דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - אביב 2025 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, אביב 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:

שאלה אחת משאלות 1 ו־2;

שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6.

ערך כל שאלה: 33 נקודות.

נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזויין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · תכן עמוד תמיר ויסוד בודד ריבועי

בתרשים 1 מסורטט קטע מתוכנית, שבו 3 עמודים המחוברים בקורה ביניהם.

תנאי שפה – בתחתית העמודים יש ריתום מלא ליסוד. בראש העמודים בכיוון YY יש קורה בחתך 30/40.

יש לתכנן את עמוד מספר 2, שמועמס בכוח קבוע ובכוח שימושי, לפי האיור.

מידות העמוד: 40/60 ס"מ.

ds=ds′=5.0d_s=d_s'=5.0 ס"מ – עבור העמוד והיסוד.

העמוד מוחזק בכיוון XX ואינו מוחזק בכיוון YY.

העמוד מתוכנן מבטון ב-30 (אגרגט גירי) והזיון מפלדה מצולעת (חוזק התכן: fsd=435 [MPa]f_{sd}=435\,[\text{MPa}]).

נתון עבור הכיוון YY: A=0.7, B=1.31, C=0.7A=0.7,\ B=1.31,\ C=0.7

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

סעיפים א, ב עוסקים בתכן עמוד.

דרוש:

א.

חשבו את כוח התכן ואת ערך התמירות הגבולית, λmin\lambda_{min}, בכיוון YY.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את האורך הפעיל של העמוד בכיוון YY.

(12 נקודות)

סעיפים ג, ד, ה, ו עוסקים בתכן היסוד (אין מעבר כלשהו של מומנטים מהעמוד ליסוד).

ג.

נתון: מאמץ שירות מותר בקרקע σ=200 kNm2 (20 tonm2)\sigma=200\,\frac{\text{kN}}{\text{m}^2}\ \left(20\,\frac{\text{ton}}{\text{m}^2}\right)

יש לקבוע מידות היסוד (יסוד בצורה ריבועית).

(2 נקודות)

נתון: מאמץ תכן בקרקע σd=290 kNm2 (29 tonm2)\sigma_d=290\,\frac{\text{kN}}{\text{m}^2}\ \left(29\,\frac{\text{ton}}{\text{m}^2}\right) עובי היסוד- H=60 cmH=60\,\text{cm}

ד.

חשבו וסרטטו את מהלכי כוחות הגזירה והמומנטים ביסוד בכיוון XX (בציר העמוד).

(5 נקודות)
ה.

חשבו את הזיון הדרוש לכיסוי המומנטים (אין צורך בחלוקה לרצועות).

(4 נקודות)
ו.

חשבו את תסבולת היסוד לגזירה בכוון XX (VRd,cV_{Rd,c})

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

Nd=3120 kNN_d=3120\,\text{kN} (312 טון), λmin=12.84\lambda_{min}=12.84

נתון: כוח קבוע G=2000 kNG=2000\,\text{kN}, כוח שימושי Q=200 kNQ=200\,\text{kN}, עמוד 40/60 ס"מ מבטון ב-30 (fcd=13 MPa=13000 kN/m2f_{cd}=13\,\text{MPa}=13000\,\text{kN/m}^2), ובכיוון YY: A=0.7A=0.7, B=1.31B=1.31, C=0.7C=0.7.

מבוקש: כוח התכן NdN_d והתמירות הגבולית λmin\lambda_{min}, שמתחתיה אפשר להזניח השפעות מסדר שני.

1. כוח התכן – מגדילים את הכוח הקבוע במקדם 1.4 ואת השימושי במקדם 1.6:

Nd=1.4⋅G+1.6⋅Q=1.4⋅2000+1.6⋅200=2800+320=3120 kN (312 t)N_d=1.4\cdot G+1.6\cdot Q=1.4\cdot 2000+1.6\cdot 200=2800+320=3120\,\text{kN}\ (312\,\text{t})

2. שטח חתך הבטון:

Ac=b⋅h=0.40⋅0.60=0.24 m2A_c=b\cdot h=0.40\cdot 0.60=0.24\,\text{m}^2

3. הכוח הצירי היחסי nn (היחס בין כוח התכן לתסבולת הבטון בלחיצה צירית):

n=NdAc⋅fcd=31200.24⋅13000=31203120=1.00n=\frac{N_d}{A_c\cdot f_{cd}}=\frac{3120}{0.24\cdot 13000}=\frac{3120}{3120}=1.00

4. התמירות הגבולית לפי ת"י 466 (המקדמים A,B,CA,B,C נתונים):

λmin=20⋅A⋅B⋅Cn=20⋅0.7⋅1.31⋅0.71.00=12.84\lambda_{min}=\frac{20\cdot A\cdot B\cdot C}{\sqrt{n}}=\frac{20\cdot 0.7\cdot 1.31\cdot 0.7}{\sqrt{1.00}}=12.84

עמוד שתמירותו בכיוון YY גדולה מ-12.84 הוא עמוד תמיר, ויש להביא בחשבון אקסצנטריות מסדר שני (נבדוק זאת בסעיף ב).

תשובה: Nd=3120 kNN_d=3120\,\text{kN}, λmin=12.84\lambda_{min}=12.84.

סעיף ב

תשובה:

l0,y≈4.22 ml_{0,y}\approx 4.22\,\text{m} (מקדם 1.321.32 על הגובה החופשי 3.20 m3.20\,\text{m}); λy=36.6>λmin\lambda_y=36.6>\lambda_{min} – עמוד תמיר

נתון: העמוד אינו מוחזק בכיוון YY (מסגרת ניידת), מרותק לחלוטין ביסוד, ובראשו קורות 30/40 לשני הצדדים בכיוון YY. הגובה החופשי בין פני היסוד לתחתית הקורה l=3.20 ml=3.20\,\text{m} (מתוך 3.60 מ' עד ראש הקורה פחות 40 ס"מ גובה הקורה). המרחק הצירי בין העמודים: 260+40=300 cm260+40=300\,\text{cm}.

מבוקש: האורך הפעיל l0l_0 בכיוון YY.

רעיון: באורך הפעיל של עמוד לא מוחזק תלוי בגמישות הסיבובית של שני קצותיו. בבסיס – ריתום מלא. בראש – הקורות מרסנות את הסיבוב חלקית. מחשבים את מקדם הגמישות kk בכל קצה, ומציבים בנוסחה לעמוד לא מוחזק.

