דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2025 מועד ב', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א': 15 שאלות סגורות בשאלון - מתוכן לענות על 10 שאלות.

חלק ב': 6 שאלות פתוחות בשאלון - מתוכן לענות על 4 שאלות.

השיבו עליהן וכתבו תשובות במחברת הבחינה.

מפתח ההערכה:

חלק א' - כל שאלה 4 נקודות, סה"כ: 40 נקודות.

ניתן להקיף בעיגול התשובה הנכונה על טופס הבחינה.

חלק ב' - כל שאלה 15 נקודות, סה"כ: 60 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · תלות ההתנגדות בטמפרטורה

התנגדותו של גוף חימום חשמלי לפני הפעלתו (בטמפרטורה של 20∘C20^{\circ}\text{C}) היא 30 Ω30\,\Omega ומקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.009 1∘C\alpha=0.009\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}. לאחר הפעלתו של גוף החימום, התנגדותו עלתה ל-80 Ω80\,\Omega.

מה תהיה הטמפרטורה שלו לאחר החימום?

א. 205.1∘C205.1^{\circ}\text{C}

ב. 190.8∘C190.8^{\circ}\text{C}

ג. 160.9∘C160.9^{\circ}\text{C}

ד. 223.1∘C223.1^{\circ}\text{C}

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

א. T≈205.2∘CT\approx205.2^{\circ}\text{C} (בשאלון: 205.1∘C205.1^{\circ}\text{C})

נתון: R0=30 ΩR_0=30\,\Omega בטמפרטורה T0=20∘CT_0=20^{\circ}\text{C}, α=0.009 1∘C\alpha=0.009\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}, ולאחר החימום RT=80 ΩR_T=80\,\Omega.

מבוקש: הטמפרטורה TT לאחר החימום.

1. התנגדות של מוליך משתנה עם הטמפרטורה לפי הקשר הקווי:

RT=R0(1+αΔT)R_T=R_0\left(1+\alpha\Delta T\right)

2. נבודד את שינוי הטמפרטורה:

ΔT=RTR0−1α=8030−10.009=1.66670.009=185.19∘C\Delta T=\frac{\frac{R_T}{R_0}-1}{\alpha}=\frac{\frac{80}{30}-1}{0.009}=\frac{1.6667}{0.009}=185.19^{\circ}\text{C}

3. הטמפרטורה הסופית:

T=T0+ΔT=20+185.19=205.19∘C≈205.2∘CT=T_0+\Delta T=20+185.19=205.19^{\circ}\text{C}\approx205.2^{\circ}\text{C}

התוצאה מתאימה לתשובה א (205.1∘C205.1^{\circ}\text{C}, ההפרש נובע מעיגול).

תשובה: א. T≈205.2∘CT\approx205.2^{\circ}\text{C} (בשאלון: 205.1∘C205.1^{\circ}\text{C})

שאלה 2 · מעגל טורי עם שלושה מקורות מתח

נתון מעגל חשמלי:

מהו המתח על נגד R2R_2?

א. 10 V10\,\text{V}

ב. 15 V15\,\text{V}

ג. 5 V5\,\text{V}

ד. 25 V25\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. UR2=5 VU_{R_2}=5\,\text{V}

נתון: U1=10 VU_1=10\,\text{V}, U2=15 VU_2=15\,\text{V}, U3=25 VU_3=25\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=10 ΩR_2=10\,\Omega, R3=20 ΩR_3=20\,\Omega, כולם בלולאה אחת.

מבוקש: המתח על R2R_2.

סימון על הסרטוט.

•החץ המעגלי הוא הזרם II שנבחר בכיוון השעון (בצד שמאל כלפי מעלה דרך U2U_2, בצד העליון משמאל לימין).

•הקו שבין ההדק השלילי של U2U_2 להדק השלילי של U1U_1 נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קטע תיל רציף בין שני רכיבים נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד. הפוטנציאלים שרשומים על הקטעים חושבו בסוף הפתרון, לפי הזרם שיצא.

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, ולכן בכל הרכיבים זורם אותו זרם. אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיקה משוואה אחת של חוק המתחים של קירכהוף לאורך החוג.

1. סכום הכא"מים בכיוון המעבר:

•U2U_2: עוברים מההדק השלילי (למטה) לחיובי (למעלה) - עלייה של +15 V+15\,\text{V}.

•U3U_3: בצד העליון ההדק החיובי משמאל, ולכן במעבר משמאל לימין יורדים: −25 V-25\,\text{V}.

•U1U_1: בצד התחתון ההדק החיובי מימין, ובמעבר מימין לשמאל יורדים: −10 V-10\,\text{V}.

∑E=15−25−10=−20 V\sum E=15-25-10=-20\,\text{V}

2. חוק המתחים:

∑E=I(R1+R2+R3)\sum E=I\left(R_1+R_2+R_3\right)

I=−2010+10+20=−2040=−0.5 AI=\frac{-20}{10+10+20}=\frac{-20}{40}=-0.5\,\text{A}

הסימן השלילי אומר שהזרם זורם בפועל נגד כיוון השעון, בעוצמה 0.5 A0.5\,\text{A}. בסרטוט הכיוון האמיתי מסומן בחץ שליד R2R_2: ב-R2R_2 הזרם זורם משמאל לימין.

3. המתח על R2R_2 לפי חוק אוהם:

UR2=∣I∣⋅R2=0.5⋅10=5 VU_{R_2}=|I|\cdot R_2=0.5\cdot10=5\,\text{V}

4. בדיקה לפי הפוטנציאלים שבסרטוט. מתחילים ב-0 V0\,\text{V} והולכים בכיוון הזרם האמיתי (נגד כיוון השעון): דרך U1U_1 עולים ל-10 V10\,\text{V}, דרך R2R_2 יורדים ב-5 V5\,\text{V} ל-5 V5\,\text{V}, דרך R3R_3 יורדים ב-10 V10\,\text{V} ל-−5 V-5\,\text{V}, דרך U3U_3 עולים ב-25 V25\,\text{V} ל-20 V20\,\text{V}, דרך R1R_1 יורדים ב-5 V5\,\text{V} ל-15 V15\,\text{V}, ודרך U2U_2 יורדים ב-15 V15\,\text{V} חזרה ל-0 V0\,\text{V}. על R2R_2 ההפרש הוא 10−5=5 V10-5=5\,\text{V}.

תשובה: ג. UR2=5 VU_{R_2}=5\,\text{V}

שאלה 3 · קיבול שקול ומטען בחיבור מעורב

נתון מעגל חשמלי:

מהו המטען החשמלי השקול?

א. 40 μC40\,\mu\text{C}

ב. 60 μC60\,\mu\text{C}

ג. 80 μC80\,\mu\text{C}

ד. 100 μC100\,\mu\text{C}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

א. Q=40 μCQ=40\,\mu\text{C}

נתון: U=40 VU=40\,\text{V}; קבל 6 μF6\,\mu\text{F} בקו העליון השמאלי, 2 μF2\,\mu\text{F} בקו התחתון, 0.6 μF0.6\,\mu\text{F} באמצע, ובענף הימני 6 μF6\,\mu\text{F} בטור עם 4 μF4\,\mu\text{F}.

מבוקש: המטען השקול שהמקור מעביר, Q=CeqUQ=C_{eq}U.

נמצא את הקיבול השקול מהצד הרחוק מהמקור אל המקור.

1. הענף הימני: 6 μF6\,\mu\text{F} ו-4 μF4\,\mu\text{F} בטור:

Ca=6⋅46+4=2.4 μFC_a=\frac{6\cdot4}{6+4}=2.4\,\mu\text{F}

2. הענף הימני מחובר במקביל לקבל 0.6 μF0.6\,\mu\text{F} (שניהם בין הצומת העליון האמצעי לצומת התחתון האמצעי):

Cb=2.4+0.6=3 μFC_b=2.4+0.6=3\,\mu\text{F}

3. CbC_b בטור עם הקבל העליון 6 μF6\,\mu\text{F} ועם הקבל התחתון 2 μF2\,\mu\text{F} (המקור, 6 μF6\,\mu\text{F}, CbC_b ו-2 μF2\,\mu\text{F} יוצרים לולאה אחת):

1Ceq=16+13+12=1+2+36=1 ⇒ Ceq=1 μF\frac{1}{C_{eq}}=\frac{1}{6}+\frac{1}{3}+\frac{1}{2}=\frac{1+2+3}{6}=1\ \Rightarrow\ C_{eq}=1\,\mu\text{F}

4. המטען השקול:

Q=Ceq⋅U=1⋅10−6⋅40=40⋅10−6 C=40 μCQ=C_{eq}\cdot U=1\cdot10^{-6}\cdot40=40\cdot10^{-6}\,\text{C}=40\,\mu\text{C}

תשובה: א. Q=40 μCQ=40\,\mu\text{C}

שאלה 4 · שקול תבנין של מחלק מתח

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול תבנין בין הנקודות A ו- B?

א. RTh=12 ΩUTh=50 VR_{Th}=12\,\Omega\quad U_{Th}=50\,\text{V}

ב. RTh=12 ΩUTh=30 VR_{Th}=12\,\Omega\quad U_{Th}=30\,\text{V}

ג. RTh=50 ΩUTh=30 VR_{Th}=50\,\Omega\quad U_{Th}=30\,\text{V}

ד. RTh=12 ΩUTh=50 VR_{Th}=12\,\Omega\quad U_{Th}=50\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ב. RTh=12 ΩR_{Th}=12\,\Omega, UTh=30 VU_{Th}=30\,\text{V}

נתון: E1=50 VE_1=50\,\text{V}, R1=12 ΩR_1=12\,\Omega, R2=8 ΩR_2=8\,\Omega בטור, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega בין A ל-B.

מבוקש: UThU_{Th} ו-RThR_{Th} בין A ל-B.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים והקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), וההדק B נמצא עליו. ההדק החיובי של E1E_1 למעלה, ולכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-50 V50\,\text{V}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד. הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 נמצא ב-38 V38\,\text{V}, והקו של ההדק A (שאליו מחובר גם הקצה העליון של R3R_3) ב-30 V30\,\text{V}.

•ההדקים פתוחים, ולכן זורם זרם אחד, II, בחוג היחיד: מההדק החיובי של E1E_1 דרך R1R_1 ו-R2R_2, כלפי מטה דרך R3R_3 ובחזרה (החץ בסרטוט).

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים יש במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: חוק אוהם לחוג נותן את הזרם, ו-UABU_{AB} הוא המתח על R3R_3 (מחלק מתח).

