דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2023 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2023 מועד ב', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 15 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות. יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 6 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות מוליך לפי אורך, חתך והתנגדות סגולית

A silver conductor is 1500 m1500\,m long, the cross-sectional area of the conductor is 1.5 mm21.5\,mm^2 and its specific resistance (התנגדות סגולית) is 0.016 Ωmm2m0.016\,\frac{\Omega mm^2}{m}.

The conductor's resistance is:

א. 12 Ω12\,\Omega

ב. 16 Ω16\,\Omega

ג. 26 Ω26\,\Omega

ד. 18 Ω18\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ב. R=16 ΩR=16\,\Omega

נתון: l=1500 ml=1500\,\text{m}, A=1.5 mm2A=1.5\,\text{mm}^2, ρ=0.016 Ω⋅mm2m\rho=0.016\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}.

מבוקש: ההתנגדות RR של המוליך.

ההתנגדות של מוליך גדלה עם אורכו וקטנה עם שטח החתך שלו: R=ρlAR=\rho\frac{l}{A}. היחידות של ρ\rho מתאימות לאורך במטרים ולשטח ב-mm2\text{mm}^2, ולכן אפשר להציב ישירות.

1. מציבים:

R=ρlA=0.016⋅15001.5=0.016⋅1000=16 ΩR=\rho\frac{l}{A}=0.016\cdot\frac{1500}{1.5}=0.016\cdot1000=16\,\Omega

תשובה: ב. R=16 ΩR=16\,\Omega

שאלה 2 · התנגדות שקולה של רשת נגדים

באיור לשאלה 2 נתון המעגל החשמלי הבא:

מהי ההתנגדות השקולה במעגל?

א. 24 Ω24\,\Omega

ב. 12 Ω12\,\Omega

ג. 5 Ω5\,\Omega

ד. 14 Ω14\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ב. Req=12 ΩR_{eq}=12\,\Omega

נתון: R1=3 ΩR_1=3\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, R3=10 ΩR_3=10\,\Omega, R4=5 ΩR_4=5\,\Omega, R5=10 ΩR_5=10\,\Omega, R6=20 ΩR_6=20\,\Omega, R7=8 ΩR_7=8\,\Omega, R8=12 ΩR_8=12\,\Omega.

מבוקש: ההתנגדות השקולה בין שני הדקי המעגל (הנקודות מימין, aa ו-bb).

סימון על הסרטוט. כדי לראות אילו נגדים בטור ואילו במקביל, צובעים כל קו רציף בצבע אחד: כל הנקודות של קו כזה הן צומת אחד.

•PP - הצומת העליון שממנו יוצאים R6R_6 ו-R5R_5 (בין R7R_7 ל-R4R_4). גם הקצה העליון של האלכסון R5R_5 נמצא בו.

•XX - הצומת העליון בין R4R_4 ל-R1R_1, ואליו מחובר גם הקצה העליון של R3R_3.

•YY - הקו התחתון כולו. אין עליו נגדים, והקצה התחתון של האלכסון R5R_5 מגיע אליו בנקודה שבה מתחבר R3R_3.

•הפינה השמאלית העליונה (בין R7R_7 ל-R8R_8) היא קו נפרד, ואין אליו חיבור נוסף.

•aa ו-bb הם שני הדקי המעגל.

בחירת השיטה. במעגל אין מקורות, ומבוקשת רק ההתנגדות השקולה. לפי הצבעים כל שני נגדים מחוברים בטור או במקביל: נגדים שקצותיהם על אותם שני צבעים מחוברים במקביל, ונגד שמחובר לקו שאין עליו עוד חיבור (כמו הפינה בין R7R_7 ל-R8R_8) נמצא בטור עם הנגד שאחריו. לכן מספיק לצמצם בהדרגה, מהקצה הרחוק מההדקים לכיוון ההדקים.

1. R7R_7 ו-R8R_8 בטור (מ-PP דרך הפינה השמאלית אל YY):

R78=R7+R8=8+12=20 ΩR_{78}=R_7+R_8=8+12=20\,\Omega

2. בין PP ל-YY מחוברים במקביל R78R_{78}, R6R_6 ו-R5R_5:

RPY=(120+120+110)−1=(0.2)−1=5 ΩR_{PY}=\left(\frac{1}{20}+\frac{1}{20}+\frac{1}{10}\right)^{-1}=\left(0.2\right)^{-1}=5\,\Omega

3. R4R_4 בטור עם RPYR_{PY} (בין XX ל-YY):

R4+RPY=5+5=10 ΩR_4+R_{PY}=5+5=10\,\Omega

4. במקביל ל-R3R_3 (גם הוא בין XX ל-YY):

RXY=10⋅1010+10=5 ΩR_{XY}=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\Omega

5. מוסיפים את R1R_1 ו-R2R_2 שבטור עם ההדקים:

Req=R1+RXY+R2=3+5+4=12 ΩR_{eq}=R_1+R_{XY}+R_2=3+5+4=12\,\Omega

תשובה: ב. Req=12 ΩR_{eq}=12\,\Omega

שאלה 3 · קיבול של קבל לוחות מקבילים עם דיאלקטרי

Given the data of a 2 parallel-plate capacitor:

•Length of each plate is 55 cm55\,cm

•Width of each plate is 35 cm35\,cm

•The separation distance between plates is 0.1 cm0.1\,cm

•The relative dielectric constant of the material between plates is 1212

What is the capacitance of the capacitor?

א. 4.72 nF4.72\,\text{nF}

ב. 17.22 nF17.22\,\text{nF}

ג. 20.45 nF20.45\,\text{nF}

ד. 83.21 nF83.21\,\text{nF}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ג. C≈20.45 nFC\approx20.45\,\text{nF}

נתון: לוחות באורך 0.55 m0.55\,\text{m} וברוחב 0.35 m0.35\,\text{m}, מרחק בין הלוחות d=0.1 cm=10−3 md=0.1\,\text{cm}=10^{-3}\,\text{m}, εr=12\varepsilon_r=12, ε0=8.854⋅10−12 Fm\varepsilon_0=8.854\cdot10^{-12}\,\frac{\text{F}}{\text{m}}.

מבוקש: הקיבול CC.

הקיבול של קבל לוחות: C=ε0εrAdC=\varepsilon_0\varepsilon_r\frac{A}{d}.

1. שטח לוח:

A=0.55⋅0.35=0.1925 m2A=0.55\cdot0.35=0.1925\,\text{m}^2

2. הקיבול:

C=ε0εrAd=8.854⋅10−12⋅12⋅0.192510−3=2.045⋅10−8 F≈20.45 nFC=\varepsilon_0\varepsilon_r\frac{A}{d}=8.854\cdot10^{-12}\cdot12\cdot\frac{0.1925}{10^{-3}}=2.045\cdot10^{-8}\,\text{F}\approx20.45\,\text{nF}

תשובה: ג. C≈20.45 nFC\approx20.45\,\text{nF}

שאלה 4 · שקול נורטון של מעגל עם שני מקורות

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי:

מהו שקול נורטון בין הנקודות AA ו-BB?

א. RN=10 ΩR_N=10\,\Omega, IN=0.333 AI_N=0.333\,\text{A}

ב. RN=10 ΩR_N=10\,\Omega, IN=1.333 AI_N=1.333\,\text{A}

ג. RN=15 ΩR_N=15\,\Omega, IN=2.333 AI_N=2.333\,\text{A}

ד. RN=20 ΩR_N=20\,\Omega, IN=6.666 AI_N=6.666\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. RN=15 ΩR_N=15\,\Omega, IN=2.333 AI_N=2.333\,\text{A}

נתון: E1=20 VE_1=20\,\text{V}, E2=40 VE_2=40\,\text{V}, R1=60 ΩR_1=60\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega, R3=12 ΩR_3=12\,\Omega.

מבוקש: RNR_N ו-INI_N בין AA (הצומת העליון בין R1R_1 ל-R2R_2) ל-BB (הקו התחתון).

ההדקים. מעגל התמורה של נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים את זרם הקצר INI_N (כשמחברים את AA ל-BB בקצר) ואת ההתנגדות השקולה RNR_N.

סימון על הסרטוט (ההדקים בקצר).

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקצר מחבר את AA אל BB, ולכן גם הצומת AA נמצא ב-0 V0\,\text{V} (צבע אחד לכל הקו).

•בשני המקורות ההדק החיובי למעלה: הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-20 V20\,\text{V}, והקו שבין R3R_3 ל-E2E_2 נמצא ב-40 V40\,\text{V}.

•I1I_1 זורם דרך R1R_1 אל AA, ו-I2I_2 זורם דרך R3R_3 ו-R2R_2 אל AA. שניהם ממשיכים יחד דרך הקצר כלפי מטה: זה INI_N.

בחירת השיטה. כשההדקים בקצר, שני הקצוות של כל ענף ידועים: ענף אחד בין 20 V20\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V} והשני בין 40 V40\,\text{V} ל-0 V0\,\text{V}. לכן כל זרם נמצא בחוק אוהם לבד, בלי מערכת משוואות. כבדיקה נחשב את מתח הריקם בשיטת מילמן (צומת לא ידוע אחד, AA).

1. התנגדות נורטון: מאפסים את המקורות הבלתי תלויים - כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: R1R_1 מחובר בין הקו של AA לקו של BB. R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים בטור דרך הפינה הימנית (קו שאין עליו חיבור נוסף), וגם הם בין AA ל-BB. לכן שני הענפים במקביל:

R2+R3=8+12=20 ΩR_2+R_3=8+12=20\,\Omega

RN=R1⋅(R2+R3)R1+R2+R3=60⋅2060+20=15 ΩR_N=\frac{R_1\cdot(R_2+R_3)}{R_1+R_2+R_3}=\frac{60\cdot20}{60+20}=15\,\Omega

2. זרם נורטון: לפי הסרטוט המסומן של הקצר, על כל ענף נמצא כל מתח המקור שלו, וכל ענף מזרים זרם אל הקצר (מ-AA אל BB):

I1=E1R1=2060=0.333 AI_{1}=\frac{E_1}{R_1}=\frac{20}{60}=0.333\,\text{A}

I2=E2R2+R3=4020=2 AI_{2}=\frac{E_2}{R_2+R_3}=\frac{40}{20}=2\,\text{A}

IN=I1+I2=0.333+2=2.333 AI_N=I_1+I_2=0.333+2=2.333\,\text{A} (הזרם בקצר זורם מ-AA אל BB)

(הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 נמצא ב-I2⋅R2=2⋅8=16 VI_2\cdot R_2=2\cdot8=16\,\text{V}, כפי שמסומן.)

