דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2025 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א': 15 שאלות סגורות בשאלון - מתוכן לענות על 10 שאלות.

חלק ב': 6 שאלות פתוחות בשאלון - מתוכן לענות על 4 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו תשובות במחברת הבחינה.

מפתח ההערכה:

חלק א' - כל שאלה 4 נקודות, סה"כ: 40 נקודות.

ניתן להקיף בעיגול התשובה הנכונה על טופס הבחינה.

חלק ב' - כל שאלה 15 נקודות, סה"כ: 60 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · תלות ההתנגדות בטמפרטורה

התנגדותו של גוף חימום חשמלי לפני הפעלתו (בטמפרטורה של 20∘C20^{\circ}\text{C}) היא 30 Ω30\,\Omega ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.009 1∘C\alpha=0.009\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}. לאחר הפעלתו של גוף החימום, התנגדותו עלתה ל-80 Ω80\,\Omega.

מה תהיה הטמפרטורה שלו לאחר החימום?

א. 205.1∘C205.1^{\circ}\text{C}

ב. 190.8∘C190.8^{\circ}\text{C}

ג. 160.9∘C160.9^{\circ}\text{C}

ד. 223.1∘C223.1^{\circ}\text{C}

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

א. T≈205.2∘CT\approx205.2^{\circ}\text{C} (האפשרות 205.1∘C205.1^{\circ}\text{C})

נתון: R0=30 ΩR_0=30\,\Omega בטמפרטורה T0=20∘CT_0=20^{\circ}\text{C}, α=0.009 1∘C\alpha=0.009\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}, ולאחר החימום RT=80 ΩR_T=80\,\Omega.

מבוקש: הטמפרטורה TT לאחר החימום.

1. התנגדות של מוליך משתנה עם הטמפרטורה לפי הקשר הקווי:

RT=R0(1+αΔT)R_T=R_0\left(1+\alpha\Delta T\right)

2. נבודד את שינוי הטמפרטורה:

ΔT=RTR0−1α=8030−10.009=1.66670.009=185.19∘C\Delta T=\frac{\frac{R_T}{R_0}-1}{\alpha}=\frac{\frac{80}{30}-1}{0.009}=\frac{1.6667}{0.009}=185.19^{\circ}\text{C}

3. הטמפרטורה הסופית:

T=T0+ΔT=20+185.19=205.19∘C≈205.2∘CT=T_0+\Delta T=20+185.19=205.19^{\circ}\text{C}\approx205.2^{\circ}\text{C}

התוצאה מתאימה לתשובה א (205.1∘C205.1^{\circ}\text{C}, ההפרש נובע מעיגול).

תשובה: א. T≈205.2∘CT\approx205.2^{\circ}\text{C} (בשאלון: 205.1∘C205.1^{\circ}\text{C})

שאלה 2 · מעגל טורי: מתח המקור מזרם נתון

נתון מעגל חשמלי, הזרם דרך הנגד R4R_4 הוא 2 mA2\,\text{mA}.

מתח המקור הוא:

א. 40 V40\,\text{V}

ב. 200 V200\,\text{V}

ג. 20 V20\,\text{V}

ד. 32 V32\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

א. 40 V40\,\text{V}

נתון: R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=8 kΩR_2=8\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=4 kΩR_4=4\,\text{k}\Omega מחוברים בטור עם המקור, I=2 mAI=2\,\text{mA}.

מבוקש: מתח המקור EE.

1. כל הנגדים בטור עם המקור, ולכן הזרם I=2 mAI=2\,\text{mA} יוצא מההדק החיובי של המקור, עובר דרך R1R_1 עד R4R_4 וחוזר להדק השלילי - זהו אותו זרם בכל הנגדים.

2. ההתנגדות השקולה:

RT=R1+R2+R3+R4=2+8+6+4=20 kΩR_T=R_1+R_2+R_3+R_4=2+8+6+4=20\,\text{k}\Omega

3. לפי חוק המתחים של קירכהוף, מתח המקור שווה לסכום מפלי המתח, כלומר לפי חוק אוהם:

E=I⋅RT=2⋅10−3⋅20⋅103=40 VE=I\cdot R_T=2\cdot10^{-3}\cdot20\cdot10^{3}=40\,\text{V}

תשובה: א. 40 V40\,\text{V}

שאלה 3 · מתח צומת במעגל עם שני מקורות

נתון המעגל הבא:

מה שיעור המתח V1V_1 (בערכו המוחלט)?

א. 20 V20\,\text{V}

ב. 11.5 V11.5\,\text{V}

ג. 10 V10\,\text{V}

ד. 4.21 V4.21\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ד. ∣V1∣≈4.21 V|V_1|\approx4.21\,\text{V} (V1≈−4.21 VV_1\approx-4.21\,\text{V})

נתון: E1=10 VE_1=10\,\text{V}, E3=30 VE_3=30\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=1 ΩR_3=1\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, R5=7 ΩR_5=7\,\Omega. הצומת התחתון מוארק.

מבוקש: המתח V1V_1 ביחס להארקה.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון (ההארקה) הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}.

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד.

•החץ על כל מקור מצביע אל ההדק החיובי. ב-E1E_1 ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שמעליו נמצא ב-10 V10\,\text{V}. ב-E3E_3 ההדק החיובי למטה (בהארקה), ולכן הקו שמעליו נמצא ב-−30 V-30\,\text{V}.

•הקו האמצעי העליון הוא הצומת V1V_1, הפוטנציאל היחיד שאינו ידוע.

•שתי נקודות הביניים (R1R_1 עם R2R_2, ו-R3R_3 עם R4R_4) אינן צמתים: בכל אחת נפגשים רק שני נגדים, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 בטור (5 Ω5\,\Omega), וגם R3R_3 ו-R4R_4 בטור (5 Ω5\,\Omega).

•שלושת הזרמים I1I_1, I2I_2, I3I_3 מסומנים כיוצאים מהצומת V1V_1, כל אחד בענף שלו.

בחירת השיטה. בשיטת זרמי החוגים יש כאן שני חוגים (שתי עיניים), כלומר שתי משוואות. בשיטת מתחי הצמתים, אחרי שבוחרים את ההארקה כנקודת ייחוס, הקווים של 10 V10\,\text{V} ושל −30 V-30\,\text{V} קבועים על ידי המקורות, ונשאר נעלם אחד בלבד: V1V_1. לכן שיטת מתחי הצמתים נותנת משוואה אחת, וגם המבוקש הוא מתח הצומת עצמו.

1. כל זרם לפי חוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין קצות הענף:

I1=V1−10R1+R2I_1=\frac{V_1-10}{R_1+R_2}, I2=V1−0R3+R4I_2=\frac{V_1-0}{R_3+R_4}, I3=V1−(−30)R5I_3=\frac{V_1-(-30)}{R_5}

2. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת V1V_1: סכום הזרמים היוצאים הוא אפס.

V1−10R1+R2+V1R3+R4+V1−(−30)R5=0\frac{V_1-10}{R_1+R_2}+\frac{V_1}{R_3+R_4}+\frac{V_1-(-30)}{R_5}=0

V1−105+V15+V1+307=0\frac{V_1-10}{5}+\frac{V_1}{5}+\frac{V_1+30}{7}=0

3. נסדר:

V1(15+15+17)=105−307V_1\left(\frac{1}{5}+\frac{1}{5}+\frac{1}{7}\right)=\frac{10}{5}-\frac{30}{7}

0.5429 V1=2−4.2857=−2.28570.5429\,V_1=2-4.2857=-2.2857

4. נפתור:

V1=−2.28570.5429=−4.21 VV_1=\frac{-2.2857}{0.5429}=-4.21\,\text{V}

המתח שלילי כי המקור E3E_3 "מושך" את הצומת כלפי מטה יותר מש-E1E_1 מעלה אותו. בהצבה: I1=−2.84 AI_1=-2.84\,\text{A} ו-I2=−0.84 AI_2=-0.84\,\text{A} (שליליים, כלומר בפועל הם זורמים אל הצומת), ו-I3=3.68 AI_3=3.68\,\text{A}; סכומם אפס, כנדרש. בערכו המוחלט: ∣V1∣=4.21 V|V_1|=4.21\,\text{V}.

תשובה: ד. ∣V1∣≈4.21 V|V_1|\approx4.21\,\text{V}

שאלה 4 · שקול נורטון בין שתי נקודות

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול נורטון בין הנקודות A ו- B?

א. RN=22.5 ΩIN=311.111 mAR_N=22.5\,\Omega\quad I_N=311.111\,\text{mA}

ב. RN=22.5 ΩIN=422.222 mAR_N=22.5\,\Omega\quad I_N=422.222\,\text{mA}

ג. RN=12.5 ΩIN=433.333 mAR_N=12.5\,\Omega\quad I_N=433.333\,\text{mA}

ד. RN=42.5 ΩIN=533.333 mAR_N=42.5\,\Omega\quad I_N=533.333\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

א. RN=22.5 ΩR_N=22.5\,\Omega, IN=311.111 mAI_N=311.111\,\text{mA}

נתון: ענף שמאלי - מקור 80 V80\,\text{V} (ההדק החיובי למטה, בצד B) בטור עם 90 Ω90\,\Omega; מ-A דרך 6 Ω6\,\Omega לצומת C; מ-C לקו התחתון שני ענפים: 40 Ω40\,\Omega עם מקור 20 V20\,\text{V} (החיובי למטה) ו-60 Ω60\,\Omega עם מקור 120 V120\,\text{V} (החיובי למעלה).

