דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2022 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2022 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

בחלק א' יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התלות של התנגדות מוליך בטמפרטורה

התנגדותו של מוליך נחושת בטמפרטורה של 20∘C20^{\circ}\text{C} היא 30 Ω30\,\Omega ומקדם הטמפ' שלו α=0.0039 1∘C\alpha=0.0039\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מה תהיה התנגדותו בטמפרטורה של 220∘C220^{\circ}\text{C}?

א. 53.4 Ω53.4\,\Omega

ב. 23.4 Ω23.4\,\Omega

ג. גדולה פי שלושה בקירוב.

ד. קטנה פי שניים בקירוב.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

א. R220=53.4 ΩR_{220}=53.4\,\Omega

נתון: R20=30 ΩR_{20}=30\,\Omega בטמפרטורה T0=20∘CT_0=20^{\circ}\text{C}, α=0.0039 1∘C\alpha=0.0039\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מבוקש: ההתנגדות בטמפרטורה T=220∘CT=220^{\circ}\text{C}.

1. שינוי הטמפרטורה:

ΔT=T−T0=220−20=200∘C\Delta T=T-T_0=220-20=200^{\circ}\text{C}

2. התנגדות של מתכת גדלה עם הטמפרטורה לפי הקשר הקווי:

RT=R20(1+αΔT)=30⋅(1+0.0039⋅200)=30⋅1.78=53.4 ΩR_T=R_{20}\left(1+\alpha\Delta T\right)=30\cdot\left(1+0.0039\cdot200\right)=30\cdot1.78=53.4\,\Omega

ההתנגדות גדלה (כצפוי במתכת), אבל רק פי 1.781.78, ולכן התשובות "גדולה פי שלושה" ו"קטנה פי שניים" שגויות.

תשובה: א. R220=53.4 ΩR_{220}=53.4\,\Omega

שאלה 2 · מעגל טורי: מתח המקור מזרם נתון

נתון מעגל חשמלי, הזרם על נגד R4R_4 הוא 2 mA2\,\text{mA}.

מתח המקור הוא:

א. 40 V40\,\text{V}

ב. 200 V200\,\text{V}

ג. 20 V20\,\text{V}

ד. 32 V32\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

א. 40 V40\,\text{V}

נתון: R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=8 kΩR_2=8\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=4 kΩR_4=4\,\text{k}\Omega מחוברים בטור עם המקור, והזרם דרך R4R_4 הוא I=2 mAI=2\,\text{mA}.

מבוקש: מתח המקור EE.

1. כל הרכיבים בטור, ולכן אותו זרם I=2 mAI=2\,\text{mA} זורם דרך כל הנגדים (יוצא מההדק החיובי של המקור, עובר דרך R1R_1 עד R4R_4 וחוזר להדק השלילי).

2. ההתנגדות השקולה:

RT=R1+R2+R3+R4=2+8+6+4=20 kΩR_T=R_1+R_2+R_3+R_4=2+8+6+4=20\,\text{k}\Omega

3. לפי חוק אוהם (וחוק המתחים של קירכהוף: מתח המקור שווה לסכום מפלי המתח על הנגדים):

E=I⋅RT=2⋅10−3⋅20⋅103=40 VE=I\cdot R_T=2\cdot10^{-3}\cdot20\cdot10^{3}=40\,\text{V}

תשובה: א. 40 V40\,\text{V}

שאלה 3 · חיבור קבלים במקביל: מציאת קבל חסר

נתון המעגל הבא המופיע באיור לשאלה 3:

הקיבול השקול של המעגל CT=24 μFC_T=24\,\mu\text{F}.

מהו קיבול הקבל C3C_3?

א. C3=6 μFC_3=6\,\mu\text{F}

ב. C3=12 μFC_3=12\,\mu\text{F}

ג. C3=18 μFC_3=18\,\mu\text{F}

ד. C3=24 μFC_3=24\,\mu\text{F}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ב. C3=12 μFC_3=12\,\mu\text{F}

נתון: C1=4 μFC_1=4\,\mu\text{F}, C2=8 μFC_2=8\,\mu\text{F}, CT=24 μFC_T=24\,\mu\text{F}.

מבוקש: C3C_3.

1. לפי האיור, שלושת הקבלים מחוברים בין אותם שני קווים (העליון והתחתון), כלומר הם מחוברים במקביל. בחיבור מקבילי הקיבולים מתחברים:

CT=C1+C2+C3C_T=C_1+C_2+C_3

2. נבודד את C3C_3:

C3=CT−C1−C2=24−4−8=12 μFC_3=C_T-C_1-C_2=24-4-8=12\,\mu\text{F}

תשובה: ב. C3=12 μFC_3=12\,\mu\text{F}

שאלה 4 · תנאי העברת הספק מרבי לעומס

באיור לשאלה 4 נתון מעגל התמורה על פי נורטון:

מהו ערכו של העומס שעבורו יתפתח הספק מרבי?

א. ההספק על העומס מרבי תמיד.

ב. לא ניתן לדעת.

ג. 12 Ω12\,\Omega

ד. 6 kΩ6\,\text{k}\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ד. RL=6 kΩR_L=6\,\text{k}\Omega

נתון: מקור נורטון IN=45 mAI_N=45\,\text{mA} במקביל ל-RN=6 kΩR_N=6\,\text{k}\Omega, והעומס מתחבר בין AA ל-BB.

מבוקש: ערך העומס שבו ההספק עליו מרבי.

ההדקים. העומס מתחבר בין A ל-B, ולכן אלה ההדקים שמהם מודדים את ההתנגדות הפנימית של המעגל. כדי למצוא אותה מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור הזרם מוסר (נתק), ושני הקצוות שלו נשארים פתוחים. במעגל החדש נשאר רק הנגד:

לפי הצבעים, הנגד RNR_N מחובר ישירות בין הקו של A לקו של B, והענף של מקור הזרם פתוח. לכן ההתנגדות שרואים מההדקים היא RTH=RN=6 kΩR_{TH}=R_N=6\,\text{k}\Omega.

בחירת השיטה. המעגל הוא כבר מעגל התמורה של נורטון, ולכן אין צורך במשוואות צמתים או חוגים: מספיק משפט העברת ההספק המרבי.

1. משפט העברת ההספק המרבי: עומס מקבל הספק מרבי ממעגל שקול (תבנין או נורטון) כאשר התנגדותו שווה להתנגדות הפנימית של המעגל השקול, כפי שהיא נראית מההדקים A-B:

RL=RN=6 kΩR_L=R_N=6\,\text{k}\Omega

2. לשם המחשה, ההספק המרבי במקרה זה: הזרם מתחלק שווה בשווה בין RNR_N ל-RLR_L, ולכן

Pmax=(IN2)2RL=IN2RN4=(45⋅10−3)2⋅6⋅1034≈3.04 WP_{max}=\left(\frac{I_N}{2}\right)^2R_L=\frac{I_N^2R_N}{4}=\frac{(45\cdot10^{-3})^2\cdot6\cdot10^{3}}{4}\approx3.04\,\text{W}

ההספק אינו מרבי לכל עומס, ואפשר לדעת את ערך העומס, ולכן התשובות א, ב, ג שגויות.

תשובה: ד. RL=6 kΩR_L=6\,\text{k}\Omega

שאלה 5 · נצילות מעגל עם סוללה ובה תא מקוצר

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת עשרה תאים זהים המחוברים בטור. עקב תקלה, תא אחד התקצר (הכא"מ וההתנגדות הפנימית שלו שווים לאפס). מהו המשפט הנכון?

א. נצילות המעגל תגדל.

ב. נצילות המעגל תקטן.

ג. נצילות המעגל תישאר ללא שינוי.

ד. נצילות המעגל תהיה שווה ל-0.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. נצילות המעגל תגדל.

נתון: סוללה של 1010 תאים זהים בטור (לכל תא כא"מ EE והתנגדות פנימית rr) המזינה עומס RR. תא אחד מקוצר.

מבוקש: מה קורה לנצילות.

1. נצילות המעגל היא היחס בין ההספק בעומס להספק הכולל שמפתחת הסוללה. אותו זרם II עובר בעומס ובהתנגדות הפנימית הכוללת rTr_T, ולכן:

beta=I2RI2(R+rT)=RR+rT\\beta=\frac{I^2R}{I^2(R+r_T)}=\frac{R}{R+r_T}

הנצילות תלויה רק ביחס בין RR להתנגדות הפנימית, ולא בכא"מ.

2. לפני התקלה: rT=10rr_T=10r, ולכן beta1=RR+10r\\beta_1=\frac{R}{R+10r}.

אחרי התקלה נשארים 99 תאים פעילים: rT=9rr_T=9r, ולכן beta2=RR+9r\\beta_2=\frac{R}{R+9r}.

3. המכנה קטן (R+9r<R+10rR+9r<R+10r), ולכן beta2>beta1\\beta_2>\\beta_1: הנצילות גדלה. (הכא"מ הכולל ירד ל-9E9E והזרם קטן, אבל חלק קטן יותר מההספק "הולך לאיבוד" בהתנגדות הפנימית.)

תשובה: א. נצילות המעגל תגדל.

שאלה 6 · הפרש פאזה בין מתח לזרם מגרף

באיור לשאלה 6 נתונים שתי אותות סינוסואידליים, מתח וזרם:

מהו המשפט הנכון?