3. בדיקה בשיטת מילמן: כשההדקים פתוחים, ל-AA מחוברים שני ענפים, ובכל אחד מקור מתח עם נגד:

VTH=E1R1+E2R2+R31R1+1R2+R3=2060+4020160+120=2.3330.06667=35 VV_{TH}=\frac{\frac{E_1}{R_1}+\frac{E_2}{R_2+R_3}}{\frac{1}{R_1}+\frac{1}{R_2+R_3}}=\frac{\frac{20}{60}+\frac{40}{20}}{\frac{1}{60}+\frac{1}{20}}=\frac{2.333}{0.06667}=35\,\text{V}

IN=VTHRN=3515=2.333 AI_N=\frac{V_{TH}}{R_N}=\frac{35}{15}=2.333\,\text{A}. מתאים.

תשובה: ג. RN=15 ΩR_N=15\,\Omega, IN=2.333 AI_N=2.333\,\text{A}

שאלה 5 · מטען של סוללה בעלת תאים במקביל

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת שלושה תאים זהים המחוברים במקביל. כל תא הוא בעל כא"מ של 1.5 V1.5\,V והתנגדות פנימית של 0.3 Ω0.3\,\Omega. הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו RL=9.9 ΩR_L=9.9\,\Omega. ידוע שהסוללה עובדת במשך 300300 דקות.

מהו המטען הכללי במעגל?

א. 0.75 Ah0.75\,\text{Ah}

ב. 1 Ah1\,\text{Ah}

ג. 0.5 Ah0.5\,\text{Ah}

ד. 1.5 Ah1.5\,\text{Ah}

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. Q=0.75 AhQ=0.75\,\text{Ah}

נתון: 3 תאים זהים במקביל, E=1.5 VE=1.5\,\text{V}, r=0.3 Ωr=0.3\,\Omega לכל תא, RL=9.9 ΩR_L=9.9\,\Omega, t=300 mint=300\,\text{min}.

מבוקש: המטען Q=I⋅tQ=I\cdot t שעבר במעגל.

1. סוללה שקולה: בחיבור מקבילי של תאים זהים הכא"מ לא משתנה וההתנגדות הפנימית מתחלקת במספר התאים:

Eeq=1.5 VE_{eq}=1.5\,\text{V}, req=r3=0.33=0.1 Ωr_{eq}=\frac{r}{3}=\frac{0.3}{3}=0.1\,\Omega

2. זרם המעגל:

I=Eeqreq+RL=1.50.1+9.9=0.15 AI=\frac{E_{eq}}{r_{eq}+R_L}=\frac{1.5}{0.1+9.9}=0.15\,\text{A}

3. זמן העבודה בשעות: t=30060=5 ht=\frac{300}{60}=5\,\text{h}

4. המטען:

Q=I⋅t=0.15⋅5=0.75 AhQ=I\cdot t=0.15\cdot5=0.75\,\text{Ah}

תשובה: א. Q=0.75 AhQ=0.75\,\text{Ah}

שאלה 6 · הספק ממוצע של מתח שן מסור

The voltage-waveform across a 25 Ω25\,\Omega resistor, as measured by an oscilloscope, is shown in the figure.

How much is the average power in the load resistor?

א. 3.657 W3.657\,W

ב. 4.123 W4.123\,W

ג. 5.333 W5.333\,W

ד. 6.235 W6.235\,W

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. P=5.333 WP=5.333\,\text{W}

נתון: מתח שן מסור שעולה בקו ישר מ-00 עד Vm=20 VV_m=20\,\text{V} בכל מחזור של T=50 msT=50\,\text{ms}, ויורד מיד לאפס; R=25 ΩR=25\,\Omega.

מבוקש: ההספק הממוצע בנגד, P=Vrms2RP=\frac{V_{rms}^2}{R}.

1. הערך היעיל של שן מסור: בתוך מחזור u(t)=VmtTu(t)=V_m\frac{t}{T}, ולכן

Vrms2=1T∫0T(VmtT)2dt=Vm2T3⋅T33=Vm23=2023=133.33 V2V_{rms}^2=\frac{1}{T}\int_0^T\left(V_m\frac{t}{T}\right)^2dt=\frac{V_m^2}{T^3}\cdot\frac{T^3}{3}=\frac{V_m^2}{3}=\frac{20^2}{3}=133.33\,\text{V}^2

(Vrms=203≈11.55 VV_{rms}=\frac{20}{\sqrt3}\approx11.55\,\text{V}; הערך לא תלוי במשך המחזור.)

2. ההספק הממוצע:

P=Vrms2R=133.3325=5.333 WP=\frac{V_{rms}^2}{R}=\frac{133.33}{25}=5.333\,\text{W}

תשובה: ג. P=5.333 WP=5.333\,\text{W}

שאלה 7 · התנגדות במעגל RLC טורי מזרם ומתח

באיור לשאלה 7 נתון תרשים של מעגל RLC טורי.

i(t)=10sin⁡1000t (A)i(t)=10\sin1000t\,(A) u(t)=50sin⁡(1000t+60∘) Vu(t)=50\sin(1000t+60^\circ)\,V

מהי התנגדות הנגד?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 2.5 Ω2.5\,\Omega

ג. 4.5 Ω4.5\,\Omega

ד. 5 Ω5\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ב. R=2.5 ΩR=2.5\,\Omega

נתון: i(t)=10sin⁡1000t Ai(t)=10\sin1000t\,\text{A}, u(t)=50sin⁡(1000t+60∘) Vu(t)=50\sin(1000t+60^\circ)\,\text{V}, מעגל טורי.

מבוקש: RR.

במעגל טורי העכבה Zˉ=UˉIˉ=R+jX\bar Z=\frac{\bar U}{\bar I}=R+jX, כלומר RR הוא החלק הממשי של העכבה. אין צורך לדעת את LL: מספיקים המתח והזרם.

1. פאזורים (בערכי שיא): Uˉ=50∠60∘ V\bar U=50\angle60^\circ\,\text{V}, Iˉ=10∠0∘ A\bar I=10\angle0^\circ\,\text{A}

2. העכבה:

Zˉ=50∠60∘10∠0∘=5∠60∘ Ω=5cos⁡60∘+j5sin⁡60∘=2.5+j4.33 Ω\bar Z=\frac{50\angle60^\circ}{10\angle0^\circ}=5\angle60^\circ\,\Omega=5\cos60^\circ+j5\sin60^\circ=2.5+j4.33\,\Omega

3. ההתנגדות היא החלק הממשי:

R=∣Z∣cos⁡φ=5⋅cos⁡60∘=2.5 ΩR=|Z|\cos\varphi=5\cdot\cos60^\circ=2.5\,\Omega

תשובה: ב. R=2.5 ΩR=2.5\,\Omega

שאלה 8 · היגב השראי מדיאגרמת עכבות

באיור לשאלה 8 נתונה דיאגרמת העכבות של מעגל RL טורי.

מהו ההיגב ההשראי של המעגל?

א. 70 Ω70\,\Omega

ב. 80 Ω80\,\Omega

ג. 90 Ω90\,\Omega

ד. 120 Ω120\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. XL=80 ΩX_L=80\,\Omega

נתון: ∣Z∣=144.222 Ω|Z|=144.222\,\Omega, φ=33.69∘\varphi=33.69^\circ.

מבוקש: XLX_L.

במשולש העכבות XLX_L הוא הניצב שמול הזווית φ\varphi (רכיב מדומה), ו-RR הוא הניצב שליד הזווית.

1. XL=∣Z∣sin⁡φ=144.222⋅sin⁡33.69∘=144.222⋅0.5547=80 ΩX_L=|Z|\sin\varphi=144.222\cdot\sin33.69^\circ=144.222\cdot0.5547=80\,\Omega

2. בדיקה: R=∣Z∣cos⁡φ=144.222⋅0.8321=120 ΩR=|Z|\cos\varphi=144.222\cdot0.8321=120\,\Omega, ו-1202+802=144.222 Ω\sqrt{120^2+80^2}=144.222\,\Omega. מתאים.

תשובה: ב. XL=80 ΩX_L=80\,\Omega

שאלה 9 · השראות מרוחב פס במעגל תהודה טורי

באיור לשאלה 9 מוצג מעגל חשמלי בזרם חילופין הנמצא בתהודה.

רוחב הפס של המעגל הוא 500 Hz500\,Hz.

מהו ערכו של הסליל?

א. 1.591 mH1.591\,mH

ב. 5.591 mH5.591\,mH

ג. 3.891 mH3.891\,mH

ד. 0.121 mH0.121\,mH

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. L≈1.591 mHL\approx1.591\,\text{mH}

נתון: מעגל RLC טורי בתהודה, R=5 ΩR=5\,\Omega, רוחב פס BW=500 HzBW=500\,\text{Hz}.

מבוקש: LL.

במעגל טורי רוחב הפס הוא BW=f0QBW=\frac{f_0}{Q}, ועם Q=2πf0LRQ=\frac{2\pi f_0L}{R} מקבלים BW=R2πLBW=\frac{R}{2\pi L}. כלומר רוחב הפס תלוי רק ב-RR וב-LL (המתח UU לא נחוץ).

1. מבודדים את LL:

L=R2π⋅BW=52π⋅500=1.5915⋅10−3 H≈1.591 mHL=\frac{R}{2\pi\cdot BW}=\frac{5}{2\pi\cdot500}=1.5915\cdot10^{-3}\,\text{H}\approx1.591\,\text{mH}

תשובה: א. L≈1.591 mHL\approx1.591\,\text{mH}

שאלה 10 · הספק ריאקטיבי של עומס משולש סימטרי

באיור לשאלה 10 מופיע עומס תלת מופעי סימטרי המחובר לרשת תלת מופעית.

העכבה למופע של העומס היא ZL=(6+j8) ΩZ_L=(6+j8)\,\Omega,

העכבות מחוברות למתח Uph=400 VU_{ph}=400\,V.

