דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2024 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2024 מועד ב', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: 21 שאלות בשאלון. השאלון מחולק לשני חלקים.

חלק א' – שאלות סגורות

יש לענות על 10 שאלות בלבד, מתוך השאלות 1-15.

ערך כל שאלה: 4 נקודות, סה"כ 40 נקודות.

חלק ב' – שאלות פתוחות

יש לענות על 4 שאלות בלבד, מתוך השאלות 16-21.

ערך כל שאלה: 15 נקודות, סה"כ 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חלק א' – שאלות סגורות (40 נקודות): בחלק זה 16 שאלות. יש לענות על 10 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 4 נקודות. יש להקיף בעיגול את התשובה הנכונה.

חלק ב' – שאלות פתוחות (60 נקודות): בחלק זה 7 שאלות. עליכם לענות על 4 שאלות בלבד, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון מצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות תיל לפי מידות וטמפרטורה

גוף חימום של תנור חשמלי בטמפרטורה של 200c20^0c, עשוי מתיל ניקל שאורכו 0.09km0.09km,

שטח החתך שלו הוא 3mm23mm^2 ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.006(10c)\alpha=0.006\left(\frac{1}{^0c}\right).

ההתנגדות הסגולית של ניקל היא 0.078[Ωmm2m]0.078\left[\frac{\Omega mm^2}{m}\right].

מהי התנגדותו של גוף החימום בטמפרטורה של 600c60^0c?

א. 0.234Ω0.234\Omega

ב. 1.3Ω1.3\Omega

ג. 0.18Ω0.18\Omega

ד. 2.9Ω2.9\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ד. R60≈2.9 ΩR_{60}\approx2.9\,\Omega

נתון: l=0.09 km=90 ml=0.09\,\text{km}=90\,\text{m}, A=3 mm2A=3\,\text{mm}^2, ρ=0.078 Ω mm2m\rho=0.078\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}} (ב-20∘C20^\circ\text{C}), α=0.006 1∘C\alpha=0.006\,\frac{1}{^\circ\text{C}}.

מבוקש: ההתנגדות בטמפרטורה 60∘C60^\circ\text{C}.

קודם מחשבים את ההתנגדות בטמפרטורת הייחוס 20∘C20^\circ\text{C} לפי מידות התיל, ואחר כך מתקנים אותה לטמפרטורה החדשה.

1. ההתנגדות ב-20∘C20^\circ\text{C}:

R20=ρlA=0.078⋅903=2.34 ΩR_{20}=\rho\frac{l}{A}=0.078\cdot\frac{90}{3}=2.34\,\Omega

2. הפרש הטמפרטורות: Δt=60−20=40∘C\Delta t=60-20=40^\circ\text{C}

3. ההתנגדות ב-60∘C60^\circ\text{C}:

R60=R20(1+αΔt)=2.34⋅(1+0.006⋅40)=2.34⋅1.24=2.9016≈2.9 ΩR_{60}=R_{20}\left(1+\alpha\Delta t\right)=2.34\cdot\left(1+0.006\cdot40\right)=2.34\cdot1.24=2.9016\approx2.9\,\Omega

תשובה: ד. R60≈2.9 ΩR_{60}\approx2.9\,\Omega

שאלה 2 · מחלק זרם עם מקור זרם

באיור לשאלה 2 נתון המעגל החשמלי הבא:

מהי קריאת מד הזרם?

א. 2.5A2.5A

ב. 3A3A

ג. 3.75A3.75A

ד. 6A6A

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. IA=3.75 AI_A=3.75\,\text{A}

נתון: מקור זרם I=10 AI=10\,\text{A} בטור עם R2=10 ΩR_2=10\,\Omega; ענף שמאלי: R1=25 ΩR_1=25\,\Omega בטור עם מד הזרם; ענף ימני: R3=15 ΩR_3=15\,\Omega.

מבוקש: קריאת מד הזרם, כלומר הזרם בענף של R1R_1.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.

•מד הזרם אידיאלי (התנגדות אפס), ולכן שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל: הקטע שבין R1R_1 למד הזרם צבוע כמו הקו התחתון.

•הקו העליון הוא הצומת שבו הזרם מתפצל. הפוטנציאל שלו יוצא 93.75 V93.75\,\text{V} (מחושב בבדיקה בסוף).

•הקטע שבין R2R_2 למקור הזרם צבוע בצבע נפרד, כי יש לו פוטנציאל אחר. אין בו צורך: הזרם בענף הזה נקבע על ידי המקור.

•הזרמים: IAI_A כלפי מטה בענף של R1R_1, ו-IR3I_{R3} כלפי מטה ב-R3R_3, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. בין הקו העליון לקו התחתון מחוברים שלושה ענפים: מקור הזרם ושני נגדים. זרם המקור נתון, ונשאר רק לחלק אותו בין שני הענפים המקבילים. לכן מספיק כלל מחלק הזרם, בלי מערכת משוואות.

1. מקור הזרם קובע את הזרם בענף שלו, 10 A10\,\text{A}, בלי קשר לנגד R2R_2 שבטור איתו. לכן R2R_2 אינו משפיע על חלוקת הזרם.

2. הזרם I=10 AI=10\,\text{A} יוצא מהמקור כלפי מעלה אל הצומת העליון ומתחלק בין שני הענפים המקבילים: R1R_1 (עם מד זרם אידיאלי, התנגדות אפס) ו-R3R_3. שניהם חוזרים לצומת התחתון.

3. לפי כלל מחלק הזרם:

IA=I⋅R3R1+R3=10⋅1525+15=3.75 AI_A=I\cdot\frac{R_3}{R_1+R_3}=10\cdot\frac{15}{25+15}=3.75\,\text{A}

4. בדיקה: IR3=10−3.75=6.25 AI_{R3}=10-3.75=6.25\,\text{A}, ומתחי הענפים שווים: 3.75⋅25=93.75 V3.75\cdot25=93.75\,\text{V} ו-6.25⋅15=93.75 V6.25\cdot15=93.75\,\text{V}. זה הפוטנציאל של הקו העליון שבסרטוט.

תשובה: ג. IA=3.75 AI_A=3.75\,\text{A}

שאלה 3 · Capacitance of a parallel-plate capacitor

Given the data of a specific parallel-plate capacitor:

•Surface area of each plate is 250cm2250cm^2.

•Separation distance between plates is 0.5mm0.5mm.

•The relative dielectric constant of the material between plates is 6.

What is the capacitance of the capacitor?

א. 2.656 nF2.656\,nF

ב. 3.856 nF3.856\,nF

ג. 4.486 nF4.486\,nF

ד. 5.876 nF5.876\,nF

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

א. C≈2.656 nFC\approx2.656\,\text{nF}

נתון: שטח כל לוח A=250 cm2=250⋅10−4 m2A=250\,\text{cm}^2=250\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, מרחק בין הלוחות d=0.5 mm=0.5⋅10−3 md=0.5\,\text{mm}=0.5\cdot10^{-3}\,\text{m}, מקדם דיאלקטרי יחסי εr=6\varepsilon_r=6.

מבוקש: קיבול הקבל.

1. הקיבול של קבל לוחות מקבילים: C=ε0εrAdC=\varepsilon_0\varepsilon_r\frac{A}{d}, עם ε0=8.854⋅10−12 Fm\varepsilon_0=8.854\cdot10^{-12}\,\frac{\text{F}}{\text{m}}.

2. הצבה (ביחידות SI):

C=8.854⋅10−12⋅6⋅250⋅10−40.5⋅10−3=2.656⋅10−9 F=2.656 nFC=8.854\cdot10^{-12}\cdot6\cdot\frac{250\cdot10^{-4}}{0.5\cdot10^{-3}}=2.656\cdot10^{-9}\,\text{F}=2.656\,\text{nF}

תשובה: א. C≈2.656 nFC\approx2.656\,\text{nF}

שאלה 4 · נגד עומס לזרם נתון בעזרת תבנין

באיור לשאלה 4 נתון מעגל חשמלי.

מה ערכו של הנגד שיש לחבר בין הנקודות AA ו- BB על מנת שהזרם דרכו יהיה 150mA150mA?

א. RL=2.5kΩR_L=2.5k\Omega

ב. RL=5kΩR_L=5k\Omega

ג. RL=10kΩR_L=10k\Omega

ד. RL=20kΩR_L=20k\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. RL=10 kΩR_L=10\,\text{k}\Omega

נתון: מקור זרם 1 A1\,\text{A}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega (בטור עם המקור), R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=30 kΩR_3=30\,\text{k}\Omega, R4=60 kΩR_4=60\,\text{k}\Omega, R5=6 kΩR_5=6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: RLR_L בין AA ל-BB כך ש-IL=150 mAI_L=150\,\text{mA}.

נחליף את המעגל משמאל ל-AA-BB במקור תבנין, ואז נמצא את RLR_L מחוק אוהם.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס להדקים AA ו-BB, שאליהם יתחבר RLR_L. העומס עוד לא מחובר, ולכן ההדקים פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VTH=UABV_{TH}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים:

•הקו התחתון (BB) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•XX - הצומת העליון של R2R_2, YY - הצומת העליון של R4R_4. הקטע שבין ההדק העליון של המקור ל-R1R_1 צבוע בצבע נפרד.

•ההדקים פתוחים, ולכן ב-R5R_5 לא זורם זרם ואין עליו מפל מתח. לכן ההדק AA צבוע כמו הצומת YY.

•זרם המקור (1 A1\,\text{A}) נכנס לצומת XX ומתחלק: 0.9 A0.9\,\text{A} כלפי מטה ב-R2R_2, ו-0.1 A0.1\,\text{A} דרך R3R_3 ו-R4R_4.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, יש שני צמתים שהמתח שלהם לא ידוע, XX ו-YY (הפוטנציאל של הקטע שליד המקור לא נחוץ, כי הזרם שם נקבע על ידי המקור). בשיטת מתחי הצמתים אלה שתי משוואות. אבל המעגל הוא סולם של חיבורים טוריים ומקביליים, ולכן מהיר יותר להשתמש בהתנגדויות שקולות ובמחלק מתח.

