דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - אביב 2025 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, אביב 2025 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:

שאלה אחת משאלות 1 ו־2;

שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6

ערך כל שאלה: 33 נקודות.

נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזויין", טבלאות עזר למגמת בניה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · תכן עמוד לא מוחזק ויסוד משותף

בתרשים 1 מסורטט קטע מתוכנית של שני עמודים המחוברים ליסוד.

תנאי שפה – בתחתית העמודים יש ריתום מלא. בראש העמודים בכיוון X יש קורה בחתך 50/70.

יש לתכנן את עמוד מספר 1, שמועמס בכוח קבוע ובכוח שימושי, לפי האיור.

מידות העמוד: 50/60 ס"מ.

ds=ds′=5.0d_s=d_s'=5.0 ס"מ – עבור העמוד והיסוד.

העמוד אינו מוחזק בכיוון X, ומוחזק בכיוון Y.

העמוד מתוכנן מבטון ב-30 (אגרגט גירי) ומזיון - מפלדה מצולעת. (חוזק התכן: fsd=435 [MPa]  (4350 kg/cm2)f_{sd}=435\,[\text{MPa}]\;(4350\,\text{kg/cm}^2)).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

סעיפים א, ב עוסקים בתכן עמוד.

נתון עבור שני הכיוונים:

A=0.7, B=1.2, C=0.7A=0.7,\ B=1.2,\ C=0.7

דרוש:

א.

חשבו את כוח התכן ואת ערך התמירות הגבולית, λmin\lambda_{min}, בכיוון X.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את האורך הפעיל של העמוד בכיוון X.

(12 נקודות)

סעיפים ג, ד, ה, ו עוסקים בתכן היסוד.

ג.

חשבו את מאמץ התכן השורר בקרקע (אין להתחשב במומנטים המגיעים מהעמוד).

(2 נקודות)
ד.

חשבו וסרטטו את מהלכי כוחות הגזירה והמומנטים ביסוד בכיוון X (בציר העמוד).

(5 נקודות)
ה.

חשבו את הזיון הדרוש לכיסוי המומנטים (אין צורך בחלוקה לרצועות).

(4 נקודות)
ו.

בדקו גזירה בכיוון X ביסוד (יש לחשב VRdcV_{Rdc}).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Nd=2840 kNN_d=2840\,\text{kN} (284 טון); λmin≈13.78\lambda_{min}\approx13.78

בפתרון נעבוד ביחידות החדשות (ק"נ, מטר, מגפ"ס). חוזקי התכן: בטון ב-30: fcd=13 MPa=13000 kN/m2f_{cd}=13\,\text{MPa}=13000\,\text{kN/m}^2, פלדה: fsd=435 MPa=435000 kN/m2f_{sd}=435\,\text{MPa}=435000\,\text{kN/m}^2. מקדמי העומס: 1.41.4 לעומס קבוע ו-1.61.6 לעומס שימושי.

נתון: עמוד 1 בחתך 50/60 ס"מ (60 ס"מ בכיוון X, 50 ס"מ בכיוון Y), עומס קבוע G=1800 kNG=1800\,\text{kN} (180 טון), עומס שימושי Q=200 kNQ=200\,\text{kN} (20 טון), A=0.7, B=1.2, C=0.7A=0.7,\ B=1.2,\ C=0.7.

מבוקש: כוח התכן NdN_d והתמירות הגבולית λmin\lambda_{min}.

1. כוח התכן - מכפילים כל עומס במקדם שלו:

Nd=1.4⋅G+1.6⋅Q=1.4⋅1800+1.6⋅200=2520+320=2840 kNN_d=1.4\cdot G+1.6\cdot Q=1.4\cdot1800+1.6\cdot200=2520+320=2840\,\text{kN} (284 טון).

2. הכוח הצירי היחסי nn - כוח התכן מחולק בכושר הנשיאה של חתך הבטון:

Ac=0.5⋅0.6=0.30 m2A_c=0.5\cdot0.6=0.30\,\text{m}^2

n=NdAc⋅fcd=28400.30⋅13000=28403900=0.728n=\frac{N_d}{A_c\cdot f_{cd}}=\frac{2840}{0.30\cdot13000}=\frac{2840}{3900}=0.728

3. התמירות הגבולית (מתחתיה אין צורך להתחשב בהשפעות מסדר שני):

λmin=20⋅A⋅B⋅Cn=20⋅0.7⋅1.2⋅0.70.728=11.760.853=13.78\lambda_{min}=\frac{20\cdot A\cdot B\cdot C}{\sqrt{n}}=\frac{20\cdot0.7\cdot1.2\cdot0.7}{\sqrt{0.728}}=\frac{11.76}{0.853}=13.78

תשובה: Nd=2840 kNN_d=2840\,\text{kN} (284 טון), λmin≈13.78\lambda_{min}\approx13.78.

סעיף ב

תשובה:

le≈5.18 ml_e\approx5.18\,\text{m} (עמוד תמיר: λ≈29.9>13.78\lambda\approx29.9>13.78)

נתון: בכיוון X העמוד אינו מוחזק (מסגרת עם תזוזה צידית), בתחתיתו ריתום מלא ליסוד ובראשו קורה 50/70 שמחברת אותו לעמוד 2.

מבוקש: האורך הפעיל lel_e בכיוון X.

הרעיון: האורך הפעיל תלוי בגמישות היחסית של הקצוות, k=(EI/l)c∑Kbk=\frac{(EI/l)_{c}}{\sum K_{b}} (c - עמוד, b - קורות). בעמוד לא מוחזק: le=l⋅max⁡{1+10k1k2k1+k2 ; (1+k11+k1)(1+k21+k2)}l_e=l\cdot\max\left\{\sqrt{1+10\frac{k_1k_2}{k_1+k_2}}\ ;\ \left(1+\frac{k_1}{1+k_1}\right)\left(1+\frac{k_2}{1+k_2}\right)\right\}.

1. האורך הצירי של העמוד - ממרכז עובי היסוד ועד ציר הקורה:

l=702+400+702=470 cm=4.70 ml=\frac{70}{2}+400+\frac{70}{2}=470\,\text{cm}=4.70\,\text{m}

2. מומנט ההתמד של העמוד בכיוון X (הצלע של 60 ס"מ בכיוון הכפיפה):

Ic=b⋅h312=0.5⋅0.6312=0.00900 m4I_c=\frac{b\cdot h^3}{12}=\frac{0.5\cdot0.6^3}{12}=0.00900\,\text{m}^4

קשיחות העמוד: Icl=0.0094.70=0.001915 m3\frac{I_c}{l}=\frac{0.009}{4.70}=0.001915\,\text{m}^3

3. הקורה 50/70: Ib=0.5⋅0.7312=0.01429 m4I_b=\frac{0.5\cdot0.7^3}{12}=0.01429\,\text{m}^4. מפתח הקורה בין צירי העמודים: lb=30+280+30=340 cm=3.40 ml_b=30+280+30=340\,\text{cm}=3.40\,\text{m}.

הקצה הרחוק של הקורה מחובר במונוליטיות לעמוד 2, ולכן נלקחת הקשיחות Kb=4EIblbK_b=\frac{4EI_b}{l_b}:

4Iblb=4⋅0.014293.40=0.01681 m3\frac{4I_b}{l_b}=\frac{4\cdot0.01429}{3.40}=0.01681\,\text{m}^3

(מודול האלסטיות EE זהה לעמוד ולקורה ומצטמצם.)

4. הגמישות היחסית בראש העמוד:

k1=0.0019150.01681=0.114k_1=\frac{0.001915}{0.01681}=0.114

בתחתית - ריתום מלא ליסוד: k2=0k_2=0.

5. מקדם האורך הפעיל:

1+10k1k2k1+k2=1+0=1.00\sqrt{1+10\frac{k_1k_2}{k_1+k_2}}=\sqrt{1+0}=1.00

(1+0.1141.114)(1+0)=1.102\left(1+\frac{0.114}{1.114}\right)\left(1+0\right)=1.102

המקדם הקובע: β=1.102\beta=1.102

6. האורך הפעיל:

le=β⋅l=1.102⋅4.70=5.18 ml_e=\beta\cdot l=1.102\cdot4.70=5.18\,\text{m}

7. בדיקת תמירות (להשוואה לסעיף א): רדיוס ההתמד i=h12=0.6012=0.173 mi=\frac{h}{\sqrt{12}}=\frac{0.60}{\sqrt{12}}=0.173\,\text{m}, ולכן λ=lei=5.180.173=29.9>λmin=13.78\lambda=\frac{l_e}{i}=\frac{5.18}{0.173}=29.9>\lambda_{min}=13.78 - העמוד תמיר בכיוון X, ויש להתחשב בהשפעות מסדר שני (אקסצנטריות e2e_2) בתכן הזיון.

תשובה: le≈5.18 ml_e\approx5.18\,\text{m} בכיוון X (העמוד תמיר, λ≈29.9\lambda\approx29.9).

סעיף ג

תשובה:

σd≈378.7 kN/m2\sigma_d\approx378.7\,\text{kN/m}^2 (37.87 טון/מ"ר)

נתון: יסוד משותף 6.00×2.50 m6.00\times2.50\,\text{m}, שני עמודים זהים, בכל אחד Nd=2840 kNN_d=2840\,\text{kN} (סעיף א).

מבוקש: מאמץ התכן בקרקע, בלי מומנטים.

העומסים סימטריים ביחס למרכז היסוד (כל עמוד במרחק 1.70 m1.70\,\text{m} ממרכז היסוד), ולכן המאמץ בקרקע אחיד:

1. שטח היסוד: A=6.00⋅2.50=15.0 m2A=6.00\cdot2.50=15.0\,\text{m}^2

2. מאמץ התכן:

σd=∑NdA=2⋅284015.0=568015.0=378.7 kN/m2\sigma_d=\frac{\sum N_d}{A}=\frac{2\cdot2840}{15.0}=\frac{5680}{15.0}=378.7\,\text{kN/m}^2

תשובה: σd≈378.7 kN/m2\sigma_d\approx378.7\,\text{kN/m}^2 (37.87 טון/מ"ר).

סעיף ד

תשובה:

לכל רוחב היסוד: V=±1230.7V=\pm1230.7 ו-±1609.3 kN\pm1609.3\,\text{kN} בצירי העמודים; M=799.9 kNmM=799.9\,\text{kNm} (מתיחה תחתונה) בצירי העמודים ו-−568 kNm-568\,\text{kNm} (מתיחה עליונה) באמצע. למטר רוחב: 320.0320.0 ו-−227.2 kNm/m-227.2\,\text{kNm/m}

הסכמה הסטטית: היסוד הוא קורה באורך 6.00 m6.00\,\text{m} שעליה פועל מלמטה לחץ הקרקע האחיד, ומלמעלה שני כוחות מרוכזים בצירי העמודים (בנקודות x=1.30 mx=1.30\,\text{m} ו-x=4.70 mx=4.70\,\text{m} מהקצה השמאלי). המערכת בשיווי משקל, ולכן אין ריאקציות נוספות.

1. העומס הקווי מהקרקע לכל רוחב היסוד:

q=σd⋅B=378.7⋅2.50=946.7 kN/mq=\sigma_d\cdot B=378.7\cdot2.50=946.7\,\text{kN/m}

(למטר רוחב: 378.7 kN/m378.7\,\text{kN/m} ו-P=28402.5=1136 kNP=\frac{2840}{2.5}=1136\,\text{kN}.)

2. כוחות גזירה (חיובי - כלפי מעלה משמאל לחתך):

•בקצה x=0x=0: V=0V=0

•משמאל לעמוד 1: V=q⋅1.30=946.7⋅1.30=1230.7 kNV=q\cdot1.30=946.7\cdot1.30=1230.7\,\text{kN}

•מימין לעמוד 1: V=1230.7−2840=−1609.3 kNV=1230.7-2840=-1609.3\,\text{kN}

•באמצע (x=3.00x=3.00): V=946.7⋅3.00−2840=0V=946.7\cdot3.00-2840=0 - כאן המומנט קיצוני.

•בעמוד 2 הערכים סימטריים: +1609.3+1609.3 משמאל, −1230.7 kN-1230.7\,\text{kN} מימין, ו-00 בקצה.

