מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - קיץ 2025 מועד ב'
הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, קיץ 2025 מועד ב', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.
שאלות 1-5: יש לבחור 3 שאלות.
שאלות 6-9: יש לבחור 2 שאלות.
השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.
כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.
סה"כ 100 נקודות.
שאלות 1-5 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך חמש השאלות.
שאלות 6-9 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.
חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. נוסחאון המצורף לבחינה.
נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.
שאלה 1 · שקול תבנין ונגד עומס תלוי טמפרטורה
נתון המעגל הבא:

חשבו את שקול תבנין בין ההדקים a ו- b.
בין ההדקים a ו- b חובר נגד תלוי טמפרטורה .
באיזו טמפרטורה תתקבל העברת ההספק המרבית לעומס?
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
,
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: המתח (הדק חיובי, כמסומן באיור) וההתנגדות בין ההדקים.
ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס לשני ההדקים ו- שבאיור. ביניהם לא מחובר עומס, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את ההתנגדות השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כשההדקים פתוחים, עם הקווים שווי-הפוטנציאל והזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-.
•ההדק פתוח, ולכן דרך לא זורם זרם () ואין עליו מפל מתח. לכן הקו של והצומת שבין , ו- באותו פוטנציאל וצבועים באותו צבע: זה .
•הקו של (בין ל-) הוא .
•החיצים מראים את כיווני הזרמים: של מקור הזרם דרך ואז כלפי מטה דרך , ו- מ- דרך ואז כלפי מטה דרך .
•גם הקו שבין מקור הזרם ל- נמצא ב-, כי עליו . זה במקרה אותו פוטנציאל כמו הקו העליון הימני, ולכן אותו צבע. הוא לא נחוץ לחישוב.
בחירת השיטה. בין ל- אין חיבור, ולכן החלק השמאלי והחלק הימני מחוברים רק דרך קו האדמה, ודרך חיבור יחיד לא זורם זרם. כל חלק מחושב לבד, ובכל חלק נעלם אחד: בשמאלי ו- בימני. לא צריך מערכת משוואות של זרמי חוגים או של מתחי צמתים: בשמאלי מספיק חוק אוהם על , ובימני מחלק מתח.
1. הנגד מחובר בטור למקור הזרם, ולכן הזרם בו הוא בכל מקרה, והוא אינו משפיע על שאר המעגל.
2. דרך לא עובר זרם, ולכן כל זרם המקור עובר דרך מלמעלה למטה:
3. הנגד מחובר במקביל למקור המתח , ולכן המתח עליו קבוע () והוא אינו משפיע על המתח בהדק .
4. דרך ו- עובר זרם אחד, , ולכן לפי מחלק מתח:
5. מתח תבנין:
שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור הזרם מוחלף בנתק (שני הקצוות הפתוחים בשמאל), ומקור המתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים בו רק הנגדים:

6. הקו העליון הימני התאחד עם קו האדמה (צבע אחד), כי הוחלף בקצר. לכן שני הקצוות של באותו צבע: מקוצר ולא משפיע.
7. הקו שבין למקור הזרם מסתיים בנתק, ולכן תלוי באוויר: לא יכול לזרום דרכו זרם.
8. זרם שנכנס בהדק עובר דרך ואז דרך אל קו האדמה, כלומר בצד של שני נגדים בטור:
9. מקו האדמה הזרם מגיע אל דרך (ישירות) או דרך (שקצהו הימני מחובר עכשיו לאדמה). שני הנגדים מחוברים בין אותם שני צבעים, כלומר במקביל:
10. שני החלקים בטור (דרך קו האדמה):
שלב 3: מעגל התמורה. מקור מתח בטור עם נגד בין ההדקים, כשהקוטב החיובי של המקור פונה להדק :

