דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2022 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2022 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 15 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות. יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 6 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות מוליך כתלות בטמפרטורה

התנגדותו של תיל נחושת בטמפרטורה של 200c20^0c היא 52Ω52\Omega ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.003910c\alpha=0.0039\frac{1}{^0c}.

מהי התנגדותו של גוף החימום בטמפרטורה של 2000c200^0c?

א. 53.141Ω53.141\Omega

ב. 65.804Ω65.804\Omega

ג. 88.504Ω88.504\Omega

ד. 96.704Ω96.704\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ג. R200=88.504 ΩR_{200}=88.504\,\Omega

נתון: R20=52 ΩR_{20}=52\,\Omega בטמפרטורה t1=20∘Ct_1=20^\circ\text{C}, α=0.0039 1∘C\alpha=0.0039\,\frac{1}{^\circ\text{C}}.

מבוקש: ההתנגדות בטמפרטורה t2=200∘Ct_2=200^\circ\text{C}.

ההתנגדות של מוליך מתכתי גדלה באופן קווי עם הטמפרטורה: Rt2=Rt1[1+α (t2−t1)]R_{t_2}=R_{t_1}\left[1+\alpha\,(t_2-t_1)\right].

1. הפרש הטמפרטורות: Δt=t2−t1=200−20=180∘C\Delta t=t_2-t_1=200-20=180^\circ\text{C}

2. ההתנגדות החדשה:

R200=R20(1+αΔt)=52⋅(1+0.0039⋅180)=52⋅1.702=88.504 ΩR_{200}=R_{20}\left(1+\alpha\Delta t\right)=52\cdot\left(1+0.0039\cdot180\right)=52\cdot1.702=88.504\,\Omega

תשובה: ג. R200=88.504 ΩR_{200}=88.504\,\Omega

שאלה 2 · נגדים במקביל: מתח המקור מזרם בענף

באיור לשאלה 2 נתון המעגל החשמלי הבא, הזרם על נגד R2R_2 הוא 4A4A:

מהו מתח המקור?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 48V48V

ג. 12V12V

ד. 72V72V

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ב. UT=48 VU_T=48\,\text{V}

נתון: R1=8 ΩR_1=8\,\Omega, R2=12 ΩR_2=12\,\Omega, R3=24 ΩR_3=24\,\Omega, הזרם דרך R2R_2 הוא I2=4 AI_2=4\,\text{A}.

מבוקש: מתח המקור UTU_T.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקו העליון הוא תיל רציף אחד מההדק החיובי של המקור ועד הקצה העליון של כל שלושת הנגדים, ולכן הוא בפוטנציאל אחד וצבוע בצבע אחד.

•החץ מסמן את הזרם הנתון I2=4 AI_2=4\,\text{A}, שיורד דרך R2R_2 מהקו העליון לקו התחתון.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, כל אחד מהנגדים מחובר בין אותם שני קווים, ולכן אין כאן צורך במערכת משוואות: המתח על הנגד שהזרם בו ידוע הוא מתח המקור, וחוק אוהם על נגד אחד מספיק.

1. שלושת הנגדים מחוברים בין הקו העליון לקו התחתון, כלומר כולם במקביל למקור. לכן המתח על כל נגד שווה למתח המקור.

2. המתח על R2R_2 לפי חוק אוהם:

UT=UR2=I2⋅R2=4⋅12=48 VU_T=U_{R2}=I_2\cdot R_2=4\cdot12=48\,\text{V}

תשובה: ב. UT=48 VU_T=48\,\text{V}

שאלה 3 · קיבול שקול ומטען כולל של קבלים

In the illustration for question 3 there is an electrical circuit:

What is the total electric charge? (המטען החשמלי)

א. QT=0.1mcQ_T=0.1mc

ב. QT=0.2mcQ_T=0.2mc

ג. QT=0.3mcQ_T=0.3mc

ד. QT=0.6mcQ_T=0.6mc

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ג. QT=0.3 mCQ_T=0.3\,\text{mC}

נתון: UT=100 VU_T=100\,\text{V}, C1=7.5 μFC_1=7.5\,\mu\text{F}, C2=3.8 μFC_2=3.8\,\mu\text{F}, C3=3 μFC_3=3\,\mu\text{F}, C4=2 μFC_4=2\,\mu\text{F}.

מבוקש: המטען הכולל שהמקור מעביר, QT=CT⋅UTQ_T=C_T\cdot U_T. לכן נחשב קודם את הקיבול השקול, מהקצה הרחוק מהמקור אל המקור.

1. C3C_3 ו-C4C_4 מחוברים בטור (באותו ענף ימני):

C34=C3⋅C4C3+C4=3⋅23+2=1.2 μFC_{34}=\frac{C_3\cdot C_4}{C_3+C_4}=\frac{3\cdot2}{3+2}=1.2\,\mu\text{F}

2. הענף C34C_{34} מחובר במקביל ל-C2C_2 (שניהם בין הצומת האמצעי לקו התחתון):

C234=C2+C34=3.8+1.2=5 μFC_{234}=C_2+C_{34}=3.8+1.2=5\,\mu\text{F}

3. C1C_1 בטור עם C234C_{234}:

CT=C1⋅C234C1+C234=7.5⋅57.5+5=3 μFC_T=\frac{C_1\cdot C_{234}}{C_1+C_{234}}=\frac{7.5\cdot5}{7.5+5}=3\,\mu\text{F}

4. המטען הכולל:

QT=CT⋅UT=3⋅10−6⋅100=300⋅10−6 C=0.3 mCQ_T=C_T\cdot U_T=3\cdot10^{-6}\cdot100=300\cdot10^{-6}\,\text{C}=0.3\,\text{mC}

תשובה: ג. QT=0.3 mCQ_T=0.3\,\text{mC}

שאלה 4 · שקול נורטון בין שתי נקודות

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול נורטון בין הנקודות A ו- B?

א. RN=50Ω  IN=0AR_N=50\Omega\ \ I_N=0A

ב. RN=50Ω  IN=1AR_N=50\Omega\ \ I_N=1A

ג. RN=12Ω  IN=2AR_N=12\Omega\ \ I_N=2A

ד. RN=12Ω  IN=2.5AR_N=12\Omega\ \ I_N=2.5A

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ד. RN=12 ΩR_N=12\,\Omega, IN=2.5 AI_N=2.5\,\text{A}

נתון: E1=50 VE_1=50\,\text{V}, R1=12 ΩR_1=12\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega (מחובר בין AA ל-BB).

מבוקש: זרם נורטון INI_N (זרם הקצר בין AA ל-BB) והתנגדות נורטון RNR_N (ההתנגדות בין AA ל-BB כשהמקור מנוטרל).

ההדקים. מעגל התמורה של נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את ההתנגדות השקולה RNR_N וגם את זרם הקצר INI_N.

בחירת השיטה. במעגל מקור אחד, ושני הנגדים R1R_1 ו-R2R_2 בטור. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: את RNR_N מוצאים בחיבור טורי ומקבילי, ואת INI_N בחוק אוהם על הענף של המקור.

1. התנגדות נורטון. מאפסים את המקור הבלתי תלוי E1E_1: מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: הקו של BB מגיע עכשיו, דרך הקצר במקום המקור, עד הקצה השמאלי של R1R_1. בין R1R_1 ל-R2R_2 יש צומת שלא מחובר לשום רכיב אחר, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור. הענף הטורי הזה מחובר בין הקו של BB לקו של AA, וגם R3R_3 מחובר בין אותם שני קווים. לכן מההדקים רואים את R3R_3 במקביל לענף הטורי R1+R2R_1+R_2:

R1+R2=12+8=20 ΩR_1+R_2=12+8=20\,\Omega

RN=20⋅R320+R3=20⋅3020+30=12 ΩR_N=\frac{20\cdot R_3}{20+R_3}=\frac{20\cdot30}{20+30}=12\,\Omega

2. זרם נורטון. מחזירים את המקור ומקצרים את AA ל-BB:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקצר מחבר את הקו של AA לקו התחתון, ולכן גם הקו של AA נמצא ב-0 V0\,\text{V} (אותו צבע).

•שני הקצוות של R3R_3 נמצאים עכשיו באותו פוטנציאל, ולכן אין עליו מתח ולא זורם בו זרם (I=0I=0).

•הקו שבין ההדק החיובי של E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-50 V50\,\text{V}. כל הזרם עובר דרך R1R_1 ו-R2R_2 אל הקצר, ומשם (מ-AA אל BB, בכיוון החץ) חוזר להדק השלילי:

IN=E1R1+R2=5020=2.5 AI_N=\frac{E_1}{R_1+R_2}=\frac{50}{20}=2.5\,\text{A}

•הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2: 50−2.5⋅12=20 V50-2.5\cdot12=20\,\text{V}, ואכן על R2R_2 נופלים 2.5⋅8=20 V2.5\cdot8=20\,\text{V} עד 0 V0\,\text{V}.

בדיקה בעזרת מתח הריקם. כשההדקים פתוחים, R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 בטור על המקור, ו-UABU_{AB} הוא המתח על R3R_3: VTH=50⋅3050=30 VV_{TH}=50\cdot\frac{30}{50}=30\,\text{V}, ואז IN=VTHRN=3012=2.5 AI_N=\frac{V_{TH}}{R_N}=\frac{30}{12}=2.5\,\text{A}. אותה תוצאה.

תשובה: ד. RN=12 ΩR_N=12\,\Omega, IN=2.5 AI_N=2.5\,\text{A}

שאלה 5 · חיבור מעורב של תאים להספק מרבי

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת 12 תאים זהים המחוברים במעורב,

כל תא הוא בעל כא"מ של 1.5V1.5V והתנגדות פנימית של 0.25Ω0.25\Omega.

הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו 0.75Ω0.75\Omega.