1. מתח תבנין (ללא עומס, אין זרם ב-R5R_5): זרם המקור נכנס לצומת XX, שבו מחוברים במקביל R2R_2 ו-(R3+R4)(R_3+R_4):

RX=R2(R3+R4)R2+R3+R4=10⋅90100=9 kΩR_X=\frac{R_2(R_3+R_4)}{R_2+R_3+R_4}=\frac{10\cdot90}{100}=9\,\text{k}\Omega

VX=1⋅9⋅103=9000 VV_X=1\cdot9\cdot10^3=9000\,\text{V}

ובמחלק המתח R3R_3-R4R_4:

VTH=VY=VX⋅R4R3+R4=9000⋅6090=6000 VV_{TH}=V_Y=V_X\cdot\frac{R_4}{R_3+R_4}=9000\cdot\frac{60}{90}=6000\,\text{V}

לפי הסרטוט, VA=VYV_A=V_Y ו-VB=0V_B=0, ולכן VTH=UAB=6000 VV_{TH}=U_{AB}=6000\,\text{V} (AA חיובי ביחס ל-BB). הקטע שליד המקור נמצא ב-VX+1⋅R1=10000 VV_X+1\cdot R_1=10000\,\text{V}.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור הזרם מוסר ונשאר נתק. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

2. לפי הצבעים: R1R_1 נשאר בענף פתוח, לא זורם בו זרם ושני קצותיו באותו צבע, ולכן הוא אינו משפיע. R3R_3 ו-R2R_2 מחוברים בטור מ-YY אל הקו התחתון, והצירוף הזה מחובר במקביל ל-R4R_4 (גם הוא בין YY לקו התחתון). מההדק AA עוברים דרך R5R_5 אל YY, כלומר R5R_5 בטור עם הצירוף:

RTH=R5+R4(R3+R2)R4+R3+R2=6+60⋅40100=6+24=30 kΩR_{TH}=R_5+\frac{R_4(R_3+R_2)}{R_4+R_3+R_2}=6+\frac{60\cdot40}{100}=6+24=30\,\text{k}\Omega

3. מעגל התמורה: מקור VTH=6000 VV_{TH}=6000\,\text{V} בטור עם RTH=30 kΩR_{TH}=30\,\text{k}\Omega. עם העומס: IL=VTHRTH+RLI_L=\frac{V_{TH}}{R_{TH}+R_L}, ולכן:

RL=VTHIL−RTH=60000.15−30⋅103=40 kΩ−30 kΩ=10 kΩR_L=\frac{V_{TH}}{I_L}-R_{TH}=\frac{6000}{0.15}-30\cdot10^3=40\,\text{k}\Omega-30\,\text{k}\Omega=10\,\text{k}\Omega

תשובה: ג. RL=10 kΩR_L=10\,\text{k}\Omega

שאלה 5 · סוללה מעורבת להספק מקסימלי בעומס

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת 12 תאים זהים המחוברים במעורב,

כל תא הוא בעל כא"מ של 1.5V1.5V והתנגדות פנימית של 0.25Ω0.25\Omega.

הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו 0.75Ω0.75\Omega.

מהו ההספק המקסימלי המתקבל, כאשר הסוללה מסודרת לקבלת הספק מקסימלי בעומס?

א. 20W20W

ב. 27W27W

ג. 35W35W

ד. 40W40W

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ב. Pmax=27 WP_{max}=27\,\text{W}

נתון: 12 תאים, לכל תא E0=1.5 VE_0=1.5\,\text{V} ו-r0=0.25 Ωr_0=0.25\,\Omega; עומס R=0.75 ΩR=0.75\,\Omega.

מבוקש: ההספק בעומס כשהסידור נותן הספק מקסימלי.

בחיבור מעורב יש pp ענפים מקבילים, ובכל ענף ss תאים בטור, עם s⋅p=12s\cdot p=12. הסוללה שקולה למקור עם:

E=s E0E=s\,E_0, r=s r0pr=\frac{s\,r_0}{p}

ההספק בעומס מקסימלי כשההתנגדות הפנימית של הסוללה שווה להתנגדות העומס.

1. תנאי ההתאמה:

s⋅0.25p=0.75 ⇒ s=3p\frac{s\cdot0.25}{p}=0.75\ \Rightarrow\ s=3p

2. עם s⋅p=12s\cdot p=12: 3p2=12 ⇒ p=2, s=63p^2=12\ \Rightarrow\ p=2,\ s=6 (שני ענפים מקבילים של 6 תאים בטור).

3. נתוני הסוללה:

E=6⋅1.5=9 VE=6\cdot1.5=9\,\text{V}, r=6⋅0.252=0.75 Ωr=\frac{6\cdot0.25}{2}=0.75\,\Omega

4. הזרם וההספק בעומס:

I=Er+R=90.75+0.75=6 AI=\frac{E}{r+R}=\frac{9}{0.75+0.75}=6\,\text{A}

P=I2R=62⋅0.75=27 WP=I^2R=6^2\cdot0.75=27\,\text{W}

תשובה: ב. Pmax=27 WP_{max}=27\,\text{W}

שאלה 6 · ערך ממוצע של אות סינוסי עם רכיב ישר

באיור לשאלה 6 נתון אות מתח חילופין.

מהו הערך הממוצע של אות המתח?

א. Uav=−6VU_{av}=-6V

ב. Uav=0VU_{av}=0V

ג. Uav=6VU_{av}=6V

ד. Uav=18VU_{av}=18V

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. Uav=6 VU_{av}=6\,\text{V}

נתון: אות סינוסי שערכו המרבי 18 V18\,\text{V} וערכו המזערי −6 V-6\,\text{V}.

מבוקש: הערך הממוצע.

האות הוא סינוס שמוזז כלפי מעלה ברכיב ישר. הממוצע של החלק הסינוסי על מחזור שלם הוא אפס, ולכן הממוצע של האות כולו שווה לרכיב הישר, שהוא אמצע הטווח בין המקסימום למינימום (הקו המקווקו באיור).

1. Uav=Umax+Umin2=18+(−6)2=6 VU_{av}=\frac{U_{max}+U_{min}}{2}=\frac{18+(-6)}{2}=6\,\text{V}

2. (משרעת החלק הסינוסי: 18−(−6)2=12 V\frac{18-(-6)}{2}=12\,\text{V}, כלומר u(t)=6+12sin⁡(ωt) Vu(t)=6+12\sin(\omega t)\,\text{V}.)

תשובה: ג. Uav=6 VU_{av}=6\,\text{V}

שאלה 7 · קבל לשיפור גורם הספק של סליל

באיור לשאלה 7 כדי למצוא את התנגדותו והשראותו של הסליל, הוא חובר למקור מתח חילופין, שתדרו 50Hz50Hz כפי שמוצג בתרשים.

קריאות מכשירי המדידה הן:

•מד זרם 10A10A

•מד המתח 230V230V

•מד ההספק 1200W1200W

מהי קיבוליות הקבל הנדרשת לשיפור גורם ההספק ל- 0.920.92?

א. 45.85μF45.85\mu F

ב. 57.25μF57.25\mu F

ג. 116.11μF116.11\mu F

ד. 95.05μF95.05\mu F

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

C≈87.31 μFC\approx87.31\,\mu\text{F} - הערך המחושב אינו מופיע בין התשובות (הקרובה ביותר: ד. 95.05 μF95.05\,\mu\text{F}).

נתון: U=230 VU=230\,\text{V}, I=10 AI=10\,\text{A}, P=1200 WP=1200\,\text{W}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, גורם הספק רצוי cos⁡φ2=0.92\cos\varphi_2=0.92 (השראי).

מבוקש: קיבול הקבל המחובר במקביל לסליל.

הקבל מחובר במקביל למקור ואינו משנה את ההספק הפעיל; הוא מספק חלק מההספק ההיגבי שהסליל צורך.

1. ההספק המדומה וגורם ההספק לפני התיקון:

S1=U⋅I=230⋅10=2300 VAS_1=U\cdot I=230\cdot10=2300\,\text{VA}

cos⁡φ1=PS1=12002300=0.5217 ⇒ φ1=58.55∘\cos\varphi_1=\frac{P}{S_1}=\frac{1200}{2300}=0.5217\ \Rightarrow\ \varphi_1=58.55^\circ

2. ההספק ההיגבי לפני התיקון:

Q1=S12−P2=23002−12002=1962.14 VArQ_1=\sqrt{S_1^2-P^2}=\sqrt{2300^2-1200^2}=1962.14\,\text{VAr}

3. ההספק ההיגבי אחרי התיקון:

φ2=arccos⁡0.92=23.07∘\varphi_2=\arccos0.92=23.07^\circ, tan⁡φ2=0.426\tan\varphi_2=0.426

Q2=Ptan⁡φ2=1200⋅0.426=511.2 VArQ_2=P\tan\varphi_2=1200\cdot0.426=511.2\,\text{VAr}

4. ההספק ההיגבי שהקבל צריך לספק:

QC=Q1−Q2=1962.14−511.2=1450.94 VArQ_C=Q_1-Q_2=1962.14-511.2=1450.94\,\text{VAr}

5. הקיבול, מתוך QC=ωCU2Q_C=\omega C U^2:

C=QC2πf U2=1450.942π⋅50⋅2302=1450.941.6619⋅107=87.31⋅10−6 F=87.31 μFC=\frac{Q_C}{2\pi f\,U^2}=\frac{1450.94}{2\pi\cdot50\cdot230^2}=\frac{1450.94}{1.6619\cdot10^{7}}=87.31\cdot10^{-6}\,\text{F}=87.31\,\mu\text{F}

הערה: הערך המחושב לפי נתוני השאלה אינו מופיע בין התשובות. הקרובה ביותר היא ד (95.05 μF95.05\,\mu\text{F}), אך היא אינה תואמת את הנתונים.

תשובה: C≈87.31 μFC\approx87.31\,\mu\text{F} (אינו מופיע בין התשובות).

שאלה 8 · הספק נגד במעגל RC כשהתדר מוכפל

קבל שהיגבו הקיבולי בתדירות 50Hz50Hz הוא Xc=62ΩXc=62\Omega ונגד שהתנגדותו היא 31Ω31\Omega מחוברים בטור למתח הזנה של 230V230V. לאחר מכן, מחברים את המעגל למתח הזנה של 230V230V בתדירות של 100Hz100Hz.

כיצד משתנה הספקו של הנגד בשני המצבים?

א. ההספק בשני המצבים נשאר ללא שינוי.

ב. ההספק הנגד בתדירות 100Hz100Hz גדל.

ג. ההספק הנגד בתדירות 100Hz100Hz קטן.

ד. אי אפשר לדעת את הספק הנגד.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. ההספק בנגד גדל בתדירות 100 Hz100\,\text{Hz} (מ-341.3 W341.3\,\text{W} ל-853.2 W853.2\,\text{W}).

נתון: XC=62 ΩX_C=62\,\Omega ב-50 Hz50\,\text{Hz}, R=31 ΩR=31\,\Omega, U=230 VU=230\,\text{V} בשני המצבים.

מבוקש: איך משתנה ההספק בנגד כשהתדר עולה ל-100 Hz100\,\text{Hz}.

