דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ואלקטרוניקה 97100 - אביב 2026 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97100 · 9 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה, אביב 2026 מועד א', כל 9 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה 9 שאלות. יש לענות על 5 שאלות מתוכן.

שאלות 5-1: יש לבחור 3 שאלות.

שאלות 9-6: יש לבחור 2 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו את התשובות במחברת הבחינה.

כל השאלות שוות בערכן, ערך כל שאלה: 20 נקודות.

סה"כ 100 נקודות.

שאלות 5-1 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שלוש שאלות מתוך חמש השאלות.

שאלות 9-6 (ערך כל שאלה – 20 נקודות): השיבו על שתי שאלות מתוך ארבע השאלות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ואלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 47 עמודים.

שאלה 1 · מתחי צמתים והספקים במעגל זרם ישר

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את מפל המתח על נגד R1R_1.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים בכל אחד מהמקורות. קבעו איזה מהמקורות הוא מקור ואיזה הוא עומס.

(12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

VR1=103=3.33 VV_{R1}=\frac{10}{3}=3.33\,\text{V}

נתון: I1=1 mAI_1=1\,\text{mA}, I2=0.4 mAI_2=0.4\,\text{mA}, V=10 VV=10\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega.

מבוקש: המתח על R1R_1.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. יש במעגל ארבעה קווים כאלה.

•הקו שמחובר להדק ++ של מקור המתח (הצומת הימני האמצעי) נמצא ב-10 V10\,\text{V}, כי ההדק −- של המקור מחובר לאדמה.

•VAV_A הוא הפוטנציאל של הצומת השמאלי האמצעי (בין I1I_1, R2R_2 ו-R1R_1). המתח על R1R_1 הוא בדיוק VAV_A, כי הקצה התחתון של R1R_1 באדמה.

•VTV_T הוא הפוטנציאל של הקו העליון (בין I1I_1, I2I_2 ו-R3R_3). נצטרך אותו רק בסעיף ב.

•הזרמים: IR2I_{R2} ב-R2R_2 מימין לשמאל, IR1I_{R1} ב-R1R_1 כלפי מטה, IVI_V יוצא מההדק ++ של מקור המתח, IR3I_{R3} ב-R3R_3 כלפי מטה. מקורות הזרם I1I_1 ו-I2I_2 דוחפים את הזרם שלהם כלפי מעלה, אל הקו העליון.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: כשהאדמה היא נקודת הייחוס, הצומת הימני האמצעי ידוע (10 V10\,\text{V}). נשארים VAV_A ו-VTV_T, אבל VTV_T לא משפיע על VAV_A: אל הקו העליון מחוברים רק שני מקורות זרם, שהזרם שלהם קבוע בכל מקרה. לכן למציאת VAV_A מספיקה משוואה אחת.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים. מקורות הזרם קובעים את הזרם בשניים מהם, אבל צריך לכתוב בעזרתם קשרים בין זרמי החוגים, ורק אחר כך את חוג R1R_1, R2R_2, VV.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: משוואה אחת, והנעלם בה הוא בדיוק המתח המבוקש.

1. נבטא את הזרמים בצומת VAV_A לפי חוק אוהם:

IR2=10−VAR2I_{R2}=\frac{10-V_A}{R_2},   IR1=VAR1\;I_{R1}=\frac{V_A}{R_1}

ומהצומת יוצא גם הזרם של מקור הזרם, I1I_1, כלפי מעלה.

2. חוק הזרמים בצומת VAV_A: הזרם שנכנס דרך R2R_2 שווה לזרם שיוצא דרך R1R_1 ועוד הזרם שיוצא דרך מקור הזרם I1I_1:

10−VAR2=VAR1+I1\frac{10-V_A}{R_2}=\frac{V_A}{R_1}+I_1

3. נציב (מתחים בוולט, זרמים ב-mA, התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega):

10−VA5=VA10+1\frac{10-V_A}{5}=\frac{V_A}{10}+1

נכפול ב-10: 20−2VA=VA+1020-2V_A=V_A+10, ולכן 3VA=103V_A=10:

VA=103=3.33 VV_A=\frac{10}{3}=3.33\,\text{V}

4. הזרם ב-R1R_1 (לבדיקה): IR1=VAR1=3.3310 kΩ=0.333 mAI_{R1}=\frac{V_A}{R_1}=\frac{3.33}{10\,\text{k}\Omega}=0.333\,\text{mA} כלפי מטה - חיובי, כלומר בכיוון החץ שבסרטוט.

תשובה: VR1=3.33 VV_{R1}=3.33\,\text{V} (הקצה העליון של R1R_1 חיובי)

סעיף ב

תשובה:

PI1=10.67 mWP_{I1}=10.67\,\text{mW}, PI2=1.6 mWP_{I2}=1.6\,\text{mW}, PV=17.33 mWP_V=17.33\,\text{mW} - שלושתם מספקים הספק (מקורות)

כדי לחשב את הספק כל מקור צריך את המתח על הדקיו ואת הזרם דרכו. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: נמצא את הפוטנציאל VTV_T של הקו העליון ואת הזרם IVI_V של מקור המתח.

1. הפוטנציאל VTV_T. אל הקו העליון נכנסים רק שני זרמי המקורות, וכל הזרם יוצא דרך R3R_3 לאדמה (חוק הזרמים בצומת העליון):

IR3=I1+I2=1+0.4=1.4 mAI_{R3}=I_1+I_2=1+0.4=1.4\,\text{mA}

VT=IR3⋅R3=1.4 mA⋅10 kΩ=14 VV_T=I_{R3}\cdot R_3=1.4\,\text{mA}\cdot10\,\text{k}\Omega=14\,\text{V}

2. הספק מקור הזרם I1I_1. הזרם יוצא מהמקור בהדק העליון (הקו של VT=14 VV_T=14\,\text{V}) ונכנס בהדק התחתון (הקו של VA=3.33 VV_A=3.33\,\text{V}). הזרם יוצא מההדק בעל הפוטנציאל הגבוה, ולכן המקור מספק הספק:

PI1=I1⋅(VT−VA)=1 mA⋅(14−3.33) V=10.67 mWP_{I1}=I_1\cdot(V_T-V_A)=1\,\text{mA}\cdot(14-3.33)\,\text{V}=10.67\,\text{mW}

3. הספק מקור הזרם I2I_2. הוא מחובר בין הקו של 10 V10\,\text{V} לקו של VT=14 VV_T=14\,\text{V}, והזרם יוצא בצד של VTV_T:

PI2=I2⋅(VT−10)=0.4 mA⋅(14−10) V=1.6 mWP_{I2}=I_2\cdot(V_T-10)=0.4\,\text{mA}\cdot(14-10)\,\text{V}=1.6\,\text{mW} (מספק)

4. זרם מקור המתח. הזרם ב-R2R_2 (מימין לשמאל, כמו החץ):

IR2=10−VAR2=10−3.335 kΩ=1.333 mAI_{R2}=\frac{10-V_A}{R_2}=\frac{10-3.33}{5\,\text{k}\Omega}=1.333\,\text{mA}

חוק הזרמים בצומת של 10 V10\,\text{V}: מהצומת יוצאים I2I_2 (כלפי מעלה) ו-IR2I_{R2}, והם מגיעים מהדק ++ של מקור המתח:

IV=I2+IR2=0.4+1.333=1.733 mAI_V=I_2+I_{R2}=0.4+1.333=1.733\,\text{mA}

5. הספק מקור המתח. הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן המקור מספק:

PV=V⋅IV=10 V⋅1.733 mA=17.33 mWP_V=V\cdot I_V=10\,\text{V}\cdot1.733\,\text{mA}=17.33\,\text{mW}

6. בדיקה - מאזן הספקים. ההספק בנגדים:

PR1=VA2R1=3.33210=1.11 mWP_{R1}=\frac{V_A^2}{R_1}=\frac{3.33^2}{10}=1.11\,\text{mW}, PR2=IR22R2=1.3332⋅5=8.89 mWP_{R2}=I_{R2}^2R_2=1.333^2\cdot5=8.89\,\text{mW}, PR3=VT2R3=14210=19.6 mWP_{R3}=\frac{V_T^2}{R_3}=\frac{14^2}{10}=19.6\,\text{mW}

סך הכל בנגדים: 1.11+8.89+19.6=29.6 mW1.11+8.89+19.6=29.6\,\text{mW}

סך הכל מהמקורות: 10.67+1.6+17.33=29.6 mW10.67+1.6+17.33=29.6\,\text{mW} - המאזן מתקיים.

תשובה: PI1=10.67 mWP_{I1}=10.67\,\text{mW}, PI2=1.6 mWP_{I2}=1.6\,\text{mW}, PV=17.33 mWP_V=17.33\,\text{mW}; שלושת המקורות מספקים הספק (מקורות), והנגדים הם העומס.