3. מומנטים (חיובי - מתיחה בסיב התחתון):

•בציר עמוד 1 (מומנט הזיז): M=q⋅1.3022=946.7⋅1.692=799.9 kNmM=\frac{q\cdot1.30^2}{2}=\frac{946.7\cdot1.69}{2}=799.9\,\text{kNm}

•באמצע היסוד: M=q⋅3.0022−2840⋅1.70=4260−4828=−568.0 kNmM=\frac{q\cdot3.00^2}{2}-2840\cdot1.70=4260-4828=-568.0\,\text{kNm} (מתיחה עליונה)

•נקודות האפס של המומנט: 946.7x22−2840(x−1.3)=0⇒x=1.90 m\frac{946.7x^2}{2}-2840(x-1.3)=0\Rightarrow x=1.90\,\text{m} ו-x=4.10 mx=4.10\,\text{m}.

4. למטר רוחב (לתכן הזיון): M+=799.92.5=320.0 kNm/mM^+=\frac{799.9}{2.5}=320.0\,\text{kNm/m}, M−=−568.02.5=−227.2 kNm/mM^-=\frac{-568.0}{2.5}=-227.2\,\text{kNm/m}, Vmax=1609.32.5=643.7 kN/mV_{max}=\frac{1609.3}{2.5}=643.7\,\text{kN/m}.

מהלך כוחות הגזירה (לכל רוחב היסוד):

x (m)V (kN)123456-1500-1000-500500100015001230.7-1609.301609.3-1230.7

מהלך המומנטים (לכל רוחב היסוד, חיובי = מתיחה תחתונה):

x (m)M (kNm)123456-800-600-400-2002004006008001000799.9-568799.91.904.10

תשובה: גזירה: ±1230.7\pm1230.7 ו-±1609.3 kN\pm1609.3\,\text{kN} בצירי העמודים, אפס באמצע; מומנט: 799.9 kNm799.9\,\text{kNm} (מתיחה תחתונה) בצירי העמודים ו-−568 kNm-568\,\text{kNm} (מתיחה עליונה) באמצע; למטר רוחב 320.0320.0 ו-−227.2 kNm/m-227.2\,\text{kNm/m}.

סעיף ה

תשובה:

תחתון: As=11.91 cm2/mA_s=11.91\,\text{cm}^2/\text{m} → Φ16@15; עליון: As=8.46<As,min=9.75 cm2/mA_s=8.46<A_{s,min}=9.75\,\text{cm}^2/\text{m} → Φ14@15

נתון: h=70 cmh=70\,\text{cm}, d=h−ds=70−5=65 cmd=h-d_s=70-5=65\,\text{cm}, רוחב תכן b=1.0 mb=1.0\,\text{m}, המומנטים למטר מסעיף ד.

מבוקש: זיון תחתון (מעל העמודים) וזיון עליון (באמצע היסוד).

הנוסחאות: ω=1−1−2Mdb d2fcd\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2f_{cd}}}, זרוע פנימית z=(1−ω2)d≤0.95dz=\left(1-\frac{\omega}{2}\right)d\le0.95d, As=Mdz⋅fsdA_s=\frac{M_d}{z\cdot f_{sd}}.

זיון מינימלי: As,min=0.0015⋅b⋅d=0.0015⋅100⋅65=9.75 cm2/mA_{s,min}=0.0015\cdot b\cdot d=0.0015\cdot100\cdot65=9.75\,\text{cm}^2/\text{m}.

1. זיון תחתון, Md=320.0 kNm/mM_d=320.0\,\text{kNm/m}:

ω=1−1−2⋅320.01.0⋅0.652⋅13000=0.060\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot320.0}{1.0\cdot0.65^2\cdot13000}}=0.060, ולכן 1−ω2=0.97>0.951-\frac{\omega}{2}=0.97>0.95 ונלקח z=0.95dz=0.95d.

As=320.00.95⋅0.65⋅435000=11.91⋅10−4 m2=11.91 cm2/m>9.75A_s=\frac{320.0}{0.95\cdot0.65\cdot435000}=11.91\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=11.91\,\text{cm}^2/\text{m}>9.75

נבחר Φ16@15 (As=13.40 cm2/mA_s=13.40\,\text{cm}^2/\text{m}), בשני הקצוות מעל העמודים ולאורך כל היסוד בתחתית.

2. זיון עליון, Md=227.2 kNm/mM_d=227.2\,\text{kNm/m}:

ω=1−1−2⋅227.21.0⋅0.652⋅13000=0.042\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot227.2}{1.0\cdot0.65^2\cdot13000}}=0.042 → z=0.95dz=0.95d

As=227.20.95⋅0.65⋅435000=8.46 cm2/m<As,min=9.75A_s=\frac{227.2}{0.95\cdot0.65\cdot435000}=8.46\,\text{cm}^2/\text{m}<A_{s,min}=9.75

קובע הזיון המינימלי: Φ14@15 (As=10.26 cm2/mA_s=10.26\,\text{cm}^2/\text{m}) בפני העליונים, באזור שבין העמודים (בין x=1.90x=1.90 ל-x=4.10 mx=4.10\,\text{m}, עם אורך עיגון מעבר לנקודות האפס).

תשובה: זיון תחתון 11.91 cm2/m11.91\,\text{cm}^2/\text{m} → Φ16@15; זיון עליון 8.46 cm2/m8.46\,\text{cm}^2/\text{m}, קובע המינימום 9.759.75 → Φ14@15.

סעיף ו

תשובה:

VRdc≈202 kN/mV_{Rdc}\approx202\,\text{kN/m} < VEd≈284 kN/mV_{Ed}\approx284\,\text{kN/m} (במרחק d מפני העמוד) - הבטון לבדו אינו מספיק; נדרשים חישוקים או הגדלת עובי היסוד

נתון: d=65 cm=650 mmd=65\,\text{cm}=650\,\text{mm}, בטון ב-30, הזיון שנבחר בסעיף ה.

מבוקש: תסבולת הגזירה של הבטון VRdcV_{Rdc} והשוואה לכוח הגזירה.

1. כוח הגזירה הקובע: הגזירה הגדולה היא בצד הפנימי של העמוד (סעיף ד: 643.7 kN/m643.7\,\text{kN/m} בציר). בודקים בחתך שבמרחק dd מפני העמוד: פני העמוד הפנימיים ב-x=1.30+0.30=1.60 mx=1.30+0.30=1.60\,\text{m}, והחתך הקובע ב-x=1.60+0.65=2.25 mx=1.60+0.65=2.25\,\text{m}:

VEd=∣q⋅2.25−P∣=∣378.7⋅2.25−1136∣=284.0 kN/mV_{Ed}=|q\cdot2.25-P|=|378.7\cdot2.25-1136|=284.0\,\text{kN/m}

(בפני העמוד עצמם: ∣378.7⋅1.60−1136∣=530.1 kN/m|378.7\cdot1.60-1136|=530.1\,\text{kN/m}.)

2. מקדם הגודל: K=1+200d=1+200650=1.555≤2K=1+\sqrt{\frac{200}{d}}=1+\sqrt{\frac{200}{650}}=1.555\le2

3. יחס הזיון באזור (זיון תחתון Φ16@15): ρl=13.40100⋅65=0.0021\rho_l=\frac{13.40}{100\cdot65}=0.0021

4. תסבולת הבטון (מאמץ):

vRdc=0.12⋅K⋅(100ρl⋅0.7fck)1/3=0.12⋅1.555⋅(100⋅0.0021⋅0.7⋅30)1/3=0.304 MPav_{Rdc}=0.12\cdot K\cdot(100\rho_l\cdot0.7f_{ck})^{1/3}=0.12\cdot1.555\cdot(100\cdot0.0021\cdot0.7\cdot30)^{1/3}=0.304\,\text{MPa}

הערך המינימלי: vmin=0.035⋅K3/2⋅(0.7fck)1/2=0.035⋅1.5551.5⋅21=0.311 MPav_{min}=0.035\cdot K^{3/2}\cdot(0.7f_{ck})^{1/2}=0.035\cdot1.555^{1.5}\cdot\sqrt{21}=0.311\,\text{MPa} - הוא הקובע.

5. התסבולת למטר רוחב:

VRdc=v⋅b⋅d=0.311⋅1000⋅650⋅10−3=202.1 kN/mV_{Rdc}=v\cdot b\cdot d=0.311\cdot1000\cdot650\cdot10^{-3}=202.1\,\text{kN/m}

(לכל רוחב היסוד: 202.1⋅2.5=505 kN202.1\cdot2.5=505\,\text{kN}.)

6. השוואה: VEd=284.0 kN/m>VRdc=202.1 kN/mV_{Ed}=284.0\,\text{kN/m}>V_{Rdc}=202.1\,\text{kN/m} - הבטון לבדו אינו נושא את הגזירה.

המסקנה: יש לתכנן זיון גזירה (חישוקים) באזורים שבין העמודים, או להגדיל את עובי היסוד (או את רוחבו) עד ש-VEd≤VRdcV_{Ed}\le V_{Rdc}.

תשובה: VRdc≈202 kN/mV_{Rdc}\approx202\,\text{kN/m} קטן מ-VEd≈284 kN/mV_{Ed}\approx284\,\text{kN/m} - דרוש זיון גזירה או הגדלת עובי היסוד.

שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות

בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 3 קומות, המשמש למשרדים.

במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.

העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית הוא נוסף על משקלה העצמי:

Δg=4 KN/m2 (400 kg/m2)\Delta g=4\,\text{KN/m}^2\ (400\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:

q=2.5 KN/m2 (250 kg/m2)q=2.5\,\text{KN/m}^2\ (250\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa (4350 kg/cm2)435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.

דרוש:

יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

א.

חלקו את התקרה לרצועות בשני הכיוונים, על גבי תרשים מספר 2.

ציינו את המיקום, את הכינוי ואת המידות של הרצועות בכל כיוון.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.

(5 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך רצועת העמודים A-B-C-D (בחלק ההמשכי).

(10 נקודות)
ד.

חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 14 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ג'.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד C.

(2 נקודות)
ו.

בדקו אם קיימת בעיית חדירה (אין צורך לחשב זיון חדירה) סביב עמוד C במידות 30/30,

אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ρ=0.015\rho=0.015).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

רצועות עמודים ברוחב 3.00 מ' (1.50 מ' מכל צד של קו העמודים, וחצי רצועה 1.50 מ' לאורך שפה חופשית); רצועות שדה ברוחב 3.00 מ' ביניהן (חצי רצועה 1.50 מ' לאורך הקירות)

נתון: תקרה ללא קורות על עמודים B, C, F, G (30/30) ועל קירות A-E, D-I, הקיר העליון ו-H-I; מפתחים 6.00 m6.00\,\text{m} (מציר לציר, 570+30570+30) בשני הכיוונים.

מבוקש: חלוקה לרצועות בכל כיוון.

מקובל לחלק כל שדה לרצועת עמודים (רוחב 0.25l0.25l מכל צד של קו העמודים, כלומר 0.5l0.5l בסך הכול) ולרצועת שדה (הרוחב שנשאר באמצע). כל המפתחים כאן l=6.00 ml=6.00\,\text{m} (מציר לציר), ולכן:

•רצועת עמודים: 2⋅0.25⋅6.00=3.00 m2\cdot0.25\cdot6.00=3.00\,\text{m} (1.50 m1.50\,\text{m} מכל צד של ציר העמודים); ליד שפה חופשית - חצי רצועה, 1.50 m1.50\,\text{m}, בצד שבו יש תקרה.

•רצועת שדה: 6.00−3.00=3.00 m6.00-3.00=3.00\,\text{m}; ליד קיר (קו סמך רציף) - חצי רצועת שדה, 1.50 m1.50\,\text{m}.

נסמן את צירי התכנית: X מקיר A (x=0x=0) דרך B (x=6x=6), C (x=12x=12) עד קיר D (x=18 mx=18\,\text{m}); Y מהשורה E-F-G (y=0y=0), השורה A-B-C-D (y=6y=6), הקיר העליון (y=12y=12), והקיר H-I (y=−6 my=-6\,\text{m}).

