דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2023 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2023 מועד ב', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 15 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות. יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 6 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות תיל לפי ממדים וטמפרטורה

גוף חימום של תנור חשמלי בטמפרטורה של 200c20^0c, עשוי מתיל ניקל שאורכו 0.09km0.09km.

שטח החתך שלו הוא 3mm23mm^2 ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.006(10c)\alpha=0.006\left(\frac{1}{^0c}\right).

ההתנגדות הסגולית של ניקל היא 0.078[Ωmm2m]0.078\left[\frac{\Omega mm^2}{m}\right].

מהי התנגדותו של גוף החימום בטמפרטורה של 600c60^0c?

א. 0.234Ω0.234\Omega

ב. 1.3Ω1.3\Omega

ג. 0.18Ω0.18\Omega

ד. 2.9Ω2.9\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ד. R60≈2.9 ΩR_{60}\approx2.9\,\Omega

נתון: ℓ=0.09 km=90 m\ell=0.09\,\text{km}=90\,\text{m}, A=3 mm2A=3\,\text{mm}^2, ρ=0.078 Ω⋅mm2m\rho=0.078\,\frac{\Omega\cdot\text{mm}^2}{\text{m}}, α=0.006 1∘C\alpha=0.006\,\frac{1}{^\circ\text{C}}, t1=20∘Ct_1=20^\circ\text{C}.

מבוקש: ההתנגדות בטמפרטורה t2=60∘Ct_2=60^\circ\text{C}.

קודם נחשב את ההתנגדות ב-20∘C20^\circ\text{C} מתוך ממדי התיל, ואחר כך נתקן אותה לפי הטמפרטורה.

1. ההתנגדות ב-20∘C20^\circ\text{C} (היחידות של ρ\rho מתאימות לאורך במטרים ולשטח ב-mm2\text{mm}^2):

R20=ρℓA=0.078⋅903=2.34 ΩR_{20}=\rho\frac{\ell}{A}=0.078\cdot\frac{90}{3}=2.34\,\Omega

2. הפרש הטמפרטורות: Δt=t2−t1=60−20=40∘C\Delta t=t_2-t_1=60-20=40^\circ\text{C}

3. ההתנגדות של מוליך מתכתי גדלה באופן קווי עם הטמפרטורה:

R60=R20(1+αΔt)=2.34⋅(1+0.006⋅40)=2.34⋅1.24=2.9016≈2.9 ΩR_{60}=R_{20}\left(1+\alpha\Delta t\right)=2.34\cdot\left(1+0.006\cdot40\right)=2.34\cdot1.24=2.9016\approx2.9\,\Omega

תשובה: ד. R60≈2.9 ΩR_{60}\approx2.9\,\Omega

שאלה 2 · זרם בענף מקבילי במעגל מעורב

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

מהו הזרם דרך הנגד R2R_2?

א. 0.8A0.8A

ב. 0.7A0.7A

ג. 2A2A

ד. 2.4A2.4A

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

א. I2=0.8 AI_2=0.8\,\text{A}

נתון: UT=80 VU_T=80\,\text{V}, R1=16 ΩR_1=16\,\Omega, R2=60 ΩR_2=60\,\Omega, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega.

מבוקש: הזרם I2I_2 דרך R2R_2.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק החיובי של המקור למעלה, ולכן הקו שבין המקור ל-R1R_1 נמצא ב-80 V80\,\text{V}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון שאחרי R1R_1 מגיע גם ל-R2R_2 וגם ל-R3R_3: שני הנגדים מחוברים בין אותו קו לבין הקו התחתון, ולכן הם במקביל. הפוטנציאל של הקו הזה יוצא 48 V48\,\text{V} (שלב 4).

•הזרמים: ITI_T יוצא מההדק החיובי של המקור ועובר ב-R1R_1, ואחר כך מתפצל ל-I2I_2 דרך R2R_2 ול-I3I_3 דרך R3R_3, שניהם כלפי מטה.

בחירת השיטה. זה מעגל טורי-מקבילי עם מקור אחד: צירוף מקבילי שמחובר בטור לנגד. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים, ומספיק לצמצם בעזרת התנגדויות שקולות.

1. ההתנגדות השקולה של הצירוף המקבילי:

R23=R2⋅R3R2+R3=60⋅4060+40=24 ΩR_{23}=\frac{R_2\cdot R_3}{R_2+R_3}=\frac{60\cdot40}{60+40}=24\,\Omega

2. ההתנגדות הכוללת: RT=R1+R23=16+24=40 ΩR_T=R_1+R_{23}=16+24=40\,\Omega

3. הזרם הכולל שיוצא מההדק החיובי של המקור: IT=UTRT=8040=2 AI_T=\frac{U_T}{R_T}=\frac{80}{40}=2\,\text{A}

4. המתח על הצירוף המקבילי, כלומר הפוטנציאל של הקו העליון שאחרי R1R_1: U23=IT⋅R23=2⋅24=48 VU_{23}=I_T\cdot R_{23}=2\cdot24=48\,\text{V} (בדיקה: על R1R_1 נופלים 80−48=32 V=2⋅1680-48=32\,\text{V}=2\cdot16).

5. הזרם דרך R2R_2 לפי חוק אוהם: I2=U23R2=4860=0.8 AI_2=\frac{U_{23}}{R_2}=\frac{48}{60}=0.8\,\text{A}

(ובאותו אופן I3=4840=1.2 AI_3=\frac{48}{40}=1.2\,\text{A}, ואכן I2+I3=2 A=ITI_2+I_3=2\,\text{A}=I_T.)

תשובה: א. I2=0.8 AI_2=0.8\,\text{A}

שאלה 3 · מטען כולל של קבלים במקביל

באיור לשאלה 3 נתון מעגל חשמלי, המטען החשמלי האגור בקבל C4C_4 הוא 50 μC50\,\mu C.

מהו המטען החשמלי הכללי שבמעגל?

א. QT=24μCQ_T=24\mu C

ב. QT=125μCQ_T=125\mu C

ג. QT=250μCQ_T=250\mu C

ד. QT=500μCQ_T=500\mu C

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ד. QT=500 μCQ_T=500\,\mu\text{C}

נתון: C1=20 μFC_1=20\,\mu\text{F}, C2=30 μFC_2=30\,\mu\text{F}, C3=40 μFC_3=40\,\mu\text{F}, C4=10 μFC_4=10\,\mu\text{F}, Q4=50 μCQ_4=50\,\mu\text{C}.

מבוקש: המטען הכולל QTQ_T.

כל ארבעת הקבלים מחוברים בין אותם שני קווים (העליון והתחתון), כלומר במקביל למקור, ולכן על כולם אותו מתח UTU_T. מהמטען של C4C_4 נמצא את המתח, ואז את המטען הכולל.

1. המתח על C4C_4, השווה למתח המקור:

UT=Q4C4=50 μC10 μF=5 VU_T=\frac{Q_4}{C_4}=\frac{50\,\mu\text{C}}{10\,\mu\text{F}}=5\,\text{V}

2. הקיבול השקול של קבלים במקביל הוא סכום הקיבולים:

CT=C1+C2+C3+C4=20+30+40+10=100 μFC_T=C_1+C_2+C_3+C_4=20+30+40+10=100\,\mu\text{F}

3. המטען הכולל:

QT=CT⋅UT=100 μF⋅5 V=500 μCQ_T=C_T\cdot U_T=100\,\mu\text{F}\cdot5\,\text{V}=500\,\mu\text{C}

תשובה: ד. QT=500 μCQ_T=500\,\mu\text{C}

שאלה 4 · שקול תבנין בין שתי נקודות

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי:

מהו שקול תבנין בין הנקודות A ו- B?

א. UTh=0VRTh=0ΩU_{Th}=0V\quad R_{Th}=0\Omega

ב. UTh=50VRTh=20ΩU_{Th}=50V\quad R_{Th}=20\Omega

ג. UTh=60VRTh=25ΩU_{Th}=60V\quad R_{Th}=25\Omega

ד. UTh=100VRTh=25ΩU_{Th}=100V\quad R_{Th}=25\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. UTh=60 VU_{Th}=60\,\text{V}, RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

נתון: E=100 VE=100\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=15 ΩR_2=15\,\Omega, R3=14 ΩR_3=14\,\Omega, R4=5 ΩR_4=5\,\Omega.

מבוקש: מתח תבנין UThU_{Th} והתנגדות תבנין RThR_{Th} בין A ל-B.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק החיובי של EE למעלה, ולכן הקו שבין EE ל-R1R_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}.

•VXV_X הוא הצומת העליון שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3.

•ההדקים פתוחים, ולכן ב-R3R_3 וב-R4R_4 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליהם מפל מתח. לכן ההדק A צבוע כמו הצומת X, וההדק B צבוע כמו הקו התחתון.

•נשאר חוג אחד (EE, R1R_1, R2R_2), ובו זורם זרם אחד II בכיוון החץ.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים נשאר חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק אוהם לחוג (מחלק מתח).

1. הזרם בחוג: I=ER1+R2=10010+15=4 AI=\frac{E}{R_1+R_2}=\frac{100}{10+15}=4\,\text{A}

2. המתח על R2R_2 הוא הפוטנציאל של הצומת X:

VX=I⋅R2=E⋅R2R1+R2=100⋅1510+15=60 VV_X=I\cdot R_2=E\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=100\cdot\frac{15}{10+15}=60\,\text{V}

(בדיקה: VX=E−I⋅R1=100−4⋅10=60 VV_X=E-I\cdot R_1=100-4\cdot10=60\,\text{V}.)

3. לפי הסרטוט VA=VX=60 VV_A=V_X=60\,\text{V} ו-VB=0 VV_B=0\,\text{V}, ולכן:

UTh=UAB=60 VU_{Th}=U_{AB}=60\,\text{V} (A חיובית ביחס ל-B).

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח EE מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

4. לפי הצבעים: הקצר במקום EE מחבר את הקצה השמאלי של R1R_1 לקו התחתון. לכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת X לקו התחתון, כלומר במקביל. R3R_3 מחבר את A ל-X, ו-R4R_4 מחבר את הקו התחתון ל-B. מההדק A עוברים דרך R3R_3, אחר כך דרך הצירוף המקבילי, ואחר כך דרך R4R_4 אל B, כלומר בטור:

RTh=R3+R1⋅R2R1+R2+R4=14+10⋅1510+15+5=14+6+5=25 ΩR_{Th}=R_3+\frac{R_1\cdot R_2}{R_1+R_2}+R_4=14+\frac{10\cdot15}{10+15}+5=14+6+5=25\,\Omega

תשובה: ג. UTh=60 VU_{Th}=60\,\text{V}, RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

שאלה 5 · סוללת תאים בטור עם התנגדות פנימית

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת חמישה תאים זהים המחוברים בטור.