כמה תאים יש לחבר בטור וכמה ענפים יש לחבר במקביל, לקבלת הספק מרבי בעומס?

א. שישה תאים בטור ושני תאים במקביל.

ב. תא אחד בטור ו- 12 תאים במקביל.

ג. שני תאים בטור ושישה תאים במקביל.

ד. שלושה תאים בטור וארבעה תאים במקביל.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. 6 תאים בטור בכל ענף, 2 ענפים במקביל

נתון: 12 תאים, לכל תא E=1.5 VE=1.5\,\text{V} ו-r=0.25 Ωr=0.25\,\Omega; עומס RL=0.75 ΩR_L=0.75\,\Omega.

מבוקש: מספר התאים בטור nn בכל ענף ומספר הענפים במקביל mm (עם n⋅m=12n\cdot m=12) כך שההספק בעומס יהיה מרבי.

1. בחיבור מעורב של mm ענפים זהים, בכל אחד nn תאים בטור:

הכא"מ השקול Eeq=n⋅EE_{eq}=n\cdot E, וההתנגדות הפנימית השקולה req=n⋅rmr_{eq}=\frac{n\cdot r}{m}.

2. תנאי ההספק המרבי: ההתנגדות הפנימית של המקור שווה להתנגדות העומס:

n⋅rm=RL ⇒ n⋅0.25m=0.75 ⇒ n=3m\frac{n\cdot r}{m}=R_L\ \Rightarrow\ \frac{n\cdot0.25}{m}=0.75\ \Rightarrow\ n=3m

3. עם n⋅m=12n\cdot m=12: 3m⋅m=12 ⇒ m2=4 ⇒ m=23m\cdot m=12\ \Rightarrow\ m^2=4\ \Rightarrow\ m=2, ולכן n=6n=6.

4. בדיקה: Eeq=6⋅1.5=9 VE_{eq}=6\cdot1.5=9\,\text{V}, req=6⋅0.252=0.75 Ωr_{eq}=\frac{6\cdot0.25}{2}=0.75\,\Omega,

I=Eeqreq+RL=90.75+0.75=6 AI=\frac{E_{eq}}{r_{eq}+R_L}=\frac{9}{0.75+0.75}=6\,\text{A}, PL=I2RL=62⋅0.75=27 WP_L=I^2R_L=6^2\cdot0.75=27\,\text{W}.

לשם השוואה, בחיבור 3 בטור ו-4 ענפים: I=4.50.1875+0.75=4.8 AI=\frac{4.5}{0.1875+0.75}=4.8\,\text{A} ו-PL=17.28 WP_L=17.28\,\text{W} בלבד.

תשובה: א. שישה תאים בטור בכל ענף ושני ענפים במקביל.

שאלה 6 · ערך יעיל של אות עם רכיב ישר

באיור לשאלה 6 נתון אות מתח חילופין.

מהו הערך היעיל של אות המתח?

א. Ueff=8.524VU_{eff}=8.524V

ב. Ueff=10.392VU_{eff}=10.392V

ג. Ueff=12.642VU_{eff}=12.642V

ד. Ueff=14.892VU_{eff}=14.892V

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. Ueff=10.392 VU_{eff}=10.392\,\text{V}

נתון: אות סינוסי שערכו המרבי 18 V18\,\text{V} וערכו המזערי −6 V-6\,\text{V}.

מבוקש: הערך היעיל של האות.

האות הוא סכום של רכיב ישר (הקו המקווקו באיור) ושל סינוס סביבו. הערך היעיל של סכום כזה הוא Ueff=UDC2+UAC,eff2U_{eff}=\sqrt{U_{DC}^2+U_{AC,eff}^2}.

1. הרכיב הישר (ממוצע בין השיא לשפל):

UDC=Umax+Umin2=18+(−6)2=6 VU_{DC}=\frac{U_{max}+U_{min}}{2}=\frac{18+(-6)}{2}=6\,\text{V}

2. משרעת הרכיב הסינוסי:

Um=Umax−Umin2=18−(−6)2=12 VU_m=\frac{U_{max}-U_{min}}{2}=\frac{18-(-6)}{2}=12\,\text{V}

3. הערך היעיל של הרכיב הסינוסי:

UAC,eff=Um2=122=8.485 VU_{AC,eff}=\frac{U_m}{\sqrt2}=\frac{12}{\sqrt2}=8.485\,\text{V}

4. הערך היעיל של האות כולו:

Ueff=UDC2+UAC,eff2=62+1222=36+72=108=10.392 VU_{eff}=\sqrt{U_{DC}^2+U_{AC,eff}^2}=\sqrt{6^2+\frac{12^2}{2}}=\sqrt{36+72}=\sqrt{108}=10.392\,\text{V}

תשובה: ב. Ueff=10.392 VU_{eff}=10.392\,\text{V}

שאלה 7 · זרם רגעי במעגל RLC טורי

באיור לשאלה 7 נתון תרשים של מעגל RLC טורי שחובר למקור מתח חילופין.

u(t)=10⋅2sin⁡500t (V)u(t)=10\cdot\sqrt2\sin500t\,(V)

מהו הזרם הרגעי במעגל?

א. i(t)=72.923⋅2sin⁡(500t−22.847∘)mAi(t)=72.923\cdot\sqrt2\sin\left(500t-22.847^\circ\right)mA

ב. i(t)=47.963⋅2sin⁡(500t−21.577∘)mAi(t)=47.963\cdot\sqrt2\sin\left(500t-21.577^\circ\right)mA

ג. i(t)=72.923⋅2sin⁡(500t−43.177∘)mAi(t)=72.923\cdot\sqrt2\sin\left(500t-43.177^\circ\right)mA

ד. i(t)=123.723⋅2sin⁡(500t−87.177∘)mAi(t)=123.723\cdot\sqrt2\sin\left(500t-87.177^\circ\right)mA

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ג (התשובה המיועדת, כש-500500 הוא התדר בהרץ). לפי הנוסח המילולי (ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}) מתקבל i(t)=48.562sin⁡(500t+60.95∘) mAi(t)=48.56\sqrt2\sin(500t+60.95^\circ)\,\text{mA}, שאינו בין התשובות.

נתון: R=100 ΩR=100\,\Omega, L=40 mHL=40\,\text{mH}, C=10 μFC=10\,\mu\text{F}, u(t)=102sin⁡500t Vu(t)=10\sqrt2\sin500t\,\text{V}, כלומר ערך יעיל U=10 VU=10\,\text{V} בזווית 0∘0^\circ.

מבוקש: הזרם הרגעי i(t)i(t).

שיטה: מחשבים את ההיגבים, את העכבה הטורית בצורה קרטזית ובצורה קוטבית, ואז Iˉ=UˉZˉ\bar I=\frac{\bar U}{\bar Z}.

חישוב לפי הנוסח, ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s}:

1. XL=ωL=500⋅0.04=20 ΩX_L=\omega L=500\cdot0.04=20\,\Omega, XC=1ωC=1500⋅10⋅10−6=200 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{500\cdot10\cdot10^{-6}}=200\,\Omega

2. Zˉ=R+j(XL−XC)=100+j(20−200)=100−j180 Ω\bar Z=R+j(X_L-X_C)=100+j(20-200)=100-j180\,\Omega

∣Z∣=1002+1802=205.91 Ω|Z|=\sqrt{100^2+180^2}=205.91\,\Omega, φ=arctan⁡−180100=−60.95∘\varphi=\arctan\frac{-180}{100}=-60.95^\circ

3. Iˉ=10∠0∘205.91∠−60.95∘=0.04856∠60.95∘ A=48.56∠60.95∘ mA\bar I=\frac{10\angle0^\circ}{205.91\angle-60.95^\circ}=0.04856\angle60.95^\circ\,\text{A}=48.56\angle60.95^\circ\,\text{mA}

כלומר i(t)=48.562sin⁡(500t+60.95∘) mAi(t)=48.56\sqrt2\sin(500t+60.95^\circ)\,\text{mA}: המעגל קיבולי והזרם מקדים את המתח. תוצאה זו אינה מופיעה בין התשובות.

החישוב שעליו בנויות התשובות: כל התשובות מתארות זרם שמפגר אחרי המתח (מעגל השראותי). זה מתקבל אם מתייחסים למספר 500500 כתדר f=500 Hzf=500\,\text{Hz}, כלומר ω=2πf=2π⋅500=3141.6 rad/s\omega=2\pi f=2\pi\cdot500=3141.6\,\text{rad/s}:

1. XL=ωL=3141.6⋅0.04=125.66 ΩX_L=\omega L=3141.6\cdot0.04=125.66\,\Omega

XC=1ωC=13141.6⋅10⋅10−6=31.83 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{3141.6\cdot10\cdot10^{-6}}=31.83\,\Omega

2. Zˉ=R+j(XL−XC)=100+j(125.66−31.83)=100+j93.83 Ω\bar Z=R+j(X_L-X_C)=100+j(125.66-31.83)=100+j93.83\,\Omega

∣Z∣=1002+93.832=137.13 Ω|Z|=\sqrt{100^2+93.83^2}=137.13\,\Omega, φ=arctan⁡93.83100=43.18∘\varphi=\arctan\frac{93.83}{100}=43.18^\circ

3. Iˉ=UˉZˉ=10∠0∘137.13∠43.18∘=0.07292∠−43.18∘ A=72.92∠−43.18∘ mA\bar I=\frac{\bar U}{\bar Z}=\frac{10\angle0^\circ}{137.13\angle43.18^\circ}=0.07292\angle-43.18^\circ\,\text{A}=72.92\angle-43.18^\circ\,\text{mA}

4. i(t)=72.9232sin⁡(500t−43.177∘) mAi(t)=72.923\sqrt2\sin(500t-43.177^\circ)\,\text{mA} - זו תשובה ג.