רצועהכיווןמיקוםרוחב
ע-X1 (רצועת עמודים)Xלאורך A-B-C-D (y=6y=6): בקטע A-B משני הצדדים (y=4.5y=4.5 עד 7.57.5); בקטע B-C-D רק מתחת לשפה (y=4.5y=4.5 עד 66)3.00 מ' / 1.50 מ'
ע-X2 (רצועת עמודים)Xלאורך E-F-G ועד קיר D (y=0y=0): בקטע E-G רק מעל השפה (y=0y=0 עד 1.51.5); בקטע G-D משני הצדדים (y=−1.5y=-1.5 עד 1.51.5)1.50 מ' / 3.00 מ'
ש-X1 (רצועת שדה)Xy=1.5y=1.5 עד 4.54.5, מקיר A עד קיר D3.00 מ'
ש-X2 (רצועת שדה)Xy=7.5y=7.5 עד 10.510.5, מקיר A עד הציר B; וחצי רצועה y=10.5y=10.5 עד 1212 לאורך הקיר העליון3.00 מ' + 1.50 מ'
ש-X3 (רצועת שדה)Xy=−4.5y=-4.5 עד −1.5-1.5, מהציר G עד קיר D; וחצי רצועה y=−6y=-6 עד −4.5-4.5 לאורך הקיר H-I3.00 מ' + 1.50 מ'
ע-Y1 (רצועת עמודים)Yלאורך הציר B-F (x=6x=6): בין B ל-F משני הצדדים (x=4.5x=4.5 עד 7.57.5); מ-B עד הקיר העליון רק משמאל לשפה (x=4.5x=4.5 עד 66)3.00 מ' / 1.50 מ'
ע-Y2 (רצועת עמודים)Yלאורך הציר C-G (x=12x=12): בין C ל-G משני הצדדים (x=10.5x=10.5 עד 13.513.5); מ-G עד H רק מימין לשפה (x=12x=12 עד 13.513.5)3.00 מ' / 1.50 מ'
ש-Y1 (רצועת שדה)Yx=1.5x=1.5 עד 4.54.5, מהקיר העליון עד השפה E-F; וחצי רצועה x=0x=0 עד 1.51.5 לאורך קיר A3.00 מ' + 1.50 מ'
ש-Y2 (רצועת שדה)Yx=7.5x=7.5 עד 10.510.5, בין השפה B-C לשפה F-G3.00 מ'
ש-Y3 (רצועת שדה)Yx=13.5x=13.5 עד 16.516.5, מהשפה C-D עד הקיר H-I; וחצי רצועה x=16.5x=16.5 עד 1818 לאורך קיר D3.00 מ' + 1.50 מ'

על גבי התרשים מסמנים את גבולות הרצועות בקווים מקווקווים במרחק 1.50 m1.50\,\text{m} מכל ציר עמודים, ורושמים ליד כל רצועה את הכינוי ואת הרוחב.

תשובה: בכל כיוון - רצועות עמודים ברוחב 3.00 m3.00\,\text{m} לאורך קווי העמודים (A-B-C-D ו-E-F-G-D בכיוון X; B-F ו-C-G בכיוון Y), חצי רצועת עמודים 1.50 m1.50\,\text{m} לאורך שפה חופשית, ורצועות שדה של 3.00 m3.00\,\text{m} ביניהן (חצי רצועה 1.50 m1.50\,\text{m} לאורך הקירות).

סעיף ב

תשובה:

h=33 cmh=33\,\text{cm}

נתון: מפתח l=6.00 ml=6.00\,\text{m}, Δg=4 kN/m2\Delta g=4\,\text{kN/m}^2, q=2.5 kN/m2q=2.5\,\text{kN/m}^2, תקרה ללא קורות.

מבוקש: העובי הדרוש מבחינת כפף (שקיעה).

לפי ת"י 466: h=l0k11⋅k12⋅k13h=\frac{l_0}{k_{11}\cdot k_{12}\cdot k_{13}}, כאשר k11=0.85k_{11}=0.85 לתקרה ללא קורות, k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} בק"נ/מ"ר) ו-k13=1k_{13}=1. לתקרה ללא קורות l0l_0 נלקח לפי המפתח הארוך: l0=600 cml_0=600\,\text{cm}.

מכיוון ש-fserf_{ser} תלוי בעובי, מנחשים עובי ומתקנים:

1. ניחוש ראשון: h0=l20=60020=30 cmh_0=\frac{l}{20}=\frac{600}{20}=30\,\text{cm}

fser=0.30⋅25+4+2.5=14.0 kN/m2f_{ser}=0.30\cdot25+4+2.5=14.0\,\text{kN/m}^2

k12=24.4⋅(1014.0)1/3=21.81k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{14.0}\right)^{1/3}=21.81

h=6000.85⋅21.81⋅1=32.4 cmh=\frac{600}{0.85\cdot21.81\cdot1}=32.4\,\text{cm} → נבדוק עם 33 cm33\,\text{cm}

2. סבב שני: h=33 cmh=33\,\text{cm}

fser=0.33⋅25+4+2.5=14.75 kN/m2f_{ser}=0.33\cdot25+4+2.5=14.75\,\text{kN/m}^2

k12=24.4⋅(1014.75)1/3=21.44k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{14.75}\right)^{1/3}=21.44

h=6000.85⋅21.44⋅1=32.9 cm≤33 cmh=\frac{600}{0.85\cdot21.44\cdot1}=32.9\,\text{cm}\le33\,\text{cm} ✓

תשובה: עובי התקרה h=33 cmh=33\,\text{cm}.

סעיף ג

תשובה:

רצועת עמודים: שדות קצה A-B, C-D: +83.1 kNm/m+83.1\,\text{kNm/m}; שדה פנימי B-C: +60.9 kNm/m+60.9\,\text{kNm/m}; מעל B ו-C: −126.9 kNm/m-126.9\,\text{kNm/m}; בקירות A, D: 0

נתון: h=33 cmh=33\,\text{cm} (סעיף ב), שלושה מפתחים של 6.00 m6.00\,\text{m}: A-B, B-C, C-D, הנשענים בקצוות על הקירות A ו-D ובאמצע על העמודים B ו-C.

מבוקש: מומנטי התכן ברצועת העמודים A-B-C-D.

1. עומס התכן על התקרה:

fd=(h⋅25+Δg)⋅1.4+q⋅1.6=(0.33⋅25+4)⋅1.4+2.5⋅1.6=12.25⋅1.4+4.0=21.15 kN/m2f_d=(h\cdot25+\Delta g)\cdot1.4+q\cdot1.6=(0.33\cdot25+4)\cdot1.4+2.5\cdot1.6=12.25\cdot1.4+4.0=21.15\,\text{kN/m}^2

2. המומנטים הכלליים (לכל רוחב השדה, למטר) לפי מקדמי הקורה הרציפה:

•שדה קצה (A-B, C-D): m+=fdl211=21.15⋅6.0211=69.22 kNm/mm^+=\frac{f_d l^2}{11}=\frac{21.15\cdot6.0^2}{11}=69.22\,\text{kNm/m}

•שדה פנימי (B-C): m+=fdl215=21.15⋅6.0215=50.76 kNm/mm^+=\frac{f_d l^2}{15}=\frac{21.15\cdot6.0^2}{15}=50.76\,\text{kNm/m}

•מעל הסמכים הפנימיים B, C: m−=fdl29=21.15⋅6.029=84.60 kNm/mm^-=\frac{f_d l^2}{9}=\frac{21.15\cdot6.0^2}{9}=84.60\,\text{kNm/m}

•מעל הקירות A ו-D (סמך קצה): m=0m=0 (בפועל מניחים זיון עליון קונסטרוקטיבי לאורך הקיר).

3. רצועת העמודים נושאת חלק גדול יותר מהמומנט: בשדה פי 1.21.2, מעל הסמך פי 1.51.5 מהמומנט הכללי:

•שדה קצה: 69.22⋅1.2=83.06 kNm/m69.22\cdot1.2=83.06\,\text{kNm/m}

•שדה פנימי: 50.76⋅1.2=60.91 kNm/m50.76\cdot1.2=60.91\,\text{kNm/m}

•מעל B ו-C: 84.60⋅1.5=126.90 kNm/m84.60\cdot1.5=126.90\,\text{kNm/m}

מהלך המומנטים (קו מעוגל בצורת פרבולה בכל שדה, מתיחה תחתונה בשדות ועליונה מעל העמודים):

נקודהA (קיר)שדה A-BBשדה B-CCשדה C-DD (קיר)
מומנט כללי (kNm/m)0+69.22-84.60+50.76-84.60+69.220
רצועת עמודים (kNm/m)0+83.06-126.90+60.91-126.90+83.060

בסרטוט: ציר אופקי לאורך A-B-C-D, בשדות קשתות כלפי מטה (חיובי) עם הערכים 83.183.1, 60.960.9, 83.183.1, ומעל B ו-C שיאים שליליים של −126.9 kNm/m-126.9\,\text{kNm/m}; בקצוות A ו-D המומנט אפס.

תשובה: ברצועת העמודים: +83.1 kNm/m+83.1\,\text{kNm/m} בשדות A-B ו-C-D, +60.9 kNm/m+60.9\,\text{kNm/m} בשדה B-C, −126.9 kNm/m-126.9\,\text{kNm/m} מעל B ו-C, ו-0 בקירות.

סעיף ד

תשובה:

שדות קצה: 6.86 cm2/m6.86\,\text{cm}^2/\text{m} → Φ14@20; שדה פנימי: 5.03 cm2/m5.03\,\text{cm}^2/\text{m} → Φ14@25; מעל B ו-C (עליון): 10.60 cm2/m10.60\,\text{cm}^2/\text{m} → Φ14@14

נתון: h=33 cmh=33\,\text{cm}, כיסוי 3 cm3\,\text{cm}, מוטות Φ14, המומנטים של רצועת העמודים מסעיף ג.

מבוקש: שטח הזיון ופיזור המוטות.

הגובה האפקטיבי: d=h−c−ϕ2=33−3−0.7=29.3 cmd=h-c-\frac{\phi}{2}=33-3-0.7=29.3\,\text{cm}. רוחב תכן b=1.0 mb=1.0\,\text{m}.

נוסחאות: ω=1−1−2Mdb d2fcd\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2f_{cd}}}, z=(1−ω2)d≤0.95dz=\left(1-\frac{\omega}{2}\right)d\le0.95d, As=Mdz fsdA_s=\frac{M_d}{z\,f_{sd}}. מוט Φ14: 1.54 cm21.54\,\text{cm}^2, ולכן המרווח s=1.54⋅100Ass=\frac{1.54\cdot100}{A_s} ס"מ.

זיון מינימלי: As,min=0.0015⋅100⋅29.3=4.40 cm2/mA_{s,min}=0.0015\cdot100\cdot29.3=4.40\,\text{cm}^2/\text{m}.

1. שדות קצה A-B ו-C-D, Md=83.06 kNm/mM_d=83.06\,\text{kNm/m} (זיון תחתון):

ω=1−1−2⋅83.061.0⋅0.2932⋅13000=0.077\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot83.06}{1.0\cdot0.293^2\cdot13000}}=0.077 → z=0.95dz=0.95d

As=83.060.95⋅0.293⋅435000=6.86 cm2/mA_s=\frac{83.06}{0.95\cdot0.293\cdot435000}=6.86\,\text{cm}^2/\text{m} → s=1546.86=22.4 cms=\frac{154}{6.86}=22.4\,\text{cm} → Φ14@20 (7.70 cm2/m7.70\,\text{cm}^2/\text{m})

2. שדה פנימי B-C, Md=60.91 kNm/mM_d=60.91\,\text{kNm/m} (זיון תחתון):

ω=0.056\omega=0.056 → z=0.95dz=0.95d

As=60.910.95⋅0.293⋅435000=5.03 cm2/m>4.40A_s=\frac{60.91}{0.95\cdot0.293\cdot435000}=5.03\,\text{cm}^2/\text{m}>4.40 → s=30.6 cms=30.6\,\text{cm} → Φ14@25 (6.16 cm2/m6.16\,\text{cm}^2/\text{m})

3. מעל העמודים B ו-C, Md=126.90 kNm/mM_d=126.90\,\text{kNm/m} (זיון עליון):

ω=1−1−2⋅126.901.0⋅0.2932⋅13000=0.121\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot126.90}{1.0\cdot0.293^2\cdot13000}}=0.121 → 1−ω2=0.939<0.951-\frac{\omega}{2}=0.939<0.95

As=126.900.939⋅0.293⋅435000=10.60 cm2/mA_s=\frac{126.90}{0.939\cdot0.293\cdot435000}=10.60\,\text{cm}^2/\text{m} → s=14.5 cms=14.5\,\text{cm} → Φ14@14 (11.00 cm2/m11.00\,\text{cm}^2/\text{m})

תשובה: שדות קצה Φ14@20 (6.86 cm2/m6.86\,\text{cm}^2/\text{m} נדרש), שדה פנימי Φ14@25 (5.035.03), מעל B ו-C זיון עליון Φ14@14 (10.60 cm2/m10.60\,\text{cm}^2/\text{m}).

