דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, קיץ 2025 מועד ב', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א': 15 שאלות סגורות בשאלון - יש לענות על 10 שאלות.

חלק ב': 6 שאלות פתוחות בשאלון - יש לענות על 4 שאלות.

מפתח הערכה:

יש להשיב על השאלות ולכתוב את התשובות במחברת הבחינה.

חלק א': כל שאלה 4 נקודות, סה"כ: 40 נקודות.

ניתן להקיף בעיגול את התשובה הנכונה על טופס הבחינה.

חלק ב': כל שאלה 15 נקודות, סה"כ: 60 נקודות.

פרק א' - ענו על עשר מתוך השאלות 1-15, ערך כל שאלה 4 נקודות.

פרק ב' - ענו על ארבע מתוך השאלות 16-21, ערך כל שאלה 15 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · התנגדות מוליך לפי אורך, חתך והתנגדות סגולית

נתון מוליך כסף באורך של 1150 m1150\,\text{m}, שטח החתך של 0.8 mm20.8\,\text{mm}^2, והתנגדותו הסגולית היא 0.016 Ω mm2m0.016\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}.

מהי התנגדות המוליך?

א. 25 Ω25\,\Omega

ב. 23 Ω23\,\Omega

ג. 27 Ω27\,\Omega

ד. 19 Ω19\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ב. R=23 ΩR=23\,\Omega

נתון: ℓ=1150 m\ell=1150\,\text{m}, A=0.8 mm2A=0.8\,\text{mm}^2, ρ=0.016 Ω mm2m\rho=0.016\,\frac{\Omega\,\text{mm}^2}{\text{m}}.

מבוקש: התנגדות המוליך.

1. התנגדות מוליך תלויה באורכו, בשטח החתך שלו ובהתנגדות הסגולית של החומר. האורך במטרים והשטח ב-mm2\text{mm}^2, בהתאם ליחידות של ρ\rho:

R=ρ⋅ℓA=0.016⋅11500.8=23 ΩR=\rho\cdot\frac{\ell}{A}=0.016\cdot\frac{1150}{0.8}=23\,\Omega

תשובה: ב. R=23 ΩR=23\,\Omega

שאלה 2 · מקור זרם המזין שני נגדים במקביל

באיור לשאלה מוצג מעגל חשמלי.

מהו המתח על נגד העומס RL=12 ΩR_L=12\,\Omega?

א. 3 V3\,\text{V}

ב. 12 V12\,\text{V}

ג. 2 V2\,\text{V}

ד. 48 V48\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ד. URL=48 VU_{RL}=48\,\text{V}

נתון: מקור זרם I=12 AI=12\,\text{A} המזין את R=6 ΩR=6\,\Omega ואת RL=12 ΩR_L=12\,\Omega המחוברים במקביל.

מבוקש: המתח על RLR_L.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•במעגל שני קווים רציפים בלבד, ולכן שני צבעים: הקו העליון מחבר את ההדק העליון של מקור הזרם, של RR ושל RLR_L, והקו התחתון מחבר את ההדקים התחתונים. לכן על שני הנגדים אותו מתח.

•זרם המקור נכנס לקו העליון ומתפצל: חלק יורד דרך RR וחלק דרך RLR_L, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. יש כאן צומת אחד שהמתח שלו לא ידוע (הקו העליון), ושני הנגדים מקבילים. לכן אין צורך במערכת משוואות: מחשבים את ההתנגדות השקולה ומכפילים בזרם המקור.

1. ההתנגדות השקולה:

Req=R⋅RLR+RL=6⋅126+12=4 ΩR_{eq}=\frac{R\cdot R_L}{R+R_L}=\frac{6\cdot12}{6+12}=4\,\Omega

2. המתח על הנגדים (חוק אוהם):

URL=I⋅Req=12⋅4=48 VU_{RL}=I\cdot R_{eq}=12\cdot4=48\,\text{V}

3. בדיקה בחוק הזרמים בקו העליון: IR=486=8 AI_R=\frac{48}{6}=8\,\text{A} ו-IRL=4812=4 AI_{RL}=\frac{48}{12}=4\,\text{A}, ויחד 8+4=12 A8+4=12\,\text{A}, בדיוק זרם המקור.

תשובה: ד. URL=48 VU_{RL}=48\,\text{V}

שאלה 3 · מטען כולל של קבלים במקביל

נתון מעגל חשמלי, והמטען החשמלי האגור בקבל C4C_4 הוא 50 μC50\,\mu\text{C}.

מהו המטען החשמלי הכולל שבמעגל?

א. QT=75 μCQ_T=75\,\mu\text{C}

ב. QT=125 μCQ_T=125\,\mu\text{C}

ג. QT=250 μCQ_T=250\,\mu\text{C}

ד. QT=500 μCQ_T=500\,\mu\text{C}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ד. QT=500 μCQ_T=500\,\mu\text{C}

נתון: ארבעה קבלים C1=20 μFC_1=20\,\mu\text{F}, C2=30 μFC_2=30\,\mu\text{F}, C3=40 μFC_3=40\,\mu\text{F}, C4=10 μFC_4=10\,\mu\text{F} המחוברים במקביל למקור UTU_T; Q4=50 μCQ_4=50\,\mu\text{C}.

מבוקש: המטען הכולל.

כל הקבלים מחוברים בין אותם שני מוליכים, כלומר במקביל, ולכן על כולם אותו מתח UTU_T. נמצא את המתח מהקבל C4C_4, ואז את המטען הכולל.

1. המתח על הקבלים:

UT=Q4C4=50 μC10 μF=5 VU_T=\frac{Q_4}{C_4}=\frac{50\,\mu\text{C}}{10\,\mu\text{F}}=5\,\text{V}

2. הקיבול השקול של קבלים במקביל הוא סכום הקיבולים:

CT=C1+C2+C3+C4=20+30+40+10=100 μFC_T=C_1+C_2+C_3+C_4=20+30+40+10=100\,\mu\text{F}

3. המטען הכולל:

QT=CT⋅UT=100 μF⋅5 V=500 μCQ_T=C_T\cdot U_T=100\,\mu\text{F}\cdot5\,\text{V}=500\,\mu\text{C}

תשובה: ד. QT=500 μCQ_T=500\,\mu\text{C}

שאלה 4 · שקול תבנין של מעגל עם מקור זרם

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול תבנין בין הנקודות AA ו-BB?

א. UTh=0 VU_{Th}=0\,\text{V}, RTh=7.5 ΩR_{Th}=7.5\,\Omega

ב. UTh=9 VU_{Th}=9\,\text{V}, RTh=7.5 ΩR_{Th}=7.5\,\Omega

ג. UTh=9 VU_{Th}=9\,\text{V}, RTh=10 ΩR_{Th}=10\,\Omega

ד. UTh=12 VU_{Th}=12\,\text{V}, RTh=7.5 ΩR_{Th}=7.5\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ב. UTh=9 VU_{Th}=9\,\text{V}, RTh=7.5 ΩR_{Th}=7.5\,\Omega

נתון: מקור זרם I=2 AI=2\,\text{A} במקביל ל-6 Ω6\,\Omega; מהצומת העליון נגד 4 Ω4\,\Omega אל הנקודה AA; מ-AA נגדים 10 Ω10\,\Omega ו-20 Ω20\,\Omega בטור אל הקו התחתון, שאליו מחוברת BB.

מבוקש: UThU_{Th} ו-RThR_{Th} בין AA ל-BB.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס להדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

שלב 1: מתח תבנין. המעגל עם ההדקים הפתוחים:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק BB מחובר אליו, ולכן גם הוא ב-0 V0\,\text{V}.

•ההדק AA צבוע כמו הקו שבין 10 Ω10\,\Omega ל-4 Ω4\,\Omega, כי הוא חלק מאותו תיל.

•הקו הימני העליון מחבר את מקור הזרם, את 6 Ω6\,\Omega ואת 4 Ω4\,\Omega; הקו השמאלי העליון מחבר את 10 Ω10\,\Omega ל-20 Ω20\,\Omega.

•זרם המקור, 2 A2\,\text{A}, מתפצל בקו הימני העליון: חלק יורד דרך 6 Ω6\,\Omega, וחלק עובר שמאלה דרך 4 Ω4\,\Omega, 10 Ω10\,\Omega ו-20 Ω20\,\Omega בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים, מקור הזרם מזין שני ענפים מקבילים: 6 Ω6\,\Omega, והענף הטורי 4+10+20=34 Ω4+10+20=34\,\Omega. לכן מחלק זרם נותן את הזרם בענף הטורי ישירות, ומשם את המתחים. בשיטת מתחי הצמתים היו כאן שלושה מתחים לא ידועים, ובשיטת זרמי החוגים זרם חוג אחד (זרם החוג הימני קבוע על ידי מקור הזרם), כך שמחלק הזרם הוא הדרך הקצרה.

1. הזרם בענף הטורי, לפי מחלק זרם:

I34=I⋅66+34=2⋅640=0.3 AI_{34}=I\cdot\frac{6}{6+34}=2\cdot\frac{6}{40}=0.3\,\text{A}

ובנגד 6 Ω6\,\Omega זורם 2−0.3=1.7 A2-0.3=1.7\,\text{A}.

2. המתחים בסרטוט (מפל מתח על כל נגד, מהקו התחתון כלפי מעלה):

•הקו השמאלי העליון: 0.3⋅20=6 V0.3\cdot20=6\,\text{V}.

•הקו של AA: 6+0.3⋅10=9 V6+0.3\cdot10=9\,\text{V}.

•הקו הימני העליון: 9+0.3⋅4=10.2 V9+0.3\cdot4=10.2\,\text{V}, וגם 1.7⋅6=10.2 V1.7\cdot6=10.2\,\text{V} דרך הנגד 6 Ω6\,\Omega. מתאים.

3. המתח בין AA ל-BB הוא המתח על הנגדים 10 Ω10\,\Omega ו-20 Ω20\,\Omega:

UTh=I34⋅(10+20)=0.3⋅30=9 VU_{Th}=I_{34}\cdot(10+20)=0.3\cdot30=9\,\text{V}

AA חיובית ביחס ל-BB.

