דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2023 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2023 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 15 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות. יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 6 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות מוליך כתלות בטמפרטורה

התנגדותו של גוף חימום חשמלי לפני הפעלתו (בטמפרטורה של 200c20^0c) היא 30Ω30\Omega ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.00910c\alpha=0.009\frac{1}{^0c}. לאחר הפעלתו של גוף החימום, התנגדותו עלתה ל- 80Ω80\Omega.

מה תהיה הטמפרטורה שלו לאחר החימום?

א. 215.2 ∘C215.2\,^\circ C.

ב. 190.8 ∘C190.8\,^\circ C.

ג. 205.1 ∘C205.1\,^\circ C.

ד. 223.1 ∘C223.1\,^\circ C.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ג. t2≈205.1∘Ct_2\approx205.1^\circ\text{C}

נתון: R20=30 ΩR_{20}=30\,\Omega בטמפרטורה t1=20∘Ct_1=20^\circ\text{C}, α=0.009 1∘C\alpha=0.009\,\frac{1}{^\circ\text{C}}, ולאחר החימום Rt2=80 ΩR_{t_2}=80\,\Omega.

מבוקש: הטמפרטורה t2t_2 לאחר החימום.

ההתנגדות של מוליך גדלה באופן קווי עם הטמפרטורה: Rt2=R20[1+α (t2−t1)]R_{t_2}=R_{20}\left[1+\alpha\,(t_2-t_1)\right]. מבודדים מכאן את הפרש הטמפרטורות.

1. היחס בין ההתנגדויות:

Rt2R20−1=8030−1=1.667\frac{R_{t_2}}{R_{20}}-1=\frac{80}{30}-1=1.667

2. הפרש הטמפרטורות:

Δt=Rt2R20−1α=1.6670.009=185.2∘C\Delta t=\frac{\frac{R_{t_2}}{R_{20}}-1}{\alpha}=\frac{1.667}{0.009}=185.2^\circ\text{C}

3. הטמפרטורה הסופית:

t2=t1+Δt=20+185.2=205.2∘Ct_2=t_1+\Delta t=20+185.2=205.2^\circ\text{C} (ובדיוק רב יותר 205.19∘C205.19^\circ\text{C}), כלומר האפשרות ג.

תשובה: ג. t2≈205.1∘Ct_2\approx205.1^\circ\text{C}

שאלה 2 · התנגדות שקולה של רשת נגדים

In the illustration below, there is an electric circuit.

What is the total resistance between A, B points.

א. 24Ω24\Omega.

ב. 30Ω30\Omega.

ג. 12Ω12\Omega.

ד. 40Ω40\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ב. RAB=30 ΩR_{AB}=30\,\Omega

מבוקש: ההתנגדות השקולה בין AA ל-BB.

סימון על הסרטוט. לפני שמצרפים נגדים, צובעים כל קטע תיל רציף בצבע אחד: כל הנקודות על קו כזה הן צומת אחד.

•הקו של AA מגיע רק עד הנגד 6 Ω6\,\Omega.

•CC הוא הצומת העליון: אליו מחוברים הנגד 6 Ω6\,\Omega, הנגד 40 Ω40\,\Omega, הנגד 45 Ω45\,\Omega העליון והנגד 60 Ω60\,\Omega.

•DD הוא הקטע הקצר שבין שני נגדי 45 Ω45\,\Omega. אליו מחוברים רק שני הנגדים האלה.

•EE הוא הצומת שבתחתית הנגד 45 Ω45\,\Omega התחתון והנגד 60 Ω60\,\Omega, ובראש הנגד 24 Ω24\,\Omega.

•הקו של BB הוא כל הקו התחתון, ואליו מחוברים גם 24 Ω24\,\Omega וגם 40 Ω40\,\Omega.

בחירת השיטה. במעגל אין מקור, ומבוקשת רק התנגדות שקולה. לפי הצבעים, כל זוג נגדים הוא בטור (צומת משותף שאין בו ענף נוסף) או במקביל (אותם שני צבעים בשני הקצוות). לכן מספיק לצרף נגדים מהענף הפנימי ביותר החוצה, בלי משוואות.

1. שני נגדי 45 Ω45\,\Omega נפגשים בצומת DD, ואין בו ענף נוסף, ולכן הם בטור:

Ra=45+45=90 ΩR_{a}=45+45=90\,\Omega

2. הצירוף הזה והנגד 60 Ω60\,\Omega מחוברים שניהם בין CC ל-EE, ולכן הם במקביל:

Rb=90⋅6090+60=5400150=36 ΩR_{b}=\frac{90\cdot60}{90+60}=\frac{5400}{150}=36\,\Omega

3. הנגד 24 Ω24\,\Omega מחבר את EE לקו של BB. בצומת EE אין ענף נוסף, ולכן הוא בטור עם RbR_b:

Rc=36+24=60 ΩR_{c}=36+24=60\,\Omega

4. עכשיו יש שני ענפים בין CC לקו של BB: RcR_c והנגד 40 Ω40\,\Omega. הם במקביל:

Rd=60⋅4060+40=2400100=24 ΩR_{d}=\frac{60\cdot40}{60+40}=\frac{2400}{100}=24\,\Omega

5. הנגד 6 Ω6\,\Omega מחבר את AA ל-CC, בטור עם RdR_d:

RAB=24+6=30 ΩR_{AB}=24+6=30\,\Omega

תשובה: ב. RAB=30 ΩR_{AB}=30\,\Omega

שאלה 3 · קבלים בטור: מציאת קיבול חסר

נתון מעגל חשמלי. הקיבול השקול שווה 1.2 μF1.2\,\mu\text{F}.

מהו הקיבול של C3C_3?

א. 1μF1\mu F.

ב. 2μF2\mu F.

ג. 4μF4\mu F.

ד. 8μF8\mu F.

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ב. C3=2 μFC_3=2\,\mu\text{F}

נתון: C1=7.5 μFC_1=7.5\,\mu\text{F}, C2=5 μFC_2=5\,\mu\text{F}, והקיבול השקול של שלושת הקבלים CT=1.2 μFC_T=1.2\,\mu\text{F}.

מבוקש: C3C_3.

שלושת הקבלים מחוברים בטור עם המקור, ובחיבור טורי של קבלים ההפכיים מתחברים:

1CT=1C1+1C2+1C3\frac{1}{C_T}=\frac{1}{C_1}+\frac{1}{C_2}+\frac{1}{C_3}

1. מבודדים את 1C3\frac{1}{C_3} (ביחידות 1μF\frac{1}{\mu\text{F}}):

1C3=11.2−17.5−15=0.8333−0.1333−0.2=0.5 1μF\frac{1}{C_3}=\frac{1}{1.2}-\frac{1}{7.5}-\frac{1}{5}=0.8333-0.1333-0.2=0.5\,\frac{1}{\mu\text{F}}

2. הקיבול:

C3=10.5=2 μFC_3=\frac{1}{0.5}=2\,\mu\text{F}

תשובה: ב. C3=2 μFC_3=2\,\mu\text{F}

שאלה 4 · שקול נורטון של מעגל עם שני מקורות

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול נורטון בין הנקודות A ו- B?

א. IN=0AI_N=0A RN=150ΩR_N=150\Omega.

ב. IN=4.666AI_N=4.666A RN=36ΩR_N=36\Omega.

ג. IN=6AI_N=6A RN=36ΩR_N=36\Omega.

ד. IN=7.5AI_N=7.5A RN=12ΩR_N=12\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ב. IN=4.667 AI_N=4.667\,\text{A}, RN=36 ΩR_N=36\,\Omega

נתון: E1=180 VE_1=180\,\text{V}, E2=150 VE_2=150\,\text{V}, R1=60 ΩR_1=60\,\Omega, R2=90 ΩR_2=90\,\Omega. הנקודה AA מחוברת לצומת העליון שבין R1R_1 ל-R2R_2, והנקודה BB לקו התחתון.

מבוקש: זרם נורטון INI_N והתנגדות נורטון RNR_N בין AA ל-BB.

ההדקים. מעגל התמורה של נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר INI_N (כשמחברים את שני ההדקים בתיל) וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N.

שלב 1: זרם נורטון. מחברים את AA ל-BB בקצר ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקצר מחבר את הצומת העליון לקו התחתון, ולכן גם הצומת העליון נמצא ב-0 V0\,\text{V}, ושניהם צבועים באותו צבע.

•ההדק החיובי של שני המקורות פונה למעלה, וההדק השלילי מחובר לקו התחתון. לכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-180 V180\,\text{V}, והקו שבין R2R_2 ל-E2E_2 נמצא ב-150 V150\,\text{V}.

•הזרמים I1I_1 ו-I2I_2 זורמים מהקו הגבוה אל הצומת העליון, ו-INI_N זורם בקצר מ-AA אל BB.

בחירת השיטה. בזמן הקצר אין אף צומת שהמתח שלו לא ידוע: כל הקווים מסומנים בערכים. לכן אין צורך במערכת משוואות, לא בזרמי חוגים ולא במתחי צמתים: כל זרם נמצא בחוק אוהם על הנגד שלו, וזרם הקצר בחוק הזרמים בצומת העליון.

1. הזרם בכל נגד, לפי ההפרש בין שני הקצוות שלו:

I1=180−0R1=18060=3 AI_{1}=\frac{180-0}{R_1}=\frac{180}{60}=3\,\text{A}

I2=150−0R2=15090=1.667 AI_{2}=\frac{150-0}{R_2}=\frac{150}{90}=1.667\,\text{A}

2. שני הזרמים נכנסים לצומת העליון, ויוצאים ממנו רק דרך הקצר. לפי חוק הזרמים בצומת, זרם הקצר מ-AA אל BB:

IN=I1+I2=3+1.667=4.667 AI_N=I_1+I_2=3+1.667=4.667\,\text{A}

שלב 2: התנגדות נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים, וההדקים AA ו-BB פתוחים:

3. במעגל החדש יש רק שני צבעים. הקצה השמאלי של R1R_1 והקצה הימני של R2R_2 מחוברים עכשיו לקו התחתון (של BB), והקצוות האחרים שלהם לצומת העליון (של AA). לכן הנגדים במקביל בין AA ל-BB:

RN=R1⋅R2R1+R2=60⋅9060+90=36 ΩR_N=\frac{R_1\cdot R_2}{R_1+R_2}=\frac{60\cdot90}{60+90}=36\,\Omega

בדיקה בשיטת מילמן. כשההדקים פתוחים, יש צומת לא ידוע אחד, הצומת העליון, ואליו מחוברים שני ענפים של מקור עם נגד. מתח הריקם:

VTH=E1R1+E2R21R1+1R2=3+1.667160+190=168 VV_{TH}=\frac{\frac{E_1}{R_1}+\frac{E_2}{R_2}}{\frac{1}{R_1}+\frac{1}{R_2}}=\frac{3+1.667}{\frac{1}{60}+\frac{1}{90}}=168\,\text{V}

ומכאן IN=VTHRN=16836=4.667 AI_N=\frac{V_{TH}}{R_N}=\frac{168}{36}=4.667\,\text{A}. מתאים.

