דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2023 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2023 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 15 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות. יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 6 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · שטח חתך של מוליך מהתנגדות סגולית

A bronze conductor is 1000m1000m long, the conductor's resistance is 50Ω50\Omega and its specific resistance (התנגדות סגולית) is 0.0175Ωmm2m0.0175\frac{\Omega mm^2}{m}.

The cross-sectional area of the conductor is:

א. 0.75mm20.75mm^2

ב. 0.35m20.35m^2

ג. 0.7m0.7m

ד. 0.35mm20.35mm^2

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ד. A=0.35 mm2A=0.35\,\text{mm}^2

נתון: אורך המוליך ℓ=1000 m\ell=1000\,\text{m}, התנגדותו R=50 ΩR=50\,\Omega, וההתנגדות הסגולית ρ=0.0175 Ω⋅mm2m\rho=0.0175\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

מבוקש: שטח החתך AA.

התנגדות של מוליך: R=ρ⋅ℓAR=\rho\cdot\frac{\ell}{A}. מבודדים את AA:

1. A=ρ⋅ℓR=0.0175⋅100050=0.35 mm2A=\frac{\rho\cdot\ell}{R}=\frac{0.0175\cdot1000}{50}=0.35\,\text{mm}^2

היחידות: Ω⋅mm2m⋅mΩ=mm2\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}\cdot\frac{\text{m}}{\Omega}=\text{mm}^2, ולכן התשובה במילימטרים רבועים (תשובה ב בעלת אותו מספר, אבל ביחידות m2\text{m}^2, והיא שגויה).

תשובה: ד. A=0.35 mm2A=0.35\,\text{mm}^2

שאלה 2 · בחירת נגד טורי לקבלת זרם נתון

באיור לשאלה 2 נתון המעגל החשמלי הבא:

מה צריך להיות ערכו של הנגד R1R_1 כדי שיזרום עבורו במעגל זרם כולל בשיעור I=2AI=2A?

א. 10Ω10\Omega

ב. 7.4Ω7.4\Omega

ג. 5.2Ω5.2\Omega

ד. 6Ω6\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. R1=5.2 ΩR_1=5.2\,\Omega

נתון: UT=20 VU_T=20\,\text{V}, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=5 ΩR_3=5\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, R5=8 ΩR_5=8\,\Omega, והזרם הכולל הדרוש I=2 AI=2\,\text{A}.

מבוקש: R1R_1.

סימון על הסרטוט.

•ההדק השלילי של המקור נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו השמאלי מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-20 V20\,\text{V}.

•הקו הימני (בין R3R_3, R5R_5 ו-R1R_1) נמצא בפוטנציאל לא ידוע VxV_x.

•הענף העליון (R2R_2, R3R_3) והענף האמצעי (R4R_4, R5R_5) מחוברים שניהם בין הקו של 20 V20\,\text{V} לקו של VxV_x, ולכן הם במקביל. הנקודות שבאמצע כל ענף צבועות בצבע משלהן, ואין צורך בפוטנציאל שלהן.

•הזרם II יוצא מההדק החיובי, עובר דרך שני הענפים ואחר כך דרך R1R_1, וחוזר להדק השלילי בכיוון החץ.

בחירת השיטה. זה מעגל טורי-מקבילי פשוט: שני ענפים במקביל, והצירוף בטור עם R1R_1. לכן מספיק לחשב התנגדות שקולה, בלי זרמי חוגים או מתחי צמתים.

1. ההתנגדות הכוללת הדרושה לפי חוק אוהם:

RT=UTI=202=10 ΩR_T=\frac{U_T}{I}=\frac{20}{2}=10\,\Omega

2. הענפים: R23=R2+R3=3+5=8 ΩR_{23}=R_2+R_3=3+5=8\,\Omega, R45=R4+R5=4+8=12 ΩR_{45}=R_4+R_5=4+8=12\,\Omega

3. החיבור המקבילי:

Rp=R23⋅R45R23+R45=8⋅128+12=4.8 ΩR_p=\frac{R_{23}\cdot R_{45}}{R_{23}+R_{45}}=\frac{8\cdot12}{8+12}=4.8\,\Omega

4. הנגד R1R_1 בטור, ולכן:

R1=RT−Rp=10−4.8=5.2 ΩR_1=R_T-R_p=10-4.8=5.2\,\Omega

5. בדיקה לפי הסרטוט: על הצירוף המקבילי נופל I⋅Rp=2⋅4.8=9.6 VI\cdot R_p=2\cdot4.8=9.6\,\text{V}, ולכן Vx=20−9.6=10.4 VV_x=20-9.6=10.4\,\text{V}. זה בדיוק המתח על R1R_1: I⋅R1=2⋅5.2=10.4 VI\cdot R_1=2\cdot5.2=10.4\,\text{V}.

תשובה: ג. R1=5.2 ΩR_1=5.2\,\Omega

שאלה 3 · קבל רב-לוחות בטור: מטען שקול

באיור לשאלה 3 נתון מעגל חשמלי:

להלן הנתונים של הקבל C1C_1 המכיל חמש לוחות:

שטח כל לוח: 10.589 cm210.589\,cm^2.

•המרחק בין כל 2 לוחות סמוכים: 0.01mm0.01mm.

•הקבוע הדיאלקטרי היחסי של החומר שביניהם הוא 4.

מהו המטען החשמלי השקול של המעגל?

א. 50nc50nc

ב. 100nc100nc

ג. 200nc200nc

ד. 300nc300nc

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ג. Q=200 nCQ=200\,\text{nC}

נתון: C1C_1 בנוי מ-5 לוחות, שטח כל לוח A=10.589 cm2=10.589⋅10−4 m2A=10.589\,\text{cm}^2=10.589\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, מרחק d=0.01 mm=10−5 md=0.01\,\text{mm}=10^{-5}\,\text{m}, εr=4\varepsilon_r=4; C2=C3=C4=90 nFC_2=C_3=C_4=90\,\text{nF}, UT=20 VU_T=20\,\text{V}.

מבוקש: המטען השקול Q=CT⋅UTQ=C_T\cdot U_T.

1. בקבל רב-לוחות עם n=5n=5 לוחות נוצרים n−1=4n-1=4 קבלים בסיסיים המחוברים במקביל, ולכן:

C1=(n−1)⋅ε0εrAd=4⋅8.854⋅10−12⋅4⋅10.589⋅10−410−5=4⋅3.75 nF=15 nFC_1=(n-1)\cdot\frac{\varepsilon_0\varepsilon_r A}{d}=4\cdot\frac{8.854\cdot10^{-12}\cdot4\cdot10.589\cdot10^{-4}}{10^{-5}}=4\cdot3.75\,\text{nF}=15\,\text{nF}

2. ארבעת הקבלים מחוברים בטור (לפי האיור), ולכן:

1CT=1C1+1C2+1C3+1C4=115+390=110 ⇒ CT=10 nF\frac{1}{C_T}=\frac{1}{C_1}+\frac{1}{C_2}+\frac{1}{C_3}+\frac{1}{C_4}=\frac{1}{15}+\frac{3}{90}=\frac{1}{10}\ \Rightarrow\ C_T=10\,\text{nF}

3. בחיבור טורי המטען זהה בכל הקבלים ושווה למטען השקול:

Q=CT⋅UT=10⋅10−9⋅20=200⋅10−9 C=200 nCQ=C_T\cdot U_T=10\cdot10^{-9}\cdot20=200\cdot10^{-9}\,\text{C}=200\,\text{nC}

תשובה: ג. Q=200 nCQ=200\,\text{nC}

שאלה 4 · התנגדות תבנין בין שתי נקודות

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי:

לכמה שווה התנגדות RThR_{Th} בין הנקודות A ל- B?

א. RTh=1.2ΩR_{Th}=1.2\Omega

ב. RTh=1.6ΩR_{Th}=1.6\Omega

ג. RTh=2ΩR_{Th}=2\Omega

ד. RTh=2.4ΩR_{Th}=2.4\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ד. RTh=2.4 ΩR_{Th}=2.4\,\Omega

נתון: I=15 AI=15\,\text{A}, E=5 VE=5\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega, R4=2 ΩR_4=2\,\Omega.

מבוקש: ההתנגדות השקולה בין A ל-B.

ההדקים. ההתנגדות נמדדת בין שני ההדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. השאלה מבקשת רק את RThR_{Th}, ולכן אין צורך לחשב כאן את מתח הריקם.

המעגל החדש. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: מקור הזרם II מוסר (נתק), ומקור המתח EE מוחלף בתיל (קצר). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק ארבעת הנגדים:

•ההדק A צבוע כמו הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3, וההדק B צבוע כמו הקו התחתון.

•במקום מקור המתח יש עכשיו תיל, ולכן הקצה התחתון של R4R_4 צבוע כמו הקו התחתון, כלומר מחובר ל-B.

•במקום מקור הזרם נשארו שני קצוות פתוחים. דרכם לא עובר זרם, ולכן הם לא משפיעים.

בחירת השיטה. אחרי איפוס המקורות נשאר מעגל של נגדים בלבד, ולפי הצבעים רואים בו טור ומקביל. לכן מספיק לצמצם התנגדויות.

1. מ-A אל B יש שני מסלולים:

•שמאלה: R2R_2 מוביל לקו הצהוב, ומשם R1R_1 מוביל לקו התחתון. כלומר R2R_2 ו-R1R_1 בטור: R2+R1=4+2=6 ΩR_2+R_1=4+2=6\,\Omega

•ימינה: R3R_3 מוביל לקו שבין R3R_3 ל-R4R_4, ומשם R4R_4 מוביל לקו התחתון. כלומר R3R_3 ו-R4R_4 בטור: R3+R4=2+2=4 ΩR_3+R_4=2+2=4\,\Omega

2. שני המסלולים מחברים את אותם שני הדקים, ולכן הם במקביל:

RTh=6⋅46+4=2.4 ΩR_{Th}=\frac{6\cdot4}{6+4}=2.4\,\Omega

תשובה: ד. RTh=2.4 ΩR_{Th}=2.4\,\Omega

שאלה 5 · חיבור מעורב של תאים להספק מרבי

מעגל חשמלי מכיל סוללה בעלת 16 תאים זהים המחוברים במעורב, כל תא הוא בעל כא"מ של 2V2V והתנגדות פנימית של 0.2Ω0.2\Omega. הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו 0.8Ω0.8\Omega.