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור הזרם מוחלף בנתק (מוסר מהמעגל). במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: מ-AA יוצאות שתי דרכים אל הקו של BB. דרך אחת שמאלה: 10 Ω10\,\Omega ואחריו 20 Ω20\,\Omega, בטור (30 Ω30\,\Omega). דרך שנייה ימינה: 4 Ω4\,\Omega אל הקו הימני העליון, שממנו נשאר רק 6 Ω6\,\Omega אל הקו התחתון (הענף של מקור הזרם פתוח), כלומר 4+6=10 Ω4+6=10\,\Omega בטור. שתי הדרכים מחוברות בין אותם שני קווים, ולכן הן במקביל:

RTh=30⋅1030+10=7.5 ΩR_{Th}=\frac{30\cdot10}{30+10}=7.5\,\Omega

תשובה: ב. UTh=9 VU_{Th}=9\,\text{V}, RTh=7.5 ΩR_{Th}=7.5\,\Omega

שאלה 5 · נצילות סוללת תאים בטור עם עומס

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה המורכבת מחמישה תאים זהים המחוברים בטור.

כל תא מספק כא"מ של 1.5 V1.5\,\text{V}, וכולל התנגדות פנימית של 0.15 Ω0.15\,\Omega.

הסוללה מחוברת לעומס בעל התנגדות של RL=2.25 ΩR_L=2.25\,\Omega.

מהי נצילות המעגל?

א. 0%0\%

ב. 25%25\%

ג. 75%75\%

ד. 100%100\%

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ג. beta=75%\\beta=75\%

נתון: n=5n=5 תאים בטור, E0=1.5 VE_0=1.5\,\text{V}, r0=0.15 Ωr_0=0.15\,\Omega, RL=2.25 ΩR_L=2.25\,\Omega.

מבוקש: נצילות המעגל.

1. בחיבור טור הכא"מ וההתנגדויות הפנימיות מתחברים:

E=5⋅1.5=7.5 VE=5\cdot1.5=7.5\,\text{V}, r=5⋅0.15=0.75 Ωr=5\cdot0.15=0.75\,\Omega

2. הזרם במעגל (חוק אוהם למעגל שלם):

I=Er+RL=7.50.75+2.25=2.5 AI=\frac{E}{r+R_L}=\frac{7.5}{0.75+2.25}=2.5\,\text{A}

3. הנצילות היא היחס בין ההספק בעומס להספק הכולל שהמקור מפתח. מאחר שהזרם זהה בשניהם:

beta=I2RLI2(RL+r)=RLRL+r=2.253=0.75=75%\\beta=\frac{I^2R_L}{I^2(R_L+r)}=\frac{R_L}{R_L+r}=\frac{2.25}{3}=0.75=75\%

תשובה: ג. beta=75%\\beta=75\%

שאלה 6 · ערך יעיל של אות סינוסי עם רכיב ישר

The voltage-waveform across a 20 Ω20\,\Omega resistor, as measured by an oscilloscope is shown in the following figure:

What is the Root-Mean-Square (RMS) current through the resistor?

א. 0.2 A0.2\,\text{A}

ב. 0.45 A0.45\,\text{A}

ג. 1.03 A1.03\,\text{A}

ד. 2.35 A2.35\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ג. Irms=1.03 AI_{rms}=1.03\,\text{A}

נתון: אות מתח סינוסי שערכו המרבי 35 V35\,\text{V} וערכו המזערי −5 V-5\,\text{V}, על נגד R=20 ΩR=20\,\Omega.

מבוקש: הערך היעיל של הזרם.

האות הוא סינוס "מורם": רכיב ישר (הקו המקווקו שבאמצע) ועליו סינוס. נפריד לשני הרכיבים.

1. הרכיב הישר (ממוצע בין המרבי למזערי):

UDC=35+(−5)2=15 VU_{DC}=\frac{35+(-5)}{2}=15\,\text{V}

2. משרעת הרכיב הסינוסי:

Um=35−(−5)2=20 VU_m=\frac{35-(-5)}{2}=20\,\text{V}

3. הערך היעיל של סכום רכיב ישר וסינוס:

Urms=UDC2+(Um2)2=152+2022=425=20.62 VU_{rms}=\sqrt{U_{DC}^2+\left(\frac{U_m}{\sqrt2}\right)^2}=\sqrt{15^2+\frac{20^2}{2}}=\sqrt{425}=20.62\,\text{V}

4. הזרם היעיל בנגד:

Irms=UrmsR=20.6220=1.03 AI_{rms}=\frac{U_{rms}}{R}=\frac{20.62}{20}=1.03\,\text{A}

תשובה: ג. Irms=1.03 AI_{rms}=1.03\,\text{A}

שאלה 7 · גורם הספק של סליל ממשי

נתון עומס השראתי, המייצג סליל ממשי של מנוע חשמלי חד-מופעי.

מהו גורם ההספק במנוע?

א. cos⁡φ=0.202\cos\varphi=0.202

ב. cos⁡φ=0.505\cos\varphi=0.505

ג. cos⁡φ=0.707\cos\varphi=0.707

ד. cos⁡φ=0.928\cos\varphi=0.928

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

ד. cos⁡φ=0.928\cos\varphi=0.928

נתון: R=50 ΩR=50\,\Omega, L=0.2 HL=0.2\,\text{H}, U=230 VU=230\,\text{V}, ω=100 rads\omega=100\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: גורם ההספק.

1. היגב הסליל:

XL=ωL=100⋅0.2=20 ΩX_L=\omega L=100\cdot0.2=20\,\Omega

2. העכבה של RR ו-LL בטור:

Z=R2+XL2=502+202=53.85 ΩZ=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{50^2+20^2}=53.85\,\Omega

3. גורם ההספק:

cos⁡φ=RZ=5053.85=0.928\cos\varphi=\frac{R}{Z}=\frac{50}{53.85}=0.928

תשובה: ד. cos⁡φ=0.928\cos\varphi=0.928

שאלה 8 · קבל לשיפור גורם הספק לפי מדידות

כדי למצוא את התנגדותו ואת השראתו של הסליל, הוא מחובר למקור מתח חילופין בתדר 50 Hz50\,\text{Hz} כפי שמוצג בתרשים:

קריאות מכשירי המדידה הן:

•מד זרם 5 A5\,\text{A}

•מד המתח 230 V230\,\text{V}

•מד ההספק 600 W600\,\text{W}

מהי קיבוליות הקבל הנדרשת לשיפור גורם ההספק ל- 0.950.95?

א. 24.585 μF24.585\,\mu\text{F}

ב. 31.251 μF31.251\,\mu\text{F}

ג. 47.378 μF47.378\,\mu\text{F}

ד. 85.05 μF85.05\,\mu\text{F}

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ג. C≈47.4 μFC\approx47.4\,\mu\text{F}

נתון: I=5 AI=5\,\text{A}, U=230 VU=230\,\text{V}, P=600 WP=600\,\text{W}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}; גורם ההספק הרצוי cos⁡φ2=0.95\cos\varphi_2=0.95.

מבוקש: הקיבול של קבל המחובר במקביל לסליל.

קבל במקביל אינו משנה את ההספק הפעיל, אלא רק מקטין את ההספק העיוור. נחשב את ההספק העיוור לפני ואחרי, וההפרש הוא ההספק העיוור שהקבל צריך לספק.

1. ההספק המדומה וגורם ההספק של הסליל:

S=U⋅I=230⋅5=1150 VAS=U\cdot I=230\cdot5=1150\,\text{VA}

cos⁡φ1=PS=6001150=0.5217⇒φ1=58.55∘\cos\varphi_1=\frac{P}{S}=\frac{600}{1150}=0.5217\Rightarrow\varphi_1=58.55^\circ, tan⁡φ1=1.635\tan\varphi_1=1.635

2. הזווית הרצויה:

cos⁡φ2=0.95⇒φ2=18.19∘\cos\varphi_2=0.95\Rightarrow\varphi_2=18.19^\circ, tan⁡φ2=0.3287\tan\varphi_2=0.3287

3. ההספק העיוור שהקבל צריך לספק:

QC=P(tan⁡φ1−tan⁡φ2)=600⋅(1.635−0.3287)=783.9 VArQ_C=P\left(\tan\varphi_1-\tan\varphi_2\right)=600\cdot(1.635-0.3287)=783.9\,\text{VAr}

4. הקיבול, מתוך QC=U2XC=U2ωCQ_C=\frac{U^2}{X_C}=U^2\omega C עם ω=2πf=314.16 rads\omega=2\pi f=314.16\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}:

C=QCωU2=783.9314.16⋅2302=47.17⋅10−6 F=47.17 μFC=\frac{Q_C}{\omega U^2}=\frac{783.9}{314.16\cdot230^2}=47.17\cdot10^{-6}\,\text{F}=47.17\,\mu\text{F}

הערך המתקבל קרוב ביותר לתשובה ג (47.378 μF47.378\,\mu\text{F}); ההפרש הקטן נובע מעיגול ביניים של הזוויות.

תשובה: ג. C≈47.4 μFC\approx47.4\,\mu\text{F}

שאלה 9 · השראות סליל במעגל RLC טורי בתהודה

נגד שערכו 25 Ω25\,\Omega, קבל שערכו 40 μF40\,\mu\text{F} וסליל שערכו אינו ידוע, מחוברים בטור במצב תהודה למקור מתח שמשוואתו:

u(t)=100⋅2sin⁡(120πt−π3) Vu(t)=100\cdot\sqrt2\sin\left(120\pi t-\frac{\pi}{3}\right)\,\text{V}

מהו ערך הסליל?

א. 0.175 H0.175\,\text{H}

ב. 0.285 H0.285\,\text{H}

ג. 1.125 H1.125\,\text{H}

ד. אי אפשר לדעת.

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. L≈0.175 HL\approx0.175\,\text{H}

נתון: R=25 ΩR=25\,\Omega, C=40 μFC=40\,\mu\text{F}, מעגל טורי בתהודה; מהמשוואה ω=120π rads\omega=120\pi\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}.

מבוקש: LL.

בתהודה היגב הסליל שווה להיגב הקבל: XL=XCX_L=X_C, כלומר ωL=1ωC\omega L=\frac{1}{\omega C}.