היגב הקבל XC=12πfCX_C=\frac{1}{2\pi fC} הפוך לתדר. כשהתדר גדל, ההיגב קטן, העכבה קטנה, הזרם גדל, ולכן גם PR=I2RP_R=I^2R גדל.

1. ב-50 Hz50\,\text{Hz}:

Z1=R2+XC12=312+622=69.32 ΩZ_1=\sqrt{R^2+X_{C1}^2}=\sqrt{31^2+62^2}=69.32\,\Omega

I1=23069.32=3.318 AI_1=\frac{230}{69.32}=3.318\,\text{A}, P1=I12R=3.3182⋅31=341.3 WP_1=I_1^2R=3.318^2\cdot31=341.3\,\text{W}

2. ב-100 Hz100\,\text{Hz} ההיגב קטן פי 2:

XC2=62⋅50100=31 ΩX_{C2}=62\cdot\frac{50}{100}=31\,\Omega

Z2=312+312=43.84 ΩZ_2=\sqrt{31^2+31^2}=43.84\,\Omega

I2=23043.84=5.246 AI_2=\frac{230}{43.84}=5.246\,\text{A}, P2=5.2462⋅31=853.2 WP_2=5.246^2\cdot31=853.2\,\text{W}

תשובה: ב. ההספק בנגד גדל בתדירות 100 Hz100\,\text{Hz}.

שאלה 9 · גורם טיב של מעגל RLC טורי בתהודה

באיור לשאלה 9 נתון מעגל RLCRLC טורי הנמצא במצב תהודה.

התדירות הזוויתית במצב תהודה היא 2000Radsec2000\frac{Rad}{sec}.

מהו גורם הטיב של המעגל?

א. Q=0Q=0

ב. Q=2.5Q=2.5

ג. Q=5Q=5

ד. Q=10Q=10

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ב. Q=2.5Q=2.5

נתון: R=4 ΩR=4\,\Omega, C=50 μFC=50\,\mu\text{F}, ω0=2000 rads\omega_0=2000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, U=50 VU=50\,\text{V}.

מבוקש: גורם הטיב QQ.

גורם הטיב של מעגל טורי הוא היחס בין ההיגב (של הסליל או של הקבל, השווים בתהודה) לבין ההתנגדות.

1. היגב הקבל בתהודה:

XC=1ω0C=12000⋅50⋅10−6=10 ΩX_C=\frac{1}{\omega_0C}=\frac{1}{2000\cdot50\cdot10^{-6}}=10\,\Omega (ובתהודה גם XL=10 ΩX_L=10\,\Omega)

2. גורם הטיב:

Q=XCR=104=2.5Q=\frac{X_C}{R}=\frac{10}{4}=2.5

תשובה: ב. Q=2.5Q=2.5

שאלה 10 · זרם האפס בעומס כוכב לא מאוזן

באיור לשאלה 10 נתון תרשים של עומס תלת מופעי לא מאוזן המחובר בכוכב למוליך האפס.

העומס מוזן מרשת תלת מופעית.

מהו הזרם במוליך האפס?

א. 0A0A

ב. 2.251∠−140∘A2.251\angle-140^\circ A

ג. 5.311∠−115∘A5.311\angle-115^\circ A

ד. 8.751∠−20∘A8.751\angle-20^\circ A

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ב. IˉN=2.251∠−140∘ A\bar{I}_N=2.251\angle-140^\circ\,\text{A}

נתון: UˉAN=230∠90∘ V\bar{U}_{AN}=230\angle90^\circ\,\text{V}, UˉBN=230∠−30∘ V\bar{U}_{BN}=230\angle-30^\circ\,\text{V}, UˉCN=230∠−150∘ V\bar{U}_{CN}=230\angle-150^\circ\,\text{V}; ZˉA=20∠0∘ Ω\bar{Z}_A=20\angle0^\circ\,\Omega, ZˉB=40∠30∘ Ω\bar{Z}_B=40\angle30^\circ\,\Omega, ZˉC=25∠−30∘ Ω\bar{Z}_C=25\angle-30^\circ\,\Omega.

מבוקש: הזרם במוליך האפס.

כיווני הזרמים כמו באיור: IˉA,IˉB,IˉC\bar{I}_A,\bar{I}_B,\bar{I}_C נכנסים לעומס, ו-IˉN\bar{I}_N יוצא מנקודת הכוכב אל מוליך האפס. כשיש מוליך אפס, כל מופע מקבל את מתח המופע שלו, ולפי קירכהוף בנקודת הכוכב IˉN=IˉA+IˉB+IˉC\bar{I}_N=\bar{I}_A+\bar{I}_B+\bar{I}_C.

1. זרמי המופעים (חוק אוהם בצורה קוטבית):

IˉA=230∠90∘20∠0∘=11.5∠90∘=j11.5 A\bar{I}_A=\frac{230\angle90^\circ}{20\angle0^\circ}=11.5\angle90^\circ=j11.5\,\text{A}

IˉB=230∠−30∘40∠30∘=5.75∠−60∘=2.875−j4.980 A\bar{I}_B=\frac{230\angle-30^\circ}{40\angle30^\circ}=5.75\angle-60^\circ=2.875-j4.980\,\text{A}

IˉC=230∠−150∘25∠−30∘=9.2∠−120∘=−4.6−j7.967 A\bar{I}_C=\frac{230\angle-150^\circ}{25\angle-30^\circ}=9.2\angle-120^\circ=-4.6-j7.967\,\text{A}

2. סכום בצורה קרטזית:

IˉN=(0+2.875−4.6)+j(11.5−4.980−7.967)=−1.725−j1.447 A\bar{I}_N=(0+2.875-4.6)+j(11.5-4.980-7.967)=-1.725-j1.447\,\text{A}

3. מעבר לצורה קוטבית:

∣IˉN∣=1.7252+1.4472=2.251 A|\bar{I}_N|=\sqrt{1.725^2+1.447^2}=2.251\,\text{A}

הנקודה ברביע השלישי: φ=−180∘+arctan⁡1.4471.725=−180∘+40∘=−140∘\varphi=-180^\circ+\arctan\frac{1.447}{1.725}=-180^\circ+40^\circ=-140^\circ

תשובה: ב. IˉN=2.251∠−140∘ A\bar{I}_N=2.251\angle-140^\circ\,\text{A}

שאלה 11 · זרם דרך דיודה במעגל דיודות אידיאליות

באיור לשאלה 11 נתון המעגל החשמלי הבא:

הניחו שהדיודות אידיאליות וזהות.

מהו הזרם דרך הדיודה D3D_3?

א. 1.5mA1.5mA

ב. 3.5mA3.5mA

ג. 0.5mA0.5mA

ד. 2.5mA2.5mA

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. ID3=1.5 mAI_{D3}=1.5\,\text{mA}

נתון: E=12 VE=12\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=1 kΩR_2=1\,\text{k}\Omega, R3=4 kΩR_3=4\,\text{k}\Omega, דיודות אידיאליות (מתח אפס בהולכה, נתק בקטעון).

מבוקש: הזרם דרך D3D_3.

1. נקבע את מצב כל דיודה. הזרם יוצא מההדק החיובי של EE, דרך R1R_1, אל D1D_1:

•D1D_1 מכוונת בכיוון הזרם (האנודה לצד R1R_1) - מוליכה.

•D2D_2 מצוירת כשהחץ שלה פונה כלפי מעלה, מהקו התחתון (ההדק השלילי) אל R2R_2. זרם מהצומת העליון דרך R2R_2 כלפי מטה היה צריך לעבור בה בכיוון ההפוך - לכן היא בקטעון, וענף R2R_2 מנותק.

•D3D_3 מכוונת כלפי מטה, מ-R3R_3 אל הקו התחתון - מוליכה.

2. נשאר מעגל טורי אחד: EE, R1R_1, D1D_1, R3R_3, D3D_3. לפי קירכהוף למתחים:

I=ER1+R3=124⋅103+4⋅103=1.5⋅10−3 A=1.5 mAI=\frac{E}{R_1+R_3}=\frac{12}{4\cdot10^3+4\cdot10^3}=1.5\cdot10^{-3}\,\text{A}=1.5\,\text{mA}

3. בדיקה ל-D2D_2: מתח הצומת העליון 12−1.5⋅4=6 V12-1.5\cdot4=6\,\text{V} ביחס לקו התחתון, ולכן על D2D_2 (הקתודה למעלה) יש מתח אחורי של 6 V6\,\text{V} - אכן בקטעון.

תשובה: א. ID3=1.5 mAI_{D3}=1.5\,\text{mA}

שאלה 12 · זרם בסיס בטרנזיסטור PNP עם נגד פולט

באיור לשאלה 12 לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7VV_{BE}=0.7V

מהו זרם הבסיס של הטרנזיסטור?

א. 8.112μA8.112\mu A

ב. 14.532μA14.532\mu A

ג. 30.158μA30.158\mu A

ד. 41.872μA41.872\mu A

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ג. IB≈30.158 μAI_B\approx30.158\,\mu\text{A}

נתון: VCC=15 VV_{CC}=15\,\text{V}, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega (בין VCCV_{CC} לפולט), R4=0.25 kΩR_4=0.25\,\text{k}\Omega (בין הקולט לאדמה), RBB=50 kΩR_{BB}=50\,\text{k}\Omega, VBB=6.7 VV_{BB}=6.7\,\text{V}, β=100\beta=100, ∣VBE∣=0.7 V|V_{BE}|=0.7\,\text{V}.

מבוקש: זרם הבסיס.

1. סוג הטרנזיסטור: החץ בפולט פונה פנימה, אל הבסיס - זהו טרנזיסטור PNP. הפולט מחובר דרך R3R_3 אל VCCV_{CC}, והקולט דרך R4R_4 אל האדמה.

2. כיווני הזרמים ב-PNP: זרם הפולט IEI_E זורם מ-VCCV_{CC} דרך R3R_3 אל הפולט; זרם הקולט ICI_C יוצא מהקולט דרך R4R_4 לאדמה; זרם הבסיס IBI_B יוצא מהבסיס דרך RBBR_{BB} אל ההדק החיובי של VBBV_{BB}. בנוסף IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B, ובמצב פעיל הפולט גבוה מהבסיס ב-0.7 V0.7\,\text{V}.