תשובה: ב. IN=4.667 AI_N=4.667\,\text{A}, RN=36 ΩR_N=36\,\Omega

שאלה 5 · סוללת תאים בטור עם עומס

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת חמישה תאים זהים המחוברים בטור.

כל תא הוא בעל כא"מ של 2V2V והתנגדות פנימית של 0.4Ω0.4\Omega. הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו 20Ω20\Omega.

מהו הזרם במעגל?

א. 0.158A0.158A.

ב. 0.255A0.255A.

ג. 0.454A0.454A.

ד. 0.555A0.555A.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ג. I≈0.455 AI\approx0.455\,\text{A}

נתון: n=5n=5 תאים בטור, לכל תא E=2 VE=2\,\text{V} ו-r=0.4 Ωr=0.4\,\Omega; עומס R=20 ΩR=20\,\Omega.

מבוקש: הזרם במעגל.

בחיבור טורי הכא"מים מתחברים וגם ההתנגדויות הפנימיות מתחברות.

1. הכא"מ של הסוללה:

ET=n⋅E=5⋅2=10 VE_T=n\cdot E=5\cdot2=10\,\text{V}

2. ההתנגדות הפנימית של הסוללה:

rT=n⋅r=5⋅0.4=2 Ωr_T=n\cdot r=5\cdot0.4=2\,\Omega

3. הזרם לפי חוק אוהם למעגל שלם:

I=ETR+rT=1020+2=0.4545 AI=\frac{E_T}{R+r_T}=\frac{10}{20+2}=0.4545\,\text{A}

תשובה: ג. I≈0.454 AI\approx0.454\,\text{A}

שאלה 6 · הפרש מופע בין מתח לזרם מגרף

נתונים שתי אותות סינוסואידליים, מתח וזרם:

מהו הפרש המופע בין האותות?

א. המתח במעגל מפגר אחרי הזרם.

ב. המתח במעגל מקדים את הזרם.

ג. הזרם והמתח מגיעים למופע באותו הזמן.

ד. הזרם במעגל מפגר אחרי המתח.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

א. המתח מפגר אחרי הזרם.

באיור לשאלה העקומה הרציפה היא המתח (משרעת 6 V6\,\text{V}) והעקומה המקווקוות היא הזרם (משרעת 3 A3\,\text{A}).

כדי לקבוע מי מקדים, משווים את הזמנים שבהם שני האותות עוברים באותה נקודה במחזור (שיא, או מעבר דרך אפס באותו כיוון):

1. הזרם מגיע לשיא החיובי שלו בערך ב-t≈25 μst\approx25\,\mu\text{s}, והמתח מגיע לשיא החיובי שלו רק בערך ב-t≈45 μst\approx45\,\mu\text{s}.

2. גם במעבר דרך האפס כלפי מטה: הזרם עובר באפס בערך ב-t≈50 μst\approx50\,\mu\text{s}, והמתח רק בערך ב-t≈70 μst\approx70\,\mu\text{s}.

3. כלומר המתח עובר כל נקודה במחזור כ-20 μs20\,\mu\text{s} אחרי הזרם (בערך חמישית מהמחזור של כ-100 μs100\,\mu\text{s}, כ-72∘72^\circ). האות שמגיע מאוחר יותר מפגר: המתח מפגר אחרי הזרם (הזרם מקדים - אופי קיבולי).

תשובה: א. המתח במעגל מפגר אחרי הזרם.

שאלה 7 · קבל לשיפור גורם הספק

מכשיר חשמלי ניזון מספק כח זרם-חילופים שהתדירות שלו F=50HzF=50Hz.

במכשיר יש רק נגדים וסלילים.

הפעילו את המכשיר ומדדו את המתח ואת הזרם היעילים, ואת ההספק הפעיל של המכשיר.

U1=230VU_1=230V I1=15AI_1=15A P1=3kWP_1=3kW

מהי קיבוליות הקבל הנדרשת לשיפור גורם ההספק ל- 0.92?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 20.513μF20.513\mu F.

ג. 38.513μF38.513\mu F.

ד. 100.742μF100.742\mu F.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

C≈25.6 μFC\approx25.6\,\mu\text{F} (קבל במקביל). ערך זה אינו מופיע באף אחת מהאפשרויות.

נתון: U=230 VU=230\,\text{V}, I=15 AI=15\,\text{A}, P=3 kWP=3\,\text{kW}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}; העומס השראי (נגדים וסלילים).

מבוקש: קיבול הקבל שמחברים במקביל למכשיר כדי שגורם ההספק יגיע ל-0.920.92.

רעיון: הקבל במקביל אינו משנה את ההספק הפעיל, אלא רק מספק חלק מההספק ההיגבי של הסליל. נחשב את ההספק ההיגבי לפני ואחרי, וההפרש הוא ההספק ההיגבי של הקבל.

1. ההספק המדומה וגורם ההספק לפני השיפור:

S1=U⋅I=230⋅15=3450 VAS_1=U\cdot I=230\cdot15=3450\,\text{VA}

cos⁡φ1=PS1=30003450=0.8696 ⇒ φ1=29.59∘\cos\varphi_1=\frac{P}{S_1}=\frac{3000}{3450}=0.8696\ \Rightarrow\ \varphi_1=29.59^\circ

2. ההספק ההיגבי לפני השיפור:

Q1=S12−P2=34502−30002=1703.7 VArQ_1=\sqrt{S_1^2-P^2}=\sqrt{3450^2-3000^2}=1703.7\,\text{VAr}

3. ההספק ההיגבי אחרי השיפור (cos⁡φ2=0.92\cos\varphi_2=0.92, עדיין השראי):

φ2=arccos⁡0.92=23.07∘\varphi_2=\arccos0.92=23.07^\circ

Q2=P⋅tan⁡φ2=3000⋅0.426=1278.0 VArQ_2=P\cdot\tan\varphi_2=3000\cdot0.426=1278.0\,\text{VAr}

4. ההספק ההיגבי שהקבל צריך לספק:

QC=Q1−Q2=1703.7−1278.0=425.7 VArQ_C=Q_1-Q_2=1703.7-1278.0=425.7\,\text{VAr}

5. הקיבול: לקבל במקביל למתח UU מתקיים QC=ωCU2Q_C=\omega C U^2, ו-ω=2πf=2π⋅50=314.16 rads\omega=2\pi f=2\pi\cdot50=314.16\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}:

C=QCωU2=425.7314.16⋅2302=25.61⋅10−6 F=25.6 μFC=\frac{Q_C}{\omega U^2}=\frac{425.7}{314.16\cdot230^2}=25.61\cdot10^{-6}\,\text{F}=25.6\,\mu\text{F}

הערה: התוצאה אינה מופיעה באף אחת מהאפשרויות. האפשרות א אינה נכונה, כי כל הנתונים הדרושים ידועים. הערך באפשרות ד (100.742 μF100.742\,\mu\text{F}) קרוב לקיבול הדרוש לפיצוי מלא של ההספק ההיגבי (cos⁡φ=1\cos\varphi=1), כלומר C=Q1ωU2=1703.7314.16⋅2302=102.5 μFC=\frac{Q_1}{\omega U^2}=\frac{1703.7}{314.16\cdot230^2}=102.5\,\mu\text{F}, ולא לשיפור ל-0.920.92.

תשובה: C≈25.6 μFC\approx25.6\,\mu\text{F} - אף אחת מהאפשרויות אינה מתאימה (הקרובה לפיצוי מלא היא ד).

שאלה 8 · הספק מדומה מביטויי מתח וזרם

עבור מעגל החשמלי הפועל בזרם חילופין נמדדו הערכים הבאים:

u(t)=100⋅2sin⁡(500t+π3)(V)u(t)=100\cdot\sqrt{2}\sin\left(500t+\frac{\pi}{3}\right)(V)

i(t)=4⋅2sin⁡(500t+30∘)(A)i(t)=4\cdot\sqrt{2}\sin\left(500t+30^\circ\right)(A)

מהו ההספק המדומה של המעגל?

א. S=346.416+j30VAS=346.416+j30VA.

ב. S=400∠30∘VAS=400\angle30^\circ VA.

ג. S=400∠200∘VAS=400\angle200^\circ VA.

ד. S=400+j30VAS=400+j30VA.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. Sˉ=400∠30∘ VA\bar{S}=400\angle30^\circ\,\text{VA}

נתון: u(t)=1002sin⁡(500t+60∘) Vu(t)=100\sqrt{2}\sin\left(500t+60^\circ\right)\,\text{V} ו-i(t)=42sin⁡(500t+30∘) Ai(t)=4\sqrt{2}\sin\left(500t+30^\circ\right)\,\text{A} (הזווית π3\frac{\pi}{3} רדיאן היא 60∘60^\circ).

מבוקש: ההספק המדומה (המרוכב) Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}^*.

1. פאזורים בערכים יעילים (המשרעת מחולקת ב-2\sqrt{2}):

Uˉ=100∠60∘ V\bar{U}=100\angle60^\circ\,\text{V}, Iˉ=4∠30∘ A\bar{I}=4\angle30^\circ\,\text{A}

2. ההספק המרוכב - כופלים את המתח בצמוד של הזרם:

Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗=100∠60∘⋅4∠−30∘=400∠30∘ VA\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}^*=100\angle60^\circ\cdot4\angle-30^\circ=400\angle30^\circ\,\text{VA}

3. בצורה קרטזית:

Sˉ=400cos⁡30∘+j400sin⁡30∘=346.4+j200 VA\bar{S}=400\cos30^\circ+j400\sin30^\circ=346.4+j200\,\text{VA}

כלומר P=346.4 WP=346.4\,\text{W} ו-Q=200 VArQ=200\,\text{VAr}; לכן האפשרויות א ו-ד (עם j30j30) שגויות.