1. התדירות הזוויתית:

ω=120π=376.99 rads\omega=120\pi=376.99\,\frac{\text{rad}}{\text{s}}

2. היגב הקבל:

XC=1ωC=1376.99⋅40⋅10−6=66.31 ΩX_C=\frac{1}{\omega C}=\frac{1}{376.99\cdot40\cdot10^{-6}}=66.31\,\Omega

3. ההשראות:

L=XCω=66.31376.99=0.1759 H≈0.175 HL=\frac{X_C}{\omega}=\frac{66.31}{376.99}=0.1759\,\text{H}\approx0.175\,\text{H}

תשובה: א. L≈0.175 HL\approx0.175\,\text{H}

שאלה 10 · הספק מדומה של עומס תלת-מופעי במשולש

באיור לשאלה מתואר עומס תלת מופעי מאוזן שסליליו מחוברים בחיבור משולש. המתח הקווי המזין את העומס שווה ל- UL=400 VU_L=400\,\text{V}.

כל אחת מן העכבות כוללת נגד שהתנגדותו R=5 ΩR=5\,\Omega, והיגב המשרן הוא XL=10 ΩX_L=10\,\Omega.

מהו ההספק המדומה הנצרך במעגל?

א. 19.371 kVA19.371\,\text{kVA}

ב. 28.752 kVA28.752\,\text{kVA}

ג. 34.233 kVA34.233\,\text{kVA}

ד. 42.933 kVA42.933\,\text{kVA}

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

ד. S=42.93 kVAS=42.93\,\text{kVA}

נתון: עומס מאוזן במשולש, UL=400 VU_L=400\,\text{V}, בכל מופע R=5 ΩR=5\,\Omega בטור עם XL=10 ΩX_L=10\,\Omega.

מבוקש: ההספק המדומה הכולל.

בחיבור משולש כל עכבה מחוברת בין שני קווים, ולכן מתח המופע שווה למתח הקווי: Uph=UL=400 VU_{ph}=U_L=400\,\text{V}.

1. עכבת מופע:

Zph=R2+XL2=52+102=11.18 ΩZ_{ph}=\sqrt{R^2+X_L^2}=\sqrt{5^2+10^2}=11.18\,\Omega

2. זרם מופע:

Iph=UphZph=40011.18=35.78 AI_{ph}=\frac{U_{ph}}{Z_{ph}}=\frac{400}{11.18}=35.78\,\text{A}

(הזרם הקווי: IL=3⋅Iph=61.97 AI_L=\sqrt3\cdot I_{ph}=61.97\,\text{A})

3. ההספק המדומה הכולל:

S=3⋅Uph⋅Iph=3⋅400⋅35.78=42933 VA=42.93 kVAS=3\cdot U_{ph}\cdot I_{ph}=3\cdot400\cdot35.78=42933\,\text{VA}=42.93\,\text{kVA}

(ובדיקה: S=3⋅UL⋅IL=3⋅400⋅61.97=42.93 kVAS=\sqrt3\cdot U_L\cdot I_L=\sqrt3\cdot400\cdot61.97=42.93\,\text{kVA})

תשובה: ד. S=42.93 kVAS=42.93\,\text{kVA}

שאלה 11 · מעגל דיודות לפי אופיין מקורב

נתון המעגל החשמלי הבא.

הניחו כי הדיודות זהות.

אופיין של הדיודות

מהו הזרם שעובר דרך הנגד R3R_3?

א. 1.8 mA1.8\,\text{mA}

ב. 3.5 mA3.5\,\text{mA}

ג. 1.65 mA1.65\,\text{mA}

ד. 0.5 mA0.5\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. IR3=1.8 mAI_{R3}=1.8\,\text{mA}

נתון: E=10 VE=10\,\text{V}, R1=1.9 kΩR_1=1.9\,\text{k}\Omega, R2=1 kΩR_2=1\,\text{k}\Omega, R3=2.9 kΩR_3=2.9\,\text{k}\Omega; אופיין הדיודות: מתח סף 0.5 V0.5\,\text{V}, ובמתח 0.7 V0.7\,\text{V} הזרם 2 mA2\,\text{mA}.

מבוקש: הזרם דרך R3R_3.

1. מודל הדיודה מהאופיין: מעל 0.5 V0.5\,\text{V} האופיין ישר, ולכן הדיודה בהולכה שקולה למקור מתח Uγ=0.5 VU_\gamma=0.5\,\text{V} בטור להתנגדות דינמית:

rd=ΔUDΔID=0.7−0.52⋅10−3=100 Ωr_d=\frac{\Delta U_D}{\Delta I_D}=\frac{0.7-0.5}{2\cdot10^{-3}}=100\,\Omega

2. מצב הדיודות: הזרם יוצא מההדק החיובי של EE, עובר דרך R1R_1 ו-D1D_1 בכיוון ההולכה (משמאל לימין) אל הצומת העליון. בענף הימני D3D_3 מכוונת כלפי מטה - בכיוון ההולכה. בענף האמצעי D2D_2 מכוונת כלפי מעלה (האנודה בקו התחתון), כלומר היא בממתח אחורי וקטועה, ולכן אין זרם ב-R2R_2. המעגל הוא אפוא לולאה אחת: EE, R1R_1, D1D_1, R3R_3, D3D_3.

3. חוק המתחים של קירכהוף בלולאה (נסמן את הזרם II בכיוון השעון):

E=I(R1+R3+2rd)+2UγE=I(R_1+R_3+2r_d)+2U_\gamma

I=E−2UγR1+R3+2rd=10−2⋅0.51900+2900+2⋅100=95000=1.8⋅10−3 A=1.8 mAI=\frac{E-2U_\gamma}{R_1+R_3+2r_d}=\frac{10-2\cdot0.5}{1900+2900+2\cdot100}=\frac{9}{5000}=1.8\cdot10^{-3}\,\text{A}=1.8\,\text{mA}

4. בדיקת ההנחה על D2D_2: מתח הצומת העליון ביחס לקו התחתון הוא המתח על R3R_3 ו-D3D_3:

U=E−IR1−(Uγ+Ird)=10−1.8⋅1.9−(0.5+0.18)=5.9 VU=E-I R_1-(U_\gamma+I r_d)=10-1.8\cdot1.9-(0.5+0.18)=5.9\,\text{V}

הקתודה של D2D_2 (דרך R2R_2, שאין בו זרם) נמצאת ב-5.9 V5.9\,\text{V} והאנודה ב-0 V0\,\text{V}, ולכן D2D_2 אכן קטועה.

תשובה: א. IR3=1.8 mAI_{R3}=1.8\,\text{mA}

שאלה 12 · זרם בסיס בטרנזיסטור עם נגד אמיטר

לטרנזיסטור נתונים אלו:

β=150\beta=150

VBE=0.6 VV_{BE}=0.6\,\text{V}

מהו זרם הבסיס של הטרנזיסטור?

א. 68.112 μA68.112\,\mu\text{A}

ב. 74.532 μA74.532\,\mu\text{A}

ג. 86.177 μA86.177\,\mu\text{A}

ד. 95.872 μA95.872\,\mu\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IB=95.872 μAI_B=95.872\,\mu\text{A}

נתון: VCC=15 VV_{CC}=15\,\text{V}, RB=120 kΩR_B=120\,\text{k}\Omega, RC=1.2 kΩR_C=1.2\,\text{k}\Omega, RE=0.2 kΩR_E=0.2\,\text{k}\Omega, β=150\beta=150, VBE=0.6 VV_{BE}=0.6\,\text{V}.

מבוקש: IBI_B.

1. זרם הבסיס IBI_B זורם מ-VCCV_{CC} דרך RBR_B אל הבסיס, וזרם האמיטר IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B זורם דרך RER_E אל האדמה.

2. חוק המתחים של קירכהוף בלולאת בסיס-אמיטר:

VCC=IBRB+VBE+(β+1)IBREV_{CC}=I_B R_B+V_{BE}+(\beta+1)I_B R_E

3. מבודדים את IBI_B:

IB=VCC−VBERB+(β+1)RE=15−0.6120⋅103+151⋅200=14.4150200=95.872⋅10−6 A=95.872 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{BE}}{R_B+(\beta+1)R_E}=\frac{15-0.6}{120\cdot10^3+151\cdot200}=\frac{14.4}{150200}=95.872\cdot10^{-6}\,\text{A}=95.872\,\mu\text{A}

תשובה: ד. IB=95.872 μAI_B=95.872\,\mu\text{A}

שאלה 13 · מגבר שרת ללא משוב כמשווה

המעגל המוצג באיור לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutV_{out}?

א. Vout=4 VV_{out}=4\,\text{V}

ב. Vout=5 VV_{out}=5\,\text{V}

ג. Vout=−15 VV_{out}=-15\,\text{V}

ד. Vout=15 VV_{out}=15\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

ד. Vout=15 VV_{out}=15\,\text{V}

נתון: U1=4 VU_1=4\,\text{V} בכניסה ההופכת; U2=10 VU_2=10\,\text{V} דרך מחלק מתח R1=R2=2 ΩR_1=R_2=2\,\Omega בכניסה שאינה הופכת; ±VCC=±15 V\pm V_{CC}=\pm15\,\text{V}.

מבוקש: VoutV_{out}.

אין במעגל משוב מהמוצא אל הכניסה, ולכן המגבר (בעל הגבר אינסופי) פועל כמשווה: המוצא ברוויה, בסימן של ההפרש V+−V−V^+-V^-.

1. המתח בכניסה שאינה הופכת (מחלק מתח, אין זרם לכניסת המגבר):

V+=U2⋅R2R1+R2=10⋅22+2=5 VV^+=U_2\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=10\cdot\frac{2}{2+2}=5\,\text{V}

2. המתח בכניסה ההופכת: V−=U1=4 VV^-=U_1=4\,\text{V}.

3. V+>V−V^+>V^- (5>45>4), ולכן המוצא ברוויה חיובית:

Vout=+VCC=15 VV_{out}=+V_{CC}=15\,\text{V}

תשובה: ד. Vout=15 VV_{out}=15\,\text{V}

שאלה 14 · מוט נע בשדה מגנטי: כא"מ מושרה וזרם

באיור לשאלה נתונה מערכת הנמצאת בתוך שדה מגנטי אחיד, כשצפיפות השטף המגנטי אחידה ושווה ל- B=0.3 TB=0.3\,\text{T}. השדה ניצב למישור הדף, וכיוונו פנימה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות עם התנגדות חשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי שאורכו ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m} ללא חיכוך, ושהתנגדותו זניחה במהירות של V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}. בקצות המסילות מחובר נגד, והתנגדותו היא R=5 ΩR=5\,\Omega.

