דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2025 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2025 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א': 15 שאלות סגורות בשאלון - יש לענות על 10 שאלות.

חלק ב': 6 שאלות פתוחות בשאלון - יש לענות על 4 שאלות.

מפתח ההערכה:

יש להשיב על השאלות ולכתוב את התשובות במחברת הבחינה.

חלק א': כל שאלה 4 נקודות, סה"כ: 40 נקודות.

ניתן להקיף בעיגול התשובה הנכונה על טופס הבחינה.

חלק ב': כל שאלה 15 נקודות, סה"כ: 60 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · תלות ההתנגדות בטמפרטורה

התנגדותו של מוליך ברזל בטמפרטורה של 85∘C85^{\circ}\text{C} היא 42 Ω42\,\Omega.

מקדם הטמפרטורה של הברזל בטמפרטורה 20∘C20^{\circ}\text{C} הוא α=0.005 1∘C\alpha=0.005\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מהי התנגדותו של מוליך הברזל בטמפרטורה של 20∘C20^{\circ}\text{C}?

א. 39.12 Ω39.12\,\Omega

ב. 21.76 Ω21.76\,\Omega

ג. 37.9837.98

ד. 31.69 Ω31.69\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ד. R20≈31.7 ΩR_{20}\approx31.7\,\Omega

נתון: R85=42 ΩR_{85}=42\,\Omega בטמפרטורה T=85∘CT=85^{\circ}\text{C}, מקדם הטמפרטורה α20=0.005 1∘C\alpha_{20}=0.005\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}} (מוגדר ביחס ל-20∘C20^{\circ}\text{C}).

מבוקש: ההתנגדות R20R_{20} בטמפרטורה 20∘C20^{\circ}\text{C}.

1. מקדם הטמפרטורה נתון ביחס ל-20∘C20^{\circ}\text{C}, ולכן נשתמש בקשר הקווי שבו R20R_{20} הוא ערך הבסיס:

RT=R20(1+α20 (T−20))R_T=R_{20}\left(1+\alpha_{20}\,(T-20)\right)

2. שינוי הטמפרטורה:

ΔT=85−20=65∘C\Delta T=85-20=65^{\circ}\text{C}

3. נבודד את R20R_{20} ונציב:

R20=R851+α20ΔT=421+0.005⋅65=421.325=31.70 ΩR_{20}=\frac{R_{85}}{1+\alpha_{20}\Delta T}=\frac{42}{1+0.005\cdot65}=\frac{42}{1.325}=31.70\,\Omega

הערך המתאים הוא 31.69 Ω31.69\,\Omega (תשובה ד).

תשובה: ד. R20≈31.7 ΩR_{20}\approx31.7\,\Omega

שאלה 2 · התנגדות שקולה של רשת נגדים

באיור המצורף לשאלה מוצג מעגל חשמלי.

מהי ההתנגדות השקולה בין הנקודות A ו- B?

א. 24 Ω24\,\Omega

ב. 30 Ω30\,\Omega

ג. 12 Ω12\,\Omega

ד. 40 Ω40\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ב. RAB=30 ΩR_{AB}=30\,\Omega

נתון: רשת נגדים לפי האיור.

מבוקש: ההתנגדות השקולה בין A ל-B.

סימון על הסרטוט. כדי לראות מי מחובר בטור ומי במקביל, צובעים כל קו רציף בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל:

•הקו של ההדק A מגיע רק עד הנגד 6 Ω6\,\Omega.

•CC הוא הצומת העליון: אליו מחוברים הצד הימני של 6 Ω6\,\Omega, הראש של הנגד 40 Ω40\,\Omega והראש של הקבוצה האמצעית (45 Ω45\,\Omega, 45 Ω45\,\Omega ו-60 Ω60\,\Omega).

•DD הוא הצומת התחתון של הקבוצה האמצעית, מעל הנגד 24 Ω24\,\Omega.

•הקו של ההדק B הוא הקו התחתון. אליו מחוברים 24 Ω24\,\Omega ו-40 Ω40\,\Omega.

•בין שני הנגדים של 45 Ω45\,\Omega יש קו קצר שאין בו הסתעפות, ולכן הם בטור.

בחירת השיטה. ברשת אין מקורות, ומבוקשת רק ההתנגדות השקולה. לכן אין צורך בזרמי חוגים או במתחי צמתים: הרשת היא שרשרת של חיבורי טור ומקביל, ומצמצמים אותה מהצד הרחוק מההדקים לכיוון ההדקים. שני נגדים במקביל הם נגדים שמחוברים בין אותם שני צבעים.

1. שני הנגדים של 45 Ω45\,\Omega בטור:

45+45=90 Ω45+45=90\,\Omega

2. הענף של 90 Ω90\,\Omega והנגד 60 Ω60\,\Omega מחוברים שניהם בין CC ל-DD, ולכן הם במקביל:

90∥60=90⋅6090+60=36 Ω90\parallel60=\frac{90\cdot60}{90+60}=36\,\Omega

3. מ-DD ממשיכים דרך 24 Ω24\,\Omega אל הקו התחתון, כלומר בטור:

36+24=60 Ω36+24=60\,\Omega

4. הענף של 60 Ω60\,\Omega מחובר בין CC לקו התחתון, וגם הנגד 40 Ω40\,\Omega מחובר בין CC לקו התחתון. לכן הם במקביל:

60∥40=60⋅4060+40=24 Ω60\parallel40=\frac{60\cdot40}{60+40}=24\,\Omega

5. לבסוף בטור עם הנגד 6 Ω6\,\Omega שבכניסה מהנקודה A:

RAB=6+24=30 ΩR_{AB}=6+24=30\,\Omega

תשובה: ב. RAB=30 ΩR_{AB}=30\,\Omega

שאלה 3 · קיבול שקול של קבלים במקביל

נתון מעגל חשמלי.

הקיבול השקול של המעגל CT=24 μFC_T=24\,\mu\text{F}

מהו קיבול הקבל C3C_3?

א. C3=6 μFC_3=6\,\mu\text{F}

ב. C3=12 μFC_3=12\,\mu\text{F}

ג. C3=18 μFC_3=18\,\mu\text{F}

ד. C3=24 μFC_3=24\,\mu\text{F}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ב. C3=12 μFC_3=12\,\mu\text{F}

נתון: C1=4 μFC_1=4\,\mu\text{F}, C2=8 μFC_2=8\,\mu\text{F}, CT=24 μFC_T=24\,\mu\text{F}.

מבוקש: C3C_3.

1. שלושת הקבלים מחוברים בין אותם שני קווים (העליון והתחתון), כלומר במקביל. בחיבור במקביל הקיבולים מתחברים:

CT=C1+C2+C3C_T=C_1+C_2+C_3

2. נבודד את C3C_3:

C3=CT−C1−C2=24−4−8=12 μFC_3=C_T-C_1-C_2=24-4-8=12\,\mu\text{F}

תשובה: ב. C3=12 μFC_3=12\,\mu\text{F}

שאלה 4 · מעגל שקול נורטון עם שני מקורות

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול נורטון בין הנקודות A ו-B?

א. IN=0 AI_N=0\,\text{A} RN=150 ΩR_N=150\,\Omega

ב. IN=4.666 AI_N=4.666\,\text{A} RN=36 ΩR_N=36\,\Omega

ג. IN=6 AI_N=6\,\text{A} RN=36 ΩR_N=36\,\Omega

ד. IN=7.5 AI_N=7.5\,\text{A} RN=12 ΩR_N=12\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ב. IN≈4.667 AI_N\approx4.667\,\text{A}, RN=36 ΩR_N=36\,\Omega

נתון: E1=180 VE_1=180\,\text{V}, E2=150 VE_2=150\,\text{V} (ההדק החיובי של שניהם למעלה), R1=60 ΩR_1=60\,\Omega, R2=90 ΩR_2=90\,\Omega. הנקודה A מחוברת לצומת שבין R1R_1 ל-R2R_2, והנקודה B לקו התחתון.

מבוקש: זרם נורטון INI_N והתנגדות נורטון RNR_N.

ההדקים. מעגל התמורה של נורטון נבנה ביחס לשני ההדקים A ו-B. אליהם לא מחובר עומס, ולכן אין מה לנתק. מאותם שני הדקים מודדים גם את זרם הקצר INI_N וגם את ההתנגדות השקולה RNR_N.

שלב 1: זרם נורטון. מקצרים את A ל-B ומסמנים על המעגל את הפוטנציאלים ואת הזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•הקצר מחבר את הצומת העליון (שבין R1R_1 ל-R2R_2) לקו התחתון, ולכן גם הצומת הזה נמצא ב-0 V0\,\text{V} ונצבע באותו צבע.

•ההדק החיובי של E1E_1 למעלה, ולכן הקו שבין E1E_1 ל-R1R_1 נמצא ב-180 V180\,\text{V}. באותו אופן הקו שבין R2R_2 ל-E2E_2 נמצא ב-150 V150\,\text{V}.

•הזרמים: I1I_1 דרך R1R_1 משמאל לימין, I2I_2 דרך R2R_2 מימין לשמאל (שניהם אל הצומת), ו-INI_N בקצר מ-A ל-B.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, הצומת העליון הוא הצומת היחיד שהמתח שלו לא ידוע. הקצר קובע אותו ל-0 V0\,\text{V}, ולכן אין נעלמים במתחי הצמתים: על כל נגד ידוע המתח לפי הצבעים, וכל זרם יוצא ישירות מחוק אוהם. בשיטת זרמי החוגים היו כאן שני חוגים ושתי משוואות, ולכן אין בה צורך.