3. מתח הבסיס: הזרם IBI_B זורם מהבסיס אל ההדק החיובי של VBBV_{BB}, ולכן הבסיס גבוה ממנו:

VB=VBB+IBRBBV_B=V_{BB}+I_BR_{BB}

4. מתח הפולט: VE=VCC−IER3=VCC−(β+1)IBR3V_E=V_{CC}-I_ER_3=V_{CC}-(\beta+1)I_BR_3

5. משוואת צומת הבסיס-פולט: VE−VB=0.7V_E-V_B=0.7:

VCC−(β+1)IBR3−0.7=VBB+IBRBBV_{CC}-(\beta+1)I_BR_3-0.7=V_{BB}+I_BR_{BB}

IB=VCC−0.7−VBBRBB+(β+1)R3=15−0.7−6.750⋅103+101⋅2⋅103=7.6252⋅103=30.158⋅10−6 AI_B=\frac{V_{CC}-0.7-V_{BB}}{R_{BB}+(\beta+1)R_3}=\frac{15-0.7-6.7}{50\cdot10^3+101\cdot2\cdot10^3}=\frac{7.6}{252\cdot10^3}=30.158\cdot10^{-6}\,\text{A}

6. בדיקת מצב פעיל: IC=βIB=3.016 mAI_C=\beta I_B=3.016\,\text{mA}, IE=3.046 mAI_E=3.046\,\text{mA}; VE=15−3.046⋅2=8.908 VV_E=15-3.046\cdot2=8.908\,\text{V}, VC=3.016⋅0.25=0.754 VV_C=3.016\cdot0.25=0.754\,\text{V}, ולכן VEC=8.154 V>0.2 VV_{EC}=8.154\,\text{V}>0.2\,\text{V} - הטרנזיסטור אכן במצב פעיל.

תשובה: ג. IB≈30.158 μAI_B\approx30.158\,\mu\text{A}

שאלה 13 · מגבר שרת כמשווה ללא משוב

באיור לשאלה 13 נתון מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutVout?

א. 0V0V

ב. 12V12V

ג. 15V15V

ד. −15V-15V

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ג. Vout=15 VV_{out}=15\,\text{V}

נתון: מקור 20 V20\,\text{V} המזין שני מחלקי מתח: 6 kΩ6\,\text{k}\Omega ו-6 kΩ6\,\text{k}\Omega (לכניסה המהפכת), 10 kΩ10\,\text{k}\Omega ו-15 kΩ15\,\text{k}\Omega (לכניסה הלא-מהפכת); ±VCC=±15 V\pm V_{CC}=\pm15\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out}.

אין במעגל משוב מהמוצא לכניסות, ולכן מגבר השרת עובד כמשווה: ההגבר הפתוח שלו אינסופי, והמוצא נמצא ברוויה לפי סימן ההפרש V+−V−V_+-V_-. מגבר אידיאלי אינו מושך זרם בכניסות, כך שכל מחלק מתח עובד ללא עומס.

1. המתח בכניסה הלא-מהפכת (מחלק 10 kΩ10\,\text{k}\Omega / 15 kΩ15\,\text{k}\Omega):

V+=20⋅1510+15=12 VV_+=20\cdot\frac{15}{10+15}=12\,\text{V}

2. המתח בכניסה המהפכת (מחלק 6 kΩ6\,\text{k}\Omega / 6 kΩ6\,\text{k}\Omega):

V−=20⋅66+6=10 VV_-=20\cdot\frac{6}{6+6}=10\,\text{V}

3. V+−V−=12−10=2 V>0V_+-V_-=12-10=2\,\text{V}>0, ולכן המוצא ברוויה חיובית, השווה במגבר אידיאלי למתח ההזנה החיובי:

Vout=+VCC=15 VV_{out}=+V_{CC}=15\,\text{V}

תשובה: ג. Vout=15 VV_{out}=15\,\text{V}

שאלה 14 · כא"מ מושרה במוט נע על מסילות

בתרשים לשאלה 14 נתונה מערכת המורכבת משתי מסילות חלקות, שהתנגדותן זניחה.

מוט מוליך שהתנגדותו זניחה נע על המסילות ללא חיכוך במהירות קבועה וכיוונו ימינה. המערכת נמצאת בתוך שדה מגנטי אחיד וכיוונה "לתוך הדף", בניצב אליו.

נתון: B=0.2TB=0.2T , l=0.25ml=0.25m , V=6msV=6\frac{m}{s} , R1=2ΩR_1=2\Omega , R2=4ΩR_2=4\Omega.

מהי עוצמת הזרם בנגדים R1R_1 , R2R_2?

א. I1=0AI_1=0A , I2=0AI_2=0A

ב. I1=0.15AI_1=0.15A , I2=0.075AI_2=0.075A

ג. I1=0.3AI_1=0.3A , I2=0.3AI_2=0.3A

ד. I1=0.45AI_1=0.45A , I2=0.175AI_2=0.175A

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ב. I1=0.15 AI_1=0.15\,\text{A}, I2=0.075 AI_2=0.075\,\text{A}

נתון: B=0.2 TB=0.2\,\text{T}, l=0.25 ml=0.25\,\text{m}, v=6 msv=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega; המוט והמסילות ללא התנגדות.

מבוקש: הזרמים ב-R1R_1 וב-R2R_2.

1. המוט הנע חותך קווי שדה, ונוצר בו כא"מ מושרה:

ε=B l v=0.2⋅0.25⋅6=0.3 V\varepsilon=B\,l\,v=0.2\cdot0.25\cdot6=0.3\,\text{V}

2. המוט הוא מקור בעל התנגדות פנימית אפס, ושני הנגדים מחוברים בין שתי המסילות - כלומר שניהם במקביל ישירות על המוט. לכן על כל אחד מהם המתח המלא 0.3 V0.3\,\text{V}.

3. לפי חוק אוהם:

I1=εR1=0.32=0.15 AI_1=\frac{\varepsilon}{R_1}=\frac{0.3}{2}=0.15\,\text{A}

I2=εR2=0.34=0.075 AI_2=\frac{\varepsilon}{R_2}=\frac{0.3}{4}=0.075\,\text{A}

תשובה: ב. I1=0.15 AI_1=0.15\,\text{A}, I2=0.075 AI_2=0.075\,\text{A}

שאלה 15 · כוח בין מוליכים מקבילים עם זרמים מנוגדים

באיור לשאלה 15 נתונים שני מוליכים ישרים, ארוכים ומקבילים. כיווני הזרמים בשני המוליכים מנוגדים.

מהו גודלו של הכוח ליחידת אורך הנוצר בין המוליכים? ומהי מגמתו של הכוח (משיכה או דחייה)?

א. F=0.02NmF=0.02\frac{N}{m} כוח דחייה.

ב. F=0.02NmF=0.02\frac{N}{m} כוח משיכה.

ג. F=0.075NmF=0.075\frac{N}{m} כוח משיכה.

ד. F=0.075NmF=0.075\frac{N}{m} כוח דחייה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. Fl=0.02 Nm\frac{F}{l}=0.02\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, כוח דחייה.

נתון: I1=400 AI_1=400\,\text{A}, I2=100 AI_2=100\,\text{A}, המרחק בין המוליכים d=40⋅10−2 m=0.4 md=40\cdot10^{-2}\,\text{m}=0.4\,\text{m}, הזרמים בכיוונים מנוגדים.

מבוקש: הכוח ליחידת אורך ומגמתו.

1. הכוח ליחידת אורך בין שני מוליכים ארוכים ומקבילים:

Fl=μ0I1I22πd=4π⋅10−7⋅400⋅1002π⋅0.4=2⋅10−7⋅400⋅1000.4=0.02 Nm\frac{F}{l}=\frac{\mu_0I_1I_2}{2\pi d}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot400\cdot100}{2\pi\cdot0.4}=\frac{2\cdot10^{-7}\cdot400\cdot100}{0.4}=0.02\,\frac{\text{N}}{\text{m}}

2. מגמת הכוח: זרמים באותו כיוון נמשכים, וזרמים בכיוונים מנוגדים נדחים. כאן הזרמים מנוגדים, ולכן זהו כוח דחייה.

תשובה: א. Fl=0.02 Nm\frac{F}{l}=0.02\,\frac{\text{N}}{\text{m}}, כוח דחייה.

שאלה 16 · מעגל עם שלושה מקורות: זרמים ומאזן הספקים

באיור לשאלה 16 מתואר מעגל חשמלי.

א.

חשבו את גודל הזרמים במקורות המתח IE1I_{E_1} ו- IE2I_{E_2}.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בנגד R3R_3 וקבעו את כיוונו, האם מ- aa ל- bb או מ- bb ל- aa?

(2 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערוך מאזן הספקים.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IE1=1.5 AI_{E_1}=1.5\,\text{A}, IE2=3 AI_{E_2}=3\,\text{A} (ובנוסף IE3=1.5 AI_{E_3}=1.5\,\text{A}).

נתון: E1=20 VE_1=20\,\text{V} (הדק ++ למעלה), E2=10 VE_2=10\,\text{V} (הדק ++ למטה, לצד bb), E3=20 VE_3=20\,\text{V} (הדק ++ למעלה); R1=7 ΩR_1=7\,\Omega, R2=5 ΩR_2=5\,\Omega, R3=4 ΩR_3=4\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, R5=8 ΩR_5=8\,\Omega.

מבוקש: הזרמים במקורות E1E_1 ו-E2E_2.

סימון על הסרטוט.

•הצומת התחתון bb נבחר כנקודת הייחוס (Vb=0 VV_b=0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. קטעים שביניהם רכיב צבועים בצבעים שונים.

•הפוטנציאלים הידועים: ההדק החיובי של E1E_1 ושל E3E_3 נמצא ב-20 V20\,\text{V} מעל bb. ב-E2E_2 ההדק השלילי למעלה, ולכן הקטע שבין R3R_3 ל-E2E_2 נמצא ב-−10 V-10\,\text{V}.

•הפוטנציאל הלא ידוע הוא VaV_a, של הצומת העליון.

•הקטעים שבין R1R_1 ל-R2R_2 ובין R4R_4 ל-R5R_5 אינם צמתים: לא מתפצל בהם זרם. את הפוטנציאלים שלהם (9.5 V9.5\,\text{V} ו-8 V8\,\text{V}) מקבלים בסוף מהזרמים.

•הזרמים (כיוונים משוערים, בחיצים): I1I_1 בענף השמאלי אל aa, I3I_3 בענף הימני אל aa, ו-I2I_2 מ-aa כלפי מטה בענף האמצעי.

בחירת השיטה. סופרים את הנעלמים:

•זרמי חוגים: במעגל שני חוגים, כלומר שתי משוואות.

•מתחי צמתים: כש-bb הוא נקודת הייחוס, נשאר צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע, VaV_a. כלומר משוואה אחת.

לכן נפתור בשיטת מתחי הצמתים: נמצא את VaV_a ומתוכו את זרם כל ענף.