מהי עוצמת הזרם שעובר דרך הנגד RR?

א. I=0 AI=0\,\text{A}

ב. I=1.05 AI=1.05\,\text{A}

ג. I=0.864 AI=0.864\,\text{A}

ד. I=4.2 AI=4.2\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

I=0.432 AI=0.432\,\text{A} (ערך זה אינו מופיע בין האפשרויות)

נתון: B=0.3 TB=0.3\,\text{T}, ℓ=0.8 m\ell=0.8\,\text{m}, v=9 msv=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}, R=5 ΩR=5\,\Omega; התנגדות המסילות והמוט זניחה.

מבוקש: הזרם דרך RR.

המוט, המסילות והנגד יוצרים לולאה סגורה אחת. כשהמוט נע, שטח הלולאה (והשטף דרכה) משתנה, ולכן מושרה במוט כא"מ.

1. הכא"מ המושרה במוט הנע בניצב לשדה:

E=B⋅ℓ⋅v=0.3⋅0.8⋅9=2.16 VE=B\cdot\ell\cdot v=0.3\cdot0.8\cdot9=2.16\,\text{V}

2. ההתנגדות היחידה בלולאה היא RR, ולכן לפי חוק אוהם:

I=ER=2.165=0.432 AI=\frac{E}{R}=\frac{2.16}{5}=0.432\,\text{A}

(כיוון הזרם נקבע לפי חוק לנץ: המוט נע שמאלה ושטח הלולאה גדל, ולכן הזרם יוצר שדה החוצה מהדף, כלומר זורם בלולאה נגד כיוון השעון.)

הערה: לפי הנתונים המודפסים הזרם הוא 0.432 A0.432\,\text{A}, ערך שאינו מופיע בין האפשרויות. תשובה ג (0.864 A0.864\,\text{A}) גדולה ממנו בדיוק פי 2.

תשובה: I=0.432 AI=0.432\,\text{A} (אינו מופיע בין האפשרויות)

שאלה 15 · שדה מגנטי סביב מוליך ישר ארוך

באיור לשאלה נתון מוליך הנושא זרם של 20 A20\,\text{A}.

מהו גודלו וכיוונו של השדה המגנטי בנקודה A, הנמצא במרחק 500 mm500\,\text{mm} מהמוליך?

א. 8⋅10−6 T8\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה המגנטי "פנימה".

ב. 8⋅10−6 T8\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה המגנטי "החוצה".

ג. 10⋅10−6 T10\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה המגנטי "פנימה".

ד. 10⋅10−6 T10\cdot10^{-6}\,\text{T} כיוון השדה המגנטי "החוצה".

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ב. B=8⋅10−6 TB=8\cdot10^{-6}\,\text{T}, "החוצה" מהדף

נתון: I=20 AI=20\,\text{A} במוליך ישר (הזרם כלפי מעלה), r=500 mm=0.5 mr=500\,\text{mm}=0.5\,\text{m}, הנקודה AA משמאל למוליך.

מבוקש: גודל השדה וכיוונו ב-AA.

1. צפיפות השטף סביב מוליך ישר ארוך:

B=μ0I2πr=4π⋅10−7⋅202π⋅0.5=8⋅10−6 TB=\frac{\mu_0 I}{2\pi r}=\frac{4\pi\cdot10^{-7}\cdot20}{2\pi\cdot0.5}=8\cdot10^{-6}\,\text{T}

2. הכיוון - כלל יד ימין: האגודל בכיוון הזרם (כלפי מעלה), והאצבעות המתעקלות סביב המוליך מראות את כיוון השדה. משמאל למוליך האצבעות יוצאות מהדף אל הצופה, ולכן ב-AA השדה "החוצה".

תשובה: ב. B=8⋅10−6 TB=8\cdot10^{-6}\,\text{T}, כיוון השדה "החוצה" מהדף.

שאלה 16 · זרמי חוגים ומאזן הספקים במעגל ישר

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל, השתמשו בשיטת זרמי חוגים לפתרון.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1=10.4 mAI_{R1}=10.4\,\text{mA}, IR2=8.8 mAI_{R2}=8.8\,\text{mA}, IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA}, IR4=7.2 mAI_{R4}=7.2\,\text{mA}, IR5=1.6 mAI_{R5}=1.6\,\text{mA}, IR6=IR7=5.6 mAI_{R6}=I_{R7}=5.6\,\text{mA}

נתון: E1=40 VE_1=40\,\text{V}, E2=20 VE_2=20\,\text{V}, E3=60 VE_3=60\,\text{V}; R1=1 kΩR_1=1\,\text{k}\Omega, R2=R3=R4=R5=R7=2 kΩR_2=R_3=R_4=R_5=R_7=2\,\text{k}\Omega, R6=4 kΩR_6=4\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד, בשיטת זרמי חוגים.

סימון על הסרטוט. בכל אחד משלושת החוגים (העיניים) מסומן זרם חוג, וכולם בכיוון השעון:

•I1I_1 - החוג השמאלי התחתון: E1E_1, R1R_1, R2R_2, R3R_3, E2E_2.

•I2I_2 - החוג הימני התחתון: E2E_2, R3R_3, R4R_4, R6R_6, E3E_3, R7R_7.

•I3I_3 - החוג העליון: R2R_2, R5R_5, R4R_4.

•ענף משותף לשני חוגים נושא את ההפרש של שני זרמי החוגים: ב-R2R_2 זורם I1−I3I_1-I_3 (משמאל לימין), בענף של R3R_3 ו-E2E_2 זורם I1−I2I_1-I_2 (כלפי מטה), וב-R4R_4 זורם I3−I2I_3-I_2 (מימין לשמאל). בשאר הנגדים זורם זרם חוג אחד בלבד.

קוטביות המקורות: ב-E1E_1 ו-E3E_3 ההדק החיובי למעלה; ב-E2E_2 ההדק החיובי למטה.

בחירת השיטה. השאלה מחייבת שיטת זרמי חוגים: שלושה חוגים, כלומר שלושה נעלמים ושלוש משוואות. בשיטת מתחי הצמתים היו נדרשות גם כן שלוש משוואות: במעגל ארבעה צמתים עיקריים (שלושת הצמתים העליונים בקצות R2R_2 ו-R4R_4, והצומת התחתון האמצעי), ואחרי בחירת אחד מהם כנקודת ייחוס נשארים שלושה מתחים לא ידועים. לכן אין לשיטה האחרת יתרון.

1. משוואות המתחים (קירכהוף) לכל חוג. בנגד משותף לשני חוגים זרמי החוגים מנוגדים, ולכן מופיע איבר שלילי. בצד ימין - סכום הכא"מ בכיוון החוג (מקור שהחוג עובר בו מ-−- ל-++ נספר חיובי):

חוג 1 (עובר ב-E1E_1 מ-−- ל-++, וב-E2E_2 כלפי מטה מ-−- ל-++):

I1(R1+R2+R3)−I2R3−I3R2=E1+E2I_1(R_1+R_2+R_3)-I_2R_3-I_3R_2=E_1+E_2

חוג 2 (עובר ב-E2E_2 כלפי מעלה מ-++ ל-−-, וב-E3E_3 כלפי מטה מ-++ ל-−-):

−I1R3+I2(R3+R4+R6+R7)−I3R4=−E2−E3-I_1R_3+I_2(R_3+R_4+R_6+R_7)-I_3R_4=-E_2-E_3

חוג 3 (אין מקורות):

−I1R2−I2R4+I3(R2+R4+R5)=0-I_1R_2-I_2R_4+I_3(R_2+R_4+R_5)=0

2. הצבה (התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega, זרמים ב-mA\text{mA}):

5I1−2I2−2I3=605I_1-2I_2-2I_3=60

−2I1+10I2−2I3=−80-2I_1+10I_2-2I_3=-80

−2I1−2I2+6I3=0-2I_1-2I_2+6I_3=0

3. פתרון: מהמשוואה השלישית I3=I1+I23I_3=\frac{I_1+I_2}{3}. מציבים בשתי הראשונות:

5I1−2I2−23(I1+I2)=60⇒13I1−8I2=1805I_1-2I_2-\frac{2}{3}(I_1+I_2)=60\Rightarrow 13I_1-8I_2=180

−2I1+10I2−23(I1+I2)=−80⇒−8I1+28I2=−240-2I_1+10I_2-\frac{2}{3}(I_1+I_2)=-80\Rightarrow -8I_1+28I_2=-240

מהראשונה I1=180+8I213I_1=\frac{180+8I_2}{13}, ובהצבה בשנייה: −8(180+8I2)13+28I2=−240⇒300I2=−1680-\frac{8(180+8I_2)}{13}+28I_2=-240\Rightarrow 300I_2=-1680:

I2=−5.6 mAI_2=-5.6\,\text{mA}, I1=180+8⋅(−5.6)13=10.4 mAI_1=\frac{180+8\cdot(-5.6)}{13}=10.4\,\text{mA}, I3=10.4−5.63=1.6 mAI_3=\frac{10.4-5.6}{3}=1.6\,\text{mA}

I2I_2 יצא שלילי, כלומר זרם החוג הימני זורם בפועל נגד כיוון השעון.

4. הזרמים בנגדים:

IR1=I1=10.4 mAI_{R1}=I_1=10.4\,\text{mA} (כלפי מעלה, מ-E1E_1 אל הצומת השמאלי העליון)

IR2=I1−I3=10.4−1.6=8.8 mAI_{R2}=I_1-I_3=10.4-1.6=8.8\,\text{mA} (משמאל לימין)

IR3=I1−I2=10.4−(−5.6)=16 mAI_{R3}=I_1-I_2=10.4-(-5.6)=16\,\text{mA} (כלפי מטה, אל E2E_2)

IR4=I3−I2=1.6−(−5.6)=7.2 mAI_{R4}=I_3-I_2=1.6-(-5.6)=7.2\,\text{mA} (מימין לשמאל)

IR5=I3=1.6 mAI_{R5}=I_3=1.6\,\text{mA} (משמאל לימין)

IR6=∣I2∣=5.6 mAI_{R6}=|I_2|=5.6\,\text{mA} (כלפי מעלה, מ-E3E_3 אל הצומת הימני העליון)

IR7=∣I2∣=5.6 mAI_{R7}=|I_2|=5.6\,\text{mA} (משמאל לימין, אל E3E_3)

הזרמים בכיוונם האמיתי, על הסרטוט:

בדיקה בצומת האמצעי העליון: נכנסים 8.8+7.2=16 mA8.8+7.2=16\,\text{mA} ויוצאים 16 mA16\,\text{mA} דרך R3R_3.