1. על R1R_1 יש הפרש פוטנציאלים של 180−0180-0, ועל R2R_2 הפרש של 150−0150-0:

I1=E1R1=18060=3 AI_1=\frac{E_1}{R_1}=\frac{180}{60}=3\,\text{A}

I2=E2R2=15090=1.667 AI_2=\frac{E_2}{R_2}=\frac{150}{90}=1.667\,\text{A}

2. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת, הזרם בקצר מ-A ל-B:

IN=I1+I2=3+1.667=4.667 AI_N=I_1+I_2=3+1.667=4.667\,\text{A}

שלב 2: התנגדות נורטון. מאפסים את המקורות הבלתי תלויים: כל מקור מתח מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

3. במעגל החדש יש רק שני צבעים: הקו של A (הצומת העליון) והקו של B (הקו התחתון, שהתאחד עם הקווים הצדדיים כי המקורות הוחלפו בקצר). גם R1R_1 וגם R2R_2 מחוברים בין שני הצבעים האלה, ולכן הם במקביל בין A ל-B:

RN=R1R2R1+R2=60⋅9060+90=36 ΩR_N=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{60\cdot90}{60+90}=36\,\Omega

בדיקה. כשההדקים פתוחים, המתח בצומת העליון לפי מילמן הוא

VTH=18060+15090160+190=168 VV_{TH}=\frac{\frac{180}{60}+\frac{150}{90}}{\frac{1}{60}+\frac{1}{90}}=168\,\text{V}

ואכן VTHRN=16836=4.667 A=IN\frac{V_{TH}}{R_N}=\frac{168}{36}=4.667\,\text{A}=I_N.

תשובה: ב. IN≈4.667 AI_N\approx4.667\,\text{A}, RN=36 ΩR_N=36\,\Omega

שאלה 5 · הספק אבוד בהתנגדות הפנימית של סוללה

נתון מעגל חשמלי הכולל סוללה המורכבת מארבעה תאים זהים המחוברים בטור.

כל תא בעל כא"מ של 2.5 V2.5\,\text{V} והתנגדות פנימית של 0.14 Ω0.14\,\Omega.

הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו RL=4.44 ΩR_L=4.44\,\Omega.

מהו ההספק המתבזבז בתוך הסוללה?

א. 17.76 W17.76\,\text{W}

ב. 20 W20\,\text{W}

ג. 2.24 W2.24\,\text{W}

ד. 0 W0\,\text{W}

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ג. Pr=2.24 WP_r=2.24\,\text{W}

נתון: 4 תאים בטור, לכל תא E0=2.5 VE_0=2.5\,\text{V} ו-r0=0.14 Ωr_0=0.14\,\Omega; עומס RL=4.44 ΩR_L=4.44\,\Omega.

מבוקש: ההספק המתבזבז בהתנגדות הפנימית של הסוללה.

1. בחיבור בטור הכא"מ וההתנגדויות הפנימיות מתחברים:

E=4E0=4⋅2.5=10 VE=4E_0=4\cdot2.5=10\,\text{V}

r=4r0=4⋅0.14=0.56 Ωr=4r_0=4\cdot0.14=0.56\,\Omega

2. הזרם במעגל (לפי חוק אוהם למעגל שלם):

I=Er+RL=100.56+4.44=105=2 AI=\frac{E}{r+R_L}=\frac{10}{0.56+4.44}=\frac{10}{5}=2\,\text{A}

3. ההספק המתבזבז בתוך הסוללה הוא ההספק בהתנגדות הפנימית:

Pr=I2r=22⋅0.56=2.24 WP_r=I^2r=2^2\cdot0.56=2.24\,\text{W}

תשובה: ג. Pr=2.24 WP_r=2.24\,\text{W}

שאלה 6 · הפרש מופע בין מתח לזרם מגרף

נתונים שני אותות סינוסיאליים: אות מתח ואות זרם.

מהו המשפט הנכון?

א. המתח במעגל מפגר אחרי הזרם.

ב. המתח במעגל מקדים את הזרם.

ג. הזרם והמתח נמצאים במופע זהה.

ד. הזרם במעגל מפגר אחרי המתח.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

א. המתח מפגר אחרי הזרם (בכ-20 μs20\,\mu\text{s}, כלומר 72∘72^\circ).

נתון: גרף המתח (קו מלא, שיא 6 V6\,\text{V}) וגרף הזרם (קו מקווקו, שיא 3 A3\,\text{A}).

מבוקש: היחס בין המופעים.

1. מחזור: הזרם עובר באפס בעלייה ב-t=0t=0, שוב באפס ב-t=50 μst=50\,\mu\text{s} וחוזר לאפס בעלייה ב-t=100 μst=100\,\mu\text{s}, ולכן T=100 μsT=100\,\mu\text{s}. גם המתח עובר באפס ב-20 μs20\,\mu\text{s} וב-70 μs70\,\mu\text{s} (חצי מחזור של 50 μs50\,\mu\text{s}), כלומר לשני האותות אותו מחזור.

2. משווים מעברי אפס בעלייה: הזרם עובר באפס כלפי מעלה ב-t=0t=0, והמתח רק ב-t=20 μst=20\,\mu\text{s}. גם השיא של הזרם (בערך 25 μs25\,\mu\text{s}) מופיע לפני השיא של המתח (בערך 45 μs45\,\mu\text{s}).

3. האות שמגיע לאותו מצב מאוחר יותר מפגר. הפרש המופע:

φ=ΔtT⋅360∘=20100⋅360∘=72∘\varphi=\frac{\Delta t}{T}\cdot360^\circ=\frac{20}{100}\cdot360^\circ=72^\circ

המתח מפגר אחרי הזרם ב-72∘72^\circ (התנהגות קיבולית).

תשובה: א. המתח במעגל מפגר אחרי הזרם.

שאלה 7 · השראות במעגל RLC טורי מפאזורים

נתון תרשים של מעגל RLCRLC טורי.

i(t)=10sin⁡1000t (A)i(t)=10\sin1000t\,(\text{A}) u(t)=50sin⁡(1000t+60∘) V\quad u(t)=50\sin(1000t+60^\circ)\,\text{V}

מהי השראות הסליל?

א. 2.44 mH2.44\,\text{mH}

ב. אי אפשר לדעת.

ג. 4.66 mH4.66\,\text{mH}

ד. 6.33 mH6.33\,\text{mH}

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ד. L≈6.33 mHL\approx6.33\,\text{mH}

נתון: u(t)=50sin⁡(1000t+60∘) Vu(t)=50\sin(1000t+60^\circ)\,\text{V}, i(t)=10sin⁡1000t Ai(t)=10\sin1000t\,\text{A}, C=500 μFC=500\,\mu\text{F}, ω=1000 rads\omega=1000\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: השראות הסליל LL.

1. העכבה של המעגל היא היחס בין פאזור המתח לפאזור הזרם (משתמשים בערכי שיא - היחס זהה):

Z=UˉmIˉm=50∠60∘10∠0∘=5∠60∘ ΩZ=\frac{\bar{U}_m}{\bar{I}_m}=\frac{50\angle60^\circ}{10\angle0^\circ}=5\angle60^\circ\,\Omega

2. נעבור לצורה קרטזית:

Z=5cos⁡60∘+j5sin⁡60∘=2.5+j4.33 ΩZ=5\cos60^\circ+j5\sin60^\circ=2.5+j4.33\,\Omega

כלומר R=2.5 ΩR=2.5\,\Omega וההיגב הכולל X=XL−XC=4.33 ΩX=X_L-X_C=4.33\,\Omega.

3. היגב הקבל:

XC=1ωC=11000⋅500⋅10−6=2 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{1000\cdot500\cdot10^{-6}}=2\,\Omega

4. היגב הסליל:

XL=X+XC=4.33+2=6.33 ΩX_L=X+X_C=4.33+2=6.33\,\Omega

5. השראות הסליל:

L=XLω=6.331000=6.33⋅10−3 H=6.33 mHL=\frac{X_L}{\omega}=\frac{6.33}{1000}=6.33\cdot10^{-3}\,\text{H}=6.33\,\text{mH}

תשובה: ד. L≈6.33 mHL\approx6.33\,\text{mH}

שאלה 8 · הספק ראקטיבי מקריאות מכשירי מדידה

כדי למצוא את התנגדות והשראת הסליל, הוא מחובר למקור מתח חילופין בתדר של 50 Hz50\,\text{Hz}, כפי שמוצג בתרשים.

קריאות מכשירי המדידה הן:

•מד זרם 5 A5\,\text{A}

•מד המתח 230 V230\,\text{V}

•מד ההספק 600 W600\,\text{W}

מהו ההספק הראקטיבי?

א. אי אפשר לדעת.

ב. 753.65 VAr753.65\,\text{VAr}

ג. 823.65 VAr823.65\,\text{VAr}

ד. 981.07 VAr981.07\,\text{VAr}

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ד. Q≈981.07 VArQ\approx981.07\,\text{VAr}

נתון: I=5 AI=5\,\text{A}, U=230 VU=230\,\text{V}, P=600 WP=600\,\text{W} (ערכים אפקטיביים).

מבוקש: ההספק הראקטיבי QQ.

1. מד הזרם ומד המתח נותנים את ההספק המדומה:

S=U⋅I=230⋅5=1150 VAS=U\cdot I=230\cdot5=1150\,\text{VA}

2. מד ההספק מודד את ההספק הפעיל P=600 WP=600\,\text{W}. לפי משולש ההספקים:

S2=P2+Q2S^2=P^2+Q^2

3. נבודד את QQ:

Q=S2−P2=11502−6002=962500=981.07 VArQ=\sqrt{S^2-P^2}=\sqrt{1150^2-600^2}=\sqrt{962500}=981.07\,\text{VAr}

(הסליל צורך הספק ראקטיבי השראי.)

תשובה: ד. Q≈981.07 VArQ\approx981.07\,\text{VAr}

שאלה 9 · תנאי תהודה במעגל

מהו ההיגד הנכון?

א. בתהודה ההיגב ההשראי שווה להיגב הקיבולי ולכן החלק המדומה של העכבה מתאפס.

ב. בתהודה ההיגב ההשראי גדול מההיגב הקיבולי ולכן החלק המדומה של העכבה הוא השראי.

ג. בתהודה ההיגב ההשראי קטן מההיגב הקיבולי ולכן החלק המדומה של העכבה הוא קיבולי.

ד. בתהודה ההיגב ההשראי שווה להיגב הקיבולי ולכן החלק הממשי של העכבה מתאפס.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. בתהודה XL=XCX_L=X_C והחלק המדומה של העכבה מתאפס.

נבדוק מה מגדיר תהודה ומה קורה לעכבה.

