דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2024 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 23 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2024 מועד א', כל 23 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 23 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-16.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 17-23.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 15 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות. יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 6 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות תיל כתלות במידות ובטמפרטורה

גוף חימום של תנור חשמלי בטמפרטורה של 200c20^0c, עשוי מתיל ניקל שאורכו 0.09km0.09km, שטח החתך שלו הוא 3mm23mm^2 ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.006(10c)\alpha=0.006\left(\frac{1}{^0c}\right).

ההתנגדות הסגולית של ניקל היא 0.078[Ωmm2m]0.078\left[\frac{\Omega mm^2}{m}\right]

מהי התנגדותו של גוף החימום בטמפרטורה של 600c60^0c?

א. 0.234Ω0.234\Omega

ב. 1.3Ω1.3\Omega

ג. 0.18Ω0.18\Omega

ד. 2.9Ω2.9\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ד. R60≈2.9 ΩR_{60}\approx2.9\,\Omega

נתון: ℓ=0.09 km=90 m\ell=0.09\,\text{km}=90\,\text{m}, A=3 mm2A=3\,\text{mm}^2, ρ=0.078 Ω mm2m\rho=0.078\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}, α=0.006 1∘C\alpha=0.006\,\frac{1}{^\circ\text{C}}, t1=20∘Ct_1=20^\circ\text{C}.

מבוקש: ההתנגדות בטמפרטורה t2=60∘Ct_2=60^\circ\text{C}.

קודם נחשב את ההתנגדות בטמפרטורה ההתחלתית ממידות התיל, ואחר כך נתקן אותה לפי מקדם הטמפרטורה.

1. ההתנגדות ב-20∘C20^\circ\text{C}:

R20=ρℓA=0.078⋅903=2.34 ΩR_{20}=\rho\frac{\ell}{A}=0.078\cdot\frac{90}{3}=2.34\,\Omega

2. הפרש הטמפרטורות: Δt=t2−t1=60−20=40∘C\Delta t=t_2-t_1=60-20=40^\circ\text{C}

3. ההתנגדות ב-60∘C60^\circ\text{C}:

R60=R20(1+αΔt)=2.34⋅(1+0.006⋅40)=2.34⋅1.24=2.902 Ω≈2.9 ΩR_{60}=R_{20}\left(1+\alpha\Delta t\right)=2.34\cdot\left(1+0.006\cdot40\right)=2.34\cdot1.24=2.902\,\Omega\approx2.9\,\Omega

תשובה: ד. R60≈2.9 ΩR_{60}\approx2.9\,\Omega

שאלה 2 · הספק במעגל טורי לפי מתח על נגד

נתון מעגל חשמלי לשאלה 2. ההספק הכללי במעגל הוא:

א. 80W80W

ב. 10W10W

ג. 400W400W

ד. 16W16W

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. P=400 WP=400\,\text{W}

נתון: R1=8 ΩR_1=8\,\Omega, R2=6 ΩR_2=6\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega בטור, והמתח על R3R_3 הוא U3=10 VU_3=10\,\text{V}.

מבוקש: ההספק הכללי במעגל.

במעגל טורי זורם אותו זרם בכל הנגדים, ולכן מהמתח על R3R_3 נמצא את הזרם, ומהזרם את ההספק הכללי.

1. הזרם במעגל (חוק אוהם על R3R_3):

I=U3R3=102=5 AI=\frac{U_3}{R_3}=\frac{10}{2}=5\,\text{A}

2. ההתנגדות השקולה:

RT=R1+R2+R3=8+6+2=16 ΩR_T=R_1+R_2+R_3=8+6+2=16\,\Omega

3. ההספק הכללי:

P=I2RT=52⋅16=400 WP=I^2R_T=5^2\cdot16=400\,\text{W}

(בדיקה: UT=I⋅RT=5⋅16=80 VU_T=I\cdot R_T=5\cdot16=80\,\text{V} ו-P=UT⋅I=80⋅5=400 WP=U_T\cdot I=80\cdot5=400\,\text{W}.)

תשובה: ג. P=400 WP=400\,\text{W}

שאלה 3 · קיבול נעלם מתוך קיבול שקול

נתון מעגל חשמלי לשאלה 3:

הקיבול השקול של שלושת הקבלים הוא 5 μF5\,\mu F.

מהו הקיבול של CXC_X?

א. 3μF3\mu F

ב. 1μF1\mu F

ג. 2μF2\mu F

ד. 4μF4\mu F

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ג. CX=2 μFC_X=2\,\mu\text{F}

נתון: C1=3.8 μFC_1=3.8\,\mu\text{F} מחובר ישירות בין ההדקים; הקבל 3 μF3\,\mu\text{F} מחובר בטור עם CXC_X, והצירוף הזה במקביל ל-3.8 μF3.8\,\mu\text{F}. Ceq=5 μFC_{eq}=5\,\mu\text{F}.

מבוקש: CXC_X.

בחיבור מקבילי הקיבולים מתחברים, ובחיבור טורי ההפכים שלהם מתחברים.

1. הקיבול של הענף הטורי:

Cs=Ceq−3.8=5−3.8=1.2 μFC_{s}=C_{eq}-3.8=5-3.8=1.2\,\mu\text{F}

2. בענף הטורי: 1Cs=13+1CX\frac{1}{C_s}=\frac{1}{3}+\frac{1}{C_X}, ולכן

CX=3⋅Cs3−Cs=3⋅1.23−1.2=3.61.8=2 μFC_X=\frac{3\cdot C_s}{3-C_s}=\frac{3\cdot1.2}{3-1.2}=\frac{3.6}{1.8}=2\,\mu\text{F}

תשובה: ג. CX=2 μFC_X=2\,\mu\text{F}

שאלה 4 · שקול תבנין במעגל עם שני מקורות

נתון מעגל חשמלי לשאלה 4.

מהו שקול תבנין בין הנקודות A ו- B?

א. UTh=0V  RTh=150ΩU_{Th}=0V\ \ R_{Th}=150\Omega

ב. UTh=168V  RTh=36ΩU_{Th}=168V\ \ R_{Th}=36\Omega

ג. UTh=180V  RTh=36ΩU_{Th}=180V\ \ R_{Th}=36\Omega

ד. UTh=150V  RTh=12ΩU_{Th}=150V\ \ R_{Th}=12\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ב. UTh=168 VU_{Th}=168\,\text{V}, RTh=36 ΩR_{Th}=36\,\Omega

נתון: E1=180 VE_1=180\,\text{V} בטור עם R1=60 ΩR_1=60\,\Omega, E2=150 VE_2=150\,\text{V} בטור עם R2=90 ΩR_2=90\,\Omega; הנקודה AA מחוברת לצומת העליון שבין R1R_1 ל-R2R_2, והנקודה BB לקו התחתון (ההדקים השליליים של שני המקורות).

מבוקש: UThU_{Th} ו-RThR_{Th} בין AA ל-BB.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים, הקווים שווי-הפוטנציאל והזרם:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק BB מחובר אליו בתיל, ולכן גם הוא ב-0 V0\,\text{V}.

•שני המקורות מחוברים עם ההדק החיובי כלפי מעלה. לכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-180 V180\,\text{V}, והקו שבין R2R_2 ל-E2E_2 נמצא ב-150 V150\,\text{V}.

•הצומת העליון שבין R1R_1 ל-R2R_2 וההדק AA הם קו אחד (צבע אחד). הפוטנציאל שלו, VAV_A, הוא הנעלם היחיד.

•מההדק AA לא יוצא זרם, ולכן נשאר חוג אחד: הזרם II זורם בכיוון החץ, יוצא מההדק החיובי של E1E_1, עובר דרך R1R_1 ואחר כך דרך R2R_2 משמאל לימין ונכנס להדק החיובי של E2E_2.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים יש במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך במערכת משוואות: חוק המתחים של קירכהוף נותן את II ישירות, ומ-II מקבלים את VAV_A. (בשיטת מתחי הצמתים היה כאן נעלם אחד, VAV_A, והתוצאה זהה.)

1. לפי חוק קירכהוף למתחים בחוג:

I=E1−E2R1+R2=180−15060+90=0.2 AI=\frac{E_1-E_2}{R_1+R_2}=\frac{180-150}{60+90}=0.2\,\text{A}

2. הולכים מהקו של 180 V180\,\text{V} דרך R1R_1 אל הצומת העליון. הזרם זורם בכיוון הזה, ולכן הפוטנציאל יורד במפל המתח על R1R_1:

UTh=VA−VB=E1−I⋅R1=180−0.2⋅60=168 VU_{Th}=V_A-V_B=E_1-I\cdot R_1=180-0.2\cdot60=168\,\text{V}

(בדיקה מהצד השני: E2+I⋅R2=150+0.2⋅90=168 VE_2+I\cdot R_2=150+0.2\cdot90=168\,\text{V}.)

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

3. במעגל החדש יש רק שני פוטנציאלים (שני צבעים): הקו של AA, והקו של BB, שהתאחד עם שני הקווים הצדדיים, כי המקורות הוחלפו בקצר. R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של AA לקו של BB, ולכן הם במקביל:

RTh=R1R2R1+R2=60⋅9060+90=36 ΩR_{Th}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{60\cdot90}{60+90}=36\,\Omega

תשובה: ב. UTh=168 VU_{Th}=168\,\text{V}, RTh=36 ΩR_{Th}=36\,\Omega

שאלה 5 · נצילות סוללה כשתא אחד מתקצר

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת עשרה תאים זהים המחוברים בטור.

עקב תקלה, תא אחד התקצר (הכא"מ וההתנגדות הפנימית שלו שווים לאפס).

מהו המשפט הנכון?

א. נצילות המעגל תגדל.

ב. נצילות המעגל תקטן.

ג. נצילות המעגל תישאר ללא שינוי.

ד. נצילות המעגל תהיה שווה ל- 0.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. נצילות המעגל תגדל.

נסמן: לכל תא כא"מ EE והתנגדות פנימית rr, ונגד העומס החיצוני RR.

1. נצילות המעגל היא היחס בין ההספק בעומס להספק שמפתחת הסוללה. אותו זרם עובר בעומס ובהתנגדות הפנימית, ולכן:

beta=I2RI2(R+rT)=RR+rT\\beta=\frac{I^2R}{I^2(R+r_{T})}=\frac{R}{R+r_T}

הנצילות תלויה רק ביחס בין העומס להתנגדות הפנימית הכוללת, ולא בכא"מ.