סעיף ה

תשובה:

RC≈335 kNR_C\approx335\,\text{kN} (33.5 טון, עומס תכן)

נתון: fd=21.15 kN/m2f_d=21.15\,\text{kN/m}^2 (סעיף ג), עמוד C בצומת הצירים x=12x=12, y=6y=6.

מבוקש: הריאקציה (בעומסי תכן) בעמוד C.

מחשבים את שטח ההשפעה של העמוד: בכל כיוון לוקחים מכל מפתח סמוך את החלק שהעמוד נושא - 0.5l0.5l ממפתח פנימי, 0.6l0.6l מהצד הפנימי של מפתח קצה (סמך פנימי ראשון), ו-0.4l0.4l כשהעמוד הוא סמך הקצה של המפתח.

1. כיוון X: מצד שמאל המפתח B-C (פנימי) - 0.5⋅6.0=3.0 m0.5\cdot6.0=3.0\,\text{m}; מצד ימין המפתח C-D, מפתח קצה שעמוד C הוא הסמך הפנימי שלו - 0.6⋅6.0=3.6 m0.6\cdot6.0=3.6\,\text{m}. סה"כ: 6.6 m6.6\,\text{m}.

2. כיוון Y: מעל C אין תקרה (שפה חופשית); מתחתיו המפתח C-G, ש-C הוא סמך הקצה שלו - 0.4⋅6.0=2.4 m0.4\cdot6.0=2.4\,\text{m}.

3. הריאקציה:

RC=fd⋅(0.5⋅6.0+0.6⋅6.0)⋅(0.4⋅6.0)=21.15⋅6.6⋅2.4=335.0 kNR_C=f_d\cdot(0.5\cdot6.0+0.6\cdot6.0)\cdot(0.4\cdot6.0)=21.15\cdot6.6\cdot2.4=335.0\,\text{kN}

תשובה: RC≈335 kNR_C\approx335\,\text{kN} (33.5 טון).

סעיף ו

תשובה:

VEd=469 kN<VRdc≈537 kNV_{Ed}=469\,\text{kN}<V_{Rdc}\approx537\,\text{kN} (ו-<VRd,max≈736 kN<V_{Rd,max}\approx736\,\text{kN}) - אין בעיית חדירה

נתון: RC=335.0 kNR_C=335.0\,\text{kN} (סעיף ה), עמוד 30/30 ס"מ, h=33 cmh=33\,\text{cm}, ρl=0.015\rho_l=0.015, בטון ב-30.

מבוקש: האם כוח החדירה גדול מתסבולת הבטון.

1. עמוד C הוא עמוד שפה (מעליו שפה חופשית), ולכן מגדילים את הכוח במקדם אקסצנטריות β=1.4\beta=1.4:

VEd=β⋅RC=1.4⋅335.0=469.0 kNV_{Ed}=\beta\cdot R_C=1.4\cdot335.0=469.0\,\text{kN}

2. הגובה האפקטיבי הממוצע של שתי שכבות Φ14: dm=33−3−1.4=28.6 cmd_m=33-3-1.4=28.6\,\text{cm}

3. היקפים: היקף העמוד הצמוד לתקרה (שלוש פאות): u0=30+30+30=90 cmu_0=30+30+30=90\,\text{cm}.

ההיקף הבסיסי במרחק 2d2d מפני העמוד (שלוש פאות וחצי עיגול ברדיוס 2d2d):

u1=u0+π⋅2dm=90+3.14⋅2⋅28.6=269.7 cmu_1=u_0+\pi\cdot2d_m=90+3.14\cdot2\cdot28.6=269.7\,\text{cm}

4. מקדם הגודל: K=1+200286=1.836≤2K=1+\sqrt{\frac{200}{286}}=1.836\le2

5. תסבולת הבטון ללא זיון חדירה:

vRdc=0.12⋅K⋅(100ρl⋅0.7fck)1/3=0.12⋅1.836⋅(100⋅0.015⋅0.7⋅30)1/3=0.696 MPav_{Rdc}=0.12\cdot K\cdot(100\rho_l\cdot0.7f_{ck})^{1/3}=0.12\cdot1.836\cdot(100\cdot0.015\cdot0.7\cdot30)^{1/3}=0.696\,\text{MPa}

(הערך המינימלי vmin=0.035⋅1.8361.5⋅21=0.399 MPav_{min}=0.035\cdot1.836^{1.5}\cdot\sqrt{21}=0.399\,\text{MPa} קטן יותר.)

VRdc=vRdc⋅u1⋅dm=0.696⋅2697⋅286⋅10−3=536.8 kNV_{Rdc}=v_{Rdc}\cdot u_1\cdot d_m=0.696\cdot2697\cdot286\cdot10^{-3}=536.8\,\text{kN}

6. תסבולת מרבית בפני העמוד:

VRd,max=0.24⋅(1−0.7⋅30250)⋅fcd⋅u0⋅dm=0.24⋅0.916⋅13⋅900⋅286⋅10−3=735.6 kNV_{Rd,max}=0.24\cdot\left(1-\frac{0.7\cdot30}{250}\right)\cdot f_{cd}\cdot u_0\cdot d_m=0.24\cdot0.916\cdot13\cdot900\cdot286\cdot10^{-3}=735.6\,\text{kN}

7. השוואה: VEd=469.0 kN<VRdc=536.8 kN<VRd,max=735.6 kNV_{Ed}=469.0\,\text{kN}<V_{Rdc}=536.8\,\text{kN}<V_{Rd,max}=735.6\,\text{kN}.

אין בעיית חדירה, ואין צורך בזיון חדירה. (אילו הייתה בעיה, הפתרונות האפשריים: הגדלת מידות העמוד, הגדלת עובי התקרה מקומית - כותרת/עיבוי סביב העמוד, הגדלת מנת הזיון העליון, או זיון חדירה - חישוקים/ברגי גזירה.)

תשובה: VEd=469 kN<VRdc≈537 kNV_{Ed}=469\,\text{kN}<V_{Rdc}\approx537\,\text{kN} - אין בעיית חדירה סביב עמוד C.

שאלה 3 · ניתוח סייסמי של מבנה משרדים לפי ת"י 413

בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א', ב', ג', ד'. בתרשים 3א מוצג חתך של מבנה.

בתרשים 3ב מוצגת תוכנית של מידות ציריות בין העמודים למערכת הצירים עבור חישוב סעיף ח'.

המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות ללא אפשרות עלייה לגג, המבוסס על גבי רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה.

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.

מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע על כל תקרה במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): g=20 kN/m2 (2000 kg/m2)g=20\,\text{kN/m}^2\ (2000\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.

המבנה נמצא באזור פתח תקווה. SS=0.15S_S=0.15, S1=0.04S_1=0.04, Z=0.06Z=0.06.

הקרקע במקום היא מטיפוס C.

המבנה מתוכנן לרמת משיכות נמוכה.

יש צורך לבדוק מגבלות מבנה סדיר לפי הנחיות הסעיפים.

א.

קבעו האם המבנה סדיר במתווה האופקי (יש לבדוק מגרעות בלבד לפי סעיף 203.1 ת"י 413 גת 5).

(4 נקודות)

עבור סעיפים ב–ח אין צורך להתחשב במגבלות מבנה לא סדיר.

ב.

קבעו את מקדמי השכיחות לעומס שימושי.

(2 נקודות)
ג.

קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.

(2 נקודות)
ד.

חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.

(2 נקודות)
ה.

חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית Sa.

(5 נקודות)
ו.

חשבו את מקדם התכן הסייסמי Cd.

(2 נקודות)
ז.

חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים X,Y שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(אין להפחית את פתח המדרגות, אין להתחשב במשקל הקירות והעמודים).

(4 נקודות)
ח.

חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים X,Y שמופיעה בתרשים 3ב, ומקמו אותו על התרשים.

(6 נקודות)

עבור סעיפים: ט' י' נתון: Cd=0.10C_d=0.10.

ט.

חשבו את שטח התקרה הטיפוסית של המבנה (אין להפחית את פתח המדרגות).

(1 נקודות)
י.

חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון Y בלבד).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

לא סדיר: המגרעות 3 m3\,\text{m} הן 18.75%>15%18.75\%>15\% ממידת המבנה (16 מ') בשני הכיוונים

נתון: מידות המבנה בתכנית 16.00×16.00 m16.00\times16.00\,\text{m} (בכיוון X: 300+1300=1600300+1300=1600; בכיוון Y: 1300+300=16001300+300=1600 ס"מ), ובשתי פינות מנוגדות מגרעות של 3.00×3.00 m3.00\times3.00\,\text{m} (פינה שמאלית תחתונה ופינה ימנית עליונה).

מבוקש: האם המבנה סדיר במתווה האופקי מבחינת מגרעות.

לפי הסעיף, מבנה נחשב לא סדיר במתווה האופקי אם יש בו פינה חוזרת (מגרעת) שההיטלים שלה בשני הכיוונים גדולים מ-15% ממידת המבנה באותו כיוון.

1. כיוון X: 3.0016.00=0.1875=18.75%>15%\frac{3.00}{16.00}=0.1875=18.75\%>15\%

2. כיוון Y: 3.0016.00=18.75%>15%\frac{3.00}{16.00}=18.75\%>15\%

שני ההיטלים של כל מגרעת עוברים את 15%.

תשובה: המבנה אינו סדיר במתווה האופקי (מגרעות של 18.75% בשני הכיוונים, יותר מ-15%).

סעיף ב

תשובה:

קומות טיפוסיות (משרדים): ψ=0.2\psi=0.2; גג ללא גישה: ψ=0\psi=0

מקדם השכיחות קובע איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על התקרה בזמן רעידת אדמה, ונכנס לחישוב המסה הסייסמית.

1. תקרות הקומות (קרקע עד ג') - שימוש משרדים: ψ=0.2\psi=0.2.

2. תקרת קומה ד' היא הגג, ואין אפשרות עלייה אליו: ψ=0\psi=0.

(העומס השימושי למשרדים לפי ת"י 412: q=2.0 kN/m2q=2.0\,\text{kN/m}^2.)

תשובה: ψ=0.2\psi=0.2 בתקרות הקומות, ψ=0\psi=0 בגג.

סעיף ג

תשובה:

I=1.0I=1.0

מבנה משרדים רגיל אינו מבנה חיוני ואינו מבנה שבו מתקהלים קהל רב, ולכן הוא בקבוצת החשיבות הרגילה.

תשובה: מקדם החשיבות I=1.0I=1.0.

סעיף ד

תשובה:

T≈0.43 sT\approx0.43\,\text{s}

נתון: גובה המבנה מעל הרפסודה H=465+4⋅330=1785 cm=17.85 mH=465+4\cdot330=1785\,\text{cm}=17.85\,\text{m} (לפי חתך 1-1), מערכת קירות הקשחה מבטון.

הנוסחה המקורבת: T=Ct⋅H3/4T=C_t\cdot H^{3/4} עם Ct=0.05C_t=0.05:

T=0.05⋅17.850.75=0.05⋅8.68=0.434 sT=0.05\cdot17.85^{0.75}=0.05\cdot8.68=0.434\,\text{s}

תשובה: T≈0.43 sT\approx0.43\,\text{s}.

סעיף ה

תשובה:

Sa=SD1T=0.0680.434≈0.157S_a=\frac{S_{D1}}{T}=\frac{0.068}{0.434}\approx0.157

נתון: SS=0.15S_S=0.15, S1=0.04S_1=0.04, קרקע מטיפוס C, T=0.434 sT=0.434\,\text{s}.

מבוקש: SaS_a מתוך ספקטרום התכן.

1. מקדמי הקרקע לטיפוס C (לערכים SS≤0.25S_S\le0.25, S1≤0.1S_1\le0.1): Fa=1.2F_a=1.2, Fv=1.7F_v=1.7.

2. תאוצות התכן הספקטרליות:

SDS=Fa⋅SS=1.2⋅0.15=0.180S_{DS}=F_a\cdot S_S=1.2\cdot0.15=0.180

SD1=Fv⋅S1=1.7⋅0.04=0.068S_{D1}=F_v\cdot S_1=1.7\cdot0.04=0.068

3. זמני המחזור של הספקטרום:

TS=SD1SDS=0.0680.180=0.378 sT_S=\frac{S_{D1}}{S_{DS}}=\frac{0.068}{0.180}=0.378\,\text{s}, T0=0.2TS=0.076 sT_0=0.2T_S=0.076\,\text{s}

4. T=0.434 s>TS=0.378 sT=0.434\,\text{s}>T_S=0.378\,\text{s} - נמצאים בענף היורד של הספקטרום:

Sa=SD1T=0.0680.434=0.157S_a=\frac{S_{D1}}{T}=\frac{0.068}{0.434}=0.157

תשובה: Sa≈0.157S_a\approx0.157.

