דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2024 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 23 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2024 מועד א', כל 23 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 23 שאלות בשאלון. השאלון מחולק ל-2 חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות)

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-16, ערך כל שאלה: 4 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות)

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 17-23, ערך כל שאלה: 15 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 16 שאלות. עליכם לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 7 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות תיל לפי אורך, חתך והתנגדות סגולית

גוף חימום של תנור עשוי מתיל נחושת שאורכו 3 km3\,\text{km}, שטח החתך שלו הוא 2 mm22\,\text{mm}^2,

ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.0039(1∘C)\alpha=0.0039\left(\frac{1}{^\circ\text{C}}\right).

ההתנגדות הסגולית של ניקל היא 0.018[Ω mm2m]0.018\left[\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}\right]

מהי התנגדותו של גוף החימום בטמפרטורה של 20∘C20^\circ\text{C}?

א. 0.027 Ω0.027\,\Omega.

ב. 12 Ω12\,\Omega.

ג. 0.34 Ω0.34\,\Omega.

ד. 27 Ω27\,\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ד. R=27 ΩR=27\,\Omega

נתון: ℓ=3 km=3000 m\ell=3\,\text{km}=3000\,\text{m}, A=2 mm2A=2\,\text{mm}^2, ρ=0.018 Ω mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}.

מבוקש: ההתנגדות בטמפרטורה 20∘C20^\circ\text{C}.

ההתנגדות הסגולית נתונה בטמפרטורת הייחוס 20∘C20^\circ\text{C}, ולכן מקדם הטמפרטורה לא נדרש כאן (אין שינוי טמפרטורה). הערה: בשאלה נכתב "נחושת" ואחר כך "ניקל"; משתמשים בערך ההתנגדות הסגולית שנתון.

1. התנגדות התיל לפי אורכו ושטח החתך שלו (האורך במטרים והשטח ב-mm2\text{mm}^2, בהתאם ליחידות של ρ\rho):

R=ρ⋅ℓA=0.018⋅30002=27 ΩR=\rho\cdot\frac{\ell}{A}=0.018\cdot\frac{3000}{2}=27\,\Omega

תשובה: ד. R=27 ΩR=27\,\Omega

שאלה 2 · מחלק זרם: מתח על נגד עומס

באיור לשאלה 2 מוצג מעגל חשמלי:

מהו המתח על נגד העומס RL=12 ΩR_L=12\,\Omega?

א. 4 V4\,\text{V}.

ב. 12 V12\,\text{V}.

ג. 3 V3\,\text{V}.

ד. 48 V48\,\text{V}.

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ד. URL=48 VU_{RL}=48\,\text{V}

נתון: מקור זרם I=12 AI=12\,\text{A} המזין את R=6 ΩR=6\,\Omega ואת RL=12 ΩR_L=12\,\Omega המחוברים במקביל.

מבוקש: המתח על RLR_L.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. במעגל יש רק שני קווים: העליון, שהפוטנציאל שלו UU, והתחתון. שלושת הרכיבים מחוברים בין שני הקווים האלה, ולכן על כולם אותו מתח UU.

•הזרמים: II יוצא מהמקור אל הקו העליון, ו-IRI_R ו-IRLI_{RL} זורמים בנגדים כלפי מטה.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, UU. לכן מספיקה משוואה אחת: חוק הזרמים בקו העליון, I=IR+IRLI=I_R+I_{RL}, שזה בדיוק חישוב ההתנגדות השקולה של שני הנגדים במקביל.

1. ההתנגדות השקולה של שני הנגדים במקביל:

Req=R⋅RLR+RL=6⋅126+12=4 ΩR_{eq}=\frac{R\cdot R_L}{R+R_L}=\frac{6\cdot12}{6+12}=4\,\Omega

2. המתח על הקו העליון, ולכן גם על RLR_L (חוק אוהם):

URL=I⋅Req=12⋅4=48 VU_{RL}=I\cdot R_{eq}=12\cdot4=48\,\text{V}

בדיקה: IRL=4812=4 AI_{RL}=\frac{48}{12}=4\,\text{A}, IR=486=8 AI_R=\frac{48}{6}=8\,\text{A}, וסכומם 12 A12\,\text{A} כמו זרם המקור.

תשובה: ד. URL=48 VU_{RL}=48\,\text{V}

שאלה 3 · זרם ממוצע של אות מלבני

The voltage signal across the terminals of a 50 Ω50\,\Omega load resistor is shown in the figure.

What is the average current through the resistor?

א. 98 mA98\,\text{mA}

ב. 106 mA106\,\text{mA}

ג. 124 mA124\,\text{mA}

ד. 176 mA176\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ד. Iav=176 mAI_{av}=176\,\text{mA}

נתון: אות מלבני על נגד R=50 ΩR=50\,\Omega: 12 V12\,\text{V} במשך 8 msec8\,\text{msec} ו-(−4) V(-4)\,\text{V} במשך 2 msec2\,\text{msec}.

מבוקש: הזרם הממוצע בנגד.

1. זמן המחזור: האות חוזר על עצמו כל T=10 msecT=10\,\text{msec} (מ-00 עד 10 msec10\,\text{msec}).

2. המתח הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור אחד חלקי זמן המחזור:

Uav=12⋅8+(−4)⋅210=96−810=8.8 VU_{av}=\frac{12\cdot8+(-4)\cdot2}{10}=\frac{96-8}{10}=8.8\,\text{V}

3. הזרם הממוצע בנגד (חוק אוהם):

Iav=UavR=8.850=0.176 A=176 mAI_{av}=\frac{U_{av}}{R}=\frac{8.8}{50}=0.176\,\text{A}=176\,\text{mA}

תשובה: ד. Iav=176 mAI_{av}=176\,\text{mA}

שאלה 4 · שקול תבנין בין שתי נקודות

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול תבנין בין הנקודות AA ו- BB?

א. UTh=0 VU_{Th}=0\,\text{V} RTh=12.5 ΩR_{Th}=12.5\,\Omega.

ב. UTh=4 VU_{Th}=4\,\text{V} RTh=4.5 ΩR_{Th}=4.5\,\Omega.

ג. UTh=5 VU_{Th}=5\,\text{V} RTh=7.5 ΩR_{Th}=7.5\,\Omega.

ד. UTh=7 VU_{Th}=7\,\text{V} RTh=22.5 ΩR_{Th}=22.5\,\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ד. UTh=7 VU_{Th}=7\,\text{V}, RTh=22.5 ΩR_{Th}=22.5\,\Omega

מבוקש: מתח תבנין (המתח UABU_{AB} כשההדקים פתוחים) והתנגדות תבנין בין AA ל-BB.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

סימון על הסרטוט (הדקים פתוחים).

•הקו התחתון, שאליו מחובר ההדק BB, נבחר כנקודת הייחוס: UB=0U_B=0.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ההדק AA מחובר בקו רציף לצומת שבין 90 Ω90\,\Omega ל-6 Ω6\,\Omega, ולכן הפוטנציאל של הצומת הזה הוא UAU_A. נסמן UNU_N את הפוטנציאל של הצומת שמימין ל-6 Ω6\,\Omega.

•במקור 80 V80\,\text{V} ההדק החיובי למטה, על הקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הקו שמעליו נמצא ב-−80 V-80\,\text{V}. במקור 20 V20\,\text{V} ההדק החיובי למטה, ולכן הקו שבינו לבין 40 Ω40\,\Omega נמצא ב-−20 V-20\,\text{V}. במקור 120 V120\,\text{V} ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שבינו לבין 60 Ω60\,\Omega נמצא ב-+120 V+120\,\text{V}.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, נשארים שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע: UAU_A ו-UNU_N. כל שאר הקווים נקבעים ישירות על ידי המקורות. לכן בשיטת מתחי הצמתים יש שתי משוואות, והן נותנות את UAU_A, שהוא בדיוק מתח תבנין. גם בשיטת זרמי החוגים היו שתי משוואות (שני חוגים, כי ההדקים פתוחים), אבל אחריהן היה צריך לחשב עוד את UAU_A מהזרמים. לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים.

1. התנגדות תבנין. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: 40 Ω40\,\Omega ו-60 Ω60\,\Omega מחוברים שניהם בין הצומת NN לקו של BB, ולכן הם במקביל. מהצומת NN הם מחוברים בטור ל-6 Ω6\,\Omega עד AA. גם 90 Ω90\,\Omega מחובר בין AA לקו של BB (הקצר שבמקום המקור 80 V80\,\text{V}), ולכן הוא במקביל לכל הענף הזה:

40∥60=40⋅6040+60=24 Ω40\parallel60=\frac{40\cdot60}{40+60}=24\,\Omega

RTh=90∥(6+24)=90⋅3090+30=22.5 ΩR_{Th}=90\parallel(6+24)=\frac{90\cdot30}{90+30}=22.5\,\Omega

2. מתח תבנין: נכתוב חוק הזרמים של קירכהוף בצמתים AA ו-NN. כל זרם ענף נכתב לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט המסומן, כזרם שיוצא מהצומת, וסכום הזרמים היוצאים שווה לאפס:

צומת AA: UA−(−80)90+UA−UN6=0\frac{U_A-(-80)}{90}+\frac{U_A-U_N}{6}=0

צומת NN: UN−UA6+UN−(−20)40+UN−12060=0\frac{U_N-U_A}{6}+\frac{U_N-(-20)}{40}+\frac{U_N-120}{60}=0

3. פתרון שתי המשוואות נותן:

UN=12.8 VU_N=12.8\,\text{V}, UA=7 VU_A=7\,\text{V}

בדיקה בצומת AA: 7+8090+7−12.86=0.967−0.967=0\frac{7+80}{90}+\frac{7-12.8}{6}=0.967-0.967=0.

4. לכן UTh=UA−UB=7 VU_{Th}=U_A-U_B=7\,\text{V} (AA חיובית ביחס ל-BB).

תשובה: ד. UTh=7 VU_{Th}=7\,\text{V}, RTh=22.5 ΩR_{Th}=22.5\,\Omega

שאלה 5 · מתח הדקים של סוללה עם עומס

מעגל חשמלי מכיל סוללה בעלת nn תאים זהים המחוברים במקביל.

כל תא הוא בעל כא"מ של 2.4 V2.4\,\text{V} והתנגדות פנימית של 0.9 Ω0.9\,\Omega.

הסוללה מזרימה זרם בעוצמה של 400 mA400\,\text{mA} ומחוברת לעומס שהתנגדותו 5.85 Ω5.85\,\Omega.