תשובה: ג (בהנחה ש-500500 הוא התדר בהרץ; לפי ω=500 rad/s\omega=500\,\text{rad/s} אף אחת מהתשובות אינה נכונה).

שאלה 8 · גורם הספק של סליל מעשי

באיור לשאלה 8 נתון עומס השראותי המייצג סליל מעשי של מנוע חשמלי חד-מופעי:

מהו גורם ההספק של המנוע?

א. cos⁡φ=0.202\cos\varphi=0.202

ב. cos⁡φ=0.505\cos\varphi=0.505

ג. cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707

ד. cos⁡φ=0.909\cos\varphi=0.909

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ג. cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707

נתון: R=50 ΩR=50\,\Omega, L=0.5 HL=0.5\,\text{H}, U=230 VU=230\,\text{V}, ω=100 rad/s\omega=100\,\text{rad/s}.

מבוקש: גורם ההספק cos⁡φ=R∣Z∣\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}.

1. ההיגב ההשראי:

XL=ωL=100⋅0.5=50 ΩX_L=\omega L=100\cdot0.5=50\,\Omega

2. גודל העכבה:

∣Z∣=R2+XL2=502+502=70.71 Ω|Z|=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{50^2+50^2}=70.71\,\Omega

3. גורם ההספק:

cos⁡φ=R∣Z∣=5070.71=0.707\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}=\frac{50}{70.71}=0.707 (מפגר, φ=45∘\varphi=45^\circ). המתח 230 V230\,\text{V} אינו משפיע על גורם ההספק.

תשובה: ג. cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707

שאלה 9 · מעגל טורי בתהודה: חישוב הקבל

המעגל החשמלי המתואר באיור לשאלה 9 נמצא בתהודה.

נתוני המעגל:

גורם הטיב: Q=20Q=20

הזרם בתהודה: I=50mAI=50mA

מתח המקור: u(t)=2⋅4sin⁡106t (V)u(t)=\sqrt2\cdot4\sin10^6t\,(V)

מהו ערכו של הקבל?

א. 0.625nF0.625nF

ב. 1.825nF1.825nF

ג. 2.725nF2.725nF

ד. אי אפשר לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. C=0.625 nFC=0.625\,\text{nF}

נתון: מעגל RLC טורי בתהודה, Q=20Q=20, I=50 mAI=50\,\text{mA}, U=4 VU=4\,\text{V} (ערך יעיל), ω0=106 rad/s\omega_0=10^6\,\text{rad/s}.

מבוקש: הקיבול CC.

1. בתהודה ההיגבים מבטלים זה את זה, והעכבה היא RR בלבד:

R=UI=40.05=80 ΩR=\frac{U}{I}=\frac{4}{0.05}=80\,\Omega

2. גורם הטיב של מעגל טורי: Q=XCR=1ω0CRQ=\frac{X_C}{R}=\frac{1}{\omega_0CR}, ומכאן:

C=1ω0⋅Q⋅R=1106⋅20⋅80=6.25⋅10−10 F=0.625 nFC=\frac{1}{\omega_0\cdot Q\cdot R}=\frac{1}{10^6\cdot20\cdot80}=6.25\cdot10^{-10}\,\text{F}=0.625\,\text{nF}

תשובה: א. C=0.625 nFC=0.625\,\text{nF}

שאלה 10 · עכבת ענף בעומס תלת-מופעי משולש

באיור לשאלה 10 מופיע עומס תלת מופעי סימטרי, המחובר לרשת תלת מופעית.

ההספק הממשי בכל אחת מהעכבות הוא P=4000WP=4000W וגורם הספק הוא cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8,

המתח הקווי UL=400VU_L=400V.

מהי העכבה (ההתנגדות וההיגב ההשראי) בכל ענף בעומס?

א. Z=(12.4+j47.3)ΩZ=(12.4+j47.3)\Omega

ב. Z=(12.4+j19.2)ΩZ=(12.4+j19.2)\Omega

ג. Z=(25.6+j19.2)ΩZ=(25.6+j19.2)\Omega

ד. Z=(45.2+j18.5)ΩZ=(45.2+j18.5)\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ג. Z=(25.6+j19.2) ΩZ=(25.6+j19.2)\,\Omega

נתון: עומס סימטרי בחיבור משולש, P=4000 WP=4000\,\text{W} לכל עכבה, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8, UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: Z=R+jXLZ=R+jX_L של כל ענף.

1. בחיבור משולש כל עכבה מחוברת בין שני קווים, ולכן מתח המופע שווה למתח הקווי:

Uph=UL=400 VU_{ph}=U_L=400\,\text{V}

2. זרם המופע מתוך ההספק הממשי של העכבה:

P=UphIphcos⁡φ ⇒ Iph=PUphcos⁡φ=4000400⋅0.8=12.5 AP=U_{ph}I_{ph}\cos\varphi\ \Rightarrow\ I_{ph}=\frac{P}{U_{ph}\cos\varphi}=\frac{4000}{400\cdot0.8}=12.5\,\text{A}

3. גודל העכבה:

∣Z∣=UphIph=40012.5=32 Ω|Z|=\frac{U_{ph}}{I_{ph}}=\frac{400}{12.5}=32\,\Omega

4. פירוק לרכיבים (sin⁡φ=1−0.82=0.6\sin\varphi=\sqrt{1-0.8^2}=0.6, העומס השראותי):

R=∣Z∣cos⁡φ=32⋅0.8=25.6 ΩR=|Z|\cos\varphi=32\cdot0.8=25.6\,\Omega

XL=∣Z∣sin⁡φ=32⋅0.6=19.2 ΩX_L=|Z|\sin\varphi=32\cdot0.6=19.2\,\Omega

בדיקה: P=Iph2R=12.52⋅25.6=4000 WP=I_{ph}^2R=12.5^2\cdot25.6=4000\,\text{W}.

תשובה: ג. Z=(25.6+j19.2) ΩZ=(25.6+j19.2)\,\Omega

שאלה 11 · מצב הולכה של דיודות אידיאליות

נתון איור לשאלה 11, בהנחה שכל הדיודות אידיאליות, מהי התשובה הנכונה?

א. כל הדיודות מוליכות.

ב. הדיודה D1D_1 בקטעון ושאר הדיודות מוליכות.

ג. הדיודה D2D_2 מוליכה ושאר הדיודות בקטעון.

ד. הדיודה D2D_2 בקטעון ושאר הדיודות בהולכה.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ד. D2D_2 בקטעון ושאר הדיודות בהולכה

מבוקש: לקבוע לכל דיודה אם היא מוליכה (מתח קדמי, אנודה גבוהה מהקתודה) או בקטעון.

סימונים: לפי האיור, הלוח הארוך של המקור VinV_{in} למעלה, כלומר ההדק העליון חיובי. נסמן:

•XX - הצומת שאחרי R1R_1 (בין R1R_1, D1D_1 והענף של R2R_2);

•YY - הצומת העליון הימני (אחרי D1D_1, מעל R3R_3 ו-R4R_4);

•GG - הקו התחתון הימני (מתחת ל-R2R_2, D2D_2 ו-R4R_4). הוא מחובר להדק השלילי של המקור דרך הדיודה התחתונה.

1. הדיודה התחתונה: הקתודה שלה פונה אל ההדק השלילי של המקור, והאנודה אל GG. הזרם שחוזר מהעומסים אל המקור עובר דרכה בכיוון הקדמי, ולכן היא מוליכה.

2. הדיודה שבענף של R2R_2: האנודה למעלה (לצד R2R_2) והקתודה ל-GG. הזרם זורם מ-XX דרך R2R_2 מטה אל GG - כיוון קדמי, ולכן היא מוליכה.

3. הדיודה D1D_1: האנודה ב-XX והקתודה ב-YY. הזרם זורם מ-XX ימינה אל YY ומשם דרך R4R_4 אל GG - כיוון קדמי, ולכן היא מוליכה.

4. הדיודה D2D_2: לפי האיור החץ שלה פונה כלפי מעלה, כלומר האנודה ב-GG (למטה) והקתודה לצד R3R_3 ו-YY (למעלה). מכיוון שזרם עובר דרך R4R_4 מ-YY אל GG, מתקיים VY=VG+IR4R4>VGV_Y=V_G+I_{R4}R_4>V_G. כלומר הקתודה של D2D_2 במתח גבוה מהאנודה - מתח אחורי, ולכן D2D_2 בקטעון, ואין זרם דרך R3R_3.

תשובה: ד. הדיודה D2D_2 בקטעון ושאר הדיודות בהולכה.

שאלה 12 · נקודת עבודה של טרנזיסטור: מתח VCE

לטרנזיסטור המתואר באיור לשאלה 12 הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7VV_{BE}=0.7V

מהו מתח קולקטור אמיטר VCEV_{CE}?

א. VCE=0VV_{CE}=0V

ב. VCE=11.775VV_{CE}=11.775V

ג. VCE=11.255VV_{CE}=11.255V

ד. אי אפשר לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ב. VCE=11.775 VV_{CE}=11.775\,\text{V}

נתון: VBB=5 VV_{BB}=5\,\text{V}, RB=400 kΩR_B=400\,\text{k}\Omega, VCC=15 VV_{CC}=15\,\text{V}, RC=3 kΩR_C=3\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, האמיטר מוארק.

מבוקש: VCEV_{CE}.

נסמן את זרם הבסיס IBI_B נכנס לבסיס דרך RBR_B, ואת זרם הקולקטור ICI_C נכנס לקולקטור מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C.