סעיף ו

תשובה:

Cd≈0.104≈0.10C_d\approx0.104\approx0.10

נתון: Sa=0.157S_a=0.157, I=1.0I=1.0, קירות הקשחה ברמת משיכות נמוכה - מקדם התגובה (התנהגות) K=1.5K=1.5.

Cd=Sa⋅IK=0.157⋅1.01.5=0.104C_d=\frac{S_a\cdot I}{K}=\frac{0.157\cdot1.0}{1.5}=0.104

(הערך תואם את Cd=0.10C_d=0.10 הנתון לסעיפים ט-י.)

תשובה: Cd≈0.104C_d\approx0.104.

סעיף ז

תשובה:

(xc,yc)=(8.00, 8.00) m(x_c,y_c)=(8.00,\ 8.00)\,\text{m}

נתון: ראשית הצירים בפינה השמאלית התחתונה של המלבן החוסם 16×16 m16\times16\,\text{m}; מגרעות 3×3 m3\times3\,\text{m} בפינה השמאלית התחתונה ובפינה הימנית העליונה. העומס על התקרה אחיד, ולכן מרכז הכובד הוא מרכז השטח.

מחשבים כמלבן שלם פחות שתי המגרעות:

חלקשטח (m²)xix_i (m)yiy_i (m)
מלבן 16×1616\times162568.008.00
מגרעת שמאלית תחתונה-91.501.50
מגרעת ימנית עליונה-914.5014.50
סה"כ238

xc=256⋅8.00−9⋅1.50−9⋅14.50238=2048−13.5−130.5238=1904238=8.00 mx_c=\frac{256\cdot8.00-9\cdot1.50-9\cdot14.50}{238}=\frac{2048-13.5-130.5}{238}=\frac{1904}{238}=8.00\,\text{m}

yc=256⋅8.00−9⋅1.50−9⋅14.50238=8.00 my_c=\frac{256\cdot8.00-9\cdot1.50-9\cdot14.50}{238}=8.00\,\text{m}

(התכנית סימטרית סביב מרכזה, ולכן התוצאה צפויה.)

על התרשים מסמנים את הנקודה (8.00,8.00)(8.00,8.00) - במרכז המלבן החוסם.

תשובה: מרכז הכובד ב-(8.00, 8.00) m(8.00,\ 8.00)\,\text{m}.

סעיף ח

תשובה:

(xk,yk)=(8.00, 8.72) m(x_k,y_k)=(8.00,\ 8.72)\,\text{m}

נתון: כל קירות ההקשחה באורך 4.00 m4.00\,\text{m} ובעובי 0.30 m0.30\,\text{m}. הצירים שלהם לפי תרשים 3ב.

מבוקש: מרכז הקשיחות.

1. קשיחות קיר במישורו: I=t⋅L312=0.30⋅4.00312=1.60 m4I=\frac{t\cdot L^3}{12}=\frac{0.30\cdot4.00^3}{12}=1.60\,\text{m}^4. הקשיחות של קיר בניצב למישורו (4.0⋅0.3312=0.009 m4\frac{4.0\cdot0.3^3}{12}=0.009\,\text{m}^4) זניחה, וגם העמודים זניחים. כל הקירות זהים, ולכן מרכז הקשיחות הוא ממוצע מיקומי הקירות בכל כיוון.

2. הקירות בכיוון Y (נושאים כוח בכיוון Y וקובעים את xkx_k):

•קיר שמאלי עליון: x=0.15x=0.15

•קיר ימני עליון: x=0.15+11.70=11.85x=0.15+11.70=11.85

•קיר שמאלי תחתון: x=4.15x=4.15

•קיר ימני תחתון: x=4.15+11.70=15.85x=4.15+11.70=15.85

xk=1.6⋅(0.15+11.85+4.15+15.85)4⋅1.6=32.004=8.00 mx_k=\frac{1.6\cdot(0.15+11.85+4.15+15.85)}{4\cdot1.6}=\frac{32.00}{4}=8.00\,\text{m}

3. הקירות בכיוון X (קובעים את yky_k):

•קיר עליון: y=0.15+10.00+5.70=15.85y=0.15+10.00+5.70=15.85

•קיר חדר המדרגות: y=0.15+10.00=10.15y=0.15+10.00=10.15

•קיר תחתון: y=0.15y=0.15

yk=1.6⋅(15.85+10.15+0.15)3⋅1.6=26.153=8.72 my_k=\frac{1.6\cdot(15.85+10.15+0.15)}{3\cdot1.6}=\frac{26.15}{3}=8.72\,\text{m}

על התרשים מסמנים את הנקודה (8.00,8.72)(8.00,8.72) - 0.72 m0.72\,\text{m} מעל מרכז הכובד. המשמעות: בכוח בכיוון X תיווצר פיתול (ey=0.72 me_y=0.72\,\text{m}), ובכיוון Y אין אקסצנטריות מחושבת.

תשובה: מרכז הקשיחות ב-(8.00, 8.72) m(8.00,\ 8.72)\,\text{m}.

סעיף ט

תשובה:

A=238 m2A=238\,\text{m}^2

שטח המלבן החוסם פחות שתי המגרעות:

A=16.00⋅16.00−2⋅(3.00⋅3.00)=256−18=238 m2A=16.00\cdot16.00-2\cdot(3.00\cdot3.00)=256-18=238\,\text{m}^2

תשובה: A=238 m2A=238\,\text{m}^2.

סעיף י

תשובה:

FH=2418.1 kNF_H=2418.1\,\text{kN}; לפי הקומות (מלמטה): 201.1, 343.9, 486.6, 629.4, 757.0 kN201.1,\ 343.9,\ 486.6,\ 629.4,\ 757.0\,\text{kN}

נתון: Cd=0.10C_d=0.10, A=238 m2A=238\,\text{m}^2, g=20 kN/m2g=20\,\text{kN/m}^2, q=2.0 kN/m2q=2.0\,\text{kN/m}^2 (משרדים, ת"י 412), ψ=0.2\psi=0.2 בקומות ו-00 בגג, גובה קומת קרקע 4.65 m4.65\,\text{m} ושאר הקומות 3.30 m3.30\,\text{m}.

מבוקש: הכוח האופקי בכל מפלס תקרה (כיוון Y).

1. משקל סייסמי של תקרה טיפוסית: W=A⋅(g+ψq)=238⋅(20+0.2⋅2.0)=238⋅20.4=4855.2 kNW=A\cdot(g+\psi q)=238\cdot(20+0.2\cdot2.0)=238\cdot20.4=4855.2\,\text{kN}

2. משקל הגג: Wroof=238⋅20=4760 kNW_{roof}=238\cdot20=4760\,\text{kN}

3. המשקל הכולל: ∑W=4⋅4855.2+4760=24180.8 kN\sum W=4\cdot4855.2+4760=24180.8\,\text{kN}

4. כוח הגזירה בבסיס: FH=Cd⋅∑W=0.10⋅24180.8=2418.1 kNF_H=C_d\cdot\sum W=0.10\cdot24180.8=2418.1\,\text{kN}

5. פיזור לגובה (התקופה T<0.7 sT<0.7\,\text{s}, ולכן אין כוח ריכוזי נוסף בראש): Fi=FH⋅Wihi∑WjhjF_i=F_H\cdot\frac{W_i h_i}{\sum W_j h_j}, עם ∑Wjhj=271406 kN⋅m\sum W_jh_j=271406\,\text{kN}\cdot\text{m}:

קומהגובה hih_i (m)WiW_i (kN)WihiW_i h_i (kN m)FiF_i (kN)
תקרת קרקע4.654855.222577201.1
תקרת א'7.954855.238599343.9
תקרת ב'11.254855.254621486.6
תקרת ג'14.554855.270643629.4
תקרת ד' (גג)17.85476084966757.0
סה"כ24180.82714062418.1

למשל בגג: F5=2418.1⋅84966271406=757.0 kNF_5=2418.1\cdot\frac{84966}{271406}=757.0\,\text{kN}.

תשובה: FH=2418.1 kNF_H=2418.1\,\text{kN}, ובמפלסים (מלמטה למעלה): 201.1201.1, 343.9343.9, 486.6486.6, 629.4629.4, 757.0 kN757.0\,\text{kN}.

שאלה 4 · יציבות קיר תומך עם שתי שכבות מילוי

נתון קיר תומך, המוצג בתרשים מספר 4.

מילוי סוג א:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ1=2.2 t/m3 (22 kN/m3)\gamma_1=2.2\,\text{t/m}^3\ (22\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: φ(1)=40∘\varphi(1)=40^\circ.

מילוי סוג ב:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ2=1.8 t/m3 (18 kN/m3)\gamma_2=1.8\,\text{t/m}^3\ (18\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: φ(2)=33∘\varphi(2)=33^\circ.

נתון:

•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: μ=0.45\mu=0.45.

•מקדם הביטחון להחלקה: K=1.50K=1.50.

•מקדם הביטחון להיפוך: K=2.00K=2.00.

•המשקל המרחבי של בטון הקיר: γ=(2500 kg/m3) 25 kN/m3\gamma=(2500\,\text{kg/m}^3)\ 25\,\text{kN/m}^3.

•בראש הקיר קיים עומס שימושי של 10 kN/m2 (1000 kg/m2)10\,\text{kN/m}^2\ (1000\,\text{kg/m}^2) (חובה להתחשב בו כתורם ליציבות הקיר)

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון 5 ס"מ.

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם הביטחון להחלקה.

(7 נקודות)
ד.

חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.

(8 נקודות)
ה.

האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.

(2 נקודות)
ו.

חשבו את מאמצי המגע עם הקרקע בתחתית הקיר.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

סוג ב (Ka=0.295K_a=0.295): מ-2.952.95 בראש עד 16.21 kPa16.21\,\text{kPa} בעומק 2.5 מ'; סוג א (Ka=0.217K_a=0.217): מ-11.9611.96 בעומק 2.5 מ' עד 24.40 kPa24.40\,\text{kPa} בתחתית היסוד (5.1 מ')

נתון: גובה הקיר מעל היסוד 250+200=450 cm250+200=450\,\text{cm}, עובי היסוד 60 cm60\,\text{cm}; למעלה 2.50 m2.50\,\text{m} מילוי סוג ב, מתחתיו 2.00 m2.00\,\text{m} מילוי סוג א (ומילוי א ממשיך עד תחתית היסוד בצד העקב), עומס שימושי q=10 kN/m2q=10\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: פילוג הלחץ האופקי האקטיבי.

הלחץ מחושב על מישור אנכי דמיוני בקצה העקב, לכל הגובה H=4.50+0.60=5.10 mH=4.50+0.60=5.10\,\text{m}, לפי רנקין: ea=Ka⋅σve_a=K_a\cdot\sigma_v, כאשר σv\sigma_v הוא המאמץ האנכי (עומס שימושי + משקל הקרקע שמעל).

1. מקדמי הלחץ האקטיבי:

Ka2=tan⁡2(45∘−33∘2)=tan⁡2(28.5∘)=0.295K_{a2}=\tan^2\left(45^\circ-\frac{33^\circ}{2}\right)=\tan^2(28.5^\circ)=0.295 (סוג ב)

Ka1=tan⁡2(45∘−40∘2)=tan⁡2(25∘)=0.217K_{a1}=\tan^2\left(45^\circ-\frac{40^\circ}{2}\right)=\tan^2(25^\circ)=0.217 (סוג א)

2. סוג ב (עומק z=0z=0 עד 2.50 m2.50\,\text{m}):

•בראש: ea=0.295⋅10=2.95 kPae_a=0.295\cdot10=2.95\,\text{kPa}

•בעומק 2.502.50: σv=10+18⋅2.50=55 kPa\sigma_v=10+18\cdot2.50=55\,\text{kPa}, ea=0.295⋅55=16.21 kPae_a=0.295\cdot55=16.21\,\text{kPa}

3. סוג א (עומק 2.502.50 עד 5.10 m5.10\,\text{m}) - במעבר בין השכבות המאמץ האנכי רציף אבל KaK_a משתנה, ולכן יש קפיצה בלחץ:

•בעומק 2.502.50: ea=0.217⋅55=11.96 kPae_a=0.217\cdot55=11.96\,\text{kPa}

•בתחתית היסוד: σv=55+22⋅2.60=112.2 kPa\sigma_v=55+22\cdot2.60=112.2\,\text{kPa}, ea=0.217⋅112.2=24.40 kPae_a=0.217\cdot112.2=24.40\,\text{kPa}

פילוג הלחץ (ציר אופקי - עומק מראש הקיר, ציר אנכי - הלחץ):

סוג בסוג א
z (m)e_a (kPa)01234505101520252.9516.2111.9624.40

במחברת מסרטטים את הפילוג לצד המישור האנכי: טרפז מ-2.95 עד 16.21 בשכבה העליונה, ירידה ל-11.96 במעבר, וטרפז עד 24.40 kPa בתחתית.

