דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2025 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

שאלות 1-5 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך חמש השאלות.

שאלות 6-9 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · שקול תבנין ונגד עומס תלוי טמפרטורה

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את שקול תבנין בין ההדקים a ו- b.

(14 נקודות)
ב.

בין ההדקים a ו- b חובר נגד תלוי טמפרטורה RL(T)=25k⋅[1+0.008⋅(T−20)]R_L(T)=25k\cdot\left[1+0.008\cdot(T-20)\right].

באיזו טמפרטורה תתקבל העברת ההספק המרבית לעומס?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VTH=Vab=7 VV_{TH}=V_{ab}=7\,\text{V}, RTH=26.75 kΩR_{TH}=26.75\,\text{k}\Omega

נתון: I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=6 kΩR_2=6\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=25 kΩR_4=25\,\text{k}\Omega, R5=75 kΩR_5=75\,\text{k}\Omega, R6=10 kΩR_6=10\,\text{k}\Omega, V1=20 VV_1=20\,\text{V}.

מבוקש: המתח VTH=VabV_{TH}=V_{ab} (הדק aa חיובי, כמסומן באיור) וההתנגדות RTHR_{TH} בין ההדקים.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים aa ו-bb שבאיור. ביניהם לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=VabV_{TH}=V_{ab} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-20 V20\,\text{V}.

•ההדק aa פתוח, ולכן דרך R3R_3 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליו מפל מתח. לכן הקו של aa והצומת שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 באותו פוטנציאל וצבועים באותו צבע: זה VaV_a.

•הקו של bb (בין R4R_4 ל-R5R_5) הוא VbV_b.

•החיצים מראים את כיווני הזרמים: 2 mA2\,\text{mA} של מקור הזרם דרך R1R_1 ואז כלפי מטה דרך R2R_2, ו-0.2 mA0.2\,\text{mA} מ-V1V_1 דרך R5R_5 ואז כלפי מטה דרך R4R_4.

•גם הקו שבין מקור הזרם ל-R1R_1 נמצא ב-20 V20\,\text{V}, כי עליו Va+I1⋅R1=12+2⋅4=20 VV_a+I_1\cdot R_1=12+2\cdot4=20\,\text{V}. זה במקרה אותו פוטנציאל כמו הקו העליון הימני, ולכן אותו צבע. הוא לא נחוץ לחישוב.

בחירת השיטה. בין aa ל-bb אין חיבור, ולכן החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך קו האדמה, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם. כל חלק מחושב לבד, ובכל חלק נעלם אחד: VaV_a בשמאלי ו-VbV_b בימני. לא צריך מערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: בשמאלי מספיק חוק אוהם על R2R_2, ובימני מחלק מתח.

החלק השמאלי (הדק aa):

1. הנגד R1R_1 מחובר בטור למקור הזרם, ולכן הזרם בו הוא I1I_1 בכל מקרה, והוא אינו משפיע על שאר המעגל.

2. דרך R3R_3 לא עובר זרם, ולכן כל זרם המקור I1I_1 עובר דרך R2R_2 מלמעלה למטה:

Va=I1⋅R2=2⋅10−3⋅6⋅103=12 VV_a=I_1\cdot R_2=2\cdot10^{-3}\cdot6\cdot10^{3}=12\,\text{V}

החלק הימני (הדק bb):

3. הנגד R6R_6 מחובר במקביל למקור המתח V1V_1, ולכן המתח עליו קבוע (20 V20\,\text{V}) והוא אינו משפיע על המתח בהדק bb.

4. דרך R5R_5 ו-R4R_4 עובר זרם אחד, 2025+75=0.2 mA\frac{20}{25+75}=0.2\,\text{mA}, ולכן לפי מחלק מתח:

Vb=V1⋅R4R4+R5=20⋅2525+75=5 VV_b=V_1\cdot\frac{R_4}{R_4+R_5}=20\cdot\frac{25}{25+75}=5\,\text{V}

5. מתח תבנין: VTH=Vab=Va−Vb=12−5=7 VV_{TH}=V_{ab}=V_a-V_b=12-5=7\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור הזרם I1I_1 מוחלף בנתק (שני הקצוות הפתוחים בשמאל), ומקור המתח V1V_1 מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

6. הקו העליון הימני התאחד עם קו האדמה (צבע אחד), כי V1V_1 הוחלף בקצר. לכן שני הקצוות של R6R_6 באותו צבע: R6R_6 מקוצר ולא משפיע.

7. הקו שבין R1R_1 למקור הזרם מסתיים בנתק, ולכן R1R_1 תלוי באוויר: לא יכול לזרום דרכו זרם.

8. זרם שנכנס בהדק aa עובר דרך R3R_3 ואז דרך R2R_2 אל קו האדמה, כלומר בצד של aa שני נגדים בטור:

RTH′=R3+R2=2+6=8 kΩR_{TH}'=R_3+R_2=2+6=8\,\text{k}\Omega

9. מקו האדמה הזרם מגיע אל bb דרך R4R_4 (ישירות) או דרך R5R_5 (שקצהו הימני מחובר עכשיו לאדמה). שני הנגדים מחוברים בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל:

RTH′′=R4∥R5=25⋅7525+75=18.75 kΩR_{TH}''=R_4\parallel R_5=\frac{25\cdot75}{25+75}=18.75\,\text{k}\Omega

10. שני החלקים בטור (דרך קו האדמה):

RTH=RTH′+RTH′′=8+18.75=26.75 kΩR_{TH}=R_{TH}'+R_{TH}''=8+18.75=26.75\,\text{k}\Omega

שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח 7 V7\,\text{V} בטור עם נגד 26.75 kΩ26.75\,\text{k}\Omega בין ההדקים, כשהקוטב החיובי של המקור פונה להדק aa:

תשובה: מקור מתח VTH=7 VV_{TH}=7\,\text{V} (הדק aa חיובי) בטור עם RTH=26.75 kΩR_{TH}=26.75\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

T=28.75 ∘CT=28.75\,^\circ\text{C}

נתון: שקול תבנין מסעיף א: VTH=7 VV_{TH}=7\,\text{V}, RTH=26.75 kΩR_{TH}=26.75\,\text{k}\Omega, והעומס RL(T)=25 kΩ⋅[1+0.008⋅(T−20)]R_L(T)=25\,\text{k}\Omega\cdot\left[1+0.008\cdot(T-20)\right].

מבוקש: הטמפרטורה שבה העומס מקבל הספק מרבי.

נשתמש במעגל התמורה מסעיף א: העומס RLR_L מתחבר בין ההדקים aa ו-bb, ולכן הוא בטור עם RTHR_{TH} ועם המקור VTHV_{TH}.

1. לפי משפט העברת ההספק המרבית, עומס נגדי מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין:

RL(T)=RTHR_L(T)=R_{TH}

2. נציב:

25⋅[1+0.008⋅(T−20)]=26.7525\cdot\left[1+0.008\cdot(T-20)\right]=26.75

1+0.008⋅(T−20)=26.7525=1.071+0.008\cdot(T-20)=\frac{26.75}{25}=1.07

T−20=0.070.008=8.75T-20=\frac{0.07}{0.008}=8.75

T=28.75 ∘CT=28.75\,^\circ\text{C}

3. לבדיקה, ההספק המרבי עצמו:

Pmax=VTH24RTH=724⋅26.75⋅103=0.458 mWP_{max}=\frac{V_{TH}^2}{4R_{TH}}=\frac{7^2}{4\cdot26.75\cdot10^3}=0.458\,\text{mW}

תשובה: העברת ההספק המרבית מתקבלת בטמפרטורה T=28.75 ∘CT=28.75\,^\circ\text{C} (אז RL=26.75 kΩR_L=26.75\,\text{k}\Omega).

שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות בזרם ישר

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בצמתים a ו- b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים של המקורות, וקבעו אילו מהם פועלים כמקורות ואילו כצרכנים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=8 VV_b=8\,\text{V}

נתון: I1=6 mAI_1=6\,\text{mA}, V1=4 VV_1=4\,\text{V}, V2=12 VV_2=12\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=3 kΩR_2=3\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=2 kΩR_4=2\,\text{k}\Omega, R5=4 kΩR_5=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VaV_a ו-VbV_b ביחס להארקה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של aa כולל את הענף העליון עד R5R_5, והקו של bb מחבר את R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4.

•הקו הימני מחובר להדק החיובי של V2V_2 (וההדק השלילי שלו לאדמה), ולכן הפוטנציאל שלו ידוע: 12 V12\,\text{V}.

•מקור V1V_1 מחובר עם ההדק השלילי למעלה (אל R3R_3) וההדק החיובי לאדמה, ולכן הקו שבין R3R_3 ל-V1V_1 נמצא ב-−4 V-4\,\text{V}.

•הקו שבין R1R_1 למקור הזרם אינו צומת שבו הזרם מתפצל: R1R_1 ומקור הזרם בטור, ובשניהם זורם I1=6 mAI_1=6\,\text{mA} כלפי מעלה, אל הצומת aa.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: רק שני קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע, VaV_a ו-VbV_b, כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים פנימיים, אבל מקור הזרם נמצא בחוג השמאלי בלבד ולכן קובע את זרמו. נשארים שני זרמי חוגים, כלומר גם כאן שתי משוואות.

מספר המשוואות שווה, אבל המבוקש הוא המתחים VaV_a ו-VbV_b, ושיטת מתחי הצמתים נותנת אותם ישירות. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. נעבוד ב-kΩ\text{k}\Omega וב-mA\text{mA}, כך שהמתחים יוצאים ב-V\text{V}. בכל צומת נכתוב: סכום הזרמים היוצאים דרך הנגדים (כל זרם לפי חוק אוהם, הפרש הפוטנציאלים בין שני הצבעים שבקצות הנגד חלקי ההתנגדות) שווה לזרם שנכנס ממקור הזרם.

1. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת aa (יוצאים דרך R2R_2 ו-R5R_5, נכנס I1I_1):

Va−VbR2+Va−V2R5=I1 ⇒ Va−Vb3+Va−124=6\frac{V_a-V_b}{R_2}+\frac{V_a-V_2}{R_5}=I_1\ \Rightarrow\ \frac{V_a-V_b}{3}+\frac{V_a-12}{4}=6

2. חוק הזרמים בצומת bb (יוצאים דרך R2R_2, R3R_3, R4R_4):

Vb−VaR2+Vb−(−V1)R3+Vb−V2R4=0 ⇒ Vb−Va3+Vb+42+Vb−122=0\frac{V_b-V_a}{R_2}+\frac{V_b-(-V_1)}{R_3}+\frac{V_b-V_2}{R_4}=0\ \Rightarrow\ \frac{V_b-V_a}{3}+\frac{V_b+4}{2}+\frac{V_b-12}{2}=0

3. נסדר:

(13+14)Va−13Vb=6+3=9\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{4}\right)V_a-\frac{1}{3}V_b=6+3=9

−13Va+(13+12+12)Vb=−2+6=4-\frac{1}{3}V_a+\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{2}+\frac{1}{2}\right)V_b=-2+6=4

4. מהמשוואה הראשונה: 712Va=9+13Vb\frac{7}{12}V_a=9+\frac{1}{3}V_b, כלומר Va=108+4Vb7V_a=\frac{108+4V_b}{7}. נציב בשנייה:

−13⋅108+4Vb7+43Vb=4 ⇒ −108−4Vb+28Vb=84 ⇒ Vb=19224=8 V-\frac{1}{3}\cdot\frac{108+4V_b}{7}+\frac{4}{3}V_b=4\ \Rightarrow\ -108-4V_b+28V_b=84\ \Rightarrow\ V_b=\frac{192}{24}=8\,\text{V}

Va=108+4⋅87=1407=20 VV_a=\frac{108+4\cdot8}{7}=\frac{140}{7}=20\,\text{V}

תשובה: Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=8 VV_b=8\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

PI1=264 mWP_{I1}=264\,\text{mW} (מקור), PV1=24 mWP_{V1}=24\,\text{mW} (מקור), PV2=0P_{V2}=0 (לא מספק ולא צורך)

משתמשים בתוצאות סעיף א: Va=20 VV_a=20\,\text{V}, Vb=8 VV_b=8\,\text{V}.

סימון על הסרטוט. על הסרטוט המסומן מסעיף א כותבים עכשיו את ערכי הפוטנציאלים ואת הזרמים בכל ענף:

•כל זרם בנגד נקבע מהפרש הפוטנציאלים שבין שני הצבעים שבקצותיו, והחץ מצביע מהפוטנציאל הגבוה לנמוך. למשל ב-R2R_2: 20−83=4 mA\frac{20-8}{3}=4\,\text{mA} מ-aa אל bb.

•הקו שבין R1R_1 למקור הזרם נמצא ב-44 V44\,\text{V} (מחושב בצעד 1).

•בקו הימני נכנס 2 mA2\,\text{mA} דרך R5R_5 ויוצא 2 mA2\,\text{mA} דרך R4R_4, ולכן דרך V2V_2 לא זורם זרם (I=0I=0).

1. מקור הזרם I1I_1. המתח על מקור הזרם (הדק עליון ביחס להארקה) שווה למתח VaV_a ועוד המפל על R1R_1, שדרכו עובר I1I_1 כלפי מעלה:

VI1=Va+I1⋅R1=20+6⋅4=44 VV_{I1}=V_a+I_1\cdot R_1=20+6\cdot4=44\,\text{V}

הזרם יוצא מההדק העליון (בעל המתח הגבוה), ולכן המקור מספק אנרגיה:

PI1=VI1⋅I1=44⋅6=264 mWP_{I1}=V_{I1}\cdot I_1=44\cdot6=264\,\text{mW}

2. מקור המתח V1V_1. נסמן את הזרם IV1I_{V1} דרך R3R_3 מלמעלה למטה (מ-bb אל המקור):

IV1=Vb−(−V1)R3=8+42=6 mAI_{V1}=\frac{V_b-(-V_1)}{R_3}=\frac{8+4}{2}=6\,\text{mA}

הזרם נכנס למקור בהדק השלילי ויוצא בהדק החיובי, כלומר בתוך המקור הוא עולה במתח, ולכן המקור מספק:

PV1=V1⋅IV1=4⋅6=24 mWP_{V1}=V_1\cdot I_{V1}=4\cdot6=24\,\text{mW}

3. מקור המתח V2V_2. נסמן את הזרמים דרך R4R_4 ו-R5R_5 בכיוון אל הצומת הימני:

IR4=Vb−V2R4=8−122=−2 mAI_{R4}=\frac{V_b-V_2}{R_4}=\frac{8-12}{2}=-2\,\text{mA} (כלומר 2 mA2\,\text{mA} מהצומת הימני אל bb)

IR5=Va−V2R5=20−124=2 mAI_{R5}=\frac{V_a-V_2}{R_5}=\frac{20-12}{4}=2\,\text{mA}

חוק הזרמים בצומת הימני: הזרם שיוצא ממנו אל V2V_2 הוא

IV2=IR4+IR5=−2+2=0I_{V2}=I_{R4}+I_{R5}=-2+2=0

ולכן PV2=V2⋅IV2=12⋅0=0P_{V2}=V_2\cdot I_{V2}=12\cdot0=0: המקור אינו מספק ואינו צורך הספק.

4. בדיקת מאזן: ההספק בנגדים

PR=(Va−Vb)2R2+(Va−12)2R5+(Vb−12)2R4+IV12R3+I12R1=1443+644+162+36⋅2+36⋅4=48+16+8+72+144=288 mWP_R=\frac{(V_a-V_b)^2}{R_2}+\frac{(V_a-12)^2}{R_5}+\frac{(V_b-12)^2}{R_4}+I_{V1}^2R_3+I_1^2R_1=\frac{144}{3}+\frac{64}{4}+\frac{16}{2}+36\cdot2+36\cdot4=48+16+8+72+144=288\,\text{mW}

וסכום ההספקים שהמקורות מספקים: 264+24+0=288 mW264+24+0=288\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

תשובה: מקור הזרם מספק 264 mW264\,\text{mW}, מקור המתח V1V_1 מספק 24 mW24\,\text{mW} (שניהם פועלים כמקורות), ובמקור V2V_2 הזרם אפס ולכן ההספק שלו 00.

שאלה 3 · העברת הספק מרבית בזרם חילופין

נתון המעגל הבא:

א.

מהו ZLZ_L שבו תתרחש העברת ההספק המקסימלית?

(15 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המירבי המועבר לעומס ZLZ_L.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

ZL=ZTH∗=16−j20=25.61∠−51.34∘ ΩZ_L=Z_{TH}^*=16-j20=25.61\angle-51.34^\circ\,\Omega

נתון: Vˉ1=20∠10∘ V\bar{V}_1=20\angle10^\circ\,\text{V}, Iˉ1=5∠−30∘ A\bar{I}_1=5\angle-30^\circ\,\text{A}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL1=12 ΩX_{L1}=12\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, XL2=8 ΩX_{L2}=8\,\Omega, XC=16 ΩX_C=16\,\Omega.

מבוקש: העכבה ZLZ_L שמקבלת הספק מרבי.

רעיון: ההספק המרבי מתקבל כאשר ZLZ_L שווה לצמוד של עכבת תבנין שהעומס "רואה". לכן מוציאים את ZLZ_L מהמעגל ומחשבים את שקול תבנין בין שני ההדקים שלו. נחשב גם את VˉTH\bar{V}_{TH}, כי נזדקק לו בסעיף ב.

ההדקים. נסמן aa את ההדק העליון של ZLZ_L (בצד של XL2X_{L2}) ו-bb את ההדק התחתון (בצד הקו התחתון). מנתקים את ZLZ_L, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VˉTH=Vˉab\bar{V}_{TH}=\bar{V}_{ab} וגם את העכבה השקולה ZTHZ_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש-ZLZ_L מנותק, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל של זרם ישר):

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וההדק bb מחובר אליו.

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הפוטנציאל שלו Vˉ1\bar{V}_1.

•ההדק aa פתוח, ולכן בענף של R2R_2 ו-XL2X_{L2} לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליהם מפל מתח. לכן הקו של aa, הקו שבין R2R_2 ל-XL2X_{L2} והצומת העליון באותו פוטנציאל, וכולם באותו צבע: Vˉa\bar{V}_a.

•נשאר חוג חיצוני אחד: V1V_1, R1R_1, XL1X_{L1}, XCX_C ומקור הזרם. מקור הזרם קובע את הזרם בחוג, ולכן ב-R1R_1 וב-XL1X_{L1} זורם Iˉ1\bar{I}_1, משמאל לימין (לפי כיוון החץ של המקור, כלפי מטה בענף הימני).

בחירת השיטה. כש-ZLZ_L מנותק אין מה לפתור במערכת משוואות: יש חוג אחד, והזרם בו נתון ממקור הזרם. מספיק חוק המתחים של קירכהוף לאורך המסלול V1→R1→XL1→aV_1\to R_1\to X_{L1}\to a.

1. הזרם עובר ב-R1R_1 וב-XL1X_{L1} מהקו של Vˉ1\bar{V}_1 אל הצומת העליון, ולכן הפוטנציאל יורד לאורכם:

VˉTH=Vˉa=Vˉ1−(R1+jXL1)⋅Iˉ1\bar{V}_{TH}=\bar{V}_a=\bar{V}_1-(R_1+jX_{L1})\cdot\bar{I}_1

2. ההכפלה: 10+j12=15.62∠50.19∘ Ω10+j12=15.62\angle50.19^\circ\,\Omega, ולכן

(R1+jXL1)⋅Iˉ1=15.62∠50.19∘⋅5∠−30∘=78.10∠20.19∘=73.30+j26.96 V(R_1+jX_{L1})\cdot\bar{I}_1=15.62\angle50.19^\circ\cdot5\angle-30^\circ=78.10\angle20.19^\circ=73.30+j26.96\,\text{V}

3. מקור המתח במלבני: Vˉ1=20∠10∘=19.70+j3.47 V\bar{V}_1=20\angle10^\circ=19.70+j3.47\,\text{V}

VˉTH=(19.70+j3.47)−(73.30+j26.96)=−53.61−j23.49=58.53∠−156.34∘ V\bar{V}_{TH}=(19.70+j3.47)-(73.30+j26.96)=-53.61-j23.49=58.53\angle-156.34^\circ\,\text{V}

שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור המתח V1V_1 מוחלף בקצר, ומקור הזרם I1I_1 מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות בו רק העכבות:

4. הקו השמאלי (שבו היה V1V_1) התאחד עם הקו התחתון, ולכן הוא באותו צבע כמו ההדק bb.

5. הענף הימני מסתיים בנתק, ולכן XCX_C תלוי באוויר: לא זורם דרכו זרם, והוא לא משפיע.