כמה תאים יש לחבר בטור וכמה ענפים יש לחבר במקביל, לקבלת הספק מרבי בעומס?

א. n=8 m=2

ב. n=4 m=4

ג. n=16 m=1

ד. n=2 m=8

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. n=8n=8 תאים בטור, m=2m=2 ענפים במקביל

נתון: 16 תאים, לכל תא E=2 VE=2\,\text{V}, r=0.2 Ωr=0.2\,\Omega; עומס RL=0.8 ΩR_L=0.8\,\Omega.

מבוקש: מספר התאים בטור בכל ענף nn ומספר הענפים mm, כך שההספק בעומס יהיה מרבי.

1. בחיבור מעורב: הכא"מ של הסוללה ET=n⋅EE_T=n\cdot E, וההתנגדות הפנימית rT=n⋅rmr_T=\frac{n\cdot r}{m}, וכן n⋅m=16n\cdot m=16.

2. הספק מרבי מתקבל כשההתנגדות הפנימית שווה להתנגדות העומס:

n⋅0.2m=0.8 ⇒ n=4m\frac{n\cdot0.2}{m}=0.8\ \Rightarrow\ n=4m

3. מציבים ב-n⋅m=16n\cdot m=16: 4m2=16 ⇒ m=24m^2=16\ \Rightarrow\ m=2, ואז n=4⋅2=8n=4\cdot2=8.

בדיקה: rT=8⋅0.22=0.8 Ωr_T=\frac{8\cdot0.2}{2}=0.8\,\Omega, ET=8⋅2=16 VE_T=8\cdot2=16\,\text{V}, I=160.8+0.8=10 AI=\frac{16}{0.8+0.8}=10\,\text{A}, PL=I2RL=102⋅0.8=80 WP_L=I^2R_L=10^2\cdot0.8=80\,\text{W}. בשאר החלופות ההספק קטן יותר (51.2 W51.2\,\text{W} ב-ב וב-ג, 17.7 W17.7\,\text{W} ב-ד).

תשובה: א. n=8n=8, m=2m=2

שאלה 6 · תדירות זוויתית וערך ממוצע של אות

מה נכון לגבי אות המתח הנתון באיור לשאלה 6?

א. התדירות הזוויתית של האות היא ω=50[rad/sec]\omega=50[rad/sec], והמתח הממוצע Uav=1[V]U_{av}=1[V].

ב. התדירות הזוויתית של האות היא ω=157[rad/sec]\omega=157[rad/sec], והמתח הממוצע הוא Uav=2.828[V]U_{av}=2.828[V].

ג. התדירות הזוויתית של האות היא ω=50π[rad/sec]\omega=50\pi[rad/sec], והמתח הממוצע הוא אפס.

ד. התדירות הזוויתית של האות היא ω=25π[rad/sec]\omega=25\pi[rad/sec], והמתח הממוצע הוא אפס.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. ω=50π rad/s\omega=50\pi\,\text{rad/s}, Uav=0U_{av}=0

מקריאים מהגרף את זמן המחזור ומחשבים את התדירות הזוויתית ואת הממוצע על פני מחזור אחד.

1. האות חוזר על עצמו: פולס של +4 V+4\,\text{V} מתחיל ב-t=0t=0 ושוב ב-t=0.04 st=0.04\,\text{s}, ולכן זמן המחזור T=0.04 sT=0.04\,\text{s}.

במחזור אחד: +4 V+4\,\text{V} במשך 0.01 s0.01\,\text{s}, אפס במשך 0.02 s0.02\,\text{s}, ו-−4 V-4\,\text{V} במשך 0.01 s0.01\,\text{s}.

2. התדירות הזוויתית:

ω=2πT=2π0.04=50π≈157 rad/s\omega=\frac{2\pi}{T}=\frac{2\pi}{0.04}=50\pi\approx157\,\text{rad/s}

3. המתח הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור חלקי זמן המחזור:

Uav=4⋅0.01+0⋅0.02+(−4)⋅0.010.04=0 VU_{av}=\frac{4\cdot0.01+0\cdot0.02+(-4)\cdot0.01}{0.04}=0\,\text{V}

בחלופה ב ערך ω\omega נכון (157≈50π157\approx50\pi) אבל המתח הממוצע שגוי, ולכן הנכונה היא ג.

תשובה: ג. ω=50π rad/s\omega=50\pi\,\text{rad/s} והמתח הממוצע אפס.

שאלה 7 · גורם הספק של סליל מעשי

באיור לשאלה 7 נתון עומס השראתי המציג סליל מעשי של מנוע חשמלי חד-מופעי.

מהו גורם ההספק של המנוע?

א. cos⁡φ=0.202\cos\varphi=0.202.

ב. cos⁡φ=0.505\cos\varphi=0.505.

ג. cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707.

ד. cos⁡φ=0.928\cos\varphi=0.928.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ד. cos⁡φ=0.928\cos\varphi=0.928

נתון: R=50 ΩR=50\,\Omega, L=0.2 HL=0.2\,\text{H}, U=230 VU=230\,\text{V}, ω=100 rad/s\omega=100\,\text{rad/s}.

מבוקש: גורם ההספק cos⁡φ=RZ\cos\varphi=\frac{R}{Z}.

1. ההיגב ההשראתי:

XL=ωL=100⋅0.2=20 ΩX_L=\omega L=100\cdot0.2=20\,\Omega

2. העכבה של המעגל הטורי:

Z=R2+XL2=502+202=53.85 ΩZ=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{50^2+20^2}=53.85\,\Omega

3. גורם ההספק:

cos⁡φ=RZ=5053.85=0.928\cos\varphi=\frac{R}{Z}=\frac{50}{53.85}=0.928 (השראתי, φ=21.8∘\varphi=21.8^\circ)

תשובה: ד. cos⁡φ=0.928\cos\varphi=0.928

שאלה 8 · גורם הספק מדיאגרמת עכבות RC

באיור לשאלה 8 נתונה דיאגרמת העכבות של מעגל RC טורי.

מהו מקדם ההספק של המעגל?

א. cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447.

ב. cos⁡φ=0.587\cos\varphi=0.587.

ג. cos⁡φ=0.681\cos\varphi=0.681.

ד. cos⁡φ=0.732\cos\varphi=0.732.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

א. cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447

נתון מהדיאגרמה: R=100 ΩR=100\,\Omega (רכיב ממשי), XC=200 ΩX_C=200\,\Omega (רכיב מדומה −j200 Ω-j200\,\Omega).

מבוקש: cos⁡φ=R∣Z∣\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}.

1. גודל העכבה:

∣Z∣=R2+XC2=1002+2002=223.6 Ω|Z|=\sqrt{R^2+X_C^2}=\sqrt{100^2+200^2}=223.6\,\Omega

2. מקדם ההספק:

cos⁡φ=100223.6=0.447\cos\varphi=\frac{100}{223.6}=0.447 (קיבולי)

תשובה: א. cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447

שאלה 9 · בדיקת תהודה במעגל מקבילי מעשי

באיור לשאלה 9 מוצג מעגל חשמלי בזרם חילופין.

האם המעגל שבאיור נמצא במצב תהודה?

א. אי אפשר לדעת.

ב. המעגל במצב תהודה.

ג. המעגל לא במצב תהודה.

ד. התנאי לתהודה מקבילית XL=XCX_L=X_C.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ג. המעגל לא במצב תהודה.

נתון: ענף אחד R=10 ΩR=10\,\Omega בטור עם XL=10 ΩX_L=10\,\Omega, ובמקביל אליו קבל XC=10 ΩX_C=10\,\Omega.

מבוקש: האם המעגל בתהודה, כלומר האם העכבה השקולה ממשית טהורה (המתח והזרם באותה מופע).

נבדוק באמצעות האדמיטנס (הפוך העכבה), כי בחיבור מקבילי האדמיטנסים מתחברים.

1. אדמיטנס הענף ההשראתי:

Yˉ1=110+j10=10−j10102+102=0.05−j0.05 S\bar{Y}_1=\frac{1}{10+j10}=\frac{10-j10}{10^2+10^2}=0.05-j0.05\,\text{S}

2. אדמיטנס הקבל:

YˉC=1−j10=j0.1 S\bar{Y}_C=\frac{1}{-j10}=j0.1\,\text{S}

3. האדמיטנס הכולל:

Yˉ=Yˉ1+YˉC=0.05−j0.05+j0.1=0.05+j0.05 S\bar{Y}=\bar{Y}_1+\bar{Y}_C=0.05-j0.05+j0.1=0.05+j0.05\,\text{S}

החלק המדומה שונה מאפס (+j0.05 S+j0.05\,\text{S}, אופי קיבולי), ולכן המעגל אינו בתהודה. בענף מעשי עם נגד, תנאי התהודה המקבילית אינו XL=XCX_L=X_C אלא XLR2+XL2=1XC\frac{X_L}{R^2+X_L^2}=\frac{1}{X_C}, כלומר כאן היה נדרש XC=102+10210=20 ΩX_C=\frac{10^2+10^2}{10}=20\,\Omega.

תשובה: ג. המעגל לא במצב תהודה.

שאלה 10 · עומס משולש: התנגדות מהספק ומתח קווי

באיור לשאלה 10 מופיע עומס תלת מופעי סימטרי המחובר לרשת תלת מופעית.

המתחים הקוויים: UL=400U_L=400.