מבוקש: RNR_N ו-INI_N בין A ל-B.

ההדקים. מעגל התמורה של נורטון נבנה ביחס להדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים את ההתנגדות השקולה RNR_N, ובין אותם שני הדקים מחברים קצר כדי למצוא את זרם הקצר INI_N. נקבע את B (הקו התחתון) כנקודת ייחוס 0 V0\,\text{V}.

1. התנגדות נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

במעגל החדש שלושה צבעים בלבד: הקו של A, הקו של C, והקו של B. המקורות הפכו לקצרים, ולכן הקו השמאלי והקצוות התחתונים של שני הענפים הימניים צבועים עכשיו כמו B.

•40 Ω40\,\Omega ו-60 Ω60\,\Omega מחוברים שניהם בין C ל-B, ולכן הם במקביל, ובטור איתם 6 Ω6\,\Omega מ-A ל-C.

•90 Ω90\,\Omega מחובר ישירות בין A ל-B, ולכן הוא במקביל לכל הענף הימני.

40∥60=40⋅6040+60=24 Ω40\parallel60=\frac{40\cdot60}{40+60}=24\,\Omega

RN=90∥(6+24)=90∥30=90⋅30120=22.5 ΩR_N=90\parallel(6+24)=90\parallel30=\frac{90\cdot30}{120}=22.5\,\Omega

2. זרם נורטון הוא זרם הקצר מ-A ל-B. מחברים קצר בין A ל-B ומסמנים את המעגל:

•הקצר מחבר את A ל-B, ולכן הקו של A צבוע כמו הקו התחתון: VA=0 VV_A=0\,\text{V}.

•שלושת המקורות מחוברים לקו התחתון. במקור השמאלי ובמקור האמצעי ההדק החיובי למטה, ולכן הקו שמעליהם שלילי: −80 V-80\,\text{V} ו-−20 V-20\,\text{V}.

•במקור הימני ההדק החיובי למעלה, ולכן הקו שמעליו נמצא ב-120 V120\,\text{V}.

•הפוטנציאל היחיד שאינו ידוע הוא VCV_C. אל A נכנס I1I_1 דרך 6 Ω6\,\Omega, ויוצא ממנו I2I_2 דרך 90 Ω90\,\Omega; ההפרש זורם בקצר כלפי מטה, INI_N.

בחירת השיטה. עם הקצר נשאר צומת לא ידוע אחד, C. ממנו יוצאים שלושה ענפים: 6 Ω6\,\Omega אל A (שנמצא ב-0 V0\,\text{V}), ושני ענפים של נגד ומקור. נחליף את החלק שמימין ל-C בשקול תבנין (מילמן), ואחר כך נבדוק במשוואת צומת אחת ב-C. בשיטת זרמי החוגים היו כאן שלושה חוגים, כלומר שלוש משוואות.

3. השקול של החלק הימני (מצד C), לפי מילמן:

VC0=−2040+12060140+160=−0.5+20.04167=36 VV_{C0}=\frac{\frac{-20}{40}+\frac{120}{60}}{\frac{1}{40}+\frac{1}{60}}=\frac{-0.5+2}{0.04167}=36\,\text{V}, עם התנגדות פנימית 24 Ω24\,\Omega.

4. הזרמים אל A ומ-A:

•מהצד הימני, דרך 24+6=30 Ω24+6=30\,\Omega: I1=36−030=1.2 AI_1=\frac{36-0}{30}=1.2\,\text{A} (אל A).

•מהצד השמאלי, דרך 90 Ω90\,\Omega מ-A אל הקו של −80 V-80\,\text{V}: I2=0−(−80)90=0.8889 AI_2=\frac{0-(-80)}{90}=0.8889\,\text{A} (יוצא מ-A).

5. זרם הקצר מ-A ל-B:

IN=I1−I2=1.2−0.8889=0.31111 A=311.111 mAI_N=I_1-I_2=1.2-0.8889=0.31111\,\text{A}=311.111\,\text{mA}

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. חוק הזרמים בצומת C של הסרטוט המסומן (כל הזרמים יוצאים מ-C):

VC−06+VC−(−20)40+VC−12060=0\frac{V_C-0}{6}+\frac{V_C-(-20)}{40}+\frac{V_C-120}{60}=0

VC(16+140+160)=2−0.5 ⇒ VC=7.2 VV_C\left(\frac{1}{6}+\frac{1}{40}+\frac{1}{60}\right)=2-0.5\ \Rightarrow\ V_C=7.2\,\text{V}

ומכאן I1=7.26=1.2 AI_1=\frac{7.2}{6}=1.2\,\text{A}, כמו בשלב 4.

תשובה: א. RN=22.5 ΩR_N=22.5\,\Omega, IN=311.111 mAI_N=311.111\,\text{mA}

שאלה 5 · חיבור תאים להספק מרבי בעומס

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת 12 תאים זהים המחוברים במעורב.

כל תא הוא בעל כא"מ של 1.5 V1.5\,\text{V} והתנגדות פנימית של 0.25 Ω0.25\,\Omega.

הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו 0.75 Ω0.75\,\Omega.

כמה תאים יש לחבר בטור וכמה ענפים יש לחבר במקביל, לקבלת הספק מרבי בעומס?

א. שישה תאים בטור ושני תאים במקביל.

ב. תא אחד בטור ו- 12 תאים במקביל.

ג. שני תאים בטור ושישה תאים במקביל.

ד. שלושה תאים בטור וארבעה תאים במקביל.

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

א. 6 תאים בטור ו-2 ענפים במקביל

נתון: 12 תאים, E0=1.5 VE_0=1.5\,\text{V}, r=0.25 Ωr=0.25\,\Omega לתא, RL=0.75 ΩR_L=0.75\,\Omega.

מבוקש: מספר התאים בטור בכל ענף (nn) ומספר הענפים במקביל (mm) להספק מרבי.

1. בחיבור מעורב: n⋅m=12n\cdot m=12, וההתנגדות הפנימית של הסוללה היא:

rin=n⋅rmr_{\text{in}}=\frac{n\cdot r}{m}

2. הספק מרבי מועבר לעומס כאשר ההתנגדות הפנימית שווה להתנגדות העומס:

n⋅0.25m=0.75 ⇒ n=3m\frac{n\cdot0.25}{m}=0.75\ \Rightarrow\ n=3m

3. נציב ב-n⋅m=12n\cdot m=12: 3m2=12 ⇒ m=23m^2=12\ \Rightarrow\ m=2, n=6n=6.

4. בדיקה: rin=6⋅0.252=0.75 Ω=RLr_{\text{in}}=\frac{6\cdot0.25}{2}=0.75\,\Omega=R_L.

תשובה: א. שישה תאים בטור ושני ענפים במקביל.

שאלה 6 · ערך ממוצע של אות סינוסואידלי מוסט

נתון אות מתח סינוסואידלי.

מה ערכו של המתח הממוצע?

א. 40 V40\,\text{V}

ב. 15 V15\,\text{V}

ג. 5 V5\,\text{V}

ד. 30 V30\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ב. Uav=15 VU_{\text{av}}=15\,\text{V}

נתון: אות סינוסואידלי שערכו המרבי 35 V35\,\text{V} וערכו המזערי −5 V-5\,\text{V}.

מבוקש: הערך הממוצע.

1. אות סינוסואידלי סימטרי סביב קו האמצע שלו (הקו המקווקו באיור), ולכן הממוצע על מחזור שלם הוא בדיוק קו האמצע - רכיב הזרם הישר:

Uav=Umax⁡+Umin⁡2=35+(−5)2=15 VU_{\text{av}}=\frac{U_{\max}+U_{\min}}{2}=\frac{35+(-5)}{2}=15\,\text{V}

2. (משרעת הרכיב החילופין היא 35−(−5)2=20 V\frac{35-(-5)}{2}=20\,\text{V}, והאות הוא u(t)=15+20sin⁡ωt Vu(t)=15+20\sin\omega t\,\text{V}.)

תשובה: ב. 15 V15\,\text{V}

שאלה 7 · הספק היגבי מתוך מתח, זרם והספק

מכשיר חשמלי ניזון מספק כח זרם-חילופין שהתדירות שלו אינה ידועה.

במכשיר יש רק נגדים וסלילים.

הפעילו את המכשיר ומדדו את המתח ואת הזרם היעילים, ואת ההספק הפעיל של המכשיר:

U1=230 VI1=15 AP1=3 kWU_1=230\,\text{V}\qquad I_1=15\,\text{A}\qquad P_1=3\,\text{kW}

מהו ההספק היגבי של המכשיר?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 1704 VAr1704\,\text{VAr}

ג. 2255 VAr2255\,\text{VAr}

ד. 2500 VAr2500\,\text{VAr}

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ב. Q≈1704 VArQ\approx1704\,\text{VAr}

נתון: U=230 VU=230\,\text{V}, I=15 AI=15\,\text{A} (ערכים יעילים), P=3 kWP=3\,\text{kW}.

מבוקש: ההספק ההיגבי QQ.

אין צורך בתדירות: ההספקים נמדדו בתדירות הפעולה, ומשולש ההספקים קושר ביניהם ישירות.

