דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2024 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 23 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2024 מועד ב', כל 23 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-16.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 17-23.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

בחלק א' יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות מוליך אחרי קירור

ההתנגדות של מוליך אלומיניום בטמפרטורה של 20∘C20^{\circ}\text{C} היא 60 Ω60\,\Omega. קירור המוליך הוריד את הטמפרטורה שלו ל- −65∘C-65^{\circ}\text{C} ומקדם הטמפרטורה שלו α=0.0038 1∘C\alpha=0.0038\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מהי התנגדות המוליך לאחר הקירור?

א. 42.5 Ω42.5\,\Omega

ב. 40.62 Ω40.62\,\Omega

ג. 49.74 Ω49.74\,\Omega

ד. 79.38 Ω79.38\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ב. R≈40.62 ΩR\approx40.62\,\Omega

נתון: R20=60 ΩR_{20}=60\,\Omega בטמפרטורה T0=20∘CT_0=20^{\circ}\text{C}, α=0.0038 1∘C\alpha=0.0038\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}, הטמפרטורה הסופית T=−65∘CT=-65^{\circ}\text{C}.

מבוקש: ההתנגדות RTR_T אחרי הקירור.

1. שינוי הטמפרטורה (שלילי, כי המוליך התקרר):

ΔT=T−T0=−65−20=−85∘C\Delta T=T-T_0=-65-20=-85^{\circ}\text{C}

2. התנגדות של מתכת משתנה עם הטמפרטורה לפי הקשר הקווי:

RT=R20(1+αΔT)=60⋅(1+0.0038⋅(−85))=60⋅(1−0.323)=60⋅0.677=40.62 ΩR_T=R_{20}\left(1+\alpha\Delta T\right)=60\cdot\left(1+0.0038\cdot(-85)\right)=60\cdot\left(1-0.323\right)=60\cdot0.677=40.62\,\Omega

ההתנגדות קטנה, כצפוי במתכת שמתקררת. (התשובה 79.38 Ω79.38\,\Omega מתקבלת מטעות בסימן של ΔT\Delta T.)

תשובה: ב. R≈40.62 ΩR\approx40.62\,\Omega

שאלה 2 · מקור זרם עם שני נגדים במקביל

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי.

מהו המתח על נגד העומס RL=12 ΩR_L=12\,\Omega?

א. 3 V3\,\text{V}

ב. 12 V12\,\text{V}

ג. 2 V2\,\text{V}

ד. 48 V48\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ד. 48 V48\,\text{V}

נתון: מקור זרם I=12 AI=12\,\text{A}, ואליו מחוברים במקביל R=6 ΩR=6\,\Omega ו-RL=12 ΩR_L=12\,\Omega.

מבוקש: המתח על RLR_L.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. במעגל יש רק שני קווים: העליון, שהפוטנציאל שלו UU, והתחתון. שלושת הרכיבים מחוברים בין שני הקווים האלה, ולכן על כולם אותו מתח UU.

•הזרמים: II יוצא מהמקור אל הקו העליון, ו-IRI_R ו-IRLI_{R_L} זורמים בנגדים כלפי מטה.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, UU. לכן מספיקה משוואה אחת: חוק הזרמים בקו העליון, I=IR+IRLI=I_R+I_{R_L}, שזה בדיוק חישוב ההתנגדות השקולה של שני הנגדים במקביל.

1. שלושת הרכיבים מחוברים בין אותם שני צמתים, ולכן המתח על RLR_L הוא המתח על כל הצירוף המקבילי. זרם המקור II יוצא מהצומת העליון ומתפצל בין RR ל-RLR_L כלפי מטה.

2. ההתנגדות השקולה של שני הנגדים במקביל:

Req=R⋅RLR+RL=6⋅126+12=4 ΩR_{eq}=\frac{R\cdot R_L}{R+R_L}=\frac{6\cdot12}{6+12}=4\,\Omega

3. לפי חוק אוהם:

URL=I⋅Req=12⋅4=48 VU_{R_L}=I\cdot R_{eq}=12\cdot4=48\,\text{V}

בדיקה: IRL=4812=4 AI_{R_L}=\frac{48}{12}=4\,\text{A}, IR=486=8 AI_R=\frac{48}{6}=8\,\text{A}, וסכומם 12 A12\,\text{A} כמו זרם המקור.

תשובה: ד. 48 V48\,\text{V}

שאלה 3 · מתח מקור ברשת קבלים מטען נתון

נתון מעגל חשמלי, המטען החשמלי של הקבל C1C_1 הוא 60 μC60\,\mu\text{C}.

מהו מתח המקור?

ערכי הקבלים: C1=C2=C4=C5=C6=6 μFC_1=C_2=C_4=C_5=C_6=6\,\mu\text{F}, C3=4 μFC_3=4\,\mu\text{F}

א. 4 V4\,\text{V}

ב. 8 V8\,\text{V}

ג. 16 V16\,\text{V}

ד. 30 V30\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ד. 30 V30\,\text{V}

נתון: Q1=60 μCQ_1=60\,\mu\text{C}, C1=C2=C4=C5=C6=6 μFC_1=C_2=C_4=C_5=C_6=6\,\mu\text{F}, C3=4 μFC_3=4\,\mu\text{F}.

מבוקש: מתח המקור UTU_T.

הרעיון: נמצא את הקיבול השקול של כל הרשת. C1C_1 נמצא בענף הראשי (בטור עם המקור), ולכן המטען שלו הוא המטען הכולל שהמקור מספק.

1. C4C_4, C6C_6 ו-C5C_5 מחוברים בטור (ענף אחד מהצומת העליון האמצעי לצומת התחתון האמצעי):

1C456=16+16+16=12 ⇒ C456=2 μF\frac{1}{C_{456}}=\frac{1}{6}+\frac{1}{6}+\frac{1}{6}=\frac{1}{2}\ \Rightarrow\ C_{456}=2\,\mu\text{F}

2. הענף הזה מחובר במקביל ל-C3C_3:

C3456=C3+C456=4+2=6 μFC_{3456}=C_3+C_{456}=4+2=6\,\mu\text{F}

3. הצירוף מחובר בטור עם C1C_1 ועם C2C_2:

1CT=16+16+16=12 ⇒ CT=2 μF\frac{1}{C_T}=\frac{1}{6}+\frac{1}{6}+\frac{1}{6}=\frac{1}{2}\ \Rightarrow\ C_T=2\,\mu\text{F}

4. בחיבור טורי המטען זהה בכל הרכיבים, ולכן QT=Q1=60 μCQ_T=Q_1=60\,\mu\text{C}, ומתח המקור:

UT=QTCT=60⋅10−62⋅10−6=30 VU_T=\frac{Q_T}{C_T}=\frac{60\cdot10^{-6}}{2\cdot10^{-6}}=30\,\text{V}

בדיקה: UC1=UC2=606=10 VU_{C_1}=U_{C_2}=\frac{60}{6}=10\,\text{V} ו-UC3=606=10 VU_{C_3}=\frac{60}{6}=10\,\text{V}, וסכומם 30 V30\,\text{V}.

תשובה: ד. 30 V30\,\text{V}

שאלה 4 · שקול נורטון של מעגל עם שני מקורות

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול נורטון בין הנקודות A ו- B?

א. IN=3.03 AI_N=3.03\,\text{A} RN=25 ΩR_N=25\,\Omega

ב. IN=2 AI_N=2\,\text{A} RN=4 ΩR_N=4\,\Omega

ג. IN=3.2 AI_N=3.2\,\text{A} RN=25 ΩR_N=25\,\Omega

ד. IN=4 AI_N=4\,\text{A} RN=40 ΩR_N=40\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. IN=3.2 AI_N=3.2\,\text{A}, RN=25 ΩR_N=25\,\Omega

נתון: E1=100 VE_1=100\,\text{V}, E2=50 VE_2=50\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=15 ΩR_2=15\,\Omega, R3=14 ΩR_3=14\,\Omega, R4=5 ΩR_4=5\,\Omega.

מבוקש: INI_N ו-RNR_N בין A ל-B.

ההדקים. מעגל התמורה של נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=UABV_{TH}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N, ומהם מקבלים את IN=VTHRNI_N=\frac{V_{TH}}{R_N}.

סימון על הסרטוט (הדקים פתוחים).

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). שני המקורות מחוברים עם ההדק החיובי כלפי מעלה, ולכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}, והקו שבין R2R_2 ל-E2E_2 נמצא ב-50 V50\,\text{V}.

•VXV_X הוא הצומת העליון שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3.

•ההדקים פתוחים, ולכן ב-R3R_3 וב-R4R_4 לא זורם זרם ואין עליהם מפל מתח. לכן ההדק A צבוע כמו הצומת X, וההדק B צבוע כמו הקו התחתון.

•בחוג השמאלי זורם זרם אחד, II, בכיוון החץ.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VXV_X. אליו מחוברים שני ענפים מקבילים, ובכל אחד מקור מתח עם נגד. זה בדיוק המצב של שיטת מילמן: משוואה אחת שנותנת את VXV_X ישירות. בשיטת זרמי החוגים היה כאן חוג אחד בלבד, אבל בסוף עדיין צריך לחשב ממנו את VXV_X, כך שאין יתרון.

1. מתח הצומת X כשההדקים A-B פתוחים: דרך R3R_3 ו-R4R_4 לא זורם זרם, ולכן נשאר מעגל של שני ענפים מקבילים (E1E_1 עם R1R_1, ו-E2E_2 עם R2R_2). לפי מילמן:

VX=E1R1+E2R21R1+1R2=10010+5015110+115=13.3330.16667=80 VV_X=\frac{\frac{E_1}{R_1}+\frac{E_2}{R_2}}{\frac{1}{R_1}+\frac{1}{R_2}}=\frac{\frac{100}{10}+\frac{50}{15}}{\frac{1}{10}+\frac{1}{15}}=\frac{13.333}{0.16667}=80\,\text{V}

בדיקה: בחוג השמאלי זורם הזרם

I=E1−E2R1+R2=100−5025=2 AI=\frac{E_1-E_2}{R_1+R_2}=\frac{100-50}{25}=2\,\text{A}

ולכן

VX=E1−I⋅R1=100−2⋅10=80 VV_X=E_1-I\cdot R_1=100-2\cdot10=80\,\text{V}

2. אין מפל מתח על R3R_3 ו-R4R_4, ולכן לפי הסרטוט VA=VX=80 VV_A=V_X=80\,\text{V} ו-VB=0 VV_B=0\,\text{V}. מתח תבנין VTH=UAB=80 VV_{TH}=U_{AB}=80\,\text{V} (A חיובית ביחס ל-B).

3. התנגדות נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת X לקו התחתון, ולכן הם במקביל. R3R_3 מחבר את A ל-X, ו-R4R_4 מחבר את הקו התחתון ל-B. מההדק A עוברים דרך R3R_3, אחר כך דרך הצירוף המקבילי, ואחר כך דרך R4R_4 אל B, כלומר בטור:

RN=R3+R1R2R1+R2+R4=14+10⋅1510+15+5=14+6+5=25 ΩR_N=R_3+\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}+R_4=14+\frac{10\cdot15}{10+15}+5=14+6+5=25\,\Omega

4. זרם נורטון הוא זרם הקצר בין A ל-B (זורם בקצר מ-A ל-B):

IN=UABRN=8025=3.2 AI_N=\frac{U_{AB}}{R_N}=\frac{80}{25}=3.2\,\text{A}

תשובה: ג. IN=3.2 AI_N=3.2\,\text{A}, RN=25 ΩR_N=25\,\Omega

שאלה 5 · הספק בעומס של סוללת תאים טוריים

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת ארבעה תאים זהים המחוברים בטור.