ההספק הממשי הכללי של העומס התלת מופעי הוא 3000W3000W.

מהי ההתנגדות העומס R?

א. 160Ω160\Omega

ב. 200Ω200\Omega

ג. 240Ω240\Omega

ד. 320Ω320\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

א. R=160 ΩR=160\,\Omega

נתון: עומס משולש סימטרי, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, P=3000 WP=3000\,\text{W}.

מבוקש: ההתנגדות RR של כל מופע.

1. בחיבור משולש כל נגד מחובר בין שני קווים, ולכן המתח עליו הוא המתח הקווי: Uph=UL=400 VU_{ph}=U_L=400\,\text{V}.

2. ההספק של מופע אחד:

Pph=P3=30003=1000 WP_{ph}=\frac{P}{3}=\frac{3000}{3}=1000\,\text{W}

3. מתוך Pph=Uph2RP_{ph}=\frac{U_{ph}^2}{R}:

R=Uph2Pph=40021000=160 ΩR=\frac{U_{ph}^2}{P_{ph}}=\frac{400^2}{1000}=160\,\Omega

תשובה: א. R=160 ΩR=160\,\Omega

שאלה 11 · זרם בעומס במעגל דיודות אידיאליות-מקוטעות

באיור א' לשאלה 11 נתון המעגל החשמלי הבא:

באיור ב' לשאלה 11 נתון אופיין כל הדיודות במעגל זהה:

מהו הזרם דרך הנגד RLR_L?

א. 0A0A

ב. 50mA50mA

ג. 100mA100mA

ד. לא ניתן לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ב. IRL=50 mAI_{RL}=50\,\text{mA}

נתון: E=4 VE=4\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, RL=20 ΩR_L=20\,\Omega; לפי האופיין כל דיודה מוליכה עם מפל מתח קבוע UD=0.5 VU_D=0.5\,\text{V} (ובלי התנגדות), ואינה מוליכה מתחת למתח זה.

מבוקש: הזרם דרך RLR_L.

נסמן ב-UU את המתח בצומת העליון (אחרי R1R_1) ביחס לקו התחתון.

1. בדיקה האם שרשרת D1,D2,D3D_1,D_2,D_3 מוליכה: אם לא הייתה מוליכה, כל הזרם היה עובר ב-RLR_L וב-D4D_4:

I=E−UDR1+RL=4−0.510+20=0.117 AI=\frac{E-U_D}{R_1+R_L}=\frac{4-0.5}{10+20}=0.117\,\text{A}, ואז U=0.5+0.117⋅20=2.83 VU=0.5+0.117\cdot20=2.83\,\text{V}.

זה גדול מ-3⋅0.5=1.5 V3\cdot0.5=1.5\,\text{V}, ולכן השרשרת כן מוליכה.

2. כשהשרשרת מוליכה, היא מקבעת את מתח הצומת:

U=3⋅UD=3⋅0.5=1.5 VU=3\cdot U_D=3\cdot0.5=1.5\,\text{V}

3. בענף העומס (המתח מתחלק בין RLR_L ל-D4D_4), לפי חוק המתחים של קירכהוף:

IRL=U−UDRL=1.5−0.520=0.05 A=50 mAI_{RL}=\frac{U-U_D}{R_L}=\frac{1.5-0.5}{20}=0.05\,\text{A}=50\,\text{mA}

4. בדיקה: הזרם הכולל I=E−UR1=4−1.510=0.25 AI=\frac{E-U}{R_1}=\frac{4-1.5}{10}=0.25\,\text{A}, והזרם בשרשרת 0.25−0.05=0.2 A>00.25-0.05=0.2\,\text{A}>0, כלומר ההנחה עקבית.

תשובה: ב. 50 mA50\,\text{mA}

שאלה 12 · זרם קולקטור כשזרם האמיטר נתון

לטרנזיסטור באיור לשאלה 12 הנתונים הבאים:

β=200\beta=200

VEB=0.7VV_{EB}=0.7V

מהו זרם הקולקטור של הטרנזיסטור?

א. 0.314mA0.314mA

ב. 0.274mA0.274mA

ג. 0.497mA0.497mA

ד. 0.544mA0.544mA

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ג. IC=0.497 mAI_C=0.497\,\text{mA}

נתון: β=200\beta=200, מקור הזרם באמיטר קובע IE=0.5 mAI_E=0.5\,\text{mA} (הבסיס מוארק).

מבוקש: ICI_C.

מקור הזרם כופה את זרם האמיטר, ולכן אין צורך במתחים כדי לחשב את ICI_C; רק מחלקים את IEI_E בין הבסיס לקולקטור.

1. הקשר בין הזרמים: IE=IB+IC=(β+1)IBI_E=I_B+I_C=(\beta+1)I_B, IC=βIBI_C=\beta I_B, ולכן

IC=ββ+1⋅IE=200201⋅0.5=0.4975 mA≈0.497 mAI_C=\frac{\beta}{\beta+1}\cdot I_E=\frac{200}{201}\cdot0.5=0.4975\,\text{mA}\approx0.497\,\text{mA}

2. בדיקה שהטרנזיסטור באזור הפעיל: VE=0−0.7=−0.7 VV_E=0-0.7=-0.7\,\text{V}, VC=VCC−ICRC=12−0.4975⋅15=4.54 VV_C=V_{CC}-I_CR_C=12-0.4975\cdot15=4.54\,\text{V}, כלומר צומת בסיס-קולקטור בממתח אחורי (VC>VB=0V_C>V_B=0).

תשובה: ג. IC=0.497 mAI_C=0.497\,\text{mA}

שאלה 13 · זרם במשוב של מגבר מהפך

באיור לשאלה 13 נתון המעגל הבא, המגבר שרת הוא אידיאלי.

מהו ערכו של הזרם דרך R2R_2?

א. 0A0A

ב. 0.4mA0.4mA

ג. 0.6mA0.6mA

ד. 0.8mA0.8mA

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ג. IR2=0.6 mAI_{R2}=0.6\,\text{mA}

נתון: Vin=3 VV_{in}=3\,\text{V}, R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega, R2=25 kΩR_2=25\,\text{k}\Omega, מגבר שרת אידיאלי בחיבור מהפך.

מבוקש: הזרם דרך R2R_2.

1. במגבר אידיאלי עם משוב שלילי המתח בין הכניסות אפס, וההדק "+" מוארק, ולכן ההדק "−" נמצא ב-0 V0\,\text{V} (אדמה מדומה).

2. הזרם דרך R1R_1 (משמאל לימין):

IR1=Vin−0R1=35⋅103=0.6 mAI_{R1}=\frac{V_{in}-0}{R_1}=\frac{3}{5\cdot10^3}=0.6\,\text{mA}

3. למגבר האידיאלי אין זרם כניסה, ולכן כל הזרם ממשיך דרך R2R_2:

IR2=IR1=0.6 mAI_{R2}=I_{R1}=0.6\,\text{mA}

(ומתח המוצא Vout=−IR2R2=−0.6⋅25=−15 VV_{out}=-I_{R2}R_2=-0.6\cdot25=-15\,\text{V}.)

תשובה: ג. 0.6 mA0.6\,\text{mA}

שאלה 14 · השראות סליל על גרעין מגנטי

באיור לשאלה 14 נתון מעגל מגנטי, הכולל גרעין שעליו מלופף סליל בעל 500 כריכות.

להלן נתוני המעגל:

שטח החתך של הגרעין: 1.5⋅10−4m21.5\cdot10^{-4}m^2

אורך המסלול המגנטי הממוצע: 0.2m0.2m

החלחלות (חדירות) המוחלטת: μ=1.5⋅10−3\mu=1.5\cdot10^{-3}

מהי השראות הסליל?

א. לא ניתן לדעת.

ב. L=0.281HL=0.281H.

ג. L=0.645HL=0.645H.

ד. L=1.245HL=1.245H.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ב. L=0.281 HL=0.281\,\text{H}

נתון: N=500N=500, A=1.5⋅10−4 m2A=1.5\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, ℓ=0.2 m\ell=0.2\,\text{m}, μ=1.5⋅10−3 Hm\mu=1.5\cdot10^{-3}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: השראות הסליל.

1. המיאון (הרלוקטנס) של הגרעין:

Rm=ℓμA=0.21.5⋅10−3⋅1.5⋅10−4=8.889⋅105 1HR_m=\frac{\ell}{\mu A}=\frac{0.2}{1.5\cdot10^{-3}\cdot1.5\cdot10^{-4}}=8.889\cdot10^{5}\,\frac{1}{\text{H}}

2. ההשראות:

L=N2Rm=μN2Aℓ=1.5⋅10−3⋅5002⋅1.5⋅10−40.2=0.281 HL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{\mu N^2A}{\ell}=\frac{1.5\cdot10^{-3}\cdot500^2\cdot1.5\cdot10^{-4}}{0.2}=0.281\,\text{H}

תשובה: ב. L=0.281 HL=0.281\,\text{H}

שאלה 15 · כוח מגנטי על מטען במנוחה

באיור לשאלה 15 נתון מטען חשמלי נמצא במנוחה בתוך שדה מגנטי.

מהו הכוח המגנטי הפועל על המטען במנוחה בשדה מגנטי?

א. מטען חשמלי ללא תנועה בשדה מגנטי לא ירגיש כוח.

ב. המטען החשמלי ללא תנועה בשדה מגנטי ירגיש כוח מקסימלי.

ג. פועל כוח מגנטי הנמצא ביחס ישר לשדה מגנטי.

ד. פועל כוח מגנטי הנמצא ביחס הפוך לשדה המגנטי.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. מטען במנוחה אינו מרגיש כוח מגנטי.

הכוח המגנטי על מטען נקודתי (כוח לורנץ) הוא:

F=q⋅v⋅B⋅sin⁡αF=q\cdot v\cdot B\cdot\sin\alpha

כאשר vv היא מהירות המטען ו-α\alpha הזווית בין כיוון התנועה לכיוון השדה.