1. מומנט האינרציה של העמוד לכפיפה בכיוון YY (הממד בכיוון YY הוא 40 ס"מ):

Ic=60⋅40312=320,000 cm4I_c=\frac{60\cdot 40^3}{12}=320{,}000\,\text{cm}^4

הקשיחות היחסית: Icl=320000320=1000 cm3\frac{I_c}{l}=\frac{320000}{320}=1000\,\text{cm}^3

2. מומנט האינרציה של קורה 30/40 (גובה 40 ס"מ):

Ib=30⋅40312=160,000 cm4I_b=\frac{30\cdot 40^3}{12}=160{,}000\,\text{cm}^4, Iblb=160000300=533.3 cm3\frac{I_b}{l_b}=\frac{160000}{300}=533.3\,\text{cm}^3

לעמוד 2 מתחברות שתי קורות (לכיוון עמוד 1 ולכיוון עמוד 3).

3. מקדם הגמישות בראש העמוד. את קשיחות הקורות לוקחים כ-2EI/l2EI/l (קורה סדוקה), ולכן:

k2=(EI/l)col∑2(EI/l)b=10002⋅533.3+2⋅533.3=10002133.3=0.469k_2=\frac{(EI/l)_{col}}{\sum 2(EI/l)_{b}}=\frac{1000}{2\cdot 533.3+2\cdot 533.3}=\frac{1000}{2133.3}=0.469

מקדם הגמישות בבסיס – ריתום מלא ליסוד: k1=0k_1=0.

4. אורך פעיל לעמוד לא מוחזק – הגדול משני הביטויים:

l0l=max⁡{1+10⋅k1k2k1+k2 ; (1+k11+k1)(1+k21+k2)}\frac{l_0}{l}=\max\left\{\sqrt{1+10\cdot\frac{k_1 k_2}{k_1+k_2}}\ ;\ \left(1+\frac{k_1}{1+k_1}\right)\left(1+\frac{k_2}{1+k_2}\right)\right\}

1+10⋅0=1.00\sqrt{1+10\cdot 0}=1.00

(1+0)(1+0.4691.469)=1.319\left(1+0\right)\left(1+\frac{0.469}{1.469}\right)=1.319

ולכן l0l=1.319\frac{l_0}{l}=1.319.

5. האורך הפעיל:

l0,y=1.319⋅3.20=4.22 ml_{0,y}=1.319\cdot 3.20=4.22\,\text{m}

6. בדיקת תמירות (להשלמת התמונה): רדיוס ההתמד בכיוון YY:

i=h12=4012=11.55 cmi=\frac{h}{\sqrt{12}}=\frac{40}{\sqrt{12}}=11.55\,\text{cm}

λy=l0i=42211.55=36.6>λmin=12.84\lambda_y=\frac{l_0}{i}=\frac{422}{11.55}=36.6>\lambda_{min}=12.84

העמוד תמיר בכיוון YY, ובתכן הזיון יש להוסיף אקסצנטריות מסדר שני.

תשובה: l0,y≈4.22 ml_{0,y}\approx 4.22\,\text{m}; λy≈36.6\lambda_y\approx 36.6 – עמוד תמיר.

סעיף ג

תשובה:

יסוד ריבועי 3.35×3.35 m3.35\times 3.35\,\text{m} (נדרש A=11.0 m2A=11.0\,\text{m}^2)

נתון: עומס שירות על היסוד N=G+QN=G+Q, מאמץ מותר σ=200 kN/m2\sigma=200\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: צלע היסוד הריבועי.

1. עומס השירות (ללא מקדמי בטחון, כי משווים למאמץ שירות מותר):

N=2000+200=2200 kNN=2000+200=2200\,\text{kN}

2. השטח הדרוש:

A=Nσ=2200200=11.0 m2A=\frac{N}{\sigma}=\frac{2200}{200}=11.0\,\text{m}^2

3. צלע היסוד:

a=11.0=3.32 ma=\sqrt{11.0}=3.32\,\text{m} ← נבחר a=3.35 ma=3.35\,\text{m} (A=3.352=11.22 m2A=3.35^2=11.22\,\text{m}^2).

בדיקה: σ=220011.22=196 kN/m2≤200 kN/m2\sigma=\frac{2200}{11.22}=196\,\text{kN/m}^2\le 200\,\text{kN/m}^2 ✓

תשובה: יסוד 3.35×3.35 m3.35\times 3.35\,\text{m}, עובי H=60 cmH=60\,\text{cm}.

סעיף ד

תשובה:

בפני העמוד (לרוחב 1 מ'): V=398.8 kN/mV=398.8\,\text{kN/m}, M=274.1 kNm/mM=274.1\,\text{kNm/m}; לכל רוחב היסוד: V=1336 kNV=1336\,\text{kN}, M=918 kNmM=918\,\text{kNm}

נתון: יסוד 3.35×3.35 m3.35\times 3.35\,\text{m}, רוחב העמוד בכיוון XX הוא 60 ס"מ, מאמץ התכן בקרקע σd=290 kN/m2\sigma_d=290\,\text{kN/m}^2 (כלפי מעלה).

מבוקש: מהלכי VV ו-MM ברצועה ברוחב 1 מ' לאורך ציר העמוד בכיוון XX.

סכמה: היסוד הוא "קורה הפוכה": הקרקע דוחפת כלפי מעלה בעומס מפורס 290 kN/m290\,\text{kN/m} (לרוחב 1 מ'), והעמוד הוא הסמך. כל צד של היסוד עובד כזיז שיוצא מפני העמוד.