תשובה: ב. Sˉ=400∠30∘ VA\bar{S}=400\angle30^\circ\,\text{VA}

שאלה 9 · השראות במעגל RLC טורי בתהודה

נגד שערכו 25Ω25\Omega, קבל שערכו 40μF40\mu F וסליל שערכו לא ידוע מחוברים בטור במצב תהודה למקור מתח שמשוואתו:

u(t)=100⋅2sin⁡(120πt−π3)Vu(t)=100\cdot\sqrt{2}\sin\left(120\pi t-\frac{\pi}{3}\right)V

מהו ערכו של הסליל?

א. 0.175H0.175H.

ב. 0.286H0.286H.

ג. 1.124H1.124H.

ד. אי אפשר לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. L≈0.175 HL\approx0.175\,\text{H}

נתון: R=25 ΩR=25\,\Omega, C=40 μFC=40\,\mu\text{F}, המעגל בתהודה, ומהמשוואה ω=120π rads\omega=120\pi\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: השראות הסליל LL.

בתהודה ההיגב של הסליל שווה להיגב של הקבל: ωL=1ωC\omega L=\frac{1}{\omega C}, ולכן L=1ω2CL=\frac{1}{\omega^2C}. ההתנגדות והמשרעת של המתח אינן משפיעות על התוצאה.

1. התדירות הזוויתית:

ω=120π=376.99 rads\omega=120\pi=376.99\,\frac{\text{rad}}{\text{s}} (כלומר f=60 Hzf=60\,\text{Hz})

2. ההשראות:

L=1ω2C=1376.992⋅40⋅10−6=1142122⋅40⋅10−6=0.1759 HL=\frac{1}{\omega^2C}=\frac{1}{376.99^2\cdot40\cdot10^{-6}}=\frac{1}{142122\cdot40\cdot10^{-6}}=0.1759\,\text{H}

הערך המתאים הוא 0.175 H0.175\,\text{H} (האפשרות א).

תשובה: א. L≈0.176 HL\approx0.176\,\text{H}

שאלה 10 · הספק ממשי בעומס כוכב לא מאוזן

נתון תרשים של עומס תלת מופעי לא מאוזן המחובר בכוכב למוליך האפס.

העומס מוזן מרשת תלת מופעית בעלת מתח שלוב של UL=400VU_L=400V.

מהו ההספק הממשי הכולל של הרשת?

א. 2896.412W2896.412W.

ב. 3924.498W3924.498W.

ג. 5432.198W5432.198W.

ד. 8515.558W8515.558W.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ד. P≈8.5 kWP\approx8.5\,\text{kW} (בחישוב: P=8566 WP=8566\,\text{W})

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, ZA=10∠0∘ ΩZ_A=10\angle0^\circ\,\Omega, ZB=20∠30∘ ΩZ_B=20\angle30^\circ\,\Omega, ZC=50∠−30∘ ΩZ_C=50\angle-30^\circ\,\Omega, חיבור כוכב עם מוליך אפס.

מבוקש: ההספק הממשי הכולל.

בזכות מוליך האפס, כל מופע מקבל את מתח המופע של הרשת גם כשהעומס לא מאוזן. לכן מחשבים כל מופע בנפרד: P=Uph⋅Iph⋅cos⁡φP=U_{ph}\cdot I_{ph}\cdot\cos\varphi, כאשר φ\varphi היא זווית העכבה.

1. מתח המופע:

Uph=UL3=4003=230.94 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{400}{\sqrt{3}}=230.94\,\text{V}

2. מופע AA:

IA=Uph∣ZA∣=230.9410=23.094 AI_A=\frac{U_{ph}}{|Z_A|}=\frac{230.94}{10}=23.094\,\text{A}

PA=230.94⋅23.094⋅cos⁡0∘=5333.3 WP_A=230.94\cdot23.094\cdot\cos0^\circ=5333.3\,\text{W}

3. מופע BB:

IB=230.9420=11.547 AI_B=\frac{230.94}{20}=11.547\,\text{A}

PB=230.94⋅11.547⋅cos⁡30∘=2309.4 WP_B=230.94\cdot11.547\cdot\cos30^\circ=2309.4\,\text{W}

4. מופע CC:

IC=230.9450=4.619 AI_C=\frac{230.94}{50}=4.619\,\text{A}

PC=230.94⋅4.619⋅cos⁡(−30∘)=923.8 WP_C=230.94\cdot4.619\cdot\cos(-30^\circ)=923.8\,\text{W}

5. ההספק הכולל:

P=PA+PB+PC=5333.3+2309.4+923.8=8566.5 WP=P_A+P_B+P_C=5333.3+2309.4+923.8=8566.5\,\text{W}

האפשרות הקרובה היא ד (8515.558 W8515.558\,\text{W}); ההפרש הקטן (כ-0.6%0.6\%) נובע מעיגולי ביניים, ושאר האפשרויות רחוקות בהרבה, ולכן בוחרים בה.

תשובה: ד. P≈8.5 kWP\approx8.5\,\text{kW}

שאלה 11 · גשר דיודות המוזן במתח ישר

נתון המעגל החשמלי הבא:

אופיין כל הדיודות במעגל זהה:

מהו הזרם דרך הנגד RLR_L?

א. 0A0A.

ב. 50 mA50\ mA.

ג. 110 mA110\ mA.

ד. 120 mA120\ mA.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ג. IRL=110 mAI_{RL}=110\,\text{mA}

נתון: V1=12 VV_1=12\,\text{V}, RL=100 ΩR_L=100\,\Omega; לפי האופיין, דיודה מוליכה כשהמתח עליה מגיע ל-0.5 V0.5\,\text{V}, ואז המתח עליה נשאר 0.5 V0.5\,\text{V} (מודל מתח סף, בלי התנגדות).

מבוקש: הזרם דרך RLR_L.

1. מסלול הזרם: ההדק החיובי של המקור מחובר לקדקוד העליון של הגשר, וההדק השלילי לקדקוד התחתון. הקדקוד הימני (הקתודות של D2D_2 ו-D3D_3) מחובר לראש RLR_L, והקדקוד השמאלי (האנודות של D1D_1 ו-D4D_4) מחובר לקו האדמה שבתחתית RLR_L.

לכן הזרם יוצא מההדק החיובי, עובר דרך D2D_2 (בממתח קדמי) אל ראש RLR_L, יורד דרך RLR_L לאדמה, חוזר אל הקדקוד השמאלי, עובר דרך D4D_4 אל הקדקוד התחתון ומשם להדק השלילי.

D1D_1 ו-D3D_3 בממתח אחורי ואינן מוליכות.

2. חוק המתחים של קירכהוף לאורך המסלול (שתי דיודות מוליכות בטור עם הנגד):

V1=VD+I⋅RL+VDV_1=V_D+I\cdot R_L+V_D

3. הזרם:

I=V1−2VDRL=12−2⋅0.5100=0.11 A=110 mAI=\frac{V_1-2V_D}{R_L}=\frac{12-2\cdot0.5}{100}=0.11\,\text{A}=110\,\text{mA}

תשובה: ג. IRL=110 mAI_{RL}=110\,\text{mA}

שאלה 12 · זרם קולקטור בהטיית בסיס

לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7VV_{BE}=0.7V

מהו זרם הקולקטור ICI_C?

א. 0.25mA0.25mA.

ב. 0.55mA0.55mA.

ג. 0.86mA0.86mA.

ד. 3.25mA3.25mA.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ג. IC=0.86 mAI_C=0.86\,\text{mA}

נתון: VBB=5 VV_{BB}=5\,\text{V}, RB=500 kΩR_B=500\,\text{k}\Omega, VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=1 kΩR_C=1\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}; האמיטר מחובר לאדמה.

מבוקש: זרם הקולקטור.

1. חוק המתחים בלולאת הבסיס (VBBV_{BB}, RBR_B, צומת בסיס-אמיטר):

VBB=IB⋅RB+VBE ⇒ IB=VBB−VBERB=5−0.7500⋅103=8.6 μAV_{BB}=I_B\cdot R_B+V_{BE}\ \Rightarrow\ I_B=\frac{V_{BB}-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{500\cdot10^3}=8.6\,\mu\text{A}

2. באזור הפעיל:

IC=β⋅IB=100⋅8.6 μA=0.86 mAI_C=\beta\cdot I_B=100\cdot8.6\,\mu\text{A}=0.86\,\text{mA}

3. בדיקה שהטרנזיסטור אכן באזור הפעיל:

VCE=VCC−ICRC=10−0.86⋅10−3⋅1000=9.14 V>0.2 VV_{CE}=V_{CC}-I_C R_C=10-0.86\cdot10^{-3}\cdot1000=9.14\,\text{V}>0.2\,\text{V} - לא ברוויה.

תשובה: ג. IC=0.86 mAI_C=0.86\,\text{mA}

שאלה 13 · מגבר שרת כמשווה

המגבר משמש משווה בין שני מתחי הכניסה V+V^+ ו- V−V^-.

מהו ההיגד הנכון?

א. כאשר המתח ברגל החיובית הוא V−<V+V^-<V^+ מתח המוצא יהיה שווה Vout=V+Vout=V^+.

ב. כאשר המתח ברגל החיובית הוא V−<V+V^-<V^+ מתח המוצא יהיה שווה בקירוב למתח ההזנה החיובית Vout=VCCVout=V_{CC}.

ג. כאשר המתח ברגל החיובית הוא V−<V+V^-<V^+ מתח המוצא יהיה שווה Vout=0VVout=0V.

ד. כאשר המתח ברגל החיובית הוא אי אפשר לדעת מהו מתח המוצא.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ב. כאשר V+>V−V^+>V^-, Vout≈VCCVout\approx V_{CC}.

מגבר שרת בלי משוב פועל כמשווה. ההגבר שלו בחוג פתוח עצום, ולכן:

Vout=AOL⋅(V+−V−)Vout=A_{OL}\cdot\left(V^+-V^-\right)

אבל המוצא אינו יכול לחרוג ממתחי ההזנה, ולכן הוא נכנס לרוויה.

1. כאשר המתח ברגל החיובית גבוה מהמתח ברגל השלילית (V−<V+V^-<V^+), ההפרש V+−V−V^+-V^- חיובי, ומוכפל בהגבר עצום - המוצא נצמד לרוויה החיובית, בקירוב +VCC+V_{CC}.

2. כאשר V+<V−V^+<V^-, המוצא נצמד לרוויה השלילית, בקירוב −VCC-V_{CC}.

3. לכן:

•האפשרות א שגויה - המוצא אינו "מעתיק" את V+V^+.

•האפשרות ג שגויה - המוצא אינו אפס.

•האפשרות ד שגויה - אפשר לדעת: המוצא ברוויה.