כל תא הוא בעל כא"מ של 2V2V והתנגדות פנימית של 0.4Ω0.4\Omega. הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו 20Ω20\Omega.

מהו הזרם במעגל?

א. 0.158A0.158A

ב. 0.255A0.255A

ג. 0.454A0.454A

ד. 0.555A0.555A

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ג. I≈0.454 AI\approx0.454\,\text{A}

נתון: n=5n=5 תאים בטור, E0=2 VE_0=2\,\text{V} ו-r0=0.4 Ωr_0=0.4\,\Omega לכל תא, RL=20 ΩR_L=20\,\Omega.

מבוקש: הזרם במעגל.

בחיבור טורי הכא"מים מתחברים וגם ההתנגדויות הפנימיות מתחברות.

1. הכא"מ של הסוללה: E=n⋅E0=5⋅2=10 VE=n\cdot E_0=5\cdot2=10\,\text{V}

2. ההתנגדות הפנימית של הסוללה: r=n⋅r0=5⋅0.4=2 Ωr=n\cdot r_0=5\cdot0.4=2\,\Omega

3. הזרם במעגל לפי חוק אוהם למעגל שלם:

I=ERL+r=1020+2=0.4545 A≈0.454 AI=\frac{E}{R_L+r}=\frac{10}{20+2}=0.4545\,\text{A}\approx0.454\,\text{A}

תשובה: ג. I≈0.454 AI\approx0.454\,\text{A}

שאלה 6 · ערך ממוצע של מתח שן מסור

The voltage-waveform across a 60Ω60\Omega resistor, as measured by an oscilloscope, is shown in the figure.

What is the average current?

א. 0A0A

ב. 0.25A0.25A

ג. 0.5A0.5A

ד. 1A1A

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. Iav=0.25 AI_{av}=0.25\,\text{A}

נתון: מתח בצורת שן מסור על נגד R=60 ΩR=60\,\Omega; בכל מחזור T=12 msT=12\,\text{ms} המתח עולה בקו ישר מ-00 עד 30 V30\,\text{V} ויורד מיד ל-00.

מבוקש: הזרם הממוצע.

הנגד הוא רכיב קווי, ולכן הזרם הממוצע שווה למתח הממוצע חלקי ההתנגדות. נחשב קודם את המתח הממוצע.

1. המתח הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור. בכל מחזור השטח הוא משולש:

Uav=1T⋅T⋅Um2=Um2=302=15 VU_{av}=\frac{1}{T}\cdot\frac{T\cdot U_m}{2}=\frac{U_m}{2}=\frac{30}{2}=15\,\text{V}

2. הזרם הממוצע:

Iav=UavR=1560=0.25 AI_{av}=\frac{U_{av}}{R}=\frac{15}{60}=0.25\,\text{A}

תשובה: ב. Iav=0.25 AI_{av}=0.25\,\text{A}

שאלה 7 · הספק היגבי מתוך מדידות מתח, זרם והספק

מכשיר חשמלי ניזון מספק כח זרם – חילופין שהתדירות שלו אינה ידועה.

במכשיר יש רק נגדים וסלילים.

הפעילו את המכשיר ומדדו את המתח ואת הזרם היעילים, ואת ההספק הפעיל של המכשיר:

U1=230VI1=15AP1=3kWU_1=230V\qquad I_1=15A\qquad P_1=3kW

מהו ההספק ההיגבי של המכשיר?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 1707VAr1707VAr

ג. 2255VAr2255VAr

ד. 2500VAr2500VAr

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ב. Q≈1707 VArQ\approx1707\,\text{VAr} (בחישוב מדויק 1704 VAr1704\,\text{VAr})

נתון: U1=230 VU_1=230\,\text{V}, I1=15 AI_1=15\,\text{A} (ערכים יעילים), P1=3 kWP_1=3\,\text{kW}.

מבוקש: ההספק ההיגבי QQ.

אין צורך בתדירות: ממכפלת המתח והזרם היעילים מקבלים את ההספק המדומה, ומשולש ההספקים נותן את ההספק ההיגבי.

1. ההספק המדומה:

S=U1⋅I1=230⋅15=3450 VAS=U_1\cdot I_1=230\cdot15=3450\,\text{VA}

2. לפי משולש ההספקים S2=P2+Q2S^2=P^2+Q^2, ולכן:

Q=S2−P2=34502−30002=2902500≈1703.7 VArQ=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{3450^2-3000^2}=\sqrt{2902500}\approx1703.7\,\text{VAr}

3. במכשיר יש רק נגדים וסלילים, ולכן ההספק ההיגבי השראותי (חיובי). מבין התשובות, הקרובה ביותר לתוצאה היא 1707 VAr1707\,\text{VAr} (ההפרש נובע מעיגול, למשל של מקדם ההספק cos⁡φ=30003450≈0.87\cos\varphi=\frac{3000}{3450}\approx0.87).

תשובה: ב. Q≈1707 VArQ\approx1707\,\text{VAr}

שאלה 8 · הספק ראקטיבי של סליל ממדידות

כדי למצוא את התנגדותו ואת השראתו של הסליל, הוא חובר למקור מתח חילופין, שתדרו 50Hz50Hz כפי שמוצג באיור לשאלה 8:

קריאות מכשירי המדידה הן:

– מד זרם 5A5A

– מד המתח 230V230V

– מד ההספק 600W600W

מהו הספק הראקטיבי?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 753.65VAr753.65VAr

ג. 823.65VAr823.65VAr

ד. 981.07VAr981.07VAr

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ד. Q≈981.07 VArQ\approx981.07\,\text{VAr}

נתון: U=230 VU=230\,\text{V}, I=5 AI=5\,\text{A}, P=600 WP=600\,\text{W} (קריאת מד ההספק היא ההספק הפעיל).

מבוקש: ההספק הראקטיבי QQ.

1. ההספק המדומה:

S=U⋅I=230⋅5=1150 VAS=U\cdot I=230\cdot5=1150\,\text{VA}

2. ממשולש ההספקים:

Q=S2−P2=11502−6002=962500≈981.07 VArQ=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{1150^2-600^2}=\sqrt{962500}\approx981.07\,\text{VAr}

תשובה: ד. Q≈981.07 VArQ\approx981.07\,\text{VAr}

שאלה 9 · מתח על הנגד במעגל טורי בתהודה

באיור לשאלה 9 נתון מעגל RLCRLC טורי הנמצא במצב תהודה.

תדירות התהודה היא 2000 Rad/sec2000\,{}^{Rad}/_{sec}.

מהו מפל המתח על הנגד?

א. 0∠0∘V0\angle0^\circ V

ב. 15∠0∘V15\angle0^\circ V

ג. 5∠0∘V5\angle0^\circ V

ד. אי אפשר לדעת

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ב. UR=15∠0∘ VU_R=15\angle0^\circ\,\text{V}

נתון: R=5 ΩR=5\,\Omega, L=5 mHL=5\,\text{mH}, C=50 μFC=50\,\mu\text{F}, U=15∠0∘ VU=15\angle0^\circ\,\text{V}, ω0=2000 rads\omega_0=2000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: המתח על הנגד.

1. נוודא שזו אכן תדירות התהודה:

ω0=1LC=15⋅10−3⋅50⋅10−6=2000 rads\omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}}=\frac{1}{\sqrt{5\cdot10^{-3}\cdot50\cdot10^{-6}}}=2000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

ובתדירות זו XL=ω0L=2000⋅5⋅10−3=10 ΩX_L=\omega_0L=2000\cdot5\cdot10^{-3}=10\,\Omega ו-XC=1ω0C=12000⋅50⋅10−6=10 ΩX_C=\frac{1}{\omega_0C}=\frac{1}{2000\cdot50\cdot10^{-6}}=10\,\Omega.

2. בתהודה טורית XL=XCX_L=X_C, ולכן המתחים על הסליל ועל הקבל שווים בגודלם ומנוגדים במופע ומבטלים זה את זה. העכבה הכוללת היא Z=R=5 ΩZ=R=5\,\Omega, והזרם:

Iˉ=UˉR=15∠0∘5=3∠0∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}}{R}=\frac{15\angle0^\circ}{5}=3\angle0^\circ\,\text{A}

3. המתח על הנגד:

UˉR=Iˉ⋅R=3∠0∘⋅5=15∠0∘ V\bar{U}_R=\bar{I}\cdot R=3\angle0^\circ\cdot5=15\angle0^\circ\,\text{V}

כלומר כל מתח המקור נופל על הנגד.

תשובה: ב. UR=15∠0∘ VU_R=15\angle0^\circ\,\text{V}

שאלה 10 · הספק ממשי של עומס משולש סימטרי

באיור לשאלה 10 מתואר עומס תלת-מופעי סימטרי, המחובר לרשת תלת – מופעית בעלת מתח שלוב של UL=400VU_L=400V. שלוש העכבות זהות: ZL=(16+j12)ΩZ_L=(16+j12)\Omega.

מהו הספק הממשי של הרשת?

א. PT=12.2kWP_T=12.2kW

ב. PT=20.2kWP_T=20.2kW

ג. PT=19.2kWP_T=19.2kW

ד. PT=24.2kWP_T=24.2kW

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ג. PT=19.2 kWP_T=19.2\,\text{kW}

נתון: חיבור משולש, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, ZL=16+j12 ΩZ_L=16+j12\,\Omega.

מבוקש: ההספק הממשי הכולל.

בחיבור משולש כל עכבה מחוברת בין שני קווים, ולכן מתח המופע שווה למתח השלוב: Uph=UL=400 VU_{ph}=U_L=400\,\text{V}.

