דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה 97111 - אביב 2026 מועד א'

הנדסת אלקטרוניקה · סמל 97111 · 21 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה, אביב 2026 מועד א', כל 21 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: חלק א' – שאלות סגורות: 15 שאלות - יש לענות על 10 שאלות.

חלק ב' – שאלות פתוחות: 6 שאלות - יש לענות על 4 שאלות.

מפתח ההערכה:

יש להשיב על השאלות ולכתוב את התשובות במחברת הבחינה.

חלק א': כל שאלה 4 נקודות, סה"כ: 40 נקודות.

ניתן להקיף בעיגול התשובה הנכונה על טופס הבחינה.

חלק ב': כל שאלה 15 נקודות, סה"כ: 60 נקודות.

סה"כ: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. נוסחאון המצורף לבחינה.

נוסחאון מה"ט בתורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה - להורדה ב-PDF, 63 עמודים.

שאלה 1 · תלות ההתנגדות בטמפרטורה

התנגדות של מוליך נחושת בטמפרטורה של −20∘C-20^{\circ}\text{C} היא 60 Ω60\,\Omega. מקדם הטמפרטורה שלו הוא α=0.0039 1∘C\alpha=0.0039\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מהי התנגדות המוליך בטמפרטורה של 20∘C20^{\circ}\text{C}?

א. 70.32 Ω70.32\,\Omega

ב. 72.15 Ω72.15\,\Omega

ג. 69.36 Ω69.36\,\Omega

ד. 71.09 Ω71.09\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 1

פתרון

תשובה:

ג. R≈69.36 ΩR\approx69.36\,\Omega

נתון: R0=60 ΩR_0=60\,\Omega בטמפרטורה ההתחלתית T0=−20∘CT_0=-20^{\circ}\text{C}, α=0.0039 1∘C\alpha=0.0039\,\frac{1}{^{\circ}\text{C}}.

מבוקש: ההתנגדות RTR_T בטמפרטורה T=20∘CT=20^{\circ}\text{C}.

1. לפי הנוסחה לתלות ההתנגדות בטמפרטורה, כאשר R0R_0 היא ההתנגדות בטמפרטורה ההתחלתית:

RT=R0(1+α(T−T0))R_T=R_0\left(1+\alpha\left(T-T_0\right)\right)

2. שינוי הטמפרטורה:

T−T0=20−(−20)=40∘CT-T_0=20-(-20)=40^{\circ}\text{C}

3. נציב:

RT=60⋅(1+0.0039⋅40)=60⋅1.156=69.36 ΩR_T=60\cdot\left(1+0.0039\cdot40\right)=60\cdot1.156=69.36\,\Omega

ההתנגדות גדלה, כמצופה ממוליך מתכתי שמתחמם.

תשובה: ג. R≈69.36 ΩR\approx69.36\,\Omega

שאלה 2 · חוק הזרמים של קירכהוף בענפים מקבילים

נתון המעגל החשמלי הבא:

מהו הזרם דרך הנגד R4R_4?

א. 10 A10\,\text{A}

ב. 20 A20\,\text{A}

ג. 5 A5\,\text{A}

ד. 15 A15\,\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 2

פתרון

תשובה:

ג. I4=5 AI_4=5\,\text{A}

נתון: המקור 100 V100\,\text{V} מחובר במקביל לשלושה ענפים: R2R_2, R3R_3 ו-R4R_4. מד הזרם בענף המקור מראה 20 A20\,\text{A}, בענף R2R_2 מראה 10 A10\,\text{A} ובענף R3R_3 מראה 5 A5\,\text{A}.

מבוקש: הזרם I4I_4 דרך R4R_4.

סימון על הסרטוט.

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•מדי הזרם אידיאליים (התנגדות אפס), ולכן שני הצדדים של כל מד זרם באותו פוטנציאל. כך כל הקו העליון, יחד עם הקטעים שבין הנגדים למדי הזרם, הוא קו שווה-פוטנציאל אחד, והוא צבוע בצבע אחד. הלוח הארוך של המקור (ההדק החיובי) מחובר אליו, ולכן הפוטנציאל שלו 100 V100\,\text{V}.

•הזרמים: II עולה בענף המקור (יוצא מההדק החיובי) אל הקו העליון, ו-I2I_2, I3I_3, I4I_4 יורדים דרך הנגדים אל הקו התחתון.

בחירת השיטה. בסרטוט יש רק שני קווים שווי-פוטנציאל, כלומר שני צמתים בלבד, וכל הענפים מחוברים ביניהם במקביל. שלושה מתוך ארבעת זרמי הענפים ידועים ממדי הזרם, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק הזרמים של קירכהוף בצומת העליון.

1. הזרם I=20 AI=20\,\text{A} יוצא מהמקור אל הצומת העליון ומתפצל בין שלושת הנגדים.

2. לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת העליון, הזרם הנכנס שווה לסכום הזרמים היוצאים:

I=I2+I3+I4I=I_2+I_3+I_4

3. נבודד את I4I_4:

I4=I−I2−I3=20−10−5=5 AI_4=I-I_2-I_3=20-10-5=5\,\text{A}

תשובה: ג. I4=5 AI_4=5\,\text{A}

שאלה 3 · השפעת וולטמטר על מחלק מתח

במעגל:

מקור 24 V24\,\text{V} שני נגדים R1=4 ΩR_1=4\,\Omega ו- R2=8 ΩR_2=8\,\Omega מחוברים בטור.

וולטמטר בעל התנגדות פנימית 1 MΩ1\,\text{M}\Omega מחובר במקביל ל- R2R_2.

מה המתח שימדוד הוולטמטר?

א. 8 V8\,\text{V}

ב. 12 V12\,\text{V}

ג. 16 V16\,\text{V}

ד. 24 V24\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 3

פתרון

תשובה:

ג. UV≈16 VU_V\approx16\,\text{V}

נתון: E=24 VE=24\,\text{V}, R1=4 ΩR_1=4\,\Omega ו-R2=8 ΩR_2=8\,\Omega בטור, וולטמטר RV=1 MΩR_V=1\,\text{M}\Omega במקביל ל-R2R_2.

מבוקש: קריאת הוולטמטר, כלומר המתח על R2R_2.

1. הוולטמטר מקביל ל-R2R_2, ולכן ההתנגדות השקולה של הצירוף:

R2V=R2RVR2+RV=8⋅1068+106=7.99994 Ω≈8 ΩR_{2V}=\frac{R_2R_V}{R_2+R_V}=\frac{8\cdot10^6}{8+10^6}=7.99994\,\Omega\approx8\,\Omega

ההתנגדות הפנימית של הוולטמטר גדולה מאוד ביחס ל-R2R_2, ולכן הוא כמעט אינו משנה את המעגל.

2. נסמן את הזרם II יוצא מההדק החיובי של המקור, דרך R1R_1 ואחר כך דרך R2VR_{2V}. לפי מחלק מתח:

UV=E⋅R2VR1+R2V=24⋅7.999944+7.99994=15.99996 V≈16 VU_V=E\cdot\frac{R_{2V}}{R_1+R_{2V}}=24\cdot\frac{7.99994}{4+7.99994}=15.99996\,\text{V}\approx16\,\text{V}

תשובה: ג. UV≈16 VU_V\approx16\,\text{V}

שאלה 4 · מקור שקול תבנין בין שתי נקודות

נתון מעגל חשמלי.

מהו שקול תבנין בין הנקודות AA ו- BB?

א. UTh=0 VU_{Th}=0\,\text{V} RTh=0 ΩR_{Th}=0\,\Omega

ב. UTh=50 VU_{Th}=50\,\text{V} RTh=20 ΩR_{Th}=20\,\Omega

ג. UTh=60 VU_{Th}=60\,\text{V} RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

ד. UTh=100 VU_{Th}=100\,\text{V} RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 4

פתרון

תשובה:

ג. UTh=60 VU_{Th}=60\,\text{V}, RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

נתון: E=100 VE=100\,\text{V}, R1=10 ΩR_1=10\,\Omega, R2=15 ΩR_2=15\,\Omega, R3=14 ΩR_3=14\,\Omega, R4=5 ΩR_4=5\,\Omega.

מבוקש: UThU_{Th} ו-RThR_{Th} בין AA ל-BB.

ההדקים. מעגל התמורה של תבנין נבנה ביחס לשני ההדקים AA ו-BB. אליהם לא מחובר עומס, ולכן הם כבר פתוחים. מאותם שני הדקים מודדים גם את מתח הריקם UTh=UABU_{Th}=U_{AB} וגם את ההתנגדות השקולה RThR_{Th}.

סימון על הסרטוט (הדקים פתוחים).

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). ההדק החיובי של EE למעלה, ולכן הקו שבין EE ל-R1R_1 נמצא ב-100 V100\,\text{V}.

•VXV_X הוא הצומת העליון שבין R1R_1, R2R_2 ו-R3R_3.

•ההדקים פתוחים, ולכן ב-R3R_3 וב-R4R_4 לא זורם זרם ואין עליהם מפל מתח. לכן ההדק AA צבוע כמו הצומת VXV_X, וההדק BB צבוע כמו הקו התחתון.

•בחוג השמאלי זורם זרם אחד, II, שיורד דרך R2R_2 בכיוון החץ.

בחירת השיטה. כשההדקים פתוחים נשאר חוג אחד שזורם בו זרם (EE, R1R_1, R2R_2), ונעלם אחד, VXV_X. לכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או בשיטת מתחי הצמתים: מספיק חוק אוהם על החוג (מחלק מתח).

1. שלב 1: מתח תבנין. הזרם II יוצא מההדק החיובי של EE, עובר ב-R1R_1 ויורד דרך R2R_2:

I=ER1+R2=10010+15=4 AI=\frac{E}{R_1+R_2}=\frac{100}{10+15}=4\,\text{A}

VX=I⋅R2=4⋅15=60 VV_X=I\cdot R_2=4\cdot15=60\,\text{V}

לפי הסרטוט VA=VX=60 VV_A=V_X=60\,\text{V} ו-VB=0 VV_B=0\,\text{V}, ולכן:

UTh=UAB=60 VU_{Th}=U_{AB}=60\,\text{V} (AA חיובית ביחס ל-BB)

2. שלב 2: התנגדות תבנין. מאפסים את המקור הבלתי תלוי: מקור המתח EE מוחלף בקצר. במעגל אין מקורות תלויים, ולכן במעגל החדש נשארים רק הנגדים:

לפי הצבעים: R1R_1 ו-R2R_2 מחוברים שניהם בין הצומת VXV_X לקו התחתון, ולכן הם במקביל. R3R_3 מחבר את AA לצומת VXV_X, ו-R4R_4 מחבר את הקו התחתון ל-BB. בדרך A→R3→(R1∥R2)→R4→BA\to R_3\to (R_1\parallel R_2)\to R_4\to B שלושת החלקים מחוברים בטור:

R1∥R2=10⋅1510+15=6 ΩR_1\parallel R_2=\frac{10\cdot15}{10+15}=6\,\Omega

RTh=R3+R1∥R2+R4=14+6+5=25 ΩR_{Th}=R_3+R_1\parallel R_2+R_4=14+6+5=25\,\Omega

תשובה: ג. UTh=60 VU_{Th}=60\,\text{V}, RTh=25 ΩR_{Th}=25\,\Omega

שאלה 5 · סוללת תאים במקביל והספק בעומס

נתון מעגל חשמלי המכיל סוללה בעלת שישה תאים זהים המחוברים במקביל,

כל תא הוא בעל כא"מ של 4 V4\,\text{V} והתנגדות פנימית של 0.6 Ω0.6\,\Omega.