1. זרם כל ענף לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים על הנגדים שבענף:

•ענף שמאלי: E1E_1 מעלה את הפוטנציאל ב-20 V20\,\text{V} מ-bb כלפי מעלה, ו-R1+R2=12 ΩR_1+R_2=12\,\Omega:

I1=E1−VaR1+R2=20−Va12I_1=\frac{E_1-V_a}{R_1+R_2}=\frac{20-V_a}{12}

•ענף ימני: R4+R5=12 ΩR_4+R_5=12\,\Omega:

I3=E3−VaR4+R5=20−Va12I_3=\frac{E_3-V_a}{R_4+R_5}=\frac{20-V_a}{12}

•ענף אמצעי: על R3R_3 יש הפרש הפוטנציאלים בין aa לקטע של −10 V-10\,\text{V}:

I2=Va−(−E2)R3=Va+104I_2=\frac{V_a-(-E_2)}{R_3}=\frac{V_a+10}{4}

2. קירכהוף לזרמים בצומת aa (הזרמים הנכנסים שווים לזרם היוצא): I1+I3=I2I_1+I_3=I_2

20−Va12+20−Va12=Va+104\frac{20-V_a}{12}+\frac{20-V_a}{12}=\frac{V_a+10}{4}

כופלים ב-12: 40−2Va=3Va+30 ⇒ 5Va=10 ⇒ Va=2 V40-2V_a=3V_a+30\ \Rightarrow\ 5V_a=10\ \Rightarrow\ V_a=2\,\text{V}

3. הצבה:

IE1=I1=20−212=1.5 AI_{E_1}=I_1=\frac{20-2}{12}=1.5\,\text{A}

IE2=I2=2+104=3 AI_{E_2}=I_2=\frac{2+10}{4}=3\,\text{A}

(וגם IE3=I3=1.5 AI_{E_3}=I_3=1.5\,\text{A}; בדיקה: 1.5+1.5=31.5+1.5=3.)

4. הפוטנציאלים שבסרטוט: בין R1R_1 ל-R2R_2 יש 20−1.5⋅7=9.5 V20-1.5\cdot7=9.5\,\text{V}, ובין R5R_5 ל-R4R_4 יש 20−1.5⋅8=8 V20-1.5\cdot8=8\,\text{V}. ממשיכים מהם דרך R2R_2 ודרך R4R_4 ומגיעים בשני המקרים ל-9.5−1.5⋅5=8−1.5⋅4=2 V=Va9.5-1.5\cdot5=8-1.5\cdot4=2\,\text{V}=V_a.

כל הזרמים יצאו חיוביים, כלומר הכיוונים המשוערים נכונים: הזרם ב-E1E_1 זורם כלפי מעלה (יוצא מההדק החיובי), וב-E2E_2 כלפי מטה (יוצא מההדק החיובי שבצד bb).

תשובה: IE1=1.5 AI_{E_1}=1.5\,\text{A}, IE2=3 AI_{E_2}=3\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

IR3=3 AI_{R_3}=3\,\text{A}, מ-aa ל-bb.

הנגד R3R_3 נמצא בטור עם E2E_2 בענף האמצעי, ולכן הזרם בו הוא I2I_2 מסעיף א. נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הקצה העליון של R3R_3 נמצא ב-Va=2 VV_a=2\,\text{V}, והקצה התחתון ב-−10 V-10\,\text{V}.

1. IR3=Va−(−E2)R3=2+104=3 AI_{R_3}=\frac{V_a-(-E_2)}{R_3}=\frac{2+10}{4}=3\,\text{A}

2. הזרם יצא חיובי בכיוון שסימנו - מ-aa כלפי מטה אל bb. המתח על הנגד: UR3=3⋅4=12 VU_{R_3}=3\cdot4=12\,\text{V}, כשהקצה העליון (לצד aa) חיובי.

תשובה: IR3=3 AI_{R_3}=3\,\text{A}, בכיוון מ-aa ל-bb.

סעיף ג

תשובה:

הספק מיוצר Pgen=90 WP_{gen}=90\,\text{W}, הספק נצרך Pload=90 WP_{load}=90\,\text{W} - המאזן מתקיים.

משתמשים בזרמים מסעיף א, בכיווני החיצים שבסרטוט המסומן: I1=1.5 AI_1=1.5\,\text{A} (ב-R1R_1, R2R_2, E1E_1), I3=1.5 AI_3=1.5\,\text{A} (ב-R4R_4, R5R_5, E3E_3), I2=3 AI_2=3\,\text{A} (ב-R3R_3, E2E_2).

1. ההספק המיוצר: בכל אחד משלושת המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי, ולכן כולם מספקים הספק (P=E⋅IP=E\cdot I):

PE1=20⋅1.5=30 WP_{E_1}=20\cdot1.5=30\,\text{W}

PE2=10⋅3=30 WP_{E_2}=10\cdot3=30\,\text{W}

PE3=20⋅1.5=30 WP_{E_3}=20\cdot1.5=30\,\text{W}

Pgen=30+30+30=90 WP_{gen}=30+30+30=90\,\text{W}

2. ההספק הנצרך בנגדים (P=I2RP=I^2R):

PR1=1.52⋅7=15.75 WP_{R_1}=1.5^2\cdot7=15.75\,\text{W}

PR2=1.52⋅5=11.25 WP_{R_2}=1.5^2\cdot5=11.25\,\text{W}

PR3=32⋅4=36 WP_{R_3}=3^2\cdot4=36\,\text{W}

PR4=1.52⋅4=9 WP_{R_4}=1.5^2\cdot4=9\,\text{W}

PR5=1.52⋅8=18 WP_{R_5}=1.5^2\cdot8=18\,\text{W}

Pload=15.75+11.25+36+9+18=90 WP_{load}=15.75+11.25+36+9+18=90\,\text{W}

3. מאזן הספקים: Pgen=Pload=90 WP_{gen}=P_{load}=90\,\text{W} - המאזן מתקיים, וזו גם בדיקה לנכונות הזרמים.

תשובה: ההספק המיוצר 90 W90\,\text{W}, ההספק הנצרך 90 W90\,\text{W}, והמאזן מתקיים.

שאלה 17 · טעינה ופריקה של קבל במעגל RC

באיור לשאלה 17 נתון מעגל חשמלי.

במצב ההתחלתי הקבל אינו טעון. בזמן t=0t=0 המפסק SS נסגר.

א.

חשבו את המתח על הקבל לאחר 8msec⁡8m\sec.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את האנרגיה האגורה בקבל בזמן t=8msec⁡t=8m\sec.

(3 נקודות)

לאחר שהמפסק SS היה במצב סגור זמן ארוך מאוד, העבירו את המתג למצב פתוח.

ג.

כמה זמן יש לחכות עד אשר המתח שבין הדקי הקבל יהיה 10V10V?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

UC(8 ms)≈12.59 VU_C(8\,\text{ms})\approx12.59\,\text{V}

נתון: E=40 VE=40\,\text{V}, R1=200 ΩR_1=200\,\Omega, R2=R3=400 ΩR_2=R_3=400\,\Omega (בטור, ויחד במקביל לקבל), C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, UC(0)=0U_C(0)=0.

מבוקש: UCU_C בזמן t=8 mst=8\,\text{ms}.

הקבל רואה מעגל עם מקור ושלושה נגדים. נחליף את המעגל שמחובר לקבל במקור תבנין - כך מתקבל מעגל RC פשוט עם מתח סופי וקבוע זמן.

ההדקים. ההדקים הם שני הדקי הקבל: aa (העליון) ו-bb (התחתון). מוציאים את הקבל מהמעגל, ומאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות RTHR_{TH} שהקבל "רואה". המפסק סגור (זה המצב שבו הקבל נטען), ולכן הוא מסורטט כקו רציף.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל בלי הקבל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו שמההדק החיובי של EE עד R1R_1 נמצא ב-40 V40\,\text{V}.

•ההדקים פתוחים, ולכן R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3 בטור, ובכולם זורם אותו זרם I=401000=40 mAI=\frac{40}{1000}=40\,\text{mA}, בכיוון החץ.

•ההדק aa צבוע כמו הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2, וההדק bb כמו הקו התחתון.

בחירת השיטה. בהדקים פתוחים במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מחלק מתח מספיק.

1. מתח תבנין: R2+R3=800 ΩR_2+R_3=800\,\Omega יוצרים עם R1R_1 מחלק מתח:

VTH=E⋅R2+R3R1+R2+R3=40⋅8001000=32 VV_{TH}=E\cdot\frac{R_2+R_3}{R_1+R_2+R_3}=40\cdot\frac{800}{1000}=32\,\text{V}

זה הפוטנציאל של aa בסרטוט. באמצע, בין R2R_2 ל-R3R_3, יש 40 mA⋅400 Ω=16 V40\,\text{mA}\cdot400\,\Omega=16\,\text{V}.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח EE מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

2. לפי הצבעים: הקצה השמאלי של R1R_1 מחובר עכשיו לקו התחתון, ולכן R1R_1 מחובר בין aa ל-bb. גם הטור R2+R3R_2+R_3 מחובר בין aa ל-bb. כלומר R1R_1 במקביל ל-R2+R3R_2+R_3:

RTH=R1(R2+R3)R1+R2+R3=200⋅8001000=160 ΩR_{TH}=\frac{R_1(R_2+R_3)}{R_1+R_2+R_3}=\frac{200\cdot800}{1000}=160\,\Omega

3. קבוע הזמן של הטעינה:

τ1=RTHC=160⋅100⋅10−6=16⋅10−3 s=16 ms\tau_1=R_{TH}C=160\cdot100\cdot10^{-6}=16\cdot10^{-3}\,\text{s}=16\,\text{ms}

4. מתח הקבל בטעינה מאפס:

UC(t)=VTH(1−e−t/τ1)U_C(t)=V_{TH}\left(1-e^{-t/\tau_1}\right)

UC(8 ms)=32(1−e−8/16)=32(1−0.6065)=12.59 VU_C(8\,\text{ms})=32\left(1-e^{-8/16}\right)=32\left(1-0.6065\right)=12.59\,\text{V}

תשובה: UC(8 ms)≈12.59 VU_C(8\,\text{ms})\approx12.59\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

WC≈7.93 mJW_C\approx7.93\,\text{mJ}

משתמשים במתח מסעיף א.

1. WC=12CUC2=12⋅100⋅10−6⋅12.592=7.93⋅10−3 J=7.93 mJW_C=\frac{1}{2}CU_C^2=\frac{1}{2}\cdot100\cdot10^{-6}\cdot12.59^2=7.93\cdot10^{-3}\,\text{J}=7.93\,\text{mJ}

תשובה: WC≈7.93 mJW_C\approx7.93\,\text{mJ}

סעיף ג

תשובה:

t≈93.05 mst\approx93.05\,\text{ms}

נתון: המפסק היה סגור זמן רב, ואז נפתח; מבוקש הזמן עד ש-UC=10 VU_C=10\,\text{V}.