תשובה: Ka2=0.295K_{a2}=0.295, Ka1=0.217K_{a1}=0.217; הלחצים: 2.952.95 ו-16.21 kPa16.21\,\text{kPa} בשכבה ב, 11.9611.96 ו-24.40 kPa24.40\,\text{kPa} בשכבה א.

סעיף ב

תשובה:

E1=7.37E_1=7.37, E2=16.58E_2=16.58, E3=31.09E_3=31.09, E4=16.17 kN/mE_4=16.17\,\text{kN/m}; סה"כ ∑H=71.22 kN/m\sum H=71.22\,\text{kN/m} בגובה 1.96 m1.96\,\text{m} מתחתית היסוד

מחלקים כל טרפז לחץ למלבן ולמשולש. כל כוח פועל במרכז הכובד של השטח שלו; הגבהים נמדדים מתחתית היסוד (למטר אורך קיר):

כוחחישובערך (kN/m)זרוע מתחתית היסוד (m)מומנט (kNm/m)
E1E_1 (מלבן, ב)2.95⋅2.502.95\cdot2.507.372.60+2.502=3.852.60+\frac{2.50}{2}=3.8528.37
E2E_2 (משולש, ב)(16.21−2.95)⋅2.502\frac{(16.21-2.95)\cdot2.50}{2}16.582.60+2.503=3.432.60+\frac{2.50}{3}=3.4356.93
E3E_3 (מלבן, א)11.96⋅2.6011.96\cdot2.6031.092.602=1.30\frac{2.60}{2}=1.3040.42
E4E_4 (משולש, א)(24.40−11.96)⋅2.602\frac{(24.40-11.96)\cdot2.60}{2}16.172.603=0.87\frac{2.60}{3}=0.8714.01
סה"כ71.22139.74

השקול: ∑H=71.22 kN/m\sum H=71.22\,\text{kN/m}, בגובה 139.7471.22=1.96 m\frac{139.74}{71.22}=1.96\,\text{m} מעל תחתית היסוד. בסרטוט מסמנים את ארבעת החצים האופקיים (מכיוון המילוי אל הקיר) בגבהים שבטבלה.

תשובה: 7.377.37, 16.5816.58, 31.0931.09, 16.17 kN/m16.17\,\text{kN/m}; שקול 71.22 kN/m71.22\,\text{kN/m} בגובה 1.96 m1.96\,\text{m}.

סעיף ג

תשובה:

Fs=0.45⋅250.9971.22≈1.59>1.50F_s=\frac{0.45\cdot250.99}{71.22}\approx1.59>1.50

נתון: μ=0.45\mu=0.45, הכוחות האופקיים מסעיף ב.

מבוקש: Fs=μ∑V∑HF_s=\frac{\mu\sum V}{\sum H}.

מחשבים את הכוחות האנכיים (למטר קיר). מודדים מרחקים מקצה הבוהן (הקצה השמאלי של היסוד): בוהן 0.50 m0.50\,\text{m}, רוחב הקיר בבסיס 0.50 m0.50\,\text{m} (פניו האחוריים אנכיים ב-x=1.00 mx=1.00\,\text{m}), בראש הקיר רוחב 0.25 m0.25\,\text{m}, עקב 2.70−1.00=1.70 m2.70-1.00=1.70\,\text{m}:

רכיבחישובVV (kN/m)xx מהבוהן (m)V⋅xV\cdot x (kNm/m)
יסוד2.70⋅0.60⋅252.70\cdot0.60\cdot2540.501.3554.68
קיר - חלק מלבני0.25⋅4.50⋅250.25\cdot4.50\cdot2528.130.87524.61
קיר - חלק משולש0.25⋅4.502⋅25\frac{0.25\cdot4.50}{2}\cdot2514.060.6679.38
קרקע סוג ב מעל העקב1.70⋅2.50⋅181.70\cdot2.50\cdot1876.501.85141.53
קרקע סוג א מעל העקב1.70⋅2.00⋅221.70\cdot2.00\cdot2274.801.85138.38
עומס שימושי על העקב10⋅1.7010\cdot1.7017.001.8531.45
סה"כ250.99400.01

(המשקל של החלק המשולש של הקיר פועל במרכז הכובד של המשולש: x=0.50+0.75+0.753=0.667 mx=\frac{0.50+0.75+0.75}{3}=0.667\,\text{m}. העומס השימושי נלקח כמייצב, כנדרש.)

Fs=μ⋅∑V∑H=0.45⋅250.9971.22=112.9471.22=1.59>1.50F_s=\frac{\mu\cdot\sum V}{\sum H}=\frac{0.45\cdot250.99}{71.22}=\frac{112.94}{71.22}=1.59>1.50 ✓

תשובה: מקדם הביטחון להחלקה Fs≈1.59F_s\approx1.59.

סעיף ד

תשובה:

Fo=400.01139.74≈2.86>2.00F_o=\frac{400.01}{139.74}\approx2.86>2.00

ההיפוך נבדק סביב קצה הבוהן (הנקודה השמאלית התחתונה של היסוד).

1. מומנט מייצב - סכום V⋅xV\cdot x מהטבלה בסעיף ג: MR=400.01 kNm/mM_R=400.01\,\text{kNm/m}

2. מומנט מהפך - סכום הכוחות האופקיים כפול גובהם מעל תחתית היסוד (טבלה בסעיף ב):

MO=7.37⋅3.85+16.58⋅3.43+31.09⋅1.30+16.17⋅0.87=139.74 kNm/mM_O=7.37\cdot3.85+16.58\cdot3.43+31.09\cdot1.30+16.17\cdot0.87=139.74\,\text{kNm/m}

3. מקדם הביטחון:

Fo=MRMO=400.01139.74=2.86>2.00F_o=\frac{M_R}{M_O}=\frac{400.01}{139.74}=2.86>2.00 ✓

תשובה: מקדם הביטחון להיפוך Fo≈2.86F_o\approx2.86.

סעיף ה

תשובה:

כן: החלקה 1.59>1.501.59>1.50, היפוך 2.86>2.002.86>2.00 - אין צורך בשינוי

משווים את מקדמי הביטחון שחושבו לדרישות:

1. החלקה: Fs=1.59>1.50F_s=1.59>1.50 ✓

2. היפוך: Fo=2.86>2.00F_o=2.86>2.00 ✓

הקיר עומד בשני התנאים. (מקדם ההחלקה קרוב לגבול; אילו לא היה עומד, אפשר היה להאריך את העקב, להוסיף שן מתחת ליסוד, או להשתמש במילוי בעל זווית שפיכה גדולה יותר.)

תשובה: הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון להחלקה ולהיפוך.

סעיף ו

תשובה:

σmax≈157.6 kPa\sigma_{max}\approx157.6\,\text{kPa} (בבוהן), σmin≈28.3 kPa\sigma_{min}\approx28.3\,\text{kPa} (בעקב); e=0.31<B/6=0.45 me=0.31<B/6=0.45\,\text{m}

נתון: ∑V=250.99 kN/m\sum V=250.99\,\text{kN/m}, MR=400.01M_R=400.01, MO=139.74 kNm/mM_O=139.74\,\text{kNm/m}, רוחב היסוד B=2.70 mB=2.70\,\text{m}.

מבוקש: המאמצים בקרקע מתחת ליסוד.

1. מקום השקול האנכי, מהבוהן:

a=MR−MO∑V=400.01−139.74250.99=1.037 ma=\frac{M_R-M_O}{\sum V}=\frac{400.01-139.74}{250.99}=1.037\,\text{m}

2. האקסצנטריות ממרכז היסוד:

e=B2−a=1.35−1.037=0.313 m<B6=0.45 me=\frac{B}{2}-a=1.35-1.037=0.313\,\text{m}<\frac{B}{6}=0.45\,\text{m} - השקול בגרעין החתך, וכל הבסיס לחוץ.

3. המאמצים:

σmax,min=∑VB(1±6eB)=250.992.70(1±6⋅0.3132.70)=92.96⋅(1±0.696)\sigma_{max,min}=\frac{\sum V}{B}\left(1\pm\frac{6e}{B}\right)=\frac{250.99}{2.70}\left(1\pm\frac{6\cdot0.313}{2.70}\right)=92.96\cdot(1\pm0.696)

σmax=157.6 kPa\sigma_{max}=157.6\,\text{kPa} (מתחת לבוהן), σmin=28.3 kPa\sigma_{min}=28.3\,\text{kPa} (מתחת לעקב)

תשובה: פילוג טרפזי: 157.6 kPa157.6\,\text{kPa} בבוהן ו-28.3 kPa28.3\,\text{kPa} בעקב (15.8 ו-2.8 טון/מ"ר).

שאלה 5 · תכנון גשר הולכי רגל מפלדה

בתרשים מספר 5 מסורטטות תוכנית וחתך של תוספת גשר מפלדה בין שני מבנים קיימים.

העומס הכולל על הגשר שהוא 10 ק"נ למ"ר (1 טון למ"ר, כולל משקלו העצמי).

עבור סעיף ד בלבד: קיים עומס אופקי בניצב לראש המעקה בגודל של 1.5 ק"נ למ"א (0.15 טון למ"א).

רצפת הגשר תהיה בנויה מלוחות פלדה הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 80 ס"מ. אין צורך לתכנן את לוחות הפלדה.

המאמץ מותר בפלדה: σ=1400 kg/cm2=140 MPa\sigma=1400\,\text{kg/cm}^2=140\,\text{MPa}.

א.

העתיקו את תרשים הגשר וסרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות ותנו שם לכל קורה.

(5 נקודות)
ב.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.

הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים מפתח הקורה ואת העומס על הקורה.

(10 נקודות)
ג.

הציעו פרופיל פלדה מסוג IPN לקורות המשניות והראשיות והוכיחו שהמאמץ בהם קטן מהמאמץ מותר.

(10 נקודות)
ד.

הציעו סכמה עבור המעקה, הציעו פרופיל פלדה מסוג IPN שמתאים עבורו.

(5 נקודות)
ה.

הציעו פרטי חיבור בין הקורות הראשיות של הגשר לתקרות הבטון של המבנים הקיימים.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

שתי קורות ראשיות לאורך הגשר (B1) לאורך שתי השפות, במפתח 6.40 מ'; קורות משניות רוחביות (B2) במפתח 2.00 מ' כל 80 ס"מ

נתון: הגשר ברוחב 2.00 m2.00\,\text{m}, המרחק בין המבנים 6.20 m6.20\,\text{m}, ובכל צד הגשר נשען 20 cm20\,\text{cm} על תקרת המבנה; לוחות הרצפה דורשים קורות במרווח של 80 cm80\,\text{cm} לכל היותר.

המערכת המוצעת:

1. קורות ראשיות B1 - שתי קורות לאורך הגשר, אחת בכל שפה (המרחק ביניהן 2.00 m2.00\,\text{m}). הן נשענות על תקרות המבנים הקיימים. המפתח בין מרכזי השטחים הנושאים: l=620+2⋅202=640 cm=6.40 ml=620+2\cdot\frac{20}{2}=640\,\text{cm}=6.40\,\text{m}.

2. קורות משניות B2 - קורות רוחביות בין שתי הקורות הראשיות, במפתח 2.00 m2.00\,\text{m}, במרווחים של 80 cm80\,\text{cm}: 64080=8\frac{640}{80}=8 שדות, כלומר 9 קורות (כולל הקורות בקצוות, מעל הסמכים). לוחות הפלדה נשענים על הקורות המשניות.

בסרטוט: מעתיקים את התכנית, משרטטים את B1 לאורך שתי השפות הארוכות ואת B2 בניצב להן כל 80 ס"מ, ורושמים את השמות.