כל תא הוא בעל כא"מ של 2.5 V2.5\,\text{V} והתנגדות פנימית של 0.14 Ω0.14\,\Omega, הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו RL=4.44 ΩR_L=4.44\,\Omega.

מהו ההספק שהצרכן צורך?

א. 17.76 W17.76\,\text{W}

ב. 20 W20\,\text{W}

ג. 2.24 W2.24\,\text{W}

ד. 0 W0\,\text{W}

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. PL=17.76 WP_L=17.76\,\text{W}

נתון: 4 תאים בטור, לכל תא E0=2.5 VE_0=2.5\,\text{V} ו-r0=0.14 Ωr_0=0.14\,\Omega; RL=4.44 ΩR_L=4.44\,\Omega.

מבוקש: ההספק בעומס PLP_L.

1. בחיבור טורי הכא"מ וההתנגדויות הפנימיות מתחברים:

E=4E0=4⋅2.5=10 VE=4E_0=4\cdot2.5=10\,\text{V}

r=4r0=4⋅0.14=0.56 Ωr=4r_0=4\cdot0.14=0.56\,\Omega

2. זרם המעגל (זורם מההדק החיובי של הסוללה דרך העומס):

I=Er+RL=100.56+4.44=105=2 AI=\frac{E}{r+R_L}=\frac{10}{0.56+4.44}=\frac{10}{5}=2\,\text{A}

3. ההספק בעומס:

PL=I2RL=22⋅4.44=17.76 WP_L=I^2R_L=2^2\cdot4.44=17.76\,\text{W}

(ההספק הכולל של הסוללה הוא EI=20 WEI=20\,\text{W}, ומתוכו 2.24 W2.24\,\text{W} מתבזבזים בהתנגדות הפנימית.)

תשובה: א. PL=17.76 WP_L=17.76\,\text{W}

שאלה 6 · ערך ממוצע של אות סינוסי עם רכיב ישר

נתון אות מתח חילופין.

מהו הערך הממוצע של אות המתח?

א. Uav=−6 VU_{av}=-6\,\text{V}

ב. Uav=0 VU_{av}=0\,\text{V}

ג. Uav=6 VU_{av}=6\,\text{V}

ד. Uav=18 VU_{av}=18\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. Uav=6 VU_{av}=6\,\text{V}

נתון: אות סינוסי שערכו המרבי 18 V18\,\text{V} וערכו המזערי −6 V-6\,\text{V}.

מבוקש: הערך הממוצע.

1. האות הוא סינוס שהוזז כלפי מעלה ברכיב ישר: u(t)=UDC+Umsin⁡(ωt+θ)u(t)=U_{DC}+U_m\sin(\omega t+\theta). על פני מחזור שלם הממוצע של החלק הסינוסי הוא אפס, ולכן הממוצע של האות שווה לרכיב הישר, שהוא אמצע התחום שבין השיא לשפל.

2. הרכיב הישר (הערך הממוצע):

Uav=Umax+Umin2=18+(−6)2=6 VU_{av}=\frac{U_{max}+U_{min}}{2}=\frac{18+(-6)}{2}=6\,\text{V}

3. ולשם השלמה, משרעת החלק הסינוסי:

Um=Umax−Umin2=18−(−6)2=12 VU_m=\frac{U_{max}-U_{min}}{2}=\frac{18-(-6)}{2}=12\,\text{V}

תשובה: ג. Uav=6 VU_{av}=6\,\text{V}

שאלה 7 · גורם הספק של סליל מעשי

נתון עומס השראתי המציג סליל מעשי של מנוע חשמלי חד-מופעי.

מהו גורם ההספק של המנוע?

א. cos⁡φ=0.202\cos\varphi=0.202

ב. cos⁡φ=0.505\cos\varphi=0.505

ג. cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707

ד. cos⁡φ=0.928\cos\varphi=0.928

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ד. cos⁡φ≈0.928\cos\varphi\approx0.928

נתון: R=50 ΩR=50\,\Omega, L=0.2 HL=0.2\,\text{H}, U=230 VU=230\,\text{V}, ω=100 rads\omega=100\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: גורם ההספק cos⁡φ\cos\varphi.

1. ההיגב ההשראתי:

XL=ωL=100⋅0.2=20 ΩX_L=\omega L=100\cdot0.2=20\,\Omega

2. גודל העכבה של RR ו-LL בטור:

Z=R2+XL2=502+202=53.85 ΩZ=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{50^2+20^2}=53.85\,\Omega

3. גורם ההספק:

cos⁡φ=RZ=5053.85=0.928\cos\varphi=\frac{R}{Z}=\frac{50}{53.85}=0.928

(φ=arctan⁡XLR=arctan⁡2050=21.8∘\varphi=\arctan\frac{X_L}{R}=\arctan\frac{20}{50}=21.8^{\circ}, הזרם מפגר אחרי המתח.)

גורם ההספק אינו תלוי במתח המקור.

תשובה: ד. cos⁡φ≈0.928\cos\varphi\approx0.928

שאלה 8 · קבל לשיפור גורם הספק ממדידות

כדי למצוא את התנגדותו ואת השראתו של הסליל, הוא חובר למקור מתח חילופין, שתדרו 50 Hz50\,\text{Hz} כפי שמוצג בתרשים:

קריאות מכשירי המדידה הן:

•מד זרם 5 A5\,\text{A}

•מד המתח 230 V230\,\text{V}

•מד ההספק 600 W600\,\text{W}

מהי קיבוליות הקבל הנדרשת לשיפור גורם ההספק ל- 0.95?

א. 24.585 μF24.585\,\mu\text{F}

ב. 31.251 μF31.251\,\mu\text{F}

ג. 31.251 μF31.251\,\mu\text{F}

ד. 31.251 μF31.251\,\mu\text{F}

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

אף אחת מהתשובות אינה מתאימה: C≈47.2 μFC\approx47.2\,\mu\text{F} (קבל במקביל)

נתון: U=230 VU=230\,\text{V}, I=5 AI=5\,\text{A}, P=600 WP=600\,\text{W}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}; גורם ההספק הרצוי cos⁡φ2=0.95\cos\varphi_2=0.95.

מבוקש: הקיבול CC של קבל שמחברים במקביל לסליל.

1. ההספק המדומה וגורם ההספק לפני השיפור:

S=UI=230⋅5=1150 VAS=UI=230\cdot5=1150\,\text{VA}

cos⁡φ1=PS=6001150=0.5217 ⇒ φ1=58.55∘\cos\varphi_1=\frac{P}{S}=\frac{600}{1150}=0.5217\ \Rightarrow\ \varphi_1=58.55^{\circ}

2. ההספק ההיגבי של הסליל:

Q1=S2−P2=11502−6002=981.07 VArQ_1=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{1150^2-600^2}=981.07\,\text{VAr}

3. קבל במקביל אינו משנה את ההספק הפעיל. ההספק ההיגבי שצריך להישאר בגורם הספק 0.950.95:

φ2=arccos⁡0.95=18.19∘\varphi_2=\arccos0.95=18.19^{\circ}, tan⁡φ2=0.3287\tan\varphi_2=0.3287

Q2=Ptan⁡φ2=600⋅0.3287=197.21 VArQ_2=P\tan\varphi_2=600\cdot0.3287=197.21\,\text{VAr}

4. ההספק ההיגבי שהקבל צריך לספק:

QC=Q1−Q2=981.07−197.21=783.86 VArQ_C=Q_1-Q_2=981.07-197.21=783.86\,\text{VAr}

5. הקבל מחובר למתח המקור, ולכן QC=ωCU2Q_C=\omega CU^2:

C=QCωU2=783.862π⋅50⋅2302=783.86314.16⋅52900=47.17⋅10−6 F=47.17 μFC=\frac{Q_C}{\omega U^2}=\frac{783.86}{2\pi\cdot50\cdot230^2}=\frac{783.86}{314.16\cdot52900}=47.17\cdot10^{-6}\,\text{F}=47.17\,\mu\text{F}

הערה: אף אחת מהתשובות המודפסות אינה מתאימה לנתונים (שלוש מהן זהות, 31.251 μF31.251\,\mu\text{F}), כנראה טעות דפוס בשאלון. הערך המתקבל מהנתונים הוא 47.2 μF47.2\,\mu\text{F}.

תשובה: C≈47.2 μFC\approx47.2\,\mu\text{F} (אף אחת מהתשובות המודפסות אינה מתאימה)

שאלה 9 · גורם טיב של מעגל RLC טורי

נתון מעגל RLCRLC טורי הנמצא במצב תהודה.

התדירות הזוויתית במצב תהודה היא 2000 radsec2000\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}.

מהו גורם הטיב של המעגל?

א. Q=0Q=0

ב. Q=2.5Q=2.5

ג. Q=5Q=5

ד. Q=10Q=10

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ב. Q=2.5Q=2.5

נתון: R=4 ΩR=4\,\Omega, C=50 μFC=50\,\mu\text{F}, ω0=2000 rads\omega_0=2000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, U=50 VU=50\,\text{V}.

מבוקש: גורם הטיב QQ.

1. בתהודה ההיגבים שווים, XL=XCX_L=X_C. נחשב את היגב הקבל:

XC=1ω0C=12000⋅50⋅10−6=10 ΩX_C=\frac{1}{\omega_0C}=\frac{1}{2000\cdot50\cdot10^{-6}}=10\,\Omega

ולכן XL=10 ΩX_L=10\,\Omega (וההשראות L=XLω0=102000=5 mHL=\frac{X_L}{\omega_0}=\frac{10}{2000}=5\,\text{mH}).

2. גורם הטיב של מעגל טורי:

Q=XLR=ω0LR=104=2.5Q=\frac{X_L}{R}=\frac{\omega_0L}{R}=\frac{10}{4}=2.5

גורם הטיב אינו תלוי במתח המקור.

תשובה: ב. Q=2.5Q=2.5

שאלה 10 · זרם האפס בעומס כוכב לא מאוזן

נתון תרשים של עומס תלת מופעי לא מאוזן המחובר בכוכב למוליך האפס.

העומס מוזן מרשת תלת מופעית.

מהו הזרם במוליך האפס?

א. 0 A0\,\text{A}

ב. 2.251∠−140∘ A2.251\angle-140^{\circ}\,\text{A}

ג. 5.311∠−115∘ A5.311\angle-115^{\circ}\,\text{A}

ד. 8.751∠−20∘ A8.751\angle-20^{\circ}\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ב. IˉN≈2.251∠−140∘ A\bar{I}_N\approx2.251\angle-140^{\circ}\,\text{A}

נתון: UˉAN=230∠90∘ V\bar{U}_{AN}=230\angle90^{\circ}\,\text{V}, UˉBN=230∠−30∘ V\bar{U}_{BN}=230\angle-30^{\circ}\,\text{V}, UˉCN=230∠−150∘ V\bar{U}_{CN}=230\angle-150^{\circ}\,\text{V}; ZˉA=20∠0∘ Ω\bar{Z}_A=20\angle0^{\circ}\,\Omega, ZˉB=40∠30∘ Ω\bar{Z}_B=40\angle30^{\circ}\,\Omega, ZˉC=25∠−30∘ Ω\bar{Z}_C=25\angle-30^{\circ}\,\Omega.