1. גודל העכבה:

∣ZL∣=162+122=20 Ω|Z_L|=\sqrt{16^2+12^2}=20\,\Omega

2. זרם המופע:

Iph=Uph∣ZL∣=40020=20 AI_{ph}=\frac{U_{ph}}{|Z_L|}=\frac{400}{20}=20\,\text{A}

3. הספק פעיל מתפתח רק בחלק הממשי של העכבה (R=16 ΩR=16\,\Omega), ויש שלושה מופעים זהים:

PT=3⋅Iph2⋅R=3⋅202⋅16=19200 W=19.2 kWP_T=3\cdot I_{ph}^2\cdot R=3\cdot20^2\cdot16=19200\,\text{W}=19.2\,\text{kW}

תשובה: ג. PT=19.2 kWP_T=19.2\,\text{kW}

שאלה 11 · דיודת זנר שאינה מוליכה

באיור לשאלה 11 נתון המעגל החשמלי הבא:

מהו ערכו של המתח על-פני הנגד RLR_L?

א. 0V0V

ב. 5V5V

ג. אי אפשר לדעת

ד. 6.8V6.8V

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ב. URL=5 VU_{RL}=5\,\text{V}

נתון: E=10 VE=10\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega, VZ=6.8 VV_Z=6.8\,\text{V}.

מבוקש: המתח על RLR_L.

הזנר מוליך בפריצה רק אם המתח שהיה נופל עליו (כשהוא מנותק) גדול מ-VZV_Z. לכן בודקים קודם את המתח בלי הזנר.

1. נניח שהזנר אינו מוליך. אז R1R_1 ו-RLR_L יוצרים מחלק מתח:

URL=E⋅RLR1+RL=10⋅11+1=5 VU_{RL}=E\cdot\frac{R_L}{R_1+R_L}=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}

2. 5 V<6.8 V5\,\text{V}<6.8\,\text{V}, ולכן המתח על הזנר (המחובר במקביל ל-RLR_L) קטן ממתח הפריצה, הזנר אכן אינו מוליך וההנחה נכונה.

תשובה: ב. URL=5 VU_{RL}=5\,\text{V}

שאלה 12 · זרם קולקטור בטרנזיסטור עם נגד בסיס

באיור לשאלה 12 לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7VV_{BE}=0.7V

מהו זרם הקולקטור ICI_C?

א. 0.25mA0.25mA

ב. 0.55mA0.55mA

ג. 0.86mA0.86mA

ד. 3.25mA3.25mA

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ג. IC=0.86 mAI_C=0.86\,\text{mA}

נתון: VBB=5 VV_{BB}=5\,\text{V}, RB=500 kΩR_B=500\,\text{k}\Omega, VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=1 kΩR_C=1\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: זרם הקולקטור.

נחשב את זרם הבסיס מחוג הבסיס, ונכפיל ב-β\beta (בתחום הפעיל).

1. חוק קירכהוף למתחים בחוג הבסיס (הזרם IBI_B זורם מההדק החיובי של VBBV_{BB} דרך RBR_B לבסיס ויוצא באמיטר לאדמה):

VBB=IB⋅RB+VBE ⇒ IB=VBB−VBERB=5−0.7500⋅103=8.6 μAV_{BB}=I_B\cdot R_B+V_{BE}\ \Rightarrow\ I_B=\frac{V_{BB}-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{500\cdot10^3}=8.6\,\mu\text{A}

2. זרם הקולקטור:

IC=β⋅IB=100⋅8.6 μA=0.86 mAI_C=\beta\cdot I_B=100\cdot8.6\,\mu\text{A}=0.86\,\text{mA}

3. בדיקה שהטרנזיסטור בתחום הפעיל:

VCE=VCC−IC⋅RC=10−0.86⋅10−3⋅103=9.14 V>0.2 VV_{CE}=V_{CC}-I_C\cdot R_C=10-0.86\cdot10^{-3}\cdot10^3=9.14\,\text{V}>0.2\,\text{V}, כלומר אין רוויה.

תשובה: ג. IC=0.86 mAI_C=0.86\,\text{mA}

שאלה 13 · מגבר שרת ללא משוב כמשווה

המעגל שבאיור לשאלה 13 לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutVout?

א. Vout=0VVout=0V

ב. Vout=6VVout=6V

ג. Vout=10VVout=10V

ד. Vout=12VVout=12V

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

א. Vout=0 VV_{out}=0\,\text{V}

נתון: V+=6 VV^+=6\,\text{V}, V−=10 VV^-=10\,\text{V}, מתחי הזנה +Vcc=12 V+V_{cc}=12\,\text{V} ו-−Vcc=0 V-V_{cc}=0\,\text{V}.

מבוקש: מתח המוצא.

1. במגבר אין משוב, ולכן הוא עובד כמשווה: ההגבר בחוג פתוח אינסופי, והמוצא נמצא תמיד באחד ממתחי ההזנה.

2. מתח הכניסה ההפרשי:

Vd=V+−V−=6−10=−4 V<0V_d=V^+-V^-=6-10=-4\,\text{V}<0

3. מכיוון שהמתח בכניסה המהפכת גבוה מהמתח בכניסה הלא מהפכת, המוצא ברוויה השלילית, כלומר במתח ההזנה הנמוך: Vout=−Vcc=0 VV_{out}=-V_{cc}=0\,\text{V}.

תשובה: א. Vout=0 VV_{out}=0\,\text{V}

שאלה 14 · מוט נע בשדה מגנטי: כא"מ מושרה וזרם

באיור לשאלה 14 נתונה מערכת, הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.6TB=0.6T. השדה ניצב למישור הדף וכיוונו ממישור הדף פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי ללא חיכוך, שאורכו ℓ=0.8m\ell=0.8m והתנגדותו היא R=8ΩR=8\Omega, במהירות של V=9msV=9\frac{m}{s}.

האם זורם זרם במוט ABAB כאשר המפסק SS סגור? אם כן, חשבו את גודלו.

א. לא זורם זרם.

ב. I=0.54AI=0.54A

ג. I=2.16AI=2.16A

ד. I=4.32AI=4.32A

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ב. I=0.54 AI=0.54\,\text{A}

נתון: B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, v=9 msv=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, R=8 ΩR=8\,\Omega, התנגדות המסילות זניחה.

מבוקש: הזרם במוט כשהמפסק סגור.

1. המוט נע בניצב לשדה, ולכן מושרה בו כא"מ תנועתי:

E=B⋅ℓ⋅v=0.6⋅0.8⋅9=4.32 VE=B\cdot\ell\cdot v=0.6\cdot0.8\cdot9=4.32\,\text{V}

2. כשהמפסק סגור, המוט, המסילות והמפסק יוצרים מעגל סגור, וזורם בו זרם. ההתנגדות היחידה במעגל היא של המוט:

I=ER=4.328=0.54 AI=\frac{E}{R}=\frac{4.32}{8}=0.54\,\text{A}

תשובה: ב. כן, I=0.54 AI=0.54\,\text{A}

שאלה 15 · כוח לורנץ על מטען נע

מטען חיובי 15⋅10−9c15\cdot10^{-9}c יוצא במאונך מהשדה מגנטי שעוצמתו 0.6T0.6T במהירות של 3⋅106 m/sec3\cdot10^6\,{}^{m}/_{sec}.

חשבו את גודלו וכיוונו של הפועל על המטען.

א. F=0.054NF=0.054N הכוח בכיוון למטה.

ב. F=0.054NF=0.054N הכוח בכיוון למעלה.

ג. F=0.027NF=0.027N הכוח בכיוון למטה.

ד. F=0.027NF=0.027N הכוח בכיוון למעלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ג. F=0.027 NF=0.027\,\text{N}, בכיוון למטה

נתון: q=15⋅10−9 Cq=15\cdot10^{-9}\,\text{C} (חיובי), B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, v=3⋅106 msv=3\cdot10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. לפי האיור המהירות ימינה, והשדה יוצא מהדף (נקודות).

מבוקש: גודל הכוח וכיוונו.

1. המהירות ניצבת לשדה (sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1), ולכן גודל כוח לורנץ:

F=q⋅v⋅B=15⋅10−9⋅3⋅106⋅0.6=0.027 NF=q\cdot v\cdot B=15\cdot10^{-9}\cdot3\cdot10^6\cdot0.6=0.027\,\text{N}

2. כיוון: F→=q v→×B→\vec{F}=q\,\vec{v}\times\vec{B}. לפי כלל יד ימין: האצבעות בכיוון המהירות (ימינה) ומסובבות לכיוון השדה (החוצה מהדף); האגודל מצביע למטה. המטען חיובי, ולכן הכוח למטה.

תשובה: ג. F=0.027 NF=0.027\,\text{N}, הכוח בכיוון למטה.

שאלה 16 · זרמי חוגים ומאזן הספקים במעגל זרם ישר

באיור לשאלה 16 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל. השתמשו בפתרונכם בשיטת זרמי חוגים.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1=10.4 mAI_{R1}=10.4\,\text{mA}, IR2=8.8 mAI_{R2}=8.8\,\text{mA}, IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA}, IR4=7.2 mAI_{R4}=7.2\,\text{mA}, IR5=1.6 mAI_{R5}=1.6\,\text{mA}, IR6=IR7=5.6 mAI_{R6}=I_{R7}=5.6\,\text{mA}

נתון: E1=40 VE_1=40\,\text{V}, E2=20 VE_2=20\,\text{V}, E3=60 VE_3=60\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=R3=R4=R5=R7=2 kΩR_2=R_3=R_4=R_5=R_7=2\,\text{k}\Omega, R6=4 kΩR_6=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד, בשיטת זרמי חוגים.

נעבוד ב-kΩ\text{k}\Omega, ב-V\text{V} וב-mA\text{mA} (וולט חלקי קילו-אוהם נותן מיליאמפר).

מבנה המעגל. יש שלושה צמתים עליונים: שמאלי (בין R5R_5, R2R_2 ו-R1R_1), אמצעי (בין R2R_2, R4R_4 ו-R3R_3) וימני (בין R4R_4, R5R_5 ו-R6R_6), וצומת תחתון אחד. הענף השמאלי: R1R_1 ו-E1E_1 (הדק ++ למעלה) אל הקו התחתון. הענף האמצעי: R3R_3 ו-E2E_2 (הדק −- למעלה, ++ למטה) אל הקו התחתון. הענף הימני: R6R_6, E3E_3 (הדק ++ למעלה) ו-R7R_7 אל הקו התחתון. R5R_5 מחבר את הצומת השמאלי לימני מלמעלה.