•האפשרות ב נכונה.

תשובה: ב. כאשר V−<V+V^-<V^+, מתח המוצא שווה בקירוב ל-VCCV_{CC}.

שאלה 14 · כוח על מוט נע בשדה מגנטי

באיור לשאלה נתונה מערכת, הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.6TB=0.6T.

השדה ניצב למישור הדף וכיוונו ממישור הדף פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות, שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי שאורכו ℓ=0.8m\ell=0.8m והתנגדותו היא R=4ΩR=4\Omega, ללא חיכוך במהירות של V=9msV=9\frac{m}{s}.

כאשר המפסק SS סגור, האם השדה המגנטי מפעיל כוח על המוט ABAB? אם כן, חשבו את גודלו.

א. לא מפעיל כוח.

ב. FB=0.259NF_B=0.259N.

ג. FB=0.518NF_B=0.518N.

ד. FB=0.812NF_B=0.812N.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ג. FB=0.518 NF_B=0.518\,\text{N}

נתון: B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, R=4 ΩR=4\,\Omega, v=9 msv=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, המפסק סגור (המעגל סגור), התנגדות המסילות זניחה.

מבוקש: הכוח המגנטי על המוט.

רעיון: המוט הנע חותך קווי שדה, ולכן נוצר בו כא"מ מושרה. כשהמפסק סגור עובר במעגל זרם, ועל מוליך נושא זרם בשדה מגנטי פועל כוח. לכן התשובה "לא מפעיל כוח" שגויה.

1. הכא"מ המושרה במוט:

ε=B⋅ℓ⋅v=0.6⋅0.8⋅9=4.32 V\varepsilon=B\cdot\ell\cdot v=0.6\cdot0.8\cdot9=4.32\,\text{V}

2. הזרם במעגל (ההתנגדות היחידה היא של המוט):

I=εR=4.324=1.08 AI=\frac{\varepsilon}{R}=\frac{4.32}{4}=1.08\,\text{A}

3. הכוח על המוט (השדה ניצב למוט):

FB=B⋅I⋅ℓ=0.6⋅1.08⋅0.8=0.518 NF_B=B\cdot I\cdot\ell=0.6\cdot1.08\cdot0.8=0.518\,\text{N}

לפי חוק לנץ, הכוח מכוון נגד כיוון התנועה (ימינה), ומאט את המוט.

תשובה: ג. FB=0.518 NF_B=0.518\,\text{N}

שאלה 15 · שדה מגנטי של שני מוליכים מקבילים

באיור לשאלה נתונים שני מוליכים ישרים, ארוכים ומקבילים.

כל מוליך נושא זרם של 22A22A. כיווני הזרמים בשני המוליכים מנוגדים.

המרחק בין המוליכים 20cm20cm.

חשבו את גודל השדה בנקודה AA, שמרוחקת חמישה ס"מ מהמוליך הימני.

א. BA=40.4⋅10−6TB_A=40.4\cdot10^{-6}T.

ב. BA=50.8⋅10−6TB_A=50.8\cdot10^{-6}T.

ג. BA=70.4⋅10−6TB_A=70.4\cdot10^{-6}T.

ד. BA=90.2⋅10−6TB_A=90.2\cdot10^{-6}T.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ג. BA=70.4⋅10−6 TB_A=70.4\cdot10^{-6}\,\text{T}

נתון: I=22 AI=22\,\text{A} בכל מוליך, הזרמים מנוגדים, המרחק בין המוליכים 20 cm20\,\text{cm}, והנקודה AA נמצאת מימין למוליך 2 במרחק r2=5 cmr_2=5\,\text{cm}, כלומר במרחק r1=20+5=25 cmr_1=20+5=25\,\text{cm} ממוליך 1.

מבוקש: גודל השדה המגנטי השקול בנקודה AA.

השדה של מוליך ישר וארוך: B=μ0I2πrB=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}, עם μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

1. השדה של מוליך 2 (הקרוב):

B2=4π⋅10−7⋅222π⋅0.05=88⋅10−6 TB_2=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot22}{2\pi\cdot0.05}=88\cdot10^{-6}\,\text{T}

2. השדה של מוליך 1 (הרחוק):

B1=4π⋅10−7⋅222π⋅0.25=17.6⋅10−6 TB_1=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot22}{2\pi\cdot0.25}=17.6\cdot10^{-6}\,\text{T}

3. כיוונים לפי כלל יד ימין: במוליך 2 הזרם למעלה, ובנקודה AA שמימינו השדה נכנס לדף. במוליך 1 הזרם למטה, ובנקודה AA שמימינו השדה יוצא מהדף. השדות מנוגדים, ולכן מחסרים:

BA=B2−B1=88⋅10−6−17.6⋅10−6=70.4⋅10−6 TB_A=B_2-B_1=88\cdot10^{-6}-17.6\cdot10^{-6}=70.4\cdot10^{-6}\,\text{T} (כיוונו לתוך הדף).

תשובה: ג. BA=70.4⋅10−6 TB_A=70.4\cdot10^{-6}\,\text{T}

שאלה 16 · זרמי חוגים במעגל זרם ישר ומאזן הספקים

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל.

השתמשו בפתרונכם בשיטת זרמי חוגים.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1=IR2=3.2 AI_{R1}=I_{R2}=3.2\,\text{A}, IR3=IR4=0.8 AI_{R3}=I_{R4}=0.8\,\text{A}, IR5=IR6=2.4 AI_{R5}=I_{R6}=2.4\,\text{A}

נתון: E1=E2=E3=10 VE_1=E_2=E_3=10\,\text{V}, E4=20 VE_4=20\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=1 ΩR_3=1\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, R5=7 ΩR_5=7\,\Omega, R6=3 ΩR_6=3\,\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד, בשיטת זרמי חוגים.

סימון על הסרטוט. בכל אחד משני החוגים (החלונות) מסומן זרם חוג, ושניהם עם כיוון השעון:

•I1I_1 בחוג השמאלי: עולה דרך E1E_1 ו-R1R_1, ימינה דרך R2R_2, יורד דרך R3R_3, R4R_4, E2E_2 וחוזר שמאלה בקו התחתון.

•I2I_2 בחוג הימני: עולה דרך E2E_2, R4R_4, R3R_3, ימינה דרך E3E_3 ו-R5R_5, יורד דרך E4E_4 וחוזר שמאלה דרך R6R_6.

•הענף האמצעי (R3R_3, R4R_4, E2E_2) משותף לשני החוגים. I1I_1 עובר בו כלפי מטה ו-I2I_2 כלפי מעלה, ולכן הזרם בו הוא ההפרש I1−I2I_1-I_2 (כלפי מטה).

•קוטביות המקורות לפי האיור: E1E_1 - פלוס למעלה; E2E_2 - מינוס למעלה ופלוס למטה; E3E_3 - מינוס משמאל ופלוס מימין; E4E_4 - מינוס למעלה ופלוס למטה.

בחירת השיטה. השאלה מחייבת שיטת זרמי חוגים: שני חוגים, כלומר שתי משוואות. בשיטת מתחי הצמתים הייתה מספיקה משוואה אחת: במעגל רק שני צמתים עיקריים (הנקודות בראש ובתחתית הענף האמצעי), ואחרי שבוחרים את התחתון כנקודת ייחוס נשאר מתח אחד לא ידוע. נשתמש בה כבדיקה בסוף.

בכל חוג: סכום ירידות המתח על הנגדים = סכום הכא"מים שהזרם עובר בהם ממינוס לפלוס (פחות אלה שהוא עובר בהם מפלוס למינוס).

1. חוג שמאלי: I1I_1 עובר ב-E1E_1 ממינוס לפלוס (+E1+E_1) וב-E2E_2 (כלפי מטה) ממינוס לפלוס (+E2+E_2):

I1(R1+R2+R3+R4)−I2(R3+R4)=E1+E2I_1(R_1+R_2+R_3+R_4)-I_2(R_3+R_4)=E_1+E_2

I1(2+3+1+4)−I2(1+4)=10+10 ⇒ 10I1−5I2=20I_1(2+3+1+4)-I_2(1+4)=10+10\ \Rightarrow\ 10I_1-5I_2=20

2. חוג ימני: I2I_2 עובר ב-E2E_2 (כלפי מעלה) מפלוס למינוס (−E2-E_2), ב-E3E_3 ממינוס לפלוס (+E3+E_3) וב-E4E_4 (כלפי מטה) ממינוס לפלוס (+E4+E_4):

−I1(R3+R4)+I2(R3+R4+R5+R6)=−E2+E3+E4-I_1(R_3+R_4)+I_2(R_3+R_4+R_5+R_6)=-E_2+E_3+E_4

−I1(1+4)+I2(1+4+7+3)=−10+10+20 ⇒ −5I1+15I2=20-I_1(1+4)+I_2(1+4+7+3)=-10+10+20\ \Rightarrow\ -5I_1+15I_2=20

3. פתרון המערכת: מכפילים את המשוואה השנייה ב-2 ומחברים לראשונה:

10I1−5I2−10I1+30I2=20+40 ⇒ 25I2=60 ⇒ I2=2.4 A10I_1-5I_2-10I_1+30I_2=20+40\ \Rightarrow\ 25I_2=60\ \Rightarrow\ I_2=2.4\,\text{A}

מציבים במשוואה הראשונה: 10I1=20+5⋅2.4=32 ⇒ I1=3.2 A10I_1=20+5\cdot2.4=32\ \Rightarrow\ I_1=3.2\,\text{A}

שני הזרמים חיוביים, ולכן הכיוונים שהנחנו (עם כיוון השעון) נכונים.

4. הזרמים בנגדים:

•R1R_1 ו-R2R_2 נמצאים רק בחוג השמאלי: IR1=IR2=I1=3.2 AI_{R1}=I_{R2}=I_1=3.2\,\text{A}

•R5R_5 ו-R6R_6 נמצאים רק בחוג הימני: IR5=IR6=I2=2.4 AI_{R5}=I_{R6}=I_2=2.4\,\text{A}

•R3R_3 ו-R4R_4 בענף המשותף, והזרמים בו מנוגדים, לכן מחסרים:

IR3=IR4=I1−I2=3.2−2.4=0.8 AI_{R3}=I_{R4}=I_1-I_2=3.2-2.4=0.8\,\text{A} (כלפי מטה, בכיוון של I1I_1).

הזרמים בכיוונם האמיתי, ומתח הצומת העליון VXV_X ביחס לצומת התחתון (0 V0\,\text{V}):

•הצומת התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קטע תיל רציף צבוע בצבע אחד, וכל צבע הוא פוטנציאל אחר.