1. אורך הזיז מפני העמוד עד שפת היסוד:

c=a−bc2=3.35−0.602=1.375 mc=\frac{a-b_c}{2}=\frac{3.35-0.60}{2}=1.375\,\text{m}

2. כוח הגזירה בפני העמוד (לרוחב 1 מ'):

V=σd⋅c=290⋅1.375=398.8 kN/mV=\sigma_d\cdot c=290\cdot 1.375=398.8\,\text{kN/m}

לכל רוחב היסוד: V=398.8⋅3.35=1336 kNV=398.8\cdot 3.35=1336\,\text{kN}

3. המומנט בפני העמוד (לרוחב 1 מ'):

M=σd⋅c22=290⋅1.37522=274.1 kNm/mM=\frac{\sigma_d\cdot c^2}{2}=\frac{290\cdot 1.375^2}{2}=274.1\,\text{kNm/m}

לכל רוחב היסוד: M=274.1⋅3.35=918.4 kNmM=274.1\cdot 3.35=918.4\,\text{kNm}

4. מתחת לעמוד (אם מניחים שעומס העמוד מתפזר על רוחבו, 290⋅3.350.60=1619 kN/m\frac{290\cdot 3.35}{0.60}=1619\,\text{kN/m}) הגזירה עוברת באופן קווי מ-+398.8+398.8 ל-−398.8-398.8, והמומנט מגיע במרכז לערך:

Mcenter=290⋅1.67522−1619⋅0.3022=406.8−72.9=334.0 kNm/mM_{center}=\frac{290\cdot 1.675^2}{2}-\frac{1619\cdot 0.30^2}{2}=406.8-72.9=334.0\,\text{kNm/m}

לתכן הזיון לוקחים את המומנט בפני העמוד.

מהלכים (x נמדד משפת היסוד; גזירה – קווית, אפס בשפות; מומנט – פרבולי, מתיחה בתחתית היסוד):

x [m]V [kN/m]0.00.51.01.52.02.53.0-400-200200400398.8-398.800
x [m]M [kNm/m]0.00.51.01.52.02.53.00501001502002503003500‫⁦274.1⁩ (פני העמוד)‬334.0274.10

תשובה: בפני העמוד: V=398.8 kN/mV=398.8\,\text{kN/m}, M=274.1 kNm/mM=274.1\,\text{kNm/m} (לכל היסוד 1336 kN1336\,\text{kN} ו-918 kNm918\,\text{kNm}); בשפות היסוד V=M=0V=M=0.

סעיף ה

תשובה:

As=12.06 cm2/mA_s=12.06\,\text{cm}^2/\text{m} ← ϕ16@15\phi 16@15 (13.40 cm2/m13.40\,\text{cm}^2/\text{m}) בתחתית, בשני הכיוונים

נתון: Md=274.1 kNm/mM_d=274.1\,\text{kNm/m}, H=60 cmH=60\,\text{cm}, ds=5 cmd_s=5\,\text{cm}, fcd=13000 kN/m2f_{cd}=13000\,\text{kN/m}^2, fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: זיון תחתון לרוחב 1 מ'.

1. הגובה האפקטיבי: d=H−ds=60−5=55 cmd=H-d_s=60-5=55\,\text{cm}

2. המקדם ω\omega:

ω=1−1−2Mdb⋅d2⋅fcd=1−1−2⋅274.11⋅0.552⋅13000=1−1−0.139=0.072\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\cdot d^2\cdot f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 274.1}{1\cdot 0.55^2\cdot 13000}}=1-\sqrt{1-0.139}=0.072

ω<0.1\omega<0.1, ולכן לזרוע הפנימית לוקחים ω=0.1\omega=0.1 (זרוע z=0.95dz=0.95d).

3. שטח הזיון:

As=Md(1−ω2)⋅d⋅fsd=274.10.95⋅0.55⋅435000=12.06⋅10−4 m2=12.06 cm2/mA_s=\frac{M_d}{(1-\frac{\omega}{2})\cdot d\cdot f_{sd}}=\frac{274.1}{0.95\cdot 0.55\cdot 435000}=12.06\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2=12.06\,\text{cm}^2/\text{m}

4. בחירה: ϕ16@15\phi 16@15: As=2.010.15=13.40 cm2/m≥12.06A_s=\frac{2.01}{0.15}=13.40\,\text{cm}^2/\text{m}\ge 12.06 ✓

זיון מינימלי: 0.0015⋅100⋅60=9.0 cm2/m<13.400.0015\cdot 100\cdot 60=9.0\,\text{cm}^2/\text{m}<13.40 ✓

לכל רוחב היסוד נדרש 12.06⋅3.35=40.4 cm212.06\cdot 3.35=40.4\,\text{cm}^2; ב-ϕ16@15\phi 16@15 יש 3.35/0.15≈233.35/0.15\approx 23 מוטות ϕ16\phi 16 (46.2 cm246.2\,\text{cm}^2).

היסוד ריבועי והעומס מרכזי, ולכן אותו זיון בשני הכיוונים.

תשובה: ϕ16@15\phi 16@15 (23ϕ1623\phi 16) בתחתית היסוד בכל כיוון.

סעיף ו

תשובה:

VRd,c≈611 kNV_{Rd,c}\approx 611\,\text{kN} (182 kN/m); VEdV_{Ed} במרחק dd מפני העמוד =801 kN>VRd,c=801\,\text{kN}>V_{Rd,c} – יש להגדיל את עובי היסוד (למשל ל-75 ס״מ)

נתון: רוחב היסוד b=3350 mmb=3350\,\text{mm}, d=550 mmd=550\,\text{mm}, זיון ϕ16@15\phi 16@15 (13.40 cm2/m13.40\,\text{cm}^2/\text{m}), בטון ב-30, ללא זיון גזירה.

מבוקש: VRd,cV_{Rd,c} – תסבולת הגזירה של הבטון בכיוון XX.

1. מקדם הגודל:

K=1+200d=1+200550=1.603≤2K=1+\sqrt{\frac{200}{d}}=1+\sqrt{\frac{200}{550}}=1.603\le 2

2. מנת הזיון האורכי:

ρl=Asb⋅d=13.40100⋅55=0.00244\rho_l=\frac{A_s}{b\cdot d}=\frac{13.40}{100\cdot 55}=0.00244

3. התסבולת היחידה – הגדול משני הביטויים:

v1=0.12⋅K⋅(100⋅ρl⋅0.7fck)1/3=0.12⋅1.603⋅(100⋅0.00244⋅0.7⋅30)1/3=0.12⋅1.603⋅1.723=0.332 MPav_1=0.12\cdot K\cdot(100\cdot\rho_l\cdot 0.7f_{ck})^{1/3}=0.12\cdot 1.603\cdot(100\cdot 0.00244\cdot 0.7\cdot 30)^{1/3}=0.12\cdot 1.603\cdot 1.723=0.332\,\text{MPa}

v2=0.035⋅K3/2⋅(0.7fck)1/2=0.035⋅1.6031.5⋅21=0.326 MPav_2=0.035\cdot K^{3/2}\cdot(0.7f_{ck})^{1/2}=0.035\cdot 1.603^{1.5}\cdot\sqrt{21}=0.326\,\text{MPa}

vRd,c=0.332 MPav_{Rd,c}=0.332\,\text{MPa}

4. תסבולת הגזירה לכל רוחב היסוד:

VRd,c=vRd,c⋅b⋅d=0.332⋅3350⋅550=610.8⋅103 N=611 kNV_{Rd,c}=v_{Rd,c}\cdot b\cdot d=0.332\cdot 3350\cdot 550=610.8\cdot 10^3\,\text{N}=611\,\text{kN} (כ-182 kN/m182\,\text{kN/m})

5. השוואה לכוח הגזירה התכנוני במרחק dd מפני העמוד:

VEd=σd⋅(c−d)⋅a=290⋅(1.375−0.55)⋅3.35=801 kN>611 kNV_{Ed}=\sigma_d\cdot(c-d)\cdot a=290\cdot(1.375-0.55)\cdot 3.35=801\,\text{kN}>611\,\text{kN}

הבטון אינו מספיק לגזירה ללא זיון. הפתרון המקובל ביסוד הוא להגדיל את העובי. למשל H=75 cmH=75\,\text{cm} (d=70 cmd=70\,\text{cm}): VEd=290⋅0.675⋅3.35=656 kNV_{Ed}=290\cdot 0.675\cdot 3.35=656\,\text{kN}, ו-VRd,c=0.305⋅3350⋅700=715 kN>656V_{Rd,c}=0.305\cdot 3350\cdot 700=715\,\text{kN}>656 ✓.

תשובה: VRd,c≈611 kNV_{Rd,c}\approx 611\,\text{kN}; בעובי 60 ס"מ התסבולת קטנה מהגזירה התכנונית (801 kN), ויש להגדיל את עובי היסוד (כ-75 ס"מ).

שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות ובדיקת חדירה

בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות, המשמש למסחר.

במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.

העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית בנוסף למשקלה העצמי:

Δg=2 KN/m2 (200 kg/m2)\Delta g=2\,\text{KN/m}^2\ (200\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:

q=5 KN/m2 (500 kg/m2)q=5\,\text{KN/m}^2\ (500\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa (4350 kg/cm2)435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.

דרוש: יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

א.

חלקו את התקרה לרצועות בשני הכיוונים, על גבי תרשים מספר 2.

ציינו את המיקום, את הכינוי ואת המידות של הרצועות בכל כיוון.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.

(5 נקודות)
ג.

חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך רצועת עמוד על ציר 1.

(10 נקודות)
ד.

חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 16 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ג'.

(5 נקודות)
ה.

חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד C.

(2 נקודות)

נתון שעמוד C במידות 30/30

ו.

בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד C (אין צורך לחשב זיון חדירה).

אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ρ=0.012\rho=0.012).

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

ברוחב רבע המפתח הקצר מכל צד של קו העמודים (כ-1.60 מ', וכ-1.35 מ' ליד w1) – רצועות עמוד; ביניהן רצועות אמצע; לאורך הקירות – רצועות קיר (פירוט בפתרון)

מערכת צירים: ציר 1 (עמודים A,CA,C) x=0x=0; קו העמודים BB–DD x=6.80 mx=6.80\,\text{m}; ציר הקיר w2 x=13.10 mx=13.10\,\text{m}. בכיוון YY: ציר הקיר w1 y=0y=0; שורת העמודים CC–DD y=5.30 my=5.30\,\text{m}; שורת AA–BB y=11.60 my=11.60\,\text{m}; ציר הקיר w3 y=17.90 my=17.90\,\text{m} (רק בחלק השמאלי, 0≤x≤6.800\le x\le 6.80).

המפתחים הציריים: בכיוון XX – 15+650+15=680 cm15+650+15=680\,\text{cm} ו-15+600+15=630 cm15+600+15=630\,\text{cm}; בכיוון YY – 630630, 630630 ו-530 cm530\,\text{cm}.

כלל החלוקה: רצועת עמוד משתרעת מכל צד של קו העמודים לרוחב lmin/4l_{min}/4, כאשר lminl_{min} הוא המפתח הקצר של השדה הסמוך. החלק שבין שתי רצועות עמוד הוא רצועת אמצע. לאורך קיר נושא יש רצועת קיר ברוחב lmin/4l_{min}/4 (ועוד חצי עובי הקיר).

בשדות שמפתחיהם 6.3/6.86.3/6.8: 6.304=1.575≈1.60 m\frac{6.30}{4}=1.575\approx 1.60\,\text{m}. בשדות הסמוכים ל-w1 (מפתח 5.305.30): 5.304=1.325≈1.35 m\frac{5.30}{4}=1.325\approx 1.35\,\text{m}.

רצועות בכיוון YY (נמשכות לאורך YY, משמאל לימין):

1. ר"ע-1 – רצועת עמוד שפתית על ציר 1 (דרך A,CA,C): משפת התקרה עד 1.60 m1.60\,\text{m} מימין לציר – רוחב כ-1.75 m1.75\,\text{m} (ליד w1 כ-1.50 m1.50\,\text{m}).

2. ר"א-1 – רצועת אמצע בין ציר 1 לקו BB–DD: 6.80−1.60−1.60=3.60 m6.80-1.60-1.60=3.60\,\text{m}.

3. ר"ע-2 – רצועת עמוד על קו BB–DD: 1.60+1.60=3.20 m1.60+1.60=3.20\,\text{m}.

4. ר"א-2 – רצועת אמצע בין BB–DD ל-w2: 6.30−1.60−1.60=3.10 m6.30-1.60-1.60=3.10\,\text{m}.

5. ר"ק – רצועת קיר לאורך w2: כ-1.75 m1.75\,\text{m}.

רצועות בכיוון XX (מלמטה למעלה):

1. ר"ק – רצועת קיר לאורך w1: 1.35+0.15≈1.50 m1.35+0.15\approx 1.50\,\text{m}.

