]=14.4

1+0.002⋅(T−20)=14.415=0.961+0.002\cdot(T-20)=\frac{14.4}{15}=0.96

0.002⋅(T−20)=−0.04⇒T−20=−200.002\cdot(T-20)=-0.04\Rightarrow T-20=-20

T=0 ∘CT=0\,^\circ\text{C}

תשובה: T=0 ∘CT=0\,^\circ\text{C}.

סעיף ג

תשובה:

Pmax=0.361 mWP_{max}=0.361\,\text{mW}

נתון: IN=0.3167 mAI_N=0.3167\,\text{mA}, RN=RL=14.4 kΩR_N=R_L=14.4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: ההספק בעומס בתנאי ההתאמה.

1. הזרם בעומס. כאשר RL=RNR_L=R_N, זרם נורטון מתחלק שווה בשווה בין RNR_N ל-RLR_L:

IL=IN2=0.31672=0.1583 mAI_L=\frac{I_N}{2}=\frac{0.3167}{2}=0.1583\,\text{mA}

2. ההספק:

Pmax=IL2⋅RL=(0.1583⋅10−3)2⋅14.4⋅103=0.361⋅10−3 WP_{max}=I_L^2\cdot R_L=\left(0.1583\cdot10^{-3}\right)^2\cdot14.4\cdot10^{3}=0.361\cdot10^{-3}\,\text{W}

3. בדיקה בדרך אחרת: Vth=4.56 VV_{th}=4.56\,\text{V}, ולכן Pmax=Vth24RN=4.5624⋅14.4⋅103=0.361 mWP_{max}=\frac{V_{th}^2}{4R_N}=\frac{4.56^2}{4\cdot14.4\cdot10^3}=0.361\,\text{mW}.

תשובה: Pmax=0.361 mWP_{max}=0.361\,\text{mW}.

שאלה 2 · שיטת מתחי צמתים והספקי מקורות

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a,ba,b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות. ציינו איזה מהם מתפקד כמקור ואיזה מהם כצרכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}

נתון: V1=60 VV_1=60\,\text{V}, V2=40 VV_2=40\,\text{V}, I1=6 mAI_1=6\,\text{mA}, R1=20 kΩR_1=20\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=30 kΩR_3=30\,\text{k}\Omega, R4=5 kΩR_4=5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדקים השליליים של V1V_1 ושל V2V_2 מחוברים אליה.

•כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו השמאלי (ההדק החיובי של V1V_1 והקצוות השמאליים של R1R_1 ו-R2R_2) נמצא ב-60 V60\,\text{V}. הקו הימני (ההדק החיובי של V2V_2 והקצוות הימניים של R3R_3 ו-R4R_4) נמצא ב-40 V40\,\text{V}.

•נשארו שני צמתים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע: VaV_a (הקו של R1R_1, R4R_4 ותחתית מקור הזרם) ו-VbV_b (הקו של R2R_2, R3R_3 וראש מקור הזרם).

•הזרמים: מכל צומת מסמנים את זרמי הנגדים כיוצאים ממנו (IR1I_{R1} ו-IR4I_{R4} יוצאים מ-aa, IR2I_{R2} ו-IR3I_{R3} יוצאים מ-bb). מקור הזרם I1I_1 מוציא 6 mA6\,\text{mA} מהצומת aa ומכניס אותם לצומת bb (החץ שלו מ-aa כלפי מעלה אל bb).

בחירת השיטה. השאלה מבקשת מתחי צמתים, וגם הספירה מראה שזו הדרך הקצרה:

•מתחי צמתים: שני נעלמים, VaV_a ו-VbV_b. בין aa ל-bb אין נגד (רק מקור הזרם), ולכן בכל משוואה יש נעלם אחד בלבד.

•זרמי חוגים: שלושה חוגים, ומקור הזרם בענף המשותף לשני החוגים העליונים. היו נשארות שתי משוואות צמודות ועוד קשר של מקור הזרם, והתוצאה המבוקשת (המתחים) הייתה מתקבלת רק בסוף.

1. נבטא כל זרם לפי חוק אוהם (מתחים ב-V, התנגדויות ב-kΩ\Omega, זרמים ב-mA):

IR1=Va−V1R1I_{R1}=\frac{V_a-V_1}{R_1}, IR4=Va−V2R4I_{R4}=\frac{V_a-V_2}{R_4}, IR2=Vb−V1R2I_{R2}=\frac{V_b-V_1}{R_2}, IR3=Vb−V2R3I_{R3}=\frac{V_b-V_2}{R_3}

2. חוק הזרמים בצומת aa (סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס; גם I1I_1 יוצא מ-aa):

Va−V1R1+Va−V2R4+I1=0\frac{V_a-V_1}{R_1}+\frac{V_a-V_2}{R_4}+I_1=0

Va−6020+Va−405+6=0\frac{V_a-60}{20}+\frac{V_a-40}{5}+6=0

נכפול ב-20: Va−60+4Va−160+120=0⇒5Va=100⇒Va=20 VV_a-60+4V_a-160+120=0\Rightarrow 5V_a=100\Rightarrow V_a=20\,\text{V}

3. חוק הזרמים בצומת bb (I1I_1 נכנס ל-bb, ולכן הוא מופיע עם סימן מינוס):

Vb−V1R2+Vb−V2R3−I1=0\frac{V_b-V_1}{R_2}+\frac{V_b-V_2}{R_3}-I_1=0

Vb−6010+Vb−4030−6=0\frac{V_b-60}{10}+\frac{V_b-40}{30}-6=0

נכפול ב-30: 3Vb−180+Vb−40−180=0⇒4Vb=400⇒Vb=100 V3V_b-180+V_b-40-180=0\Rightarrow 4V_b=400\Rightarrow V_b=100\,\text{V}

תשובה: Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

V1V_1: צורך 120 mW120\,\text{mW} (צרכן); V2V_2: מספק 80 mW80\,\text{mW} (מקור); I1I_1: מספק 480 mW480\,\text{mW} (מקור)

מבוקש: ההספק של כל מקור, ואם הוא מספק הספק (מקור) או קולט הספק (צרכן).

כלל: אם הזרם יוצא מההדק החיובי של הרכיב - הרכיב מספק הספק; אם הזרם נכנס להדק החיובי - הרכיב צורך הספק.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאלים של הקווים ידועים עכשיו (60 V60\,\text{V}, 40 V40\,\text{V}, Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}), והזרמים מחושבים בכיווני החיצים שסומנו. זרם שמתקבל בסימן מינוס זורם הפוך לכיוון החץ.