1. הזרם בחוג:

I=E1R1+R2+R3=5012+8+30=1 AI=\frac{E_1}{R_1+R_2+R_3}=\frac{50}{12+8+30}=1\,\text{A}

2. המתח בין A ל-B הוא המתח על R3R_3 (הזרם יורד דרכו, ולכן A חיובי):

UTh=I⋅R3=1⋅30=30 VU_{Th}=I\cdot R_3=1\cdot30=30\,\text{V}

(בדרך מלמעלה: 50−1⋅12=38 V50-1\cdot12=38\,\text{V} אחרי R1R_1, ו-38−1⋅8=30 V38-1\cdot8=30\,\text{V} אחרי R2R_2, כמו בסרטוט.)

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי E1E_1: מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

3. לפי הצבעים: הקצר במקום E1E_1 מחבר את הקצה השמאלי של R1R_1 לקו התחתון, כלומר להדק B. לכן הענף R1R_1-R2R_2 (בטור) מחובר בין הקו של A לקו של B, וגם R3R_3 מחובר בין שני הקווים האלה. שני הענפים במקביל:

RTh=(R1+R2)⋅R3R1+R2+R3=20⋅3050=12 ΩR_{Th}=\frac{(R_1+R_2)\cdot R_3}{R_1+R_2+R_3}=\frac{20\cdot30}{50}=12\,\Omega

תשובה: ב. RTh=12 ΩR_{Th}=12\,\Omega, UTh=30 VU_{Th}=30\,\text{V}

שאלה 5 · כא"מ והתנגדות פנימית מאופיין המקור

נתון אופיין, מתח ההדקים בתלות בזרם של מקור המתח.

כדי למדוד את האופיין U(I)U(I) של ספק הכוח חיברו אותו אל הנגד המשתנה RR ומדדו את מתח ההדקים של הספק ואת הזרם שעובר דרכו בהרבה נקודות עבודה אפשריות. תוצאות המדידה מוצגות בגרף שבאיור לשאלה.

מד הזרם ומד המתח אינם משפיעים על תוצאות המדידה.

מהו הכוח האלקטרומניע (כא"מ) EE של ספק הכוח ומהי ההתנגדות הפנימית rr שלו?

א. r=0 ΩE=30 Vr=0\,\Omega\quad E=30\,\text{V}

ב. r=0.2 ΩE=30 Vr=0.2\,\Omega\quad E=30\,\text{V}

ג. r=0 ΩE=40 Vr=0\,\Omega\quad E=40\,\text{V}

ד. r=0.2 ΩE=40 Vr=0.2\,\Omega\quad E=40\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ד. E=40 VE=40\,\text{V}, r=0.2 Ωr=0.2\,\Omega

נתון: מהגרף, U=40 VU=40\,\text{V} כאשר I=0I=0, ו-U=30 VU=30\,\text{V} כאשר I=50 AI=50\,\text{A}.

מבוקש: EE ו-rr.

1. מתח ההדקים של מקור מעשי: הזרם II יוצא מההדק החיובי ועובר דרך ההתנגדות הפנימית rr, ולכן:

U=E−I⋅rU=E-I\cdot r

זהו קו ישר יורד: נקודת החיתוך עם ציר המתח היא EE, והשיפוע הוא −r-r.

2. ב-I=0I=0 אין מפל מתח על rr:

E=U(0)=40 VE=U(0)=40\,\text{V}

3. מהנקודה I=50 AI=50\,\text{A}:

r=E−UI=40−3050=0.2 Ωr=\frac{E-U}{I}=\frac{40-30}{50}=0.2\,\Omega

תשובה: ד. E=40 VE=40\,\text{V}, r=0.2 Ωr=0.2\,\Omega

שאלה 6 · תדירות וממוצע של אות מלבני

מה נכון לגבי אות המתח הנתון?

א. התדירות הזוויתית של האות היא ω=50[radsec]\omega=50\left[\frac{\text{rad}}{\text{sec}}\right], והמתח הממוצע Uav=1[V]U_{av}=1\left[\text{V}\right].

ב. התדירות הזוויתית של האות היא ω=157[radsec]\omega=157\left[\frac{\text{rad}}{\text{sec}}\right], והמתח הממוצע הוא Uav=2.828[V]U_{av}=2.828\left[\text{V}\right].

ג. התדירות הזוויתית של האות היא ω=50π[radsec]\omega=50\pi\left[\frac{\text{rad}}{\text{sec}}\right], והמתח הממוצע הוא אפס.

ד. התדירות הזוויתית של האות היא ω=25π[radsec]\omega=25\pi\left[\frac{\text{rad}}{\text{sec}}\right], והמתח הממוצע Uav=1[V]U_{av}=1\left[\text{V}\right].

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. ω=50π≈157 radsec\omega=50\pi\approx157\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}, Uav=0U_{av}=0

נתון: האות שבאיור: +4 V+4\,\text{V} מ-00 עד 0.01 s0.01\,\text{s}, 00 עד 0.03 s0.03\,\text{s}, −4 V-4\,\text{V} מ-0.030.03 עד 0.04 s0.04\,\text{s}, ומ-0.04 s0.04\,\text{s} הצורה חוזרת על עצמה.

מבוקש: התדירות הזוויתית והמתח הממוצע.

1. זמן המחזור: הפולס החיובי מתחיל ב-t=0t=0 ושוב ב-t=0.04 st=0.04\,\text{s}:

T=0.04 sT=0.04\,\text{s}

2. התדירות הזוויתית:

ω=2πT=2π0.04=50π=157.08 radsec\omega=\frac{2\pi}{T}=\frac{2\pi}{0.04}=50\pi=157.08\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

3. המתח הממוצע הוא השטח שמתחת לאות במחזור אחד, חלקי זמן המחזור:

Uav=1T(4⋅0.01+0⋅0.02+(−4)⋅0.01)=0.04−0.040.04=0 VU_{av}=\frac{1}{T}\left(4\cdot0.01+0\cdot0.02+(-4)\cdot0.01\right)=\frac{0.04-0.04}{0.04}=0\,\text{V}

4. בדיקת תשובה ב: הערך 2.828 V2.828\,\text{V} הוא הערך היעיל ולא הממוצע:

Urms=42⋅0.01+42⋅0.010.04=8=2.828 VU_{rms}=\sqrt{\frac{4^2\cdot0.01+4^2\cdot0.01}{0.04}}=\sqrt{8}=2.828\,\text{V}

ולכן תשובה ב שגויה; רק תשובה ג מתאימה לשני הנתונים.

תשובה: ג. ω=50π radsec\omega=50\pi\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}, והמתח הממוצע אפס

שאלה 7 · קריאת מד זרם בענף נגדי

נתון מעגל חשמלי שחובר למתח חילופין.

u(t)=150⋅2sin⁡(5000t) Vu_{(t)}=150\cdot\sqrt{2}\sin(5000t)\,\text{V}

מה תהיה קריאת מד הזרם?

א. אי אפשר לדעת

ב. 1.5 A1.5\,\text{A}

ג. 2 A2\,\text{A}

ד. 2.5 A2.5\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ב. I=1.5 AI=1.5\,\text{A}

נתון: u(t)=1502sin⁡(5000t) Vu(t)=150\sqrt{2}\sin(5000t)\,\text{V}; ענף R1=43.3 ΩR_1=43.3\,\Omega בטור עם L=5 mHL=5\,\text{mH}, ובמקביל לו ענף ובו מד הזרם בטור עם R2=100 ΩR_2=100\,\Omega.

מבוקש: קריאת מד הזרם (ערך יעיל).

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון, המחובר להדק התחתון של המקור, נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). הקו העליון מחובר להדק העליון של המקור, ולכן המתח בינו לבין הקו התחתון הוא מתח המקור (בערך יעיל 150 V150\,\text{V}).

•מד הזרם אידיאלי (התנגדות אפס), ולכן שני הצדדים שלו באותו פוטנציאל וצבועים באותו צבע: הקצה העליון של R2R_2 מחובר למעשה לקו העליון.

•הקטע שבין R1R_1 לסליל הוא צומת נפרד (צבע אחר), אבל הוא שייך רק לענף השמאלי ואינו משפיע על הענף של מד הזרם.

•החץ II הוא הזרם במד הזרם וב-R2R_2, כלפי מטה.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, R2R_2 מחובר ישירות בין הקו העליון לקו התחתון, כלומר על הדקי המקור. לכן אין צורך לחשב את העכבה של הענף R1R_1-LL או לכתוב מערכת משוואות: מספיק חוק אוהם על R2R_2.

1. מד זרם מודד ערך יעיל. הערך היעיל של המתח:

U=Um2=15022=150 VU=\frac{U_m}{\sqrt{2}}=\frac{150\sqrt{2}}{\sqrt{2}}=150\,\text{V}

2. המתח על R2R_2 הוא מתח המקור, ללא תלות בענף R1R_1-LL. לפי חוק אוהם:

I=UR2=150100=1.5 AI=\frac{U}{R_2}=\frac{150}{100}=1.5\,\text{A}

תשובה: ב. 1.5 A1.5\,\text{A}

שאלה 8 · היגב סליל ממדידת מתח, זרם והספק

כדי למצוא את התנגדותו ואת השראותו של הסליל, הוא חובר למקור מתח חילופין, שתדרו 50 Hz50\,\text{Hz} כפי שמוצג בתרשים:

קריאות מכשירי המדידה הן:

•מד זרם 5 A5\,\text{A}

•מד המתח 230 V230\,\text{V}

•מד ההספק 600 W600\,\text{W}

מהו היגב הסליל?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 39.242 Ω39.242\,\Omega

ג. 49.681 Ω49.681\,\Omega

ד. 57.429 Ω57.429\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. XL≈39.242 ΩX_L\approx39.242\,\Omega

נתון: I=5 AI=5\,\text{A}, U=230 VU=230\,\text{V}, P=600 WP=600\,\text{W}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}.

מבוקש: ההיגב XLX_L של הסליל.

1. מד ההספק מודד הספק פעיל, וההספק הפעיל נצרך רק בהתנגדות RR של הסליל:

P=I2R ⇒ R=PI2=60052=24 ΩP=I^2R\ \Rightarrow\ R=\frac{P}{I^2}=\frac{600}{5^2}=24\,\Omega

2. גודל העכבה לפי חוק אוהם:

Z=UI=2305=46 ΩZ=\frac{U}{I}=\frac{230}{5}=46\,\Omega

3. בסליל Z=R2+XL2Z=\sqrt{R^2+X_L^2}, ולכן:

XL=Z2−R2=462−242=2116−576=1540=39.243 ΩX_L=\sqrt{Z^2-R^2}=\sqrt{46^2-24^2}=\sqrt{2116-576}=\sqrt{1540}=39.243\,\Omega

(בהתאם לתשובה ב, 39.242 Ω39.242\,\Omega, עד עיגול.)

תשובה: ב. XL≈39.24 ΩX_L\approx39.24\,\Omega

שאלה 9 · השראות במעגל תהודה מקבילי

נתון מעגל RLCRLC הנמצא במצב תהודה.

תדר התהודה הזוויתי: ω0=400 radsec\omega_0=400\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}.