מבוקש: הזרם במוליך האפס IˉN\bar{I}_N.

הזרמים IˉA,IˉB,IˉC\bar{I}_A,\bar{I}_B,\bar{I}_C זורמים מהקווים אל נקודת הכוכב, והזרם IˉN\bar{I}_N חוזר ממנה דרך מוליך האפס. בזכות מוליך האפס כל עכבה מקבלת את מתח המופע שלה.

1. זרמי המופעים (חלוקה בצורה קוטבית: מחלקים גדלים ומחסירים זוויות), והמרה לצורה קרטזית:

IˉA=230∠90∘20∠0∘=11.5∠90∘=0+j11.5 A\bar{I}_A=\frac{230\angle90^{\circ}}{20\angle0^{\circ}}=11.5\angle90^{\circ}=0+j11.5\,\text{A}

IˉB=230∠−30∘40∠30∘=5.75∠−60∘=2.875−j4.980 A\bar{I}_B=\frac{230\angle-30^{\circ}}{40\angle30^{\circ}}=5.75\angle-60^{\circ}=2.875-j4.980\,\text{A}

IˉC=230∠−150∘25∠−30∘=9.2∠−120∘=−4.6−j7.967 A\bar{I}_C=\frac{230\angle-150^{\circ}}{25\angle-30^{\circ}}=9.2\angle-120^{\circ}=-4.6-j7.967\,\text{A}

2. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בנקודת הכוכב:

IˉN=IˉA+IˉB+IˉC=(0+2.875−4.6)+j(11.5−4.980−7.967)=−1.725−j1.447 A\bar{I}_N=\bar{I}_A+\bar{I}_B+\bar{I}_C=(0+2.875-4.6)+j(11.5-4.980-7.967)=-1.725-j1.447\,\text{A}

3. המרה לצורה קוטבית:

∣IˉN∣=1.7252+1.4472=2.252 A|\bar{I}_N|=\sqrt{1.725^2+1.447^2}=2.252\,\text{A}

הנקודה ברביע השלישי, ולכן θ=−180∘+arctan⁡1.4471.725=−180∘+40∘=−140∘\theta=-180^{\circ}+\arctan\frac{1.447}{1.725}=-180^{\circ}+40^{\circ}=-140^{\circ}

העומס לא מאוזן, ולכן זרם האפס אינו אפס.

תשובה: ב. IˉN≈2.251∠−140∘ A\bar{I}_N\approx2.251\angle-140^{\circ}\,\text{A}

שאלה 11 · זרם בדיודה במעגל דיודות אידיאליות

נתון המעגל החשמלי הבא:

הניחו שהדיודות אידיאליות וזהות.

מהו הזרם דרך הדיודה D3D_3?

א. 1.5 mA1.5\,\text{mA}

ב. 3.5 mA3.5\,\text{mA}

ג. 0.5 mA0.5\,\text{mA}

ד. 2.5 mA2.5\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. 1.5 mA1.5\,\text{mA}

נתון: E=12 VE=12\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=1 kΩR_2=1\,\text{k}\Omega, R3=4 kΩR_3=4\,\text{k}\Omega, דיודות אידיאליות.

מבוקש: הזרם דרך D3D_3.

1. מצב הדיודות: D1D_1 מכוונת מ-R1R_1 אל הצומת העליון, בכיוון הזרם שיוצא מההדק החיובי של המקור, ולכן היא מוליכה. הצומת העליון נמצא אפוא במתח חיובי ביחס לקו התחתון.

•D2D_2 מכוונת מהקו התחתון כלפי מעלה (האנודה בקו התחתון והקתודה לכיוון R2R_2). כדי שתוליך הקו התחתון צריך להיות במתח גבוה יותר מהצומת העליון, וזה לא קורה. לכן D2D_2 בקטעון ובענף R2R_2 לא זורם זרם.

•D3D_3 מכוונת מ-R3R_3 כלפי מטה אל הקו התחתון, ולכן היא מוליכה.

2. נשאר מעגל טורי אחד: E→R1→D1→R3→D3E\to R_1\to D_1\to R_3\to D_3 ובחזרה להדק השלילי. הדיודות האידיאליות המוליכות הן קצר:

I=ER1+R3=124⋅103+4⋅103=1.5⋅10−3 A=1.5 mAI=\frac{E}{R_1+R_3}=\frac{12}{4\cdot10^{3}+4\cdot10^{3}}=1.5\cdot10^{-3}\,\text{A}=1.5\,\text{mA}

3. בדיקה: המתח בצומת העליון הוא I⋅R3=1.5⋅4=6 VI\cdot R_3=1.5\cdot4=6\,\text{V} מעל הקו התחתון, כלומר D2D_2 אכן בממתח אחורי של 6 V6\,\text{V}.

תשובה: א. 1.5 mA1.5\,\text{mA}

שאלה 12 · זרם בסיס לרוויה של טרנזיסטור

לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}

VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}

מהו זרם הבסיס שיגרום לטרנזיסטור להיות במצב רוויה?

א. אי אפשר לדעת.

ב. IB=0 AI_B=0\,\text{A}

ג. IB≤2.5 μAI_B\le2.5\,\mu\text{A}

ד. IB≥49 μAI_B\ge49\,\mu\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IB≥49 μAI_B\ge49\,\mu\text{A}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

מבוקש: זרם הבסיס שמביא את הטרנזיסטור לרוויה.

1. ברוויה המתח VCEV_{CE} יורד ל-VCEsatV_{CEsat}, וזרם הקולקטור מוגבל על ידי RCR_C בלבד. לפי חוק המתחים בלולאת הקולקטור:

IC(sat)=VCC−VCEsatRC=10−0.22⋅103=4.9⋅10−3 A=4.9 mAI_{C(sat)}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{10-0.2}{2\cdot10^{3}}=4.9\cdot10^{-3}\,\text{A}=4.9\,\text{mA}

2. בתחום הפעיל IC=βIBI_C=\beta I_B. הטרנזיסטור מגיע לרוויה כאשר βIB\beta I_B מגיע ל-IC(sat)I_{C(sat)} או עובר אותו:

IB(min)=IC(sat)β=4.9⋅10−3100=49⋅10−6 A=49 μAI_{B(min)}=\frac{I_{C(sat)}}{\beta}=\frac{4.9\cdot10^{-3}}{100}=49\cdot10^{-6}\,\text{A}=49\,\mu\text{A}

לכן נדרש IB≥49 μAI_B\ge49\,\mu\text{A}.

הערה: במעגל עם הערכים המצוירים IB=VBB−VBERB=5−0.7200⋅103=21.5 μAI_B=\frac{V_{BB}-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{200\cdot10^{3}}=21.5\,\mu\text{A}, כלומר הטרנזיסטור עצמו נמצא בתחום הפעיל ולא ברוויה. השאלה שואלת מהו תנאי הרוויה.

תשובה: ד. IB≥49 μAI_B\ge49\,\mu\text{A}

שאלה 13 · מגבר שרת לא מהפך עם מחלק מתח

המעגל שבאיור לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutV_{out}?

א. Vout=4 VV_{out}=4\,\text{V}

ב. Vout=5 VV_{out}=5\,\text{V}

ג. Vout=12 VV_{out}=12\,\text{V}

ד. Vout=16 VV_{out}=16\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=16 VV_{out}=16\,\text{V}

נתון: Vin=4 VV_{in}=4\,\text{V}, R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=8 kΩR_2=8\,\text{k}\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega, R4=4 kΩR_4=4\,\text{k}\Omega, מגבר אידיאלי.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. למבוא הלא מהפך לא נכנס זרם, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 יוצרים מחלק מתח פשוט:

V+=VinR2R1+R2=4⋅82+8=3.2 VV_+=V_{in}\frac{R_2}{R_1+R_2}=4\cdot\frac{8}{2+8}=3.2\,\text{V}

2. R3R_3 (להארקה) ו-R4R_4 (משוב) יוצרים מגבר לא מהפך שהגברו:

A=1+R4R3=1+41=5A=1+\frac{R_4}{R_3}=1+\frac{4}{1}=5

3. מתח המוצא:

Vout=A⋅V+=5⋅3.2=16 VV_{out}=A\cdot V_+=5\cdot3.2=16\,\text{V}

תשובה: ד. Vout=16 VV_{out}=16\,\text{V}

שאלה 14 · כוח על מוט נע בשדה מגנטי

באיור לשאלה נתונה מערכת הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.2 TB=0.2\,\text{T}. השדה ניצב למישור הדף, וכיוונו ממישור הדף פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי, שאורכו ℓ=0.75 m\ell=0.75\,\text{m}, ללא חיכוך והתנגדותו זניחה במהירות של V=7 msV=7\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

בקצות המסילות מחובר נגד שהתנגדותו היא R=0.5 ΩR=0.5\,\Omega.

האם השדה המגנטי מפעיל כוח על המוט ABAB? אם כן, חשבו את גודלו

א. לא מפעיל כוח.

ב. FB=0.315 NF_B=0.315\,\text{N}

ג. FB=0.631 NF_B=0.631\,\text{N}

ד. FB=0.942 NF_B=0.942\,\text{N}

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ב. FB=0.315 NF_B=0.315\,\text{N}

נתון: B=0.2 TB=0.2\,\text{T}, ℓ=0.75 m\ell=0.75\,\text{m}, V=7 msV=7\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, R=0.5 ΩR=0.5\,\Omega.

מבוקש: האם פועל כוח על המוט, ומה גודלו.

1. המוט נע בשדה וחותך קווי שדה, ולכן נוצר בו כא"מ מושרה:

e=BℓV=0.2⋅0.75⋅7=1.05 Ve=B\ell V=0.2\cdot0.75\cdot7=1.05\,\text{V}

2. המוט, המסילות והנגד יוצרים מעגל סגור, ולכן זורם זרם:

I=eR=1.050.5=2.1 AI=\frac{e}{R}=\frac{1.05}{0.5}=2.1\,\text{A}

3. על מוליך נושא זרם בשדה מגנטי פועל כוח:

FB=BIℓ=0.2⋅2.1⋅0.75=0.315 NF_B=BI\ell=0.2\cdot2.1\cdot0.75=0.315\,\text{N}

4. כיוון: לפי חוק לנץ הכוח מתנגד לתנועה, כלומר פועל על המוט בכיוון הפוך למהירות (ימינה, אם המוט נע שמאלה). לכן יש כוח, וכדי לשמור על מהירות קבועה צריך להפעיל כוח חיצוני שווה בגודלו.

תשובה: ב. FB=0.315 NF_B=0.315\,\text{N}

שאלה 15 · שדה מגנטי של מוליך ישר ארוך

באיור לשאלה נתון מוליך נושא זרם של 150 A150\,\text{A}.

מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי בנקודה A הנמצא במרחק 0.75 m0.75\,\text{m} מהמוליך?

א. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה פנימה.

ב. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה החוצה.

ג. B=2⋅10−5 TB=2\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה פנימה.

ד. B=2⋅10−5 TB=2\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה החוצה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T}, פנימה

נתון: I=150 AI=150\,\text{A} (כלפי מעלה), r=0.75 mr=0.75\,\text{m}; הנקודה A מימין למוליך.

מבוקש: גודל וכיוון של BB בנקודה A.