מהו מתח ההדקים על הצרכן?

א. URL=2.4 VU_{RL}=2.4\,\text{V}.

ב. URL=0.23 VU_{RL}=0.23\,\text{V}.

ג. URL=2.34 VU_{RL}=2.34\,\text{V}.

ד. אי אפשר לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ג. URL=2.34 VU_{RL}=2.34\,\text{V}

נתון: זרם הסוללה I=400 mA=0.4 AI=400\,\text{mA}=0.4\,\text{A}, התנגדות העומס RL=5.85 ΩR_L=5.85\,\Omega.

מבוקש: מתח ההדקים על הצרכן.

מתח ההדקים של הסוללה הוא המתח על העומס המחובר אליה, ולכן מספיק חוק אוהם על העומס (אין צורך לדעת את nn).

1. URL=I⋅RL=0.4⋅5.85=2.34 VU_{RL}=I\cdot R_L=0.4\cdot5.85=2.34\,\text{V}

בדיקה: לסוללה של nn תאים במקביל: U=E−I⋅rnU=E-I\cdot\frac{r}{n}, כלומר 2.34=2.4−0.4⋅0.9n2.34=2.4-0.4\cdot\frac{0.9}{n}, ומכאן n=6n=6 תאים, ערך הגיוני.

תשובה: ג. URL=2.34 VU_{RL}=2.34\,\text{V}

שאלה 6 · תדר אות סינוסי מתוך גרף

באיור לשאלה 6 נתון אות מתח חילופין.

מהו תדר האות?

א. f=25 Hzf=25\,\text{Hz}.

ב. f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

ג. f=75 Hzf=75\,\text{Hz}.

ד. f=100 Hzf=100\,\text{Hz}.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

א. f=25 Hzf=25\,\text{Hz}

מבוקש: תדר האות.

1. נקרא את זמן המחזור מהגרף: הקטע של 60 msec60\,\text{msec} מתחיל במינימום הראשון ונגמר בשיא השני שאחריו. ממינימום לשיא הבא עובר חצי מחזור, ומשם עד השיא הבא עוד מחזור שלם. לכן הקטע שווה למחזור וחצי:

1.5T=60 msec ⇒ T=601.5=40 msec1.5T=60\,\text{msec}\ \Rightarrow\ T=\frac{60}{1.5}=40\,\text{msec}

2. התדר:

f=1T=140⋅10−3=25 Hzf=\frac{1}{T}=\frac{1}{40\cdot10^{-3}}=25\,\text{Hz}

תשובה: א. f=25 Hzf=25\,\text{Hz}

שאלה 7 · עכבה שקולה של אדמיטנסים במקביל

באיור לשאלה 7 נתון מעגל RLCRLC בזרם חילופין בעל הנתונים הבאים

Y1=(0.5−j0.1) SY_1=(0.5-j0.1)\,\text{S} Y2=(0.2−j0.5) SY_2=(0.2-j0.5)\,\text{S} Y3=(0−j0.25) SY_3=(0-j0.25)\,\text{S}

Y4=0.3+j0.6 SY_4=0.3+j0.6\,\text{S}

מהי עכבת המעגל?

א. 0.97∠14.03∘ Ω0.97\angle14.03^\circ\,\Omega.

ב. 2.37∠21.03∘ Ω2.37\angle21.03^\circ\,\Omega.

ג. 3.84∠44.03∘ Ω3.84\angle44.03^\circ\,\Omega.

ד. 4.28∠55.03∘ Ω4.28\angle55.03^\circ\,\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

א. Z≈0.97∠14.03∘ ΩZ\approx0.97\angle14.03^\circ\,\Omega

נתון: ארבעה אדמיטנסים המחוברים במקביל למקור.

מבוקש: עכבת המעגל.

ברכיבים המחוברים במקביל האדמיטנסים מתחברים, והעכבה היא ההופכי של האדמיטנס השקול.

1. האדמיטנס השקול (מחברים בנפרד חלקים ממשיים ומדומים):

Y=Y1+Y2+Y3+Y4=(0.5+0.2+0+0.3)+j(−0.1−0.5−0.25+0.6)=1−j0.25 SY=Y_1+Y_2+Y_3+Y_4=(0.5+0.2+0+0.3)+j(-0.1-0.5-0.25+0.6)=1-j0.25\,\text{S}

2. מעבר לצורה קוטבית:

∣Y∣=12+0.252=1.031 S|Y|=\sqrt{1^2+0.25^2}=1.031\,\text{S}, φY=arctan⁡−0.251=−14.04∘\varphi_Y=\arctan\frac{-0.25}{1}=-14.04^\circ

Y=1.031∠−14.04∘ SY=1.031\angle-14.04^\circ\,\text{S}

3. העכבה:

Z=1Y=11.031∠−14.04∘=0.970∠14.04∘ ΩZ=\frac{1}{Y}=\frac{1}{1.031\angle-14.04^\circ}=0.970\angle14.04^\circ\,\Omega

הזווית חיובית: המעגל בעל אופי השראי. התוצאה מתאימה לתשובה א (ההבדל בספרה האחרונה של הזווית נובע מעיגול).

תשובה: א. Z≈0.97∠14.03∘ ΩZ\approx0.97\angle14.03^\circ\,\Omega

שאלה 8 · עכבת נגד וסליל במקביל

סליל בעל השראות של L=20.2 mHL=20.2\,\text{mH}, שאפשר להזניח את התנגדותו, מחובר במקביל לנגד שהתנגדותו היא 10 Ω10\,\Omega. מתח ההזנה של המעגל הוא 230 V230\,\text{V} ; 200 Hz200\,\text{Hz}.

מהי עכבת המעגל?

א. 4.2 Ω4.2\,\Omega.

ב. 6.8 Ω6.8\,\Omega.

ג. 9.3 Ω9.3\,\Omega.

ד. 12.6 Ω12.6\,\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ג. Z≈9.3 ΩZ\approx9.3\,\Omega

נתון: L=20.2 mHL=20.2\,\text{mH}, R=10 ΩR=10\,\Omega במקביל, f=200 Hzf=200\,\text{Hz}.

מבוקש: גודל עכבת המעגל.

1. ההיגב ההשראי:

XL=2πfL=2π⋅200⋅20.2⋅10−3=25.38 ΩX_L=2\pi fL=2\pi\cdot200\cdot20.2\cdot10^{-3}=25.38\,\Omega

2. עכבה של נגד וסליל במקביל: Zˉ=R⋅jXLR+jXL\bar Z=\frac{R\cdot jX_L}{R+jX_L}, ולכן הגודל שלה:

Z=R⋅XLR2+XL2=10⋅25.38102+25.382=253.827.28=9.30 ΩZ=\frac{R\cdot X_L}{\sqrt{R^2+X_L^2}}=\frac{10\cdot25.38}{\sqrt{10^2+25.38^2}}=\frac{253.8}{27.28}=9.30\,\Omega

תשובה: ג. Z≈9.3 ΩZ\approx9.3\,\Omega

שאלה 9 · תדירות תהודה של סליל ממשי מקביל לקבל

באיור לשאלה 9 נתון מעגל הפועל בזרם חילופין.

עבור איזו תדירות מעגלית ω\omega יימצא המעגל בתהודה?

א. ω0=1486.683 radsec\omega_0=1486.683\,\frac{rad}{sec}.

ב. ω0=2146.783 radsec\omega_0=2146.783\,\frac{rad}{sec}.

ג. ω0=3426.123 radsec\omega_0=3426.123\,\frac{rad}{sec}.

ד. ω0=1528.145 radsec\omega_0=1528.145\,\frac{rad}{sec}.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. ω0=1486.683 radsec\omega_0=1486.683\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

נתון: ענף R=5 ΩR=5\,\Omega בטור עם L=20 mHL=20\,\text{mH}, במקביל לקבל C=22 μFC=22\,\mu\text{F}.

מבוקש: התדירות המעגלית שבה המעגל בתהודה.

בתהודה האדמיטנס של המעגל ממשי, כלומר החלק המדומה של Yˉ=1R+jωL+jωC\bar Y=\frac{1}{R+j\omega L}+j\omega C מתאפס:

ωC=ωLR2+ω2L2 ⇒ ω0=1LC−R2L2\omega C=\frac{\omega L}{R^2+\omega^2L^2}\ \Rightarrow\ \omega_0=\sqrt{\frac{1}{LC}-\frac{R^2}{L^2}}

1. 1LC=120⋅10−3⋅22⋅10−6=2.2727⋅106 1sec2\frac{1}{LC}=\frac{1}{20\cdot10^{-3}\cdot22\cdot10^{-6}}=2.2727\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{sec}^2}

2. R2L2=52(20⋅10−3)2=62500 1sec2\frac{R^2}{L^2}=\frac{5^2}{(20\cdot10^{-3})^2}=62500\,\frac{1}{\text{sec}^2}

3. ω0=2.2727⋅106−62500=2.2102⋅106=1486.683 radsec\omega_0=\sqrt{2.2727\cdot10^{6}-62500}=\sqrt{2.2102\cdot10^{6}}=1486.683\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

תשובה: א. ω0=1486.683 radsec\omega_0=1486.683\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

שאלה 10 · זרם קו בעומס משולש תלת מופעי

באיור לשאלה 10 מתואר עומס תלת מופעי מאוזן שסליליו מחוברים בחיבור משולש.

המתח הקווי המזין את העומס שווה ל- UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

כל אחת מן העכבות כוללת נגד שהתנגדותו R=5 ΩR=5\,\Omega, והיגב המשרן הוא XL=10 ΩX_L=10\,\Omega.

מהי עוצמת הזרם בכל אחד מהקווים המחברים את העומס במעגל?

א. 21.876 A21.876\,\text{A}.

ב. 41.497 A41.497\,\text{A}.

ג. 61.969 A61.969\,\text{A}.

ד. 81.271 A81.271\,\text{A}.

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ג. IL≈61.969 AI_L\approx61.969\,\text{A}

נתון: עומס מאוזן במשולש, בכל מופע Zˉ=5+j10 Ω\bar Z=5+j10\,\Omega, מתח קווי UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מבוקש: זרם הקו.

בחיבור משולש המתח על כל עכבה הוא המתח הקווי, וזרם הקו גדול פי 3\sqrt3 מזרם המופע.