מהי השראות המשרן?

א. אי אפשר לדעת

ב. 156.25 mH156.25\,\text{mH}

ג. 256.25 mH256.25\,\text{mH}

ד. 456.25 mH456.25\,\text{mH}

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

ב. L=156.25 mHL=156.25\,\text{mH}

נתון: ω0=400 radsec\omega_0=400\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}, C=40 μFC=40\,\mu\text{F}, R=50 ΩR=50\,\Omega (הנגד אינו משפיע על תדר התהודה).

מבוקש: LL.

1. בתהודה ההיגב הקיבולי שווה להיגב ההשראתי:

ω0L=1ω0C ⇒ ω0=1LC\omega_0L=\frac{1}{\omega_0C}\ \Rightarrow\ \omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}}

2. נבודד את LL:

L=1ω02C=14002⋅40⋅10−6=16.4=0.15625 H=156.25 mHL=\frac{1}{\omega_0^2C}=\frac{1}{400^2\cdot40\cdot10^{-6}}=\frac{1}{6.4}=0.15625\,\text{H}=156.25\,\text{mH}

תשובה: ב. L=156.25 mHL=156.25\,\text{mH}

שאלה 10 · זרם האפס בעומס כוכב לא מאוזן

נתון תרשים של עומס תלת מופעי לא מאוזן המחובר בכוכב למוליך האפס.

העומס מוזן מרשת תלת מופעית.

מהו הזרם במוליך האפס?

א. 0 A0\,\text{A}

ב. 2.251∠−140∘ A2.251\angle-140^\circ\,\text{A}

ג. 5.311∠−115∘ A5.311\angle-115^\circ\,\text{A}

ד. 8.751∠−20∘ A8.751\angle-20^\circ\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ב. IˉN≈2.251∠−140∘ A\bar{I}_N\approx2.251\angle-140^\circ\,\text{A}

נתון: UˉAN=230∠90∘ V\bar{U}_{AN}=230\angle90^\circ\,\text{V}, UˉBN=230∠−30∘ V\bar{U}_{BN}=230\angle-30^\circ\,\text{V}, UˉCN=230∠−150∘ V\bar{U}_{CN}=230\angle-150^\circ\,\text{V}; ZA=20∠0∘ ΩZ_A=20\angle0^\circ\,\Omega, ZB=40∠30∘ ΩZ_B=40\angle30^\circ\,\Omega, ZC=25∠−30∘ ΩZ_C=25\angle-30^\circ\,\Omega.

מבוקש: IˉN\bar{I}_N.

כיווני הזרמים לפי האיור: IˉA,IˉB,IˉC\bar{I}_A,\bar{I}_B,\bar{I}_C נכנסים מהקווים אל העומס, ו-IˉN\bar{I}_N יוצא מנקודת הכוכב אל מוליך האפס. בגלל מוליך האפס, על כל עכבה נמצא מתח הפאזה שלה.

1. זרמי הפאזות לפי חוק אוהם (מחלקים גדלים ומחסירים זוויות):

IˉA=230∠90∘20∠0∘=11.5∠90∘=j11.5 A\bar{I}_A=\frac{230\angle90^\circ}{20\angle0^\circ}=11.5\angle90^\circ=j11.5\,\text{A}

IˉB=230∠−30∘40∠30∘=5.75∠−60∘=2.875−j4.980 A\bar{I}_B=\frac{230\angle-30^\circ}{40\angle30^\circ}=5.75\angle-60^\circ=2.875-j4.980\,\text{A}

IˉC=230∠−150∘25∠−30∘=9.2∠−120∘=−4.6−j7.967 A\bar{I}_C=\frac{230\angle-150^\circ}{25\angle-30^\circ}=9.2\angle-120^\circ=-4.6-j7.967\,\text{A}

2. חוק הזרמים בנקודת הכוכב (סכום בצורה קרטזית):

IˉN=IˉA+IˉB+IˉC=(0+2.875−4.6)+j(11.5−4.980−7.967)=−1.725−j1.447 A\bar{I}_N=\bar{I}_A+\bar{I}_B+\bar{I}_C=(0+2.875-4.6)+j(11.5-4.980-7.967)=-1.725-j1.447\,\text{A}

3. מעבר לצורה קוטבית:

∣IˉN∣=1.7252+1.4472=2.2516 A|\bar{I}_N|=\sqrt{1.725^2+1.447^2}=2.2516\,\text{A}

הנקודה ברביע השלישי, ולכן:

φ=−180∘+arctan⁡1.4471.725=−180∘+40.0∘=−140.0∘\varphi=-180^\circ+\arctan\frac{1.447}{1.725}=-180^\circ+40.0^\circ=-140.0^\circ

IˉN≈2.251∠−140∘ A\bar{I}_N\approx2.251\angle-140^\circ\,\text{A}

תשובה: ב. IˉN≈2.251∠−140∘ A\bar{I}_N\approx2.251\angle-140^\circ\,\text{A}

שאלה 11 · מייצב מתח בדיודת זנר

נתון המעגל החשמלי הבא:

מהו ערכו של המתח בנגד RLR_L?

א. 0 V0\,\text{V}

ב. אי אפשר לדעת

ג. 5.6 V5.6\,\text{V}

ד. 10 V10\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

ג. URL=5.6 VU_{R_L}=5.6\,\text{V}

נתון: E=20 VE=20\,\text{V}, R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, RL=1 kΩR_L=1\,\text{k}\Omega, VZ=5.6 VV_Z=5.6\,\text{V} (הזנר מחובר במקביל ל-RLR_L, בכיוון אחורי).

מבוקש: המתח על RLR_L.

1. נבדוק אם הזנר פורץ: מנתקים אותו ומחשבים את המתח שהיה על RLR_L (מחלק מתח):

URL=E⋅RLR1+RL=20⋅11+1=10 VU_{R_L}=E\cdot\frac{R_L}{R_1+R_L}=20\cdot\frac{1}{1+1}=10\,\text{V}

2. 10 V>VZ=5.6 V10\,\text{V}>V_Z=5.6\,\text{V}, ולכן הזנר נמצא בפריצה ומקבע את המתח שעליו ל-VZV_Z. RLR_L מחובר במקביל לזנר, ולכן:

URL=VZ=5.6 VU_{R_L}=V_Z=5.6\,\text{V}

3. בדיקה: הזרם ב-R1R_1 הוא 20−5.61=14.4 mA\frac{20-5.6}{1}=14.4\,\text{mA}, ב-RLR_L הוא 5.61=5.6 mA\frac{5.6}{1}=5.6\,\text{mA}, ולכן בזנר 14.4−5.6=8.8 mA>014.4-5.6=8.8\,\text{mA}>0 - הזנר אכן מוליך בפריצה.

תשובה: ג. 5.6 V5.6\,\text{V}

שאלה 12 · זרם בסיס מתוך מתח קולט-פולט

לטרנזיסטור הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VCE=3.4 VV_{CE}=3.4\,\text{V}

מהו זרם הבסיס של הטרנזיסטור?

א. 8 μA8\,\mu\text{A}

ב. 20.8 μA20.8\,\mu\text{A}

ג. 30.2 μA30.2\,\mu\text{A}

ד. 43 μA43\,\mu\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IB=43 μAI_B=43\,\mu\text{A}

נתון: VCC=12 VV_{CC}=12\,\text{V}, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, VCE=3.4 VV_{CE}=3.4\,\text{V}, β=100\beta=100, הפולט מוארק.

מבוקש: IBI_B.

הזרם ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C אל הקולט. ערך נגד הבסיס אינו נתון, ולכן נחשב דרך לולאת הקולט.

1. חוק המתחים בלולאת הקולט-פולט:

VCC=ICRC+VCEV_{CC}=I_CR_C+V_{CE}

IC=VCC−VCERC=12−3.42⋅103=4.3⋅10−3 A=4.3 mAI_C=\frac{V_{CC}-V_{CE}}{R_C}=\frac{12-3.4}{2\cdot10^3}=4.3\cdot10^{-3}\,\text{A}=4.3\,\text{mA}

2. במצב פעיל:

IB=ICβ=4.3 mA100=0.043 mA=43 μAI_B=\frac{I_C}{\beta}=\frac{4.3\,\text{mA}}{100}=0.043\,\text{mA}=43\,\mu\text{A}

תשובה: ד. IB=43 μAI_B=43\,\mu\text{A}

שאלה 13 · מגבר שרת כמשווה בין שני מחלקי מתח

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutV_{out}?

א. 0 V0\,\text{V}

ב. 12 V12\,\text{V}

ג. 15 V15\,\text{V}

ד. −18 V-18\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=−18 VV_{out}=-18\,\text{V}

נתון: מחלק מתח 10 kΩ10\,\text{k}\Omega / 15 kΩ15\,\text{k}\Omega מ-20 V20\,\text{V} אל הכניסה הלא-הופכת, ומחלק מתח 6 kΩ6\,\text{k}\Omega / 18 kΩ18\,\text{k}\Omega מ-20 V20\,\text{V} אל הכניסה ההופכת; ±VCC=±18 V\pm V_{CC}=\pm18\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out}.

אין במעגל משוב מהמוצא אל הכניסות, ולכן המגבר פועל כמשווה: המוצא נמצא ברוויה, +VCC+V_{CC} אם V+>V−V^+>V^-, ו-−VCC-V_{CC} אם V+<V−V^+<V^-. לכניסות מגבר אידיאלי לא נכנס זרם, ולכן כל מחלק מתח עובד בלי עומס. הקו מהמחלק השמאלי אל הכניסה ההופכת רק חוצה את הענף של 10 kΩ10\,\text{k}\Omega ו-15 kΩ15\,\text{k}\Omega ואינו מתחבר אליו, ולכן שני המחלקים נפרדים.

1. הכניסה הלא-הופכת (צומת 10 kΩ10\,\text{k}\Omega ו-15 kΩ15\,\text{k}\Omega):

V+=20⋅1510+15=12 VV^+=20\cdot\frac{15}{10+15}=12\,\text{V}

2. הכניסה ההופכת (צומת 6 kΩ6\,\text{k}\Omega ו-18 kΩ18\,\text{k}\Omega):

V−=20⋅186+18=15 VV^-=20\cdot\frac{18}{6+18}=15\,\text{V}

3. V+=12 V<V−=15 VV^+=12\,\text{V}<V^-=15\,\text{V}, ולכן המוצא ברוויה שלילית:

Vout=−VCC=−18 VV_{out}=-V_{CC}=-18\,\text{V}

תשובה: ד. Vout=−18 VV_{out}=-18\,\text{V}

שאלה 14 · כא"מ מושרה במוט נע על מסילות

בתרשים נתונה מערכת המורכבת משתי מסילות חלקות, שהתנגדותן זניחה.

