מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - אביב 2025 מועד ב'
הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, אביב 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:
שאלה אחת משאלות 1 ו־2;
שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6.
ערך כל שאלה: 33 נקודות.
נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזויין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.
5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכן עמוד תמיר ויסוד בודד ריבועי
בתרשים 1 מסורטט קטע מתוכנית, שבו 3 עמודים המחוברים בקורה ביניהם.
תנאי שפה – בתחתית העמודים יש ריתום מלא ליסוד. בראש העמודים בכיוון יש קורה בחתך 30/40.
יש לתכנן את עמוד מספר 2, שמועמס בכוח קבוע ובכוח שימושי, לפי האיור.
מידות העמוד: 40/60 ס"מ.
ס"מ – עבור העמוד והיסוד.
העמוד מוחזק בכיוון ואינו מוחזק בכיוון .
העמוד מתוכנן מבטון ב-30 (אגרגט גירי) והזיון מפלדה מצולעת (חוזק התכן: ).
נתון עבור הכיוון :
חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!
סעיפים א, ב עוסקים בתכן עמוד.
דרוש:

חשבו את כוח התכן ואת ערך התמירות הגבולית, , בכיוון .
חשבו את האורך הפעיל של העמוד בכיוון .
סעיפים ג, ד, ה, ו עוסקים בתכן היסוד (אין מעבר כלשהו של מומנטים מהעמוד ליסוד).
נתון: מאמץ שירות מותר בקרקע
יש לקבוע מידות היסוד (יסוד בצורה ריבועית).
נתון: מאמץ תכן בקרקע עובי היסוד-
חשבו וסרטטו את מהלכי כוחות הגזירה והמומנטים ביסוד בכיוון (בציר העמוד).
חשבו את הזיון הדרוש לכיסוי המומנטים (אין צורך בחלוקה לרצועות).
חשבו את תסבולת היסוד לגזירה בכוון ()
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(312 טון),
נתון: כוח קבוע , כוח שימושי , עמוד 40/60 ס"מ מבטון ב-30 (), ובכיוון : , , .
מבוקש: כוח התכן והתמירות הגבולית , שמתחתיה אפשר להזניח השפעות מסדר שני.
1. כוח התכן – מגדילים את הכוח הקבוע במקדם 1.4 ואת השימושי במקדם 1.6:
2. שטח חתך הבטון:
3. הכוח הצירי היחסי (היחס בין כוח התכן לתסבולת הבטון בלחיצה צירית):
4. התמירות הגבולית לפי ת"י 466 (המקדמים נתונים):
עמוד שתמירותו בכיוון גדולה מ-12.84 הוא עמוד תמיר, ויש להביא בחשבון אקסצנטריות מסדר שני (נבדוק זאת בסעיף ב).
תשובה: , .
סעיף ב
(מקדם על הגובה החופשי ); – עמוד תמיר
נתון: העמוד אינו מוחזק בכיוון (מסגרת ניידת), מרותק לחלוטין ביסוד, ובראשו קורות 30/40 לשני הצדדים בכיוון . הגובה החופשי בין פני היסוד לתחתית הקורה (מתוך 3.60 מ' עד ראש הקורה פחות 40 ס"מ גובה הקורה). המרחק הצירי בין העמודים: .
מבוקש: האורך הפעיל בכיוון .
רעיון: באורך הפעיל של עמוד לא מוחזק תלוי בגמישות הסיבובית של שני קצותיו. בבסיס – ריתום מלא. בראש – הקורות מרסנות את הסיבוב חלקית. מחשבים את מקדם הגמישות בכל קצה, ומציבים בנוסחה לעמוד לא מוחזק.
1. מומנט האינרציה של העמוד לכפיפה בכיוון (הממד בכיוון הוא 40 ס"מ):
הקשיחות היחסית:
2. מומנט האינרציה של קורה 30/40 (גובה 40 ס"מ):
,
לעמוד 2 מתחברות שתי קורות (לכיוון עמוד 1 ולכיוון עמוד 3).
3. מקדם הגמישות בראש העמוד. את קשיחות הקורות לוקחים כ- (קורה סדוקה), ולכן:
מקדם הגמישות בבסיס – ריתום מלא ליסוד: .
4. אורך פעיל לעמוד לא מוחזק – הגדול משני הביטויים:
ולכן .
5. האורך הפעיל:
6. בדיקת תמירות (להשלמת התמונה): רדיוס ההתמד בכיוון :
העמוד תמיר בכיוון , ובתכן הזיון יש להוסיף אקסצנטריות מסדר שני.
תשובה: ; – עמוד תמיר.
סעיף ג
יסוד ריבועי (נדרש )
נתון: עומס שירות על היסוד , מאמץ מותר .
מבוקש: צלע היסוד הריבועי.
1. עומס השירות (ללא מקדמי בטחון, כי משווים למאמץ שירות מותר):
2. השטח הדרוש:
3. צלע היסוד:
← נבחר ().
בדיקה: ✓
תשובה: יסוד , עובי .