1. חוק המתחים בלולאת הבסיס (VBBV_{BB}, RBR_B, צומת בסיס-אמיטר):

VBB=IBRB+VBE ⇒ IB=VBB−VBERB=5−0.7400⋅103=10.75 μAV_{BB}=I_BR_B+V_{BE}\ \Rightarrow\ I_B=\frac{V_{BB}-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{400\cdot10^3}=10.75\,\mu\text{A}

2. זרם הקולקטור (בהנחה שהטרנזיסטור באזור הפעיל):

IC=βIB=100⋅10.75⋅10−6=1.075 mAI_C=\beta I_B=100\cdot10.75\cdot10^{-6}=1.075\,\text{mA}

3. חוק המתחים בלולאת הקולקטור:

VCE=VCC−ICRC=15−1.075⋅10−3⋅3⋅103=15−3.225=11.775 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C=15-1.075\cdot10^{-3}\cdot3\cdot10^3=15-3.225=11.775\,\text{V}

VCEV_{CE} גדול בהרבה מ-0.2 V0.2\,\text{V}, ולכן ההנחה שהטרנזיסטור באזור הפעיל נכונה.

תשובה: ב. VCE=11.775 VV_{CE}=11.775\,\text{V}

שאלה 13 · הגבר מתח של מגבר שרת מהפך

המעגל שבאיור לשאלה 13 כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו הגבר המתח?

א. AV=−3A_V=-3

ב. AV=3A_V=3

ג. AV=15A_V=15

ד. AV=18A_V=18

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

א. AV=−3A_V=-3

נתון: R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega (בטור בכניסה), R3=18 kΩR_3=18\,\text{k}\Omega (משוב), RL=10 kΩR_L=10\,\text{k}\Omega, האות נכנס להדק המהפך וההדק הלא-מהפך מוארק.

מבוקש: AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

1. זה מגבר מהפך. ההדק המהפך הוא "אדמה מדומה" (0 V0\,\text{V}), ולכן הזרם דרך נגדי הכניסה I=VinR1+R2I=\frac{V_{in}}{R_1+R_2} עובר כולו דרך R3R_3 (למגבר האידיאלי אין זרם כניסה):

Vout=−I⋅R3 ⇒ AV=−R3R1+R2V_{out}=-I\cdot R_3\ \Rightarrow\ A_V=-\frac{R_3}{R_1+R_2}

2. הצבה:

AV=−181+5=−3A_V=-\frac{18}{1+5}=-3

(בדיקה: Vout=−3⋅3=−9 VV_{out}=-3\cdot3=-9\,\text{V}. נגד העומס RLR_L מחובר למוצא של מגבר אידיאלי ואינו משפיע על ההגבר.)

תשובה: א. AV=−3A_V=-3

שאלה 14 · מוט נע בשדה מגנטי: הספק בנגד

באיור לשאלה 14 נתונה מערכת הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.2TB=0.2T. השדה ניצב למישור הדף וכיוונו ממישור הדף פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי שאורכו ℓ=0.75m\ell=0.75m ללא חיכוך והתנגדותו זניחה במהירות של V=7msV=7\frac{m}{s}.

בקצות המסילות מחובר נגד שהתנגדותו היא R=0.5ΩR=0.5\Omega.

מהו הספק החום בנגד?

א. PR=0WP_R=0W

ב. PR=2.205WP_R=2.205W

ג. PR=3.3075WP_R=3.3075W

ד. PR=4.9612WP_R=4.9612W

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ב. PR=2.205 WP_R=2.205\,\text{W}

נתון: B=0.2 TB=0.2\,\text{T}, ℓ=0.75 m\ell=0.75\,\text{m}, v=7 m/sv=7\,\text{m/s}, R=0.5 ΩR=0.5\,\Omega, התנגדות המסילות והמוט זניחה.

מבוקש: ההספק בנגד.

1. המוט חותך קווי שדה, ולכן מושרה בו כא"מ:

E=B⋅ℓ⋅v=0.2⋅0.75⋅7=1.05 VE=B\cdot\ell\cdot v=0.2\cdot0.75\cdot7=1.05\,\text{V}

2. המוט, המסילות והנגד יוצרים מעגל סגור, וכל הכא"מ נופל על הנגד (שאר ההתנגדויות זניחות):

I=ER=1.050.5=2.1 AI=\frac{E}{R}=\frac{1.05}{0.5}=2.1\,\text{A}

3. ההספק בנגד:

PR=I2R=2.12⋅0.5=2.205 WP_R=I^2R=2.1^2\cdot0.5=2.205\,\text{W} (או PR=E2R=1.0520.5=2.205 WP_R=\frac{E^2}{R}=\frac{1.05^2}{0.5}=2.205\,\text{W})

תשובה: ב. PR=2.205 WP_R=2.205\,\text{W}

שאלה 15 · כוח לורנץ על מטען נע

באיור לשאלה 15 מתואר מטען חיובי 14⋅10−9c14\cdot10^{-9}c יוצא במאונך מהשדה מגנטי שעוצמתו 60⋅10−3T60\cdot10^{-3}T במהירות של 16⋅106 m/sec16\cdot10^6\,m/sec.

חשבו את גודלו וכיוונו של הכוח הפועל על המטען.

א. F=6.72⋅10−3NF=6.72\cdot10^{-3}N כיוון הכוח למטה.

ב. F=6.72⋅10−3NF=6.72\cdot10^{-3}N כיוון הכוח למעלה.

ג. F=13.44⋅10−3NF=13.44\cdot10^{-3}N כיוון הכוח למטה.

ד. F=13.44⋅10−3NF=13.44\cdot10^{-3}N כיוון הכוח למעלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ג. F=13.44⋅10−3 NF=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N}, כלפי מטה

נתון: q=14⋅10−9 Cq=14\cdot10^{-9}\,\text{C} (חיובי), B=60⋅10−3 TB=60\cdot10^{-3}\,\text{T} לתוך הדף, v=16⋅106 m/sv=16\cdot10^6\,\text{m/s} שמאלה, המהירות ניצבת לשדה.

מבוקש: גודל הכוח וכיוונו.

1. גודל הכוח (המהירות ניצבת לשדה, sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1):

F=q⋅v⋅B=14⋅10−9⋅16⋅106⋅60⋅10−3=13.44⋅10−3 NF=q\cdot v\cdot B=14\cdot10^{-9}\cdot16\cdot10^6\cdot60\cdot10^{-3}=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N}

2. כיוון הכוח לפי F→=q v→×B→\vec F=q\,\vec v\times\vec B (כלל יד ימין למטען חיובי): נבחר ציר xx ימינה, yy למעלה ו-zz אל מחוץ לדף. אז v→\vec v בכיוון −x^-\hat x ו-B→\vec B בכיוון −z^-\hat z:

(−x^)×(−z^)=x^×z^=−y^(-\hat x)\times(-\hat z)=\hat x\times\hat z=-\hat y

כלומר הכוח פועל כלפי מטה.

תשובה: ג. F=13.44⋅10−3 NF=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N}, כיוון הכוח למטה.

שאלה 16 · מעגל זרם ישר עם ארבעה מקורות

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק בנגד R6R_6.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1=IR2=3.2 AI_{R1}=I_{R2}=3.2\,\text{A}, IR3=IR4=0.8 AI_{R3}=I_{R4}=0.8\,\text{A}, IR5=IR6=2.4 AI_{R5}=I_{R6}=2.4\,\text{A}

נתון: E1=10 VE_1=10\,\text{V}, E2=10 VE_2=10\,\text{V}, E3=10 VE_3=10\,\text{V}, E4=20 VE_4=20\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=1 ΩR_3=1\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, R5=7 ΩR_5=7\,\Omega, R6=3 ΩR_6=3\,\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד.

סימון על הסרטוט.

•הצומת התחתון BB (הנקודה המודגשת למטה) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל הקו התחתון, משמאל ל-R6R_6, הוא תיל רציף אחד, ולכן כולו ב-0 V0\,\text{V}.

•הצומת העליון TT (הנקודה המודגשת למעלה) הוא הצומת היחיד שהפוטנציאל שלו לא ידוע: VTV_T. הקו שלו מגיע מ-R2R_2, דרך TT, עד R3R_3 ועד ההדק השלילי של E3E_3.

•כל קטע תיל רציף בין שני רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. קטעים אלה אינם צמתים עיקריים: בכל אחד מהם נפגשים רק שני רכיבים, ולכן הזרם בהם לא מתפצל.

•קוטביות המקורות לפי האיור: E1E_1 - פלוס למעלה; E2E_2 - פלוס למטה (מינוס לצד R4R_4); E3E_3 - מינוס משמאל ופלוס מימין; E4E_4 - מינוס למעלה ופלוס למטה.

•החיצים מסמנים את הכיוון שנבחר לזרם בכל ענף, תמיד מ-TT אל BB.

•ענף שמאלי (R2R_2, R1R_1, E1E_1): זרם I1I_1 מ-TT שמאלה דרך R2R_2, מטה דרך R1R_1 ו-E1E_1 אל BB.

•ענף אמצעי (R3R_3, R4R_4, E2E_2): זרם I2I_2 מ-TT מטה אל BB.

•ענף ימני (E3E_3, R5R_5, E4E_4, R6R_6): זרם I3I_3 מ-TT ימינה דרך E3E_3 ו-R5R_5, מטה דרך E4E_4 ושמאלה דרך R6R_6 אל BB.

בחירת השיטה. במעגל שני צמתים עיקריים בלבד, TT ו-BB, וביניהם שלושה ענפים. כש-BB הוא נקודת הייחוס נשאר נעלם אחד, VTV_T, כלומר משוואת צומת אחת. בשיטת זרמי החוגים היו שני חוגים (שמאלי וימני) ושתי משוואות. לכן שיטת מתחי הצמתים קצרה יותר: מוצאים את VTV_T, ומיד מקבלים את שלושת הזרמים.