מוט מוליך שהתנגדותו זניחה נע על המסילות ללא חיכוך במהירות קבועה וכיוונו ימינה. המערכת נמצאת בתוך שדה מגנטי אחיד וכיוונו "לתוך הדף", בניצב אליו.

נתון: B=0.2 TB=0.2\,\text{T}, l=0.25 ml=0.25\,\text{m}, V=6 msV=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega

מהי עוצמת הזרם בנגדים R1R_1, R2R_2?

א. I1=0 AI_1=0\,\text{A}, I2=0 AI_2=0\,\text{A}

ב. I1=0.15 AI_1=0.15\,\text{A}, I2=0.075 AI_2=0.075\,\text{A}

ג. I1=0.3 AI_1=0.3\,\text{A}, I2=0.3 AI_2=0.3\,\text{A}

ד. I1=0.45 AI_1=0.45\,\text{A}, I2=0.175 AI_2=0.175\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ב. I1=0.15 AI_1=0.15\,\text{A}, I2=0.075 AI_2=0.075\,\text{A}

נתון: B=0.2 TB=0.2\,\text{T}, l=0.25 ml=0.25\,\text{m}, v=6 msv=6\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=4 ΩR_2=4\,\Omega; התנגדות המוט והמסילות זניחה.

מבוקש: I1I_1 ו-I2I_2.

1. המוט הנע בניצב לשדה הוא מקור כא"מ מושרה:

ε=B⋅l⋅v=0.2⋅0.25⋅6=0.3 V\varepsilon=B\cdot l\cdot v=0.2\cdot0.25\cdot6=0.3\,\text{V}

2. המוט (המקור) מחובר דרך המסילות לשני הנגדים: R1R_1 בקצה השמאלי ו-R2R_2 בקצה הימני. מכיוון שהתנגדות המסילות והמוט זניחה, כל נגד מחובר ישירות על הדקי המקור, ולכן על כל אחד מהם המתח 0.3 V0.3\,\text{V} (חיבור מקבילי).

3. לפי חוק אוהם:

I1=εR1=0.32=0.15 AI_1=\frac{\varepsilon}{R_1}=\frac{0.3}{2}=0.15\,\text{A}

I2=εR2=0.34=0.075 AI_2=\frac{\varepsilon}{R_2}=\frac{0.3}{4}=0.075\,\text{A}

(הזרם הכולל במוט: 0.15+0.075=0.225 A0.15+0.075=0.225\,\text{A}.)

תשובה: ב. I1=0.15 AI_1=0.15\,\text{A}, I2=0.075 AI_2=0.075\,\text{A}

שאלה 15 · כוח לורנץ על מטען נע בשדה

מטען חיובי 10⋅10−9 C10\cdot10^{-9}\,\text{C} יוצא במאונך מהשדה מגנטי אחיד, שעוצמתו 0.5 T0.5\,\text{T} במהירות של 8⋅106 msec8\cdot10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{sec}}.

מהו גודלו וכיוונו של הכוח המגנטי הפועל על המטען החשמלי?

א. F=0.04 NF=0.04\,\text{N} כיוון הכוח המגנטי החוצה מהדף.

ב. F=0.04 NF=0.04\,\text{N} כיוון הכוח המגנטי פנימה לתוך הדף.

ג. F=0.28 NF=0.28\,\text{N} כיוון הכוח המגנטי החוצה מהדף.

ד. F=0.28 NF=0.28\,\text{N} כיוון הכוח המגנטי פנימה לתוך הדף.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. F=0.04 NF=0.04\,\text{N}, החוצה מהדף

נתון: q=10⋅10−9 Cq=10\cdot10^{-9}\,\text{C} (חיובי), B=0.5 TB=0.5\,\text{T} כלפי מטה, v=8⋅106 msecv=8\cdot10^6\,\frac{\text{m}}{\text{sec}} שמאלה (בניצב לשדה).

מבוקש: גודל הכוח המגנטי וכיוונו.

1. גודל הכוח (כוח לורנץ), כשהמהירות ניצבת לשדה (sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1):

F=q v Bsin⁡θ=10⋅10−9⋅8⋅106⋅0.5⋅1=0.04 NF=q\,v\,B\sin\theta=10\cdot10^{-9}\cdot8\cdot10^{6}\cdot0.5\cdot1=0.04\,\text{N}

2. הכיוון לפי F→=q v→×B→\vec{F}=q\,\vec{v}\times\vec{B} (כלל יד ימין): מכוונים את האצבעות בכיוון המהירות (שמאלה) ומסובבים אותן אל כיוון השדה (למטה). סיבוב משמאלה אל מטה הוא נגד כיוון השעון במישור הדף, ולכן האגודל מצביע החוצה מהדף. המטען חיובי, ולכן הכוח בכיוון זה.

בכתיב וקטורי: v→=−vx^\vec{v}=-v\hat{x}, B→=−By^\vec{B}=-B\hat{y}, ו-(−x^)×(−y^)=x^×y^=z^(-\hat{x})\times(-\hat{y})=\hat{x}\times\hat{y}=\hat{z} - החוצה מהדף.

תשובה: א. F=0.04 NF=0.04\,\text{N}, החוצה מהדף

שאלה 16 · זרמים בנגדים בשיטת מתחי צמתים

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם הזורם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל.

(12 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך בנגד R3R_3.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1≈7.636 mAI_{R_1}\approx7.636\,\text{mA}, IR2≈0.182 mAI_{R_2}\approx0.182\,\text{mA}, IR3≈2.545 mAI_{R_3}\approx2.545\,\text{mA}, IR4≈7.455 mAI_{R_4}\approx7.455\,\text{mA}

נתון: E1=20 VE_1=20\,\text{V}, E2=12 VE_2=12\,\text{V} (בשניהם ההדק החיובי למעלה), R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega, R4=2 kΩR_4=2\,\text{k}\Omega, מקור זרם I=10 mAI=10\,\text{mA} שזורם כלפי מטה.

מבוקש: הזרם בכל נגד.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. ההדק השלילי של E1E_1 מחובר לקו התחתון, ולכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-20 V20\,\text{V}. באותו אופן הקו שבין E2E_2 ל-R2R_2 נמצא ב-12 V12\,\text{V}.

•VaV_a הוא הקו העליון השמאלי, שאליו מתחברים R1R_1, R2R_2 ו-R4R_4. VbV_b הוא הקו העליון הימני, שאליו מתחברים R4R_4, R3R_3 ומקור הזרם.

•אלה שני הפוטנציאלים הלא ידועים. כל שאר הקווים ידועים.

בחירת השיטה. סופרים נעלמים בכל שיטה:

•מתחי צמתים: אחרי בחירת נקודת הייחוס נשארים שני צמתים לא ידועים, VaV_a ו-VbV_b. כלומר שתי משוואות.

•זרמי חוגים: במעגל שלושה חוגים (עיניים), אבל הזרם בחוג הימני קבוע על ידי מקור הזרם (10 mA10\,\text{mA}). גם כאן שתי משוואות.

מספר המשוואות שווה. נבחר בשיטת מתחי הצמתים: מקור הזרם נכנס ישירות למשוואת הזרמים, ומהפוטנציאלים מקבלים מיד את הזרם בכל נגד לפי חוק אוהם.

נעבוד ביחידות kΩ\text{k}\Omega, mA\text{mA} ו-V\text{V}. בכל צומת נכתוב את כל הזרמים כיוצאים מהצומת (זרם בענף = הפרש הפוטנציאלים בקצות הנגד, חלקי ההתנגדות).

1. חוק הזרמים בצומת aa. הקצה התחתון של R1R_1 נמצא ב-20 V20\,\text{V} והקצה התחתון של R2R_2 ב-12 V12\,\text{V}:

Va−201+Va−122+Va−Vb2=0\frac{V_a-20}{1}+\frac{V_a-12}{2}+\frac{V_a-V_b}{2}=0

נכפול ב-2:

2Va−40+Va−12+Va−Vb=0 ⇒ 4Va−Vb=522V_a-40+V_a-12+V_a-V_b=0\ \Rightarrow\ 4V_a-V_b=52

2. חוק הזרמים בצומת bb (מקור הזרם מוציא 10 mA10\,\text{mA} מהצומת כלפי מטה):

Vb−Va2+Vb1+10=0\frac{V_b-V_a}{2}+\frac{V_b}{1}+10=0

נכפול ב-2:

Vb−Va+2Vb+20=0 ⇒ −Va+3Vb=−20V_b-V_a+2V_b+20=0\ \Rightarrow\ -V_a+3V_b=-20

3. נפתור את שתי המשוואות. מהראשונה Vb=4Va−52V_b=4V_a-52, ונציב בשנייה:

−Va+3(4Va−52)=−20 ⇒ 11Va=136 ⇒ Va=13611=12.364 V-V_a+3(4V_a-52)=-20\ \Rightarrow\ 11V_a=136\ \Rightarrow\ V_a=\frac{136}{11}=12.364\,\text{V}

Vb=4⋅12.364−52=−2811=−2.545 VV_b=4\cdot12.364-52=-\frac{28}{11}=-2.545\,\text{V}

4. הזרמים בנגדים לפי חוק אוהם:

•R1R_1 (מ-E1E_1 כלפי מעלה אל aa): IR1=20−VaR1=20−12.3641=7.636 mAI_{R_1}=\frac{20-V_a}{R_1}=\frac{20-12.364}{1}=7.636\,\text{mA}

•R2R_2: 12−VaR2=12−12.3642=−0.182 mA\frac{12-V_a}{R_2}=\frac{12-12.364}{2}=-0.182\,\text{mA}. הסימן השלילי: הזרם זורם מהצומת aa כלפי מטה דרך R2R_2 אל E2E_2 (המקור E2E_2 נטען), IR2=0.182 mAI_{R_2}=0.182\,\text{mA}.

•R4R_4 (מ-aa אל bb): IR4=Va−VbR4=12.364−(−2.545)2=14.9092=7.455 mAI_{R_4}=\frac{V_a-V_b}{R_4}=\frac{12.364-(-2.545)}{2}=\frac{14.909}{2}=7.455\,\text{mA}

•R3R_3: VbR3=−2.5451=−2.545 mA\frac{V_b}{R_3}=\frac{-2.545}{1}=-2.545\,\text{mA}, כלומר הזרם זורם דרך R3R_3 כלפי מעלה (מהצומת התחתון אל bb), IR3=2.545 mAI_{R_3}=2.545\,\text{mA}.

הפוטנציאלים והזרמים בכיוונם האמיתי, על הסרטוט:

5. בדיקה בצומת bb: נכנסים 7.455 mA7.455\,\text{mA} (מ-R4R_4) ו-2.545 mA2.545\,\text{mA} (מ-R3R_3), ויוצאים 10 mA10\,\text{mA} במקור הזרם: 7.455+2.545=10 mA7.455+2.545=10\,\text{mA}. בצומת aa: נכנסים 7.636 mA7.636\,\text{mA} ויוצאים 0.182+7.455=7.636 mA0.182+7.455=7.636\,\text{mA}.