1. העכבה של מעגל עם נגד, סליל וקבל (למשל בטור):

Z=R+j(XL−XC)Z=R+j(X_L-X_C)

2. תהודה היא המצב שבו ההיגב ההשראי וההיגב הקיבולי שווים:

XL=XC ⇒ ω0L=1ω0C ⇒ ω0=1LCX_L=X_C\ \Rightarrow\ \omega_0L=\frac{1}{\omega_0C}\ \Rightarrow\ \omega_0=\frac{1}{\sqrt{LC}}

3. אז XL−XC=0X_L-X_C=0, כלומר החלק המדומה של העכבה מתאפס ו-Z=RZ=R - העכבה ממשית בלבד, והמתח והזרם במופע זהה.

4. בדיקת שאר ההיגדים: ב ו-ג סותרים את ההגדרה (XL≠XCX_L\neq X_C). ב-ד החלק הממשי (RR) אינו תלוי בתדר ואינו מתאפס בתהודה.

תשובה: א.

שאלה 10 · הספק פעיל בעומס תלת-מופעי לא מאוזן

נתון תרשים של עומס תלת-מופעי לא מאוזן, המחובר בכוכב למוליך האפס.

העומס מוזן מרשת תלת-מופעית בעלת מתח שלוב של UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

מהו ההספק הממשי הכולל של הרשת?

א. 2896.412 W2896.412\,\text{W}

ב. 3924.498 W3924.498\,\text{W}

ג. 5432.198 W5432.198\,\text{W}

ד. 8515.558 W8515.558\,\text{W}

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ד. (החישוב נותן P≈8566 WP\approx8566\,\text{W}; הערך הקרוב מבין התשובות הוא 8515.558 W8515.558\,\text{W}.)

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, חיבור כוכב עם מוליך אפס, ZA=10∠0∘ ΩZ_A=10\angle0^\circ\,\Omega, ZB=20∠30∘ ΩZ_B=20\angle30^\circ\,\Omega, ZC=50∠−30∘ ΩZ_C=50\angle-30^\circ\,\Omega.

מבוקש: ההספק הפעיל הכולל.

1. בזכות מוליך האפס כל עכבה מקבלת את המתח המופעי, גם כשהעומס לא מאוזן:

Uph=UL3=4003=230.94 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt{3}}=\frac{400}{\sqrt{3}}=230.94\,\text{V}

2. הזרמים המופעיים (בערך מוחלט):

IA=Uph∣ZA∣=230.9410=23.09 AI_A=\frac{U_{ph}}{|Z_A|}=\frac{230.94}{10}=23.09\,\text{A}

IB=Uph∣ZB∣=230.9420=11.55 AI_B=\frac{U_{ph}}{|Z_B|}=\frac{230.94}{20}=11.55\,\text{A}

IC=Uph∣ZC∣=230.9450=4.619 AI_C=\frac{U_{ph}}{|Z_C|}=\frac{230.94}{50}=4.619\,\text{A}

3. ההספק הפעיל בכל מופע P=UphIcos⁡φP=U_{ph}I\cos\varphi, כאשר φ\varphi היא זווית העכבה:

PA=230.94⋅23.09⋅cos⁡0∘=5333.3 WP_A=230.94\cdot23.09\cdot\cos0^\circ=5333.3\,\text{W}

PB=230.94⋅11.55⋅cos⁡30∘=2309.4 WP_B=230.94\cdot11.55\cdot\cos30^\circ=2309.4\,\text{W}

PC=230.94⋅4.619⋅cos⁡(−30∘)=923.8 WP_C=230.94\cdot4.619\cdot\cos(-30^\circ)=923.8\,\text{W}

4. ההספק הכולל הוא סכום ההספקים של המופעים:

P=PA+PB+PC=5333.3+2309.4+923.8=8566.5 WP=P_A+P_B+P_C=5333.3+2309.4+923.8=8566.5\,\text{W}

התוצאה קרובה מאוד לתשובה ד (8515.558 W8515.558\,\text{W}, הפרש של כ-0.6%0.6\% שנובע מעיגול בניסוח התשובה); שאר התשובות רחוקות מאוד.

תשובה: ד. P≈8.5 kWP\approx8.5\,\text{kW}

שאלה 11 · מעגל דיודות במודל מפל מתח קבוע

נתון המעגל החשמלי הבא:

הניחו שהדיודות זהות.

אופיין הדיודות:

מהו המתח בנגד R3R_3?

א. 11.16 V11.16\,\text{V}

ב. 12.46 V12.46\,\text{V}

ג. 9.26 V9.26\,\text{V}

ד. 6 V6\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. UR3=11.16 VU_{R3}=11.16\,\text{V}

נתון: E=20 VE=20\,\text{V}, R1=4 kΩR_1=4\,\text{k}\Omega, R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega; לפי האופיין, דיודה מוליכה עם מפל מתח קבוע 0.7 V0.7\,\text{V}, ובמתח קטן מזה (או בממתח אחורי) אינה מוליכה.

מבוקש: המתח על R3R_3.

1. מצב הדיודות: הזרם יוצא מההדק החיובי של EE, עובר דרך R1R_1 ו-D1D_1 (המכוונת בכיוון הזרם, ולכן מוליכה) אל הצומת העליון.

2. בענף של R2R_2: הדיודה D2D_2 מצוירת כשהחץ שלה מצביע כלפי מעלה, כלומר היא יכולה להוליך רק מלמטה למעלה. הצומת העליון חיובי ביחס לקו התחתון, ולכן על D2D_2 ממתח אחורי - היא קטועה, ואין זרם ב-R2R_2.

3. בענף של R3R_3: הדיודה D3D_3 מכוונת כלפי מטה, בכיוון הזרם, ולכן מוליכה.

4. נותר מסלול אחד: E→R1→D1→R3→D3E\to R_1\to D_1\to R_3\to D_3. לפי חוק המתחים של קירכהוף:

E=I(R1+R3)+2⋅0.7E=I(R_1+R_3)+2\cdot0.7

I=E−1.4R1+R3=20−1.44+6=18.610⋅103=1.86 mAI=\frac{E-1.4}{R_1+R_3}=\frac{20-1.4}{4+6}=\frac{18.6}{10\cdot10^3}=1.86\,\text{mA}

5. המתח על R3R_3 לפי חוק אוהם:

UR3=I⋅R3=1.86⋅10−3⋅6⋅103=11.16 VU_{R3}=I\cdot R_3=1.86\cdot10^{-3}\cdot6\cdot10^{3}=11.16\,\text{V}

תשובה: א. UR3=11.16 VU_{R3}=11.16\,\text{V}

שאלה 12 · תנאי רוויה של טרנזיסטור

באיור נתון מעגל של טרנזיסטור עם הנתונים הבאים:

β=100\beta=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}

VCEsat=0 VV_{CEsat}=0\,\text{V}

מהו זרם הקולקטור שיביא את הטרנזיסטור למצב רוויה?

א. אי אפשר לדעת.

ב. IC≥2.5 mAI_C\geq2.5\,\text{mA}

ג. IC≤2.5 mAI_C\leq2.5\,\text{mA}

ד. IC≥5 mAI_C\geq5\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IC≥5 mAI_C\geq5\,\text{mA}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, VBB=5 VV_{BB}=5\,\text{V}, RB=200 kΩR_B=200\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, VCEsat=0 VV_{CEsat}=0\,\text{V}.

מבוקש: איזה זרם קולקטור מתאים למצב רוויה.

1. ברוויה המתח VCEV_{CE} יורד ל-VCEsat=0V_{CEsat}=0, וכל מתח ההזנה נופל על RCR_C. זהו הזרם המרבי שהמעגל יכול להעביר בקולקטור:

IC,sat=VCC−VCEsatRC=10−02⋅103=5 mAI_{C,sat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{10-0}{2\cdot10^3}=5\,\text{mA}

2. הטרנזיסטור נכנס לרוויה כאשר הזרם שהיה זורם במצב הפעיל, βIB\beta I_B, מגיע לערך זה או עובר אותו:

βIB≥IC,sat=5 mA\beta I_B\geq I_{C,sat}=5\,\text{mA}

ולכן התשובה היא IC≥5 mAI_C\geq5\,\text{mA}.

3. לבדיקה, במעגל כפי שהוא:

IB=VBB−VBERB=5−0.7200⋅103=21.5 μAI_B=\frac{V_{BB}-V_{BE}}{R_B}=\frac{5-0.7}{200\cdot10^3}=21.5\,\mu\text{A}

βIB=100⋅21.5⋅10−6=2.15 mA<5 mA\beta I_B=100\cdot21.5\cdot10^{-6}=2.15\,\text{mA}<5\,\text{mA}

כלומר בערכים הנתונים הטרנזיסטור עדיין במצב פעיל; כדי להגיע לרוויה צריך זרם בסיס של IB≥5 mA100=50 μAI_B\geq\frac{5\,\text{mA}}{100}=50\,\mu\text{A}.

תשובה: ד. IC≥5 mAI_C\geq5\,\text{mA}

שאלה 13 · הגבר מגבר מהפך עם מגבר שרת

המעגל המוצג באיור לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו הגבר המתח?

א. AV=−3A_V=-3

ב. AV=3A_V=3

ג. AV=4.667A_V=4.667

ד. AV=−4.667A_V=-4.667

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

א. AV=−3A_V=-3

נתון: R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega ו-R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega בטור בין המקור Vin=3 VV_{in}=3\,\text{V} לכניסה ההופכת, נגד משוב R3=18 kΩR_3=18\,\text{k}\Omega בין המוצא לכניסה ההופכת, הכניסה הלא-הופכת מוארקת, ועומס 10 kΩ10\,\text{k}\Omega במוצא.

מבוקש: הגבר המתח AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

1. מגבר שרת אידיאלי עם משוב שלילי: V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה), ולא נכנס זרם לכניסות.

2. נסמן את הזרם II מהמקור דרך R1R_1 ו-R2R_2 אל הכניסה ההופכת:

I=Vin−0R1+R2I=\frac{V_{in}-0}{R_1+R_2}

3. כל הזרם ממשיך דרך R3R_3 אל המוצא, ולכן 0−Vout=I⋅R30-V_{out}=I\cdot R_3. מכאן:

AV=VoutVin=−R3R1+R2=−181+5=−3A_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}=-\frac{R_3}{R_1+R_2}=-\frac{18}{1+5}=-3

4. נגד העומס במוצא אינו משפיע על ההגבר, כי המוצא של מגבר אידיאלי הוא מקור מתח.

(בערכים הנתונים: Vout=−3⋅3=−9 VV_{out}=-3\cdot3=-9\,\text{V}.)