2. לפני התקלה: rT=10rr_T=10r, ולכן beta1=RR+10r\\beta_1=\frac{R}{R+10r}.

3. אחרי שתא אחד התקצר: rT=9rr_T=9r, ולכן beta2=RR+9r\\beta_2=\frac{R}{R+9r}.

4. המכנה קטן (R+9r<R+10rR+9r<R+10r), ולכן beta2>beta1\\beta_2>\\beta_1: הנצילות גדלה (הזרם והכא"מ קטנים, אבל חלק קטן יותר מההספק הולך לאיבוד בהתנגדות הפנימית).

תשובה: א. נצילות המעגל תגדל.

שאלה 6 · פרמטרים של אות סינוסי עם רכיב ישר

The mathematical expression of the voltage signal, shown in figure 6 is:

u(t)=A+Bsin⁡(ωt−φ)u(t)=A+B\sin(\omega t-\varphi)

Find the four parameters (A, B, ω\omega, φ\varphi) of the voltage signal mathematical expression.

א. u(t)=−9+27sin⁡(2π⋅50⋅103t−0∘)(V)u(t)=-9+27\sin\left(2\pi\cdot50\cdot10^3t-0^\circ\right)(V)

ב. u(t)=−9+27sin⁡(2π⋅100⋅103t−90∘)(V)u(t)=-9+27\sin\left(2\pi\cdot100\cdot10^3t-90^\circ\right)(V)

ג. u(t)=9+27sin⁡(2π⋅25⋅103t−45∘)(V)u(t)=9+27\sin\left(2\pi\cdot25\cdot10^3t-45^\circ\right)(V)

ד. u(t)=9+18sin⁡(2π⋅50⋅103t−90∘)(V)u(t)=9+18\sin\left(2\pi\cdot50\cdot10^3t-90^\circ\right)(V)

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ד. u(t)=9+18sin⁡(2π⋅50⋅103t−90∘) Vu(t)=9+18\sin\left(2\pi\cdot50\cdot10^3t-90^\circ\right)\,\text{V}

מהגרף קוראים: ערך מקסימלי Umax=27 VU_{max}=27\,\text{V}, ערך מינימלי Umin=−9 VU_{min}=-9\,\text{V}, והמרחק בין שני שיאים סמוכים הוא 20 μs20\,\mu\text{s}.

1. הרכיב הישר AA הוא הממוצע בין המקסימום למינימום:

A=Umax+Umin2=27+(−9)2=9 VA=\frac{U_{max}+U_{min}}{2}=\frac{27+(-9)}{2}=9\,\text{V}

2. המשרעת BB היא חצי מההפרש ביניהם:

B=Umax−Umin2=27−(−9)2=18 VB=\frac{U_{max}-U_{min}}{2}=\frac{27-(-9)}{2}=18\,\text{V}

3. זמן המחזור T=20 μsT=20\,\mu\text{s}, ולכן התדר והתדירות הזוויתית:

f=1T=120⋅10−6=50⋅103 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{20\cdot10^{-6}}=50\cdot10^3\,\text{Hz}, ω=2πf=2π⋅50⋅103 rads\omega=2\pi f=2\pi\cdot50\cdot10^3\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

4. מופע: בזמן t=0t=0 האות נמצא בערכו המינימלי −9 V-9\,\text{V} ומתחיל לעלות. כדי ש-9+18sin⁡(−φ)=−99+18\sin(-\varphi)=-9 נדרש sin⁡(−φ)=−1\sin(-\varphi)=-1, כלומר φ=90∘\varphi=90^\circ.

רק אפשרות ד' מתאימה לכל ארבעת הפרמטרים.

תשובה: ד. u(t)=9+18sin⁡(2π⋅50⋅103t−90∘) Vu(t)=9+18\sin\left(2\pi\cdot50\cdot10^3t-90^\circ\right)\,\text{V}

שאלה 7 · השראות סליל במעגל RLC טורי

נתון תרשים של מעגל RLCRLC טורי לשאלה 7.

i(t)=10sin⁡1000t (A);u(t)=50sin⁡(1000t+60∘)Vi(t)=10\sin1000t\,(A)\quad;\quad u(t)=50\sin(1000t+60^\circ)V

מהי השראות הסליל?

א. 2.44mH2.44mH

ב. אי אפשר לדעת.

ג. 4.66mH4.66mH

ד. 6.33mH6.33mH

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ד. L≈6.33 mHL\approx6.33\,\text{mH}

נתון: ω=1000 rads\omega=1000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, U^=50 V\hat{U}=50\,\text{V} במופע 60∘60^\circ, I^=10 A\hat{I}=10\,\text{A} במופע 0∘0^\circ, C=500 μFC=500\,\mu\text{F}.

מבוקש: LL.

העכבה היא היחס בין פאזור המתח לפאזור הזרם; החלק המדומה שלה הוא ההיגב הכולל XL−XCX_L-X_C.

1. העכבה:

Z=UˉIˉ=50∠60∘10∠0∘=5∠60∘ Ω=5cos⁡60∘+j5sin⁡60∘=2.5+j4.33 ΩZ=\frac{\bar{U}}{\bar{I}}=\frac{50\angle60^\circ}{10\angle0^\circ}=5\angle60^\circ\,\Omega=5\cos60^\circ+j5\sin60^\circ=2.5+j4.33\,\Omega

כלומר R=2.5 ΩR=2.5\,\Omega וההיגב הכולל X=XL−XC=4.33 ΩX=X_L-X_C=4.33\,\Omega (השראותי, כי המתח מקדים את הזרם).

2. היגב הקבל:

XC=1ωC=11000⋅500⋅10−6=2 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot500\cdot10^{-6}}=2\,\Omega

3. היגב הסליל:

XL=X+XC=4.33+2=6.33 ΩX_L=X+X_C=4.33+2=6.33\,\Omega

4. ההשראות:

L=XLω=6.331000=6.33⋅10−3 H=6.33 mHL=\frac{X_L}{\omega}=\frac{6.33}{1000}=6.33\cdot10^{-3}\,\text{H}=6.33\,\text{mH}

תשובה: ד. L≈6.33 mHL\approx6.33\,\text{mH}

שאלה 8 · מקדם הספק מדיאגרמת עכבות

נתונה דיאגרמת העכבות של מעגל RC טורי באיור לשאלה 8.

מהו מקדם ההספק של המעגל?

א. cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447

ב. cos⁡φ=0.587\cos\varphi=0.587

ג. cos⁡φ=0.681\cos\varphi=0.681

ד. cos⁡φ=0.732\cos\varphi=0.732

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

א. cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447

מהדיאגרמה: R=100 ΩR=100\,\Omega (על הציר הממשי) ו-XC=200 ΩX_C=200\,\Omega (על הציר המדומה, בכיוון −j-j).

מקדם ההספק הוא היחס בין ההתנגדות לגודל העכבה.

1. גודל העכבה:

∣Z∣=R2+XC2=1002+2002=223.6 Ω|Z|=\sqrt{R^2+X_C^2}=\sqrt{100^2+200^2}=223.6\,\Omega

2. מקדם ההספק:

cos⁡φ=R∣Z∣=100223.6=0.447\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}=\frac{100}{223.6}=0.447 (קיבולי, φ=−63.43∘\varphi=-63.43^\circ)

תשובה: א. cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447

שאלה 9 · גורם טיב של מעגל RLC טורי בתהודה

נתון מעגל RLCRLC טורי הנמצא במצב תהודה, לשאלה 9.

התדירות הזוויתית במצב תהודה היא 5⋅103 rad/sec5\cdot10^3\,{}^{rad}/_{sec}.

מהו גורם הטיב של המעגל?

א. Q=2Q=2

ב. Q=4Q=4

ג. Q=6Q=6

ד. Q=8Q=8

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ב. Q=4Q=4

נתון: R=5 ΩR=5\,\Omega, C=10 μFC=10\,\mu\text{F}, ω0=5⋅103 rads\omega_0=5\cdot10^3\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: גורם הטיב QQ.

בתהודה XL=XCX_L=X_C, וגורם הטיב של מעגל טורי הוא היחס בין ההיגב להתנגדות.

1. ההיגב בתהודה:

XC=1ω0C=15⋅103⋅10⋅10−6=20 Ω=XLX_C=\frac{1}{\omega_0C}=\frac{1}{5\cdot10^3\cdot10\cdot10^{-6}}=20\,\Omega=X_L

(ומכאן L=XLω0=205⋅103=4 mHL=\frac{X_L}{\omega_0}=\frac{20}{5\cdot10^3}=4\,\text{mH}.)

2. גורם הטיב:

Q=XLR=205=4Q=\frac{X_L}{R}=\frac{20}{5}=4

תשובה: ב. Q=4Q=4

שאלה 10 · עכבת עומס תלת-פאזי בחיבור כוכב

על מנוע תלת - פאזי כתובים הערכים הבאים:

P=3kW,  S=5kVAP=3kW,\ \ S=5kVA

המנוע מחובר בכוכב למחולל תלת-פאזי, בעל מתח שלוב של UL=400VU_L=400V.

מהי עכבת העומס ZZ?

א. 8∠44.13∘Ω8\angle44.13^\circ\Omega

ב. 12∠82.13∘Ω12\angle82.13^\circ\Omega

ג. 20∠13.13∘Ω20\angle13.13^\circ\Omega

ד. 32∠53.13∘Ω32\angle53.13^\circ\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ד. Z=32∠53.13∘ ΩZ=32\angle53.13^\circ\,\Omega

נתון: P=3 kWP=3\,\text{kW}, S=5 kVAS=5\,\text{kVA}, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, חיבור כוכב.

מבוקש: עכבת פאזה ZZ (גודל וזווית).

בחיבור כוכב זרם הקו שווה לזרם הפאזה, ומתח הפאזה קטן פי 3\sqrt3 ממתח הקו.