•הקו של VXV_X הוא הצומת העליון: הקצה הימני של R2R_2, הראש של R3R_3 וההדק השלילי של E3E_3.

•בבדיקה צריך רק את שני הצמתים העיקריים. שאר הקווים הם נקודות ביניים בתוך הענפים, והמתח שלהם נקבע מהזרם בענף.

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. בין הצומת התחתון לצומת העליון יש שלושה ענפים. בכל ענף נסכם את הכא"מים בכיוון מלמטה למעלה ואת ההתנגדויות:

•שמאלי: E1E_1 מעלה את המתח ב-10 V10\,\text{V}, עם R1+R2=5 ΩR_1+R_2=5\,\Omega.

•אמצעי: E2E_2 מוריד את המתח ב-10 V10\,\text{V} (הפלוס למטה), עם R3+R4=5 ΩR_3+R_4=5\,\Omega.

•ימני: E4E_4 ו-E3E_3 מורידים יחד 30 V30\,\text{V}, עם R5+R6=10 ΩR_5+R_6=10\,\Omega.

5. חוק הזרמים בצומת העליון (שיטת מילמן):

VX=105+−105+−301015+15+110=−30.5=−6 VV_X=\frac{\frac{10}{5}+\frac{-10}{5}+\frac{-30}{10}}{\frac{1}{5}+\frac{1}{5}+\frac{1}{10}}=\frac{-3}{0.5}=-6\,\text{V}

6. הזרם העולה בענף השמאלי: 10−(−6)5=3.2 A\frac{10-(-6)}{5}=3.2\,\text{A}. בענף האמצעי: −10−(−6)5=−0.8 A\frac{-10-(-6)}{5}=-0.8\,\text{A}, כלומר 0.8 A0.8\,\text{A} כלפי מטה. בענף הימני: −30−(−6)10=−2.4 A\frac{-30-(-6)}{10}=-2.4\,\text{A}, כלומר 2.4 A2.4\,\text{A} יורד דרך E4E_4. מתאים לזרמי החוגים.

תשובה: IR1=IR2=3.2 AI_{R1}=I_{R2}=3.2\,\text{A}, IR3=IR4=0.8 AI_{R3}=I_{R4}=0.8\,\text{A}, IR5=IR6=2.4 AI_{R5}=I_{R6}=2.4\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

ההספק הנצרך 112 W112\,\text{W}, ההספק המיוצר 112 W112\,\text{W} - המאזן מתקיים.

משתמשים בזרמים מסעיף א: I1=3.2 AI_1=3.2\,\text{A}, I2=2.4 AI_2=2.4\,\text{A}, I1−I2=0.8 AI_1-I_2=0.8\,\text{A}.

מבוקש: ההספק בנגדים (נצרך), ההספק במקורות (מיוצר), ובדיקה שהם שווים.

1. ההספק הנצרך בנגדים, P=I2RP=I^2R:

PR1=3.22⋅2=20.48 WP_{R1}=3.2^2\cdot2=20.48\,\text{W}

PR2=3.22⋅3=30.72 WP_{R2}=3.2^2\cdot3=30.72\,\text{W}

PR3=0.82⋅1=0.64 WP_{R3}=0.8^2\cdot1=0.64\,\text{W}

PR4=0.82⋅4=2.56 WP_{R4}=0.8^2\cdot4=2.56\,\text{W}

PR5=2.42⋅7=40.32 WP_{R5}=2.4^2\cdot7=40.32\,\text{W}

PR6=2.42⋅3=17.28 WP_{R6}=2.4^2\cdot3=17.28\,\text{W}

סך הכול: PR=20.48+30.72+0.64+2.56+40.32+17.28=112 WP_{R}=20.48+30.72+0.64+2.56+40.32+17.28=112\,\text{W}

2. ההספק במקורות, P=E⋅IP=E\cdot I. מקור מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו:

•E1E_1: הזרם I1=3.2 AI_1=3.2\,\text{A} עובר בו ממינוס לפלוס - מספק: PE1=10⋅3.2=32 WP_{E1}=10\cdot3.2=32\,\text{W}

•E2E_2: הזרם בענף המשותף 0.8 A0.8\,\text{A} כלפי מטה, נכנס במינוס (למעלה) ויוצא בפלוס (למטה) - מספק: PE2=10⋅0.8=8 WP_{E2}=10\cdot0.8=8\,\text{W}

•E3E_3: הזרם I2=2.4 AI_2=2.4\,\text{A} עובר בו משמאל (מינוס) לימין (פלוס) - מספק: PE3=10⋅2.4=24 WP_{E3}=10\cdot2.4=24\,\text{W}

•E4E_4: הזרם I2=2.4 AI_2=2.4\,\text{A} עובר בו כלפי מטה, ממינוס לפלוס - מספק: PE4=20⋅2.4=48 WP_{E4}=20\cdot2.4=48\,\text{W}

סך הכול: PE=32+8+24+48=112 WP_{E}=32+8+24+48=112\,\text{W}

ארבעת המקורות מתפקדים כספקי אנרגיה.

3. מאזן הספקים:

סך ההספק המיוצר ∑PE=112 W\sum P_E=112\,\text{W} שווה לסך ההספק הנצרך ∑PR=112 W\sum P_R=112\,\text{W} - המאזן מתקיים, וזה גם מאשר את הזרמים מסעיף א.

תשובה: ההספק הנצרך 112 W112\,\text{W}, ההספק המיוצר 112 W112\,\text{W}; המאזן מתקיים.

שאלה 17 · אנרגיה בסליל ופריקת זרם במעגל RL

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל כאשר המפסק S1S_1 סגור זמן ממושך והמפסק S2S_2 פתוח (כמתואר באיור).

(3 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בסליל IL(t)I_L(t) בזמן t=3msec⁡t=3m\sec לאחר פתיחת המפסק S1S_1 וסגירת המפסק S2S_2.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את משך הזמן הנדרש לזרם הסליל להגיע ל- 0.05A0.05A לאחר פתיחת המפסק S1S_1 וסגירת המפסק S2S_2.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

WL=10.8 mJW_L=10.8\,\text{mJ}

נתון: E=15 VE=15\,\text{V}, L=1.5 HL=1.5\,\text{H}, R1=75 ΩR_1=75\,\Omega, R2=50 ΩR_2=50\,\Omega, R3=50 ΩR_3=50\,\Omega; S1S_1 סגור זמן רב, S2S_2 פתוח.

מבוקש: האנרגיה האגורה בסליל, WL=12LIL2W_L=\frac{1}{2}LI_L^2.

מצב יציב בזרם ישר: אחרי זמן ממושך הזרם קבוע, ולכן אין מתח על הסליל (Ldidt=0L\frac{di}{dt}=0) והוא מתנהג כקצר.

המעגל במצב היציב. מסרטטים את המעגל מחדש: הסליל מוחלף בקצר, S1S_1 סגור ו-S2S_2 פתוח כמו באיור. על הסרטוט מסומנים הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•ההדק השלילי של המקור נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}): זה הקו שבין המקור ל-R1R_1.

•הקו העליון השמאלי מחובר להדק החיובי, ולכן הוא ב-15 V15\,\text{V}. S1S_1 סגור והסליל הוא קצר, ולכן גם הצומת העליון וגם הראש של R2R_2 נמצאים על אותו קו.

•S2S_2 פתוח, ולכן ב-R3R_3 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח: שני הקצוות שלו באותו פוטנציאל, ולכן הקו שמעליו צבוע כמו הקו התחתון הימני.

•הזרם ILI_L יוצא מההדק החיובי, עובר דרך S1S_1, יורד דרך הסליל ו-R2R_2 וחוזר דרך R1R_1.

בחירת השיטה. כש-S2S_2 פתוח, הענף של R3R_3 מנותק, ונשאר חוג אחד בלבד: המקור, S1S_1, הסליל, R2R_2 ו-R1R_1 בטור. לכן אין צורך בזרמי חוגים או במתחי צמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה.

1. חוק המתחים בחוג:

E=IL(R1+R2) ⇒ IL=ER1+R2=1575+50=0.12 AE=I_L(R_1+R_2)\ \Rightarrow\ I_L=\frac{E}{R_1+R_2}=\frac{15}{75+50}=0.12\,\text{A}

2. הפוטנציאלים שעל הסרטוט: על R1R_1 נופל IL⋅R1=0.12⋅75=9 VI_L\cdot R_1=0.12\cdot75=9\,\text{V}, ולכן הקו התחתון הימני נמצא ב-9 V9\,\text{V}. על R2R_2 נופל 0.12⋅50=6 V0.12\cdot50=6\,\text{V}, ואכן 15−6=9 V15-6=9\,\text{V}.

3. האנרגיה בסליל:

WL=12LIL2=12⋅1.5⋅0.122=0.0108 J=10.8 mJW_L=\frac{1}{2}LI_L^2=\frac{1}{2}\cdot1.5\cdot0.12^2=0.0108\,\text{J}=10.8\,\text{mJ}

תשובה: WL=10.8 mJW_L=10.8\,\text{mJ}

סעיף ב

תשובה:

IL(3 ms)≈98.25 mAI_L(3\,\text{ms})\approx98.25\,\text{mA}

נתון: לפני ההחלפה IL(0)=0.12 AI_L(0)=0.12\,\text{A} (סעיף א). ברגע t=0t=0 נפתח S1S_1 ונסגר S2S_2.

מבוקש: ILI_L בזמן t=3 mst=3\,\text{ms}.

1. המעגל אחרי ההחלפה: המקור ו-R1R_1 מנותקים (כי S1S_1 פתוח). נשארת לולאה סגורה: הסליל, R2R_2, הקו התחתון, R3R_3 ו-S2S_2. הסליל שומר על כיוון הזרם שלו: הזרם ממשיך לרדת דרך הסליל ו-R2R_2, עובר ימינה בקו התחתון, עולה דרך R3R_3 וחוזר דרך S2S_2. אין מקור בלולאה, ולכן הזרם דועך לאפס.

ההדקים. קבוע הזמן נקבע לפי ההתנגדות שהסליל "רואה", כלומר התנגדות תבנין בין שני ההדקים של הסליל. נקרא להם aa (למעלה, בצומת העליון) ו-bb (למטה, בראש R2R_2). מוציאים את הסליל, מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE (מחליפים אותו בקצר), ומסרטטים את המעגל החדש: S1S_1 פתוח ו-S2S_2 סגור.