תשובה: א. AV=−3A_V=-3

שאלה 14 · כוח על מוט נע בשדה מגנטי

באיור לשאלה נתונה מערכת הנמצאת בשדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=0.6 TB=0.6\,\text{T}.

השדה ניצב למישור הדף וכיוונו פנימה אל תוך המישור.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורך המסילות נע מוט מתכתי באורך ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m} ועם התנגדות של R=4 ΩR=4\,\Omega,

במהירות של V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}} וללא חיכוך.

כאשר המפסק S סגור, האם השדה המגנטי מפעיל כוח על המוט AB?

אם כן, חשבו את גודלו.

א. לא מפעיל כוח.

ב. FB=0.259 NF_B=0.259\,\text{N}

ג. FB=0.518 NF_B=0.518\,\text{N}

ד. FB=0.812 NF_B=0.812\,\text{N}

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

ג. FB≈0.518 NF_B\approx0.518\,\text{N}

נתון: B=0.6 TB=0.6\,\text{T}, ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, R=4 ΩR=4\,\Omega, v=9 msv=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, המפסק S סגור.

מבוקש: האם פועל כוח על המוט, ומה גודלו.

1. המוט נע בניצב לשדה, ולכן נוצר בו כא"מ מושרה:

ε=Bℓv=0.6⋅0.8⋅9=4.32 V\varepsilon=B\ell v=0.6\cdot0.8\cdot9=4.32\,\text{V}

2. כשהמפסק סגור נוצר מעגל סגור (המוט, המסילות והמפסק), ההתנגדות היחידה היא של המוט, ולכן זורם זרם:

I=εR=4.324=1.08 AI=\frac{\varepsilon}{R}=\frac{4.32}{4}=1.08\,\text{A}

3. על מוליך נושא זרם הניצב לשדה מגנטי פועל כוח, ולכן התשובה "לא מפעיל כוח" שגויה:

FB=BIℓ=0.6⋅1.08⋅0.8=0.518 NF_B=BI\ell=0.6\cdot1.08\cdot0.8=0.518\,\text{N}

4. לפי חוק לנץ הכוח מתנגד לתנועה - המוט נע שמאלה, והכוח המגנטי עליו פועל ימינה.

תשובה: ג. FB≈0.518 NF_B\approx0.518\,\text{N}

שאלה 15 · שדה מגנטי של מוליך ישר ארוך

מטען חשמלי נמצא במנוחה בתוך שדה מגנטי.

מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי בנקודות A הנמצא במרחק 0.75 m0.75\,\text{m} מהמוליך?

א. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה פנימה.

ב. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה החוצה.

ג. B=2⋅10−5 TB=2\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה פנימה.

ד. B=2⋅10−5 TB=2\cdot10^{-5}\,\text{T} כיוון השדה החוצה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

א. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T}, כיוון השדה פנימה (בהנחה I=150 AI=150\,\text{A}).

נתון: מוליך ישר ארוך שבו זורם זרם II כלפי מעלה (לפי האיור), והנקודה A נמצאת מימין למוליך במרחק r=0.75 mr=0.75\,\text{m}.

מבוקש: גודל השדה המגנטי בנקודה A וכיוונו.

הערה: עוצמת הזרם במוליך אינה נתונה בשאלה (והמשפט "מטען חשמלי נמצא במנוחה" אינו קשור לאיור). לפי הוראות הבחינה נוסיף נתון מתאים: נניח I=150 AI=150\,\text{A} - הערך שעבורו אחת מהתשובות מתקבלת בדיוק. הכיוון אינו תלוי בעוצמת הזרם.

1. כיוון: לפי כלל יד ימין - האגודל בכיוון הזרם (למעלה), והאצבעות המתעקלות מראות את קווי השדה סביב המוליך. מימין למוליך האצבעות נכנסות לתוך הדף, ולכן בנקודה A כיוון השדה פנימה. זה פוסל את תשובות ב ו-ד.

2. גודל: השדה של מוליך ישר ארוך:

B=μ0I2πr=4π⋅10−7⋅1502π⋅0.75=4⋅10−5 TB=\frac{\mu_0I}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot150}{2\pi\cdot0.75}=4\cdot10^{-5}\,\text{T}

(עם זרם של 75 A75\,\text{A} היה מתקבל 2⋅10−5 T2\cdot10^{-5}\,\text{T}; התשובה המתאימה לזרם של 150 A150\,\text{A} היא א.)

תשובה: א. B=4⋅10−5 TB=4\cdot10^{-5}\,\text{T}, כיוון השדה פנימה.

שאלה 16 · שיטת זרמי חוגים ומאזן הספקים

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם העובר דרך כל אחד מהנגדים במעגל. השתמשו בשיטת זרמי חוגים בפתרונכם.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, את ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1=4 AI_{R1}=4\,\text{A}, IR2=16 AI_{R2}=16\,\text{A}, IR3=IR4=12 AI_{R3}=I_{R4}=12\,\text{A}, IR5=4 AI_{R5}=4\,\text{A}, IR6=8 AI_{R6}=8\,\text{A}

נתון: E1=38 VE_1=38\,\text{V}, E2=88 VE_2=88\,\text{V}, E3=98 VE_3=98\,\text{V} (ההדק החיובי של כולם למעלה), R1=3.5 ΩR_1=3.5\,\Omega, R2=1.5 ΩR_2=1.5\,\Omega, R3=2 ΩR_3=2\,\Omega, R4=2.5 ΩR_4=2.5\,\Omega, R5=2.5 ΩR_5=2.5\,\Omega, R6=2.5 ΩR_6=2.5\,\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד, בשיטת זרמי חוגים.

סימון על הסרטוט. בכל אחד משלושת החוגים (העיניים) מסומן זרם חוג, וכולם בכיוון השעון:

•I1I_1 בחוג השמאלי: E1E_1 ו-R1R_1 בענף השמאלי, ו-R2R_2.

•I2I_2 בחוג האמצעי: R2R_2, R3R_3 (למעלה), הענף של R5R_5 ו-E2E_2, ו-R4R_4 (למטה).

•I3I_3 בחוג הימני: הענף של R5R_5 ו-E2E_2, והענף של R6R_6 ו-E3E_3.

•R2R_2 משותף לחוגים 1 ו-2, ולכן הזרם בו הוא ההפרש I1−I2I_1-I_2 (כלפי מטה). הענף של R5R_5 ו-E2E_2 משותף לחוגים 2 ו-3, והזרם בו כלפי מעלה הוא I3−I2I_3-I_2. בכל שאר הענפים זורם זרם חוג אחד בלבד.

בחירת השיטה. השאלה מחייבת שיטת זרמי חוגים: שלושה חוגים, כלומר שלושה נעלמים ושלוש משוואות. גם בשיטת מתחי הצמתים היו נדרשות שלוש משוואות: במעגל ארבעה צמתים עיקריים (שני הצמתים שבקצות R3R_3 ושני הצמתים שבקצות R4R_4), ואחרי בחירת אחד מהם כנקודת ייחוס נשארים שלושה מתחים לא ידועים. לכן אין לשיטה האחרת יתרון.

1. חוג 1 (עם כיוון השעון: למעלה דרך E1E_1 מ-−- ל-++, ולכן E1E_1 חיובי, ולמטה דרך R2R_2):

I1(R1+R2)−I2R2=E1I_1(R_1+R_2)-I_2R_2=E_1

5I1−1.5I2=385I_1-1.5I_2=38

2. חוג 2 (למעלה דרך R2R_2, ימינה דרך R3R_3, למטה דרך R5R_5 ו-E2E_2 מ-++ ל-−-, ולכן E2E_2 שלילי, ושמאלה דרך R4R_4):

−I1R2+I2(R2+R3+R4+R5)−I3R5=−E2-I_1R_2+I_2(R_2+R_3+R_4+R_5)-I_3R_5=-E_2

−1.5I1+8.5I2−2.5I3=−88-1.5I_1+8.5I_2-2.5I_3=-88

3. חוג 3 (למעלה דרך E2E_2 מ-−- ל-++ ו-R5R_5, למטה דרך R6R_6 ו-E3E_3 מ-++ ל-−-):

−I2R5+I3(R5+R6)=E2−E3-I_2R_5+I_3(R_5+R_6)=E_2-E_3

−2.5I2+5I3=88−98=−10-2.5I_2+5I_3=88-98=-10

4. פתרון המערכת: מהמשוואה הראשונה I1=38+1.5I25I_1=\frac{38+1.5I_2}{5}, ומהשלישית I3=−10+2.5I25I_3=\frac{-10+2.5I_2}{5}. נציב בשנייה:

−1.5⋅38+1.5I25+8.5I2−2.5⋅−10+2.5I25=−88-1.5\cdot\frac{38+1.5I_2}{5}+8.5I_2-2.5\cdot\frac{-10+2.5I_2}{5}=-88

−11.4−0.45I2+8.5I2+5−1.25I2=−88-11.4-0.45I_2+8.5I_2+5-1.25I_2=-88

6.8I2=−81.6 ⇒ I2=−12 A6.8I_2=-81.6\ \Rightarrow\ I_2=-12\,\text{A}

I1=38+1.5⋅(−12)5=205=4 AI_1=\frac{38+1.5\cdot(-12)}{5}=\frac{20}{5}=4\,\text{A}

I3=−10+2.5⋅(−12)5=−405=−8 AI_3=\frac{-10+2.5\cdot(-12)}{5}=\frac{-40}{5}=-8\,\text{A}

I1I_1 חיובי - כיוונו כפי שסומן. I2I_2 ו-I3I_3 שליליים - כיוונם הפוך לכיוון שסומן (נגד כיוון השעון).