סימון על הסרטוט. בכל אחד משלושת החלונות של המעגל מסומן זרם חוג, וכולם בכיוון השעון:

•I1I_1 - החלון השמאלי: R1R_1, R2R_2, R3R_3, E2E_2, E1E_1.

•I2I_2 - החלון הימני: R4R_4, R6R_6, E3E_3, R7R_7, E2E_2, R3R_3.

•I3I_3 - החלון העליון: R5R_5, R4R_4, R2R_2.

•ענף ששני חוגים עוברים בו נושא את ההפרש של שני זרמי החוגים: ב-R2R_2 זורם I1−I3I_1-I_3, בענף R3R_3-E2E_2 זורם I1−I2I_1-I_2, וב-R4R_4 זורם I2−I3I_2-I_3. ב-R1R_1, ב-R5R_5 ובענף R6R_6-E3E_3-R7R_7 זורם זרם חוג אחד בלבד.

בחירת השיטה. השאלה מחייבת שיטת זרמי חוגים: שלושה חוגים, כלומר שלושה נעלמים ושלוש משוואות. גם בשיטת מתחי הצמתים היו נדרשות שלוש משוואות: במעגל ארבעה צמתים עיקריים (שלושת הצמתים העליונים והצומת התחתון), ואחרי שהצומת התחתון נבחר כנקודת ייחוס נשארים שלושה מתחים לא ידועים. לכן לשיטה האחרת אין יתרון.

משוואות קירכהוף למתחים (בכל חוג: סכום הכא"מים בכיוון החוג = סכום מפלי המתח):

1. חוג I1I_1: בכיוון השעון עולים דרך E1E_1 מ-−- ל-++ (תורם +40+40) ויורדים דרך E2E_2 מ-−- ל-++ (תורם +20+20):

40+20=R1I1+R2(I1−I3)+R3(I1−I2)40+20=R_1I_1+R_2(I_1-I_3)+R_3(I_1-I_2)

60=5I1−2I2−2I360=5I_1-2I_2-2I_3

2. חוג I2I_2: יורדים דרך E3E_3 מ-++ ל-−- (תורם −60-60) ועולים דרך E2E_2 מ-++ ל-−- (תורם −20-20):

−60−20=R4(I2−I3)+R6I2+R7I2+R3(I2−I1)-60-20=R_4(I_2-I_3)+R_6I_2+R_7I_2+R_3(I_2-I_1)

−80=−2I1+10I2−2I3-80=-2I_1+10I_2-2I_3

3. חוג I3I_3: אין מקורות:

0=R5I3+R4(I3−I2)+R2(I3−I1)0=R_5I_3+R_4(I_3-I_2)+R_2(I_3-I_1)

0=−2I1−2I2+6I30=-2I_1-2I_2+6I_3

פתרון בשיטת קרמר.

4. הדטרמיננטה של המקדמים:

Δ=∣5−2−2−210−2−2−26∣=5(60−4)+2(−12−4)−2(4+20)=280−32−48=200\Delta=\begin{vmatrix}5&-2&-2\\-2&10&-2\\-2&-2&6\end{vmatrix}=5(60-4)+2(-12-4)-2(4+20)=280-32-48=200

5.

Δ1=∣60−2−2−8010−20−26∣=60(60−4)+2(−480−0)−2(160−0)=3360−960−320=2080\Delta_1=\begin{vmatrix}60&-2&-2\\-80&10&-2\\0&-2&6\end{vmatrix}=60(60-4)+2(-480-0)-2(160-0)=3360-960-320=2080

I1=Δ1Δ=2080200=10.4 mAI_1=\frac{\Delta_1}{\Delta}=\frac{2080}{200}=10.4\,\text{mA}

6.

Δ2=∣560−2−2−80−2−206∣=5(−480−0)−60(−12−4)−2(0−160)=−2400+960+320=−1120\Delta_2=\begin{vmatrix}5&60&-2\\-2&-80&-2\\-2&0&6\end{vmatrix}=5(-480-0)-60(-12-4)-2(0-160)=-2400+960+320=-1120

I2=Δ2Δ=−1120200=−5.6 mAI_2=\frac{\Delta_2}{\Delta}=\frac{-1120}{200}=-5.6\,\text{mA}

7.

Δ3=∣5−260−210−80−2−20∣=5(0−160)+2(0−160)+60(4+20)=−800−320+1440=320\Delta_3=\begin{vmatrix}5&-2&60\\-2&10&-80\\-2&-2&0\end{vmatrix}=5(0-160)+2(0-160)+60(4+20)=-800-320+1440=320

I3=Δ3Δ=320200=1.6 mAI_3=\frac{\Delta_3}{\Delta}=\frac{320}{200}=1.6\,\text{mA}

הסימן השלילי של I2I_2 אומר שזרם החוג הימני זורם בפועל נגד כיוון השעון.

הזרמים בנגדים (בנגד ששני חוגים עוברים בו - הפרש זרמי החוגים):

8. IR1=I1=10.4 mAI_{R1}=I_1=10.4\,\text{mA}, כלפי מעלה (מ-E1E_1 אל הצומת השמאלי).

9. IR2=I1−I3=10.4−1.6=8.8 mAI_{R2}=I_1-I_3=10.4-1.6=8.8\,\text{mA}, משמאל לימין.

10. IR3=I1−I2=10.4−(−5.6)=16 mAI_{R3}=I_1-I_2=10.4-(-5.6)=16\,\text{mA}, כלפי מטה (מהצומת האמצעי אל E2E_2).

11. IR4=I2−I3=−5.6−1.6=−7.2 mAI_{R4}=I_2-I_3=-5.6-1.6=-7.2\,\text{mA}, כלומר 7.2 mA7.2\,\text{mA} מימין לשמאל (מהצומת הימני לאמצעי).

12. IR5=I3=1.6 mAI_{R5}=I_3=1.6\,\text{mA}, משמאל לימין.

13. IR6=IR7=∣I2∣=5.6 mAI_{R6}=I_{R7}=|I_2|=5.6\,\text{mA}; ב-R6R_6 כלפי מעלה (מ-E3E_3 אל הצומת הימני), וב-R7R_7 משמאל לימין.

הזרמים בכיוונם האמיתי, על הסרטוט:

בדיקה בצומת האמצעי: נכנסים 8.8+7.2=16 mA8.8+7.2=16\,\text{mA} ויוצאים 16 mA16\,\text{mA} דרך R3R_3. בצומת השמאלי העליון: נכנסים 10.4 mA10.4\,\text{mA} מ-R1R_1, ויוצאים 8.8+1.6=10.4 mA8.8+1.6=10.4\,\text{mA} דרך R2R_2 ו-R5R_5.

תשובה: IR1=10.4 mAI_{R1}=10.4\,\text{mA}, IR2=8.8 mAI_{R2}=8.8\,\text{mA}, IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA}, IR4=7.2 mAI_{R4}=7.2\,\text{mA}, IR5=1.6 mAI_{R5}=1.6\,\text{mA}, IR6=IR7=5.6 mAI_{R6}=I_{R7}=5.6\,\text{mA} (כיוונים כמפורט).

סעיף ב

תשובה:

Pcons=Pgen=1072 mWP_{cons}=P_{gen}=1072\,\text{mW}

מבוקש: ההספק שהנגדים צורכים (PconsP_{cons}), ההספק שהמקורות מייצרים (PgenP_{gen}), והשוואה ביניהם.

נשתמש בזרמים מסעיף א (mA⋅kΩ⋅mA=mW\text{mA}\cdot\text{k}\Omega\cdot\text{mA}=\text{mW}).

ההספק הנצרך (P=I2RP=I^2R בכל נגד):

1. PR1=10.42⋅1=108.16 mWP_{R1}=10.4^2\cdot1=108.16\,\text{mW}

2. PR2=8.82⋅2=154.88 mWP_{R2}=8.8^2\cdot2=154.88\,\text{mW}

3. PR3=162⋅2=512 mWP_{R3}=16^2\cdot2=512\,\text{mW}

4. PR4=7.22⋅2=103.68 mWP_{R4}=7.2^2\cdot2=103.68\,\text{mW}

5. PR5=1.62⋅2=5.12 mWP_{R5}=1.6^2\cdot2=5.12\,\text{mW}

6. PR6=5.62⋅4=125.44 mWP_{R6}=5.6^2\cdot4=125.44\,\text{mW}

7. PR7=5.62⋅2=62.72 mWP_{R7}=5.6^2\cdot2=62.72\,\text{mW}

Pcons=108.16+154.88+512+103.68+5.12+125.44+62.72=1072 mWP_{cons}=108.16+154.88+512+103.68+5.12+125.44+62.72=1072\,\text{mW}

ההספק המיוצר (P=E⋅IP=E\cdot I; מקור מייצר הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו):

8. ב-E1E_1 הזרם 10.4 mA10.4\,\text{mA} יוצא מההדק ++ (כלפי מעלה): PE1=40⋅10.4=416 mWP_{E1}=40\cdot10.4=416\,\text{mW}

9. ב-E2E_2 הזרם 16 mA16\,\text{mA} זורם כלפי מטה, נכנס בהדק −- ויוצא בהדק ++: PE2=20⋅16=320 mWP_{E2}=20\cdot16=320\,\text{mW}

10. ב-E3E_3 הזרם 5.6 mA5.6\,\text{mA} זורם כלפי מעלה, יוצא מההדק ++: PE3=60⋅5.6=336 mWP_{E3}=60\cdot5.6=336\,\text{mW}

Pgen=416+320+336=1072 mWP_{gen}=416+320+336=1072\,\text{mW}

מאזן הספקים: Pgen=Pcons=1072 mWP_{gen}=P_{cons}=1072\,\text{mW}, כפי שמחייב חוק שימור האנרגיה; זו גם בדיקה לנכונות הזרמים בסעיף א.

תשובה: Pcons=1072 mWP_{cons}=1072\,\text{mW}, Pgen=1072 mWP_{gen}=1072\,\text{mW}, המאזן מתקיים.

שאלה 17 · מעבר במעגל RL טורי עם זרם התחלתי

באיור לשאלה 17 נתון מעגל חשמלי המוזן ממקור מתח ישר.

ברגע סגירת המפסק עוצמת הזרם בסליל היא IL(0)=50mAI_{L(0)}=50mA.

א.

חשבו את קבוע הזמן של המעגל

(2 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בסליל בזמן t=5msec⁡t=5m\sec לאחר סגירת המפסק.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את המתח על הנגד R2R_2 בזמן t=5msec⁡t=5m\sec.