6. זרם שנכנס בהדק aa עובר ב-XL2X_{L2} וב-R2R_2 אל הצומת העליון, משם דרך XL1X_{L1} ו-R1R_1 אל הקו השמאלי, ומשם אל bb. בכל הדרך אין התפצלות, כלומר כל ארבע העכבות בטור:

ZTH=R2+jXL2+R1+jXL1=6+j8+10+j12=16+j20 ΩZ_{TH}=R_2+jX_{L2}+R_1+jX_{L1}=6+j8+10+j12=16+j20\,\Omega

∣ZTH∣=162+202=25.61 Ω|Z_{TH}|=\sqrt{16^2+20^2}=25.61\,\Omega, φ=arctan⁡2016=51.34∘\varphi=\arctan\frac{20}{16}=51.34^\circ, כלומר ZTH=25.61∠51.34∘ ΩZ_{TH}=25.61\angle51.34^\circ\,\Omega

שלב 3: תנאי ההספק המרבי. מעגל התמורה הוא מקור VˉTH\bar{V}_{TH} בטור עם ZTHZ_{TH}, ו-ZLZ_L מתחבר בין aa ל-bb. לעומס עכבתי כללי ההספק מרבי כאשר ZL=ZTH∗Z_L=Z_{TH}^*, כלומר החלק הממשי שווה והריאקטיבי הפוך בסימן (הריאקטנסים מבטלים זה את זה):

ZL=16−j20=25.61∠−51.34∘ ΩZ_L=16-j20=25.61\angle-51.34^\circ\,\Omega

(עומס קיבולי: נגד 16 Ω16\,\Omega בטור עם ריאקטנס קיבולי 20 Ω20\,\Omega.)

תשובה: ZL=ZTH∗=16−j20 Ω=25.61∠−51.34∘ ΩZ_L=Z_{TH}^*=16-j20\,\Omega=25.61\angle-51.34^\circ\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

Pmax=53.52 WP_{max}=53.52\,\text{W}

נתון מסעיף א: VˉTH=58.53∠−156.34∘ V\bar{V}_{TH}=58.53\angle-156.34^\circ\,\text{V}, ZTH=16+j20 ΩZ_{TH}=16+j20\,\Omega, ZL=16−j20 ΩZ_L=16-j20\,\Omega. נתייחס לערכי הפאזורים כערכים יעילים.

מבוקש: ההספק (הממשי) בעומס.

1. המעגל השקול (מעגל התמורה של תבנין מסעיף א, ו-ZLZ_L מחובר בין ההדקים aa ו-bb): מקור VˉTH\bar{V}_{TH} בטור עם ZTHZ_{TH} ועם ZLZ_L. העכבה הכוללת ממשית, כי הריאקטנסים מתבטלים:

ZTH+ZL=(16+j20)+(16−j20)=32 ΩZ_{TH}+Z_L=(16+j20)+(16-j20)=32\,\Omega

2. הזרם בלולאה:

Iˉ=VˉTHZTH+ZL=58.53∠−156.34∘32=1.829∠−156.34∘ A\bar{I}=\frac{\bar{V}_{TH}}{Z_{TH}+Z_L}=\frac{58.53\angle-156.34^\circ}{32}=1.829\angle-156.34^\circ\,\text{A}

3. הספק ממשי מתפתח רק בחלק ההתנגדותי של העומס, RL=16 ΩR_L=16\,\Omega:

Pmax=∣Iˉ∣2⋅RL=1.8292⋅16=53.52 WP_{max}=|\bar{I}|^2\cdot R_L=1.829^2\cdot16=53.52\,\text{W}

4. בדיקה בנוסחה הישירה: Pmax=∣VˉTH∣24RTH=58.5324⋅16=53.52 WP_{max}=\frac{|\bar{V}_{TH}|^2}{4R_{TH}}=\frac{58.53^2}{4\cdot16}=53.52\,\text{W}

הערה: הכפלת ∣Iˉ∣2|\bar{I}|^2 בגודל העכבה ∣ZL∣=25.61 Ω|Z_L|=25.61\,\Omega נותנת 85.67 VA85.67\,\text{VA}, וזה ההספק המדומה של העומס ולא ההספק הממשי.

תשובה: Pmax=53.52 WP_{max}=53.52\,\text{W}.

שאלה 4 · מתח צומת והספקים מרוכבים במקורות

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח VV.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הספקי S במקורות המתח.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉ=107.55∠30.29∘ V\bar{V}=107.55\angle30.29^\circ\,\text{V}

נתון: VˉS1=100∠30∘ V\bar{V}_{S1}=100\angle30^\circ\,\text{V}, VˉS2=150∠60∘ V\bar{V}_{S2}=150\angle60^\circ\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, XL=5 ΩX_L=5\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega, XC=8 ΩX_C=8\,\Omega.

מבוקש: מתח הצומת Vˉ\bar{V} ביחס להארקה.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים (הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל של זרם ישר):

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של VS1V_{S1}, ולכן הפוטנציאל שלו VˉS1\bar{V}_{S1}. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של VS2V_{S2}, ולכן הפוטנציאל שלו VˉS2\bar{V}_{S2}.

•הצומת VV הוא הקו שאליו מחוברים XLX_L, R2R_2 ו-R3R_3. זה הנעלם היחיד.

•הקו שבין R1R_1 ל-XLX_L והקו שבין R3R_3 ל-XCX_C אינם צמתים שבהם הזרם מתפצל: R1R_1 ו-XLX_L בטור, וגם R3R_3 ו-XCX_C בטור.

•החיצים מראים את כיווני הזרמים שנבחרו: IˉS1\bar{I}_{S1} מ-VS1V_{S1} אל הצומת, IˉS2\bar{I}_{S2} מ-VS2V_{S2} אל הצומת, ו-Iˉ3\bar{I}_3 מהצומת כלפי מטה.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: צומת אחד שהפוטנציאל שלו לא ידוע, Vˉ\bar{V}, כלומר משוואה אחת.

•זרמי חוגים: שני חוגים, כלומר שתי משוואות.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

שלוש העכבות המחוברות לצומת:

Za=R1+jXL=10+j5 ΩZ_a=R_1+jX_L=10+j5\,\Omega (לכיוון VS1V_{S1}), Zb=R3−jXC=2−j8 ΩZ_b=R_3-jX_C=2-j8\,\Omega (להארקה), Zc=R2=6 ΩZ_c=R_2=6\,\Omega (לכיוון VS2V_{S2}).

1. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים שבין שני הצבעים שבקצות הענף:

IˉS1=VˉS1−VˉZa\bar{I}_{S1}=\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}}{Z_a}, IˉS2=VˉS2−VˉZc\bar{I}_{S2}=\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}}{Z_c}, Iˉ3=VˉZb\bar{I}_3=\frac{\bar{V}}{Z_b}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הזרמים הנכנסים שווים לזרם היוצא), IˉS1+IˉS2=Iˉ3\bar{I}_{S1}+\bar{I}_{S2}=\bar{I}_3:

VˉS1−VˉZa+VˉS2−VˉZc=VˉZb\frac{\bar{V}_{S1}-\bar{V}}{Z_a}+\frac{\bar{V}_{S2}-\bar{V}}{Z_c}=\frac{\bar{V}}{Z_b}

Vˉ⋅(1Za+1Zb+1Zc)=VˉS1Za+VˉS2Zc\bar{V}\cdot\left(\frac{1}{Z_a}+\frac{1}{Z_b}+\frac{1}{Z_c}\right)=\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_a}+\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_c}

3. האדמיטנסים:

110+j5=10−j5125=0.08−j0.04 S\frac{1}{10+j5}=\frac{10-j5}{125}=0.08-j0.04\,\text{S}

12−j8=2+j868=0.0294+j0.1176 S\frac{1}{2-j8}=\frac{2+j8}{68}=0.0294+j0.1176\,\text{S}

16=0.1667 S\frac{1}{6}=0.1667\,\text{S}

סכום: Y=0.2761+j0.0776=0.2868∠15.71∘ SY=0.2761+j0.0776=0.2868\angle15.71^\circ\,\text{S}

4. אגף ימין:

VˉS1Za=100∠30∘11.18∠26.57∘=8.944∠3.43∘=8.928+j0.536 A\frac{\bar{V}_{S1}}{Z_a}=\frac{100\angle30^\circ}{11.18\angle26.57^\circ}=8.944\angle3.43^\circ=8.928+j0.536\,\text{A}

VˉS2Zc=150∠60∘6=25∠60∘=12.5+j21.65 A\frac{\bar{V}_{S2}}{Z_c}=\frac{150\angle60^\circ}{6}=25\angle60^\circ=12.5+j21.65\,\text{A}

סכום: 21.43+j22.19=30.84∠46.0∘ A21.43+j22.19=30.84\angle46.0^\circ\,\text{A}

5. המתח:

Vˉ=30.84∠46.0∘0.2868∠15.71∘=107.55∠30.29∘ V=92.87+j54.24 V\bar{V}=\frac{30.84\angle46.0^\circ}{0.2868\angle15.71^\circ}=107.55\angle30.29^\circ\,\text{V}=92.87+j54.24\,\text{V}

תשובה: Vˉ=107.55∠30.29∘ V\bar{V}=107.55\angle30.29^\circ\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

SˉVS1=67.71∠−157.52∘=−62.57−j25.89 VA\bar{S}_{VS1}=67.71\angle-157.52^\circ=-62.57-j25.89\,\text{VA}, SˉVS2=1943.6∠−43.29∘=1414.7−j1332.7 VA\bar{S}_{VS2}=1943.6\angle-43.29^\circ=1414.7-j1332.7\,\text{VA}

נתון מסעיף א: Vˉ=107.55∠30.29∘=92.87+j54.24 V\bar{V}=107.55\angle30.29^\circ=92.87+j54.24\,\text{V}. נתייחס לפאזורים כערכים יעילים.

מבוקש: ההספק המרוכב שכל מקור מספק, Sˉ=VˉS⋅IˉS∗\bar{S}=\bar{V}_S\cdot\bar{I}_S^*, כאשר IˉS\bar{I}_S הוא הזרם היוצא מההדק החיובי של המקור.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים IˉS1\bar{I}_{S1} ו-IˉS2\bar{I}_{S2} שסומנו שם יוצאים מההדק החיובי של כל מקור אל הצומת, כלומר הם בדיוק הזרמים שנדרשים כאן, ו-Iˉ3\bar{I}_3 הוא הזרם בענף של R3R_3 ו-XCX_C.