מהו ההספק הריאקטיבי של העומס?

א. 24.6 kVAr24.6\,\text{kVAr}

ב. 38.4 kVAr38.4\,\text{kVAr}

ג. 46.2 kVAr46.2\,\text{kVAr}

ד. 62.8 kVAr62.8\,\text{kVAr}

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ב. Q=38.4 kVArQ=38.4\,\text{kVAr}

נתון: עומס משולש סימטרי, ZL=6+j8 ΩZ_L=6+j8\,\Omega בכל מופע, המתח על כל עכבה Uph=400 VU_{ph}=400\,\text{V}.

מבוקש: ההספק הריאקטיבי הכולל QQ.

1. גודל העכבה:

∣ZL∣=62+82=10 Ω|Z_L|=\sqrt{6^2+8^2}=10\,\Omega

2. זרם המופע (הזרם דרך כל עכבה):

Iph=Uph∣ZL∣=40010=40 AI_{ph}=\frac{U_{ph}}{|Z_L|}=\frac{400}{10}=40\,\text{A}

3. ההספק הריאקטיבי נצרך רק בחלק ההשראי X=8 ΩX=8\,\Omega, בשלוש העכבות:

Q=3⋅Iph2⋅X=3⋅402⋅8=38400 VAr=38.4 kVArQ=3\cdot I_{ph}^2\cdot X=3\cdot40^2\cdot8=38400\,\text{VAr}=38.4\,\text{kVAr}

תשובה: ב. Q=38.4 kVArQ=38.4\,\text{kVAr}

שאלה 11 · פעולת דיודת זנר כמייצב מתח

מהי התשובה הנכונה, עבור המעגל החשמלי הנתון באיור לשאלה 11?

א. כאשר מתח המקור קטן ממתח הפריצה האחורי של דיודת הזנר, דיודת הזנר היא קצר ואינה משפיעה על פעולת המעגל.

ב. כאשר מתח המקור גדול ממתח הפריצה האחורי של דיודת הזנר, דיודת הזנר נכנסת להולכה אחורית ושומרת על מפל מתח קבוע על העומס.

ג. כאשר מתח המקור קטן ממתח הפריצה האחורי של דיודת הזנר, דיודת הזנר נכנסת להולכה אחורית ושומרת על מפל מתח קבוע על העומס.

ד. כאשר מתח המקור גדול ממתח הפריצה האחורי של דיודת הזנר, דיודת הזנר היא קצר ואינה משפיעה על פעולת המעגל.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ב.

במעגל, דיודת הזנר מחוברת בממתח אחורי (הקתודה לצד החיובי) במקביל לעומס RLR_L, והנגד RR מגביל את הזרם מהמקור VSV_S.

1. כשהמתח על הזנר קטן ממתח הפריצה VZV_Z: הזנר אינה מוליכה, כלומר היא נתק (לא קצר). המעגל הוא מחלק מתח פשוט של RR ו-RLR_L. לכן א ו-ג שגויות: ב-א הזנר אינה קצר, וב-ג היא עדיין לא בהולכה אחורית.

2. כשמתח המקור גדול מספיק כדי שהמתח על הזנר יגיע ל-VZV_Z: הזנר נכנסת להולכה אחורית (פריצה). המתח עליה כמעט קבוע ושווה ל-VZV_Z, ומכיוון שהעומס במקביל לה, גם המתח על העומס קבוע. עודף המתח של המקור נופל על RR, ועודף הזרם עובר דרך הזנר. זו בדיוק פעולת הייצוב שבתשובה ב.

3. ד שגויה: בפריצה הזנר אינה קצר (המתח עליה VZV_Z ולא אפס), והיא קובעת את מתח העומס.

תשובה: ב.

שאלה 12 · מצב עבודה של טרנזיסטור כש-Vout=Vcc

לטרנזיסטור באיור לשאלה 12 הנתונים הבאים:

נתון: β=200\beta=200, Vout=VCCV_{out}=V_{CC}.

מה אפשר להסיק מזה?

א. הטרנזיסטור במצב רוויה.

ב. הטרנזיסטור במצב קטעון.

ג. הטרנזיסטור במצב הפעיל.

ד. אי אפשר לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ב. הטרנזיסטור במצב קטעון.

נתון: Vout=VCC=12 VV_{out}=V_{CC}=12\,\text{V}, כאשר VoutV_{out} נמדד בקולקטור.

מבוקש: מצב העבודה של הטרנזיסטור.

1. המתח בקולקטור: Vout=VCC−IC⋅RCV_{out}=V_{CC}-I_C\cdot R_C.

2. אם Vout=VCCV_{out}=V_{CC}, אז המפל על RCR_C אפס:

IC⋅RC=VCC−Vout=12−12=0 ⇒ IC=0I_C\cdot R_C=V_{CC}-V_{out}=12-12=0\ \Rightarrow\ I_C=0

3. טרנזיסטור שאינו מוליך זרם קולקטור נמצא בקטעון (שני הצמתים אינם בממתח קדמי שמאפשר הולכה). במצב פעיל או ברוויה היה זורם IC>0I_C>0 והמתח בקולקטור היה נמוך מ-VCCV_{CC}.

הערה: לפי ערכי הרכיבים באיור (VBB=4.4 VV_{BB}=4.4\,\text{V}), טרנזיסטור תקין היה מוליך. מדידה של Vout=VCCV_{out}=V_{CC} מעידה שבפועל אין זרם קולקטור, למשל בגלל תקלה בצומת בסיס-פולט, ולכן המסקנה מהנתון היא קטעון.

תשובה: ב. הטרנזיסטור במצב קטעון.

שאלה 13 · זרם בנגד בכניסה הלא-מהפכת של מגבר

באיור לשאלה 13 נתון המעגל הבא המגבר שרת הוא אידיאלי.

מהו ערכו של הזרם דרך R3R_3?

א. 0 A0\,A

ב. 0.2 A0.2\,A

ג. 0.4 A0.4\,A

ד. 0.8 A0.8\,A

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

א. IR3=0 AI_{R3}=0\,\text{A}

נתון: מגבר שרת אידיאלי, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega מחובר בין הכניסה הלא-מהפכת (+)(+) לאדמה.

מבוקש: הזרם דרך R3R_3.

1. במגבר שרת אידיאלי התנגדות הכניסה אינסופית, ולכן לא נכנס זרם להדקי הכניסה: I+=I−=0I_+=I_-=0.

2. R3R_3 נמצא בענף אחד בלבד בין הכניסה (+)(+) לאדמה, וכל זרם בו היה חייב להיכנס לכניסה (+)(+). לכן

IR3=I+=0 AI_{R3}=I_+=0\,\text{A}

(המתח עליו VR3=IR3R3=0V_{R3}=I_{R3}R_3=0, כלומר V+=0V_+=0, והמעגל הוא מגבר מהפך עם הגבר −R2R1=−4-\frac{R_2}{R_1}=-4.)

תשובה: א. IR3=0 AI_{R3}=0\,\text{A}

שאלה 14 · שדה מגנטי בין שני מוליכים עם זרמים מנוגדים

באיור לשאלה 14 נתונים שני מוליכים זהים ומקבילים.

כיווני הזרמים מנוגדים בשני המוליכים.

מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי בנקודה X הנמצאת באמצע מרחק בין המוליכים?

א. BX=1.8⋅10−4 TB_X=1.8\cdot10^{-4}\,T כיוון השדה השקול – פנימה.

ב. BX=1.8⋅10−4 TB_X=1.8\cdot10^{-4}\,T כיוון השדה השקול – החוצה.

ג. BX=3.6⋅10−4 TB_X=3.6\cdot10^{-4}\,T כיוון השדה השקול – החוצה.

ד. BX=3.6⋅10−4 TB_X=3.6\cdot10^{-4}\,T כיוון השדה השקול – פנימה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ג. BX=3.6⋅10−4 TB_X=3.6\cdot10^{-4}\,\text{T}, החוצה

נתון: I1=120 AI_1=120\,\text{A}, I2=60 AI_2=60\,\text{A} בכיוונים מנוגדים, הנקודה XX במרחק r=10 cm=0.1 mr=10\,\text{cm}=0.1\,\text{m} מכל מוליך, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: גודל השדה השקול בנקודה XX וכיוונו.

השדה של מוליך ישר וארוך: B=μ0I2πrB=\frac{\mu_0I}{2\pi r}, וכיוונו לפי כלל יד ימין.

1. השדה של I1I_1:

B1=μ0I12πr=4π⋅10−7⋅1202π⋅0.1=2.4⋅10−4 TB_1=\frac{\mu_0I_1}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot120}{2\pi\cdot0.1}=2.4\cdot10^{-4}\,\text{T}

2. השדה של I2I_2:

B2=μ0I22πr=4π⋅10−7⋅602π⋅0.1=1.2⋅10−4 TB_2=\frac{\mu_0I_2}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot60}{2\pi\cdot0.1}=1.2\cdot10^{-4}\,\text{T}

3. כיוונים: שני המוליכים מונחים במישור הדף (חיצי הזרם באיור). I1I_1 זורם באלכסון כלפי מעלה, ונקודה XX נמצאת משמאלו; לפי כלל יד ימין (אגודל בכיוון הזרם) השדה שלו בנקודה זו יוצא מהדף. I2I_2 זורם בכיוון ההפוך, ו-XX נמצאת מצדו השני (מימינו); גם השדה שלו בנקודה זו יוצא מהדף. בין שני מוליכים עם זרמים מנוגדים השדות תמיד באותו כיוון, ולכן מתחברים.

4. השדה השקול:

BX=B1+B2=2.4⋅10−4+1.2⋅10−4=3.6⋅10−4 TB_X=B_1+B_2=2.4\cdot10^{-4}+1.2\cdot10^{-4}=3.6\cdot10^{-4}\,\text{T}, החוצה מהדף.

תשובה: ג. BX=3.6⋅10−4 TB_X=3.6\cdot10^{-4}\,\text{T}, כיוון השדה השקול - החוצה.

שאלה 15 · כוח ליחידת אורך על מוליך מבין שלושה

באיור לשאלה 15 נראים שלושה מוליכים ישרים, ארוכים ומקבילים המותקנים במישור אחד, המרחק בין מרכזי המוליכים 30 cm30\,cm.