1. ענף שמאלי: הולכים מ-TT אל BB - יורדים I1(R2+R1)I_1(R_2+R_1) על הנגדים, ועוברים ב-E1E_1 מפלוס למינוס (ירידה של 10 V10\,\text{V}):

VT−5I1−10=0 ⇒ I1=VT−105V_T-5I_1-10=0\ \Rightarrow\ I_1=\frac{V_T-10}{5}

2. ענף אמצעי: יורדים I2(R3+R4)I_2(R_3+R_4) ועוברים ב-E2E_2 ממינוס לפלוס (עלייה של 10 V10\,\text{V}):

VT−5I2+10=0 ⇒ I2=VT+105V_T-5I_2+10=0\ \Rightarrow\ I_2=\frac{V_T+10}{5}

3. ענף ימני: עוברים ב-E3E_3 ממינוס לפלוס (+10+10), יורדים על R5R_5, עוברים ב-E4E_4 ממינוס לפלוס (+20+20) ויורדים על R6R_6:

VT+10−7I3+20−3I3=0 ⇒ I3=VT+3010V_T+10-7I_3+20-3I_3=0\ \Rightarrow\ I_3=\frac{V_T+30}{10}

4. חוק הזרמים בצומת TT - סכום הזרמים היוצאים ממנו הוא אפס:

VT−105+VT+105+VT+3010=0\frac{V_T-10}{5}+\frac{V_T+10}{5}+\frac{V_T+30}{10}=0

כופלים ב-10: 2VT−20+2VT+20+VT+30=0 ⇒ 5VT=−30 ⇒ VT=−6 V2V_T-20+2V_T+20+V_T+30=0\ \Rightarrow\ 5V_T=-30\ \Rightarrow\ V_T=-6\,\text{V}

5. הזרמים:

I1=−6−105=−3.2 AI_1=\frac{-6-10}{5}=-3.2\,\text{A} - הסימן השלילי אומר שהזרם זורם הפוך לסימון: 3.2 A3.2\,\text{A} מ-BB למעלה דרך E1E_1 ו-R1R_1, ודרך R2R_2 משמאל לימין אל TT.

I2=−6+105=0.8 AI_2=\frac{-6+10}{5}=0.8\,\text{A} - מ-TT מטה דרך R3R_3 ו-R4R_4.

I3=−6+3010=2.4 AI_3=\frac{-6+30}{10}=2.4\,\text{A} - מ-TT ימינה דרך R5R_5, ודרך R6R_6 מימין לשמאל.

בדיקה בצומת TT: נכנס 3.2 A3.2\,\text{A}, יוצאים 0.8+2.4=3.2 A0.8+2.4=3.2\,\text{A}.

6. הפוטנציאל של כל קו על הסרטוט, והזרמים בכיוונם האמיתי:

•ענף שמאלי: E1E_1 מעלה את הפוטנציאל מ-00 ל-10 V10\,\text{V}, על R1R_1 נופלים 3.2⋅2=6.4 V3.2\cdot2=6.4\,\text{V} (נשאר 3.6 V3.6\,\text{V}), ועל R2R_2 עוד 3.2⋅3=9.6 V3.2\cdot3=9.6\,\text{V}, עד VT=−6 VV_T=-6\,\text{V}.

•ענף אמצעי: מ-TT יורדים 0.8⋅1=0.8 V0.8\cdot1=0.8\,\text{V} על R3R_3 (ל-−6.8 V-6.8\,\text{V}) ועוד 0.8⋅4=3.2 V0.8\cdot4=3.2\,\text{V} על R4R_4 (ל-−10 V-10\,\text{V}). E2E_2, שהפלוס שלו למטה, מעלה מ-−10 V-10\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}.

•ענף ימני: E3E_3 מעלה מ-−6-6 ל-4 V4\,\text{V}, על R5R_5 נופלים 2.4⋅7=16.8 V2.4\cdot7=16.8\,\text{V} (ל-−12.8 V-12.8\,\text{V}), E4E_4 מעלה ל-7.2 V7.2\,\text{V}, ועל R6R_6 נופלים 2.4⋅3=7.2 V2.4\cdot3=7.2\,\text{V} עד 0 V0\,\text{V}.

כל ענף נסגר בדיוק ב-0 V0\,\text{V}, ולכן הפתרון עקבי.

7. בדיקת מאזן הספקים: בנגדים 3.22⋅5+0.82⋅5+2.42⋅10=51.2+3.2+57.6=112 W3.2^2\cdot5+0.8^2\cdot5+2.4^2\cdot10=51.2+3.2+57.6=112\,\text{W}. בכל ארבעת המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן כולם מספקים: 10⋅3.2+10⋅0.8+10⋅2.4+20⋅2.4=32+8+24+48=112 W10\cdot3.2+10\cdot0.8+10\cdot2.4+20\cdot2.4=32+8+24+48=112\,\text{W}. המאזן מתקיים.

תשובה: IR1=IR2=3.2 AI_{R1}=I_{R2}=3.2\,\text{A} (בענף השמאלי, כלפי מעלה אל הצומת העליון), IR3=IR4=0.8 AI_{R3}=I_{R4}=0.8\,\text{A} (כלפי מטה), IR5=IR6=2.4 AI_{R5}=I_{R6}=2.4\,\text{A} (בענף הימני, מהצומת העליון ימינה וחזרה דרך R6R_6 מימין לשמאל).

סעיף ב

תשובה:

PR6=17.28 WP_{R6}=17.28\,\text{W}

משתמשים בזרם מסעיף א: IR6=2.4 AI_{R6}=2.4\,\text{A}.

1. ההספק בנגד:

PR6=IR62⋅R6=2.42⋅3=5.76⋅3=17.28 WP_{R6}=I_{R6}^2\cdot R_6=2.4^2\cdot3=5.76\cdot3=17.28\,\text{W}

תשובה: PR6=17.28 WP_{R6}=17.28\,\text{W}

שאלה 17 · פריקת סליל דרך נגדים לאחר פתיחת מפסק

באיור לשאלה 17 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל כאשר המפסק סגור זמן ממושך.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בסליל ILI_L בזמן t=2msec⁡t=2m\sec לאחר פתיחת המפסק.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את המתח על הנגד R1R_1 בזמן t=2msec⁡t=2m\sec.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את משך הזמן הנדרש לזרם הסליל להגיע ל- 0.2A0.2A לאחר פתיחת המפסק.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

WL=21.6 mJW_L=21.6\,\text{mJ}

נתון: E=60 VE=60\,\text{V}, L=30 mHL=30\,\text{mH}, R1=R2=R3=R4=50 ΩR_1=R_2=R_3=R_4=50\,\Omega.

מבוקש: האנרגיה בסליל במצב יציב כשהמפסק סגור, WL=12LIL2W_L=\frac12LI_L^2. לכן צריך את זרם הסליל במצב היציב.

המעגל במצב היציב. המקור הוא מקור מתח ישר, ובמצב יציב הסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש: המפסק סגור, והסליל מוחלף בתיל:

•הקו התחתון, המחובר להדק השלילי של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•המפסק סגור, ולכן שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל. הקו העליון, מההדק החיובי של EE דרך SS ועד R2R_2, הוא קו אחד ב-60 V60\,\text{V}. הסליל הוא קצר, ולכן גם הקצה העליון של R1R_1 שייך לקו הזה.

•הקו הימני העליון (בין R2R_2 ל-R3R_3 ו-R4R_4) נמצא ב-20 V20\,\text{V}: בענף של R2R_2 זורם 6050+25=0.8 A\frac{60}{50+25}=0.8\,\text{A}, ועל R2R_2 נופלים 0.8⋅50=40 V0.8\cdot50=40\,\text{V}.

•החץ מסמן את זרם הסליל ILI_L, מלמעלה למטה דרך R1R_1.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, R1R_1 מחובר ישירות בין הקו של 60 V60\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: חוק אוהם על R1R_1 נותן את זרם הסליל מיד.

1. הענף של LL ו-R1R_1 מחובר ישירות על המקור, ולכן המתח עליו 60 V60\,\text{V}, וכולו נופל על R1R_1 (הסליל קצר):

IL=ER1=6050=1.2 AI_L=\frac{E}{R_1}=\frac{60}{50}=1.2\,\text{A}

(הענף של R2R_2 ו-R3∥R4R_3\parallel R_4 מחובר גם הוא על המקור, ואינו משפיע על הזרם בענף הסליל.)

2. האנרגיה האגורה:

WL=12LIL2=12⋅30⋅10−3⋅1.22=0.0216 J=21.6 mJW_L=\frac12LI_L^2=\frac12\cdot30\cdot10^{-3}\cdot1.2^2=0.0216\,\text{J}=21.6\,\text{mJ}

תשובה: WL=21.6 mJW_L=21.6\,\text{mJ}

סעיף ב

תשובה:

IL(2 ms)≈0.288 mAI_L(2\,\text{ms})\approx0.288\,\text{mA}

נתון: מסעיף א, IL(0)=1.2 AI_L(0)=1.2\,\text{A} (הזרם בסליל אינו משתנה בקפיצה).

מבוקש: ILI_L בזמן t=2 mst=2\,\text{ms} אחרי הפתיחה.

1. אחרי פתיחת SS המקור מנותק. הסליל ממשיך להזרים את זרמו באותו כיוון (מלמעלה למטה), דרך R1R_1, ובחזרה דרך הקו התחתון, מעלה דרך R3∥R4R_3\parallel R_4 ומשם דרך R2R_2 מימין לשמאל אל ראש הסליל. קבוע הזמן הוא τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהסליל "רואה" - התנגדות תבנין של שאר המעגל.

ההדקים. ההדקים הם שני הקצוות של הסליל: aa למעלה (הצומת שבין SS, LL ו-R2R_2) ו-bb למטה (בין LL ל-R1R_1). מוציאים את הסליל מהמעגל ומודדים את ההתנגדות בין aa ל-bb.