סעיף ד
בפני העמוד (לרוחב 1 מ'): , ; לכל רוחב היסוד: ,
נתון: יסוד , רוחב העמוד בכיוון הוא 60 ס"מ, מאמץ התכן בקרקע (כלפי מעלה).
מבוקש: מהלכי ו- ברצועה ברוחב 1 מ' לאורך ציר העמוד בכיוון .
סכמה: היסוד הוא "קורה הפוכה": הקרקע דוחפת כלפי מעלה בעומס מפורס (לרוחב 1 מ'), והעמוד הוא הסמך. כל צד של היסוד עובד כזיז שיוצא מפני העמוד.
1. אורך הזיז מפני העמוד עד שפת היסוד:
2. כוח הגזירה בפני העמוד (לרוחב 1 מ'):
לכל רוחב היסוד:
3. המומנט בפני העמוד (לרוחב 1 מ'):
לכל רוחב היסוד:
4. מתחת לעמוד (אם מניחים שעומס העמוד מתפזר על רוחבו, ) הגזירה עוברת באופן קווי מ- ל-, והמומנט מגיע במרכז לערך:
לתכן הזיון לוקחים את המומנט בפני העמוד.
מהלכים (x נמדד משפת היסוד; גזירה – קווית, אפס בשפות; מומנט – פרבולי, מתיחה בתחתית היסוד):
תשובה: בפני העמוד: , (לכל היסוד ו-); בשפות היסוד .
סעיף ה
← () בתחתית, בשני הכיוונים
נתון: , , , , .
מבוקש: זיון תחתון לרוחב 1 מ'.
1. הגובה האפקטיבי:
2. המקדם :
, ולכן לזרוע הפנימית לוקחים (זרוע ).
3. שטח הזיון:
4. בחירה: : ✓
זיון מינימלי: ✓
לכל רוחב היסוד נדרש ; ב- יש מוטות ().
היסוד ריבועי והעומס מרכזי, ולכן אותו זיון בשני הכיוונים.
תשובה: () בתחתית היסוד בכל כיוון.
סעיף ו
(182 kN/m); במרחק מפני העמוד – יש להגדיל את עובי היסוד (למשל ל-75 ס״מ)
נתון: רוחב היסוד , , זיון (), בטון ב-30, ללא זיון גזירה.
מבוקש: – תסבולת הגזירה של הבטון בכיוון .
1. מקדם הגודל:
2. מנת הזיון האורכי:
3. התסבולת היחידה – הגדול משני הביטויים:
4. תסבולת הגזירה לכל רוחב היסוד:
(כ-)
5. השוואה לכוח הגזירה התכנוני במרחק מפני העמוד:
הבטון אינו מספיק לגזירה ללא זיון. הפתרון המקובל ביסוד הוא להגדיל את העובי. למשל (): , ו- ✓.
תשובה: ; בעובי 60 ס"מ התסבולת קטנה מהגזירה התכנונית (801 kN), ויש להגדיל את עובי היסוד (כ-75 ס"מ).
שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות ובדיקת חדירה
בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות, המשמש למסחר.
במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.
העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית בנוסף למשקלה העצמי:
.
העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:
.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת:
עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.
דרוש: יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

חלקו את התקרה לרצועות בשני הכיוונים, על גבי תרשים מספר 2.
ציינו את המיקום, את הכינוי ואת המידות של הרצועות בכל כיוון.
חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך רצועת עמוד על ציר 1.
חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 16 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ג'.
חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד C.
נתון שעמוד C במידות 30/30
בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד C (אין צורך לחשב זיון חדירה).
אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
ברוחב רבע המפתח הקצר מכל צד של קו העמודים (כ-1.60 מ', וכ-1.35 מ' ליד w1) – רצועות עמוד; ביניהן רצועות אמצע; לאורך הקירות – רצועות קיר (פירוט בפתרון)
מערכת צירים: ציר 1 (עמודים ) ; קו העמודים – ; ציר הקיר w2 . בכיוון : ציר הקיר w1 ; שורת העמודים – ; שורת – ; ציר הקיר w3 (רק בחלק השמאלי, ).
המפתחים הציריים: בכיוון – ו-; בכיוון – , ו-.
כלל החלוקה: רצועת עמוד משתרעת מכל צד של קו העמודים לרוחב , כאשר הוא המפתח הקצר של השדה הסמוך. החלק שבין שתי רצועות עמוד הוא רצועת אמצע. לאורך קיר נושא יש רצועת קיר ברוחב (ועוד חצי עובי הקיר).
בשדות שמפתחיהם : . בשדות הסמוכים ל-w1 (מפתח ): .
רצועות בכיוון (נמשכות לאורך , משמאל לימין):
1. ר"ע-1 – רצועת עמוד שפתית על ציר 1 (דרך ): משפת התקרה עד מימין לציר – רוחב כ- (ליד w1 כ-).
2. ר"א-1 – רצועת אמצע בין ציר 1 לקו –: .
3. ר"ע-2 – רצועת עמוד על קו –: .