1. זרמי הנגדים (לפי Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}):

IR2=Vb−V1R2=100−6010=4 mAI_{R2}=\frac{V_b-V_1}{R_2}=\frac{100-60}{10}=4\,\text{mA} (מ-bb אל הצומת של V1V_1)

IR1=Va−V1R1=20−6020=−2 mAI_{R1}=\frac{V_a-V_1}{R_1}=\frac{20-60}{20}=-2\,\text{mA}, כלומר 2 mA2\,\text{mA} זורמים מהצומת של V1V_1 אל aa

IR3=Vb−V2R3=100−4030=2 mAI_{R3}=\frac{V_b-V_2}{R_3}=\frac{100-40}{30}=2\,\text{mA} (מ-bb אל הצומת של V2V_2)

IR4=Va−V2R4=20−405=−4 mAI_{R4}=\frac{V_a-V_2}{R_4}=\frac{20-40}{5}=-4\,\text{mA}, כלומר 4 mA4\,\text{mA} זורמים מהצומת של V2V_2 אל aa

2. המקור V1V_1. הזרם שנכנס להדק ++ שלו מהמעגל:

IV1=IR2+IR1=4+(−2)=2 mAI_{V1}=I_{R2}+I_{R1}=4+(-2)=2\,\text{mA}

הזרם נכנס להדק החיובי, ולכן V1V_1 צרכן:

PV1=V1⋅IV1=60⋅2=120 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=60\cdot2=120\,\text{mW} (נצרך)

3. המקור V2V_2. הזרם שנכנס להדק ++ שלו:

IV2=IR3+IR4=2+(−4)=−2 mAI_{V2}=I_{R3}+I_{R4}=2+(-4)=-2\,\text{mA}

כלומר 2 mA2\,\text{mA} יוצאים מההדק החיובי, ולכן V2V_2 מקור:

PV2=V2⋅∣IV2∣=40⋅2=80 mWP_{V2}=V_2\cdot|I_{V2}|=40\cdot2=80\,\text{mW} (מסופק)

4. מקור הזרם I1I_1. הזרם יוצא ממנו אל הצומת bb, שהוא בעל המתח הגבוה (Vb>VaV_b>V_a), ולכן הוא מקור:

PI1=(Vb−Va)⋅I1=(100−20)⋅6=480 mWP_{I1}=(V_b-V_a)\cdot I_1=(100-20)\cdot6=480\,\text{mW} (מסופק)

5. בדיקת מאזן הספקים. הספקי הנגדים:

PR1=40220=80 mWP_{R1}=\frac{40^2}{20}=80\,\text{mW}, PR2=40210=160 mWP_{R2}=\frac{40^2}{10}=160\,\text{mW}, PR3=60230=120 mWP_{R3}=\frac{60^2}{30}=120\,\text{mW}, PR4=2025=80 mWP_{R4}=\frac{20^2}{5}=80\,\text{mW}, יחד 440 mW440\,\text{mW}.

מסופק: 480+80=560 mW480+80=560\,\text{mW}; נצרך: 440+120=560 mW440+120=560\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: V1V_1 צרכן, PV1=120 mWP_{V1}=120\,\text{mW}; V2V_2 מקור, PV2=80 mWP_{V2}=80\,\text{mW}; I1I_1 מקור, PI1=480 mWP_{I1}=480\,\text{mW}.

שאלה 3 · מעגל RLC בזרם חילופין: תדר, מתח והספק

נתון המעגל הבא:

א.

אם ידוע ש: XC=2⋅XLX_C=2\cdot X_L, חשבו את התדר ff ואת המהירות הזוויתית ω\omega.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את המתח על הדקי הקבל CC. רשמו את ביטוי המתח כתלות בזמן.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המתפזר בספק הכוח.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}, f=79.58 Hzf=79.58\,\text{Hz}

נתון: L=20 mHL=20\,\text{mH}, C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, XC=2XLX_C=2X_L.

מבוקש: ω\omega ו-ff.

1. נציב את הביטויים לריאקטנסים בתנאי:

XC=1ωCX_C=\frac{1}{\omega C}, XL=ωLX_L=\omega L

1ωC=2ωL⇒ω2=12LC\frac{1}{\omega C}=2\omega L\Rightarrow \omega^2=\frac{1}{2LC}

2. הצבה:

ω=12LC=12⋅20⋅10−3⋅100⋅10−6=250000=500 rad/s\omega=\sqrt{\frac{1}{2LC}}=\sqrt{\frac{1}{2\cdot20\cdot10^{-3}\cdot100\cdot10^{-6}}}=\sqrt{250000}=500\,\text{rad/s}

3. התדר:

f=ω2π=5002π=79.58 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{500}{2\pi}=79.58\,\text{Hz}

4. בדיקה: XL=ωL=500⋅0.02=10 ΩX_L=\omega L=500\cdot0.02=10\,\Omega, XC=1500⋅100⋅10−6=20 Ω=2XLX_C=\frac{1}{500\cdot100\cdot10^{-6}}=20\,\Omega=2X_L.

תשובה: ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}, f=79.58 Hzf=79.58\,\text{Hz}.

סעיף ב

תשובה:

VˉC=14.04∠−24.44∘ V\bar{V}_C=14.04\angle-24.44^\circ\,\text{V} (יעיל); vC(t)=19.86sin⁡(500t−24.44∘) Vv_C(t)=19.86\sin(500t-24.44^\circ)\,\text{V}

נתון: VˉS=102∠0∘ V\bar{V}_S=10\sqrt{2}\angle0^\circ\,\text{V}, ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}, XL=10 ΩX_L=10\,\Omega, XC=20 ΩX_C=20\,\Omega, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=30 ΩR_2=30\,\Omega.

מבוקש: הפאזור VˉC\bar{V}_C והביטוי vC(t)v_C(t).

(הפאזורים נלקחים בערכים יעילים: ∣VˉS∣=102=14.14 V|\bar{V}_S|=10\sqrt2=14.14\,\text{V} הוא הערך היעיל של המקור.)

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל של זרם ישר):

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו השמאלי מחובר להדק העליון של המקור, ולכן הפוטנציאל שלו VˉS\bar{V}_S. אליו מחוברים הקצוות השמאליים של R1R_1 ושל LL.

•הקו האמצעי מחבר את הקצוות הימניים של R1R_1 ושל LL עם הקצוות העליונים של R2R_2 ושל CC. הפוטנציאל שלו הוא המתח על הקבל, VˉC\bar{V}_C.

•הזרם Iˉ\bar{I} יוצא מהמקור אל הקו השמאלי.

בחירת השיטה. במעגל צומת אחד בלבד שהפוטנציאל שלו לא ידוע, VˉC\bar{V}_C. לפי הצבעים, R1R_1 ו-LL מחוברים שניהם בין אותם שני קווים (במקביל, נסמן Z1Z_1), וגם R2R_2 ו-CC (במקביל, נסמן Z2Z_2), ושני הצירופים בטור. לכן מספיק מחלק מתח, ובסוף נבדוק במשוואת הצומת היחידה. (בשיטת זרמי החוגים היו שלושה חוגים ושלוש משוואות.)

1. מחלק המתח:

VˉC=VˉS⋅Z2Z1+Z2\bar{V}_C=\bar{V}_S\cdot\frac{Z_2}{Z_1+Z_2}

2. האימפדנס Z1=R1∥jXLZ_1=R_1\parallel jX_L:

Z1=10⋅j1010+j10=100∠90∘14.142∠45∘=7.071∠45∘=5+j5 ΩZ_1=\frac{10\cdot j10}{10+j10}=\frac{100\angle90^\circ}{14.142\angle45^\circ}=7.071\angle45^\circ=5+j5\,\Omega

3. האימפדנס Z2=R2∥(−jXC)Z_2=R_2\parallel(-jX_C):

Z2=30⋅(−j20)30−j20=600∠−90∘36.056∠−33.69∘=16.641∠−56.31∘=9.231−j13.846 ΩZ_2=\frac{30\cdot(-j20)}{30-j20}=\frac{600\angle-90^\circ}{36.056\angle-33.69^\circ}=16.641\angle-56.31^\circ=9.231-j13.846\,\Omega

4. האימפדנס הכולל:

Z=Z1+Z2=(5+9.231)+j(5−13.846)=14.231−j8.846=16.756∠−31.87∘ ΩZ=Z_1+Z_2=(5+9.231)+j(5-13.846)=14.231-j8.846=16.756\angle-31.87^\circ\,\Omega

5. המתח על הקבל:

VˉC=14.142∠0∘⋅16.641∠−56.31∘16.756∠−31.87∘=14.04∠−24.44∘ V\bar{V}_C=14.142\angle0^\circ\cdot\frac{16.641\angle-56.31^\circ}{16.756\angle-31.87^\circ}=14.04\angle-24.44^\circ\,\text{V}

6. בדיקה במשוואת הצומת VˉC\bar{V}_C. הזרם שנכנס מהקו השמאלי דרך Z1Z_1 שווה לזרמים שיוצאים דרך R2R_2 ודרך CC:

VˉS−VˉCZ1=VˉCR2+VˉC−jXC\frac{\bar{V}_S-\bar{V}_C}{Z_1}=\frac{\bar{V}_C}{R_2}+\frac{\bar{V}_C}{-jX_C}

עם 1Z1=110+1j10=0.1−j0.1 S\frac{1}{Z_1}=\frac{1}{10}+\frac{1}{j10}=0.1-j0.1\,\text{S}:

VˉC=VˉS⋅0.1−j0.1(0.1−j0.1)+130+j120=14.04∠−24.44∘ V\bar{V}_C=\bar{V}_S\cdot\frac{0.1-j0.1}{(0.1-j0.1)+\frac{1}{30}+j\frac{1}{20}}=14.04\angle-24.44^\circ\,\text{V}. מתאים.

7. ביטוי בזמן. ערך השיא הוא 2\sqrt2 כפול הערך היעיל: VC,max=14.045⋅2=19.86 VV_{C,max}=14.045\cdot\sqrt2=19.86\,\text{V}, ולכן:

vC(t)=19.86sin⁡(500t−24.44∘) Vv_C(t)=19.86\sin(500t-24.44^\circ)\,\text{V}

תשובה: VˉC=14.04∠−24.44∘ V\bar{V}_C=14.04\angle-24.44^\circ\,\text{V}, vC(t)=19.86sin⁡(500t−24.44∘) Vv_C(t)=19.86\sin(500t-24.44^\circ)\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

P=10.14 WP=10.14\,\text{W}

מבוקש: ההספק הממשי שהמקור מספק למעגל (ההספק שמתפזר בנגדים).

1. הזרם מהמקור:

Iˉ=VˉSZ=14.142∠0∘16.756∠−31.87∘=0.844∠31.87∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_S}{Z}=\frac{14.142\angle0^\circ}{16.756\angle-31.87^\circ}=0.844\angle31.87^\circ\,\text{A}

2. ההספק הממשי תלוי רק בחלק הממשי של האימפדנס:

P=∣Iˉ∣2⋅Re(Z)=0.8442⋅14.231=10.14 WP=|\bar{I}|^2\cdot\text{Re}(Z)=0.844^2\cdot14.231=10.14\,\text{W}

(שימו לב: P≠V2Re(Z)P\neq\frac{V^2}{\text{Re}(Z)}; הנוסחה V2R\frac{V^2}{R} נכונה רק כשכל המתח נופל על נגד טהור.)

3. בדיקה דרך הנגדים. לפי הסרטוט המסומן בסעיף ב, R1R_1 מחובר בין הקו של VˉS\bar{V}_S לקו של VˉC\bar{V}_C, ו-R2R_2 בין הקו של VˉC\bar{V}_C לקו של 0 V0\,\text{V}. המתח על Z1Z_1: VˉZ1=IˉZ1=0.844∠31.87∘⋅7.071∠45∘=5.968∠76.87∘ V\bar{V}_{Z1}=\bar{I}Z_1=0.844\angle31.87^\circ\cdot7.071\angle45^\circ=5.968\angle76.87^\circ\,\text{V}.

PR1=5.968210=3.562 WP_{R1}=\frac{5.968^2}{10}=3.562\,\text{W}, PR2=14.045230=6.575 WP_{R2}=\frac{14.045^2}{30}=6.575\,\text{W}

P=3.562+6.575=10.14 WP=3.562+6.575=10.14\,\text{W}

4. בצורה אחרת: P=VSIcos⁡φ=14.142⋅0.844⋅cos⁡31.87∘=10.14 WP=V_SI\cos\varphi=14.142\cdot0.844\cdot\cos31.87^\circ=10.14\,\text{W}.

תשובה: P=10.14 WP=10.14\,\text{W}.

שאלה 4 · מעגל זרם חילופין עם שני מקורות זרם

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח VV.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים בנגדים.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉ=75.82∠−28.13∘ V\bar{V}=75.82\angle-28.13^\circ\,\text{V}

נתון: IˉS1=10∠25∘ A\bar{I}_{S1}=10\angle25^\circ\,\text{A}, IˉS2=15∠90∘ A\bar{I}_{S2}=15\angle90^\circ\,\text{A}, XL1=5 ΩX_{L1}=5\,\Omega, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XC=6 ΩX_C=6\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, XL2=8 ΩX_{L2}=8\,\Omega, R3=15 ΩR_3=15\,\Omega.

מבוקש: מתח הצומת VV ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים (הפוטנציאלים הם פאזורים):

•האדמה והקו התחתון הם נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הצומת VV הוא הקו שמחבר את R1R_1, את R3R_3 ואת ראש הענף האמצעי. זה הצומת היחיד שהפוטנציאל שלו מבוקש.

•שאר הקטעים (בין IS1I_{S1} ל-XL1X_{L1}, בין XL1X_{L1} ל-R1R_1, בין R3R_3 ל-IS2I_{S2} והקטעים הקצרים בתוך הענף האמצעי) הם פוטנציאלים נפרדים, אבל אין צורך לחשב אותם.

•הזרמים: IˉS1\bar{I}_{S1} (החץ של המקור כלפי מעלה) עובר דרך XL1X_{L1} ו-R1R_1 אל הצומת VV. IˉS2\bar{I}_{S2} (החץ של המקור כלפי מטה) יוצא מהצומת VV דרך R3R_3 אל האדמה. Iˉ2\bar{I}_2 יוצא מהצומת VV כלפי מטה בענף האמצעי.

•הרכיבים שבטור עם מקורות הזרם (XL1X_{L1}, R1R_1, R3R_3) לא משנים את הזרם בענף שלהם, ולכן לא משפיעים על מתח הצומת.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, Vˉ\bar{V}, ומשוואה אחת. גם בשיטת זרמי החוגים אין מערכת: בכל אחד משני החוגים יש מקור זרם בענף החיצוני, ולכן זרם החוג השמאלי הוא IˉS1\bar{I}_{S1} וזרם החוג הימני הוא IˉS2\bar{I}_{S2}, ובענף האמצעי המשותף זורם ההפרש שלהם. שתי הדרכים מובילות לאותה משוואה, ונכתוב אותה כמשוואת צומת.