המעגל החדש. המפסק פתוח. את המקור הבלתי תלוי EE מאפסים (קצר), ובכל מקרה המפסק הפתוח מנתק אותו. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: ההדק aa מחובר רק ל-R2R_2, וההדק bb רק ל-R1R_1. R3R_3 ו-R4R_4 מחוברים שניהם בין הקו הימני העליון לקו התחתון, ולכן הם במקביל. מ-aa עוברים דרך R2R_2, אחר כך דרך הצירוף המקבילי אל הקו התחתון, ומשם דרך R1R_1 אל bb - הכול בטור:

R3∥R4=50⋅5050+50=25 ΩR_3\parallel R_4=\frac{50\cdot50}{50+50}=25\,\Omega

RTH=R2+R3∥R4+R1=50+25+50=125 ΩR_{TH}=R_2+R_3\parallel R_4+R_1=50+25+50=125\,\Omega

2. קבוע הזמן:

τ=LRTH=30⋅10−3125=0.24 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{30\cdot10^{-3}}{125}=0.24\,\text{ms}

3. הזרם דועך מעריכית לאפס (אין מקור במעגל):

IL(t)=IL(0)⋅e−t/τI_L(t)=I_L(0)\cdot e^{-t/\tau}

IL(2 ms)=1.2⋅e−20.24=1.2⋅e−8.333=2.884⋅10−4 A≈0.288 mAI_L(2\,\text{ms})=1.2\cdot e^{-\frac{2}{0.24}}=1.2\cdot e^{-8.333}=2.884\cdot10^{-4}\,\text{A}\approx0.288\,\text{mA}

(אחרי יותר מ-8τ8\tau הזרם כמעט דעך.)

תשובה: IL(2 ms)≈0.288 mAI_L(2\,\text{ms})\approx0.288\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

VR1≈14.4 mVV_{R1}\approx14.4\,\text{mV}

משתמשים בזרם מסעיף ב. הנגד R1R_1 בטור עם הסליל, ולכן עובר בו אותו זרם.

1. לפי חוק אוהם:

VR1=IL⋅R1=2.884⋅10−4⋅50=0.01442 V≈14.4 mVV_{R1}=I_L\cdot R_1=2.884\cdot10^{-4}\cdot50=0.01442\,\text{V}\approx14.4\,\text{mV}

(הקוטביות: הזרם עובר ב-R1R_1 מלמעלה למטה, ולכן הקצה העליון של R1R_1 חיובי.)

תשובה: VR1≈14.4 mVV_{R1}\approx14.4\,\text{mV}

סעיף ד

תשובה:

t≈0.43 mst\approx0.43\,\text{ms}

נתון: IL(0)=1.2 AI_L(0)=1.2\,\text{A}, τ=0.24 ms\tau=0.24\,\text{ms} (מסעיף ב).

מבוקש: הזמן tt שבו IL(t)=0.2 AI_L(t)=0.2\,\text{A}.

1. מציבים בביטוי הדעיכה ומבודדים את tt:

0.2=1.2⋅e−t/τ ⇒ e−t/τ=0.21.2 ⇒ t=τ⋅ln⁡1.20.20.2=1.2\cdot e^{-t/\tau}\ \Rightarrow\ e^{-t/\tau}=\frac{0.2}{1.2}\ \Rightarrow\ t=\tau\cdot\ln\frac{1.2}{0.2}

2. הצבה:

t=0.24⋅10−3⋅ln⁡6=0.24⋅10−3⋅1.792=0.43⋅10−3 s=0.43 mst=0.24\cdot10^{-3}\cdot\ln6=0.24\cdot10^{-3}\cdot1.792=0.43\cdot10^{-3}\,\text{s}=0.43\,\text{ms}

תשובה: t≈0.43 mst\approx0.43\,\text{ms}

שאלה 18 · עומס המוזן משני מקורות חילופין

An electrical load Z3Z_3 is fed by two ACAC voltage sources, as shown in the figure to question 18.

e1(t)=40⋅2⋅sin⁡(ωt+π4)Ve2(t)=50⋅2⋅sin⁡(ωt+π6)Ve_1(t)=40\cdot\sqrt2\cdot\sin\left(\omega t+\frac{\pi}{4}\right)V\qquad e_2(t)=50\cdot\sqrt2\cdot\sin\left(\omega t+\frac{\pi}{6}\right)V

Z1=(20−j10)ΩZ2=(5+j5)ΩZ3=(10+j15)ΩZ_1=(20-j10)\Omega\qquad Z_2=(5+j5)\Omega\qquad Z_3=(10+j15)\Omega

a.

What is the magnitude and phase of the voltage across the load impedance Z3Z_3?

(5 נקודות)
b.

What is the magnitude and phase of the current in the load impedance Z3Z_3?

(5 נקודות)
c.

What is the complex P+jQP+jQ of the load impedance Z3Z_3?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף a

תשובה:

Vˉ3=34.84∠35.42∘ V\bar V_3=34.84\angle35.42^\circ\,\text{V} (ערך יעיל)

נתון: e1e_1 ו-e2e_2 בערכים יעילים: Eˉ1=40∠45∘ V\bar E_1=40\angle45^\circ\,\text{V}, Eˉ2=50∠30∘ V\bar E_2=50\angle30^\circ\,\text{V}; Z1=20−j10 ΩZ_1=20-j10\,\Omega, Z2=5+j5 ΩZ_2=5+j5\,\Omega, Z3=10+j15 ΩZ_3=10+j15\,\Omega.

מבוקש: הפאזור של המתח על Z3Z_3.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה לזה של מעגל זרם ישר:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•לפי החיצים באיור, ההדק העליון של שני המקורות חיובי. לכן הקו שבין e1e_1 ל-Z1Z_1 נמצא בפוטנציאל Eˉ1=40∠45∘ V\bar E_1=40\angle45^\circ\,\text{V}, והקו שבין Z2Z_2 ל-e2e_2 בפוטנציאל Eˉ2=50∠30∘ V\bar E_2=50\angle30^\circ\,\text{V}.

•Vˉ\bar V הוא הפוטנציאל של הצומת העליון האמצעי (המחבר את Z1Z_1, Z2Z_2, Z3Z_3). זה הקו היחיד שהפוטנציאל שלו לא ידוע, והוא גם המתח על Z3Z_3.

•החיצים מסמנים את הכיוונים שנבחרו: Iˉ1\bar I_1 זורם מ-e1e_1 דרך Z1Z_1 אל הצומת, Iˉ2\bar I_2 מ-e2e_2 דרך Z2Z_2 אל הצומת, ו-Iˉ3\bar I_3 מהצומת מטה דרך Z3Z_3.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס נשאר רק צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע (Vˉ\bar V), כלומר משוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים היו שני חוגים ושתי משוואות במספרים מרוכבים. לכן נכתוב משוואת צומת אחת (זו בדיוק נוסחת מילמן).

1. מעבר לצורה קרטזית:

Eˉ1=40∠45∘=40cos⁡45∘+j40sin⁡45∘=28.28+j28.28 V\bar E_1=40\angle45^\circ=40\cos45^\circ+j40\sin45^\circ=28.28+j28.28\,\text{V}

Eˉ2=50∠30∘=50cos⁡30∘+j50sin⁡30∘=43.30+j25 V\bar E_2=50\angle30^\circ=50\cos30^\circ+j50\sin30^\circ=43.30+j25\,\text{V}

2. כל זרם ענף לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים שבקצות העכבה: Iˉ1=Eˉ1−VˉZ1\bar I_1=\frac{\bar E_1-\bar V}{Z_1}, Iˉ2=Eˉ2−VˉZ2\bar I_2=\frac{\bar E_2-\bar V}{Z_2}, Iˉ3=VˉZ3\bar I_3=\frac{\bar V}{Z_3}. חוק הזרמים בצומת: Iˉ1+Iˉ2=Iˉ3\bar I_1+\bar I_2=\bar I_3, כלומר

Eˉ1−VˉZ1+Eˉ2−VˉZ2=VˉZ3 ⇒ Vˉ=Eˉ1Z1+Eˉ2Z21Z1+1Z2+1Z3\frac{\bar E_1-\bar V}{Z_1}+\frac{\bar E_2-\bar V}{Z_2}=\frac{\bar V}{Z_3}\ \Rightarrow\ \bar V=\frac{\frac{\bar E_1}{Z_1}+\frac{\bar E_2}{Z_2}}{\frac1{Z_1}+\frac1{Z_2}+\frac1{Z_3}}

3. האדמיטנסים:

1Z1=120−j10=20+j10202+102=0.04+j0.02 S\frac1{Z_1}=\frac{1}{20-j10}=\frac{20+j10}{20^2+10^2}=0.04+j0.02\,\text{S}

1Z2=15+j5=5−j550=0.1−j0.1 S\frac1{Z_2}=\frac{1}{5+j5}=\frac{5-j5}{50}=0.1-j0.1\,\text{S}

1Z3=110+j15=10−j15325=0.03077−j0.04615 S\frac1{Z_3}=\frac{1}{10+j15}=\frac{10-j15}{325}=0.03077-j0.04615\,\text{S}

סכום: Y=0.17077−j0.12615 SY=0.17077-j0.12615\,\text{S}

4. המונה:

Eˉ1Z1=(28.28+j28.28)(0.04+j0.02)=0.5657+j1.6971 A\frac{\bar E_1}{Z_1}=(28.28+j28.28)(0.04+j0.02)=0.5657+j1.6971\,\text{A}

Eˉ2Z2=(43.30+j25)(0.1−j0.1)=6.8301−j1.8301 A\frac{\bar E_2}{Z_2}=(43.30+j25)(0.1-j0.1)=6.8301-j1.8301\,\text{A}

סכום: 7.3958−j0.1331 A7.3958-j0.1331\,\text{A}

5. המתח:

Vˉ=7.3958−j0.13310.17077−j0.12615=28.39+j20.19 V\bar V=\frac{7.3958-j0.1331}{0.17077-j0.12615}=28.39+j20.19\,\text{V}

∣Vˉ∣=28.392+20.192=34.84 V|\bar V|=\sqrt{28.39^2+20.19^2}=34.84\,\text{V}, ∠Vˉ=arctan⁡20.1928.39=35.42∘\angle\bar V=\arctan\frac{20.19}{28.39}=35.42^\circ

תשובה: Vˉ3=34.84∠35.42∘ V\bar V_3=34.84\angle35.42^\circ\,\text{V} (ערך יעיל), כלומר v3(t)=34.842sin⁡(ωt+35.42∘) Vv_3(t)=34.84\sqrt2\sin(\omega t+35.42^\circ)\,\text{V}.