1. מתח הפאזה:

Uph=UL3=4003=230.9 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{400}{\sqrt3}=230.9\,\text{V}

2. הזרם (מתוך ההספק המדומה):

I=S3UL=50003⋅400=7.217 AI=\frac{S}{\sqrt3U_L}=\frac{5000}{\sqrt3\cdot400}=7.217\,\text{A}

3. גודל העכבה:

∣Z∣=UphI=230.97.217=32 Ω|Z|=\frac{U_{ph}}{I}=\frac{230.9}{7.217}=32\,\Omega

4. זווית העכבה ממקדם ההספק (מנוע - עומס השראותי, זווית חיובית):

cos⁡φ=PS=35=0.6 ⇒ φ=53.13∘\cos\varphi=\frac{P}{S}=\frac{3}{5}=0.6\ \Rightarrow\ \varphi=53.13^\circ

תשובה: ד. Z=32∠53.13∘ ΩZ=32\angle53.13^\circ\,\Omega

שאלה 11 · מתח על עומס במייצב זנר

נתון המעגל החשמלי לשאלה 11.

מהו ערכו של המתח בנגד RLR_L?

א. 0V0V

ב. אי אפשר לדעת.

ג. 5.6V5.6V

ד. 10V10V

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ג. URL=5.6 VU_{RL}=5.6\,\text{V}

נתון: E=20 VE=20\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega, דיודת זנר VZ=5.6 VV_Z=5.6\,\text{V} מחוברת במקביל לעומס בכיוון אחורי (הקתודה לצד החיובי).

מבוקש: המתח על RLR_L.

כדי לדעת אם הזנר מוליך, מנתקים אותו ובודקים את המתח שהיה מתקבל על העומס.

1. בלי הזנר, R1R_1 ו-RLR_L הם מחלק מתח:

URL=E⋅RLR1+RL=20⋅11+1=10 VU_{RL}=E\cdot\frac{R_L}{R_1+R_L}=20\cdot\frac{1}{1+1}=10\,\text{V}

2. 10 V>VZ=5.6 V10\,\text{V}>V_Z=5.6\,\text{V}, ולכן הזנר נכנס לפריצה ומקבע את המתח על העומס (המחובר במקביל אליו) ל-5.6 V5.6\,\text{V}.

3. בדיקה שהזנר אכן מוליך (זרם חיובי):

IR1=E−VZR1=20−5.61 k=14.4 mAI_{R1}=\frac{E-V_Z}{R_1}=\frac{20-5.6}{1\,\text{k}}=14.4\,\text{mA}, IL=VZRL=5.61 k=5.6 mAI_L=\frac{V_Z}{R_L}=\frac{5.6}{1\,\text{k}}=5.6\,\text{mA}, IZ=14.4−5.6=8.8 mA>0I_Z=14.4-5.6=8.8\,\text{mA}>0.

תשובה: ג. URL=5.6 VU_{RL}=5.6\,\text{V}

שאלה 12 · תנאי לרוויה של טרנזיסטור

לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7VV_{BE}=0.7V

VCEsat=0.2VV_{CEsat}=0.2V

מהו זרם הקולקטור שיגרום לטרנזיסטור להיות במצב רוויה?

א. אי אפשר לדעת.

ב. IB=0AI_B=0A

ג. IC≤2.5mAI_C\le2.5mA

ד. IC≥4.9mAI_C\ge4.9mA

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IC≥4.9 mAI_C\ge4.9\,\text{mA}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}, β=100\beta=100.

מבוקש: תנאי על זרם הקולקטור לרוויה.

ברוויה המתח VCEV_{CE} יורד לערך המינימלי VCEsatV_{CEsat}, וזרם הקולקטור מגיע לערך המרבי שהמעגל החיצוני מאפשר. הטרנזיסטור ברוויה כאשר הזרם βIB\beta I_B ש"מבקש" הטרנזיסטור מגיע לערך הזה או עובר אותו.

1. חוק קירכהוף בחוג הקולקטור: VCC=ICRC+VCEV_{CC}=I_CR_C+V_{CE}, ולכן ברוויה:

IC(sat)=VCC−VCEsatRC=10−0.22 k=4.9 mAI_{C(sat)}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{10-0.2}{2\,\text{k}}=4.9\,\text{mA}

2. לכן הטרנזיסטור ברוויה כאשר IC=βIB≥4.9 mAI_C=\beta I_B\ge4.9\,\text{mA} (כלומר IB≥4.9 mA100=49 μAI_B\ge\frac{4.9\,\text{mA}}{100}=49\,\mu\text{A}).

תשובה: ד. IC≥4.9 mAI_C\ge4.9\,\text{mA}

שאלה 13 · מגבר שרת אידיאלי ללא משוב כמשווה

The figure to question 13 contains an ideal operational amplifier.

What is the output voltage VoutVout?

א. Vout=4VVout=4V

ב. Vout=5VVout=5V

ג. Vout=−15VVout=-15V

ד. Vout=15VVout=15V

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=15 VV_{out}=15\,\text{V}

נתון: U1=4 VU_1=4\,\text{V} בכניסה ההופכת, U2=10 VU_2=10\,\text{V} דרך מחלק מתח R1=R2=2 ΩR_1=R_2=2\,\Omega לכניסה הלא-הופכת, הזנה ±15 V\pm15\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out}.

אין משוב מהמוצא לכניסות, ולכן המגבר עובד כמשווה: ההגבר בחוג פתוח אינסופי, והמוצא נדחף למתח ההזנה לפי סימן ההפרש V+−V−V^+-V^-.

1. המתח בכניסה הלא-הופכת (אין זרם לתוך הכניסה):

V+=U2⋅R2R1+R2=10⋅22+2=5 VV^+=U_2\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{2}{2+2}=5\,\text{V}

2. המתח בכניסה ההופכת: V−=U1=4 VV^-=U_1=4\,\text{V}

3. V+>V−V^+>V^-, ולכן המוצא ברוויה חיובית: Vout=+VCC=15 VV_{out}=+V_{CC}=15\,\text{V}

תשובה: ד. Vout=15 VV_{out}=15\,\text{V}

שאלה 14 · כא"מ מושרה במוט נע בשדה מגנטי

באיור לשאלה 14 נתונה מערכת, הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.3TB=0.3T. השדה ניצב למישור הדף וכיוונו ממישור הדף פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות, שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי שאורכו ℓ=0.8m\ell=0.8m ללא חיכוך ושהתנגדותו זניחה במהירות של V=9 m/sV=9\,{}^m/_s.

בקצות המסילות מחובר נגד שהתנגדותו היא R=5ΩR=5\Omega.

מהי עוצמת הזרם בנגד RR?

א. I=0AI=0A

ב. I=1.05AI=1.05A

ג. I=0.864AI=0.864A

ד. I=4.2AI=4.2A

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

I=0.432 AI=0.432\,\text{A} - אף אחת מהאפשרויות אינה מתאימה בדיוק לנתונים; ג (0.864 A0.864\,\text{A}) מתקבלת רק עבור R=2.5 ΩR=2.5\,\Omega.

נתון: B=0.3 TB=0.3\,\text{T}, ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, v=9 msv=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, R=5 ΩR=5\,\Omega; התנגדות המוט והמסילות זניחה.

מבוקש: הזרם בנגד RR.

המוט נע בניצב לשדה, ולכן מושרה בו כא"מ תנועתי. המוט, המסילות והנגד יוצרים חוג סגור אחד (הצד השמאלי של המסילות פתוח), ולכן כל הזרם עובר דרך RR.

1. הכא"מ המושרה:

E=Bℓv=0.3⋅0.8⋅9=2.16 VE=B\ell v=0.3\cdot0.8\cdot9=2.16\,\text{V}

2. הזרם בנגד (חוק אוהם, בלי התנגדויות נוספות בחוג):

I=ER=2.165=0.432 AI=\frac{E}{R}=\frac{2.16}{5}=0.432\,\text{A}

3. כיוון הזרם במוט (כלל יד ימין לכוח על מטענים חיוביים, F→=qv→×B→\vec F=q\vec v\times\vec B, עם v→\vec v שמאלה ו-B→\vec B פנימה): הכוח על מטען חיובי במוט מכוון כלפי מטה, מ-AA ל-BB; לכן בנגד הזרם עובר מלמטה למעלה.

הערה: הערך 0.432 A0.432\,\text{A} אינו מופיע באפשרויות. האפשרות הקרובה, ג (0.864 A0.864\,\text{A}), גדולה פי 2 ומתקבלת רק אם ההתנגדות בחוג היא 2.5 Ω2.5\,\Omega; לפי הנתונים המודפסים הזרם הוא 0.432 A0.432\,\text{A}.

תשובה: I=0.432 AI=0.432\,\text{A} (אף אחת מהאפשרויות אינה תואמת במדויק; ג מתאימה רק עבור R=2.5 ΩR=2.5\,\Omega).

שאלה 15 · כוח לורנץ על אלקטרון בשדה מגנטי

אלקטרון (q=1.6⋅10−19c)\left(q=1.6\cdot10^{-19}c\right) נע במהירות 12⋅106 m/sec12\cdot10^6\,{}^m/_{sec} בשדה מגנטי אחיד שעוצמתו 0.25T0.25T.

חשבו את הכוח והכיוון שמרגיש האלקטרון.

א. F=4.8⋅10−13NF=4.8\cdot10^{-13}N כיוון הכוח "פנימה" – לתוך הדף.

ב. F=4.8⋅10−13NF=4.8\cdot10^{-13}N כיוון הכוח "החוצה" – מהדף.

ג. F=2.4⋅10−13NF=2.4\cdot10^{-13}N כיוון הכוח "פנימה" – לתוך הדף.

ד. F=2.4⋅10−13NF=2.4\cdot10^{-13}N כיוון הכוח "החוצה" – מהדף.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. F=4.8⋅10−13 NF=4.8\cdot10^{-13}\,\text{N}, לתוך הדף.

נתון: ∣q∣=1.6⋅10−19 C|q|=1.6\cdot10^{-19}\,\text{C} (מטען שלילי), v=12⋅106 msv=12\cdot10^6\,\frac{\text{m}}{\text{s}} שמאלה, B=0.25 TB=0.25\,\text{T} כלפי מטה במישור הדף.

מבוקש: גודל הכוח וכיוונו.