1. המטען נמצא במנוחה, כלומר v=0v=0.

2. מציבים: F=q⋅0⋅B⋅sin⁡α=0F=q\cdot0\cdot B\cdot\sin\alpha=0, בלי תלות בגודל השדה.

השדה המגנטי פועל רק על מטענים נעים (ועל מוליכים נושאי זרם), ולכן החלופות ב, ג, ד שגויות.

תשובה: א. מטען חשמלי ללא תנועה בשדה מגנטי לא ירגיש כוח.

שאלה 16 · שיטת מתחי צמתים: מתחים, זרמים והספקי מקורות

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את המתחים UAU_A, UBU_B ו- UCU_C ביחס לאדמה.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם דרך מקורות המתח.

(3 נקודות)
ג.

האם מקורות המתח E1E_1, E2E_2 ו- E3E_3 ומקור הזרם I1I_1 יצרני או צרכני אנרגיה?

תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

UA=190 VU_A=190\,\text{V}, UB=81.36 VU_B=81.36\,\text{V}, UC=26.82 VU_C=26.82\,\text{V}

נתון: E1=25 VE_1=25\,\text{V}, E2=50 VE_2=50\,\text{V}, E3=100 VE_3=100\,\text{V}, I1=4 AI_1=4\,\text{A}, R1=R2=R3=100 ΩR_1=R_2=R_3=100\,\Omega, R4=200 ΩR_4=200\,\Omega, R5=R6=50 ΩR_5=R_6=50\,\Omega.

מבוקש: מתחי הצמתים UAU_A, UBU_B, UCU_C ביחס לאדמה (הקו התחתון).

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון מחובר לאדמה, והוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. שלושת הצמתים שהמתח שלהם לא ידוע הם UAU_A, UBU_B ו-UCU_C, כמו באיור.

•E1E_1 מחובר לאדמה וההדק החיובי שלו למעלה, ולכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-25 V25\,\text{V}.

•E2E_2 מחובר לאדמה וההדק החיובי שלו פונה לאדמה, ולכן הקו שבין E2E_2 ל-R5R_5 נמצא בפוטנציאל שלילי, −50 V-50\,\text{V}.

•ההדק החיובי של E3E_3 פונה ל-A, ולכן הקו שבין E3E_3 ל-R6R_6 נמוך מ-UAU_A ב-100 V100\,\text{V}, כלומר הפוטנציאל שלו הוא UA−100 VU_A-100\,\text{V}. זה לא נעלם חדש.

•מקור הזרם I1I_1 מזרים 4 A4\,\text{A} מהאדמה אל הצומת A (כיוון החץ).

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים יש שלושה נעלמים: UAU_A, UBU_B, UCU_C. שאר הקווים נקבעים על ידי מקורות המתח. בשיטת זרמי החוגים יש במעגל שבעה ענפים וארבעה צמתים עיקריים, כלומר ארבעה חוגים בלתי תלויים. מקור הזרם קובע את הזרם של אחד מהם, כך שגם שם נשארות שלוש משוואות. אבל השאלה מבקשת את מתחי הצמתים עצמם: בשיטת מתחי הצמתים הם יוצאים ישירות מהמשוואות, ובשיטת זרמי החוגים היה צריך לחשב אותם בסוף מהזרמים. לכן נבחרת שיטת מתחי הצמתים: בכל צומת סכום הזרמים היוצאים ממנו שווה לאפס.

כל זרם ענף נכתב לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבשני קצות הנגד:

•ענף R1R_1: הזרם היוצא מ-A כלפי מטה הוא UA−E1R1\frac{U_A-E_1}{R_1} (הקצה התחתון של R1R_1 ב-25 V25\,\text{V}).

•ענף E3E_3-R6R_6: הזרם היוצא מ-A (מ-A אל C) הוא (UA−E3)−UCR6\frac{(U_A-E_3)-U_C}{R_6}.

•ענף R5R_5: הזרם היוצא מ-C כלפי מטה הוא UC−(−E2)R5=UC+E2R5\frac{U_C-(-E_2)}{R_5}=\frac{U_C+E_2}{R_5}.

•הענפים R2R_2, R3R_3, R4R_4: UA−UBR2\frac{U_A-U_B}{R_2}, UB−0R3\frac{U_B-0}{R_3}, UB−UCR4\frac{U_B-U_C}{R_4}.

1. משוואת צומת AA (זרמים יוצאים; I1I_1 נכנס, ולכן במינוס):

UA−UBR2+UA−E3−UCR6+UA−E1R1−I1=0\frac{U_A-U_B}{R_2}+\frac{U_A-E_3-U_C}{R_6}+\frac{U_A-E_1}{R_1}-I_1=0

2. משוואת צומת BB:

UB−UAR2+UBR3+UB−UCR4=0\frac{U_B-U_A}{R_2}+\frac{U_B}{R_3}+\frac{U_B-U_C}{R_4}=0

3. משוואת צומת CC:

UC+E3−UAR6+UC−UBR4+UC+E2R5=0\frac{U_C+E_3-U_A}{R_6}+\frac{U_C-U_B}{R_4}+\frac{U_C+E_2}{R_5}=0

4. מסדרים (הנעלמים משמאל, המספרים מימין) ומציבים:

UA(1100+1100+150)−UB100−UC50=10050+25100+4 ⇒ 0.04UA−0.01UB−0.02UC=6.25U_A\left(\frac{1}{100}+\frac{1}{100}+\frac{1}{50}\right)-\frac{U_B}{100}-\frac{U_C}{50}=\frac{100}{50}+\frac{25}{100}+4\ \Rightarrow\ 0.04U_A-0.01U_B-0.02U_C=6.25

−UA100+UB(1100+1100+1200)−UC200=0 ⇒ −0.01UA+0.025UB−0.005UC=0-\frac{U_A}{100}+U_B\left(\frac{1}{100}+\frac{1}{100}+\frac{1}{200}\right)-\frac{U_C}{200}=0\ \Rightarrow\ -0.01U_A+0.025U_B-0.005U_C=0

−UA50−UB200+UC(1200+150+150)=−5050−10050 ⇒ −0.02UA−0.005UB+0.045UC=−3-\frac{U_A}{50}-\frac{U_B}{200}+U_C\left(\frac{1}{200}+\frac{1}{50}+\frac{1}{50}\right)=-\frac{50}{50}-\frac{100}{50}\ \Rightarrow\ -0.02U_A-0.005U_B+0.045U_C=-3

5. פותרים את מערכת שלוש המשוואות (למשל בשיטת דטרמיננטות או בהצבה):

UA=190 VU_A=190\,\text{V}, UB=89511=81.36 VU_B=\frac{895}{11}=81.36\,\text{V}, UC=29511=26.82 VU_C=\frac{295}{11}=26.82\,\text{V}

ומכאן הפוטנציאל של הקו שבין E3E_3 ל-R6R_6 הוא UA−100=90 VU_A-100=90\,\text{V}.

בדיקה בצומת BB: 81.36−190100+81.36100+81.36−26.82200=−1.086+0.814+0.273≈0\frac{81.36-190}{100}+\frac{81.36}{100}+\frac{81.36-26.82}{200}=-1.086+0.814+0.273\approx0.

תשובה: UA=190 VU_A=190\,\text{V}, UB=81.36 VU_B=81.36\,\text{V}, UC=26.82 VU_C=26.82\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IE1=1.65 AI_{E1}=1.65\,\text{A}, IE2=1.536 AI_{E2}=1.536\,\text{A}, IE3=1.264 AI_{E3}=1.264\,\text{A}

משתמשים במתחי הצמתים מסעיף א: UA=190 VU_A=190\,\text{V}, UC=26.82 VU_C=26.82\,\text{V}.

כל מקור מתח נמצא בטור עם נגד, ולכן הזרם במקור הוא הזרם בנגד שבענף שלו. על הסרטוט המסומן מסעיף א נכתבים עכשיו ערכי הפוטנציאלים, והחיצים מראים את כיוון הזרם בכל מקור:

1. ענף E1E_1-R1R_1: הקצה העליון של R1R_1 ב-190 V190\,\text{V} והתחתון ב-25 V25\,\text{V}. הזרם זורם מ-AA כלפי מטה, דרך R1R_1, ונכנס להדק החיובי של E1E_1:

IE1=UA−E1R1=190−25100=1.65 AI_{E1}=\frac{U_A-E_1}{R_1}=\frac{190-25}{100}=1.65\,\text{A}

2. ענף E3E_3-R6R_6: הקצה השמאלי של R6R_6 ב-90 V90\,\text{V} והימני ב-26.82 V26.82\,\text{V}. הזרם זורם מ-AA דרך E3E_3 (נכנס בהדק החיובי) ו-R6R_6 אל CC:

IE3=UA−E3−UCR6=190−100−26.8250=1.264 AI_{E3}=\frac{U_A-E_3-U_C}{R_6}=\frac{190-100-26.82}{50}=1.264\,\text{A}

3. ענף R5R_5-E2E_2: הקצה העליון של R5R_5 ב-26.82 V26.82\,\text{V} והתחתון בפוטנציאל שלילי, −50 V-50\,\text{V}. הזרם זורם מ-CC כלפי מטה דרך R5R_5, נכנס ל-E2E_2 בהדק השלילי ויוצא בהדק החיובי אל האדמה:

IE2=UC+E2R5=26.82+5050=1.536 AI_{E2}=\frac{U_C+E_2}{R_5}=\frac{26.82+50}{50}=1.536\,\text{A}

תשובה: IE1=1.65 AI_{E1}=1.65\,\text{A}, IE3=1.264 AI_{E3}=1.264\,\text{A}, IE2=1.536 AI_{E2}=1.536\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

E1E_1 ו-E3E_3 צרכנים; E2E_2 ומקור הזרם I1I_1 יצרנים.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף ב: כיווני הזרמים במקורות מסומנים שם בחיצים.