א. המתח במעגל מפגר אחרי הזרם.

ב. המתח במעגל מקדים את הזרם.

ג. הזרם והמתח מגיעים למופע באותו הזמן.

ד. הזרם במעגל מפגר אחרי המתח.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

א. המתח במעגל מפגר אחרי הזרם.

נתון: גרף המתח (קו מלא, משרעת 6 V6\,\text{V}) והזרם (קו מקווקו, משרעת 3 A3\,\text{A}) כפונקציה של הזמן.

מבוקש: מי מקדים את מי.

1. כדי להשוות פאזות משווים נקודות מקבילות בשני האותות, למשל המעבר דרך אפס בכיוון עולה, או השיא.

2. הזרם עובר דרך אפס בכיוון עולה בזמן t=0t=0 ומגיע לשיא (3 A3\,\text{A}) בערך ב-t≈25 μst\approx25\,\mu\text{s}.

המתח עובר דרך אפס בכיוון עולה רק בערך ב-t≈20 μst\approx20\,\mu\text{s} ומגיע לשיא (6 V6\,\text{V}) בערך ב-t≈45 μst\approx45\,\mu\text{s}.

3. כל אירוע בזרם קורה לפני האירוע המקביל במתח, ולכן הזרם מקדים את המתח, כלומר המתח מפגר אחרי הזרם. ההפרש הוא כ-20 μs20\,\mu\text{s} מתוך מחזור של כ-100 μs100\,\mu\text{s}, כלומר הפרש מופע של כ-20100⋅360∘≈72∘\frac{20}{100}\cdot360^{\circ}\approx72^{\circ} (התנהגות של מעגל קיבולי).

4. לכן ב (המתח מקדים) ו-ד (הזרם מפגר) שגויות, וגם ג שגויה כי השיאים אינם באותו זמן.

תשובה: א. המתח במעגל מפגר אחרי הזרם.

שאלה 7 · עכבת מעגל RL טורי

באיור לשאלה 7 נתון מעגל חשמלי בזרם חילופין.

מהי עכבת המעגל?

א. Z=(500+j100) ΩZ=(500+j100)\,\Omega

ב. Z=(500+j628.319) ΩZ=(500+j628.319)\,\Omega

ג. Z=802.985∠−51.488∘ ΩZ=802.985\angle-51.488^{\circ}\,\Omega

ד. Z=500∠51.488∘ ΩZ=500\angle51.488^{\circ}\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ב. Z=(500+j628.319) ΩZ=(500+j628.319)\,\Omega

נתון: R=500 ΩR=500\,\Omega, L=100 mHL=100\,\text{mH} בטור, ω=2000π rads\omega=2000\pi\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: העכבה ZZ.

1. ההיגב ההשראי:

XL=ωL=2000π⋅0.1=628.319 ΩX_L=\omega L=2000\pi\cdot0.1=628.319\,\Omega

2. בחיבור טורי העכבות מתחברות, וההיגב ההשראי הוא החלק המדומה החיובי:

Z=R+jXL=(500+j628.319) ΩZ=R+jX_L=(500+j628.319)\,\Omega

3. בצורה קוטבית:

∣Z∣=5002+628.3192=802.985 Ω|Z|=\sqrt{500^2+628.319^2}=802.985\,\Omega, φ=arctan⁡628.319500=51.488∘\varphi=\arctan\frac{628.319}{500}=51.488^{\circ}

Z=802.985∠51.488∘ ΩZ=802.985\angle51.488^{\circ}\,\Omega

בתשובה ג הזווית שלילית (כמו במעגל קיבולי), ובתשובה ד הגודל שגוי, ולכן שתיהן שגויות.

תשובה: ב. Z=(500+j628.319) ΩZ=(500+j628.319)\,\Omega

שאלה 8 · הספק היגבי במעגל RC מקבילי

באיור לשאלה 8, נתון מעגל חשמלי המוזן בזרם חילופין.

מהו ההספק ההיגבי?

א. 45 VAR45\,\text{VA}_\text{R}

ב. 25 VA25\,\text{VA}

ג. 15 W15\,\text{W}

ד. 5 VAR5\,\text{VA}_\text{R}

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

א. Q=45 VARQ=45\,\text{VA}_\text{R}

נתון: מקור זרם Iˉ=10∠0∘ A\bar{I}=10\angle0^{\circ}\,\text{A} (ערך אפקטיבי), R=1.5 ΩR=1.5\,\Omega במקביל ל-XC=0.5 ΩX_C=0.5\,\Omega.

מבוקש: ההספק ההיגבי QQ.

רעיון: כל הרכיבים במקביל, ולכן על כולם אותו מתח Vˉ\bar{V}. נמצא אותו ואז Q=V2XCQ=\frac{V^2}{X_C}.

1. מוליכות העומס (נגד וקבל במקביל):

Yˉ=1R+1−jXC=11.5+j10.5=(0.667+j2) S=2.108∠71.57∘ S\bar{Y}=\frac{1}{R}+\frac{1}{-jX_C}=\frac{1}{1.5}+j\frac{1}{0.5}=(0.667+j2)\,\text{S}=2.108\angle71.57^{\circ}\,\text{S}

2. המתח על המקביל (חוק אוהם):

Vˉ=IˉYˉ=10∠0∘2.108∠71.57∘=4.743∠−71.57∘ V\bar{V}=\frac{\bar{I}}{\bar{Y}}=\frac{10\angle0^{\circ}}{2.108\angle71.57^{\circ}}=4.743\angle-71.57^{\circ}\,\text{V}

3. ההספק ההיגבי מתפתח רק בקבל:

Q=V2XC=4.74320.5=45 VARQ=\frac{V^2}{X_C}=\frac{4.743^2}{0.5}=45\,\text{VA}_\text{R} (קיבולי)

4. לשם השוואה: ההספק הפעיל P=V2R=4.74321.5=15 WP=\frac{V^2}{R}=\frac{4.743^2}{1.5}=15\,\text{W} וההספק המדומה S=V⋅I=4.743⋅10=47.43 VAS=V\cdot I=4.743\cdot10=47.43\,\text{VA}. כלומר 15 W15\,\text{W} הוא ההספק הפעיל ולא ההיגבי.

תשובה: א. Q=45 VARQ=45\,\text{VA}_\text{R}

שאלה 9 · תנאי תהודה במעגל זרם חילופין

מהו ההיגד הנכון?

א. בתהודה ההיגב השראי שווה להיגב הקיבולי ולכן החלק המדומה של העכבה מתאפס.

ב. בתהודה ההיגב השראי גדול מההיגב הקיבולי ולכן החלק המדומה של העכבה הוא השראי.

ג. בתהודה ההיגב השראי קטן מההיגב הקיבולי ולכן החלק המדומה של העכבה הוא קיבולי.

ד. היגדים א'-ג' אינם נכונים.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. בתהודה XL=XCX_L=X_C והחלק המדומה של העכבה מתאפס.

1. במעגל טורי RLCRLC העכבה היא

Z=R+j(XL−XC)Z=R+j\left(X_L-X_C\right), כאשר XL=ωLX_L=\omega L ו-XC=1ωCX_C=\frac{1}{\omega C}.

2. תהודה מוגדרת כמצב שבו המתח והזרם במופע, כלומר העכבה ממשית טהורה. זה קורה כאשר

XL=XC ⇒ ω0L=1ω0C ⇒ ω0=1LCX_L=X_C\ \Rightarrow\ \omega_0L=\frac{1}{\omega_0C}\ \Rightarrow\ \omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}}

ואז Z=RZ=R: החלק המדומה מתאפס.

3. אם XL>XCX_L>X_C המעגל השראי, ואם XL<XCX_L<X_C הוא קיבולי, ושני המצבים האלה אינם תהודה. לכן ב ו-ג שגויות, ומכאן שגם ד שגויה.

תשובה: א. בתהודה XL=XCX_L=X_C והחלק המדומה של העכבה מתאפס.

שאלה 10 · עומס כוכב סימטרי: זרם קו

באיור לשאלה 10, נתון תרשים של עומס תלת-מופעי סימטרי המחובר לרשת תלת-מופעית בעלת 2253225\sqrt{3} וולט שלוב באמצעות שלושה תילים.

מהו הזרם המופעי בכל אחת מהפאזות?

א. I=9.2 AI=9.2\,\text{A}

ב. I=18.75 AI=18.75\,\text{A}

ג. I=32.48 AI=32.48\,\text{A}

ד. I=20 AI=20\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ב. I=18.75 AI=18.75\,\text{A}

נתון: מתח שלוב VL=2253 VV_L=225\sqrt{3}\,\text{V}, עומס כוכב סימטרי עם Z=12 ΩZ=12\,\Omega בכל פאזה.

מבוקש: הזרם בכל פאזה.

1. בחיבור כוכב (נקודה משותפת NN) המתח על כל עומס הוא המתח המופעי, הקטן פי 3\sqrt{3} מהמתח השלוב:

Vph=VL3=22533=225 VV_{ph}=\frac{V_L}{\sqrt{3}}=\frac{225\sqrt{3}}{\sqrt{3}}=225\,\text{V}

2. העומס סימטרי, ולכן אין צורך בתיל אפס והזרמים שווים בגודלם. לפי חוק אוהם:

I=VphZ=22512=18.75 AI=\frac{V_{ph}}{Z}=\frac{225}{12}=18.75\,\text{A}

בכוכב זרם הקו שווה לזרם המופע.