שאלה 2 · מתחי צמתים במעגל עם מקור תלוי

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתחים בנקודות a,ba, b.

(14 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח על המקורות וקבעו אם הם ספקים או צרכנים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}

נתון: V1=60 VV_1=60\,\text{V}, R1=10 kΩR_1=10\,\text{k}\Omega, R2=40 kΩR_2=40\,\text{k}\Omega, R3=5 kΩR_3=5\,\text{k}\Omega, R4=25 kΩR_4=25\,\text{k}\Omega, מקור זרם תלוי 4⋅I14\cdot I_1.

מבוקש: מתחי הצמתים aa ו-bb ביחס לאדמה.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו שבין ההדק ++ של V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-60 V60\,\text{V}, כי ההדק −- של המקור באדמה.

•VaV_a ו-VbV_b הם הפוטנציאלים של שני הקווים האחרים - הנעלמים.

•הזרמים: I1I_1 ב-R1R_1 מ-aa שמאלה, אל ההדק ++ של V1V_1 (כמו בשאלה). I2I_2 ב-R2R_2 כלפי מטה, I3I_3 ב-R3R_3 מימין לשמאל (אל הצומת aa), I4I_4 ב-R4R_4 כלפי מטה. המקור התלוי מכניס לצומת bb זרם 4I14I_1 (החץ שלו כלפי מעלה).

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: חוץ מהאדמה ומהקו של 60 V60\,\text{V} נשארים שני צמתים לא ידועים, aa ו-bb. כלומר שתי משוואות, והנעלמים בהן הם בדיוק המבוקשים.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים. המקור התלוי נמצא על הענף המשותף לשני החוגים הימניים, ולכן צריך עוד משוואת קשר בין זרמי החוגים, וגם לבטא את I1I_1 בעזרת זרם חוג. בסוף צריך לחזור מהזרמים למתחים.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים. המקור התלוי לא מפריע: מבטאים את הגודל שהוא תלוי בו, I1I_1, בעזרת מתחי הצמתים.

1. הזרמים לפי חוק אוהם (זרם ב-mA, מתח בוולט, התנגדות ב-kΩ\text{k}\Omega):

I1=Va−6010I_1=\frac{V_a-60}{10},   I2=Va40\;I_2=\frac{V_a}{40},   I3=Vb−Va5\;I_3=\frac{V_b-V_a}{5},   I4=Vb25\;I_4=\frac{V_b}{25}

2. חוק הזרמים בצומת aa: הזרם I3I_3 נכנס לצומת, והזרמים I1I_1 ו-I2I_2 יוצאים ממנו:

I3=I1+I2  ⇒  Vb−Va5=Va−6010+Va40I_3=I_1+I_2\;\Rightarrow\;\frac{V_b-V_a}{5}=\frac{V_a-60}{10}+\frac{V_a}{40}

נכפול ב-40: 8Vb−8Va=4Va−240+Va8V_b-8V_a=4V_a-240+V_a, כלומר

13Va−8Vb=24013V_a-8V_b=240

3. חוק הזרמים בצומת bb: המקור התלוי מכניס 4I14I_1, והזרמים I3I_3 ו-I4I_4 יוצאים:

4I1=I3+I4  ⇒  4⋅Va−6010=Vb−Va5+Vb254I_1=I_3+I_4\;\Rightarrow\;4\cdot\frac{V_a-60}{10}=\frac{V_b-V_a}{5}+\frac{V_b}{25}

נכפול ב-50: 20Va−1200=10Vb−10Va+2Vb20V_a-1200=10V_b-10V_a+2V_b, כלומר

30Va−12Vb=120030V_a-12V_b=1200, או 5Va−2Vb=2005V_a-2V_b=200

4. פתרון. מהמשוואה השנייה Vb=5Va−2002V_b=\frac{5V_a-200}{2}. נציב בראשונה:

13Va−4(5Va−200)=24013V_a-4(5V_a-200)=240

13Va−20Va+800=24013V_a-20V_a+800=240, ולכן 7Va=5607V_a=560:

Va=80 VV_a=80\,\text{V}

Vb=5⋅80−2002=100 VV_b=\frac{5\cdot80-200}{2}=100\,\text{V}

5. בדיקה. I1=80−6010=2 mAI_1=\frac{80-60}{10}=2\,\text{mA}, והמקור התלוי מכניס 4⋅2=8 mA4\cdot2=8\,\text{mA}. I3=100−805=4 mAI_3=\frac{100-80}{5}=4\,\text{mA}, I4=10025=4 mAI_4=\frac{100}{25}=4\,\text{mA}, I2=8040=2 mAI_2=\frac{80}{40}=2\,\text{mA}.

בצומת bb: I3+I4=4+4=8 mA=4I1I_3+I_4=4+4=8\,\text{mA}=4I_1. בצומת aa: I1+I2=2+2=4 mA=I3I_1+I_2=2+2=4\,\text{mA}=I_3. כל הזרמים חיוביים, כלומר הם זורמים בכיווני החיצים שבסרטוט.

תשובה: Va=80 VV_a=80\,\text{V}, Vb=100 VV_b=100\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

V1V_1: צורך 120 mW120\,\text{mW} (צרכן); המקור התלוי: מספק 800 mW800\,\text{mW} (ספק)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א, במתחים ובזרמים שמצאנו שם.

1. מקור המתח V1V_1. הזרם I1=2 mAI_1=2\,\text{mA} נכנס להדק ++ של המקור (הכיוון שבאיור, והערך חיובי). זרם שנכנס בהדק החיובי פירושו שהמקור קולט הספק:

PV1=V1⋅I1=60 V⋅2 mA=120 mWP_{V1}=V_1\cdot I_1=60\,\text{V}\cdot2\,\text{mA}=120\,\text{mW} - צרכן.

2. המקור התלוי. הזרם שלו 4I1=8 mA4I_1=8\,\text{mA} יוצא מהדקו העליון, שמחובר לצומת bb שמתחו 100 V100\,\text{V} (ההדק התחתון באדמה). הזרם יוצא מההדק בעל הפוטנציאל הגבוה, ולכן המקור מספק:

Pdep=Vb⋅4I1=100 V⋅8 mA=800 mWP_{dep}=V_b\cdot4I_1=100\,\text{V}\cdot8\,\text{mA}=800\,\text{mW} - ספק.

3. בדיקה - מאזן הספקים. הזרמים בנגדים (מסעיף א): I1=2 mAI_1=2\,\text{mA}, I2=2 mAI_2=2\,\text{mA}, I3=4 mAI_3=4\,\text{mA} (מ-bb אל aa), I4=4 mAI_4=4\,\text{mA}.

PR1=22⋅10=40 mWP_{R1}=2^2\cdot10=40\,\text{mW}, PR2=22⋅40=160 mWP_{R2}=2^2\cdot40=160\,\text{mW}, PR3=42⋅5=80 mWP_{R3}=4^2\cdot5=80\,\text{mW}, PR4=42⋅25=400 mWP_{R4}=4^2\cdot25=400\,\text{mW}

הספק נקלט: 40+160+80+400+120=800 mW40+160+80+400+120=800\,\text{mW} = ההספק שמספק המקור התלוי.

תשובה: מקור המתח V1V_1 קולט 120 mW120\,\text{mW} (צרכן); המקור התלוי מספק 800 mW800\,\text{mW} (ספק).

שאלה 3 · הספקים פעילים ומדומים של מקורות זרם חילופין

נתון המעגל הבא:

חשבו את הספקי המקורות – פעילים ומדומים.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

מקור הזרם: P=88 WP=88\,\text{W}, S=112 VAS=112\,\text{VA} (Q=69.28 VARQ=69.28\,\text{VAR}); מקור המתח: P=120 WP=120\,\text{W}, S=162.3 VAS=162.3\,\text{VA} (Q=−109.28 VARQ=-109.28\,\text{VAR})

נתון: Iˉ1=4∠60∘ A\bar{I}_1=4\angle60^\circ\,\text{A}, Vˉ1=20∠0∘ V\bar{V}_1=20\angle0^\circ\,\text{V}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega, XL=4 ΩX_L=4\,\Omega, XC=6 ΩX_C=6\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega.

מבוקש: ההספק הפעיל PP וההספק המדומה SS של כל אחד מהמקורות.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•Vˉa\bar{V}_a הוא הצומת השמאלי (מעל מקור הזרם, בצד השמאלי של V1V_1), ו-Vˉb\bar{V}_b הוא הצומת הימני (בצד ++ של V1V_1, מעל R2R_2). מקור המתח מחובר ביניהם, ולכן Vˉb−Vˉa=Vˉ1=20 V\bar{V}_b-\bar{V}_a=\bar{V}_1=20\,\text{V}.