•S2S_2 סגור, ולכן ההדק aa, הצומת העליון והראש של R3R_3 באותו צבע.

•ההדק bb מחובר רק לראש של R2R_2.

•הקצה התחתון של R2R_2, הקצה התחתון של R3R_3 והקצה הימני של R1R_1 נמצאים על הקו התחתון.

•S1S_1 פתוח, ולכן החלק השמאלי (המקור המקוצר ו-R1R_1) מחובר למעגל רק בנקודה אחת, בקו התחתון. דרכו לא יכול לזרום זרם, והוא לא משפיע.

בחירת השיטה. במעגל החדש אין מקורות, ומסלול יחיד מחבר את aa ל-bb: a→S2→R3→R2→ba\to S_2\to R_3\to R_2\to b, דרך הקו התחתון. לכן מספיק חיבור טורי.

2. קבוע הזמן - ההתנגדות שהסליל רואה היא R2+R3R_2+R_3 בטור:

RTH=R2+R3=50+50=100 ΩR_{TH}=R_2+R_3=50+50=100\,\Omega

τ=LRTH=1.5100=0.015 s=15 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1.5}{100}=0.015\,\text{s}=15\,\text{ms}

3. ערכי קצה: IL(0)=0.12 AI_L(0)=0.12\,\text{A} (הזרם בסליל אינו משתנה בקפיצה), IL(∞)=0I_L(\infty)=0.

4. משוואת זרם הסליל:

IL(t)=IL(∞)−(IL(∞)−IL(0))e−tτ=0.12 e−t15 msI_L(t)=I_L(\infty)-\left(I_L(\infty)-I_L(0)\right)e^{-\frac{t}{\tau}}=0.12\,e^{-\frac{t}{15\,\text{ms}}}

5. הצבה t=3 mst=3\,\text{ms}:

IL(3 ms)=0.12⋅e−315=0.12⋅e−0.2=0.12⋅0.8187=0.09825 A=98.25 mAI_L(3\,\text{ms})=0.12\cdot e^{-\frac{3}{15}}=0.12\cdot e^{-0.2}=0.12\cdot0.8187=0.09825\,\text{A}=98.25\,\text{mA}

תשובה: IL(3 ms)≈98.25 mAI_L(3\,\text{ms})\approx98.25\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

t≈13.1 mst\approx13.1\,\text{ms}

משתמשים במשוואת הדעיכה מסעיף ב: IL(t)=0.12 e−t15 msI_L(t)=0.12\,e^{-\frac{t}{15\,\text{ms}}}.

מבוקש: הזמן tt שבו IL=0.05 AI_L=0.05\,\text{A}.

1. מציבים:

0.05=0.12 e−tτ ⇒ e−tτ=0.050.12=0.41670.05=0.12\,e^{-\frac{t}{\tau}}\ \Rightarrow\ e^{-\frac{t}{\tau}}=\frac{0.05}{0.12}=0.4167

2. מוציאים לוגריתם טבעי:

t=τ⋅ln⁡0.120.05=15⋅10−3⋅ln⁡2.4=15⋅10−3⋅0.8755=0.0131 st=\tau\cdot\ln\frac{0.12}{0.05}=15\cdot10^{-3}\cdot\ln2.4=15\cdot10^{-3}\cdot0.8755=0.0131\,\text{s}

תשובה: t≈13.1 mst\approx13.1\,\text{ms}

שאלה 18 · המרת משולש לכוכב והספקים בזרם חילופין

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי הפועל בזרם חלופין:

א.

העכבות Z2,Z3,Z4Z_2,Z_3,Z_4 מחוברות בחיבור משולש. מהו הגודל של כל אחד מהעכבות בחיבור הכוכב השקול?

(3 נקודות)
ב.

חשבו את העכבה השקולה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המדומה, ההספק הפעיל וההספק ההיגבי במעגל.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Za=Zb=Zc=j6 ΩZ_a=Z_b=Z_c=j6\,\Omega

נתון: Z2=Z3=Z4=j18 ΩZ_2=Z_3=Z_4=j18\,\Omega.

מבוקש: עכבות הכוכב השקול למשולש Z2Z_2, Z3Z_3, Z4Z_4.

סימון על הסרטוט. צובעים כל קטע תיל רציף בצבע אחד, ומסמנים את שלושת הצמתים של המשולש:

•PP הוא הצומת העליון: אליו מחוברים Z1Z_1, Z2Z_2 ו-Z4Z_4.

•MM הוא הצומת השמאלי האמצעי: אליו מחוברים Z2Z_2, Z3Z_3 ו-Z5Z_5.

•NN הוא הצומת הימני האמצעי: אליו מחוברים Z3Z_3, Z4Z_4 ו-Z6Z_6.

•לפי הצבעים, Z2Z_2 מחבר את PP ל-MM, Z4Z_4 מחבר את PP ל-NN, ו-Z3Z_3 מחבר את MM ל-NN. שלוש העכבות סוגרות משולש, ואין בו זוג עכבות בטור או במקביל.

בחירת השיטה. כיוון שאי אפשר לצרף את עכבות המשולש בטור או במקביל, ממירים אותו לכוכב שקול: שלוש עכבות שיוצאות מ-PP, MM ו-NN אל צומת מרכזי חדש OO. ביחס לשאר המעגל, הכוכב מתנהג בדיוק כמו המשולש. עכבת הכוכב בכל צומת שווה למכפלת שתי עכבות המשולש שנוגעות בצומת, חלקי סכום שלוש העכבות.

1. העכבה בצומת PP (נוגעות בו Z2Z_2 ו-Z4Z_4):

Za=Z2⋅Z4Z2+Z3+Z4=j18⋅j18j18+j18+j18=−324j54=j6 ΩZ_a=\frac{Z_2\cdot Z_4}{Z_2+Z_3+Z_4}=\frac{j18\cdot j18}{j18+j18+j18}=\frac{-324}{j54}=j6\,\Omega

2. המשולש סימטרי (שלוש עכבות שוות), ולכן כל עכבות הכוכב שוות: ZY=ZΔ3=j183=j6 ΩZ_Y=\frac{Z_\Delta}{3}=\frac{j18}{3}=j6\,\Omega

Za=Zb=Zc=j6 ΩZ_a=Z_b=Z_c=j6\,\Omega (ZbZ_b בצומת MM, ZcZ_c בצומת NN).

תשובה: Za=Zb=Zc=j6 ΩZ_a=Z_b=Z_c=j6\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

ZT=22+j3=22.2∠7.77∘ ΩZ_T=22+j3=22.2\angle7.77^\circ\,\Omega

משתמשים בכוכב מסעיף א. מבוקש: העכבה השקולה שמקור הזרם רואה.

המעגל החדש. מסרטטים את המעגל אחרי ההמרה: המשולש Z2Z_2, Z3Z_3, Z4Z_4 מוחלף בכוכב ZaZ_a, ZbZ_b, ZcZ_c עם המרכז OO. הצמתים PP, MM, NN נשארים במקומם:

•מהצומת PP יוצאת ZaZ_a אל המרכז OO.

•מ-OO יוצאים שני ענפים אל הקו התחתון: ZbZ_b בטור עם Z5Z_5 (דרך MM), ו-ZcZ_c בטור עם Z6Z_6 (דרך NN). הצמתים MM ו-NN מחברים עכשיו רק שתי עכבות כל אחד, ולכן אלה חיבורים טוריים.

•מקור הזרם מזין דרך Z1Z_1 את הצומת PP.

בחירת השיטה. אחרי ההמרה, לפי הצבעים, כל העכבות מתחברות בטור ובמקביל, ולכן מספיק צירוף עכבות, בלי משוואות.

1. הענף השמאלי:

Zb5=Zb+Z5=j6+4−j12=4−j6 ΩZ_{b5}=Z_b+Z_5=j6+4-j12=4-j6\,\Omega

2. הענף הימני:

Zc6=Zc+Z6=j6+4−j12=4−j6 ΩZ_{c6}=Z_c+Z_6=j6+4-j12=4-j6\,\Omega

3. שני הענפים שווים ומחוברים במקביל בין OO לקו התחתון, לכן העכבה שלהם היא חצי:

Zp=Zb52=4−j62=2−j3 ΩZ_{p}=\frac{Z_{b5}}{2}=\frac{4-j6}{2}=2-j3\,\Omega

4. העכבה השקולה שהמקור רואה (Z1Z_1, ZaZ_a ו-ZpZ_p בטור):

ZT=Z1+Za+Zp=20+j6+2−j3=22+j3 ΩZ_T=Z_1+Z_a+Z_p=20+j6+2-j3=22+j3\,\Omega

5. בצורה קוטבית:

∣ZT∣=222+32=22.20 Ω|Z_T|=\sqrt{22^2+3^2}=22.20\,\Omega, θ=arctan⁡322=7.77∘\theta=\arctan\frac{3}{22}=7.77^\circ

ZT=22.20∠7.77∘ ΩZ_T=22.20\angle7.77^\circ\,\Omega

בדיקה בסרטוט המסומן מסעיף א. במעגל המקורי הצד השמאלי והצד הימני זהים: Z2=Z4Z_2=Z_4 ו-Z5=Z6Z_5=Z_6. לכן MM ו-NN נמצאים באותו פוטנציאל, וב-Z3Z_3 שביניהם לא זורם זרם, כך שאפשר להוריד אותו. נשארים שני ענפים זהים בין PP לקו התחתון, Z2+Z5=j18+4−j12=4+j6 ΩZ_2+Z_5=j18+4-j12=4+j6\,\Omega בכל אחד:

ZT=Z1+4+j62=20+2+j3=22+j3 ΩZ_T=Z_1+\frac{4+j6}{2}=20+2+j3=22+j3\,\Omega. מתאים.

תשובה: ZT=22+j3 Ω=22.2∠7.77∘ ΩZ_T=22+j3\,\Omega=22.2\angle7.77^\circ\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

S=0.888 VAS=0.888\,\text{VA}, P=0.88 WP=0.88\,\text{W}, Q=0.12 VArQ=0.12\,\text{VAr} (השראי)

נתון: Iˉ=0.2∠0∘ A\bar{I}=0.2\angle0^\circ\,\text{A} (נתייחס אליו כערך יעיל), ZT=22+j3 ΩZ_T=22+j3\,\Omega מסעיף ב.

מבוקש: SS, PP, QQ של כל המעגל.