הסוללה מחוברת לעומס שהתנגדותו RL=9.9 ΩR_L=9.9\,\Omega.

מהו ההספק שהצרכן צורך?

א. 0 W0\,\text{W}

ב. 1.584 W1.584\,\text{W}

ג. 2.474 W2.474\,\text{W}

ד. 3.214 W3.214\,\text{W}

◂ פתרון מלא לשאלה 5

פתרון

תשובה:

ב. P=1.584 WP=1.584\,\text{W}

נתון: 6 תאים זהים במקביל, לכל תא E=4 VE=4\,\text{V} ו-r=0.6 Ωr=0.6\,\Omega; עומס RL=9.9 ΩR_L=9.9\,\Omega.

מבוקש: ההספק בעומס.

1. בחיבור מקבילי של תאים זהים הכא"מ של הסוללה שווה לכא"מ של תא אחד, וההתנגדות הפנימית מתחלקת במספר התאים:

Es=4 VE_s=4\,\text{V}

rs=rn=0.66=0.1 Ωr_s=\frac{r}{n}=\frac{0.6}{6}=0.1\,\Omega

2. הזרם במעגל הטורי סוללה-עומס, לפי חוק אוהם למעגל שלם:

I=Esrs+RL=40.1+9.9=0.4 AI=\frac{E_s}{r_s+R_L}=\frac{4}{0.1+9.9}=0.4\,\text{A}

3. ההספק בעומס:

P=I2RL=0.42⋅9.9=1.584 WP=I^2R_L=0.4^2\cdot9.9=1.584\,\text{W}

תשובה: ב. P=1.584 WP=1.584\,\text{W}

שאלה 6 · ערך ממוצע של גל מלבני

The voltage-waveform across a 100 Ω100\,\Omega resistor, as measured by an oscilloscope is shown in the figure.

What is the average current through the resistor?

א. 20 mA20\,\text{mA}

ב. 30 mA30\,\text{mA}

ג. 50 mA50\,\text{mA}

ד. 70 mA70\,\text{mA}

◂ פתרון מלא לשאלה 6

פתרון

תשובה:

ד. Iav=70 mAI_{av}=70\,\text{mA}

נתון: מתח מלבני על נגד R=100 ΩR=100\,\Omega: בין 00 ל-4 μs4\,\mu\text{s} המתח −5 V-5\,\text{V}, ובין 44 ל-10 μs10\,\mu\text{s} המתח +15 V+15\,\text{V}; המחזור T=10 μsT=10\,\mu\text{s}.

מבוקש: הזרם הממוצע דרך הנגד.

1. הערך הממוצע הוא השטח מתחת לגרף במחזור אחד, מחולק בזמן המחזור:

Uav=15⋅6+(−5)⋅410=90−2010=7 VU_{av}=\frac{15\cdot6+(-5)\cdot4}{10}=\frac{90-20}{10}=7\,\text{V}

2. הנגד ליניארי, ולכן הזרם הממוצע הוא המתח הממוצע חלקי ההתנגדות:

Iav=UavR=7100=0.07 A=70 mAI_{av}=\frac{U_{av}}{R}=\frac{7}{100}=0.07\,\text{A}=70\,\text{mA}

תשובה: ד. Iav=70 mAI_{av}=70\,\text{mA}

שאלה 7 · שיפור גורם הספק של סליל בקבל

כדי למצוא את התנגדותו והשראותו של הסליל, הוא חובר למקור מתח חילופין,

שתדרו 50 Hz50\,\text{Hz} כפי שמוצג בתרשים.

קריאות מכשירי המדידה הן:

•מד זרם 10 A10\,\text{A}

•מד המתח 230 V230\,\text{V}

•מד ההספק 1200 W1200\,\text{W}

מהי קיבוליות הקבל הנדרשת לשיפור גורם ההספק ל- 0.920.92?

א. 45.85 μF45.85\,\mu\text{F}

ב. 57.25 μF57.25\,\mu\text{F}

ג. 116.11 μF116.11\,\mu\text{F}

ד. 95.05 μF95.05\,\mu\text{F}

◂ פתרון מלא לשאלה 7

פתרון

תשובה:

C≈87.3 μFC\approx87.3\,\mu\text{F} (קבל במקביל לסליל). ערך זה אינו מופיע בין התשובות; הקרובה ביותר היא ד.

נתון: U=230 VU=230\,\text{V}, I=10 AI=10\,\text{A}, P=1200 WP=1200\,\text{W}, f=50 Hzf=50\,\text{Hz}; גורם ההספק הרצוי cos⁡φ2=0.92\cos\varphi_2=0.92.

מבוקש: קיבוליות הקבל שמחברים במקביל לסליל.

1. ההספק המדומה וגורם ההספק לפני השיפור:

S=UI=230⋅10=2300 VAS=UI=230\cdot10=2300\,\text{VA}

cos⁡φ1=PS=12002300=0.5217⇒φ1=58.55∘\cos\varphi_1=\frac{P}{S}=\frac{1200}{2300}=0.5217\quad\Rightarrow\quad\varphi_1=58.55^\circ

2. ההספק ההיגבי של הסליל:

Q1=Ptan⁡φ1=1200⋅1.6351=1962.1 VARQ_1=P\tan\varphi_1=1200\cdot1.6351=1962.1\,\text{VAR}

3. קבל במקביל אינו משנה את ההספק הממשי. ההספק ההיגבי שיישאר אחרי השיפור:

φ2=arccos⁡0.92=23.07∘\varphi_2=\arccos0.92=23.07^\circ

Q2=Ptan⁡φ2=1200⋅0.426=511.2 VARQ_2=P\tan\varphi_2=1200\cdot0.426=511.2\,\text{VAR}

4. ההספק ההיגבי שהקבל צריך לספק:

QC=Q1−Q2=1962.1−511.2=1450.9 VARQ_C=Q_1-Q_2=1962.1-511.2=1450.9\,\text{VAR}

5. לקבל המחובר למתח UU: QC=U2ωCQ_C=U^2\omega C, ולכן:

ω=2πf=2π⋅50=314.16 radsec\omega=2\pi f=2\pi\cdot50=314.16\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

C=QCωU2=1450.9314.16⋅2302=87.3⋅10−6 F=87.3 μFC=\frac{Q_C}{\omega U^2}=\frac{1450.9}{314.16\cdot230^2}=87.3\cdot10^{-6}\,\text{F}=87.3\,\mu\text{F}

הערה: התוצאה 87.3 μF87.3\,\mu\text{F} אינה מופיעה בין התשובות. בדיקה של כל אחת מהתשובות מראה שאף אחת מהן לא נותנת cos⁡φ=0.92\cos\varphi=0.92: עם 95.05 μF95.05\,\mu\text{F} (תשובה ד, הקרובה ביותר) מתקבל cos⁡φ≈0.953\cos\varphi\approx0.953, ועם 116.11 μF116.11\,\mu\text{F} (תשובה ג) מתקבל cos⁡φ≈1\cos\varphi\approx1.

תשובה: C≈87.3 μFC\approx87.3\,\mu\text{F}; הערך אינו מופיע בתשובות, והקרוב ביותר הוא ד.

שאלה 8 · היגב השראותי מדיאגרמת עכבות

נתונה דיאגרמת העכבות של מעגל RL טורי.

מהו ההיגב ההשראי של המעגל?

א. 70 Ω70\,\Omega

ב. 80 Ω80\,\Omega

ג. 90 Ω90\,\Omega

ד. 120 Ω120\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 8

פתרון

תשובה:

ב. XL=80 ΩX_L=80\,\Omega

נתון: Z=144.222 ΩZ=144.222\,\Omega, φ=33.69∘\varphi=33.69^\circ.

מבוקש: ההיגב ההשראי XLX_L.

1. בדיאגרמת העכבות RR הוא הניצב על הציר הממשי, XLX_L הוא הניצב על הציר המדומה ו-ZZ הוא היתר. XLX_L נמצא מול הזווית φ\varphi, ולכן:

XL=Zsin⁡φ=144.222⋅sin⁡33.69∘=144.222⋅0.5547=80 ΩX_L=Z\sin\varphi=144.222\cdot\sin33.69^\circ=144.222\cdot0.5547=80\,\Omega

2. בדיקה: R=Zcos⁡φ=144.222⋅0.8321=120 ΩR=Z\cos\varphi=144.222\cdot0.8321=120\,\Omega, ואכן 1202+802=144.222 Ω\sqrt{120^2+80^2}=144.222\,\Omega.

תשובה: ב. XL=80 ΩX_L=80\,\Omega

שאלה 9 · תהודה במעגל סליל ממשי מקביל לקבל

באיור לשאלה נתון מעגל הפועל בזרם חילופין:

עבור איזו תדירות מעגלית ω\omega יימצא המעגל בתהודה?

א. 476.075 radsec476.075\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

ב. 1055.654 radsec1055.654\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

ג. 2235.676 radsec2235.676\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

ד. 3365.814 radsec3365.814\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

◂ פתרון מלא לשאלה 9

פתרון

תשובה:

א. ω0≈476.075 radsec\omega_0\approx476.075\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

נתון: ענף R=5 ΩR=5\,\Omega בטור עם L=0.2 HL=0.2\,\text{H}, במקביל לקבל C=22 μFC=22\,\mu\text{F}.

מבוקש: התדירות המעגלית שבה המעגל בתהודה.