הזרם במוליך מספר 1 הוא 150 A150\,A "פנימה" (לתוך הדף).

הזרם במוליך מספר 2 הוא 300 A300\,A "החוצה" (החוצה מהדף).

הזרם במוליך מספר 3 הוא 250 A250\,A "החוצה" (החוצה מהדף).

מהו הכוח ליחידת אורך (גודל וכיוון) הפועל על מוליך מספר 3?

א. הכוח השקול בכיוון שמאל ∑F3=0.0255 N\sum F_3=0.0255\,N.

ב. הכוח השקול בכיוון ימין ∑F3=0.0255 N\sum F_3=0.0255\,N.

ג. הכוח השקול בכיוון שמאל ∑F3=0.0375 Nm\sum F_3=0.0375\,\frac{N}{m}.

ד. הכוח השקול בכיוון ימין ∑F3=0.0375 Nm\sum F_3=0.0375\,\frac{N}{m}.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ג. ∑F3=0.0375 Nm\sum F_3=0.0375\,\frac{\text{N}}{\text{m}} שמאלה

נתון: I1=150 AI_1=150\,\text{A} (פנימה), I2=300 AI_2=300\,\text{A} (החוצה), I3=250 AI_3=250\,\text{A} (החוצה). המוליכים לפי הסדר משמאל לימין, d23=0.3 md_{23}=0.3\,\text{m}, d13=0.6 md_{13}=0.6\,\text{m}.

מבוקש: הכוח השקול ליחידת אורך על מוליך 3.

הכוח ליחידת אורך בין שני מוליכים מקבילים: Fl=μ0IaIb2πd\frac{F}{l}=\frac{\mu_0I_aI_b}{2\pi d}. זרמים באותו כיוון נמשכים, זרמים בכיוונים מנוגדים נדחים.

1. הכוח של מוליך 2 על 3: שני הזרמים החוצה, ולכן משיכה - מוליך 3 נמשך אל 2, כלומר שמאלה:

F23=μ0I2I32πd23=4π⋅10−7⋅300⋅2502π⋅0.3=0.05 NmF_{23}=\frac{\mu_0I_2I_3}{2\pi d_{23}}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot300\cdot250}{2\pi\cdot0.3}=0.05\,\frac{\text{N}}{\text{m}} (שמאלה)

2. הכוח של מוליך 1 על 3: זרמים מנוגדים, ולכן דחייה - מוליך 3 נדחה הרחק מ-1, כלומר ימינה:

F13=μ0I1I32πd13=4π⋅10−7⋅150⋅2502π⋅0.6=0.0125 NmF_{13}=\frac{\mu_0I_1I_3}{2\pi d_{13}}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot150\cdot250}{2\pi\cdot0.6}=0.0125\,\frac{\text{N}}{\text{m}} (ימינה)

3. הכוח השקול (נבחר שמאלה כחיובי):

∑F3=F23−F13=0.05−0.0125=0.0375 Nm\sum F_3=F_{23}-F_{13}=0.05-0.0125=0.0375\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, בכיוון שמאל.

תשובה: ג. ∑F3=0.0375 Nm\sum F_3=0.0375\,\frac{\text{N}}{\text{m}} בכיוון שמאל.

שאלה 16 · מדי זרם אידיאליים במעגל עם שני מקורות

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

מה תהיה קריאת מדי הזרם A1A_1 ו- A2A_2?

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם במקורות המתח.

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

A1=12 mAA_1=12\,\text{mA}, A2=7.5 mAA_2=7.5\,\text{mA}

נתון: E1=12 VE_1=12\,\text{V}, E2=36 VE_2=36\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, R4=4 kΩR_4=4\,\text{k}\Omega. מדי הזרם אידיאליים (התנגדות אפס).

מבוקש: הזרמים דרך A1A_1 ו-A2A_2.

סימון על הסרטוט. לפני שכותבים משוואות, מסמנים על המעגל את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת כיווני הזרמים:

•GG - הקו התחתון, נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•LL - הקו השמאלי (מ-A1A_1 למעלה, כולל הצומת של R1R_1 והקו העליון עד R4R_4). NN - הקו הימני (מ-A2A_2 למעלה, כולל הצומת של R3R_3 והקו העליון עד ההדק השלילי של E2E_2).

•מד זרם אידיאלי הוא קצר: שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל. לכן A1A_1 מחבר את LL אל GG, ו-A2A_2 מחבר את NN אל GG, ושלושתם צבועים בצבע אחד: 0 V0\,\text{V}.

•VMV_M - הצומת האמצעי שאליו מתחברים R1R_1, R3R_3 ו-R2R_2. זה הפוטנציאל היחיד שלא ידוע.

•הקו שבין R2R_2 ל-E1E_1 נמצא ב-12 V12\,\text{V} (ההדק השלילי של E1E_1 על GG). הקו שבין R4R_4 ל-E2E_2 נמצא ב-36 V36\,\text{V} (ההדק השלילי של E2E_2 על NN, שנמצא ב-0 V0\,\text{V}).

•החיצים הם כיווני הזרמים שנקבל בפתרון.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים (העליון, השמאלי התחתון והימני התחתון), כלומר שלוש משוואות.

•מתחי צמתים: LL, NN ו-GG באותו פוטנציאל, והקווים של 12 V12\,\text{V} ו-36 V36\,\text{V} קבועים על ידי המקורות. נשאר נעלם אחד, VMV_M, ומשוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים.

1. הענף העליון (R4R_4 ו-E2E_2) מחובר בין LL ל-NN, ששניהם ב-0 V0\,\text{V}. לכן על R4R_4 נופל המתח שבין הקו של 36 V36\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}, כלומר כל מתח המקור E2E_2. הזרם יוצא מההדק החיובי של E2E_2 שמאלה דרך R4R_4 אל LL, וחוזר אל ההדק השלילי מצד NN:

IE2=E2R4=364=9 mAI_{E2}=\frac{E_2}{R_4}=\frac{36}{4}=9\,\text{mA}

2. הצומת MM: מחוברים אליו R1R_1 אל LL (0 V0\,\text{V}), R3R_3 אל NN (0 V0\,\text{V}), ו-R2R_2 אל הקו של 12 V12\,\text{V}. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בקצות הנגד. חוק הזרמים בצומת MM (סכום הזרמים היוצאים מ-MM שווה לאפס):

VMR1+VMR3+VM−E1R2=0\frac{V_M}{R_1}+\frac{V_M}{R_3}+\frac{V_M-E_1}{R_2}=0

VM=E1/R21R1+1R2+1R3=12/211+12+12=6 mA2 mS=3 VV_M=\frac{E_1/R_2}{\frac{1}{R_1}+\frac{1}{R_2}+\frac{1}{R_3}}=\frac{12/2}{\frac11+\frac12+\frac12}=\frac{6\,\text{mA}}{2\,\text{mS}}=3\,\text{V}

(התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega, ולכן הזרמים ב-mA\text{mA}.)

3. הזרמים בנגדים לפי חוק אוהם:

IR1=VMR1=31=3 mAI_{R1}=\frac{V_M}{R_1}=\frac{3}{1}=3\,\text{mA} מ-MM אל LL (שמאלה)

IR3=VMR3=32=1.5 mAI_{R3}=\frac{V_M}{R_3}=\frac{3}{2}=1.5\,\text{mA} מ-MM אל NN (ימינה)

IE1=E1−VMR2=12−32=4.5 mAI_{E1}=\frac{E_1-V_M}{R_2}=\frac{12-3}{2}=4.5\,\text{mA} דרך E1E_1 ו-R2R_2 מלמטה למעלה (מ-GG אל MM)

4. חוק הזרמים בצומת LL: נכנסים IE2I_{E2} (דרך R4R_4) ו-IR1I_{R1}, והכול יוצא דרך A1A_1 כלפי מטה:

IA1=IE2+IR1=9+3=12 mAI_{A1}=I_{E2}+I_{R1}=9+3=12\,\text{mA}

5. חוק הזרמים בצומת NN: נכנס IR3I_{R3} מ-R3R_3, ויוצא IE2I_{E2} למעלה אל ההדק השלילי של E2E_2. ההפרש מגיע דרך A2A_2 מלמטה למעלה:

IA2=IE2−IR3=9−1.5=7.5 mAI_{A2}=I_{E2}-I_{R3}=9-1.5=7.5\,\text{mA}

6. בדיקה בצומת GG: נכנס IA1=12 mAI_{A1}=12\,\text{mA}, ויוצאים IA2+IE1=7.5+4.5=12 mAI_{A2}+I_{E1}=7.5+4.5=12\,\text{mA}. מתקיים.

תשובה: A1A_1 מראה 12 mA12\,\text{mA} (זרם כלפי מטה), A2A_2 מראה 7.5 mA7.5\,\text{mA} (זרם כלפי מעלה).

סעיף ב

תשובה:

IE1=4.5 mAI_{E1}=4.5\,\text{mA}, IE2=9 mAI_{E2}=9\,\text{mA}

משתמשים בתוצאות סעיף א ובסרטוט המסומן שם (VM=3 VV_M=3\,\text{V}, הצמתים LL ו-NN ב-0 V0\,\text{V}).

1. מקור E1E_1 בטור עם R2R_2, בין GG ל-MM:

IE1=E1−VMR2=12−32 kΩ=4.5 mAI_{E1}=\frac{E_1-V_M}{R_2}=\frac{12-3}{2\,\text{k}\Omega}=4.5\,\text{mA}

הזרם יוצא מההדק החיובי של E1E_1 (כלפי מעלה).

2. מקור E2E_2 בטור עם R4R_4, בין שני צמתים בפוטנציאל אפס:

IE2=E2R4=364 kΩ=9 mAI_{E2}=\frac{E_2}{R_4}=\frac{36}{4\,\text{k}\Omega}=9\,\text{mA}

הזרם יוצא מההדק החיובי של E2E_2 (שמאלה, דרך R4R_4).

תשובה: IE1=4.5 mAI_{E1}=4.5\,\text{mA}, IE2=9 mAI_{E2}=9\,\text{mA}. בשני המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי.

סעיף ג

תשובה:

Pproduced=Pconsumed=378 mWP_{\text{produced}}=P_{\text{consumed}}=378\,\text{mW}

משתמשים בזרמים מסעיפים א ו-ב. מדי הזרם אידיאליים ואינם צורכים הספק.