•שני הקווים העליונים (בין XLX_L ל-R1R_1 ובין R1R_1 ל-XCX_C) הם נקודות בתוך ענף טורי אחד, ולא צמתים שהזרם מתפצל בהם.

•הזרמים: Iˉ1\bar{I}_1 של מקור הזרם, שחוזר לאדמה דרך R2R_2 כלפי מטה; Iˉtop\bar{I}_{top} בענף העליון, בכיוון a→ba\to b; IˉV\bar{I}_V דרך מקור המתח, מההדק −- אל ההדק ++.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•מתחי צמתים: שני צמתים לא ידועים, aa ו-bb, אבל מקור מתח מחבר ביניהם. לכן הם צומת-על אחד עם נעלם אחד.

•זרמי חוגים: שני חוגים. את הזרם בחוג התחתון קובע מקור הזרם, ולכן נשאר נעלם אחד - הזרם בחוג העליון.

בשתי השיטות משוואה אחת. נבחר במתחי הצמתים, כי להספק של מקור הזרם צריך את המתח עליו, Vˉa\bar{V}_a, והשיטה נותנת אותו ישירות.

1. הענף העליון. בין aa ל-bb יש שני ענפים במקביל: מקור המתח, והענף העליון XLX_L, R1R_1, XCX_C בטור:

Ztop=R1+jXL−jXC=4+j4−j6=4−j2 ΩZ_{top}=R_1+jX_L-jX_C=4+j4-j6=4-j2\,\Omega

2. חוק הזרמים בצומת-העל. מקור הזרם מכניס Iˉ1\bar{I}_1 לצומת-העל {a,b}\{a,b\}. הענף העליון ומקור המתח מחברים את aa ל-bb, כלומר הם בתוך צומת-העל. הדרך היחידה החוצה, אל האדמה, היא R2R_2. לכן הזרם ב-R2R_2 מלמעלה למטה הוא Iˉ1\bar{I}_1:

Vˉb=Iˉ1⋅R2=4∠60∘⋅8=32∠60∘=16+j27.71 V\bar{V}_b=\bar{I}_1\cdot R_2=4\angle60^\circ\cdot8=32\angle60^\circ=16+j27.71\,\text{V}

Vˉa=Vˉb−Vˉ1=(16+j27.71)−20=−4+j27.71=28∠98.21∘ V\bar{V}_a=\bar{V}_b-\bar{V}_1=(16+j27.71)-20=-4+j27.71=28\angle98.21^\circ\,\text{V}

3. הזרם בענף העליון (בכיוון החץ, a→ba\to b):

Iˉtop=Vˉa−VˉbZtop=−204−j2=−204.472∠−26.57∘=4.472∠−153.43∘=−4−j2 A\bar{I}_{top}=\frac{\bar{V}_a-\bar{V}_b}{Z_{top}}=\frac{-20}{4-j2}=\frac{-20}{4.472\angle-26.57^\circ}=4.472\angle-153.43^\circ=-4-j2\,\text{A}

(הסימן השלילי אומר שבפועל הזרם זורם בכיוון ההפוך, b→ab\to a.)

4. זרם מקור המתח. IˉV\bar{I}_V נכנס למקור בהדק −- (מצומת aa) ויוצא מהדק ++ (אל bb). חוק הזרמים בצומת aa:

IˉV=Iˉ1−Iˉtop=(2+j3.464)−(−4−j2)=6+j5.464=8.115∠42.32∘ A\bar{I}_V=\bar{I}_1-\bar{I}_{top}=(2+j3.464)-(-4-j2)=6+j5.464=8.115\angle42.32^\circ\,\text{A}

5. הספק מקור הזרם. המתח על המקור הוא Vˉa\bar{V}_a (הדקו העליון מול האדמה) והזרם יוצא מההדק העליון:

SˉI1=Vˉa⋅Iˉ1∗=28∠98.21∘⋅4∠−60∘=112∠38.21∘=88+j69.28 VA\bar{S}_{I1}=\bar{V}_a\cdot\bar{I}_1^{*}=28\angle98.21^\circ\cdot4\angle-60^\circ=112\angle38.21^\circ=88+j69.28\,\text{VA}

•הספק פעיל: PI1=88 WP_{I1}=88\,\text{W} (מספק)

•הספק מדומה: SI1=112 VAS_{I1}=112\,\text{VA}

•הספק עיוור: QI1=69.28 VARQ_{I1}=69.28\,\text{VAR}

6. הספק מקור המתח. הזרם יוצא מההדק החיובי:

SˉV1=Vˉ1⋅IˉV∗=20∠0∘⋅8.115∠−42.32∘=162.3∠−42.32∘=120−j109.28 VA\bar{S}_{V1}=\bar{V}_1\cdot\bar{I}_V^{*}=20\angle0^\circ\cdot8.115\angle-42.32^\circ=162.3\angle-42.32^\circ=120-j109.28\,\text{VA}

•הספק פעיל: PV1=120 WP_{V1}=120\,\text{W} (מספק)

•הספק מדומה: SV1=162.3 VAS_{V1}=162.3\,\text{VA}

•הספק עיוור: QV1=−109.28 VARQ_{V1}=-109.28\,\text{VAR} (קולט הספק עיוור השראי, כלומר מספק הספק עיוור קיבולי)

7. בדיקה - מאזן הספקים. ∣Iˉtop∣2=20 A2|\bar{I}_{top}|^2=20\,\text{A}^2, ∣Iˉ1∣2=16 A2|\bar{I}_1|^2=16\,\text{A}^2.

פעיל בנגדים: 20⋅4+16⋅8=80+128=208 W=88+12020\cdot4+16\cdot8=80+128=208\,\text{W}=88+120 ✓

עיוור בסליל ובקבל: 20⋅4−20⋅6=−40 VAR=69.28−109.2820\cdot4-20\cdot6=-40\,\text{VAR}=69.28-109.28 ✓

תשובה: מקור הזרם: P=88 WP=88\,\text{W}, S=112 VAS=112\,\text{VA} (Q=69.28 VARQ=69.28\,\text{VAR}). מקור המתח: P=120 WP=120\,\text{W}, S=162.3 VAS=162.3\,\text{VA} (Q=−109.28 VARQ=-109.28\,\text{VAR}).

שאלה 4 · מתח צומת והספק מרוכב של מקורות

נתון המעגל הבא:

א.

חשבו את המתח בצומת x.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק S של כל מקור. קבעו איזה מהמקורות הוא ספק ואיזה הוא צרכן.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Vˉx=30∠0∘ V\bar{V}_x=30\angle0^\circ\,\text{V}

נתון: IˉS1=4∠0∘ A\bar{I}_{S1}=4\angle0^\circ\,\text{A}, IˉS2=2∠90∘ A\bar{I}_{S2}=2\angle90^\circ\,\text{A}, VˉS=20∠180∘ V\bar{V}_S=20\angle180^\circ\,\text{V}, XL=4 ΩX_L=4\,\Omega, R1=6 ΩR_1=6\,\Omega, XC1=8 ΩX_{C1}=8\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, XC2=5 ΩX_{C2}=5\,\Omega.

מבוקש: Vˉx\bar{V}_x ביחס לאדמה (הקו התחתון).

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, והסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל.

•הקו שבין XC2X_{C2} להדק ++ של VSV_S נמצא ב-VˉS=20∠180∘=−20 V\bar{V}_S=20\angle180^\circ=-20\,\text{V}, כי ההדק −- של המקור באדמה.

•Vˉx\bar{V}_x הוא הצומת היחיד שהזרם מתפצל בו. שאר הקווים הם נקודות בתוך ענפים טוריים: Vˉ1\bar{V}_1 (ההדק העליון של IS1I_{S1}) ו-Vˉ2\bar{V}_2 (ההדק העליון של IS2I_{S2}) יידרשו בסעיף ב.

•הזרמים: בענף השמאלי IS1I_{S1} בטור עם XLX_L ו-R1R_1, ולכן זרם הענף הוא IˉS1\bar{I}_{S1}, והוא נכנס לצומת xx משמאל. בענף האמצעי IS2I_{S2} בטור עם XC1X_{C1}, ולכן הוא מכניס IˉS2\bar{I}_{S2} לצומת xx מלמטה. Iˉ\bar{I} הוא הזרם בענף הימני, מ-xx דרך R2R_2 ו-XC2X_{C2} אל ההדק ++ של VSV_S.

בחירת השיטה. במתחי צמתים יש נעלם אחד, Vˉx\bar{V}_x. בזרמי חוגים יש שני חוגים, ומקורות הזרם קובעים את שניהם: IS1I_{S1} נמצא רק בחוג השמאלי, ו-IS2I_{S2} בענף המשותף קובע את ההפרש בין שני זרמי החוגים. כאן אין צורך במערכת משוואות: הזרמים בשני הענפים השמאליים ידועים, ולכן חוק הזרמים בצומת xx נותן מייד את הזרם בענף הימני, ומחוק המתחים בענף הזה מקבלים את Vˉx\bar{V}_x.