1. בתהודה הזרם הכולל בפאזה עם המתח, כלומר החלק המדומה של המוליכות הכוללת מתאפס:

Y=jωC+1R+jωL=jωC+R−jωLR2+ω2L2Y=j\omega C+\frac{1}{R+j\omega L}=j\omega C+\frac{R-j\omega L}{R^2+\omega^2L^2}

2. נשווה את החלק המדומה לאפס:

ωC=ωLR2+ω2L2⇒R2+ω2L2=LC\omega C=\frac{\omega L}{R^2+\omega^2L^2}\quad\Rightarrow\quad R^2+\omega^2L^2=\frac{L}{C}

ω0=1LC−R2L2\omega_0=\sqrt{\frac{1}{LC}-\frac{R^2}{L^2}}

3. נציב:

1LC=10.2⋅22⋅10−6=227272.7 1sec2\frac{1}{LC}=\frac{1}{0.2\cdot22\cdot10^{-6}}=227272.7\,\frac{1}{\text{sec}^2}

R2L2=520.22=625 1sec2\frac{R^2}{L^2}=\frac{5^2}{0.2^2}=625\,\frac{1}{\text{sec}^2}

ω0=227272.7−625=476.075 radsec\omega_0=\sqrt{227272.7-625}=476.075\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

תשובה: א. ω0≈476.075 radsec\omega_0\approx476.075\,\frac{\text{rad}}{\text{sec}}

שאלה 10 · עכבת פאזה של צרכן תלת-מופעי בכוכב

צרכן תלת מופעי סימטרי מחובר לרשת תלת מופעית בעלת מתח שלוב של 400 V400\,\text{V}.

סליליו של הצרכן מחוברים בחיבור כוכב, כאשר שלושת ענפי הצרכן מחוברים בכוכב, צורך הצרכן הספק של 20 kVA20\,\text{kVA} בגורם הספק השראותי 0.80.8.

מהי עכבת העומס?

א. Z=8∠36.869∘ ΩZ=8\angle36.869^\circ\,\Omega

ב. Z=12∠82.13∘ ΩZ=12\angle82.13^\circ\,\Omega

ג. Z=20∠13.13∘ ΩZ=20\angle13.13^\circ\,\Omega

ד. Z=32∠53.13∘ ΩZ=32\angle53.13^\circ\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

א. Z=8∠36.869∘ ΩZ=8\angle36.869^\circ\,\Omega

נתון: UL=400 VU_L=400\,\text{V}, חיבור כוכב סימטרי, S=20 kVAS=20\,\text{kVA}, cos⁡φ=0.8\cos\varphi=0.8 השראותי.

מבוקש: עכבת פאזה ZZ.

1. בחיבור כוכב מתח הפאזה קטן פי 3\sqrt3 ממתח הקו:

Uph=UL3=4003=230.94 VU_{ph}=\frac{U_L}{\sqrt3}=\frac{400}{\sqrt3}=230.94\,\text{V}

2. זרם הקו (שווה לזרם הפאזה בכוכב) מתוך ההספק המדומה:

IL=S3 UL=200003⋅400=28.868 AI_L=\frac{S}{\sqrt3\,U_L}=\frac{20000}{\sqrt3\cdot400}=28.868\,\text{A}

3. גודל העכבה:

∣Z∣=UphIph=230.9428.868=8 Ω|Z|=\frac{U_{ph}}{I_{ph}}=\frac{230.94}{28.868}=8\,\Omega

4. זווית העכבה, חיובית כי העומס השראותי:

φ=arccos⁡0.8=36.869∘\varphi=\arccos0.8=36.869^\circ

תשובה: א. Z=8∠36.869∘ ΩZ=8\angle36.869^\circ\,\Omega

שאלה 11 · דיודות בטור כמייצב ונגד עומס

נתון המעגל הבא:

הניחו שהדיודות זהות. מצורף אופיין הדיודה.

מפל המתח על הנגד RLR_L שווה ל- 1.2 V1.2\,\text{V}.

נדרש שהזרם דרך הנגד RLR_L יהיה גדול פי חמישה מהזרם הזורם בדיודות.

מהו ערכו של נגד RLR_L?

א. 3 Ω3\,\Omega

ב. 8.75 Ω8.75\,\Omega

ג. 5 Ω5\,\Omega

ד. 6 Ω6\,\Omega

◂ פתרון מלא לשאלה 11

פתרון

תשובה:

א. RL=3 ΩR_L=3\,\Omega

נתון: שלוש דיודות זהות בטור, מחוברות במקביל ל-RLR_L; URL=1.2 VU_{R_L}=1.2\,\text{V}; IRL=5IDI_{R_L}=5I_D; אופיין הדיודה בגרף.

מבוקש: RLR_L.

1. שרשרת הדיודות מחוברת במקביל ל-RLR_L, ולכן המתח על שלוש הדיודות יחד הוא 1.2 V1.2\,\text{V}. הדיודות זהות ועובר בהן אותו זרם, ולכן המתח מתחלק שווה:

UD=1.23=0.4 VU_D=\frac{1.2}{3}=0.4\,\text{V}

2. מהאופיין: במתח UD=0.4 VU_D=0.4\,\text{V} הזרם בדיודה הוא ID=80 mAI_D=80\,\text{mA}.

3. הזרם בנגד גדול פי חמישה:

IRL=5ID=5⋅80=400 mA=0.4 AI_{R_L}=5I_D=5\cdot80=400\,\text{mA}=0.4\,\text{A}

4. לפי חוק אוהם:

RL=URLIRL=1.20.4=3 ΩR_L=\frac{U_{R_L}}{I_{R_L}}=\frac{1.2}{0.4}=3\,\Omega

תשובה: א. RL=3 ΩR_L=3\,\Omega

שאלה 12 · תנאי רוויה של טרנזיסטור

לטרנזיסטור נתונים אלו:

β=100\beta=100

VBE=0.7 VV_{BE}=0.7\,\text{V}

VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}

מהו זרם הבסיס שיגרום לטרנזיסטור להיות במצב רוויה?

א. IB≥21.5 μAI_B\geq21.5\,\mu\text{A}

ב. IB=0 AI_B=0\,\text{A}

ג. IB≥25 μAI_B\geq25\,\mu\text{A}

ד. IB≥49 μAI_B\geq49\,\mu\text{A}

◂ פתרון מלא לשאלה 12

פתרון

תשובה:

ד. IB≥49 μAI_B\geq49\,\mu\text{A}

נתון: VCC=10 VV_{CC}=10\,\text{V}, RC=2 kΩR_C=2\,\text{k}\Omega, β=100\beta=100, VCEsat=0.2 VV_{CEsat}=0.2\,\text{V}.

מבוקש: זרם הבסיס המינימלי לרוויה.

1. ברוויה המתח קולט-פולט הוא VCEsatV_{CEsat}, וזרם הקולט מוגבל על ידי RCR_C. נסמן את ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך RCR_C אל הקולט, ולפי קירכהוף בלולאת הקולט:

ICsat=VCC−VCEsatRC=10−0.22=4.9 mAI_{Csat}=\frac{V_{CC}-V_{CEsat}}{R_C}=\frac{10-0.2}{2}=4.9\,\text{mA}

2. כדי שהטרנזיסטור יגיע לרוויה, זרם הבסיס צריך להיות גדול מספיק כך ש-βIB≥ICsat\beta I_B\geq I_{Csat}:

IB≥ICsatβ=4.9 mA100=49 μAI_B\geq\frac{I_{Csat}}{\beta}=\frac{4.9\,\text{mA}}{100}=49\,\mu\text{A}

(במעגל הנתון זורם בפועל IB=5−0.7200 kΩ=21.5 μAI_B=\frac{5-0.7}{200\,\text{k}\Omega}=21.5\,\mu\text{A} - פחות מ-49 μA49\,\mu\text{A}, ולכן הטרנזיסטור במעגל זה במצב פעיל ולא ברוויה.)

תשובה: ד. IB≥49 μAI_B\geq49\,\mu\text{A}

שאלה 13 · מגבר שרת כמשווה בחוג פתוח

המעגל המוצג באיור לשאלה כולל מגבר שרת אידיאלי.

מהו מתח המוצא VoutVout?

א. Vout=0 VVout=0\,\text{V}

ב. Vout=6 VVout=6\,\text{V}

ג. Vout=10 VVout=10\,\text{V}

ד. Vout=12 VVout=12\,\text{V}

◂ פתרון מלא לשאלה 13

פתרון

תשובה:

א. Vout=0 VVout=0\,\text{V}

נתון: V+=6 VV^+=6\,\text{V}, V−=10 VV^-=10\,\text{V}, הזנה VCC=12 VV_{CC}=12\,\text{V} ו-−VCC=0 V-V_{CC}=0\,\text{V}, ללא משוב.

מבוקש: מתח המוצא.

1. אין משוב, ולכן המגבר עובד כמשווה: ההגבר בחוג פתוח אידיאלי אינסופי, והמוצא נמצא תמיד באחד ממתחי הרוויה.

2. נחשב את מתח הכניסה ההפרשי:

Vd=V+−V−=6−10=−4 V<0V_d=V^+-V^-=6-10=-4\,\text{V}<0

3. כשהכניסה ההפרשית שלילית, המוצא ברוויה השלילית, כלומר שווה למתח ההזנה התחתון:

Vout=−VCC=0 VVout=-V_{CC}=0\,\text{V}

תשובה: א. Vout=0 VVout=0\,\text{V}

שאלה 14 · כוח על מוט נע בשדה מגנטי

באיור לשאלה נתונה מערכת, הנמצאת בתוך שדה מגנטי. צפיפות השטף המגנטי אחידה ושיעורה הוא B=1.5 TB=1.5\,\text{T}.

השדה ניצב למישור הדף, וכיוונו ממישור הדף החוצה.

המערכת כוללת שתי מסילות מתכתיות שהתנגדותן החשמלית זניחה.

לאורכן של המסילות נע מוט מתכתי שאורכו ℓ=0.4 m\ell=0.4\,\text{m} והתנגדותו זניחה ללא חיכוך, במהירות של V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}}.

בקצות המסילות מחובר נגד, שהתנגדותו היא R=2.25 ΩR=2.25\,\Omega.

מהו הכוח (גודל וכיוון) שמפעיל השדה המגנטי על המוט ABAB?

א. FB=0 NF_B=0\,\text{N}

ב. FB=1.44 NF_B=1.44\,\text{N}, אי אפשר לדעת את כיוון הכוח.

ג. FB=1.44 NF_B=1.44\,\text{N}, כיוון הכוח – שמאל.

ד. FB=2.88 NF_B=2.88\,\text{N}, כיוון הכוח – ימינה.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

פתרון

תשובה:

FB=1.44 NF_B=1.44\,\text{N}, כיוון הכוח ימינה (נגד כיוון התנועה). הגודל מתאים לתשובות ב ו-ג, אך הכיוון הנכון אינו שמאלה.