1. אימפדנס הענף האמצעי (שלושה רכיבים בטור):

Zm=−jXC+R2+jXL2=−j6+5+j8=5+j2=5.385∠21.80∘ ΩZ_m=-jX_C+R_2+jX_{L2}=-j6+5+j8=5+j2=5.385\angle21.80^\circ\,\Omega

2. חוק הזרמים בצומת VV (סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס; IˉS1\bar{I}_{S1} נכנס ו-IˉS2\bar{I}_{S2} יוצא):

VˉZm−IˉS1+IˉS2=0⇒Iˉ2=VˉZm=IˉS1−IˉS2\frac{\bar{V}}{Z_m}-\bar{I}_{S1}+\bar{I}_{S2}=0\Rightarrow\bar{I}_2=\frac{\bar V}{Z_m}=\bar{I}_{S1}-\bar{I}_{S2}

3. מעבר לצורה קרטזית וחיסור:

IˉS1=10∠25∘=9.063+j4.226 A\bar{I}_{S1}=10\angle25^\circ=9.063+j4.226\,\text{A}, IˉS2=15∠90∘=j15 A\bar{I}_{S2}=15\angle90^\circ=j15\,\text{A}

Iˉ2=9.063+j4.226−j15=9.063−j10.774=14.079∠−49.93∘ A\bar{I}_2=9.063+j4.226-j15=9.063-j10.774=14.079\angle-49.93^\circ\,\text{A}

4. המתח:

Vˉ=Iˉ2⋅Zm=14.079∠−49.93∘⋅5.385∠21.80∘=75.82∠−28.13∘ V\bar{V}=\bar{I}_2\cdot Z_m=14.079\angle-49.93^\circ\cdot5.385\angle21.80^\circ=75.82\angle-28.13^\circ\,\text{V}

(בצורה קרטזית: Vˉ=66.86−j35.74 V\bar V=66.86-j35.74\,\text{V}.)

תשובה: Vˉ=75.82∠−28.13∘ V\bar{V}=75.82\angle-28.13^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PR1=1000 WP_{R1}=1000\,\text{W}, PR2=991.1 WP_{R2}=991.1\,\text{W}, PR3=3375 WP_{R3}=3375\,\text{W}

מבוקש: ההספק הממשי בכל נגד, P=∣I∣2RP=|I|^2R (הזרמים בערכים יעילים).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: בכל נגד זורם הזרם של הענף שלו.

1. R1R_1 בטור עם IS1I_{S1}, ולכן זורם בו ∣IˉS1∣=10 A|\bar{I}_{S1}|=10\,\text{A}:

PR1=∣IˉS1∣2⋅R1=102⋅10=1000 WP_{R1}=|\bar{I}_{S1}|^2\cdot R_1=10^2\cdot10=1000\,\text{W}

2. R3R_3 בטור עם IS2I_{S2}, ולכן זורם בו ∣IˉS2∣=15 A|\bar{I}_{S2}|=15\,\text{A}:

PR3=∣IˉS2∣2⋅R3=152⋅15=3375 WP_{R3}=|\bar{I}_{S2}|^2\cdot R_3=15^2\cdot15=3375\,\text{W}

3. R2R_2 בענף האמצעי, שבו זורם Iˉ2\bar{I}_2 מסעיף א:

∣Iˉ2∣=∣Vˉ∣∣Zm∣=75.825.385=14.079 A|\bar{I}_2|=\frac{|\bar V|}{|Z_m|}=\frac{75.82}{5.385}=14.079\,\text{A}

PR2=∣Iˉ2∣2⋅R2=14.0792⋅5=991.1 WP_{R2}=|\bar{I}_2|^2\cdot R_2=14.079^2\cdot5=991.1\,\text{W}

תשובה: PR1=1000 WP_{R1}=1000\,\text{W}, PR2=991.1 WP_{R2}=991.1\,\text{W}, PR3=3375 WP_{R3}=3375\,\text{W}.

שאלה 5 · ערך ממוצע, ערך יעיל והספק של אות

נתון אות מתח:

v(t)=[4+3⋅sin⁡(314t)+8⋅cos⁡(628t)+5⋅sin⁡(314t+45∘)]Vv(t)=\left[4+3\cdot\sin(314t)+8\cdot\cos(628t)+5\cdot\sin(314t+45^\circ)\right]V

א.

חשבו את הערך הממוצע של האות.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הערך היעיל של האות.

(12 נקודות)
ג.

מתח v(t)v(t) מחובר לנגד RL=10 ΩR_L=10\,\Omega.

חשבו את ההספק הממוצע המתפתח בנגד.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

Vavg=4 VV_{avg}=4\,\text{V}

הערך הממוצע של כל רכיב סינוסי לאורך מחזור שלם הוא אפס, ולכן הממוצע של האות הוא הרכיב הקבוע בלבד:

Vavg=4+0+0+0=4 VV_{avg}=4+0+0+0=4\,\text{V}

תשובה: Vavg=4 VV_{avg}=4\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VRMS=8.695 VV_{RMS}=8.695\,\text{V}

מבוקש: VRMSV_{RMS} של אות שמורכב מרכיב קבוע ומרכיבים סינוסיים.

1. רעיון. רכיבים בתדרים שונים הם אורתוגונליים, ולכן ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים בכל תדר. אבל שני הרכיבים בתדר ω=314 rad/s\omega=314\,\text{rad/s} אינם אורתוגונליים זה לזה, ולכן קודם מחברים אותם לסינוס אחד בעזרת פאזורים.

2. חיבור הרכיבים בתדר 314 rad/s314\,\text{rad/s} (פאזורי שיא, ביחס ל-sin⁡\sin):

3∠0∘+5∠45∘=3+(3.536+j3.536)=6.536+j3.536=7.431∠28.41∘3\angle0^\circ+5\angle45^\circ=3+(3.536+j3.536)=6.536+j3.536=7.431\angle28.41^\circ

כלומר 3sin⁡(314t)+5sin⁡(314t+45∘)=7.431sin⁡(314t+28.41∘)3\sin(314t)+5\sin(314t+45^\circ)=7.431\sin(314t+28.41^\circ).

3. הרכיב בתדר 628 rad/s628\,\text{rad/s}: משרעת 8 V8\,\text{V}.

4. הערך היעיל:

VRMS=V02+(V1m2)2+(V2m2)2=42+7.43122+822V_{RMS}=\sqrt{V_0^2+\left(\frac{V_{1m}}{\sqrt2}\right)^2+\left(\frac{V_{2m}}{\sqrt2}\right)^2}=\sqrt{4^2+\frac{7.431^2}{2}+\frac{8^2}{2}}

VRMS=16+27.61+32=75.61=8.695 VV_{RMS}=\sqrt{16+27.61+32}=\sqrt{75.61}=8.695\,\text{V}

תשובה: VRMS=8.695 VV_{RMS}=8.695\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

P=7.561 WP=7.561\,\text{W}

ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח שעליו (מסעיף ב):

P=VRMS2RL=75.6110=7.561 WP=\frac{V_{RMS}^2}{R_L}=\frac{75.61}{10}=7.561\,\text{W}

תשובה: P=7.561 WP=7.561\,\text{W}.

שאלה 6 · טעינת קבל בשני שלבים עם מפסק

נתון המעגל הבא:

נתון כי בזמן t=0−t=0^- הקבל פרוק, כלומר, Vc(0)=0VV_c(0)=0V. ברגע t=0t=0 המפסק S עובר למצב 1.

הקבל מתחיל להיטען, וברגע t1t_1, כאשר המתח על הקבל מגיע ל-8V8V, עובר המפסק למצב 2.

א.

חשבו מהו הזמן t1t_1.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו את צורת המתח על הקבל. רשמו את משוואות מתח הקבל בכל שלב.

חשבו ורשמו ערכי מתח והזמנים בנקודות השבירה של הגרף.

(10 נקודות)
ג.

חשבו את המתח בזמן 0.8 mSec0.8\,\text{mSec}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

t1=208.1 μst_1=208.1\,\mu\text{s}

נתון: V1=15 VV_1=15\,\text{V}, R1=330 ΩR_1=330\,\Omega, R=390 ΩR=390\,\Omega, C=0.7 μFC=0.7\,\mu\text{F} (באיור יחידת הקיבול מודפסת חלקית; הערך הוא 0.7 μF0.7\,\mu\text{F}), VC(0)=0V_C(0)=0.