1. ההספק המדומה:

S=U⋅I=230⋅15=3450 VAS=U\cdot I=230\cdot15=3450\,\text{VA}

2. ממשולש ההספקים S2=P2+Q2S^2=P^2+Q^2:

Q=S2−P2=34502−30002=2902500=1703.7 VArQ=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{3450^2-3000^2}=\sqrt{2902500}=1703.7\,\text{VAr}

ההספק ההיגבי השראותי (במכשיר יש רק נגדים וסלילים).

תשובה: ב. 1704 VAr1704\,\text{VAr}

שאלה 8 · גורם הספק של RC בשתי תדירויות

קבל שהיגבו הקיבולי בתדירות 50 Hz50\,\text{Hz} הוא XC=62 ΩX_C=62\,\Omega, ונגד שהתנגדותו היא 31 Ω31\,\Omega מחוברים בטור למתח הזנה של 230 V230\,\text{V} בתדירות 50 Hz50\,\text{Hz}.

לאחר מכן מחברים את הקבל למתח הזנה של 230 V230\,\text{V} ובתדירות של 100 Hz100\,\text{Hz}.

מהו גורם ההספק בשני המצבים?

א. גורם ההספק בשני המצבים נשאר ללא שינוי.

ב. cos⁡φ=0.898cos⁡φ=0.468\cos\varphi=0.898\quad\cos\varphi=0.468

ג. cos⁡φ=0.468cos⁡φ=0.582\cos\varphi=0.468\quad\cos\varphi=0.582

ד. cos⁡φ=0.707cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.707\quad\cos\varphi=0.447

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ד. ב-50 Hz50\,\text{Hz}: cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447; ב-100 Hz100\,\text{Hz}: cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707

נתון: R=31 ΩR=31\,\Omega, XC=62 ΩX_C=62\,\Omega ב-50 Hz50\,\text{Hz}, חיבור טורי.

מבוקש: גורם ההספק ב-50 Hz50\,\text{Hz} וב-100 Hz100\,\text{Hz}.

1. במעגל טורי cos⁡φ=R∣Z∣\cos\varphi=\frac{R}{|Z|}, כאשר ∣Z∣=R2+XC2|Z|=\sqrt{R^2+X_C^2}. גורם ההספק אינו תלוי במתח ההזנה, רק בתדירות.

2. ב-50 Hz50\,\text{Hz}:

∣Z1∣=312+622=69.32 Ω|Z_1|=\sqrt{31^2+62^2}=69.32\,\Omega, cos⁡φ1=3169.32=0.447\cos\varphi_1=\frac{31}{69.32}=0.447 (קיבולי)

3. היגב קיבולי הפוך לתדירות, XC=12πfCX_C=\frac{1}{2\pi fC}, ולכן כשהתדירות מוכפלת ההיגב קטן פי 2:

XC2=622=31 ΩX_{C2}=\frac{62}{2}=31\,\Omega

4. ב-100 Hz100\,\text{Hz}:

∣Z2∣=312+312=43.84 Ω|Z_2|=\sqrt{31^2+31^2}=43.84\,\Omega, cos⁡φ2=3143.84=0.707\cos\varphi_2=\frac{31}{43.84}=0.707 (קיבולי)

תשובה: ד. cos⁡φ=0.447\cos\varphi=0.447 ב-50 Hz50\,\text{Hz} ו-cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707 ב-100 Hz100\,\text{Hz}.

שאלה 9 · רוחב פס של מעגל RLC טורי

נתון מעגל RLCRLC טורי הנמצא במצב תהודה.

התדירות הזוויתית במצב תהודה היא 2000 radsec2000\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}.

מהו רוחב הפס של המעגל?

א. 0 Hz0\,\text{Hz}

ב. 117.824 Hz117.824\,\text{Hz}

ג. 127.324 Hz127.324\,\text{Hz}

ד. 236.324 Hz236.324\,\text{Hz}

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ג. BW≈127.324 HzBW\approx127.324\,\text{Hz}

נתון: R=4 ΩR=4\,\Omega, C=50 μFC=50\,\mu\text{F}, ω0=2000 radsec\omega_0=2000\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}.

מבוקש: רוחב הפס BWBW בהרץ.

1. מתדירות התהודה ω0=1LC\omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}} נמצא את ההשראות:

L=1ω02C=120002⋅50⋅10−6=1200=5 mHL=\frac{1}{\omega_0^2C}=\frac{1}{2000^2\cdot50\cdot10^{-6}}=\frac{1}{200}=5\,\text{mH}

2. במעגל טורי רוחב הפס הזוויתי הוא:

BWω=RL=45⋅10−3=800 radsecBW_\omega=\frac{R}{L}=\frac{4}{5\cdot10^{-3}}=800\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

3. בהרץ:

BW=BWω2π=8002π=127.324 HzBW=\frac{BW_\omega}{2\pi}=\frac{800}{2\pi}=127.324\,\text{Hz}

תשובה: ג. 127.324 Hz127.324\,\text{Hz}

שאלה 10 · זרם קו בעומס משולש תלת-מופעי

באיור לשאלה מתואר עומס תלת-מופעי מאוזן שסליליו מחוברים בחיבור משולש.

המתח הקווי המזין את העומס שווה ל-UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

כל אחת מן העכבות כוללת נגד שהתנגדותו R=5 ΩR=5\,\Omega, והיגב המשרן הוא XL=10 ΩX_L=10\,\Omega.

מהי עוצמת הזרם בכל אחד מהקווים המחברים את העומס במעגל?

א. 21.876 A21.876\,\text{A}

ב. 41.497 A41.497\,\text{A}

ג. 61.969 A61.969\,\text{A}

ד. 81.271 A81.271\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ג. IL≈61.97 AI_L\approx61.97\,\text{A}

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, בכל מופע R=5 ΩR=5\,\Omega בטור עם XL=10 ΩX_L=10\,\Omega, חיבור משולש מאוזן.

מבוקש: זרם הקו ILI_L.

1. עכבת מופע:

∣Zph∣=R2+XL2=52+102=11.18 Ω|Z_{ph}|=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{5^2+10^2}=11.18\,\Omega

2. בחיבור משולש כל עכבה מחוברת בין שני קווים, ולכן מתח המופע שווה למתח הקווי: Uph=400 VU_{ph}=400\,\text{V}.

3. זרם המופע:

Iph=Uph∣Zph∣=40011.18=35.777 AI_{ph}=\frac{U_{ph}}{|Z_{ph}|}=\frac{400}{11.18}=35.777\,\text{A}

4. בחיבור משולש מאוזן זרם הקו גדול פי 3\sqrt3 מזרם המופע:

IL=3⋅Iph=3⋅35.777=61.968 A≈61.97 AI_L=\sqrt3\cdot I_{ph}=\sqrt3\cdot35.777=61.968\,\text{A}\approx61.97\,\text{A}

תשובה: ג. 61.969 A61.969\,\text{A}

שאלה 11 · נגד עומס במקביל לשרשרת דיודות

נתון המעגל הבא:

מצורף אופיין הדיודה ל- 3 הדיודות הזהות.

מפל המתח על הנגד RLR_L שווה ל- 2.1 V2.1\,\text{V}.

נדרש שהזרם דרך הנגד RLR_L יהיה קטן פי שניים מהזרם הזורם בדיודות.

אופיין הדיודה:

מהו ערכו של הנגד RLR_L?

א. 17.5 Ω17.5\,\Omega

ב. 8.75 Ω8.75\,\Omega

ג. 24.5 Ω24.5\,\Omega

ד. 6 Ω6\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. RL=17.5 ΩR_L=17.5\,\Omega

נתון: שלוש דיודות זהות בטור, ו-RLR_L מחובר במקביל לשרשרת; URL=2.1 VU_{R_L}=2.1\,\text{V}; IRL=ID2I_{R_L}=\frac{I_D}{2}.

מבוקש: RLR_L.

1. RLR_L במקביל לשלוש הדיודות, ולכן המתח על השרשרת שווה למתח על RLR_L, והוא מתחלק שווה בין שלוש הדיודות הזהות (זרם אחד עובר בשלושתן):

UD=2.13=0.7 VU_D=\frac{2.1}{3}=0.7\,\text{V}

2. מאופיין הדיודה, בקצה התחום המצויר סביב UD=0.7 VU_D=0.7\,\text{V}, הזרם הוא כ-ID=240 mAI_D=240\,\text{mA} (קריאה מהגרף; ערכי הקריאה המדויקים תלויים בדיוק השרטוט).

3. הזרם בנגד קטן פי שניים:

IRL=ID2=2402=120 mAI_{R_L}=\frac{I_D}{2}=\frac{240}{2}=120\,\text{mA}

4. לפי חוק אוהם:

RL=URLIRL=2.10.12=17.5 ΩR_L=\frac{U_{R_L}}{I_{R_L}}=\frac{2.1}{0.12}=17.5\,\Omega

(הזרם הכולל דרך RR הוא 0.24+0.12=0.36 A0.24+0.12=0.36\,\text{A}; מתח המקור EE לא נדרש לחישוב.)

תשובה: א. RL=17.5 ΩR_L=17.5\,\Omega

שאלה 12 · זרם בסיס מתוך מפל מתח על נגד הקולט

לטרנזיסטור שבאיור נתון: β=100\beta=100

מהו זרם הבסיס של הטרנזיסטור?