1. ההספק המיוצר: בשני המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן שניהם ספקים:

PE1=E1⋅IE1=12⋅4.5⋅10−3=54 mWP_{E1}=E_1\cdot I_{E1}=12\cdot4.5\cdot10^{-3}=54\,\text{mW}

PE2=E2⋅IE2=36⋅9⋅10−3=324 mWP_{E2}=E_2\cdot I_{E2}=36\cdot9\cdot10^{-3}=324\,\text{mW}

Pproduced=54+324=378 mWP_{\text{produced}}=54+324=378\,\text{mW}

2. ההספק הנצרך בנגדים, P=I2RP=I^2R:

PR1=(3⋅10−3)2⋅1000=9 mWP_{R1}=(3\cdot10^{-3})^2\cdot1000=9\,\text{mW}

PR2=(4.5⋅10−3)2⋅2000=40.5 mWP_{R2}=(4.5\cdot10^{-3})^2\cdot2000=40.5\,\text{mW}

PR3=(1.5⋅10−3)2⋅2000=4.5 mWP_{R3}=(1.5\cdot10^{-3})^2\cdot2000=4.5\,\text{mW}

PR4=(9⋅10−3)2⋅4000=324 mWP_{R4}=(9\cdot10^{-3})^2\cdot4000=324\,\text{mW}

Pconsumed=9+40.5+4.5+324=378 mWP_{\text{consumed}}=9+40.5+4.5+324=378\,\text{mW}

3. מאזן הספקים: Pproduced=Pconsumed=378 mWP_{\text{produced}}=P_{\text{consumed}}=378\,\text{mW}. המאזן מתקיים, ולכן החישוב עקבי.

תשובה: ההספק המיוצר 378 mW378\,\text{mW} (54 mW54\,\text{mW} מ-E1E_1 ו-324 mW324\,\text{mW} מ-E2E_2), ההספק הנצרך 378 mW378\,\text{mW}. המאזן מתקיים.

שאלה 17 · אנרגיה בקבלים ובסליל במצב יציב

באיור לשאלה 17 מתואר מעגל חשמלי שבו המתג SS סגור במשך זמן רב מאוד וכל תופעות המעבר חלפו.

א.

חשבו את האנרגיה האגורה בין הדקי הקבל C1C_1.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את האנרגיה האגורה בין הדקי הקבל C2C_2.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל LL.

(4 נקודות)
ד.

האם צפויה תופעת מעבר בזמן פתיחתו של המתג? נמקו את התשובה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

WC1≈26.37 mJW_{C1}\approx26.37\,\text{mJ}

נתון: UT=100 VU_T=100\,\text{V}, R1=50 ΩR_1=50\,\Omega, L=10 mHL=10\,\text{mH}, C1=150 μFC_1=150\,\mu\text{F}, C2=50 μFC_2=50\,\mu\text{F}, R2=150 ΩR_2=150\,\Omega; המתג סגור זמן רב (מצב יציב בזרם ישר).

מבוקש: WC1=12C1VC12W_{C1}=\frac12C_1V_{C1}^2, ולכן צריך את המתח על C1C_1.

המעגל במצב היציב. בזרם ישר במצב יציב הסליל מתנהג כקצר והקבלים כנתק. מסרטטים את המעגל מחדש: המתג סגור (תיל), הסליל מוחלף בתיל, והקבלים נשארים בסרטוט כדי לראות את המתח עליהם, אבל לא זורם דרכם זרם:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק החיובי של UTU_T למעלה, ולכן הקו שבין המקור ל-R1R_1 (דרך המתג הסגור) נמצא ב-100 V100\,\text{V}.

•הסליל הוא קצר, ולכן הקו שאחרי R1R_1 מחובר ישירות לצומת העליון הימני: כל הקו הזה בצבע אחד. כפי שנחשב, הוא ב-75 V75\,\text{V}.

•הקו שבין C1C_1 ל-C2C_2 הוא קו נפרד, ב-56.25 V56.25\,\text{V} (מחושב בהמשך).

•בענף הקבלים I=0I=0. הזרם II זורם עם כיוון השעון: מההדק החיובי של המקור דרך R1R_1, ומטה דרך R2R_2.

בחירת השיטה. אחרי שהקבלים הפכו לנתק נשאר חוג אחד שזורם בו זרם (UTU_T, R1R_1, R2R_2). לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או מתחי הצמתים: מספיק חוק אוהם לחוג הזה, ואחר כך חלוקת המתח בין שני הקבלים שבטור.

1. הזרם בחוג:

I=UTR1+R2=10050+150=0.5 AI=\frac{U_T}{R_1+R_2}=\frac{100}{50+150}=0.5\,\text{A}

2. הענף של הקבלים מחובר בין הקו העליון הימני לקו התחתון, כמו R2R_2, ולכן המתח עליו (הצד העליון חיובי):

VC=I⋅R2=0.5⋅150=75 VV_{C}=I\cdot R_2=0.5\cdot150=75\,\text{V}

3. C1C_1 ו-C2C_2 בטור (בהנחה שהיו פרוקים בתחילה), ולכן המטען על שניהם שווה:

Ceq=C1C2C1+C2=150⋅50150+50=37.5 μFC_{eq}=\frac{C_1C_2}{C_1+C_2}=\frac{150\cdot50}{150+50}=37.5\,\mu\text{F}

Q=Ceq⋅VC=37.5⋅10−6⋅75=2.8125⋅10−3 CQ=C_{eq}\cdot V_C=37.5\cdot10^{-6}\cdot75=2.8125\cdot10^{-3}\,\text{C}

4. המתח על C1C_1:

VC1=QC1=2.8125⋅10−3150⋅10−6=18.75 VV_{C1}=\frac{Q}{C_1}=\frac{2.8125\cdot10^{-3}}{150\cdot10^{-6}}=18.75\,\text{V}

ולכן הקו שבין הקבלים נמצא ב-75−18.75=56.25 V75-18.75=56.25\,\text{V}, כפי שמסומן.

5. האנרגיה:

WC1=12C1VC12=12⋅150⋅10−6⋅18.752=0.02637 J≈26.37 mJW_{C1}=\frac12C_1V_{C1}^2=\frac12\cdot150\cdot10^{-6}\cdot18.75^2=0.02637\,\text{J}\approx26.37\,\text{mJ}

תשובה: WC1≈26.37 mJW_{C1}\approx26.37\,\text{mJ}

סעיף ב

תשובה:

WC2≈79.1 mJW_{C2}\approx79.1\,\text{mJ}

משתמשים בסרטוט המסומן ובמטען מסעיף א: Q=2.8125 mCQ=2.8125\,\text{mC} (אותו מטען על שני הקבלים שבטור).

1. המתח על C2C_2 (בין הקו של 56.25 V56.25\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}):

VC2=QC2=2.8125⋅10−350⋅10−6=56.25 VV_{C2}=\frac{Q}{C_2}=\frac{2.8125\cdot10^{-3}}{50\cdot10^{-6}}=56.25\,\text{V}

בדיקה: VC1+VC2=18.75+56.25=75 V=VR2V_{C1}+V_{C2}=18.75+56.25=75\,\text{V}=V_{R2}. מתאים.

2. האנרגיה:

WC2=12C2VC22=12⋅50⋅10−6⋅56.252=0.0791 J≈79.1 mJW_{C2}=\frac12C_2V_{C2}^2=\frac12\cdot50\cdot10^{-6}\cdot56.25^2=0.0791\,\text{J}\approx79.1\,\text{mJ}

תשובה: WC2≈79.1 mJW_{C2}\approx79.1\,\text{mJ}

סעיף ג

תשובה:

WL=1.25 mJW_L=1.25\,\text{mJ}

משתמשים בסרטוט המסומן ובזרם מסעיף א: הסליל (שהוא קצר במצב היציב) נמצא בחוג היחיד שזורם בו זרם, בטור עם R1R_1 ו-R2R_2, ולכן עובר בו I=0.5 AI=0.5\,\text{A}.

1. האנרגיה בסליל:

WL=12LI2=12⋅10⋅10−3⋅0.52=1.25⋅10−3 J=1.25 mJW_L=\frac12LI^2=\frac12\cdot10\cdot10^{-3}\cdot0.5^2=1.25\cdot10^{-3}\,\text{J}=1.25\,\text{mJ}

תשובה: WL=1.25 mJW_L=1.25\,\text{mJ}

סעיף ד

תשובה:

כן. הקבלים נפרקים דרך R2R_2 (τ=5.625 ms\tau=5.625\,\text{ms}), וזרם הסליל נקטע בבת אחת ונוצר מתח השראה גבוה (ניצוץ במתג).

תופעת מעבר מתרחשת כשיש במעגל רכיבים אוגרי אנרגיה (קבל, סליל) והמעגל משתנה. ברגע הפתיחה אגורה אנרגיה בשלושת הרכיבים (סעיפים א-ג), והמצב היציב החדש הוא אנרגיה אפס בכולם. האנרגיה לא יכולה להיעלם ברגע אחד, ולכן יש מעבר.

ההדקים. קבוע הזמן של פריקת הקבלים נקבע לפי ההתנגדות ש"רואים" הקבלים. מוציאים את ענף הקבלים מהמעגל, ושני הקצוות שלו הם ההדקים: aa (הצומת העליון הימני) ו-bb (הקו התחתון). מאפסים את המקור הבלתי תלוי UTU_T (מקור מתח מוחלף בקצר) ומשאירים את המתג פתוח, כמו אחרי הפתיחה. זה המעגל החדש:

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. המתג פתוח, ולכן הענף של R1R_1 ו-LL מחובר אל aa בקצה אחד בלבד, והקצה השני שלו תלוי באוויר.

•דרך ענף כזה לא יכול לזרום זרם (I=0I=0), ואין עליו מפל מתח. לכן הוא צבוע כמו aa, והוא לא משפיע על ההתנגדות.

•בין הקו של aa לקו של bb נשאר רק R2R_2, ולכן RTH=R2=150 ΩR_{TH}=R_2=150\,\Omega.