תשובה: IR1=10.4 mAI_{R1}=10.4\,\text{mA}, IR2=8.8 mAI_{R2}=8.8\,\text{mA}, IR3=16 mAI_{R3}=16\,\text{mA}, IR4=7.2 mAI_{R4}=7.2\,\text{mA}, IR5=1.6 mAI_{R5}=1.6\,\text{mA}, IR6=IR7=5.6 mAI_{R6}=I_{R7}=5.6\,\text{mA}

סעיף ב

תשובה:

הספק נצרך 1072 mW1072\,\text{mW} = הספק מיוצר 1072 mW1072\,\text{mW}

מבוקש: ההספק בנגדים (נצרך), ההספק שהמקורות מספקים (מיוצר), והשוואה ביניהם.

נשתמש בזרמים ובכיוונים שסומנו על הסרטוט המסומן מסעיף א.

1. ההספק בנגדים (P=I2RP=I^2R, זרם ב-mA\text{mA} והתנגדות ב-kΩ\text{k}\Omega נותנים mW\text{mW}):

PR1=10.42⋅1=108.16 mWP_{R1}=10.4^2\cdot1=108.16\,\text{mW}

PR2=8.82⋅2=154.88 mWP_{R2}=8.8^2\cdot2=154.88\,\text{mW}

PR3=162⋅2=512 mWP_{R3}=16^2\cdot2=512\,\text{mW}

PR4=7.22⋅2=103.68 mWP_{R4}=7.2^2\cdot2=103.68\,\text{mW}

PR5=1.62⋅2=5.12 mWP_{R5}=1.6^2\cdot2=5.12\,\text{mW}

PR6=5.62⋅4=125.44 mWP_{R6}=5.6^2\cdot4=125.44\,\text{mW}

PR7=5.62⋅2=62.72 mWP_{R7}=5.6^2\cdot2=62.72\,\text{mW}

סה"כ ההספק הנצרך:

PR=108.16+154.88+512+103.68+5.12+125.44+62.72=1072 mWP_R=108.16+154.88+512+103.68+5.12+125.44+62.72=1072\,\text{mW}

2. ההספק במקורות (P=E⋅IP=E\cdot I). מקור מספק הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו:

•E1E_1: הזרם 10.4 mA10.4\,\text{mA} יוצא מההדק החיובי (למעלה) - מספק PE1=40⋅10.4=416 mWP_{E1}=40\cdot10.4=416\,\text{mW}

•E2E_2: הזרם 16 mA16\,\text{mA} זורם בו כלפי מטה ויוצא מההדק החיובי (למטה) - מספק PE2=20⋅16=320 mWP_{E2}=20\cdot16=320\,\text{mW}

•E3E_3: הזרם 5.6 mA5.6\,\text{mA} זורם בו כלפי מעלה ויוצא מההדק החיובי (למעלה) - מספק PE3=60⋅5.6=336 mWP_{E3}=60\cdot5.6=336\,\text{mW}

שלושת המקורות הם יצרנים. סה"כ ההספק המיוצר:

PE=416+320+336=1072 mWP_E=416+320+336=1072\,\text{mW}

3. מאזן הספקים: PE=PR=1072 mWP_E=P_R=1072\,\text{mW} - ההספק המיוצר שווה להספק הנצרך, כנדרש.

תשובה: הספק נצרך 1072 mW1072\,\text{mW}, הספק מיוצר 1072 mW1072\,\text{mW} - המאזן מתקיים.

שאלה 17 · תופעת מעבר בטעינת סליל במעגל RL

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי המוזן ממקור מתח ישר.

ברגע סגירת המפסק, עוצמת הזרם דרך הסליל היא IL(0)=0 AI_{L(0)}=0\,\text{A}.

א.

רשמו ביטוי לזרם דרך הסליל כפונקציה של הזמן IL=f(t)I_L=f(t).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את ערכו של הזרם בסליל בזמן t=2 msect=2\,\text{msec}.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את מתח הנגד R3R_3 בזמן t=2 msect=2\,\text{msec}.

(3 נקודות)
ד.

בהנחה שהמפסק סגור במשך זמן רב, מהו המתח בסליל?

(2 נקודות)
ה.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל בזמן t=2 msect=2\,\text{msec}.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

IL(t)=2−2e−t5 ms AI_L(t)=2-2e^{-\frac{t}{5\,\text{ms}}}\,\text{A}

נתון: E=200 VE=200\,\text{V}, R1=20 ΩR_1=20\,\Omega, R2=50 ΩR_2=50\,\Omega, R3=30 ΩR_3=30\,\Omega, L=0.5 HL=0.5\,\text{H}, IL(0)=0I_{L(0)}=0.

מבוקש: IL(t)I_L(t) אחרי סגירת המפסק.

הזרם בסליל עולה באופן מעריכי מ-00 אל ערכו הסופי. צריך שני נתונים מהמעגל: הזרם הסופי (מהמצב המתמיד) ואת קבוע הזמן (מההתנגדות שהסליל "רואה").

המעגל במצב המתמיד. מסרטטים את המעגל אחרי זמן רב: המפסק סגור, והסליל מתנהג כקצר:

•ההדק השלילי של EE נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), ולכן ההדק החיובי ב-200 V200\,\text{V}.

•המפסק הסגור והסליל (קצר) לא מפרידים בין פוטנציאלים: כל הקו מהקצה הימני של R1R_1 ועד הקצה העליון של R3R_3 בצבע אחד.

•במעגל לולאה אחת, ובכל הרכיבים זורם אותו זרם II עם כיוון השעון (יוצא מההדק החיובי של EE).

בחירת השיטה. במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: חוק המתחים של קירכהוף על הלולאה נותן את הזרם.

1. ההתנגדות הכוללת בלולאה:

RT=R1+R2+R3=20+50+30=100 ΩR_T=R_1+R_2+R_3=20+50+30=100\,\Omega

2. הזרם הסופי - במצב מתמיד הסליל מתנהג כקצר:

IL(∞)=ERT=200100=2 AI_{L(\infty)}=\frac{E}{R_T}=\frac{200}{100}=2\,\text{A}

המתחים בסרטוט: אחרי R1R_1 נשאר 200−2⋅20=160 V200-2\cdot20=160\,\text{V}, אחרי R3R_3 נשאר 160−2⋅30=100 V160-2\cdot30=100\,\text{V}, ו-R2R_2 מוריד את 100 V100\,\text{V} הנותרים אל 0 V0\,\text{V}.

ההתנגדות שהסליל רואה. קבוע הזמן הוא τ=LRTH\tau=\frac{L}{R_{TH}}, כאשר RTHR_{TH} היא התנגדות תבנין בין שני ההדקים של הסליל, aa ו-bb. מוציאים את הסליל מהמעגל, מאפסים את המקור הבלתי תלוי (EE מוחלף בקצר), והמפסק סגור:

•הקצר במקום EE מאחד את הקצה השמאלי של R1R_1 עם הקצה השמאלי של R2R_2 (קו אחד בצבע אחד).

•מההדק aa עוברים דרך המפסק הסגור ו-R1R_1, אחר כך דרך הקצר ו-R2R_2, ואחר כך דרך R3R_3 אל ההדק bb. אין הסתעפות בדרך, ולכן שלושת הנגדים בטור.

3. ההתנגדות וקבוע הזמן:

RTH=R1+R2+R3=100 ΩR_{TH}=R_1+R_2+R_3=100\,\Omega

τ=LRTH=0.5100=5⋅10−3 s=5 ms\tau=\frac{L}{R_{TH}}=\frac{0.5}{100}=5\cdot10^{-3}\,\text{s}=5\,\text{ms}

4. ביטוי הזרם:

IL(t)=IL(∞)−(IL(∞)−IL(0))e−tτ=2−(2−0)e−t5 ms=2−2e−t5 ms AI_L(t)=I_{L(\infty)}-\left(I_{L(\infty)}-I_{L(0)}\right)e^{-\frac{t}{\tau}}=2-(2-0)e^{-\frac{t}{5\,\text{ms}}}=2-2e^{-\frac{t}{5\,\text{ms}}}\,\text{A}

תשובה: IL(t)=2−2e−t5 ms AI_L(t)=2-2e^{-\frac{t}{5\,\text{ms}}}\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

IL(2 ms)=0.659 AI_L(2\,\text{ms})=0.659\,\text{A}

מציבים t=2 mst=2\,\text{ms} בביטוי מסעיף א:

IL(2 ms)=2−2e−25=2−2⋅0.6703=0.659 AI_L(2\,\text{ms})=2-2e^{-\frac{2}{5}}=2-2\cdot0.6703=0.659\,\text{A}

תשובה: IL(2 ms)=0.659 AI_L(2\,\text{ms})=0.659\,\text{A}

סעיף ג

תשובה:

UR3=19.78 VU_{R3}=19.78\,\text{V}

R3R_3 בטור עם הסליל, ולכן עובר בו אותו זרם. לפי חוק אוהם:

UR3=IL(2 ms)⋅R3=0.6594⋅30=19.78 VU_{R3}=I_L(2\,\text{ms})\cdot R_3=0.6594\cdot30=19.78\,\text{V}

תשובה: UR3=19.78 VU_{R3}=19.78\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

UL=0 VU_L=0\,\text{V}

אחרי זמן רב (מעשית אחרי כ-5τ=25 ms5\tau=25\,\text{ms}) הזרם קבוע (2 A2\,\text{A}), כלומר dILdt=0\frac{dI_L}{dt}=0. המתח על סליל אידיאלי הוא UL=LdILdtU_L=L\frac{dI_L}{dt}, ולכן:

UL=0.5⋅0=0 VU_L=0.5\cdot0=0\,\text{V}

כל מתח המקור מתחלק בין הנגדים. כך גם בסרטוט המסומן של המצב המתמיד מסעיף א: שני ההדקים של הסליל נמצאים על אותו קו שווה-פוטנציאל (160 V160\,\text{V}), ולכן אין ביניהם מתח.