1. גודל העכבה של מופע:

Z=R2+XL2=52+102=11.18 ΩZ=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{5^2+10^2}=11.18\,\Omega

2. זרם המופע:

Iph=ULZ=40011.18=35.78 AI_{ph}=\frac{U_L}{Z}=\frac{400}{11.18}=35.78\,\text{A}

3. זרם הקו:

IL=3⋅Iph=3⋅35.78=61.97 AI_L=\sqrt3\cdot I_{ph}=\sqrt3\cdot35.78=61.97\,\text{A}

תשובה: ג. IL≈61.969 AI_L\approx61.969\,\text{A}

שאלה 11 · חישוב נגד עומס לפי אופיין דיודה

באיור א' לשאלה 11 נתון המעגל הבא:

הניחו שהדיודות זהות.

מפל המתח על הנגד RLR_L שווה ל- 1.2 V1.2\,\text{V}.

נדרש שהזרם דרך הנגד RLR_L יהיה גדול פי חמישה מהזרם הזורם בדיודות.

אופיין הדיודה מוצג באיור ב' לשאלה 11:

מהו ערכו של נגד RLR_L?

א. 3 Ω3\,\Omega.

ב. 8.75 Ω8.75\,\Omega.

ג. 5 Ω5\,\Omega.

ד. 6 Ω6\,\Omega.

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. RL=3 ΩR_L=3\,\Omega

נתון: שלוש דיודות זהות בטור, המחוברות במקביל ל-RLR_L; URL=1.2 VU_{RL}=1.2\,\text{V}; IRL=5IDI_{RL}=5I_D.

מבוקש: RLR_L.

1. ענף הדיודות מחובר במקביל לנגד, ולכן גם עליו 1.2 V1.2\,\text{V}. הדיודות זהות ומחוברות בטור, ולכן המתח מתחלק ביניהן שווה בשווה:

UD=1.23=0.4 VU_D=\frac{1.2}{3}=0.4\,\text{V}

2. מאופיין הדיודה (איור ב'), במתח UD=0.4 VU_D=0.4\,\text{V} הזרם הוא ID=80 mAI_D=80\,\text{mA}.

3. הזרם בנגד גדול פי חמישה:

IRL=5⋅ID=5⋅80=400 mA=0.4 AI_{RL}=5\cdot I_D=5\cdot80=400\,\text{mA}=0.4\,\text{A}

4. ההתנגדות (חוק אוהם):

RL=URLIRL=1.20.4=3 ΩR_L=\frac{U_{RL}}{I_{RL}}=\frac{1.2}{0.4}=3\,\Omega

תשובה: א. RL=3 ΩR_L=3\,\Omega

שאלה 12 · תנאי רוויה של טרנזיסטור

באיור לשאלה 12 לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}

VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}

מהו זרם הבסיס שיגרום לטרנזיסטור להיות במצב רוויה?

א. אי אפשר לדעת.

ב. IB=0 AI_B=0\,\text{A}.

ג. IB≤2.5 μAI_B\le2.5\,\mu\text{A}.

ד. IB≥49 μAI_B\ge49\,\mu\text{A}.

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IB≥49 μAI_B\ge49\,\mu\text{A}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

מבוקש: זרם הבסיס שמביא את הטרנזיסטור לרוויה.

ברוויה המתח VCEV_{CE} יורד ל-VCEsatV_{CEsat} וזרם הקולקטור מגיע למקסימום שהמעגל מאפשר. הטרנזיסטור נכנס לרוויה כאשר βIB\beta I_B גדול או שווה לזרם הזה.

1. זרם הקולקטור ברוויה (חוק המתחים בחוג המוצא):

ICsat=VCC−VCEsatRC=10−0.22⋅103=4.9 mAI_{Csat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{10-0.2}{2\cdot10^3}=4.9\,\text{mA}

2. זרם הבסיס המינימלי לרוויה:

IB≥ICsatβ=4.9⋅10−3100=49 μAI_B\ge\frac{I_{Csat}}{\beta}=\frac{4.9\cdot10^{-3}}{100}=49\,\mu\text{A}

תשובה: ד. IB≥49 μAI_B\ge49\,\mu\text{A}

שאלה 13 · מגבר שרת כמשווה עם מחלקי מתח

באיור לשאלה 13 נתון מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutV_{out}?

א. 0 V0\,\text{V}.

ב. 12 V12\,\text{V}.

ג. 15 V15\,\text{V}.

ד. −15 V-15\,\text{V}.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V}

מבוקש: מתח המוצא.

למגבר אין משוב, ולכן הוא פועל כמשווה: המוצא עובר לרוויה החיובית אם V+>V−V^+>V^- ולרוויה השלילית אם V+<V−V^+<V^-. מגבר אידיאלי לא מושך זרם בכניסות, ולכן כל מחלק מתח עובד כאילו הוא לבד.

1. הכניסה החיובית מחוברת לנקודה בין 7 kΩ7\,\text{k}\Omega ל-3 kΩ3\,\text{k}\Omega:

V+=20⋅37+3=6 VV^+=20\cdot\frac{3}{7+3}=6\,\text{V}

2. הכניסה השלילית מחוברת לנקודה בין שני הנגדים של 6 kΩ6\,\text{k}\Omega (הקווים מצטלבים בלי נקודת חיבור):

V−=20⋅66+6=10 VV^-=20\cdot\frac{6}{6+6}=10\,\text{V}

3. V+<V−V^+<V^-, ולכן המוצא ברוויה השלילית: Vout=−VCC=−15 VV_{out}=-V_{CC}=-15\,\text{V}.

תשובה: ד. Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V}

שאלה 14 · שדה מגנטי של שני מוליכים מקבילים

באיור לשאלה 14 נתונים שני מוליכים זהים, המקבילים זה לזה.

כל מוליך נושא זרם של 120 A120\,\text{A}, כיוון הזרם זהה בשני המוליכים.

מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי בנקודה YY?

א. BY=1.44⋅10−4 TB_Y=1.44\cdot10^{-4}\,\text{T} כיוון השדה – החוצה.

ב. BY=1.44⋅10−4 TB_Y=1.44\cdot10^{-4}\,\text{T} כיוון השדה – פנימה.

ג. BY=2.88⋅10−4 TB_Y=2.88\cdot10^{-4}\,\text{T} כיוון השדה – החוצה.

ד. BY=2.88⋅10−4 TB_Y=2.88\cdot10^{-4}\,\text{T} כיוון השדה – פנימה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ד. BY=2.88⋅10−4 TB_Y=2.88\cdot10^{-4}\,\text{T}, פנימה

נתון: I=120 AI=120\,\text{A} בכל מוליך, כלפי מעלה. הנקודה YY נמצאת 100 mm100\,\text{mm} מימין למוליך 1, ומוליך 2 נמצא 400 mm400\,\text{mm} משמאל למוליך 1, כלומר 500 mm500\,\text{mm} מ-YY.

מבוקש: השדה המגנטי השקול ב-YY.

השדה של מוליך ישר ארוך: B=μ0I2πrB=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}. כיוון השדה לפי כלל יד ימין: האגודל בכיוון הזרם (מעלה), והאצבעות מראות שמימין למוליך השדה נכנס לדף. YY נמצאת מימין לשני המוליכים, ולכן שני השדות פונים פנימה ומתחברים.

1. השדה של מוליך 1 (r1=0.1 mr_1=0.1\,\text{m}):

B1=4π⋅10−7⋅1202π⋅0.1=2.4⋅10−4 TB_1=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot120}{2\pi\cdot0.1}=2.4\cdot10^{-4}\,\text{T}

2. השדה של מוליך 2 (r2=0.4+0.1=0.5 mr_2=0.4+0.1=0.5\,\text{m}):

B2=4π⋅10−7⋅1202π⋅0.5=0.48⋅10−4 TB_2=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot120}{2\pi\cdot0.5}=0.48\cdot10^{-4}\,\text{T}

3. השדה השקול:

BY=B1+B2=2.4⋅10−4+0.48⋅10−4=2.88⋅10−4 TB_Y=B_1+B_2=2.4\cdot10^{-4}+0.48\cdot10^{-4}=2.88\cdot10^{-4}\,\text{T}, בכיוון פנימה.

תשובה: ד. BY=2.88⋅10−4 TB_Y=2.88\cdot10^{-4}\,\text{T}, כיוון השדה פנימה

שאלה 15 · כוח בין מוליכים מקבילים נושאי זרם

באיור לשאלה 15 נתון מוליך נושא זרם של 10 A10\,\text{A} שאורכו 250 cm250\,\text{cm}.

חשבו את הכוח הפועל על המוליך וקבעו את כיוונו.

א. 2.5⋅10−4 N2.5\cdot10^{-4}\,\text{N} כיוון הכוח למטה.

ב. 2.5⋅10−4 N2.5\cdot10^{-4}\,\text{N} כיוון הכוח למעלה.

ג. 3.25⋅10−4 N3.25\cdot10^{-4}\,\text{N} כיוון הכוח למעלה.

ד. 3.25⋅10−4 N3.25\cdot10^{-4}\,\text{N} כיוון הכוח למטה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. F=2.5⋅10−4 NF=2.5\cdot10^{-4}\,\text{N}, כלפי מטה

נתון: מוליך באורך ℓ=250 cm=2.5 m\ell=250\,\text{cm}=2.5\,\text{m} הנושא זרם I=10 AI=10\,\text{A}; הנקודה AA נמצאת 20 cm20\,\text{cm} מתחתיו.

מבוקש: הכוח על המוליך וכיוונו.

הערה: בשאלה חסר נתון על מקור השדה המגנטי שפועל על המוליך. נניח (כפי שמתאים לאחת התשובות) שבנקודה AA עובר מוליך שני, מקביל לראשון, הנושא זרם זהה של 10 A10\,\text{A} באותו כיוון.

1. השדה שיוצר המוליך השני במקום המוליך הראשון (r=0.2 mr=0.2\,\text{m}):

B=μ0I2πr=4π⋅10−7⋅102π⋅0.2=1⋅10−5 TB=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot10}{2\pi\cdot0.2}=1\cdot10^{-5}\,\text{T}

2. השדה ניצב למוליך, ולכן הכוח על המוליך:

F=B⋅I⋅ℓ=1⋅10−5⋅10⋅2.5=2.5⋅10−4 NF=B\cdot I\cdot\ell=1\cdot10^{-5}\cdot10\cdot2.5=2.5\cdot10^{-4}\,\text{N}

3. כיוון: שני מוליכים מקבילים שזרמיהם באותו כיוון נמשכים זה לזה, ולכן הכוח על המוליך פונה אל AA, כלומר כלפי מטה.