1. חוק הזרמים בצומת xx:

Iˉ=IˉS1+IˉS2=4+j2=4.472∠26.57∘ A\bar{I}=\bar{I}_{S1}+\bar{I}_{S2}=4+j2=4.472\angle26.57^\circ\,\text{A}

2. חוק המתחים בענף הימני: עכבת הענף Z2=R2−jXC2=10−j5 ΩZ_2=R_2-jX_{C2}=10-j5\,\Omega. הזרם Iˉ\bar{I} יורד בה מ-Vˉx\bar{V}_x אל הקו של VˉS\bar{V}_S, ולכן Vˉx=Iˉ⋅Z2+VˉS\bar{V}_x=\bar{I}\cdot Z_2+\bar{V}_S:

Iˉ⋅Z2=(4+j2)(10−j5)=40−j20+j20+10=50 V\bar{I}\cdot Z_2=(4+j2)(10-j5)=40-j20+j20+10=50\,\text{V}

Vˉx=50+(−20)=30 V\bar{V}_x=50+(-20)=30\,\text{V}

תשובה: Vˉx=30∠0∘ V\bar{V}_x=30\angle0^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

SˉIS1=216+j64 VA\bar{S}_{IS1}=216+j64\,\text{VA} (ספק), SˉVS=80−j40 VA\bar{S}_{VS}=80-j40\,\text{VA} (ספק), SˉIS2=−j92 VA\bar{S}_{IS2}=-j92\,\text{VA} (P=0P=0, קולט הספק עיוור)

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הפוטנציאלים Vˉ1\bar{V}_1 ו-Vˉ2\bar{V}_2 מסומנים עליו. ההספק המרוכב שמקור מספק הוא Sˉ=Vˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{V}\cdot\bar{I}^{*}, כאשר Iˉ\bar{I} יוצא מההדק שמתחו Vˉ\bar{V}. לכן נמצא את המתח על כל מקור.

1. מקור IS1I_{S1}. מתח ההדק העליון שלו (נסמן Vˉ1\bar{V}_1): הזרם IˉS1\bar{I}_{S1} זורם ממנו דרך XLX_L ו-R1R_1 אל xx, ולכן

Vˉ1=Vˉx+IˉS1(R1+jXL)=30+4(6+j4)=54+j16=56.32∠16.5∘ V\bar{V}_1=\bar{V}_x+\bar{I}_{S1}(R_1+jX_L)=30+4(6+j4)=54+j16=56.32\angle16.5^\circ\,\text{V}

SˉIS1=Vˉ1⋅IˉS1∗=(54+j16)⋅4=216+j64 VA\bar{S}_{IS1}=\bar{V}_1\cdot\bar{I}_{S1}^{*}=(54+j16)\cdot4=216+j64\,\text{VA}, ∣SˉIS1∣=225.3 VA|\bar{S}_{IS1}|=225.3\,\text{VA}

P=216 W>0P=216\,\text{W}>0 - ספק.

2. מקור IS2I_{S2}. מתח ההדק העליון שלו (נסמן Vˉ2\bar{V}_2): הזרם IˉS2\bar{I}_{S2} זורם ממנו דרך XC1X_{C1} כלפי מעלה אל xx:

Vˉ2=Vˉx+IˉS2⋅(−jXC1)=30+(j2)(−j8)=30+16=46 V\bar{V}_2=\bar{V}_x+\bar{I}_{S2}\cdot(-jX_{C1})=30+(j2)(-j8)=30+16=46\,\text{V}

SˉIS2=Vˉ2⋅IˉS2∗=46⋅(−j2)=−j92 VA\bar{S}_{IS2}=\bar{V}_2\cdot\bar{I}_{S2}^{*}=46\cdot(-j2)=-j92\,\text{VA}, ∣SˉIS2∣=92 VA|\bar{S}_{IS2}|=92\,\text{VA}

P=0P=0 - המקור לא מספק ולא צורך הספק פעיל; Q=−92 VARQ=-92\,\text{VAR}, כלומר הוא קולט 92 VAR92\,\text{VAR} הספק עיוור (מתנהג כצרכן של הספק עיוור).

3. מקור VSV_S. הזרם Iˉ=4+j2 A\bar{I}=4+j2\,\text{A} נכנס בהדק ++, כלומר מההדק החיובי יוצא −Iˉ-\bar{I}:

SˉVS=VˉS⋅(−Iˉ)∗=(−20)⋅(−(4−j2))=80−j40 VA\bar{S}_{VS}=\bar{V}_S\cdot(-\bar{I})^{*}=(-20)\cdot(-(4-j2))=80-j40\,\text{VA}, ∣SˉVS∣=89.44 VA|\bar{S}_{VS}|=89.44\,\text{VA}

P=80 W>0P=80\,\text{W}>0 - ספק. (המתח 20∠180∘20\angle180^\circ הפוך בפאזה לסימון, ולכן למרות שהזרם נכנס בהדק המסומן ++, המקור מספק הספק.)

4. בדיקה - מאזן הספקים. בצרכנים:

R1R_1: 42⋅6=96 W4^2\cdot6=96\,\text{W}; R2R_2: ∣Iˉ∣2⋅10=20⋅10=200 W|\bar{I}|^2\cdot10=20\cdot10=200\,\text{W}; סה"כ 296 W=216+0+80296\,\text{W}=216+0+80 ✓

XLX_L: 16⋅4=64 VAR16\cdot4=64\,\text{VAR}; XC1X_{C1}: −4⋅8=−32 VAR-4\cdot8=-32\,\text{VAR}; XC2X_{C2}: −20⋅5=−100 VAR-20\cdot5=-100\,\text{VAR}; סה"כ −68 VAR=64−92−40-68\,\text{VAR}=64-92-40 ✓

תשובה: SˉIS1=216+j64 VA\bar{S}_{IS1}=216+j64\,\text{VA} - ספק; SˉVS=80−j40 VA\bar{S}_{VS}=80-j40\,\text{VA} - ספק; SˉIS2=−j92 VA\bar{S}_{IS2}=-j92\,\text{VA} - אינו מספק הספק פעיל (P=0P=0) וקולט 92 VAR92\,\text{VAR} הספק עיוור (צרכן).

שאלה 5 · סכום אותות בתדרים שונים והספק בנגד

מעגל חשמלי מורכב משלושה מקורות מתח ונגד עומס כמתואר:

צורות הגלים של המקורות מוצגות באיור:

א.

רשמו את הביטוי למתח vR(t)v_R(t).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפזר בנגד R.

(15 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

vR(t)=2+3sin⁡(2000πt)+4cos⁡(2000πt)+5sin⁡(8000πt)=2+5sin⁡(2000πt+53.13∘)+5sin⁡(8000πt) Vv_R(t)=2+3\sin(2000\pi t)+4\cos(2000\pi t)+5\sin(8000\pi t)=2+5\sin(2000\pi t+53.13^\circ)+5\sin(8000\pi t)\,\text{V}

נקרא מהגרפים את רכיב הזרם הישר, המשרעת, התדר והמופע של כל מקור, ואז נחבר: שלושת המקורות בטור באותו כיוון (++ למעלה), והנגד מחובר על כל השרשרת, ולכן vR=v1+v2+v3v_R=v_1+v_2+v_3 (הדק עליון של RR חיובי).

1. v1(t)v_1(t). המקסימום 5 V5\,\text{V} והמינימום −1 V-1\,\text{V}:

רכיב ישר 5+(−1)2=2 V\frac{5+(-1)}{2}=2\,\text{V}, משרעת 5−(−1)2=3 V\frac{5-(-1)}{2}=3\,\text{V}.

המקסימום ב-0.25 ms0.25\,\text{ms} וב-1.25 ms1.25\,\text{ms}, ולכן T1=1 msT_1=1\,\text{ms}, f1=1 kHzf_1=1\,\text{kHz}, ω1=2πf1=2000π=6283 rad/s\omega_1=2\pi f_1=2000\pi=6283\,\text{rad/s}.