נתון: B=1.5 TB=1.5\,\text{T} החוצה מהדף, ℓ=0.4 m\ell=0.4\,\text{m}, V=9 msV=9\,\frac{\text{m}}{\text{s}} שמאלה, R=2.25 ΩR=2.25\,\Omega.

מבוקש: גודל וכיוון הכוח המגנטי על המוט.

1. המוט החותך את קווי השדה הוא מקור של כא"מ מושרה:

E=BℓV=1.5⋅0.4⋅9=5.4 VE=B\ell V=1.5\cdot0.4\cdot9=5.4\,\text{V}

2. המוט, המסילות והנגד יוצרים מעגל סגור. ההתנגדויות של המוט והמסילות זניחות, ולכן:

I=ER=5.42.25=2.4 AI=\frac{E}{R}=\frac{5.4}{2.25}=2.4\,\text{A}

3. כיוון הזרם (חוק לנץ): המוט נע שמאלה, שטח הלולאה שבין המוט לנגד גדל, והשטף החוצה מהדף גדל. הזרם המושרה יוצר שטף פנימה כדי להתנגד לשינוי, כלומר זורם בלולאה עם כיוון השעון: במוט מ-BB ל-AA (כלפי מעלה), ובנגד כלפי מטה.

4. הכוח על המוט:

FB=BIℓ=1.5⋅2.4⋅0.4=1.44 NF_B=BI\ell=1.5\cdot2.4\cdot0.4=1.44\,\text{N}

5. כיוון הכוח לפי כלל יד שמאל (או F→=Iℓ→×B→\vec F=I\vec\ell\times\vec B): זרם כלפי מעלה ושדה החוצה מהדף נותנים כוח ימינה. זו תוצאה הכרחית של חוק לנץ: הכוח המגנטי תמיד מתנגד לתנועה שיצרה את הזרם, והמוט נע שמאלה.

הערה: הגודל 1.44 N1.44\,\text{N} מופיע בתשובות ב ו-ג, אבל הכיוון בתשובה ג (שמאלה) שגוי, ותשובה ב שגויה כי את הכיוון אפשר לקבוע. הכוח הנכון הוא 1.44 N1.44\,\text{N} ימינה.

תשובה: FB=1.44 NF_B=1.44\,\text{N} ימינה, נגד כיוון התנועה.

שאלה 15 · כוח לורנץ על מטען נע

מטען חיובי 14⋅10−9 C14\cdot10^{-9}\,\text{C} יוצא במאונך מהשדה מגנטי שעוצמתו 60⋅10−3 T60\cdot10^{-3}\,\text{T} במהירות של 16⋅106 msec16\cdot10^{6}\,\frac{\text{m}}{\text{sec}}.

חשבו את גודלו וכיוונו של הכוח הפועל על המטען.

א. F=6.72⋅10−3 NF=6.72\cdot10^{-3}\,\text{N} כיוון הכוח למטה.

ב. F=6.72⋅10−3 NF=6.72\cdot10^{-3}\,\text{N} כיוון הכוח למעלה.

ג. F=13.44⋅10−3 NF=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N} כיוון הכוח למטה.

ד. F=13.44⋅10−3 NF=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N} כיוון הכוח למעלה.

◂ פתרון מלא לשאלה 15

פתרון

תשובה:

ג. F=13.44⋅10−3 NF=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N}, כיוון הכוח למטה.

נתון: q=14⋅10−9 Cq=14\cdot10^{-9}\,\text{C} חיובי, B=60⋅10−3 TB=60\cdot10^{-3}\,\text{T} פנימה לדף, v=16⋅106 msecv=16\cdot10^6\,\frac{\text{m}}{\text{sec}} שמאלה, המהירות ניצבת לשדה.

מבוקש: גודל וכיוון הכוח.

1. המהירות ניצבת לשדה (sin⁡90∘=1\sin90^\circ=1), ולכן גודל הכוח:

F=qvB=14⋅10−9⋅16⋅106⋅60⋅10−3=13.44⋅10−3 NF=qvB=14\cdot10^{-9}\cdot16\cdot10^{6}\cdot60\cdot10^{-3}=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N}

2. הכיוון לפי F→=q v→×B→\vec F=q\,\vec v\times\vec B: המהירות שמאלה והשדה פנימה לדף. שמאלה כפול פנימה נותן כיוון למטה, והמטען חיובי ולכן הכוח בכיוון זה: למטה.

תשובה: ג. F=13.44⋅10−3 NF=13.44\cdot10^{-3}\,\text{N}, כיוון הכוח למטה.

שאלה 16 · זרמי חוגים במעגל עם ארבעה מקורות

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי.

א.

חשבו את הזרם דרך כל אחד מהנגדים שבמעגל, בפתרון השתמשו בשיטת זרמי חוגים.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את ההספק הנצרך במעגל, ההספק המיוצר במעגל וערכו מאזן הספקים.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 16

סעיף א

תשובה:

IR1=IR2=3.2 AI_{R_1}=I_{R_2}=3.2\,\text{A}, IR3=IR4=0.8 AI_{R_3}=I_{R_4}=0.8\,\text{A}, IR5=IR6=2.4 AI_{R_5}=I_{R_6}=2.4\,\text{A}

נתון: E1=E2=E3=10 VE_1=E_2=E_3=10\,\text{V}, E4=20 VE_4=20\,\text{V}, R1=2 ΩR_1=2\,\Omega, R2=3 ΩR_2=3\,\Omega, R3=1 ΩR_3=1\,\Omega, R4=4 ΩR_4=4\,\Omega, R5=7 ΩR_5=7\,\Omega, R6=3 ΩR_6=3\,\Omega.

מבוקש: הזרם בכל נגד, בשיטת זרמי חוגים.

סימון על הסרטוט. בכל אחד משני החוגים (החלונות) מסומן זרם חוג, ושניהם בכיוון השעון:

•I1I_1 בחוג השמאלי: E1E_1, R1R_1, R2R_2 והענף האמצעי (R3R_3, R4R_4, E2E_2). הוא עולה דרך E1E_1 ו-R1R_1, עובר ימינה דרך R2R_2 ויורד בענף האמצעי.

•I2I_2 בחוג הימני: הענף האמצעי, E3E_3, R5R_5, E4E_4 ו-R6R_6. הוא עובר ימינה דרך E3E_3 ו-R5R_5, יורד דרך E4E_4, עובר שמאלה דרך R6R_6 ועולה בענף האמצעי.

•הענף האמצעי משותף לשני החוגים, והזרמים עוברים בו בכיוונים מנוגדים. לכן הזרם בו כלפי מטה הוא ההפרש I1−I2I_1-I_2. בכל שאר הענפים זורם זרם חוג אחד בלבד.

בחירת השיטה. השאלה מחייבת שיטת זרמי חוגים: שני חוגים, כלומר שני נעלמים ושתי משוואות. בשיטת מתחי הצמתים היה מספיק אפילו נעלם אחד: במעגל רק שני צמתים שבהם הזרם מתפצל (בקצות הענף האמצעי), ואחרי שהתחתון נבחר כנקודת ייחוס נשאר מתח צומת אחד לא ידוע. לכן נשתמש בשיטה הזו לבדיקה בסוף.

1. משוואת חוג 1 (סכום הכא"מים בכיוון החוג = סכום מפלי המתח). ב-E1E_1 עוברים מ-−- ל-++, ולכן הוא נכתב בסימן חיובי; ב-E2E_2 יורדים מה-−- (למעלה) אל ה-++ (למטה), ולכן גם הוא חיובי:

E1+E2=I1(R1+R2+R3+R4)−I2(R3+R4)E_1+E_2=I_1(R_1+R_2+R_3+R_4)-I_2(R_3+R_4)

10+10=10I1−5I2⇒10I1−5I2=2010+10=10I_1-5I_2\quad\Rightarrow\quad10I_1-5I_2=20

2. משוואת חוג 2. ב-E3E_3 עוברים מ-−- ל-++ (חיובי), ב-E4E_4 יורדים מה-−- (למעלה) אל ה-++ (למטה) (חיובי), וב-E2E_2 עולים מ-++ ל-−- (שלילי):

E3+E4−E2=I2(R5+R6+R3+R4)−I1(R3+R4)E_3+E_4-E_2=I_2(R_5+R_6+R_3+R_4)-I_1(R_3+R_4)

10+20−10=15I2−5I1⇒−5I1+15I2=2010+20-10=15I_2-5I_1\quad\Rightarrow\quad-5I_1+15I_2=20

3. פתרון. מהמשוואה הראשונה: I1=2+0.5I2I_1=2+0.5I_2. נציב בשנייה:

−5(2+0.5I2)+15I2=20⇒12.5I2=30⇒I2=2.4 A-5(2+0.5I_2)+15I_2=20\quad\Rightarrow\quad12.5I_2=30\quad\Rightarrow\quad I_2=2.4\,\text{A}

I1=2+0.5⋅2.4=3.2 AI_1=2+0.5\cdot2.4=3.2\,\text{A}

4. זרמי הנגדים. שני הזרמים יצאו חיוביים, ולכן הכיוונים שסימנו נכונים:

•R1R_1, R2R_2 (רק בחוג 1): IR1=IR2=I1=3.2 AI_{R_1}=I_{R_2}=I_1=3.2\,\text{A}

•R5R_5, R6R_6 (רק בחוג 2): IR5=IR6=I2=2.4 AI_{R_5}=I_{R_6}=I_2=2.4\,\text{A}

•R3R_3, R4R_4 (ענף משותף): IR3=IR4=I1−I2=3.2−2.4=0.8 AI_{R_3}=I_{R_4}=I_1-I_2=3.2-2.4=0.8\,\text{A} כלפי מטה.

בדיקה בשיטת מתחי הצמתים. מסמנים על הסרטוט את הקווים שווי-הפוטנציאל:

•הקו התחתון הוא נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קטע תיל רציף בין רכיבים צבוע בצבע אחד.

•VMV_M הוא הצומת העליון האמצעי, הנעלם היחיד.

•ההדק החיובי של E1E_1 למעלה והשלילי מחובר לקו התחתון, ולכן הקו שמעליו ב-10 V10\,\text{V}. ב-E2E_2 ההדק השלילי למעלה, ולכן הקו שמעליו ב-−10 V-10\,\text{V}.