מבוקש: הזמן שבו מתח הקבל מגיע ל-8 V8\,\text{V}.

ההדקים. הקבל נטען דרך RR, ולכן מתייחסים לענף של RR ו-CC כאל העומס. מנתקים אותו, ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא מחובר: aa (הקו העליון) ו-bb (הקו התחתון). את שאר המעגל מחליפים במעגל התמורה של תבנין בין aa ל-bb. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות RTHR_{TH}. הקבל רואה אז את VTHV_{TH} ואת RTH+RR_{TH}+R בטור.

בחירת השיטה. נוסחת הטעינה vC=V∞−(V∞−V0)e−t/τv_C=V_\infty-(V_\infty-V_0)e^{-t/\tau} מתאימה לקבל שמחובר למקור אחד דרך נגד אחד. משפט תבנין הופך כל מצב של המפסק למעגל כזה: VTHV_{TH} הוא הערך הסופי, ו-(RTH+R)⋅C(R_{TH}+R)\cdot C הוא קבוע הזמן.

שלב 1: מתח תבנין. המפסק במצב 1. המעגל בלי הענף של RR ו-CC:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•במצב 1 המפסק מחבר את ההדק החיובי של V1V_1 לקו העליון. לכן כל הקו הזה, כולל ההדק aa וראש R1R_1, צבוע בצבע אחד ונמצא ב-15 V15\,\text{V}.

•המגע 2 פתוח, ולכן בענף של R2R_2 ו-V2V_2 לא זורם זרם (I=0I=0). אין מפל מתח על R2R_2, ושני הקצוות שלו ב-20 V20\,\text{V}. הענף הזה לא משפיע על הקבל בשלב הזה.

1. ההדק aa נמצא על הקו של 15 V15\,\text{V}, וההדק bb על הקו של 0 V0\,\text{V}:

VTH=Va−Vb=15 VV_{TH}=V_a-V_b=15\,\text{V}

R1R_1 מחובר ישירות על המקור האידיאלי, ולכן הוא לא משנה את המתח הזה.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר. נשארים רק הנגדים:

2. במעגל החדש הקו העליון מחובר דרך המפסק והקצר של V1V_1 ישירות לקו התחתון, ולכן כל המעגל הוא צבע אחד. (גם הקצה העליון של R2R_2: המגע 2 פתוח, לא זורם ב-R2R_2 זרם ואין עליו מפל מתח.) ההדקים aa ו-bb מקוצרים זה לזה, ו-R1R_1 מקוצר:

RTH=0R_{TH}=0

3. ההתנגדות שהקבל רואה וקבוע הזמן. מעגל התמורה הוא VTH=15 VV_{TH}=15\,\text{V} בטור עם RTH=0R_{TH}=0, ואליו מחוברים RR ו-CC בטור. הקבל נטען מ-V1V_1 דרך RR בלבד:

τ1=(RTH+R)⋅C=390⋅0.7⋅10−6=273 μs\tau_1=(R_{TH}+R)\cdot C=390\cdot0.7\cdot10^{-6}=273\,\mu\text{s}

4. המתח הסופי: VC(∞)=VTH=15 VV_C(\infty)=V_{TH}=15\,\text{V}.

5. משוואת הטעינה:

vC(t)=V∞−(V∞−V0)e−t/τ1=15−15e−t/273μs Vv_C(t)=V_\infty-(V_\infty-V_0)e^{-t/\tau_1}=15-15e^{-t/273\mu\text{s}}\,\text{V}

6. הזמן להגיע ל-8 V8\,\text{V}:

t1=τ1ln⁡V∞−V0V∞−Vt1=273⋅ln⁡15−015−8=273⋅0.7621=208.1 μst_1=\tau_1\ln\frac{V_\infty-V_0}{V_\infty-V_{t1}}=273\cdot\ln\frac{15-0}{15-8}=273\cdot0.7621=208.1\,\mu\text{s}

תשובה: t1=208.1 μs≈0.208 mst_1=208.1\,\mu\text{s}\approx0.208\,\text{ms}.

סעיף ב

תשובה:

0≤t≤t10\le t\le t_1: vC=15−15e−t/273μv_C=15-15e^{-t/273\mu}; t≥t1t\ge t_1: vC=14.667−6.667e−(t−t1)/334.6μv_C=14.667-6.667e^{-(t-t_1)/334.6\mu}; שבירה ב-(208.1 μs, 8 V)(208.1\,\mu\text{s},\,8\,\text{V}), שאיפה ל-14.67 V14.67\,\text{V}

שלב 1 (0≤t≤t10\le t\le t_1), מסעיף א:

vC(t)=15−15e−t/273μs Vv_C(t)=15-15e^{-t/273\mu\text{s}}\,\text{V}, מ-0 V0\,\text{V} ב-t=0t=0 עד 8 V8\,\text{V} ב-t1=208.1 μst_1=208.1\,\mu\text{s}.

שלב 2 (t≥t1t\ge t_1): המפסק במצב 2. החלק השמאלי של המעגל (V2V_2, R2R_2, R1R_1) מזין את ענף ה-RCRC. נחליף אותו בשקול תבנין בין אותם הדקים aa ו-bb שסומנו בסעיף א (הענף של RR ו-CC מנותק).

מתח תבנין. המעגל במצב 2 בלי הענף של RR ו-CC:

•הקו התחתון הוא 0 V0\,\text{V}. המגע 1 פתוח עכשיו, ולכן V1V_1 מנותק: הקו שלו נשאר ב-15 V15\,\text{V}, אבל לא זורם ממנו זרם.

•המפסק מחבר את ראש R2R_2 לקו העליון. הקו העליון כולל את ההדק aa ואת ראש R1R_1.

•הקטע שבין R2R_2 להדק החיובי של V2V_2 נמצא ב-20 V20\,\text{V}.

•כשההדקים פתוחים, זורם זרם אחד II במסלול V2→R2→R1V_2\to R_2\to R_1, בכיוון החיצים: R2R_2 ו-R1R_1 בטור.

1. מתח תבנין (מחלק מתח של V2V_2 על R1R_1, בלי עומס):

VTH=V2⋅R1R1+R2=20⋅330330+120=14.667 VV_{TH}=V_2\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=20\cdot\frac{330}{330+120}=14.667\,\text{V}

זה הפוטנציאל של הקו העליון, 14.67 V14.67\,\text{V}.

התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר:

2. במעגל החדש יש שני צבעים בלבד: הקו העליון (ההדק aa) וקו האדמה (ההדק bb), שאליו מחובר עכשיו גם הקצה התחתון של R2R_2. R2R_2 ו-R1R_1 מחוברים שניהם בין שני הקווים, כלומר במקביל. (הקו של V1V_1 התאחד עם האדמה, אבל המגע 1 פתוח ולכן הוא לא מחובר להדקים.)

RTH=R2∥R1=120⋅330450=88 ΩR_{TH}=R_2\parallel R_1=\frac{120\cdot330}{450}=88\,\Omega

3. ההתנגדות שהקבל רואה וקבוע הזמן:

Req=RTH+R=88+390=478 ΩR_{eq}=R_{TH}+R=88+390=478\,\Omega

τ2=Req⋅C=478⋅0.7⋅10−6=334.6 μs\tau_2=R_{eq}\cdot C=478\cdot0.7\cdot10^{-6}=334.6\,\mu\text{s}

4. ערך התחלה וערך סופי: מתח הקבל רציף, ולכן בתחילת השלב V0=8 VV_0=8\,\text{V}; הערך הסופי V∞=VTH=14.667 VV_\infty=V_{TH}=14.667\,\text{V}.