4. ר"א-2 – רצועת אמצע בין – ל-w2: .
5. ר"ק – רצועת קיר לאורך w2: כ-.
רצועות בכיוון (מלמטה למעלה):
1. ר"ק – רצועת קיר לאורך w1: .
2. ר"א – רצועת אמצע בין w1 לשורה –: .
3. ר"ע – רצועת עמוד על שורה –: .
4. ר"א – רצועת אמצע בין – ל-–: .
5. ר"ע – רצועת עמוד על שורה –: בחלק השמאלי. מימין ל- השורה היא שפת התקרה, ושם זו רצועה שפתית ברוחב כ-.
6. ר"א – רצועת אמצע בכנף העליונה (בין – ל-w3, ): .
7. ר"ק – רצועת קיר לאורך w3: כ-.
תשובה: רצועות עמוד ברוחב כ- (כ- בשפה), רצועות אמצע של – ורצועות קיר של כ-–, כמפורט.
סעיף ב
←
נתון: תקרה מקשית ללא קורות, המפתח הגדול (שדה קצה), , .
מבוקש: העובי המינימלי משיקולי כפף, לפי .
1. המפתח הקובע: המפתח הגדול הוא 680 ס"מ, בשדה קצה (ציר 1 הוא שפה חופשית), ולכן:
2. מקדמים: לתקרה מקשית ללא קורות . לפלדה מצולעת .
3. תלוי בעומס השירות, וזה תלוי בעובי, ולכן מניחים עובי ובודקים. ננחש :
4. העובי הדרוש:
✓
(בניחוש מתקבל – לא מספיק.)
תשובה: עובי התקרה .
סעיף ג
לרוחב 1 מ' ברצועת העמוד: שדה w3–A , סמך A , שדה A–C , סמך C , שדה C–w1 ; בקירות 0
נתון: . לאורך ציר 1 שלושה מפתחים בכיוון : w3– (שדה קצה), – (שדה פנימי), –w1 (שדה קצה). הקירות w3 ו-w1 הם סמכי הקצה.
מבוקש: המומנטים לאורך רצועת העמוד על ציר 1.
1. עומס התכן:
2. מומנטים כלליים לרוחב 1 מ' (שיטת המקדמים: שדה קצה , שדה פנימי , סמך פנימי עם המפתח הגדול הסמוך):
•שדה w3–:
•סמך :
•שדה –:
•סמך (בין 6.30 ל-5.30, לוקחים 6.30):
•שדה –w1:
3. העברה לרצועת העמוד: רצועת העמוד (חצי מרוחב השדה) נושאת 75% מהמומנט השלילי ו-60% מהחיובי. לכן לרוחב 1 מ' שלה: בסמך , בשדה :
•שדה w3–:
•סמך :
•שדה –:
•סמך :
•שדה –w1:
4. מהלך המומנטים: לאורך ציר 1 ( מ-w1 כלפי מעלה): בקיר w1 (), פרבולה חיובית בשדה (שיא כ-), מעל (), פרבולה עם שיא בשדה –, מעל (), שיא בשדה העליון, ו- בקיר w3 ().
תשובה: סמכים ו-: ; שדות: , , .
סעיף ד
סמכים A, C: עליון (); שדה w3–A: ; שדות A–C ו-C–w1: תחתון
נתון: , כיסוי 3 ס"מ, מוטות , ולכן . , .
מבוקש: זיון לכל מומנט מסעיף ג.
1. דוגמת חישוב – סמך , :
: ✓
2. אותו חישוב לשאר המקומות (כשיוצא לוקחים ):
3. זיון מינימלי: – מתקיים בכל המקומות. המרווח המרבי (25 ס"מ) קטן מ-.
תשובה: עליון מעל ו-: ; תחתון: בשדה העליון, בשני השדות האחרים.
סעיף ה
(עומס תכן)
נתון: . עמוד נמצא בשפה (ציר 1). בכיוון הוא סמך הקצה של המפתח – (). בכיוון הוא סמך פנימי בין המפתח – (, שדה פנימי) לבין –w1 (, שדה קצה).
מבוקש: הריאקציה בעמוד , לפי שטח ההשפעה עם מקדמי ריאקציה של קורה רציפה (סמך קצה , סמך פנימי של שדה קצה , שדה פנימי ).
1. רוחב ההשפעה בכיוון :
2. רוחב ההשפעה בכיוון :
3. שטח ההשפעה:
4. הריאקציה:
תשובה: .
סעיף ו
– קיימת בעיית חדירה (); פתרון: עיבוי מקומי/ראש עמוד, הגדלת העמוד או זיון חדירה
נתון: , עמוד שפה 30/30, , , בטון ב-30.
מבוקש: האם הבטון לבדו עומד בחדירה סביב עמוד .