ב-t=0t=0 האות שווה לרכיב הישר ועולה - צורת סינוס:

v1(t)=2+3sin⁡(2000πt) Vv_1(t)=2+3\sin(2000\pi t)\,\text{V}

2. v2(t)v_2(t). משרעת 4 V4\,\text{V} בלי רכיב ישר, מקסימום ב-t=0t=0 וב-t=1 mst=1\,\text{ms}, ולכן T2=1 msT_2=1\,\text{ms} וצורת קוסינוס:

v2(t)=4cos⁡(2000πt) Vv_2(t)=4\cos(2000\pi t)\,\text{V}

3. v3(t)v_3(t). משרעת 5 V5\,\text{V}, ב-t=0t=0 שווה לאפס ועולה. ב-2 ms2\,\text{ms} יש 8 מחזורים, ולכן T3=28=0.25 msT_3=\frac{2}{8}=0.25\,\text{ms}, f3=4 kHzf_3=4\,\text{kHz}, ω3=8000π=25133 rad/s\omega_3=8000\pi=25133\,\text{rad/s}:

v3(t)=5sin⁡(8000πt) Vv_3(t)=5\sin(8000\pi t)\,\text{V}

4. הסכום. לרכיבים v1v_1 ו-v2v_2 אותו תדר, ולכן אפשר לאחד אותם לסינוס אחד:

3sin⁡ω1t+4cos⁡ω1t=Asin⁡(ω1t+φ)3\sin\omega_1t+4\cos\omega_1t=A\sin(\omega_1t+\varphi), A=32+42=5 VA=\sqrt{3^2+4^2}=5\,\text{V}, φ=arctan⁡43=53.13∘\varphi=\arctan\frac{4}{3}=53.13^\circ

תשובה: vR(t)=2+3sin⁡(2000πt)+4cos⁡(2000πt)+5sin⁡(8000πt)=2+5sin⁡(2000πt+53.13∘)+5sin⁡(8000πt) Vv_R(t)=2+3\sin(2000\pi t)+4\cos(2000\pi t)+5\sin(8000\pi t)=2+5\sin(2000\pi t+53.13^\circ)+5\sin(8000\pi t)\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

PR=2.9 WP_R=2.9\,\text{W}

המתח על הנגד הוא סכום של רכיב ישר ושני רכיבים סינוסיים בתדרים שונים (1 kHz1\,\text{kHz} ו-4 kHz4\,\text{kHz}). ההספקים של רכיבים בתדרים שונים מתחברים, ולכן ההספק הכולל הוא P=Vrms2RP=\frac{V_{rms}^2}{R} עם

Vrms2=VDC2+A122+A322V_{rms}^2=V_{DC}^2+\frac{A_1^2}{2}+\frac{A_3^2}{2}

1. הספק הרכיב הישר: PDC=VDC2R=2210=0.4 WP_{DC}=\frac{V_{DC}^2}{R}=\frac{2^2}{10}=0.4\,\text{W}

2. הספק הרכיב ב-1 kHz1\,\text{kHz} (משרעת 5 V5\,\text{V} מסעיף א): P1=A122R=522⋅10=1.25 WP_1=\frac{A_1^2}{2R}=\frac{5^2}{2\cdot10}=1.25\,\text{W}

3. הספק הרכיב ב-4 kHz4\,\text{kHz}: P3=A322R=522⋅10=1.25 WP_3=\frac{A_3^2}{2R}=\frac{5^2}{2\cdot10}=1.25\,\text{W}

4. סך הכל: PR=0.4+1.25+1.25=2.9 WP_R=0.4+1.25+1.25=2.9\,\text{W}

(הערך היעיל של המתח: Vrms=4+12.5+12.5=29=5.385 VV_{rms}=\sqrt{4+12.5+12.5}=\sqrt{29}=5.385\,\text{V}, ואכן 2910=2.9 W\frac{29}{10}=2.9\,\text{W}.)

תשובה: PR=2.9 WP_R=2.9\,\text{W}

שאלה 6 · תגובת מעגל RC לדופק מתח

נתון המעגל הבא:

מתח המבוא Vi(t)V_i(t) מוצג באיור הבא:

חשבו ושרטטו את מתחי המוצא Vo1V_{o1} ו- Vo2V_{o2}. ציינו על הגרף ערכים אופייניים.

(20 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

τ=25 ms\tau=25\,\text{ms}. 0<t<20 ms0<t<20\,\text{ms}: Vo2=10−15e−t/τV_{o2}=10-15e^{-t/\tau}, Vo1=10−12e−t/τV_{o1}=10-12e^{-t/\tau} (מ-−2-2 עד 4.61 V4.61\,\text{V}); t>20 mst>20\,\text{ms}: Vo2=−5+8.26e−(t−20)/τV_{o2}=-5+8.26e^{-(t-20)/\tau} (מ-3.26 V3.26\,\text{V}), Vo1=−5+6.61e−(t−20)/τV_{o1}=-5+6.61e^{-(t-20)/\tau} (קפיצה ל-1.61 V1.61\,\text{V}); לפני t=0t=0 שניהם −5 V-5\,\text{V}

נתון: R1=20 kΩR_1=20\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, C=1 μFC=1\,\mu\text{F}; מתח המבוא −5 V-5\,\text{V} עד t=0t=0, +10 V+10\,\text{V} בין 00 ל-20 ms20\,\text{ms}, ואחר כך שוב −5 V-5\,\text{V}.

מבוקש: Vo1(t)V_{o1}(t) (הצומת בין R1R_1 ל-R2R_2) ו-Vo2(t)V_{o2}(t) (המתח על הקבל).

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיוון הזרם:

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). מתח המבוא ViV_i מחובר בין הקו העליון השמאלי לקו התחתון, ולכן הפוטנציאל של הקו השמאלי הוא ViV_i.

•הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 הוא היציאה Vo1V_{o1}, והקו שבין R2R_2 לקבל הוא היציאה Vo2V_{o2}. ההדק התחתון של הקבל באדמה, ולכן Vo2=vCV_{o2}=v_C.

•היציאות פתוחות, ולכן לא זורם בהן זרם. נשאר חוג אחד: R1R_1, R2R_2 ו-CC בטור על מקור המבוא, ובכולם זורם אותו זרם ii, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקים חוק המתחים של קירכהוף וחוק אוהם. את קבוע הזמן קובעת ההתנגדות שהקבל "רואה", כלומר התנגדות תבנין בין הדקי הקבל.

1. מבנה המעגל. לפי הסרטוט:

Vo2=vCV_{o2}=v_C,   i=Vi−vCR1+R2\;i=\frac{V_i-v_C}{R_1+R_2},   Vo1=vC+iR2=vC+R2R1+R2(Vi−vC)=vC+0.2(Vi−vC)\;V_{o1}=v_C+iR_2=v_C+\frac{R_2}{R_1+R_2}(V_i-v_C)=v_C+0.2(V_i-v_C)

המתח על הקבל רציף, ואילו Vo1V_{o1} יכול לקפוץ כשהמבוא קופץ.

2. ההתנגדות שהקבל רואה. ההדקים הם שני הדקי הקבל: aa (למעלה, הקו של Vo2V_{o2}) ו-bb (למטה, האדמה). מוציאים את הקבל ומאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המבוא הוא מקור מתח, ולכן מחליפים אותו בקצר. זה המעגל החדש:

הקצר מחבר את הקו השמאלי לאדמה, ולכן במעגל החדש שלושה צבעים בלבד. מההדק aa הדרך היחידה אל bb עוברת דרך R2R_2 (אל הקו של Vo1V_{o1}) ואחריו דרך R1R_1 (אל הקו השמאלי, שהוא עכשיו האדמה). היציאה Vo1V_{o1} פתוחה ולא מוסיפה ענף. לכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור:

RTH=R1+R2=20+5=25 kΩR_{TH}=R_1+R_2=20+5=25\,\text{k}\Omega

3. קבוע הזמן:

τ=RTH⋅C=(R1+R2)C=25 kΩ⋅1 μF=25 ms\tau=R_{TH}\cdot C=(R_1+R_2)C=25\,\text{k}\Omega\cdot1\,\mu\text{F}=25\,\text{ms}

4. לפני t=0t=0. המבוא −5 V-5\,\text{V} זמן רב - הקבל טעון, i=0i=0:

Vo2=Vo1=−5 VV_{o2}=V_{o1}=-5\,\text{V}

5. 0<t<20 ms0<t<20\,\text{ms} (המבוא 10 V10\,\text{V}). הקבל נטען מ-−5 V-5\,\text{V} לעבר 10 V10\,\text{V}:

Vo2(t)=10+(−5−10)e−t/τ=10−15e−t/25 ms VV_{o2}(t)=10+(-5-10)e^{-t/\tau}=10-15e^{-t/25\,\text{ms}}\,\text{V}

ב-t=0+t=0^+: i=10−(−5)25 kΩ=0.6 mAi=\frac{10-(-5)}{25\,\text{k}\Omega}=0.6\,\text{mA} ו-Vo1(0+)=−5+0.6⋅5=−2 VV_{o1}(0^+)=-5+0.6\cdot5=-2\,\text{V} (קפיצה של 3 V3\,\text{V}).