2. ר"א – רצועת אמצע בין w1 לשורה CC–DD: 5.30−1.35−1.35=2.60 m5.30-1.35-1.35=2.60\,\text{m}.

3. ר"ע – רצועת עמוד על שורה CC–DD: 1.35+1.60=2.95 m1.35+1.60=2.95\,\text{m}.

4. ר"א – רצועת אמצע בין CC–DD ל-AA–BB: 6.30−1.60−1.60=3.10 m6.30-1.60-1.60=3.10\,\text{m}.

5. ר"ע – רצועת עמוד על שורה AA–BB: 3.20 m3.20\,\text{m} בחלק השמאלי. מימין ל-BB השורה היא שפת התקרה, ושם זו רצועה שפתית ברוחב כ-1.75 m1.75\,\text{m}.

6. ר"א – רצועת אמצע בכנף העליונה (בין AA–BB ל-w3, 0≤x≤6.800\le x\le 6.80): 3.10 m3.10\,\text{m}.

7. ר"ק – רצועת קיר לאורך w3: כ-1.75 m1.75\,\text{m}.

תשובה: רצועות עמוד ברוחב כ-3.20 m3.20\,\text{m} (כ-1.75 m1.75\,\text{m} בשפה), רצועות אמצע של 2.602.60–3.60 m3.60\,\text{m} ורצועות קיר של כ-1.501.50–1.75 m1.75\,\text{m}, כמפורט.

סעיף ב

תשובה:

hreq=29.7 cmh_{req}=29.7\,\text{cm} ← h=30 cmh=30\,\text{cm}

נתון: תקרה מקשית ללא קורות, המפתח הגדול l=680 cml=680\,\text{cm} (שדה קצה), Δg=2 kN/m2\Delta g=2\,\text{kN/m}^2, q=5 kN/m2q=5\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: העובי המינימלי משיקולי כפף, לפי h=l0k11⋅k12⋅k13h=\frac{l_0}{k_{11}\cdot k_{12}\cdot k_{13}}.

1. המפתח הקובע: המפתח הגדול הוא 680 ס"מ, בשדה קצה (ציר 1 הוא שפה חופשית), ולכן:

l0=0.8⋅680=544 cml_0=0.8\cdot 680=544\,\text{cm}

2. מקדמים: לתקרה מקשית ללא קורות k11=0.85k_{11}=0.85. לפלדה מצולעת k13=1k_{13}=1.

3. k12k_{12} תלוי בעומס השירות, וזה תלוי בעובי, ולכן מניחים עובי ובודקים. ננחש h=30 cmh=30\,\text{cm}:

fser=0.30⋅25+2+5=14.5 kN/m2f_{ser}=0.30\cdot 25+2+5=14.5\,\text{kN/m}^2

k12=24.4⋅(10fser)1/3=24.4⋅(1014.5)1/3=21.56k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\cdot\left(\frac{10}{14.5}\right)^{1/3}=21.56

4. העובי הדרוש:

h=5440.85⋅21.56⋅1=29.7 cm≤30 cmh=\frac{544}{0.85\cdot 21.56\cdot 1}=29.7\,\text{cm}\le 30\,\text{cm} ✓

(בניחוש h=25 cmh=25\,\text{cm} מתקבל hreq=28.8 cm>25h_{req}=28.8\,\text{cm}>25 – לא מספיק.)

תשובה: עובי התקרה h=30 cmh=30\,\text{cm}.

סעיף ג

תשובה:

לרוחב 1 מ' ברצועת העמוד: שדה w3–A +92.2+92.2, סמך A −140.9-140.9, שדה A–C +67.6+67.6, סמך C −140.9-140.9, שדה C–w1 +65.3 kNm/m+65.3\,\text{kNm/m}; בקירות 0

נתון: h=30 cmh=30\,\text{cm}. לאורך ציר 1 שלושה מפתחים בכיוון YY: w3–AA 6.30 m6.30\,\text{m} (שדה קצה), AA–CC 6.30 m6.30\,\text{m} (שדה פנימי), CC–w1 5.30 m5.30\,\text{m} (שדה קצה). הקירות w3 ו-w1 הם סמכי הקצה.

מבוקש: המומנטים לאורך רצועת העמוד על ציר 1.

1. עומס התכן:

fd=1.4⋅(0.30⋅25+2)+1.6⋅5=1.4⋅9.5+8.0=21.3 kN/m2f_d=1.4\cdot(0.30\cdot 25+2)+1.6\cdot 5=1.4\cdot 9.5+8.0=21.3\,\text{kN/m}^2

2. מומנטים כלליים לרוחב 1 מ' (שיטת המקדמים: שדה קצה l2/11l^2/11, שדה פנימי l2/15l^2/15, סמך פנימי l2/9l^2/9 עם המפתח הגדול הסמוך):

•שדה w3–AA: M=21.3⋅6.3211=76.85 kNm/mM=\frac{21.3\cdot 6.3^2}{11}=76.85\,\text{kNm/m}

•סמך AA: M=−21.3⋅6.329=−93.93 kNm/mM=-\frac{21.3\cdot 6.3^2}{9}=-93.93\,\text{kNm/m}

•שדה AA–CC: M=21.3⋅6.3215=56.36 kNm/mM=\frac{21.3\cdot 6.3^2}{15}=56.36\,\text{kNm/m}

•סמך CC (בין 6.30 ל-5.30, לוקחים 6.30): M=−93.93 kNm/mM=-93.93\,\text{kNm/m}

•שדה CC–w1: M=21.3⋅5.3211=54.39 kNm/mM=\frac{21.3\cdot 5.3^2}{11}=54.39\,\text{kNm/m}

3. העברה לרצועת העמוד: רצועת העמוד (חצי מרוחב השדה) נושאת 75% מהמומנט השלילי ו-60% מהחיובי. לכן לרוחב 1 מ' שלה: בסמך ×0.750.5=1.5\times\frac{0.75}{0.5}=1.5, בשדה ×0.600.5=1.2\times\frac{0.60}{0.5}=1.2:

•שדה w3–AA: 76.85⋅1.2=+92.2 kNm/m76.85\cdot 1.2=+92.2\,\text{kNm/m}

•סמך AA: −93.93⋅1.5=−140.9 kNm/m-93.93\cdot 1.5=-140.9\,\text{kNm/m}

•שדה AA–CC: 56.36⋅1.2=+67.6 kNm/m56.36\cdot 1.2=+67.6\,\text{kNm/m}

•סמך CC: −93.93⋅1.5=−140.9 kNm/m-93.93\cdot 1.5=-140.9\,\text{kNm/m}

•שדה CC–w1: 54.39⋅1.2=+65.3 kNm/m54.39\cdot 1.2=+65.3\,\text{kNm/m}

4. מהלך המומנטים: לאורך ציר 1 (yy מ-w1 כלפי מעלה): M=0M=0 בקיר w1 (y=0y=0), פרבולה חיובית בשדה (שיא כ-+65.3+65.3), −140.9-140.9 מעל CC (y=5.30y=5.30), פרבולה עם שיא +67.6+67.6 בשדה AA–CC, −140.9-140.9 מעל AA (y=11.60y=11.60), שיא +92.2+92.2 בשדה העליון, ו-00 בקיר w3 (y=17.90y=17.90).

תשובה: סמכים AA ו-CC: −140.9 kNm/m-140.9\,\text{kNm/m}; שדות: +92.2+92.2, +67.6+67.6, +65.3 kNm/m+65.3\,\text{kNm/m}.

סעיף ד

תשובה:

סמכים A, C: ϕ16@14\phi16@14 עליון (13.53 cm2/m13.53\,\text{cm}^2/\text{m}); שדה w3–A: ϕ16@20\phi16@20; שדות A–C ו-C–w1: ϕ16@25\phi16@25 תחתון

נתון: h=30 cmh=30\,\text{cm}, כיסוי 3 ס"מ, מוטות ϕ16\phi 16, ולכן d=30−3−0.8=26.2 cmd=30-3-0.8=26.2\,\text{cm}. fcd=13000 kN/m2f_{cd}=13000\,\text{kN/m}^2, fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: זיון לכל מומנט מסעיף ג.

1. דוגמת חישוב – סמך AA, Md=140.9 kNm/mM_d=140.9\,\text{kNm/m}:

ω=1−1−2⋅140.91⋅0.2622⋅13000=0.173\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 140.9}{1\cdot 0.262^2\cdot 13000}}=0.173

As=140.9(1−0.1732)⋅0.262⋅435000=13.53⋅10−4 m2=13.53 cm2/mA_s=\frac{140.9}{(1-\frac{0.173}{2})\cdot 0.262\cdot 435000}=13.53\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2=13.53\,\text{cm}^2/\text{m}

ϕ16@14\phi 16@14: 2.010.14=14.36 cm2/m≥13.53\frac{2.01}{0.14}=14.36\,\text{cm}^2/\text{m}\ge 13.53 ✓

2. אותו חישוב לשאר המקומות (כשיוצא ω<0.1\omega<0.1 לוקחים ω=0.1\omega=0.1):

מקוםMdM_d [kNm/m]ω\omegaAsA_s [cm²/m]בחירה
שדה w3–A (תחתון)92.20.1098.56ϕ16@20\phi16@20 (10.05)
סמך A (עליון)140.90.17313.53ϕ16@14\phi16@14 (14.36)
שדה A–C (תחתון)67.60.16.25ϕ16@25\phi16@25 (8.04)
סמך C (עליון)140.90.17313.53ϕ16@14\phi16@14 (14.36)
שדה C–w1 (תחתון)65.30.16.03ϕ16@25\phi16@25 (8.04)

3. זיון מינימלי: 0.0015⋅100⋅30=4.5 cm2/m0.0015\cdot 100\cdot 30=4.5\,\text{cm}^2/\text{m} – מתקיים בכל המקומות. המרווח המרבי (25 ס"מ) קטן מ-2h2h.

תשובה: עליון מעל AA ו-CC: ϕ16@14\phi16@14; תחתון: ϕ16@20\phi16@20 בשדה העליון, ϕ16@25\phi16@25 בשני השדות האחרים.

סעיף ה

תשובה:

RC≈367 kNR_C\approx 367\,\text{kN} (עומס תכן)

נתון: fd=21.3 kN/m2f_d=21.3\,\text{kN/m}^2. עמוד CC נמצא בשפה (ציר 1). בכיוון XX הוא סמך הקצה של המפתח CC–DD (6.80 m6.80\,\text{m}). בכיוון YY הוא סמך פנימי בין המפתח AA–CC (6.30 m6.30\,\text{m}, שדה פנימי) לבין CC–w1 (5.30 m5.30\,\text{m}, שדה קצה).

מבוקש: הריאקציה בעמוד CC, לפי שטח ההשפעה עם מקדמי ריאקציה של קורה רציפה (סמך קצה 0.4l0.4l, סמך פנימי של שדה קצה 0.6l0.6l, שדה פנימי 0.5l0.5l).

1. רוחב ההשפעה בכיוון XX: bx=0.4⋅6.80=2.72 mb_x=0.4\cdot 6.80=2.72\,\text{m}

2. רוחב ההשפעה בכיוון YY: by=0.5⋅6.30+0.6⋅5.30=3.15+3.18=6.33 mb_y=0.5\cdot 6.30+0.6\cdot 5.30=3.15+3.18=6.33\,\text{m}

3. שטח ההשפעה: A=2.72⋅6.33=17.22 m2A=2.72\cdot 6.33=17.22\,\text{m}^2

4. הריאקציה:

RC=fd⋅A=21.3⋅17.22=366.7 kNR_C=f_d\cdot A=21.3\cdot 17.22=366.7\,\text{kN}

תשובה: RC≈367 kNR_C\approx 367\,\text{kN}.

סעיף ו

תשובה:

VEd=513 kN>VRd,c=421 kNV_{Ed}=513\,\text{kN}>V_{Rd,c}=421\,\text{kN} – קיימת בעיית חדירה (VRd,max=653 kNV_{Rd,max}=653\,\text{kN}); פתרון: עיבוי מקומי/ראש עמוד, הגדלת העמוד או זיון חדירה

נתון: RC=366.7 kNR_C=366.7\,\text{kN}, עמוד שפה 30/30, h=30 cmh=30\,\text{cm}, ρ=0.012\rho=0.012, בטון ב-30.

מבוקש: האם הבטון לבדו עומד בחדירה סביב עמוד CC.