1. כוח החדירה התכנוני. בעמוד שפה מגדילים במקדם בגלל אי-הסימטריה (מומנט לא מאוזן):
2. הגובה האפקטיבי הממוצע (שתי שכבות ):
, ,
3. היקפים. בפני העמוד (שלוש פאות):
היקף הבקרה במרחק (שלוש פאות ושני רבעי מעגל ברדיוס ):
4. מקדם הגודל:
5. תסבולת הבטון לחדירה – הגדול משני הביטויים:
6. התסבולת המרבית (מעיכת הבטון בפני העמוד):
7. השוואה:
קיימת בעיית חדירה. מכיוון ש-, אפשר לפתור אותה בלי לשנות את העובי הכללי.
הצעות לפתרון (ללא חישוב):
•עיבוי מקומי של התקרה סביב העמוד (Drop Panel) או ראש עמוד מורחב (כותרת) – מגדיל את ואת היקף הבקרה;
•הגדלת חתך עמוד (למשל ל-40/40 או 50/50) – מגדילה את ואת ;
•זיון חדירה (חישוקים או ברגי גזירה – Studs) סביב העמוד;
•הגדלת עובי התקרה כולה (פתרון יקר יותר).
תשובה: – יש בעיית חדירה. פתרון: עיבוי מקומי או ראש עמוד, הגדלת העמוד, או זיון חדירה.
שאלה 3 · סדירות מבנה וכוחות רעידת אדמה
בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א', ב', ג', ד'. בתרשים 3א מוצג חתך של מבנה.
בתרשים 3ב מוצגת תוכנית של מידות ציריות בין העמודים למערכת הצירים עבור חישוב סעיף ח'.
המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות ללא אפשרות עלייה לגג, המבוסס על גבי רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה.
במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.
מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.
העומס הקבוע על כל תקרה במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): .
העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.
המבנה נמצא באזור פתח תקווה. .
הקרקע במקום היא מטיפוס D.
המבנה מתוכנן לרמת משיכות נמוכה.
יש צורך לבדוק מגבלות מבנה סדיר לפי הנחיות הסעיפים.



קבעו האם המבנה סדיר במתווה האופקי (יש לבדוק מגרעות לפי סעיף 203.1 ת"י 413 גת 5).
עבור סעיפים ב–ח אין צורך להתחשב במגבלות מבנה לא סדיר.
קבעו את מקדמי השכיחות לעומס שימושי.
קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.
חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.
חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית .
חשבו את מקדם התכן הסייסמי .
חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים X,Y שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.
(אין להתחשב במשקל הקירות והעמודים).
חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים X,Y שמופיעה בתרשים 3ב, ומקמו אותו על התרשים.
עבור סעיפים: ט' י' נתון: .
חשבו את שטח התקרה הטיפוסית של המבנה (יש להפחית את הפתח).
חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון Y בלבד).
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
המבנה אינו סדיר במתווה האופקי: המגרעות בפינות () והשקעים בצדדים (, ) גדולים מ-15% ממידות המבנה
נתון: מידות המבנה (לפי סכומי המידות ו- בשני הכיוונים), ובו:
•מגרעת בפינה השמאלית התחתונה ומגרעת זהה בפינה הימנית העליונה;
•שקע בצד שמאל בעומק () ובגובה , ושקע זהה בצד ימין.
מבוקש: האם יש מגרעות משמעותיות לפי ת"י 413.
כלל: מגרעת נחשבת לאי-סדירות במתווה האופקי כשממדיה בשני הכיוונים גדולים מ-15% ממידת המבנה בכיוון המתאים.
1. מגרעות הפינה:
, – מגרעת משמעותית.
2. השקעים בצדדים:
, – גם הם מגרעות משמעותיות.
תשובה: המבנה אינו סדיר במתווה האופקי (יש מגרעות שממדיהן גדולים מ-15% ממידות המבנה).
סעיף ב
קומות טיפוסיות (משרדים): ; גג ללא גישה:
מקדם השכיחות קובע איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על המבנה בזמן רעידת אדמה, ולכן נכלל במסה הסייסמית.
1. תקרות הקומות (משרדים, עומס שימושי לפי ת"י 412: ): .
2. תקרת הגג – ללא אפשרות עלייה לגג, אין עליו עומס שימושי משמעותי בזמן רעידה: .
תשובה: לתקרות הטיפוסיות, לגג.
סעיף ג
מבנה משרדים רגיל אינו מבנה חיוני (בית חולים, תחנת כיבוי וכדומה) ואינו מבנה עם התקהלות גדולה. לכן הוא בקבוצת החשיבות הרגילה של ת"י 413.
תשובה: .
סעיף ד
נתון: גובה המבנה מפני הרפסודה לגג (תרשים 3א): . המערכת הנושאת לכוחות אופקיים היא קירות בטון.
מבוקש: התקופה הבסיסית, בנוסחה המקורבת לקירות הקשחה:
תשובה: .
סעיף ה
, , ; ←
נתון: , , קרקע מטיפוס D, .
מבוקש: מתוך ספקטרום התכן של ת"י 413.
1. מקדמי ההגברה של הקרקע (טיפוס D, ערכי ו- נמוכים): , .