5. זרמי הנגדים:

IR1=I1=4 AI_{R1}=I_1=4\,\text{A} (כלפי מעלה דרך E1E_1 ו-R1R_1)

IR2=I1−I2=4−(−12)=16 AI_{R2}=I_1-I_2=4-(-12)=16\,\text{A} (כלפי מטה)

IR3=∣I2∣=12 AI_{R3}=|I_2|=12\,\text{A} (מימין לשמאל)

IR4=∣I2∣=12 AI_{R4}=|I_2|=12\,\text{A} (משמאל לימין)

IR5=I3−I2=−8−(−12)=4 AI_{R5}=I_3-I_2=-8-(-12)=4\,\text{A} (כלפי מעלה דרך E2E_2 ו-R5R_5)

IR6=∣I3∣=8 AI_{R6}=|I_3|=8\,\text{A} (כלפי מעלה דרך E3E_3 ו-R6R_6)

הזרמים בכיוונם האמיתי, על הסרטוט:

6. בדיקה בצומת העליון הימני: נכנסים 4+8=12 A4+8=12\,\text{A} מהענפים של R5R_5 ו-R6R_6, ויוצאים 12 A12\,\text{A} דרך R3R_3. בצומת העליון השמאלי: 12+4=16 A12+4=16\,\text{A} יורדים דרך R2R_2. מתאים.

תשובה: IR1=4 AI_{R1}=4\,\text{A}, IR2=16 AI_{R2}=16\,\text{A}, IR3=IR4=12 AI_{R3}=I_{R4}=12\,\text{A}, IR5=4 AI_{R5}=4\,\text{A}, IR6=8 AI_{R6}=8\,\text{A}.

סעיף ב

תשובה:

Pproduced=Pconsumed=1288 WP_{\text{produced}}=P_{\text{consumed}}=1288\,\text{W}

משתמשים בזרמים מסעיף א.

מבוקש: ההספק שמספקים המקורות, ההספק שצורכים הנגדים, והשוואה ביניהם.

1. ההספק המיוצר: בכל אחד משלושת המקורות הזרם יוצא מההדק החיובי (כלפי מעלה דרך המקור), ולכן שלושתם יצרנים. P=E⋅IP=E\cdot I:

PE1=E1IR1=38⋅4=152 WP_{E1}=E_1I_{R1}=38\cdot4=152\,\text{W}

PE2=E2IR5=88⋅4=352 WP_{E2}=E_2I_{R5}=88\cdot4=352\,\text{W}

PE3=E3IR6=98⋅8=784 WP_{E3}=E_3I_{R6}=98\cdot8=784\,\text{W}

Pproduced=152+352+784=1288 WP_{\text{produced}}=152+352+784=1288\,\text{W}

2. ההספק הנצרך: בכל נגד P=I2RP=I^2R:

PR1=42⋅3.5=56 WP_{R1}=4^2\cdot3.5=56\,\text{W}

PR2=162⋅1.5=384 WP_{R2}=16^2\cdot1.5=384\,\text{W}

PR3=122⋅2=288 WP_{R3}=12^2\cdot2=288\,\text{W}

PR4=122⋅2.5=360 WP_{R4}=12^2\cdot2.5=360\,\text{W}

PR5=42⋅2.5=40 WP_{R5}=4^2\cdot2.5=40\,\text{W}

PR6=82⋅2.5=160 WP_{R6}=8^2\cdot2.5=160\,\text{W}

Pconsumed=56+384+288+360+40+160=1288 WP_{\text{consumed}}=56+384+288+360+40+160=1288\,\text{W}

3. מאזן הספקים:

∑Pproduced=∑Pconsumed=1288 W\sum P_{\text{produced}}=\sum P_{\text{consumed}}=1288\,\text{W}

המאזן מתקיים, וזה גם מאשר את הזרמים שחושבו בסעיף א.

תשובה: ההספק המיוצר 1288 W1288\,\text{W}, ההספק הנצרך 1288 W1288\,\text{W} - המאזן מתקיים.

שאלה 17 · אנרגיה בסליל ופריקת מעגל RL

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי.

א.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל כאשר המפסק סגור במשך זמן ממושך.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בסליל ILI_L בזמן t=2 msect=2\,\text{msec} לאחר פתיחת המפסק.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את המתח על הנגד R1R_1 בזמן t=2 msect=2\,\text{msec}.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את משך הזמן הנדרש לזרם הסליל להגיע ל- 0.2 A0.2\,\text{A} לאחר פתיחת המפסק.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

WL=21.6 mJW_L=21.6\,\text{mJ} (IL=1.2 AI_L=1.2\,\text{A})

נתון: E=60 VE=60\,\text{V}, L=30 mHL=30\,\text{mH}, R1=R2=R3=R4=50 ΩR_1=R_2=R_3=R_4=50\,\Omega. הסליל ו-R1R_1 בענף אחד בין הקו העליון לתחתון, R2R_2 בטור עם R3∥R4R_3\parallel R_4 בענף שני.

מבוקש: האנרגיה בסליל במצב מתמיד כשהמפסק סגור.

המעגל במצב המתמיד. המקור הוא מקור מתח ישר, ולכן במצב המתמיד הסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש, עם הסליל כקצר והמפסק סגור, ומסמנים את הקווים שווי-הפוטנציאל ואת הזרמים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•ההדק החיובי של EE למעלה, והמפסק סגור. לכן כל הקו העליון משמאל ל-R2R_2, וגם הקו שבמקום הסליל עד הראש של R1R_1, נמצאים ב-60 V60\,\text{V} (צבע אחד).

•הצומת שבין R2R_2 ל-R3R_3 ו-R4R_4 נמצא בצבע אחר: על R2R_2 יש מפל מתח.

•הזרמים: ILI_L כלפי מטה דרך הסליל ו-R1R_1, והזרם בענף של R2R_2 משמאל לימין.

בחירת השיטה. מתח המקור מחובר ישירות על כל אחד משני הענפים, כפי שרואים מהצבעים: כל ענף מחובר בין הקו של 60 V60\,\text{V} לקו של 0 V0\,\text{V}. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: הזרם בכל ענף יוצא מחוק אוהם, בנפרד.

1. על R1R_1 נמצא כל מתח המקור. לפי חוק אוהם:

IL=ER1=6050=1.2 AI_L=\frac{E}{R_1}=\frac{60}{50}=1.2\,\text{A}

2. (הענף של R2R_2 ו-R3∥R4R_3\parallel R_4 מקבל גם הוא את מתח המקור, ואינו משפיע על זרם הסליל. בו זורם 6050+25=0.8 A\frac{60}{50+25}=0.8\,\text{A}, ולכן הצומת שמימין ל-R2R_2 נמצא ב-60−0.8⋅50=20 V60-0.8\cdot50=20\,\text{V}, כמו שמסומן.)

3. האנרגיה האגורה בסליל:

WL=12LIL2=12⋅30⋅10−3⋅1.22=0.0216 J=21.6 mJW_L=\frac{1}{2}LI_L^2=\frac{1}{2}\cdot30\cdot10^{-3}\cdot1.2^2=0.0216\,\text{J}=21.6\,\text{mJ}

תשובה: WL=21.6 mJW_L=21.6\,\text{mJ}

סעיף ב

תשובה:

IL(2 ms)≈2.88⋅10−4 A=0.288 mAI_L(2\,\text{ms})\approx2.88\cdot10^{-4}\,\text{A}=0.288\,\text{mA} (τ=0.24 ms\tau=0.24\,\text{ms})

נתון: מסעיף א, ברגע פתיחת המפסק זורם בסליל I0=1.2 AI_0=1.2\,\text{A} כלפי מטה.

מבוקש: ILI_L בזמן t=2 mst=2\,\text{ms} אחרי פתיחת המפסק.

1. המפסק נמצא בקו העליון בין המקור לשאר המעגל, ולכן פתיחתו מנתקת את המקור. הזרם בסליל אינו משתנה בקפיצה, והוא ממשיך לזרום במסלול הסגור שנותר: למטה דרך הסליל ו-R1R_1, לאורך הקו התחתון, למעלה דרך R3∥R4R_3\parallel R_4, שמאלה דרך R2R_2 ובחזרה לראש הסליל.

ההדקים. קבוע הזמן תלוי בהתנגדות שהסליל "רואה". זו התנגדות תבנין בין שני ההדקים שאליהם מחובר הסליל: מוציאים את הסליל, ומסמנים aa בצומת העליון ו-bb בראש של R1R_1.

המעגל החדש. מאפסים את המקור הבלתי תלוי (מקור מתח מוחלף בקצר) ומשאירים את המפסק פתוח. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים:

•המפסק פתוח, ולכן הצד השמאלי (עם המקור המאופס) מחובר לשאר המעגל רק דרך הקו התחתון, ולא זורם בו זרם.

•יש ארבעה צבעים: הקו של aa, הצומת שבין R2R_2 ל-R3R_3 ו-R4R_4, הקו התחתון, והקו של bb.

•מההדק aa עוברים דרך R2R_2 לצומת האמצעי. ממנו R3R_3 ו-R4R_4 מחוברים שניהם אל הקו התחתון, ולכן הם במקביל. מהקו התחתון עוברים דרך R1R_1 אל bb. זה מסלול יחיד, כלומר חיבור בטור.

בחירת השיטה. אחרי פתיחת המפסק נשאר חוג אחד, ולכן אין צורך במערכת משוואות: מחשבים את ההתנגדות השקולה בטור ומקביל, ומשתמשים בנוסחת הדעיכה של מעגל RLRL.

2. ההתנגדות שהסליל רואה:

R3∥R4=50⋅5050+50=25 ΩR_3\parallel R_4=\frac{50\cdot50}{50+50}=25\,\Omega

RTH=R2+R3∥R4+R1=50+25+50=125 ΩR_{TH}=R_2+R_3\parallel R_4+R_1=50+25+50=125\,\Omega

3. קבוע הזמן:

τ=LRTH=30⋅10−3125=0.24⋅10−3 s=0.24 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{30\cdot10^{-3}}{125}=0.24\cdot10^{-3}\,\text{s}=0.24\,\text{ms}

4. אין מקור במעגל, ולכן הזרם דועך לאפס (IL(∞)=0I_L(\infty)=0):

IL(t)=IL(∞)+(I0−IL(∞))e−t/τ=1.2 e−t/τI_L(t)=I_L(\infty)+\left(I_0-I_L(\infty)\right)e^{-t/\tau}=1.2\,e^{-t/\tau}

5. נציב t=2 mst=2\,\text{ms}:

tτ=20.24=8.333\frac{t}{\tau}=\frac{2}{0.24}=8.333

IL(2 ms)=1.2⋅e−8.333=1.2⋅2.404⋅10−4=2.88⋅10−4 A=0.288 mAI_L(2\,\text{ms})=1.2\cdot e^{-8.333}=1.2\cdot2.404\cdot10^{-4}=2.88\cdot10^{-4}\,\text{A}=0.288\,\text{mA}

אחרי יותר מ-8τ8\tau הזרם כמעט דעך לגמרי.