כלל: מקור מתח הוא יצרן כשהזרם עובר דרכו מההדק השלילי אל החיובי (יוצא מהפלוס), וצרכן כשהזרם נכנס להדק החיובי ויוצא מהשלילי (נטען).

1. E1E_1: הזרם 1.65 A1.65\,\text{A} נכנס בהדק החיובי ויוצא מהשלילי (מהפלוס למינוס) - צרכן:

PE1=E1⋅IE1=25⋅1.65=41.25 WP_{E1}=E_1\cdot I_{E1}=25\cdot1.65=41.25\,\text{W} נקלטים.

2. E2E_2: הזרם 1.536 A1.536\,\text{A} עובר בו מהמינוס לפלוס - יצרן:

PE2=E2⋅IE2=50⋅1.536=76.82 WP_{E2}=E_2\cdot I_{E2}=50\cdot1.536=76.82\,\text{W} מסופקים.

3. E3E_3: הזרם 1.264 A1.264\,\text{A} עובר בו מהפלוס למינוס - צרכן:

PE3=E3⋅IE3=100⋅1.264=126.4 WP_{E3}=E_3\cdot I_{E3}=100\cdot1.264=126.4\,\text{W} נקלטים.

4. מקור הזרם I1I_1: מזרים 4 A4\,\text{A} מהאדמה (0 V0\,\text{V}) אל AA (190 V190\,\text{V}), כלומר "דוחף" זרם אל נקודה בעלת מתח גבוה יותר - יצרן:

PI1=UA⋅I1=190⋅4=760 WP_{I1}=U_A\cdot I_1=190\cdot4=760\,\text{W} מסופקים.

5. בדיקת מאזן: הספק נטו מהמקורות 760+76.82−41.25−126.4=669.2 W760+76.82-41.25-126.4=669.2\,\text{W}, וזה ההספק המתבזבז בששת הנגדים (∑I2R=669.2 W\sum I^2R=669.2\,\text{W}).

תשובה: E1E_1 ו-E3E_3 צרכני אנרגיה, E2E_2 ומקור הזרם I1I_1 יצרני אנרגיה.

שאלה 17 · מעגל RL במצב מתמיד: זרמים ואנרגיה

באיור לשאלה 17 נתון מעגל חשמלי. כאשר המתג SS נמצא במצב מחובר ON במשך זמן רב מאוד.

א.

מהו הזרם בנגד R4R_4?

(4 נקודות)
ב.

מהו הזרם בכל אחד מהסלילים?

(6 נקודות)
ג.

מהי האנרגיה בכל אחד מהסלילים?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

IR4=0 AI_{R4}=0\,\text{A}

נתון: UT=24 VU_T=24\,\text{V}, R1=160 ΩR_1=160\,\Omega, R2=400 ΩR_2=400\,\Omega, R3=600 ΩR_3=600\,\Omega, R4=200 ΩR_4=200\,\Omega, L1=4 mHL_1=4\,\text{mH}, L2=8 mHL_2=8\,\text{mH}, L3=1 mHL_3=1\,\text{mH}; המתג סגור זמן רב.

מבוקש: הזרם ב-R4R_4.

1. אחרי זמן רב המעגל במצב מתמיד: הזרמים קבועים, ולכן המתח על כל סליל uL=Ldidt=0u_L=L\frac{di}{dt}=0. סליל אידיאלי מתנהג כקצר.

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל מחדש: המתג SS סגור (תיל), וכל סליל מוחלף בתיל (קצר). על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל:

•ההדק השלילי של המקור (הקו התחתון) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שמחובר להדק החיובי, דרך המתג הסגור, נמצא ב-24 V24\,\text{V}.

•הצומת שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 נמצא בפוטנציאל לא ידוע V1V_1.

•הקצר שבמקום L1L_1 מחבר את הקצה התחתון של R2R_2 לקו התחתון.

•הקצר שבמקום L2L_2 מחבר את הצומת שאחרי R3R_3 לקו התחתון, ולכן גם הצומת הזה צבוע כמו הקו התחתון (0 V0\,\text{V}).

•הקצר שבמקום L3L_3 מחבר גם את הקצה הימני של R4R_4 לקו התחתון.

בחירת השיטה. לא צריך כאן שום מערכת משוואות: מספיק לקרוא את הצבעים בסרטוט.

2. לפי הסרטוט, שני הקצוות של R4R_4 צבועים באותו צבע, כלומר שניהם בפוטנציאל 0 V0\,\text{V}. המתח על הנגד אפס, ולכן:

IR4=0R4=0 AI_{R4}=\frac{0}{R_4}=0\,\text{A}

תשובה: IR4=0 AI_{R4}=0\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

IL1=36 mAI_{L1}=36\,\text{mA}, IL2=24 mAI_{L2}=24\,\text{mA}, IL3=0I_{L3}=0

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א (המצב המתמיד: הסלילים הם קצרים). לפיו נשארים במעגל שלושה קווים בלבד: 24 V24\,\text{V}, V1V_1 ו-0 V0\,\text{V}.

בחירת השיטה. יש צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, V1V_1. בין הקו של V1V_1 לקו של 0 V0\,\text{V} מחוברים שני נגדים: R2R_2 (בטור עם הקצר של L1L_1) ו-R3R_3 (שמסתיים בקצר של L2L_2), ולכן הם במקביל. הצירוף בטור עם R1R_1. זה מעגל טורי-מקבילי, ומספיק לחשב התנגדות שקולה; הענף R4R_4-L3L_3 לא משתתף, כי הזרם בו אפס (סעיף א).

נסמן את הזרם הכולל ITI_T יוצא מההדק החיובי של המקור דרך R1R_1 משמאל לימין.

1. ההתנגדות השקולה:

RT=R1+R2⋅R3R2+R3=160+400⋅600400+600=160+240=400 ΩR_T=R_1+\frac{R_2\cdot R_3}{R_2+R_3}=160+\frac{400\cdot600}{400+600}=160+240=400\,\Omega

2. הזרם הכולל לפי חוק אוהם:

IT=UTRT=24400=0.06 A=60 mAI_T=\frac{U_T}{R_T}=\frac{24}{400}=0.06\,\text{A}=60\,\text{mA}

ומכאן המתח של הצומת: V1=UT−ITR1=24−0.06⋅160=14.4 VV_1=U_T-I_T R_1=24-0.06\cdot160=14.4\,\text{V}.

3. מחלק זרם: הזרם דרך R2R_2 (ולכן דרך L1L_1 שבטור איתו):

IL1=IT⋅R3R2+R3=60⋅6001000=36 mAI_{L1}=I_T\cdot\frac{R_3}{R_2+R_3}=60\cdot\frac{600}{1000}=36\,\text{mA}

בדיקה לפי הסרטוט: IL1=V1−0R2=14.4400=36 mAI_{L1}=\frac{V_1-0}{R_2}=\frac{14.4}{400}=36\,\text{mA}.

4. הזרם דרך R3R_3 ממשיך כולו לקצר של L2L_2:

IL2=IT−IL1=60−36=24 mAI_{L2}=I_T-I_{L1}=60-36=24\,\text{mA}

5. L3L_3 בטור עם R4R_4, שהזרם בו אפס (סעיף א): IL3=0I_{L3}=0.

הזרמים על הסרטוט:

תשובה: IL1=36 mAI_{L1}=36\,\text{mA}, IL2=24 mAI_{L2}=24\,\text{mA}, IL3=0 AI_{L3}=0\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

WL1=2.592 μJW_{L1}=2.592\,\mu\text{J}, WL2=2.304 μJW_{L2}=2.304\,\mu\text{J}, WL3=0W_{L3}=0

האנרגיה האגורה בשדה המגנטי של סליל: W=12LI2W=\frac{1}{2}LI^2. מציבים את הזרמים מסעיף ב.

1. WL1=12⋅4⋅10−3⋅(36⋅10−3)2=2.592⋅10−6 J=2.592 μJW_{L1}=\frac{1}{2}\cdot4\cdot10^{-3}\cdot(36\cdot10^{-3})^2=2.592\cdot10^{-6}\,\text{J}=2.592\,\mu\text{J}

2. WL2=12⋅8⋅10−3⋅(24⋅10−3)2=2.304⋅10−6 J=2.304 μJW_{L2}=\frac{1}{2}\cdot8\cdot10^{-3}\cdot(24\cdot10^{-3})^2=2.304\cdot10^{-6}\,\text{J}=2.304\,\mu\text{J}

3. WL3=12⋅1⋅10−3⋅02=0 JW_{L3}=\frac{1}{2}\cdot1\cdot10^{-3}\cdot0^2=0\,\text{J}

תשובה: WL1=2.592 μJW_{L1}=2.592\,\mu\text{J}, WL2=2.304 μJW_{L2}=2.304\,\mu\text{J}, WL3=0W_{L3}=0

שאלה 18 · מעגל זרם חילופין מעורב: עכבה, זרמים והספקים

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי לזרם חילופין.

א.

חשבו את העכבה השקולה של המעגל.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את הזרמים I1I_1, I2I_2 ו- I3I_3.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הממשי, את ההספק העיוור ואת ההספק המדומה של המעגל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

ZˉT=4+j3=5∠36.87∘ Ω\bar{Z}_T=4+j3=5\angle36.87^\circ\,\Omega

נתון: Uˉ=120∠0∘ V\bar{U}=120\angle0^\circ\,\text{V}, XL1=5 ΩX_{L1}=5\,\Omega, R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, XC=4 ΩX_C=4\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, XL2=6 ΩX_{L2}=6\,\Omega.

מבוקש: העכבה השקולה שרואה המקור.

סימון על הסרטוט. גם במעגל זרם חילופין מסמנים קווים שווי-פוטנציאל; הפוטנציאלים הם פאזורים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שבין המקור ל-XL1X_{L1} נמצא ב-Uˉ=120∠0∘ V\bar{U}=120\angle0^\circ\,\text{V}.