1. המהירות ניצבת לשדה (sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1), ולכן:

F=∣q∣vBsin⁡90∘=1.6⋅10−19⋅12⋅106⋅0.25=4.8⋅10−13 NF=|q|vB\sin90^\circ=1.6\cdot10^{-19}\cdot12\cdot10^6\cdot0.25=4.8\cdot10^{-13}\,\text{N}

2. הכיוון: עבור מטען חיובי F→=q v→×B→\vec F=q\,\vec v\times\vec B. נבחר ציר xx ימינה, yy למעלה ו-zz החוצה מהדף. v→\vec v בכיוון −x-x ו-B→\vec B בכיוון −y-y:

(−x^)×(−y^)=x^×y^=+z^(-\hat x)\times(-\hat y)=\hat x\times\hat y=+\hat z - כלומר על מטען חיובי הכוח היה החוצה מהדף.

3. האלקטרון שלילי, ולכן הכוח עליו בכיוון ההפוך: לתוך הדף ("פנימה").

תשובה: א. F=4.8⋅10−13 NF=4.8\cdot10^{-13}\,\text{N}, לתוך הדף.

שאלה 16 · מתח מוצא של מגבר שרת בחוג פתוח

באיור לשאלה 16, המגבר הוא אידאלי.

מהו ההיגד הנכון?

א. כאשר המתח בכניסות הוא במצב V−<V+V^-<V^+, מתח המוצא יהיה שווה Vout=V+Vout=V^+.

ב. כאשר המתח ברגליים החיובית והשלילית הוא 0V0V, מתח המוצא יהיה שווה Vout=0VVout=0V.

ג. כאשר המתח בכניסות הוא במצב V−<V+V^-<V^+, מתח המוצא יהיה שווה בקירוב למתח ההזנה החיובית Vout=VCCVout=V_{CC}.

ד. כאשר המתח בכניסות הוא במצב V−<V+V^-<V^+, אי אפשר לדעת מהו מתח המוצא.

◂ פתרון מלא לשאלה 16

פתרון

תשובה:

ג. כאשר V−<V+V^-<V^+, Vout≈VCCV_{out}\approx V_{CC}.

המגבר מחובר ללא משוב, כלומר בחוג פתוח. במגבר אידיאלי ההגבר בחוג פתוח AOL→∞A_{OL}\to\infty, ולכן:

Vout=AOL(V+−V−)V_{out}=A_{OL}\left(V^+-V^-\right)

1. אם V+>V−V^+>V^- (כלומר V−<V+V^-<V^+), המכפלה שואפת ל-+∞+\infty, אך המוצא מוגבל במתח ההזנה, ולכן המוצא ברוויה חיובית: Vout≈+VCCV_{out}\approx+V_{CC}. זה בדיוק ההיגד ג'.

2. ההיגד א' שגוי - המוצא אינו "מעתיק" את V+V^+ (זה קורה רק בחיבור עוקב מתח עם משוב).

3. ההיגד ב' אינו נכון בהכרח - כשההפרש אפס, הביטוי ∞⋅0\infty\cdot0 אינו מוגדר, ובפועל כל הפרש זעיר דוחף את המוצא לאחד מגבולות ההזנה.

4. ההיגד ד' שגוי - כפי שראינו, אפשר לדעת: המוצא ברוויה חיובית.

תשובה: ג. כאשר V−<V+V^-<V^+, Vout≈VCCV_{out}\approx V_{CC}.

שאלה 17 · שיטת זרמי חוגים ומאזן הספקים

באיור לשאלה 17 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל, בשיטת זרמי חוגים.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

IR1=10.4 mAI_{R1}=10.4\,\text{mA}, IR2=8.8 mAI_{R2}=8.8\,\text{mA}, IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA}, IR4=7.2 mAI_{R4}=7.2\,\text{mA}, IR5=1.6 mAI_{R5}=1.6\,\text{mA}, IR6=IR7=5.6 mAI_{R6}=I_{R7}=5.6\,\text{mA}

נתון: E1=40 VE_1=40\,\text{V}, E2=20 VE_2=20\,\text{V}, E3=60 VE_3=60\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=R3=R4=R5=R7=2 kΩR_2=R_3=R_4=R_5=R_7=2\,\text{k}\Omega, R6=4 kΩR_6=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד, בשיטת זרמי חוגים.

סימון על הסרטוט. במעגל שלושה חוגים פנימיים (עיניים), ובכל אחד מסמנים זרם חוג, כולם בכיוון השעון:

•I1I_1 - חוג שמאלי תחתון: E1E_1, R1R_1, R2R_2, R3R_3, E2E_2.

•I2I_2 - חוג ימני תחתון: R3R_3, R4R_4, R6R_6, E3E_3, R7R_7, E2E_2.

•I3I_3 - חוג עליון: R5R_5, R4R_4, R2R_2.

•בנגד משותף לשני חוגים זורם ההפרש בין זרמי החוגים: R2R_2 משותף ל-I1I_1 ו-I3I_3, R3R_3 משותף ל-I1I_1 ו-I2I_2, R4R_4 משותף ל-I2I_2 ו-I3I_3. בנגד ששייך לחוג אחד בלבד (R1R_1, R5R_5, R6R_6, R7R_7) זורם זרם החוג עצמו.

בחירת השיטה. השאלה מכתיבה את שיטת זרמי החוגים, וזו גם השיטה הקצרה כאן: שלושה חוגים, ואין בהם מקור זרם, ולכן שלוש משוואות. בשיטת מתחי הצמתים היו נדרשות ארבע משוואות: שלושת הצמתים העליונים, ועוד צומת-על סביב E3E_3 (שאינו מחובר לנקודת הייחוס).

משוואות קירכהוף למתחים (סכום מפלי המתח בכיוון החוג = סכום הכא"מים בכיוון החוג). בחוג I1I_1, בכיוון השעון עולים דרך E1E_1 מ-−- ל-++ ויורדים דרך E2E_2 מ-−- ל-++, ולכן שני המקורות פועלים בכיוון החוג. בחוג I2I_2, E2E_2 (עולים בו מ-++ ל-−-) ו-E3E_3 (יורדים בו מ-++ ל-−-) פועלים נגד כיוון החוג.

1. חוג I1I_1:

I1(R1+R2+R3)−I2R3−I3R2=E1+E2I_1(R_1+R_2+R_3)-I_2R_3-I_3R_2=E_1+E_2

5k⋅I1−2k⋅I2−2k⋅I3=605\text{k}\cdot I_1-2\text{k}\cdot I_2-2\text{k}\cdot I_3=60

2. חוג I2I_2:

−I1R3+I2(R3+R4+R6+R7)−I3R4=−E2−E3-I_1R_3+I_2(R_3+R_4+R_6+R_7)-I_3R_4=-E_2-E_3

−2k⋅I1+10k⋅I2−2k⋅I3=−80-2\text{k}\cdot I_1+10\text{k}\cdot I_2-2\text{k}\cdot I_3=-80

3. חוג I3I_3 (אין בו מקורות):

−I1R2−I2R4+I3(R2+R4+R5)=0-I_1R_2-I_2R_4+I_3(R_2+R_4+R_5)=0

−2k⋅I1−2k⋅I2+6k⋅I3=0-2\text{k}\cdot I_1-2\text{k}\cdot I_2+6\text{k}\cdot I_3=0

4. פתרון שלוש המשוואות (למשל מהמשוואה השלישית I3=I1+I23I_3=\frac{I_1+I_2}{3}, הצבה בשתי האחרות ופתרון):

I1=10.4 mAI_1=10.4\,\text{mA}, I2=−5.6 mAI_2=-5.6\,\text{mA}, I3=1.6 mAI_3=1.6\,\text{mA}

הסימן השלילי של I2I_2 אומר שזרם החוג הזה זורם בפועל נגד כיוון השעון.

הזרמים בנגדים:

5. IR1=I1=10.4 mAI_{R1}=I_1=10.4\,\text{mA} (למעלה, מ-E1E_1 לצומת השמאלי העליון)

6. IR2=I1−I3=10.4−1.6=8.8 mAI_{R2}=I_1-I_3=10.4-1.6=8.8\,\text{mA} (משמאל לימין)

7. IR3=I1−I2=10.4−(−5.6)=16 mAI_{R3}=I_1-I_2=10.4-(-5.6)=16\,\text{mA} (כלפי מטה, אל ההדק השלילי של E2E_2)

8. IR4=I3−I2=1.6−(−5.6)=7.2 mAI_{R4}=I_3-I_2=1.6-(-5.6)=7.2\,\text{mA} (מימין לשמאל)

9. IR5=I3=1.6 mAI_{R5}=I_3=1.6\,\text{mA} (משמאל לימין)

10. IR6=∣I2∣=5.6 mAI_{R6}=|I_2|=5.6\,\text{mA} (כלפי מעלה, מ-E3E_3 לצומת הימני העליון)

11. IR7=∣I2∣=5.6 mAI_{R7}=|I_2|=5.6\,\text{mA} (משמאל לימין)

הזרמים בכיוונם האמיתי, על הסרטוט:

בדיקה בצומת האמצעי העליון: נכנסים IR2+IR4=8.8+7.2=16 mAI_{R2}+I_{R4}=8.8+7.2=16\,\text{mA} ויוצא IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA}.

תשובה: IR1=10.4 mAI_{R1}=10.4\,\text{mA}, IR2=8.8 mAI_{R2}=8.8\,\text{mA}, IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA}, IR4=7.2 mAI_{R4}=7.2\,\text{mA}, IR5=1.6 mAI_{R5}=1.6\,\text{mA}, IR6=IR7=5.6 mAI_{R6}=I_{R7}=5.6\,\text{mA}.

סעיף ב

תשובה:

ההספק הנצרך שווה להספק המיוצר: PR=PE=1072 mWP_R=P_E=1072\,\text{mW}

מבוקש: ההספק שצורכים הנגדים, ההספק שמספקים המקורות, והשוואה ביניהם.