1. צפיפות השטף סביב מוליך ישר וארוך:

B=μ0I2πr=4π⋅10−7⋅1502π⋅0.75=4⋅10−5 TB=\frac{\mu_0I}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot150}{2\pi\cdot0.75}=4\cdot10^{-5}\,\text{T}

2. כיוון לפי כלל יד ימין: האגודל בכיוון הזרם (כלפי מעלה), והאצבעות המתעקלות מראות את קווי השדה. בצד ימין של המוליך האצבעות נכנסות לתוך הדף, ולכן בנקודה A השדה מכוון פנימה.

תשובה: א. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T}, כיוון השדה פנימה

שאלה 16 · מייצב זנר שאינו בפריצה

נתון המעגל החשמלי הבא:

מהו ערכו של המתח בנגד RLR_L?

א. 0 V0\,\text{V}

ב. 5 V5\,\text{V}

ג. אי אפשר לדעת.

ד. 6.8 V6.8\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 16

פתרון

תשובה:

ב. 5 V5\,\text{V}

נתון: E=10 VE=10\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega, VZ=6.8 VV_Z=6.8\,\text{V}.

מבוקש: המתח על RLR_L.

1. דיודת הזנר מחוברת בכיוון אחורי (הקתודה לצומת העליון, שהוא חיובי). היא מייצבת רק אם המתח עליה מגיע ל-VZV_Z. נבדוק תחילה מה המתח בלי הזנר (הזנר כנתק).

2. בלי הזנר, R1R_1 ו-RLR_L הם מחלק מתח:

URL=ERLR1+RL=10⋅11+1=5 VU_{R_L}=E\frac{R_L}{R_1+R_L}=10\cdot\frac{1}{1+1}=5\,\text{V}

3. 5 V<VZ=6.8 V5\,\text{V}<V_Z=6.8\,\text{V}, ולכן הזנר אינו מגיע לפריצה ולא מוליך. ההנחה נכונה, והמתח על RLR_L הוא 5 V5\,\text{V}.

(הזרם במעגל: I=102⋅103=5 mAI=\frac{10}{2\cdot10^{3}}=5\,\text{mA}.)

תשובה: ב. 5 V5\,\text{V}

שאלה 17 · שיטת זרמי חוגים ומאזן הספקים

באיור לשאלה 17 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל השתמשו בפתרונכם בשיטת זרמי חוגים.

ציינו כיוון כל זרם.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

IR1=4 AI_{R_1}=4\,\text{A}, IR2=16 AI_{R_2}=16\,\text{A}, IR3=IR4=12 AI_{R_3}=I_{R_4}=12\,\text{A}, IR5=4 AI_{R_5}=4\,\text{A}, IR6=8 AI_{R_6}=8\,\text{A} (כיוונים בפתרון)

נתון: E1=38 VE_1=38\,\text{V}, E2=88 VE_2=88\,\text{V}, E3=98 VE_3=98\,\text{V}, R1=3.5 ΩR_1=3.5\,\Omega, R2=1.5 ΩR_2=1.5\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega, R4=2.5 ΩR_4=2.5\,\Omega, R5=2.5 ΩR_5=2.5\,\Omega, R6=2.5 ΩR_6=2.5\,\Omega. בכל המקורות ההדק החיובי למעלה.

מבוקש: הזרם בכל נגד וכיוונו, בשיטת זרמי חוגים.

סימון על הסרטוט. בכל אחד משלושת החוגים (העיניים) מסומן זרם חוג, וכולם בכיוון השעון:

•I1I_1 בחוג השמאלי: E1E_1, R1R_1, R2R_2.

•I2I_2 בחוג האמצעי: R2R_2, R3R_3, R5R_5, E2E_2, R4R_4.

•I3I_3 בחוג הימני: R5R_5, E2E_2, R6R_6, E3E_3.

•R2R_2 משותף לחוגים 1 ו-2, ולכן הזרם בו הוא ההפרש I1−I2I_1-I_2 (כלפי מטה). הענף של R5R_5 ו-E2E_2 משותף לחוגים 2 ו-3, והזרם בו כלפי מטה הוא I2−I3I_2-I_3. בכל שאר הענפים זורם זרם חוג אחד בלבד.

בחירת השיטה. השאלה מחייבת שיטת זרמי חוגים: שלושה חוגים, כלומר שלושה נעלמים ושלוש משוואות. גם בשיטת מתחי הצמתים היו נדרשות שלוש משוואות: במעגל ארבעה צמתים עיקריים (שני הצמתים שבקצות R3R_3 ושני הצמתים שבקצות R4R_4), ואחרי בחירת אחד מהם כנקודת ייחוס נשארים שלושה מתחים לא ידועים. לכן אין לשיטה האחרת יתרון.

1. חוק המתחים של קירכהוף בכל חוג (סכום המפלים על הנגדים שווה לסכום הכא"מים בכיוון החוג):

•חוג 1: הזרם I1I_1 עולה דרך E1E_1 מההדק השלילי אל ההדק החיובי, ולכן E1E_1 חיובי:

(R1+R2)I1−R2I2=E1 ⇒ 5I1−1.5I2=38(R_1+R_2)I_1-R_2I_2=E_1\ \Rightarrow\ 5I_1-1.5I_2=38

•חוג 2: הזרם I2I_2 יורד דרך E2E_2 מההדק החיובי אל ההדק השלילי, ולכן E2E_2 שלילי:

−R2I1+(R2+R3+R5+R4)I2−R5I3=−E2 ⇒ −1.5I1+8.5I2−2.5I3=−88-R_2I_1+(R_2+R_3+R_5+R_4)I_2-R_5I_3=-E_2\ \Rightarrow\ -1.5I_1+8.5I_2-2.5I_3=-88

•חוג 3: הזרם I3I_3 עולה דרך E2E_2 (חיובי) ויורד דרך E3E_3 (שלילי):

−R5I2+(R5+R6)I3=E2−E3 ⇒ −2.5I2+5I3=88−98=−10-R_5I_2+(R_5+R_6)I_3=E_2-E_3\ \Rightarrow\ -2.5I_2+5I_3=88-98=-10

2. פתרון המערכת בהצבה. מחוג 3: I3=−10+2.5I25=−2+0.5I2I_3=\frac{-10+2.5I_2}{5}=-2+0.5I_2. מחוג 1: I1=38+1.5I25=7.6+0.3I2I_1=\frac{38+1.5I_2}{5}=7.6+0.3I_2. מציבים בחוג 2:

−1.5(7.6+0.3I2)+8.5I2−2.5(−2+0.5I2)=−88-1.5(7.6+0.3I_2)+8.5I_2-2.5(-2+0.5I_2)=-88

−11.4−0.45I2+8.5I2+5−1.25I2=−88-11.4-0.45I_2+8.5I_2+5-1.25I_2=-88

6.8I2=−81.6 ⇒ I2=−12 A6.8I_2=-81.6\ \Rightarrow\ I_2=-12\,\text{A}

ומכאן I1=7.6+0.3⋅(−12)=4 AI_1=7.6+0.3\cdot(-12)=4\,\text{A} ו-I3=−2+0.5⋅(−12)=−8 AI_3=-2+0.5\cdot(-12)=-8\,\text{A}.

הסימן השלילי של I2I_2 ו-I3I_3 אומר שהם זורמים נגד כיוון השעון.

3. זרמי הענפים:

•R1R_1 (ו-E1E_1): IR1=I1=4 AI_{R_1}=I_1=4\,\text{A}, כלפי מעלה (נכנס ל-E1E_1 בהדק השלילי ויוצא מהחיובי).

•R2R_2: IR2=I1−I2=4−(−12)=16 AI_{R_2}=I_1-I_2=4-(-12)=16\,\text{A}, כלפי מטה.

•R3R_3: IR3=∣I2∣=12 AI_{R_3}=|I_2|=12\,\text{A}, מימין לשמאל.

•R4R_4: IR4=∣I2∣=12 AI_{R_4}=|I_2|=12\,\text{A}, משמאל לימין.

•R5R_5 (ו-E2E_2): כלפי מטה זורם I2−I3=−12−(−8)=−4 AI_2-I_3=-12-(-8)=-4\,\text{A}, כלומר IR5=4 AI_{R_5}=4\,\text{A} כלפי מעלה.

•R6R_6 (ו-E3E_3): IR6=∣I3∣=8 AI_{R_6}=|I_3|=8\,\text{A}, כלפי מעלה.

הזרמים בכיוונם האמיתי, על הסרטוט:

4. בדיקה בחוק הזרמים בצומת הימני העליון: נכנסים 4+8=12 A4+8=12\,\text{A} מ-R5R_5 ומ-R6R_6, ויוצאים 12 A12\,\text{A} דרך R3R_3. בצומת השמאלי העליון: נכנסים 4 A4\,\text{A} מ-R1R_1 ו-12 A12\,\text{A} מ-R3R_3, ויוצאים 16 A16\,\text{A} דרך R2R_2.

תשובה: IR1=4 AI_{R_1}=4\,\text{A} (למעלה), IR2=16 AI_{R_2}=16\,\text{A} (למטה), IR3=12 AI_{R_3}=12\,\text{A} (מימין לשמאל), IR4=12 AI_{R_4}=12\,\text{A} (משמאל לימין), IR5=4 AI_{R_5}=4\,\text{A} (למעלה), IR6=8 AI_{R_6}=8\,\text{A} (למעלה).

סעיף ב

תשובה:

Pcons=Pgen=1288 WP_{cons}=P_{gen}=1288\,\text{W}

משתמשים בזרמים מסעיף א, בגודל ובכיוון שסומנו על הסרטוט של זרמי הענפים בסעיף א.

מבוקש: ההספק הנצרך בנגדים, ההספק שהמקורות מייצרים, ובדיקת מאזן.

1. ההספק הנצרך בכל נגד, P=I2RP=I^2R:

PR1=42⋅3.5=56 WP_{R_1}=4^2\cdot3.5=56\,\text{W}

PR2=162⋅1.5=384 WP_{R_2}=16^2\cdot1.5=384\,\text{W}

PR3=122⋅2=288 WP_{R_3}=12^2\cdot2=288\,\text{W}

PR4=122⋅2.5=360 WP_{R_4}=12^2\cdot2.5=360\,\text{W}

PR5=42⋅2.5=40 WP_{R_5}=4^2\cdot2.5=40\,\text{W}

PR6=82⋅2.5=160 WP_{R_6}=8^2\cdot2.5=160\,\text{W}

Pcons=56+384+288+360+40+160=1288 WP_{cons}=56+384+288+360+40+160=1288\,\text{W}

2. ההספק של כל מקור, P=EIP=EI. בכל שלושת המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי (זורם כלפי מעלה דרך המקור), ולכן כולם מייצרים הספק:

PE1=38⋅4=152 WP_{E_1}=38\cdot4=152\,\text{W}

PE2=88⋅4=352 WP_{E_2}=88\cdot4=352\,\text{W}

PE3=98⋅8=784 WP_{E_3}=98\cdot8=784\,\text{W}

Pgen=152+352+784=1288 WP_{gen}=152+352+784=1288\,\text{W}

3. מאזן הספקים:

Pgen=1288 W=Pcons=1288 WP_{gen}=1288\,\text{W}=P_{cons}=1288\,\text{W}

המאזן מתקיים, וזו גם בדיקה לנכונות הזרמים שבסעיף א.

תשובה: Pcons=1288 WP_{cons}=1288\,\text{W}, Pgen=1288 WP_{gen}=1288\,\text{W}, המאזן מתקיים.

שאלה 18 · מעבר במעגל RL עם החלפת מפסקים

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי.

ברגע t=0t=0 סוגרים את המפסק S1S_1. לאחר 1 msec1\,\text{msec} סוגרים את המפסק S2S_2 ופותחים את המפסק S1S_1.