תשובה: ב. I=18.75 AI=18.75\,\text{A}

שאלה 11 · הגדרת דיודה אידיאלית

דיודה אידיאלית היא:

א. רכיב אלקטרוני העשוי מחומר מוליך למחצה סוג N ומוליך למחצה סוג P, המאפשר מעבר זרם בכיוון אחד בלבד.

ב. רכיב אלקטרוני העשוי מחומר מוליך למחצה סוג N ומוליך למחצה סוג P, המאפשר מעבר זרם בשני כיוונים.

ג. רכיב אלקטרוני העשוי מחומר מוליך למחצה סוג P ומוליך למחצה סוג P, המאפשר מעבר זרם בשני כיוונים.

ד. רכיב אלקטרוני העשוי מחומר מוליך למחצה סוג N ומוליך למחצה סוג N, המאפשר מעבר זרם בכיוון אחד בלבד.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. צומת N-P המאפשר מעבר זרם בכיוון אחד בלבד.

1. דיודה בנויה מצומת PN: שכבה של מוליך למחצה מסוג P (הנושאים העיקריים הם חורים) צמודה לשכבה מסוג N (הנושאים העיקריים הם אלקטרונים). שני ההדקים הם האנודה (צד P) והקתודה (צד N).

2. בממתח קדמי (אנודה חיובית ביחס לקתודה) הצומת מוליך, ובממתח אחורי הוא חוסם. דיודה אידיאלית היא קצר בממתח קדמי ונתק בממתח אחורי, כלומר היא מעבירה זרם בכיוון אחד בלבד.

3. לכן: ב שגויה (זרם בשני כיוונים), ג שגויה (שתי שכבות P אינן יוצרות צומת), ד שגויה (שתי שכבות N אינן יוצרות צומת מיישר).

תשובה: א. רכיב העשוי ממוליך למחצה סוג N וסוג P, המאפשר מעבר זרם בכיוון אחד בלבד.

שאלה 12 · זרם קולקטור בטרנזיסטור עם זרם בסיס נתון

באיור לשאלה 12 מתואר מעגל חשמלי הכולל טרנזיסטור.

הגבר הזרם (β)(\beta) שווה ל- 150150.

מהו זרם הקולקטור?

א. 2 mA2\,\text{mA}

ב. 10 mA10\,\text{mA}

ג. 100 mA100\,\text{mA}

ד. 1.5 mA1.5\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IC=1.5 mAI_C=1.5\,\text{mA}

נתון: מקור זרם I=10 μAI=10\,\mu\text{A} בין VCC=14 VV_{CC}=14\,\text{V} לבסיס, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, RE=0.25 kΩR_E=0.25\,\text{k}\Omega, β=150\beta=150.

מבוקש: ICI_C.

1. מקור הזרם מחובר ישירות לבסיס, והחץ שלו מכוון כלפי מטה, אל הבסיס. לכן זרם הבסיס נקבע על ידי המקור:

IB=10 μAI_B=10\,\mu\text{A}

2. בתחום הפעיל:

IC=βIB=150⋅10⋅10−6=1.5⋅10−3 A=1.5 mAI_C=\beta I_B=150\cdot10\cdot10^{-6}=1.5\cdot10^{-3}\,\text{A}=1.5\,\text{mA}

3. בדיקה שהטרנזיסטור אכן בתחום הפעיל: IE=(β+1)IB=151⋅10 μA=1.51 mAI_E=(\beta+1)I_B=151\cdot10\,\mu\text{A}=1.51\,\text{mA}, ולפי חוק המתחים בענף הקולקטור-אמיטר:

VCE=VCC−ICRC−IERE=14−1.5⋅2−1.51⋅0.25=10.62 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=14-1.5\cdot2-1.51\cdot0.25=10.62\,\text{V}

VCEV_{CE} גדול בהרבה ממתח הרוויה, ולכן ההנחה נכונה.

תשובה: ד. IC=1.5 mAI_C=1.5\,\text{mA}

שאלה 13 · מגבר שרת כמשווה עם גשר נגדים

המעגל שבאיור לשאלה 13 כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא של המעגל?

א. Vout=6.4 VV_{out}=6.4\,\text{V}

ב. Vout=18 VV_{out}=18\,\text{V}

ג. Vout=0 VV_{out}=0\,\text{V}

ד. Vout=10 VV_{out}=10\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=10 VV_{out}=10\,\text{V}

נתון: גשר נגדים מוזן מ-18 V18\,\text{V}: R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega ו-R2=7 kΩR_2=7\,\text{k}\Omega בענף השמאלי (המחובר לכניסה ההופכת −-), R3=5 kΩR_3=5\,\text{k}\Omega ו-R4=8 kΩR_4=8\,\text{k}\Omega בענף הימני (המחובר לכניסה הלא-הופכת ++). המגבר מוזן מ-10 V10\,\text{V} ומהארקה.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. אין משוב מהמוצא לכניסות, ולכן המגבר עובד בחוג פתוח כמשווה: ההגבר אינסופי, והמוצא נדחף לאחד ממתחי ההזנה לפי סימן ההפרש V+−V−V_+-V_-.

2. המתח בכניסה ההופכת (מחלק מתח, אין זרם לתוך הכניסה):

V−=18⋅R2R1+R2=18⋅75+7=10.5 VV_-=18\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=18\cdot\frac{7}{5+7}=10.5\,\text{V}

3. המתח בכניסה הלא-הופכת:

V+=18⋅R4R3+R4=18⋅85+8=11.08 VV_+=18\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=18\cdot\frac{8}{5+8}=11.08\,\text{V}

4. V+>V−V_+>V_-, ולכן המוצא ברוויה חיובית, כלומר שווה למתח ההזנה החיובי:

Vout=+10 VV_{out}=+10\,\text{V}

תשובה: ד. Vout=10 VV_{out}=10\,\text{V}

שאלה 14 · כא"מ מושרה במוט נע בשדה מגנטי

באיור לשאלה 14, נתונה מערכת הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.6 TB=0.6\,\text{T}. השדה ניצב למישור הדף וכיוונו ממישור הדף פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות, שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי שאורכו ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, והתנגדותו היא R=4 ΩR=4\,\Omega ללא חיכוך, במהירות של V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

האם נוצר כא"מ בין קצות המוט כאשר המפסק SS פתוח? אם כן, חשבו את גודלו וכיוונו.

א. לא נוצר כא"מ.

ב. E=8.64 VE=8.64\,\text{V} – אי אפשר לדעת מהו הכיוון.

ג. E=4.32 VE=4.32\,\text{V} – ההדק החיובי בנקודה A.

ד. E=4.32 VE=4.32\,\text{V} – ההדק החיובי בנקודה B.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ד. E=4.32 VE=4.32\,\text{V}, ההדק החיובי בנקודה B.

נתון: B=0.6 TB=0.6\,\text{T} לתוך הדף, ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}} שמאלה, המפסק SS פתוח.

מבוקש: האם נוצר כא"מ, גודלו וכיוונו.

1. מוט מוליך שנע בשדה מגנטי חותך קווי שדה, ועל המטענים החופשיים בו פועל כוח לורנץ. לכן נוצר כא"מ בין קצותיו גם כשהמפסק פתוח: המפסק הפתוח רק מונע זרימת זרם, והמתח בין A ל-B שווה לכא"מ.

2. גודל הכא"מ (המהירות ניצבת למוט ולשדה):

E=B⋅ℓ⋅V=0.6⋅0.8⋅9=4.32 VE=B\cdot\ell\cdot V=0.6\cdot0.8\cdot9=4.32\,\text{V}

3. הכיוון: הכוח על מטען חיובי במוט הוא F→=q V→×B→\vec{F}=q\,\vec{V}\times\vec{B}. נבחר ציר xx ימינה, yy למעלה ו-zz החוצה מהדף. אז V→=−Vx^\vec{V}=-V\hat{x} ו-B→=−Bz^\vec{B}=-B\hat{z}:

V→×B→=(−x^)×(−z^)⋅VB=x^×z^⋅VB=−y^⋅VB\vec{V}\times\vec{B}=(-\hat{x})\times(-\hat{z})\cdot VB=\hat{x}\times\hat{z}\cdot VB=-\hat{y}\cdot VB

הכוח על מטענים חיוביים פונה כלפי מטה, אל הקצה B. מטען חיובי מצטבר ב-B, ולכן B הוא ההדק החיובי.

4. ההתנגדות R=4 ΩR=4\,\Omega אינה משפיעה כאן, כי במפסק פתוח לא זורם זרם ואין מפל מתח עליה.

תשובה: ד. E=4.32 VE=4.32\,\text{V}, ההדק החיובי בנקודה B.

שאלה 15 · כוח לורנץ על מטען נע

מטען חיובי 16⋅10−9 C16\cdot10^{-9}\,\text{C} יוצא במאונך משדה מגנטי אחיד, במהירות של 8⋅106(msec)8\cdot10^{6}\left(\frac{\text{m}}{\text{sec}}\right).

עוצמתו של השדה המגנטי היא 0.3 T0.3\,\text{T}.