תשובה: UL=0 VU_L=0\,\text{V}

סעיף ה

תשובה:

WL=0.109 JW_L=0.109\,\text{J}

האנרגיה האגורה בשדה המגנטי של הסליל תלויה בזרם הרגעי (מסעיף ב):

WL=12LIL2=12⋅0.5⋅0.65942=0.1087 J≈0.109 JW_L=\frac{1}{2}L I_L^2=\frac{1}{2}\cdot0.5\cdot0.6594^2=0.1087\,\text{J}\approx0.109\,\text{J}

תשובה: WL≈0.109 JW_L\approx0.109\,\text{J}

שאלה 18 · שיטת מתחי צמתים במעגל זרם חילופין

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי בזרם חילופין:

א.

מהו הזרם במקורות המתח E1E_1 ו- E2E_2?

(12 נקודות)
ב.

מהו ההספק הכולל במקור הזרם?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

IˉE1=1.392∠20.37∘ A\bar I_{E1}=1.392\angle20.37^\circ\,\text{A}, IˉE2=0.847∠−34.90∘ A\bar I_{E2}=0.847\angle-34.90^\circ\,\text{A} (שניהם זורמים מהצומת העליון אל ההדק החיובי של המקור)

נתון: Eˉ1=200∠0∘ V\bar E_1=200\angle0^\circ\,\text{V}, Eˉ2=100∠45∘ V\bar E_2=100\angle45^\circ\,\text{V}, Iˉ=2∠0∘ A\bar I=2\angle0^\circ\,\text{A}, Zˉ1=200∠30∘ Ω\bar Z_1=200\angle30^\circ\,\Omega, Zˉ2=400∠60∘ Ω\bar Z_2=400\angle60^\circ\,\Omega.

מבוקש: הזרמים במקורות המתח.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•החיצים ליד המקורות מציינים שההדק העליון של E1E_1 ושל E2E_2 חיובי. לכן הקו השמאלי העליון (בין E1E_1 ל-Z1Z_1) נמצא בפוטנציאל Eˉ1=200∠0∘ V\bar E_1=200\angle0^\circ\,\text{V}, והקו הימני העליון (בין Z2Z_2 ל-E2E_2) בפוטנציאל Eˉ2=100∠45∘ V\bar E_2=100\angle45^\circ\,\text{V}.

•הקו העליון האמצעי מחבר את Z1Z_1, את Z2Z_2 ואת מקור הזרם. זה הצומת היחיד שהמתח שלו לא ידוע, ונסמן אותו UˉA\bar U_A.

•מקור הזרם מזרים Iˉ\bar I כלפי מעלה, אל הצומת AA. הזרם IˉE1\bar I_{E1} זורם מ-AA שמאלה דרך Z1Z_1 ונכנס להדק החיובי של E1E_1, והזרם IˉE2\bar I_{E2} זורם מ-AA ימינה דרך Z2Z_2 ונכנס להדק החיובי של E2E_2, בכיוון החיצים.

בחירת השיטה. כשהקו התחתון הוא נקודת הייחוס, שני הקווים העליונים הקיצוניים ידועים (כל אחד מחובר לאדמה דרך מקור מתח), ונשאר מתח צומת אחד לא ידוע, UˉA\bar U_A. לכן שיטת מתחי הצמתים נותנת משוואה אחת. בשיטת זרמי החוגים יש שני חוגים, ומקור הזרם בענף המשותף קושר ביניהם, כך שגם שם נשארת משוואה אחת (חוג-על) יחד עם הקשר בין שני הזרמים. אבל בסעיף ב צריך את UˉA\bar U_A עצמו, ושיטת מתחי הצמתים נותנת אותו ישירות.

1. משוואת הזרמים בצומת AA. כל זרם ענף נכתב לפי חוק אוהם מהפוטנציאלים שבסרטוט, והיוצאים שווים לנכנס:

UˉA−Eˉ1Zˉ1+UˉA−Eˉ2Zˉ2=Iˉ\frac{\bar U_A-\bar E_1}{\bar Z_1}+\frac{\bar U_A-\bar E_2}{\bar Z_2}=\bar I

UˉA(1Zˉ1+1Zˉ2)=Eˉ1Zˉ1+Eˉ2Zˉ2+Iˉ\bar U_A\left(\frac{1}{\bar Z_1}+\frac{1}{\bar Z_2}\right)=\frac{\bar E_1}{\bar Z_1}+\frac{\bar E_2}{\bar Z_2}+\bar I

2. אגף שמאל - האדמיטנס הכולל:

1Zˉ1=1200∠30∘=5⋅10−3∠−30∘=(4.330−j2.500)⋅10−3 S\frac{1}{\bar Z_1}=\frac{1}{200\angle30^\circ}=5\cdot10^{-3}\angle-30^\circ=(4.330-j2.500)\cdot10^{-3}\,\text{S}

1Zˉ2=1400∠60∘=2.5⋅10−3∠−60∘=(1.250−j2.165)⋅10−3 S\frac{1}{\bar Z_2}=\frac{1}{400\angle60^\circ}=2.5\cdot10^{-3}\angle-60^\circ=(1.250-j2.165)\cdot10^{-3}\,\text{S}

Yˉ=(5.580−j4.665)⋅10−3=7.273⋅10−3∠−39.90∘ S\bar Y=(5.580-j4.665)\cdot10^{-3}=7.273\cdot10^{-3}\angle-39.90^\circ\,\text{S}

3. אגף ימין:

Eˉ1Zˉ1=200∠0∘200∠30∘=1∠−30∘=0.8660−j0.5 A\frac{\bar E_1}{\bar Z_1}=\frac{200\angle0^\circ}{200\angle30^\circ}=1\angle-30^\circ=0.8660-j0.5\,\text{A}

Eˉ2Zˉ2=100∠45∘400∠60∘=0.25∠−15∘=0.2415−j0.0647 A\frac{\bar E_2}{\bar Z_2}=\frac{100\angle45^\circ}{400\angle60^\circ}=0.25\angle-15^\circ=0.2415-j0.0647\,\text{A}

סכום עם Iˉ=2\bar I=2:

0.8660+0.2415+2−j(0.5+0.0647)=3.1075−j0.5647=3.158∠−10.30∘ A0.8660+0.2415+2-j(0.5+0.0647)=3.1075-j0.5647=3.158\angle-10.30^\circ\,\text{A}

4. מתח הצומת:

UˉA=3.158∠−10.30∘7.273⋅10−3∠−39.90∘=434.2∠29.60∘=377.6+j214.5 V\bar U_A=\frac{3.158\angle-10.30^\circ}{7.273\cdot10^{-3}\angle-39.90^\circ}=434.2\angle29.60^\circ=377.6+j214.5\,\text{V}

5. הזרם במקור E1E_1 (חוק אוהם על Z1Z_1, מ-AA אל ההדק החיובי של E1E_1):

UˉA−Eˉ1=377.6−200+j214.5=177.6+j214.5=278.5∠50.37∘ V\bar U_A-\bar E_1=377.6-200+j214.5=177.6+j214.5=278.5\angle50.37^\circ\,\text{V}

IˉE1=278.5∠50.37∘200∠30∘=1.392∠20.37∘ A\bar I_{E1}=\frac{278.5\angle50.37^\circ}{200\angle30^\circ}=1.392\angle20.37^\circ\,\text{A}

6. הזרם במקור E2E_2 (חוק אוהם על Z2Z_2, מ-AA אל ההדק החיובי של E2E_2), עם Eˉ2=100∠45∘=70.71+j70.71 V\bar E_2=100\angle45^\circ=70.71+j70.71\,\text{V}:

UˉA−Eˉ2=377.6−70.71+j(214.5−70.71)=306.9+j143.8=338.9∠25.10∘ V\bar U_A-\bar E_2=377.6-70.71+j(214.5-70.71)=306.9+j143.8=338.9\angle25.10^\circ\,\text{V}

IˉE2=338.9∠25.10∘400∠60∘=0.847∠−34.90∘ A\bar I_{E2}=\frac{338.9\angle25.10^\circ}{400\angle60^\circ}=0.847\angle-34.90^\circ\,\text{A}

בדיקה בחוק הזרמים בצומת AA: IˉE1+IˉE2=(1.305+j0.485)+(0.695−j0.485)=2∠0∘=Iˉ\bar I_{E1}+\bar I_{E2}=(1.305+j0.485)+(0.695-j0.485)=2\angle0^\circ=\bar I, כנדרש.

תשובה: IˉE1=1.392∠20.37∘ A\bar I_{E1}=1.392\angle20.37^\circ\,\text{A}, IˉE2=0.847∠−34.90∘ A\bar I_{E2}=0.847\angle-34.90^\circ\,\text{A} (בכיוון מהצומת העליון אל ההדק החיובי של כל מקור)

סעיף ב

תשובה:

Sˉ=868.5∠29.60∘ VA\bar S=868.5\angle29.60^\circ\,\text{VA} (P=755.2 WP=755.2\,\text{W}, Q=428.9 VArQ=428.9\,\text{VAr})

לפי הסרטוט המסומן מסעיף א, מקור הזרם מחובר בין הקו התחתון (0 V0\,\text{V}) לצומת AA, ולכן המתח עליו הוא UˉA\bar U_A, והזרם יוצא ממנו אל הצומת. ההספק המרוכב:

Sˉ=UˉA⋅Iˉ∗=434.2∠29.60∘⋅2∠0∘=868.5∠29.60∘ VA\bar S=\bar U_A\cdot\bar I^*=434.2\angle29.60^\circ\cdot2\angle0^\circ=868.5\angle29.60^\circ\,\text{VA}

בצורה קרטזית:

Sˉ=755.2+j428.9\bar S=755.2+j428.9, כלומר P=755.2 WP=755.2\,\text{W}, Q=428.9 VArQ=428.9\,\text{VAr} שמקור הזרם מספק למעגל.