סעיף b

תשובה:

Iˉ3=1.933∠−20.89∘ A\bar I_3=1.933\angle-20.89^\circ\,\text{A} (ערך יעיל)

משתמשים במתח מסעיף a: Vˉ3=34.84∠35.42∘ V\bar V_3=34.84\angle35.42^\circ\,\text{V}.

1. העכבה בצורה קוטבית:

∣Z3∣=102+152=18.03 Ω|Z_3|=\sqrt{10^2+15^2}=18.03\,\Omega, ∠Z3=arctan⁡1510=56.31∘\angle Z_3=\arctan\frac{15}{10}=56.31^\circ

2. חוק אוהם בפאזורים:

Iˉ3=Vˉ3Z3=34.84∠35.42∘18.03∠56.31∘=1.933∠−20.89∘ A\bar I_3=\frac{\bar V_3}{Z_3}=\frac{34.84\angle35.42^\circ}{18.03\angle56.31^\circ}=1.933\angle-20.89^\circ\,\text{A}

בצורה קרטזית: Iˉ3=1.806−j0.689 A\bar I_3=1.806-j0.689\,\text{A}.

3. בדיקה: Iˉ1=Eˉ1−VˉZ1=−0.166+j0.321 A\bar I_1=\frac{\bar E_1-\bar V}{Z_1}=-0.166+j0.321\,\text{A}, Iˉ2=Eˉ2−VˉZ2=1.972−j1.010 A\bar I_2=\frac{\bar E_2-\bar V}{Z_2}=1.972-j1.010\,\text{A}, וסכומם 1.806−j0.689 A=Iˉ31.806-j0.689\,\text{A}=\bar I_3.

תשובה: Iˉ3=1.933∠−20.89∘ A\bar I_3=1.933\angle-20.89^\circ\,\text{A} (ערך יעיל), כלומר i3(t)=1.9332sin⁡(ωt−20.89∘) Ai_3(t)=1.933\sqrt2\sin(\omega t-20.89^\circ)\,\text{A}.

סעיף c

תשובה:

S3=P+jQ=37.35+j56.02 VAS_3=P+jQ=37.35+j56.02\,\text{VA}

משתמשים בתוצאות הסעיפים הקודמים: Vˉ3=34.84∠35.42∘ V\bar V_3=34.84\angle35.42^\circ\,\text{V}, Iˉ3=1.933∠−20.89∘ A\bar I_3=1.933\angle-20.89^\circ\,\text{A}.

1. ההספק המרוכב: S=Vˉ⋅Iˉ∗S=\bar V\cdot\bar I^*:

S3=34.84∠35.42∘⋅1.933∠20.89∘=67.33∠56.31∘ VAS_3=34.84\angle35.42^\circ\cdot1.933\angle20.89^\circ=67.33\angle56.31^\circ\,\text{VA}

2. פירוק לרכיבים:

P=67.33cos⁡56.31∘=37.35 WP=67.33\cos56.31^\circ=37.35\,\text{W}, Q=67.33sin⁡56.31∘=56.02 VArQ=67.33\sin56.31^\circ=56.02\,\text{VAr}

3. בדיקה דרך הנגד וההיגב של העומס:

P=I32R3=1.9332⋅10=37.35 WP=I_3^2R_3=1.933^2\cdot10=37.35\,\text{W}, Q=I32X3=1.9332⋅15=56.02 VArQ=I_3^2X_3=1.933^2\cdot15=56.02\,\text{VAr}

תשובה: S3=P+jQ=37.35+j56.02 VAS_3=P+jQ=37.35+j56.02\,\text{VA} (P=37.35 WP=37.35\,\text{W}, Q=56.02 VArQ=56.02\,\text{VAr} השראותי).

שאלה 19 · מעגל מגנטי טבעתי: מיאון, שטף והשראה

באיור לשאלה 19 נתון מעגל מגנטי בצורת טבעת, הכולל גרעין שעליו מלופף סליל בעל 2000 כריכות שדרכו עובר זרם של 3mA3mA. שטח החתך של הטבעת 10cm210cm^2. גודל החדירות היחסית של החומר הפרומגנטי הוא 400.

הערה: האורך הממוצע של טבעת הברזל ℓ=2π⋅r\ell=2\pi\cdot r.

א.

כיוון הזרם מההדק השלילי לחיובי. מה כיוון השטף? יש לנמק את התשובה.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את המיאון המגנטי של המעגל הנתון.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את השטף המגנטי. מהו כיוונו?

(3 נקודות)
ד.

חשבו את צפיפות השטף המגנטי (ההשראה המגנטית).

(3 נקודות)
ה.

חשבו את עוצמת השדה המגנטי.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

בצד שמאל של הטבעת (בתוך הסליל) השטף כלפי מעלה, ובטבעת כולה - עם כיוון השעון.

לפי האיור הזרם נכנס לסליל בהדק השלילי (התחתון, החץ פונה אל הסליל) ויוצא בהדק החיובי (העליון).

1. נקבע את כיוון הליפוף: הזרם נכנס לכריכה התחתונה בצדה השמאלי. בחלק הכריכות המצויר מלפני הגרעין הוא זורם משמאל לימין, עובר מאחורי הגרעין חזרה ימינה-לשמאל, ועולה כך מכריכה לכריכה עד להדק העליון.

2. כלל יד ימין לסליל: כשהאצבעות מקיפות את הגרעין בכיוון הזרם (מלפנים משמאל לימין, מאחור מימין לשמאל), האגודל מצביע כלפי מעלה. לכן השטף בתוך הסליל, בצד השמאלי של הטבעת, פונה כלפי מעלה.

3. השטף סגור בתוך הגרעין: עולה בצד שמאל, עובר ימינה בחלק העליון של הטבעת, יורד בצד ימין וחוזר שמאלה בחלק התחתון.

תשובה: השטף בטבעת זורם עם כיוון השעון (כלפי מעלה בתוך הסליל), לפי כלל יד ימין.

סעיף ב

תשובה:

Rm=1.25⋅105 AWbR_m=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: קוטר פנימי 15 mm15\,\text{mm}, קוטר חיצוני 25 mm25\,\text{mm}, A=10 cm2=10⋅10−4 m2A=10\,\text{cm}^2=10\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, μr=400\mu_r=400, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: המיאון Rm=ℓμ0μrAR_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_rA}. לכן נחשב קודם את האורך הממוצע של הטבעת.

1. הרדיוס הממוצע (ממוצע הרדיוס הפנימי והחיצוני, הקו המקווקו באיור):

r=12(152+252)=7.5+12.52=10 mm=0.01 mr=\frac{1}{2}\left(\frac{15}{2}+\frac{25}{2}\right)=\frac{7.5+12.5}{2}=10\,\text{mm}=0.01\,\text{m}

2. האורך הממוצע לפי ההערה:

ℓ=2πr=2π⋅0.01=0.06283 m\ell=2\pi r=2\pi\cdot0.01=0.06283\,\text{m}

3. המיאון:

Rm=ℓμ0μrA=0.062834π⋅10−7⋅400⋅10⋅10−4=0.062835.0265⋅10−7=1.25⋅105 AWbR_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.06283}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot400\cdot10\cdot10^{-4}}=\frac{0.06283}{5.0265\cdot10^{-7}}=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

(הערה: שטח חתך של 10 cm210\,\text{cm}^2 גדול מהרוחב של הטבעת לפי הקטרים; משתמשים בשטח הנתון.)

תשובה: Rm=1.25⋅105 AWbR_m=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

סעיף ג

תשובה:

Φ=48 μWb\Phi=48\,\mu\text{Wb}, עם כיוון השעון בטבעת

נתון: N=2000N=2000, I=3 mAI=3\,\text{mA}; מסעיף ב: Rm=1.25⋅105 AWbR_m=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}.

1. הכוח המגנטו-מניע:

F=N⋅I=2000⋅3⋅10−3=6 AF=N\cdot I=2000\cdot3\cdot10^{-3}=6\,\text{A} (אמפר-כריכות)

2. "חוק אוהם המגנטי":

Φ=FRm=61.25⋅105=4.8⋅10−5 Wb=48 μWb\Phi=\frac{F}{R_m}=\frac{6}{1.25\cdot10^5}=4.8\cdot10^{-5}\,\text{Wb}=48\,\mu\text{Wb}

3. הכיוון נקבע בסעיף א: כלפי מעלה בתוך הסליל, כלומר עם כיוון השעון בטבעת.

תשובה: Φ=48 μWb\Phi=48\,\mu\text{Wb}, עם כיוון השעון (כלפי מעלה בצד השמאלי של הטבעת).

סעיף ד

תשובה:

B=0.048 TB=0.048\,\text{T}

משתמשים בשטף מסעיף ג ובשטח החתך הנתון.

1. B=ΦA=4.8⋅10−510⋅10−4=0.048 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{4.8\cdot10^{-5}}{10\cdot10^{-4}}=0.048\,\text{T}

תשובה: B=0.048 TB=0.048\,\text{T}

סעיף ה

תשובה:

H≈95.5 AmH\approx95.5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

משתמשים ב-F=NI=6 AF=NI=6\,\text{A} ובאורך הממוצע ℓ=0.06283 m\ell=0.06283\,\text{m} מסעיף ב.