א.

רשמו ביטוי המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום 0≤t≤1 msec0\le t\le1\,\text{msec} וחשבו את ערכו של הזרם ברגע t=1 msect=1\,\text{msec}.

(6 נקודות)
ב.

רשמו ביטוי המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום t≥1 msect\ge1\,\text{msec} וחשבו את ערכו של הזרם ברגע t=3 msect=3\,\text{msec}.

(6 נקודות)
ג.

שרטטו גרף המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום 0≤t≤3 msec0\le t\le3\,\text{msec}.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

iL(t)=0.5(1−e−200t) Ai_L(t)=0.5\left(1-e^{-200t}\right)\,\text{A}, iL(1 ms)≈90.6 mAi_L(1\,\text{ms})\approx90.6\,\text{mA}

נתון: E=50 VE=50\,\text{V}, R1=30 ΩR_1=30\,\Omega, R2=50 ΩR_2=50\,\Omega, R3=20 ΩR_3=20\,\Omega, L=0.5 HL=0.5\,\text{H}. לפני t=0t=0 שני המפסקים פתוחים, ולכן iL(0)=0i_L(0)=0.

מבוקש: iL(t)i_L(t) בתחום 0≤t≤1 ms0\le t\le1\,\text{ms} והערך ב-t=1 mst=1\,\text{ms}.

כדי לכתוב את iL(t)i_L(t) צריך שני נתונים מהמעגל: הזרם הסופי I∞I_\infty (המצב המתמיד, שבו הסליל הוא קצר) וקבוע הזמן τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כאשר RTHR_{TH} היא ההתנגדות שהסליל "רואה" בין שני ההדקים שלו.

המעגל במצב המתמיד. S1S_1 סגור ו-S2S_2 פתוח. מסרטטים את המעגל מחדש כשהסליל מוחלף בקצר, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}) היא הקו שמחובר להדק השלילי של EE, עד R2R_2. הקו שבין ההדק החיובי ל-R1R_1 נמצא ב-50 V50\,\text{V}.

•S1S_1 סגור, ולכן הקו שאחרי R1R_1 ממשיך דרכו עד הקצה העליון של R3R_3 (הסליל הוא קצר) ועד המגע העליון של S2S_2.

•S2S_2 פתוח, ולכן הענף הימני לא סוגר מסלול לזרם. נשארת לולאה טורית אחת: E→R1→S1→L→R3→R2→EE\to R_1\to S_1\to L\to R_3\to R_2\to E, והזרם בה כלפי מטה דרך הסליל ו-R3R_3.

בחירת השיטה. בלולאה אחת אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: חוק המתחים של קירכהוף על הלולאה נותן את הזרם, וממנו את הפוטנציאלים שבסרטוט.

1. ההתנגדות הכוללת של הלולאה והזרם הסופי:

RT=R1+R2+R3=30+50+20=100 ΩR_T=R_1+R_2+R_3=30+50+20=100\,\Omega

I∞=ERT=50100=0.5 AI_\infty=\frac{E}{R_T}=\frac{50}{100}=0.5\,\text{A}

הפוטנציאלים שבסרטוט:

•הקו העליון (אחרי R1R_1): 50−0.5⋅30=35 V50-0.5\cdot30=35\,\text{V}

•הקו שמתחת ל-R3R_3 (לפני R2R_2): 0.5⋅50=25 V0.5\cdot50=25\,\text{V}

•ההפרש, 35−25=10 V35-25=10\,\text{V}, הוא בדיוק המפל על R3R_3: 0.5⋅20=10 V0.5\cdot20=10\,\text{V}.

ההדקים של הסליל. קבוע הזמן תלוי בהתנגדות שהסליל רואה. מוציאים את הסליל, ושני הקצוות שלו הם ההדקים aa (למעלה) ו-bb (למטה). מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE (מקור מתח מוחלף בקצר), ומסרטטים את המעגל החדש, עם הנגדים בלבד:

2. לפי הצבעים: מ-aa הקו העליון מוביל דרך S1S_1 אל R1R_1. אחרי R1R_1 הקצר שבמקום EE מוביל אל R2R_2, ואחרי R2R_2 הקו התחתון מוביל אל R3R_3 ומשם אל bb. הענף של S2S_2 פתוח ולא משתתף. לכן שלושת הנגדים בטור:

RTH=R1+R2+R3=100 ΩR_{TH}=R_1+R_2+R_3=100\,\Omega

3. קבוע הזמן:

τ1=LRTH=0.5100=5⋅10−3 s=5 ms\tau_1=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{0.5}{100}=5\cdot10^{-3}\,\text{s}=5\,\text{ms}

4. הזרם בסליל עולה מאפס באופן מעריכי:

iL(t)=I∞(1−e−t/τ1)=0.5(1−e−200t) Ai_L(t)=I_\infty\left(1-e^{-t/\tau_1}\right)=0.5\left(1-e^{-200t}\right)\,\text{A}

5. ברגע t=1 mst=1\,\text{ms}:

iL(1 ms)=0.5(1−e−15)=0.5⋅(1−0.8187)=0.0906 A=90.6 mAi_L(1\,\text{ms})=0.5\left(1-e^{-\frac{1}{5}}\right)=0.5\cdot(1-0.8187)=0.0906\,\text{A}=90.6\,\text{mA}

הזרם הגיע רק לכ-18%18\% מהערך הסופי, כי 1 ms1\,\text{ms} קצר בהרבה מ-5τ15\tau_1.

תשובה: iL(t)=0.5(1−e−200t) Ai_L(t)=0.5\left(1-e^{-200t}\right)\,\text{A}; iL(1 ms)≈90.6 mAi_L(1\,\text{ms})\approx90.6\,\text{mA}

סעיף ב

תשובה:

iL(t)=0.0906 e−40(t−0.001) Ai_L(t)=0.0906\,e^{-40(t-0.001)}\,\text{A}, iL(3 ms)≈83.7 mAi_L(3\,\text{ms})\approx83.7\,\text{mA}

נתון: iL(1 ms)=0.0906 Ai_L(1\,\text{ms})=0.0906\,\text{A} מסעיף א.

מבוקש: iL(t)i_L(t) עבור t≥1 mst\ge1\,\text{ms} והערך ב-t=3 mst=3\,\text{ms}.

1. ב-t=1 mst=1\,\text{ms} נפתח S1S_1 ונסגר S2S_2. המקור מנותק, ו-S2S_2 סוגר לולאה של הסליל עם R3R_3 בלבד. הזרם בסליל אינו יכול להשתנות בקפיצה, ולכן הוא ממשיך באותו כיוון (כלפי מטה דרך LL ו-R3R_3, וחזרה למעלה דרך S2S_2) ודועך לאפס.

ההדקים של הסליל. כמו בסעיף א, מוציאים את הסליל, ומההדקים aa ו-bb מוצאים את ההתנגדות שהוא רואה, עכשיו כש-S1S_1 פתוח ו-S2S_2 סגור. המקור EE מוחלף בקצר:

2. לפי הצבעים: S2S_2 סגור, ולכן הקו העליון (ההדק aa) והקו שמתחת ל-R3R_3 הם עכשיו קו אחד. בין הקו הזה ל-bb מחובר רק R3R_3. הנגדים R2R_2 ו-R1R_1 מובילים אל המגע השמאלי של S1S_1, שפתוח, ולכן אין דרכם מסלול חזרה ולא זורם בהם זרם (I=0I=0 בסרטוט):

RTH=R3=20 ΩR_{TH}=R_3=20\,\Omega

3. קבוע הזמן החדש:

τ2=LRTH=0.520=0.025 s=25 ms\tau_2=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{0.5}{20}=0.025\,\text{s}=25\,\text{ms}

4. ביטוי הזרם:

iL(t)=iL(1 ms) e−t−1 msτ2=0.0906 e−40(t−0.001) Ai_L(t)=i_L(1\,\text{ms})\,e^{-\frac{t-1\,\text{ms}}{\tau_2}}=0.0906\,e^{-40(t-0.001)}\,\text{A}

5. ברגע t=3 mst=3\,\text{ms}, כלומר 2 ms2\,\text{ms} אחרי ההחלפה:

iL(3 ms)=0.0906⋅e−225=0.0906⋅0.9231=0.0837 A=83.7 mAi_L(3\,\text{ms})=0.0906\cdot e^{-\frac{2}{25}}=0.0906\cdot0.9231=0.0837\,\text{A}=83.7\,\text{mA}

תשובה: iL(t)=0.0906 e−40(t−0.001) Ai_L(t)=0.0906\,e^{-40(t-0.001)}\,\text{A}; iL(3 ms)≈83.7 mAi_L(3\,\text{ms})\approx83.7\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

עלייה ל-90.6 mA90.6\,\text{mA} ב-1 ms1\,\text{ms}, ודעיכה ל-83.7 mA83.7\,\text{mA} ב-3 ms3\,\text{ms}

משתמשים בביטויים מסעיפים א ו-ב.

1. בתחום 0≤t≤1 ms0\le t\le1\,\text{ms} הזרם עולה מאפס לפי 0.5(1−e−t/5 ms)0.5\left(1-e^{-t/5\,\text{ms}}\right) עד 90.6 mA90.6\,\text{mA}. מכיוון ש-t≪τ1t\ll\tau_1, העלייה כמעט קווית (השיפוע ההתחלתי EL=500.5=100 As\frac{E}{L}=\frac{50}{0.5}=100\,\frac{\text{A}}{\text{s}}).

2. ב-t=1 mst=1\,\text{ms} אין קפיצה בזרם (הזרם בסליל רציף), אבל הגרף משנה כיוון: מעלייה לירידה.

3. בתחום 1≤t≤3 ms1\le t\le3\,\text{ms} הזרם דועך לאט (τ2=25 ms\tau_2=25\,\text{ms}) מ-90.6 mA90.6\,\text{mA} ל-83.7 mA83.7\,\text{mA}.

t [ms]i_L [mA]0.00.51.01.52.02.53.002040608010090.6 mA83.7 mA

תשובה: עלייה מעריכית מ-00 ל-90.6 mA90.6\,\text{mA} עד t=1 mst=1\,\text{ms}, ואחריה דעיכה איטית ל-83.7 mA83.7\,\text{mA} ב-t=3 mst=3\,\text{ms}.

שאלה 19 · תמורה ממקבילי לטורי, הספקים, מתחים וזרמים

באיור לשאלה 19 נתון מעגל טורי המחובר למתח חילופין:

u(t)=1002sin⁡(ωt+π6) Vu(t)=100\sqrt{2}\sin\left(\omega t+\frac{\pi}{6}\right)\,\text{V}

א.

חשבו את הערכים של מעגל התמורה הטורי:

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים S,Q,PS,Q,P.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את המתחים URSU_{R_S} ו- UXSU_{X_S} עבור המעגל הטורי.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את הזרמים IRPI_{R_P} ו- IXPI_{X_P} עבור המעגל המקבילי.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

RS=30 ΩR_S=30\,\Omega, XS=40 ΩX_S=40\,\Omega (קיבולי)

נתון: RP=83.333 ΩR_P=83.333\,\Omega במקביל לקבל עם XP=62.5 ΩX_P=62.5\,\Omega; מתח המקור u(t)=1002sin⁡(ωt+π6) Vu(t)=100\sqrt{2}\sin\left(\omega t+\frac{\pi}{6}\right)\,\text{V}.