•הצומת שאחרי XL1X_{L1} (שממנו יוצאים Iˉ2\bar{I}_2 ו-Iˉ3\bar{I}_3) נמצא בפוטנציאל לא ידוע Uˉ23\bar{U}_{23}.

•הנקודה שבין R1R_1 ל-XCX_C והנקודה שבין R2R_2 ל-XL2X_{L2} צבועות כל אחת בצבע משלה. הן לא צמתים (כל אחת מחברת רק שני רכיבים בטור), ואין צורך בפוטנציאל שלהן.

•כיווני הזרמים לפי החצים שבאיור.

בחירת השיטה. יש צומת אחד בלבד שהפוטנציאל שלו לא ידוע, Uˉ23\bar{U}_{23}. שני הענפים Zˉ2\bar{Z}_2 ו-Zˉ3\bar{Z}_3 מחוברים שניהם בין הקו של Uˉ23\bar{U}_{23} לקו התחתון, ולכן הם במקביל, והצירוף בטור עם XL1X_{L1}. זה מעגל טורי-מקבילי, וחישוב עכבה שקולה מספיק; אין צורך בזרמי חוגים (שתי משוואות) או במשוואת צומת.

נסמן: Zˉ1=j5 Ω\bar{Z}_1=j5\,\Omega (הסליל XL1X_{L1}), Zˉ2=3−j4 Ω\bar{Z}_2=3-j4\,\Omega (ענף I2I_2), Zˉ3=8+j6 Ω\bar{Z}_3=8+j6\,\Omega (ענף I3I_3).

1. מעבר לצורה קוטבית:

Zˉ2=3−j4=5∠−53.13∘ Ω\bar{Z}_2=3-j4=5\angle-53.13^\circ\,\Omega, Zˉ3=8+j6=10∠36.87∘ Ω\bar{Z}_3=8+j6=10\angle36.87^\circ\,\Omega

2. המכפלה והסכום:

Zˉ2Zˉ3=5∠−53.13∘⋅10∠36.87∘=50∠−16.26∘=48−j14\bar{Z}_2\bar{Z}_3=5\angle-53.13^\circ\cdot10\angle36.87^\circ=50\angle-16.26^\circ=48-j14

Zˉ2+Zˉ3=(3+8)+j(−4+6)=11+j2=11.18∠10.30∘ Ω\bar{Z}_2+\bar{Z}_3=(3+8)+j(-4+6)=11+j2=11.18\angle10.30^\circ\,\Omega

3. החיבור המקבילי:

Zˉ23=Zˉ2Zˉ3Zˉ2+Zˉ3=50∠−16.26∘11.18∠10.30∘=4.472∠−26.57∘=4−j2 Ω\bar{Z}_{23}=\frac{\bar{Z}_2\bar{Z}_3}{\bar{Z}_2+\bar{Z}_3}=\frac{50\angle-16.26^\circ}{11.18\angle10.30^\circ}=4.472\angle-26.57^\circ=4-j2\,\Omega

4. העכבה השקולה:

ZˉT=Zˉ1+Zˉ23=j5+4−j2=4+j3=5∠36.87∘ Ω\bar{Z}_T=\bar{Z}_1+\bar{Z}_{23}=j5+4-j2=4+j3=5\angle36.87^\circ\,\Omega

(אופי השראתי.) המעגל השקול: Zˉ1\bar{Z}_1 בטור עם Zˉ23\bar{Z}_{23}:

תשובה: ZˉT=4+j3=5∠36.87∘ Ω\bar{Z}_T=4+j3=5\angle36.87^\circ\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

Iˉ1=24∠−36.87∘ A\bar{I}_1=24\angle-36.87^\circ\,\text{A}, Iˉ2=21.47∠−10.30∘ A\bar{I}_2=21.47\angle-10.30^\circ\,\text{A}, Iˉ3=10.73∠−100.30∘ A\bar{I}_3=10.73\angle-100.30^\circ\,\text{A}

כיווני הזרמים לפי החצים באיור: Iˉ1\bar{I}_1 יוצא מהמקור דרך XL1X_{L1}, ומתפצל ל-Iˉ2\bar{I}_2 (כלפי מטה בענף Zˉ2\bar{Z}_2) ול-Iˉ3\bar{I}_3 (כלפי מטה בענף Zˉ3\bar{Z}_3).

1. הזרם הכולל לפי חוק אוהם:

Iˉ1=UˉZˉT=120∠0∘5∠36.87∘=24∠−36.87∘ A=19.2−j14.4 A\bar{I}_1=\frac{\bar{U}}{\bar{Z}_T}=\frac{120\angle0^\circ}{5\angle36.87^\circ}=24\angle-36.87^\circ\,\text{A}=19.2-j14.4\,\text{A}

2. המתח על הצירוף המקבילי הוא הפוטנציאל של הצומת Uˉ23\bar{U}_{23} שסומן בסרטוט המסומן מסעיף א:

Uˉ23=Iˉ1⋅Zˉ23=24∠−36.87∘⋅4.472∠−26.57∘=107.33∠−63.43∘=48−j96 V\bar{U}_{23}=\bar{I}_1\cdot\bar{Z}_{23}=24\angle-36.87^\circ\cdot4.472\angle-26.57^\circ=107.33\angle-63.43^\circ=48-j96\,\text{V}

בדיקה במשוואת צומת אחת: Uˉ23=Uˉ/Zˉ11/Zˉ1+1/Zˉ2+1/Zˉ3=107.33∠−63.43∘ V\bar{U}_{23}=\frac{\bar{U}/\bar{Z}_1}{1/\bar{Z}_1+1/\bar{Z}_2+1/\bar{Z}_3}=107.33\angle-63.43^\circ\,\text{V}.

3. הזרם בענף Zˉ2\bar{Z}_2:

Iˉ2=Uˉ23Zˉ2=107.33∠−63.43∘5∠−53.13∘=21.47∠−10.30∘ A=21.12−j3.84 A\bar{I}_2=\frac{\bar{U}_{23}}{\bar{Z}_2}=\frac{107.33\angle-63.43^\circ}{5\angle-53.13^\circ}=21.47\angle-10.30^\circ\,\text{A}=21.12-j3.84\,\text{A}

4. הזרם בענף Zˉ3\bar{Z}_3:

Iˉ3=Uˉ23Zˉ3=107.33∠−63.43∘10∠36.87∘=10.73∠−100.30∘ A=−1.92−j10.56 A\bar{I}_3=\frac{\bar{U}_{23}}{\bar{Z}_3}=\frac{107.33\angle-63.43^\circ}{10\angle36.87^\circ}=10.73\angle-100.30^\circ\,\text{A}=-1.92-j10.56\,\text{A}

5. בדיקה לפי חוק הזרמים של קירכהוף: Iˉ2+Iˉ3=(21.12−1.92)+j(−3.84−10.56)=19.2−j14.4=Iˉ1\bar{I}_2+\bar{I}_3=(21.12-1.92)+j(-3.84-10.56)=19.2-j14.4=\bar{I}_1.

תשובה: Iˉ1=24∠−36.87∘ A\bar{I}_1=24\angle-36.87^\circ\,\text{A}, Iˉ2=21.47∠−10.30∘ A\bar{I}_2=21.47\angle-10.30^\circ\,\text{A}, Iˉ3=10.73∠−100.30∘ A\bar{I}_3=10.73\angle-100.30^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

P=2304 WP=2304\,\text{W}, Q=1728 VARQ=1728\,\text{VAR}, S=2880 VAS=2880\,\text{VA}

ההספק המרוכב: Sˉ=Uˉ⋅Iˉ1∗\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}_1^{*} (צמוד הזרם).

1. Sˉ=120∠0∘⋅24∠36.87∘=2880∠36.87∘ VA\bar{S}=120\angle0^\circ\cdot24\angle36.87^\circ=2880\angle36.87^\circ\,\text{VA}

2. מעבר לצורה קרטזית:

Sˉ=2880cos⁡36.87∘+j2880sin⁡36.87∘=2304+j1728\bar{S}=2880\cos36.87^\circ+j2880\sin36.87^\circ=2304+j1728

לכן:

•הספק מדומה: S=2880 VAS=2880\,\text{VA}

•הספק ממשי: P=2304 WP=2304\,\text{W}

•הספק עיוור: Q=1728 VARQ=1728\,\text{VAR} (השראתי)

3. בדיקה לפי הרכיבים: P=I22R1+I32R2=21.472⋅3+10.732⋅8=1382.4+921.6=2304 WP=I_2^2R_1+I_3^2R_2=21.47^2\cdot3+10.73^2\cdot8=1382.4+921.6=2304\,\text{W},

Q=I12XL1−I22XC+I32XL2=242⋅5−21.472⋅4+10.732⋅6=2880−1843.2+691.2=1728 VARQ=I_1^2X_{L1}-I_2^2X_C+I_3^2X_{L2}=24^2\cdot5-21.47^2\cdot4+10.73^2\cdot6=2880-1843.2+691.2=1728\,\text{VAR}.

תשובה: P=2304 WP=2304\,\text{W}, Q=1728 VARQ=1728\,\text{VAR}, S=2880 VAS=2880\,\text{VA}

שאלה 19 · אלקטרומגנט בעל שלושה עמודים: מיאון, זרם ואנרגיה

באיור לשאלה 19 מוצג תרשים של אלקטרומגנט.

אורך העמוד האמצעי נתון באיור לשאלה, ושטח החתך שלו A3=1.5cm2A_3=1.5cm^2.

האורך הממוצע של כל אחד מהעמודים הצדדים נתון באיור לשאלה ושטח החתך שלו A1=A2=1cm2A_1=A_2=1cm^2.

על העמוד המרכזי מותקן סליל בעל 100 כריכות.