(2 נקודות)
ד.

שרטטו זה מתחת לזה, בהתאמה, את המתח על הסליל ואת הזרם דרך הסליל IL(t)I_L(t) כפונקציה של הזמן.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

τ=15 ms\tau=15\,\text{ms}

נתון: E=10 VE=10\,\text{V}, L=1.5 HL=1.5\,\text{H}, R1=75 ΩR_1=75\,\Omega, R2=25 ΩR_2=25\,\Omega.

מבוקש: קבוע הזמן.

קבוע הזמן של מעגל RLRL הוא τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהסליל "רואה" מההדקים שלו אחרי סגירת המפסק.

ההדקים. מוציאים את הסליל מהמעגל ומסמנים את שני ההדקים שאליהם הוא היה מחובר: aa (למעלה) ו-bb (למטה). את ההתנגדות מודדים בין שני ההדקים האלה.

המעגל החדש. המפסק סגור ולכן מסורטט כתיל. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח EE מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. בגלל הקצר במקום EE, הקו העליון (דרך המפסק הסגור) והקו השמאלי עד R1R_1 הם קו אחד, וההדק aa נמצא עליו.

•מההדק bb עוברים דרך R2R_2, אחר כך דרך R1R_1, ומשם בקו הארוך חזרה אל aa. אין אף צומת שבו הזרם מתפצל, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים בטור ביחס להדקים.

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מחברים את הנגדים שבטור.

1. ההתנגדות שהסליל רואה:

RTH=R1+R2=75+25=100 ΩR_{TH}=R_1+R_2=75+25=100\,\Omega

2. קבוע הזמן של מעגל RLRL:

τ=LRTH=1.5100=0.015 s=15 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1.5}{100}=0.015\,\text{s}=15\,\text{ms}

תשובה: τ=15 ms\tau=15\,\text{ms}

סעיף ב

תשובה:

iL(5 ms)≈64.2 mAi_L(5\,\text{ms})\approx64.2\,\text{mA}

מבוקש: iLi_L ב-t=5 mst=5\,\text{ms}.

הזרם בסליל משתנה באופן מעריכי מערכו ההתחלתי לערכו הסופי, עם קבוע הזמן מסעיף א:

iL(t)=I∞+(IL(0)−I∞)e−t/τi_L(t)=I_{\infty}+\left(I_{L(0)}-I_{\infty}\right)e^{-t/\tau}

(הזרם ההתחלתי 50 mA50\,\text{mA} נתון בשאלה, ונשתמש בו כפי שנתון.)

המעגל במצב היציב. אחרי זמן רב המקור הוא מקור מתח ישר, והסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש: המפסק סגור, והסליל מוחלף בתיל:

•ההדק השלילי של EE והקו שמחובר אליו נבחרו כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון, מההדק החיובי של EE דרך המפסק והסליל עד R2R_2, נמצא כולו ב-10 V10\,\text{V}.

•הקו שבין R2R_2 ל-R1R_1 נמצא ב-7.5 V7.5\,\text{V} (שלב 1).

•בחוג אחד זורם זרם אחד II בכיוון החץ, מההדק החיובי של המקור.

1. הזרם הסופי: במעגל חוג אחד, ולכן מספיק חוק אוהם. הזרם זורם מההדק ++ של המקור דרך המפסק, הסליל, R2R_2 ו-R1R_1:

I∞=ER1+R2=10100=0.1 A=100 mAI_{\infty}=\frac{E}{R_1+R_2}=\frac{10}{100}=0.1\,\text{A}=100\,\text{mA}

(לפי הסרטוט: על R2R_2 נופלים 0.1⋅25=2.5 V0.1\cdot25=2.5\,\text{V}, ולכן הקו שבין R2R_2 ל-R1R_1 נמצא ב-10−2.5=7.5 V10-2.5=7.5\,\text{V}, ועל R1R_1 נופלים 0.1⋅75=7.5 V0.1\cdot75=7.5\,\text{V} עד 0 V0\,\text{V}.)

2. ביטוי הזרם:

iL(t)=100+(50−100)e−t/15 ms=100−50e−t/15 ms [mA]i_L(t)=100+(50-100)e^{-t/15\,\text{ms}}=100-50e^{-t/15\,\text{ms}}\ [\text{mA}]

3. הצבה של t=5 mst=5\,\text{ms}:

e−5/15=e−1/3≈0.7165e^{-5/15}=e^{-1/3}\approx0.7165

iL(5 ms)=100−50⋅0.7165=100−35.83≈64.17 mAi_L(5\,\text{ms})=100-50\cdot0.7165=100-35.83\approx64.17\,\text{mA}

תשובה: iL(5 ms)≈64.2 mAi_L(5\,\text{ms})\approx64.2\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

UR2≈1.6 VU_{R2}\approx1.6\,\text{V}

R2R_2 בטור עם הסליל, ולכן עובר בו אותו זרם שחישבנו בסעיף ב. לפי חוק אוהם:

UR2=iL⋅R2=64.17⋅10−3⋅25≈1.604 VU_{R2}=i_L\cdot R_2=64.17\cdot10^{-3}\cdot25\approx1.604\,\text{V}

תשובה: UR2≈1.6 VU_{R2}\approx1.6\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

uL(t)=5e−t/15 ms Vu_L(t)=5e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{V} (יורד מ-5 V5\,\text{V} לאפס); iL(t)=100−50e−t/15 ms mAi_L(t)=100-50e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{mA} (עולה מ-5050 ל-100 mA100\,\text{mA})

מבוקש: גרפים של uL(t)u_L(t) ו-iL(t)i_L(t).

1. המתח על הסליל לפי קירכהוף במעגל הטורי: uL=E−iL(R1+R2)u_L=E-i_L(R_1+R_2). ב-t=0t=0:

uL(0)=10−0.05⋅100=5 Vu_L(0)=10-0.05\cdot100=5\,\text{V}

ובמצב יציב uL(∞)=10−0.1⋅100=0u_L(\infty)=10-0.1\cdot100=0. לכן:

uL(t)=5e−t/15 ms [V]u_L(t)=5e^{-t/15\,\text{ms}}\ [\text{V}]

(אותה תוצאה מתקבלת מ-uL=LdiLdt=1.5⋅0.050.015e−t/τ=5e−t/τu_L=L\frac{di_L}{dt}=1.5\cdot\frac{0.05}{0.015}e^{-t/\tau}=5e^{-t/\tau}.)

2. הזרם בסליל: iL(t)=100−50e−t/15 ms [mA]i_L(t)=100-50e^{-t/15\,\text{ms}}\ [\text{mA}].

3. נקודות אופייניות:

•ב-t=τ=15 mst=\tau=15\,\text{ms}: uL=5⋅0.368≈1.84 Vu_L=5\cdot0.368\approx1.84\,\text{V}, iL=100−50⋅0.368≈81.6 mAi_L=100-50\cdot0.368\approx81.6\,\text{mA}.

•אחרי 5τ=75 ms5\tau=75\,\text{ms} המעבר מסתיים כמעט לגמרי: uL≈0u_L\approx0, iL≈100 mAi_L\approx100\,\text{mA}.

המתח על הסליל (למעלה) יורד מעריכית מ-5 V5\,\text{V} לאפס:

t [ms]u_L [V]02040608001234565 Vτ

הזרם בסליל (מתחתיו, באותו ציר זמן) עולה מעריכית מ-50 mA50\,\text{mA} ל-100 mA100\,\text{mA}:

t [ms]i_L [mA]02040608002040608010050 mAτ

תשובה: uL(t)=5e−t/15 ms Vu_L(t)=5e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{V} דועך מ-5 V5\,\text{V} לאפס, ובאותו זמן iL(t)=100−50e−t/15 ms mAi_L(t)=100-50e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{mA} עולה מ-50 mA50\,\text{mA} ל-100 mA100\,\text{mA}; המעבר מסתיים אחרי כ-75 ms75\,\text{ms}.

שאלה 18 · שיטת מתחי צמתים במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי בזרם חילופין:

א.

חשבו את המתח בעכבה Z3Z_3.

(9 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם דרך העכבה Z1Z_1.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הממשי (הפעיל) בעכבה Z3Z_3.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Vˉ3≈51.43∠31.14∘ V\bar{V}_3\approx51.43\angle31.14^\circ\,\text{V}

נתון: Eˉ1=60∠30∘ V\bar{E}_1=60\angle30^\circ\,\text{V}, Iˉ=2∠0∘ A\bar{I}=2\angle0^\circ\,\text{A}, Z1=15+j10 ΩZ_1=15+j10\,\Omega, Z2=−j50 ΩZ_2=-j50\,\Omega, Z3=40+j20 ΩZ_3=40+j20\,\Omega, Z4=40+j0 ΩZ_4=40+j0\,\Omega.

מבוקש: המתח על Z3Z_3.

סימון על הסרטוט. הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה למעגל של זרם ישר:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ההדק ++ של Eˉ1\bar{E}_1 למעלה, ולכן הקו שבין Eˉ1\bar{E}_1 ל-Z1Z_1 נמצא בפוטנציאל הידוע 60∠30∘ V60\angle30^\circ\,\text{V}.

•VˉA\bar{V}_A הוא הצומת העליון שבין Z1Z_1, Z3Z_3 ו-Z2Z_2. VˉB\bar{V}_B הוא הצומת העליון שבין Z2Z_2, Z4Z_4 ומקור הזרם. אלה שני הפוטנציאלים הלא ידועים.

•Z3Z_3 מחובר בין הקו של AA לקו התחתון, ולכן המתח עליו הוא VˉA\bar{V}_A.

•הזרם Iˉ1\bar{I}_1 עובר ב-Z1Z_1, מהמקור אל הצומת AA.

•הזרם Iˉ2\bar{I}_2 עובר ב-Z2Z_2, מהצומת AA אל הצומת BB.

•הזרמים Iˉ3\bar{I}_3 ו-Iˉ4\bar{I}_4 עוברים כלפי מטה ב-Z3Z_3 וב-Z4Z_4.

•מקור הזרם מזרים 2 A2\,\text{A} כלפי מעלה, אל הצומת BB.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים:

•מתחי צמתים: שני צמתים לא ידועים (VˉA\bar{V}_A ו-VˉB\bar{V}_B), כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חלונות, אבל זרם החלון הימני נקבע על ידי מקור הזרם, ולכן גם כאן שני נעלמים.