1. מתח הקבל ההתחלתי: אחרי זמן רב הקבל טעון לגמרי ואין זרם דרכו, ולכן מתחו שווה למתח תבנין מסעיף א:

U0=32 VU_0=32\,\text{V}

סימון על הסרטוט. המעגל ברגע פתיחת המפסק, כשהקבל עדיין טעון ל-32 V32\,\text{V}:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). המפסק פתוח, ולכן הקטע שבין EE למפסק (40 V40\,\text{V}) מנותק משאר המעגל.

•ב-R1R_1 לא זורם זרם (הענף שלו פתוח), ולכן אין עליו מפל מתח, ושני קצותיו צבועים כמו ההדק העליון של הקבל, 32 V32\,\text{V}.

•הקבל נפרק: הזרם ii יוצא מההדק העליון שלו ויורד דרך R2R_2 ו-R3R_3. ברגע הפתיחה i=32800=40 mAi=\frac{32}{800}=40\,\text{mA}, והנקודה שבין R2R_2 ל-R3R_3 נמצאת ב-16 V16\,\text{V}.

בחירת השיטה. ההתנגדות שהקבל "רואה" היא התנגדות תבנין בין הדקי הקבל. אחרי פתיחת המפסק המקור מנותק ואין מקור אחר, ולפי הצבעים נשארת לולאה אחת: הקבל, R2R_2 ו-R3R_3. לכן מספיק לחבר את שני הנגדים בטור.

2. אחרי פתיחת המפסק המקור ו-R1R_1 מנותקים. הקבל נפרק דרך R2R_2 ו-R3R_3 בטור:

Rdis=R2+R3=400+400=800 ΩR_{dis}=R_2+R_3=400+400=800\,\Omega

τ2=RdisC=800⋅100⋅10−6=80⋅10−3 s=80 ms\tau_2=R_{dis}C=800\cdot100\cdot10^{-6}=80\cdot10^{-3}\,\text{s}=80\,\text{ms}

3. מתח הקבל בפריקה: UC(t)=U0e−t/τ2U_C(t)=U_0e^{-t/\tau_2}. מבודדים את tt:

t=τ2ln⁡U0UC=80⋅10−3⋅ln⁡3210=80⋅10−3⋅1.1632=93.05⋅10−3 st=\tau_2\ln\frac{U_0}{U_C}=80\cdot10^{-3}\cdot\ln\frac{32}{10}=80\cdot10^{-3}\cdot1.1632=93.05\cdot10^{-3}\,\text{s}

תשובה: יש לחכות כ-93.05 ms93.05\,\text{ms} מרגע פתיחת המפסק.

שאלה 18 · מעגל מקבילי RC ומעגל התמורה הטורי שלו

באיור א' לשאלה 18 נתון מעגל טורי המחובר למתח חילופין:

u(t)=1002sin⁡(ωt+π6)Vu(t)=100\sqrt{2}\sin\left(\omega t+\frac{\pi}{6}\right)V

א.

חשבו את הערכים של מעגל התמורה הטורי:

(4 נקודות)
ב.

חשבו את ההספקים S,Q,PS,Q,P.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את המתחים URSU_{R_S} ו- UXSU_{X_S} עבור המעגל הטורי.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את הזרמים IRPI_{R_P} ו- IXPI_{X_P} עבור המעגל המקבילי.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

RS=30 ΩR_S=30\,\Omega, XS=40 ΩX_S=40\,\Omega (קיבולי), כלומר Zˉ=30−j40=50∠−53.13∘ Ω\bar{Z}=30-j40=50\angle-53.13^\circ\,\Omega.

נתון: המעגל המקבילי באיור ב': RP=83.333 ΩR_P=83.333\,\Omega במקביל ל-XP=62.5 ΩX_P=62.5\,\Omega (קבל), מחובר למתח u(t)u(t).

מבוקש: RSR_S ו-XSX_S של מעגל טורי (איור א') בעל אותה עכבה.

שני מעגלים שקולים כשהעכבה שלהם זהה. לכן מחשבים את העכבה של המעגל המקבילי ומפרקים אותה לחלק ממשי (נגד) ולחלק מדומה (קבל).

1. המוליכות של המעגל המקבילי (במקביל מוליכויות מסתכמות; לקבל מוליכות +j1XP+j\frac{1}{X_P}):

Yˉ=1RP+j1XP=183.333+j162.5=0.012+j0.016 S\bar{Y}=\frac{1}{R_P}+j\frac{1}{X_P}=\frac{1}{83.333}+j\frac{1}{62.5}=0.012+j0.016\,\text{S}

2. העכבה:

∣Yˉ∣=0.0122+0.0162=0.02 S|\bar{Y}|=\sqrt{0.012^2+0.016^2}=0.02\,\text{S}, ∠Yˉ=arctan⁡0.0160.012=53.13∘\angle\bar{Y}=\arctan\frac{0.016}{0.012}=53.13^\circ

Zˉ=1Yˉ=10.02∠53.13∘=50∠−53.13∘ Ω=30−j40 Ω\bar{Z}=\frac{1}{\bar{Y}}=\frac{1}{0.02\angle53.13^\circ}=50\angle-53.13^\circ\,\Omega=30-j40\,\Omega

3. מכאן ערכי מעגל התמורה הטורי:

RS=Re{Zˉ}=50cos⁡53.13∘=30 ΩR_S=\text{Re}\{\bar{Z}\}=50\cos53.13^\circ=30\,\Omega

XS=∣Im{Zˉ}∣=50sin⁡53.13∘=40 ΩX_S=|\text{Im}\{\bar{Z}\}|=50\sin53.13^\circ=40\,\Omega (החלק המדומה שלילי - היגב קיבולי, כמו באיור א')

הערה: בנוסח השאלה נכתב שהמעגל הטורי מחובר למתח החילופין, אך המעגל המחובר למקור הוא המעגל המקבילי שבאיור ב'; המעגל שבאיור א' הוא מעגל התמורה הטורי המבוקש.

תשובה: RS=30 ΩR_S=30\,\Omega, XS=40 ΩX_S=40\,\Omega (קיבולי).

סעיף ב

תשובה:

S=200 VAS=200\,\text{VA}, P=120 WP=120\,\text{W}, Q=160 VArQ=160\,\text{VAr} (קיבולי, Q=−160 VArQ=-160\,\text{VAr}).

משתמשים במעגל הטורי מסעיף א: Zˉ=50∠−53.13∘ Ω\bar{Z}=50\angle-53.13^\circ\,\Omega.

1. המתח היעיל והפאזור שלו:

U=10022=100 VU=\frac{100\sqrt{2}}{\sqrt{2}}=100\,\text{V}, Uˉ=100∠30∘ V\bar{U}=100\angle30^\circ\,\text{V}

2. הזרם:

Iˉ=UˉZˉ=100∠30∘50∠−53.13∘=2∠83.13∘ A\bar{I}=\frac{\bar{U}}{\bar{Z}}=\frac{100\angle30^\circ}{50\angle-53.13^\circ}=2\angle83.13^\circ\,\text{A}

הזרם מקדים את המתח ב-53.13∘53.13^\circ - עומס קיבולי.

3. ההספקים:

S=U⋅I=100⋅2=200 VAS=U\cdot I=100\cdot2=200\,\text{VA}

P=I2RS=22⋅30=120 WP=I^2R_S=2^2\cdot30=120\,\text{W}

Q=I2XS=22⋅40=160 VArQ=I^2X_S=2^2\cdot40=160\,\text{VAr} (קיבולי; בסימון Q=−160 VArQ=-160\,\text{VAr})

בדיקה: 1202+1602=200 VA\sqrt{120^2+160^2}=200\,\text{VA}.

תשובה: S=200 VAS=200\,\text{VA}, P=120 WP=120\,\text{W}, Q=160 VArQ=160\,\text{VAr} קיבולי.

סעיף ג

תשובה:

URS=60 VU_{R_S}=60\,\text{V}, UXS=80 VU_{X_S}=80\,\text{V}

במעגל הטורי אותו זרם I=2 AI=2\,\text{A} (סעיף ב) עובר בשני הרכיבים.

1. UˉRS=IˉRS=2∠83.13∘⋅30=60∠83.13∘ V\bar{U}_{R_S}=\bar{I}R_S=2\angle83.13^\circ\cdot30=60\angle83.13^\circ\,\text{V}, כלומר URS=60 VU_{R_S}=60\,\text{V}

2. UˉXS=Iˉ⋅(−jXS)=2∠83.13∘⋅40∠−90∘=80∠−6.87∘ V\bar{U}_{X_S}=\bar{I}\cdot(-jX_S)=2\angle83.13^\circ\cdot40\angle-90^\circ=80\angle-6.87^\circ\,\text{V}, כלומר UXS=80 VU_{X_S}=80\,\text{V}

3. בדיקה: המתחים ניצבים זה לזה, ו-602+802=100 V=U\sqrt{60^2+80^2}=100\,\text{V}=U.

תשובה: URS=60 VU_{R_S}=60\,\text{V}, UXS=80 VU_{X_S}=80\,\text{V}.

סעיף ד

תשובה:

IRP=1.2 AI_{R_P}=1.2\,\text{A}, IXP=1.6 AI_{X_P}=1.6\,\text{A}

במעגל המקבילי כל רכיב מקבל את מלוא מתח המקור U=100 VU=100\,\text{V}.

1. IRP=URP=10083.333=1.2 AI_{R_P}=\frac{U}{R_P}=\frac{100}{83.333}=1.2\,\text{A} (בפאזה עם המתח: 1.2∠30∘ A1.2\angle30^\circ\,\text{A})

2. IXP=UXP=10062.5=1.6 AI_{X_P}=\frac{U}{X_P}=\frac{100}{62.5}=1.6\,\text{A} (מקדים את המתח ב-90∘90^\circ: 1.6∠120∘ A1.6\angle120^\circ\,\text{A})

3. בדיקה: 1.22+1.62=2 A\sqrt{1.2^2+1.6^2}=2\,\text{A} - שווה לזרם הכולל מסעיף ב.

תשובה: IRP=1.2 AI_{R_P}=1.2\,\text{A}, IXP=1.6 AI_{X_P}=1.6\,\text{A}.

שאלה 19 · טבעת פרומגנטית: מיאון, כריכות, זרם וכיוון שטף

באיור לשאלה 19 מוצג תרשים של טבעת העשויה חומר פרומגנטי.

האורך הממוצע של מסלול השטף המגנטי הוא 140mm140mm, שטח החתך של הטבעת 250mm2250mm^2.