החדירות היחסית של ליבת האלקטרומגנט μr=2500\mu_r=2500.

א.

שרטטו את המעגל המגנטי השקול המתאר את זרימת השטף המגנטי באלקטרומגנט.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את המיאון המגנטי של המעגל.

(7 נקודות)
ג.

מה צריכה להיות עוצמת הזרם החשמלי בסליל, כדי שהשדה המגנטי יהיה Bsat=0.5TB_{sat}=0.5T (על סף הרוויה)?

(3 נקודות)
ד.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

מקור כא"מ Fm=NIF_m=NI בטור עם Rm3R_{m3} (העמוד האמצעי), המזין את Rm1R_{m1} ו-Rm2R_{m2} במקביל.

1. הסליל על העמוד האמצעי יוצר כוח מגנטו-מניע (כא"מ מגנטי) Fm=N⋅IF_m=N\cdot I. הוא מסומן כמקור בענף האמצעי, בטור עם המיאון של העמוד האמצעי Rm3R_{m3}.

2. השטף הכולל ϕT\phi_T עולה בעמוד האמצעי, ובחלק העליון של הליבה מתפצל לשניים: ϕ1\phi_1 חוזר דרך העמוד השמאלי ו-ϕ2\phi_2 דרך העמוד הימני, ושניהם נסגרים דרך החלק התחתון חזרה לעמוד האמצעי.

3. כל מסלול צדדי (חלק עליון, עמוד צדדי, חלק תחתון) מיוצג במיאון אחד: Rm1R_{m1} משמאל ו-Rm2R_{m2} מימין. שני המסלולים מחוברים במקביל בין שני הצמתים (למעלה ולמטה של העמוד האמצעי).

4. לכן המעגל השקול: FmF_m בטור עם Rm3R_{m3}, ובטור איתם הצירוף המקבילי Rm1∥Rm2R_{m1}\parallel R_{m2}, עם ϕT=ϕ1+ϕ2\phi_T=\phi_1+\phi_2 (בדומה למעגל חשמלי עם מקור מתח, נגד טורי ושני נגדים במקביל).

תשובה: מקור Fm=NIF_m=NI בטור עם Rm3R_{m3}, והצירוף מזין את Rm1R_{m1} ו-Rm2R_{m2} המחוברים במקביל (ראו שרטוט).

סעיף ב

תשובה:

RmT≈1.061⋅106 1HR_{mT}\approx1.061\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

נתון: μr=2500\mu_r=2500, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}, A1=A2=1 cm2=10−4 m2A_1=A_2=1\,\text{cm}^2=10^{-4}\,\text{m}^2, A3=1.5 cm2=1.5⋅10−4 m2A_3=1.5\,\text{cm}^2=1.5\cdot10^{-4}\,\text{m}^2.

מהאיור (מידות לפי הקו המקווקו של המסלול הממוצע): אורך העמוד האמצעי ℓ3=200 mm\ell_3=200\,\text{mm}, ואורך כל מסלול צדדי ℓ1=ℓ2=100+200+100=400 mm\ell_1=\ell_2=100+200+100=400\,\text{mm} (חלק עליון, עמוד צדדי, חלק תחתון).

מבוקש: המיאון השקול שרואה הסליל.

מיאון של קטע: Rm=ℓμ0μrAR_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_rA}.

1. מיאון כל מסלול צדדי:

Rm1=Rm2=0.44π⋅10−7⋅2500⋅10−4=1.273⋅106 1HR_{m1}=R_{m2}=\frac{0.4}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot2500\cdot10^{-4}}=1.273\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

2. מיאון העמוד האמצעי:

Rm3=0.24π⋅10−7⋅2500⋅1.5⋅10−4=4.244⋅105 1HR_{m3}=\frac{0.2}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot2500\cdot1.5\cdot10^{-4}}=4.244\cdot10^5\,\frac{1}{\text{H}}

3. שני המסלולים הצדדיים במקביל, והצירוף בטור עם Rm3R_{m3}:

RmT=Rm1⋅Rm2Rm1+Rm2+Rm3=1.273⋅1062+4.244⋅105=6.366⋅105+4.244⋅105=1.061⋅106 1HR_{mT}=\frac{R_{m1}\cdot R_{m2}}{R_{m1}+R_{m2}}+R_{m3}=\frac{1.273\cdot10^6}{2}+4.244\cdot10^5=6.366\cdot10^5+4.244\cdot10^5=1.061\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

תשובה: RmT≈1.061⋅106 1HR_{mT}\approx1.061\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

סעיף ג

תשובה:

I≈0.796 AI\approx0.796\,\text{A}

השדה Bsat=0.5 TB_{sat}=0.5\,\text{T} נדרש בעמוד האמצעי, שבו עובר השטף הכולל (בעמודים הצדדיים עובר חצי מהשטף על שטח 1 cm21\,\text{cm}^2, כלומר 0.375 T0.375\,\text{T}, פחות מסף הרוויה).

1. השטף הכולל:

ϕT=Bsat⋅A3=0.5⋅1.5⋅10−4=7.5⋅10−5 Wb\phi_T=B_{sat}\cdot A_3=0.5\cdot1.5\cdot10^{-4}=7.5\cdot10^{-5}\,\text{Wb}

2. חוק אוהם למעגל מגנטי: ϕT=N⋅IRmT\phi_T=\frac{N\cdot I}{R_{mT}}, ולכן

I=ϕT⋅RmTN=7.5⋅10−5⋅1.061⋅106100=79.58100=0.796 AI=\frac{\phi_T\cdot R_{mT}}{N}=\frac{7.5\cdot10^{-5}\cdot1.061\cdot10^6}{100}=\frac{79.58}{100}=0.796\,\text{A}

תשובה: I≈0.796 AI\approx0.796\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

W≈2.98 mJW\approx2.98\,\text{mJ} (עם L≈9.42 mHL\approx9.42\,\text{mH})

כדי לחשב אנרגיה צריך את השראות הסליל, ואותה מקבלים מהמיאון.

1. השראות הסליל:

L=N2RmT=10021.061⋅106=9.42⋅10−3 H=9.42 mHL=\frac{N^2}{R_{mT}}=\frac{100^2}{1.061\cdot10^6}=9.42\cdot10^{-3}\,\text{H}=9.42\,\text{mH}

2. האנרגיה האגורה:

W=12LI2=12⋅9.42⋅10−3⋅0.7962=2.98⋅10−3 J=2.98 mJW=\frac{1}{2}LI^2=\frac{1}{2}\cdot9.42\cdot10^{-3}\cdot0.796^2=2.98\cdot10^{-3}\,\text{J}=2.98\,\text{mJ}

(בדיקה: W=12NϕTI=12⋅100⋅7.5⋅10−5⋅0.796=2.98 mJW=\frac{1}{2}N\phi_TI=\frac{1}{2}\cdot100\cdot7.5\cdot10^{-5}\cdot0.796=2.98\,\text{mJ}.)

תשובה: W≈2.98 mJW\approx2.98\,\text{mJ}

שאלה 20 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה, הגבר והתנגדות כניסה

נתוני הטרנזיסטור שבאיור הנתון לשאלה 20 הם:

β=hfe=100\beta=hfe=100 VBE=0.7V\quad V_{BE}=0.7V hie=1.5kΩ\quad hie=1.5k\Omega

הקבלים גדולים מאוד.

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(4 נקודות)
ב.

שרטטו את מעגל התמורה לאות מתח חילופין.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המגבר AV=VoutVinA_V=\frac{Vout}{Vin}.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את התנגדות הכניסה של המגבר.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IC≈6.11 mAI_C\approx6.11\,\text{mA}, VCE≈6.84 VV_{CE}\approx6.84\,\text{V}

נתון: VCC=16 VV_{CC}=16\,\text{V}, RB=200 kΩR_B=200\,\text{k}\Omega, RC1=1 kΩR_{C1}=1\,\text{k}\Omega, RE=0.5 kΩR_E=0.5\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (VCE,IC)(V_{CE},I_C).

בניתוח זרם ישר הקבלים הם נתק: C2C_2 מנתק את RC2R_{C2} ו-RLR_L, ו-C3C_3 אינו משפיע, כך ש-RER_E נשאר באמיטר. כיווני הזרמים: IBI_B נכנס לבסיס דרך RBR_B, ICI_C נכנס לקולקטור דרך RC1R_{C1}, ו-IEI_E יוצא מהאמיטר דרך RER_E לאדמה.

1. חוק המתחים בחוג בסיס-אמיטר (VCCV_{CC}, RBR_B, צומת BEBE, RER_E):

VCC=IBRB+VBE+(β+1)IBREV_{CC}=I_BR_B+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

2. זרם הבסיס:

IB=VCC−VBERB+(β+1)RE=16−0.7200 k+101⋅0.5 k=15.3250.5 k=61.08 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{16-0.7}{200\,\text{k}+101\cdot0.5\,\text{k}}=\frac{15.3}{250.5\,\text{k}}=61.08\,\mu\text{A}

3. זרם הקולקטור:

IC=βIB=100⋅61.08 μA=6.11 mAI_C=\beta I_B=100\cdot61.08\,\mu\text{A}=6.11\,\text{mA}

4. חוק המתחים בחוג קולקטור-אמיטר, עם הקירוב IE≈ICI_E\approx I_C (IBI_B קטן מאוד ביחס ל-ICI_C):

VCC=ICRC1+VCE+ICRE ⇒ VCE=16−6.11⋅10−3⋅(1+0.5)⋅103=6.84 VV_{CC}=I_CR_{C1}+V_{CE}+I_CR_E\ \Rightarrow\ V_{CE}=16-6.11\cdot10^{-3}\cdot(1+0.5)\cdot10^3=6.84\,\text{V}

(בלי הקירוב, עם IE=6.17 mAI_E=6.17\,\text{mA}: VCE=6.81 VV_{CE}=6.81\,\text{V} - הבדל זניח.)