תשובה: Sˉ=868.5∠29.60∘ VA\bar S=868.5\angle29.60^\circ\,\text{VA} (P=755.2 WP=755.2\,\text{W}, Q=428.9 VArQ=428.9\,\text{VAr})

שאלה 19 · מעגל מגנטי: מיאון, שטף, צפיפות ואנרגיה

סליל בנוי מ- 50 כריכות של מוליך מבודד, הכריכות מלופפות על מסגרת מלבנית עשויה חומר פרומגנטי, כפי שמתואר באיור לשאלה.

אורך מסלול השטף המגנטי שבחומר הפרומגנטי הוא ℓ=20 cm\ell=20\,\text{cm}.

שטח החתך של הליבה A=25 mm2A=25\,\text{mm}^2 במסגרת המלבנית.

הליבה עשויה מחומר פרומגנטי בעל חדירות מגנטית יחסית μr=3250\mu_r=3250.

הזרם בסליל I=1 AI=1\,\text{A}.

א.

חשבו את המיאון של המעגל המגנטי.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את גודלו של השטף המגנטי וקבעו את כיוונו.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את צפיפות השדה המגנטי B.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את האנרגיה האגורה בסליל.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

Rm=1.959⋅106 1HR_m=1.959\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

נתון: N=50N=50, ℓ=20 cm=0.2 m\ell=20\,\text{cm}=0.2\,\text{m}, A=25 mm2=25⋅10−6 m2A=25\,\text{mm}^2=25\cdot10^{-6}\,\text{m}^2, μr=3250\mu_r=3250, I=1 AI=1\,\text{A}.

מבוקש: המיאון (ההתנגדות המגנטית) של הליבה.

1. המיאון של ליבה אחידה:

Rm=ℓμ0μrA=0.24π⋅10−7⋅3250⋅25⋅10−6=1.959⋅106 1HR_m=\frac{\ell}{\mu_0\mu_r A}=\frac{0.2}{4\pi\cdot10^{-7}\cdot3250\cdot25\cdot10^{-6}}=1.959\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

תשובה: Rm=1.959⋅106 1HR_m=1.959\cdot10^6\,\frac{1}{\text{H}}

סעיף ב

תשובה:

Φ=25.53 μWb\Phi=25.53\,\mu\text{Wb}, בכיוון השעון בליבה

1. הכוח המגנטו-מניע של הסליל:

F=N⋅I=50⋅1=50 AF=N\cdot I=50\cdot1=50\,\text{A} (אמפר-כריכות)

2. "חוק אוהם" למעגל המגנטי:

Φ=FRm=501.959⋅106=25.53⋅10−6 Wb=25.53 μWb\Phi=\frac{F}{R_m}=\frac{50}{1.959\cdot10^6}=25.53\cdot10^{-6}\,\text{Wb}=25.53\,\mu\text{Wb}

3. הכיוון - כלל יד ימין: אוחזים את הסליל כך שהאצבעות בכיוון הזרם בכריכות (כפי שהן מלופפות על הרגל השמאלית של המסגרת), והאגודל מראה את כיוון השטף בתוך הסליל - כלפי מעלה ברגל השמאלית. השטף ממשיך בליבה הסגורה ימינה בחלק העליון, מטה ברגל הימנית ושמאלה בחלק התחתון, כלומר בכיוון השעון.

תשובה: Φ=25.53 μWb\Phi=25.53\,\mu\text{Wb}, בכיוון השעון בליבה

סעיף ג

תשובה:

B=1.021 TB=1.021\,\text{T}

צפיפות השטף היא השטף ליחידת שטח חתך:

B=ΦA=25.53⋅10−625⋅10−6=1.021 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{25.53\cdot10^{-6}}{25\cdot10^{-6}}=1.021\,\text{T}

(בדיקה דרך עוצמת השדה: H=NIℓ=500.2=250 AmH=\frac{NI}{\ell}=\frac{50}{0.2}=250\,\frac{\text{A}}{\text{m}}, ו-B=μ0μrH=4π⋅10−7⋅3250⋅250=1.021 TB=\mu_0\mu_r H=4\pi\cdot10^{-7}\cdot3250\cdot250=1.021\,\text{T}.)

תשובה: B=1.021 TB=1.021\,\text{T}

סעיף ד

תשובה:

WL=0.638 mJW_L=0.638\,\text{mJ}

כדי לחשב את האנרגיה צריך את ההשראות העצמית של הסליל.

1. השראות הסליל:

L=N2Rm=5021.959⋅106=1.276⋅10−3 HL=\frac{N^2}{R_m}=\frac{50^2}{1.959\cdot10^6}=1.276\cdot10^{-3}\,\text{H}

2. האנרגיה האגורה:

WL=12LI2=12⋅1.276⋅10−3⋅12=0.638⋅10−3 J=0.638 mJW_L=\frac{1}{2}L I^2=\frac{1}{2}\cdot1.276\cdot10^{-3}\cdot1^2=0.638\cdot10^{-3}\,\text{J}=0.638\,\text{mJ}

תשובה: WL=0.638 mJW_L=0.638\,\text{mJ}

שאלה 20 · מגבר אמיטר משותף: נקודת עבודה והגבר

נתוני הטרנזיסטור במעגל הנתון באיור לשאלה הם:

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, β=hfe=100\beta=h_{fe}=100, hie=1.5 kΩh_{ie}=1.5\,\text{k}\Omega

היגבי הקבלים זניחים.

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(5 נקודות)
ב.

שרטטו את מעגל תמורה לאות חילופין.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המעגל AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IC≈6.49 mAI_C\approx6.49\,\text{mA}, VCE≈4.03 VV_{CE}\approx4.03\,\text{V}

נתון: VCC=30 VV_{CC}=30\,\text{V}, R1=15 kΩR_1=15\,\text{k}\Omega, R2=5 kΩR_2=5\,\text{k}\Omega, RC1=1 kΩR_{C1}=1\,\text{k}\Omega, RC2=2 kΩR_{C2}=2\,\text{k}\Omega, RE=1 kΩR_E=1\,\text{k}\Omega, VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}, β=100\beta=100.

מבוקש: נקודת העבודה (VCE,IC)(V_{CE},I_C).

בזרם ישר הקבלים מהווים נתק: C1C_1 מנתק את המקור, C2C_2 מנתק את RLR_L, ו-CEC_E אינו משפיע. בענף הקולקטור RC1R_{C1} ו-RC2R_{C2} בטור.

1. שקול תבנין של מחלק המתח בבסיס.

ההדקים. מחליפים את מחלק המתח (הנגדים R1R_1 ו-R2R_2) במעגל התמורה של תבנין, ביחס לשני ההדקים: הבסיס BB והאדמה. מנתקים את הבסיס מהטרנזיסטור, ומאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם VThV_{Th} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}. (הענף של VSV_S ו-C1C_1 אינו בסרטוט, כי C1C_1 נתק בזרם ישר.)

שלב 1: מתח תבנין.

•הקו התחתון (האדמה) הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}), והקו העליון מחובר ל-VCCV_{CC}, כלומר 30 V30\,\text{V}.

•הקו שבין R1R_1 ל-R2R_2 הוא הקו של ההדק BB. כשההדקים פתוחים לא יוצא ממנו זרם, ולכן הנגדים R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים בטור ועובר בהם אותו זרם, בכיוון החץ:

I=VCCR1+R2=3020⋅103=1.5 mAI=\frac{V_{CC}}{R_1+R_2}=\frac{30}{20\cdot10^3}=1.5\,\text{mA}

VTh=I⋅R2=VCC⋅R2R1+R2=30⋅520=7.5 VV_{Th}=I\cdot R_2=V_{CC}\cdot\frac{R_2}{R_1+R_2}=30\cdot\frac{5}{20}=7.5\,\text{V}

שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: VCCV_{CC} מוחלף בקצר, ולכן הקו העליון מחובר לאדמה. במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים, R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הקו של BB לקו של 0 V0\,\text{V}, ולכן הם במקביל:

RTh=R1R2R1+R2=15⋅515+5=3.75 kΩR_{Th}=\frac{R_1R_2}{R_1+R_2}=\frac{15\cdot5}{15+5}=3.75\,\text{k}\Omega

2. לולאת בסיס-אמיטר (קירכהוף): הזרם IBI_B נכנס לבסיס מ-VThV_{Th} דרך RThR_{Th}, וזרם האמיטר (β+1)IB(\beta+1)I_B יורד דרך RER_E:

VTh=IBRTh+VBE+(β+1)IBREV_{Th}=I_B R_{Th}+V_{BE}+(\beta+1)I_B R_E

IB=VTh−VBERTh+(β+1)RE=7.5−0.73.75⋅103+101⋅103=64.92⋅10−6 A=64.92 μAI_B=\frac{V_{Th}-V_{BE}}{R_{Th}+(\beta+1)R_E}=\frac{7.5-0.7}{3.75\cdot10^3+101\cdot10^3}=64.92\cdot10^{-6}\,\text{A}=64.92\,\mu\text{A}

3. זרם הקולקטור:

IC=βIB=100⋅64.92 μA=6.492 mAI_C=\beta I_B=100\cdot64.92\,\mu\text{A}=6.492\,\text{mA}

4. לולאת קולקטור-אמיטר: IBI_B קטן מאוד ביחס ל-ICI_C, ולכן IE≈ICI_E\approx I_C:

VCC=IC(RC1+RC2)+VCE+ICREV_{CC}=I_C(R_{C1}+R_{C2})+V_{CE}+I_C R_E

VCE=30−6.492⋅10−3⋅(3+1)⋅103=4.033 VV_{CE}=30-6.492\cdot10^{-3}\cdot(3+1)\cdot10^3=4.033\,\text{V}

(אם מחשבים עם IE=(β+1)IB=6.557 mAI_E=(\beta+1)I_B=6.557\,\text{mA} מתקבל VCE=3.97 VV_{CE}=3.97\,\text{V} - הבדל זניח.)

הטרנזיסטור באזור הפעיל (VCE>0.2 VV_{CE}>0.2\,\text{V}).

תשובה: נקודת העבודה: IC≈6.49 mAI_C\approx6.49\,\text{mA}, VCE≈4.03 VV_{CE}\approx4.03\,\text{V} (IB=64.92 μAI_B=64.92\,\mu\text{A})

סעיף ב

תשובה:

מעגל תמורה: VSV_S ישירות על הבסיס; R1∥R2R_1\|R_2 ו-hieh_{ie} בין בסיס לאדמה; מקור זרם hfeibh_{fe}i_b בקולקטור, בטור עם RC2R_{C2}, אל RC1∥RLR_{C1}\|R_L שעליו VoutV_{out}

כללי בניית מעגל התמורה לאות חילופין:

1. הקבלים C1C_1, C2C_2, CEC_E - קצר (היגביהם זניחים).