ההספק הנצרך בנגדים (P=I2RP=I^2R, עם הזרמים מסעיף א):

1. PR1=10.42⋅1=108.16 mWP_{R1}=10.4^2\cdot1=108.16\,\text{mW} (זרם ב-mA והתנגדות ב-kΩ\text{k}\Omega נותנים mW)

2. PR2=8.82⋅2=154.88 mWP_{R2}=8.8^2\cdot2=154.88\,\text{mW}

3. PR3=162⋅2=512 mWP_{R3}=16^2\cdot2=512\,\text{mW}

4. PR4=7.22⋅2=103.68 mWP_{R4}=7.2^2\cdot2=103.68\,\text{mW}

5. PR5=1.62⋅2=5.12 mWP_{R5}=1.6^2\cdot2=5.12\,\text{mW}

6. PR6=5.62⋅4=125.44 mWP_{R6}=5.6^2\cdot4=125.44\,\text{mW}

7. PR7=5.62⋅2=62.72 mWP_{R7}=5.6^2\cdot2=62.72\,\text{mW}

8. סך הכול: PR=108.16+154.88+512+103.68+5.12+125.44+62.72=1072 mWP_R=108.16+154.88+512+103.68+5.12+125.44+62.72=1072\,\text{mW}

ההספק המיוצר במקורות (P=E⋅IP=E\cdot I). מקור מייצר הספק כאשר הזרם יוצא מההדק החיובי שלו. את כיוון הזרם בכל מקור קוראים מסרטוט הזרמים של סעיף א:

9. E1E_1: הזרם IR1=10.4 mAI_{R1}=10.4\,\text{mA} יוצא מההדק החיובי - PE1=40⋅10.4=416 mWP_{E1}=40\cdot10.4=416\,\text{mW} (מיוצר)

10. E2E_2: הזרם IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA} נכנס להדק השלילי ויוצא מהחיובי - PE2=20⋅16=320 mWP_{E2}=20\cdot16=320\,\text{mW} (מיוצר)

11. E3E_3: הזרם 5.6 mA5.6\,\text{mA} זורם דרכו כלפי מעלה, מההדק השלילי לחיובי - PE3=60⋅5.6=336 mWP_{E3}=60\cdot5.6=336\,\text{mW} (מיוצר)

12. סך הכול: PE=416+320+336=1072 mWP_E=416+320+336=1072\,\text{mW}

מאזן הספקים: ∑PE=1072 mW=∑PR\sum P_{E}=1072\,\text{mW}=\sum P_{R} - שלושת המקורות הם יצרנים, וכל ההספק שהם מייצרים נצרך בנגדים.

תשובה: ההספק הנצרך 1072 mW1072\,\text{mW} שווה להספק המיוצר 1072 mW1072\,\text{mW} (כל שלושת המקורות מייצרים).

שאלה 18 · מעגל RL - אנרגיה ופריקת סליל

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי. המפסק סגור SS זמן ממושך.

בזמן t=0t=0 פותחים את המפסק.

א.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל כאשר המפסק סגור זמן ממושך.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בסליל לאחר t=4μsec⁡t=4\mu\sec מרגע פתיחת המפסק.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את משך הזמן הנדרש לזרם הסליל להגיע ל- 0.05A0.05A לאחר פתיחת המפסק.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

WL=50 μJW_L=50\,\mu\text{J}

נתון: E=10 VE=10\,\text{V}, R1=0.1 kΩR_1=0.1\,\text{k}\Omega, R2=0.4 kΩR_2=0.4\,\text{k}\Omega, R3=0.6 kΩR_3=0.6\,\text{k}\Omega, L=10 mHL=10\,\text{mH}.

מבוקש: האנרגיה בסליל במצב יציב כשהמפסק סגור.

המעגל במצב המתמיד. המקור הוא מקור מתח ישר, ובמצב יציב הסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש עם המפסק סגור והסליל מוחלף בתיל, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שבין ההדק החיובי של EE ל-R1R_1 נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•המפסק סגור, והסליל הוא קצר. לכן הקו שמימין ל-R1R_1 מחובר בתיל ישירות לקו התחתון, וגם הוא ב-0 V0\,\text{V}.

•שני הקצוות של הענף R2+R3R_2+R_3 נמצאים ב-0 V0\,\text{V} (אותו צבע). אין עליו מתח, ולכן לא זורם בו זרם, וגם הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 צבוע באותו צבע.

•כל הזרם עובר דרך הסליל, ILI_L, בכיוון החץ.

בחירת השיטה. בסרטוט יש רק שני פוטנציאלים, 10 V10\,\text{V} ו-0 V0\,\text{V}, וכל המתח של המקור נופל על R1R_1. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק אוהם על R1R_1.

1. הזרם דרך R1R_1, שהוא גם הזרם בסליל:

IL=ER1=100.1⋅103=0.1 AI_L=\frac{E}{R_1}=\frac{10}{0.1\cdot10^3}=0.1\,\text{A}

2. האנרגיה האגורה בסליל:

WL=L⋅IL22=10⋅10−3⋅0.122=50⋅10−6 J=50 μJW_L=\frac{L\cdot I_L^2}{2}=\frac{10\cdot10^{-3}\cdot0.1^2}{2}=50\cdot10^{-6}\,\text{J}=50\,\mu\text{J}

תשובה: WL=50 μJW_L=50\,\mu\text{J}

סעיף ב

תשובה:

iL(4 μs)≈67.03 mAi_L(4\,\mu\text{s})\approx67.03\,\text{mA}

מבוקש: iLi_L בזמן t=4 μst=4\,\mu\text{s} אחרי פתיחת המפסק.

אחרי הפתיחה המקור ו-R1R_1 מנותקים, והסליל פורק את האנרגיה שלו דרך R2R_2 ו-R3R_3. הזרם בסליל אינו יכול להשתנות בקפיצה, ולכן הוא מתחיל מ-0.1 A0.1\,\text{A} (סעיף א) ודועך לאפס. קבוע הזמן תלוי בהתנגדות שהסליל "רואה", וזו התנגדות תבנין בין שני ההדקים של הסליל.

ההדקים. ההדק aa הוא הקצה העליון של הסליל, וההדק bb הוא הקצה התחתון שלו. מוציאים את הסליל מהמעגל ומודדים את ההתנגדות בין aa ל-bb, כשהמפסק פתוח.

ההתנגדות שהסליל רואה. מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE (מקור מתח מוחלף בקצר) ומסרטטים את המעגל החדש עם המפסק פתוח. אין במעגל מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקו של aa (צבע אחד) מגיע עד המפסק הפתוח ועד R2R_2. דרך המפסק הפתוח לא עובר זרם, ולכן R1R_1 אינו מחובר ל-aa.

•R1R_1 מחובר רק לקו של bb (דרך המקור שהוחלף בקצר), ובקצה השני שלו יש נתק. לא זורם בו זרם, ולכן שני קצותיו באותו פוטנציאל ובאותו צבע, והוא לא משפיע על ההתנגדות.

•מ-aa ל-bb יש מסלול אחד בלבד: a→R2→R3→ba\to R_2\to R_3\to b. הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 (צבע נפרד) מחובר רק לשני הנגדים האלה, ולכן הם בטור.

1. ההתנגדות שהסליל "רואה":

RTH=R2+R3=0.4+0.6=1 kΩR_{TH}=R_2+R_3=0.4+0.6=1\,\text{k}\Omega

2. קבוע הזמן:

τ=LRTH=10⋅10−31⋅103=10⋅10−6 s=10 μs\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{10\cdot10^{-3}}{1\cdot10^3}=10\cdot10^{-6}\,\text{s}=10\,\mu\text{s}

3. משוואת הזרם בסליל:

iL(t)=IL(∞)+(IL(0)−IL(∞))e−t/τi_L(t)=I_{L(\infty)}+\left(I_{L(0)}-I_{L(\infty)}\right)e^{-t/\tau}, עם IL(0)=0.1 AI_{L(0)}=0.1\,\text{A} ו-IL(∞)=0I_{L(\infty)}=0:

iL(t)=0.1 e−t/τ Ai_L(t)=0.1\,e^{-t/\tau}\,\text{A}

4. הצבה:

iL(4 μs)=0.1⋅e−410=0.1⋅0.6703=0.06703 A=67.03 mAi_L(4\,\mu\text{s})=0.1\cdot e^{-\frac{4}{10}}=0.1\cdot0.6703=0.06703\,\text{A}=67.03\,\text{mA}

תשובה: iL(4 μs)≈67.03 mAi_L(4\,\mu\text{s})\approx67.03\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

t≈6.931 μst\approx6.931\,\mu\text{s}

מבוקש: הזמן שבו iL(t)=0.05 Ai_L(t)=0.05\,\text{A}, כלומר חצי מהזרם ההתחלתי.

1. מהמשוואה של סעיף ב:

0.05=0.1⋅e−t/τ ⇒ e−t/τ=0.050.1=0.50.05=0.1\cdot e^{-t/\tau}\ \Rightarrow\ e^{-t/\tau}=\frac{0.05}{0.1}=0.5

2. מוציאים לוגריתם טבעי:

t=τ⋅ln⁡0.10.05=10⋅10−6⋅ln⁡2=10⋅10−6⋅0.6931=6.931⋅10−6 st=\tau\cdot\ln\frac{0.1}{0.05}=10\cdot10^{-6}\cdot\ln2=10\cdot10^{-6}\cdot0.6931=6.931\cdot10^{-6}\,\text{s}

תשובה: t≈6.931 μst\approx6.931\,\mu\text{s}

שאלה 19 · מעגל זרם חילופין מעורב - עכבה, זרם והספק

באיור לשאלה 19 נתון מעגל חשמלי בזרם חילופין.

א.

מהי העכבה השקולה של המעגל (גודל וזווית)?

(4 נקודות)
ב.

מהו הזרם הזורם דרך הנגד R3R_3 (גודל וזווית)?

(6 נקודות)
ג.

מהו ההספק הממשי במעגל? מהו הרכיב או הרכיבים בהם הוא מתפתח?

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

ZT=15+j40=42.72∠69.44∘ ΩZ_T=15+j40=42.72\angle69.44^\circ\,\Omega

נתון: US=200∠45∘ VU_S=200\angle45^\circ\,\text{V}, Z1=R1+jXL1=10+j25 ΩZ_1=R_1+jX_{L1}=10+j25\,\Omega, Z2=jXL2=j10 ΩZ_2=jX_{L2}=j10\,\Omega, Z3=R3−jXC3=10−j20 ΩZ_3=R_3-jX_{C3}=10-j20\,\Omega.

מבוקש: העכבה השקולה שרואה המקור.

סימון על הסרטוט. מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל (בזרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה) ואת הזרמים:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו שבין ההדק החיובי של המקור ל-R1R_1 נמצא בפוטנציאל USU_S.

•VMV_M הוא הצומת האמצעי: הקו שמימין ל-XL1X_{L1}, שאליו מחוברים XL2X_{L2} ו-R3R_3.