5. נבטא את הזרם שיוצא מ-VMV_M בכל אחד משלושת הענפים לפי חוק אוהם:

•שמאלה, דרך R2R_2 ו-R1R_1 אל הקו של 10 V10\,\text{V}: VM−10R1+R2\frac{V_M-10}{R_1+R_2}

•למטה, דרך R3R_3 ו-R4R_4 אל הקו של −10 V-10\,\text{V}: VM+10R3+R4\frac{V_M+10}{R_3+R_4}

•ימינה, דרך E3E_3, R5R_5, E4E_4 ו-R6R_6 אל הקו התחתון. בדרך הזו עוברים בשני המקורות מההדק השלילי אל החיובי, כלומר שניהם מעלים את הפוטנציאל, ולכן על R5R_5 ו-R6R_6 יחד נשאר המתח VM+E3+E4V_M+E_3+E_4: VM+30R5+R6\frac{V_M+30}{R_5+R_6}

6. חוק הזרמים של קירכהוף בצומת VMV_M (סכום הזרמים היוצאים הוא אפס):

VM−105+VM+105+VM+3010=0\frac{V_M-10}{5}+\frac{V_M+10}{5}+\frac{V_M+30}{10}=0

נכפול ב-1010: 2VM−20+2VM+20+VM+30=0  ⇒  5VM=−30  ⇒  VM=−6 V2V_M-20+2V_M+20+V_M+30=0\;\Rightarrow\;5V_M=-30\;\Rightarrow\;V_M=-6\,\text{V}

7. הזרמים בשלושת הענפים:

•בענף השמאלי, אל הצומת: 10−(−6)5=3.2 A\frac{10-(-6)}{5}=3.2\,\text{A}

•בענף האמצעי, כלפי מטה: −6+105=0.8 A\frac{-6+10}{5}=0.8\,\text{A}

•בענף הימני, מהצומת ימינה: −6+3010=2.4 A\frac{-6+30}{10}=2.4\,\text{A}

שתי השיטות נותנות אותן תוצאות.

תשובה: IR1=IR2=3.2 AI_{R_1}=I_{R_2}=3.2\,\text{A}, IR3=IR4=0.8 AI_{R_3}=I_{R_4}=0.8\,\text{A}, IR5=IR6=2.4 AI_{R_5}=I_{R_6}=2.4\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

הספק נצרך 112 W112\,\text{W}, הספק מיוצר 112 W112\,\text{W} - המאזן מתקיים

נתון: הזרמים מסעיף א.

מבוקש: ההספק בנגדים, ההספק של המקורות, והשוואה ביניהם.

1. ההספק הנצרך בכל נגד לפי P=I2RP=I^2R:

PR1=3.22⋅2=20.48 WP_{R_1}=3.2^2\cdot2=20.48\,\text{W}

PR2=3.22⋅3=30.72 WP_{R_2}=3.2^2\cdot3=30.72\,\text{W}

PR3=0.82⋅1=0.64 WP_{R_3}=0.8^2\cdot1=0.64\,\text{W}

PR4=0.82⋅4=2.56 WP_{R_4}=0.8^2\cdot4=2.56\,\text{W}

PR5=2.42⋅7=40.32 WP_{R_5}=2.4^2\cdot7=40.32\,\text{W}

PR6=2.42⋅3=17.28 WP_{R_6}=2.4^2\cdot3=17.28\,\text{W}

סכום ההספקים הנצרכים:

20.48+30.72+0.64+2.56+40.32+17.28=112 W20.48+30.72+0.64+2.56+40.32+17.28=112\,\text{W}

2. ההספק המיוצר. מקור מייצר הספק כשהזרם יוצא מההדק החיובי שלו. נבדוק כל מקור לפי P=EIP=EI:

•E1E_1: I1=3.2 AI_1=3.2\,\text{A} יוצא מה-++ (למעלה) - מייצר PE1=10⋅3.2=32 WP_{E_1}=10\cdot3.2=32\,\text{W}

•E2E_2: 0.8 A0.8\,\text{A} כלפי מטה, יוצא מה-++ (למטה) - מייצר PE2=10⋅0.8=8 WP_{E_2}=10\cdot0.8=8\,\text{W}

•E3E_3: I2=2.4 AI_2=2.4\,\text{A} ימינה, יוצא מה-++ - מייצר PE3=10⋅2.4=24 WP_{E_3}=10\cdot2.4=24\,\text{W}

•E4E_4: I2=2.4 AI_2=2.4\,\text{A} כלפי מטה, יוצא מה-++ (למטה) - מייצר PE4=20⋅2.4=48 WP_{E_4}=20\cdot2.4=48\,\text{W}

סכום ההספק המיוצר:

32+8+24+48=112 W32+8+24+48=112\,\text{W}

3. מאזן הספקים: ההספק המיוצר (112 W112\,\text{W}) שווה להספק הנצרך (112 W112\,\text{W}), כפי שמחייב חוק שימור האנרגיה. זו גם בדיקה לנכונות הזרמים בסעיף א.

תשובה: הספק נצרך 112 W112\,\text{W}, הספק מיוצר 112 W112\,\text{W} - המאזן מתקיים.

שאלה 17 · מעגל RL בזרם ישר: תופעת מעבר

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי המוזן ממקור מתח ישר.

ברגע סגירת המפסק עוצמת הזרם בסליל היא 50 mA50\,\text{mA}

א.

חשבו את קבוע הזמן של המעגל.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את הזרם בסליל בזמן t=5 msect=5\,\text{msec} לאחר סגירת המפסק.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את המתח על הנגד R2R_2 בזמן t=5 msect=5\,\text{msec}.

(2 נקודות)
ד.

שרטטו זה מתחת לזה, בהתאמה, את המתח על הסליל ואת הזרם דרך הסליל IL(t)I_L(t) כפונקציה של זמן.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 17

סעיף א

תשובה:

τ=15 msec\tau=15\,\text{msec}

נתון: L=1.5 HL=1.5\,\text{H}, R1=75 ΩR_1=75\,\Omega, R2=25 ΩR_2=25\,\Omega בטור עם הסליל.

מבוקש: קבוע הזמן τ\tau.

ההדקים. קבוע הזמן של מעגל RL הוא τ=LR\tau=\frac{L}{R}, כאשר RR היא ההתנגדות שהסליל "רואה" אחרי סגירת המפסק. זו התנגדות תבנין בין שני ההדקים של הסליל: מוציאים את הסליל מהמעגל, ושני הקצוות שלו הם ההדקים aa ו-bb.

סימון על הסרטוט. מסרטטים מעגל חדש: המפסק סגור (מוחלף בתיל), מקור המתח הבלתי תלוי EE מאופס (מוחלף בקצר), והסליל הוצא, כך שבמקומו נשארו ההדקים הפתוחים aa ו-bb:

•כל קטע תיל רציף בין רכיבים צבוע בצבע אחד. אחרי שהמקור הוחלף בקצר, הקו העליון, הקו השמאלי והקטע התחתון עד R1R_1 הם קו אחד, והוא מחובר להדק aa.

•במעגל אין מקורות תלויים, ולכן נשארים רק הנגדים.

בחירת השיטה. לפי הצבעים, מההדק aa עוברים דרך R1R_1 לקו הבא, ומשם דרך R2R_2 להדק bb. אין ענף שמתפצל, ולכן מספיק חיבור טורי של התנגדויות.

1. ההתנגדות שהסליל רואה, בדרך a→R1→R2→ba\to R_1\to R_2\to b:

R=R1+R2=75+25=100 ΩR=R_1+R_2=75+25=100\,\Omega

2. קבוע הזמן של מעגל RL:

τ=LR=1.5100=0.015 sec=15 msec\tau=\frac{L}{R}=\frac{1.5}{100}=0.015\,\text{sec}=15\,\text{msec}

תשובה: τ=15 msec\tau=15\,\text{msec}

סעיף ב

תשובה:

IL(5 msec)≈64.2 mAI_L(5\,\text{msec})\approx64.2\,\text{mA}

נתון: E=10 VE=10\,\text{V}, R=100 ΩR=100\,\Omega, τ=15 msec\tau=15\,\text{msec}, הזרם ההתחלתי בסליל I0=50 mAI_0=50\,\text{mA}.

מבוקש: ILI_L בזמן t=5 msect=5\,\text{msec}.

1. נסמן את ILI_L יוצא מההדק החיובי של EE, דרך המפסק, הסליל, R2R_2 ו-R1R_1 וחזרה להדק השלילי. הזרם בסליל אינו יכול להשתנות בקפיצה, ולכן הוא מתחיל מ-I0=50 mAI_0=50\,\text{mA}.

2. המעגל במצב המתמיד. במקור מתח ישר, אחרי זמן רב הסליל מתנהג כקצר. מסרטטים את המעגל מחדש: המפסק סגור והסליל מוחלף בתיל:

•ההדק השלילי של EE והקו התחתון עד R1R_1 הם נקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}).

•ההדק החיובי של EE, הקו העליון, המפסק הסגור והסליל (קצר) הם קו אחד, ב-10 V10\,\text{V}.

•במעגל חוג אחד בלבד, ולכן אין צורך בשיטת זרמי החוגים או מתחי הצמתים: מספיק חוק המתחים של קירכהוף. הזרם זורם בכיוון החץ, והמתח של EE נופל כולו על R2R_2 ו-R1R_1 שבטור:

I∞=ER1+R2=10100=0.1 A=100 mAI_\infty=\frac{E}{R_1+R_2}=\frac{10}{100}=0.1\,\text{A}=100\,\text{mA}

•בדיקה מהסרטוט: הקו שבין R2R_2 ל-R1R_1 נמצא ב-I∞⋅R1=0.1⋅75=7.5 VI_\infty\cdot R_1=0.1\cdot75=7.5\,\text{V}, כלומר על R2R_2 נופלים 10−7.5=2.5 V=0.1⋅2510-7.5=2.5\,\text{V}=0.1\cdot25.

3. הזרם עובר מהערך ההתחלתי לסופי באופן מעריכי:

IL(t)=I∞+(I0−I∞)e−tτ=100−50e−t15 ms mAI_L(t)=I_\infty+(I_0-I_\infty)e^{-\frac{t}{\tau}}=100-50e^{-\frac{t}{15\,\text{ms}}}\,\text{mA}

4. נציב t=5 msect=5\,\text{msec}:

e−515=e−0.3333=0.7165e^{-\frac{5}{15}}=e^{-0.3333}=0.7165

IL(5 ms)=100−50⋅0.7165=64.17 mAI_L(5\,\text{ms})=100-50\cdot0.7165=64.17\,\text{mA}

תשובה: IL(5 msec)≈64.2 mAI_L(5\,\text{msec})\approx64.2\,\text{mA}

סעיף ג

תשובה:

UR2≈1.6 VU_{R_2}\approx1.6\,\text{V}

נתון: IL(5 ms)=64.17 mAI_L(5\,\text{ms})=64.17\,\text{mA} מסעיף ב, R2=25 ΩR_2=25\,\Omega.