תשובה: א. F=2.5⋅10−4 NF=2.5\cdot10^{-4}\,\text{N}, כיוון הכוח למטה

שאלה 16 · מגבר שרת כמשווה עם ספק יחיד

המעגל שבאיור לשאלה 16 כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutV_{out}?

א. Vout=0 VV_{out}=0\,\text{V}

ב. Vout=6 VV_{out}=6\,\text{V}

ג. Vout=10 VV_{out}=10\,\text{V}

ד. Vout=12 VV_{out}=12\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 16

פתרון

תשובה:

א. Vout=0 VV_{out}=0\,\text{V}

נתון: V+=6 VV^+=6\,\text{V}, V−=10 VV^-=10\,\text{V}, ספק +VCC=12 V+V_{CC}=12\,\text{V} ו-−VCC=0 V-V_{CC}=0\,\text{V}.

מבוקש: מתח המוצא.

למגבר אין משוב, ולכן הוא משווה: הגבר החוג הפתוח של מגבר אידיאלי אינסופי, והמוצא עובר לאחד ממתחי הספק.

1. V+−V−=6−10=−4 V<0V^+-V^-=6-10=-4\,\text{V}<0

2. ההפרש שלילי, ולכן המוצא ברוויה התחתונה, שהיא מתח הספק השלילי: Vout=−VCC=0 VV_{out}=-V_{CC}=0\,\text{V}.

תשובה: א. Vout=0 VV_{out}=0\,\text{V}

שאלה 17 · מעגל זרם ישר בשיטת זרמי חוגים

באיור לשאלה 17 מתואר מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם שזורם דרך הנגד R2R_2.

(9 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק המתפתח בנגד R4R_4.

(3 נקודות)
ג.

האם המקורות המתח E1E_1, E2E_2, E3E_3 משמשים כיצרנים או צרכנים?

תשובה ללא נימוק, לא תתקבל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

IR2≈2.38 AI_{R2}\approx2.38\,\text{A}

נתון: E1=36 VE_1=36\,\text{V}, E2=6 VE_2=6\,\text{V}, E3=20 VE_3=20\,\text{V}, R1=8 ΩR_1=8\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, R3=6 ΩR_3=6\,\Omega, R4=8 ΩR_4=8\,\Omega.

מבוקש: הזרם דרך R2R_2.

סימון על הסרטוט.

•במעגל שני צמתים עיקריים בלבד (הנקודות המודגשות): הצומת השמאלי העליון והצומת הימני התחתון. ביניהם מחוברים שלושה ענפים: הענף העליון (R2R_2, E3E_3), הענף האלכסוני (E2E_2, R3R_3) והענף השמאלי (R1R_1, E1E_1, R4R_4).

•הצומת הימני התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הפוטנציאל של הצומת השמאלי העליון לא ידוע, ונסמן אותו VXV_X.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. גם לקווים הקצרים שבתוך הענפים, בין שני רכיבים, יש צבע משלהם. הערכים שלהם מחושבים בסוף הפתרון ורשומים על הסרטוט.

•הזרמים בענפים, בכיוון החיצים: I1I_1 בענף העליון משמאל לימין, I2I_2 בענף השמאלי כלפי מעלה, ו-IE2I_{E2} בענף האלכסוני אל הצומת השמאלי העליון.

בחירת השיטה. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, כלומר שתי משוואות. בשיטת מתחי הצמתים, אחרי בחירת נקודת הייחוס נשאר צומת אחד בלבד שהמתח שלו לא ידוע, VXV_X, ולכן מספיקה משוואה אחת (שיטת מילמן לשלושה ענפים מקבילים). לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים, ונבדוק בסוף בשיטת זרמי החוגים.

1. זרם כל ענף לפי חוק אוהם, מהפוטנציאל VXV_X לפוטנציאל 00 של נקודת הייחוס. הולכים לאורך הענף מהצומת השמאלי העליון ומחסירים כל מפל:

•ענף עליון: הולכים דרך R2R_2 ואז דרך E3E_3 מההדק השלילי לחיובי (עלייה של 20 V20\,\text{V}): VX−R2I1+E3=0V_X-R_2I_1+E_3=0, ולכן I1=VX+E3R2I_1=\frac{V_X+E_3}{R_2}.

•ענף אלכסוני: ההדק החיובי של E2E_2 פונה לצומת השמאלי העליון. הזרם כלפי מטה-ימינה הוא VX−E2R3\frac{V_X-E_2}{R_3}, ולכן IE2I_{E2} (בכיוון ההפוך) הוא IE2=E2−VXR3I_{E2}=\frac{E_2-V_X}{R_3}.

•ענף שמאלי: ההדק החיובי של E1E_1 למעלה. הזרם כלפי מטה הוא VX−E1R1+R4\frac{V_X-E_1}{R_1+R_4}, ולכן I2I_2 (כלפי מעלה) הוא I2=E1−VXR1+R4I_2=\frac{E_1-V_X}{R_1+R_4}.

2. חוק הזרמים בצומת השמאלי העליון: נכנסים I2I_2 ו-IE2I_{E2}, ויוצא I1I_1:

E1−VXR1+R4+E2−VXR3=VX+E3R2\frac{E_1-V_X}{R_1+R_4}+\frac{E_2-V_X}{R_3}=\frac{V_X+E_3}{R_2}

VX=E1R1+R4+E2R3−E3R21R1+R4+1R3+1R2=3616+66−2010116+16+110=1.250.32917=3.797 VV_X=\frac{\frac{E_1}{R_1+R_4}+\frac{E_2}{R_3}-\frac{E_3}{R_2}}{\frac{1}{R_1+R_4}+\frac{1}{R_3}+\frac{1}{R_2}}=\frac{\frac{36}{16}+\frac{6}{6}-\frac{20}{10}}{\frac{1}{16}+\frac{1}{6}+\frac{1}{10}}=\frac{1.25}{0.32917}=3.797\,\text{V}

3. הזרמים:

I1=3.797+2010=2.380 AI_1=\frac{3.797+20}{10}=2.380\,\text{A}

I2=36−3.79716=2.013 AI_2=\frac{36-3.797}{16}=2.013\,\text{A}

IE2=6−3.7976=0.367 AI_{E2}=\frac{6-3.797}{6}=0.367\,\text{A}

בדיקה בצומת: I2+IE2=2.013+0.367=2.380 A=I1I_2+I_{E2}=2.013+0.367=2.380\,\text{A}=I_1.

הפוטנציאלים שרשומים על הסרטוט:

•הקו שבין R2R_2 ל-E3E_3:

VX−R2I1=3.797−10⋅2.380=−20 VV_X-R_2I_1=3.797-10\cdot2.380=-20\,\text{V}

•הקו שבין E2E_2 ל-R3R_3:

VX−E2=3.797−6=−2.2 VV_X-E_2=3.797-6=-2.2\,\text{V}

•הקו שבין R1R_1 ל-E1E_1 (I2I_2 עולה דרך R1R_1, ולכן הקצה התחתון שלו גבוה יותר):

VX+R1I2=3.797+8⋅2.013=19.9 VV_X+R_1I_2=3.797+8\cdot2.013=19.9\,\text{V}

•הקו שבין E1E_1 ל-R4R_4:

19.9−E1=19.9−36=−16.1 V19.9-E_1=19.9-36=-16.1\,\text{V}

4. דרך R2R_2 עובר הזרם IR2=I1=2.38 AI_{R2}=I_1=2.38\,\text{A}, משמאל לימין (מהצומת השמאלי העליון לכיוון E3E_3).

בדיקה בשיטת זרמי החוגים. בכל חוג מסומן זרם חוג בכיוון השעון:

I1I_1 זורם בחוג העליון-ימני (R2R_2, E3E_3, הענף האלכסוני), ו-I2I_2 בחוג השמאלי-תחתון (R1R_1, E1E_1, R4R_4, הענף האלכסוני). הענף האלכסוני משותף, ובו הזרם הוא ההפרש I1−I2I_1-I_2 (כלפי מעלה-שמאלה), כלומר IE2I_{E2}. בחוג 1 הזרם עובר דרך E3E_3 ודרך E2E_2 מ-−- ל-++, ולכן שניהם חיוביים. בחוג 2 הזרם עובר דרך E1E_1 מ-−- ל-++ (חיובי) ודרך E2E_2 מ-++ ל-−- (שלילי):

I1(R2+R3)−I2R3=E3+E2 ⇒ 16I1−6I2=26I_1(R_2+R_3)-I_2R_3=E_3+E_2\ \Rightarrow\ 16I_1-6I_2=26

−I1R3+I2(R1+R3+R4)=E1−E2 ⇒ −6I1+22I2=30-I_1R_3+I_2(R_1+R_3+R_4)=E_1-E_2\ \Rightarrow\ -6I_1+22I_2=30

פתרון בכלל קרמר:

Δ=16⋅22−(−6)(−6)=316\Delta=16\cdot22-(-6)(-6)=316

I1=26⋅22+6⋅30316=752316=2.380 AI_1=\frac{26\cdot22+6\cdot30}{316}=\frac{752}{316}=2.380\,\text{A}

I2=16⋅30+6⋅26316=636316=2.013 AI_2=\frac{16\cdot30+6\cdot26}{316}=\frac{636}{316}=2.013\,\text{A}

אותם ערכים כמו בשיטת מתחי הצמתים.

תשובה: IR2≈2.38 AI_{R2}\approx2.38\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

P4≈32.4 WP_4\approx32.4\,\text{W}

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: R4R_4 נמצא בענף השמאלי, ובענף הזה זורם רק הזרם I2I_2.

1. P4=I22⋅R4=2.0132⋅8=32.41 WP_4=I_2^2\cdot R_4=2.013^2\cdot8=32.41\,\text{W}

תשובה: P4≈32.4 WP_4\approx32.4\,\text{W}

סעיף ג

תשובה:

שלושת המקורות משמשים כיצרנים: E1E_1 מספק 72.46 W72.46\,\text{W}, E2E_2 מספק 2.20 W2.20\,\text{W}, E3E_3 מספק 47.59 W47.59\,\text{W}.

מקור מתח משמש כיצרן כאשר הזרם עובר דרכו מההדק השלילי אל ההדק החיובי (יוצא מה-++), וכצרכן כאשר הזרם נכנס בהדק החיובי.