1. H=N⋅Iℓ=60.06283=95.49 AmH=\frac{N\cdot I}{\ell}=\frac{6}{0.06283}=95.49\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

2. בדיקה: B=μ0μrH=4π⋅10−7⋅400⋅95.49=0.048 TB=\mu_0\mu_rH=4\pi\cdot10^{-7}\cdot400\cdot95.49=0.048\,\text{T}, כמו בסעיף ד.

תשובה: H≈95.5 AmH\approx95.5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

שאלה 20 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 20 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור.

א.

חשבו את נקודת העבודה DC של הטרנזיסטור.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את הגבר המתח.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IB=10 μAI_B=10\,\mu\text{A}, IC=1 mAI_C=1\,\text{mA}, VCE≈11 VV_{CE}\approx11\,\text{V} (10.998 V10.998\,\text{V})

נתון: VCC=14 VV_{CC}=14\,\text{V}, I=10 μAI=10\,\mu\text{A} (מקור זרם לבסיס), RC=2.8 kΩR_C=2.8\,\text{k}\Omega, RE=0.2 kΩR_E=0.2\,\text{k}\Omega, β=hfe=100\beta=h_{fe}=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה - ICI_C ו-VCEV_{CE}.

בזרם ישר הקבלים C1C_1 ו-C2C_2 הם נתק: C1C_1 מנתק את VSV_S מהבסיס, ו-C2C_2 אינו מקצר את RER_E.

סימונים: IBI_B נכנס לבסיס, ICI_C נכנס לקולקטור מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C, IEI_E יוצא מהאמיטר דרך RER_E לאדמה.

1. זרם הבסיס: מקור הזרם מחובר בין VCCV_{CC} לבסיס, וזרמו נכנס כולו לבסיס (אין לו מסלול אחר בזרם ישר):

IB=I=10 μAI_B=I=10\,\mu\text{A}

2. זרמי הקולקטור והאמיטר (אזור פעיל):

IC=βIB=100⋅10⋅10−6=1 mAI_C=\beta I_B=100\cdot10\cdot10^{-6}=1\,\text{mA}

IE=IC+IB=1+0.01=1.01 mAI_E=I_C+I_B=1+0.01=1.01\,\text{mA}

3. מתחי הדקים ביחס לאדמה:

VE=IE⋅RE=1.01⋅10−3⋅200=0.202 VV_E=I_E\cdot R_E=1.01\cdot10^{-3}\cdot200=0.202\,\text{V}

VB=VE+VBE=0.202+0.7=0.902 VV_B=V_E+V_{BE}=0.202+0.7=0.902\,\text{V}

VC=VCC−ICRC=14−1⋅10−3⋅2800=11.2 VV_C=V_{CC}-I_CR_C=14-1\cdot10^{-3}\cdot2800=11.2\,\text{V}

4. מתח קולקטור-אמיטר:

VCE=VC−VE=11.2−0.202=10.998≈11 VV_{CE}=V_C-V_E=11.2-0.202=10.998\approx11\,\text{V}

VCE>0.2 VV_{CE}>0.2\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור אכן באזור הפעיל.

תשובה: נקודת העבודה: ICQ=1 mAI_{CQ}=1\,\text{mA}, VCEQ≈11 VV_{CEQ}\approx11\,\text{V} (וגם IB=10 μAI_B=10\,\mu\text{A}, VE=0.202 VV_E=0.202\,\text{V}, VC=11.2 VV_C=11.2\,\text{V}).

סעיף ב

תשובה:

AV=−140A_V=-140

נתון: hfe=100h_{fe}=100, hie=2 kΩh_{ie}=2\,\text{k}\Omega, RC=2.8 kΩR_C=2.8\,\text{k}\Omega.

מבוקש: AV=VoutVSA_V=\frac{V_{out}}{V_S} באותות קטנים.

מעגל תמורה לזרם חילופין: VCCV_{CC} מקוצר לאדמה; C1C_1 ו-C2C_2 קצר (→∞\to\infty), ולכן RER_E מקוצר והאמיטר מוארק; מקור הזרם האידיאלי הוא נתק. כך VSV_S מחובר ישירות בין הבסיס לאמיטר, ו-RCR_C מחובר בין הקולקטור לאדמה.

1. זרם הבסיס בזרם חילופין:

ib=VShiei_b=\frac{V_S}{h_{ie}}

2. מתח המוצא - זרם הקולקטור hfeibh_{fe}i_b עובר דרך RCR_C, והמוצא הפוך בפאזה:

Vout=−hfe ib RC=−hfeRChieVSV_{out}=-h_{fe}\,i_b\,R_C=-h_{fe}\frac{R_C}{h_{ie}}V_S

3. ההגבר:

AV=−hfe⋅RChie=−100⋅2.82=−140A_V=-\frac{h_{fe}\cdot R_C}{h_{ie}}=-\frac{100\cdot2.8}{2}=-140

תשובה: AV=−140A_V=-140 (הגבר של 140, המוצא בהיפוך פאזה).

שאלה 21 · מגבר מהפך: הגבר, מתח מוצא וזרמים

במעגל המתואר באיור לשאלה 21 מגבר השרת אידיאלי.

חשבו את:

א.

הגבר המתח AV=Vout/VinA_V=Vout/Vin.

(4 נקודות)
ב.

מתח המוצא VoutVout.

(3 נקודות)
ג.

סרטטו את מתח הכניסה והמוצא בהתאמה.

(3 נקודות)
ד.

הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל וסמנו את כיוונם.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

AV=−4A_V=-4

נתון: R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=4 kΩR_2=4\,\text{k}\Omega (משוב), RL=2 kΩR_L=2\,\text{k}\Omega, Vin=2 VV_{in}=2\,\text{V} מחובר דרך R1R_1 להדק המהפך (2), וההדק הלא-מהפך (3) מוארק.

מבוקש: AVA_V.

1. במגבר אידיאלי עם משוב שלילי V2=V3=0V_2=V_3=0 (אדמה מדומה), ולא נכנס זרם להדקי הכניסה. לכן הזרם דרך R1R_1 עובר כולו דרך R2R_2:

Vin−0R1=0−VoutR2 ⇒ AV=VoutVin=−R2R1\frac{V_{in}-0}{R_1}=\frac{0-V_{out}}{R_2}\ \Rightarrow\ A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{R_2}{R_1}

2. הצבה:

AV=−41=−4A_V=-\frac{4}{1}=-4

תשובה: AV=−4A_V=-4

סעיף ב

תשובה:

Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}

משתמשים בהגבר מסעיף א.

1. Vout=AV⋅Vin=−4⋅2=−8 VV_{out}=A_V\cdot V_{in}=-4\cdot2=-8\,\text{V}

תשובה: Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

שני קווים ישרים אופקיים: Vin=2 VV_{in}=2\,\text{V} ו-Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V} קבועים בזמן.

מתח הכניסה הוא מתח ישר של סוללה, Vin=2 VV_{in}=2\,\text{V}, ולכן גם מתח המוצא ישר: Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V} (סעיף ב).

1. ציר אופקי - הזמן tt, ציר אנכי - המתח.

2. VinV_{in}: קו אופקי בגובה +2 V+2\,\text{V} לכל אורך ציר הזמן.

3. VoutV_{out}: קו אופקי בגובה −8 V-8\,\text{V}, פי 4 מ-VinV_{in} ובסימן הפוך (מגבר מהפך).

tV [V]246810-10-8-6-4-2242 V-8 V

תשובה: VinV_{in} הוא קו ישר אופקי ב-2 V2\,\text{V}, ו-VoutV_{out} קו ישר אופקי ב-−8 V-8\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

IR1=2 mAI_{R1}=2\,\text{mA} ו-IR2=2 mAI_{R2}=2\,\text{mA} משמאל לימין (מ-VinV_{in} דרך הדק 2 אל המוצא); IRL=4 mAI_{RL}=4\,\text{mA} מהאדמה כלפי מעלה אל המוצא.

משתמשים ב-V2=0V_2=0 (אדמה מדומה) וב-Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V} מסעיף ב.

1. הזרם דרך R1R_1: המתח בצד השמאלי Vin=2 VV_{in}=2\,\text{V} ובצד הימני 0 V0\,\text{V}, ולכן הזרם זורם משמאל לימין, מהסוללה אל הדק 2:

IR1=Vin−V2R1=2−01⋅103=2 mAI_{R1}=\frac{V_{in}-V_2}{R_1}=\frac{2-0}{1\cdot10^3}=2\,\text{mA}

2. הזרם דרך R2R_2: לא נכנס זרם להדק 2, ולכן כל IR1I_{R1} ממשיך דרך R2R_2 משמאל לימין, מהדק 2 אל המוצא:

IR2=V2−VoutR2=0−(−8)4⋅103=2 mAI_{R2}=\frac{V_2-V_{out}}{R_2}=\frac{0-(-8)}{4\cdot10^3}=2\,\text{mA}

3. הזרם דרך RLR_L: המוצא במתח −8 V-8\,\text{V}, נמוך מהאדמה, ולכן הזרם עולה מהאדמה דרך RLR_L אל המוצא:

IRL=0−VoutRL=0−(−8)2⋅103=4 mAI_{RL}=\frac{0-V_{out}}{R_L}=\frac{0-(-8)}{2\cdot10^3}=4\,\text{mA}

4. בצומת המוצא נכנסים 2+4=6 mA2+4=6\,\text{mA}, והם נבלעים במוצא של מגבר השרת.

תשובה: IR1=2 mAI_{R1}=2\,\text{mA} ו-IR2=2 mAI_{R2}=2\,\text{mA}, משמאל לימין (מ-VinV_{in} אל המוצא); IRL=4 mAI_{RL}=4\,\text{mA} מהאדמה כלפי מעלה אל המוצא (המוצא של המגבר שואב 6 mA6\,\text{mA}).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.