מספר המשוואות שווה, ונבחר בשיטת מתחי הצמתים, כי המבוקש הוא מתח: VˉA\bar{V}_A יוצא ישירות מהמערכת, בלי לחשב אחר כך זרם ענף.

ההמרה לרכיבים (מוליכויות):

1. Eˉ1=60∠30∘=60cos⁡30∘+j60sin⁡30∘=51.96+j30 V\bar{E}_1=60\angle30^\circ=60\cos30^\circ+j60\sin30^\circ=51.96+j30\,\text{V}

2. 1Z1=115+j10=15−j10325=0.04615−j0.03077 S\frac{1}{Z_1}=\frac{1}{15+j10}=\frac{15-j10}{325}=0.04615-j0.03077\,\text{S}

3. 1Z2=1−j50=j0.02 S\frac{1}{Z_2}=\frac{1}{-j50}=j0.02\,\text{S}, 1Z3=40−j202000=0.02−j0.01 S\frac{1}{Z_3}=\frac{40-j20}{2000}=0.02-j0.01\,\text{S}, 1Z4=140=0.025 S\frac{1}{Z_4}=\frac{1}{40}=0.025\,\text{S}

משוואות קירכהוף לזרמים. כל זרם ענף לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים שבסרטוט:

Iˉ1=Eˉ1−VˉAZ1\bar{I}_1=\frac{\bar{E}_1-\bar{V}_A}{Z_1}, Iˉ2=VˉA−VˉBZ2\bar{I}_2=\frac{\bar{V}_A-\bar{V}_B}{Z_2}, Iˉ3=VˉAZ3\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_A}{Z_3}, Iˉ4=VˉBZ4\bar{I}_4=\frac{\bar{V}_B}{Z_4}

4. צומת AA (Iˉ1=Iˉ2+Iˉ3\bar{I}_1=\bar{I}_2+\bar{I}_3): Eˉ1−VˉAZ1=VˉA−VˉBZ2+VˉAZ3\frac{\bar{E}_1-\bar{V}_A}{Z_1}=\frac{\bar{V}_A-\bar{V}_B}{Z_2}+\frac{\bar{V}_A}{Z_3}

(1Z1+1Z2+1Z3)VˉA−1Z2VˉB=Eˉ1Z1\left(\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}\right)\bar{V}_A-\frac{1}{Z_2}\bar{V}_B=\frac{\bar{E}_1}{Z_1}

5. צומת BB (Iˉ2+Iˉ=Iˉ4\bar{I}_2+\bar{I}=\bar{I}_4): VˉA−VˉBZ2+Iˉ=VˉBZ4\frac{\bar{V}_A-\bar{V}_B}{Z_2}+\bar{I}=\frac{\bar{V}_B}{Z_4}

−1Z2VˉA+(1Z2+1Z4)VˉB=Iˉ-\frac{1}{Z_2}\bar{V}_A+\left(\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_4}\right)\bar{V}_B=\bar{I}

המקדמים:

6. Y11=0.04615−j0.03077+j0.02+0.02−j0.01=0.06615−j0.02077 SY_{11}=0.04615-j0.03077+j0.02+0.02-j0.01=0.06615-j0.02077\,\text{S}

7. Y22=j0.02+0.025=0.025+j0.02 SY_{22}=j0.02+0.025=0.025+j0.02\,\text{S}, Y12=−1Z2=−j0.02 SY_{12}=-\frac{1}{Z_2}=-j0.02\,\text{S}

8. צד ימין: Eˉ1Z1=60∠30∘18.03∠33.69∘=3.328∠−3.69∘=3.3213−j0.2142 A\frac{\bar{E}_1}{Z_1}=\frac{60\angle30^\circ}{18.03\angle33.69^\circ}=3.328\angle-3.69^\circ=3.3213-j0.2142\,\text{A}, ו-Iˉ=2 A\bar{I}=2\,\text{A}.

פתרון בשיטת קרמר:

9. Δ=Y11Y22−Y122=(0.06615−j0.02077)(0.025+j0.02)−(−j0.02)2\Delta=Y_{11}Y_{22}-Y_{12}^2=(0.06615-j0.02077)(0.025+j0.02)-(-j0.02)^2

=(0.002069+j0.000804)+0.0004=0.002469+j0.000804=0.002597∠18.03∘=(0.002069+j0.000804)+0.0004=0.002469+j0.000804=0.002597\angle18.03^\circ

10. ΔA=Eˉ1Z1⋅Y22−Y12⋅Iˉ=(3.3213−j0.2142)(0.025+j0.02)+j0.02⋅2\Delta_A=\frac{\bar{E}_1}{Z_1}\cdot Y_{22}-Y_{12}\cdot\bar{I}=(3.3213-j0.2142)(0.025+j0.02)+j0.02\cdot2

=(0.08732+j0.06107)+j0.04=0.08732+j0.10107=0.13356∠49.18∘=(0.08732+j0.06107)+j0.04=0.08732+j0.10107=0.13356\angle49.18^\circ

11. VˉA=ΔAΔ=0.13356∠49.18∘0.002597∠18.03∘≈51.43∠31.14∘=44.02+j26.60 V\bar{V}_A=\frac{\Delta_A}{\Delta}=\frac{0.13356\angle49.18^\circ}{0.002597\angle18.03^\circ}\approx51.43\angle31.14^\circ=44.02+j26.60\,\text{V}

בדיקה בשיטת זרמי החוגים. מסמנים על הסרטוט זרם חוג Iˉa\bar{I}_a בחלון השמאלי (Eˉ1\bar{E}_1, Z1Z_1, Z3Z_3) וזרם חוג Iˉb\bar{I}_b בחלון האמצעי (Z3Z_3, Z2Z_2, Z4Z_4), שניהם עם כיוון השעון. בחלון הימני זרם החוג ידוע: מקור הזרם דוחף 2 A2\,\text{A} כלפי מעלה בצד הימני, כלומר נגד כיוון השעון:

ב-Z3Z_3 זורם כלפי מטה Iˉa−Iˉb\bar{I}_a-\bar{I}_b. ב-Z4Z_4 שני הזרמים, Iˉb\bar{I}_b וזרם החלון הימני, זורמים כלפי מטה, ולכן זורם בו כלפי מטה Iˉb+2\bar{I}_b+2.

12. חוג שמאלי: (Z1+Z3)Iˉa−Z3Iˉb=Eˉ1(Z_1+Z_3)\bar{I}_a-Z_3\bar{I}_b=\bar{E}_1

13. חוג אמצעי: −Z3Iˉa+(Z2+Z3+Z4)Iˉb=−2Z4-Z_3\bar{I}_a+(Z_2+Z_3+Z_4)\bar{I}_b=-2Z_4

14. הפתרון: Iˉa≈0.479∠−10.52∘ A\bar{I}_a\approx0.479\angle-10.52^\circ\,\text{A} ו-Iˉb≈0.699∠−165.14∘ A\bar{I}_b\approx0.699\angle-165.14^\circ\,\text{A}, ולכן VˉA=Z3(Iˉa−Iˉb)≈51.43∠31.14∘ V\bar{V}_A=Z_3(\bar{I}_a-\bar{I}_b)\approx51.43\angle31.14^\circ\,\text{V}. מתאים.

תשובה: Vˉ3=VˉA≈51.43∠31.14∘ V\bar{V}_3=\bar{V}_A\approx51.43\angle31.14^\circ\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Iˉ1≈0.479∠−10.5∘ A\bar{I}_1\approx0.479\angle-10.5^\circ\,\text{A}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: Iˉ1\bar{I}_1 זורם ב-Z1Z_1 מהמקור אל הצומת AA, בין הקו של 60∠30∘ V60\angle30^\circ\,\text{V} לקו של VˉA\bar{V}_A. לכן הוא נקבע לפי חוק אוהם מהפרש הפוטנציאלים על Z1Z_1:

1. Eˉ1−VˉA=(51.96+j30)−(44.02+j26.60)=7.94+j3.40=8.637∠23.18∘ V\bar{E}_1-\bar{V}_A=(51.96+j30)-(44.02+j26.60)=7.94+j3.40=8.637\angle23.18^\circ\,\text{V}

2. Iˉ1=Eˉ1−VˉAZ1=8.637∠23.18∘18.03∠33.69∘≈0.479∠−10.52∘ A\bar{I}_1=\frac{\bar{E}_1-\bar{V}_A}{Z_1}=\frac{8.637\angle23.18^\circ}{18.03\angle33.69^\circ}\approx0.479\angle-10.52^\circ\,\text{A}

תשובה: Iˉ1≈0.479∠−10.5∘ A\bar{I}_1\approx0.479\angle-10.5^\circ\,\text{A}, זורם מהמקור Eˉ1\bar{E}_1 אל הצומת AA.

סעיף ג

תשובה:

P3≈52.9 WP_3\approx52.9\,\text{W}

הספק פעיל מתפתח רק בחלק הממשי של העכבה, R3=40 ΩR_3=40\,\Omega. לכן נחשב את הזרם Iˉ3\bar{I}_3 ב-Z3Z_3 (בסרטוט המסומן מסעיף א Z3Z_3 מחובר בין הקו של VˉA\bar{V}_A לקו של 0 V0\,\text{V}):

1. ∣Z3∣=402+202=44.72 Ω|Z_3|=\sqrt{40^2+20^2}=44.72\,\Omega, Iˉ3=VˉAZ3=51.43∠31.14∘44.72∠26.57∘≈1.150∠4.58∘ A\bar{I}_3=\frac{\bar{V}_A}{Z_3}=\frac{51.43\angle31.14^\circ}{44.72\angle26.57^\circ}\approx1.150\angle4.58^\circ\,\text{A}

2. P3=I32⋅R3=1.1502⋅40≈52.9 WP_3=I_3^2\cdot R_3=1.150^2\cdot40\approx52.9\,\text{W}

תשובה: P3≈52.9 WP_3\approx52.9\,\text{W}

שאלה 19 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר ושני סלילים

באיור לשאלה 19 נתון שרטוט של התקן אלקטרו – מגנטי. גרעין ההתקן עשוי מחומר פרומגנטי בעל חדירות יחסית μr=10,000\mu_r=10,000. האורך הממוצע של הגרעין הפרומגנטי הוא 325 mm325\,mm ושטח החתך שלו הוא 2000 mm22000\,mm^2.