2. התאוצות הספקטרליות לתכן:
3. זמני המחזור הקובעים את צורת הספקטרום:
,
4. , כלומר אנחנו בענף היורד של הספקטרום:
תשובה: .
סעיף ו
נתון: , . למערכת קירות בטון ברמת משיכות נמוכה מקדם ההתנהגות .
התוצאה מתאימה לערך שניתן לסעיפים ט–י.
תשובה: .
סעיף ז
מרכז הכובד – במרכז הפתח
נתון: העומס על התקרה אחיד, ולכן מרכז הכובד הוא מרכז הכובד של שטח התקרה (נטו, אחרי הפחתת הפתח). ראשית הצירים בפינה השמאלית התחתונה של המלבן החוסם .
מבוקש: , .
מחשבים את השטח כריבוע מלא שממנו מורידים חלקים:
,
התוצאה צפויה: התוכנית סימטרית בסיבוב של 180° סביב הנקודה . כל מגרעת ושקע מתאימים לחלק זהה בצד הנגדי, והפתח ממורכז.
תשובה: מרכז הכובד ב- – במרכז התוכנית (מרכז הפתח).
סעיף ח
מרכז הקשיחות
נתון: כל קירות ההקשחה באורך ובעובי . בכיוון החלש קשיחותם זניחה. הצירים לפי תרשים 3ב:
•קירות בכיוון (מתנגדים לכוח בכיוון ), שיעורי ה- של ציריהם: ; ; ; .
•קירות בכיוון (מתנגדים לכוח בכיוון ), שיעורי ה- של ציריהם: ; (הקיר בשפת הפתח); .
מבוקש: מרכז הקשיחות – הממוצע המשוקלל של מיקומי הקירות לפי קשיחותם.
1. קשיחות כל קיר בכיוונו החזק (פרופורציונלית למומנט ההתמד):
לכל הקירות אותה קשיחות, ולכן מרכז הקשיחות הוא הממוצע הפשוט של מיקומיהם.
2. השיעור (מקירות כיוון ):
3. השיעור (מקירות כיוון ):
4. האקסצנטריות בין מרכז הכובד למרכז הקשיחות: , .
תשובה: מרכז הקשיחות ב-.
סעיף ט
מהטבלה בסעיף ז:
תשובה: .
סעיף י
: קרקע 219.5, א' 373.1, ב' 526.8, ג' 680.4, ד' 811.5 kN
נתון: , , , (משרדים), לקומות ו- לגג. גובהי התקרות מעל הרפסודה: , , , , .
מבוקש: הכוח האופקי בכל מפלס.
1. משקל תקרה טיפוסית (קרקע, א', ב', ג'):
2. משקל תקרת הגג (ד'):
3. המשקל הכולל וכוח הגזירה בבסיס:
4. חלוקה לגובה (פילוג משולשי): , עם :
5. פיתול: בכיוון זרוע הפיתול היא , ולכן אין מומנט פיתול (מלבד אקסצנטריות מקרית) – הכוחות פועלים במרכז הקשיחות.
תשובה: תקרת קרקע , א' , ב' , ג' , ד' (סה"כ ).
שאלה 4 · יציבות קיר כובד תומך קרקע
נתון קיר כובד תומך קרקע, המוצג בתרשים מספר 4.
מילוי סוג א:
•המשקל המרחבי של הקרקע: .
•זווית השפיכה של הקרקע: .
מילוי סוג ב:
•המשקל המרחבי של הקרקע: .
•זווית השפיכה של הקרקע: .
נתון:
•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: .
•המשקל המרחבי של בטון הקיר: .
•על הקרקע, צמוד לראש הקיר, קיים עומס שימושי של (אין להתחשב בו כתורם ליציבות הקיר).
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים והפאסיביים.
חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.
חשבו את רוחב B הדרוש לכך שמקדם הביטחון להחלקה יתקיים (אין להתחשב בכוחות הפאסיביים).
עבור סעיפים ד-ו נתון: הערך מטר
חשבו את מקדם הביטחון להיפוך (אין להתחשב בכוחות הפאסיביים).
האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.
חשבו ושרטטו את מאמצי המגע עם הקרקע בתחתית הקיר.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
, ; אקטיבי: בראש הקיר עד בבסיס; פאסיבי: 0 עד בבסיס
נתון (מהתרשים): גובה הקיר הכולל . הפאה האחורית אנכית, ומאחוריה קרקע סוג א לכל הגובה, ועליה עומס . לפני הקיר קרקע סוג ב בגובה . רוחב הבסיס .
מבוקש: פילוג הלחצים האופקיים לפי רנקין.
1. מקדם הלחץ האקטיבי (קרקע א):
2. מקדם הלחץ הפאסיבי (קרקע ב):
3. לחץ אקטיבי בעומק מראש הקיר:
•בראש הקיר (): (מהעומס השימושי)
•בבסיס ():
הפילוג טרפזי: מלבן (מהעומס) ועליו משולש עד (מהקרקע).