חשבו את גודלו וכיוונו של הכוח הפועל על המטען.

א. F=0.0384 NF=0.0384\,\text{N} כיוון הכוח המרבי החוצה מהדף.

ב. F=0.0384 NF=0.0384\,\text{N} כיוון הכוח המרבי פנימה לתוך הדף.

ג. F=0.0768 NF=0.0768\,\text{N} כיוון הכוח המרבי החוצה מהדף.

ד. F=0.0768 NF=0.0768\,\text{N} כיוון הכוח המרבי פנימה לתוך הדף.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. F=0.0384 NF=0.0384\,\text{N}, החוצה מהדף.

נתון: q=16⋅10−9 Cq=16\cdot10^{-9}\,\text{C} (חיובי), v=8⋅106 msv=8\cdot10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{s}} ימינה, B=0.3 TB=0.3\,\text{T} כלפי מעלה, המהירות ניצבת לשדה.

מבוקש: גודל הכוח וכיוונו.

1. גודל כוח לורנץ (הזווית בין המהירות לשדה 90∘90^{\circ}, ולכן sin⁡90∘=1\sin90^{\circ}=1 והכוח מרבי):

F=q v Bsin⁡θ=16⋅10−9⋅8⋅106⋅0.3⋅1=0.0384 NF=q\,v\,B\sin\theta=16\cdot10^{-9}\cdot8\cdot10^{6}\cdot0.3\cdot1=0.0384\,\text{N}

2. הכיוון: F→=q v→×B→\vec{F}=q\,\vec{v}\times\vec{B}. נבחר xx ימינה, yy למעלה ו-zz החוצה מהדף: v→∥x^\vec{v}\parallel\hat{x}, B→∥y^\vec{B}\parallel\hat{y}:

x^×y^=z^\hat{x}\times\hat{y}=\hat{z}

המטען חיובי, ולכן הכוח פונה בכיוון +z^+\hat{z}, כלומר החוצה מהדף (לפי כלל יד ימין: האצבעות בכיוון vv ומתכופפות לכיוון BB, והאגודל מצביע אל הקורא).

תשובה: א. F=0.0384 NF=0.0384\,\text{N}, כיוון הכוח החוצה מהדף.

שאלה 16 · מעגל זרם ישר: מתחי צמתים וזרם בענף

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את המתחים UAU_A ו- UBU_B.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם דרך הנגד R3R_3 וציינו את כיוונו.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

UA≈3.13 VU_A\approx3.13\,\text{V}, UB≈−5.15 VU_B\approx-5.15\,\text{V}

נתון: E1=8 VE_1=8\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, I4=3 AI_4=3\,\text{A}, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, R3=5 ΩR_3=5\,\Omega, E2=15 VE_2=15\,\text{V}, R4=2.5 ΩR_4=2.5\,\Omega, E3=10 VE_3=10\,\text{V}, R5=4 ΩR_5=4\,\Omega, I5=4 AI_5=4\,\text{A}. הצומת C (הקו התחתון) מוארק.

מבוקש: מתחי הצמתים UAU_A ו-UBU_B ביחס ל-C.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הצמתים:

•הקו התחתון (הצומת C) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו העליון השמאלי (מההדק החיובי של E1E_1 דרך A ועד R3R_3) הוא הצומת A, והפוטנציאל שלו UAU_A. הקו העליון הימני (מ-E2E_2 דרך B ועד I5I_5) הוא הצומת B, והפוטנציאל שלו UBU_B.

•E3E_3: הקו הארוך (החיובי) למטה, אל הקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הקטע שבין R4R_4 ל-E3E_3 נמצא ב-−10 V-10\,\text{V}.

•E2E_2: הקו הארוך (החיובי) פונה ל-B, ולכן בענף A→R3→E2→BA\to R_3\to E_2\to B המתח עולה ב-15 V15\,\text{V} על המקור.

•שני קטעים נוספים צבועים בצבע משלהם: הקטע שבין R3R_3 ל-E2E_2, והקטע שבין E1E_1 ל-R1R_1. כל אחד מהם נמצא באמצע ענף טורי, ולכן אין צורך בנעלם בשבילו: את הזרם של ענף כזה כותבים ישירות מהפוטנציאלים שבשני קצותיו.

•I4I_4 מזרים 3 A3\,\text{A} מהקו התחתון אל A, ו-I5I_5 מזרים 4 A4\,\text{A} מ-B אל הקו התחתון. הזרם IR3I_{R3} מסומן בחץ מ-A אל B.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש רק שני נעלמים, UAU_A ו-UBU_B: כל שאר הקטעים הם הקו של 0 V0\,\text{V}, קטע שהפוטנציאל שלו ידוע (−10 V-10\,\text{V}), או נקודה באמצע ענף טורי. בשיטת זרמי החוגים יש במעגל חמישה חוגים (עיניים). מקור הזרם I5I_5 קובע את זרם החוג הימני, ומקור הזרם I4I_4 משותף לשני החוגים השמאליים (צריך חוג-על), כך שנשארות שלוש משוואות. לכן שיטת מתחי הצמתים קצרה יותר: שתי משוואות במקום שלוש. בכל צומת סכום הזרמים היוצאים דרך הענפים שווה לזרם הנכנס ממקורות הזרם.

הזרם בכל ענף לפי חוק אוהם, מהפוטנציאלים שבקצותיו:

•ענף E1E_1-R1R_1 (יוצא מ-A כלפי מטה): UA−82\frac{U_A-8}{2}

•R2R_2 (יוצא מ-A כלפי מטה): UA4\frac{U_A}{4}

•ענף R3R_3-E2E_2 (יוצא מ-A אל B), מחוק המתחים לאורך הענף: UB=UA−IR3R3+E2 ⇒ IR3=UA+15−UB5U_B=U_A-I_{R3}R_3+E_2\ \Rightarrow\ I_{R3}=\frac{U_A+15-U_B}{5}

•ענף R4R_4-E3E_3 (יוצא מ-B כלפי מטה): UB−(−10)2.5=UB+102.5\frac{U_B-(-10)}{2.5}=\frac{U_B+10}{2.5}

•R5R_5 (יוצא מ-B כלפי מטה): UB4\frac{U_B}{4}

1. משוואת צומת A (יוצאים: דרך R1R_1-E1E_1, דרך R2R_2, דרך R3R_3; נכנס: I4I_4):

UA−82+UA4+UA+15−UB5=3\frac{U_A-8}{2}+\frac{U_A}{4}+\frac{U_A+15-U_B}{5}=3

2. משוואת צומת B (יוצאים: חזרה דרך R3R_3, דרך R4R_4-E3E_3, דרך R5R_5, ודרך I5I_5):

UB−UA−155+UB+102.5+UB4+4=0\frac{U_B-U_A-15}{5}+\frac{U_B+10}{2.5}+\frac{U_B}{4}+4=0

3. נסדר את המשוואות:

צומת A: (12+14+15)UA−15UB=3+4−3 ⇒ 0.95UA−0.2UB=4\left(\frac{1}{2}+\frac{1}{4}+\frac{1}{5}\right)U_A-\frac{1}{5}U_B=3+4-3\ \Rightarrow\ 0.95U_A-0.2U_B=4

צומת B: −15UA+(15+12.5+14)UB=3−4−4 ⇒ −0.2UA+0.85UB=−5-\frac{1}{5}U_A+\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{2.5}+\frac{1}{4}\right)U_B=3-4-4\ \Rightarrow\ -0.2U_A+0.85U_B=-5

4. פתרון בשיטת הדטרמיננטות:

Δ=0.95⋅0.85−(−0.2)(−0.2)=0.8075−0.04=0.7675\Delta=0.95\cdot0.85-(-0.2)(-0.2)=0.8075-0.04=0.7675

UA=4⋅0.85−(−0.2)(−5)0.7675=3.4−10.7675=2.40.7675=3.127 VU_A=\frac{4\cdot0.85-(-0.2)(-5)}{0.7675}=\frac{3.4-1}{0.7675}=\frac{2.4}{0.7675}=3.127\,\text{V}

UB=0.95⋅(−5)−(−0.2)⋅40.7675=−4.75+0.80.7675=−3.950.7675=−5.147 VU_B=\frac{0.95\cdot(-5)-(-0.2)\cdot4}{0.7675}=\frac{-4.75+0.8}{0.7675}=\frac{-3.95}{0.7675}=-5.147\,\text{V}

5. בדיקה בצומת A: הזרם דרך R1R_1 כלפי מעלה אל A הוא 8−3.1272=2.436 A\frac{8-3.127}{2}=2.436\,\text{A}, דרך R2R_2 יוצא 3.1274=0.782 A\frac{3.127}{4}=0.782\,\text{A}, ודרך R3R_3 יוצא 3.127+15+5.1475=4.655 A\frac{3.127+15+5.147}{5}=4.655\,\text{A}.

נכנס: 3+2.436=5.436 A3+2.436=5.436\,\text{A}; יוצא: 0.782+4.655=5.437 A0.782+4.655=5.437\,\text{A}. מתקיים (עד עיגול).

6. מכאן גם הפוטנציאלים של שני הקטעים הצבועים שבאמצע הענפים: הקטע שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-UA−8=−4.873 VU_A-8=-4.873\,\text{V}, והקטע שבין R3R_3 ל-E2E_2 נמצא ב-UB−15=−20.147 VU_B-15=-20.147\,\text{V}.