1. E1E_1: בענף שלו עובר רק I2=2.013 AI_2=2.013\,\text{A}, כלפי מעלה, כלומר מ-−- ל-++. לכן E1E_1 יצרן:

PE1=E1⋅I2=36⋅2.013=72.46 WP_{E1}=E_1\cdot I_2=36\cdot2.013=72.46\,\text{W}

2. E3E_3: בענף שלו עובר רק I1=2.380 AI_1=2.380\,\text{A}, משמאל לימין, כלומר מ-−- ל-++. לכן E3E_3 יצרן:

PE3=E3⋅I1=20⋅2.380=47.59 WP_{E3}=E_3\cdot I_1=20\cdot2.380=47.59\,\text{W}

3. E2E_2: בענף האלכסוני עוברים שני זרמי החוגים בכיוונים מנוגדים. הזרם בפועל (החץ IE2I_{E2} בסרטוט המסומן מסעיף א):

IE2=I1−I2=2.380−2.013=0.367 AI_{E2}=I_1-I_2=2.380-2.013=0.367\,\text{A}

והוא בכיוון של I1I_1, כלומר מהצומת הימני התחתון אל הצומת השמאלי העליון. בכיוון הזה הזרם נכנס ל-E2E_2 בהדק השלילי ויוצא בהדק החיובי, ולכן גם E2E_2 יצרן:

PE2=E2⋅IE2=6⋅0.367=2.20 WP_{E2}=E_2\cdot I_{E2}=6\cdot0.367=2.20\,\text{W}

4. בדיקת מאזן הספקים: ההספק בנגדים

PR=I12R2+(I1−I2)2R3+I22(R1+R4)=56.63+0.81+64.81=122.25 WP_R=I_1^2R_2+(I_1-I_2)^2R_3+I_2^2(R_1+R_4)=56.63+0.81+64.81=122.25\,\text{W}

וסכום הספקי המקורות 72.46+2.20+47.59=122.25 W72.46+2.20+47.59=122.25\,\text{W}. המאזן מתקיים, ולכן אין מקור שצורך אנרגיה.

תשובה: שלושת המקורות משמשים כיצרנים: E1E_1 (72.46 W72.46\,\text{W}), E2E_2 (2.20 W2.20\,\text{W}) ו-E3E_3 (47.59 W47.59\,\text{W}).

שאלה 18 · תופעות מעבר בסליל: טעינה ופריקה

באיור לשאלה 18 נתון מעגל חשמלי.

ברגע t=0t=0 סוגרים את המפסק S1S_1, לאחר 1 msec1\,\text{msec} סוגרים את המפסק S2S_2 ופותחים את המפסק S1S_1.

א.

רשמו ביטוי המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום 0≤t≤1 msec0\le t\le1\,\text{msec}

וחשבו את ערכו של הזרם ברגע t=1 msect=1\,\text{msec}.

(6 נקודות)
ב.

רשמו ביטוי המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום t≥1 msect\ge1\,\text{msec}

וחשבו את ערכו של הזרם ברגע t=3 msect=3\,\text{msec}.

(6 נקודות)
ג.

שרטטו גרף המתאר את הזרם בסליל כפונקציה של הזמן בתחום 0≤t≤3 msec0\le t\le3\,\text{msec}.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

iL(t)=0.5−0.5e−t5 msec Ai_L(t)=0.5-0.5e^{-\frac{t}{5\,\text{msec}}}\,\text{A}; iL(1 msec)=90.634 mAi_L(1\,\text{msec})=90.634\,\text{mA}

נתון: E=50 VE=50\,\text{V}, R1=30 ΩR_1=30\,\Omega, R2=50 ΩR_2=50\,\Omega, R3=20 ΩR_3=20\,\Omega, L=0.5 HL=0.5\,\text{H}. לפני t=0t=0 המפסקים פתוחים ואין זרם בסליל.

מבוקש: iL(t)i_L(t) בתחום 0≤t≤1 msec0\le t\le1\,\text{msec} ו-iL(1 msec)i_L(1\,\text{msec}).

הזרם בסליל עובר מהמצב ההתחלתי למצב הסופי לפי:

iL(t)=IL(∞)−[IL(∞)−IL(0)]e−tτi_L(t)=I_L(\infty)-\left[I_L(\infty)-I_L(0)\right]e^{-\frac{t}{\tau}}

צריך שני נתונים מהמעגל: הזרם הסופי IL(∞)I_L(\infty) (המצב המתמיד, שבו הסליל הוא קצר) וקבוע הזמן τ=LRTh\tau=\frac{L}{R_{Th}}, כאשר RThR_{Th} היא ההתנגדות שהסליל "רואה" בין שני ההדקים שלו.

המעגל במצב המתמיד. S1S_1 סגור ו-S2S_2 פתוח. מסרטטים את המעגל מחדש כשהסליל מוחלף בקצר, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}) היא הקו שמחובר להדק השלילי של EE, עד R2R_2. הקו שבין ההדק החיובי ל-R1R_1 נמצא ב-50 V50\,\text{V}.

•S1S_1 סגור, ולכן הקו שאחרי R1R_1 ממשיך דרכו עד הקצה העליון של R3R_3 (הסליל הוא קצר) ועד המגע העליון של S2S_2.

•S2S_2 פתוח, ולכן הענף הימני לא סוגר מסלול לזרם. נשארת לולאה טורית אחת, E→R1→S1→L→R3→R2→EE\to R_1\to S_1\to L\to R_3\to R_2\to E, והזרם בה כלפי מטה דרך הסליל ו-R3R_3.

בחירת השיטה. בלולאה אחת אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: חוק המתחים של קירכהוף על הלולאה נותן את הזרם, וממנו את הפוטנציאלים שבסרטוט.

1. ערך התחלתי: הזרם בסליל לא משתנה בקפיצה, ולפני הסגירה הוא היה אפס: IL(0)=0I_L(0)=0.

2. ערך סופי (חוק המתחים על הלולאה):

IL(∞)=ER1+R2+R3=50100=0.5 AI_L(\infty)=\frac{E}{R_1+R_2+R_3}=\frac{50}{100}=0.5\,\text{A}

הפוטנציאלים שבסרטוט: הקו העליון (אחרי R1R_1) ב-50−0.5⋅30=35 V50-0.5\cdot30=35\,\text{V}, והקו שמתחת ל-R3R_3 ב-0.5⋅50=25 V0.5\cdot50=25\,\text{V}. ההפרש, 10 V10\,\text{V}, הוא המפל על R3R_3: 0.5⋅20=10 V0.5\cdot20=10\,\text{V}.

ההדקים של הסליל. מוציאים את הסליל, ושני הקצוות שלו הם ההדקים aa (למעלה) ו-bb (למטה). מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE (מקור מתח מוחלף בקצר), ומסרטטים את המעגל החדש, עם הנגדים בלבד:

3. לפי הצבעים: מ-aa הקו העליון מוביל דרך S1S_1 אל R1R_1. אחרי R1R_1 הקצר שבמקום EE מוביל אל R2R_2, ואחרי R2R_2 הקו התחתון מוביל אל R3R_3 ומשם אל bb. הענף של S2S_2 פתוח ולא משתתף. לכן שלושת הנגדים בטור:

RTh=R1+R2+R3=100 ΩR_{Th}=R_1+R_2+R_3=100\,\Omega

τ1=LRTh=0.5100=5⋅10−3 sec=5 msec\tau_1=\frac{L}{R_{Th}}=\frac{0.5}{100}=5\cdot10^{-3}\,\text{sec}=5\,\text{msec}

4. הביטוי:

iL(t)=0.5−(0.5−0)e−t5 msec=0.5−0.5e−t5 msec Ai_L(t)=0.5-(0.5-0)e^{-\frac{t}{5\,\text{msec}}}=0.5-0.5e^{-\frac{t}{5\,\text{msec}}}\,\text{A}

5. ברגע t=1 msect=1\,\text{msec}:

iL(1 msec)=0.5−0.5e−15=0.5−0.5⋅0.8187=0.090634 A=90.634 mAi_L(1\,\text{msec})=0.5-0.5e^{-\frac{1}{5}}=0.5-0.5\cdot0.8187=0.090634\,\text{A}=90.634\,\text{mA}

תשובה: iL(t)=0.5−0.5e−t5 msec Ai_L(t)=0.5-0.5e^{-\frac{t}{5\,\text{msec}}}\,\text{A}, ו-iL(1 msec)=90.634 mAi_L(1\,\text{msec})=90.634\,\text{mA}

סעיף ב

תשובה:

iL(t)=90.634 e−t−1 msec25 msec mAi_L(t)=90.634\,e^{-\frac{t-1\,\text{msec}}{25\,\text{msec}}}\,\text{mA}; iL(3 msec)=83.665 mAi_L(3\,\text{msec})=83.665\,\text{mA}

ב-t=1 msect=1\,\text{msec} פותחים את S1S_1 (המקור, R1R_1 ו-R2R_2 מתנתקים) וסוגרים את S2S_2, שמחבר את שני קצות הענף של הסליל ו-R3R_3. נשאר חוג סגור של LL ו-R3R_3 בלבד, והסליל נפרק דרך R3R_3:

הזרם בסליל לא יכול להשתנות בקפיצה, ולכן הוא ממשיך באותו כיוון (כלפי מטה דרך LL ו-R3R_3, וחזרה למעלה דרך המפסק) ודועך לאפס.

ההדקים של הסליל. כמו בסעיף א, מוציאים את הסליל, ומההדקים aa ו-bb מוצאים את ההתנגדות שהוא רואה, עכשיו כש-S1S_1 פתוח ו-S2S_2 סגור. המקור EE מוחלף בקצר:

לפי הצבעים: S2S_2 סגור, ולכן הקו העליון (ההדק aa) והקו שמתחת ל-R3R_3 הם עכשיו קו אחד. בין הקו הזה ל-bb מחובר רק R3R_3. הנגדים R2R_2 ו-R1R_1 מובילים אל המגע השמאלי של S1S_1, שפתוח, ולכן אין דרכם מסלול חזרה ולא זורם בהם זרם (I=0I=0 בסרטוט). בלי זרם אין עליהם מפל מתח, ולכן כל הקווים שבצד שלהם צבועים באותו צבע כמו הקו של aa. לכן RTh=R3=20 ΩR_{Th}=R_3=20\,\Omega.

1. קבוע הזמן החדש:

τ2=LRTh=LR3=0.520=25⋅10−3 sec=25 msec\tau_2=\frac{L}{R_{Th}}=\frac{L}{R_3}=\frac{0.5}{20}=25\cdot10^{-3}\,\text{sec}=25\,\text{msec}

2. ערך התחלתי (רציפות זרם הסליל, מסעיף א): IL(1 msec)=90.634 mAI_L(1\,\text{msec})=90.634\,\text{mA}.