1. הקבלים: אחרי פתיחת SS המקור מנותק. הקבלים, הטעונים יחד ל-75 V75\,\text{V}, נפרקים דרך RTH=R2R_{TH}=R_2. זו פריקה מעריכית עם קבוע זמן

τ=R2⋅Ceq=150⋅37.5⋅10−6=5.625⋅10−3 s=5.625 ms\tau=R_2\cdot C_{eq}=150\cdot37.5\cdot10^{-6}=5.625\cdot10^{-3}\,\text{s}=5.625\,\text{ms}

והמתח דועך לאפס אחרי כ-5τ≈28 ms5\tau\approx28\,\text{ms}.

2. הסליל: הוא בטור עם המתג. כשהמתג נפתח, זרם הסליל (0.5 A0.5\,\text{A}) נאלץ לרדת לאפס כמעט מיד. לפי uL=Ldidtu_L=L\frac{di}{dt} נוצר מתח השראה גבוה מאוד על הסליל, שמופיע על מגעי המתג (ניצוץ או קשת), עד שהאנרגיה 1.25 mJ1.25\,\text{mJ} מתפזרת.

תשובה: כן. בפתיחת המתג צפויה תופעת מעבר: הקבלים נפרקים דרך R2R_2 בקבוע זמן τ=5.625 ms\tau=5.625\,\text{ms}, וזרם הסליל נקטע בבת אחת ויוצר מתח השראה גבוה (ניצוץ במתג).

שאלה 18 · זרמים במעגל חילופין עם שני מקורות

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי בזרם חילופין.

א.

חשבו את הזרם דרך העכבה Z1Z_1 (גודל וזווית).

(11 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם דרך העכבה Z2Z_2 (גודל וזווית).

(2 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם דרך העכבה Z3Z_3 (גודל וזווית).

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Iˉ1≈2.491∠4.76∘ A\bar I_1\approx2.491\angle4.76^\circ\,\text{A}

נתון: Eˉ1=50∠0∘ V\bar E_1=50\angle0^\circ\,\text{V}, Eˉ2=20∠90∘ V=j20 V\bar E_2=20\angle90^\circ\,\text{V}=j20\,\text{V}, Z1=10+j5 ΩZ_1=10+j5\,\Omega, Z2=−j20 ΩZ_2=-j20\,\Omega, Z3=20+j10 ΩZ_3=20+j10\,\Omega.

מבוקש: הזרם דרך Z1Z_1.

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל זרם ישר:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•בשני המקורות ההדק החיובי למעלה, וההדק השלילי על הקו התחתון. לכן הקו שבין E1E_1 ל-Z1Z_1 נמצא ב-50∠0∘ V50\angle0^\circ\,\text{V}, והקו שבין Z2Z_2 ל-E2E_2 נמצא ב-20∠90∘ V20\angle90^\circ\,\text{V}.

•Vˉ\bar V - הצומת העליון האמצעי, שאליו מתחברות שלוש העכבות. זה הפוטנציאל היחיד שלא ידוע.

•כיווני הזרמים שנבחרו: Iˉ1\bar I_1 דרך Z1Z_1 משמאל לימין (מ-E1E_1 אל הצומת), Iˉ2\bar I_2 דרך Z2Z_2 מימין לשמאל (מ-E2E_2 אל הצומת), Iˉ3\bar I_3 דרך Z3Z_3 מלמעלה למטה.

בחירת השיטה. בשיטת זרמי החוגים יש כאן שני חוגים, כלומר שתי משוואות עם מספרים מרוכבים. בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, Vˉ\bar V, כי שני הקווים האחרים קבועים על ידי המקורות. לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: משוואה אחת נותנת את Vˉ\bar V, ומ-Vˉ\bar V מקבלים את שלושת הזרמים.

1. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בקצות העכבה. חוק הזרמים בצומת: Iˉ1+Iˉ2=Iˉ3\bar I_1+\bar I_2=\bar I_3, כלומר

Eˉ1−VˉZ1+Eˉ2−VˉZ2=VˉZ3 ⇒ Vˉ=Eˉ1Z1+Eˉ2Z21Z1+1Z2+1Z3\frac{\bar E_1-\bar V}{Z_1}+\frac{\bar E_2-\bar V}{Z_2}=\frac{\bar V}{Z_3}\ \Rightarrow\ \bar V=\frac{\frac{\bar E_1}{Z_1}+\frac{\bar E_2}{Z_2}}{\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}}

2. המוליכויות:

1Z1=110+j5=10−j5125=0.08−j0.04 S\frac{1}{Z_1}=\frac{1}{10+j5}=\frac{10-j5}{125}=0.08-j0.04\,\text{S}

1Z2=1−j20=j0.05 S\frac{1}{Z_2}=\frac{1}{-j20}=j0.05\,\text{S}

1Z3=120+j10=20−j10500=0.04−j0.02 S\frac{1}{Z_3}=\frac{1}{20+j10}=\frac{20-j10}{500}=0.04-j0.02\,\text{S}

סכום: Y=0.12−j0.01 S=0.1204∠−4.76∘ SY=0.12-j0.01\,\text{S}=0.1204\angle-4.76^\circ\,\text{S}

3. המונה:

Eˉ1Z1=50⋅(0.08−j0.04)=4−j2 A\frac{\bar E_1}{Z_1}=50\cdot(0.08-j0.04)=4-j2\,\text{A}

Eˉ2Z2=j20−j20=−1 A\frac{\bar E_2}{Z_2}=\frac{j20}{-j20}=-1\,\text{A}

סכום: 3−j2 A=3.606∠−33.69∘ A3-j2\,\text{A}=3.606\angle-33.69^\circ\,\text{A}

4. מתח הצומת:

Vˉ=3.606∠−33.69∘0.1204∠−4.76∘=29.94∠−28.93∘ V=26.21−j14.48 V\bar V=\frac{3.606\angle-33.69^\circ}{0.1204\angle-4.76^\circ}=29.94\angle-28.93^\circ\,\text{V}=26.21-j14.48\,\text{V}

5. הזרם דרך Z1Z_1:

Eˉ1−Vˉ=50−(26.21−j14.48)=23.79+j14.48 V=27.85∠31.33∘ V\bar E_1-\bar V=50-(26.21-j14.48)=23.79+j14.48\,\text{V}=27.85\angle31.33^\circ\,\text{V}

Z1=10+j5=11.18∠26.57∘ ΩZ_1=10+j5=11.18\angle26.57^\circ\,\Omega

Iˉ1=27.85∠31.33∘11.18∠26.57∘=2.491∠4.76∘ A=2.483+j0.207 A\bar I_1=\frac{27.85\angle31.33^\circ}{11.18\angle26.57^\circ}=2.491\angle4.76^\circ\,\text{A}=2.483+j0.207\,\text{A}

תשובה: Iˉ1≈2.491∠4.76∘ A\bar I_1\approx2.491\angle4.76^\circ\,\text{A} (משמאל לימין, מ-E1E_1 אל הצומת).

סעיף ב

תשובה:

Iˉ2≈2.166∠−142.77∘ A\bar I_2\approx2.166\angle-142.77^\circ\,\text{A} מ-E2E_2 אל הצומת, כלומר 2.166∠37.23∘ A2.166\angle37.23^\circ\,\text{A} מהצומת אל E2E_2

משתמשים בסרטוט המסומן ובמתח הצומת מסעיף א: Vˉ=26.21−j14.48 V\bar V=26.21-j14.48\,\text{V}. הכיוון שסימנו: Iˉ2\bar I_2 מימין לשמאל (מ-E2E_2 אל הצומת).

1. המתח על Z2Z_2:

Eˉ2−Vˉ=j20−(26.21−j14.48)=−26.21+j34.48 V=43.31∠127.23∘ V\bar E_2-\bar V=j20-(26.21-j14.48)=-26.21+j34.48\,\text{V}=43.31\angle127.23^\circ\,\text{V}

2. הזרם:

Iˉ2=43.31∠127.23∘20∠−90∘=2.166∠217.23∘=2.166∠−142.77∘ A=−1.724−j1.310 A\bar I_2=\frac{43.31\angle127.23^\circ}{20\angle-90^\circ}=2.166\angle217.23^\circ=2.166\angle-142.77^\circ\,\text{A}=-1.724-j1.310\,\text{A}

הזווית מעל 90∘90^\circ בערכה המוחלט פירושה שהרכיב הממשי שלילי: בפועל הזרם זורם בעיקר מהצומת אל E2E_2, ובכיוון זה הוא 2.166∠37.23∘ A2.166\angle37.23^\circ\,\text{A}.

תשובה: Iˉ2≈2.166∠−142.77∘ A\bar I_2\approx2.166\angle-142.77^\circ\,\text{A} בכיוון מ-E2E_2 אל הצומת (שקול ל-2.166∠37.23∘ A2.166\angle37.23^\circ\,\text{A} מהצומת אל E2E_2).

סעיף ג

תשובה:

Iˉ3≈1.339∠−55.49∘ A\bar I_3\approx1.339\angle-55.49^\circ\,\text{A}

משתמשים בסרטוט המסומן ובמתח הצומת מסעיף א: Vˉ=29.94∠−28.93∘ V\bar V=29.94\angle-28.93^\circ\,\text{V}. הזרם Iˉ3\bar I_3 מלמעלה למטה.

1. Z3=20+j10=22.36∠26.57∘ ΩZ_3=20+j10=22.36\angle26.57^\circ\,\Omega

2. Iˉ3=VˉZ3=29.94∠−28.93∘22.36∠26.57∘=1.339∠−55.49∘ A=0.759−j1.103 A\bar I_3=\frac{\bar V}{Z_3}=\frac{29.94\angle-28.93^\circ}{22.36\angle26.57^\circ}=1.339\angle-55.49^\circ\,\text{A}=0.759-j1.103\,\text{A}

3. בדיקה לפי חוק הזרמים: Iˉ1+Iˉ2=(2.483+j0.207)+(−1.724−j1.310)=0.759−j1.103 A=Iˉ3\bar I_1+\bar I_2=(2.483+j0.207)+(-1.724-j1.310)=0.759-j1.103\,\text{A}=\bar I_3. מתקיים.

תשובה: Iˉ3≈1.339∠−55.49∘ A\bar I_3\approx1.339\angle-55.49^\circ\,\text{A} (מלמעלה למטה).