Vo1(t)=10+(−2−10)e−t/τ=10−12e−t/25 ms VV_{o1}(t)=10+(-2-10)e^{-t/\tau}=10-12e^{-t/25\,\text{ms}}\,\text{V}

ב-t=20 mst=20\,\text{ms}: e−20/25=e−0.8=0.4493e^{-20/25}=e^{-0.8}=0.4493

Vo2(20 ms)=10−15⋅0.4493=3.26 VV_{o2}(20\,\text{ms})=10-15\cdot0.4493=3.26\,\text{V}

Vo1(20 ms−)=10−12⋅0.4493=4.61 VV_{o1}(20\,\text{ms}^-)=10-12\cdot0.4493=4.61\,\text{V}

6. t>20 mst>20\,\text{ms} (המבוא −5 V-5\,\text{V}). הקבל נפרק מ-3.26 V3.26\,\text{V} לעבר −5 V-5\,\text{V}:

Vo2(t)=−5+(3.26+5)e−(t−20)/τ=−5+8.26e−(t−20 ms)/25 ms VV_{o2}(t)=-5+(3.26+5)e^{-(t-20)/\tau}=-5+8.26e^{-(t-20\,\text{ms})/25\,\text{ms}}\,\text{V}

ב-t=20+t=20^+: i=−5−3.2625 kΩ=−0.33 mAi=\frac{-5-3.26}{25\,\text{k}\Omega}=-0.33\,\text{mA}, ולכן

Vo1(20+)=3.26+0.2(−5−3.26)=1.61 VV_{o1}(20^+)=3.26+0.2(-5-3.26)=1.61\,\text{V} (קפיצה של −3 V-3\,\text{V} מ-4.61 V4.61\,\text{V})

Vo1(t)=−5+(1.61+5)e−(t−20)/τ=−5+6.61e−(t−20 ms)/25 ms VV_{o1}(t)=-5+(1.61+5)e^{-(t-20)/\tau}=-5+6.61e^{-(t-20\,\text{ms})/25\,\text{ms}}\,\text{V}

אחרי כ-5τ=125 ms5\tau=125\,\text{ms} שני המתחים מגיעים ל-−5 V-5\,\text{V}.

7. שרטוט (הזמן במילישניות):

Vo2V_{o2} - עולה ברציפות מ-−5 V-5\,\text{V} ל-3.26 V3.26\,\text{V} ב-20 ms20\,\text{ms} ואז יורד לעבר −5 V-5\,\text{V}:

t [ms]V_o2 [V]-2020406080100120140-6-4-2246810-5V3.26V

Vo1V_{o1} - קופץ ב-t=0t=0 מ-−5-5 ל-−2 V-2\,\text{V}, עולה ל-4.61 V4.61\,\text{V}, קופץ ב-20 ms20\,\text{ms} ל-1.61 V1.61\,\text{V} ויורד לעבר −5 V-5\,\text{V}:

t [ms]V_o1 [V]-2020406080100120140-6-4-2246810-2V4.61V1.61V

תשובה: τ=25 ms\tau=25\,\text{ms}. עבור 0<t<20 ms0<t<20\,\text{ms}: Vo2=10−15e−t/τV_{o2}=10-15e^{-t/\tau} (מ-−5-5 עד 3.26 V3.26\,\text{V}), Vo1=10−12e−t/τV_{o1}=10-12e^{-t/\tau} (מ-−2-2 עד 4.61 V4.61\,\text{V}). עבור t>20 mst>20\,\text{ms}: Vo2=−5+8.26e−(t−20)/τV_{o2}=-5+8.26e^{-(t-20)/\tau}, Vo1=−5+6.61e−(t−20)/τV_{o1}=-5+6.61e^{-(t-20)/\tau} (מתחיל ב-1.61 V1.61\,\text{V}). לפני t=0t=0 ובסוף התהליך: −5 V-5\,\text{V}.

שאלה 7 · הספק פיזור בדיודות זנר במעגל טורי

נתון אופיין של דיודת זנר:

שתי דיודות זהות בעלות האופיין המתואר חוברו במעגל הבא:

א.

חשבו את ההספק המתפזר על כל דיודה.

(10 נקודות)
ב.

הסבירו ללא חישובים מה תהיה מגמת פיזור ההספק (עלייה או ירידה) על כל דיודה כאשר הופכים את הכיוון של דיודה D2D_2.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ערכו המינימלי של נגד RR במעגל המקורי אם ידוע שהספק הפיזור המרבי המותר על כל דיודה הוא 4W4W.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

PD1=0.9375 WP_{D1}=0.9375\,\text{W}, PD2=4.125 WP_{D2}=4.125\,\text{W} (I=0.75 AI=0.75\,\text{A})

נתון: Vi=15 VV_i=15\,\text{V}, R=11 ΩR=11\,\Omega; אופיין הזנר: בכיוון הקדמי מתחילה הולכה ב-0.5 V0.5\,\text{V}, ובנקודה (1 V, 0.5 A)(1\,\text{V},\,0.5\,\text{A}); בכיוון האחורי פריצה ב-5.5 V5.5\,\text{V} (קו אנכי - מתח קבוע).

מבוקש: ההספק על D1D_1 ועל D2D_2.

1. מודל הדיודה בכיוון הקדמי. קו ישר ממתח סף 0.5 V0.5\,\text{V} עם התנגדות

rd=ΔVΔI=1−0.50.5−0=1 Ωr_d=\frac{\Delta V}{\Delta I}=\frac{1-0.5}{0.5-0}=1\,\Omega, כלומר VF=0.5+I⋅1V_F=0.5+I\cdot1.

בכיוון האחורי, בפריצה: VZ=5.5 VV_Z=5.5\,\text{V} בכל זרם.

2. מצב הדיודות. הזרם במעגל זורם בכיוון השעון: מהדק ++ של המקור דרך RR ו-D1D_1, ומטה דרך D2D_2. D1D_1 מחוברת בכיוון ההולכה (אנודה משמאל) - מצב קדמי. D2D_2 מחוברת עם הקתודה למעלה, כך שהזרם כלפי מטה עובר בה בכיוון האחורי - היא בפריצה אם המתח מספיק: 15>0.5+5.515>0.5+5.5, ולכן כן.

3. חוק המתחים בחוג:

Vi=I⋅R+(0.5+I⋅rd)+VZV_i=I\cdot R+(0.5+I\cdot r_d)+V_Z

15=11I+0.5+I+5.515=11I+0.5+I+5.5, ולכן 12I=912I=9:

I=0.75 AI=0.75\,\text{A}

4. המתחים וההספקים:

VD1=0.5+0.75⋅1=1.25 VV_{D1}=0.5+0.75\cdot1=1.25\,\text{V},   PD1=VD1⋅I=1.25⋅0.75=0.9375 W\;P_{D1}=V_{D1}\cdot I=1.25\cdot0.75=0.9375\,\text{W}

VD2=5.5 VV_{D2}=5.5\,\text{V},   PD2=VZ⋅I=5.5⋅0.75=4.125 W\;P_{D2}=V_Z\cdot I=5.5\cdot0.75=4.125\,\text{W}

תשובה: PD1=0.9375 WP_{D1}=0.9375\,\text{W}, PD2=4.125 WP_{D2}=4.125\,\text{W}

סעיף ב

תשובה:

על D1D_1 - עלייה; על D2D_2 - ירידה

1. כשהופכים את D2D_2, היא עוברת מפריצה (מתח 5.5 V5.5\,\text{V}) להולכה קדמית, שבה המתח עליה קטן (קצת יותר מ-0.5 V0.5\,\text{V}).

2. D1D_1: סכום המתחים על הדיודות בחוג קטן, ולכן נשאר יותר מתח על RR והזרם בחוג גדל. ב-D1D_1 גדלים גם הזרם וגם המתח (הוא עולה עם הזרם בגלל rdr_d), ולכן ההספק עליה עולה.

3. D2D_2: המתח עליה יורד פי כמה (מ-5.5 V5.5\,\text{V} לערך קרוב ל-1 V1\,\text{V}), ואילו הזרם עולה רק במעט: רוב מתח המקור נופל על R=11 ΩR=11\,\Omega, והירידה של כ-4.5 V4.5\,\text{V} במתח הדיודות מגדילה את הזרם רק בשיעור קטן יחסית. מכפלת המתח בזרם קטנה, ולכן ההספק על D2D_2 יורד.

(לאימות בלבד: במצב החדש 15=11I+2(0.5+I)15=11I+2(0.5+I), כלומר I≈1.08 AI\approx1.08\,\text{A}, והספק של כ-1.7 W1.7\,\text{W} על כל דיודה - עלייה מ-0.94 W0.94\,\text{W} ב-D1D_1 וירידה מ-4.125 W4.125\,\text{W} ב-D2D_2.)

תשובה: הפיזור על D1D_1 עולה, והפיזור על D2D_2 יורד.

סעיף ג

תשובה:

Rmin=11.375 ΩR_{min}=11.375\,\Omega

נמצא לכל דיודה את הזרם המרבי המותר, ניקח את הקטן מביניהם ונחשב ממנו את RR (ככל ש-RR קטן יותר הזרם גדל, ולכן מבוקש הנגד הקטן ביותר שעוד שומר על הזרם).