תשובה: UA≈3.13 VU_A\approx3.13\,\text{V}, UB≈−5.15 VU_B\approx-5.15\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR3≈4.65 AI_{R3}\approx4.65\,\text{A}, מ-A אל B

משתמשים בתוצאות סעיף א: UA=3.127 VU_A=3.127\,\text{V}, UB=−5.147 VU_B=-5.147\,\text{V}.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם IR3I_{R3} סומן שם בחץ מ-A אל B, דרך R3R_3 ו-E2E_2 (נכנס להדק השלילי של E2E_2 ויוצא מהחיובי).

1. חוק המתחים לאורך הענף מ-A ל-B: UA−IR3R3+E2=UBU_A-I_{R3}R_3+E_2=U_B, ולכן

IR3=UA+E2−UBR3=3.127+15−(−5.147)5=23.2745=4.655 AI_{R3}=\frac{U_A+E_2-U_B}{R_3}=\frac{3.127+15-(-5.147)}{5}=\frac{23.274}{5}=4.655\,\text{A}

2. התוצאה חיובית, ולכן הזרם זורם בכיוון שסימנו: מצומת A אל צומת B (משמאל לימין).

3. בדיקה בצומת B: נכנס 4.655 A4.655\,\text{A} דרך R3R_3. יוצאים: דרך R4R_4 אל E3E_3: −5.147+102.5=1.941 A\frac{-5.147+10}{2.5}=1.941\,\text{A}, דרך R5R_5: −5.1474=−1.287 A\frac{-5.147}{4}=-1.287\,\text{A} (כלומר 1.287 A1.287\,\text{A} נכנסים מההארקה), ודרך I5I_5: 4 A4\,\text{A}.

1.941−1.287+4=4.654 A1.941-1.287+4=4.654\,\text{A}, שווה לזרם הנכנס (עד עיגול).

תשובה: IR3≈4.65 AI_{R3}\approx4.65\,\text{A}, בכיוון מ-A אל B.

שאלה 17 · טעינה ופריקה של קבל במעגל עם מפסק

נתון מעגל חשמלי באיור לשאלה 17.

במצב ההתחלתי הקבל אינו טעון.

בזמן t=0t=0 הועבר המפסק למצב A למשך 25 msec25\,\text{msec}. לאחר מכן המפסק מועבר למצב B.

א.

מהו המתח המקסימלי שבו נטען הקבל כאשר המפסק במצב A?

(5 נקודות)
ב.

מהו המתח על הקבל בזמן 75 msec75\,\text{msec}?

(5 נקודות)
ג.

סרטטו גרף עקרוני של מתח הקבל החל בזמן t=0t=0 וציינו זמנים ומתחים רלוונטיים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

VC,max≈6.27 VV_{C,max}\approx6.27\,\text{V} (ב-t=25 mst=25\,\text{ms})

נתון: E=15 VE=15\,\text{V}, R1=0.2 kΩR_1=0.2\,\text{k}\Omega, R2=0.8 kΩR_2=0.8\,\text{k}\Omega, R3=0.4 kΩR_3=0.4\,\text{k}\Omega, R4=0.2 kΩR_4=0.2\,\text{k}\Omega, C=33 μFC=33\,\mu\text{F}. הקבל ריק ב-t=0t=0, והמפסק במצב A במשך 25 ms25\,\text{ms}.

מבוקש: המתח שאליו נטען הקבל עד סוף שהות המפסק במצב A.

כדי לכתוב את מתח הקבל צריך שני דברים: המתח שאליו הקבל היה נטען אחרי זמן רב (הערך הסופי), וקבוע הזמן. את שניהם מוצאים מניתוח המעגל במצב A.

סימון על הסרטוט (מצב A, אחרי זמן רב). המפסק מסורטט סגור במצב A. אחרי זמן רב הקבל טעון לגמרי ומתנהג כנתק:

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק החיובי של EE למעלה.

•הקבל הוא נתק, ולכן במעגל לא זורם זרם (I=0I=0), ואין מפל מתח על אף נגד. לכן שני הצדדים של R1R_1 ושל R2R_2 באותו צבע, כמו ההדק החיובי של EE: 15 V15\,\text{V}. מאותה סיבה ההדק השלילי של EE (דרך R3R_3) והענף של R4R_4 (שקצהו B פתוח) צבועים כמו ההארקה: 0 V0\,\text{V}.

•הלוח העליון של הקבל ב-15 V15\,\text{V} והלוח התחתון ב-0 V0\,\text{V}: הקבל שואף להיטען עד E=15 VE=15\,\text{V}.

ההדקים. ההתנגדות שקובעת את קבוע הזמן היא ההתנגדות ש"רואה" הקבל, כלומר התנגדות תבנין בין שני ההדקים שלו. נוציא את הקבל ונסמן את ההדקים שלו xx (הלוח העליון) ו-yy (הלוח התחתון). מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח EE מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

בחירת השיטה. לפי הצבעים, מההדק xx עוברים דרך R2R_2, המפסק, R1R_1, הקצר שבמקום EE ו-R3R_3 עד הקו התחתון, שהוא ההדק yy. אין שום הסתעפות בדרך (R4R_4 מחובר רק בקצה אחד, כי B פתוח), ולכן זה מעגל טורי פשוט: מספיק לחבר את ההתנגדויות, בלי מערכת משוואות.

1. ההתנגדות שרואה הקבל בטעינה:

Rch=R1+R2+R3=0.2+0.8+0.4=1.4 kΩR_{ch}=R_1+R_2+R_3=0.2+0.8+0.4=1.4\,\text{k}\Omega

2. קבוע הזמן של הטעינה:

τ1=RchC=1.4⋅103⋅33⋅10−6=46.2 ms\tau_1=R_{ch}C=1.4\cdot10^{3}\cdot33\cdot10^{-6}=46.2\,\text{ms}

3. מתח הקבל בזמן הטעינה (מתחיל מאפס ושואף ל-EE):

vC(t)=E(1−e−t/τ1)v_C(t)=E\left(1-e^{-t/\tau_1}\right)

4. המתח עולה כל הזמן שהמפסק במצב A, ולכן המתח המקסימלי מתקבל בסוף השהות, ב-t=25 mst=25\,\text{ms}:

vC(25 ms)=15⋅(1−e−25/46.2)=15⋅(1−0.5821)=6.27 Vv_C(25\,\text{ms})=15\cdot\left(1-e^{-25/46.2}\right)=15\cdot(1-0.5821)=6.27\,\text{V}

הערה: 25 ms25\,\text{ms} הם פחות מקבוע זמן אחד, ולכן הקבל לא מספיק להיטען עד 15 V15\,\text{V} (שהוא המתח שאליו היה נטען אחרי זמן רב, כ-5τ15\tau_1).

תשובה: VC,max≈6.27 VV_{C,max}\approx6.27\,\text{V} (ב-t=25 mst=25\,\text{ms})

סעיף ב

תשובה:

vC(75 ms)≈1.38 Vv_C(75\,\text{ms})\approx1.38\,\text{V}

משתמשים בתוצאת סעיף א: ב-t=25 mst=25\,\text{ms} המתח על הקבל V0=6.27 VV_0=6.27\,\text{V}.

ההדקים. גם כאן קבוע הזמן נקבע מההתנגדות שרואה הקבל בין ההדקים שלו, xx (הלוח העליון) ו-yy (הלוח התחתון). המפסק מסורטט עכשיו במצב B. מוציאים את הקבל ומאפסים את המקור EE (קצר), ומקבלים מעגל חדש:

•המפסק מחבר את הקצה של R2R_2 ישירות לנקודה B, ולכן הקו הזה והקצה העליון של R4R_4 צבועים בצבע אחד.

•הענף של R1R_1, הקצר שבמקום EE ו-R3R_3 מחובר עכשיו רק בקצה אחד (המגע A פתוח), ולכן לא זורם בו זרם (I=0I=0) והוא כולו בצבע של ההארקה.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, מההדק xx עוברים דרך R2R_2, המפסק ו-R4R_4 אל ההארקה, שהיא ההדק yy. זו דרך טורית אחת בלי הסתעפות, ולכן מספיק לחבר את שתי ההתנגדויות.

1. מעגל הפריקה: הקבל נפרק דרך R2R_2, המפסק ו-R4R_4 אל ההארקה, וחזרה ללוח התחתון. המקור ו-R1R_1, R3R_3 אינם במסלול. ההתנגדות בפריקה:

Rdis=R2+R4=0.8+0.2=1 kΩR_{dis}=R_2+R_4=0.8+0.2=1\,\text{k}\Omega

2. קבוע הזמן של הפריקה:

τ2=RdisC=1⋅103⋅33⋅10−6=33 ms\tau_2=R_{dis}C=1\cdot10^{3}\cdot33\cdot10^{-6}=33\,\text{ms}

3. מתח הקבל בזמן הפריקה (המתח דועך מ-V0V_0 לאפס), כשהזמן נמדד מרגע המעבר:

vC(t)=V0 e−(t−25 ms)/τ2v_C(t)=V_0\,e^{-(t-25\,\text{ms})/\tau_2}

4. ב-t=75 mst=75\,\text{ms} עברו 50 ms50\,\text{ms} מתחילת הפריקה:

vC(75 ms)=6.27⋅e−50/33=6.27⋅0.2198=1.38 Vv_C(75\,\text{ms})=6.27\cdot e^{-50/33}=6.27\cdot0.2198=1.38\,\text{V}

תשובה: vC(75 ms)≈1.38 Vv_C(75\,\text{ms})\approx1.38\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

טעינה מעריכית עד 6.27 V6.27\,\text{V} ב-25 ms25\,\text{ms}, ואחריה פריקה מעריכית: 1.38 V1.38\,\text{V} ב-75 ms75\,\text{ms}.