שאלה 19 · מעגל מגנטי עם שני סלילים: שטף וביטולו

באיור 1 לשאלה 19 מוצג מעגל מגנטי ריבועי בעל חתך ריבועי, העשוי מחומר פרומגנטי שהחדירות המגנטית היחסית שלו μr=500\mu_r=500.

באיור ב' מוצג שטח חתך ריבועי של המעגל המגנטי.

על ליבת המעגל מלופפים שני סלילים: סליל ABAB בעל 10001000 כריכות וסליל CDCD בעל 500500 כריכות.

א.

כאשר זורם זרם בסליל ABAB ובסליל CDCD אין זרם – כיוון השטף המגנטי במעגל הוא כמסומן באיור.

מה כיוון הזרם בסליל ABAB במקרה הזה, מ- AA ל- BB או מ- BB ל- AA? נמקו את תשובתכם.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את השטף המגנטי בליבת המעגל, כאשר הזרם בסליל ABAB הוא I=1.5 AI=1.5\,A ובסליל CDCD אין זרם.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את עוצמת הזרם בסליל CDCD ואת כיוונו באופן כזה שעבור זרם של I=1.5 AI=1.5\,A הזורם מ- AA ל- BB בסליל ABAB יתאפס השטף המגנטי בליבת הסליל.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

מ-AA ל-BB

נתון: השטף באיור בכיוון השעון, כלומר ברגל הימנית (שעליה סליל ABAB) הוא פונה כלפי מטה.

מבוקש: כיוון הזרם בסליל ABAB שיוצר שטף כזה.

1. קריאת הליפוף מהאיור: הקווים הרציפים שחוצים את הרגל הם החלק הקדמי של הכריכות (הפונה אלינו), והקשתות הן המקומות שבהם החוט עובר סביב שפת הרגל לצד האחורי. מההדק AA החוט עובר בחזית הרגל מימין לשמאל (מהשפה החיצונית לשפה הפנימית), עובר מאחור משמאל לימין, וחוזר חלילה כלפי מטה עד BB.

2. נניח שהזרם נכנס ב-AA ויוצא ב-BB: בחזית הרגל הוא זורם שמאלה, ומאחוריה ימינה.

3. כלל יד ימין לסליל: כשאצבעות יד ימין מקיפות את הרגל בכיוון הזרם (בחזית שמאלה, מאחור ימינה), האגודל מצביע כלפי מטה. כלומר הזרם מ-AA ל-BB יוצר ברגל הימנית שטף כלפי מטה, ובליבה כולה שטף בכיוון השעון - כמו באיור.

תשובה: הזרם בסליל ABAB זורם מ-AA ל-BB.

סעיף ב

תשובה:

Φ≈4.28⋅10−4 Wb=0.428 mWb\Phi\approx4.28\cdot10^{-4}\,\text{Wb}=0.428\,\text{mWb}

נתון: NAB=1000N_{AB}=1000, I=1.5 AI=1.5\,\text{A}, μr=500\mu_r=500, מידה פנימית 20 cm20\,\text{cm}, מידה חיצונית 24 cm24\,\text{cm}, חתך 2 cm×2 cm2\,\text{cm}\times2\,\text{cm}.

מבוקש: השטף Φ\Phi בליבה.

רעיון: מחשבים את אורך הקו הממוצע ואת שטח החתך, ממנו את המיאון (התנגדות מגנטית), ואז Φ=NIR\Phi=\frac{NI}{\mathcal{R}}.

1. אורך הצלע הממוצעת היא הממוצע בין המידה הפנימית לחיצונית: 20+242=22 cm\frac{20+24}{2}=22\,\text{cm}. אורך הקו הממוצע:

l=4⋅22=88 cm=0.88 ml=4\cdot22=88\,\text{cm}=0.88\,\text{m}

2. שטח החתך:

A=2⋅2=4 cm2=4⋅10−4 m2A=2\cdot2=4\,\text{cm}^2=4\cdot10^{-4}\,\text{m}^2

3. המיאון:

R=lμ0μrA=0.884π⋅10−7⋅500⋅4⋅10−4=3.501⋅106 AWb\mathcal{R}=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.88}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot500\cdot4\cdot10^{-4}}=3.501\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

4. הכוח המגנטו-מניע:

F=NAB⋅I=1000⋅1.5=1500 AF=N_{AB}\cdot I=1000\cdot1.5=1500\,\text{A} (אמפר-כריכות)

5. השטף:

Φ=FR=15003.501⋅106=4.284⋅10−4 Wb\Phi=\frac{F}{\mathcal{R}}=\frac{1500}{3.501\cdot10^{6}}=4.284\cdot10^{-4}\,\text{Wb}

(בדרך אחרת: H=NIl=15000.88=1704.5 AmH=\frac{NI}{l}=\frac{1500}{0.88}=1704.5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}, B=μ0μrH=1.071 TB=\mu_0\mu_rH=1.071\,\text{T}, Φ=B⋅A=1.071⋅4⋅10−4=4.284⋅10−4 Wb\Phi=B\cdot A=1.071\cdot4\cdot10^{-4}=4.284\cdot10^{-4}\,\text{Wb}.)

תשובה: Φ≈4.28⋅10−4 Wb=0.428 mWb\Phi\approx4.28\cdot10^{-4}\,\text{Wb}=0.428\,\text{mWb}

סעיף ג

תשובה:

ICD=3 AI_{CD}=3\,\text{A}, מ-CC ל-DD

נתון: NAB=1000N_{AB}=1000, IAB=1.5 AI_{AB}=1.5\,\text{A} (מ-AA ל-BB), NCD=500N_{CD}=500.

מבוקש: גודל וכיוון ICDI_{CD} כך ש-Φ=0\Phi=0.

רעיון: השטף מתאפס כשסכום הכוחות המגנטו-מניעים לאורך המעגל אפס. לכן הסליל CDCD צריך ליצור כוח מגנטו-מניע שווה בגודלו והפוך בכיוונו לזה של ABAB.

1. גודל הזרם:

NCD⋅ICD=NAB⋅IAB ⇒ ICD=NABIABNCD=1000⋅1.5500=3 AN_{CD}\cdot I_{CD}=N_{AB}\cdot I_{AB}\ \Rightarrow\ I_{CD}=\frac{N_{AB}I_{AB}}{N_{CD}}=\frac{1000\cdot1.5}{500}=3\,\text{A}

2. כיוון: ABAB יוצר שטף בכיוון השעון (סעיף א), שברגל השמאלית פונה כלפי מעלה. לכן CDCD צריך ליצור ברגל השמאלית שטף כלפי מטה.

3. קריאת הליפוף של CDCD מהאיור: מההדק CC החוט עובר מאחורי הרגל אל השפה הפנימית, חוזר בחזית מהשפה הפנימית (ימין) אל השפה החיצונית (שמאל), וכך הלאה עד DD. כשהזרם נכנס ב-CC, בחזית הרגל הוא זורם שמאלה ומאחוריה ימינה - אותו סיבוב כמו בסליל ABAB בסעיף א. לפי כלל יד ימין האגודל מצביע כלפי מטה, כלומר שטף כלפי מטה ברגל השמאלית - נגד הכיוון של ABAB.

תשובה: ICD=3 AI_{CD}=3\,\text{A}, בכיוון מ-CC ל-DD.

שאלה 20 · מגבר טרנזיסטור עם מוצא בפולט: נקודת עבודה והגבר

נתוני הטרנזיסטור שבאיור הנתון לשאלה 20 הם:

β=100\beta=100 VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,V hfe=100h_{fe}=100 hie=1 kΩh_{ie}=1\,k\Omega

הקבלים גדולים מאוד.

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו מעגל תמורה לאות קטן.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המגבר AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

ICQ≈3.64 mAI_{CQ}\approx3.64\,\text{mA}, VCEQ≈15.26 VV_{CEQ}\approx15.26\,\text{V} (IBQ≈36.4 μAI_{BQ}\approx36.4\,\mu\text{A})

נתון: VCC=15 VV_{CC}=15\,\text{V}, VEE=−5 VV_{EE}=-5\,\text{V}, R1=500 kΩR_1=500\,\text{k}\Omega (מ-VCCV_{CC} לבסיס), R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega (בקולקטור), R2=0.3 kΩR_2=0.3\,\text{k}\Omega (בפולט, אל VEEV_{EE}), β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (ICQ,VCEQ)(I_{CQ},V_{CEQ}).

בזרם ישר הקבלים הם נתק, ולכן VinV_{in} ו-R4R_4 מנותקים ואינם משפיעים. נניח שהטרנזיסטור במצב פעיל ונבדוק בסוף.

1. חוק המתחים בלולאת בסיס-פולט: מ-VCCV_{CC} דרך R1R_1 (הזרם IBI_B כלפי מטה, אל הבסיס), צומת בסיס-פולט, ו-R2R_2 (הזרם IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B כלפי מטה) עד VEEV_{EE}:

VCC−IBR1−VBE−(β+1)IBR2=VEEV_{CC}-I_BR_1-V_{BE}-(\beta+1)I_BR_2=V_{EE}

2. מבודדים את IBI_B:

IB=VCC−VBE−VEER1+(β+1)R2=15−0.7−(−5)500 k+101⋅0.3 k=19.3530.3 kΩ=36.39 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}-V_{EE}}{R_1+(\beta+1)R_2}=\frac{15-0.7-(-5)}{500\,\text{k}+101\cdot0.3\,\text{k}}=\frac{19.3}{530.3\,\text{k}\Omega}=36.39\,\mu\text{A}

3. זרמי הקולקטור והפולט:

IC=βIB=100⋅36.39 μA=3.639 mAI_C=\beta I_B=100\cdot36.39\,\mu\text{A}=3.639\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅36.39 μA=3.676 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot36.39\,\mu\text{A}=3.676\,\text{mA}

4. המתחים בהדקים (ביחס לאדמה):

VC=VCC−ICR3=15−3.639⋅1=11.36 VV_C=V_{CC}-I_CR_3=15-3.639\cdot1=11.36\,\text{V}

VE=VEE+IER2=−5+3.676⋅0.3=−3.897 VV_E=V_{EE}+I_ER_2=-5+3.676\cdot0.3=-3.897\,\text{V}

5. מתח קולקטור-פולט:

VCE=VC−VE=11.36−(−3.897)=15.26 VV_{CE}=V_C-V_E=11.36-(-3.897)=15.26\,\text{V}

6. בדיקה: VCE>0.2 VV_{CE}>0.2\,\text{V} ו-IC>0I_C>0, ולכן הטרנזיסטור אכן במצב פעיל.