מבוקש: RSR_S ו-XSX_S של מעגל טורי שעכבתו שווה לעכבת המעגל הנתון.

(המעגל המצויר הוא מקבילי, ומחפשים לו מעגל תמורה טורי.)

1. במעגל מקבילי נוח לחבר אדמיטנסים. לנגד G=1RPG=\frac{1}{R_P}, ולקבל YˉC=+j1XP\bar{Y}_C=+j\frac{1}{X_P}:

Yˉ=183.333+j162.5=0.012+j0.016 S\bar{Y}=\frac{1}{83.333}+j\frac{1}{62.5}=0.012+j0.016\,\text{S}

2. המרה לצורה קוטבית:

∣Yˉ∣=0.0122+0.0162=0.02 S|\bar{Y}|=\sqrt{0.012^2+0.016^2}=0.02\,\text{S}, θY=arctan⁡0.0160.012=53.13∘\theta_Y=\arctan\frac{0.016}{0.012}=53.13^{\circ}

Yˉ=0.02∠53.13∘ S\bar{Y}=0.02\angle53.13^{\circ}\,\text{S}

3. העכבה היא ההופכי:

Zˉ=1Yˉ=10.02∠53.13∘=50∠−53.13∘ Ω\bar{Z}=\frac{1}{\bar{Y}}=\frac{1}{0.02\angle53.13^{\circ}}=50\angle-53.13^{\circ}\,\Omega

4. המרה לצורה קרטזית נותנת את רכיבי המעגל הטורי:

Zˉ=50cos⁡(−53.13∘)+j50sin⁡(−53.13∘)=30−j40 Ω\bar{Z}=50\cos(-53.13^{\circ})+j50\sin(-53.13^{\circ})=30-j40\,\Omega

החלק הממשי הוא RSR_S, והחלק המדומה השלילי הוא היגב קיבולי.

תשובה: RS=30 ΩR_S=30\,\Omega, XS=40 ΩX_S=40\,\Omega (קיבולי), Zˉ=50∠−53.13∘ Ω\bar{Z}=50\angle-53.13^{\circ}\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

S=200 VAS=200\,\text{VA}, Q=160 VArQ=160\,\text{VAr}, P=120 WP=120\,\text{W}

נתון: Zˉ=30−j40=50∠−53.13∘ Ω\bar{Z}=30-j40=50\angle-53.13^{\circ}\,\Omega מסעיף א. ערך יעיל של המתח U=10022=100 VU=\frac{100\sqrt{2}}{\sqrt{2}}=100\,\text{V}, ולכן Uˉ=100∠30∘ V\bar{U}=100\angle30^{\circ}\,\text{V} (π6=30∘\frac{\pi}{6}=30^{\circ}).

מבוקש: SS, QQ, PP.

1. הזרם מהמקור:

Iˉ=UˉZˉ=100∠30∘50∠−53.13∘=2∠83.13∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}}{\bar{Z}}=\frac{100\angle30^{\circ}}{50\angle-53.13^{\circ}}=2\angle83.13^{\circ}\,\text{A}

הזרם מקדים את המתח ב-53.13∘53.13^{\circ} (עומס קיבולי).

2. ההספק המדומה:

S=UI=100⋅2=200 VAS=UI=100\cdot2=200\,\text{VA}

3. ההספק הפעיל (רק בנגד):

P=I2RS=22⋅30=120 WP=I^2R_S=2^2\cdot30=120\,\text{W}

(ובאותה תוצאה מהמעגל המקבילי: P=U2RP=100283.333=120 WP=\frac{U^2}{R_P}=\frac{100^2}{83.333}=120\,\text{W})

4. ההספק ההיגבי (קיבולי):

Q=I2XS=22⋅40=160 VArQ=I^2X_S=2^2\cdot40=160\,\text{VAr}

(או Q=U2XP=100262.5=160 VArQ=\frac{U^2}{X_P}=\frac{100^2}{62.5}=160\,\text{VAr})

בדיקה: P2+Q2=1202+1602=200 VA=S\sqrt{P^2+Q^2}=\sqrt{120^2+160^2}=200\,\text{VA}=S, וגורם ההספק cos⁡φ=120200=0.6\cos\varphi=\frac{120}{200}=0.6 (מקדים).

תשובה: S=200 VAS=200\,\text{VA}, Q=160 VArQ=160\,\text{VAr} (קיבולי), P=120 WP=120\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

URS=60 VU_{R_S}=60\,\text{V}, UXS=80 VU_{X_S}=80\,\text{V}

נתון: Iˉ=2∠83.13∘ A\bar{I}=2\angle83.13^{\circ}\,\text{A} מסעיף ב, RS=30 ΩR_S=30\,\Omega, XS=40 ΩX_S=40\,\Omega.

מבוקש: המתחים על RSR_S ועל XSX_S במעגל הטורי.

1. במעגל טורי אותו זרם עובר בשני הרכיבים. המתח על הנגד, בפאזה עם הזרם:

UˉRS=IˉRS=2∠83.13∘⋅30=60∠83.13∘ V\bar{U}_{R_S}=\bar{I}R_S=2\angle83.13^{\circ}\cdot30=60\angle83.13^{\circ}\,\text{V}

2. המתח על הקבל מפגר ב-90∘90^{\circ} אחרי הזרם:

UˉXS=Iˉ⋅(−jXS)=2∠83.13∘⋅40∠−90∘=80∠−6.87∘ V\bar{U}_{X_S}=\bar{I}\cdot(-jX_S)=2\angle83.13^{\circ}\cdot40\angle-90^{\circ}=80\angle-6.87^{\circ}\,\text{V}

3. בדיקה: שני המתחים ניצבים זה לזה, ולכן 602+802=100 V=U\sqrt{60^2+80^2}=100\,\text{V}=U, כמו מתח המקור.

תשובה: URS=60 VU_{R_S}=60\,\text{V} (60∠83.13∘60\angle83.13^{\circ}), UXS=80 VU_{X_S}=80\,\text{V} (80∠−6.87∘80\angle-6.87^{\circ})

סעיף ד

תשובה:

IRP=1.2 AI_{R_P}=1.2\,\text{A}, IXP=1.6 AI_{X_P}=1.6\,\text{A}

נתון: Uˉ=100∠30∘ V\bar{U}=100\angle30^{\circ}\,\text{V}, RP=83.333 ΩR_P=83.333\,\Omega, XP=62.5 ΩX_P=62.5\,\Omega.

מבוקש: הזרמים בענפי המעגל המקבילי.

1. במעגל המקבילי כל ענף מקבל את מתח המקור המלא. הזרם בנגד, בפאזה עם המתח:

IˉRP=UˉRP=100∠30∘83.333=1.2∠30∘ A\bar{I}_{R_P}=\frac{\bar{U}}{R_P}=\frac{100\angle30^{\circ}}{83.333}=1.2\angle30^{\circ}\,\text{A}

2. הזרם בקבל מקדים את המתח ב-90∘90^{\circ}:

IˉXP=Uˉ−jXP=100∠30∘62.5∠−90∘=1.6∠120∘ A\bar{I}_{X_P}=\frac{\bar{U}}{-jX_P}=\frac{100\angle30^{\circ}}{62.5\angle-90^{\circ}}=1.6\angle120^{\circ}\,\text{A}

3. בדיקה לפי חוק הזרמים: 1.22+1.62=2 A=I\sqrt{1.2^2+1.6^2}=2\,\text{A}=I, בהתאם לזרם מסעיף ב.

תשובה: IRP=1.2 AI_{R_P}=1.2\,\text{A} (1.2∠30∘1.2\angle30^{\circ}), IXP=1.6 AI_{X_P}=1.6\,\text{A} (1.6∠120∘1.6\angle120^{\circ})

שאלה 20 · מעגל מגנטי: מיאון, שטף, צפיפות ואנרגיה

סליל בנוי 50 כריכות של מוליך מבודד, הכריכות מלופפות על מסגרת מלבנית העשויה חומר פרומגנטי כמתואר באיור לשאלה. הזרם בסליל I=1 AI=1\,\text{A}, האורך הממוצע של מסלול השטף המגנטי שבחומר הפרומגנטי הוא ℓ=20 cm\ell=20\,\text{cm}, שטח החתך של הליבה A=25 mm2A=25\,\text{mm}^2.

הליבה עשויה מחומר פרומגנטי בעל חדירות מגנטית יחסית μr=3250\mu_r=3250.

א.

חשבו את המיאון של המעגל המגנטי.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את גודלו של השטף המגנטי וקבעו את כיוונו.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את צפיפות השדה המגנטי BB.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

Rm≈1.96⋅106 AWbR_m\approx1.96\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: ℓ=20 cm=0.2 m\ell=20\,\text{cm}=0.2\,\text{m}, A=25 mm2=25⋅10−6 m2A=25\,\text{mm}^2=25\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, μr=3250\mu_r=3250, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: המיאון RmR_m של הליבה.

1. המיאון של מסלול מגנטי אחיד:

Rm=ℓμ0μrA=0.24π⋅10−7⋅3250⋅25⋅10−6R_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.2}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot3250\cdot25\cdot10^{-6}}

2. מכפלת המכנה: μ0μr=4π⋅10−7⋅3250=4.084⋅10−3 Hm\mu_0\mu_r=4\pi\cdot10^{-7}\cdot3250=4.084\cdot10^{-3}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}, ו-μ0μrA=4.084⋅10−3⋅25⋅10−6=1.021⋅10−7 H⋅m\mu_0\mu_rA=4.084\cdot10^{-3}\cdot25\cdot10^{-6}=1.021\cdot10^{-7}\,\text{H}\cdot\text{m}.

Rm=0.21.021⋅10−7=1.959⋅106 AWbR_m=\frac{0.2}{1.021\cdot10^{-7}}=1.959\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

תשובה: Rm≈1.96⋅106 AWbR_m\approx1.96\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

סעיף ב

תשובה:

Φ≈2.55⋅10−5 Wb\Phi\approx2.55\cdot10^{-5}\,\text{Wb}, כלפי מעלה בזרוע הסליל (בכיוון השעון)

נתון: N=50N=50, I=1 AI=1\,\text{A}, Rm=1.959⋅106 AWbR_m=1.959\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}} מסעיף א.

מבוקש: גודל השטף וכיוונו.

1. הכוח המגנטו-מניע של הסליל:

F=NI=50⋅1=50 AF=NI=50\cdot1=50\,\text{A} (אמפר-כריכות)

2. לפי "חוק אוהם המגנטי":

Φ=FRm=501.959⋅106=2.553⋅10−5 Wb=25.5 μWb\Phi=\frac{F}{R_m}=\frac{50}{1.959\cdot10^{6}}=2.553\cdot10^{-5}\,\text{Wb}=25.5\,\mu\text{Wb}

3. כיוון השטף לפי כלל יד ימין: מכופפים את אצבעות יד ימין בכיוון הזרם בכריכות. הזרם נכנס בחלק העליון, ובצד הכריכות הנראה לעין (הצד הקדמי של הזרוע) הוא זורם משמאל לימין, ובצד האחורי מימין לשמאל. האגודל מצביע אז כלפי מעלה.

לכן בזרוע השמאלית (שעליה הסליל) השטף זורם כלפי מעלה, ובמסגרת כולה הוא סובב בכיוון השעון: למעלה בזרוע השמאלית, ימינה בזרוע העליונה, למטה בזרוע הימנית ושמאלה בזרוע התחתונה.