1. D2D_2 (בפריצה): PD2=VZ⋅I≤4 WP_{D2}=V_Z\cdot I\le4\,\text{W}

I≤45.5=0.7273 AI\le\frac{4}{5.5}=0.7273\,\text{A}

2. D1D_1 (קדמית): PD1=(0.5+I)⋅I≤4P_{D1}=(0.5+I)\cdot I\le4

I2+0.5I−4=0I^2+0.5I-4=0,   I=−0.5+0.25+162=1.766 A\;I=\frac{-0.5+\sqrt{0.25+16}}{2}=1.766\,\text{A}

כלומר D1D_1 מגבילה ל-1.766 A1.766\,\text{A} - פחות מחמיר.

3. הזרם המרבי בחוג הוא הקטן משניהם: Imax=0.7273 AI_{max}=0.7273\,\text{A} (קובעת D2D_2).

4. חוק המתחים בחוג:

15=ImaxR+0.5+Imax⋅1+5.515=I_{max}R+0.5+I_{max}\cdot1+5.5

Rmin=15−0.5−5.5−ImaxImax=9−0.72730.7273=11.375 ΩR_{min}=\frac{15-0.5-5.5-I_{max}}{I_{max}}=\frac{9-0.7273}{0.7273}=11.375\,\Omega

5. בדיקה: עם R=11.375 ΩR=11.375\,\Omega, I=911.375+1=0.7273 AI=\frac{9}{11.375+1}=0.7273\,\text{A}, PD2=5.5⋅0.7273=4 WP_{D2}=5.5\cdot0.7273=4\,\text{W}, PD1=1.227⋅0.7273=0.89 WP_{D1}=1.227\cdot0.7273=0.89\,\text{W}. (עם R=11 ΩR=11\,\Omega המקורי, PD2=4.125 WP_{D2}=4.125\,\text{W} - חורג מהמותר.)

תשובה: Rmin=11.375 ΩR_{min}=11.375\,\Omega

שאלה 8 · טרנזיסטור MOSFET כמתג לדיודות LED

נתון המעגל הבא וצורת אות המבוא:

נתוני הטרנזיסטור:

K=50[mAV2],VT=1VK=50\left[\frac{mA}{V^2}\right], V_T=1V.

נתוני דיודות LED:

VLED=2V,ILED=20mAV_{LED}=2V, I_{LED}=20mA

א.

חשבו בקירוב את ערכו של הנגד RR הניחו VDD≫VDSV_{DD}\gg V_{DS}

(6 נקודות)
ב.

חשבו את מתח VDSV_{DS} בהנחה שזורם דרך הטרנזיסטור 20mA20mA.

(6 נקודות)
ג.

שינו את הטרנזיסטור לטרנזיסטור עם VT=4VV_T=4V. חשבו את המתח VDSV_{DS} והזרם IDI_D.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

R=450 ΩR=450\,\Omega

נתון: VDD=15 VV_{DD}=15\,\text{V}, שלוש דיודות LED בטור, VLED=2 VV_{LED}=2\,\text{V}, ILED=20 mAI_{LED}=20\,\text{mA}; המבוא דופק 00 / 5 V5\,\text{V}.

מבוקש: RR כך שכאשר הטרנזיסטור מוליך יזרום 20 mA20\,\text{mA}.

1. כאשר Vi=5 VV_i=5\,\text{V}, VGS=5 V>VTV_{GS}=5\,\text{V}>V_T - הטרנזיסטור מוליך ומשמש כמתג סגור. הזרם זורם מ-VDDV_{DD} דרך RR, שלוש הדיודות והטרנזיסטור לאדמה. (כאשר Vi=0V_i=0 הטרנזיסטור בקטעון והדיודות כבויות.)

2. חוק המתחים בחוג, עם ההנחה VDS≈0V_{DS}\approx0:

VDD=ILEDR+3VLED+VDS≈ILEDR+3VLEDV_{DD}=I_{LED}R+3V_{LED}+V_{DS}\approx I_{LED}R+3V_{LED}

3. R=VDD−3VLEDILED=15−3⋅220 mA=90.02=450 ΩR=\frac{V_{DD}-3V_{LED}}{I_{LED}}=\frac{15-3\cdot2}{20\,\text{mA}}=\frac{9}{0.02}=450\,\Omega

תשובה: R=450 ΩR=450\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

VDS=0.0503 V≈50 mVV_{DS}=0.0503\,\text{V}\approx50\,\text{mV}

נקבע באיזה מצב הטרנזיסטור, ואז נשתמש במשוואה המתאימה.

1. בדיקת המצב. VGS−VT=5−1=4 VV_{GS}-V_T=5-1=4\,\text{V}. בהולכה ברוויה הזרם היה ID=K(VGS−VT)2=50⋅42=800 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=50\cdot4^2=800\,\text{mA} - הרבה יותר מ-20 mA20\,\text{mA} שהחוג מאפשר. לכן הטרנזיסטור במצב אוהמי (ליניארי), עם VDS<VGS−VTV_{DS}<V_{GS}-V_T.

2. משוואת המצב האוהמי:

ID=K[2(VGS−VT)VDS−VDS2]I_D=K\left[2(V_{GS}-V_T)V_{DS}-V_{DS}^2\right]

20=50[2⋅4⋅VDS−VDS2]20=50\left[2\cdot4\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]

VDS2−8VDS+0.4=0V_{DS}^2-8V_{DS}+0.4=0

3. פתרון: VDS=8±64−1.62V_{DS}=\frac{8\pm\sqrt{64-1.6}}{2}. הפתרון 7.95 V7.95\,\text{V} נפסל (הוא גדול מ-VGS−VT=4 VV_{GS}-V_T=4\,\text{V}), ולכן

VDS=8−62.42=0.0503 VV_{DS}=\frac{8-\sqrt{62.4}}{2}=0.0503\,\text{V}

ערך קטן מאוד לעומת VDDV_{DD} - ההנחה בסעיף א מוצדקת.

תשובה: VDS≈0.05 VV_{DS}\approx0.05\,\text{V} (50 mV50\,\text{mV})

סעיף ג

תשובה:

VDS=0.219 VV_{DS}=0.219\,\text{V}, ID=19.51 mAI_D=19.51\,\text{mA}

נשאיר R=450 ΩR=450\,\Omega מסעיף א ואת שאר הנתונים; משתנה רק VTV_T.

1. בדיקת המצב. VGS−VT=5−4=1 VV_{GS}-V_T=5-4=1\,\text{V}. הזרם המרבי ברוויה: ID=K(VGS−VT)2=50⋅12=50 mAI_D=K(V_{GS}-V_T)^2=50\cdot1^2=50\,\text{mA}. אילו זה היה הזרם, חוק המתחים היה נותן VDS=9−0.45⋅50=−13.5 VV_{DS}=9-0.45\cdot50=-13.5\,\text{V} - בלתי אפשרי. לכן הטרנזיסטור במצב אוהמי.

2. שתי משוואות. חוק המתחים בחוג (זרם ב-mA, R=0.45 kΩR=0.45\,\text{k}\Omega):

VDS=VDD−3VLED−IDR=9−0.45IDV_{DS}=V_{DD}-3V_{LED}-I_DR=9-0.45I_D, כלומר ID=9−VDS0.45I_D=\frac{9-V_{DS}}{0.45}

משוואת המצב האוהמי:

ID=50[2⋅1⋅VDS−VDS2]I_D=50\left[2\cdot1\cdot V_{DS}-V_{DS}^2\right]

3. השוואה:

50(2VDS−VDS2)=9−VDS0.4550(2V_{DS}-V_{DS}^2)=\frac{9-V_{DS}}{0.45}

−50VDS2+102.22VDS−20=0-50V_{DS}^2+102.22V_{DS}-20=0

VDS=102.22−102.222−4⋅50⋅20100=0.219 VV_{DS}=\frac{102.22-\sqrt{102.22^2-4\cdot50\cdot20}}{100}=0.219\,\text{V}

(הפתרון השני, 1.83 V1.83\,\text{V}, גדול מ-VGS−VT=1 VV_{GS}-V_T=1\,\text{V} ונפסל.)

4. הזרם:

ID=9−0.2190.45=19.51 mAI_D=\frac{9-0.219}{0.45}=19.51\,\text{mA}

בדיקה: 50(2⋅0.219−0.2192)=50⋅0.390=19.51 mA50(2\cdot0.219-0.219^2)=50\cdot0.390=19.51\,\text{mA} ✓, ו-VDS=0.219<1 VV_{DS}=0.219<1\,\text{V} - מצב אוהמי.

תשובה: VDS=0.219 VV_{DS}=0.219\,\text{V}, ID=19.51 mAI_D=19.51\,\text{mA} (הזרם יורד מעט, ו-VDSV_{DS} גדל).