4. לחץ פאסיבי לפני הקיר, מפני קרקע ב () ועד הבסיס:
•בפני הקרקע:
•בבסיס: (פילוג משולשי)
תרשים הלחצים ( – עומק מראש הקיר):
תשובה: אקטיבי טרפזי לאורך 5.70 מ'; פאסיבי משולשי לאורך 1.20 מ'.
סעיף ב
ב-2.85 מ', ב-1.90 מ' (סה״כ ); ב-0.40 מ' מעל הבסיס
מבוקש: השקולים של דיאגרמות הלחץ (לרוחב 1 מ' של קיר) ונקודת פעולתם מעל הבסיס.
1. מהעומס השימושי (מלבן):
, במרחק מעל הבסיס.
2. מהקרקע (משולש):
, במרחק מעל הבסיס.
סה"כ אקטיבי: (פועל לכיוון החזית).
3. פאסיבי (משולש):
, במרחק מעל הבסיס, בכיוון ההפוך.
תשובה: ב-2.85 מ', ב-1.90 מ', ב-0.40 מ'.
סעיף ג
← (עבור )
נתון: , , מקדם ביטחון נדרש להחלקה (הערך המקובל; לא נתון בשאלה).
מבוקש: המינימלי.
1. משקל הקיר (לרוחב 1 מ'), מחולק לשלושה חלקים:
•מלבן ברוחב לכל הגובה:
•מלבן קדמי :
•משולש הנטייה בחזית ( על ):
2. תנאי ההחלקה – כוח החיכוך המתנגד מול הכוח הדוחף:
3. נבחר . בדיקה: , ✓
תשובה: (מינימום ).
סעיף ד
נתון: , ולכן רוחב הבסיס . ההיפוך הוא סביב הבוהן – הפינה הקדמית התחתונה (נקודה O).
מבוקש: .
1. משקלים וזרועות מ-O:
•, זרוע →
•, זרוע →
•, זרוע →
,
2. מומנט ההיפוך מהלחצים האקטיביים:
3. מקדם הביטחון:
✓
תשובה: .
סעיף ה
כן: החלקה , היפוך
עם :
1. החלקה (ללא פאסיבי): ✓
2. היפוך: ✓
(בסעיף ו נראה גם שהשקול נופל בגרעין הבסיס, כך שאין מתיחה בקרקע.)
תשובה: הקיר עומד בשני התנאים, ואין צורך בתיקון. (אילו לא עמד: מגדילים את , מוסיפים שן בתחתית הבסיס נגד החלקה, או מנקזים ומחליפים מילוי.)
סעיף ו
; (בוהן), (עקב)
נתון: , , , . ללא כוחות פאסיביים (בצד הבטוח).
מבוקש: פילוג מאמצי המגע מתחת לבסיס.
1. מקום השקול מהבוהן:
2. האקסצנטריות ממרכז הבסיס:
השקול בתוך הגרעין – כל הבסיס לחוץ (פילוג טרפזי).
3. המאמצים:
– בבוהן (צד החזית)
– בעקב (צד המילוי)
תרשים מאמצי המגע ( מהבוהן):
תשובה: פילוג טרפזי: בבוהן ו- בעקב.
שאלה 5 · תכנון מדרגות פלדה: קורות ועמוד
בתרשים מספר 5 מסורטטת תוכנית וחתך (החתך אינו בקנ"מ) של תוספת מדרגות מפלדה בין שתי קומות במבנה.
העומס הכולל על המדרגות הוא 10 ק"נ למ"ר (1000 ק"ג למ"ר, כולל משקלו העצמי).
רצפת המדרגות תהיה בנויה מלוחות פלדה (מדרכים) הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 100 ס"מ. אין צורך לתכנן את המדרכים של הפלדה.
המאמץ מותר בפלדה: .
ניתן למקם עד 2 עמודים על ציר 1.
ניתן להשעין את המדרגות על תקרות הבטון.


העתיקו את תרשים המדרגות וסרטטו את העמודים ואת הקורות הנושאות הראשיות והקורות הנושאות המשניות ותנו שם לכל עמוד וקורה.
סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.
הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים מפתח הקורה ואת העומס על הקורה.
הציעו פרופיל פלדה מסוג IPN לקורה ראשית אחת ולקורה משנית אחת והוכיחו שהמאמץ בהם קטן מהמאמץ מותר.
בחרו חתך פרופיל מתאים עבור העמוד העמוס ביותר (פרופיל RHS )
(אורך קריסה ).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
עמודים C1, C2 בפינות על ציר 1; קורה ראשית B1 על ציר 1 (5.00 מ'); קורות משניות (מיתרים) S1–S3 כל 100 ס"מ, מתקרות הבטון בציר 2 עד ציר 1 (4.30 מ' בהיטל)
נתון: המדרגות בתוכנית בין ציר 2 (המבנה הקיים) לציר 1. שני מהלכים ברוחב ובאורך בהיטל, ביניהם פתח ברוחב , ומשטח ביניים (מפלס ) ברוחב לאורך ציר 1. המהלך התחתון בתוכנית עולה מתקרה קיימת אל המשטח, והעליון עולה מהמשטח אל תקרה קיימת .