משתמשים בתוצאות סעיפים א ו-ב.

1. קטע הטעינה, 0≤t≤25 ms0\le t\le25\,\text{ms}: עקומה מעריכית עולה מ-00, קעורה (שיפוע התחלתי גדול: Eτ1=1546.2=0.325 Vms\frac{E}{\tau_1}=\frac{15}{46.2}=0.325\,\frac{\text{V}}{\text{ms}}), לפי vC=15(1−e−t/46.2 ms)v_C=15\left(1-e^{-t/46.2\,\text{ms}}\right). העקומה שואפת ל-15 V15\,\text{V} (מקווקו בגרף), אבל נקטעת ב-t=25 mst=25\,\text{ms} במתח 6.27 V6.27\,\text{V}.

2. ב-t=25 mst=25\,\text{ms} המפסק עובר ל-B. מתח הקבל רציף (אינו קופץ), ולכן הפריקה מתחילה מ-6.27 V6.27\,\text{V}.

3. קטע הפריקה, t≥25 mst\ge25\,\text{ms}: עקומה מעריכית יורדת לפי vC=6.27 e−(t−25)/33 msv_C=6.27\,e^{-(t-25)/33\,\text{ms}}. נקודות בולטות: ב-t=75 mst=75\,\text{ms} המתח 1.38 V1.38\,\text{V}, ואחרי כ-5τ2=165 ms5\tau_2=165\,\text{ms} מתחילת הפריקה (בערך ב-t=190 mst=190\,\text{ms}) הקבל כמעט ריק.

t [ms]v_C [V]02040608010012014016018020002468106.27 V1.38 V

תשובה: עלייה מעריכית מ-00 עד 6.27 V6.27\,\text{V} ב-t=25 mst=25\,\text{ms} (τ1=46.2 ms\tau_1=46.2\,\text{ms}), ואחריה דעיכה מעריכית (τ2=33 ms\tau_2=33\,\text{ms}): 1.38 V1.38\,\text{V} ב-t=75 mst=75\,\text{ms}, וכמעט 00 אחרי כ-190 ms190\,\text{ms}.

שאלה 18 · מעגל זרם חילופין עם שני מקורות: זרמים ומתח

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי.

נתון: Uˉ1=20∠0∘ V\bar{U}_1=20\angle0^{\circ}\,\text{V}, Iˉ3=4∠45∘ A\bar{I}_3=4\angle45^{\circ}\,\text{A}.

א.

חשבו את הזרם דרך העכבה Z1Z_1.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם דרך העכבה Z2Z_2.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את המתח של מקור המתח U2U_2.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Iˉ1≈3.207∠−26.57∘ A=(2.869−j1.434) A\bar{I}_1\approx3.207\angle-26.57^{\circ}\,\text{A}=(2.869-j1.434)\,\text{A}

נתון: Uˉ1=20∠0∘ V\bar{U}_1=20\angle0^{\circ}\,\text{V}, Iˉ3=4∠45∘ A\bar{I}_3=4\angle45^{\circ}\,\text{A} (כלפי מטה דרך Z3Z_3), Z1=(4+j2) ΩZ_1=(4+j2)\,\Omega, Z2=1∠90∘ Ω=j1 ΩZ_2=1\angle90^{\circ}\,\Omega=j1\,\Omega, Z3=(1−j) ΩZ_3=(1-j)\,\Omega.

מבוקש: הזרם דרך Z1Z_1.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הפוטנציאלים כאן הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל של זרם ישר.

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הקו שבין ההדק החיובי של U1U_1 ל-Z1Z_1 נמצא ב-20∠0∘ V20\angle0^{\circ}\,\text{V}. הקו שבין ההדק החיובי של U2U_2 ל-Z2Z_2 נמצא בפוטנציאל Uˉ2\bar{U}_2.

•הצומת העליון, המשותף ל-Z1Z_1, Z2Z_2 ו-Z3Z_3, הוא הצומת היחיד שהפוטנציאל שלו לא ידוע. נסמן אותו VˉN\bar{V}_N.

•הזרמים: Iˉ1\bar{I}_1 דרך Z1Z_1 משמאל לימין (מ-U1U_1 אל הצומת), Iˉ2\bar{I}_2 דרך Z2Z_2 משמאל לימין (מהצומת אל U2U_2), ו-Iˉ3\bar{I}_3 דרך Z3Z_3 כלפי מטה (נתון).

בחירת השיטה. בדרך כלל המקורות ידועים ומחפשים את הזרמים, ואז כותבים משוואת צומת עבור VˉN\bar{V}_N. כאן Uˉ2\bar{U}_2 לא ידוע, אבל הזרם בענף האמצעי ידוע. לכן אין צורך במערכת משוואות: מהענף הידוע מקבלים ישירות את VˉN\bar{V}_N (חוק אוהם על Z3Z_3), ואחר כך את Iˉ1\bar{I}_1 מחוק אוהם על Z1Z_1, שבין שני קווים שהפוטנציאל שלהם כבר ידוע.

1. מתח הצומת מתקבל מהזרם הידוע ב-Z3Z_3 (חוק אוהם), כי הקצה התחתון של Z3Z_3 נמצא ב-0 V0\,\text{V}:

VˉN=Iˉ3Z3=4∠45∘⋅2∠−45∘=5.657∠0∘ V\bar{V}_N=\bar{I}_3Z_3=4\angle45^{\circ}\cdot\sqrt{2}\angle-45^{\circ}=5.657\angle0^{\circ}\,\text{V}

(כאן Z3=1−j=12+12∠−45∘=1.414∠−45∘ ΩZ_3=1-j=\sqrt{1^2+1^2}\angle-45^{\circ}=1.414\angle-45^{\circ}\,\Omega.)

2. לפי הסרטוט, Z1Z_1 מחובר בין הקו של 20∠0∘ V20\angle0^{\circ}\,\text{V} לצומת VˉN\bar{V}_N, והזרם Iˉ1\bar{I}_1 זורם מהקו הראשון אל הצומת. זה גם חוק המתחים בלולאה השמאלית: Uˉ1=Iˉ1Z1+VˉN\bar{U}_1=\bar{I}_1Z_1+\bar{V}_N, ולכן

Iˉ1=Uˉ1−VˉNZ1=20−5.6574+j2=14.343∠0∘4.472∠26.565∘=3.207∠−26.565∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{U}_1-\bar{V}_N}{Z_1}=\frac{20-5.657}{4+j2}=\frac{14.343\angle0^{\circ}}{4.472\angle26.565^{\circ}}=3.207\angle-26.565^{\circ}\,\text{A}

(כאן ∣Z1∣=42+22=4.472 Ω|Z_1|=\sqrt{4^2+2^2}=4.472\,\Omega ו-arctan⁡24=26.565∘\arctan\frac{2}{4}=26.565^{\circ}.)

3. בצורה קרטזית: Iˉ1=(2.869−j1.434) A\bar{I}_1=(2.869-j1.434)\,\text{A}.

תשובה: Iˉ1≈3.207∠−26.57∘ A\bar{I}_1\approx3.207\angle-26.57^{\circ}\,\text{A} (משמאל לימין, מ-U1U_1 אל הצומת)

סעיף ב

תשובה:

Iˉ2≈4.263∠−89.46∘ A=(0.040−j4.263) A\bar{I}_2\approx4.263\angle-89.46^{\circ}\,\text{A}=(0.040-j4.263)\,\text{A}

משתמשים בתוצאות סעיף א: Iˉ1=(2.869−j1.434) A\bar{I}_1=(2.869-j1.434)\,\text{A}, Iˉ3=4∠45∘ A\bar{I}_3=4\angle45^{\circ}\,\text{A}. כיווני הזרמים לפי הסרטוט המסומן מסעיף א.