א. 8 μA8\,\mu\text{A}

ב. 20 μA20\,\mu\text{A}

ג. 30 μA30\,\mu\text{A}

ד. 43 μA43\,\mu\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ב. IB=20 μAI_B=20\,\mu\text{A}

נתון: RC=2.5 kΩR_C=2.5\,\text{k}\Omega, VRC=5 VV_{R_C}=5\,\text{V}, β=100\beta=100.

מבוקש: זרם הבסיס IBI_B.

מתח VBBV_{BB} אינו נתון, אבל מפל המתח על RCR_C נותן ישירות את זרם הקולט, ומזרם הקולט מגיעים לזרם הבסיס.

1. זרם הקולט זורם מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C אל הקולט, ולפי חוק אוהם:

IC=VRCRC=52.5⋅103=2 mAI_C=\frac{V_{R_C}}{R_C}=\frac{5}{2.5\cdot10^3}=2\,\text{mA}

2. במצב פעיל:

IB=ICβ=2⋅10−3100=20 μAI_B=\frac{I_C}{\beta}=\frac{2\cdot10^{-3}}{100}=20\,\mu\text{A}

תשובה: ב. 20 μA20\,\mu\text{A}

שאלה 13 · עוקב מתח עם מחלק מתח בכניסה

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutV_{out}?

א. 10 V10\,\text{V}

ב. 12 V12\,\text{V}

ג. 15 V15\,\text{V}

ד. 20 V20\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

א. Vout=10 VV_{out}=10\,\text{V}

נתון: Vin=15 VV_{in}=15\,\text{V}, R1=5 kΩR_1=5\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, RL=5 kΩR_L=5\,\text{k}\Omega, מגבר אידיאלי.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. המוצא מחובר ישירות לכניסה ההופכת - זהו עוקב מתח: Vout=V−=V+V_{out}=V^-=V^+.

2. לכניסה הלא-הופכת לא נכנס זרם, ולכן R1R_1 ו-R2R_2 מהווים מחלק מתח:

V+=Vin⋅R2R1+R2=15⋅105+10=10 VV^+=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=15\cdot\frac{10}{5+10}=10\,\text{V}

3. לכן Vout=10 VV_{out}=10\,\text{V}. נגד העומס RLR_L אינו משפיע, כי מוצא מגבר אידיאלי הוא מקור מתח.

תשובה: א. 10 V10\,\text{V}

שאלה 14 · שדה מגנטי של מוליך ישר ארוך

באיור לשאלה נתון מוליך נושא זרם של 75 A75\,\text{A}.

מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי בנקודה YY הנמצאת במרחק 2 m2\,\text{m} מהמוליך?

א. BY=5⋅10−6 TB_Y=5\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה – החוצה מהדף.

ב. BY=5⋅10−6 TB_Y=5\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה – החוצה מהדף.

ג. BY=7.5⋅10−6 TB_Y=7.5\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה – החוצה מהדף.

ד. BY=7.5⋅10−6 TB_Y=7.5\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה – פנימה לתוך הדף.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ג. BY=7.5⋅10−6 TB_Y=7.5\cdot10^{-6}\,\text{T}, החוצה מהדף

נתון: I=75 AI=75\,\text{A} במוליך ישר, הזרם כלפי מטה; הנקודה YY מימין למוליך במרחק r=2 mr=2\,\text{m}.

מבוקש: גודל השדה וכיוונו ב-YY.

1. שדה של מוליך ישר ארוך:

B=μ0I2πr=4π⋅10−7⋅752π⋅2=7.5⋅10−6 TB=\frac{\mu_0I}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot75}{2\pi\cdot2}=7.5\cdot10^{-6}\,\text{T}

2. כיוון לפי כלל יד ימין: אוחזים את המוליך כשהאגודל בכיוון הזרם (כלפי מטה בדף). האצבעות מקיפות את המוליך: בצד הימני של המוליך הן יוצאות מהדף אל הקורא, ובצד השמאלי נכנסות לדף. הנקודה YY מימין למוליך, ולכן השדה בה יוצא מהדף. (באופן וקטורי: כיוון השדה הוא כיוון המכפלה I^×r^\hat{I}\times\hat{r}, כשהזרם כלפי מטה והנקודה ימינה - החוצה מהדף.)

תשובה: ג. BY=7.5⋅10−6 TB_Y=7.5\cdot10^{-6}\,\text{T}, החוצה מהדף.

שאלה 15 · כוח מגנטי על מטען נייח

מטען חשמלי נמצא במנוחה בתוך שדה מגנטי.

מהו הכוח המגנטי הפועל על המטען במנוחה בשדה מגנטי?

א. מטען חשמלי ללא תנועה בשדה מגנטי לא ירגיש כוח.

ב. המטען החשמלי ללא תנועה בשדה מגנטי ירגיש כוח מקסימלי.

ג. פועל כוח מגנטי הנמצא ביחס ישר לשדה מגנטי.

ד. פועל כוח מגנטי הנמצא ביחס הפוך לשדה המגנטי.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. אין כוח מגנטי (F=0F=0)

נתון: מטען +q+q במנוחה (v=0v=0) בשדה מגנטי BB.

מבוקש: הכוח המגנטי על המטען.

1. הכוח המגנטי על מטען (כוח לורנץ) תלוי במהירות המטען:

F=q v Bsin⁡θF=q\,v\,B\sin\theta

2. המטען נייח, v=0v=0, ולכן:

F=q⋅0⋅B⋅sin⁡θ=0F=q\cdot0\cdot B\cdot\sin\theta=0

שדה מגנטי פועל רק על מטענים נעים (או על זרמים).

תשובה: א. מטען חשמלי ללא תנועה בשדה מגנטי לא ירגיש כוח.

שאלה 16 · מעגל תמורה של תבנין והספק מרבי

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

א.

שרטטו את מעגל התמורה של תבנין בין הנקודות A ו- B.

(12 נקודות)
ב.

חיברו נגד עומס בנקודות A ו-B. מה ההספק המקסימלי בעומס?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

Eth≈56.47 VE_{th}\approx56.47\,\text{V} בטור עם Rth≈14.12 kΩR_{th}\approx14.12\,\text{k}\Omega

נתון: E=120 VE=120\,\text{V}, R1=20 kΩR_1=20\,\text{k}\Omega, R2=30 kΩR_2=30\,\text{k}\Omega, R3=60 kΩR_3=60\,\text{k}\Omega, R4=40 kΩR_4=40\,\text{k}\Omega.

מבוקש: מקור תבנין EthE_{th} והתנגדות תבנין RthR_{th} בין A ל-B.

ההדקים. מעגל התמורה נבנה ביחס להדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם Eth=UABE_{th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RthR_{th}.

שלב 1: מתח תבנין. סימון על הסרטוט, כשההדקים פתוחים:

•הקו התחתון (B) הוא נקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}. ההדק החיובי של EE מחובר לקו העליון השמאלי, ולכן הקו הזה ב-120 V120\,\text{V}.

•הקו האנכי של R1R_1-R3R_3 חוצה את הקו של R2R_2 בלי נקודת חיבור, ולכן אלה שני קווים נפרדים בשני צבעים: הקו של 120 V120\,\text{V} ממשיך עד R2R_2, והקו שבין R1R_1 ל-R3R_3 הוא נקודה נפרדת.

•הקו של A מחבר את הקצה הימני של R2R_2, את הקצה הימני של R1R_1 ואת הראש של R4R_4.

•R1R_1 ו-R3R_3 בטור בין A ל-B (בנקודה שביניהם נפגשים רק שני נגדים), וגם R4R_4 מחובר בין A ל-B.

•ההדקים פתוחים, ולכן הזרם II יוצא מההדק החיובי של EE, עובר דרך R2R_2 אל A, ומשם מתחלק בין R4R_4 לענף R1R_1-R3R_3 וחוזר דרך B.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס והקו של EE ידוע, נשאר צומת לא ידוע אחד: A. המעגל הוא סולם של טור ומקביל, ולכן מספיק מחלק מתח, בלי מערכת משוואות.

1. שני הענפים בין A ל-B:

R1+R3=20+60=80 kΩR_1+R_3=20+60=80\,\text{k}\Omega

RAB=R4∥(R1+R3)=40⋅8040+80=26.667 kΩR_{AB}=R_4\parallel(R_1+R_3)=\frac{40\cdot80}{40+80}=26.667\,\text{k}\Omega

2. מחלק מתח בין R2R_2 ל-RABR_{AB}:

Eth=UAB=E⋅RABR2+RAB=120⋅26.66730+26.667=56.47 VE_{th}=U_{AB}=E\cdot\frac{R_{AB}}{R_2+R_{AB}}=120\cdot\frac{26.667}{30+26.667}=56.47\,\text{V}

(הנקודה A חיובית ביחס ל-B.) הזרם I=120−56.4730=2.118 mAI=\frac{120-56.47}{30}=2.118\,\text{mA}, והנקודה שבין R1R_1 ל-R3R_3 נמצאת ב-56.47⋅6080=42.35 V56.47\cdot\frac{60}{80}=42.35\,\text{V}, כמסומן.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE: מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: הקו שהיה ב-120 V120\,\text{V} מחובר עכשיו בקצר לקו התחתון, ולכן הוא באותו צבע כמו B. מכאן ש-R2R_2 מחובר בין A ל-B. גם R4R_4 מחובר בין A ל-B, וגם הענף R1R_1-R3R_3. שלושה ענפים במקביל:

3. 1Rth=1R2+1R4+1R1+R3=130+140+180=17240 1kΩ\frac{1}{R_{th}}=\frac{1}{R_2}+\frac{1}{R_4}+\frac{1}{R_1+R_3}=\frac{1}{30}+\frac{1}{40}+\frac{1}{80}=\frac{17}{240}\,\frac{1}{\text{k}\Omega}

Rth=24017=14.12 kΩR_{th}=\frac{240}{17}=14.12\,\text{k}\Omega

4. מעגל התמורה: מקור מתח Eth=56.47 VE_{th}=56.47\,\text{V} (ההדק החיובי לכיוון A) בטור עם נגד Rth=14.12 kΩR_{th}=14.12\,\text{k}\Omega, בין ההדקים A ו-B:

תשובה: Eth≈56.47 VE_{th}\approx56.47\,\text{V} בטור עם Rth≈14.12 kΩR_{th}\approx14.12\,\text{k}\Omega.