תשובה: Φ≈2.55⋅10−5 Wb\Phi\approx2.55\cdot10^{-5}\,\text{Wb}, כלפי מעלה בזרוע שעליה הסליל (בכיוון השעון במסגרת)

סעיף ג

תשובה:

B≈1.02 TB\approx1.02\,\text{T}

נתון: Φ=2.553⋅10−5 Wb\Phi=2.553\cdot10^{-5}\,\text{Wb}, A=25⋅10−6 m2A=25\cdot10^{-6}\,\text{m}^2.

מבוקש: צפיפות השטף BB.

1. צפיפות השטף היא השטף ליחידת שטח חתך:

B=ΦA=2.553⋅10−525⋅10−6=1.021 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{2.553\cdot10^{-5}}{25\cdot10^{-6}}=1.021\,\text{T}

2. בדיקה בדרך אחרת: עוצמת השדה H=NIℓ=50⋅10.2=250 AmH=\frac{NI}{\ell}=\frac{50\cdot1}{0.2}=250\,\frac{\text{A}}{\text{m}}, ו-B=μ0μrH=4.084⋅10−3⋅250=1.021 TB=\mu_0\mu_rH=4.084\cdot10^{-3}\cdot250=1.021\,\text{T}.

תשובה: B≈1.02 TB\approx1.02\,\text{T}

סעיף ד

תשובה:

W≈0.638 mJW\approx0.638\,\text{mJ}

נתון: N=50N=50, I=1 AI=1\,\text{A}, Rm=1.959⋅106 AWbR_m=1.959\cdot10^{6}\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, Φ=2.553⋅10−5 Wb\Phi=2.553\cdot10^{-5}\,\text{Wb}.

מבוקש: האנרגיה האגורה בסליל.

1. השראות הסליל:

L=N2Rm=5021.959⋅106=1.276⋅10−3 H=1.276 mHL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{50^2}{1.959\cdot10^{6}}=1.276\cdot10^{-3}\,\text{H}=1.276\,\text{mH}

2. האנרגיה האגורה בשדה המגנטי:

W=12LI2=12⋅1.276⋅10−3⋅12=6.38⋅10−4 JW=\frac{1}{2}LI^2=\frac{1}{2}\cdot1.276\cdot10^{-3}\cdot1^2=6.38\cdot10^{-4}\,\text{J}

(ובדרך אחרת: W=12NΦI=12⋅50⋅2.553⋅10−5⋅1=6.38⋅10−4 JW=\frac{1}{2}N\Phi I=\frac{1}{2}\cdot50\cdot2.553\cdot10^{-5}\cdot1=6.38\cdot10^{-4}\,\text{J}.)

תשובה: W≈0.638 mJW\approx0.638\,\text{mJ}

שאלה 21 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 21 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור.

הקבלים גדולים מאוד.

β=hfe=100\beta=h_{fe}=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}

hie=0.8 kΩh_{ie}=0.8\,\text{k}\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(8 נקודות)
ב.

שרטטו מעגל תמורה לאות קטן.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

IC≈1.91 mAI_C\approx1.91\,\text{mA}, VCE≈16.2 VV_{CE}\approx16.2\,\text{V}

נתון: VCC=20 VV_{CC}=20\,\text{V}, R1=200 kΩR_1=200\,\text{k}\Omega, R2=20 kΩR_2=20\,\text{k}\Omega, RC=1.6 kΩR_C=1.6\,\text{k}\Omega, RE=0.4 kΩR_E=0.4\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (IC,VCE)(I_C,V_{CE}).

1. בזרם ישר הקבלים הם נתק: VSV_S ו-RLR_L מנותקים, ו-CEC_E אינו מקצר את RER_E. הבסיס מוזן ממחלק המתח R1R_1-R2R_2, ונחליף אותו במעגל תבנין.

ההדקים. ההדק aa הוא הבסיס, וההדק bb הוא קו ההארקה. מנתקים את הטרנזיסטור מהמחלק, ומאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המחלק לבדו, עם ההדקים פתוחים:

•קו ההארקה הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר ל-VCCV_{CC} (20 V20\,\text{V}).

•הקו של הבסיס (aa) הוא הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2. מההדק aa לא יוצא זרם, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור, והמתח של הצומת נקבע לפי מחלק מתח:

VTH=VCCR2R1+R2=20⋅20200+20=1.818 VV_{TH}=V_{CC}\frac{R_2}{R_1+R_2}=20\cdot\frac{20}{200+20}=1.818\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי VCCV_{CC}: הקו העליון מחובר בקצר לקו ההארקה. במעגל החדש נשארים רק שני הנגדים:

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הם במקביל:

RTH=R1R2R1+R2=200⋅20200+20=18.18 kΩR_{TH}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{200\cdot20}{200+20}=18.18\,\text{k}\Omega

מעגל התמורה: מקור VTH=1.818 VV_{TH}=1.818\,\text{V} בטור עם RTH=18.18 kΩR_{TH}=18.18\,\text{k}\Omega, המחובר לבסיס.

2. חוק המתחים בלולאת בסיס-אמיטר: זרם הבסיס IBI_B זורם מ-VTHV_{TH} דרך RTHR_{TH} לבסיס, והזרם IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B זורם דרך RER_E להארקה:

VTH=IBRTH+VBE+(β+1)IBREV_{TH}=I_BR_{TH}+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VTH−VBERTH+(β+1)RE=1.818−0.718.18+101⋅0.4=1.11858.58 mA=19.09 μAI_B=\frac{V_{TH}-V_{BE}}{R_{TH}+(\beta+1)R_E}=\frac{1.818-0.7}{18.18+101\cdot0.4}=\frac{1.118}{58.58}\,\text{mA}=19.09\,\mu\text{A}

3. זרמי הקולקטור והאמיטר:

IC=βIB=100⋅19.09 μA=1.909 mAI_C=\beta I_B=100\cdot19.09\,\mu\text{A}=1.909\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅19.09 μA=1.928 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot19.09\,\mu\text{A}=1.928\,\text{mA}

4. חוק המתחים בלולאת קולקטור-אמיטר (הזרם יורד מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C, הטרנזיסטור ו-RER_E להארקה):

VCE=VCC−ICRC−IERE=20−1.909⋅1.6−1.928⋅0.4=20−3.054−0.771=16.17 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=20-1.909\cdot1.6-1.928\cdot0.4=20-3.054-0.771=16.17\,\text{V}

5. בדיקה: VCE=16.2 VV_{CE}=16.2\,\text{V} גדול בהרבה מ-0.2 V0.2\,\text{V} וקטן מ-VCCV_{CC}, ולכן הטרנזיסטור בתחום הפעיל וההנחה IC=βIBI_C=\beta I_B נכונה. מתחי ההדקים: VE=0.77 VV_E=0.77\,\text{V}, VB=1.47 VV_B=1.47\,\text{V}, VC=16.95 VV_C=16.95\,\text{V}.

תשובה: IC≈1.91 mAI_C\approx1.91\,\text{mA}, VCE≈16.2 VV_{CE}\approx16.2\,\text{V} (IB≈19.1 μAI_B\approx19.1\,\mu\text{A})

סעיף ב

תשובה:

hieh_{ie} בין בסיס לאמיטר (במקביל ל-R1∥R2R_1\parallel R_2), מקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RC∥RLR_C\parallel R_L, אמיטר מוארק

מבוקש: מעגל תמורה לאות קטן (מודל hh מפושט, hieh_{ie} ו-hfeh_{fe}).

כללים לבניית המעגל: הקבלים גדולים מאוד, ולכן לאות הם קצר; מקור המתח הישר VCCV_{CC} הוא הארקה לאות.

1. מקור האות VSV_S מחובר דרך C1C_1 (קצר) ישירות לבסיס.

2. R1R_1 (שקצהו העליון ב-VCCV_{CC}, כלומר בהארקה לאות) ו-R2R_2 מחוברים שניהם מהבסיס להארקה, כלומר במקביל: R1∥R2=18.18 kΩR_1\parallel R_2=18.18\,\text{k}\Omega.

3. בין הבסיס לאמיטר מחוברת ההתנגדות hie=0.8 kΩh_{ie}=0.8\,\text{k}\Omega, שבה זורם זרם הבסיס ibi_b.

4. CEC_E מקצר את RER_E, ולכן האמיטר מחובר ישירות להארקה ו-RER_E אינו מופיע במעגל התמורה.

5. במוצא: מקור זרם תלוי hfeib=100 ibh_{fe}i_b=100\,i_b בין הקולקטור לאמיטר (בכיוון מהקולקטור אל האמיטר). מהקולקטור להארקה מחובר RC=1.6 kΩR_C=1.6\,\text{k}\Omega, ובמקביל אליו, דרך C2C_2 (קצר), העומס RL=4.8 kΩR_L=4.8\,\text{k}\Omega. מתח המוצא VoutV_{out} נמדד על RLR_L.

המעגל המתקבל (קו הבסיס B, קו הקולקטור C וקו ההארקה E, כל אחד בצבע משלו):

התנגדות המבוא שרואה המקור. במעגל יש מקור תלוי, hfeibh_{fe}i_b, ולכן לא מניחים מראש שאפשר לצמצם אותו בחיבור טורי ומקבילי: מקור תלוי מגיב למה שקורה במעגל. משאירים את המקור התלוי, ובמקום VSV_S מחברים בין B להארקה מקור בוחן VTV_T, שממנו נכנס הזרם ITI_T:

•מהקו של B יוצאים שלושה ענפים להארקה: R1R_1, R2R_2 ו-hieh_{ie}. על כל אחד מהם המתח VTV_T, ולכן ib=VThiei_b=\frac{V_T}{h_{ie}}.

•המקור התלוי מחובר בין C להארקה בלבד. הזרם שלו זורם בלולאה של RCR_C ו-RLR_L ולא עובר בקו של B, ולכן הוא לא משנה את ITI_T.

•חוק הזרמים בקו של B:

IT=VTR1+VTR2+VThieI_T=\frac{V_T}{R_1}+\frac{V_T}{R_2}+\frac{V_T}{h_{ie}}

Rin=VTIT=R1∥R2∥hie=11200+120+10.8=0.766 kΩR_{in}=\frac{V_T}{I_T}=R_1\parallel R_2\parallel h_{ie}=\frac{1}{\frac{1}{200}+\frac{1}{20}+\frac{1}{0.8}}=0.766\,\text{k}\Omega

תשובה: מבוא: VSV_S על R1∥R2R_1\parallel R_2 במקביל ל-hieh_{ie} (בסיס-אמיטר); מוצא: מקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-RCR_C ול-RLR_L; האמיטר מוארק (RER_E מקוצר על ידי CEC_E).

סעיף ג

תשובה:

Av=−150A_v=-150

נתון: hfe=100h_{fe}=100, hie=0.8 kΩh_{ie}=0.8\,\text{k}\Omega, RC=1.6 kΩR_C=1.6\,\text{k}\Omega, RL=4.8 kΩR_L=4.8\,\text{k}\Omega, ומעגל התמורה מסעיף ב.

מבוקש: הגבר המתח Av=VoutVSA_v=\frac{V_{out}}{V_S}.