1. הזרם של VS1V_{S1} (יוצא מההדק החיובי, עובר דרך R1R_1 ו-XLX_L משמאל לימין אל הצומת):

VˉS1=100∠30∘=86.60+j50 V\bar{V}_{S1}=100\angle30^\circ=86.60+j50\,\text{V}

VˉS1−Vˉ=(86.60+j50)−(92.87+j54.24)=−6.27−j4.24=7.570∠−145.91∘ V\bar{V}_{S1}-\bar{V}=(86.60+j50)-(92.87+j54.24)=-6.27-j4.24=7.570\angle-145.91^\circ\,\text{V}

IˉS1=7.570∠−145.91∘11.18∠26.57∘=0.6771∠−172.48∘ A\bar{I}_{S1}=\frac{7.570\angle-145.91^\circ}{11.18\angle26.57^\circ}=0.6771\angle-172.48^\circ\,\text{A}

2. הזרם של VS2V_{S2} (יוצא מההדק החיובי, עובר דרך R2R_2 מימין לשמאל אל הצומת):

VˉS2=150∠60∘=75+j129.90 V\bar{V}_{S2}=150\angle60^\circ=75+j129.90\,\text{V}

VˉS2−Vˉ=(75+j129.90)−(92.87+j54.24)=−17.87+j75.66=77.74∠103.29∘ V\bar{V}_{S2}-\bar{V}=(75+j129.90)-(92.87+j54.24)=-17.87+j75.66=77.74\angle103.29^\circ\,\text{V}

IˉS2=77.74∠103.29∘6=12.957∠103.29∘ A\bar{I}_{S2}=\frac{77.74\angle103.29^\circ}{6}=12.957\angle103.29^\circ\,\text{A}

3. ההספקים המרוכבים:

SˉVS1=VˉS1⋅IˉS1∗=100∠30∘⋅0.6771∠172.48∘=67.71∠202.48∘=67.71∠−157.52∘ VA\bar{S}_{VS1}=\bar{V}_{S1}\cdot\bar{I}_{S1}^*=100\angle30^\circ\cdot0.6771\angle172.48^\circ=67.71\angle202.48^\circ=67.71\angle-157.52^\circ\,\text{VA}

SˉVS1=−62.57−j25.89 VA\bar{S}_{VS1}=-62.57-j25.89\,\text{VA}

SˉVS2=VˉS2⋅IˉS2∗=150∠60∘⋅12.957∠−103.29∘=1943.6∠−43.29∘ VA\bar{S}_{VS2}=\bar{V}_{S2}\cdot\bar{I}_{S2}^*=150\angle60^\circ\cdot12.957\angle-103.29^\circ=1943.6\angle-43.29^\circ\,\text{VA}

SˉVS2=1414.7−j1332.7 VA\bar{S}_{VS2}=1414.7-j1332.7\,\text{VA}

4. פירוש: ל-VS1V_{S1} הספק ממשי שלילי, כלומר הוא קולט 62.57 W62.57\,\text{W} (פועל כצרכן). VS2V_{S2} מספק 1414.7 W1414.7\,\text{W}.

5. בדיקת מאזן: הזרם בענף R3R_3, XCX_C: Iˉ3=Vˉ2−j8=107.55∠30.29∘8.246∠−75.96∘=13.04∠106.25∘ A\bar{I}_3=\frac{\bar{V}}{2-j8}=\frac{107.55\angle30.29^\circ}{8.246\angle-75.96^\circ}=13.04\angle106.25^\circ\,\text{A}.

הספק ממשי בנגדים: 0.67712⋅10+12.9572⋅6+13.042⋅2=4.58+1007.3+340.2=1352.1 W0.6771^2\cdot10+12.957^2\cdot6+13.04^2\cdot2=4.58+1007.3+340.2=1352.1\,\text{W}, ובמקורות: −62.57+1414.7=1352.1 W-62.57+1414.7=1352.1\,\text{W}.

הספק עיוור: 0.67712⋅5−13.042⋅8=2.29−1360.9=−1358.6 VAR0.6771^2\cdot5-13.04^2\cdot8=2.29-1360.9=-1358.6\,\text{VAR}, ובמקורות: −25.89−1332.7=−1358.6 VAR-25.89-1332.7=-1358.6\,\text{VAR}. המאזן מתקיים.

תשובה: SˉVS1=67.71∠−157.52∘ VA=−62.57−j25.89 VA\bar{S}_{VS1}=67.71\angle-157.52^\circ\,\text{VA}=-62.57-j25.89\,\text{VA} (קולט הספק ממשי), SˉVS2=1943.6∠−43.29∘ VA=1414.7−j1332.7 VA\bar{S}_{VS2}=1943.6\angle-43.29^\circ\,\text{VA}=1414.7-j1332.7\,\text{VA} (מספק).

שאלה 5 · אות סינוסי עם רכיב ישר: ממוצע, יעיל, הספק

נתון תיאור גרפי של מתח:

א.

רשמו את הביטוי למתח v(t)v(t).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הערך הממוצע ואת הערך היעיל של המתח.

(10 נקודות)
ג.

מקור המתח, המפיק את המתח המתואר באיור, חובר למעגל שבאיור לסעיף ג.

חשבו את ההספק המתפתח בנגד RLR_L.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

v(t)=5+3cos⁡(785.4t) V=5+3sin⁡(785.4t+90∘) Vv(t)=5+3\cos(785.4t)\,\text{V}=5+3\sin(785.4t+90^\circ)\,\text{V}

קוראים מהגרף את הרכיב הישר, המשרעת, הזמן המחזורי והמופע.

1. ערך מרבי 8 V8\,\text{V} וערך מזערי 2 V2\,\text{V}. הרכיב הישר הוא האמצע ביניהם, והמשרעת היא חצי ההפרש:

VDC=8+22=5 VV_{DC}=\frac{8+2}{2}=5\,\text{V}, Vm=8−22=3 VV_m=\frac{8-2}{2}=3\,\text{V}

2. הזמן המחזורי: שיאים ב-t=0t=0, 8 ms8\,\text{ms}, 16 ms16\,\text{ms}, ולכן T=8 msT=8\,\text{ms}:

f=1T=18⋅10−3=125 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{8\cdot10^{-3}}=125\,\text{Hz}, ω=2πf=2π⋅125=785.4 rads\omega=2\pi f=2\pi\cdot125=785.4\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

3. המופע: ב-t=0t=0 המתח בשיא, ולכן זו פונקציית קוסינוס (סינוס עם מופע 90∘90^\circ).

תשובה: v(t)=5+3cos⁡(785.4t) V=5+3sin⁡(785.4t+90∘) Vv(t)=5+3\cos(785.4t)\,\text{V}=5+3\sin(785.4t+90^\circ)\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vavg=5 VV_{avg}=5\,\text{V}, Vrms=5.431 VV_{rms}=5.431\,\text{V}

1. ערך ממוצע. הממוצע של הרכיב הסינוסי על פני מחזור שלם הוא אפס, ולכן נשאר רק הרכיב הישר:

Vavg=VDC=5 VV_{avg}=V_{DC}=5\,\text{V}

2. ערך יעיל. לאות שהוא סכום של רכיב ישר ורכיב סינוסי, ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים. הערך היעיל של הרכיב הסינוסי:

Vrms1=Vm2=32=2.121 VV_{rms1}=\frac{V_m}{\sqrt{2}}=\frac{3}{\sqrt{2}}=2.121\,\text{V}

Vrms=VDC2+Vrms12=52+(32)2=25+4.5=5.431 VV_{rms}=\sqrt{V_{DC}^2+V_{rms1}^2}=\sqrt{5^2+\left(\frac{3}{\sqrt{2}}\right)^2}=\sqrt{25+4.5}=5.431\,\text{V}

תשובה: Vavg=5 VV_{avg}=5\,\text{V}, Vrms=5.431 VV_{rms}=5.431\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

PRL=2.95 WP_{R_L}=2.95\,\text{W}

נתון: Vrms=5.431 VV_{rms}=5.431\,\text{V} (סעיף ב), RL=10 ΩR_L=10\,\Omega.

מבוקש: ההספק הממוצע בנגד.

1. ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח עליו (המקור מחובר ישירות לנגד):

PRL=Vrms2RL=5.431210=29.510=2.95 WP_{R_L}=\frac{V_{rms}^2}{R_L}=\frac{5.431^2}{10}=\frac{29.5}{10}=2.95\,\text{W}

(מתוכם 5210=2.5 W\frac{5^2}{10}=2.5\,\text{W} מהרכיב הישר ו-4.510=0.45 W\frac{4.5}{10}=0.45\,\text{W} מהרכיב הסינוסי.)

תשובה: PRL=2.95 WP_{R_L}=2.95\,\text{W}.

שאלה 6 · טעינה ופריקה של קבל עם מפסק דו-מצבי

נתון המעגל הבא:

בזמן t=0t=0 הקבל C לא טעון והמפסק מחובר לנקודה a. כאשר המתח על הדקי הקבל שווה ל- 8 V8\,V, המפסק עובר לנקודה b.

א.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל C ואת המתח על הדקי הנגד R3R_3, עד לסיום תופעת המעבר.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את המתח על הדקי הקבל C ואת המתח על הדקי הנגד R3R_3 כאשר t=30 msect=30\,msec.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

מצב a (0≤t≤21.97 ms0\le t\le21.97\,\text{ms}): vC=12−12e−t/20 ms Vv_C=12-12e^{-t/20\,\text{ms}}\,\text{V}, vR3=6e−t/20 ms Vv_{R3}=6e^{-t/20\,\text{ms}}\,\text{V}; מצב b (t′=t−21.97 mst'=t-21.97\,\text{ms}): vC=−5+13e−t′/11 ms Vv_C=-5+13e^{-t'/11\,\text{ms}}\,\text{V}, vR3=−11.818e−t′/11 ms Vv_{R3}=-11.818e^{-t'/11\,\text{ms}}\,\text{V}

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, V2=−5 VV_2=-5\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, R4=1 kΩR_4=1\,\text{k}\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}, vC(0)=0v_C(0)=0.

מבוקש: vC(t)v_C(t) ו-vR3(t)v_{R3}(t) בשני המצבים של המפסק, עד המצב המתמיד.

סימונים: vCv_C הוא מתח ההדק העליון של הקבל ביחס להדק התחתון. vR3v_{R3} הוא מתח הצומת שבין CC ל-R3R_3 ביחס להארקה (הדק עליון של R3R_3 חיובי).