VCE>0.2 VV_{CE}>0.2\,\text{V}, כלומר הטרנזיסטור באזור הפעיל.

תשובה: נקודת העבודה IC≈6.11 mAI_C\approx6.11\,\text{mA}, VCE≈6.84 VV_{CE}\approx6.84\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

RB∥hieR_B\parallel h_{ie} בכניסה (האמיטר מוארק דרך C3C_3), ובמוצא מקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RC1R_{C1} ולענף RC2R_{C2} בטור עם RLR_L.

כללים לבניית מעגל תמורה לאות קטן: הקבלים הגדולים הם קצר לאות, ומקור המתח הישר VCCV_{CC} הוא אדמה לאות.

1. C1C_1 קצר: מקור האות מחובר ישירות לבסיס.

2. VCCV_{CC} מוארק לאות: RBR_B מחובר בין הבסיס לאדמה, וכך גם RC1R_{C1} מחובר בין הקולקטור לאדמה.

3. C3C_3 מקצר את RER_E: האמיטר מחובר לאדמה לאות.

4. הטרנזיסטור מוחלף במודל hh: בין הבסיס לאמיטר ההתנגדות hie=1.5 kΩh_{ie}=1.5\,\text{k}\Omega שבה זורם ibi_b, ובין הקולקטור לאמיטר מקור זרם תלוי hfe⋅ibh_{fe}\cdot i_b.

5. C2C_2 קצר: מהקולקטור יוצא הענף RC2R_{C2} אל צומת המוצא, ומשם RLR_L לאדמה; המוצא VoutV_{out} נלקח על RLR_L.

התוצאה: בכניסה VsV_s במקביל ל-RBR_B ול-hieh_{ie}; במוצא מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RC1R_{C1} ולענף (RC2R_{C2} בטור עם RLR_L).

תשובה: ראו את מעגל התמורה בשרטוט.

סעיף ג

תשובה:

AV≈−13.33A_V\approx-13.33

מבוקש: AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}} ממעגל התמורה.

1. מתח הכניסה נופל ישירות על hieh_{ie}:

Vin=ib⋅hieV_{in}=i_b\cdot h_{ie}

2. במוצא, זרם מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b מתחלק בין RC1R_{C1} לבין הענף RC2+RLR_{C2}+R_L. לפי מחלק זרם, הזרם בענף העומס (בכיוון כלפי מעלה, ולכן מסומן במינוס):

iout=−hfeib⋅RC1RC1+RC2+RL=−100 ib⋅11+3+1=−20 ibi_{out}=-h_{fe}i_b\cdot\frac{R_{C1}}{R_{C1}+R_{C2}+R_L}=-100\,i_b\cdot\frac{1}{1+3+1}=-20\,i_b

3. מתח המוצא על RLR_L:

Vout=iout⋅RL=−20 ib⋅1 kΩV_{out}=i_{out}\cdot R_L=-20\,i_b\cdot1\,\text{k}\Omega

4. ההגבר:

AV=VoutVin=−20 ib⋅1 kib⋅1.5 k=−13.33A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=\frac{-20\,i_b\cdot1\,\text{k}}{i_b\cdot1.5\,\text{k}}=-13.33

הסימן השלילי: מגבר אמיטר משותף מהפך מופע (180∘180^\circ).

תשובה: AV≈−13.33A_V\approx-13.33

סעיף ד

תשובה:

Rin≈1.489 kΩR_{in}\approx1.489\,\text{k}\Omega

התנגדות הכניסה היא ההתנגדות שרואה המקור במעגל התמורה מסעיף ב, בין הבסיס B לאמיטר E.

ההדקים והמקור הבוחן. במעגל התמורה יש מקור תלוי, hfeibh_{fe}i_b, שמגיב לזרם ibi_b. לכן לא מניחים מראש שאפשר לצמצם את ההתנגדות בטור ובמקביל: מסירים את מקור האות VsV_s (המקור הבלתי תלוי), משאירים את המקור התלוי, ומחברים בין B ל-E מקור בוחן VTV_T שמזרים זרם ITI_T:

•הקו של B (בצבע אחד) מחבר את ההדק החיובי של VTV_T לראש RBR_B ולראש hieh_{ie}.

•הקו התחתון הוא האמיטר E, המוארק לאות דרך C3C_3. אליו מחוברים ההדק השלילי של VTV_T, הקצה התחתון של RBR_B ושל hieh_{ie}, וגם הקצה התחתון של המקור התלוי.

•המקור התלוי מחובר בין הקו של C לקו של E. אין לו שום חיבור לקו של B, ולכן הזרם שלו לא עובר בצד הכניסה.

1. כל המתח VTV_T נופל על RBR_B ועל hieh_{ie}, ששניהם מחוברים בין B ל-E. חוק הזרמים בצומת B:

IT=VTRB+ib,ib=VThieI_T=\frac{V_T}{R_B}+i_b,\qquad i_b=\frac{V_T}{h_{ie}}

המשתנה השולט ibi_b נקבע רק על ידי VTV_T, והמקור התלוי לא מופיע במשוואה.

2. ההתנגדות:

Rin=VTIT=11RB+1hie=RB∥hie=200⋅1.5200+1.5 kΩ=1.489 kΩR_{in}=\frac{V_T}{I_T}=\frac{1}{\frac{1}{R_B}+\frac{1}{h_{ie}}}=R_B\parallel h_{ie}=\frac{200\cdot1.5}{200+1.5}\,\text{k}\Omega=1.489\,\text{k}\Omega

כלומר, בגלל שהאמיטר מוארק, המקור התלוי לא משפיע על הכניסה, והתוצאה היא פשוט RBR_B במקביל ל-hieh_{ie}.

תשובה: Rin≈1.489 kΩR_{in}\approx1.489\,\text{k}\Omega

שאלה 21 · שני מגברים מהפכים בטור עם מפסק

באיור לשאלה 21 מוצג מעגל חשמלי, מגברי השרת הם אידיאליים.

א.

מה צורת החיבור של כל מגבר?

(2 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא של המעגל כאשר המפסק SS פתוח.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את מתח המוצא של המעגל כאשר המפסק SS סגור.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

שני המגברים מחוברים כמגברים מהפכים.

1. במגבר הראשון: האות נכנס דרך R1R_1 להדק ה-"−", הנגד R2R_2 מחובר מהמוצא חזרה להדק ה-"−" (משוב שלילי), והדק ה-"+" מוארק. זה חיבור מהפך מופע.

2. במגבר השני: האות מגיע דרך R3R_3 ו-R5R_5 להדק ה-"−", R6R_6 במשוב מהמוצא להדק ה-"−", והדק ה-"+" מוארק. גם זה חיבור מהפך מופע.

תשובה: שני המגברים מחוברים בצורת מגבר מהפך מופע.

סעיף ב

תשובה:

Vout=12 VV_{out}=12\,\text{V}

נתון: Vin=3 VV_{in}=3\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=8 kΩR_2=8\,\text{k}\Omega, R3=3 kΩR_3=3\,\text{k}\Omega, R5=3 kΩR_5=3\,\text{k}\Omega, R6=12 kΩR_6=12\,\text{k}\Omega; המפסק פתוח, ולכן אין זרם ב-R4R_4.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. המגבר הראשון (מהפך):

Vout1=−R2R1⋅Vin=−84⋅3=−6 VV_{out1}=-\frac{R_2}{R_1}\cdot V_{in}=-\frac{8}{4}\cdot3=-6\,\text{V}

2. כש-SS פתוח, R3R_3 ו-R5R_5 בטור ומהווים את נגד הכניסה של המגבר השני:

R3,5=R3+R5=3+3=6 kΩR_{3,5}=R_3+R_5=3+3=6\,\text{k}\Omega

3. המגבר השני (מהפך), שכניסתו Vout1V_{out1}:

Vout=−R6R3,5⋅Vout1=−126⋅(−6)=12 VV_{out}=-\frac{R_6}{R_{3,5}}\cdot V_{out1}=-\frac{12}{6}\cdot(-6)=12\,\text{V}

תשובה: Vout=12 VV_{out}=12\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

Vout=9.6 VV_{out}=9.6\,\text{V}

כשהמפסק סגור, R4=6 kΩR_4=6\,\text{k}\Omega מחובר בין הצומת שבין R3R_3 ל-R5R_5 (נסמן את מתחו Vin2V_{in2}) לבין האדמה. המגבר הראשון לא מושפע: Vout1=−6 VV_{out1}=-6\,\text{V} (מוצא של מגבר אידיאלי אינו תלוי בעומס).

1. הדק ה-"−" של המגבר השני הוא אדמה מדומה (0 V0\,\text{V}), ולכן R5R_5 מתנהג כאילו מחובר לאדמה.

2. חוק הזרמים בצומת Vin2V_{in2} (סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס):

Vin2−Vout1R3+Vin2−0R4+Vin2−0R5=0\frac{V_{in2}-V_{out1}}{R_3}+\frac{V_{in2}-0}{R_4}+\frac{V_{in2}-0}{R_5}=0

Vin2+63+Vin26+Vin23=0 ⇒ 56Vin2=−2 ⇒ Vin2=−2.4 V\frac{V_{in2}+6}{3}+\frac{V_{in2}}{6}+\frac{V_{in2}}{3}=0\ \Rightarrow\ \frac{5}{6}V_{in2}=-2\ \Rightarrow\ V_{in2}=-2.4\,\text{V}

3. המגבר השני הוא מהפך שכניסתו Vin2V_{in2} ונגד הכניסה שלו R5R_5:

Vout=−R6R5⋅Vin2=−123⋅(−2.4)=9.6 VV_{out}=-\frac{R_6}{R_5}\cdot V_{in2}=-\frac{12}{3}\cdot(-2.4)=9.6\,\text{V}

תשובה: Vout=9.6 VV_{out}=9.6\,\text{V}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.