1. המקור מחובר ישירות לבסיס והאמיטר מוארק, ולכן vbe=VSv_{be}=V_S וזרם הבסיס:

ib=VShiei_b=\frac{V_S}{h_{ie}}

2. העומס השקול בקולקטור:

RC∥RL=1.6⋅4.81.6+4.8=1.2 kΩR_C\parallel R_L=\frac{1.6\cdot4.8}{1.6+4.8}=1.2\,\text{k}\Omega

3. זרם המקור התלוי hfeibh_{fe}i_b זורם מהקולקטור אל האמיטר, כלומר יוצא מהעומס, ולכן מתח המוצא שלילי:

Vout=−hfeib(RC∥RL)V_{out}=-h_{fe}i_b\left(R_C\parallel R_L\right)

4. הגבר המתח:

Av=VoutVS=−hfe(RC∥RL)hie=−100⋅1.20.8=−150A_v=\frac{V_{out}}{V_S}=-\frac{h_{fe}\left(R_C\parallel R_L\right)}{h_{ie}}=-\frac{100\cdot1.2}{0.8}=-150

הסימן השלילי מבטא היפוך פאזה של 180∘180^{\circ} בין המבוא למוצא.

תשובה: Av=−150A_v=-150

שאלה 22 · מגבר מהפך עם מחלק מתח במבוא

במעגל המתואר באיור 22 לשאלה מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את מתח המוצא VoutV_{out} כאשר Vin=10 VV_{in}=10\,\text{V} ושרטטו אותו.

(7 נקודות)
ב.

נתון כי אות המבוא הוא Vin=2sin⁡2π⋅50tV_{in}=2\sin2\pi\cdot50t.

חשבו ושרטטו בהתאמה את מתחי הכניסה והמוצא.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 22

סעיף א

תשובה:

Vout=−20 VV_{out}=-20\,\text{V}

נתון: R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, R4=50 kΩR_4=50\,\text{k}\Omega, R6=1 kΩR_6=1\,\text{k}\Omega, Vin=10 VV_{in}=10\,\text{V}, מגבר אידיאלי.

מבוקש: VoutV_{out}, ושרטוט.

1. המבוא הלא מהפך מוארק, ובזכות המשוב השלילי דרך R4R_4 המבוא המהפך הוא "הארקה מדומה" (V−=0V_-=0).

2. נחליף את המחלק R1R_1-R2R_2 במעגל תבנין, כפי שהוא נראה מהצומת שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3.

ההדקים. ההדק aa הוא הצומת שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3, וההדק bb הוא ההארקה. מנתקים את R3R_3 ואת המגבר, ומאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המחלק לבדו, עם ההדקים פתוחים:

•כל סמלי ההארקה הם נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), ולכן הם צבועים באותו צבע. הקו שבין VinV_{in} ל-R1R_1 נמצא ב-10 V10\,\text{V}.

•מההדק aa לא יוצא זרם, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור, וזורם בהם I=VinR1+R2=105+5=1 mAI=\frac{V_{in}}{R_1+R_2}=\frac{10}{5+5}=1\,\text{mA}.

VTH=VinR2R1+R2=10⋅55+5=5 VV_{TH}=V_{in}\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{5}{5+5}=5\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי VinV_{in} (מקור מתח מוחלף בקצר). במעגל החדש נשארים רק שני הנגדים:

לפי הצבעים, הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו ישירות להארקה. לכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין aa להארקה, כלומר במקביל:

RTH=R1R2R1+R2=5⋅55+5=2.5 kΩR_{TH}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{5\cdot5}{5+5}=2.5\,\text{k}\Omega

3. עכשיו זה מגבר מהפך רגיל, שהתנגדות המבוא שלו RTH+R3=2.5+10=12.5 kΩR_{TH}+R_3=2.5+10=12.5\,\text{k}\Omega. הזרם I=VTHRTH+R3=512.5=0.4 mAI=\frac{V_{TH}}{R_{TH}+R_3}=\frac{5}{12.5}=0.4\,\text{mA} זורם אל הצומת המהפך וממשיך כולו דרך R4R_4 אל המוצא:

Vout=−R4RTH+R3VTH=−5012.5⋅5=−20 VV_{out}=-\frac{R_4}{R_{TH}+R_3}V_{TH}=-\frac{50}{12.5}\cdot5=-20\,\text{V}

4. הגבר המעגל כולו: VoutVin=−2010=−2\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{20}{10}=-2. R6R_6 הוא עומס על מוצא המגבר ואינו משפיע על VoutV_{out} (המוצא של מגבר אידיאלי הוא מקור מתח).

הערה: מתחי ההזנה של המגבר לא נתונים. במגבר אידיאלי ללא רוויה מתקבל −20 V-20\,\text{V}; אם המגבר היה מוזן למשל ב-±15 V\pm15\,\text{V}, המוצא היה נחסם ברוויה שלילית.

5. שרטוט: שני מתחים ישרים קבועים לאורך הזמן, VinV_{in} קו אופקי ב-+10 V+10\,\text{V} ו-VoutV_{out} קו אופקי ב-−20 V-20\,\text{V}:

tV [V]0246810-25-20-15-10-55101510 V-20 V

תשובה: Vout=−20 VV_{out}=-20\,\text{V} (קו אופקי קבוע)

סעיף ב

תשובה:

Vout=−4sin⁡(2π⋅50t) VV_{out}=-4\sin\left(2\pi\cdot50t\right)\,\text{V}

נתון: Vin=2sin⁡(2π⋅50t) VV_{in}=2\sin\left(2\pi\cdot50t\right)\,\text{V}, ומסעיף א VoutVin=−2\frac{V_{out}}{V_{in}}=-2.

מבוקש: ביטוי ושרטוט של מתחי המבוא והמוצא.

1. המעגל ליניארי וההגבר אינו תלוי בתדר (אין קבלים), ולכן:

Vout=−2Vin=−2⋅2sin⁡(2π⋅50t)=−4sin⁡(2π⋅50t) VV_{out}=-2V_{in}=-2\cdot2\sin\left(2\pi\cdot50t\right)=-4\sin\left(2\pi\cdot50t\right)\,\text{V}

2. מאפייני האותות:

•תדר f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, זמן מחזור T=1f=150=20 msT=\frac{1}{f}=\frac{1}{50}=20\,\text{ms} (לשניהם).

•משרעת המבוא 2 V2\,\text{V}, משרעת המוצא 4 V4\,\text{V}.

•המוצא בהיפוך פאזה (180∘180^{\circ}) ביחס למבוא: כשהמבוא בשיא החיובי (t=5 mst=5\,\text{ms}, +2 V+2\,\text{V}), המוצא בשיא השלילי (−4 V-4\,\text{V}).

3. שרטוט (על ציר זמן משותף):

t [ms]V [V]0510152025303540-4-2242 V-4 V

תשובה: Vout=−4sin⁡(2π⋅50t) VV_{out}=-4\sin\left(2\pi\cdot50t\right)\,\text{V}, סינוס במשרעת 4 V4\,\text{V}, T=20 msT=20\,\text{ms}, בהיפוך פאזה למבוא.

שאלה 23 · מגבר לא מהפך עם מחלק מבוא ורוויה

באיור א' לשאלה 23 מוצג מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

המגבר ממומתח עם מתחים ±15 V\pm15\,\text{V}.

א.

חשבו ושרטטו את מתחי המבוא והמוצא, אחד מתחת לשני, בהתאמה לאות ה- VinV_{in} שבאיור ב'.

(8 נקודות)
ב.

חשבו ושרטטו את מתחי המבוא והמוצא, אחד מתחת לשני, בהתאמה לאות ה- VinV_{in} שבאיור ג'.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 23

סעיף א

תשובה:

Vout=4.5sin⁡(2π⋅100t) VV_{out}=4.5\sin\left(2\pi\cdot100t\right)\,\text{V}

נתון: R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=10 kΩR_3=10\,\text{k}\Omega, R4=1 kΩR_4=1\,\text{k}\Omega, R5=2 kΩR_5=2\,\text{k}\Omega, מתחי הזנה ±15 V\pm15\,\text{V}. אות המבוא באיור ב': סינוס במשרעת 3 V3\,\text{V} שזמן המחזור שלו 10 ms10\,\text{ms}.

מבוקש: ביטוי ושרטוט של VinV_{in} ו-VoutV_{out}.

1. למבוא הלא מהפך לא נכנס זרם. R2R_2 ו-R3R_3 מחוברים שניהם מהצומת שלו להארקה, כלומר במקביל:

R2∥R3=10⋅1010+10=5 kΩR_2\parallel R_3=\frac{10\cdot10}{10+10}=5\,\text{k}\Omega

ומחלק המתח עם R1R_1:

V+=VinR2∥R3R1+R2∥R3=Vin⋅55+5=0.5VinV_+=V_{in}\frac{R_2\parallel R_3}{R_1+R_2\parallel R_3}=V_{in}\cdot\frac{5}{5+5}=0.5V_{in}

2. R4R_4 (להארקה) ו-R5R_5 (משוב) יוצרים מגבר לא מהפך:

A=1+R5R4=1+21=3A=1+\frac{R_5}{R_4}=1+\frac{2}{1}=3

3. הגבר המעגל כולו:

Vout=3⋅0.5Vin=1.5VinV_{out}=3\cdot0.5V_{in}=1.5V_{in}

4. אות המבוא: f=1T=110⋅10−3=100 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{10\cdot10^{-3}}=100\,\text{Hz}, ולכן Vin=3sin⁡(2π⋅100t) VV_{in}=3\sin\left(2\pi\cdot100t\right)\,\text{V}, ו:

Vout=1.5⋅3sin⁡(2π⋅100t)=4.5sin⁡(2π⋅100t) VV_{out}=1.5\cdot3\sin\left(2\pi\cdot100t\right)=4.5\sin\left(2\pi\cdot100t\right)\,\text{V}

5. בדיקת רוויה: 4.5 V<15 V4.5\,\text{V}<15\,\text{V}, ולכן המגבר בתחום הליניארי והמוצא סינוס שלם, באותה פאזה כמו המבוא, באותו זמן מחזור (10 ms10\,\text{ms}), ובמשרעת 4.5 V4.5\,\text{V}.

6. שרטוט (על ציר זמן משותף):

t [ms]V [V]02468101214161820-6-4-22463 V4.5 V

תשובה: Vout=4.5sin⁡(2π⋅100t) VV_{out}=4.5\sin\left(2\pi\cdot100t\right)\,\text{V}, באותה פאזה עם VinV_{in}, T=10 msT=10\,\text{ms}.

סעיף ב

תשובה:

Vout=+15 VV_{out}=+15\,\text{V} (רוויה)

נתון: Vin=30 VV_{in}=30\,\text{V} (מתח ישר קבוע, איור ג'), ומסעיף א Vout=1.5VinV_{out}=1.5V_{in} בתחום הליניארי.

מבוקש: ביטוי ושרטוט של VinV_{in} ו-VoutV_{out}.

1. לפי ההגבר הליניארי היה מתקבל:

Vout=1.5⋅30=45 VV_{out}=1.5\cdot30=45\,\text{V}

2. מתח המוצא של המגבר אינו יכול לעבור את מתח ההזנה, +15 V+15\,\text{V}. לכן המגבר נכנס לרוויה חיובית, והמוצא נחסם ב:

Vout=+15 VV_{out}=+15\,\text{V}

(במגבר ממשי מעט פחות, לפי מתח הרוויה שלו.)

3. שרטוט: שני קווים אופקיים קבועים, VinV_{in} ב-30 V30\,\text{V} ו-VoutV_{out} ב-15 V15\,\text{V}:

t [ms]V [V]02468100510152025303530 V15 V

תשובה: Vout=+15 VV_{out}=+15\,\text{V} קבוע (רוויה), עבור Vin=30 VV_{in}=30\,\text{V}.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.