תשובה: מקור מתח (הדק חיובי) בטור עם .
סעיף ב
נתון: שקול תבנין מסעיף א: , , והעומס .
מבוקש: הטמפרטורה שבה העומס מקבל הספק מרבי.
נשתמש במעגל התמורה מסעיף א: העומס מתחבר בין ההדקים ו-, ולכן הוא בטור עם ועם המקור .
1. לפי משפט העברת ההספק המרבית, עומס נגדי מקבל הספק מרבי כאשר התנגדותו שווה להתנגדות תבנין:
2. נציב:
3. לבדיקה, ההספק המרבי עצמו:
תשובה: העברת ההספק המרבית מתקבלת בטמפרטורה (אז ).
שאלה 2 · מתחי צמתים והספקי מקורות בזרם ישר
נתון המעגל הבא:

חשבו את המתחים בצמתים a ו- b.
חשבו את ההספקים של המקורות, וקבעו אילו מהם פועלים כמקורות ואילו כצרכנים.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
,
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: ו- ביחס להארקה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו של כולל את הענף העליון עד , והקו של מחבר את , ו-.
•הקו הימני מחובר להדק החיובי של (וההדק השלילי שלו לאדמה), ולכן הפוטנציאל שלו ידוע: .
•מקור מחובר עם ההדק השלילי למעלה (אל ) וההדק החיובי לאדמה, ולכן הקו שבין ל- נמצא ב-.
•הקו שבין למקור הזרם אינו צומת שבו הזרם מתפצל: ומקור הזרם בטור, ובשניהם זורם כלפי מעלה, אל הצומת .
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:
•מתחי צמתים: רק שני קווים שהפוטנציאל שלהם לא ידוע, ו-, כלומר שתי משוואות.
•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים פנימיים, אבל מקור הזרם נמצא בחוג השמאלי בלבד ולכן קובע את זרמו. נשארים שני זרמי חוגים, כלומר גם כאן שתי משוואות.
מספר המשוואות שווה, אבל המבוקש הוא המתחים ו-, ושיטת מתחי הצמתים נותנת אותם ישירות. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. נעבוד ב- וב-, כך שהמתחים יוצאים ב-. בכל צומת נכתוב: סכום הזרמים היוצאים דרך הנגדים (כל זרם לפי חוק אוהם, הפרש הפוטנציאלים בין שני הצבעים שבקצות הנגד חלקי ההתנגדות) שווה לזרם שנכנס ממקור הזרם.
1. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (יוצאים דרך ו-, נכנס ):
2. חוק הזרמים בצומת (יוצאים דרך , , ):
3. נסדר:
4. מהמשוואה הראשונה: , כלומר . נציב בשנייה:
תשובה: , .
סעיף ב
(מקור), (מקור), (לא מספק ולא צורך)
משתמשים בתוצאות סעיף א: , .
סימון על הסרטוט. על הסרטוט המסומן מסעיף א כותבים עכשיו את ערכי הפוטנציאלים ואת הזרמים בכל ענף:

•כל זרם בנגד נקבע מהפרש הפוטנציאלים שבין שני הצבעים שבקצותיו, והחץ מצביע מהפוטנציאל הגבוה לנמוך. למשל ב-: מ- אל .
•הקו שבין למקור הזרם נמצא ב- (מחושב בצעד 1).
•בקו הימני נכנס דרך ויוצא דרך , ולכן דרך לא זורם זרם ().
1. מקור הזרם . המתח על מקור הזרם (הדק עליון ביחס להארקה) שווה למתח ועוד המפל על , שדרכו עובר כלפי מעלה:
הזרם יוצא מההדק העליון (בעל המתח הגבוה), ולכן המקור מספק אנרגיה:
2. מקור המתח . נסמן את הזרם דרך מלמעלה למטה (מ- אל המקור):
הזרם נכנס למקור בהדק השלילי ויוצא בהדק החיובי, כלומר בתוך המקור הוא עולה במתח, ולכן המקור מספק:
3. מקור המתח . נסמן את הזרמים דרך ו- בכיוון אל הצומת הימני:
(כלומר מהצומת הימני אל )
חוק הזרמים בצומת הימני: הזרם שיוצא ממנו אל הוא
ולכן : המקור אינו מספק ואינו צורך הספק.
4. בדיקת מאזן: ההספק בנגדים
וסכום ההספקים שהמקורות מספקים: . המאזן מתקיים.
תשובה: מקור הזרם מספק , מקור המתח מספק (שניהם פועלים כמקורות), ובמקור הזרם אפס ולכן ההספק שלו .
שאלה 3 · העברת הספק מרבית בזרם חילופין
נתון המעגל הבא:

מהו שבו תתרחש העברת ההספק המקסימלית?
חשבו את ההספק המירבי המועבר לעומס .
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , , , , , , .
מבוקש: העכבה שמקבלת הספק מרבי.
רעיון: ההספק המרבי מתקבל כאשר שווה לצמוד של עכבת תבנין שהעומס "רואה". לכן מוציאים את מהמעגל ומחשבים את שקול תבנין בין שני ההדקים שלו. נחשב גם את , כי נזדקק לו בסעיף ב.
ההדקים. נסמן את ההדק העליון של (בצד של ) ו- את ההדק התחתון (בצד הקו התחתון). מנתקים את , ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם וגם את העכבה השקולה .
שלב 1: מתח תבנין. המעגל כש- מנותק, עם ההדקים והקווים שווי-הפוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל של זרם ישר):

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (), וההדק מחובר אליו.
•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של , ולכן הפוטנציאל שלו .
•ההדק פתוח, ולכן בענף של ו- לא זורם זרם () ואין עליהם מפל מתח. לכן הקו של , הקו שבין ל- והצומת העליון באותו פוטנציאל, וכולם באותו צבע: .
•נשאר חוג חיצוני אחד: , , , ומקור הזרם. מקור הזרם קובע את הזרם בחוג, ולכן ב- וב- זורם , משמאל לימין (לפי כיוון החץ של המקור, כלפי מטה בענף הימני).
בחירת השיטה. כש- מנותק אין מה לפתור במערכת משוואות: יש חוג אחד, והזרם בו נתון ממקור הזרם. מספיק חוק המתחים של קירכהוף לאורך המסלול .
1. הזרם עובר ב- וב- מהקו של אל הצומת העליון, ולכן הפוטנציאל יורד לאורכם:
2. ההכפלה: , ולכן
3. מקור המתח במלבני:
שלב 2: עכבת תבנין. מאפסים את כל המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: מקור המתח מוחלף בקצר, ומקור הזרם מוחלף בנתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארות בו רק העכבות:

4. הקו השמאלי (שבו היה ) התאחד עם הקו התחתון, ולכן הוא באותו צבע כמו ההדק .
5. הענף הימני מסתיים בנתק, ולכן תלוי באוויר: לא זורם דרכו זרם, והוא לא משפיע.
6. זרם שנכנס בהדק עובר ב- וב- אל הצומת העליון, משם דרך ו- אל הקו השמאלי, ומשם אל . בכל הדרך אין התפצלות, כלומר כל ארבע העכבות בטור:
, , כלומר
שלב 3: תנאי ההספק המרבי. מעגל התמורה הוא מקור בטור עם , ו- מתחבר בין ל-. לעומס עכבתי כללי ההספק מרבי כאשר , כלומר החלק הממשי שווה והריאקטיבי הפוך בסימן (הריאקטנסים מבטלים זה את זה):
(עומס קיבולי: נגד בטור עם ריאקטנס קיבולי .)
תשובה: .
סעיף ב
נתון מסעיף א: , , . נתייחס לערכי הפאזורים כערכים יעילים.
מבוקש: ההספק (הממשי) בעומס.
1. המעגל השקול (מעגל התמורה של תבנין מסעיף א, ו- מחובר בין ההדקים ו-): מקור בטור עם ועם . העכבה הכוללת ממשית, כי הריאקטנסים מתבטלים:
2. הזרם בלולאה:
3. הספק ממשי מתפתח רק בחלק ההתנגדותי של העומס, :
4. בדיקה בנוסחה הישירה:
הערה: הכפלת בגודל העכבה נותנת , וזה ההספק המדומה של העומס ולא ההספק הממשי.
תשובה: .
שאלה 4 · מתח צומת והספקים מרוכבים במקורות
נתון המעגל הבא:

חשבו את המתח .
חשבו את הספקי S במקורות המתח.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נתון: , , , , , , .
מבוקש: מתח הצומת ביחס להארקה.
סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים (הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל של זרם ישר):

•האדמה היא נקודת הייחוס ().
•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של , ולכן הפוטנציאל שלו . הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של , ולכן הפוטנציאל שלו .
•הצומת הוא הקו שאליו מחוברים , ו-. זה הנעלם היחיד.
•הקו שבין ל- והקו שבין ל- אינם צמתים שבהם הזרם מתפצל: ו- בטור, וגם ו- בטור.
•החיצים מראים את כיווני הזרמים שנבחרו: מ- אל הצומת, מ- אל הצומת, ו- מהצומת כלפי מטה.
בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:
•מתחי צמתים: צומת אחד שהפוטנציאל שלו לא ידוע, , כלומר משוואה אחת.
•זרמי חוגים: שני חוגים, כלומר שתי משוואות.
לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.
שלוש העכבות המחוברות לצומת:
(לכיוון ), (להארקה), (לכיוון ).
1. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים שבין שני הצבעים שבקצות הענף:
, ,
2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת (הזרמים הנכנסים שווים לזרם היוצא), :
3. האדמיטנסים:
סכום:
4. אגף ימין:
סכום:
5. המתח:
תשובה: .
סעיף ב
,
נתון מסעיף א: . נתייחס לפאזורים כערכים יעילים.
מבוקש: ההספק המרוכב שכל מקור מספק, , כאשר הוא הזרם היוצא מההדק החיובי של המקור.
נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרמים ו- שסומנו שם יוצאים מההדק החיובי של כל מקור אל הצומת, כלומר הם בדיוק הזרמים שנדרשים כאן, ו- הוא הזרם בענף של ו-.
1. הזרם של (יוצא מההדק החיובי, עובר דרך ו- משמאל לימין אל הצומת):
2. הזרם של (יוצא מההדק החיובי, עובר דרך מימין לשמאל אל הצומת):
3. ההספקים המרוכבים:
4. פירוש: ל- הספק ממשי שלילי, כלומר הוא קולט (פועל כצרכן). מספק .
5. בדיקת מאזן: הזרם בענף , : .
הספק ממשי בנגדים: , ובמקורות: .
הספק עיוור: , ובמקורות: . המאזן מתקיים.
תשובה: (קולט הספק ממשי), (מספק).
שאלה 5 · אות סינוסי עם רכיב ישר: ממוצע, יעיל, הספק
נתון תיאור גרפי של מתח:

רשמו את הביטוי למתח .
חשבו את הערך הממוצע ואת הערך היעיל של המתח.

מקור המתח, המפיק את המתח המתואר באיור, חובר למעגל שבאיור לסעיף ג.
חשבו את ההספק המתפתח בנגד .
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
קוראים מהגרף את הרכיב הישר, המשרעת, הזמן המחזורי והמופע.
1. ערך מרבי וערך מזערי . הרכיב הישר הוא האמצע ביניהם, והמשרעת היא חצי ההפרש:
,
2. הזמן המחזורי: שיאים ב-, , , ולכן :
,
3. המופע: ב- המתח בשיא, ולכן זו פונקציית קוסינוס (סינוס עם מופע ).
תשובה: .
סעיף ב
,
1. ערך ממוצע. הממוצע של הרכיב הסינוסי על פני מחזור שלם הוא אפס, ולכן נשאר רק הרכיב הישר:
2. ערך יעיל. לאות שהוא סכום של רכיב ישר ורכיב סינוסי, ריבוע הערך היעיל הוא סכום ריבועי הערכים היעילים של הרכיבים. הערך היעיל של הרכיב הסינוסי:
תשובה: , .
סעיף ג
נתון: (סעיף ב), .
מבוקש: ההספק הממוצע בנגד.
1. ההספק הממוצע בנגד נקבע לפי הערך היעיל של המתח עליו (המקור מחובר ישירות לנגד):
(מתוכם מהרכיב הישר ו- מהרכיב הסינוסי.)
תשובה: .
שאלה 6 · טעינה ופריקה של קבל עם מפסק דו-מצבי
נתון המעגל הבא:
בזמן הקבל C לא טעון והמפסק מחובר לנקודה a. כאשר המתח על הדקי הקבל שווה ל- , המפסק עובר לנקודה b.