5. משוואת השלב:

vC(t)=14.667−(14.667−8)e−(t−t1)/τ2=14.667−6.667e−(t−208.1μs)/334.6μs Vv_C(t)=14.667-(14.667-8)e^{-(t-t_1)/\tau_2}=14.667-6.667e^{-(t-208.1\mu\text{s})/334.6\mu\text{s}}\,\text{V}

צורת הגרף: עלייה אקספוננציאלית מ-00 ל-8 V8\,\text{V} (בשאיפה ל-15 V15\,\text{V}) עד t1t_1; בנקודת השבירה (208.1 μs, 8 V)(208.1\,\mu\text{s},\ 8\,\text{V}) השיפוע משתנה, והמתח ממשיך לעלות לאט יותר בשאיפה ל-14.67 V14.67\,\text{V}. אחרי כ-5τ25\tau_2 (בערך t=1.88 mst=1.88\,\text{ms}) המתח כמעט סופי: 14.62 V14.62\,\text{V}.

t [ms]v_C [V]0.00.20.40.60.81.01.21.41.61.82.002468101214160 V8 V, 0.208 ms13.53 V

תשובה: שלב 1: vC=15−15e−t/273μs Vv_C=15-15e^{-t/273\mu\text{s}}\,\text{V}; שלב 2: vC=14.667−6.667e−(t−t1)/334.6μs Vv_C=14.667-6.667e^{-(t-t_1)/334.6\mu\text{s}}\,\text{V}; נקודת שבירה (t1=208.1 μs, 8 V)(t_1=208.1\,\mu\text{s},\ 8\,\text{V}), ערך סופי 14.67 V14.67\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

vC(0.8 ms)=13.53 Vv_C(0.8\,\text{ms})=13.53\,\text{V}

הזמן t=0.8 mst=0.8\,\text{ms} (מרגע t=0t=0) גדול מ-t1=0.208 mst_1=0.208\,\text{ms}, ולכן נמצאים בשלב 2. הזמן שעבר מאז המעבר למצב 2:

t−t1=0.8−0.2081=0.5919 mst-t_1=0.8-0.2081=0.5919\,\text{ms}

נציב במשוואת שלב 2:

vC=14.667−6.667e−0.5919 ms0.3346 ms=14.667−6.667⋅e−1.769=14.667−6.667⋅0.1705=13.53 Vv_C=14.667-6.667e^{-\frac{0.5919\,\text{ms}}{0.3346\,\text{ms}}}=14.667-6.667\cdot e^{-1.769}=14.667-6.667\cdot0.1705=13.53\,\text{V}

תשובה: vC(0.8 ms)=13.53 Vv_C(0.8\,\text{ms})=13.53\,\text{V}.

שאלה 7 · מייצב זנר: זרם, הספק ואופיין העברה

נתון המעגל הבא ואופיין של דיודת זנר:

א.

חשבו את הזרם דרך דיודת הזנר כאשר:

(I)

RL=200 ΩR_L=200\,\Omega

(II)

RL=100 ΩR_L=100\,\Omega

(III)

RL=39 ΩR_L=39\,\Omega

(9 נקודות)
ב.

נגד העומס מתנתק. חשבו את ההספק המינימלי הנדרש מדיודת הזנר כדי שהיא לא תשרף.

(5 נקודות)
ג.

שרטטו את Vo=f(Vi)V_o=f(V_i) עבור R=39 Ω,RL=100 ΩR=39\,\Omega, R_L=100\,\Omega כאשר מתח המבוא משתנה בגבולות 0V≤Vi≤10V0V\le V_i\le10V.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

(I)
תשובה:

IZ=72.56 mAI_Z=72.56\,\text{mA}

נתון: Vi=10 VV_i=10\,\text{V}, R1=39 ΩR_1=39\,\Omega; לפי האופיין הזנר נפרצת בממתח אחורי ב-VZ=6 VV_Z=6\,\text{V} (ובממתח קדמי מוליכה ב-1 V1\,\text{V}).

מבוקש: IZI_Z.

1. כיוון הזנר. הקתודה מחוברת לצומת VoV_o והאנודה לאדמה. המקור מעלה את VoV_o מעל האדמה, ולכן הזנר בממתח אחורי ויכולה להיות בפריצה.

2. בדיקה אם הזנר בפריצה. בלי הזנר, המתח על העומס היה:

Vo=Vi⋅RLR1+RL=10⋅20039+200=8.37 V>6 VV_o=V_i\cdot\frac{R_L}{R_1+R_L}=10\cdot\frac{200}{39+200}=8.37\,\text{V}>6\,\text{V}

ולכן הזנר בפריצה ו-Vo=VZ=6 VV_o=V_Z=6\,\text{V}.

3. סימון זרמים. ITI_T דרך R1R_1 משמאל לימין, IZI_Z דרך הזנר מלמעלה למטה (מקתודה לאנודה), ILI_L דרך RLR_L מלמעלה למטה. חוק הזרמים: IT=IZ+ILI_T=I_Z+I_L.

4. IT=Vi−VZR1=10−639=102.56 mAI_T=\frac{V_i-V_Z}{R_1}=\frac{10-6}{39}=102.56\,\text{mA}

5. IL=VZRL=6200=30 mAI_L=\frac{V_Z}{R_L}=\frac{6}{200}=30\,\text{mA}

6. IZ=IT−IL=102.56−30=72.56 mAI_Z=I_T-I_L=102.56-30=72.56\,\text{mA}

תשובה: IZ=72.56 mAI_Z=72.56\,\text{mA}.

(II)
תשובה:

IZ=42.56 mAI_Z=42.56\,\text{mA}

1. בדיקת פריצה: Vo=10⋅10039+100=7.19 V>6 VV_o=10\cdot\frac{100}{39+100}=7.19\,\text{V}>6\,\text{V}, ולכן הזנר בפריצה ו-Vo=6 VV_o=6\,\text{V}.

2. IT=10−639=102.56 mAI_T=\frac{10-6}{39}=102.56\,\text{mA} (כמו קודם, כי VoV_o לא השתנה)

3. IL=6100=60 mAI_L=\frac{6}{100}=60\,\text{mA}

4. IZ=IT−IL=102.56−60=42.56 mAI_Z=I_T-I_L=102.56-60=42.56\,\text{mA}

תשובה: IZ=42.56 mAI_Z=42.56\,\text{mA}.

(III)
תשובה:

IZ=0I_Z=0 (הזנר בקטעון, Vo=5 VV_o=5\,\text{V})

1. ננסה להניח פריצה: IT=102.56 mAI_T=102.56\,\text{mA}, IL=639=153.85 mAI_L=\frac{6}{39}=153.85\,\text{mA}, ואז IZ=IT−IL=−51.3 mA<0I_Z=I_T-I_L=-51.3\,\text{mA}<0. זרם שלילי אינו אפשרי בפריצה, ולכן ההנחה שגויה.

2. הזנר בקטעון (IZ=0I_Z=0), והמתח נקבע לפי מחלק המתח:

Vo=10⋅3939+39=5 V<6 VV_o=10\cdot\frac{39}{39+39}=5\,\text{V}<6\,\text{V}

המתח קטן ממתח הפריצה - מתאים לקטעון.

תשובה: IZ=0 mAI_Z=0\,\text{mA} (הזנר בקטעון, Vo=5 VV_o=5\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

PZ,min=0.615 WP_{Z,min}=0.615\,\text{W}

מבוקש: ההספק שהזנר צריכה לעמוד בו כשהעומס מנותק (זה המצב הקשה ביותר עבורה).