ההדקים. הקבל "רואה" את שאר המעגל דרך שני ההדקים שלו. נסמן mm את ההדק העליון של הקבל (בצד המפסק) ו-nn את ההדק התחתון (בצד R3R_3), כך ש-vC=Vmnv_C=V_{mn}. בכל מצב של המפסק מוציאים את הקבל ומחשבים בין mm ל-nn את שקול תבנין של שאר המעגל:

•במצב המתמיד לא זורם זרם דרך הקבל, כלומר הוא כמו נתק בין mm ל-nn. לכן הערך הסופי של מתח הקבל הוא מתח הריקם: vC(∞)=VTHv_C(\infty)=V_{TH}.

•קבוע הזמן הוא τ=RTH⋅C\tau=R_{TH}\cdot C, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהקבל רואה בין mm ל-nn.

בחירת השיטה. בכל מצב של המפסק הקבל טוען או נפרק דרך חוג אחד, ולכן אין צורך במערכת משוואות: את VTHV_{TH} נותן חוק אוהם (בלי זרם אין מפל מתח על הנגדים), ואת RTHR_{TH} נותן חיבור טורי.

שלב 1: המפסק במצב a

המעגל כשהקבל מוצא, עם ההדקים mm, nn והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של V1V_1, ולכן הוא ב-12 V12\,\text{V}. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של V2V_2, ולכן הוא ב-−5 V-5\,\text{V}.

•ההדקים mm, nn פתוחים, ולכן דרך R2R_2 ודרך R3R_3 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליהם מפל מתח. לכן ההדק mm (דרך המפסק במצב a) באותו צבע כמו הקו של 12 V12\,\text{V}, וההדק nn באותו צבע כמו האדמה.

•גם דרך R4R_4 לא זורם זרם (המגע b פתוח), ולכן המגע b נמצא ב-−5 V-5\,\text{V}.

•הנגד R1R_1 מחובר במקביל למקור V1V_1: המתח עליו קבוע, 12 V12\,\text{V}, והוא אינו משפיע על הקבל.

1. מתח תבנין: VTH=Vm−Vn=12−0=12 VV_{TH}=V_m-V_n=12-0=12\,\text{V}, ולכן vC(∞)=12 Vv_C(\infty)=12\,\text{V}.

ההתנגדות: מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: V1V_1 ו-V2V_2 מוחלפים בקצר. נשארים רק הנגדים:

•שני הקווים העליונים, השמאלי והימני, התאחדו עם האדמה (צבע אחד), כי המקורות הוחלפו בקצר. R1R_1 מחובר משני צדדיו לאותו צבע, כלומר מקוצר.

•R4R_4 מסתיים במגע b הפתוח, ולכן לא זורם דרכו זרם.

•זרם שיוצא מ-mm עובר דרך המפסק ו-R2R_2 אל האדמה, ומהאדמה דרך R3R_3 אל nn. אין התפצלות, ולכן R2R_2 ו-R3R_3 בטור.

2. קבוע הזמן:

τ1=C⋅RTH=C⋅(R2+R3)=1⋅10−6⋅(10+10)⋅103=20 ms\tau_1=C\cdot R_{TH}=C\cdot(R_2+R_3)=1\cdot10^{-6}\cdot(10+10)\cdot10^{3}=20\,\text{ms}

3. ערך התחלתי vC(0)=0v_C(0)=0, וערך סופי vC(∞)=VTH=12 Vv_C(\infty)=V_{TH}=12\,\text{V}:

vC(t)=vC(∞)+[vC(0)−vC(∞)]e−t/τ1=12−12e−t/20 ms Vv_C(t)=v_C(\infty)+[v_C(0)-v_C(\infty)]e^{-t/\tau_1}=12-12e^{-t/20\,\text{ms}}\,\text{V}

4. הזמן שבו vCv_C מגיע ל-8 V8\,\text{V}:

t1=τ1⋅ln⁡V∞−V0V∞−Vt=20⋅ln⁡12−012−8=20⋅ln⁡3=21.97 mst_1=\tau_1\cdot\ln\frac{V_\infty-V_0}{V_\infty-V_t}=20\cdot\ln\frac{12-0}{12-8}=20\cdot\ln3=21.97\,\text{ms}

5. המתח על R3R_3: לפי קירכהוף מתחים, V1−vCV_1-v_C מתחלק בין R2R_2 ל-R3R_3:

vR3(t)=(V1−vC)⋅R3R2+R3=12e−t/20 ms⋅1010+10=6e−t/20 ms Vv_{R3}(t)=(V_1-v_C)\cdot\frac{R_3}{R_2+R_3}=12e^{-t/20\,\text{ms}}\cdot\frac{10}{10+10}=6e^{-t/20\,\text{ms}}\,\text{V}

ב-t=0+t=0^+: vR3=6 Vv_{R3}=6\,\text{V}, וב-t1t_1: vR3=(12−8)⋅0.5=2 Vv_{R3}=(12-8)\cdot0.5=2\,\text{V}.

שלב 2: המפסק במצב b (נמדוד זמן חדש t′=t−t1t'=t-t_1)

המעגל כשהקבל מוצא והמפסק במצב b:

•עכשיו ההדק mm מחובר דרך המפסק למגע b ול-R4R_4. דרך R4R_4 לא זורם זרם, ולכן mm באותו צבע כמו הקו של −5 V-5\,\text{V}.

•ההדק nn עדיין באותו צבע כמו האדמה (R3R_3 בלי זרם), והמגע a נשאר ב-12 V12\,\text{V} (R2R_2 בלי זרם).

6. מתח הקבל אינו משתנה בקפיצה: vC(0+)=8 Vv_C(0^+)=8\,\text{V}. מתח תבנין: VTH=Vm−Vn=−5−0=−5 VV_{TH}=V_m-V_n=-5-0=-5\,\text{V}, ולכן vC(∞)=−5 Vv_C(\infty)=-5\,\text{V}.

ההתנגדות: שוב מחליפים את V1V_1 ואת V2V_2 בקצר:

•R2R_2 מסתיים במגע a הפתוח, ולכן לא זורם דרכו זרם.

•זרם שיוצא מ-mm עובר דרך המפסק ו-R4R_4 אל הקו הימני, שהתאחד עם האדמה, ומהאדמה דרך R3R_3 אל nn. לכן R4R_4 ו-R3R_3 בטור.

7. קבוע הזמן:

τ2=C⋅RTH=C⋅(R3+R4)=1⋅10−6⋅(10+1)⋅103=11 ms\tau_2=C\cdot R_{TH}=C\cdot(R_3+R_4)=1\cdot10^{-6}\cdot(10+1)\cdot10^{3}=11\,\text{ms}

vC(t′)=−5+[8−(−5)]e−t′/τ2=−5+13e−t′/11 ms Vv_C(t')=-5+[8-(-5)]e^{-t'/\tau_2}=-5+13e^{-t'/11\,\text{ms}}\,\text{V}

8. הזרם: נסמן את הזרם i′i' היוצא מההדק העליון של הקבל דרך R4R_4 אל V2V_2, וחוזר מההארקה כלפי מעלה דרך R3R_3. לפי קירכהוף מתחים בלולאה:

i′(0+)=vC(0+)−V2R3+R4=8−(−5)1+10=1.1818 mAi'(0^+)=\frac{v_C(0^+)-V_2}{R_3+R_4}=\frac{8-(-5)}{1+10}=1.1818\,\text{mA}

9. ב-R3R_3 הזרם עובר מלמטה למעלה, ולכן המתח על הדק העליון שלו שלילי:

vR3(0+)=−R3⋅i′(0+)=−10⋅1.1818=−11.818 Vv_{R3}(0^+)=-R_3\cdot i'(0^+)=-10\cdot1.1818=-11.818\,\text{V}

vR3(t′)=−11.818e−t′/11 ms Vv_{R3}(t')=-11.818e^{-t'/11\,\text{ms}}\,\text{V} (ובמצב מתמיד 00)

10. תופעת המעבר מסתיימת בקירוב אחרי 5τ2=55 ms5\tau_2=55\,\text{ms}, כלומר בסביבות t≈77 mst\approx77\,\text{ms}; אז vC=−5 Vv_C=-5\,\text{V} ו-vR3=0v_{R3}=0.

שרטוט המתח על הקבל: עולה אקספוננציאלית מ-00 ל-8 V8\,\text{V} עד t1=21.97 mst_1=21.97\,\text{ms}, ואז יורד אקספוננציאלית לכיוון −5 V-5\,\text{V} (רציף, בלי קפיצה):

t [ms]v_C [V]01020304050607080-6-4-22468100 V8 V, 21.97 ms

שרטוט המתח על R3R_3: קופץ ב-t=0t=0 ל-6 V6\,\text{V} ודועך ל-2 V2\,\text{V} ב-t1t_1; ברגע המעבר קופץ ל-−11.818 V-11.818\,\text{V} ודועך לאפס בקבוע זמן 11 ms11\,\text{ms}:

t [ms]v_R3 [V]01020304050607080-10-556 V2 V-11.82 V

תשובה: במצב a: vC=12−12e−t/20 ms Vv_C=12-12e^{-t/20\,\text{ms}}\,\text{V}, vR3=6e−t/20 ms Vv_{R3}=6e^{-t/20\,\text{ms}}\,\text{V}, עד t1=21.97 mst_1=21.97\,\text{ms}. במצב b (t′=t−21.97 mst'=t-21.97\,\text{ms}): vC=−5+13e−t′/11 ms Vv_C=-5+13e^{-t'/11\,\text{ms}}\,\text{V}, vR3=−11.818e−t′/11 ms Vv_{R3}=-11.818e^{-t'/11\,\text{ms}}\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

vC(30 ms)=1.266 Vv_C(30\,\text{ms})=1.266\,\text{V}, vR3(30 ms)=−5.696 Vv_{R3}(30\,\text{ms})=-5.696\,\text{V}

נתון מסעיף א: המפסק עבר ל-b ב-t1=21.97 mst_1=21.97\,\text{ms}, ולכן ב-t=30 mst=30\,\text{ms} אנו בשלב השני: נשתמש בסרטוטים המסומנים של מצב b מסעיף א (vC(∞)=VTH=−5 Vv_C(\infty)=V_{TH}=-5\,\text{V}, τ2=RTH⋅C=11 ms\tau_2=R_{TH}\cdot C=11\,\text{ms}).