3. ערך סופי: אין מקור בחוג, ולכן IL(∞)=0I_L(\infty)=0.

4. הביטוי (הזמן נמדד מרגע ההחלפה, t′=t−1 msect'=t-1\,\text{msec}):

iL(t)=0−(0−90.634)e−t−1 msec25 msec=90.634 e−t−1 msec25 msec mAi_L(t)=0-(0-90.634)e^{-\frac{t-1\,\text{msec}}{25\,\text{msec}}}=90.634\,e^{-\frac{t-1\,\text{msec}}{25\,\text{msec}}}\,\text{mA}

5. ברגע t=3 msect=3\,\text{msec} עברו 2 msec2\,\text{msec} מההחלפה:

iL(3 msec)=90.634 e−225=90.634⋅0.9231=83.665 mAi_L(3\,\text{msec})=90.634\,e^{-\frac{2}{25}}=90.634\cdot0.9231=83.665\,\text{mA}

תשובה: iL(t)=90.634 e−t−1 msec25 msec mAi_L(t)=90.634\,e^{-\frac{t-1\,\text{msec}}{25\,\text{msec}}}\,\text{mA}, ו-iL(3 msec)=83.665 mAi_L(3\,\text{msec})=83.665\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

עלייה אקספוננציאלית מ-00 ל-90.634 mA90.634\,\text{mA} עד t=1 msect=1\,\text{msec}, ואחר כך דעיכה איטית עד 83.665 mA83.665\,\text{mA} ב-t=3 msect=3\,\text{msec}.

משרטטים את שני הקטעים מסעיפים א ו-ב:

1. בתחום 0≤t≤1 msec0\le t\le1\,\text{msec}: הזרם עולה מ-00 לפי 0.5−0.5e−t/5 msec0.5-0.5e^{-t/5\,\text{msec}}. הגרף קעור כלפי מטה (השיפוע הולך וקטן), ומגיע ל-90.634 mA90.634\,\text{mA} ב-t=1 msect=1\,\text{msec}. העלייה רחוקה עדיין מהערך הסופי 0.5 A0.5\,\text{A}, כי עבר רק חמישית מקבוע הזמן.

2. ב-t=1 msect=1\,\text{msec} הגרף רציף (זרם בסליל לא קופץ), וזו נקודת השיא.

3. בתחום 1≤t≤3 msec1\le t\le3\,\text{msec}: הזרם דועך לפי 90.634e−(t−1 msec)/25 msec90.634e^{-(t-1\,\text{msec})/25\,\text{msec}}. קבוע הזמן גדול, ולכן הדעיכה איטית: ב-t=3 msect=3\,\text{msec} הזרם 83.665 mA83.665\,\text{mA}. אם ממשיכים, הזרם שואף לאפס.

תשובה: עלייה אקספוננציאלית מ-00 ל-90.634 mA90.634\,\text{mA} עד t=1 msect=1\,\text{msec}, ואחר כך דעיכה איטית עד 83.665 mA83.665\,\text{mA} ב-t=3 msect=3\,\text{msec}.

שאלה 19 · תנאי איזון של גשר עכבות

המעגל שבאיור לשאלה 19 מורכב מארבע עכבות המחוברות בגשר.

לשתי העכבות Z1Z_1 ו- Z3Z_3 ערך קבוע. בעכבות Z2Z_2 ו- Z4Z_4 אפשר לשנות את ההתנגדות R2R_2

ואת ההיגב הקיבולי XC4X_{C_4}.

עבור אילו ערכים של ההתנגדות R2R_2 ושל ההיגב הקיבולי XC4X_{C_4} הגשר יהיה מאוזן?

(לא יזרום זרם דרך מד הזרם).

(15 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

פתרון

תשובה:

R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, XC4=14 ΩX_{C_4}=14\,\Omega

נתון: Z1=50 ΩZ_1=50\,\Omega, Z3=(20−j20) ΩZ_3=(20-j20)\,\Omega, Z2=(R2−j5) ΩZ_2=(R_2-j5)\,\Omega, Z4=(10−jXC4) ΩZ_4=(10-jX_{C_4})\,\Omega.

מבוקש: R2R_2 ו-XC4X_{C_4} שבהם הגשר מאוזן.

הגשר מאוזן כאשר לשני קצות מד הזרם אותו פוטנציאל. אז היחס בין העכבות בצד אחד שווה ליחס בצד השני, Z1Z2=Z3Z4\frac{Z_1}{Z_2}=\frac{Z_3}{Z_4}, כלומר מכפלות העכבות הנגדיות שוות:

Z1⋅Z4=Z2⋅Z3Z_1\cdot Z_4=Z_2\cdot Z_3

1. נציב את הנתונים:

50⋅(10−jXC4)=(R2−j5)(20−j20)50\cdot(10-jX_{C_4})=(R_2-j5)(20-j20)

2. נפתח סוגריים (j2=−1j^2=-1):

אגף שמאל: 500−j50XC4500-j50X_{C_4}

אגף ימין: 20R2−j20R2−j100+j2⋅100=(20R2−100)−j(20R2+100)20R_2-j20R_2-j100+j^2\cdot100=(20R_2-100)-j(20R_2+100)

3. שני מספרים מרוכבים שווים כאשר החלקים הממשיים שווים והחלקים המדומים שווים.

חלק ממשי: 500=20R2−100 ⇒ R2=60020=30 Ω500=20R_2-100\ \Rightarrow\ R_2=\frac{600}{20}=30\,\Omega

4. חלק מדומה: 50XC4=20R2+100=20⋅30+100=700 ⇒ XC4=70050=14 Ω50X_{C_4}=20R_2+100=20\cdot30+100=700\ \Rightarrow\ X_{C_4}=\frac{700}{50}=14\,\Omega

5. בדיקה: 50(10−j14)=500−j70050(10-j14)=500-j700 ו-(30−j5)(20−j20)=600−j600−j100−100=500−j700(30-j5)(20-j20)=600-j600-j100-100=500-j700. האגפים שווים.

תשובה: R2=30 ΩR_2=30\,\Omega, XC4=14 ΩX_{C_4}=14\,\Omega

שאלה 20 · מעגל מגנטי משני חומרים: מיאון וזרם

באיור לשאלה 20 מוצג מעגל מגנטי ריבועי בעל חתך ריבועי, העשוי משני חומרים פרומגנטיים שונים, אורך מסלול השטף בשני החומרים זהה. בכל חומר האורך הממוצע ℓ1=ℓ2=1500 mm\ell_1=\ell_2=1500\,\text{mm}

ושטח החתך של הגרעין הוא 150 mm2150\,\text{mm}^2.

על המעגל המגנטי מלופף סליל בעל 150 כריכות.

החדירות היחסית של החומרים: μr1=800\mu_{r_1}=800 μr2=1200\mu_{r_2}=1200.

יש לחשב את המיאון המגנטי של המעגל הנתון.

מזרימים זרם דרך הסליל וכך השדה המגנטי במעגל הוא 0.6 T0.6\,\text{T}.

א.

כיוון השטף מסומן במעגל המגנטי. מהו כיוון הזרם מנקודה AA ל- BB ולהיפך?

תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את המיאון של המעגל המגנטי.

(6 נקודות)
ג.

מזרימים זרם דרך הסליל וכך השדה המגנטי במעגל הוא 0.6 T0.6\,\text{T}.

(1)

חשבו את השטף המגנטי במעגל.

(2)

חשבו את עוצמת הזרם בסליל.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

הזרם זורם מנקודה AA לנקודה BB.

משתמשים בכלל יד ימין לסליל: כאשר האצבעות מקיפות את הגרעין בכיוון הזרם בכריכות, האגודל מראה את כיוון השטף בתוך הסליל.

1. כיוון השטף: לפי החצים באיור השטף עובר בחלק העליון מחומר 1 לחומר 2 (ימינה) ובחלק התחתון חוזר מחומר 2 לחומר 1 (שמאלה). לכן ברגל השמאלית, שעליה מלופף הסליל, השטף עולה מלמטה למעלה.

2. כדי שהאגודל יפנה למעלה, הזרם צריך לעבור בצד הקדמי של הכריכות (הצד הפונה אלינו) משמאל לימין.

3. באיור, החוט שנכנס מ-AA עובר על הצד הקדמי של הגרעין משמאל לימין. לכן הזרם נכנס בנקודה AA, מקיף את הגרעין ויוצא בנקודה BB.

תשובה: הזרם זורם מנקודה AA לנקודה BB.

סעיף ב

תשובה:

Rm≈16.58⋅106 1HR_{m}\approx16.58\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

נתון: ℓ1=ℓ2=1500 mm=1.5 m\ell_1=\ell_2=1500\,\text{mm}=1.5\,\text{m}, A=150 mm2=150⋅10−6 m2A=150\,\text{mm}^2=150\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, μr1=800\mu_{r_1}=800, μr2=1200\mu_{r_2}=1200, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: המיאון הכולל.

השטף עובר בשני החומרים זה אחר זה, ולכן המיאונים מחוברים בטור (כמו נגדים בטור). מיאון של קטע: Rm=ℓμ0μrAR_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_r A}.

1. מיאון חומר 1:

Rm1=1.54π⋅10−7⋅800⋅150⋅10−6=9.947⋅106 1HR_{m1}=\frac{1.5}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot800\cdot150\cdot10^{-6}}=9.947\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

2. מיאון חומר 2:

Rm2=1.54π⋅10−7⋅1200⋅150⋅10−6=6.631⋅106 1HR_{m2}=\frac{1.5}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot1200\cdot150\cdot10^{-6}}=6.631\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

3. המיאון הכולל:

RmT=Rm1+Rm2=9.947⋅106+6.631⋅106=16.578⋅106 1HR_{mT}=R_{m1}+R_{m2}=9.947\cdot10^{6}+6.631\cdot10^{6}=16.578\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

תשובה: RmT≈16.58⋅106 1HR_{mT}\approx16.58\cdot10^{6}\,\frac{1}{\text{H}}

סעיף ג

(1)
תשובה:

ϕ=90⋅10−6 Wb=90 μWb\phi=90\cdot10^{-6}\,\text{Wb}=90\,\mu\text{Wb}

נתון: צפיפות השטף B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, שטח החתך A=150⋅10−6 m2A=150\cdot10^{-6}\,\text{m}^2 (זהה בכל המעגל).