1. כשהעומס מנותק, כל הזרם דרך R1R_1 עובר בזנר (IL=0I_L=0):

IZ,max=Vi−VZR1=10−639=102.56 mAI_{Z,max}=\frac{V_i-V_Z}{R_1}=\frac{10-6}{39}=102.56\,\text{mA}

2. ההספק בזנר:

PZ=VZ⋅IZ,max=6⋅0.10256=0.615 WP_Z=V_Z\cdot I_{Z,max}=6\cdot0.10256=0.615\,\text{W}

הזנר חייבת לעמוד לפחות בהספק זה.

תשובה: PZ,min=0.615 WP_{Z,min}=0.615\,\text{W}.

סעיף ג

תשובה:

Vo=0.719ViV_o=0.719V_i עבור 0≤Vi≤8.34 V0\le V_i\le8.34\,\text{V}; Vo=6 VV_o=6\,\text{V} עבור 8.34≤Vi≤10 V8.34\le V_i\le10\,\text{V}

מבוקש: אופיין ההעברה VoV_o כפונקציה של ViV_i.

1. תחום הקטעון. כל עוד הזנר לא נפרצת, IZ=0I_Z=0 והמעגל הוא מחלק מתח:

Vo=Vi⋅RLRL+R=Vi⋅100139=0.719ViV_o=V_i\cdot\frac{R_L}{R_L+R}=V_i\cdot\frac{100}{139}=0.719V_i

(עבור Vi≥0V_i\ge0 הזנר לא יכולה להיות בממתח קדמי, כי הקתודה גבוהה מהאנודה.)

2. מתח הכניסה שבו מתחילה הפריצה: Vo=VZ=6 VV_o=V_Z=6\,\text{V}. בחוק הזרמים בצומת המוצא, ברגע הפריצה IZ=0I_Z=0:

VZ−ViR+VZRL=0⇒6−Vi39+6100=0⇒Vi=6⋅139100=8.34 V\frac{V_Z-V_i}{R}+\frac{V_Z}{R_L}=0\Rightarrow\frac{6-V_i}{39}+\frac{6}{100}=0\Rightarrow V_i=6\cdot\frac{139}{100}=8.34\,\text{V}

3. תחום הפריצה. עבור Vi>8.34 VV_i>8.34\,\text{V} הזנר מוליכה ו-Vo=6 VV_o=6\,\text{V} קבוע.

השרטוט: קו ישר מהראשית בשיפוע 0.7190.719 עד הנקודה (8.34 V, 6 V)(8.34\,\text{V},\ 6\,\text{V}), ומשם קו אופקי ב-Vo=6 VV_o=6\,\text{V} עד Vi=10 VV_i=10\,\text{V}.

V_i [V]V_o [V]024681002460(8.34, 6)(10, 6)

תשובה: Vo=0.719ViV_o=0.719V_i עבור 0≤Vi≤8.34 V0\le V_i\le8.34\,\text{V}, ו-Vo=6 VV_o=6\,\text{V} עבור 8.34 V≤Vi≤10 V8.34\,\text{V}\le V_i\le10\,\text{V}.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק לנורות LED

נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור: K=100[mAV2]K=100\left[\frac{mA}{V^2}\right], VT=2.5VV_T=2.5V.

נתוני LED: ILED=15mAI_{LED}=15mA, VLED=3.5VV_{LED}=3.5V.

בזמן t=0t=0 מתח ViV_i עובר מ-0V0V ל-5V5V.

א.

חשבו את התנגדות RDSR_{DS} של הטרנזיסטור בזמן הולכה.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של הנגד RR כך שנקודת עבודה של הדיודות תהיה כנדרש, הזניחו את RDSR_{DS}.

(8 נקודות)
ג.

חשבו את המתח VDSV_{DS} והוכיחו שהטרנזיסטור נמצא במצב אוהמי.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RDS=2 ΩR_{DS}=2\,\Omega

נתון: K=100 mA/V2K=100\,\text{mA/V}^2, VT=2.5 VV_T=2.5\,\text{V}, ובזמן הולכה VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V} (המקור מחובר לאדמה).

מבוקש: ההתנגדות בין ההדק DD להדק SS כשהטרנזיסטור מוליך כמפסק.

1. הטרנזיסטור מוליך: VGS=5 V>VT=2.5 VV_{GS}=5\,\text{V}>V_T=2.5\,\text{V}.

2. באזור האוהמי הזרם הוא ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]. כמפסק סגור VDSV_{DS} קטן מאוד, ולכן אפשר להזניח את VDS2V_{DS}^2: ID≈2K(VGS−VT)VDSI_D\approx2K(V_{GS}-V_T)V_{DS}. הטרנזיסטור מתנהג כנגד:

RDS=VDSID=12K(VGS−VT)R_{DS}=\frac{V_{DS}}{I_D}=\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}

3. הצבה:

RDS=12⋅100⋅10−3⋅(5−2.5)=10.5=2 ΩR_{DS}=\frac{1}{2\cdot100\cdot10^{-3}\cdot(5-2.5)}=\frac{1}{0.5}=2\,\Omega

תשובה: RDS=2 ΩR_{DS}=2\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

R=83.33 ΩR=83.33\,\Omega

נתון: VDD=6 VV_{DD}=6\,\text{V}, VLED=3.5 VV_{LED}=3.5\,\text{V}, ILED=15 mAI_{LED}=15\,\text{mA} לכל נורה; RDS≈0R_{DS}\approx0.

מבוקש: RR.

1. זרם הנגד. שתי הנורות במקביל, וכל אחת צריכה 15 mA15\,\text{mA}. נסמן את הזרם דרך RR מלמעלה למטה; הוא מתפצל לשתי הנורות:

IR=2⋅ILED=2⋅15=30 mAI_R=2\cdot I_{LED}=2\cdot15=30\,\text{mA}

2. חוק המתחים במסלול VDD→R→LED→V_{DD}\to R\to\text{LED}\to טרנזיסטור →\to אדמה, כשהמתח על הטרנזיסטור זניח:

VDD=IR⋅R+VLEDV_{DD}=I_R\cdot R+V_{LED}

3. הצבה:

R=VDD−VLED2ILED=6−3.530⋅10−3=83.33 ΩR=\frac{V_{DD}-V_{LED}}{2I_{LED}}=\frac{6-3.5}{30\cdot10^{-3}}=83.33\,\Omega

תשובה: R=83.33 ΩR=83.33\,\Omega.

סעיף ג

תשובה:

VDS≈0.061 V<VGS−VT=2.5 VV_{DS}\approx0.061\,\text{V}<V_{GS}-V_T=2.5\,\text{V} - מצב אוהמי

נתון: ID=30 mAI_D=30\,\text{mA} (זרם שתי הנורות), VGS=5 VV_{GS}=5\,\text{V}.

מבוקש: VDSV_{DS}, ובדיקה שהטרנזיסטור באזור האוהמי.