2. מקור המתח הישר VCCV_{CC} - קצר לאדמה (אין עליו מתח חילופין). לכן הקצה העליון של R1R_1 ושל RC1R_{C1} מחובר לאדמה.

3. CEC_E מקצר את RER_E, ולכן האמיטר מחובר ישירות לאדמה.

4. הטרנזיסטור מוחלף במודל הפרמטרים hh: בין בסיס לאמיטר ההתנגדות hieh_{ie}, ובין קולקטור לאמיטר מקור זרם hfe⋅ibh_{fe}\cdot i_b.

מכאן המעגל:

•צד הכניסה: VSV_S מחובר (דרך C1C_1 המקוצר) ישירות לבסיס. בין הבסיס לאדמה: R1∥R2R_1\|R_2 ובמקביל hieh_{ie} (שבו זורם ibi_b).

•צד המוצא: מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b בין הקולקטור לאדמה. מהקולקטור RC2R_{C2} מוביל לצומת המוצא. בצומת המוצא RC1R_{C1} (אל VCCV_{CC}, כלומר לאדמה) ו-RLR_L (דרך C2C_2 המקוצר) - שניהם לאדמה, כלומר RC1∥RLR_{C1}\|R_L. המתח על RC1∥RLR_{C1}\|R_L הוא VoutV_{out}.

תשובה: מעגל התמורה מתואר באיור (בסיס: VSV_S, R1∥R2R_1\|R_2, hieh_{ie}; קולקטור: hfeibh_{fe}i_b, RC2R_{C2} בטור, ו-RC1∥RLR_{C1}\|R_L במוצא)

סעיף ג

תשובה:

AVS=−53.33A_{VS}=-53.33

מבוקש: AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S} לפי מעגל התמורה מסעיף ב.

1. צד הכניסה: VSV_S מחובר ישירות בין הבסיס לאדמה, ולכן המתח על hieh_{ie} הוא VSV_S:

VS=ib⋅hieV_S=i_b\cdot h_{ie}

(R1∥R2R_1\|R_2 במקביל למקור המתח האידיאלי, ולכן אינו משפיע על ibi_b.)

2. צד המוצא: מקור הזרם hfeibh_{fe}i_b בטור עם RC2R_{C2}, ולכן כל הזרם hfeibh_{fe}i_b עובר גם דרך RC2R_{C2} וגם דרך RC1∥RLR_{C1}\|R_L. מקור הזרם מכוון מהקולקטור אל האמיטר (כלפי מטה), ולכן הזרם זורם מהאדמה דרך RC1∥RLR_{C1}\|R_L אל צומת המוצא, משם דרך RC2R_{C2} אל הקולקטור. הזרם נכנס ל-RC1∥RLR_{C1}\|R_L מצד האדמה, ולכן המתח במוצא שלילי:

Vout=−hfe ib (RC1∥RL)V_{out}=-h_{fe}\,i_b\,(R_{C1}\|R_L)

RC1∥RL=1⋅41+4=0.8 kΩR_{C1}\|R_L=\frac{1\cdot4}{1+4}=0.8\,\text{k}\Omega

(RC2R_{C2} בטור עם מקור זרם, ולכן אינו משפיע על ההגבר.)

3. ההגבר:

AVS=VoutVS=−hfe ib (RC1∥RL)ib hie=−100⋅0.81.5=−53.33A_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}=\frac{-h_{fe}\,i_b\,(R_{C1}\|R_L)}{i_b\,h_{ie}}=\frac{-100\cdot0.8}{1.5}=-53.33

הסימן השלילי מציין היפוך מופע של 180∘180^\circ בין המוצא למבוא.

תשובה: AVS=−53.33A_{VS}=-53.33

שאלה 21 · מגבר הופך עם רשת נגדים בכניסה

המעגל באיור לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

א.

חשבו את מתח VoutVout ואת זרם המוצא IoutIout, כאשר Vin=4 VVin=4\,\text{V}.

(7 נקודות)
ב.

נתון כי אות המבוא הוא Vin=2sin⁡2π50tV_{in}=2\sin 2\pi50t, חשבו ושרטטו את מתח הכניסה ואת מתח המוצא אחד מתחת לשני.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−6.96 VV_{out}=-6.96\,\text{V}, Iout=−3.48 mAI_{out}=-3.48\,\text{mA} (כלומר 3.48 mA3.48\,\text{mA} נגד כיוון החץ)

נתון: Vin=4 VV_{in}=4\,\text{V}; R1=3 kΩR_1=3\,\text{k}\Omega, R2=10 kΩR_2=10\,\text{k}\Omega, R3=6 kΩR_3=6\,\text{k}\Omega, R4=6 kΩR_4=6\,\text{k}\Omega, R5=1 kΩR_5=1\,\text{k}\Omega, R6=24 kΩR_6=24\,\text{k}\Omega, R7=2 kΩR_7=2\,\text{k}\Omega; מגבר אידיאלי.

מבוקש: VoutV_{out} ו-IoutI_{out}.

הכנה: אין זרם לכניסות המגבר, ולכן אין מתח על R5R_5 ו-V+=0V^+=0. יש משוב שלילי דרך R6R_6, ולכן V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה). נסמן ב-VAV_A את מתח הצומת שבו נפגשים R1R_1, R2R_2, R3R_3, R4R_4. R2R_2 ו-R4R_4 מחוברים מהצומת לאדמה, ו-R3R_3 מחובר מהצומת לאדמה המדומה.

1. משוואת הזרמים בצומת AA: הזרם הנכנס דרך R1R_1 שווה לזרמים היוצאים דרך R2R_2, R4R_4, R3R_3:

Vin−VAR1=VAR2+VAR4+VA−0R3\frac{V_{in}-V_A}{R_1}=\frac{V_A}{R_2}+\frac{V_A}{R_4}+\frac{V_A-0}{R_3}

VA(13+110+16+16)=43V_A\left(\frac{1}{3}+\frac{1}{10}+\frac{1}{6}+\frac{1}{6}\right)=\frac{4}{3} (התנגדויות ב-kΩ\text{k}\Omega)

VA⋅0.7667=1.3333⇒VA=1.739 VV_A\cdot0.7667=1.3333\Rightarrow V_A=1.739\,\text{V}

2. מגבר הופך מ-VAV_A: הזרם דרך R3R_3 אל האדמה המדומה, VAR3\frac{V_A}{R_3}, ממשיך כולו דרך R6R_6 אל המוצא:

Vout=−R6R3⋅VA=−246⋅1.739=−4⋅1.739=−6.957 VV_{out}=-\frac{R_6}{R_3}\cdot V_A=-\frac{24}{6}\cdot1.739=-4\cdot1.739=-6.957\,\text{V}

(בהנחה שמתח ההזנה של המגבר גבוה מספיק ואין רוויה.)

3. זרם המוצא בכיוון החץ (מהמוצא דרך R7R_7 לאדמה):

Iout=VoutR7=−6.9572⋅103=−3.478⋅10−3 A=−3.48 mAI_{out}=\frac{V_{out}}{R_7}=\frac{-6.957}{2\cdot10^3}=-3.478\cdot10^{-3}\,\text{A}=-3.48\,\text{mA}

הסימן השלילי: הזרם זורם בפועל מהאדמה דרך R7R_7 אל המוצא, נגד כיוון החץ.

תשובה: Vout=−6.96 VV_{out}=-6.96\,\text{V}, Iout=−3.48 mAI_{out}=-3.48\,\text{mA} (גודל 3.48 mA3.48\,\text{mA}, נגד כיוון החץ)

סעיף ב

תשובה:

Vout=−3.48sin⁡(2π50t) VV_{out}=-3.48\sin(2\pi50t)\,\text{V} (מופע הפוך, אותה תדירות 50 Hz50\,\text{Hz})

המעגל ליניארי, ולכן היחס בין המוצא למבוא קבוע. מסעיף א:

VoutVin=−6.9574=−1.739\frac{V_{out}}{V_{in}}=\frac{-6.957}{4}=-1.739

1. בדיקה בשיא האות (Vin=2 VV_{in}=2\,\text{V}): ממשוואת הצומת

VA⋅0.7667=23⇒VA=0.8696 VV_A\cdot0.7667=\frac{2}{3}\Rightarrow V_A=0.8696\,\text{V}

Vout=−4⋅0.8696=−3.478 VV_{out}=-4\cdot0.8696=-3.478\,\text{V}

2. מתח המוצא:

Vout(t)=−1.739⋅2sin⁡(2π50t)=−3.48sin⁡(2π50t) VV_{out}(t)=-1.739\cdot2\sin(2\pi50t)=-3.48\sin(2\pi50t)\,\text{V}

3. תיאור השרטוט: שני הגלים סינוסיים בתדירות f=50 Hzf=50\,\text{Hz}, כלומר זמן מחזור T=150=20 msT=\frac{1}{50}=20\,\text{ms}.

•מתח הכניסה: משרעת 2 V2\,\text{V}, מתחיל ב-00 ועולה; שיא +2 V+2\,\text{V} ב-t=5 mst=5\,\text{ms}, שפל −2 V-2\,\text{V} ב-t=15 mst=15\,\text{ms}.

•מתח המוצא: משרעת 3.48 V3.48\,\text{V}, במופע הפוך: מתחיל ב-00 ויורד; שפל −3.48 V-3.48\,\text{V} ב-t=5 mst=5\,\text{ms}, שיא +3.48 V+3.48\,\text{V} ב-t=15 mst=15\,\text{ms}.

•שני הגלים חוצים את האפס באותם רגעים (00, 1010, 20 ms20\,\text{ms}).

t [ms]V [V]0510152025303540-4-2242 V-3.48 V3.48 Vt=20 ms

תשובה: Vin=2sin⁡(2π50t) VV_{in}=2\sin(2\pi50t)\,\text{V}, Vout=−3.48sin⁡(2π50t) VV_{out}=-3.48\sin(2\pi50t)\,\text{V} - אותה תדירות, מופע הפוך.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.