מבוקש: מערך עמודים וקורות.
הסידור המוצע (נמדוד לאורך ציר 1 מהפינה התחתונה בתוכנית):
1. עמודים: C1 ב- ו-C2 ב-, שניהם על ציר 1 (2 עמודים – המותר).
2. קורה ראשית B1: לאורך ציר 1, בין C1 ל-C2, מפתח , במפלס המשטח .
3. קורות משניות (מיתרים) בכיוון המהלך, במרווח (המרווח המרבי המותר): ב- (מהלך תחתון) וב- (מהלך עליון). כל מיתר שבור: עולה בשיפוע לאורך המהלך ( בהיטל) וממשיך אופקית במשטח (). קצהו האחד נשען על שפת תקרת הבטון בציר 2 (מיתרי המהלך התחתון על , של העליון על ), והשני על B1 בציר 1.
•S1 – מיתרים פנימיים ב- ו- (רוחב העמסה 1.00 מ').
•S2 – מיתרים בשפת הפתח ב- ו- (רוחב העמסה 0.50 מ' במהלך ו-1.00 מ' במשטח).
•S3 – מיתרים חיצוניים ב- ו- (רוחב 0.50 מ'). הם נשענים ישירות על ראשי העמודים C1/C2.
4. המדרכים במשטח (גם ברצועה שמול הפתח) נשענים על המיתרים, שמרווחם .
תשובה: C1, C2 בפינות ציר 1; B1 על ציר 1; S1–S3 כל 1.00 מ' בין ציר 2 לציר 1.
סעיף ב
S1: פשוטה 4.30 מ', ; S2: פשוטה 4.30 מ', על 2.80 מ' ו- על 1.50 מ'; S3: פשוטה 4.30 מ', ; B1: פשוטה C1–C2 5.00 מ' עם ב-1, 2, 3, 4 מ'
הנחה: העומס פועל על ההיטל האופקי, ומפתחי המיתרים נמדדים בהיטל.
1. S1 (ב- ו-): קורה פשוטה. סמך ימני – תקרת בטון (ציר 2), סמך שמאלי – B1 (ציר 1). מפתח .
עומס: לכל האורך.
ריאקציות: בכל סמך.
2. S2 (ב- ו-): קורה פשוטה, תקרת בטון – B1, מפתח .
עומס: () לאורך המהלך ( מהבטון) ו- לאורך המשטח ( סמוך ל-B1).
ריאקציה על B1:
ריאקציה על הבטון:
3. S3 (ב- ו-): קורה פשוטה, תקרת בטון – עמוד C1 (או C2), מפתח .
עומס: ; ריאקציות .
4. B1 (קורה ראשית): קורה פשוטה, סמכים C1 ו-C2, מפתח .
עומסים מרוכזים (ריאקציות המיתרים): ב-, ב-, ב-, ב-.
ריאקציות (סימטרי):
תשובה: כמפורט – כל הקורות פשוטות. B1 נושאת ארבעה עומסים מרוכזים, ו- בכל עמוד.
סעיף ג
B1: IPN 260 (, ); S1: IPN 200 (, ) – שניהם
מבוקש: מומנט מרבי, מודול חתך דרוש , בחירת IPN ובדיקת המאמץ.
קורה משנית S1 (העמוסה מבין המיתרים):
1.
2.
3. IPN 180 () קטן מדי. נבחר IPN 200 ().
4. בדיקה: ✓
קורה ראשית B1:
1. המומנט המרבי באמצע המפתח ():
(ב- מתקבל אותו ערך: – בין שני העומסים הפנימיים הגזירה אפס.)
2.
3. IPN 240 () קטן מדי. נבחר IPN 260 ().
4. בדיקה: ✓
תשובה: קורה ראשית B1 – IPN 260 (); קורה משנית S1 – IPN 200 ().
סעיף ד
; RHS 100/100/4 (, ): , ,
נתון: , , .
מבוקש: פרופיל RHS לעמוד העמוס (C1 או C2 – זהים).
1. הכוח בעמוד: ריאקציה מ-B1 ועוד ריאקציה מהמיתר החיצוני S3:
2. העמוד ארוך והכוח קטן, ולכן התמירות קובעת. ננסה RHS 100/100/4 (לפי טבלאות: , ).
✓
3. מקדם הקריסה . בתחום האלסטי (תחום אוילר, עם מקדם ביטחון 2.5):
4. בדיקת מאמץ:
✓ (כ-)
תשובה: עמוד RHS 100/100/4 ().
שאלה 6 · תכן קורה עם זיז נושאת עמודים צומחים
נתון מבנה בעל 2 קומות לאחסון חומרים.
תוכניות וחתכים מופיעים בתרשים מספר 6.
עמודים 5 ו־6 לא יורדים לקומה התחתונה.
העומס הקבוע על התקרות בנוסף למשקלן העצמי:
תקרה במפלס +4.00:
.
תקרה במפלס +7.00:
.
העומס השימושי על התקרות בשני המפלסים:
.