סעיף ב

תשובה:

Pmax⁡≈56.5 mWP_{\max}\approx56.5\,\text{mW} (כאשר RL=14.12 kΩR_L=14.12\,\text{k}\Omega)

משתמשים במעגל התמורה מסעיף א: Eth=56.47 VE_{th}=56.47\,\text{V}, Rth=14.12 kΩR_{th}=14.12\,\text{k}\Omega.

1. הספק מרבי מועבר לעומס כאשר RL=Rth=14.12 kΩR_L=R_{th}=14.12\,\text{k}\Omega. אז המתח מתחלק שווה, ועל העומס Eth2\frac{E_{th}}{2}.

2. ההספק המרבי:

Pmax⁡=Eth24Rth=56.4724⋅14.12⋅103=0.0565 W=56.5 mWP_{\max}=\frac{E_{th}^2}{4R_{th}}=\frac{56.47^2}{4\cdot14.12\cdot10^3}=0.0565\,\text{W}=56.5\,\text{mW}

תשובה: Pmax⁡≈56.5 mWP_{\max}\approx56.5\,\text{mW}, עבור RL=14.12 kΩR_L=14.12\,\text{k}\Omega.

שאלה 17 · אנרגיה בסליל ופריקת מעגל RL

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל כאשר המפסק S1S_1 סגור זמן ממושך והמפסק S2S_2 פתוח (כמתואר באיור).

(3 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בסליל IL(t)I_L(t) בזמן t=3 msect=3\,\text{msec} לאחר פתיחת המפסק S1S_1 וסגירת המפסק S2S_2.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את משך הזמן הנדרש לזרם הסליל להגיע ל- 0.05 A0.05\,\text{A} לאחר פתיחת המפסק S1S_1 וסגירת המפסק S2S_2.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

WL=10.8 mJW_L=10.8\,\text{mJ}

נתון: E=15 VE=15\,\text{V}, R1=75 ΩR_1=75\,\Omega, R2=50 ΩR_2=50\,\Omega, R3=50 ΩR_3=50\,\Omega, L=1.5 HL=1.5\,\text{H}; S1S_1 סגור זמן רב, S2S_2 פתוח.

מבוקש: האנרגיה האגורה בסליל.

המעגל במצב המתמיד. המקור הוא מקור מתח ישר, ו-S1S_1 סגור זמן רב, ולכן הסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש, עם הסליל כקצר, ומסמנים עליו את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרם:

•ההדק השלילי של EE (הקו השמאלי התחתון) נבחר כנקודת הייחוס, 0 V0\,\text{V}. ההדק החיובי שלו, וכל הקו העליון עד המפסק S2S_2, נמצאים ב-15 V15\,\text{V}: S1S_1 סגור, והסליל הוא קצר, כך שגם הראש של R2R_2 באותו קו.

•S2S_2 פתוח, ולכן בענף של R3R_3 לא זורם זרם ואין על R3R_3 מפל מתח: הקו שבין S2S_2 ל-R3R_3 צבוע כמו הקו התחתון הימני.

•נשאר מסלול סגור אחד, והזרם I0I_0 זורם בו בכיוון החץ: מההדק החיובי של EE דרך S1S_1, הסליל ו-R2R_2 כלפי מטה, ובחזרה דרך R1R_1 אל ההדק השלילי.

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד שבו זורם זרם, ולכן מספיק חוק המתחים של קירכהוף על החוג הזה; אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים.

1. לפי חוק המתחים של קירכהוף:

I0=ER1+R2=1575+50=0.12 AI_0=\frac{E}{R_1+R_2}=\frac{15}{75+50}=0.12\,\text{A}

המפל על R1R_1 הוא 0.12⋅75=9 V0.12\cdot75=9\,\text{V}, ולכן הקו התחתון הימני נמצא ב-9 V9\,\text{V}, והמפל על R2R_2 הוא 15−9=6 V=0.12⋅5015-9=6\,\text{V}=0.12\cdot50, כמסומן.

2. האנרגיה האגורה בסליל:

WL=12LI02=12⋅1.5⋅0.122=0.0108 J=10.8 mJW_L=\frac{1}{2}LI_0^2=\frac{1}{2}\cdot1.5\cdot0.12^2=0.0108\,\text{J}=10.8\,\text{mJ}

תשובה: WL=10.8 mJW_L=10.8\,\text{mJ}

סעיף ב

תשובה:

IL(3 ms)≈0.0982 A=98.2 mAI_L(3\,\text{ms})\approx0.0982\,\text{A}=98.2\,\text{mA}

נתון: מסעיף א, ברגע המיתוג זורם בסליל I0=0.12 AI_0=0.12\,\text{A} כלפי מטה.

מבוקש: ILI_L בזמן t=3 mst=3\,\text{ms} אחרי פתיחת S1S_1 וסגירת S2S_2.

1. זרם בסליל אינו משתנה בקפיצה, ולכן מיד אחרי המיתוג הסליל ממשיך להזרים I0=0.12 AI_0=0.12\,\text{A} כלפי מטה. מקור אין עוד במסלול של הסליל (S1S_1 פתוח), ולכן הזרם דועך לאפס. קבוע הזמן תלוי בהתנגדות ש"רואה" הסליל, וזו התנגדות תבנין בין שני ההדקים שלו.

ההדקים. מוציאים את הסליל מהמעגל. ההדק aa הוא הקצה העליון שלו, וההדק bb הוא הקצה התחתון (מעל R2R_2). את ההתנגדות מודדים בין שני ההדקים האלה.

המעגל החדש. S1S_1 מסורטט פתוח ו-S2S_2 סגור. המקור הבלתי תלוי EE מאופס (מוחלף בקצר); אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•הקו של aa ממשיך דרך S2S_2 הסגור עד הראש של R3R_3.

•הקו של bb הוא רק הקטע הקצר שמעל R2R_2.

•S1S_1 פתוח, ולכן החלק השמאלי (הקצר במקום EE והנגד R1R_1) מחובר למעגל רק בנקודה אחת, בקו התחתון: דרכו לא זורם זרם, ו-R1R_1 לא משתתף. על R1R_1 אין מפל מתח, ולכן החלק השמאלי צבוע כמו הקו התחתון.

•מ-aa עוברים דרך R3R_3 כלפי מטה אל הקו התחתון, ומשם דרך R2R_2 כלפי מעלה אל bb: R3R_3 ו-R2R_2 בטור.

2. ההתנגדות שרואה הסליל וקבוע הזמן:

RTH=R2+R3=50+50=100 ΩR_{TH}=R_2+R_3=50+50=100\,\Omega

τ=LRTH=1.5100=0.015 s=15 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{1.5}{100}=0.015\,\text{s}=15\,\text{ms}

3. הזרם דועך מעריכית לאפס:

IL(t)=I0e−t/τI_L(t)=I_0e^{-t/\tau}

IL(3 ms)=0.12⋅e−3/15=0.12⋅e−0.2=0.12⋅0.8187=0.0982 AI_L(3\,\text{ms})=0.12\cdot e^{-3/15}=0.12\cdot e^{-0.2}=0.12\cdot0.8187=0.0982\,\text{A}

תשובה: IL(3 ms)≈98.2 mAI_L(3\,\text{ms})\approx98.2\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

t≈13.13 mst\approx13.13\,\text{ms}

משתמשים בביטוי מסעיף ב: IL(t)=0.12 e−t/0.015I_L(t)=0.12\,e^{-t/0.015}.

מבוקש: הזמן שבו IL=0.05 AI_L=0.05\,\text{A}.

1. נציב:

0.05=0.12 e−t/τ ⇒ e−t/τ=0.050.12=0.41670.05=0.12\,e^{-t/\tau}\ \Rightarrow\ e^{-t/\tau}=\frac{0.05}{0.12}=0.4167

2. ניקח לוגריתם טבעי:

t=τln⁡I0IL=0.015⋅ln⁡0.120.05=0.015⋅ln⁡2.4=0.015⋅0.8755=0.01313 st=\tau\ln\frac{I_0}{I_L}=0.015\cdot\ln\frac{0.12}{0.05}=0.015\cdot\ln2.4=0.015\cdot0.8755=0.01313\,\text{s}

תשובה: t≈13.13 mst\approx13.13\,\text{ms}

שאלה 18 · המרת משולש-כוכב והספקים במעגל חילופין

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין:

א.

העכבות Z2,Z3,Z4Z_2,Z_3,Z_4 מחוברים בחיבור משולש. מהו הגודל של כל אחד מהעכבות בחיבור הכוכב השקול?