תשובה: IL(2 ms)≈0.288 mAI_L(2\,\text{ms})\approx0.288\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

UR1≈14.4 mVU_{R1}\approx14.4\,\text{mV}

משתמשים בתוצאה מסעיף ב: IL(2 ms)=2.88⋅10−4 AI_L(2\,\text{ms})=2.88\cdot10^{-4}\,\text{A}.

1. R1R_1 בטור עם הסליל, ולכן עובר בו אותו זרם. לפי חוק אוהם:

UR1=IL⋅R1=2.88⋅10−4⋅50=0.0144 V=14.4 mVU_{R1}=I_L\cdot R_1=2.88\cdot10^{-4}\cdot50=0.0144\,\text{V}=14.4\,\text{mV}

תשובה: UR1≈14.4 mVU_{R1}\approx14.4\,\text{mV}

סעיף ד

תשובה:

t≈0.43 mst\approx0.43\,\text{ms}

משתמשים בביטוי מסעיף ב: IL(t)=1.2 e−t/τI_L(t)=1.2\,e^{-t/\tau}, τ=0.24 ms\tau=0.24\,\text{ms}.

מבוקש: הזמן שבו IL=0.2 AI_L=0.2\,\text{A}.

1. נציב:

0.2=1.2 e−t/τ ⇒ e−t/τ=0.21.2=160.2=1.2\,e^{-t/\tau}\ \Rightarrow\ e^{-t/\tau}=\frac{0.2}{1.2}=\frac{1}{6}

2. ניקח לוגריתם טבעי:

t=τln⁡I0IL=0.24⋅10−3⋅ln⁡6=0.24⋅10−3⋅1.792=0.43⋅10−3 st=\tau\ln\frac{I_0}{I_L}=0.24\cdot10^{-3}\cdot\ln6=0.24\cdot10^{-3}\cdot1.792=0.43\cdot10^{-3}\,\text{s}

תשובה: t≈0.43 mst\approx0.43\,\text{ms}

שאלה 18 · מעגל זרם חילופין: נגד, השראות וזרם בקבל

באיור לשאלה ההספק הפעיל הכולל של המעגל הוא PT=2 kWP_T=2\,\text{kW} והזרם הכללי במעגל הוא 5 A5\,\text{A}.

נתון מתח המקור: u(t)=500⋅2 (sin⁡314t) Vu(t)=500\cdot\sqrt{2}\,(\sin314t)\,\text{V}.

א.

מצאו את התנגדות הנגד R2R_2 ואת השראות הסליל L1L_1.

(8 נקודות)
ב.

מהי עוצמת הזרם שיראה האמפרמטר?

(4 נקודות)
ג.

מהו הפרש המופע בין הזרם בהיגב ההשראי XL2X_{L2} לבין הזרם בהיגב הקיבולי XCX_C?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

R2=60 ΩR_2=60\,\Omega, L1≈76.43 mHL_1\approx76.43\,\text{mH} (XL1=24 ΩX_{L1}=24\,\Omega)

נתון: PT=2 kWP_T=2\,\text{kW}, IT=5 AI_T=5\,\text{A}, U=500 VU=500\,\text{V} (ערך אפקטיבי, כי Um=5002U_m=500\sqrt{2}), ω=314 rads\omega=314\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, XC=−j18 ΩX_C=-j18\,\Omega, XL2=j12 ΩX_{L2}=j12\,\Omega.

מבוקש: R2R_2 ו-L1L_1.

סימון על הסרטוט. כל קו רציף צבוע בצבע אחד, כי כולו באותו פוטנציאל (הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה):

•הקו התחתון הימני (המשותף לקבל ולסליל XL2X_{L2}) נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•Uˉp\bar{U}_p הוא הפוטנציאל של הקו העליון הימני. מד הזרם אידיאלי (התנגדות אפס), ולכן גם הקו שבינו לבין הקבל נמצא באותו פוטנציאל וצבוע באותו צבע.

•הזרמים: IˉT\bar{I}_T יוצא מהמקור ועובר דרך R1R_1, XL1X_{L1} ובחזרה דרך R2R_2; IˉC\bar{I}_C כלפי מטה בענף של מד הזרם והקבל; IˉL2\bar{I}_{L2} כלפי מטה בסליל XL2X_{L2}.

מבנה. מהצבעים רואים: R1R_1, XL1X_{L1} ו-R2R_2 נמצאים על מסלול יחיד של המקור, כלומר בטור איתו, ועוברים בהם IˉT\bar{I}_T. הענף של XCX_C (עם מד הזרם) והסליל XL2X_{L2} מחוברים שניהם בין הקו של Uˉp\bar{U}_p לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הם במקביל.

בחירת השיטה. המעגל הוא חיבור טור-מקביל עם מקור אחד, ולכן אין צורך בזרמי חוגים או במתחי צמתים: מצמצמים אותו לעכבה שקולה אחת. כאן הנעלמים הם רכיבים ולא זרמים, ומוצאים אותם מההספק הפעיל ומזווית העכבה.

1. רק הנגדים צורכים הספק פעיל, ושניהם בטור עם המקור (עובר בהם הזרם הכללי):

PT=IT2(R1+R2) ⇒ R1+R2=PTIT2=200052=80 ΩP_T=I_T^2(R_1+R_2)\ \Rightarrow\ R_1+R_2=\frac{P_T}{I_T^2}=\frac{2000}{5^2}=80\,\Omega

R2=80−R1=80−20=60 ΩR_2=80-R_1=80-20=60\,\Omega

2. מקדם ההספק וזווית העכבה:

cos⁡φ=PTU⋅IT=2000500⋅5=0.8 ⇒ φ=36.87∘\cos\varphi=\frac{P_T}{U\cdot I_T}=\frac{2000}{500\cdot5}=0.8\ \Rightarrow\ \varphi=36.87^\circ

3. העכבה הכוללת (נבחר Uˉ=500∠0∘ V\bar{U}=500\angle0^\circ\,\text{V}; המעגל השראי כפי שנראה בצעד הבא, ולכן הזרם מפגר):

IˉT=5∠−36.87∘ A\bar{I}_T=5\angle-36.87^\circ\,\text{A}

ZT=UˉIˉT=500∠0∘5∠−36.87∘=100∠36.87∘=80+j60 ΩZ_T=\frac{\bar{U}}{\bar{I}_T}=\frac{500\angle0^\circ}{5\angle-36.87^\circ}=100\angle36.87^\circ=80+j60\,\Omega

4. העכבה של הצירוף המקבילי:

Zp=(−j18)(j12)−j18+j12=216−j6=j36 ΩZ_p=\frac{(-j18)(j12)}{-j18+j12}=\frac{216}{-j6}=j36\,\Omega

(הצירוף השראי, ולכן גם המעגל כולו השראי.)

5. החלק המדומה של העכבה הכוללת מורכב מ-XL1X_{L1} ומהצירוף המקבילי:

ZT=(R1+R2)+j(XL1+36)=80+j60 ⇒ XL1=60−36=24 ΩZ_T=(R_1+R_2)+j(X_{L1}+36)=80+j60\ \Rightarrow\ X_{L1}=60-36=24\,\Omega

6. השראות הסליל:

L1=XL1ω=24314=0.07643 H=76.43 mHL_1=\frac{X_{L1}}{\omega}=\frac{24}{314}=0.07643\,\text{H}=76.43\,\text{mH}

תשובה: R2=60 ΩR_2=60\,\Omega, L1≈76.43 mHL_1\approx76.43\,\text{mH}

סעיף ב

תשובה:

IA=10 AI_A=10\,\text{A} (IˉC=10∠143.13∘ A\bar{I}_C=10\angle143.13^\circ\,\text{A})

משתמשים בתוצאות מסעיף א: IˉT=5∠−36.87∘ A\bar{I}_T=5\angle-36.87^\circ\,\text{A}, Zp=j36 ΩZ_p=j36\,\Omega.

מבוקש: הזרם בענף הקבל (האמפרמטר נמצא בטור עם XCX_C).

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הקבל מחובר בין הקו של Uˉp\bar{U}_p לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן המתח עליו הוא Uˉp\bar{U}_p, וזרם הענף הוא IˉC\bar{I}_C שמסומן שם.

1. המתח על הצירוף המקבילי (הפוטנציאל Uˉp\bar{U}_p):

Uˉp=IˉT⋅Zp=5∠−36.87∘⋅36∠90∘=180∠53.13∘ V\bar{U}_p=\bar{I}_T\cdot Z_p=5\angle-36.87^\circ\cdot36\angle90^\circ=180\angle53.13^\circ\,\text{V}

2. הזרם בענף הקבל לפי חוק אוהם:

IˉC=UˉpXC=180∠53.13∘18∠−90∘=10∠143.13∘ A\bar{I}_C=\frac{\bar{U}_p}{X_C}=\frac{180\angle53.13^\circ}{18\angle-90^\circ}=10\angle143.13^\circ\,\text{A}

(אותה תוצאה מתקבלת ממחלק זרם: IˉC=IˉT⋅j12j12−j18=5∠−36.87∘⋅2∠180∘\bar{I}_C=\bar{I}_T\cdot\frac{j12}{j12-j18}=5\angle-36.87^\circ\cdot2\angle180^\circ.)

3. האמפרמטר מראה את הערך האפקטיבי:

IA=10 AI_A=10\,\text{A}

שימו לב שהזרם בענף גדול מהזרם הכללי - זו תופעה אופיינית לסליל וקבל במקביל קרוב לתהודה.

תשובה: IA=10 AI_A=10\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

Δφ=180∘\Delta\varphi=180^\circ

משתמשים בתוצאות מסעיפים א-ב.

1. הזרם בסליל XL2X_{L2}. לפי הסרטוט המסומן מסעיף א, גם הסליל מחובר בין הקו של Uˉp\bar{U}_p לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן עליו אותו מתח Uˉp\bar{U}_p:

IˉL2=UˉpXL2=180∠53.13∘12∠90∘=15∠−36.87∘ A\bar{I}_{L2}=\frac{\bar{U}_p}{X_{L2}}=\frac{180\angle53.13^\circ}{12\angle90^\circ}=15\angle-36.87^\circ\,\text{A}

בדיקה לפי קירכהוף: IˉL2+IˉC=15∠−36.87∘+10∠143.13∘=5∠−36.87∘=IˉT\bar{I}_{L2}+\bar{I}_C=15\angle-36.87^\circ+10\angle143.13^\circ=5\angle-36.87^\circ=\bar{I}_T.