הטבעת עשויה מחומר פרומגנטי בעל חדירות מגנטית יחסית μr=6000\mu_r=6000.

על הטבעת מלופף מוליך נחושת, בעל התנגדות סגולית 0.018Ωmm2m0.018\frac{\Omega mm^2}{m} ושטח חתך של 0.25mm20.25mm^2. האורך הממוצע של כריכה אחת 700mm700mm, הסליל בנוי 43 כריכות של מוליך מבודד.

א.

יש לחשב את המיאון של המעגל המגנטי.

(4 נקודות)
ב.

כמה כריכות יש להתקין על הטבעת כדי שהשראות הסליל תהיה 25mH25mH?

(4 נקודות)
ג.

יש לחשב את הזרם בסליל המחובר למקור מתח ישר שהמתח שלו 5V5V.

(4 נקודות)
ד.

כיוון הזרם בסליל ABAB, מ- AA ל- BB? מהו כיוון השטף במעגל המגנטי.

תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Rm≈74,272 AWbR_m\approx74{,}272\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: l=140 mm=0.14 ml=140\,\text{mm}=0.14\,\text{m}, A=250 mm2=250⋅10−6 m2A=250\,\text{mm}^2=250\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, μr=6000\mu_r=6000, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: המיאון (ההתנגדות המגנטית) של הטבעת.

1. Rm=lμ0μrAR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA}

2. המכנה: μ0μrA=4π⋅10−7⋅6000⋅250⋅10−6=1.885⋅10−6 H⋅m\mu_0\mu_rA=4\pi\cdot10^{-7}\cdot6000\cdot250\cdot10^{-6}=1.885\cdot10^{-6}\,\text{H}\cdot\text{m}

3. Rm=0.141.885⋅10−6=74,272 AWbR_m=\frac{0.14}{1.885\cdot10^{-6}}=74{,}272\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

תשובה: Rm≈74,272 AWbR_m\approx74{,}272\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}} (בערך 7.43⋅104 H−17.43\cdot10^4\,\text{H}^{-1}).

סעיף ב

תשובה:

N≈43N\approx43 כריכות

מבוקש: מספר הכריכות NN עבור L=25 mHL=25\,\text{mH}, עם המיאון מסעיף א.

1. ההשראות של סליל על מעגל מגנטי: L=N2RmL=\frac{N^2}{R_m}, ולכן N=L⋅RmN=\sqrt{L\cdot R_m}.

2. הצבה:

N=25⋅10−3⋅74,272=1856.8=43.09N=\sqrt{25\cdot10^{-3}\cdot74{,}272}=\sqrt{1856.8}=43.09

3. מספר הכריכות שלם, ולכן N=43N=43 (עם 43 כריכות: L=43274,272=24.9 mHL=\frac{43^2}{74{,}272}=24.9\,\text{mH}). זה מתאים למספר הכריכות הנתון בשאלה.

תשובה: N≈43N\approx43 כריכות.

סעיף ג

תשובה:

I≈2.307 AI\approx2.307\,\text{A}

נתון: N=43N=43 כריכות, אורך כריכה l1=700 mm=0.7 ml_1=700\,\text{mm}=0.7\,\text{m}, ρ=0.018 Ω mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}, Aw=0.25 mm2A_w=0.25\,\text{mm}^2, U=5 VU=5\,\text{V} ישר.

מבוקש: הזרם בסליל.

במתח ישר ההשראות אינה מגבילה את הזרם במצב יציב; הזרם נקבע רק על ידי ההתנגדות האוהמית של תיל הליפוף.

1. אורך התיל: lw=N⋅l1=43⋅0.7=30.1 ml_w=N\cdot l_1=43\cdot0.7=30.1\,\text{m}

2. התנגדות התיל:

Rw=ρlwAw=0.018⋅30.10.25=2.167 ΩR_w=\rho\frac{l_w}{A_w}=0.018\cdot\frac{30.1}{0.25}=2.167\,\Omega

3. הזרם (חוק אוהם):

I=URw=52.167=2.307 AI=\frac{U}{R_w}=\frac{5}{2.167}=2.307\,\text{A}

תשובה: I≈2.307 AI\approx2.307\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

בחלק הטבעת שבתוך הסליל השטף כלפי מעלה; בטבעת כולה השטף מסתובב עם כיוון השעון.

קובעים את כיוון השטף לפי כלל יד ימין לסליל: כשאצבעות יד ימין מקיפות את הליבה בכיוון הזרם בכריכות, האגודל מראה את כיוון השטף בתוך הליבה.

1. כיוון הזרם בכריכות: הזרם נכנס בהדק AA. בכריכה העליונה התיל עובר לפני הטבעת (בצד הקרוב לקורא) משמאל לימין, מהשפה החיצונית לשפה הפנימית, חוזר מאחורי הטבעת מימין לשמאל, ושוב לפנים בכריכה הבאה שמתחתיה, עד שהוא יוצא בהדק BB.

2. כלל יד ימין: מסתכלים על הליבה מלמעלה. בצד הקרוב הזרם זורם ימינה ובצד הרחוק שמאלה - זהו סיבוב נגד כיוון השעון במבט מלמעלה, ולכן האגודל מצביע כלפי מעלה. השטף בחלק השמאלי של הטבעת (בתוך הסליל) פונה כלפי מעלה.

3. השטף ממשיך במסלול הסגור של הטבעת: עולה בצד שמאל, עובר ימינה בחלק העליון, יורד בצד ימין וחוזר שמאלה בחלק התחתון - כלומר השטף מסתובב בטבעת עם כיוון השעון.

תשובה: בתוך הסליל השטף כלפי מעלה, ובטבעת כולה השטף זורם עם כיוון השעון.

שאלה 20 · מגבר פולט משותף: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה 20 נתון מעגל חשמלי ובו טרנזיסטור.

β=hfe=100\beta=hfe=100 VBE=0.7V\quad V_{BE}=0.7V hie=1kΩ\quad hie=1k\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(6 נקודות)
ב.

שרטטו מעגל תמורה לאות קטן.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IBQ≈26.99 μAI_{BQ}\approx26.99\,\mu\text{A}, ICQ≈2.70 mAI_{CQ}\approx2.70\,\text{mA}, VCEQ≈9.14 VV_{CEQ}\approx9.14\,\text{V}

נתון: VCC=20 VV_{CC}=20\,\text{V}, R1=45 kΩR_1=45\,\text{k}\Omega, R2=30 kΩR_2=30\,\text{k}\Omega, RC=1.5 kΩR_C=1.5\,\text{k}\Omega, RE=2.5 kΩR_E=2.5\,\text{k}\Omega, RL=3.5 kΩR_L=3.5\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: IBQI_{BQ}, ICQI_{CQ}, VCEQV_{CEQ}.

בזרם ישר הקבלים C1C_1, C2C_2 הם נתק, ולכן המקור VinV_{in} ונגד העומס RLR_L מנותקים. נשאר מעגל ממתג עם מחלק מתח בבסיס. נחליף את המחלק במקור תבנין.

ההדקים. ההדק aa הוא הבסיס, וההדק bb הוא קו האדמה. מנתקים את הטרנזיסטור מהמחלק, ומאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המחלק לבדו, עם ההדקים פתוחים:

•קו האדמה הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר ל-VCCV_{CC} (20 V20\,\text{V}).

•הקו של ההדק aa הוא הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2. מההדק aa לא יוצא זרם, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור, ובשניהם זורם הזרם 2045+30=0.267 mA\frac{20}{45+30}=0.267\,\text{mA}, בכיוון החץ.

1. מתח הצומת לפי מחלק מתח:

VTH=VCCR2R1+R2=20⋅3045+30=8 VV_{TH}=V_{CC}\frac{R_2}{R_1+R_2}=20\cdot\frac{30}{45+30}=8\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי VCCV_{CC}: הקו העליון מחובר בקצר לקו האדמה. במעגל החדש נשארים רק שני הנגדים:

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הם במקביל:

RTH=R1R2R1+R2=45⋅3075=18 kΩR_{TH}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{45\cdot30}{75}=18\,\text{k}\Omega

מעגל התמורה: מקור VTH=8 VV_{TH}=8\,\text{V} בטור עם RTH=18 kΩR_{TH}=18\,\text{k}\Omega, המחובר לבסיס.

2. כיווני הזרמים (NPN): IBI_B נכנס לבסיס, ICI_C נכנס לקולט מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C, ו-IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B יוצא מהפולט דרך RER_E לאדמה.

3. קירכהוף למתחים בחוג בסיס-פולט:

VTH=IBRTH+VBE+(β+1)IBREV_{TH}=I_BR_{TH}+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VTH−VBERTH+(β+1)RE=8−0.718⋅103+101⋅2.5⋅103=7.3270.5⋅103=26.99 μAI_B=\frac{V_{TH}-V_{BE}}{R_{TH}+(\beta+1)R_E}=\frac{8-0.7}{18\cdot10^3+101\cdot2.5\cdot10^3}=\frac{7.3}{270.5\cdot10^3}=26.99\,\mu\text{A}

4. זרמי הקולט והפולט:

IC=βIB=100⋅26.99⋅10−6=2.699 mAI_C=\beta I_B=100\cdot26.99\cdot10^{-6}=2.699\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅26.99⋅10−6=2.726 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot26.99\cdot10^{-6}=2.726\,\text{mA}

5. קירכהוף למתחים בחוג קולט-פולט:

VCE=VCC−ICRC−IERE=20−2.699⋅1.5−2.726⋅2.5=20−4.048−6.814=9.14 VV_{CE}=V_{CC}-I_CR_C-I_ER_E=20-2.699\cdot1.5-2.726\cdot2.5=20-4.048-6.814=9.14\,\text{V}

VCEV_{CE} גדול בהרבה מ-0.2 V0.2\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור במצב פעיל.

תשובה: QQ: IBQ≈26.99 μAI_{BQ}\approx26.99\,\mu\text{A}, ICQ≈2.70 mAI_{CQ}\approx2.70\,\text{mA}, VCEQ≈9.14 VV_{CEQ}\approx9.14\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

VinV_{in} על R1∥R2=18 kΩR_1\parallel R_2=18\,\text{k}\Omega; בין בסיס לפולט hie=1 kΩh_{ie}=1\,\text{k}\Omega; מקור זרם hfeibh_{fe}i_b מקולט לפולט; RE=2.5 kΩR_E=2.5\,\text{k}\Omega מפולט לאדמה; RC∥RLR_C\parallel R_L מקולט לאדמה.