שרטטו מעגל חדש לאחר ההמרה.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את העכבה השקולה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את ההספק המדומה, ההספק הפעיל וההספק ההיגבי במעגל.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

כל עכבה בכוכב: ZY=j6 ΩZ_Y=j6\,\Omega

נתון: Z2=Z3=Z4=j18 ΩZ_2=Z_3=Z_4=j18\,\Omega מחוברות במשולש.

מבוקש: עכבות הכוכב השקול ומעגל לאחר ההמרה.

סימון על הסרטוט. כדי לראות בין אילו צמתים מחובר המשולש, מסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•P הוא הקו העליון: הוא מחבר את Z1Z_1, את הראש של Z2Z_2 ואת הראש של Z4Z_4 לצומת אחד, ולכן כל הקו בצבע אחד.

•M הוא הקו שבין Z2Z_2, Z3Z_3 ו-Z5Z_5, ו-N הוא הקו שבין Z4Z_4, Z3Z_3 ו-Z6Z_6.

•Z2Z_2 מחברת את P ל-M, Z3Z_3 את M ל-N, ו-Z4Z_4 את N ל-P: שלוש העכבות יוצרות משולש בין שלושת הצמתים.

•הקו שבין מקור הזרם ל-Z1Z_1 והקו התחתון אינם חלק מהמשולש.

בחירת השיטה. המשולש P-M-N אינו טור ואינו מקביל, ולכן אי אפשר לצמצם את המעגל ישירות. המרת המשולש לכוכב שקול (בין אותם שלושה צמתים) הופכת את המעגל לחיבור של טור ומקביל.

1. נוסחת ההמרה ממשולש לכוכב: העכבה המחוברת לצומת שווה למכפלת שתי עכבות המשולש הנוגעות בצומת, חלקי סכום שלוש העכבות. לצומת P:

ZP=Z2⋅Z4Z2+Z3+Z4=j18⋅j18j54=−324j54=j6 ΩZ_P=\frac{Z_2\cdot Z_4}{Z_2+Z_3+Z_4}=\frac{j18\cdot j18}{j54}=\frac{-324}{j54}=j6\,\Omega

2. המשולש סימטרי (שלוש עכבות שוות), ולכן גם ZM=ZN=j6 ΩZ_M=Z_N=j6\,\Omega (בדומה ZY=ZΔ3=j183Z_Y=\frac{Z_\Delta}{3}=\frac{j18}{3}).

3. המעגל לאחר ההמרה: מקור הזרם II מזרים כלפי מעלה, דרך Z1=20 ΩZ_1=20\,\Omega אל P; מ-P עכבה j6 Ωj6\,\Omega אל מרכז הכוכב O; מ-O שני ענפים מקבילים אל הקו התחתון: j6 Ωj6\,\Omega (אל M) בטור עם Z5=4−j12 ΩZ_5=4-j12\,\Omega, ו-j6 Ωj6\,\Omega (אל N) בטור עם Z6=4−j12 ΩZ_6=4-j12\,\Omega; הקו התחתון חוזר אל מקור הזרם.

תשובה: כל אחת משלוש עכבות הכוכב היא j6 Ωj6\,\Omega.

סעיף ב

תשובה:

Zeq=22+j3 Ω≈22.2∠7.77∘ ΩZ_{eq}=22+j3\,\Omega\approx22.2\angle7.77^\circ\,\Omega

משתמשים במעגל לאחר ההמרה מסעיף א.

1. כל ענף מ-O לקו התחתון:

Za=j6+(4−j12)=4−j6 ΩZ_a=j6+(4-j12)=4-j6\,\Omega

2. שני ענפים זהים במקביל:

Zpar=Za2=4−j62=2−j3 ΩZ_{par}=\frac{Z_a}{2}=\frac{4-j6}{2}=2-j3\,\Omega

3. בטור עם ZP=j6Z_P=j6 ועם Z1=20Z_1=20:

Zeq=Z1+ZP+Zpar=20+j6+2−j3=22+j3 ΩZ_{eq}=Z_1+Z_P+Z_{par}=20+j6+2-j3=22+j3\,\Omega

4. בצורה קוטבית:

∣Zeq∣=222+32=22.2 Ω|Z_{eq}|=\sqrt{22^2+3^2}=22.2\,\Omega, φ=arctan⁡322=7.77∘\varphi=\arctan\frac{3}{22}=7.77^\circ

Zeq=22.2∠7.77∘ ΩZ_{eq}=22.2\angle7.77^\circ\,\Omega (אופי השראותי קל)

תשובה: Zeq=22+j3 Ω=22.2∠7.77∘ ΩZ_{eq}=22+j3\,\Omega=22.2\angle7.77^\circ\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

S≈0.888 VAS\approx0.888\,\text{VA}, P=0.88 WP=0.88\,\text{W}, Q=0.12 VArQ=0.12\,\text{VAr} (השראותי)

נתון: Iˉ=0.2∠0∘ A\bar{I}=0.2\angle0^\circ\,\text{A} (ערך יעיל), Zeq=22+j3 ΩZ_{eq}=22+j3\,\Omega מסעיף ב.

מבוקש: SS, PP, QQ.

1. מתח מקור הזרם (על העכבה השקולה):

Uˉ=Iˉ⋅Zeq=0.2∠0∘⋅22.2∠7.77∘=4.44∠7.77∘ V=4.4+j0.6 V\bar{U}=\bar{I}\cdot Z_{eq}=0.2\angle0^\circ\cdot22.2\angle7.77^\circ=4.44\angle7.77^\circ\,\text{V}=4.4+j0.6\,\text{V}

2. ההספק המרוכב:

Sˉ=Uˉ⋅Iˉ∗=I2Zeq=0.22⋅(22+j3)=0.88+j0.12 VA\bar{S}=\bar{U}\cdot\bar{I}^*=I^2Z_{eq}=0.2^2\cdot(22+j3)=0.88+j0.12\,\text{VA}

3. מכאן:

ההספק הפעיל: P=I2Req=0.04⋅22=0.88 WP=I^2R_{eq}=0.04\cdot22=0.88\,\text{W}

ההספק ההיגבי: Q=I2Xeq=0.04⋅3=0.12 VArQ=I^2X_{eq}=0.04\cdot3=0.12\,\text{VAr} (השראותי)

ההספק המדומה: S=U⋅I=4.44⋅0.2=0.888 VAS=U\cdot I=4.44\cdot0.2=0.888\,\text{VA}, ובדיקה: 0.882+0.122=0.888 VA\sqrt{0.88^2+0.12^2}=0.888\,\text{VA}.

תשובה: S≈0.888 VAS\approx0.888\,\text{VA}, P=0.88 WP=0.88\,\text{W}, Q=0.12 VArQ=0.12\,\text{VAr}

שאלה 19 · מעגל מגנטי עם חריץ אוויר ועכבת סליל

באיור לשאלה נתון תרשים של ליבת אלקטרומגנט שבנויה בצורת טבעת. האורך הממוצע של הטבעת 1.5 m1.5\,\text{m} ושטח החתך של הליבה הוא 2 סמ"ר

החדירות היחסית שלה μr=3000\mu_r=3000. אורך חריץ האויר הוא 2 סמ"ר.

על הליבה מלופף סליל ובו 500 כריכות.

הסליל עשוי נחושת שאורכו 30 m30\,\text{m} ושטח חתך 0.15 mm20.15\,\text{mm}^2.

ההתנגדות הסגולית של נחושת 0.018 Ω mm2m0.018\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}.

א.

מה כיוון השטף המגנטי בליבה – עם או נגד כיוון השעון? תשובה ללא נימוק לא תתקבל.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את המיאון המגנטי של המעגל הנתון.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את ההשראות העצמית של הסליל.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את עכבת הסליל כשהוא מחובר למקור מתח חילופין שהתדירות שלו 50 הרץ.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

עם כיוון השעון

נקבע את הכיוון לפי כלל יד ימין לסליל.

1. הזרם II נכנס בהדק העליון (+). לפי האיור, כל כריכה עוברת בחזית הליבה משמאל לימין, חוזרת מאחורי הליבה מימין לשמאל, והכריכות מתקדמות מלמעלה למטה עד ההדק התחתון (-).

2. כלל יד ימין: אם האצבעות מקיפות את הליבה בכיוון הזרם בכריכות (בחזית משמאל לימין, מאחור מימין לשמאל), האגודל מצביע כלפי מעלה. לכן בקטע השמאלי של הטבעת, שעליו מלופף הסליל, השטף עולה כלפי מעלה.

3. שטף שעולה בצד השמאלי של הטבעת ממשיך בחלק העליון ימינה, יורד בצד הימני (דרך חריץ האוויר) וחוזר בחלק התחתון שמאלה - כלומר עם כיוון השעון.

תשובה: השטף בליבה זורם עם כיוון השעון.

סעיף ב

תשובה:

Rm≈9.94⋅106 AWbR_m\approx9.94\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: l=1.5 ml=1.5\,\text{m}, A=2 cm2=2⋅10−4 m2A=2\,\text{cm}^2=2\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, μr=3000\mu_r=3000, μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

בשאלה כתוב שאורך חריץ האוויר "2 סמ"ר" - יחידת שטח ולא אורך. נניח lg=2 mm=2⋅10−3 ml_g=2\,\text{mm}=2\cdot10^{-3}\,\text{m} (גודל מקובל לחריץ אוויר).

מבוקש: המיאון הכולל RmR_m.