תשובה: שתי קורות ראשיות B1 לאורך הגשר (מפתח 6.40 m6.40\,\text{m}) ו-9 קורות משניות B2 רוחביות (מפתח 2.00 m2.00\,\text{m}, כל 80 cm80\,\text{cm}).

סעיף ב

תשובה:

B2: קורה פשוטה על B1-B1, מפתח 2.00 מ', q=8 kN/mq=8\,\text{kN/m}; B1: קורה פשוטה על המבנים הקיימים, מפתח 6.40 מ', q=10 kN/mq=10\,\text{kN/m} (או כוחות מרוכזים של 8 ק"נ כל 80 ס"מ)

1. קורה משנית B2: קורה פשוטה (סמך קבוע וסמך נייד) הנשענת על שתי הקורות הראשיות B1. מפתח l=2.00 ml=2.00\,\text{m}.

רוחב ההשפעה הוא המרווח בין הקורות המשניות, 0.80 m0.80\,\text{m}:

qB2=10⋅0.80=8.0 kN/mq_{B2}=10\cdot0.80=8.0\,\text{kN/m}

ריאקציה בכל סמך: R=8.0⋅2.002=8.0 kNR=\frac{8.0\cdot2.00}{2}=8.0\,\text{kN}

2. קורה ראשית B1: קורה פשוטה הנשענת על תקרות המבנה הקיים משני הצדדים (סמך קבוע בצד אחד וסמך נייד בצד השני). מפתח l=6.40 ml=6.40\,\text{m}.

העומס מגיע מהקורות המשניות - כוחות מרוכזים של 8.0 kN8.0\,\text{kN} כל 0.80 m0.80\,\text{m}. מכיוון שהקורות צפופות, זה שקול לעומס אחיד של חצי רוחב הגשר:

qB1=10⋅2.002=10.0 kN/mq_{B1}=10\cdot\frac{2.00}{2}=10.0\,\text{kN/m} (בדיקה: 8.00.80=10.0 kN/m\frac{8.0}{0.80}=10.0\,\text{kN/m})

ריאקציה בכל סמך (על המבנה הקיים): R=10.0⋅6.402=32.0 kNR=\frac{10.0\cdot6.40}{2}=32.0\,\text{kN}

בסרטוט: לכל קורה - קו עם סמך משולש בצד אחד וסמך גלגלת בצד השני, שמות הסמכים (B2: "B1 שמאלית", "B1 ימנית"; B1: "מבנה קיים 1", "מבנה קיים 2"), המפתח, והעומס האחיד עם ערכו.

תשובה: B2 - קורה פשוטה, l=2.00 ml=2.00\,\text{m}, q=8 kN/mq=8\,\text{kN/m}; B1 - קורה פשוטה, l=6.40 ml=6.40\,\text{m}, q=10 kN/mq=10\,\text{kN/m}.

סעיף ג

תשובה:

B2: IPN 100 (σ=117 MPa\sigma=117\,\text{MPa}); B1: IPN 260 (σ=115.8 MPa\sigma=115.8\,\text{MPa}) - שתיהן מתחת ל-140 MPa

התכן לפי מאמץ מותר: Wreq=MmaxσallW_{req}=\frac{M_{max}}{\sigma_{all}}, ואחר כך בודקים σ=MW≤140 MPa\sigma=\frac{M}{W}\le140\,\text{MPa}.

1. קורה משנית B2:

Mmax=ql28=8.0⋅2.0028=4.00 kNmM_{max}=\frac{q l^2}{8}=\frac{8.0\cdot2.00^2}{8}=4.00\,\text{kNm}

Wreq=4.00⋅106 N⋅mm140 MPa=28.6⋅103 mm3=28.6 cm3W_{req}=\frac{4.00\cdot10^6\,\text{N}\cdot\text{mm}}{140\,\text{MPa}}=28.6\cdot10^3\,\text{mm}^3=28.6\,\text{cm}^3

נבחר IPN 100 (Wx=34.2 cm3W_x=34.2\,\text{cm}^3):

σ=4.00⋅10634.2⋅103=117.0 MPa<140 MPa\sigma=\frac{4.00\cdot10^6}{34.2\cdot10^3}=117.0\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

2. קורה ראשית B1:

Mmax=ql28=10.0⋅6.4028=51.2 kNmM_{max}=\frac{q l^2}{8}=\frac{10.0\cdot6.40^2}{8}=51.2\,\text{kNm}

(גם בחישוב עם כוחות מרוכזים של 8 ק"נ כל 80 ס"מ מתקבל באמצע אותו ערך: 28⋅3.2−8⋅(2.4+1.6+0.8)=51.2 kNm28\cdot3.2-8\cdot(2.4+1.6+0.8)=51.2\,\text{kNm}.)

Wreq=51.2⋅106140=365.7⋅103 mm3=365.7 cm3W_{req}=\frac{51.2\cdot10^6}{140}=365.7\cdot10^3\,\text{mm}^3=365.7\,\text{cm}^3

IPN 240 (Wx=354 cm3W_x=354\,\text{cm}^3) קטן מדי. נבחר IPN 260 (Wx=442 cm3W_x=442\,\text{cm}^3):

σ=51.2⋅106442⋅103=115.8 MPa<140 MPa\sigma=\frac{51.2\cdot10^6}{442\cdot10^3}=115.8\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

תשובה: קורות משניות B2 - IPN 100 (σ=117 MPa\sigma=117\,\text{MPa}); קורות ראשיות B1 - IPN 260 (σ=115.8 MPa\sigma=115.8\,\text{MPa}).

סעיף ד

תשובה:

עמודוני מעקה כזיזים רתומים בקורה הראשית, כל 80 ס"מ, בגובה 1.10 מ'; M=1.32 kNmM=1.32\,\text{kNm} → IPN 80 (σ=67.7 MPa\sigma=67.7\,\text{MPa})

נתון: גובה המעקה 1.10 m1.10\,\text{m}, עמודוני המעקה כל 0.80 m0.80\,\text{m} (לפי החתך), עומס אופקי 1.5 kN/m1.5\,\text{kN/m} בראש המעקה.

הסכמה: מאחז היד העליון הוא קורה רציפה על העמודונים, והוא מעביר את העומס לעמודונים. כל עמודון הוא זיז אנכי באורך 1.10 m1.10\,\text{m}, רתום (בריתוך) לקורה הראשית B1, ועליו כוח מרוכז בראשו.

1. הכוח על עמודון (רוחב השפעה 0.80 m0.80\,\text{m}): P=1.5⋅0.80=1.20 kNP=1.5\cdot0.80=1.20\,\text{kN}

2. המומנט ברתום: M=P⋅h=1.20⋅1.10=1.32 kNmM=P\cdot h=1.20\cdot1.10=1.32\,\text{kNm}

3. Wreq=1.32⋅106140=9.43⋅103 mm3=9.43 cm3W_{req}=\frac{1.32\cdot10^6}{140}=9.43\cdot10^3\,\text{mm}^3=9.43\,\text{cm}^3

4. נבחר IPN 80 (הפרופיל הקטן בסדרה, Wx=19.5 cm3W_x=19.5\,\text{cm}^3), כשהציר החזק בניצב למישור המעקה:

σ=1.32⋅10619.5⋅103=67.7 MPa<140 MPa\sigma=\frac{1.32\cdot10^6}{19.5\cdot10^3}=67.7\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

(מאחז היד: M≈1.5⋅0.8028=0.12 kNmM\approx\frac{1.5\cdot0.80^2}{8}=0.12\,\text{kNm} - גם לו מספיק IPN 80.)

תשובה: עמודוני זיז רתומים כל 80 ס"מ, M=1.32 kNmM=1.32\,\text{kNm}; פרופיל IPN 80 (σ=67.7 MPa\sigma=67.7\,\text{MPa}).

סעיף ה

תשובה:

פלטת סמך מפלדה מעוגנת לתקרה בברגים כימיים; בצד אחד חיבור קבוע (ברגים בחורים עגולים) ובצד השני חיבור נייד (חורים אובליים/סמך החלקה) להתפשטות תרמית

הקורה הראשית B1 נשענת על 20 cm20\,\text{cm} משפת התקרה הקיימת, והריאקציה בכל סמך קטנה (32 kN32\,\text{kN}). הפרט המוצע:

1. על שפת התקרה הקיימת מקבעים פלטת סמך מפלדה (למשל 200×200×15 mm200\times200\times15\,\text{mm}) על שכבת מילוי/גראוט מפלסת, ומעגנים אותה לתקרה בברגי עיגון כימיים (4 ברגים).

2. צד קבוע (באחד המבנים): קצה הקורה מרותך או מוברג לפלטת הסמך דרך חורים עגולים - הסמך מונע תזוזה אופקית.

3. צד נייד (במבנה השני): הקורה מוברגת לפלטה דרך חורים אובליים בכיוון אורך הגשר, או נשענת על סמך החלקה (פלטת טפלון/ניאופרן), כדי לאפשר התפשטות תרמית ותזוזות יחסיות בין המבנים בלי להעביר כוחות אופקיים גדולים.

4. אפשרות נוספת כשהתקרה דקה: זווית/קונזולה מפלדה המוברגת בברגים כימיים לחזית התקרה, שעליה מונחת הקורה.

תשובה: פלטות סמך מעוגנות בברגים כימיים לתקרות; סמך קבוע בצד אחד וסמך נייד (חורים אובליים / סמך החלקה) בצד השני.

שאלה 6 · תכן קורה הנושאת עמוד צומח

נתון מבנה בעל 2 קומות לאחסון חומרים.

תוכניות וחתכים מופיעים בתרשים מספר 6.

עמודים 3 ו-4 לא יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות בנוסף למשקלן העצמי:

Δg=25 kN/m2 (2.5 T/m2)\Delta g=25\,\text{kN/m}^2\ (2.5\,\text{T/m}^2).

העומס השימושי על התקרות:

q=1.5 KN/m2 (0.15 T/m2)q=1.5\,\text{KN/m}^2\ (0.15\,\text{T/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין המפתחים בכיוונים X ו-Y של התקרות.

א.

בדוק וקבע:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.

האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את עומס השירות הפועל על קורה A (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על קורה A).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עובי הקורה הדרוש על מנת שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על הקורה.

חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את זיון הכפיפה הדרוש בקורה A.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

+8.00: תקרה ללא קורות על 4 עמודים, נדרש 39.5 cm>3439.5\,\text{cm}>34 - אינה עומדת; +4.00: תקרה מצולבת על קורות, נדרש 25.6 cm<2725.6\,\text{cm}<27 - עומדת

נוסחת הכפף לפי ת"י 466: h=l0k11k12k13h=\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}, k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} (fserf_{ser} בק"נ/מ"ר), k13=1k_{13}=1. שתי התקרות הן שדה בודד, נתמך בקצוותיו, ולכן l0=ll_0=l.

תקרה במפלס +8.00 - פלטה הנשענת ישירות על ארבעה עמודים (1, 2, 3, 4) בלי קורות: תקרה מקשית ללא קורות, D=34 cmD=34\,\text{cm}, k11=0.85k_{11}=0.85. מפתחים בין צירי העמודים: 340+30=370 cm340+30=370\,\text{cm} ו-480+30=510 cm480+30=510\,\text{cm}; בתקרה ללא קורות l0l_0 נקבע לפי המפתח הארוך - נלקח המפתח הכולל l0=540 cml_0=540\,\text{cm}.

fser=0.34⋅25+25+1.5=35.0 kN/m2f_{ser}=0.34\cdot25+25+1.5=35.0\,\text{kN/m}^2

k12=24.4⋅(1035.0)1/3=16.07k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{35.0}\right)^{1/3}=16.07

h=5400.85⋅16.07⋅1=39.5 cm>34 cmh=\frac{540}{0.85\cdot16.07\cdot1}=39.5\,\text{cm}>34\,\text{cm} ✗

התקרה אינה עומדת בדרישת הכפף (יש להגדיל את העובי לכ-40 ס"מ, או להוסיף קורות היקפיות).

תקרה במפלס +4.00 - פלטה הנשענת על קורות בארבע השפות (קורה A וקורה מקבילה ברוחב 50 ס"מ, וקורות בצדדים הקצרים): תקרה מקשית מצולבת על קורות, D=27 cmD=27\,\text{cm}, k11=1.22k_{11}=1.22. המפתח הקובע הוא הקצר, בין צירי הקורות A והקורה המקבילה: l0=460+50=510 cml_0=460+50=510\,\text{cm}.

fser=0.27⋅25+25+1.5=33.25 kN/m2f_{ser}=0.27\cdot25+25+1.5=33.25\,\text{kN/m}^2

k12=24.4⋅(1033.25)1/3=16.35k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{33.25}\right)^{1/3}=16.35

h=5101.22⋅16.35⋅1=25.6 cm<27 cmh=\frac{510}{1.22\cdot16.35\cdot1}=25.6\,\text{cm}<27\,\text{cm} ✓

תשובה: +8.00 - תקרה ללא קורות, דרוש 39.5 cm>3439.5\,\text{cm}>34 - אינה עומדת; +4.00 - תקרה מצולבת על קורות, דרוש 25.6 cm<2725.6\,\text{cm}<27 - עומדת.