תשובה: IR1≈7.636 mAI_{R_1}\approx7.636\,\text{mA} (כלפי מעלה), IR2≈0.182 mAI_{R_2}\approx0.182\,\text{mA} (כלפי מטה, אל E2E_2), IR4≈7.455 mAI_{R_4}\approx7.455\,\text{mA} (משמאל לימין), IR3≈2.545 mAI_{R_3}\approx2.545\,\text{mA} (כלפי מעלה)

סעיף ב

תשובה:

PR3≈6.48 mWP_{R_3}\approx6.48\,\text{mW}

נתון: מסעיף א, IR3=2811 mA=2.545 mAI_{R_3}=\frac{28}{11}\,\text{mA}=2.545\,\text{mA}, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega.

מבוקש: ההספק ב-R3R_3.

1. הספק בנגד:

PR3=IR32⋅R3=(2.545⋅10−3)2⋅1⋅103=6.479⋅10−3 WP_{R_3}=I_{R_3}^2\cdot R_3=\left(2.545\cdot10^{-3}\right)^2\cdot1\cdot10^{3}=6.479\cdot10^{-3}\,\text{W}

2. בדיקה דרך המתח: ∣Vb∣=2.545 V|V_b|=2.545\,\text{V}, P=Vb2R3=2.54521000=6.479 mWP=\frac{V_b^2}{R_3}=\frac{2.545^2}{1000}=6.479\,\text{mW}.

תשובה: PR3≈6.48 mWP_{R_3}\approx6.48\,\text{mW}

שאלה 17 · טעינה ופריקה של קבל במעגל RC

נתון מעגל חשמלי.

במצב ההתחלתי הקבל אינו טעון. בזמן t=0t=0 המפסק SS נסגר.

א.

חשבו את המתח על הקבל לאחר 8 msec8\,\text{msec}.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את האנרגיה האגורה בקבל בזמן t=8 msect=8\,\text{msec}.

(3 נקודות)
ג.

לאחר שהמפסק SS היה במצב סגור זמן ארוך מאוד, העבירו את המתג למצב פתוח.

כמה זמן יש לחכות עד אשר המתח שבין הדקי הקבל יהיה 10 V10\,\text{V}?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

UC(8 ms)≈12.59 VU_C(8\,\text{ms})\approx12.59\,\text{V}

נתון: E=40 VE=40\,\text{V}, R1=200 ΩR_1=200\,\Omega, R2=R3=400 ΩR_2=R_3=400\,\Omega, C=100 μFC=100\,\mu\text{F}, UC(0)=0U_C(0)=0; SS נסגר ב-t=0t=0.

מבוקש: UCU_C בזמן t=8 mst=8\,\text{ms}.

הקבל מחובר במקביל לענף R2+R3R_2+R_3, והמקור מזין אותם דרך R1R_1. כדי לקבל מעגל RCRC פשוט, נחליף את כל מה שמחובר לקבל בשקול תבנין.

ההדקים. ההדקים הם שתי הנקודות שאליהן מחובר הקבל: aa (הלוח העליון) ו-bb (הלוח התחתון). מוציאים את הקבל מהמעגל, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UThU_{Th} וגם את ההתנגדות ש"רואה" הקבל, RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המפסק סגור (הוא מסורטט כקו רציף), הקבל הוצא, וההדקים aa ו-bb פתוחים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק החיובי של EE למעלה, ולכן הקו שבין EE ל-R1R_1 (דרך המפסק הסגור) נמצא ב-40 V40\,\text{V}.

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד: הקו של ההדק aa (בין R1R_1, R2R_2 והלוח העליון) ב-32 V32\,\text{V}, הקו שבין R2R_2 ל-R3R_3 ב-16 V16\,\text{V}, וההדק bb על הקו התחתון.

•הזרם II יוצא מההדק החיובי של EE, עובר דרך R1R_1 ויורד דרך R2R_2 ו-R3R_3.

בחירת השיטה. כשהקבל מנותק נשאר חוג אחד, ולכן מספיק מחלק מתח: אין צורך במערכת משוואות.

1. הזרם בחוג והמתח על R2+R3R_2+R_3 (בין aa ל-bb):

I=ER1+R2+R3=401000=40 mAI=\frac{E}{R_1+R_2+R_3}=\frac{40}{1000}=40\,\text{mA}

UTh=E⋅R2+R3R1+R2+R3=40⋅8001000=32 VU_{Th}=E\cdot\frac{R_2+R_3}{R_1+R_2+R_3}=40\cdot\frac{800}{1000}=32\,\text{V}

(ההדק aa חיובי ביחס ל-bb. על כל אחד מ-R2R_2 ו-R3R_3 יש 0.04⋅400=16 V0.04\cdot400=16\,\text{V}, כמו בסרטוט.)

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי EE: מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

2. לפי הצבעים: הקצר במקום EE (יחד עם המפסק הסגור) מחבר את הקצה השמאלי של R1R_1 לקו התחתון, כלומר להדק bb. לכן R1R_1 מחובר בין aa ל-bb, וגם הענף R2R_2-R3R_3 (בטור) מחובר בין aa ל-bb. שני הענפים במקביל:

RTh=R1⋅(R2+R3)R1+R2+R3=200⋅8001000=160 ΩR_{Th}=\frac{R_1\cdot(R_2+R_3)}{R_1+R_2+R_3}=\frac{200\cdot800}{1000}=160\,\Omega

שלב 3: הטעינה. הקבל רואה מקור UTh=32 VU_{Th}=32\,\text{V} בטור עם RTh=160 ΩR_{Th}=160\,\Omega.

3. קבוע הזמן של הטעינה:

τ1=RTh⋅C=160⋅100⋅10−6=0.016 s=16 ms\tau_1=R_{Th}\cdot C=160\cdot100\cdot10^{-6}=0.016\,\text{s}=16\,\text{ms}

4. מתח הקבל בטעינה מאפס אל UThU_{Th}:

UC(t)=UTh(1−e−t/τ1)U_C(t)=U_{Th}\left(1-e^{-t/\tau_1}\right)

UC(8 ms)=32(1−e−8/16)=32(1−0.6065)=32⋅0.3935=12.59 VU_C(8\,\text{ms})=32\left(1-e^{-8/16}\right)=32\left(1-0.6065\right)=32\cdot0.3935=12.59\,\text{V}

תשובה: UC(8 ms)≈12.59 VU_C(8\,\text{ms})\approx12.59\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

WC≈7.93 mJW_C\approx7.93\,\text{mJ}

נתון: מסעיף א, UC=12.59 VU_C=12.59\,\text{V}; C=100 μFC=100\,\mu\text{F}.

מבוקש: האנרגיה בקבל.

1. האנרגיה האגורה בקבל:

WC=12CUC2=12⋅100⋅10−6⋅12.592=12⋅10−4⋅158.53=7.93⋅10−3 JW_C=\frac{1}{2}CU_C^2=\frac{1}{2}\cdot100\cdot10^{-6}\cdot12.59^2=\frac{1}{2}\cdot10^{-4}\cdot158.53=7.93\cdot10^{-3}\,\text{J}

תשובה: WC≈7.93 mJW_C\approx7.93\,\text{mJ}

סעיף ג

תשובה:

t≈93.05 mst\approx93.05\,\text{ms}

נתון: לפני הפתיחה הקבל טעון למתח הסופי U0=UTh=32 VU_0=U_{Th}=32\,\text{V} (מסעיף א); לאחר פתיחת SS המקור ו-R1R_1 מנותקים.

מבוקש: הזמן עד ש-UC=10 VU_C=10\,\text{V}.

1. אחרי זמן ארוך מאוד הטעינה הסתיימה (אין זרם בקבל), ולכן המתח עליו שווה למתח על R2+R3R_2+R_3, כלומר מתח תבנין מסעיף א:

U0=32 VU_0=32\,\text{V}

סימון על הסרטוט (המפסק פתוח).

•המפסק פתוח, ולכן דרך R1R_1 לא זורם זרם (I=0I=0) ואין עליו מפל מתח: הקטע שבין המפסק ל-R1R_1 צבוע כמו הצומת העליון. המקור EE מנותק מהקבל, והקו שלו נשאר ב-40 V40\,\text{V} בלי להשפיע.

•הצומת העליון נמצא בפוטנציאל UCU_C של הקבל (הקו התחתון הוא 0 V0\,\text{V}).

•הזרם ii יוצא מהלוח העליון של הקבל ויורד דרך R2R_2 ו-R3R_3 בחזרה ללוח התחתון (החצים).

בחירת השיטה. ההתנגדות ש"רואה" הקבל היא שוב התנגדות תבנין בין ההדקים שלו, אבל עכשיו אין במעגל מקור פעיל, ולפי הסרטוט נשאר חוג אחד: הקבל, R2R_2 ו-R3R_3 בטור. לכן RTh=R2+R3R_{Th}=R_2+R_3 בלי חישוב נוסף.

2. קבוע הזמן של הפריקה:

τ2=(R2+R3)⋅C=800⋅100⋅10−6=0.08 s=80 ms\tau_2=(R_2+R_3)\cdot C=800\cdot100\cdot10^{-6}=0.08\,\text{s}=80\,\text{ms}

3. מתח הקבל בפריקה:

UC(t)=U0e−t/τ2U_C(t)=U_0e^{-t/\tau_2}

4. נציב UC=10 VU_C=10\,\text{V} ונבודד את tt:

10=32e−t/τ2 ⇒ t=τ2ln⁡U0UC=0.08⋅ln⁡3210=0.08⋅1.1632=0.09305 s10=32e^{-t/\tau_2}\ \Rightarrow\ t=\tau_2\ln\frac{U_0}{U_C}=0.08\cdot\ln\frac{32}{10}=0.08\cdot1.1632=0.09305\,\text{s}

תשובה: t≈93.05 mst\approx93.05\,\text{ms}

שאלה 18 · המרת משולש-כוכב וזרמים במעגל חילופין

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי הפועל בזרם חילופין:

א.

הנגדים R2,R3,R4R_2,R_3,R_4 מחוברים בחיבור משולש.

מהו הגודל של כל אחד מהנגדים בחיבור הכוכב השקול?

(3 נקודות)
ב.

חשבו את העכבה השקולה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם ואת המתח בנגדים R2,R3,R4R_2,R_3,R_4.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

RY=4 ΩR_Y=4\,\Omega לכל אחד

נתון: R2=R3=R4=12 ΩR_2=R_3=R_4=12\,\Omega, מחוברים במשולש בין שלושה צמתים: הצומת העליון TT (אחרי Z1Z_1), הצומת השמאלי האמצעי LL (מעל Z5Z_5) והצומת הימני האמצעי MM (מעל Z6Z_6). R2R_2 בין TT ל-LL, R4R_4 בין TT ל-MM, R3R_3 בין LL ל-MM.