1. השטף הוא צפיפות השטף כפול שטח החתך:

ϕ=B⋅A=0.6⋅150⋅10−6=90⋅10−6 Wb\phi=B\cdot A=0.6\cdot150\cdot10^{-6}=90\cdot10^{-6}\,\text{Wb}

תשובה: ϕ=90 μWb\phi=90\,\mu\text{Wb}

(2)
תשובה:

I≈9.947 AI\approx9.947\,\text{A}

לפי "חוק אוהם המגנטי": הכוח המגנטו-מניע N⋅IN\cdot I שווה לשטף כפול המיאון הכולל, N⋅I=ϕ⋅RmTN\cdot I=\phi\cdot R_{mT}.

1. מבודדים את הזרם ומציבים את ϕ\phi מסעיף ג1 ואת RmTR_{mT} מסעיף ב:

I=ϕ⋅RmTN=90⋅10−6⋅16.578⋅106150=1492.1150=9.947 AI=\frac{\phi\cdot R_{mT}}{N}=\frac{90\cdot10^{-6}\cdot16.578\cdot10^{6}}{150}=\frac{1492.1}{150}=9.947\,\text{A}

תשובה: I≈9.947 AI\approx9.947\,\text{A}

שאלה 21 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 21 נתוני הטרנזיסטור שבאיור הנתון לשאלה הם:

β=hfe=100\beta=h_{fe}=100 VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V} hie=1.2 kΩh_{ie}=1.2\,\text{k}\Omega

הקבלים גדולים מאוד.

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(6 נקודות)
ב.

שרטטו את מעגל התמורה לאות מתח חילופין.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המגבר AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את התנגדות הכניסה של המגבר.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

IC≈3.211 mAI_C\approx3.211\,\text{mA}, VCE≈15.18 VV_{CE}\approx15.18\,\text{V} (IB≈32.11 μAI_B\approx32.11\,\mu\text{A})

נתון: VCC=20 VV_{CC}=20\,\text{V}, RB=500 kΩR_B=500\,\text{k}\Omega, RC=0.5 kΩR_C=0.5\,\text{k}\Omega, RE=1 kΩR_E=1\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (VCE,IC)(V_{CE},I_C).

בזרם ישר הקבלים הם נתק, ולכן המקור VSV_S והעומס RLR_L מנותקים ו-RER_E פועל במלואו.

1. חוג הכניסה: מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B לבסיס, דרך צומת הבסיס-אמיטר ודרך RER_E לאדמה. זרם הבסיס IBI_B זורם דרך RBR_B, ודרך RER_E זורם IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B:

VCC=IB⋅RB+VBE+(β+1)IB⋅REV_{CC}=I_B\cdot R_B+V_{BE}+(\beta+1)I_B\cdot R_E

2. זרם הבסיס:

IB=VCC−VBERB+(β+1)RE=20−0.7500⋅103+101⋅1⋅103=19.3601⋅103=32.113 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{20-0.7}{500\cdot10^3+101\cdot1\cdot10^3}=\frac{19.3}{601\cdot10^3}=32.113\,\mu\text{A}

3. זרם הקולקטור:

IC=β⋅IB=100⋅32.113⋅10−6=3.211 mAI_C=\beta\cdot I_B=100\cdot32.113\cdot10^{-6}=3.211\,\text{mA}

4. חוג המוצא: מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C, הקולקטור-אמיטר ו-RER_E לאדמה. IBI_B קטן מאוד ביחס ל-ICI_C, ולכן IE≈ICI_E\approx I_C:

VCC=IC⋅RC+VCE+IC⋅REV_{CC}=I_C\cdot R_C+V_{CE}+I_C\cdot R_E

VCE=20−3.211⋅10−3⋅(0.5+1)⋅103=20−4.817=15.18 VV_{CE}=20-3.211\cdot10^{-3}\cdot(0.5+1)\cdot10^3=20-4.817=15.18\,\text{V}

(בלי הקירוב, עם IE=3.243 mAI_E=3.243\,\text{mA}, מתקבל VCE=15.15 VV_{CE}=15.15\,\text{V}; ההבדל זניח.)

תשובה: נקודת העבודה: IC≈3.211 mAI_C\approx3.211\,\text{mA}, VCE≈15.18 VV_{CE}\approx15.18\,\text{V} (עם IB≈32.11 μAI_B\approx32.11\,\mu\text{A})

סעיף ב

תשובה:

מקור VSV_S על RB∥hieR_B\parallel h_{ie} בכניסה; במוצא מקור זרם hfeibh_{fe}i_b על RC∥RLR_C\parallel R_L; האמיטר מוארק.

כללים לבניית מעגל התמורה לאות חילופין:

1. הקבלים גדולים מאוד, ולכן לאות חילופין הם קצר: C1C_1 ו-C3C_3 שבמוצא מעבירים את האות, והקבל שבמקביל ל-RER_E מקצר אותו, כך שהאמיטר מחובר לאדמה.

2. מקור המתח הישר VCCV_{CC} הוא קצר לאות חילופין, ולכן הקצוות העליונים של RBR_B ושל RCR_C מחוברים לאדמה.

3. הטרנזיסטור מוחלף במודל hh: בין בסיס לאמיטר ההתנגדות hieh_{ie}, ובין קולקטור לאמיטר מקור זרם hfe⋅ibh_{fe}\cdot i_b.

המעגל המתקבל:

•בכניסה: המקור VSV_S, ובמקביל אליו RBR_B (מהבסיס לאדמה) ו-hieh_{ie} (מהבסיס לאמיטר המוארק).

•במוצא: מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b מהקולקטור לאמיטר, ובמקביל אליו RCR_C ו-RLR_L, כלומר עומס שקול RC∥RLR_C\parallel R_L. המתח עליו הוא VoutV_{out}.

הערה: באיור מצויר גם קבל C2C_2 במקביל ל-RCR_C. אם הוא באמת היה גדול מאוד, הוא היה מקצר את RCR_C לאות, הקולקטור היה מוארק לאות והמגבר לא היה נותן מתח מוצא כלל. זו ככל הנראה טעות בשרטוט, ולכן פותרים את המעגל כמגבר אמיטר משותף רגיל, עם RCR_C פעיל לאות.

תשובה: מקור VSV_S על RB∥hieR_B\parallel h_{ie} בכניסה; במוצא מקור זרם hfeibh_{fe}i_b על RC∥RLR_C\parallel R_L; האמיטר מוארק.

סעיף ג

תשובה:

AVS≈−38.46A_{VS}\approx-38.46

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב.

1. העומס השקול במוצא:

RC∥RL=0.5⋅60.5+6=0.4615 kΩR_C\parallel R_L=\frac{0.5\cdot6}{0.5+6}=0.4615\,\text{k}\Omega

2. בכניסה: המקור מחובר ישירות על hieh_{ie}, ולכן VS=ib⋅hieV_S=i_b\cdot h_{ie}.

3. במוצא: מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b זורם מהקולקטור לאמיטר, כלומר הזרם בעומס זורם כלפי מעלה, והמתח עליו הפוך בסימן:

Vout=−hfe⋅ib⋅(RC∥RL)V_{out}=-h_{fe}\cdot i_b\cdot(R_C\parallel R_L)

4. ההגבר:

AVS=VoutVS=−hfe (RC∥RL)hie=−100⋅0.46151.2=−38.46A_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}=\frac{-h_{fe}\,(R_C\parallel R_L)}{h_{ie}}=\frac{-100\cdot0.4615}{1.2}=-38.46

הסימן השלילי: מגבר אמיטר משותף הופך את המופע ב-180∘180^\circ.

תשובה: AVS≈−38.46A_{VS}\approx-38.46

סעיף ד

תשובה:

Rin≈1.197 kΩR_{in}\approx1.197\,\text{k}\Omega

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב.

מקור בוחן. במעגל התמורה יש מקור תלוי, hfeibh_{fe}i_b, ולכן מוצאים את התנגדות הכניסה בעזרת מקור בוחן: המקור VSV_S מוחלף במקור בוחן VTV_T בין הבסיס לאדמה, והזרם שהוא מספק הוא ITI_T. המקור התלוי נשאר במעגל.

•הקו של הבסיס (המחובר להדק החיובי של VTV_T) נמצא בפוטנציאל VTV_T, והקו התחתון (האמיטר והאדמה) ב-00.

•המקור התלוי מחובר רק בין הקולקטור לאמיטר. הזרם שלו חוזר דרך RL∥RCR_L\parallel R_C ולא עובר בצד הכניסה, ולכן הוא לא משנה את הזרם ITI_T.

1. חוק הזרמים בקו של הבסיס: ITI_T מתפצל ל-IRBI_{RB} דרך RBR_B ול-ibi_b דרך hieh_{ie}, ושני הנגדים מחוברים בין VTV_T ל-00:

IT=VTRB+VThieI_T=\frac{V_T}{R_B}+\frac{V_T}{h_{ie}}

2. התנגדות הכניסה:

Rin=VTIT=11RB+1hie=RB∥hie=500⋅1.2500+1.2=1.197 kΩR_{in}=\frac{V_T}{I_T}=\frac{1}{\frac{1}{R_B}+\frac{1}{h_{ie}}}=R_B\parallel h_{ie}=\frac{500\cdot1.2}{500+1.2}=1.197\,\text{k}\Omega

תשובה: Rin≈1.197 kΩR_{in}\approx1.197\,\text{k}\Omega

שאלה 22 · מגבר שרת עם מתחי היסט ישרים ואות חילופין

באיור לשאלה 22 מוצג מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את ערכו של VoutV_{out} כאשר Vin(t)=0 VV_{in(t)}=0\,\text{V}.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של VoutV_{out} עבור Vin(t)=6sin⁡ωt VV_{in(t)}=6\sin\omega t\,\text{V}.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 22

סעיף א

תשובה:

Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

נתון: V1=4 VV_1=4\,\text{V}, V2=2 VV_2=2\,\text{V}, R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R4=R5=R6=4 kΩR_4=R_5=R_6=4\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VoutV_{out} כאשר אין אות כניסה.

1. הכניסה החיובית: כש-Vin=0V_{in}=0 (ובזרם ישר הקבל C1C_1 הוא נתק), הכניסה החיובית מחוברת לאדמה דרך R2R_2, ולא זורם בו זרם. לכן V+=0V^+=0.

2. מגבר אידיאלי עם משוב שלילי: V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה).