•הקו הקצר שבין R1R_1 ל-XL1X_{L1} והקו שבין R3R_3 ל-XC3X_{C3} הם נקודות חיבור בתוך ענף טורי אחד. הם צבועים בצבע משלהם, אבל אין צורך בפוטנציאל שלהם.

•הזרם IˉT\bar I_T יוצא מההדק החיובי של המקור ועובר דרך Z1Z_1. בצומת VMV_M הוא מתחלק: Iˉ2\bar I_2 עובר כלפי מטה דרך XL2X_{L2}, ו-Iˉ3\bar I_3 עובר דרך R3R_3 ו-XC3X_{C3}.

בחירת השיטה. מבוקשת העכבה השקולה, ולכן מצמצמים את המעגל לפי הסרטוט: Z2Z_2 ו-Z3Z_3 מחוברים שניהם בין הקו של VMV_M לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הם במקביל, והצירוף שלהם בטור עם Z1Z_1 (כל הזרם IˉT\bar I_T עובר ב-Z1Z_1).

1. סכום העכבות במקביל:

Z2+Z3=j10+10−j20=10−j10=14.14∠−45∘ ΩZ_2+Z_3=j10+10-j20=10-j10=14.14\angle-45^\circ\,\Omega

2. העכבה המקבילית:

Z2−3=Z2Z3Z2+Z3=j10⋅(10−j20)10−j10=200+j10010−j10=5+j15 ΩZ_{2-3}=\frac{Z_2Z_3}{Z_2+Z_3}=\frac{j10\cdot(10-j20)}{10-j10}=\frac{200+j100}{10-j10}=5+j15\,\Omega

3. העכבה הכוללת:

ZT=Z1+Z2−3=(10+j25)+(5+j15)=15+j40 ΩZ_T=Z_1+Z_{2-3}=(10+j25)+(5+j15)=15+j40\,\Omega

4. מעבר לצורה קוטבית:

∣ZT∣=152+402=42.72 Ω|Z_T|=\sqrt{15^2+40^2}=42.72\,\Omega, φ=arctan⁡4015=69.44∘\varphi=\arctan\frac{40}{15}=69.44^\circ

תשובה: ZT=15+j40=42.72∠69.44∘ ΩZ_T=15+j40=42.72\angle69.44^\circ\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

IˉR3≈3.31∠110.56∘ A\bar{I}_{R3}\approx3.31\angle110.56^\circ\,\text{A}

מבוקש: הזרם בענף Z3Z_3 (שבו נמצא R3R_3).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם הכללי IˉT\bar I_T יוצא מההדק החיובי של המקור ועובר דרך Z1Z_1, ובצומת VMV_M הוא מתחלק לזרמים Iˉ2\bar I_2 (בסליל XL2X_{L2}) ו-Iˉ3\bar I_3 (בענף R3R_3, XC3X_{C3}).

בחירת השיטה. את ZTZ_T כבר מצאנו בסעיף א, ולכן הדרך הקצרה היא חוק אוהם לזרם הכללי ואחריו מחלק זרם. בשיטת מתחי הצמתים יש כאן נעלם אחד בלבד, VMV_M, ונשתמש בה כבדיקה. (בשיטת זרמי החוגים היו נדרשות שתי משוואות, לשני החוגים.)

1. הזרם הכללי (חוק אוהם):

IˉT=UˉSZT=200∠45∘42.72∠69.44∘=4.681∠−24.44∘ A\bar I_T=\frac{\bar U_S}{Z_T}=\frac{200\angle45^\circ}{42.72\angle69.44^\circ}=4.681\angle-24.44^\circ\,\text{A}

2. הזרם IˉT\bar I_T מתחלק בין Z2Z_2 ל-Z3Z_3. לפי מחלק זרם:

Iˉ3=IˉT⋅Z2Z2+Z3=4.681∠−24.44∘⋅10∠90∘14.14∠−45∘=4.681∠−24.44∘⋅0.7071∠135∘\bar I_3=\bar I_T\cdot\frac{Z_2}{Z_2+Z_3}=4.681\angle-24.44^\circ\cdot\frac{10\angle90^\circ}{14.14\angle-45^\circ}=4.681\angle-24.44^\circ\cdot0.7071\angle135^\circ

Iˉ3=3.31∠110.56∘ A\bar I_3=3.31\angle110.56^\circ\,\text{A}

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. הקו של המקור נמצא ב-USU_S, והקו התחתון ב-00. חוק הזרמים בצומת VMV_M: הזרם שנכנס דרך Z1Z_1 שווה לזרמים שיוצאים דרך Z2Z_2 ו-Z3Z_3:

3. UˉS−VˉMZ1=VˉMZ2+VˉMZ3  ⇒  VˉM=UˉS/Z11Z1+1Z2+1Z3\frac{\bar U_S-\bar V_M}{Z_1}=\frac{\bar V_M}{Z_2}+\frac{\bar V_M}{Z_3}\;\Rightarrow\;\bar V_M=\frac{\bar U_S/Z_1}{\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}}

4. הצבה:

UˉSZ1=200∠45∘26.93∠68.2∘=7.428∠−23.2∘ A\frac{\bar U_S}{Z_1}=\frac{200\angle45^\circ}{26.93\angle68.2^\circ}=7.428\angle-23.2^\circ\,\text{A}

1Z1+1Z2+1Z3=0.03379−j0.09448=0.10034∠−70.32∘ S\frac{1}{Z_1}+\frac{1}{Z_2}+\frac{1}{Z_3}=0.03379-j0.09448=0.10034\angle-70.32^\circ\,\text{S}

VˉM=7.428∠−23.2∘0.10034∠−70.32∘=74.02∠47.12∘ V\bar V_M=\frac{7.428\angle-23.2^\circ}{0.10034\angle-70.32^\circ}=74.02\angle47.12^\circ\,\text{V}

5. הזרם בענף Z3Z_3 (חוק אוהם בין הקו של VMV_M לקו התחתון):

Iˉ3=VˉMZ3=74.02∠47.12∘22.36∠−63.43∘=3.31∠110.56∘ A\bar I_3=\frac{\bar V_M}{Z_3}=\frac{74.02\angle47.12^\circ}{22.36\angle-63.43^\circ}=3.31\angle110.56^\circ\,\text{A}

מתאים לתוצאה של מחלק הזרם.

תשובה: IˉR3≈3.31∠110.56∘ A\bar{I}_{R3}\approx3.31\angle110.56^\circ\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

P≈328.8 WP\approx328.8\,\text{W}, מתפתח בנגדים R1R_1 ו-R3R_3 בלבד.

מבוקש: ההספק הממשי (הפעיל) והרכיבים שבהם הוא מתפתח.

1. ההספק המדומה שמספק המקור:

SˉT=UˉS⋅IˉT∗=200∠45∘⋅4.681∠24.44∘=936.3∠69.44∘ VA\bar S_T=\bar U_S\cdot\bar I_T^{*}=200\angle45^\circ\cdot4.681\angle24.44^\circ=936.3\angle69.44^\circ\,\text{VA}

2. מעבר לצורה קרטזית - החלק הממשי הוא ההספק הפעיל:

PT=936.3⋅cos⁡69.44∘=328.8 WP_T=936.3\cdot\cos69.44^\circ=328.8\,\text{W} (וההספק ההיגבי QT=936.3⋅sin⁡69.44∘=876.7 VARQ_T=936.3\cdot\sin69.44^\circ=876.7\,\text{VAR})

3. הספק פעיל מתפתח רק בנגדים; בסלילים ובקבל ההספק הממוצע אפס. בדיקה:

PR1=∣IˉT∣2R1=4.6812⋅10=219.2 WP_{R1}=|\bar I_T|^2R_1=4.681^2\cdot10=219.2\,\text{W}

PR3=∣Iˉ3∣2R3=3.312⋅10=109.6 WP_{R3}=|\bar I_3|^2R_3=3.31^2\cdot10=109.6\,\text{W}

PR1+PR3=219.2+109.6=328.8 WP_{R1}+P_{R3}=219.2+109.6=328.8\,\text{W} - מתאים להספק שמספק המקור.

תשובה: P≈328.8 WP\approx328.8\,\text{W}, והוא מתפתח בנגדים R1R_1 ו-R3R_3 בלבד.

שאלה 20 · מעגל מגנטי - שטף, מיאון והשראות

סליל שבו זורם זרם של 2A2A כרוך על טבעת פלדה כמוצג באיור א' לשאלה 20.

איור ב' לשאלה 20 מתאר עקום של B=f(H)B=f(H).

עוצמת השדה המגנטי בליבה היא 2000 Am2000\,\frac{A}{m}.

א.

כיוון הזרם כמתואר באיור לשאלה 20. מה גודלו וכיוונו של השטף? יש לנמק את התשובה.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את המיאון המגנטי של הטבעת.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את השראות הסליל.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

ϕ≈110⋅10−6 Wb\phi\approx110\cdot10^{-6}\,\text{Wb} (B=1.4 TB=1.4\,\text{T}), נגד כיוון השעון בטבעת.

נתון: H=2000 AmH=2000\,\frac{\text{A}}{\text{m}}, I=2 AI=2\,\text{A}, קוטר פנימי של הטבעת D2=50 mmD_2=50\,\text{mm}, קוטר חיצוני D1=70 mmD_1=70\,\text{mm}; חתך הליבה עגול.

מבוקש: גודל השטף וכיוונו.

1. מעקום המגנוט, עבור H=2000 AmH=2000\,\frac{\text{A}}{\text{m}} קוראים B=1.4 TB=1.4\,\text{T}.