1. כל זרם המקור עובר דרך Z1Z_1 ו-ZaZ_a, וכל העכבות נמצאות אחרי המקור, ולכן המתח על מקור הזרם:

Uˉ=Iˉ⋅ZT=0.2∠0∘⋅22.20∠7.77∘=4.44∠7.77∘ V\bar{U}=\bar{I}\cdot Z_T=0.2\angle0^\circ\cdot22.20\angle7.77^\circ=4.44\angle7.77^\circ\,\text{V}

2. ההספק המרוכב:

Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗=4.44∠7.77∘⋅0.2∠0∘=0.888∠7.77∘ VA\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}^*=4.44\angle7.77^\circ\cdot0.2\angle0^\circ=0.888\angle7.77^\circ\,\text{VA}

3. בצורה קרטזית (שקול ל-Sˉ=I2⋅ZT=0.22⋅(22+j3)\bar{S}=I^2\cdot Z_T=0.2^2\cdot(22+j3)):

Sˉ=0.04⋅(22+j3)=0.88+j0.12 VA\bar{S}=0.04\cdot(22+j3)=0.88+j0.12\,\text{VA}

4. לכן:

•ההספק המדומה: S=∣Sˉ∣=0.888 VAS=|\bar{S}|=0.888\,\text{VA}

•ההספק הפעיל: P=0.88 WP=0.88\,\text{W}

•ההספק ההיגבי: Q=0.12 VArQ=0.12\,\text{VAr} (חיובי - אופי השראי)

5. בדיקה לפי רכיבים: בענפים המקבילים זורם 0.1 A0.1\,\text{A} בכל אחד (הם שווים).

P=0.22⋅20+2⋅0.12⋅4=0.8+0.08=0.88 WP=0.2^2\cdot20+2\cdot0.1^2\cdot4=0.8+0.08=0.88\,\text{W}

Q=0.22⋅6+2⋅0.12⋅(6−12)=0.24−0.12=0.12 VArQ=0.2^2\cdot6+2\cdot0.1^2\cdot(6-12)=0.24-0.12=0.12\,\text{VAr}

תשובה: S=0.888 VAS=0.888\,\text{VA}, P=0.88 WP=0.88\,\text{W}, Q=0.12 VArQ=0.12\,\text{VAr}

שאלה 19 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר

באיור לשאלה מוצג תרשים של טבעת העשויה חומר פרומגנטי.

והחדירות היחסית שלה μr=3000\mu_r=3000 אורך חריץ האויר 2mm2mm.

האורך הממוצע של הליבה 1.5m1.5m.

על הליבה מלופף סליל, ובו 500 כריכות.

הסליל עשוי נחושת שאורכו 30m30m שטח החתך 0.15mm20.15mm^2.

ההתנגדות הסגולית של נחושת 0.018Ωmm2m0.018\frac{\Omega mm^2}{m}.

א.

מה כיוון השטף המגנטי בליבה – עם או נגד כיוון השעון?

תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את המיאון של המעגל המגנטי.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את ההשראות העצמית של הסליל.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את עכבת הסליל כשהוא מחובר למקור מתח חילופין שהתדירות שלו 50 הרץ.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

עם כיוון השעון.

קובעים את הכיוון לפי כלל יד ימין לסליל: כאשר האצבעות המכופפות מצביעות בכיוון הזרם בכריכות, האגודל מצביע על כיוון השטף בתוך הסליל.

1. הזרם II נכנס מההדק ++ אל הכריכות שמלופפות על הצד השמאלי של הטבעת, ולפי כיוון הליפוף באיור האגודל מצביע כלפי מעלה בתוך הסליל.

2. בצד השמאלי של הטבעת, שטף שעולה כלפי מעלה ממשיך בתוך הליבה ימינה בחלק העליון, יורד בצד הימני (דרך החריץ) וחוזר שמאלה בחלק התחתון - כלומר מסתובב עם כיוון השעון.

תשובה: השטף בליבה זורם עם כיוון השעון.

סעיף ב

תשובה:

Rm≈9.947⋅106 1HR_{m}\approx9.947\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}} (עם A=2 cm2A=2\,\text{cm}^2)

נתון: μr=3000\mu_r=3000, ℓFe=1.5 m\ell_{Fe}=1.5\,\text{m}, ℓ0=2 mm\ell_0=2\,\text{mm}, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

חסר נתון: שטח החתך של הליבה אינו נתון בשאלה. כפי שמתבקש בהוראות הבחינה, נבחר ערך מתאים: A=2 cm2=2⋅10−4 m2A=2\,\text{cm}^2=2\cdot10^{-4}\,\text{m}^2 (ערך מקובל לליבה בגודל כזה), ונניח שבחריץ האוויר השטח זהה.

מבוקש: המיאון הכולל.

המיאון של קטע: Rm=ℓμ0μrAR_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_r A}. הליבה והחריץ מחוברים בטור (אותו שטף עובר בשניהם), ולכן המיאונים מתחברים.

1. מיאון הליבה (האורך הממוצע; החריץ זניח ביחס ל-1.5 m1.5\,\text{m}):

Rm1=ℓFeμ0μrA=1.54π⋅10−7⋅3000⋅2⋅10−4=1.989⋅106 1HR_{m1}=\frac{\ell_{Fe}}{\mu_0\mu_r A}=\frac{1.5}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot3000\cdot2\cdot10^{-4}}=1.989\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

2. מיאון חריץ האוויר (μr=1\mu_r=1):

Rm0=ℓ0μ0A=2⋅10−34π⋅10−7⋅2⋅10−4=7.958⋅106 1HR_{m0}=\frac{\ell_0}{\mu_0 A}=\frac{2\cdot10^{-3}}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot2\cdot10^{-4}}=7.958\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

3. המיאון הכולל:

Rm=Rm1+Rm0=1.989⋅106+7.958⋅106=9.947⋅106 1HR_{m}=R_{m1}+R_{m0}=1.989\cdot10^{6}+7.958\cdot10^{6}=9.947\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

שימו לב שחריץ של 2 mm2\,\text{mm} בלבד תורם פי 4 יותר מיאון מכל הליבה.

תשובה: Rm≈9.947⋅106 1HR_m\approx9.947\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

סעיף ג

תשובה:

L≈25.13 mHL\approx25.13\,\text{mH}

נתון: N=500N=500, Rm=9.947⋅106 1HR_m=9.947\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}} מסעיף ב.

מבוקש: ההשראות העצמית.

ההשראות של סליל על מעגל מגנטי: L=N2RmL=\frac{N^2}{R_m}.

L=50029.947⋅106=2500009.947⋅106=0.02513 H=25.13 mHL=\frac{500^2}{9.947\cdot10^{6}}=\frac{250000}{9.947\cdot10^{6}}=0.02513\,\text{H}=25.13\,\text{mH}

תשובה: L≈25.13 mHL\approx25.13\,\text{mH}

סעיף ד

תשובה:

ZL=3.6+j7.896 Ω≈8.68∠65.5∘ ΩZ_L=3.6+j7.896\,\Omega\approx8.68\angle65.5^\circ\,\Omega

נתון: אורך התיל ℓ=30 m\ell=30\,\text{m}, שטח חתך A=0.15 mm2A=0.15\,\text{mm}^2, ρ=0.018 Ω mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}, L=25.13 mHL=25.13\,\text{mH}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: עכבת הסליל - התנגדות התיל בטור עם ההיגב ההשראי.

1. התנגדות התיל:

R=ρℓA=0.018⋅300.15=3.6 ΩR=\rho\frac{\ell}{A}=0.018\cdot\frac{30}{0.15}=3.6\,\Omega

2. ההיגב ההשראי:

XL=2πfL=2π⋅50⋅25.13⋅10−3=7.896 ΩX_L=2\pi fL=2\pi\cdot50\cdot25.13\cdot10^{-3}=7.896\,\Omega

3. העכבה:

ZL=R+jXL=3.6+j7.896 ΩZ_L=R+jX_L=3.6+j7.896\,\Omega

בצורה קוטבית: ∣ZL∣=3.62+7.8962=8.68 Ω|Z_L|=\sqrt{3.6^2+7.896^2}=8.68\,\Omega, θ=arctan⁡7.8963.6=65.5∘\theta=\arctan\frac{7.896}{3.6}=65.5^\circ

תשובה: ZL=3.6+j7.896 Ω=8.68∠65.5∘ ΩZ_L=3.6+j7.896\,\Omega=8.68\angle65.5^\circ\,\Omega

שאלה 20 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

In the illustration below, there is an electric circuit with a transistor.

Given:

β=hfe=100\beta=hfe=100

VBE=0.7VV_{BE}=0.7V

hie=2.5kΩhie=2.5k\Omega

א.

Calculate the work point (נקודת העבודה) of the transistor.

(8 נקודות)
ב.

Draw the conversion circuit (מעגל תמורה) for small signal.

(8 נקודות)
ג.

Calculate the voltage amplification.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IC=1.5 mAI_C=1.5\,\text{mA}, VCE≈13.3 VV_{CE}\approx13.3\,\text{V}

נתון: VCC=16 VV_{CC}=16\,\text{V}, I=15 μAI=15\,\mu\text{A}, RC=1.2 kΩR_C=1.2\,\text{k}\Omega, RE=0.6 kΩR_E=0.6\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100.

מבוקש: נקודת העבודה - הזוג (VCE,IC)(V_{CE},I_C).

בניתוח זרם ישר הקבלים מתנהגים כנתק: C1C_1 מנתק את המקור VSV_S, C2C_2 מנתק את RLR_L, ו-CEC_E אינו משפיע.

1. זרם הבסיס: מקור הזרם מחובר מ-VCCV_{CC} ישירות אל הבסיס, ולכן כל זרמו נכנס לבסיס:

IB=I=15 μAI_B=I=15\,\mu\text{A}

2. זרם הקולקטור (אזור פעיל):

IC=β⋅IB=100⋅15⋅10−6=1.5 mAI_C=\beta\cdot I_B=100\cdot15\cdot10^{-6}=1.5\,\text{mA}

3. זרם הבסיס קטן מאוד ביחס לזרם הקולקטור, ולכן IE≈ICI_E\approx I_C.

חוק המתחים בלולאת הקולקטור-אמיטר (VCCV_{CC}, RCR_C, הטרנזיסטור, RER_E):

VCC=IC⋅RC+VCE+IE⋅REV_{CC}=I_C\cdot R_C+V_{CE}+I_E\cdot R_E

16=1.5⋅10−3⋅1200+VCE+1.5⋅10−3⋅600=1.8+VCE+0.916=1.5\cdot10^{-3}\cdot1200+V_{CE}+1.5\cdot10^{-3}\cdot600=1.8+V_{CE}+0.9

VCE=16−2.7=13.3 VV_{CE}=16-2.7=13.3\,\text{V}

VCEV_{CE} גדול בהרבה ממתח הרוויה, ולכן הטרנזיסטור אכן באזור הפעיל.