מבוקש: UR2U_{R_2} באותו רגע.

1. R2R_2 בטור עם הסליל, ולכן עובר בו אותו זרם. לפי חוק אוהם:

UR2=IL⋅R2=0.06417⋅25=1.604 VU_{R_2}=I_L\cdot R_2=0.06417\cdot25=1.604\,\text{V}

תשובה: UR2≈1.6 VU_{R_2}\approx1.6\,\text{V}

סעיף ד

תשובה:

uL(t)=5e−t/15 ms Vu_L(t)=5e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{V} דועך מ-5 V5\,\text{V} לאפס; IL(t)=100−50e−t/15 ms mAI_L(t)=100-50e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{mA} עולה מ-5050 ל-100 mA100\,\text{mA}

מבוקש: גרף המתח על הסליל וגרף הזרם בסליל, על אותו ציר זמן.

1. המתח על הסליל. לפי קירכהוף בלולאה:

uL(t)=E−IL(t)⋅(R1+R2)u_L(t)=E-I_L(t)\cdot(R_1+R_2)

ברגע הסגירה: uL(0+)=10−0.05⋅100=5 Vu_L(0^+)=10-0.05\cdot100=5\,\text{V}, ובמצב המתמיד uL=10−0.1⋅100=0u_L=10-0.1\cdot100=0. לכן:

uL(t)=5e−t15 ms Vu_L(t)=5e^{-\frac{t}{15\,\text{ms}}}\,\text{V}

(בדיקה: uL(5 ms)=5⋅0.7165=3.58 Vu_L(5\,\text{ms})=5\cdot0.7165=3.58\,\text{V}, ו-1.6+3.58⋅1+0.06417⋅75=10 V1.6+3.58\cdot1+0.06417\cdot75=10\,\text{V} - קירכהוף מתקיים.)

2. הזרם בסליל (מסעיף ב):

IL(t)=100−50e−t15 ms mAI_L(t)=100-50e^{-\frac{t}{15\,\text{ms}}}\,\text{mA}

3. נקודות לשרטוט:

•t=0t=0: uL=5 Vu_L=5\,\text{V}, IL=50 mAI_L=50\,\text{mA} (הזרם רציף, המתח קופץ).

•t=τ=15 mst=\tau=15\,\text{ms}: uL=5e−1=1.84 Vu_L=5e^{-1}=1.84\,\text{V}, IL=100−50e−1=81.6 mAI_L=100-50e^{-1}=81.6\,\text{mA}.

•t=5τ=75 mst=5\tau=75\,\text{ms}: המעבר הסתיים כמעט לגמרי: uL≈0u_L\approx0, IL≈100 mAI_L\approx100\,\text{mA}.

4. מתחת זה לזה: המתח על הסליל דועך מעריכית מ-5 V5\,\text{V} לאפס, ובאותו זמן הזרם עולה מעריכית מ-50 mA50\,\text{mA} ל-100 mA100\,\text{mA}, עם אותו קבוע זמן.

t (ms)u_L (V)01020304050607001234565 Vt=τ: 1.84 V
t (ms)I_L (mA)01020304050607002040608010050 mAt=τ: 81.6 mA100 mA

תשובה: uL(t)=5e−t/15 ms Vu_L(t)=5e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{V} (דועך מ-5 V5\,\text{V} לאפס), IL(t)=100−50e−t/15 ms mAI_L(t)=100-50e^{-t/15\,\text{ms}}\,\text{mA} (עולה מ-5050 ל-100 mA100\,\text{mA}).

שאלה 18 · מעגל זרם חילופין מעורב: זרם, מתח והספקים

באיור לשאלה מוצג מעגל בזרם חילופין.

הזרם דרך ההיגב XL2X_{L2} היא 4∠30∘ A4\angle30^\circ\,\text{A} מסומן באיור לשאלה.

א.

חשבו את הזרם הכללי במעגל.

(7 נקודות)
ב.

חשבו את המתח הכללי.

(5 נקודות)
ג.

מהם ההספקים – הממשי, ההיגבי והמדומה שמספק המקור?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 18

סעיף א

תשובה:

Iˉ≈3.688∠79.4∘ A\bar I\approx3.688\angle79.4^\circ\,\text{A}

נתון: R1=5 ΩR_1=5\,\Omega, XC1=15 ΩX_{C1}=15\,\Omega בטור עם המקור; אחריהם שלושה ענפים מקבילים: R2=20 ΩR_2=20\,\Omega, XL2=10 ΩX_{L2}=10\,\Omega, ו-R3=10 ΩR_3=10\,\Omega בטור עם XC3=20 ΩX_{C3}=20\,\Omega. IˉL2=4∠30∘ A\bar I_{L2}=4\angle30^\circ\,\text{A}.

מבוקש: הזרם הכללי Iˉ\bar I (הזרם דרך המקור).

סימון על הסרטוט. במעגל זרם חילופין הפוטנציאלים הם פאזורים, אבל הסימון זהה:

•הקו התחתון נבחר כנקודת הייחוס (0 V0\,\text{V}). כל קטע תיל רציף בין רכיבים צבוע בצבע אחד.

•הקו שבין ההדק העליון של המקור ל-R1R_1 נמצא בפוטנציאל UˉS\bar U_S, מתח המקור.

•הקו העליון הימני, יחד עם הקטעים שיורדים ממנו אל R2R_2, אל XL2X_{L2} ואל R3R_3, הוא צומת אחד. הפוטנציאל שלו הוא המתח על שלושת הענפים המקבילים, Uˉp\bar U_p.

•הזרמים: Iˉ\bar I יוצא מהמקור דרך R1R_1 ו-XC1X_{C1} אל הצומת Uˉp\bar U_p, ומשם מתפצל ל-IˉR2\bar I_{R2}, IˉL2\bar I_{L2} (החץ הנתון) ו-Iˉ3\bar I_3, שכולם זורמים כלפי מטה אל הקו התחתון.

בחירת השיטה. הזרם בענף הסליל נתון, וכל שלושת הענפים מחוברים בין אותם שני קווים (Uˉp\bar U_p ו-00). לכן אין צורך במערכת משוואות: מתוך הענף הידוע מוצאים את Uˉp\bar U_p, ממנו את הזרמים בשני הענפים האחרים לפי חוק אוהם, ובסוף מחברים אותם לפי חוק הזרמים של קירכהוף.

1. המתח על החלק המקבילי מתוך הזרם הנתון בסליל:

Uˉp=IˉL2⋅jXL2=4∠30∘⋅10∠90∘=40∠120∘ V=−20+j34.64 V\bar U_p=\bar I_{L2}\cdot jX_{L2}=4\angle30^\circ\cdot10\angle90^\circ=40\angle120^\circ\,\text{V}=-20+j34.64\,\text{V}

2. הזרם ב-R2R_2:

IˉR2=UˉpR2=40∠120∘20=2∠120∘ A=−1+j1.732 A\bar I_{R2}=\frac{\bar U_p}{R_2}=\frac{40\angle120^\circ}{20}=2\angle120^\circ\,\text{A}=-1+j1.732\,\text{A}

3. הזרם בענף R3R_3-C3C_3:

Zˉ3=R3−jXC3=10−j20=22.361∠−63.435∘ Ω\bar Z_3=R_3-jX_{C3}=10-j20=22.361\angle-63.435^\circ\,\Omega

Iˉ3=UˉpZˉ3=40∠120∘22.361∠−63.435∘=1.789∠183.435∘ A=−1.786−j0.107 A\bar I_3=\frac{\bar U_p}{\bar Z_3}=\frac{40\angle120^\circ}{22.361\angle-63.435^\circ}=1.789\angle183.435^\circ\,\text{A}=-1.786-j0.107\,\text{A}

4. הזרם הכללי לפי חוק הזרמים של קירכהוף בצומת Uˉp\bar U_p. נמיר את IˉL2\bar I_{L2} לצורה קרטזית: 4∠30∘=3.464+j2 A4\angle30^\circ=3.464+j2\,\text{A}.

Iˉ=IˉL2+IˉR2+Iˉ3=(3.464−1−1.786)+j(2+1.732−0.107)\bar I=\bar I_{L2}+\bar I_{R2}+\bar I_3=(3.464-1-1.786)+j(2+1.732-0.107)

Iˉ=0.678+j3.625 A=3.688∠79.4∘ A\bar I=0.678+j3.625\,\text{A}=3.688\angle79.4^\circ\,\text{A}

תשובה: Iˉ≈3.688∠79.4∘ A\bar I\approx3.688\angle79.4^\circ\,\text{A}

סעיף ב

תשובה:

UˉS≈56.92∠48.44∘ V\bar U_S\approx56.92\angle48.44^\circ\,\text{V}

נתון: Iˉ=0.678+j3.625 A\bar I=0.678+j3.625\,\text{A}, Uˉp=−20+j34.64 V\bar U_p=-20+j34.64\,\text{V} (סעיף א).

מבוקש: מתח המקור UˉS\bar U_S.

נשתמש בסרטוט המסומן מסעיף א. ההדק העליון של המקור נמצא ב-UˉS\bar U_S (התחתון ב-00), והצומת שאחרי XC1X_{C1} נמצא ב-Uˉp\bar U_p. ביניהם יש רק ענף אחד, R1R_1 ו-XC1X_{C1} בטור, שזורם בו Iˉ\bar I מהמקור אל הצומת. לכן מספיק חוק המתחים של קירכהוף בדרך הזו.

1. לפי חוק המתחים של קירכהוף בלולאה החיצונית: מתח המקור שווה למפל על R1R_1 ו-XC1X_{C1} ועוד המתח על החלק המקבילי:

UˉS=Iˉ⋅(R1−jXC1)+Uˉp\bar U_S=\bar I\cdot(R_1-jX_{C1})+\bar U_p

2. המפל על הענף הטורי:

R1−jXC1=5−j15=15.811∠−71.565∘ ΩR_1-jX_{C1}=5-j15=15.811\angle-71.565^\circ\,\Omega

Uˉ1=3.688∠79.4∘⋅15.811∠−71.565∘=58.31∠7.83∘ V=57.77+j7.95 V\bar U_1=3.688\angle79.4^\circ\cdot15.811\angle-71.565^\circ=58.31\angle7.83^\circ\,\text{V}=57.77+j7.95\,\text{V}

3. נחבר:

UˉS=(57.77−20)+j(7.95+34.64)=37.77+j42.59 V\bar U_S=(57.77-20)+j(7.95+34.64)=37.77+j42.59\,\text{V}

UˉS=56.92∠48.44∘ V\bar U_S=56.92\angle48.44^\circ\,\text{V}

תשובה: UˉS≈56.92∠48.44∘ V\bar U_S\approx56.92\angle48.44^\circ\,\text{V}

סעיף ג

תשובה:

P=180 WP=180\,\text{W}, Q=−108 VARQ=-108\,\text{VAR} (קיבולי), S≈209.9 VAS\approx209.9\,\text{VA}

נתון: UˉS=56.92∠48.44∘ V\bar U_S=56.92\angle48.44^\circ\,\text{V}, Iˉ=3.688∠79.4∘ A\bar I=3.688\angle79.4^\circ\,\text{A}.