2. החדירות המגנטית של הפלדה בנקודה זו (נשתמש בה בסעיף ב):

μ=BH=1.42000=7⋅10−4 Hm\mu=\frac{B}{H}=\frac{1.4}{2000}=7\cdot10^{-4}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}

3. קוטר החתך של הליבה הוא רוחב הטבעת:

d=D1−D22=70−502=10 mm=10⋅10−3 md=\frac{D_1-D_2}{2}=\frac{70-50}{2}=10\,\text{mm}=10\cdot10^{-3}\,\text{m}

4. שטח החתך:

A=πd24=π⋅(10⋅10−3)24=78.54⋅10−6 m2A=\frac{\pi d^2}{4}=\frac{\pi\cdot(10\cdot10^{-3})^2}{4}=78.54\cdot10^{-6}\,\text{m}^2

5. השטף המגנטי:

ϕ=B⋅A=1.4⋅78.54⋅10−6=109.96⋅10−6 Wb≈110 μWb\phi=B\cdot A=1.4\cdot78.54\cdot10^{-6}=109.96\cdot10^{-6}\,\text{Wb}\approx110\,\mu\text{Wb}

6. כיוון: לפי כלל יד ימין - האצבעות בכיוון הזרם בכריכות, והאגודל מראה את כיוון השטף בתוך הסליל. עם כיוון הליפוף והזרם הנכנס כמתואר באיור, השטף בצלע השמאלית של הטבעת מכוון כלפי מטה, ולכן הוא מסתובב בטבעת נגד כיוון השעון.

תשובה: ϕ≈110⋅10−6 Wb\phi\approx110\cdot10^{-6}\,\text{Wb} (B=1.4 TB=1.4\,\text{T}), נגד כיוון השעון.

סעיף ב

תשובה:

Rm≈3.43⋅106 1HR_m\approx3.43\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

מבוקש: המיאון (הרלקטנס) של הטבעת, Rm=ℓμAR_m=\frac{\ell}{\mu A}.

1. הקוטר הממוצע של הליבה (הקו האמצעי של הטבעת):

D=D1+D22=70+502=60 mm=60⋅10−3 mD=\frac{D_1+D_2}{2}=\frac{70+50}{2}=60\,\text{mm}=60\cdot10^{-3}\,\text{m}

2. אורך המסלול המגנטי הממוצע:

ℓ=πD=π⋅60⋅10−3=188.5⋅10−3 m\ell=\pi D=\pi\cdot60\cdot10^{-3}=188.5\cdot10^{-3}\,\text{m}

3. המיאון:

Rm=ℓμA=188.5⋅10−37⋅10−4⋅78.54⋅10−6=3.428⋅106 1HR_m=\frac{\ell}{\mu A}=\frac{188.5\cdot10^{-3}}{7\cdot10^{-4}\cdot78.54\cdot10^{-6}}=3.428\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

תשובה: Rm≈3.43⋅106 1HR_m\approx3.43\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

סעיף ג

תשובה:

N≈188N\approx188 כריכות, L≈10.31 mHL\approx10.31\,\text{mH}

מבוקש: LL. כדי לחשב השראות צריך קודם את מספר הכריכות, ואותו נמצא מחוק אוהם המגנטי.

1. מחוק אוהם המגנטי ϕ=FmRm=N⋅IRm\phi=\frac{F_m}{R_m}=\frac{N\cdot I}{R_m}:

N=ϕ⋅RmI=109.96⋅10−6⋅3.428⋅1062=188.5≈188N=\frac{\phi\cdot R_m}{I}=\frac{109.96\cdot10^{-6}\cdot3.428\cdot10^6}{2}=188.5\approx188 כריכות

(באותה תוצאה מגיעים גם מ-N=HℓI=2000⋅0.18852N=\frac{H\ell}{I}=\frac{2000\cdot0.1885}{2}.)

2. ההשראות:

L=N2Rm=18823.428⋅106=10.31⋅10−3 H=10.31 mHL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{188^2}{3.428\cdot10^6}=10.31\cdot10^{-3}\,\text{H}=10.31\,\text{mH}

תשובה: N≈188N\approx188, L≈10.31 mHL\approx10.31\,\text{mH}

סעיף ד

תשובה:

WL≈20.62 mJW_L\approx20.62\,\text{mJ}

מבוקש: האנרגיה המגנטית בסליל.

WL=L⋅I22=10.31⋅10−3⋅222=20.62⋅10−3 J=20.62 mJW_L=\frac{L\cdot I^2}{2}=\frac{10.31\cdot10^{-3}\cdot2^2}{2}=20.62\cdot10^{-3}\,\text{J}=20.62\,\text{mJ}

תשובה: WL≈20.62 mJW_L\approx20.62\,\text{mJ}

שאלה 21 · מגבר טרנזיסטור פולט משותף - נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 21 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור.

β=hfe=150\beta=hfe=150

VBE=0.6VV_{BE}=0.6V

hie=2kΩhie=2k\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(8 נקודות)
ב.

שרטטו מעגל תמורה לאות קטן.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

IB≈84.3 μAI_B\approx84.3\,\mu\text{A}, ICQ≈12.64 mAI_{CQ}\approx12.64\,\text{mA}, VCEQ≈7.36 VV_{CEQ}\approx7.36\,\text{V}

נתון: VCC=20 VV_{CC}=20\,\text{V}, RB=200 kΩR_B=200\,\text{k}\Omega, RC=0.8 kΩR_C=0.8\,\text{k}\Omega, RE=0.2 kΩR_E=0.2\,\text{k}\Omega, β=150\beta=150, VBE=0.6 VV_{BE}=0.6\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (ICQI_{CQ}, VCEQV_{CEQ}).

בניתוח DC הקבלים הם נתק, ולכן המקור VSV_S והקבל CEC_E לא משפיעים. נסמן IBI_B זורם מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B אל הבסיס, ICI_C מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C אל הקולקטור, ו-IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B יוצא מהפולט דרך RER_E לאדמה.

1. חוק קירכהוף בחוג הבסיס-פולט (VCC→RB→B→E→RE→V_{CC}\to R_B\to B\to E\to R_E\to אדמה):

VCC=IBRB+VBE+IB(β+1)REV_{CC}=I_BR_B+V_{BE}+I_B(\beta+1)R_E

2. הצבה ופתרון לזרם הבסיס:

IB=VCC−VBERB+(β+1)RE=20−0.6200 k+151⋅0.2 k=19.4230.2 k=84.27 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{20-0.6}{200\,\text{k}+151\cdot0.2\,\text{k}}=\frac{19.4}{230.2\,\text{k}}=84.27\,\mu\text{A}

3. זרם הקולקטור:

IC=βIB=150⋅84.27 μA=12.64 mAI_C=\beta I_B=150\cdot84.27\,\mu\text{A}=12.64\,\text{mA}

4. חוק קירכהוף בחוג הקולקטור-פולט, עם הקירוב IE≈ICI_E\approx I_C (כי IB≪ICI_B\ll I_C):

VCC=ICRC+VCE+ICREV_{CC}=I_CR_C+V_{CE}+I_CR_E

VCE=VCC−IC(RC+RE)=20−12.64⋅10−3⋅1⋅103=7.36 VV_{CE}=V_{CC}-I_C(R_C+R_E)=20-12.64\cdot10^{-3}\cdot1\cdot10^3=7.36\,\text{V}

(בלי הקירוב, עם IE=(β+1)IB=151⋅84.27 μA=12.73 mAI_E=(\beta+1)I_B=151\cdot84.27\,\mu\text{A}=12.73\,\text{mA}: VCE=20−12.64⋅0.8−12.73⋅0.2=7.34 VV_{CE}=20-12.64\cdot0.8-12.73\cdot0.2=7.34\,\text{V} - הפרש זניח.)

VCEV_{CE} גדול בהרבה מ-VCEsatV_{CEsat}, ולכן הטרנזיסטור באזור הפעיל, כנדרש למגבר.

תשובה: Q=(VCEQ≈7.36 V, ICQ≈12.64 mA)Q=\left(V_{CEQ}\approx7.36\,\text{V},\ I_{CQ}\approx12.64\,\text{mA}\right), IB≈84.3 μAI_B\approx84.3\,\mu\text{A}

סעיף ב

תשובה:

מקור VSV_S ישירות על הבסיס; RBR_B ו-hieh_{ie} בין הבסיס לאדמה; מקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RCR_C בין הקולקטור לאדמה; הפולט מוארק.

כדי לבנות מעגל תמורה לאות קטן (AC):

1. קבלים: C1→∞C_1\to\infty ו-CE→∞C_E\to\infty הם קצר לאות. לכן המקור VSV_S מחובר ישירות לבסיס, והפולט מוארק (הנגד RER_E מקוצר ע"י CEC_E ונעלם ממעגל התמורה).

2. מקור ההזנה: VCCV_{CC} הוא מתח קבוע, ולכן לאות הוא אדמה. לכן RBR_B מחובר בין הבסיס לאדמה, ו-RCR_C בין הקולקטור לאדמה.

3. הטרנזיסטור: מוחלף במודל hh פשוט - בין הבסיס לפולט ההתנגדות hie=2 kΩh_{ie}=2\,\text{k}\Omega, ובין הקולקטור לפולט מקור זרם תלוי hfe⋅ibh_{fe}\cdot i_b (כיוון הזרם מהקולקטור אל הפולט).

מעגל התמורה המתקבל: Vin=VSV_{in}=V_S מחובר לצומת הבסיס BB; מ-BB לאדמה מחוברים במקביל RB=200 kΩR_B=200\,\text{k}\Omega ו-hie=2 kΩh_{ie}=2\,\text{k}\Omega (דרך hieh_{ie} זורם ibi_b); בצד המוצא, מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b מחובר בין הקולקטור CC לאדמה (EE), ובמקביל אליו RC=0.8 kΩR_C=0.8\,\text{k}\Omega; המוצא VoutV_{out} נלקח מהקולקטור.

תשובה: מעגל תמורה בפולט משותף: RB∥hieR_B\parallel h_{ie} בכניסה, מקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RCR_C במוצא, פולט מוארק.

סעיף ג

תשובה:

AV=−60A_V=-60

מבוקש: AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}, ממעגל התמורה של סעיף ב.

1. בכניסה: המקור מחובר ישירות על hieh_{ie} (בין הבסיס לאדמה), ולכן:

Vin=ib⋅hieV_{in}=i_b\cdot h_{ie}

(RBR_B מחובר אף הוא ישירות על המקור, ולכן אינו משנה את ibi_b עבור VinV_{in} נתון.)

2. במוצא: זרם מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b עובר כולו דרך RCR_C, בכיוון מהאדמה אל הקולקטור, ולכן מתח המוצא שלילי:

Vout=−hfe⋅ib⋅RCV_{out}=-h_{fe}\cdot i_b\cdot R_C

3. הגבר המתח:

AV=VoutVin=−hfe ib RCib hie=−hfeRChie=−150⋅0.8 k2 k=−60A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=\frac{-h_{fe}\,i_b\,R_C}{i_b\,h_{ie}}=-\frac{h_{fe}R_C}{h_{ie}}=-\frac{150\cdot0.8\,\text{k}}{2\,\text{k}}=-60

הסימן השלילי מציין היפוך מופע של 180∘180^\circ בין הכניסה ליציאה, כאופייני למגבר פולט משותף.