2. הפרש המופע:

Δφ=143.13∘−(−36.87∘)=180∘\Delta\varphi=143.13^\circ-(-36.87^\circ)=180^\circ

זה צפוי: על שני הענפים אותו מתח; הזרם בסליל מפגר ב-90∘90^\circ אחרי המתח והזרם בקבל מקדים אותו ב-90∘90^\circ, ולכן הם בהפרש של 180∘180^\circ (במופע נגדי).

תשובה: Δφ=180∘\Delta\varphi=180^\circ

שאלה 19 · מעגל מגנטי: מיאון, שטף, השראות ואנרגיה

באיור לשאלה מוצג מעגל מגנטי ריבועי בעל חתך ריבועי, עשוי מחומר פרומגנטי שהחדירות היחסית שלו היא μr=1500\mu_r=1500. מידות המעגל המגנטי נתונות באיור.

על ליבת המעגל מלופף סליל בעל 400 כריכות, והזרם הזורם דרכו הוא 2 A2\,\text{A}.

א.

חשבו את המיאון המגנטי של המעגל הנתון.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את השטף המגנטי בסליל.

(2 נקודות)
ג.

כיוון הזרם מההדק החיובי לשלילי (מנקודה A לנקודה B). מהו כיוון השטף?

(2 נקודות)
ד.

חשבו את ההשראות של הסליל.

(2 נקודות)
ה.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Rm≈4.244⋅105 1HR_m\approx4.244\cdot10^{5}\,\frac{1}{\text{H}}

נתון: מידה חיצונית 15 cm15\,\text{cm}, מידה פנימית 10 cm10\,\text{cm}, רוחב הרגל 2.5 cm2.5\,\text{cm}, עובי 2.5 cm2.5\,\text{cm}, μr=1500\mu_r=1500, N=400N=400, I=2 AI=2\,\text{A}.

מבוקש: המיאון המגנטי RmR_m.

1. האורך הממוצע של קו השטף עובר באמצע הרגליים. צלע הריבוע הממוצע היא ממוצע המידה הפנימית והחיצונית:

ℓ=4⋅10+152=4⋅12.5=50 cm=0.5 m\ell=4\cdot\frac{10+15}{2}=4\cdot12.5=50\,\text{cm}=0.5\,\text{m}

2. שטח החתך (רוחב הרגל כפול העובי):

A=2.5⋅10−2⋅2.5⋅10−2=6.25⋅10−4 m2A=2.5\cdot10^{-2}\cdot2.5\cdot10^{-2}=6.25\cdot10^{-4}\,\text{m}^2

3. המיאון:

Rm=ℓμ0μrA=0.54π⋅10−7⋅1500⋅6.25⋅10−4=4.244⋅105 1HR_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_rA}=\frac{0.5}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot1500\cdot6.25\cdot10^{-4}}=4.244\cdot10^{5}\,\frac{1}{\text{H}}

תשובה: Rm≈4.244⋅105 1HR_m\approx4.244\cdot10^{5}\,\frac{1}{\text{H}} (אמפר-כריכה לובר)

סעיף ב

תשובה:

Φ≈1.885⋅10−3 Wb\Phi\approx1.885\cdot10^{-3}\,\text{Wb}

משתמשים במיאון מסעיף א.

1. הכוח המגנטו-מניע:

F=NI=400⋅2=800 AF=NI=400\cdot2=800\,\text{A}

2. "חוק אוהם המגנטי":

Φ=NIRm=8004.244⋅105=1.885⋅10−3 Wb\Phi=\frac{NI}{R_m}=\frac{800}{4.244\cdot10^{5}}=1.885\cdot10^{-3}\,\text{Wb}

תשובה: Φ≈1.885 mWb\Phi\approx1.885\,\text{mWb}

סעיף ג

תשובה:

השטף בליבה עם כיוון השעון (כלפי מעלה ברגל השמאלית).

1. הזרם נכנס לסליל בהדק A ויוצא בהדק B, ועובר בכריכות לפי כיוון הליפוף המצויר על הרגל השמאלית.

2. לפי כלל יד ימין לסליל: מקפלים את האצבעות בכיוון הזרם בכריכות, והאגודל מראה את כיוון השטף בתוך הסליל. בכיוון הליפוף המצויר האגודל מצביע כלפי מעלה ברגל השמאלית.

3. השטף ממשיך בליבה הסגורה: למעלה ברגל השמאלית, ימינה בעול העליון, למטה ברגל הימנית ושמאלה בעול התחתון - כלומר עם כיוון השעון.

תשובה: השטף זורם בליבה עם כיוון השעון.

סעיף ד

תשובה:

L≈0.377 H=377 mHL\approx0.377\,\text{H}=377\,\text{mH}

משתמשים במיאון מסעיף א.

1. ההשראות העצמית של סליל על מעגל מגנטי:

L=N2Rm=40024.244⋅105=0.377 H=377 mHL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{400^2}{4.244\cdot10^{5}}=0.377\,\text{H}=377\,\text{mH}

(אותה תוצאה מ-L=NΦI=400⋅1.885⋅10−32=0.377 HL=\frac{N\Phi}{I}=\frac{400\cdot1.885\cdot10^{-3}}{2}=0.377\,\text{H}.)

תשובה: L≈377 mHL\approx377\,\text{mH}

סעיף ה

תשובה:

W≈0.754 JW\approx0.754\,\text{J}

משתמשים בהשראות מסעיף ד.

1. האנרגיה האגורה בשדה המגנטי של הסליל:

W=12LI2=12⋅0.377⋅22=0.754 J=754 mJW=\frac{1}{2}LI^2=\frac{1}{2}\cdot0.377\cdot2^2=0.754\,\text{J}=754\,\text{mJ}

תשובה: W≈0.754 JW\approx0.754\,\text{J}

שאלה 20 · מגבר משותף קולט: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי של מגבר.

הקבלים גדולים מאוד.

β=100VBE=0.7 Vhfe=100hie=1 kΩ\beta=100\quad V_{BE}=0.7\,\text{V}\quad h_{fe}=100\quad h_{ie}=1\,\text{k}\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(6 נקודות)
ב.

שרטטו מעגל תמורה לאות קטן.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IC=1.5 mAI_C=1.5\,\text{mA}, VCE≈9 VV_{CE}\approx9\,\text{V}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, VEE=−5 VV_{EE}=-5\,\text{V}, I=15 μAI=15\,\mu\text{A}, R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega (בקולקטור), R2=2 kΩR_2=2\,\text{k}\Omega (באמיטר), β=100\beta=100.

מבוקש: נקודת העבודה (VCE,IC)(V_{CE},I_C).

1. בזרם ישר הקבלים הם נתק, ולכן R3R_3, R4R_4 ומקור האות מנותקים. מקור הזרם II מזרים את כל הזרם שלו אל הבסיס:

IB=I=15 μAI_B=I=15\,\mu\text{A}

2. זרם הקולקטור במצב פעיל:

IC=βIB=100⋅15⋅10−6=1.5 mAI_C=\beta I_B=100\cdot15\cdot10^{-6}=1.5\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅15⋅10−6=1.515 mA≈ICI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot15\cdot10^{-6}=1.515\,\text{mA}\approx I_C

3. נסמן את הזרם ICI_C יורד מ-VCCV_{CC} דרך R1R_1, דרך הטרנזיסטור מהקולקטור לאמיטר, ודרך R2R_2 אל VEEV_{EE}. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה זו (בקירוב IE≈ICI_E\approx I_C):

VCC−VEE=ICR1+VCE+ICR2V_{CC}-V_{EE}=I_CR_1+V_{CE}+I_CR_2

10−(−5)=1.5⋅10−3⋅2⋅103+VCE+1.5⋅10−3⋅2⋅10310-(-5)=1.5\cdot10^{-3}\cdot2\cdot10^3+V_{CE}+1.5\cdot10^{-3}\cdot2\cdot10^3

15=3+VCE+3 ⇒ VCE=9 V15=3+V_{CE}+3\ \Rightarrow\ V_{CE}=9\,\text{V}

(עם IE=1.515 mAI_E=1.515\,\text{mA} מדויק: VCE=8.97 VV_{CE}=8.97\,\text{V}.)

4. VCE=9 VV_{CE}=9\,\text{V} רחוק מרוויה, ולכן ההנחה שהטרנזיסטור במצב פעיל נכונה. המתחים בהדקים: VC=10−3=7 VV_C=10-3=7\,\text{V}, VE≈−5+3=−2 VV_E\approx-5+3=-2\,\text{V}, VB≈−1.3 VV_B\approx-1.3\,\text{V}.

תשובה: נקודת העבודה IC=1.5 mAI_C=1.5\,\text{mA}, VCE≈9 VV_{CE}\approx9\,\text{V}.

סעיף ב

תשובה:

hieh_{ie} בין B ל-E, מקור זרם hfeibh_{fe}i_b מ-C ל-E, R4∥R1=0.667 kΩR_4\parallel R_1=0.667\,\text{k}\Omega בקולקטור, R2∥R3=1.5 kΩR_2\parallel R_3=1.5\,\text{k}\Omega באמיטר (המוצא).

כללים למעגל התמורה לאות קטן:

1. הקבלים גדולים מאוד - קצר לאות.

2. מקורות מתח ישר (VCCV_{CC}, VEEV_{EE}) - קצר לאות (אדמה לאות). מקור הזרם הקבוע II - נתק לאות.

3. הטרנזיסטור מוחלף במודל hh הפשוט: התנגדות hie=1 kΩh_{ie}=1\,\text{k}\Omega בין הבסיס לאמיטר, ומקור זרם תלוי hfeibh_{fe}i_b מהקולקטור לאמיטר.

מה מתקבל:

4. בסיס: VinV_{in} מחובר ישירות לבסיס (דרך C1C_1), וזורם זרם ibi_b דרך hieh_{ie} אל האמיטר.