1. הזמן מאז המעבר:

t′=30−21.97=8.03 mst'=30-21.97=8.03\,\text{ms}, t′τ2=8.0311=0.730\frac{t'}{\tau_2}=\frac{8.03}{11}=0.730, e−0.730=0.482e^{-0.730}=0.482

2. המתח על הקבל:

vC=−5+13⋅e−8.0311=−5+13⋅0.482=1.266 Vv_C=-5+13\cdot e^{-\frac{8.03}{11}}=-5+13\cdot0.482=1.266\,\text{V}

3. המתח על R3R_3:

vR3=−11.818⋅e−8.0311=−11.818⋅0.482=−5.696 Vv_{R3}=-11.818\cdot e^{-\frac{8.03}{11}}=-11.818\cdot0.482=-5.696\,\text{V}

4. בדיקה בקירכהוף: i′=vC−V2R3+R4=1.266+511=0.5696 mAi'=\frac{v_C-V_2}{R_3+R_4}=\frac{1.266+5}{11}=0.5696\,\text{mA}, ו-vR3=−10⋅0.5696=−5.696 Vv_{R3}=-10\cdot0.5696=-5.696\,\text{V}. מתאים.

תשובה: vC(30 ms)=1.266 Vv_C(30\,\text{ms})=1.266\,\text{V}, vR3(30 ms)=−5.696 Vv_{R3}(30\,\text{ms})=-5.696\,\text{V}.

שאלה 7 · מייצב זנר: תחום נגד, ייצוב ואופיין

נתון המעגל הבא:

נתוני הדיודה:

VZ∣IZ=0=4.7V, rZ=2 Ω, IZ(min⁡)=4 mA, PZ(max⁡)=1WV_Z|_{I_Z=0}=4.7V,\ r_Z=2\,\Omega,\ I_{Z(\min)}=4\,mA,\ P_{Z(\max)}=1W

א.

חשבו את תחום ערכו של הנגד RR המבטיח פעולה תקינה של המעגל.

(10 נקודות)
ב.

עבור R=39 ΩR=39\,\Omega חשבו את מקדם הייצוב של המעגל: ΔVoΔVi⋅100[%]\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100[\%].

(5 נקודות)
ג.

נתון: R=39 Ω, RL=200 ΩR=39\,\Omega,\ R_L=200\,\Omega. שרטטו את אופיין Vo=f(Vi)V_o=f(V_i) כאשר מתח המבוא ViV_i משתנה מ- 0V0V עד 15V15V. ציינו שיפועים וערכים בנקודות שבירה ובקצוות האופיין.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

34.29 Ω≤R≤44.87 Ω34.29\,\Omega\le R\le44.87\,\Omega

נתון: 7 V≤Vi≤12 V7\,\text{V}\le V_i\le12\,\text{V}, 100 Ω≤RL≤1 kΩ100\,\Omega\le R_L\le1\,\text{k}\Omega, מודל הזנר: מקור VZ∗=4.7 VV_Z^*=4.7\,\text{V} בטור עם rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega, IZ(min⁡)=4 mAI_{Z(\min)}=4\,\text{mA}, PZ(max⁡)=1 WP_{Z(\max)}=1\,\text{W}.

מבוקש: הערכים הקיצוניים של RR שבהם הזנר תמיד בפריצה (IZ≥IZ(min⁡)I_Z\ge I_{Z(\min)}) ולא נשרף (PZ≤PZ(max⁡)P_Z\le P_{Z(\max)}).

סימונים: ITI_T הזרם דרך RR משמאל לימין, IZI_Z הזרם דרך הזנר מלמעלה למטה, ILI_L הזרם דרך העומס מלמעלה למטה. לפי קירכהוף: IT=IZ+ILI_T=I_Z+I_L, ו-Vo=VZ∗+rZIZV_o=V_Z^*+r_ZI_Z.

RmaxR_{max}: מקרה קיצון ראשון. הזרם בזנר הכי קטן כאשר מתח המבוא מזערי והעומס מושך זרם מרבי (RL=100 ΩR_L=100\,\Omega). דורשים שגם אז IZ=IZ(min⁡)I_Z=I_{Z(\min)}:

1. Vo=VZ∗+IZ(min⁡)⋅rZ=4.7+0.004⋅2=4.708 VV_o=V_Z^*+I_{Z(\min)}\cdot r_Z=4.7+0.004\cdot2=4.708\,\text{V}

2. IL=VoRL(min⁡)=4.708100=47.08 mAI_L=\frac{V_o}{R_{L(\min)}}=\frac{4.708}{100}=47.08\,\text{mA}

3. IT=IZ(min⁡)+IL=4+47.08=51.08 mAI_T=I_{Z(\min)}+I_L=4+47.08=51.08\,\text{mA}

4. Rmax=Vi(min⁡)−VoIT=7−4.70851.08⋅10−3=44.87 ΩR_{max}=\frac{V_{i(\min)}-V_o}{I_T}=\frac{7-4.708}{51.08\cdot10^{-3}}=44.87\,\Omega

RminR_{min}: מקרה קיצון שני. הזרם בזנר הכי גדול כאשר מתח המבוא מרבי והעומס מושך זרם מזערי (RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega). דורשים שאז ההספק בזנר יהיה 1 W1\,\text{W}:

5. הזרם המרבי בזנר מתוך ההספק: PZ=Vo⋅IZ=(VZ∗+rZIZ)⋅IZP_Z=V_o\cdot I_Z=(V_Z^*+r_ZI_Z)\cdot I_Z

(4.7+2IZ)⋅IZ=1 ⇒ 2IZ2+4.7IZ−1=0(4.7+2I_Z)\cdot I_Z=1\ \Rightarrow\ 2I_Z^2+4.7I_Z-1=0

IZ(max⁡)=−4.7+4.72+4⋅2⋅12⋅2=−4.7+5.48544=196.36 mAI_{Z(\max)}=\frac{-4.7+\sqrt{4.7^2+4\cdot2\cdot1}}{2\cdot2}=\frac{-4.7+5.4854}{4}=196.36\,\text{mA}

6. Vo=4.7+2⋅0.19636=5.093 VV_o=4.7+2\cdot0.19636=5.093\,\text{V}

7. IL=5.0931000=5.09 mAI_L=\frac{5.093}{1000}=5.09\,\text{mA}

8. IT=196.36+5.09=201.45 mAI_T=196.36+5.09=201.45\,\text{mA}

9. Rmin=Vi(max⁡)−VoIT=12−5.093201.45⋅10−3=34.29 ΩR_{min}=\frac{V_{i(\max)}-V_o}{I_T}=\frac{12-5.093}{201.45\cdot10^{-3}}=34.29\,\Omega

תשובה: 34.29 Ω≤R≤44.87 Ω34.29\,\Omega\le R\le44.87\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

ΔVoΔVi⋅100=6.48%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=6.48\%

נתון: R=39 ΩR=39\,\Omega, מודל הזנר VZ∗=4.7 VV_Z^*=4.7\,\text{V}, rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega.

מבוקש: שינוי מתח המוצא ביחס לשינוי מתח המבוא, באחוזים.

רעיון: נחשב את VoV_o בשתי נקודות העבודה הקיצוניות של המעגל, Vi=7 VV_i=7\,\text{V} עם RL=100 ΩR_L=100\,\Omega, ו-Vi=12 VV_i=12\,\text{V} עם RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega, ונחלק את הפרש המתחים. (שני הערכים של RR בתחום מסעיף א, ולכן הזנר בפריצה בשני המקרים.)

1. משוואת צומת במוצא VxV_x (הזרמים היוצאים דרך RR, דרך ענף הזנר ודרך העומס):

Vx−ViR+Vx−VZ∗rZ+VxRL=0\frac{V_x-V_i}{R}+\frac{V_x-V_Z^*}{r_Z}+\frac{V_x}{R_L}=0

2. Vi=7 VV_i=7\,\text{V}, RL=100 ΩR_L=100\,\Omega:

Vx−739+Vx−4.72+Vx100=0 ⇒ Vx=739+4.72139+12+1100=4.7224 V\frac{V_x-7}{39}+\frac{V_x-4.7}{2}+\frac{V_x}{100}=0\ \Rightarrow\ V_x=\frac{\frac{7}{39}+\frac{4.7}{2}}{\frac{1}{39}+\frac{1}{2}+\frac{1}{100}}=4.7224\,\text{V}

(הזרם בזנר: 4.7224−4.72=11.2 mA>4 mA\frac{4.7224-4.7}{2}=11.2\,\text{mA}>4\,\text{mA}, הזנר בפריצה.)

3. Vi=12 VV_i=12\,\text{V}, RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega:

Vx−1239+Vx−4.72+Vx1000=0 ⇒ Vx=1239+4.72139+12+11000=5.0465 V\frac{V_x-12}{39}+\frac{V_x-4.7}{2}+\frac{V_x}{1000}=0\ \Rightarrow\ V_x=\frac{\frac{12}{39}+\frac{4.7}{2}}{\frac{1}{39}+\frac{1}{2}+\frac{1}{1000}}=5.0465\,\text{V}

4. מקדם הייצוב:

ΔVoΔVi⋅100=5.0465−4.722412−7⋅100=6.48%\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}\cdot100=\frac{5.0465-4.7224}{12-7}\cdot100=6.48\%

הערה: אם מחזיקים את העומס קבוע ומשנים רק את ViV_i, המקדם הוא rZ∥RLR+rZ∥RL\frac{r_Z\parallel R_L}{R+r_Z\parallel R_L}, כלומר 4.79%4.79\% עבור RL=100 ΩR_L=100\,\Omega ו-4.87%4.87\% עבור RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega. החישוב לעיל כולל גם את השפעת שינוי העומס בין שתי נקודות הקיצון.

תשובה: מקדם הייצוב הוא כ-6.48%6.48\%.

סעיף ג

תשובה:

שיפוע 0.83680.8368 מ-(0,0)(0,0) עד (5.62 V,4.7 V)(5.62\,\text{V},4.7\,\text{V}); אחר כך שיפוע 0.04830.0483 דרך (5.782 V,4.708 V)(5.782\,\text{V},4.708\,\text{V}) עד (15 V,5.153 V)(15\,\text{V},5.153\,\text{V})

נתון: R=39 ΩR=39\,\Omega, RL=200 ΩR_L=200\,\Omega, מודל הזנר VZ∗=4.7 VV_Z^*=4.7\,\text{V}, rZ=2 Ωr_Z=2\,\Omega, IZ(min⁡)=4 mAI_{Z(\min)}=4\,\text{mA}.

מבוקש: VoV_o כפונקציה של ViV_i בתחום 00 עד 15 V15\,\text{V}.