1. נניח מצב אוהמי ונכתוב את משוואת הזרם (זרם ב-mA, מתח ב-V):

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]

30=100[2⋅(5−2.5)VDS−VDS2]30=100\left[2\cdot(5-2.5)V_{DS}-V_{DS}^2\right]

2. משוואה ריבועית:

VDS2−5VDS+0.3=0V_{DS}^2-5V_{DS}+0.3=0

VDS=5±25−1.22=5±4.8792V_{DS}=\frac{5\pm\sqrt{25-1.2}}{2}=\frac{5\pm4.879}{2}

VDS1=0.0607 VV_{DS1}=0.0607\,\text{V}, VDS2=4.939 VV_{DS2}=4.939\,\text{V}

3. בחירת הפתרון. VDS2=4.939 VV_{DS2}=4.939\,\text{V} נפסל: הוא גדול מ-VGS−VT=2.5 VV_{GS}-V_T=2.5\,\text{V} (סותר את ההנחה), וגם גדול מהמתח הזמין VDD−VLED=2.5 VV_{DD}-V_{LED}=2.5\,\text{V}. לכן VDS=0.0607 VV_{DS}=0.0607\,\text{V}.

4. הוכחת המצב האוהמי:

VDS=0.0607 V<VGS−VT=5−2.5=2.5 VV_{DS}=0.0607\,\text{V}<V_{GS}-V_T=5-2.5=2.5\,\text{V}

התנאי מתקיים, ולכן הטרנזיסטור במצב אוהמי. (בדיקה: VDSID=0.06070.03=2.02 Ω≈RDS\frac{V_{DS}}{I_D}=\frac{0.0607}{0.03}=2.02\,\Omega\approx R_{DS} מסעיף א. אם מחשבים את הזרם יחד עם הנפילה הקטנה על הטרנזיסטור, מתקבל VDS≈0.059 VV_{DS}\approx0.059\,\text{V} - כמעט ללא שינוי.)

תשובה: VDS≈0.061 VV_{DS}\approx0.061\,\text{V}, וכיוון ש-VDS<VGS−VT=2.5 VV_{DS}<V_{GS}-V_T=2.5\,\text{V} הטרנזיסטור במצב אוהמי.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מצב מתמיד, הספק, מיישר, קבוע זמן

לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)

יש לענות על כל הסעיפים 9.4-9.1.

נתון המעגל הבא:

9.1.

המתח ביציאת המצב המתמיד שווה ל:

א. 5 V5\,\text{V}

ב. 7.5 V7.5\,\text{V}

ג. 10 V10\,\text{V}

ד. −5 V-5\,\text{V}

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.2.

ההספק המתפזר בנגד RR שווה ל:

א. 16 mW16\,\text{mW}

ב. 64 mW64\,\text{mW}

ג. 80 mW80\,\text{mW}

ד. 25 mW25\,\text{mW}

(5 נקודות)
9.3.

במיישר דו-דרכי עם ארבע דיודות (מיישר גשר), ההפרש בין מתח המבוא במשני של השנאי למתח המוצא שווה ל:

א. 0V0V

ב. VDV_D

ג. 4⋅VD4\cdot V_D

ד. 2⋅VD2\cdot V_D

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.4.

קבוע הזמן שווה ל:

א. 10 msec⁡10\,m\sec

ב. ∞\infty

ג. 20 msec⁡20\,m\sec

ד. 5 msec⁡5\,m\sec

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג. 10 V10\,\text{V}

במצב מתמיד בזרם ישר הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הקבל מוחלף בנתק והסליל בקצר, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר להדק החיובי של המקור: 10 V10\,\text{V}.

•הקבל נתק, ולכן ב-R1R_1 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח: הקצה התחתון של R1R_1 (ההדק ++ של VoV_o) באותו פוטנציאל כמו הקו העליון, 10 V10\,\text{V}, ולכן הוא באותו צבע.

•הסליל קצר, ולכן הקצה התחתון של R2R_2 (ההדק −- של VoV_o) התאחד עם קו האדמה: 0 V0\,\text{V}.

בחירת השיטה. אחרי ההחלפה אין צמתים לא ידועים: כל הפוטנציאלים נקראים מהסרטוט, ואין צורך במערכת משוואות.

1. הענף השמאלי (R1R_1, CC). אין זרם ב-R1R_1, ולכן ההדק ++ של VoV_o נמצא במתח V=10 VV=10\,\text{V}.

2. הענף הימני (R2R_2, L1L_1). ההדק −- של VoV_o נמצא ב-0 V0\,\text{V}. (זורם בענף 104 kΩ=2.5 mA\frac{10}{4\,\text{k}\Omega}=2.5\,\text{mA}, וכל המתח נופל על R2R_2.)

3. המתח:

Vo=10−0=10 VV_o=10-0=10\,\text{V}

תשובה: ג. 10 V10\,\text{V}

סעיף 9.2

תשובה:

א. 16 mW16\,\text{mW}

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (האדמה) הוא 0 V0\,\text{V}. הקו העליון מחובר להדק החיובי של מקור המתח, ולכן הוא ב-4 V4\,\text{V}.

•במעגל רק שני קווים, ושלושת הרכיבים מחוברים ביניהם במקביל.

בחירת השיטה. אין צומת שהפוטנציאל שלו לא ידוע: מקור המתח VV קובע את המתח בין שני הקווים, ולכן מספיק חוק אוהם על R1R_1.

VR1=4 VV_{R1}=4\,\text{V}, בלי קשר למקור הזרם. הזרם ב-R1R_1 הוא 41 kΩ=4 mA\frac{4}{1\,\text{k}\Omega}=4\,\text{mA} כלפי מטה. מקור הזרם מושך עוד 8 mA8\,\text{mA} מהקו העליון, ואת שניהם מספק מקור המתח: 8+4=12 mA8+4=12\,\text{mA} יוצאים מההדק החיובי שלו.

PR1=V2R1=421⋅103=16 mWP_{R1}=\frac{V^2}{R_1}=\frac{4^2}{1\cdot10^3}=16\,\text{mW}

תשובה: א. 16 mW16\,\text{mW}

סעיף 9.3

תשובה:

ד. 2⋅VD2\cdot V_D

במיישר גשר, בכל חצי מחזור מוליכות שתי דיודות בטור עם העומס (אחת בכל צד של העומס), ושתי האחרות בקטעון. לכן בדרך מהמשני אל העומס נופל מתח של שתי דיודות:

Vo=Vin−2VD⇒Vin−Vo=2VDV_o=V_{in}-2V_D\Rightarrow V_{in}-V_o=2V_D

תשובה: ד. 2⋅VD2\cdot V_D

סעיף 9.4

תשובה:

א. 10 msec⁡10\,m\sec

קבוע הזמן הוא τ=RTHC\tau=R_{TH}C, כאשר RTHR_{TH} היא התנגדות תבנין שהקבל רואה.

ההדקים. מוציאים את הקבל ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא מחובר: aa (למעלה, בצד של R1R_1) ו-bb (למטה). מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים את המעגל מחדש: מקור המתח VV מוחלף בקצר, ומקור הזרם II בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות, ולכן מספיק לקרוא מהצבעים אילו נגדים נמצאים בין aa ל-bb.

1. הצומת האמצעי התאחד עם קו האדמה (כי VV הוא עכשיו קצר), וההדק bb נמצא על הקו הזה. לכן R1R_1 מחובר ישירות בין aa ל-bb.

2. R2R_2 מחובר בין הקטע הימני העליון לקו האדמה, אבל הקטע הזה מסתיים בנתק (במקום מקור הזרם). לא זורם בו זרם ואין עליו מפל מתח (לכן שני הקצוות שלו באותו צבע), ו-R2R_2 לא משתתף.

RTH=R1=10 kΩR_{TH}=R_1=10\,\text{k}\Omega

3. τ=RTHC=10⋅103⋅1⋅10−6=10 ms\tau=R_{TH}C=10\cdot10^3\cdot1\cdot10^{-6}=10\,\text{ms}

תשובה: א. 10 msec⁡10\,m\sec

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.