1. המעגל המגנטי הוא טור של שני קטעים: ברזל וחריץ אוויר, ולכן המיאונים מתחברים. אורך הברזל:

lfe=l−lg=1.5−0.002=1.498 ml_{fe}=l-l_g=1.5-0.002=1.498\,\text{m}

2. מיאון הברזל:

Rfe=lfeμ0μrA=1.4984π⋅10−7⋅3000⋅2⋅10−4=1.4987.54⋅10−7=1.987⋅106 AWbR_{fe}=\frac{l_{fe}}{\mu_0\mu_rA}=\frac{1.498}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot3000\cdot2\cdot10^{-4}}=\frac{1.498}{7.54\cdot10^{-7}}=1.987\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

3. מיאון חריץ האוויר (μr=1\mu_r=1):

Rg=lgμ0A=2⋅10−34π⋅10−7⋅2⋅10−4=7.958⋅106 AWbR_g=\frac{l_g}{\mu_0A}=\frac{2\cdot10^{-3}}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot2\cdot10^{-4}}=7.958\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

4. המיאון הכולל:

Rm=Rfe+Rg=1.987⋅106+7.958⋅106=9.945⋅106 AWbR_m=R_{fe}+R_g=1.987\cdot10^6+7.958\cdot10^6=9.945\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

חריץ של 2 mm2\,\text{mm} בלבד אחראי לכ-80% מהמיאון, כי החדירות של אוויר קטנה פי 3000 מזו של הברזל.

תשובה: Rm≈9.94⋅106 AWbR_m\approx9.94\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}} (בהנחה שאורך החריץ 2 mm2\,\text{mm}).

סעיף ג

תשובה:

L≈25.1 mHL\approx25.1\,\text{mH}

משתמשים במיאון מסעיף ב: Rm=9.945⋅106 AWbR_m=9.945\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, N=500N=500.

1. ההשראות העצמית של סליל על ליבה:

L=N2Rm=50029.945⋅106=2500009.945⋅106=0.02514 HL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{500^2}{9.945\cdot10^6}=\frac{250000}{9.945\cdot10^6}=0.02514\,\text{H}

תשובה: L≈25.1 mHL\approx25.1\,\text{mH}

סעיף ד

תשובה:

Z≈3.6+j7.9 Ω≈8.68∠65.5∘ ΩZ\approx3.6+j7.9\,\Omega\approx8.68\angle65.5^\circ\,\Omega

נתון: lCu=30 ml_{Cu}=30\,\text{m}, ACu=0.15 mm2A_{Cu}=0.15\,\text{mm}^2, ρ=0.018 Ω mm2m\rho=0.018\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}, L=25.14 mHL=25.14\,\text{mH} (סעיף ג), f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: עכבת הסליל - התנגדות הליפוף בטור עם ההיגב ההשראי.

1. התנגדות הליפוף:

R=ρlCuACu=0.018⋅300.15=3.6 ΩR=\rho\frac{l_{Cu}}{A_{Cu}}=0.018\cdot\frac{30}{0.15}=3.6\,\Omega

2. ההיגב ההשראי:

XL=2πfL=2π⋅50⋅0.02514=7.90 ΩX_L=2\pi fL=2\pi\cdot50\cdot0.02514=7.90\,\Omega

3. העכבה:

Z=R+jXL=3.6+j7.9 ΩZ=R+jX_L=3.6+j7.9\,\Omega

∣Z∣=3.62+7.92=8.68 Ω|Z|=\sqrt{3.6^2+7.9^2}=8.68\,\Omega, φ=arctan⁡7.93.6=65.5∘\varphi=\arctan\frac{7.9}{3.6}=65.5^\circ

תשובה: Z=3.6+j7.9 Ω≈8.68∠65.5∘ ΩZ=3.6+j7.9\,\Omega\approx8.68\angle65.5^\circ\,\Omega

שאלה 20 · מגבר פולט משותף: נקודת עבודה והגבר

נתוני הטרנזיסטור שבמעגל הנתון לשאלה הם:

VBE=0.7 Vβ=hfe=100hie=1.5 kΩV_{BE}=0.7\,\text{V}\quad\beta=h_{fe}=100\quad h_{ie}=1.5\,\text{k}\Omega

היגבי הקבלים זניחים.

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(4 נקודות)
ב.

שרטטו מעגל תמורה לאות חילופין.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המעגל AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את התנגדות המבוא RinR_{in}.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IB≈52.6 μAI_B\approx52.6\,\mu\text{A}, IC≈5.26 mAI_C\approx5.26\,\text{mA}, VCE≈4.46 VV_{CE}\approx4.46\,\text{V}

נתון: VCC=15 VV_{CC}=15\,\text{V}, R1=30 kΩR_1=30\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, RC1=0.5 kΩR_{C1}=0.5\,\text{k}\Omega, RC2=1 kΩR_{C2}=1\,\text{k}\Omega, RE=0.5 kΩR_E=0.5\,\text{k}\Omega, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, β=100\beta=100.

מבוקש: נקודת העבודה (ICI_C, VCEV_{CE}).

בזרם ישר הקבלים מנותקים. הזרם ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך RC1R_{C1} ו-RC2R_{C2} אל הקולט, והזרם IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B יוצא מהפולט דרך RER_E להארקה.

1. נחליף את מחלק המתח של הבסיס בשקול תבנין.

ההדקים. ההדק aa הוא הבסיס, וההדק bb הוא קו ההארקה. מנתקים את הטרנזיסטור מהמחלק (וגם VSV_S ו-C1C_1 מנותקים בזרם ישר), ומאותם שני הדקים מוצאים גם את מתח הריקם VTHV_{TH} וגם את ההתנגדות RTHR_{TH}.

שלב 1: מתח תבנין. המחלק לבדו, עם ההדקים פתוחים:

•קו ההארקה הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר ל-VCCV_{CC} (15 V15\,\text{V}).

•הקו של הבסיס (aa) הוא הצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2. מההדק aa לא יוצא זרם, ולכן אותו זרם II עובר ב-R1R_1 וב-R2R_2: הם בטור, והמתח של הצומת נקבע לפי מחלק מתח:

VTH=VCC⋅R2R1+R2=15⋅1040=3.75 VV_{TH}=V_{CC}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=15\cdot\frac{10}{40}=3.75\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי VCCV_{CC}: הקו העליון מחובר בקצר לקו ההארקה. במעגל החדש נשארים רק שני הנגדים:

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של aa לקו של bb, ולכן הם במקביל:

RTH=R1∥R2=30⋅1040=7.5 kΩR_{TH}=R_1\parallel R_2=\frac{30\cdot10}{40}=7.5\,\text{k}\Omega

מעגל התמורה: מקור VTH=3.75 VV_{TH}=3.75\,\text{V} בטור עם RTH=7.5 kΩR_{TH}=7.5\,\text{k}\Omega, המחובר לבסיס.

2. חוק המתחים בלולאת בסיס-פולט:

VTH=IBRTH+VBE+(β+1)IBREV_{TH}=I_BR_{TH}+V_{BE}+(\beta+1)I_BR_E

IB=VTH−VBERTH+(β+1)RE=3.75−0.77.5+101⋅0.5 mA=3.0558=0.0526 mA=52.6 μAI_B=\frac{V_{TH}-V_{BE}}{R_{TH}+(\beta+1)R_E}=\frac{3.75-0.7}{7.5+101\cdot0.5}\,\text{mA}=\frac{3.05}{58}=0.0526\,\text{mA}=52.6\,\mu\text{A}

3. זרמי הקולט והפולט:

IC=βIB=100⋅52.6 μA=5.26 mAI_C=\beta I_B=100\cdot52.6\,\mu\text{A}=5.26\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅52.6 μA=5.31 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot52.6\,\mu\text{A}=5.31\,\text{mA}

4. חוק המתחים בלולאת קולט-פולט:

VCE=VCC−IC(RC1+RC2)−IERE=15−5.26⋅1.5−5.31⋅0.5=15−7.89−2.66=4.46 VV_{CE}=V_{CC}-I_C(R_{C1}+R_{C2})-I_ER_E=15-5.26\cdot1.5-5.31\cdot0.5=15-7.89-2.66=4.46\,\text{V}

VCE>0.2 VV_{CE}>0.2\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור אכן במצב פעיל.

תשובה: IC≈5.26 mAI_C\approx5.26\,\text{mA}, VCE≈4.46 VV_{CE}\approx4.46\,\text{V} (IB≈52.6 μAI_B\approx52.6\,\mu\text{A}).

סעיף ב

תשובה:

מקור VSV_S על R1∥R2R_1\parallel R_2 ועל hieh_{ie}; מקור זרם hfeibh_{fe}i_b בקולט; RC2R_{C2} בטור עם מקור הזרם; VoutV_{out} על RC1R_{C1}; הפולט מוארק

כללים לבניית מעגל התמורה לאות חילופין:

•הקבלים C1C_1, C2C_2, C3C_3 - קצר (היגביהם זניחים); לכן הפולט מוארק דרך C3C_3 ו-RER_E נעלם מהמעגל.

•מקור VCCV_{CC} - קצר להארקה (מתח קבוע, אין בו אות).

•הטרנזיסטור מוחלף במודל hh: נגד hieh_{ie} בין בסיס לפולט, ומקור זרם hfeibh_{fe}i_b בין קולט לפולט.