בניית מעגל התמורה לאות קטן (מודל פרמטרי h מפושט):

1. הקבלים C1,C2→∞C_1,C_2\to\infty הם קצר לאות: VinV_{in} מחובר ישירות לבסיס, ו-RLR_L מחובר ישירות לקולט.

2. מקור המתח הישר VCCV_{CC} הוא קצר לאות (אדמת אות). לכן R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הבסיס לאדמה, במקביל: R1∥R2=18 kΩR_1\parallel R_2=18\,\text{k}\Omega. באותו אופן RCR_C מחובר בין הקולט לאדמה, במקביל ל-RLR_L.

3. הטרנזיסטור מוחלף ב:

•נגד hie=1 kΩh_{ie}=1\,\text{k}\Omega בין הבסיס BB לפולט EE, שדרכו עובר ibi_b;

•מקור זרם תלוי hfeib=100 ibh_{fe}i_b=100\,i_b בין הקולט CC לפולט EE, בכיוון מהקולט אל הפולט.

4. RE=2.5 kΩR_E=2.5\,\text{k}\Omega אינו מגושר בקבל, ולכן נשאר בין הפולט לאדמה גם במעגל התמורה.

השרטוט, משמאל לימין:

•מקור VinV_{in} בין צומת הבסיס BB לאדמה;

•נגד R1∥R2=18 kΩR_1\parallel R_2=18\,\text{k}\Omega מ-BB לאדמה;

•hieh_{ie} מ-BB אל צומת הפולט EE, ו-RER_E מ-EE לאדמה;

•מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b מצומת הקולט CC אל EE;

•RC=1.5 kΩR_C=1.5\,\text{k}\Omega ו-RL=3.5 kΩR_L=3.5\,\text{k}\Omega במקביל מ-CC לאדמה; VoutV_{out} נלקח בין CC לאדמה.

המעגל המתקבל (קו הבסיס BB, קו הפולט EE, קו הקולט CC וקו האדמה, כל אחד בצבע משלו):

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של BB לקו האדמה, כלומר במקביל, וכך גם RCR_C ו-RLR_L בין הקו של CC לקו האדמה. הזרם ibi_b עובר ב-hieh_{ie} מ-BB אל EE, וב-RER_E זורם הזרם ie=(hfe+1)ibi_e=(h_{fe}+1)i_b.

תשובה: מעגל התמורה כמתואר: VinV_{in} ו-18 kΩ18\,\text{k}\Omega בכניסה, hieh_{ie} בין BB ל-EE, RER_E מ-EE לאדמה, מקור זרם hfeibh_{fe}i_b מ-CC ל-EE, ו-RC∥RLR_C\parallel R_L מ-CC לאדמה.

סעיף ג

תשובה:

AV≈−0.414A_V\approx-0.414

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב.

1. עומס הקולט לאות:

RC∥RL=1.5⋅3.51.5+3.5=1.05 kΩR_C\parallel R_L=\frac{1.5\cdot3.5}{1.5+3.5}=1.05\,\text{k}\Omega

2. מתח המוצא: זרם המקור hfeibh_{fe}i_b זורם מהקולט אל הפולט, ולכן הוא נמשך מהאדמה דרך RC∥RLR_C\parallel R_L:

Vout=−hfeib (RC∥RL)V_{out}=-h_{fe}i_b\,(R_C\parallel R_L)

3. מתח הכניסה. צריך לדעת איזו התנגדות "רואים" מהבסיס אל תוך הטרנזיסטור, כלומר את היחס בין VinV_{in} לזרם ibi_b.

ההדקים. ההדק BB (הבסיס) והאדמה. VinV_{in} מחובר ישירות לבסיס, ולכן R1R_1 ו-R2R_2, שמחוברים גם הם בין BB לאדמה, לא משנים את המתח של BB ולא את ibi_b. מסתכלים רק על מה שמימין להם.

מקור בוחן. במעגל יש מקור תלוי, hfeibh_{fe}i_b, ולכן אי אפשר למצוא את ההתנגדות בחיבור טורי ומקבילי: המקור התלוי מגיב לזרם ibi_b ומשנה את הזרם ב-RER_E. משאירים את המקור התלוי, ובמקום VinV_{in} מחברים בין BB לאדמה מקור בוחן VTV_T, שממנו נכנס לבסיס הזרם ITI_T:

•הזרם ITI_T נכנס לקו של BB וממשיך כולו דרך hieh_{ie}, ולכן ib=ITi_b=I_T.

•בקו של EE נפגשים ibi_b שמגיע דרך hieh_{ie} והזרם hfeibh_{fe}i_b של המקור התלוי. שניהם יוצאים דרך RER_E לאדמה: ie=(hfe+1)ibi_e=(h_{fe}+1)i_b.

•חוק המתחים מ-BB דרך hieh_{ie} ו-RER_E לאדמה:

VT=ibhie+(hfe+1)ibRE=IT[hie+(hfe+1)RE]V_T=i_bh_{ie}+(h_{fe}+1)i_bR_E=I_T\left[h_{ie}+(h_{fe}+1)R_E\right]

Rb=VTIT=hie+(hfe+1)RE=1+101⋅2.5=253.5 kΩR_b=\frac{V_T}{I_T}=h_{ie}+(h_{fe}+1)R_E=1+101\cdot2.5=253.5\,\text{k}\Omega

ההתנגדות הזאת גדולה פי 253.5253.5 מ-hieh_{ie}, כי המקור התלוי מוסיף ל-RER_E זרם גדול פי hfeh_{fe} מ-ibi_b.

מחזירים את VinV_{in} במקום מקור הבוחן:

Vin=ib[hie+(hfe+1)RE]=253.5 kΩ⋅ibV_{in}=i_b\left[h_{ie}+(h_{fe}+1)R_E\right]=253.5\,\text{k}\Omega\cdot i_b

4. ההגבר:

AV=VoutVin=−hfe(RC∥RL)hie+(hfe+1)RE=−100⋅1.05253.5=−0.414A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{h_{fe}(R_C\parallel R_L)}{h_{ie}+(h_{fe}+1)R_E}=-\frac{100\cdot1.05}{253.5}=-0.414

ההגבר קטן מ-1 בערכו המוחלט, כי RER_E אינו מגושר בקבל ויוצר משוב שלילי חזק. הסימן השלילי מציין היפוך פאזה של 180∘180^\circ.

תשובה: AV≈−0.414A_V\approx-0.414

שאלה 21 · מגבר שרת עם משוב כפול: מתח מוצא וזרם

באיור לשאלה 21 מוצג מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את ערכו של VoutVout.

(10 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של הזרם IR5I_{R5}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}

נתון: Vin=12 VV_{in}=12\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega (מ-VinV_{in} לכניסה המהפכת), R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega (מהכניסה הלא-מהפכת לאדמה), R3=8 kΩR_3=8\,\text{k}\Omega (מהכניסה המהפכת למוצא המגבר), R4=8 kΩR_4=8\,\text{k}\Omega (מהכניסה המהפכת לנקודה VoutV_{out}), R5=4 kΩR_5=4\,\text{k}\Omega (ממוצא המגבר לנקודה VoutV_{out}), R6=8 kΩR_6=8\,\text{k}\Omega (מ-VoutV_{out} לאדמה).

מבוקש: VoutV_{out}.

נסמן ב-VoV_o את המתח במוצא מגבר השרת עצמו (לפני R5R_5). יש שני צמתים לא ידועים, VoV_o ו-VoutV_{out}, ולכן נכתוב שתי משוואות צמתים.

1. מגבר אידיאלי עם משוב שלילי: לא זורם זרם בכניסות, ולכן אין מפל מתח על R2R_2: V+=0V_+=0, ומכאן V−=V+=0V_-=V_+=0 (אדמה מדומה).

2. סימון זרמים: כל הזרמים מסומנים כיוצאים מהצומת שבו כותבים את המשוואה.

3. קירכהוף לזרמים בכניסה המהפכת (V−=0V_-=0). הזרם שנכנס דרך R1R_1 יוצא דרך R3R_3 ו-R4R_4:

Vin−0R1=0−VoR3+0−VoutR4\frac{V_{in}-0}{R_1}=\frac{0-V_o}{R_3}+\frac{0-V_{out}}{R_4}

124=−Vo8+−Vout8 ⇒ Vo+Vout=−24\frac{12}{4}=\frac{-V_o}{8}+\frac{-V_{out}}{8}\ \Rightarrow\ V_o+V_{out}=-24

4. קירכהוף לזרמים בצומת VoutV_{out}: הזרם שמגיע דרך R5R_5 מתחלק ל-R6R_6 ול-R4R_4:

Vo−VoutR5=Vout−0R6+Vout−0R4\frac{V_o-V_{out}}{R_5}=\frac{V_{out}-0}{R_6}+\frac{V_{out}-0}{R_4}

Vo−Vout4=Vout8+Vout8 ⇒ Vo−Vout=Vout ⇒ Vo=2Vout\frac{V_o-V_{out}}{4}=\frac{V_{out}}{8}+\frac{V_{out}}{8}\ \Rightarrow\ V_o-V_{out}=V_{out}\ \Rightarrow\ V_o=2V_{out}

5. הצבה במשוואה מצעד 3:

2Vout+Vout=−24 ⇒ Vout=−8 V2V_{out}+V_{out}=-24\ \Rightarrow\ V_{out}=-8\,\text{V}, ו-Vo=−16 VV_o=-16\,\text{V}

תשובה: Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR5=2 mAI_{R5}=2\,\text{mA}, זורם מצומת VoutV_{out} אל מוצא המגבר.

משתמשים במתחים מסעיף א: Vo=−16 VV_o=-16\,\text{V}, Vout=−8 VV_{out}=-8\,\text{V}.

1. הזרם ב-R5R_5 בכיוון ממוצא המגבר אל VoutV_{out}:

IR5=Vo−VoutR5=−16−(−8)4⋅103=−2⋅10−3 AI_{R5}=\frac{V_o-V_{out}}{R_5}=\frac{-16-(-8)}{4\cdot10^3}=-2\cdot10^{-3}\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בכיוון ההפוך: מצומת VoutV_{out} אל מוצא המגבר.

2. בדיקה בצומת VoutV_{out}: דרך R6R_6 עולה מהאדמה 0−(−8)8=1 mA\frac{0-(-8)}{8}=1\,\text{mA}, ודרך R4R_4 מגיע מהכניסה המהפכת 0−(−8)8=1 mA\frac{0-(-8)}{8}=1\,\text{mA}; יחד 2 mA2\,\text{mA}, שיוצאים דרך R5R_5 אל המוצא.

תשובה: IR5=2 mAI_{R5}=2\,\text{mA}, בכיוון מצומת VoutV_{out} אל מוצא מגבר השרת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.