תחום 1: הזנר לא בפריצה (נתק). המוצא נקבע במחלק מתח בין RR ל-RLR_L:

1. Vo=Vi⋅RLRL+R=Vi⋅200200+39=0.8368⋅ViV_o=V_i\cdot\frac{R_L}{R_L+R}=V_i\cdot\frac{200}{200+39}=0.8368\cdot V_i

2. הזנר מתחיל להוליך כאשר VoV_o מגיע ל-VZ∗=4.7 VV_Z^*=4.7\,\text{V}:

Vi=4.70.8368=5.617 VV_i=\frac{4.7}{0.8368}=5.617\,\text{V}

תחום 2: הזנר בפריצה. הזנר הוא מקור 4.7 V4.7\,\text{V} בטור עם 2 Ω2\,\Omega.

3. השיפוע: מבחינת שינויים, rZr_Z ו-RLR_L במקביל ויוצרים מחלק מתח עם RR:

rZ∥RL=2⋅2002+200=1.980 Ωr_Z\parallel R_L=\frac{2\cdot200}{2+200}=1.980\,\Omega

a=ΔVoΔVi=1.98039+1.980=0.0483a=\frac{\Delta V_o}{\Delta V_i}=\frac{1.980}{39+1.980}=0.0483

4. הנקודה שבה זרם הזנר מגיע ל-IZ(min⁡)=4 mAI_{Z(\min)}=4\,\text{mA} (מכאן והלאה הייצוב תקין):

Vo=4.7+2⋅0.004=4.708 VV_o=4.7+2\cdot0.004=4.708\,\text{V}, IRL=4.708200=23.54 mAI_{RL}=\frac{4.708}{200}=23.54\,\text{mA}

Vi=Vo+R⋅(IRL+IZ(min⁡))=4.708+39⋅(23.54+4)⋅10−3=5.782 VV_i=V_o+R\cdot(I_{RL}+I_{Z(\min)})=4.708+39\cdot(23.54+4)\cdot10^{-3}=5.782\,\text{V}

5. הקצה Vi=15 VV_i=15\,\text{V} (משוואת צומת במוצא):

Vo−1539+Vo−4.72+Vo200=0 ⇒ Vo=5.153 V\frac{V_o-15}{39}+\frac{V_o-4.7}{2}+\frac{V_o}{200}=0\ \Rightarrow\ V_o=5.153\,\text{V}

בדיקת שיפוע: 5.153−4.70815−5.782=0.0483\frac{5.153-4.708}{15-5.782}=0.0483. מתאים.

השרטוט: קו ישר מהראשית בשיפוע 0.83680.8368 עד הברך ב-Vi≈5.6 VV_i\approx5.6\,\text{V}, ומשם קו כמעט אופקי בשיפוע 0.04830.0483 שעובר דרך (5.782, 4.708)(5.782,\ 4.708) ומגיע ל-(15, 5.153)(15,\ 5.153):

V_i [V]V_o [V]02468101214246(5.62, 4.7)(5.78, 4.708)(15, 5.153)

תשובה: עד Vi=5.62 VV_i=5.62\,\text{V}: Vo=0.8368ViV_o=0.8368V_i (מגיע ל-4.7 V4.7\,\text{V}). מעבר לכך: שיפוע 0.04830.0483; ב-Vi=5.782 VV_i=5.782\,\text{V} (זרם הזנר 4 mA4\,\text{mA}) Vo=4.708 VV_o=4.708\,\text{V}, וב-Vi=15 VV_i=15\,\text{V} Vo=5.153 VV_o=5.153\,\text{V}.

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק להפעלת ממסר

נתון המעגל הבא וצורת אות המבוא:

נתוני הטרנזיסטור:

K=200[mAV2], VT=2VK=200\left[\frac{mA}{V^2}\right],\ V_T=2V.

נתוני הממסר:

זרם תפיסה - 100 mA100\,mA

זרם שחרור - 70 mA70\,mA.

א.

חשבו בקירוב את ערכו של הנגד RDS(on)R_{DS(on)} כאשר Vi=5VV_i=5V.

(3 נקודות)
ב.

חשבו ושרטטו את זרם הסליל ILI_L, זרם ה- Drain IDI_D ומתח VDSV_{DS}. הניחו VDS(on)=0VV_{DS(on)}=0V.

ציינו את הערכים בנקודות השבירה.

(12 נקודות)
ג.

חשבו את זמן התפיסה ואת זמן השחרור של הממסר.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

RDS(on)≈0.833 ΩR_{DS(on)}\approx0.833\,\Omega

נתון: K=200 mAV2K=200\,\frac{\text{mA}}{\text{V}^2}, VT=2 VV_T=2\,\text{V}, VGS=Vi=5 VV_{GS}=V_i=5\,\text{V}.

מבוקש: התנגדות התעלה כשהטרנזיסטור מוליך באזור הליניארי (אוהמי) עם VDSV_{DS} קטן.

1. באזור האוהמי, עבור VDSV_{DS} קטן: ID≈2K(VGS−VT)⋅VDSI_D\approx2K(V_{GS}-V_T)\cdot V_{DS}, ולכן ההתנגדות היא

RDS(on)=12K(VGS−VT)R_{DS(on)}=\frac{1}{2K(V_{GS}-V_T)}

2. נציב (K=0.2 AV2K=0.2\,\frac{\text{A}}{\text{V}^2}):

RDS(on)=12⋅0.2⋅(5−2)=11.2=0.833 ΩR_{DS(on)}=\frac{1}{2\cdot0.2\cdot(5-2)}=\frac{1}{1.2}=0.833\,\Omega

ההתנגדות זניחה לעומת r=100 Ωr=100\,\Omega ו-R=200 ΩR=200\,\Omega, ולכן בהמשך אפשר להניח VDS(on)≈0V_{DS(on)}\approx0.

תשובה: RDS(on)≈0.833 ΩR_{DS(on)}\approx0.833\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms}: iL=160(1−e−t/10 ms) mAi_L=160(1-e^{-t/10\,\text{ms}})\,\text{mA}, iD=240−160e−t/10 ms mAi_D=240-160e^{-t/10\,\text{ms}}\,\text{mA}, vDS=0v_{DS}=0; t>10 mst>10\,\text{ms}: iL=101.14e−(t−10 ms)/3.33 ms mAi_L=101.14e^{-(t-10\,\text{ms})/3.33\,\text{ms}}\,\text{mA}, iD=0i_D=0, vDS=16+20.23e−(t−10 ms)/3.33 ms Vv_{DS}=16+20.23e^{-(t-10\,\text{ms})/3.33\,\text{ms}}\,\text{V} (שיא 36.23 V36.23\,\text{V})

נתון: VDD=16 VV_{DD}=16\,\text{V}, R=200 ΩR=200\,\Omega, סליל הממסר L=1 HL=1\,\text{H} עם r=100 Ωr=100\,\Omega, אות מבוא 5 V5\,\text{V} בין 00 ל-10 ms10\,\text{ms} ו-00 אחר כך.

מבוקש: iL(t)i_L(t), iD(t)i_D(t), vDS(t)v_{DS}(t).

סימונים: iLi_L זורם בסליל מלמעלה (VDDV_{DD}) למטה (אל ה-Drain). iRi_R זורם ב-RR מלמעלה למטה. iDi_D נכנס ל-Drain. לפי קירכהוף בצומת ה-Drain: iD=iL+iRi_D=i_L+i_R (כל עוד הטרנזיסטור מוליך).

לפני t=0t=0: Vi=0<VTV_i=0<V_T, הטרנזיסטור בקטעון, אין זרם בשום ענף: iL=0i_L=0, iD=0i_D=0, ו-vDS=VDD=16 Vv_{DS}=V_{DD}=16\,\text{V}.

שלב 1: 0≤t≤10 ms0\le t\le10\,\text{ms} (הטרנזיסטור מוליך, vDS=0v_{DS}=0).

1. ה-Drain מחובר להארקה, ולכן על RR ועל ענף הסליל יש מתח קבוע VDDV_{DD}. הזרם ב-RR קופץ מיד:

iR=VDDR=16200=80 mAi_R=\frac{V_{DD}}{R}=\frac{16}{200}=80\,\text{mA}

2. זרם הסליל מתחיל מאפס (אינו משתנה בקפיצה) ושואף לערך הסופי:

iL(∞)=VDDr=16100=160 mAi_L(\infty)=\frac{V_{DD}}{r}=\frac{16}{100}=160\,\text{mA}, τ=Lr=1100=10 ms\tau=\frac{L}{r}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms}

iL(t)=160(1−e−t/10 ms) mAi_L(t)=160\left(1-e^{-t/10\,\text{ms}}\right)\,\text{mA}

3. זרם ה-Drain:

iD(t)=iR+iL=80+160(1−e−t/10 ms)=240−160e−t/10 ms mAi_D(t)=i_R+i_L=80+160\left(1-e^{-t/10\,\text{ms}}\right)=240-160e^{-t/10\,\text{ms}}\,\text{mA}

iD(0+)=80 mAi_D(0^+)=80\,\text{mA}

4. ב-t=10 mst=10\,\text{ms}:

iL(10 ms)=160(1−e−1)=101.14 mAi_L(10\,\text{ms})=160\left(1-e^{-1}\right)=101.14\,\text{mA}

iD(10 ms)=80+101.14=181.14 mAi_D(10\,\text{ms})=80+101.14=181.14\,\text{mA}

שלב 2: t>10 mst>10\,\text{ms} (הטרנזיסטור בקטעון, iD=0i_D=0).

5. זרם הסליל אינו יכול להתאפס בקפיצה. הוא ממשיך לזרום באותו כיוון, ונסגר דרך RR: יורד בסליל ועולה ב-RR חזרה אל VDDV_{DD}. קבוע הזמן החדש:

τ′=Lr+R=1100+200=3.33 ms\tau'=\frac{L}{r+R}=\frac{1}{100+200}=3.33\,\text{ms}

iL(t)=101.14e−(t−10 ms)/3.33 ms mAi_L(t)=101.14e^{-(t-10\,\text{ms})/3.33\,\text{ms}}\,\text{mA}

6. המתח על הטרנזיסטור: הזרם iLi_L עולה ב-RR מה-Drain אל VDDV_{DD}, ולכן ה-Drain גבוה מ-VDDV_{DD} במפל על RR:

vDS(10 ms+)=VDD+R⋅iL(10 ms)=16+200⋅0.10114=36.23 Vv_{DS}(10\,\text{ms}^+)=V_{DD}+R\cdot i_L(10\,\text{ms})=16+200\cdot0.10114=36.23\,\text{V}

vDS(t)=16+20.23e−(t−10 ms)/3.33 ms Vv_{DS}(t)=16+20.23e^{-(t-10\,\text{ms})/3.33\,\text{ms}}\,\text{V}, ושואף ל-16 V16\,\text{V}.