מבוקש: PP, QQ, SS של המקור.

1. ההספק המרוכב: Sˉ=UˉS⋅Iˉ∗\bar S=\bar U_S\cdot\bar I^*. הזווית בין המתח לזרם:

φ=48.44∘−79.4∘=−30.96∘\varphi=48.44^\circ-79.4^\circ=-30.96^\circ

(הזרם מקדים את המתח - המעגל קיבולי.)

2. ההספק המדומה:

S=USI=56.92⋅3.688=209.9 VAS=U_SI=56.92\cdot3.688=209.9\,\text{VA}

3. ההספק הממשי וההיגבי:

P=Scos⁡φ=209.9⋅cos⁡(−30.96∘)=180 WP=S\cos\varphi=209.9\cdot\cos(-30.96^\circ)=180\,\text{W}

Q=Ssin⁡φ=209.9⋅sin⁡(−30.96∘)=−108 VARQ=S\sin\varphi=209.9\cdot\sin(-30.96^\circ)=-108\,\text{VAR}

4. בדיקה לפי הרכיבים:

P=I2R1+IR22R2+I32R3=3.6882⋅5+22⋅20+1.7892⋅10=68+80+32=180 WP=I^2R_1+I_{R2}^2R_2+I_3^2R_3=3.688^2\cdot5+2^2\cdot20+1.789^2\cdot10=68+80+32=180\,\text{W}

Q=IL22XL2−I2XC1−I32XC3=160−204−64=−108 VARQ=I_{L2}^2X_{L2}-I^2X_{C1}-I_3^2X_{C3}=160-204-64=-108\,\text{VAR}

תשובה: P=180 WP=180\,\text{W}, Q=−108 VARQ=-108\,\text{VAR} (היגבי קיבולי), S≈209.9 VAS\approx209.9\,\text{VA}

שאלה 19 · מעגל מגנטי טבעתי: מיאון, שטף ושדה

באיור לשאלה נתון מעגל מגנטי בצורת טבעת, הכולל גרעין שעליו מלופף סליל בעל 2000 כריכות שדרכו עובר זרם של 3 mA3\,\text{mA}.

שטח החתך של הטבעת 10 cm210\,\text{cm}^2.

גודל החדירות היחסית של החומר הפרומגנטי הוא 400.

א.

מהו כיוון השטף המגנטי? נמקו את התשובה.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את המיאון המגנטי של המעגל הנתון.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את השטף המגנטי.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את צפיפות השטף המגנטי.

(3 נקודות)
ה.

חשבו את עוצמת השדה המגנטי.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 19

סעיף א

תשובה:

נגד כיוון השעון בטבעת (בסליל - כלפי מטה)

מבוקש: כיוון השטף בטבעת.

1. הזרם נכנס בהדק התחתון ויוצא בהדק העליון. מהשרטוט, הכריכות עוברות בחזית הגרעין מהצד הפנימי של הטבעת אל הצד החיצוני (מימין לשמאל), וחוזרות מאחורי הגרעין משמאל לימין.

2. לפי כלל יד ימין: כשאצבעות יד ימין מקיפות את הגרעין בכיוון הזרם בכריכות, האגודל מצביע על כיוון השטף בתוך הסליל - כלפי מטה, בצד השמאלי של הטבעת.

3. השטף ממשיך בגרעין הסגור: יורד בצד השמאלי, עובר ימינה בתחתית הטבעת, עולה בצד הימני וחוזר שמאלה בחלקה העליון.

תשובה: השטף זורם בטבעת נגד כיוון השעון (כלפי מטה בתוך הסליל).

סעיף ב

תשובה:

Rm=1.25⋅105 AWbR_m=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

נתון: קוטר פנימי 15 mm15\,\text{mm}, קוטר חיצוני 25 mm25\,\text{mm}, A=10 cm2=10⋅10−4 m2A=10\,\text{cm}^2=10\cdot10^{-4}\,\text{m}^2, μr=400\mu_r=400.

מבוקש: המיאון RmR_m.

1. אורך המסלול המגנטי הממוצע הוא היקף המעגל האמצעי (הקו המקווקו). הקוטר הממוצע:

dm=15+252=20 mm=0.02 md_m=\frac{15+25}{2}=20\,\text{mm}=0.02\,\text{m}

ℓ=πdm=π⋅0.02=0.06283 m\ell=\pi d_m=\pi\cdot0.02=0.06283\,\text{m}

2. החדירות המוחלטת של החומר:

μ=μ0μr=4π⋅10−7⋅400=5.0265⋅10−4 Hm\mu=\mu_0\mu_r=4\pi\cdot10^{-7}\cdot400=5.0265\cdot10^{-4}\,\frac{\text{H}}{\text{m}}

3. המיאון:

Rm=ℓμA=0.062835.0265⋅10−4⋅10⋅10−4=1.25⋅105 AWbR_m=\frac{\ell}{\mu A}=\frac{0.06283}{5.0265\cdot10^{-4}\cdot10\cdot10^{-4}}=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

תשובה: Rm=1.25⋅105 AWbR_m=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}

סעיף ג

תשובה:

Φ=4.8⋅10−5 Wb\Phi=4.8\cdot10^{-5}\,\text{Wb}

נתון: N=2000N=2000, I=3 mAI=3\,\text{mA}, Rm=1.25⋅105 AWbR_m=1.25\cdot10^5\,\frac{\text{A}}{\text{Wb}}.

מבוקש: השטף Φ\Phi.

1. הכוח המגנטו-מניע:

F=NI=2000⋅3⋅10−3=6 AF=NI=2000\cdot3\cdot10^{-3}=6\,\text{A}

2. לפי "חוק אוהם המגנטי":

Φ=FRm=61.25⋅105=4.8⋅10−5 Wb\Phi=\frac{F}{R_m}=\frac{6}{1.25\cdot10^5}=4.8\cdot10^{-5}\,\text{Wb}

תשובה: Φ=4.8⋅10−5 Wb\Phi=4.8\cdot10^{-5}\,\text{Wb}

סעיף ד

תשובה:

B=0.048 TB=0.048\,\text{T}

נתון: Φ=4.8⋅10−5 Wb\Phi=4.8\cdot10^{-5}\,\text{Wb}, A=10⋅10−4 m2A=10\cdot10^{-4}\,\text{m}^2.

מבוקש: BB.

1. צפיפות השטף היא השטף ליחידת שטח חתך:

B=ΦA=4.8⋅10−510⋅10−4=0.048 TB=\frac{\Phi}{A}=\frac{4.8\cdot10^{-5}}{10\cdot10^{-4}}=0.048\,\text{T}

תשובה: B=0.048 TB=0.048\,\text{T}

סעיף ה

תשובה:

H≈95.5 AmH\approx95.5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

נתון: NI=6 ANI=6\,\text{A}, ℓ=0.06283 m\ell=0.06283\,\text{m}.

מבוקש: עוצמת השדה HH.

1. לפי חוק אמפר במסלול הממוצע:

H=NIℓ=60.06283=95.49 AmH=\frac{NI}{\ell}=\frac{6}{0.06283}=95.49\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

2. בדיקה: H=Bμ=0.0485.0265⋅10−4=95.49 AmH=\frac{B}{\mu}=\frac{0.048}{5.0265\cdot10^{-4}}=95.49\,\frac{\text{A}}{\text{m}} - מתאים.

תשובה: H≈95.5 AmH\approx95.5\,\frac{\text{A}}{\text{m}}

שאלה 20 · מגבר פולט משותף: נקודת עבודה והגבר

באיור לשאלה נתון מעגל חשמלי של מגבר.

הקבלים גדולים מאוד.

β=100VBE=0.6 Vhfe=100hie=2.5 kΩ\beta=100\qquad V_{BE}=0.6\,\text{V}\qquad hfe=100\qquad hie=2.5\,\text{k}\Omega

א.

חשבו את נקודת העבודה של הטרנזיסטור.

(8 נקודות)
ב.

שרטטו את מעגל התמורה לאות קטן.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את הגבר המתח של המגבר AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 20

סעיף א

תשובה:

IB≈23.1 μAI_B\approx23.1\,\mu\text{A}, IC≈2.31 mAI_C\approx2.31\,\text{mA}, VCE≈14.45 VV_{CE}\approx14.45\,\text{V}

נתון: VCC=16 VV_{CC}=16\,\text{V}, VEE=−4 VV_{EE}=-4\,\text{V}, R1=800 kΩR_1=800\,\text{k}\Omega (בסיס), R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega (קולט), R2=0.4 kΩR_2=0.4\,\text{k}\Omega (פולט), β=100\beta=100, VBE=0.6 VV_{BE}=0.6\,\text{V}.

מבוקש: נקודת העבודה IBI_B, ICI_C, VCEV_{CE}.

1. מעגל זרם ישר: הקבלים מנתקים זרם ישר, ולכן המקור VSV_S והעומס של 6 kΩ6\,\text{k}\Omega מנותקים, וגם C3C_3 אינו משפיע.

2. סימון: IBI_B זורם מ-VCCV_{CC} דרך R1R_1 אל הבסיס; ICI_C זורם מ-VCCV_{CC} דרך R3R_3 אל הקולט; IE=(β+1)IBI_E=(\beta+1)I_B יוצא מהפולט דרך R2R_2 אל VEEV_{EE}.