חשבו ושרטטו את המתח על הדקי הקבל C ואת המתח על הדקי הנגד , עד לסיום תופעת המעבר.
חשבו את המתח על הדקי הקבל C ואת המתח על הדקי הנגד כאשר .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מצב a (): , ; מצב b (): ,
נתון: , , , , , , , .
מבוקש: ו- בשני המצבים של המפסק, עד המצב המתמיד.
סימונים: הוא מתח ההדק העליון של הקבל ביחס להדק התחתון. הוא מתח הצומת שבין ל- ביחס להארקה (הדק עליון של חיובי).
ההדקים. הקבל "רואה" את שאר המעגל דרך שני ההדקים שלו. נסמן את ההדק העליון של הקבל (בצד המפסק) ו- את ההדק התחתון (בצד ), כך ש-. בכל מצב של המפסק מוציאים את הקבל ומחשבים בין ל- את שקול תבנין של שאר המעגל:
•במצב המתמיד לא זורם זרם דרך הקבל, כלומר הוא כמו נתק בין ל-. לכן הערך הסופי של מתח הקבל הוא מתח הריקם: .
•קבוע הזמן הוא , כאשר היא ההתנגדות שהקבל רואה בין ל-.
בחירת השיטה. בכל מצב של המפסק הקבל טוען או נפרק דרך חוג אחד, ולכן אין צורך במערכת משוואות: את נותן חוק אוהם (בלי זרם אין מפל מתח על הנגדים), ואת נותן חיבור טורי.
המעגל כשהקבל מוצא, עם ההדקים , והקווים שווי-הפוטנציאל:

•האדמה היא נקודת הייחוס (). הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-. הקו העליון הימני מחובר להדק החיובי של , ולכן הוא ב-.
•ההדקים , פתוחים, ולכן דרך ודרך לא זורם זרם () ואין עליהם מפל מתח. לכן ההדק (דרך המפסק במצב a) באותו צבע כמו הקו של , וההדק באותו צבע כמו האדמה.
•גם דרך לא זורם זרם (המגע b פתוח), ולכן המגע b נמצא ב-.
•הנגד מחובר במקביל למקור : המתח עליו קבוע, , והוא אינו משפיע על הקבל.
1. מתח תבנין: , ולכן .
ההתנגדות: מאפסים את המקורות הבלתי תלויים ומסרטטים מעגל חדש: ו- מוחלפים בקצר. נשארים רק הנגדים:

•שני הקווים העליונים, השמאלי והימני, התאחדו עם האדמה (צבע אחד), כי המקורות הוחלפו בקצר. מחובר משני צדדיו לאותו צבע, כלומר מקוצר.
• מסתיים במגע b הפתוח, ולכן לא זורם דרכו זרם.
•זרם שיוצא מ- עובר דרך המפסק ו- אל האדמה, ומהאדמה דרך אל . אין התפצלות, ולכן ו- בטור.
2. קבוע הזמן:
3. ערך התחלתי , וערך סופי :
4. הזמן שבו מגיע ל-:
5. המתח על : לפי קירכהוף מתחים, מתחלק בין ל-:
ב-: , וב-: .
שלב 2: המפסק במצב b (נמדוד זמן חדש )
המעגל כשהקבל מוצא והמפסק במצב b:

•עכשיו ההדק מחובר דרך המפסק למגע b ול-. דרך לא זורם זרם, ולכן באותו צבע כמו הקו של .
•ההדק עדיין באותו צבע כמו האדמה ( בלי זרם), והמגע a נשאר ב- ( בלי זרם).
6. מתח הקבל אינו משתנה בקפיצה: . מתח תבנין: , ולכן .
ההתנגדות: שוב מחליפים את ואת בקצר:

• מסתיים במגע a הפתוח, ולכן לא זורם דרכו זרם.
•זרם שיוצא מ- עובר דרך המפסק ו- אל הקו הימני, שהתאחד עם האדמה, ומהאדמה דרך אל . לכן ו- בטור.
7. קבוע הזמן:
8. הזרם: נסמן את הזרם היוצא מההדק העליון של הקבל דרך אל , וחוזר מההארקה כלפי מעלה דרך . לפי קירכהוף מתחים בלולאה:
9. ב- הזרם עובר מלמטה למעלה, ולכן המתח על הדק העליון שלו שלילי:
(ובמצב מתמיד )
10. תופעת המעבר מסתיימת בקירוב אחרי , כלומר בסביבות ; אז ו-.
שרטוט המתח על הקבל: עולה אקספוננציאלית מ- ל- עד , ואז יורד אקספוננציאלית לכיוון (רציף, בלי קפיצה):
שרטוט המתח על : קופץ ב- ל- ודועך ל- ב-; ברגע המעבר קופץ ל- ודועך לאפס בקבוע זמן :
תשובה: במצב a: , , עד . במצב b (): , .
סעיף ב
,
נתון מסעיף א: המפסק עבר ל-b ב-, ולכן ב- אנו בשלב השני: נשתמש בסרטוטים המסומנים של מצב b מסעיף א (, ).
1. הזמן מאז המעבר:
, ,
2. המתח על הקבל:
3. המתח על :
4. בדיקה בקירכהוף: , ו-. מתאים.
תשובה: , .
שאלה 7 · מייצב זנר: תחום נגד, ייצוב ואופיין
נתון המעגל הבא:
נתוני הדיודה:

חשבו את תחום ערכו של הנגד המבטיח פעולה תקינה של המעגל.
עבור חשבו את מקדם הייצוב של המעגל: .
נתון: . שרטטו את אופיין כאשר מתח המבוא משתנה מ- עד . ציינו שיפועים וערכים בנקודות שבירה ובקצוות האופיין.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נתון: , , מודל הזנר: מקור בטור עם , , .
מבוקש: הערכים הקיצוניים של שבהם הזנר תמיד בפריצה () ולא נשרף ().
סימונים: הזרם דרך משמאל לימין, הזרם דרך הזנר מלמעלה למטה, הזרם דרך העומס מלמעלה למטה. לפי קירכהוף: , ו-.
: מקרה קיצון ראשון. הזרם בזנר הכי קטן כאשר מתח המבוא מזערי והעומס מושך זרם מרבי (). דורשים שגם אז :
1.
2.
3.
4.
: מקרה קיצון שני. הזרם בזנר הכי גדול כאשר מתח המבוא מרבי והעומס מושך זרם מזערי (). דורשים שאז ההספק בזנר יהיה :
5. הזרם המרבי בזנר מתוך ההספק:
6.
7.
8.
9.
תשובה: .
סעיף ב
נתון: , מודל הזנר , .
מבוקש: שינוי מתח המוצא ביחס לשינוי מתח המבוא, באחוזים.
רעיון: נחשב את בשתי נקודות העבודה הקיצוניות של המעגל, עם , ו- עם , ונחלק את הפרש המתחים. (שני הערכים של בתחום מסעיף א, ולכן הזנר בפריצה בשני המקרים.)
1. משוואת צומת במוצא (הזרמים היוצאים דרך , דרך ענף הזנר ודרך העומס):
2. , :
(הזרם בזנר: , הזנר בפריצה.)
3. , :
4. מקדם הייצוב:
הערה: אם מחזיקים את העומס קבוע ומשנים רק את , המקדם הוא , כלומר עבור ו- עבור . החישוב לעיל כולל גם את השפעת שינוי העומס בין שתי נקודות הקיצון.
תשובה: מקדם הייצוב הוא כ-.
סעיף ג
שיפוע מ- עד ; אחר כך שיפוע דרך עד
נתון: , , מודל הזנר , , .
מבוקש: כפונקציה של בתחום עד .
תחום 1: הזנר לא בפריצה (נתק). המוצא נקבע במחלק מתח בין ל-:
1.
2. הזנר מתחיל להוליך כאשר מגיע ל-:
תחום 2: הזנר בפריצה. הזנר הוא מקור בטור עם .
3. השיפוע: מבחינת שינויים, ו- במקביל ויוצרים מחלק מתח עם :
4. הנקודה שבה זרם הזנר מגיע ל- (מכאן והלאה הייצוב תקין):
,
5. הקצה (משוואת צומת במוצא):
בדיקת שיפוע: . מתאים.
השרטוט: קו ישר מהראשית בשיפוע עד הברך ב-, ומשם קו כמעט אופקי בשיפוע שעובר דרך ומגיע ל-:
תשובה: עד : (מגיע ל-). מעבר לכך: שיפוע ; ב- (זרם הזנר ) , וב- .
שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמפסק להפעלת ממסר
נתון המעגל הבא וצורת אות המבוא:
נתוני הטרנזיסטור:
.
נתוני הממסר:
זרם תפיסה -
זרם שחרור - .