1. נעביר את Iˉ3\bar{I}_3 לצורה קרטזית:

Iˉ3=4cos⁡45∘+j4sin⁡45∘=(2.828+j2.828) A\bar{I}_3=4\cos45^{\circ}+j4\sin45^{\circ}=(2.828+j2.828)\,\text{A}

2. חוק הזרמים בצומת העליון: נכנס Iˉ1\bar{I}_1, ויוצאים Iˉ3\bar{I}_3 (למטה) ו-Iˉ2\bar{I}_2 (ימינה, דרך Z2Z_2):

Iˉ2=Iˉ1−Iˉ3=(2.869−j1.434)−(2.828+j2.828)=(0.040−j4.263) A\bar{I}_2=\bar{I}_1-\bar{I}_3=(2.869-j1.434)-(2.828+j2.828)=(0.040-j4.263)\,\text{A}

3. בצורה קוטבית:

∣Iˉ2∣=0.0402+4.2632=4.263 A|\bar{I}_2|=\sqrt{0.040^2+4.263^2}=4.263\,\text{A}, φ=arctan⁡−4.2630.040=−89.46∘\varphi=\arctan\frac{-4.263}{0.040}=-89.46^{\circ}

Iˉ2=4.263∠−89.46∘ A\bar{I}_2=4.263\angle-89.46^{\circ}\,\text{A}

תשובה: Iˉ2≈4.263∠−89.46∘ A\bar{I}_2\approx4.263\angle-89.46^{\circ}\,\text{A} (מהצומת אל U2U_2)

סעיף ג

תשובה:

Uˉ2≈1.395∠−1.65∘ V\bar{U}_2\approx1.395\angle-1.65^{\circ}\,\text{V}

משתמשים בתוצאות הקודמות: VˉN=5.657∠0∘ V\bar{V}_N=5.657\angle0^{\circ}\,\text{V}, Iˉ2=(0.040−j4.263) A\bar{I}_2=(0.040-j4.263)\,\text{A} (מהצומת אל U2U_2), Z2=j1 ΩZ_2=j1\,\Omega. ההדק החיובי של U2U_2 למעלה.

1. לפי הסרטוט המסומן מסעיף א, Z2Z_2 מחובר בין הצומת VˉN\bar{V}_N לקו שהפוטנציאל שלו Uˉ2\bar{U}_2 (ההדק התחתון של U2U_2 בקו של 0 V0\,\text{V}). מהצומת העליון דרך Z2Z_2 אל ההדק החיובי של U2U_2, המתח יורד בכיוון הזרם:

Uˉ2=VˉN−Iˉ2Z2\bar{U}_2=\bar{V}_N-\bar{I}_2Z_2

2. מפל המתח על Z2Z_2:

Iˉ2Z2=(0.040−j4.263)⋅j1=(4.263+j0.040) V\bar{I}_2Z_2=(0.040-j4.263)\cdot j1=(4.263+j0.040)\,\text{V}

3. מתח המקור:

Uˉ2=5.657−(4.263+j0.040)=(1.394−j0.040) V\bar{U}_2=5.657-(4.263+j0.040)=(1.394-j0.040)\,\text{V}

∣Uˉ2∣=1.3942+0.0402=1.395 V|\bar{U}_2|=\sqrt{1.394^2+0.040^2}=1.395\,\text{V}, φ=arctan⁡−0.0401.394=−1.65∘\varphi=\arctan\frac{-0.040}{1.394}=-1.65^{\circ}

4. הספק המקור: הזרם Iˉ2\bar{I}_2 נכנס להדק החיובי של U2U_2, ו-Re{Uˉ2Iˉ2∗}=1.394⋅0.040+0.040⋅4.263≈0.23 W>0\text{Re}\{\bar{U}_2\bar{I}_2^*\}=1.394\cdot0.040+0.040\cdot4.263\approx0.23\,\text{W}>0, כלומר U2U_2 צורך הספק פעיל קטן מהמעגל.

תשובה: Uˉ2≈1.395∠−1.65∘ V\bar{U}_2\approx1.395\angle-1.65^{\circ}\,\text{V}

שאלה 19 · מעגל מגנטי: מיאון, שטף, השראות ואנרגיה

באיור לשאלה 19 נתון מעגל מגנטי ריבועי בעל חתך ריבועי העשוי מחומר פרומגנטי שהחדירות היחסית שלו היא μr=1500\mu_r=1500. מידות המעגל המגנטי נתונות באיור. על ליבת המעגל מלופף סליל בעל 400 כריכות, והזרם הזורם דרכו 2 A2\,\text{A}.

א.

חשבו את המיאון המגנטי של המעגל הנתון.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את השטף בסליל.

(3 נקודות)
ג.

נתון שכיוון הזרם מההדק החיובי לשלילי, מהו כיוון השטף?

(3 נקודות)
ד.

חשבו את ההשראות של הסליל.

(3 נקודות)
ה.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

R≈4.24⋅105 AWb\mathcal{R}\approx4.24\cdot10^{5}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: ליבה ריבועית שמידתה החיצונית 15 cm15\,\text{cm} והפנימית 10 cm10\,\text{cm}, רוחב כל רגל 2.5 cm2.5\,\text{cm} ועומק 2.5 cm2.5\,\text{cm}, μr=1500\mu_r=1500.

מבוקש: המיאון (הרלוקטנס) של המעגל המגנטי.

1. אורך המסלול הממוצע של השטף עובר במרכז הרגליים (הקו המקווקו באיור). צלע המסלול הממוצע:

a=15+102=12.5 cma=\frac{15+10}{2}=12.5\,\text{cm}

ℓ=4a=4⋅12.5=50 cm=0.5 m\ell=4a=4\cdot12.5=50\,\text{cm}=0.5\,\text{m}

2. שטח החתך (חתך ריבועי):

A=2.5⋅2.5=6.25 cm2=6.25⋅10−4 m2A=2.5\cdot2.5=6.25\,\text{cm}^2=6.25\cdot10^{-4}\,\text{m}^2

3. המיאון:

R=ℓμ0μrA=0.54π⋅10−7⋅1500⋅6.25⋅10−4=4.244⋅105 AWb\mathcal{R}=\frac{\ell}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.5}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot1500\cdot6.25\cdot10^{-4}}=4.244\cdot10^{5}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

תשובה: R≈4.24⋅105 AWb\mathcal{R}\approx4.24\cdot10^{5}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

סעיף ב

תשובה:

Φ≈1.885 mWb\Phi\approx1.885\,\text{mWb}

משתמשים בתוצאת סעיף א: R=4.244⋅105 AWb\mathcal{R}=4.244\cdot10^{5}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}. נתון N=400N=400, I=2 AI=2\,\text{A}.

1. הכוח המגנטו-מניע של הסליל:

F=N⋅I=400⋅2=800 AF=N\cdot I=400\cdot2=800\,\text{A} (אמפר-כריכות)

2. חוק אוהם למעגל מגנטי:

Φ=FR=8004.244⋅105=1.885⋅10−3 Wb\Phi=\frac{F}{\mathcal{R}}=\frac{800}{4.244\cdot10^{5}}=1.885\cdot10^{-3}\,\text{Wb}

הערה: צפיפות השטף המתקבלת היא B=ΦA=1.885⋅10−36.25⋅10−4=3.02 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{1.885\cdot10^{-3}}{6.25\cdot10^{-4}}=3.02\,\text{T}, ערך גבוה מעבר לרוויה של חומרים פרומגנטיים מעשיים. פותרים לפי הנתונים, בהנחה ש-μr\mu_r קבוע.

תשובה: Φ≈1.885⋅10−3 Wb=1.885 mWb\Phi\approx1.885\cdot10^{-3}\,\text{Wb}=1.885\,\text{mWb}

סעיף ג

תשובה:

ברגל שעליה הסליל השטף כלפי מעלה; בליבה הוא מסתובב בכיוון השעון (במבט מהחזית).

1. נעקוב אחרי הכריכות באיור: הזרם נכנס בהדק A (החיובי), עובר על הפאה הקדמית של הרגל השמאלית משמאל לימין, ממשיך על הפאה הפנימית של הרגל אל הצד האחורי, חוזר על הפאה האחורית מימין לשמאל ועל הפאה החיצונית קדימה, וחוזר חלילה עד היציאה בהדק B.

2. כלל יד ימין לסליל: מכופפים את אצבעות יד ימין בכיוון זרימת הזרם בכריכות, והאגודל מראה את כיוון השטף בתוך הסליל. במבט מלמעלה על הרגל השמאלית הזרם מסתובב נגד כיוון השעון, ולכן האגודל מצביע כלפי מעלה.

3. לכן השטף ברגל השמאלית (שעליה הסליל) עולה כלפי מעלה, ממשיך ימינה בקורה העליונה, יורד ברגל הימנית וחוזר שמאלה בקורה התחתונה: במבט מהחזית השטף מסתובב בליבה בכיוון השעון.

תשובה: ברגל שעליה הסליל השטף מכוון כלפי מעלה; בליבה כולה הוא מסתובב בכיוון השעון (במבט מהחזית).

סעיף ד

תשובה:

L≈0.377 HL\approx0.377\,\text{H}

משתמשים בתוצאת סעיף א: R=4.244⋅105 AWb\mathcal{R}=4.244\cdot10^{5}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, N=400N=400.

1. השראות הסליל קשורה למיאון:

L=NΦI=N2RL=\frac{N\Phi}{I}=\frac{N^2}{\mathcal{R}}

2. הצבה:

L=40024.244⋅105=1600004.244⋅105=0.377 HL=\frac{400^2}{4.244\cdot10^{5}}=\frac{160000}{4.244\cdot10^{5}}=0.377\,\text{H}

בדיקה דרך השטף: L=NΦI=400⋅1.885⋅10−32=0.377 HL=\frac{N\Phi}{I}=\frac{400\cdot1.885\cdot10^{-3}}{2}=0.377\,\text{H}.

תשובה: L≈0.377 HL\approx0.377\,\text{H}

סעיף ה

תשובה:

W≈0.754 JW\approx0.754\,\text{J}

משתמשים בתוצאת סעיף ד: L=0.377 HL=0.377\,\text{H}, I=2 AI=2\,\text{A}.