מבוקש: נגדי הכוכב השקול.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל. הקו שבין ההדק החיובי של המקור ל-Z1Z_1 נמצא במתח המקור UˉT\bar{U}_T.

•שלושת הצמתים של המשולש מסומנים לפי הפוטנציאל שלהם: VTV_T (הקו העליון אחרי Z1Z_1, כולל הקטע הימני עד R4R_4), VLV_L (הקו שבין R2R_2, R3R_3 ו-Z5Z_5) ו-VMV_M (הקו שבין R4R_4, R3R_3 ו-Z6Z_6).

•על הסרטוט רואים שכל אחד משלושת הנגדים מחבר שני צבעים שונים מתוך VTV_T, VLV_L, VMV_M: זהו חיבור משולש.

בחירת השיטה. בשיטת מתחי הצמתים היו כאן שלושה פוטנציאלים לא ידועים, VTV_T, VLV_L ו-VMV_M. בשיטת זרמי החוגים שלושה חוגים, כלומר שלוש משוואות מרוכבות בכל שיטה. השאלה מבקשת להמיר את המשולש לכוכב: אחרי ההמרה המעגל הופך לחיבור טורי-מקבילי פשוט, ואת העכבה השקולה מקבלים בלי מערכת משוואות.

1. בהמרת משולש לכוכב, הנגד המחובר לכל צומת שווה למכפלת שני נגדי המשולש הנוגעים בצומת, חלקי סכום שלושתם. לדוגמה, לצומת TT:

RT=R2⋅R4R2+R3+R4=12⋅1236=4 ΩR_T=\frac{R_2\cdot R_4}{R_2+R_3+R_4}=\frac{12\cdot12}{36}=4\,\Omega

2. המשולש סימטרי, ולכן גם RL=R2R336=4 ΩR_L=\frac{R_2R_3}{36}=4\,\Omega ו-RM=R3R436=4 ΩR_M=\frac{R_3R_4}{36}=4\,\Omega (במשולש סימטרי RY=RΔ3R_Y=\frac{R_\Delta}{3}).

3. המעגל אחרי ההמרה: שלושת נגדי הכוכב יוצאים מאותם שלושה צמתים TT, LL, MM ונפגשים בנקודה חדשה, נקודת הכוכב SS. הצמתים TT, LL, MM נשארים באותם פוטנציאלים:

מהמקור דרך Z1Z_1 אל TT, מ-TT נגד 4 Ω4\,\Omega אל נקודת הכוכב SS; מ-SS שני ענפים מקבילים אל הקו התחתון: 4 Ω4\,\Omega בטור עם Z5=j4 ΩZ_5=j4\,\Omega, ו-4 Ω4\,\Omega בטור עם Z6=j8 ΩZ_6=j8\,\Omega.

תשובה: כל אחד מנגדי הכוכב: RY=4 ΩR_Y=4\,\Omega

סעיף ב

תשובה:

Zeq≈6.154+j12.769 Ω≈14.17∠64.27∘ ΩZ_{eq}\approx6.154+j12.769\,\Omega\approx14.17\angle64.27^\circ\,\Omega

משתמשים במעגל הכוכב שסורטט בסעיף א. לפי הצבעים בסרטוט, בין נקודת הכוכב SS לקו התחתון מחוברים שני ענפים, ובין המקור ל-SS נמצאים Z1Z_1 ו-RTR_T בטור.

מבוקש: העכבה השקולה שרואה המקור.

1. שני הענפים מנקודת הכוכב אל ההדק התחתון:

Za=RL+Z5=4+j4 ΩZ_a=R_L+Z_5=4+j4\,\Omega

Zb=RM+Z6=4+j8 ΩZ_b=R_M+Z_6=4+j8\,\Omega

2. החיבור המקבילי שלהם:

Zp=ZaZbZa+Zb=(4+j4)(4+j8)8+j12=16+j32+j16−328+j12=−16+j488+j12Z_p=\frac{Z_aZ_b}{Z_a+Z_b}=\frac{(4+j4)(4+j8)}{8+j12}=\frac{16+j32+j16-32}{8+j12}=\frac{-16+j48}{8+j12}

נכפול בצמוד של המכנה:

Zp=(−16+j48)(8−j12)82+122=−128+j192+j384+576208=448+j576208=2.154+j2.769 ΩZ_p=\frac{(-16+j48)(8-j12)}{8^2+12^2}=\frac{-128+j192+j384+576}{208}=\frac{448+j576}{208}=2.154+j2.769\,\Omega

3. בטור עם Z1Z_1 ועם RTR_T:

Zeq=Z1+RT+Zp=j10+4+2.154+j2.769=6.154+j12.769 ΩZ_{eq}=Z_1+R_T+Z_p=j10+4+2.154+j2.769=6.154+j12.769\,\Omega

4. בצורה קוטבית:

∣Zeq∣=6.1542+12.7692=14.175 Ω,φ=arctan⁡12.7696.154=64.27∘|Z_{eq}|=\sqrt{6.154^2+12.769^2}=14.175\,\Omega,\quad\varphi=\arctan\frac{12.769}{6.154}=64.27^\circ

תשובה: Zeq≈6.154+j12.769 Ω≈14.17∠64.27∘ ΩZ_{eq}\approx6.154+j12.769\,\Omega\approx14.17\angle64.27^\circ\,\Omega

סעיף ג

תשובה:

R2R_2: Iˉ≈0.761∠−31.54∘ A\bar{I}\approx0.761\angle-31.54^\circ\,\text{A}, Uˉ≈9.13∠−31.54∘ V\bar{U}\approx9.13\angle-31.54^\circ\,\text{V}; R4R_4: Iˉ≈0.652∠−37.45∘ A\bar{I}\approx0.652\angle-37.45^\circ\,\text{A}, Uˉ≈7.83∠−37.45∘ V\bar{U}\approx7.83\angle-37.45^\circ\,\text{V}; R3R_3: Iˉ≈0.130∠−0.58∘ A\bar{I}\approx0.130\angle-0.58^\circ\,\text{A}, Uˉ≈1.565∠−0.58∘ V\bar{U}\approx1.565\angle-0.58^\circ\,\text{V}

נתון: UˉT=20∠30∘ V\bar{U}_T=20\angle30^\circ\,\text{V}; מסעיף ב: Zeq=14.175∠64.27∘ ΩZ_{eq}=14.175\angle64.27^\circ\,\Omega, Za=4+j4 ΩZ_a=4+j4\,\Omega, Zb=4+j8 ΩZ_b=4+j8\,\Omega.

מבוקש: הזרם והמתח בכל אחד מהנגדים המקוריים R2,R3,R4R_2,R_3,R_4.

הזרמים בנגדי הכוכב אינם הזרמים בנגדי המשולש. לכן נשתמש בכוכב רק כדי למצוא את מתחי הצמתים VTV_T, VLV_L, VMV_M שסומנו בסרטוט המסומן מסעיף א (הם זהים במעגל המקורי ובמעגל הכוכב), ומהם נחשב את הזרמים בנגדי המשולש. הקו התחתון הוא נקודת הייחוס.

בחירת השיטה. אפשר היה לכתוב ישר שלוש משוואות מתחי צמתים מרוכבות ל-VTV_T, VLV_L, VMV_M. מעגל הכוכב חוסך את המערכת: מוצאים את הזרם הכללי, מחלקים אותו בין שני הענפים המקבילים, ומקבלים את שלושת הפוטנציאלים אחד אחרי השני.

1. הזרם הכללי מהמקור (נכנס מההדק החיובי דרך Z1Z_1):

Iˉ=UˉTZeq=20∠30∘14.175∠64.27∘=1.411∠−34.27∘=1.166−j0.794 A\bar{I}=\frac{\bar{U}_T}{Z_{eq}}=\frac{20\angle30^\circ}{14.175\angle64.27^\circ}=1.411\angle-34.27^\circ=1.166-j0.794\,\text{A}

2. מתח הצומת TT (מתח המקור פחות המפל על Z1Z_1):

IˉZ1=1.411∠−34.27∘⋅10∠90∘=14.11∠55.73∘=7.945+j11.660 V\bar{I}Z_1=1.411\angle-34.27^\circ\cdot10\angle90^\circ=14.11\angle55.73^\circ=7.945+j11.660\,\text{V}

VˉT=UˉT−IˉZ1=(17.321+j10)−(7.945+j11.660)=9.376−j1.660=9.522∠−10.04∘ V\bar{V}_T=\bar{U}_T-\bar{I}Z_1=(17.321+j10)-(7.945+j11.660)=9.376-j1.660=9.522\angle-10.04^\circ\,\text{V}

3. חלוקת הזרם בין שני הענפים המקבילים (מחלק זרם):

Iˉa=Iˉ⋅ZbZa+Zb=1.411∠−34.27∘⋅4+j88+j12=1.411∠−34.27∘⋅0.620∠7.13∘=0.875∠−27.14∘ A\bar{I}_a=\bar{I}\cdot\frac{Z_b}{Z_a+Z_b}=1.411\angle-34.27^\circ\cdot\frac{4+j8}{8+j12}=1.411\angle-34.27^\circ\cdot0.620\angle7.13^\circ=0.875\angle-27.14^\circ\,\text{A}

Iˉb=Iˉ⋅ZaZa+Zb=1.411∠−34.27∘⋅0.392∠−11.31∘=0.553∠−45.58∘ A\bar{I}_b=\bar{I}\cdot\frac{Z_a}{Z_a+Z_b}=1.411\angle-34.27^\circ\cdot0.392\angle-11.31^\circ=0.553\angle-45.58^\circ\,\text{A}

4. מתחי הצמתים LL ו-MM (המתח על Z5Z_5 ועל Z6Z_6):

VˉL=IˉaZ5=0.875∠−27.14∘⋅4∠90∘=3.500∠62.86∘=1.597+j3.115 V\bar{V}_L=\bar{I}_aZ_5=0.875\angle-27.14^\circ\cdot4\angle90^\circ=3.500\angle62.86^\circ=1.597+j3.115\,\text{V}

VˉM=IˉbZ6=0.553∠−45.58∘⋅8∠90∘=4.427∠44.42∘=3.162+j3.099 V\bar{V}_M=\bar{I}_bZ_6=0.553\angle-45.58^\circ\cdot8\angle90^\circ=4.427\angle44.42^\circ=3.162+j3.099\,\text{V}

5. נגד R2R_2 (בין TT ל-LL, נסמן את הזרם מ-TT אל LL):

UˉR2=VˉT−VˉL=(9.376−j1.660)−(1.597+j3.115)=7.779−j4.775=9.127∠−31.54∘ V\bar{U}_{R_2}=\bar{V}_T-\bar{V}_L=(9.376-j1.660)-(1.597+j3.115)=7.779-j4.775=9.127\angle-31.54^\circ\,\text{V}