תשובה: נקודת העבודה: ICQ≈3.64 mAI_{CQ}\approx3.64\,\text{mA}, VCEQ≈15.26 VV_{CEQ}\approx15.26\,\text{V} (עם IBQ≈36.4 μAI_{BQ}\approx36.4\,\mu\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

VinV_{in} על הבסיס, R1R_1 מהבסיס לאדמה, hieh_{ie} בין בסיס לפולט, מקור זרם hfeibh_{fe}i_b מקולקטור לפולט, R3∥R4R_3\parallel R_4 מהקולקטור לאדמה, R2R_2 מהפולט לאדמה, VoutV_{out} על הפולט.

כללים למעבר למעגל תמורה לאות קטן:

•הקבלים גדולים מאוד, ולכן בתדר האות הם קצר.

•מקורות מתח ישר (VCCV_{CC}, VEEV_{EE}) מקוצרים לאדמה, כי אין עליהם מתח חילופין.

•הטרנזיסטור מוחלף במודל hh המפושט: בין הבסיס לפולט ההתנגדות hieh_{ie}, ובין הקולקטור לפולט מקור זרם תלוי hfeibh_{fe}i_b (בכיוון מהקולקטור אל הפולט).

השרטוט, צעד אחר צעד:

1. מקור האות VinV_{in} מחובר ישירות לבסיס BB (דרך C1C_1, שהוא קצר).

2. R1=500 kΩR_1=500\,\text{k}\Omega מחובר בין הבסיס לאדמה (הקצה העליון שלו היה VCCV_{CC}, שהוא אדמה לאות). הוא במקביל למקור VinV_{in} ולכן אינו משפיע על ההגבר.

3. בין הבסיס BB לפולט EE: התנגדות hie=1 kΩh_{ie}=1\,\text{k}\Omega, שדרכה זורם ibi_b מ-BB אל EE.

4. בין הקולקטור CC לפולט EE: מקור זרם hfeib=100 ibh_{fe}i_b=100\,i_b, בכיוון מ-CC אל EE.

5. מהקולקטור לאדמה: R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega (הקצה שהיה ב-VCCV_{CC}) במקביל ל-R4=3 kΩR_4=3\,\text{k}\Omega (דרך C2C_2): R3∥R4=1⋅31+3=0.75 kΩR_3\parallel R_4=\frac{1\cdot3}{1+3}=0.75\,\text{k}\Omega.

6. מהפולט לאדמה: R2=0.3 kΩR_2=0.3\,\text{k}\Omega (הקצה שהיה ב-VEEV_{EE}). דרכו זורם (1+hfe)ib(1+h_{fe})i_b.

7. המוצא VoutV_{out} נלקח מהפולט (דרך C3C_3, קצר) ביחס לאדמה, כלומר VoutV_{out} הוא המתח על R2R_2.

תשובה: מעגל התמורה: VinV_{in} בבסיס; R1R_1 בין בסיס לאדמה; hieh_{ie} בין בסיס לפולט; מקור זרם hfeibh_{fe}i_b מקולקטור לפולט; R3∥R4=0.75 kΩR_3\parallel R_4=0.75\,\text{k}\Omega מקולקטור לאדמה; R2R_2 מפולט לאדמה; VoutV_{out} על R2R_2.

סעיף ג

תשובה:

AV≈0.968A_V\approx0.968

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב. המוצא נלקח מהפולט, כלומר זהו מגבר קולקטור משותף (עוקב פולט), ויש לצפות להגבר קרוב ל-1 וללא היפוך פאזה.

1. מתח המוצא הוא המתח על R2R_2, שדרכו זורם (1+hfe)ib(1+h_{fe})i_b:

Vout=(1+hfe) ib R2V_{out}=(1+h_{fe})\,i_b\,R_2

2. מתח הכניסה: לפי חוק המתחים מהבסיס דרך hieh_{ie} ו-R2R_2 לאדמה:

Vin=ib hie+(1+hfe) ib R2V_{in}=i_b\,h_{ie}+(1+h_{fe})\,i_b\,R_2

3. ההגבר (הזרם ibi_b מצטמצם; R3∥R4R_3\parallel R_4 בקולקטור לא משפיע, כי מקור הזרם קובע את הזרם בענף הזה):

AV=VoutVin=(1+hfe)R2hie+(1+hfe)R2=101⋅0.31+101⋅0.3=30.331.3=0.968A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=\frac{(1+h_{fe})R_2}{h_{ie}+(1+h_{fe})R_2}=\frac{101\cdot0.3}{1+101\cdot0.3}=\frac{30.3}{31.3}=0.968

תשובה: AV≈0.968A_V\approx0.968 (ללא היפוך פאזה).

שאלה 21 · שני שלבי מגבר שרת עם מפסק

באיור לשאלה 21 מוצג מעגל חשמלי שבו מגברי השרת הם אידיאליים.

א.

חשבו את מתח המוצא (VoutV_{out}) של המעגל כאשר המפסק SS פתוח.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את מתח המוצא (VoutV_{out}) של המעגל כאשר המפסק SS סגור.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−36 VV_{out}=-36\,\text{V}

נתון: Vin=6 VV_{in}=6\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=8 kΩR_2=8\,\text{k}\Omega, R3=R4=3 kΩR_3=R_4=3\,\text{k}\Omega, R5=2 kΩR_5=2\,\text{k}\Omega, R6=4 kΩR_6=4\,\text{k}\Omega, R7=2 kΩR_7=2\,\text{k}\Omega, R8=8 kΩR_8=8\,\text{k}\Omega; מגברי שרת אידיאליים.

מבוקש: VoutV_{out} כש-SS פתוח.

רעיון: פותרים שלב אחר שלב. במגבר אידיאלי עם משוב שלילי V+=V−V_+=V_-, ולא נכנס זרם להדקי הכניסה.

1. השלב הראשון הוא מגבר לא מהפך. המקור VinV_{in} מחובר ישירות לכניסה (+)(+), ולכן V+=6 VV_+=6\,\text{V} (R3R_3 ו-R4R_4 רק מעמיסים את המקור האידיאלי ואינם משנים את המתח). R1R_1 מחובר מהכניסה (−)(-) לאדמה ו-R2R_2 הוא נגד המשוב:

Vo1=Vin(1+R2R1)=6⋅(1+84)=18 VV_{o1}=V_{in}\left(1+\frac{R_2}{R_1}\right)=6\cdot\left(1+\frac{8}{4}\right)=18\,\text{V}

2. השלב השני הוא מגבר מהפך: הכניסה (+)(+) באדמה, ולכן הכניסה (−)(-) באדמה מדומה (0 V0\,\text{V}). כש-SS פתוח לא זורם זרם ב-R6R_6, ו-R5R_5 ו-R7R_7 בטור:

Rin=R5+R7=2+2=4 kΩR_{in}=R_5+R_7=2+2=4\,\text{k}\Omega

3. הזרם מ-Vo1V_{o1} אל האדמה המדומה, שממשיך כולו דרך R8R_8:

I=Vo1Rin=184 kΩ=4.5 mAI=\frac{V_{o1}}{R_{in}}=\frac{18}{4\,\text{k}\Omega}=4.5\,\text{mA}

Vout=0−I⋅R8=−4.5⋅8=−36 VV_{out}=0-I\cdot R_8=-4.5\cdot8=-36\,\text{V}

(באותה דרך: Vout=−R8R5+R7Vo1=−84⋅18=−36 VV_{out}=-\frac{R_8}{R_5+R_7}V_{o1}=-\frac{8}{4}\cdot18=-36\,\text{V}.)

הערה: מתח כזה דורש ספקי כוח של יותר מ-36 V36\,\text{V}; לפי הנחת המגבר האידיאלי אין רוויה.

תשובה: Vout=−36 VV_{out}=-36\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout=−28.8 VV_{out}=-28.8\,\text{V}

משתמשים במתח מוצא השלב הראשון מסעיף א: Vo1=18 VV_{o1}=18\,\text{V} (השלב הראשון לא תלוי במפסק).

מבוקש: VoutV_{out} כש-SS סגור.

נסמן PP - הצומת בין R5R_5, R6R_6 ו-R7R_7. כש-SS סגור, R6R_6 מחובר מ-PP לאדמה. הקצה השני של R7R_7 נמצא באדמה מדומה (0 V0\,\text{V}), ולכן מבחינת PP גם R7R_7 מחובר לאדמה.

1. ההתנגדות מ-PP לאדמה: R6∥R7R_6\parallel R_7:

R6∥R7=4⋅24+2=1.333 kΩR_6\parallel R_7=\frac{4\cdot2}{4+2}=1.333\,\text{k}\Omega

2. המתח בצומת PP לפי מחלק מתח עם R5R_5:

VP=Vo1⋅R6∥R7R5+R6∥R7=18⋅1.3332+1.333=7.2 VV_P=V_{o1}\cdot\frac{R_6\parallel R_7}{R_5+R_6\parallel R_7}=18\cdot\frac{1.333}{2+1.333}=7.2\,\text{V}

3. הזרם דרך R7R_7 אל האדמה המדומה (משמאל לימין), שממשיך כולו דרך R8R_8:

IR7=VPR7=7.22 kΩ=3.6 mAI_{R7}=\frac{V_P}{R_7}=\frac{7.2}{2\,\text{k}\Omega}=3.6\,\text{mA}

4. מתח המוצא:

Vout=0−IR7⋅R8=−3.6⋅8=−28.8 VV_{out}=0-I_{R7}\cdot R_8=-3.6\cdot8=-28.8\,\text{V}

5. בדיקה: הזרם דרך R5R_5 הוא 18−7.22=5.4 mA\frac{18-7.2}{2}=5.4\,\text{mA}, ודרך R6R_6 7.24=1.8 mA\frac{7.2}{4}=1.8\,\text{mA}. 1.8+3.6=5.4 mA1.8+3.6=5.4\,\text{mA}. מתקיים.

תשובה: Vout=−28.8 VV_{out}=-28.8\,\text{V}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.