חשבו בקירוב את ערכו של הנגד כאשר .
חשבו ושרטטו את זרם הסליל , זרם ה- Drain ומתח . הניחו .
ציינו את הערכים בנקודות השבירה.
חשבו את זמן התפיסה ואת זמן השחרור של הממסר.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
נתון: , , .
מבוקש: התנגדות התעלה כשהטרנזיסטור מוליך באזור הליניארי (אוהמי) עם קטן.
1. באזור האוהמי, עבור קטן: , ולכן ההתנגדות היא
2. נציב ():
ההתנגדות זניחה לעומת ו-, ולכן בהמשך אפשר להניח .
תשובה: .
סעיף ב
: , , ; : , , (שיא )
נתון: , , סליל הממסר עם , אות מבוא בין ל- ו- אחר כך.
מבוקש: , , .
סימונים: זורם בסליל מלמעלה () למטה (אל ה-Drain). זורם ב- מלמעלה למטה. נכנס ל-Drain. לפי קירכהוף בצומת ה-Drain: (כל עוד הטרנזיסטור מוליך).
לפני : , הטרנזיסטור בקטעון, אין זרם בשום ענף: , , ו-.
1. ה-Drain מחובר להארקה, ולכן על ועל ענף הסליל יש מתח קבוע . הזרם ב- קופץ מיד:
2. זרם הסליל מתחיל מאפס (אינו משתנה בקפיצה) ושואף לערך הסופי:
,
3. זרם ה-Drain:
4. ב-:
5. זרם הסליל אינו יכול להתאפס בקפיצה. הוא ממשיך לזרום באותו כיוון, ונסגר דרך : יורד בסליל ועולה ב- חזרה אל . קבוע הזמן החדש:
6. המתח על הטרנזיסטור: הזרם עולה ב- מה-Drain אל , ולכן ה-Drain גבוה מ- במפל על :
, ושואף ל-.
שרטוט הזרמים (קו מקווקו: הירידה החדה של לאפס ב-; מסומנות גם נקודות התפיסה והשחרור מסעיף ג):
שרטוט : לפני , אפס בזמן ההולכה, קפיצה ל- ב- ודעיכה אל :
תשובה: בין ל-: (עד ), (מ- עד ), . אחרי : , , (שיא ).
סעיף ג
תפיסה: אחרי ; שחרור: אחרי סוף הפולס, כלומר ב-
נתון: זרם תפיסה , זרם שחרור , והביטויים של מסעיף ב.
מבוקש: מתי זרם הסליל מגיע לזרם התפיסה, ומתי הוא יורד לזרם השחרור.
1. זמן התפיסה: הממסר נתפס כאשר עולה ל-. מתוך :
זה לפני סוף הפולס (), ולכן הממסר אכן נתפס.
2. זמן השחרור: אחרי הזרם דועך מ- לאפס בקבוע זמן . הממסר משתחרר כאשר :
כלומר השחרור מתרחש ב-.
תשובה: זמן התפיסה (מתחילת הפולס); זמן השחרור מסוף הפולס, כלומר ב-.
שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: מצב מתמיד, מיישר, טרנזיסטור
לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)
יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.
נתון המעגל הבא:

מתח המוצא במצב מתמיד שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
במיישר דו-דרכי עם שתי דיודות (סנף מרכזי), מפל המתח האחורי המקסימלי על הדקי הדיודה שווה ל______________ כאשר הוא המתח במשני של השנאי:
א.
ב.
ג.
ד.
נתון המעגל הבא:

נתוני הטרנזיסטור: .
מתח שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
נתון המעגל הבא:

קבוע הזמן שווה ל:
א.
ב.
ג.
ד.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף 9.1
ב.
במצב מתמיד של זרם ישר הקבל הוא נתק והסליל הוא קצר.
המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בקצר, והקבל מוחלף בנתק. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל (האדמה היא נקודת הייחוס, ):

•הקו העליון מחובר להדק החיובי של המקור, ולכן הוא ב-. הסליל הוחלף בקצר, ולכן גם הקו הימני עד (וההדק הימני של ) הוא חלק מהקו הזה.
•הקבל נתק, ולכן בענף של לא זורם זרם () ואין על מפל מתח: ההדק השמאלי של באותו צבע כמו הקו העליון.
בחירת השיטה. אין צורך במשוואות: שני הדקי צבועים באותו צבע, כלומר הם באותו פוטנציאל.
1. ענף , : דרך לא עובר זרם, ולכן ההדק השמאלי של נמצא במתח המקור: .
2. ענף , : הסליל קצר, ולכן הצומת שבין ל- מחובר ישירות להדק העליון של המקור: גם הוא ב- (הזרם עובר ב- ואינו משנה זאת).
3.
תשובה: ב.
סעיף 9.2
ד.
נבחן את הדיודה שאינה מוליכה ברגע השיא.
1. במיישר סנף מרכזי כל חצי של המשני נותן מתח שיא ביחס לסנף המרכזי, ושני הקצוות נמצאים בפאזות הפוכות.
2. ברגע השיא, הדיודה המוליכה מעבירה למוצא (הקתודות של שתי הדיודות מחוברות למוצא).
3. האנודה של הדיודה החוסמת נמצאת באותו רגע בקצה השני של המשני, כלומר ב- ביחס לסנף המרכזי.
4. המתח האחורי על הדיודה החוסמת (קתודה פחות אנודה):
תשובה: ד.
סעיף 9.3
א.
נניח שהטרנזיסטור באזור הפעיל ונבדוק את ההנחה.
1. זרם הבסיס, לפי קירכהוף בלולאת הבסיס (, , צומת בסיס-פולט):
2. זרם הקולט:
3. מתח קולט-פולט, לפי קירכהוף בלולאת הקולט:
4. , ולכן ההנחה (אזור פעיל) נכונה.
תשובה: א.
סעיף 9.4
ג.
קבוע הזמן של מעגל RL הוא , כאשר היא ההתנגדות שהסליל "רואה" בין ההדקים שלו כשהמקורות הבלתי תלויים מאופסים.
ההדקים. מוציאים את הסליל ומסמנים את שני ההדקים שלו: (העליון) ו- (התחתון, בצד האדמה). מקור הזרם מאופס, כלומר מוחלף בנתק. זה המעגל החדש:

•נשארו שלושה פוטנציאלים (שלושה צבעים): הקו של עם הצומת השמאלי, הצומת הימני עם הקו שיורד אל , וקו האדמה עם .
•במקום מקור הזרם יש נתק, ולכן הענף התחתון שבין שני הצמתים לא מוליך.
בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות ואין התפצלות של זרם, ולכן אין צורך במשוואות: מספיק חיבור טורי של נגדים.
1. בין הקו של לצומת הימני נשאר רק , ובין הצומת הימני לקו של רק . זרם שנכנס ב- עובר בשניהם בלי להתפצל, ולכן הם בטור:
2.
תשובה: ג.