תשובה: נקודת העבודה Q=(VCE,IC)=(13.3 V, 1.5 mA)Q=(V_{CE},I_C)=(13.3\,\text{V},\,1.5\,\text{mA})

סעיף ב

תשובה:

מעגל תמורה: VinV_{in} על hieh_{ie} בין בסיס לאמיטר; במוצא מקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RC∥RLR_C\parallel R_L; האמיטר מוארק.

בונים את מעגל התמורה לאות קטן לפי הכללים:

1. קבלים גדולים מאוד (C→∞C\to\infty) הם קצר לאות: C1C_1 מחבר את VSV_S ישירות לבסיס, C2C_2 מחבר את RLR_L לקולקטור, ו-CEC_E מקצר את RER_E - לכן האמיטר מחובר לאדמה באות קטן.

2. מקור מתח ישר (VCCV_{CC}) הוא קצר לאות (אדמה), ולכן RCR_C מחובר בין הקולקטור לאדמה, במקביל ל-RLR_L.

3. מקור זרם ישר (I=15 μAI=15\,\mu\text{A}) הוא נתק לאות - הוא נעלם ממעגל התמורה.

4. הטרנזיסטור מוחלף במודל hh פשוט: בין הבסיס לאמיטר ההתנגדות hie=2.5 kΩh_{ie}=2.5\,\text{k}\Omega שדרכה זורם ibi_b; בין הקולקטור לאמיטר מקור זרם תלוי hfe⋅ibh_{fe}\cdot i_b המכוון מהקולקטור אל האמיטר.

5. המעגל המתקבל:

•בכניסה: VinV_{in} מחובר בין הבסיס BB לאדמה, ובמקביל אליו hieh_{ie} (בין BB ל-EE, ו-EE מוארק).

•במוצא: מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b בין CC לאדמה, ובמקביל אליו RC∥RLR_C\parallel R_L. המתח על RC∥RLR_C\parallel R_L הוא VoutV_{out}.

מעגל התמורה מוצג באיור.

תשובה: מעגל תמורה עם hieh_{ie} בכניסה ומקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RC∥RLR_C\parallel R_L במוצא, אמיטר מוארק.

סעיף ג

תשובה:

AV=−36A_V=-36

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב.

מבוקש: AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

1. מתח הכניסה נופל כולו על hieh_{ie}:

Vin=ib⋅hieV_{in}=i_b\cdot h_{ie}

2. הזרם hfeibh_{fe}i_b זורם מהקולקטור אל האמיטר, כלומר בתוך העומס הוא זורם מהאדמה אל הקולקטור, ולכן המתח במוצא שלילי:

Vout=−hfe ib⋅(RC∥RL)V_{out}=-h_{fe}\,i_b\cdot\left(R_C\parallel R_L\right)

3. העומס במוצא:

RC∥RL=1.2⋅3.61.2+3.6=4.324.8=0.9 kΩR_C\parallel R_L=\frac{1.2\cdot3.6}{1.2+3.6}=\frac{4.32}{4.8}=0.9\,\text{k}\Omega

4. ההגבר:

AV=VoutVin=−hfe ib(RC∥RL)ib hie=−hfe(RC∥RL)hie=−100⋅0.92.5=−36A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=\frac{-h_{fe}\,i_b\left(R_C\parallel R_L\right)}{i_b\,h_{ie}}=\frac{-h_{fe}\left(R_C\parallel R_L\right)}{h_{ie}}=\frac{-100\cdot0.9}{2.5}=-36

הסימן השלילי מציין היפוך מופע של 180∘180^\circ בין המוצא לכניסה (מגבר אמיטר משותף).

תשובה: AV=−36A_V=-36

שאלה 21 · מגבר מהפך: מתח מוצא ורוויה

במעגל המתואר באיור לשאלה מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את מתח המוצא VoutVout.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו את מתח הכניסה ומתח המוצא בהתאמה.

(5 נקודות)
ג.

החליפו את הנגד R2R_2 בנגד בעל ערך של 10k10k.

חשבו את מתח המוצא VoutVout. שרטטו את מתח הכניסה ומתח המוצא בהתאמה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−10sin⁡(2π100t) VV_{out}=-10\sin(2\pi100t)\,\text{V}

נתון: Vin=2sin⁡(2π100t) VV_{in}=2\sin(2\pi100t)\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, ±VCC=±15 V\pm V_{CC}=\pm15\,\text{V}, מגבר אידיאלי.

מבוקש: מתח המוצא.

1. זיהוי המעגל: הכניסה החיובית מוארקת, האות נכנס דרך R1R_1 לכניסה השלילית, ו-R2R_2 מחזיר משוב מהמוצא לכניסה השלילית - זהו מגבר מהפך.

במגבר אידיאלי עם משוב שלילי V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה), ולא נכנס זרם לכניסות. לכן הזרם דרך R1R_1, משמאל לימין, VinR1\frac{V_{in}}{R_1}, ממשיך כולו דרך R2R_2 אל המוצא:

Vin−0R1=0−VoutR2\frac{V_{in}-0}{R_1}=\frac{0-V_{out}}{R_2}

2. ההגבר:

AV=VoutVin=−R2R1=−51=−5A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{R_2}{R_1}=-\frac{5}{1}=-5

3. מתח המוצא:

Vout=−5⋅2sin⁡(2π100t)=−10sin⁡(2π100t) VV_{out}=-5\cdot2\sin(2\pi100t)=-10\sin(2\pi100t)\,\text{V}

המשרעת 10 V10\,\text{V} קטנה מ-15 V15\,\text{V}, ולכן המגבר אינו נכנס לרוויה. (RLR_L אינו משפיע על המתח, כי מוצא מגבר אידיאלי הוא מקור מתח.)

תשובה: Vout=−10sin⁡(2π100t) VV_{out}=-10\sin(2\pi100t)\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

שני סינוסים בתדר 100 Hz100\,\text{Hz} (מחזור 10 ms10\,\text{ms}): VinV_{in} במשרעת 2 V2\,\text{V}, VoutV_{out} במשרעת 10 V10\,\text{V} ובמופע הפוך.

משרטטים את שני האותות על אותו ציר זמן, לפי סעיף א:

1. התדר f=100 Hzf=100\,\text{Hz}, ולכן המחזור T=1f=1100=10 msT=\frac{1}{f}=\frac{1}{100}=10\,\text{ms} לשני האותות.

2. VinV_{in}: סינוס במשרעת 2 V2\,\text{V}, מתחיל מאפס ועולה; שיא +2 V+2\,\text{V} ב-t=2.5 mst=2.5\,\text{ms}, אפס ב-5 ms5\,\text{ms}, שפל −2 V-2\,\text{V} ב-7.5 ms7.5\,\text{ms}.

3. VoutV_{out}: סינוס במשרעת 10 V10\,\text{V} ובמופע הפוך (180∘180^\circ): כש-VinV_{in} בשיא החיובי, VoutV_{out} בשפל −10 V-10\,\text{V} (ב-2.5 ms2.5\,\text{ms}), וכש-VinV_{in} בשפל, VoutV_{out} בשיא +10 V+10\,\text{V} (ב-7.5 ms7.5\,\text{ms}). מעברי האפס של שני האותות באותם זמנים.

t [ms]V [V]0246810-10-55102 V-10 V10 V

תשובה: שני סינוסים במחזור 10 ms10\,\text{ms}; VoutV_{out} במשרעת 10 V10\,\text{V}, הפוך במופע ל-VinV_{in} (משרעת 2 V2\,\text{V}).

סעיף ג

תשובה:

AV=−10A_V=-10; לכאורה Vout=−20sin⁡(2π100t) VV_{out}=-20\sin(2\pi100t)\,\text{V}, אבל המוצא מוגבל ל-±15 V\pm15\,\text{V} - סינוס הפוך שקטום ב-±15 V\pm15\,\text{V}.

נתון: R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, ושאר הנתונים כמו בסעיף א.

מבוקש: מתח המוצא ושרטוט.

1. ההגבר החדש:

AV=−R2R1=−101=−10A_V=-\frac{R_2}{R_1}=-\frac{10}{1}=-10

2. מתח המוצא לפי ההגבר בלבד:

Vout=−10⋅2sin⁡(2π100t)=−20sin⁡(2π100t) VV_{out}=-10\cdot2\sin(2\pi100t)=-20\sin(2\pi100t)\,\text{V}

3. אבל מתח המוצא של המגבר אינו יכול לעבור את מתחי ההזנה: Vout,max=±VCC=±15 VV_{out,max}=\pm V_{CC}=\pm15\,\text{V}. המשרעת המחושבת 20 V20\,\text{V} גדולה מ-15 V15\,\text{V}, ולכן המגבר נכנס לרוויה והסינוס נקטם ב-±15 V\pm15\,\text{V}.

4. מתי מתחילה הקטימה: ∣−20sin⁡(2π100t)∣=15 ⇒ ∣sin⁡(2π100t)∣=0.75|-20\sin(2\pi100t)|=15\ \Rightarrow\ |\sin(2\pi100t)|=0.75. במחצית המחזור הראשונה זה קורה ב-

t1=arcsin⁡0.752π⋅100=0.848628.3=1.35 mst_1=\frac{\arcsin0.75}{2\pi\cdot100}=\frac{0.848}{628.3}=1.35\,\text{ms}

ולכן המוצא קבוע על −15 V-15\,\text{V} בין 1.35 ms1.35\,\text{ms} ל-3.65 ms3.65\,\text{ms}, ועל +15 V+15\,\text{V} בין 6.35 ms6.35\,\text{ms} ל-8.65 ms8.65\,\text{ms}. בשאר הזמן הוא עוקב אחרי −20sin⁡(2π100t)-20\sin(2\pi100t).

5. השרטוט: VinV_{in} - סינוס במשרעת 2 V2\,\text{V} ומחזור 10 ms10\,\text{ms}; VoutV_{out} - סינוס הפוך במופע שראשיו קטומים ב-±15 V\pm15\,\text{V}:

t [ms]V [V]0246810-15-10-551015-15 V15 V2 V

תשובה: Vout=−20sin⁡(2π100t) VV_{out}=-20\sin(2\pi100t)\,\text{V} לפי ההגבר, אך בפועל הוא מוגבל ל-±15 V\pm15\,\text{V}: סינוס הפוך במופע וקטום ב-±15 V\pm15\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.