תשובה: AV=−60A_V=-60

שאלה 22 · מגבר שרת עם מקורות DC ואות חילופין

באיור לשאלה 22 נתון מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את ערכו של VoutVout כאשר Vin(t)=0VV_{in(t)}=0V.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של VoutVout עבור Vin(t)=6sin⁡ωtVV_{in(t)}=6\sin\omega tV.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 22

סעיף א

תשובה:

Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

נתון: V1=4 VV_1=4\,\text{V} דרך R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, V2=2 VV_2=2\,\text{V} דרך R4+R5=4 k+4 kR_4+R_5=4\,\text{k}+4\,\text{k}, משוב R6=4 kΩR_6=4\,\text{k}\Omega, RL=4 kΩR_L=4\,\text{k}\Omega; Vin=0V_{in}=0.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. הכניסה הלא-הופכת: הקבל C1C_1 הוא נתק לזרם ישר, ו-Vin=0V_{in}=0, לכן דרך R2R_2 לא זורם זרם ו-V+=0 VV^+=0\,\text{V}.

2. קצר מדומה: במגבר אידיאלי עם משוב שלילי (R6R_6 מהמוצא לכניסה ההופכת) V−=V+=0 VV^-=V^+=0\,\text{V}, ואין זרם לתוך הכניסות.

3. חוק קירכהוף לזרמים בצומת V−V^-. נסמן את כל הזרמים יוצאים מהצומת: דרך R1R_1 אל V1V_1, דרך R4+R5R_4+R_5 אל V2V_2, ודרך R6R_6 אל המוצא. סכומם אפס:

V−−V1R1+V−−V2R4+R5+V−−VoutR6=0\frac{V^--V_1}{R_1}+\frac{V^--V_2}{R_4+R_5}+\frac{V^--V_{out}}{R_6}=0

4. הצבה:

0−42 k+0−24 k+4 k+0−Vout4 k=0\frac{0-4}{2\,\text{k}}+\frac{0-2}{4\,\text{k}+4\,\text{k}}+\frac{0-V_{out}}{4\,\text{k}}=0

−2 mA−0.25 mA−Vout4 k=0-2\,\text{mA}-0.25\,\text{mA}-\frac{V_{out}}{4\,\text{k}}=0

5. פתרון:

Vout=−4 k⋅2.25 mA=−9 VV_{out}=-4\,\text{k}\cdot2.25\,\text{mA}=-9\,\text{V}

(זהו מגבר מסכם הופך: Vout=−(R6R1V1+R6R4+R5V2)=−(2⋅4+0.5⋅2)=−9 VV_{out}=-\left(\frac{R_6}{R_1}V_1+\frac{R_6}{R_4+R_5}V_2\right)=-(2\cdot4+0.5\cdot2)=-9\,\text{V}.) הנגד RLR_L אינו משפיע, כי המוצא של מגבר אידיאלי הוא מקור מתח.

תשובה: Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

מבוקש: Vout(t)V_{out}(t) כאשר Vin=6sin⁡ωt VV_{in}=6\sin\omega t\,\text{V}.

המעגל לינארי, ולכן לפי עקרון הסופרפוזיציה המוצא הוא סכום של רכיב ה-DC מסעיף א (−9 V-9\,\text{V}) ושל התגובה לאות החילופין לבד. נניח (כמקובל, כי לא נתון ערכו) שהקבל C1C_1 הוא קצר בתדר האות.

רכיב החילופין לבד (מאפסים את V1V_1 ו-V2V_2, כלומר מקצרים אותם):

1. הכניסה הלא-הופכת - מחלק מתח R3R_3, R2R_2:

v+=Vin⋅R2R2+R3=6sin⁡ωt⋅2 k2 k+4 k=2sin⁡ωt Vv^+=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_2+R_3}=6\sin\omega t\cdot\frac{2\,\text{k}}{2\,\text{k}+4\,\text{k}}=2\sin\omega t\,\text{V}

2. בצד ההופך, כשמקורות ה-DC מקוצרים, R1R_1 ו-R4+R5R_4+R_5 מחוברים שניהם מהכניסה ההופכת לאדמה, כלומר במקביל:

Rp=R1∥(R4+R5)=2⋅82+8=1.6 kΩR_{p}=R_1\parallel(R_4+R_5)=\frac{2\cdot8}{2+8}=1.6\,\text{k}\Omega

3. זהו מגבר לא-הופך עם הגבר:

A=1+R6Rp=1+41.6=3.5A=1+\frac{R_6}{R_p}=1+\frac{4}{1.6}=3.5

4. רכיב החילופין במוצא:

vout=A⋅v+=3.5⋅2sin⁡ωt=7sin⁡ωt Vv_{out}=A\cdot v^+=3.5\cdot2\sin\omega t=7\sin\omega t\,\text{V}

סכום:

5. Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V} - אות סינוסי במשרעת 7 V7\,\text{V} סביב −9 V-9\,\text{V} (בין −16 V-16\,\text{V} ל-−2 V-2\,\text{V}, בהנחה שמתחי ההזנה מספיקים).

תשובה: Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

שאלה 23 · מגבר שרת מחסר עם מחלק מתח

באיור לשאלה 23 נתון מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

חשבו את:

א.

ערכו של VoutVout.

(8 נקודות)
ב.

ערכו של הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 23

סעיף א

תשובה:

Vout=20 VV_{out}=20\,\text{V}

נתון: מקור 5 V5\,\text{V} דרך R4=2 kΩR_4=2\,\text{k}\Omega לכניסה ההופכת, משוב R5=8 kΩR_5=8\,\text{k}\Omega; בכניסה הלא-הופכת מקור 12 V12\,\text{V} דרך R3=2.5 kΩR_3=2.5\,\text{k}\Omega, ו-R1=R2=10 kΩR_1=R_2=10\,\text{k}\Omega מהכניסה לאדמה.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. הכניסה הלא-הופכת: אין זרם לתוך הכניסה, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 (שניהם לאדמה) מחוברים במקביל, ויחד עם R3R_3 יוצרים מחלק מתח למקור 12 V12\,\text{V}:

R1∥R2=10⋅1010+10=5 kΩR_1\parallel R_2=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

V+=12⋅R1∥R2R1∥R2+R3=12⋅55+2.5=8 VV^+=12\cdot\frac{R_1\parallel R_2}{R_1\parallel R_2+R_3}=12\cdot\frac{5}{5+2.5}=8\,\text{V}

2. קצר מדומה: יש משוב שלילי דרך R5R_5, ולכן V−=V+=8 VV^-=V^+=8\,\text{V}.

3. חוק קירכהוף לזרמים בצומת V−V^- (זרמים יוצאים מהצומת, אין זרם לתוך המגבר):

V−−5R4+V−−VoutR5=0\frac{V^--5}{R_4}+\frac{V^--V_{out}}{R_5}=0

4. הצבה:

8−52 k+8−Vout8 k=0 ⇒ 8−Vout=−8⋅1.5=−12\frac{8-5}{2\,\text{k}}+\frac{8-V_{out}}{8\,\text{k}}=0\ \Rightarrow\ 8-V_{out}=-8\cdot1.5=-12

5. פתרון:

Vout=8+12=20 VV_{out}=8+12=20\,\text{V}

הערה: מתחי ההזנה של המגבר אינם נתונים; במגבר אידיאלי, כפי שנתון, המוצא הוא 20 V20\,\text{V} (במגבר ממשי נדרשת הזנה גבוהה מ-20 V20\,\text{V}).

תשובה: Vout=20 VV_{out}=20\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR4=IR5=1.5 mAI_{R4}=I_{R5}=1.5\,\text{mA}, IR1=IR2=0.8 mAI_{R1}=I_{R2}=0.8\,\text{mA}, IR3=1.6 mAI_{R3}=1.6\,\text{mA}

מבוקש: הזרם בכל נגד, לפי המתחים שמצאנו: V+=V−=8 VV^+=V^-=8\,\text{V}, Vout=20 VV_{out}=20\,\text{V}.

1. R4R_4 ו-R5R_5 בטור (אין זרם לתוך הכניסה ההופכת), והזרם זורם מהמוצא (20 V20\,\text{V}) דרך R5R_5 ו-R4R_4 אל המקור 5 V5\,\text{V}:

IR5=IR4=Vout−5R4+R5=20−52 k+8 k=1.5 mAI_{R5}=I_{R4}=\frac{V_{out}-5}{R_4+R_5}=\frac{20-5}{2\,\text{k}+8\,\text{k}}=1.5\,\text{mA}

(בדיקה: V−−5R4=8−52 k=1.5 mA\frac{V^--5}{R_4}=\frac{8-5}{2\,\text{k}}=1.5\,\text{mA}.)

2. R1R_1 - מהכניסה הלא-הופכת לאדמה:

IR1=V+R1=810 k=0.8 mAI_{R1}=\frac{V^+}{R_1}=\frac{8}{10\,\text{k}}=0.8\,\text{mA}

3. R2R_2 - באותו אופן:

IR2=V+R2=810 k=0.8 mAI_{R2}=\frac{V^+}{R_2}=\frac{8}{10\,\text{k}}=0.8\,\text{mA}

4. R3R_3 - מהמקור 12 V12\,\text{V} אל הכניסה הלא-הופכת:

IR3=12−V+R3=12−82.5 k=1.6 mAI_{R3}=\frac{12-V^+}{R_3}=\frac{12-8}{2.5\,\text{k}}=1.6\,\text{mA}

(בדיקה בצומת: IR3=IR1+IR2=0.8+0.8=1.6 mAI_{R3}=I_{R1}+I_{R2}=0.8+0.8=1.6\,\text{mA}.)

תשובה: IR4=IR5=1.5 mAI_{R4}=I_{R5}=1.5\,\text{mA}, IR1=IR2=0.8 mAI_{R1}=I_{R2}=0.8\,\text{mA}, IR3=1.6 mAI_{R3}=1.6\,\text{mA}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.