שרטוט הזרמים (קו מקווקו: הירידה החדה של iDi_D לאפס ב-10 ms10\,\text{ms}; מסומנות גם נקודות התפיסה והשחרור מסעיף ג):

t [ms]i [mA]05101520253002040608010012014016018020080 mA181.14 mA101.14 mA100 mA, 9.81 ms70 mA, 11.23 ms

שרטוט vDSv_{DS}: 16 V16\,\text{V} לפני t=0t=0, אפס בזמן ההולכה, קפיצה ל-36.23 V36.23\,\text{V} ב-10 ms10\,\text{ms} ודעיכה אל 16 V16\,\text{V}:

t [ms]v_DS [V]-55101520253051015202530354036.23 V16 V

תשובה: בין 00 ל-10 ms10\,\text{ms}: iL=160(1−e−t/10 ms) mAi_L=160(1-e^{-t/10\,\text{ms}})\,\text{mA} (עד 101.14 mA101.14\,\text{mA}), iD=240−160e−t/10 ms mAi_D=240-160e^{-t/10\,\text{ms}}\,\text{mA} (מ-8080 עד 181.14 mA181.14\,\text{mA}), vDS=0v_{DS}=0. אחרי 10 ms10\,\text{ms}: iD=0i_D=0, iL=101.14e−(t−10 ms)/3.33 ms mAi_L=101.14e^{-(t-10\,\text{ms})/3.33\,\text{ms}}\,\text{mA}, vDS=16+20.23e−(t−10 ms)/3.33 ms Vv_{DS}=16+20.23e^{-(t-10\,\text{ms})/3.33\,\text{ms}}\,\text{V} (שיא 36.23 V36.23\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

תפיסה: 9.81 ms9.81\,\text{ms} אחרי t=0t=0; שחרור: 1.23 ms1.23\,\text{ms} אחרי סוף הפולס, כלומר ב-t=11.23 mst=11.23\,\text{ms}

נתון: זרם תפיסה 100 mA100\,\text{mA}, זרם שחרור 70 mA70\,\text{mA}, והביטויים של iLi_L מסעיף ב.

מבוקש: מתי זרם הסליל מגיע לזרם התפיסה, ומתי הוא יורד לזרם השחרור.

1. זמן התפיסה: הממסר נתפס כאשר iLi_L עולה ל-100 mA100\,\text{mA}. מתוך iL=I∞−(I∞−I0)e−t/τi_L=I_\infty-(I_\infty-I_0)e^{-t/\tau}:

t=τ⋅ln⁡I∞−I0I∞−It=10⋅ln⁡160−0160−100=10⋅ln⁡2.667=9.81 mst=\tau\cdot\ln\frac{I_\infty-I_0}{I_\infty-I_t}=10\cdot\ln\frac{160-0}{160-100}=10\cdot\ln2.667=9.81\,\text{ms}

זה לפני סוף הפולס (10 ms10\,\text{ms}), ולכן הממסר אכן נתפס.

2. זמן השחרור: אחרי 10 ms10\,\text{ms} הזרם דועך מ-101.14 mA101.14\,\text{mA} לאפס בקבוע זמן τ′=3.33 ms\tau'=3.33\,\text{ms}. הממסר משתחרר כאשר iL=70 mAi_L=70\,\text{mA}:

t′=τ′⋅ln⁡I∞−I0I∞−It=3.33⋅ln⁡0−101.140−70=3.33⋅ln⁡1.445=1.23 mst'=\tau'\cdot\ln\frac{I_\infty-I_0}{I_\infty-I_t}=3.33\cdot\ln\frac{0-101.14}{0-70}=3.33\cdot\ln1.445=1.23\,\text{ms}

כלומר השחרור מתרחש ב-t=10+1.23=11.23 mst=10+1.23=11.23\,\text{ms}.

תשובה: זמן התפיסה 9.81 ms9.81\,\text{ms} (מתחילת הפולס); זמן השחרור 1.23 ms1.23\,\text{ms} מסוף הפולס, כלומר ב-t=11.23 mst=11.23\,\text{ms}.

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מצב מתמיד, מיישר, טרנזיסטור

לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)

יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.

נתון המעגל הבא:

9.1.

מתח המוצא במצב מתמיד שווה ל:

א. 10V10V

ב. 0V0V

ג. 5V5V

ד. 3.33V3.33V

(5 נקודות)
9.2.

במיישר דו-דרכי עם שתי דיודות (סנף מרכזי), מפל המתח האחורי המקסימלי על הדקי הדיודה שווה ל______________ כאשר ViV_i הוא המתח במשני של השנאי:

א. Vi(max⁡)−VDV_{i(\max)}-V_D

ב. 2⋅Vi(max⁡)2\cdot V_{i(\max)}

ג. 4⋅Vi(max⁡)4\cdot V_{i(\max)}

ד. 2⋅Vi(max⁡)−VD2\cdot V_{i(\max)}-V_D

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.3.

נתוני הטרנזיסטור: β=100, VBE=0.7V, VCEsat=0.2V\beta=100,\ V_{BE}=0.7V,\ V_{CEsat}=0.2V.

מתח VCEV_{CE} שווה ל:

א. 5V5V

ב. 0.2V0.2V

ג. 0V0V

ד. 0.7V0.7V

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.4.

קבוע הזמן שווה ל:

א. 25μsec25\mu sec

ב. 100μsec100\mu sec

ג. 20μsec20\mu sec

ד. 125μsec125\mu sec

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ב. 0V0V

במצב מתמיד של זרם ישר הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל L1L_1 מוחלף בקצר, והקבל CC מוחלף בנתק. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל (האדמה היא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}):

•הקו העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-10 V10\,\text{V}. הסליל הוחלף בקצר, ולכן גם הקו הימני עד R2R_2 (וההדק הימני של VoV_o) הוא חלק מהקו הזה.

•הקבל נתק, ולכן בענף של R1R_1 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין על R1R_1 מפל מתח: ההדק השמאלי של VoV_o באותו צבע כמו הקו העליון.

בחירת השיטה. אין צורך במשוואות: שני הדקי VoV_o צבועים באותו צבע, כלומר הם באותו פוטנציאל.

1. ענף R1R_1, CC: דרך R1R_1 לא עובר זרם, ולכן ההדק השמאלי של VoV_o נמצא במתח המקור: 10 V10\,\text{V}.

2. ענף L1L_1, R2R_2: הסליל קצר, ולכן הצומת שבין L1L_1 ל-R2R_2 מחובר ישירות להדק העליון של המקור: גם הוא ב-10 V10\,\text{V} (הזרם 104=2.5 mA\frac{10}{4}=2.5\,\text{mA} עובר ב-R2R_2 ואינו משנה זאת).

3. Vo=10−10=0 VV_o=10-10=0\,\text{V}

תשובה: ב. 0V0V

סעיף 9.2

תשובה:

ד. 2⋅Vi(max⁡)−VD2\cdot V_{i(\max)}-V_D

נבחן את הדיודה שאינה מוליכה ברגע השיא.

1. במיישר סנף מרכזי כל חצי של המשני נותן מתח שיא Vi(max⁡)V_{i(\max)} ביחס לסנף המרכזי, ושני הקצוות נמצאים בפאזות הפוכות.

2. ברגע השיא, הדיודה המוליכה מעבירה למוצא Vo=Vi(max⁡)−VDV_o=V_{i(\max)}-V_D (הקתודות של שתי הדיודות מחוברות למוצא).

3. האנודה של הדיודה החוסמת נמצאת באותו רגע בקצה השני של המשני, כלומר ב-−Vi(max⁡)-V_{i(\max)} ביחס לסנף המרכזי.

4. המתח האחורי על הדיודה החוסמת (קתודה פחות אנודה):

PIV=(Vi(max⁡)−VD)−(−Vi(max⁡))=2Vi(max⁡)−VDPIV=(V_{i(\max)}-V_D)-(-V_{i(\max)})=2V_{i(\max)}-V_D

תשובה: ד. 2⋅Vi(max⁡)−VD2\cdot V_{i(\max)}-V_D

סעיף 9.3

תשובה:

א. 5V5V

נניח שהטרנזיסטור באזור הפעיל ונבדוק את ההנחה.

1. זרם הבסיס, לפי קירכהוף בלולאת הבסיס (VCCV_{CC}, RBR_B, צומת בסיס-פולט):

IB=VCC−VBERB=10−0.7930⋅103=10 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B}=\frac{10-0.7}{930\cdot10^{3}}=10\,\mu\text{A}

2. זרם הקולט: IC=βIB=100⋅10 μA=1 mAI_C=\beta I_B=100\cdot10\,\mu\text{A}=1\,\text{mA}

3. מתח קולט-פולט, לפי קירכהוף בלולאת הקולט:

VCE=VCC−IC⋅RC=10−1⋅10−3⋅5⋅103=5 VV_{CE}=V_{CC}-I_C\cdot R_C=10-1\cdot10^{-3}\cdot5\cdot10^{3}=5\,\text{V}

4. VCE=5 V>VCEsat=0.2 VV_{CE}=5\,\text{V}>V_{CEsat}=0.2\,\text{V}, ולכן ההנחה (אזור פעיל) נכונה.

תשובה: א. 5V5V

סעיף 9.4

תשובה:

ג. 20μsec20\mu sec

קבוע הזמן של מעגל RL הוא τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהסליל "רואה" בין ההדקים שלו כשהמקורות הבלתי תלויים מאופסים.

ההדקים. מוציאים את הסליל ומסמנים את שני ההדקים שלו: aa (העליון) ו-bb (התחתון, בצד האדמה). מקור הזרם מאופס, כלומר מוחלף בנתק. זה המעגל החדש:

•נשארו שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של aa עם הצומת השמאלי, הצומת הימני עם הקו שיורד אל R2R_2, וקו האדמה עם bb.

•במקום מקור הזרם יש נתק, ולכן הענף התחתון שבין שני הצמתים לא מוליך.

בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות ואין התפצלות של זרם, ולכן אין צורך במשוואות: מספיק חיבור טורי של נגדים.

1. בין הקו של aa לצומת הימני נשאר רק R1R_1, ובין הצומת הימני לקו של bb רק R2R_2. זרם שנכנס ב-aa עובר בשניהם בלי להתפצל, ולכן הם בטור:

RTH=R1+R2=10+40=50 kΩR_{TH}=R_1+R_2=10+40=50\,\text{k}\Omega

2. τ=LRTH=150⋅103=20 μs\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1}{50\cdot10^{3}}=20\,\mu\text{s}

תשובה: ג. 20μsec20\mu sec

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.