1. האנרגיה האגורה בשדה המגנטי של סליל:

W=12LI2=12⋅0.377⋅22=0.754 JW=\frac{1}{2}LI^2=\frac{1}{2}\cdot0.377\cdot2^2=0.754\,\text{J}

תשובה: W≈0.754 JW\approx0.754\,\text{J}

שאלה 20 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 20 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור.

הקבלים גדולים מאוד.

β=hfe=100\beta=h_{fe}=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}

hie=2 kΩh_{ie}=2\,\text{k}\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הגבר המתח.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IC≈2.56 mAI_C\approx2.56\,\text{mA}, VCE≈5.6 VV_{CE}\approx5.6\,\text{V}

נתון: VCC=12 VV_{CC}=12\,\text{V}, R1=80 kΩR_1=80\,\text{k}\Omega, R2=20 kΩR_2=20\,\text{k}\Omega, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, RE=0.5 kΩR_E=0.5\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (IC,VCE)(I_C,V_{CE}).

1. בזרם ישר הקבלים הם נתק, ולכן המקור VSV_S ו-RLR_L מנותקים, ו-CEC_E אינו מקצר את RER_E. הבסיס מוזן ממחלק המתח R1R_1-R2R_2. נחליף את המחלק במעגל תבנין.

ההדקים. ההדק aa הוא נקודת החיבור של המחלק לבסיס, וההדק bb הוא ההארקה. מנתקים את הטרנזיסטור מהמחלק, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר ל-VCC=12 VV_{CC}=12\,\text{V}. הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2 צבוע בצבע שלישי, וממנו יוצא ההדק aa.

•ההדקים פתוחים, ולכן אותו זרם עובר ב-R1R_1 וב-R2R_2, ומתח הריקם הוא מחלק המתח:

VTH=VCCR2R1+R2=12⋅2080+20=2.4 VV_{TH}=V_{CC}\frac{R_2}{R_1+R_2}=12\cdot\frac{20}{80+20}=2.4\,\text{V}

מאפסים את המקור הבלתי תלוי: VCCV_{CC} מוחלף בקצר, כלומר הקו העליון מחובר לקו התחתון. במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת של aa לקו של bb, ולכן הם במקביל:

RTH=R1∥R2=80⋅2080+20=16 kΩR_{TH}=R_1\parallel R_2=\frac{80\cdot20}{80+20}=16\,\text{k}\Omega

2. חוק המתחים בלולאת בסיס-אמיטר (זרם הבסיס IBI_B זורם מ-VTHV_{TH} דרך RTHR_{TH} לבסיס, והזרם IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B זורם דרך RER_E להארקה):

VTH=IBRTH+VBE+(β+1)IBREV_{TH}=I_BR_{TH}+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VTH−VBERTH+(β+1)RE=2.4−0.716+101⋅0.5 VkΩ=1.766.5=0.02556 mA=25.56 μAI_B=\frac{V_{TH}-V_{BE}}{R_{TH}+(\beta+1)R_E}=\frac{2.4-0.7}{16+101\cdot0.5}\,\frac{\text{V}}{\text{k}\Omega}=\frac{1.7}{66.5}=0.02556\,\text{mA}=25.56\,\mu\text{A}

3. זרמי הקולקטור והאמיטר:

IC=βIB=100⋅25.56 μA=2.556 mAI_C=\beta I_B=100\cdot25.56\,\mu\text{A}=2.556\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅25.56 μA=2.582 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot25.56\,\mu\text{A}=2.582\,\text{mA}

4. חוק המתחים בלולאת קולקטור-אמיטר:

VCE=VCC−ICRC−IERE=12−2.556⋅2−2.582⋅0.5=12−5.113−1.291=5.60 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=12-2.556\cdot2-2.582\cdot0.5=12-5.113-1.291=5.60\,\text{V}

5. בדיקה: VCE=5.6 VV_{CE}=5.6\,\text{V} רחוק מרוויה ומקטעון, ולכן הטרנזיסטור בתחום הפעיל. מתחי ההדקים: VE=1.29 VV_E=1.29\,\text{V}, VB=1.99 VV_B=1.99\,\text{V}, VC=6.89 VV_C=6.89\,\text{V}.

תשובה: IC≈2.56 mAI_C\approx2.56\,\text{mA}, VCE≈5.6 VV_{CE}\approx5.6\,\text{V} (IB≈25.6 μAI_B\approx25.6\,\mu\text{A})

סעיף ב

תשובה:

Av=−60A_v=-60

נתון: hfe=100h_{fe}=100, hie=2 kΩh_{ie}=2\,\text{k}\Omega, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, RL=3 kΩR_L=3\,\text{k}\Omega. הקבלים גדולים מאוד, ולכן בזרם חילופין הם קצר.

מבוקש: הגבר המתח Av=VoutVSA_v=\frac{V_{out}}{V_S}.

1. מעגל תמורה לאות קטן: CEC_E מקצר את RER_E, ולכן האמיטר מוארק (מגבר אמיטר משותף). VCCV_{CC} הוא הארקה לאות, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים מהבסיס להארקה, ו-RCR_C במקביל ל-RLR_L (דרך C2C_2) מהקולקטור להארקה. המקור VSV_S אידיאלי ומחובר דרך C1C_1 ישירות לבסיס, כך ש-vbe=VSv_{be}=V_S.

2. זרם הבסיס לאות: ib=VShiei_b=\frac{V_S}{h_{ie}}, וזרם הקולקטור hfeibh_{fe}i_b זורם דרך העומס השקול:

RC∥RL=2⋅32+3=1.2 kΩR_C\parallel R_L=\frac{2\cdot3}{2+3}=1.2\,\text{k}\Omega

3. מתח המוצא: Vout=−hfeib(RC∥RL)V_{out}=-h_{fe}i_b\left(R_C\parallel R_L\right), ולכן

Av=VoutVS=−hfe(RC∥RL)hie=−100⋅1.22=−60A_v=\frac{V_{out}}{V_S}=-\frac{h_{fe}\left(R_C\parallel R_L\right)}{h_{ie}}=-\frac{100\cdot1.2}{2}=-60

הסימן השלילי מבטא היפוך פאזה של 180∘180^{\circ} בין המבוא למוצא.

תשובה: Av=−60A_v=-60

שאלה 21 · מגבר שרת מהפך עם מבוא ישר

באיור לשאלה 21 מתואר מגבר שרת אידיאלי.

א.

חשבו את מתח המוצא VoutV_{out}.

(10 נקודות)
ב.

שרטטו את מתחי המבוא והמוצא בהתאמה זה מתחת לזה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}

נתון: Vin=4 VV_{in}=4\,\text{V} (מתח ישר), R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=12 kΩR_4=12\,\text{k}\Omega, R5=1 kΩR_5=1\,\text{k}\Omega, R6=1 kΩR_6=1\,\text{k}\Omega, מגבר שרת אידיאלי.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. זיהוי המעגל: VinV_{in} מחובר דרך R3R_3 לכניסה ההופכת, ו-R4R_4 הוא נגד המשוב מהמוצא לכניסה ההופכת. הכניסה הלא-הופכת מחוברת להארקה דרך R5R_5. זהו מגבר מהפך.

2. רכיבים שאינם משפיעים: R2R_2 מחובר ישירות על מקור המתח האידיאלי, ולכן המתח עליו 4 V4\,\text{V} בכל מקרה. R6R_6 מחובר בין המוצא להארקה, והמוצא של מגבר אידיאלי הוא מקור מתח. דרך R5R_5 לא זורם זרם (זרם הכניסה אפס), ולכן V+=0V_+=0.

3. קצר מדומה: V−=V+=0V_-=V_+=0. נסמן את הזרם II דרך R3R_3 משמאל לימין; הוא אינו נכנס למגבר ולכן ממשיך כולו דרך R4R_4 אל המוצא:

I=Vin−V−R3=4−06=0.667 mAI=\frac{V_{in}-V_-}{R_3}=\frac{4-0}{6}=0.667\,\text{mA}

4. חוק המתחים על R4R_4: Vout=V−−I⋅R4V_{out}=V_--I\cdot R_4, ולכן

Vout=−R4R3Vin=−126⋅4=−8 VV_{out}=-\frac{R_4}{R_3}V_{in}=-\frac{12}{6}\cdot4=-8\,\text{V}

תשובה: Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

VinV_{in} קבוע +4 V+4\,\text{V}, VoutV_{out} קבוע −8 V-8\,\text{V}.

משתמשים בתוצאת סעיף א: Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}.

1. מתח המבוא הוא מתח ישר קבוע, ולכן הגרף שלו כפונקציה של הזמן הוא קו אופקי בגובה +4 V+4\,\text{V}.

2. גם המוצא קבוע: קו אופקי בגובה −8 V-8\,\text{V}, מתחת לציר הזמן. היחס בין המוצא למבוא הוא −2-2: המוצא גדול פי שניים בגודלו והפוך בסימנו.

3. בסרטוט מציבים את שני הגרפים זה מתחת לזה עם אותו ציר זמן (כאן הם מוצגים על אותם צירים):

tV0246810-10-8-6-4-22464 V-8 V

תשובה: VinV_{in} קו אופקי ב-+4 V+4\,\text{V}, ו-VoutV_{out} קו אופקי ב-−8 V-8\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.