אורך חריץ אוויר הוא 2mm2mm.

על הגרעין הפרומגנטי מלופפים שני ליפופים בעלי מספר זהה של כריכות N1=N2=400N_1=N_2=400. ההתנגדות החשמלית של כל ליפוף היא R1=R2=10 ΩR_1=R_2=10\,\Omega.

הזרם בליפוף השמאלי הוא I1=1 AI_1=1\,A והזרם בליפוף הימני הוא I2=2 AI_2=2\,A.

א.

מהו כיוון השטף בכל אחד מהסלילים בהתקן?

(2 נקודות)
ב.

חשבו את השטף המגנטי בחריץ האוויר של ההתקן.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההשראות של הסליל השמאלי.

(3 נקודות)
ד.

אם ההתקן מוזן בזרם חילופין, בתדירות 60Hz, מהו מתח ההזנה לסליל הימני?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

בשני הסלילים השטף שכל סליל יוצר מכוון כלפי מעלה ברגל שלו; לכן בגרעין הסגור שני השטפים מנוגדים, והשטף השקול בכיוון השטף של הסליל הימני.

כיוון השטף נקבע לפי כלל יד ימין: האצבעות בכיוון הזרם בכריכות, והאגודל מראה את כיוון השטף בתוך הסליל.

1. הסליל השמאלי: הזרם i1i_1 נכנס בקצה העליון, ובצד הקדמי של הרגל השמאלית (הצד הפונה אלינו) הוא זורם בכל כריכה משמאל לימין, וחוזר מאחור מימין לשמאל. לפי כלל יד ימין השטף שהוא יוצר ברגל השמאלית מכוון כלפי מעלה. בגרעין זה שטף שמסתובב בכיוון השעון (למעלה ברגל השמאלית, ימינה בעול העליון, למטה ברגל הימנית).

2. הסליל הימני: הזרם i2i_2 יוצא בקצה העליון, ובצד הקדמי של הרגל הימנית הוא זורם בכריכות משמאל לימין (כמו בסליל השמאלי). לכן גם השטף שלו מכוון כלפי מעלה ברגל הימנית, כלומר בגרעין הוא מסתובב נגד כיוון השעון.

3. מכאן ששני הסלילים יוצרים כוחות מגנטו-מניעים מנוגדים במעגל המגנטי. הכוח של הסליל הימני גדול יותר (N2I2=800 AN_2I_2=800\,\text{A} לעומת N1I1=400 AN_1I_1=400\,\text{A}), ולכן השטף השקול בגרעין מסתובב נגד כיוון השעון: כלפי מעלה ברגל הימנית וכלפי מטה ברגל השמאלית.

תשובה: בכל אחד מהסלילים השטף שהוא יוצר מכוון כלפי מעלה ברגל שלו; שני השטפים מנוגדים בגרעין, והשטף השקול בכיוון של הסליל הימני (נגד כיוון השעון).

סעיף ב

תשובה:

Φ≈0.495 mWb\Phi\approx0.495\,\text{mWb}

נתון: μr=10000\mu_r=10000, ℓFe=325 mm=0.325 m\ell_{Fe}=325\,\text{mm}=0.325\,\text{m}, A=2000 mm2=2⋅10−3 m2A=2000\,\text{mm}^2=2\cdot10^{-3}\,\text{m}^2, ℓg=2 mm=2⋅10−3 m\ell_g=2\,\text{mm}=2\cdot10^{-3}\,\text{m}, N1=N2=400N_1=N_2=400, I1=1 AI_1=1\,\text{A}, I2=2 AI_2=2\,\text{A}, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: השטף בחריץ.

הגרעין וחריץ האוויר מחוברים בטור במעגל מגנטי אחד, ולכן אותו שטף עובר בשניהם: Φ=FRT\Phi=\frac{F}{\mathcal{R}_T}. נחשב את הרלוקטנסים ואת הכוח המגנטו-מניע השקול.

1. הרלוקטנס של הגרעין:

RFe=ℓFeμ0μrA=0.3254π⋅10−7⋅10000⋅2⋅10−3≈12931 AWb\mathcal{R}_{Fe}=\frac{\ell_{Fe}}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.325}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot10000\cdot2\cdot10^{-3}}\approx12931\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

2. הרלוקטנס של חריץ האוויר:

Rg=ℓgμ0A=2⋅10−34π⋅10−7⋅2⋅10−3≈795775 AWb\mathcal{R}_g=\frac{\ell_g}{\mu_0A}=\frac{2\cdot10^{-3}}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot2\cdot10^{-3}}\approx795775\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

3. הרלוקטנס הכולל (בטור):

RT=RFe+Rg=12931+795775=808706 AWb\mathcal{R}_T=\mathcal{R}_{Fe}+\mathcal{R}_g=12931+795775=808706\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

(רואים שהחריץ הקטן קובע כמעט את כל הרלוקטנס.)

4. לפי סעיף א הכוחות המגנטו-מניעים מנוגדים:

F=N2I2−N1I1=400⋅2−400⋅1=400 AF=N_2I_2-N_1I_1=400\cdot2-400\cdot1=400\,\text{A}

5. השטף:

Φ=FRT=400808706≈4.95⋅10−4 Wb=0.495 mWb\Phi=\frac{F}{\mathcal{R}_T}=\frac{400}{808706}\approx4.95\cdot10^{-4}\,\text{Wb}=0.495\,\text{mWb}

(צפיפות השטף בחריץ: B=ΦA=4.95⋅10−42⋅10−3≈0.247 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{4.95\cdot10^{-4}}{2\cdot10^{-3}}\approx0.247\,\text{T}.)

תשובה: Φ≈0.495 mWb\Phi\approx0.495\,\text{mWb}, בכיוון השטף של הסליל הימני.

סעיף ג

תשובה:

L1≈0.198 HL_1\approx0.198\,\text{H}

ההשראות העצמית של סליל על מעגל מגנטי היא L=N2RTL=\frac{N^2}{\mathcal{R}_T} (השטף ליחידת זרם כפול מספר הכריכות). נשתמש ברלוקטנס הכולל מסעיף ב:

L1=N12RT=4002808706≈0.198 HL_1=\frac{N_1^2}{\mathcal{R}_T}=\frac{400^2}{808706}\approx0.198\,\text{H}

תשובה: L1≈0.198 HL_1\approx0.198\,\text{H}

סעיף ד

תשובה:

U2≈150.5 VU_2\approx150.5\,\text{V}

מבוקש: המתח שצריך להזין לסליל הימני כדי שיזרום בו I2=2 AI_2=2\,\text{A} בתדירות f=60 Hzf=60\,\text{Hz}.

הסליל הימני הוא עכבה טורית: התנגדות הליפוף R2R_2 והיגב ההשראות שלו. ל-N2=N1N_2=N_1 ולאותו מעגל מגנטי, ולכן L2=L1≈0.198 HL_2=L_1\approx0.198\,\text{H} (מתעלמים מהשפעת הסליל השני).

1. היגב ההשראות:

XL2=2πfL2=2π⋅60⋅0.1978≈74.59 ΩX_{L2}=2\pi fL_2=2\pi\cdot60\cdot0.1978\approx74.59\,\Omega

2. העכבה של הסליל:

Z2=R2+jXL2=10+j74.59=102+74.592∠arctan⁡74.5910≈75.25∠82.36∘ ΩZ_2=R_2+jX_{L2}=10+j74.59=\sqrt{10^2+74.59^2}\angle\arctan\frac{74.59}{10}\approx75.25\angle82.36^\circ\,\Omega

3. מתח ההזנה לפי חוק אוהם:

U2=I2⋅∣Z2∣=2⋅75.25≈150.5 VU_2=I_2\cdot|Z_2|=2\cdot75.25\approx150.5\,\text{V}

תשובה: U2≈150.5 VU_2\approx150.5\,\text{V}

שאלה 20 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

נתוני הטרנזיסטור שבאיור לשאלה 20 הנתון הם:

הקבלים גדולים מאוד.

β=hfe=150VBE=0.6Vhie=1.2kΩ\beta=hfe=150\qquad V_{BE}=0.6V\qquad hie=1.2k\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו את קו העבודה DCDC ומקמו עליו את נקודת העבודה.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המגבר.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IBQ≈18.7 μAI_{BQ}\approx18.7\,\mu\text{A}, ICQ≈2.81 mAI_{CQ}\approx2.81\,\text{mA}, VCEQ≈2.94 VV_{CEQ}\approx2.94\,\text{V}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RB=200 kΩR_B=200\,\text{k}\Omega, RC=0.5 kΩR_C=0.5\,\text{k}\Omega, RE=2 kΩR_E=2\,\text{k}\Omega, β=150\beta=150, VBE=0.6 VV_{BE}=0.6\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (ICQI_{CQ}, VCEQV_{CEQ}).

בזרם ישר הקבלים הם נתק, ולכן RLR_L ומקור האות מנותקים, ו-C3C_3 אינו מקצר את RER_E.

סימון: הזרם IBI_B זורם מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B אל הבסיס; ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C אל הקולקטור; IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B יוצא מהאמיטר דרך RER_E לאדמה.

1. קירכהוף למתחים בחוג הבסיס-אמיטר:

VCC=IBRB+VBE+(β+1)IBREV_{CC}=I_BR_B+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VCC−VBERB+(β+1)RE=10−0.6200+151⋅2 mA=9.4502 mA≈18.73 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{10-0.6}{200+151\cdot2}\,\text{mA}=\frac{9.4}{502}\,\text{mA}\approx18.73\,\mu\text{A}

2. זרמי הקולקטור והאמיטר:

IC=βIB=150⋅18.73 μA≈2.809 mAI_C=\beta I_B=150\cdot18.73\,\mu\text{A}\approx2.809\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=151⋅18.73 μA≈2.827 mAI_E=(\beta+1)I_B=151\cdot18.73\,\mu\text{A}\approx2.827\,\text{mA}

3. קירכהוף למתחים בחוג הקולקטור-אמיטר:

VCE=VCC−ICRC−IERE=10−2.809⋅0.5−2.827⋅2≈10−1.404−5.655≈2.94 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=10-2.809\cdot0.5-2.827\cdot2\approx10-1.404-5.655\approx2.94\,\text{V}

(בקירוב IE≈ICI_E\approx I_C מתקבל VCE≈10−2.809⋅2.5≈2.98 VV_{CE}\approx10-2.809\cdot2.5\approx2.98\,\text{V}.)