3. חוק המתחים בלולאת הבסיס (מ-VCCV_{CC} דרך R1R_1, צומת בסיס-פולט ו-R2R_2 אל VEEV_{EE}):

VCC−IBR1−VBE−(β+1)IBR2=VEEV_{CC}-I_BR_1-V_{BE}-(\beta+1)I_BR_2=V_{EE}

IB=VCC−VEE−VBER1+(β+1)R2=16−(−4)−0.6800+101⋅0.4 mA=19.4840.4 mA=23.08 μAI_B=\frac{V_{CC}-V_{EE}-V_{BE}}{R_1+(\beta+1)R_2}=\frac{16-(-4)-0.6}{800+101\cdot0.4}\,\text{mA}=\frac{19.4}{840.4}\,\text{mA}=23.08\,\mu\text{A}

4. זרמי הקולט והפולט:

IC=βIB=100⋅23.08 μA=2.308 mAI_C=\beta I_B=100\cdot23.08\,\mu\text{A}=2.308\,\text{mA}

IE=(β+1)IB=101⋅23.08 μA=2.332 mAI_E=(\beta+1)I_B=101\cdot23.08\,\mu\text{A}=2.332\,\text{mA}

5. מתחי הקולט והפולט:

VC=VCC−ICR3=16−2.308⋅2=11.38 VV_C=V_{CC}-I_CR_3=16-2.308\cdot2=11.38\,\text{V}

VE=VEE+IER2=−4+2.332⋅0.4=−3.07 VV_E=V_{EE}+I_ER_2=-4+2.332\cdot0.4=-3.07\,\text{V}

6. המתח קולט-פולט:

VCE=VC−VE=11.38−(−3.07)=14.45 VV_{CE}=V_C-V_E=11.38-(-3.07)=14.45\,\text{V}

VCEV_{CE} גדול מ-VCEsatV_{CEsat} וקטן מ-VCC−VEEV_{CC}-V_{EE}, ולכן הטרנזיסטור בתחום הפעיל, כנדרש ממגבר.

תשובה: IB≈23.1 μAI_B\approx23.1\,\mu\text{A}, IC≈2.31 mAI_C\approx2.31\,\text{mA}, VCE≈14.45 VV_{CE}\approx14.45\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

VSV_S בין בסיס לאדמה, 800 kΩ800\,\text{k}\Omega מבסיס לאדמה, hiehie מבסיס לפולט המוארק, מקור זרם hfe⋅ibhfe\cdot i_b מקולט לפולט, ובמוצא 2 kΩ∥6 kΩ2\,\text{k}\Omega\parallel6\,\text{k}\Omega מקולט לאדמה

מבוקש: מעגל התמורה לאות קטן (מודל היברידי מקורב).

1. כללים לאות קטן: הקבלים הגדולים מאוד הם קצר לאות, ומקורות המתח הישר (VCCV_{CC}, VEEV_{EE}) הם אדמה לאות.

2. הכניסה: C1C_1 מקוצר, ולכן VSV_S מחובר ישירות בין הבסיס לאדמה. הנגד R1=800 kΩR_1=800\,\text{k}\Omega מחובר מהבסיס ל-VCCV_{CC}, כלומר מהבסיס לאדמה.

3. הטרנזיסטור: בין הבסיס לפולט - ההתנגדות hie=2.5 kΩhie=2.5\,\text{k}\Omega, שדרכה זורם ibi_b. C3C_3 מקצר את R2R_2, ולכן הפולט מחובר ישירות לאדמה (תצורת פולט משותף).

4. המוצא: בין הקולט לפולט (אדמה) - מקור זרם תלוי hfe⋅ibhfe\cdot i_b בכיוון מהקולט אל הפולט. מהקולט לאדמה: R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega (דרך VCCV_{CC}), ובמקביל אליו, דרך C2C_2 המקוצר, נגד העומס 6 kΩ6\,\text{k}\Omega (המסומן באיור R1=6 kΩR_1=6\,\text{k}\Omega). VoutV_{out} נלקח מהקולט לאדמה.

תשובה: מעגל התמורה: VSV_S בין בסיס לאדמה, 800 kΩ800\,\text{k}\Omega ו-hiehie מהבסיס לאדמה (הפולט מוארק דרך C3C_3), ובמוצא מקור זרם hfe⋅ibhfe\cdot i_b במקביל ל-2 kΩ∥6 kΩ2\,\text{k}\Omega\parallel6\,\text{k}\Omega.

סעיף ג

תשובה:

AVS=−60A_{VS}=-60

נתון: מעגל התמורה מסעיף ב, hfe=100hfe=100, hie=2.5 kΩhie=2.5\,\text{k}\Omega, R3=2 kΩR_3=2\,\text{k}\Omega, עומס 6 kΩ6\,\text{k}\Omega.

מבוקש: AVS=VoutVSA_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}.

1. VSV_S מחובר ישירות בין הבסיס לפולט (המוארק), ולכן זרם הבסיס:

ib=VShiei_b=\frac{V_S}{hie}

(הנגד 800 kΩ800\,\text{k}\Omega מקביל למקור אידיאלי ואינו משפיע על ibi_b.)

2. ההתנגדות השקולה במוצא:

RC∥RL=2⋅62+6=1.5 kΩR_C\parallel R_L=\frac{2\cdot6}{2+6}=1.5\,\text{k}\Omega

3. זרם המקור hfe⋅ibhfe\cdot i_b זורם מהקולט אל האדמה, ולכן דרך העומס הוא יוצר מתח שלילי:

Vout=−hfe⋅ib⋅(RC∥RL)V_{out}=-hfe\cdot i_b\cdot(R_C\parallel R_L)

4. ההגבר:

AVS=VoutVS=−hfe⋅(RC∥RL)hie=−100⋅1.52.5=−60A_{VS}=\frac{V_{out}}{V_S}=-\frac{hfe\cdot(R_C\parallel R_L)}{hie}=-\frac{100\cdot1.5}{2.5}=-60

הסימן השלילי מבטא היפוך פאזה של 180∘180^\circ, האופייני למגבר פולט משותף.

תשובה: AVS=−60A_{VS}=-60

שאלה 21 · מגבר מהפך: מתח מוצא וזרם מוצא

המעגל שבאיור כולל מגבר שרת אידיאלי.

א.

חשבו את מתח המוצא VoutVout.

(4 נקודות)
ב.

שרטטו את מתח הכניסה ומתח המוצא בהתאמה.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את הזרם Iout′Iout' וכיוונו, במוצא מגבר השרת המסומן באיור לשאלה.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 21

סעיף א

תשובה:

Vout=−7.5 VVout=-7.5\,\text{V}

נתון: Vin=1.5 VVin=1.5\,\text{V}, R1=2 kΩR_1=2\,\text{k}\Omega, R2=R4=5 kΩR_2=R_4=5\,\text{k}\Omega, R3=1 kΩR_3=1\,\text{k}\Omega, RL=5 kΩR_L=5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: VoutVout.

1. מבנה המעגל: VinVin מחובר דרך R1R_1 לכניסה ההופכת. מהכניסה ההופכת יוצא קו משוב דרך R2R_2 ואחר כך דרך R4R_4 אל המוצא, כלומר R2R_2 ו-R4R_4 בטור ויוצרים נגד משוב:

Rf=R2+R4=5+5=10 kΩR_f=R_2+R_4=5+5=10\,\text{k}\Omega

הכניסה הלא-הופכת מחוברת לאדמה דרך R3R_3. זהו מגבר מהפך.

2. מגבר אידיאלי: לא זורם זרם לכניסות, ולכן אין מפל על R3R_3 ו-V+=0V^+=0. בגלל המשוב השלילי V−=V+=0V^-=V^+=0 (אדמה מדומה).

3. הזרם דרך R1R_1 (משמאל לימין):

I1=Vin−V−R1=1.5−02=0.75 mAI_1=\frac{Vin-V^-}{R_1}=\frac{1.5-0}{2}=0.75\,\text{mA}

4. זרם זה אינו נכנס למגבר, ולכן כולו ממשיך דרך R2R_2 ו-R4R_4 אל המוצא:

Vout=V−−I1Rf=0−0.75⋅10=−7.5 VVout=V^--I_1R_f=0-0.75\cdot10=-7.5\,\text{V}

ובנוסחת המגבר המהפך: Vout=−R2+R4R1Vin=−102⋅1.5=−7.5 VVout=-\frac{R_2+R_4}{R_1}Vin=-\frac{10}{2}\cdot1.5=-7.5\,\text{V}

תשובה: Vout=−7.5 VVout=-7.5\,\text{V}

סעיף ב

תשובה:

Vin=1.5 VVin=1.5\,\text{V} קו ישר קבוע, ומתחתיו Vout=−7.5 VVout=-7.5\,\text{V} קו ישר קבוע

מבוקש: שרטוט מתח הכניסה ומתח המוצא כפונקציה של הזמן.

1. מתח הכניסה הוא מתח ישר (סוללה), ולכן גרפו קו אופקי ב-1.5 V1.5\,\text{V}.

2. המוצא הוא −5-5 כפול הכניסה בכל רגע, ולכן גם הוא מתח ישר: קו אופקי ב-−7.5 V-7.5\,\text{V}, הפוך בסימן ופי 5 בגודלו.

tV246810-8-6-4-221.5 V-7.5 V

תשובה: VinVin קו קבוע ב-1.5 V1.5\,\text{V}; VoutVout קו קבוע ב-−7.5 V-7.5\,\text{V}.

סעיף ג

תשובה:

Iout′=2.25 mAIout'=2.25\,\text{mA}, זורם מהצומת אל תוך מוצא מגבר השרת

נתון: Vout=−7.5 VVout=-7.5\,\text{V}, I1=0.75 mAI_1=0.75\,\text{mA} (סעיף א), RL=5 kΩR_L=5\,\text{k}\Omega.

מבוקש: הזרם במוצא המגבר וכיוונו.

1. סימון: בצומת המוצא נפגשים שלושה ענפים: מוצא המגבר, ענף המשוב (R4R_4) ונגד העומס RLR_L.

2. זרם המשוב: כפי שמצאנו, I1=0.75 mAI_1=0.75\,\text{mA} זורם מ-VinVin דרך R1R_1, R2R_2 ו-R4R_4 ונכנס לצומת המוצא.

3. הזרם ב-RLR_L: מתח המוצא שלילי, ולכן הזרם ב-RLR_L זורם מהאדמה (פוטנציאל 00) אל צומת המוצא:

IL=0−VoutRL=0−(−7.5)5=1.5 mAI_L=\frac{0-Vout}{R_L}=\frac{0-(-7.5)}{5}=1.5\,\text{mA} (נכנס לצומת)

4. חוק הזרמים בצומת המוצא: שני הזרמים נכנסים לצומת, ולכן הם חייבים לצאת דרך הענף השלישי - אל תוך מוצא המגבר:

Iout′=I1+IL=0.75+1.5=2.25 mAIout'=I_1+I_L=0.75+1.5=2.25\,\text{mA}

המגבר "בולע" זרם: הזרם זורם מהצומת אל תוך המוצא שלו.

תשובה: Iout′=2.25 mAIout'=2.25\,\text{mA}, בכיוון אל תוך מוצא מגבר השרת.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.