תיאור המעגל:

1. צד הכניסה: המקור VSV_S מחובר ישירות לבסיס. בין הבסיס להארקה מחוברים במקביל R1R_1 (הקצה העליון שלו כעת מוארק דרך VCCV_{CC}), R2R_2 ו-hieh_{ie}. הזרם ibi_b זורם דרך hieh_{ie}.

2. צד היציאה: מקור זרם hfeibh_{fe}i_b בין הקולט להארקה (הפולט). הקולט מחובר דרך RC2R_{C2} לצומת היציאה X, ומ-X הנגד RC1R_{C1} להארקה (כי VCCV_{CC} מוארק לאות). VoutV_{out} נמדד בצומת X (דרך C2C_2, שהוא קצר).

3. מכיוון ש-RC2R_{C2} בטור עם מקור זרם, כל הזרם hfeibh_{fe}i_b עובר גם דרך RC1R_{C1}; ולכן RC2R_{C2} אינו משפיע על המתח במוצא.

המעגל המתקבל (קו הבסיס B, קו הקולט C, קו המוצא X וקו ההארקה E, כל אחד בצבע משלו):

תשובה: כמתואר: R1∥R2∥hieR_1\parallel R_2\parallel h_{ie} בכניסה, מקור זרם hfeibh_{fe}i_b בטור עם RC2R_{C2}, ו-VoutV_{out} על RC1R_{C1}.

סעיף ג

תשובה:

AVS≈−33.3A_{VS}\approx-33.3

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב.

1. המקור VSV_S מחובר ישירות לבסיס, ולכן המתח על hieh_{ie} הוא VSV_S:

ib=VShiei_b=\frac{V_S}{h_{ie}}

2. זרם הקולט hfeibh_{fe}i_b נמשך מהצומת X דרך RC2R_{C2} אל הקולט, ולכן הוא זורם בתוך RC1R_{C1} מההארקה אל X; המתח ב-X שלילי:

Vout=−hfeibRC1V_{out}=-h_{fe}i_bR_{C1}

3. הגבר המתח:

AVS=VoutVS=−hfeRC1hie=−100⋅0.51.5=−33.3A_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}=-\frac{h_{fe}R_{C1}}{h_{ie}}=-\frac{100\cdot0.5}{1.5}=-33.3

הסימן השלילי: היפוך מופע של 180∘180^\circ (מגבר פולט משותף).

תשובה: AVS≈−33.3A_{VS}\approx-33.3

סעיף ד

תשובה:

Rin=1.25 kΩR_{in}=1.25\,\text{k}\Omega

מבוקש: התנגדות המבוא RinR_{in} שרואה המקור, במעגל התמורה לאות מסעיף ב.

מקור בוחן. במעגל יש מקור תלוי, hfeibh_{fe}i_b, ולכן לא מניחים מראש שאפשר לצמצם אותו בחיבור טורי ומקבילי: מקור תלוי מגיב למה שקורה במעגל. משאירים את המקור התלוי, ובמקום VSV_S מחברים בין B להארקה מקור בוחן VTV_T, שממנו נכנס הזרם ITI_T:

•מהקו של B יוצאים שלושה ענפים להארקה: R1R_1 (הקצה העליון שלו מוארק לאות דרך VCCV_{CC}), R2R_2 ו-hieh_{ie} (הפולט מוארק דרך C3C_3). על כל אחד מהם המתח VTV_T, ולכן ib=VThiei_b=\frac{V_T}{h_{ie}}.

•המקור התלוי מחובר בין C להארקה. הזרם שלו זורם בלולאה של RC2R_{C2} ו-RC1R_{C1} ולא עובר בקו של B, ולכן הוא לא משנה את ITI_T.

1. חוק הזרמים בקו של B:

IT=VTR1+VTR2+VThieI_T=\frac{V_T}{R_1}+\frac{V_T}{R_2}+\frac{V_T}{h_{ie}}

2. ההתנגדות:

Rin=VTIT=R1∥R2∥hieR_{in}=\frac{V_T}{I_T}=R_1\parallel R_2\parallel h_{ie}

3. R1∥R2=30⋅1040=7.5 kΩR_1\parallel R_2=\frac{30\cdot10}{40}=7.5\,\text{k}\Omega

4. Rin=7.5∥1.5=7.5⋅1.57.5+1.5=1.25 kΩR_{in}=7.5\parallel1.5=\frac{7.5\cdot1.5}{7.5+1.5}=1.25\,\text{k}\Omega

תשובה: Rin=1.25 kΩR_{in}=1.25\,\text{k}\Omega

שאלה 21 · מגבר שרת עם מקורות ישרים ואות חילופין

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את ערכו של VoutV_{out} כאשר Vin(t)=0 VV_{in(t)}=0\,\text{V}.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של VoutV_{out} עבור Vin(t)=6sin⁡ωt VV_{in(t)}=6\sin\omega t\,\text{V}.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

נתון: V1=4 VV_1=4\,\text{V}, V2=2 VV_2=2\,\text{V} (בשניהם ההדק החיובי למעלה), R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=4 kΩR_3=4\,\text{k}\Omega, R4=R5=R6=4 kΩR_4=R_5=R_6=4\,\text{k}\Omega, Vin=0V_{in}=0.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. מבנה המעגל: אל הכניסה ההופכת (V−V^-) מחוברים: R4R_4 ו-R5R_5 בטור (8 kΩ8\,\text{k}\Omega) אל V2V_2, R1R_1 אל V1V_1, והמשוב R6R_6 מהמוצא. הכניסה הלא-הופכת מחוברת דרך R2R_2 להארקה, ודרך C1C_1 ו-R3R_3 אל VinV_{in}.

2. כאשר Vin=0V_{in}=0 (וגם C1C_1 חוסם זרם ישר) אין זרם ב-R2R_2, ולכן V+=0V^+=0. במגבר אידיאלי עם משוב שלילי V−=V+=0V^-=V^+=0 (הארקה מדומה).

3. נסמן את הזרמים דרך R4+R5R_4+R_5 ודרך R1R_1 כנכנסים לצומת V−V^-, ואת הזרם ב-R6R_6 כיוצא מהצומת אל המוצא. לכניסת המגבר לא נכנס זרם, ולכן לפי חוק הזרמים:

I2=V2−0R4+R5=28⋅103=0.25 mAI_2=\frac{V_2-0}{R_4+R_5}=\frac{2}{8\cdot10^3}=0.25\,\text{mA}

I1=V1−0R1=42⋅103=2 mAI_1=\frac{V_1-0}{R_1}=\frac{4}{2\cdot10^3}=2\,\text{mA}

I6=I1+I2=2.25 mAI_6=I_1+I_2=2.25\,\text{mA}

4. הזרם I6I_6 זורם מהצומת (ב-0 V0\,\text{V}) דרך R6R_6 אל המוצא, ולכן:

Vout=0−I6R6=−2.25⋅10−3⋅4⋅103=−9 VV_{out}=0-I_6R_6=-2.25\cdot10^{-3}\cdot4\cdot10^3=-9\,\text{V}

(זהו מגבר מחבר מהפך: Vout=−(R6R4+R5V2+R6R1V1)=−(0.5⋅2+2⋅4)=−9 VV_{out}=-\left(\frac{R_6}{R_4+R_5}V_2+\frac{R_6}{R_1}V_1\right)=-(0.5\cdot2+2\cdot4)=-9\,\text{V}.)

תשובה: Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

נתון: Vin(t)=6sin⁡ωt VV_{in}(t)=6\sin\omega t\,\text{V}; ההגבה לרכיב הישר נמצאה בסעיף א.

מבוקש: Vout(t)V_{out}(t).

המעגל קווי, ולכן לפי עקרון הסופרפוזיציה: Vout=Vout,DC+Vout,ACV_{out}=V_{out,DC}+V_{out,AC}. נניח שהיגב C1C_1 זניח בתדירות האות (קצר לאות).

1. הרכיב הישר (מסעיף א): Vout,DC=−9 VV_{out,DC}=-9\,\text{V}.

2. הרכיב החילופין: מאפסים את V1V_1 ו-V2V_2 (קצר). אז R1R_1 ו-(R4+R5)(R_4+R_5) מחוברים במקביל בין V−V^- להארקה:

R1∥(R4+R5)=2⋅82+8=1.6 kΩR_1\parallel(R_4+R_5)=\frac{2\cdot8}{2+8}=1.6\,\text{k}\Omega

3. בכניסה הלא-הופכת: R3R_3 ו-R2R_2 מחלק מתח (לכניסה לא נכנס זרם):

v+=Vin⋅R2R2+R3=6sin⁡ωt⋅22+4=2sin⁡ωt Vv^+=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_2+R_3}=6\sin\omega t\cdot\frac{2}{2+4}=2\sin\omega t\,\text{V}

4. הגבר מגבר לא-מהפך:

A=1+R6R1∥(R4+R5)=1+41.6=3.5A=1+\frac{R_6}{R_1\parallel(R_4+R_5)}=1+\frac{4}{1.6}=3.5

Vout,AC=3.5⋅2sin⁡ωt=7sin⁡ωt VV_{out,AC}=3.5\cdot2\sin\omega t=7\sin\omega t\,\text{V}

5. סכום:

Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

המתח נע בין −16 V-16\,\text{V} ל-−2 V-2\,\text{V} (בהנחה שמתחי ההזנה של המגבר מאפשרים זאת, למשל ±18 V\pm18\,\text{V}; מתחי ההזנה לא נתונים).

תשובה: Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.