VCE>0.2 VV_{CE}>0.2\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור בתחום הפעיל.

תשובה: ICQ≈2.81 mAI_{CQ}\approx2.81\,\text{mA}, VCEQ≈2.94 VV_{CEQ}\approx2.94\,\text{V} (IBQ≈18.7 μAI_{BQ}\approx18.7\,\mu\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

קו ישר מ-IC≈4 mAI_C\approx4\,\text{mA} (ב-VCE=0V_{CE}=0) עד VCE=10 VV_{CE}=10\,\text{V} (ב-IC=0I_C=0); Q(2.94 V, 2.81 mA)Q(2.94\,\text{V},\,2.81\,\text{mA})

קו העבודה DCDC הוא משוואת חוג הקולקטור-אמיטר, VCE=VCC−ICRC−IEREV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E, כקו ישר במישור ICI_C מול VCEV_{CE}. עם IE=β+1βICI_E=\frac{\beta+1}{\beta}I_C:

VCE=VCC−IC(RC+β+1βRE)=10−IC⋅(0.5+151150⋅2)=10−2.513 IC [V, mA]V_{CE}=V_{CC}-I_C\left(R_C+\frac{\beta+1}{\beta}R_E\right)=10-I_C\cdot\left(0.5+\frac{151}{150}\cdot2\right)=10-2.513\,I_C\ [\text{V},\,\text{mA}]

(בקירוב הרגיל IE≈ICI_E\approx I_C השיפוע הוא RC+RE=2.5 kΩR_C+R_E=2.5\,\text{k}\Omega, וההבדל זניח.)

1. נקודת הקיטעון (IC=0I_C=0): VCE=VCC=10 VV_{CE}=V_{CC}=10\,\text{V}

2. נקודת הרוויה (VCE=0V_{CE}=0): IC=VCC2.513 kΩ≈3.98 mAI_{C}=\frac{V_{CC}}{2.513\,\text{k}\Omega}\approx3.98\,\text{mA} (בקירוב 102.5=4 mA\frac{10}{2.5}=4\,\text{mA})

3. מחברים את שתי הנקודות בקו ישר ומסמנים עליו את נקודת העבודה מסעיף א: Q(VCE=2.94 V, IC=2.81 mA)Q(V_{CE}=2.94\,\text{V},\ I_C=2.81\,\text{mA}).

V_CE [V]I_C [mA]0246810243.98 mA10 VQ (2.94 V, 2.81 mA)

תשובה: קו עבודה DCDC בין (0, 4 mA)(0,\ 4\,\text{mA}) ל-(10 V, 0)(10\,\text{V},\ 0), ונקודת העבודה Q(2.94 V, 2.81 mA)Q(2.94\,\text{V},\ 2.81\,\text{mA}) עליו.

סעיף ג

תשובה:

Av=−50A_v=-50

מבוקש: Av=VoutVinA_v=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

לאות חילופין הקבלים הם קצר: C3C_3 מקצר את RER_E (האמיטר מוארק), C2C_2 מחבר את RLR_L במקביל ל-RCR_C, ומקור ההזנה הוא אדמה לאות. זהו מגבר אמיטר משותף.

1. במודל hh: vin=ib⋅hiev_{in}=i_b\cdot h_{ie}, ומקור הזרם hfeibh_{fe}i_b בקולקטור זורם דרך העומס RC∥RLR_C\parallel R_L:

RC∥RL=0.5⋅20.5+2=0.4 kΩR_C\parallel R_L=\frac{0.5\cdot2}{0.5+2}=0.4\,\text{k}\Omega

2. vout=−hfeib⋅(RC∥RL)v_{out}=-h_{fe}i_b\cdot(R_C\parallel R_L), ולכן:

Av=voutvin=−hfe⋅(RC∥RL)hie=−150⋅0.41.2=−50A_v=\frac{v_{out}}{v_{in}}=-\frac{h_{fe}\cdot(R_C\parallel R_L)}{h_{ie}}=-\frac{150\cdot0.4}{1.2}=-50

הסימן השלילי מציין היפוך מופע של 180∘180^\circ בין המוצא לכניסה.

תשובה: Av=−50A_v=-50

שאלה 21 · מגבר מהפך עם מחלק מתח בכניסה

במעגל באיור לשאלה 21 מגבר השרת הוא אידיאלי. המגבר ממומתח עם ±15V\pm15V.

א.

חשבו וסרטטו בהתאמה את מתח הכניסה והמוצא כאשר מתח Vin(t)=35VV\text{in}(t)=35V.

(5 נקודות)
ב.

נתון כי אות המבוא הוא Vin(t)=3.5sin⁡628tV\text{in}(t)=3.5\sin628t, חשבו וסרטטו בהתאמה את מתח הכניסה והמוצא.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−10 VV_{out}=-10\,\text{V} (קבוע), כאשר Vin=35 VV_{in}=35\,\text{V}

נתון: R1=9 kΩR_1=9\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=12 kΩR_4=12\,\text{k}\Omega, R5=1 kΩR_5=1\,\text{k}\Omega, R6=2.5 kΩR_6=2.5\,\text{k}\Omega, Vin=35 VV_{in}=35\,\text{V}, הזנה ±15 V\pm15\,\text{V}.

מבוקש: מתח המוצא.

עקרונות המגבר האידיאלי: אין זרם בכניסות, ולכן אין מפל מתח על R5R_5 ו-V+=0V^+=0. יש משוב שלילי דרך R4R_4, ולכן V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה). R6R_6 מחובר בין המוצא לאדמה ואינו משפיע על מתח המוצא של מגבר אידיאלי.

סימון: נסמן ב-VXV_X את מתח הצומת בין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3. הזרם I1I_1 זורם מהמקור דרך R1R_1 אל XX, I2I_2 מ-XX דרך R2R_2 לאדמה, ו-I3I_3 מ-XX דרך R3R_3 אל הכניסה המהפכת; אותו זרם I3I_3 ממשיך דרך R4R_4 אל המוצא.

1. קירכהוף לזרמים בצומת XX (I1=I2+I3I_1=I_2+I_3), כשהקצה של R3R_3 באדמה מדומה:

Vin−VXR1=VXR2+VXR3 ⇒ 35−VX9=VX2+VX6\frac{V_{in}-V_X}{R_1}=\frac{V_X}{R_2}+\frac{V_X}{R_3}\ \Rightarrow\ \frac{35-V_X}{9}=\frac{V_X}{2}+\frac{V_X}{6}

2. מכפילים ב-18: 70−2VX=9VX+3VX ⇒ VX=7014=5 V70-2V_X=9V_X+3V_X\ \Rightarrow\ V_X=\frac{70}{14}=5\,\text{V}

3. הזרם דרך R3R_3 ו-R4R_4:

I3=VX−0R3=56≈0.833 mAI_3=\frac{V_X-0}{R_3}=\frac{5}{6}\approx0.833\,\text{mA}

4. מתח המוצא (I3I_3 זורם דרך R4R_4 מהאדמה המדומה אל המוצא, ולכן המוצא שלילי):

Vout=0−I3R4=−56⋅12=−10 VV_{out}=0-I_3R_4=-\frac{5}{6}\cdot12=-10\,\text{V}

5. בצורה כללית: VoutVin=−R4R3+R1∥R2⋅R2R1+R2=−126+1.636⋅211=−27\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{R_4}{R_3+R_1\parallel R_2}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=-\frac{12}{6+1.636}\cdot\frac{2}{11}=-\frac{2}{7}, ואכן −27⋅35=−10 V-\frac{2}{7}\cdot35=-10\,\text{V}.

∣Vout∣=10 V<15 V|V_{out}|=10\,\text{V}<15\,\text{V}, ולכן המגבר אינו ברוויה.

השרטוט: שני קווים ישרים אופקיים כפונקציה של הזמן: מתח הכניסה 35 V35\,\text{V} ומתח המוצא −10 V-10\,\text{V}.

t [ms]V [V]02468101214161820-101020304035 V-10 V

תשובה: Vout=−10 VV_{out}=-10\,\text{V} (מתח ישר קבוע) כאשר Vin=35 VV_{in}=35\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

Vout(t)=−sin⁡628t VV_{out}(t)=-\sin628t\ \text{V} (משרעת 1 V1\,\text{V}, במופע הפוך לכניסה)

מבוקש: Vout(t)V_{out}(t) עבור Vin(t)=3.5sin⁡628t VV_{in}(t)=3.5\sin628t\,\text{V}.

המעגל קווי (כל עוד המוצא אינו מגיע ל-±15 V\pm15\,\text{V}), ולכן היחס שמצאנו בסעיף א, VoutVin=−27\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{2}{7}, חל בכל רגע.

1. מתח המוצא:

Vout(t)=−27⋅3.5sin⁡628t=−1⋅sin⁡628t VV_{out}(t)=-\frac{2}{7}\cdot3.5\sin628t=-1\cdot\sin628t\ \text{V}

2. משרעת המוצא 1 V<15 V1\,\text{V}<15\,\text{V}, ולכן אין רוויה ואין עיוות.

3. נתוני הזמן: ω=628 rads\omega=628\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, f=ω2π=6282π≈100 Hzf=\frac{\omega}{2\pi}=\frac{628}{2\pi}\approx100\,\text{Hz}, T=1f≈10 msT=\frac{1}{f}\approx10\,\text{ms}.

השרטוט: שתי סינוסואידות באותה תדירות על אותו ציר זמן: הכניסה במשרעת 3.5 V3.5\,\text{V}, והמוצא במשרעת 1 V1\,\text{V} ובמופע הפוך (כשהכניסה בשיא החיובי 3.5 V3.5\,\text{V} ב-t=2.5 mst=2.5\,\text{ms}, המוצא בשיא השלילי −1 V-1\,\text{V}).

t [ms]V [V]02468101214161820-4-2243.5 V-1 V

תשובה: Vout(t)=−sin⁡628t VV_{out}(t)=-\sin628t\ \text{V}: סינוס במשרעת 1 V1\,\text{V}, בתדירות 100 Hz100\,\text{Hz}, מוסט ב-180∘180^\circ ביחס לכניסה 3.5sin⁡628t V3.5\sin628t\ \text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.