שאלה 9 · שאלות אמריקאיות: דיודות, מקדם הספק, הגבר, RC

לשאלה זו 4 סעיפים (ערך כל סעיף – 5 נקודות)

יש לענות על כל הסעיפים 9.1-9.4.

נתונים המעגל הבא ואופייני הדיודות:

9.1.

הזרם דרך הדיודות שווה ל:

א. 0 mA0\,mA

ב. 17.2 mA17.2\,mA

ג. 10.6 mA10.6\,mA

ד. 12.4 mA12.4\,mA

(5 נקודות)
9.2.

למערכת מסוימת יש מקדם הספק cosφ=0.75cos\varphi=0.75 ו- P=100 kWP=100\,kW.

ערך הקבל (ביחידות kVARkVAR) שיש להוסיף כדי לשפר את מקדם ההספק ל- cosφ′=0.94cos\varphi'=0.94 יהיה:

א. QC=39.45 kVARQ_C=39.45\,kVAR

ב. QC=45.45 kVARQ_C=45.45\,kVAR

ג. QC=51.48 kVARQ_C=51.48\,kVAR

ד. QC=75.4 kVARQ_C=75.4\,kVAR

(5 נקודות)

נתון המעגל הבא:

9.3.

ההגבר IoIS\frac{I_o}{I_S} שווה ל:

א. −1.875-1.875

ב. +1.875+1.875

ג. −10-10

ד. +12.5+12.5

(5 נקודות)

נתון מעגל RC המוזן ממקור זרם וצורת מקור הזרם:

9.4.

במעגל זה:

א. הזרם דרך הנגד הוא זרם רציף והמתח על הקבל הוא לא רציף.

ב. הזרם דרך הקבל הוא זרם רציף והמתח על הקבל הוא רציף.

ג. המתח על הקבל הוא מתח רציף והזרם דרך הנגד הוא זרם רציף.

ד. המתח על הקבל הוא מתח רציף והזרם דרך הנגד הוא זרם לא רציף.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף 9.1

תשובה:

ג. 10.6 mA10.6\,mA

נקבע את מצב כל דיודה לפי כיוון הזרם בחוג (בכיוון השעון, מהדק ++ של המקור).

1. מצב הדיודות:

•D1D_1 (אנודה משמאל) - בכיוון ההולכה: 0.7 V0.7\,\text{V}.

•DZ1D_{Z1} (הקתודה משמאל) - הזרם עובר בה מקתודה לאנודה, כלומר בכיוון האחורי: בפריצה, 4 V4\,\text{V}.

•D2D_2 (מצביעה מטה) - בכיוון ההולכה: 0.7 V0.7\,\text{V}.

•DZ2D_{Z2} (הקתודה למעלה) - בכיוון האחורי: בפריצה, 4 V4\,\text{V}.

סך המתחים על הדיודות 0.7+4+0.7+4=9.4 V<20 V0.7+4+0.7+4=9.4\,\text{V}<20\,\text{V}, ולכן כולן אכן מוליכות.

2. חוק המתחים בחוג:

I=V−VD1−VZ1−VD2−VZ2R1=20−0.7−4−0.7−41 kΩ=10.6 mAI=\frac{V-V_{D1}-V_{Z1}-V_{D2}-V_{Z2}}{R_1}=\frac{20-0.7-4-0.7-4}{1\,\text{k}\Omega}=10.6\,\text{mA}

תשובה: ג. 10.6 mA10.6\,mA

סעיף 9.2

תשובה:

ג. QC=51.48 kVARQ_C=51.48\,kVAR (החישוב נותן 51.9 kVAR51.9\,\text{kVAR}, והאפשרות הקרובה היא ג)

הקבל לא משנה את ההספק הפעיל; הוא מקטין רק את ההספק העיוור. לכן QC=Q1−Q2=P(tan⁡φ−tan⁡φ′)Q_C=Q_1-Q_2=P(\tan\varphi-\tan\varphi').

1. לפני התיקון: φ=arccos⁡0.75=41.41∘\varphi=\arccos0.75=41.41^\circ, tan⁡φ=1−0.7520.75=0.8819\tan\varphi=\frac{\sqrt{1-0.75^2}}{0.75}=0.8819

Q1=Ptan⁡φ=100⋅0.8819=88.19 kVARQ_1=P\tan\varphi=100\cdot0.8819=88.19\,\text{kVAR}

2. אחרי התיקון: φ′=arccos⁡0.94=19.95∘\varphi'=\arccos0.94=19.95^\circ, tan⁡φ′=1−0.9420.94=0.3630\tan\varphi'=\frac{\sqrt{1-0.94^2}}{0.94}=0.3630

Q2=Ptan⁡φ′=100⋅0.3630=36.30 kVARQ_2=P\tan\varphi'=100\cdot0.3630=36.30\,\text{kVAR}

3. הספק הקבל:

QC=Q1−Q2=88.19−36.30=51.9 kVARQ_C=Q_1-Q_2=88.19-36.30=51.9\,\text{kVAR}

הערך המחושב 51.9 kVAR51.9\,\text{kVAR} קרוב ביותר לאפשרות ג (51.48 kVAR51.48\,\text{kVAR}); שאר האפשרויות רחוקות בהרבה.

תשובה: ג. QC=51.48 kVARQ_C=51.48\,kVAR (בחישוב מדויק 51.9 kVAR51.9\,\text{kVAR})

סעיף 9.3

תשובה:

א. −1.875-1.875

נמצא את I1I_1 במחלק זרם בצד השמאלי, ואחר כך את IoI_o בצד הימני.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והוא משותף לשני חלקי המעגל.

•בכל חלק יש קו עליון אחד: V1V_1 בצד השמאלי ו-V2V_2 בצד הימני. כל הרכיבים של כל צד מחוברים במקביל בין הקו העליון שלו לקו התחתון.

•שני החלקים קשורים רק דרך המקור התלוי: הזרם שלו, 5I15I_1, נקבע לפי הזרם I1I_1 שבצד השמאלי.

בחירת השיטה. בכל צד צומת אחד לא ידוע, ולכן אין צורך במערכת משוואות: מחלק זרם בצד השמאלי נותן את I1I_1, ואז הזרם של המקור התלוי ידוע, וחוק אוהם בצד הימני נותן את V2V_2 ואת IoI_o.

1. הצד השמאלי. R1R_1 ו-R2R_2 במקביל על ISI_S. I1I_1 הוא הזרם ב-R2R_2 (מלמעלה למטה), ולפי מחלק זרם:

I1=IS⋅R1R1+R2=IS⋅100100+33.33=0.75ISI_1=I_S\cdot\frac{R_1}{R_1+R_2}=I_S\cdot\frac{100}{100+33.33}=0.75I_S

2. הצד הימני. המקור התלוי מושך 5I15I_1 מהקו העליון כלפי מטה, ולכן הזרם ב-R3∥R4R_3\parallel R_4 זורם מלמטה למעלה, והפוטנציאל של הקו העליון שלילי:

R3∥R4=10⋅1010+10=5 ΩR_3\parallel R_4=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\Omega

V2=−5I1⋅5=−25I1V_2=-5I_1\cdot5=-25I_1

3. הזרם IoI_o (ב-R4R_4, מלמעלה למטה כמו בחץ):

Io=V2R4=−25I110=−2.5I1=−2.5⋅0.75IS=−1.875ISI_o=\frac{V_2}{R_4}=\frac{-25I_1}{10}=-2.5I_1=-2.5\cdot0.75I_S=-1.875I_S

4. IoIS=−1.875\frac{I_o}{I_S}=-1.875

תשובה: א. −1.875-1.875

סעיף 9.4

תשובה:

ג

1. המתח על הקבל רציף. iC=CdvCdti_C=C\frac{dv_C}{dt}, ולכן קפיצה ב-vCv_C הייתה דורשת זרם אינסופי. זרם המקור סופי (בין −I-I ל-II), ולכן vC(t)v_C(t) רציף.

2. הזרם בנגד רציף. הנגד מחובר במקביל לקבל, ולכן iR(t)=vC(t)Ri_R(t)=\frac{v_C(t)}{R} - פרופורציונלי למתח רציף, ולכן רציף גם הוא.

3. הזרם בקבל אינו רציף. לפי חוק הזרמים iC(t)=iS(t)−iR(t)i_C(t)=i_S(t)-i_R(t). ברגעי המעבר iSi_S קופץ ב-2I2I ואילו iRi_R רציף, ולכן גם iCi_C קופץ.

4. מכאן: א שגויה (המתח על הקבל רציף), ב שגויה (הזרם בקבל אינו רציף), ד שגויה (הזרם בנגד רציף), ו-ג נכונה.

תשובה: ג. המתח על הקבל הוא מתח רציף והזרם דרך הנגד הוא זרם רציף.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.