יש להזניח את המשקל העצמי של הקורות והעמודים.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת:
עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.
אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין המפתחים לצורכי חישוב מקורב.
אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין זיז לשדה.

בדוק וקבע:
מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.
האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?
חשבו את עומס השירות הפועל על קורה A
(יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על קורה A).
חשבו את עובי הקורה הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף.
חשבו את עומסי התכן על הקורה.
חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.
חשבו את כמות זיון הכפיפה הדרוש בקורה A.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
+7.00: מקשית ללא קורות על 4 עמודים, ✓; +4.00: מקשית חד-כיוונית על קורות, ✓
נתון (מהתוכניות): עובי שתי התקרות .
•מפלס : תקרה על ארבעה עמודים בפינות (3, 4, 5, 6), בלי קורות. המפתחים הציריים: () ו- ().
•מפלס : תקרה הנשענת על שתי קורות אורך ברוחב 50 ס"מ (קורה A וקורה מקבילה). מפתח צירי בין הקורות: . היחס , ולכן התקרה חד-כיוונית.
מבוקש: סוג התקרות ובדיקת העובי .
תקרה – מקשית ללא קורות (שדה בודד, סמוכה בפשטות):
1. (המפתח הגדול), ,
2.
3.
4. ✓
תקרה – מקשית חד-כיוונית על קורות (שדה פשוט):
1. , ,
2.
3.
4. ✓
תשובה: – מקשית ללא קורות; – מקשית חד-כיוונית על קורות. שתיהן (28 ס"מ) עומדות בדרישות הכפף.
סעיף ב
עומס מפורס לכל אורך הקורה ועומס מרוכז מכל אחד מהעמודים 5 (קצה הזיז) ו-3
נתון: קורה A עוברת לאורך עמודים 5–3–1 במפלס . עמוד 5 צומח מהקורה (אינו יורד למטה), ולכן הקורה נשענת רק על עמודים 3 ו-1: זיז של (ציר 5 עד ציר 3) ומפתח של (ציר 3 עד ציר 1: ).
מבוקש: עומסי השירות על הקורה.
1. מהתקרה (חד-כיוונית, מפתח ; כל קורה מקבלת חצי):
, לכל אורך הקורה.
2. מהתקרה דרך העמודים הצומחים. כל עמוד נושא רבע מהתקרה:
עמוד 5 – עומס מרוכז בקצה הזיז. עמוד 3 – עומס מרוכז מעל הסמך (עובר ישירות לעמוד 3 שמתחת ואינו יוצר מומנט בקורה).
תשובה: ו- בקצה הזיז (ועוד 83.25 מעל עמוד 3).
סעיף ג
הזיז קובע: ← קורה
נתון: רוחב הקורה , זיז עם עומס מרוכז בקצה, ומפתח .
מבוקש: גובה הקורה לפי , עם ( במטר, ב-kN/m).
זיז (קובע):
1. , ,
2. העומס המרוכז בקצה הזיז מומר לעומס מפורס שקול בשקיעה ():
3.
4.
מפתח (לבדיקה):
, , – לא קובע.
תשובה: ← נבחר חתך ס"מ.
סעיף ד
, ; , ; , (כולל עמוד 3); : ליד עמוד 3, בעמוד 1
מבוקש: עומסי תכן (), ואחר כך תגובות, גזירה ומומנטים.
1. עומסי תכן ליחידת שטח:
2. עומסי תכן על הקורה:
(בקצה הזיז, ואותו ערך מעל עמוד 3)
3. מומנט מעל עמוד 3 (מהזיז):
4. תגובה בעמוד 1 (מהמפתח , כשבקצה השמאלי פועל ):
תגובה בעמוד 3: , ועוד של עמוד 3 העליון: .
5. גזירה (סימן: כוח שמאלי כלפי מעלה חיובי):
•קצה הזיז: ; משמאל לעמוד 3:
•מימין לעמוד 3: ; בעמוד 1:
• במרחק מעמוד 1.
6. מומנט חיובי מרבי בשדה:
(1.89 מ' מעמוד 1)
המומנט מתאפס ב- מעמוד 1 (כלומר 2.82 מ' מעמוד 3).
מהלכים ( מקצה הזיז, עמוד 5; עמוד 3 ב-, עמוד 1 ב-):
תשובה: , ; , ; .
סעיף ה
עליון מעל עמוד 3: ← (29.45); תחתון בשדה: ← (8.04)
נתון: חתך , , , .
זיון עליון מעל עמוד 3 ():
1. ✓ (אין צורך בזיון לחוץ)
2.
3. נבחר () בשורה אחת. רוחב פנוי: ; המרווח ✓. הזיון נמשך לאורך כל הזיז, ובמפתח עד מעבר לנקודת האפס (כ-2.8 מ' מעמוד 3) בתוספת אורך עיגון.
זיון תחתון בשדה ():
1. ← לוקחים :
2. זיון מינימלי: ← נבחר ().
תשובה: עליון (מעל עמוד 3 ולאורך הזיז); תחתון בשדה.