5. קולקטור: R1R_1 (אל VCCV_{CC}) ו-R4R_4 (דרך C2C_2 אל ההזנה) מחוברים שניהם מהקולקטור לאדמה לאות, כלומר במקביל:

R1∥R4=2⋅12+1=0.667 kΩR_1\parallel R_4=\frac{2\cdot1}{2+1}=0.667\,\text{k}\Omega

6. אמיטר: R2R_2 (אל VEEV_{EE}) ו-R3R_3 (דרך C3C_3 אל האדמה) מחוברים במקביל מהאמיטר לאדמה, והמוצא נלקח מהאמיטר:

R2∥R3=2⋅62+6=1.5 kΩR_2\parallel R_3=\frac{2\cdot6}{2+6}=1.5\,\text{k}\Omega

זהו מגבר משותף קולט (עוקב אמיטר).

תשובה: מעגל התמורה - כמתואר באיור שאחרי הפתרון.

סעיף ג

תשובה:

AV≈0.993A_V\approx0.993

משתמשים במעגל התמורה מסעיף ב: hie=1 kΩh_{ie}=1\,\text{k}\Omega, hfe=100h_{fe}=100, RE′=R2∥R3=1.5 kΩR_E'=R_2\parallel R_3=1.5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: AV=VoutVinA_V=\frac{V_{out}}{V_{in}}.

1. דרך RE′R_E' זורם זרם האמיטר, סכום זרם הבסיס וזרם המקור התלוי:

ie=ib+hfeib=(hfe+1)ibi_e=i_b+h_{fe}i_b=(h_{fe}+1)i_b

2. מתח המוצא (על RE′R_E'):

Vout=ieRE′=(hfe+1)ibRE′V_{out}=i_eR_E'=(h_{fe}+1)i_bR_E'

3. מתח הכניסה - לפי חוק המתחים בלולאת הכניסה, סכום המתח על hieh_{ie} והמתח על RE′R_E':

Vin=ibhie+(hfe+1)ibRE′V_{in}=i_bh_{ie}+(h_{fe}+1)i_bR_E'

4. נחלק ו-ibi_b מצטמצם:

AV=(hfe+1)RE′hie+(hfe+1)RE′=101⋅1.51+101⋅1.5=151.5152.5=0.993A_V=\frac{(h_{fe}+1)R_E'}{h_{ie}+(h_{fe}+1)R_E'}=\frac{101\cdot1.5}{1+101\cdot1.5}=\frac{151.5}{152.5}=0.993

ההגבר קטן במעט מ-1 וחיובי (ללא היפוך מופע), כמצופה מעוקב אמיטר.

תשובה: AV≈0.993A_V\approx0.993

שאלה 21 · מגבר מהפך עם רשת מקורות בכניסה

המעגל באיור לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

א.

חשבו את מתח המוצא VoutV_{out}.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל וכיוונו.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−4 VV_{out}=-4\,\text{V} (VA=1 VV_A=1\,\text{V})

נתון: V1=6 VV_1=6\,\text{V} (ההדק החיובי למעלה), V2=3 VV_2=3\,\text{V} (ההדק השלילי מחובר לצומת, החיובי אל R2R_2), R1=R2=R3=1 kΩR_1=R_2=R_3=1\,\text{k}\Omega, R4=4 kΩR_4=4\,\text{k}\Omega, RL=5 kΩR_L=5\,\text{k}\Omega. הכניסה הלא-הופכת מוארקת.

מבוקש: VoutV_{out}.

סימון על הסרטוט. כל קו רציף נמצא בפוטנציאל אחד, ולכן הוא צבוע בצבע אחד:

•האדמה היא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל הקווים שיורדים אל סימני האדמה צבועים באותו צבע, וגם הכניסה הלא-הופכת מחוברת לאדמה.

•מגבר שרת אידיאלי עם משוב שלילי דרך R4R_4: V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה), ולא נכנס זרם לכניסות. לכן גם הקו של הכניסה ההופכת (בין R3R_3, R4R_4 והמגבר) נמצא ב-0 V0\,\text{V} וצבוע בצבע של האדמה, אף שאינו מחובר אליה בחוט.

•ההדק החיובי של V1V_1 למעלה וההדק השלילי שלו באדמה, ולכן הקו שבין V1V_1 ל-R1R_1 נמצא ב-6 V6\,\text{V}.

•VAV_A הוא הפוטנציאל של הצומת A, שבין R1R_1, R3R_3 והענף של V2V_2. זה הנעלם היחיד.

•ההדק השלילי של V2V_2 בצומת A והחיובי למטה, ולכן הקו שבין V2V_2 ל-R2R_2 נמצא במתח VA+3V_A+3.

•קו המוצא (VoutV_{out}) מחבר את מוצא המגבר, את R4R_4 ואת RLR_L, והוא בצבע נפרד.

•הערכים VA=1 VV_A=1\,\text{V}, VA+3=4 VV_A+3=4\,\text{V} ו-Vout=−4 VV_{out}=-4\,\text{V} שעל הסרטוט מתקבלים בחישוב שלהלן.

בחירת השיטה. כשהאדמה היא נקודת הייחוס, הפוטנציאל של הקו של V1V_1 ידוע (6 V6\,\text{V}), גם הכניסה ההופכת ידועה (0 V0\,\text{V}), והקו שבין V2V_2 ל-R2R_2 קשור ל-VAV_A דרך המקור V2V_2. לכן בשיטת מתחי הצמתים יש נעלם אחד, VAV_A, ומשוואה אחת בצומת A. בשיטת זרמי החוגים היו נדרשים שני זרמי חוגים בצד הכניסה (החוג של V1V_1, R1R_1, V2V_2 ו-R2R_2, והחוג של V2V_2, R2R_2 ו-R3R_3 עד האדמה המדומה), כלומר שתי משוואות.

1. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת A (כל הזרמים כיוצאים מהצומת). כל זרם יוצא מחוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הצבעים שבקצות הענף: דרך R1R_1 אל הקו של 6 V6\,\text{V}, דרך הענף של V2V_2 ו-R2R_2 אל האדמה, ודרך R3R_3 אל האדמה המדומה:

VA−6R1+VA+3R2+VA−0R3=0\frac{V_A-6}{R_1}+\frac{V_A+3}{R_2}+\frac{V_A-0}{R_3}=0

2. עם R1=R2=R3=1 kΩR_1=R_2=R_3=1\,\text{k}\Omega:

3VA−6+3=0 ⇒ VA=1 V3V_A-6+3=0\ \Rightarrow\ V_A=1\,\text{V}

3. מהצומת A לכניסה ההופכת זהו מגבר מהפך עם כניסה VAV_A:

Vout=−R4R3VA=−41⋅1=−4 VV_{out}=-\frac{R_4}{R_3}V_A=-\frac{4}{1}\cdot1=-4\,\text{V}

תשובה: Vout=−4 VV_{out}=-4\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

IR1=5 mAI_{R1}=5\,\text{mA} (מ-V1V_1 אל A), IR2=4 mAI_{R2}=4\,\text{mA} (כלפי מטה), IR3=1 mAI_{R3}=1\,\text{mA} (אל הכניסה ההופכת), IR4=1 mAI_{R4}=1\,\text{mA} (אל המוצא), IRL=0.8 mAI_{RL}=0.8\,\text{mA} (מהאדמה אל המוצא)

משתמשים בתוצאות מסעיף א: VA=1 VV_A=1\,\text{V}, V−=0V^-=0, Vout=−4 VV_{out}=-4\,\text{V}.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א: הזרם בכל נגד יוצא מחוק אוהם, מהפרש הפוטנציאלים בין שני הצבעים שבקצותיו.

1. R1R_1: נסמן את הזרם מ-A אל V1V_1:

IR1=VA−V1R1=1−61 k=−5 mAI_{R1}=\frac{V_A-V_1}{R_1}=\frac{1-6}{1\,\text{k}}=-5\,\text{mA}

הסימן שלילי, ולכן הזרם 5 mA5\,\text{mA} זורם בכיוון ההפוך: מההדק החיובי של V1V_1 דרך R1R_1 אל הצומת A.

2. R2R_2: הנקודה שבין V2V_2 ל-R2R_2 במתח VA+3=4 VV_A+3=4\,\text{V}:

IR2=VA+V2R2=1+31 k=4 mAI_{R2}=\frac{V_A+V_2}{R_2}=\frac{1+3}{1\,\text{k}}=4\,\text{mA}

הזרם זורם מהצומת A דרך V2V_2 ו-R2R_2 כלפי מטה אל האדמה.

3. R3R_3:

IR3=VA−V−R3=1−01 k=1 mAI_{R3}=\frac{V_A-V^-}{R_3}=\frac{1-0}{1\,\text{k}}=1\,\text{mA}

מ-A ימינה אל הכניסה ההופכת. בדיקה בצומת A: נכנסים 5 mA5\,\text{mA} ויוצאים 4+1=5 mA4+1=5\,\text{mA}.

4. R4R_4: לכניסה ההופכת לא נכנס זרם, ולכן כל הזרם של R3R_3 ממשיך ב-R4R_4:

IR4=V−−VoutR4=0−(−4)4 k=1 mAI_{R4}=\frac{V^--V_{out}}{R_4}=\frac{0-(-4)}{4\,\text{k}}=1\,\text{mA}

מהכניסה ההופכת ימינה אל המוצא.

5. RLR_L:

IRL=VoutRL=−45 k=−0.8 mAI_{RL}=\frac{V_{out}}{R_L}=\frac{-4}{5\,\text{k}}=-0.8\,\text{mA}

הסימן שלילי: הזרם 0.8 mA0.8\,\text{mA} זורם מהאדמה כלפי מעלה דרך RLR_L אל המוצא. מוצא המגבר קולט אפוא 1+0.8=1.8 mA1+0.8=1.8\,\text{mA}.

הזרמים בכיוונם האמיתי, על הסרטוט:

תשובה: IR1=5 mAI_{R1}=5\,\text{mA} (מ-V1V_1 אל A), IR2=4 mAI_{R2}=4\,\text{mA} (כלפי מטה), IR3=IR4=1 mAI_{R3}=I_{R4}=1\,\text{mA} (ימינה, אל המוצא), IRL=0.8 mAI_{RL}=0.8\,\text{mA} (מהאדמה אל המוצא).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.