IˉR2=UˉR2R2=9.127∠−31.54∘12=0.761∠−31.54∘ A\bar{I}_{R_2}=\frac{\bar{U}_{R_2}}{R_2}=\frac{9.127\angle-31.54^\circ}{12}=0.761\angle-31.54^\circ\,\text{A}

6. נגד R4R_4 (בין TT ל-MM, הזרם מ-TT אל MM):

UˉR4=VˉT−VˉM=(9.376−j1.660)−(3.162+j3.099)=6.214−j4.759=7.827∠−37.45∘ V\bar{U}_{R_4}=\bar{V}_T-\bar{V}_M=(9.376-j1.660)-(3.162+j3.099)=6.214-j4.759=7.827\angle-37.45^\circ\,\text{V}

IˉR4=7.827∠−37.45∘12=0.652∠−37.45∘ A\bar{I}_{R_4}=\frac{7.827\angle-37.45^\circ}{12}=0.652\angle-37.45^\circ\,\text{A}

7. נגד R3R_3 (בין MM ל-LL; VˉM\bar{V}_M גדול מ-VˉL\bar{V}_L, ולכן נסמן את הזרם מ-MM אל LL, מימין לשמאל):

UˉR3=VˉM−VˉL=(3.162+j3.099)−(1.597+j3.115)=1.565−j0.016=1.565∠−0.58∘ V\bar{U}_{R_3}=\bar{V}_M-\bar{V}_L=(3.162+j3.099)-(1.597+j3.115)=1.565-j0.016=1.565\angle-0.58^\circ\,\text{V}

IˉR3=1.565∠−0.58∘12=0.130∠−0.58∘ A\bar{I}_{R_3}=\frac{1.565\angle-0.58^\circ}{12}=0.130\angle-0.58^\circ\,\text{A}

8. בדיקה בצומת TT: IˉR2+IˉR4=(0.648−j0.398)+(0.518−j0.397)=1.166−j0.795≈Iˉ\bar{I}_{R_2}+\bar{I}_{R_4}=(0.648-j0.398)+(0.518-j0.397)=1.166-j0.795\approx\bar{I}.

תשובה: R2R_2: Iˉ≈0.761∠−31.54∘ A\bar{I}\approx0.761\angle-31.54^\circ\,\text{A}, Uˉ≈9.13∠−31.54∘ V\bar{U}\approx9.13\angle-31.54^\circ\,\text{V}; R4R_4: Iˉ≈0.652∠−37.45∘ A\bar{I}\approx0.652\angle-37.45^\circ\,\text{A}, Uˉ≈7.83∠−37.45∘ V\bar{U}\approx7.83\angle-37.45^\circ\,\text{V}; R3R_3: Iˉ≈0.130∠−0.58∘ A\bar{I}\approx0.130\angle-0.58^\circ\,\text{A}, Uˉ≈1.565∠−0.58∘ V\bar{U}\approx1.565\angle-0.58^\circ\,\text{V} (מימין לשמאל)

שאלה 19 · מעגל מגנטי עם שני חריצי אוויר

באיור לשאלה מוצג המבנה של אלקטרומגנט. אורך המסלול המגנטי בליבה הוא 440 mm440\,\text{mm} ואורכו בעולה הוא 120 mm120\,\text{mm}. שטח החתך של הליבה והעולה הוא 800 mm2800\,\text{mm}^2. כל אחד משני חריצי האוויר הוא באורך 2 mm2\,\text{mm}. על הליבה מותקן סליל בעל 2000 כריכות.

החומר הפרומגנטי שממנו עשויה הליבה בעל חדירות יחסית של μr=2500\mu_r=2500.

החומר הפרומגנטי שממנו עשויה העולה בעל חדירות יחסית של μr=500\mu_r=500.

א.

יש לחשב את המיאון של המעגל המגנטי.

(6 נקודות)
ב.

יש לחשב את השראות האלקטרומגנט.

(3 נקודות)
ג.

יש לחשב את הזרם הנדרש כך שצפיפות השטף בחריץ האוויר תהיה 1.5 T1.5\,\text{T}.

(4 נקודות)
ד.

מהי האנרגיה בסליל?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Rm≈4.39⋅106 AWbR_m\approx4.39\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: lc=0.44 ml_c=0.44\,\text{m}, μrc=2500\mu_{rc}=2500; ly=0.12 ml_y=0.12\,\text{m}, μry=500\mu_{ry}=500; שני חריצים, כל אחד lg=2⋅10−3 ml_g=2\cdot10^{-3}\,\text{m}; A=800 mm2=8⋅10−4 m2A=800\,\text{mm}^2=8\cdot10^{-4}\,\text{m}^2; μ0=4π⋅10−7 Hm\mu_0=4\pi\cdot10^{-7}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}.

מבוקש: המיאון הכולל.

השטף עובר בטור דרך הליבה, חריץ האוויר הראשון, העולה וחריץ האוויר השני, ולכן המיאונים מתחברים בטור. מיאון של קטע: Rm=lμ0μrAR_m=\frac{l}{\mu_0\mu_rA} (מזניחים את התפשטות השטף בחריצים).

1. נחשב תחילה μ0A=4π⋅10−7⋅8⋅10−4=1.0053⋅10−9 H⋅m\mu_0A=4\pi\cdot10^{-7}\cdot8\cdot10^{-4}=1.0053\cdot10^{-9}\,\text{H}\cdot\text{m}.

2. מיאון הליבה:

Rc=lcμ0μrcA=0.442500⋅1.0053⋅10−9=1.751⋅105 AWbR_c=\frac{l_c}{\mu_0\mu_{rc}A}=\frac{0.44}{2500\cdot1.0053\cdot10^{-9}}=1.751\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

3. מיאון העולה:

Ry=lyμ0μryA=0.12500⋅1.0053⋅10−9=2.387⋅105 AWbR_y=\frac{l_y}{\mu_0\mu_{ry}A}=\frac{0.12}{500\cdot1.0053\cdot10^{-9}}=2.387\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

4. מיאון חריץ אוויר אחד (μr=1\mu_r=1):

Rg=lgμ0A=2⋅10−31.0053⋅10−9=1.989⋅106 AWbR_g=\frac{l_g}{\mu_0A}=\frac{2\cdot10^{-3}}{1.0053\cdot10^{-9}}=1.989\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

5. המיאון הכולל:

Rm=Rc+Ry+2Rg=1.751⋅105+2.387⋅105+2⋅1.989⋅106=4.393⋅106 AWbR_m=R_c+R_y+2R_g=1.751\cdot10^5+2.387\cdot10^5+2\cdot1.989\cdot10^6=4.393\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

רוב המיאון (כ-90%90\%) נמצא בחריצי האוויר.

תשובה: Rm≈4.39⋅106 AWbR_m\approx4.39\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

סעיף ב

תשובה:

L≈0.911 HL\approx0.911\,\text{H}

נתון: N=2000N=2000; מסעיף א, Rm=4.393⋅106 AWbR_m=4.393\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}.

מבוקש: ההשראות העצמית של הסליל.

1. ההשראות של סליל על מעגל מגנטי:

L=N2Rm=200024.393⋅106=4⋅1064.393⋅106=0.911 HL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{2000^2}{4.393\cdot10^6}=\frac{4\cdot10^6}{4.393\cdot10^6}=0.911\,\text{H}

תשובה: L≈0.911 HL\approx0.911\,\text{H}

סעיף ג

תשובה:

I≈2.64 AI\approx2.64\,\text{A}

נתון: Bg=1.5 TB_g=1.5\,\text{T}; שטח החריץ שווה לשטח הליבה, A=8⋅10−4 m2A=8\cdot10^{-4}\,\text{m}^2; Rm=4.393⋅106 AWbR_m=4.393\cdot10^6\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}, N=2000N=2000.

מבוקש: הזרם II בסליל.

1. השטף במעגל (אותו שטף בכל הקטעים, כי הם בטור):

Φ=Bg⋅A=1.5⋅8⋅10−4=1.2⋅10−3 Wb\Phi=B_g\cdot A=1.5\cdot8\cdot10^{-4}=1.2\cdot10^{-3}\,\text{Wb}

2. "חוק אוהם המגנטי": הכוח המגנטו-מניע NINI שווה לשטף כפול המיאון:

NI=Φ⋅Rm ⇒ I=ΦRmN=1.2⋅10−3⋅4.393⋅1062000=52712000=2.636 ANI=\Phi\cdot R_m\ \Rightarrow\ I=\frac{\Phi R_m}{N}=\frac{1.2\cdot10^{-3}\cdot4.393\cdot10^6}{2000}=\frac{5271}{2000}=2.636\,\text{A}

תשובה: I≈2.64 AI\approx2.64\,\text{A}

סעיף ד

תשובה:

W≈3.16 JW\approx3.16\,\text{J}

נתון: מסעיפים ב ו-ג, L=0.911 HL=0.911\,\text{H}, I=2.636 AI=2.636\,\text{A}.

מבוקש: האנרגיה האגורה בסליל.

1. האנרגיה בסליל:

W=12LI2=12⋅0.911⋅2.6362=3.163 JW=\frac{1}{2}LI^2=\frac{1}{2}\cdot0.911\cdot2.636^2=3.163\,\text{J}

2. בדיקה בדרך אחרת: W=12NΦI=12⋅2000⋅1.2⋅10−3⋅2.636=3.163 JW=\frac{1}{2}N\Phi I=\frac{1}{2}\cdot2000\cdot1.2\cdot10^{-3}\cdot2.636=3.163\,\text{J}.

תשובה: W≈3.16 JW\approx3.16\,\text{J}

שאלה 20 · מגבר פולט משותף בהזנת זרם בסיס

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי של מגבר.

הקבלים גדולים מאוד.

β=120VBE=0.7 Vhfe=120hie=2 kΩ\beta=120\quad V_{BE}=0.7\,\text{V}\quad h_{fe}=120\quad h_{ie}=2\,\text{k}\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו מעגל תמורה לאות קטן.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המגבר AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IB=30 μAI_B=30\,\mu\text{A}, IC=3.6 mAI_C=3.6\,\text{mA}, VCE≈10.78 VV_{CE}\approx10.78\,\text{V}

נתון: VCC=12 VV_{CC}=12\,\text{V}, VEE=−6 VV_{EE}=-6\,\text{V}, מקור זרם I=30 μAI=30\,\mu\text{A} מ-VCCV_{CC} אל הבסיס, R1=1.4 kΩR_1=1.4\,\text{k}\Omega (קולט), R2=0.6 kΩR_2=0.6\,\text{k}\Omega (פולט), β=120\beta=120, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה (ICI_C, VCEV_{CE}).