סעיף ב

תשובה:

עומס טרפזי מהתקרה +4.00 עם ערך מרבי 84.8 kN/m84.8\,\text{kN/m} (רמפות 2.55 מ'), וכוח מרוכז באמצע המפתח מעמוד 3: P=189+8.2=197.2 kNP=189+8.2=197.2\,\text{kN}

נתון: קורה A בין עמודים 5 ו-1, מפתח l=30/2+710+30/2=740 cml=30/2+710+30/2=740\,\text{cm}. עמוד 3 (עמוד צומח) עומד עליה באמצע המפתח (370 cm370\,\text{cm} מכל עמוד).

מבוקש: עומסי השירות על הקורה.

על קורה A פועלים שני עומסים:

1. עומס מהתקרה +4.00 (תקרה מצולבת): לפי חלוקה בקווי 45∘45^\circ, הקורה הארוכה מקבלת עומס טרפזי. המפתח הקצר של התקרה lx=5.10 ml_x=5.10\,\text{m}.

fser=0.27⋅25+25+1.5=33.25 kN/m2f_{ser}=0.27\cdot25+25+1.5=33.25\,\text{kN/m}^2

הערך המרבי: qser=fser⋅lx2=33.25⋅5.102=84.79 kN/mq_{ser}=f_{ser}\cdot\frac{l_x}{2}=33.25\cdot\frac{5.10}{2}=84.79\,\text{kN/m}, עם עלייה לינארית לאורך 2.55 m2.55\,\text{m} מכל קצה ומישור באורך 7.40−5.10=2.30 m7.40-5.10=2.30\,\text{m} באמצע.

סה"כ: 84.79⋅(7.40−2.55)=411.2 kN84.79\cdot(7.40-2.55)=411.2\,\text{kN}

2. כוח מרוכז מעמוד 3: התקרה +8.00 (4.00×5.40 m4.00\times5.40\,\text{m}) נשענת על ארבעה עמודים סימטריים, וכל עמוד מקבל רבע ממנה:

fser,+8=0.34⋅25+25+1.5=35.0 kN/m2f_{ser,+8}=0.34\cdot25+25+1.5=35.0\,\text{kN/m}^2

R3=35.0⋅4.00⋅5.404=189.0 kNR_3=35.0\cdot\frac{4.00\cdot5.40}{4}=189.0\,\text{kN}

משקל עמוד 3 (30/30, גובה 4.00−0.34=3.66 m4.00-0.34=3.66\,\text{m}): 0.30⋅0.30⋅3.66⋅25=8.2 kN0.30\cdot0.30\cdot3.66\cdot25=8.2\,\text{kN}

Pser=189.0+8.2=197.2 kNP_{ser}=189.0+8.2=197.2\,\text{kN}, באמצע המפתח.

(המשקל העצמי של הקורה נכנס אחרי קביעת הגובה שלה, בסעיף ד.)

תשובה: עומס טרפזי מהתקרה עם qmax=84.8 kN/mq_{max}=84.8\,\text{kN/m}, וכוח מרוכז P=197.2 kNP=197.2\,\text{kN} באמצע המפתח.

סעיף ג

תשובה:

hreq≈92 cmh_{req}\approx92\,\text{cm} → קורה 50/95

נתון: קורה פשוטה l=7.40 ml=7.40\,\text{m}, רוחב b=0.50 mb=0.50\,\text{m}, עומס טרפזי מהתקרה qmax=84.79 kN/mq_{max}=84.79\,\text{kN/m} (סה"כ 411.2 kN411.2\,\text{kN}, סעיף ב) וכוח P=189.0 kNP=189.0\,\text{kN} (בלי משקל העמוד) באמצע.

מבוקש: הגובה הדרוש לפי h=l0k11k12k13h=\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}.

1. אורך הכפף. על הקורה פועל באמצע המפתח כוח מרוכז גדול, שגורם לשקיעה גדולה יותר מעומס מפורס בעל אותו שקול. לכן מגדילים את אורך הכפף ב-20%:

l0=1.2⋅l=1.2⋅740=888 cml_0=1.2\cdot l=1.2\cdot740=888\,\text{cm}

2. מקדם סמיכה: קורה פשוטה - k11=1.0k_{11}=1.0.

3. עומס שירות שקול לאורך - סך כל העומס על הקורה מחולק לאורכה (הכוח המרוכז "נמרח" על המפתח):

fser=411.2+189.07.40=600.27.40=81.11 kN/mf_{ser}=\frac{411.2+189.0}{7.40}=\frac{600.2}{7.40}=81.11\,\text{kN/m}

4. מקדם העומס לקורה (העומס ליחידת רוחב, bb במטרים):

k12=24.4⋅(10⋅bfser)1/3=24.4⋅(10⋅0.5081.11)1/3=9.64k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10\cdot b}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\cdot\left(\frac{10\cdot0.50}{81.11}\right)^{1/3}=9.64

5. מקדם אגרגט: k13=1k_{13}=1.

6. הגובה הדרוש:

h=8881.0⋅9.64⋅1=92.1 cmh=\frac{888}{1.0\cdot9.64\cdot1}=92.1\,\text{cm}

נבחר h=95 cmh=95\,\text{cm}.

תשובה: הגובה הדרוש 92.1 cm92.1\,\text{cm} → קורה 50/95.

סעיף ד

תשובה:

qd,max=119.5 kN/mq_{d,max}=119.5\,\text{kN/m} (טרפזי) + 11.9 kN/m11.9\,\text{kN/m} משקל עצמי + Pd=277.7 kNP_d=277.7\,\text{kN} באמצע; R=Vmax=472.6 kNR=V_{max}=472.6\,\text{kN}, V=±138.9 kNV=\pm138.9\,\text{kN} באמצע, Mmax=1283.6 kNmM_{max}=1283.6\,\text{kNm}

נתון: קורה 50/95 (סעיף ג), מפתח 7.40 m7.40\,\text{m}.

מבוקש: עומסי התכן ומהלכי VV ו-MM.

עומסי תכן:

1. תקרה +4.00: fd=(0.27⋅25+25)⋅1.4+1.5⋅1.6=31.75⋅1.4+2.4=46.85 kN/m2f_d=(0.27\cdot25+25)\cdot1.4+1.5\cdot1.6=31.75\cdot1.4+2.4=46.85\,\text{kN/m}^2

עומס טרפזי מרבי: qd=46.85⋅2.55=119.47 kN/mq_d=46.85\cdot2.55=119.47\,\text{kN/m}

2. משקל עצמי של הקורה מתחת לתקרה: gd=1.4⋅0.50⋅(0.95−0.27)⋅25=11.90 kN/mg_d=1.4\cdot0.50\cdot(0.95-0.27)\cdot25=11.90\,\text{kN/m}

3. תקרה +8.00: fd=(0.34⋅25+25)⋅1.4+1.5⋅1.6=33.5⋅1.4+2.4=49.30 kN/m2f_d=(0.34\cdot25+25)\cdot1.4+1.5\cdot1.6=33.5\cdot1.4+2.4=49.30\,\text{kN/m}^2

כוח מעמוד 3: Pd=49.30⋅4.00⋅5.404+1.4⋅8.24=266.22+11.53=277.75 kNP_d=49.30\cdot\frac{4.00\cdot5.40}{4}+1.4\cdot8.24=266.22+11.53=277.75\,\text{kN}

ריאקציות (העמסה סימטרית):

עומס טרפזי כולל: 119.47⋅(7.40−2.55)=579.42 kN119.47\cdot(7.40-2.55)=579.42\,\text{kN}; משקל עצמי: 11.90⋅7.40=88.06 kN11.90\cdot7.40=88.06\,\text{kN}

R=579.42+88.06+277.752=472.6 kNR=\frac{579.42+88.06+277.75}{2}=472.6\,\text{kN}

כוחות גזירה:

•בסמך: V=472.6 kNV=472.6\,\text{kN}

•בסוף הרמפה (x=2.55x=2.55): V=472.6−119.47⋅2.552−11.90⋅2.55=289.9 kNV=472.6-\frac{119.47\cdot2.55}{2}-11.90\cdot2.55=289.9\,\text{kN}

•משמאל לאמצע (x=3.70x=3.70): V=472.6−579.422−88.062=138.9 kNV=472.6-\frac{579.42}{2}-\frac{88.06}{2}=138.9\,\text{kN}, ומימין: 138.9−277.75=−138.9 kN138.9-277.75=-138.9\,\text{kN}

•בחצי הימני - סימטרי בסימן הפוך, עד −472.6 kN-472.6\,\text{kN} בסמך.

מומנטים:

•ב-x=2.55x=2.55: M=472.6⋅2.55−119.47⋅2.552⋅2.553−11.90⋅2.5522=1037.0 kNmM=472.6\cdot2.55-\frac{119.47\cdot2.55}{2}\cdot\frac{2.55}{3}-\frac{11.90\cdot2.55^2}{2}=1037.0\,\text{kNm}

•באמצע המפתח (מרבי):

Mmax=qd(l28−a26)+gdl28+Pdl4=119.47⋅(7.4028−2.5526)+11.90⋅7.4028+277.75⋅7.404M_{max}=q_d\left(\frac{l^2}{8}-\frac{a^2}{6}\right)+\frac{g_d l^2}{8}+\frac{P_d l}{4}=119.47\cdot\left(\frac{7.40^2}{8}-\frac{2.55^2}{6}\right)+\frac{11.90\cdot7.40^2}{8}+\frac{277.75\cdot7.40}{4}

Mmax=688.3+81.5+513.8=1283.6 kNmM_{max}=688.3+81.5+513.8=1283.6\,\text{kNm}

מהלך כוחות הגזירה
x (m)V (kN)1234567-400-200200400472.6289.9138.9-138.9-472.6
מהלך המומנטים
x (m)M (kNm)123456702004006008001000120014001037.01283.61037.0

תשובה: עומסי תכן: טרפזי 119.5 kN/m119.5\,\text{kN/m}, משקל עצמי 11.9 kN/m11.9\,\text{kN/m}, Pd=277.7 kNP_d=277.7\,\text{kN}; Vmax=R=472.6 kNV_{max}=R=472.6\,\text{kN}, קפיצה מ-138.9138.9 ל-−138.9 kN-138.9\,\text{kN} באמצע; Mmax=1283.6 kNmM_{max}=1283.6\,\text{kNm} באמצע.

סעיף ה

תשובה:

As=38.22 cm2A_s=38.22\,\text{cm}^2 → 8Φ25 (39.27 cm239.27\,\text{cm}^2)

נתון: Md=1283.6 kNmM_d=1283.6\,\text{kNm}, חתך 50/9550/95, d≈95−5=90 cmd\approx95-5=90\,\text{cm}.

מבוקש: הזיון התחתון באמצע המפתח.

1. ω=1−1−2Mdb d2fcd=1−1−2⋅1283.60.50⋅0.902⋅13000=1−1−0.488=0.284<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot1283.6}{0.50\cdot0.90^2\cdot13000}}=1-\sqrt{1-0.488}=0.284<0.4 ✓ (אין צורך בזיון לחוץ)

2. זרוע פנימית: z=(1−0.2842)⋅0.90=0.858⋅0.90=0.772 mz=\left(1-\frac{0.284}{2}\right)\cdot0.90=0.858\cdot0.90=0.772\,\text{m}

3. As=Mdz⋅fsd=1283.60.772⋅435000=38.22⋅10−4 m2=38.22 cm2A_s=\frac{M_d}{z\cdot f_{sd}}=\frac{1283.6}{0.772\cdot435000}=38.22\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=38.22\,\text{cm}^2

4. נבחר 8Φ25 (As=8⋅4.91=39.27 cm2A_s=8\cdot4.91=39.27\,\text{cm}^2) בשתי שכבות (5+3).

תשובה: As=38.22 cm2A_s=38.22\,\text{cm}^2 → 8Φ25 (39.27 cm239.27\,\text{cm}^2).

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.