3. חוק הזרמים בצומת הכניסה השלילית (זרם לא נכנס למגבר). נסמן את כל הזרמים כיוצאים מהצומת: דרך R1R_1 אל V1V_1, דרך R5R_5 ו-R4R_4 (בטור) אל V2V_2, ודרך R6R_6 אל המוצא:

V−−V1R1+V−−V2R4+R5+V−−VoutR6=0\frac{V^--V_1}{R_1}+\frac{V^--V_2}{R_4+R_5}+\frac{V^--V_{out}}{R_6}=0

4. נציב:

0−42+0−24+4+0−Vout4=0\frac{0-4}{2}+\frac{0-2}{4+4}+\frac{0-V_{out}}{4}=0 (התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega, זרמים ב-mA\text{mA})

−2−0.25−Vout4=0 ⇒ Vout=−4⋅2.25=−9 V-2-0.25-\frac{V_{out}}{4}=0\ \Rightarrow\ V_{out}=-4\cdot2.25=-9\,\text{V}

תשובה: Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout=−9+7sin⁡ωt VV_{out}=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

המעגל לינארי, ולכן נשתמש בעיקרון הסופרפוזיציה: רכיב ישר מהמקורות V1V_1, V2V_2 (סעיף א) ועוד רכיב חילופין מ-VinV_{in}. נניח שהקבל C1C_1 גדול, כך שלאות חילופין הוא קצר.

1. הרכיב הישר (סעיף א): −9 V-9\,\text{V}.

2. מעגל החילופין: מקורות המתח הישר V1V_1, V2V_2 הם קצר לאות חילופין. לכן בצומת הכניסה השלילית נשארים R1R_1 לאדמה, R4+R5R_4+R_5 לאדמה, ו-R6R_6 אל המוצא. זה מגבר לא מהפך.

3. המתח בכניסה החיובית (מחלק מתח R3R_3, R2R_2):

v+=Vin⋅R2R2+R3=6sin⁡ωt⋅22+4=2sin⁡ωt Vv^+=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_2+R_3}=6\sin\omega t\cdot\frac{2}{2+4}=2\sin\omega t\,\text{V}

4. ההתנגדות מהכניסה השלילית לאדמה:

Rg=R1∥(R4+R5)=2⋅82+8=1.6 kΩR_g=R_1\parallel(R_4+R_5)=\frac{2\cdot8}{2+8}=1.6\,\text{k}\Omega

5. הגבר המגבר הלא מהפך:

A=1+R6Rg=1+41.6=3.5A=1+\frac{R_6}{R_g}=1+\frac{4}{1.6}=3.5

6. רכיב החילופין במוצא:

vout=A⋅v+=3.5⋅2sin⁡ωt=7sin⁡ωt Vv_{out}=A\cdot v^+=3.5\cdot2\sin\omega t=7\sin\omega t\,\text{V}

7. המתח הכולל במוצא:

Vout=−9+7sin⁡ωt VV_{out}=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

המתח נע בין −16 V-16\,\text{V} ל-−2 V-2\,\text{V} (בהנחה שמתחי הספק של המגבר מאפשרים זאת; הם לא נתונים).

תשובה: Vout=−9+7sin⁡ωt VV_{out}=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

שאלה 23 · מתחי צמתים במעגל עם מקורות מתח וזרם

באיור לשאלה 23 נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את המתחים UAU_A ו- UBU_B ביחס לאדמה (נקודה cc).

(12 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם וכיוונו דרך הנגד R3R_3.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 23

סעיף א

תשובה:

UA≈3.127 VU_A\approx3.127\,\text{V}, UB≈−5.147 VU_B\approx-5.147\,\text{V}

נתון: E1=8 VE_1=8\,\text{V}, E2=15 VE_2=15\,\text{V}, E3=10 VE_3=10\,\text{V}, I4=3 AI_4=3\,\text{A}, I5=4 AI_5=4\,\text{A}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega, R3=5 ΩR_3=5\,\Omega, R4=2.5 ΩR_4=2.5\,\Omega, R5=4 ΩR_5=4\,\Omega.

מבוקש: UAU_A ו-UBU_B ביחס ל-CC.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, המחובר לאדמה בנקודה CC, הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו העליון השמאלי, מ-E1E_1 דרך AA ועד R3R_3, הוא הצומת AA, והפוטנציאל שלו UAU_A. הקו העליון הימני, מ-E2E_2 דרך BB ועד I5I_5, הוא הצומת BB, והפוטנציאל שלו UBU_B.

•קוטביות המקורות לפי האיור: ב-E1E_1 ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-UA−E1U_A-E_1. ב-E2E_2 ההדק החיובי בצד של BB, ולכן הקו שבין R3R_3 ל-E2E_2 נמצא ב-UB−E2U_B-E_2. ב-E3E_3 ההדק החיובי למטה, על הקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הקו שבין R4R_4 ל-E3E_3 נמצא ב-−10 V-10\,\text{V}.

•I4I_4 נכנס לצומת AA, ו-I5I_5 יוצא מצומת BB אל הקו התחתון.

•החץ IR3I_{R3} מסמן את הכיוון שנבחר לזרם בענף של R3R_3 ו-E2E_2: מ-AA לכיוון BB.

בחירת השיטה. אחרי בחירת נקודת הייחוס נשארים שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע, UAU_A ו-UBU_B: שתי משוואות. בשיטת זרמי החוגים יש במעגל חמישה חוגים (עיניים). זרם החוג הימני נקבע על ידי I5I_5, ומקור הזרם I4I_4 שבין שני החוגים השמאליים נותן קשר אחד בין זרמיהם, כך שנשארות שלוש משוואות. בנוסף, השאלה מבקשת מתחי צמתים. לכן נבחר בשיטת מתחי הצמתים.

בכל צומת נכתוב כל זרם ענף לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט, כזרם שיוצא מהצומת, ואז חוק הזרמים של קירכהוף: סכום הזרמים היוצאים שווה לאפס.

1. צומת AA:

•ענף E1E_1, R1R_1: הזרם דרך R1R_1 לאדמה: UA−E1R1\frac{U_A-E_1}{R_1}

•מקור הזרם: −I4-I_4 (נכנס)

•R2R_2: UAR2\frac{U_A}{R_2}

•ענף R3R_3, E2E_2 אל BB: הקצה של R3R_3 ליד E2E_2 נמצא ב-UB−E2U_B-E_2, ולכן: UA−UB+E2R3\frac{U_A-U_B+E_2}{R_3}

UA−E1R1−I4+UAR2+UA+E2−UBR3=0\frac{U_A-E_1}{R_1}-I_4+\frac{U_A}{R_2}+\frac{U_A+E_2-U_B}{R_3}=0

2. צומת BB:

•ענף E2E_2, R3R_3 אל AA: UB−E2−UAR3\frac{U_B-E_2-U_A}{R_3}

•ענף R4R_4, E3E_3: הקו שמתחת ל-R4R_4 נמצא ב-−E3-E_3, ולכן: UB+E3R4\frac{U_B+E_3}{R_4}

•מקור הזרם: +I5+I_5 (יוצא), ו-R5R_5: UBR5\frac{U_B}{R_5}

UB−E2−UAR3+UB+E3R4+I5+UBR5=0\frac{U_B-E_2-U_A}{R_3}+\frac{U_B+E_3}{R_4}+I_5+\frac{U_B}{R_5}=0

3. נסדר: הנעלמים באגף שמאל והמספרים באגף ימין.

UA(1R1+1R2+1R3)−UBR3=I4+E1R1−E2R3U_A\left(\frac{1}{R_1}+\frac{1}{R_2}+\frac{1}{R_3}\right)-\frac{U_B}{R_3}=I_4+\frac{E_1}{R_1}-\frac{E_2}{R_3}

−UAR3+UB(1R3+1R4+1R5)=E2R3−E3R4−I5-\frac{U_A}{R_3}+U_B\left(\frac{1}{R_3}+\frac{1}{R_4}+\frac{1}{R_5}\right)=\frac{E_2}{R_3}-\frac{E_3}{R_4}-I_5

4. נציב:

UA(12+14+15)−UB5=3+82−155 ⇒ 0.95UA−0.2UB=4U_A\left(\frac12+\frac14+\frac15\right)-\frac{U_B}{5}=3+\frac82-\frac{15}{5}\ \Rightarrow\ 0.95U_A-0.2U_B=4

−UA5+UB(15+12.5+14)=155−102.5−4 ⇒ −0.2UA+0.85UB=−5-\frac{U_A}{5}+U_B\left(\frac15+\frac{1}{2.5}+\frac14\right)=\frac{15}{5}-\frac{10}{2.5}-4\ \Rightarrow\ -0.2U_A+0.85U_B=-5

5. פתרון (כלל קרמר):

Δ=0.95⋅0.85−(−0.2)(−0.2)=0.8075−0.04=0.7675\Delta=0.95\cdot0.85-(-0.2)(-0.2)=0.8075-0.04=0.7675

UA=4⋅0.85−(−0.2)(−5)0.7675=3.4−10.7675=3.127 VU_A=\frac{4\cdot0.85-(-0.2)(-5)}{0.7675}=\frac{3.4-1}{0.7675}=3.127\,\text{V}

UB=0.95⋅(−5)−(−0.2)⋅40.7675=−4.75+0.80.7675=−5.147 VU_B=\frac{0.95\cdot(-5)-(-0.2)\cdot4}{0.7675}=\frac{-4.75+0.8}{0.7675}=-5.147\,\text{V}

תשובה: UA≈3.127 VU_A\approx3.127\,\text{V}, UB≈−5.147 VU_B\approx-5.147\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR3≈4.655 AI_{R3}\approx4.655\,\text{A}, מנקודה AA לנקודה BB

נשתמש בסרטוט המסומן ובמתחים מסעיף א. הזרם IR3I_{R3} מסומן בסרטוט מ-AA לכיוון BB, וזה הביטוי שכתבנו בצומת AA:

1. IR3=UA+E2−UBR3=3.127+15−(−5.147)5=23.2745=4.655 AI_{R3}=\frac{U_A+E_2-U_B}{R_3}=\frac{3.127+15-(-5.147)}{5}=\frac{23.274}{5}=4.655\,\text{A}

2. התוצאה חיובית, ולכן הזרם זורם בכיוון החץ: מנקודה AA לנקודה BB.

תשובה: IR3≈4.655 AI_{R3}\approx4.655\,\text{A}, מנקודה AA לנקודה BB

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.