בזרם ישר הקבלים C1,C2,C3C_1,C_2,C_3 הם נתק. לכן מקור האות VinV_{in} והנגד R3R_3 מנותקים, ו-C3C_3 אינו מקצר את R2R_2. הזרם ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך R1R_1 אל הקולט, והזרם IEI_E יוצא מהפולט דרך R2R_2 אל VEEV_{EE}.

1. לצומת הבסיס מתחברים רק מקור הזרם (C1C_1 נתק), ולכן כל זרם המקור נכנס לבסיס:

IB=I=30 μAI_B=I=30\,\mu\text{A}

2. זרמי הקולט והפולט:

IC=βIB=120⋅30 μA=3.6 mAI_C=\beta I_B=120\cdot30\,\mu\text{A}=3.6\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=121⋅30 μA=3.63 mAI_E=(\beta+1)I_B=121\cdot30\,\mu\text{A}=3.63\,\text{mA}

3. מתח הפולט (עולים מ-VEEV_{EE} דרך R2R_2, הזרם זורם מהפולט כלפי מטה):

VE=VEE+IER2=−6+3.63⋅10−3⋅0.6⋅103=−6+2.178=−3.822 VV_E=V_{EE}+I_ER_2=-6+3.63\cdot10^{-3}\cdot0.6\cdot10^{3}=-6+2.178=-3.822\,\text{V}

(ומתח הבסיס VB=VE+VBE=−3.122 VV_B=V_E+V_{BE}=-3.122\,\text{V}.)

4. מתח הקולט:

VC=VCC−ICR1=12−3.6⋅10−3⋅1.4⋅103=12−5.04=6.96 VV_C=V_{CC}-I_CR_1=12-3.6\cdot10^{-3}\cdot1.4\cdot10^{3}=12-5.04=6.96\,\text{V}

5. מתח קולט-פולט:

VCE=VC−VE=6.96−(−3.822)=10.782 VV_{CE}=V_C-V_E=6.96-(-3.822)=10.782\,\text{V}

VCEV_{CE} גדול בהרבה מ-0.2 V0.2\,\text{V}, ולכן הטרנזיסטור אכן במצב פעיל.

תשובה: ICQ=3.6 mAI_{CQ}=3.6\,\text{mA}, VCEQ≈10.78 VV_{CEQ}\approx10.78\,\text{V} (IB=30 μAI_B=30\,\mu\text{A})

סעיף ב

תשובה:

VinV_{in} ישירות על hieh_{ie} (בסיס-הארקה); מקור זרם hfeibh_{fe}i_b מהקולט להארקה; R1∥R3R_1\parallel R_3 בין הקולט להארקה, ועליהם VoutV_{out}

כללים לבניית מעגל התמורה לאות קטן:

•הקבלים C1,C2,C3C_1,C_2,C_3 גדולים מאוד - קצר לאות. לכן C3C_3 מקצר את R2R_2, והפולט מחובר לאות להארקה.

•מקורות המתח הקבועים VCCV_{CC} ו-VEEV_{EE} - קצר להארקה (אין בהם אות).

•מקור הזרם הקבוע I=30 μAI=30\,\mu\text{A} - נתק לאות (זרם קבוע אינו משתנה).

•הטרנזיסטור מוחלף במודל hh: נגד hieh_{ie} בין בסיס לפולט, ומקור זרם hfeibh_{fe}i_b בין קולט לפולט.

תיאור המעגל (משמאל לימין):

1. צד הכניסה: המקור VinV_{in} מחובר דרך C1C_1 (קצר) ישירות לבסיס. בין הבסיס להארקה נמצא רק hie=2 kΩh_{ie}=2\,\text{k}\Omega, והזרם ibi_b זורם דרכו מהבסיס אל הפולט המוארק.

2. צד היציאה: מקור זרם hfeibh_{fe}i_b מחובר בין הקולט להארקה, כשהזרם נכנס לקולט ויוצא בפולט.

3. בין הקולט להארקה מחובר R1=1.4 kΩR_1=1.4\,\text{k}\Omega (הקצה העליון שלו מוארק לאות דרך VCCV_{CC}), ודרך C2C_2 (קצר) גם R3=4.2 kΩR_3=4.2\,\text{k}\Omega. שני הנגדים במקביל, והמתח עליהם הוא VoutV_{out}.

תשובה: בכניסה VinV_{in} על hieh_{ie}; ביציאה מקור זרם hfeibh_{fe}i_b במקביל ל-R1∥R3R_1\parallel R_3, ו-VoutV_{out} נמדד עליהם.

סעיף ג

תשובה:

AV=−63A_V=-63

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב; hfe=120h_{fe}=120, hie=2 kΩh_{ie}=2\,\text{k}\Omega.

מבוקש: AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

1. המתח VinV_{in} נמצא ישירות על hieh_{ie}, ולכן:

ib=Vinhiei_b=\frac{V_{in}}{h_{ie}}

2. עומס הקולט לאות:

RL′=R1∥R3=1.4⋅4.21.4+4.2=5.885.6=1.05 kΩR_L'=R_1\parallel R_3=\frac{1.4\cdot4.2}{1.4+4.2}=\frac{5.88}{5.6}=1.05\,\text{k}\Omega

3. זרם מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b נמשך מהקולט אל הארקה, ולכן הוא עובר ב-RL′R_L' מהארקה אל הקולט, והמתח בקולט שלילי:

Vout=−hfeibRL′V_{out}=-h_{fe}i_bR_L'

4. הגבר המתח:

AV=VoutVin=−hfeRL′hie=−120⋅1.052=−63A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{h_{fe}R_L'}{h_{ie}}=-\frac{120\cdot1.05}{2}=-63

הסימן השלילי מבטא היפוך מופע של 180∘180^\circ (מגבר פולט משותף).

תשובה: AV=−63A_V=-63

שאלה 21 · מגבר שרת עם מקורות ישרים ואות חילופין

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי שבו מגבר השרת הוא אידיאלי.

א.

חשבו את ערכו של VoutV_{out} כאשר Vin(t)=0 VV_{in(t)}=0\,\text{V}.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של VoutV_{out} עבור Vin(t)=6sin⁡ωt VV_{in(t)}=6\sin\omega t\,\text{V}.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

נתון: V1=4 VV_1=4\,\text{V}, V2=2 VV_2=2\,\text{V} (בשניהם ההדק החיובי למעלה), R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=4 kΩR_3=4\,\text{k}\Omega, R4=R5=R6=4 kΩR_4=R_5=R_6=4\,\text{k}\Omega, Vin=0V_{in}=0.

מבוקש: VoutV_{out}.

1. מבנה המעגל: אל הכניסה ההופכת (V−V^-) מחוברים: R4R_4 ו-R5R_5 בטור (8 kΩ8\,\text{k}\Omega) אל V2V_2, R1R_1 אל V1V_1, והמשוב R6R_6 מהמוצא. הכניסה הלא-הופכת מחוברת דרך R2R_2 להארקה, ודרך C1C_1 ו-R3R_3 אל VinV_{in}.

2. כאשר Vin=0V_{in}=0 (וגם C1C_1 חוסם זרם ישר) אין זרם ב-R2R_2, ולכן V+=0V^+=0. במגבר אידיאלי עם משוב שלילי V−=V+=0V^-=V^+=0 (הארקה מדומה).

3. נסמן את הזרמים דרך R4+R5R_4+R_5 ודרך R1R_1 כנכנסים לצומת V−V^-, ואת הזרם ב-R6R_6 כיוצא מהצומת אל המוצא. לכניסת המגבר לא נכנס זרם, ולכן לפי חוק הזרמים:

I2=V2−0R4+R5=28⋅103=0.25 mAI_2=\frac{V_2-0}{R_4+R_5}=\frac{2}{8\cdot10^3}=0.25\,\text{mA}

I1=V1−0R1=42⋅103=2 mAI_1=\frac{V_1-0}{R_1}=\frac{4}{2\cdot10^3}=2\,\text{mA}

I6=I1+I2=2.25 mAI_6=I_1+I_2=2.25\,\text{mA}

4. הזרם I6I_6 זורם מהצומת (ב-0 V0\,\text{V}) דרך R6R_6 אל המוצא, ולכן:

Vout=0−I6R6=−2.25⋅10−3⋅4⋅103=−9 VV_{out}=0-I_6R_6=-2.25\cdot10^{-3}\cdot4\cdot10^3=-9\,\text{V}

(זהו מגבר מחבר מהפך: Vout=−(R6R4+R5V2+R6R1V1)=−(0.5⋅2+2⋅4)=−9 VV_{out}=-\left(\frac{R_6}{R_4+R_5}V_2+\frac{R_6}{R_1}V_1\right)=-(0.5\cdot2+2\cdot4)=-9\,\text{V}.)

תשובה: Vout=−9 VV_{out}=-9\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

נתון: Vin(t)=6sin⁡ωt VV_{in}(t)=6\sin\omega t\,\text{V}; ההגבה לרכיב הישר נמצאה בסעיף א.

מבוקש: Vout(t)V_{out}(t).

המעגל קווי, ולכן לפי עקרון הסופרפוזיציה: Vout=Vout,DC+Vout,ACV_{out}=V_{out,DC}+V_{out,AC}. נניח שהיגב C1C_1 זניח בתדירות האות (קצר לאות).

1. הרכיב הישר (מסעיף א): Vout,DC=−9 VV_{out,DC}=-9\,\text{V}.

2. הרכיב החילופין: מאפסים את V1V_1 ו-V2V_2 (קצר). אז R1R_1 ו-(R4+R5)(R_4+R_5) מחוברים במקביל בין V−V^- להארקה:

R1∥(R4+R5)=2⋅82+8=1.6 kΩR_1\parallel(R_4+R_5)=\frac{2\cdot8}{2+8}=1.6\,\text{k}\Omega

3. בכניסה הלא-הופכת: R3R_3 ו-R2R_2 מחלק מתח (לכניסה לא נכנס זרם):

v+=Vin⋅R2R2+R3=6sin⁡ωt⋅22+4=2sin⁡ωt Vv^+=V_{in}\cdot\frac{R_2}{R_2+R_3}=6\sin\omega t\cdot\frac{2}{2+4}=2\sin\omega t\,\text{V}

4. הגבר מגבר לא-מהפך:

A=1+R6R1∥(R4+R5)=1+41.6=3.5A=1+\frac{R_6}{R_1\parallel(R_4+R_5)}=1+\frac{4}{1.6}=3.5

Vout,AC=3.5⋅2sin⁡ωt=7sin⁡ωt VV_{out,AC}=3.5\cdot2\sin\omega t=7\sin\omega t\,\text{V}

5. סכום:

Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

המתח נע בין −16 V-16\,\text{V} ל-−2 V-2\,\text{V} (בהנחה שמתחי ההזנה של המגבר מאפשרים זאת; מתחי ההזנה לא נתונים).

תשובה: Vout(t)=−9+7sin⁡ωt VV_{out}(t)=-9+7\sin\omega t\,\text{V}

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.