1. כוח החדירה התכנוני. בעמוד שפה מגדילים במקדם β=1.4\beta=1.4 בגלל אי-הסימטריה (מומנט לא מאוזן):

VEd=β⋅RC=1.4⋅366.7=513.4 kNV_{Ed}=\beta\cdot R_C=1.4\cdot 366.7=513.4\,\text{kN}

2. הגובה האפקטיבי הממוצע (שתי שכבות ϕ16\phi 16):

dx=26.2 cmd_x=26.2\,\text{cm}, dy=26.2−1.6=24.6 cmd_y=26.2-1.6=24.6\,\text{cm}, dm=26.2+24.62=25.4 cmd_m=\frac{26.2+24.6}{2}=25.4\,\text{cm}

3. היקפים. בפני העמוד (שלוש פאות): u0=30+30+30=90 cmu_0=30+30+30=90\,\text{cm}

היקף הבקרה במרחק 2d2d (שלוש פאות ושני רבעי מעגל ברדיוס 2d2d):

u1=90+2⋅π2⋅2dm=90+2π⋅25.4=249.6 cmu_1=90+2\cdot\frac{\pi}{2}\cdot 2d_m=90+2\pi\cdot 25.4=249.6\,\text{cm}

4. מקדם הגודל: K=1+200254=1.887≤2K=1+\sqrt{\frac{200}{254}}=1.887\le 2

5. תסבולת הבטון לחדירה – הגדול משני הביטויים:

v1=0.12⋅1.887⋅(100⋅0.012⋅0.7⋅30)1/3=0.12⋅1.887⋅2.932=0.664 MPav_1=0.12\cdot 1.887\cdot(100\cdot 0.012\cdot 0.7\cdot 30)^{1/3}=0.12\cdot 1.887\cdot 2.932=0.664\,\text{MPa}

v2=0.035⋅1.8871.5⋅21=0.416 MPav_2=0.035\cdot 1.887^{1.5}\cdot\sqrt{21}=0.416\,\text{MPa}

VRd,c=0.664⋅2496⋅254=421.0⋅103 N=421 kNV_{Rd,c}=0.664\cdot 2496\cdot 254=421.0\cdot 10^3\,\text{N}=421\,\text{kN}

6. התסבולת המרבית (מעיכת הבטון בפני העמוד):

VRd,max=0.24⋅(1−0.7⋅30250)⋅fcd⋅u0⋅d=0.24⋅0.916⋅13⋅900⋅254=653⋅103 N=653 kNV_{Rd,max}=0.24\cdot\left(1-\frac{0.7\cdot 30}{250}\right)\cdot f_{cd}\cdot u_0\cdot d=0.24\cdot 0.916\cdot 13\cdot 900\cdot 254=653\cdot 10^3\,\text{N}=653\,\text{kN}

7. השוואה: VRd,c=421 kN<VEd=513 kN<VRd,max=653 kNV_{Rd,c}=421\,\text{kN}<V_{Ed}=513\,\text{kN}<V_{Rd,max}=653\,\text{kN}

קיימת בעיית חדירה. מכיוון ש-VEd<VRd,maxV_{Ed}<V_{Rd,max}, אפשר לפתור אותה בלי לשנות את העובי הכללי.

הצעות לפתרון (ללא חישוב):

•עיבוי מקומי של התקרה סביב העמוד (Drop Panel) או ראש עמוד מורחב (כותרת) – מגדיל את dd ואת היקף הבקרה;

•הגדלת חתך עמוד CC (למשל ל-40/40 או 50/50) – מגדילה את u0u_0 ואת u1u_1;

•זיון חדירה (חישוקים או ברגי גזירה – Studs) סביב העמוד;

•הגדלת עובי התקרה כולה (פתרון יקר יותר).

תשובה: VEd=513 kN>VRd,c=421 kNV_{Ed}=513\,\text{kN}>V_{Rd,c}=421\,\text{kN} – יש בעיית חדירה. פתרון: עיבוי מקומי או ראש עמוד, הגדלת העמוד, או זיון חדירה.

שאלה 3 · סדירות מבנה וכוחות רעידת אדמה

בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע, א', ב', ג', ד'. בתרשים 3א מוצג חתך של מבנה.

בתרשים 3ב מוצגת תוכנית של מידות ציריות בין העמודים למערכת הצירים עבור חישוב סעיף ח'.

המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות ללא אפשרות עלייה לגג, המבוסס על גבי רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה.

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.

מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע על כל תקרה במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): g=18 kN/m2 (1800 kg/m2)g=18\,\text{kN/m}^2\ (1800\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.

המבנה נמצא באזור פתח תקווה. SS=0.15, S1=0.04, Z=0.06S_S=0.15,\ S_1=0.04,\ Z=0.06.

הקרקע במקום היא מטיפוס D.

המבנה מתוכנן לרמת משיכות נמוכה.

יש צורך לבדוק מגבלות מבנה סדיר לפי הנחיות הסעיפים.

א.

קבעו האם המבנה סדיר במתווה האופקי (יש לבדוק מגרעות לפי סעיף 203.1 ת"י 413 גת 5).

(4 נקודות)

עבור סעיפים ב–ח אין צורך להתחשב במגבלות מבנה לא סדיר.

ב.

קבעו את מקדמי השכיחות לעומס שימושי.

(2 נקודות)
ג.

קבעו את מקדם החשיבות של המבנה.

(2 נקודות)
ד.

חשבו את התקופה הבסיסית של המבנה.

(2 נקודות)
ה.

חשבו את מקדם תאוצת התכן הספקטרית SaS_a.

(5 נקודות)
ו.

חשבו את מקדם התכן הסייסמי CdC_d.

(2 נקודות)
ז.

חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים X,Y שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(אין להתחשב במשקל הקירות והעמודים).

(4 נקודות)
ח.

חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים X,Y שמופיעה בתרשים 3ב, ומקמו אותו על התרשים.

(6 נקודות)

עבור סעיפים: ט' י' נתון: Cd=0.14C_d=0.14.

ט.

חשבו את שטח התקרה הטיפוסית של המבנה (יש להפחית את הפתח).

(1 נקודות)
י.

חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון Y בלבד).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

המבנה אינו סדיר במתווה האופקי: המגרעות בפינות (3.0/16.0=18.8%3.0/16.0=18.8\%) והשקעים בצדדים (2.5/16.0=15.6%2.5/16.0=15.6\%, 3.85/16.0=24%3.85/16.0=24\%) גדולים מ-15% ממידות המבנה

נתון: מידות המבנה 16.00×16.00 m16.00\times 16.00\,\text{m} (לפי סכומי המידות 40+360+400+370+40+90+300=160040+360+400+370+40+90+300=1600 ו-300+1300=1600 cm300+1300=1600\,\text{cm} בשני הכיוונים), ובו:

•מגרעת בפינה השמאלית התחתונה 3.00×3.00 m3.00\times 3.00\,\text{m} ומגרעת זהה בפינה הימנית העליונה;

•שקע בצד שמאל בעומק 2.50 m2.50\,\text{m} (40+21040+210) ובגובה 3.85 m3.85\,\text{m}, ושקע זהה בצד ימין.

מבוקש: האם יש מגרעות משמעותיות לפי ת"י 413.

כלל: מגרעת נחשבת לאי-סדירות במתווה האופקי כשממדיה בשני הכיוונים גדולים מ-15% ממידת המבנה בכיוון המתאים.

1. מגרעות הפינה:

axLx=3.0016.00=0.1875=18.8%>15%\frac{a_x}{L_x}=\frac{3.00}{16.00}=0.1875=18.8\%>15\%, ayLy=3.0016.00=18.8%>15%\frac{a_y}{L_y}=\frac{3.00}{16.00}=18.8\%>15\% – מגרעת משמעותית.

2. השקעים בצדדים:

2.5016.00=0.156=15.6%>15%\frac{2.50}{16.00}=0.156=15.6\%>15\%, 3.8516.00=0.241=24.1%>15%\frac{3.85}{16.00}=0.241=24.1\%>15\% – גם הם מגרעות משמעותיות.

תשובה: המבנה אינו סדיר במתווה האופקי (יש מגרעות שממדיהן גדולים מ-15% ממידות המבנה).

סעיף ב

תשובה:

קומות טיפוסיות (משרדים): ψ=0.2\psi=0.2; גג ללא גישה: ψ=0\psi=0

מקדם השכיחות קובע איזה חלק מהעומס השימושי נמצא על המבנה בזמן רעידת אדמה, ולכן נכלל במסה הסייסמית.

1. תקרות הקומות (משרדים, עומס שימושי לפי ת"י 412: q=2.5 kN/m2q=2.5\,\text{kN/m}^2): ψ=0.2\psi=0.2.

2. תקרת הגג – ללא אפשרות עלייה לגג, אין עליו עומס שימושי משמעותי בזמן רעידה: ψ=0\psi=0.

תשובה: ψ=0.2\psi=0.2 לתקרות הטיפוסיות, ψ=0\psi=0 לגג.

סעיף ג

תשובה:

I=1.0I=1.0

מבנה משרדים רגיל אינו מבנה חיוני (בית חולים, תחנת כיבוי וכדומה) ואינו מבנה עם התקהלות גדולה. לכן הוא בקבוצת החשיבות הרגילה של ת"י 413.

תשובה: I=1.0I=1.0.

סעיף ד

תשובה:

T=0.455 sT=0.455\,\text{s}

נתון: גובה המבנה מפני הרפסודה לגג (תרשים 3א): H=5.00+4⋅3.50=19.0 mH=5.00+4\cdot 3.50=19.0\,\text{m}. המערכת הנושאת לכוחות אופקיים היא קירות בטון.

מבוקש: התקופה הבסיסית, בנוסחה המקורבת לקירות הקשחה:

T=0.05⋅H3/4=0.05⋅19.00.75=0.05⋅9.100=0.455 sT=0.05\cdot H^{3/4}=0.05\cdot 19.0^{0.75}=0.05\cdot 9.100=0.455\,\text{s}

תשובה: T=0.455 sT=0.455\,\text{s}.

סעיף ה

תשובה:

SDS=0.24S_{DS}=0.24, SD1=0.096S_{D1}=0.096, Ts=0.40 sT_s=0.40\,\text{s}; T>TsT>T_s ← Sa=0.211S_a=0.211

נתון: SS=0.15S_S=0.15, S1=0.04S_1=0.04, קרקע מטיפוס D, T=0.455 sT=0.455\,\text{s}.

מבוקש: SaS_a מתוך ספקטרום התכן של ת"י 413.

1. מקדמי ההגברה של הקרקע (טיפוס D, ערכי SSS_S ו-S1S_1 נמוכים): Fa=1.6F_a=1.6, Fv=2.4F_v=2.4.

2. התאוצות הספקטרליות לתכן:

SDS=Fa⋅SS=1.6⋅0.15=0.240S_{DS}=F_a\cdot S_S=1.6\cdot 0.15=0.240

SD1=Fv⋅S1=2.4⋅0.04=0.096S_{D1}=F_v\cdot S_1=2.4\cdot 0.04=0.096

3. זמני המחזור הקובעים את צורת הספקטרום:

Ts=SD1SDS=0.0960.240=0.40 sT_s=\frac{S_{D1}}{S_{DS}}=\frac{0.096}{0.240}=0.40\,\text{s}, T0=0.2⋅Ts=0.08 sT_0=0.2\cdot T_s=0.08\,\text{s}

4. T=0.455 s>Ts=0.40 sT=0.455\,\text{s}>T_s=0.40\,\text{s}, כלומר אנחנו בענף היורד של הספקטרום:

Sa=SD1T=0.0960.455=0.211S_a=\frac{S_{D1}}{T}=\frac{0.096}{0.455}=0.211

תשובה: Sa=0.211S_a=0.211.

סעיף ו

תשובה:

Cd=0.141≈0.14C_d=0.141\approx 0.14

נתון: Sa=0.211S_a=0.211, I=1.0I=1.0. למערכת קירות בטון ברמת משיכות נמוכה מקדם ההתנהגות K=1.5K=1.5.

Cd=Sa⋅IK=0.211⋅1.01.5=0.141C_d=\frac{S_a\cdot I}{K}=\frac{0.211\cdot 1.0}{1.5}=0.141

התוצאה מתאימה לערך Cd=0.14C_d=0.14 שניתן לסעיפים ט–י.

תשובה: Cd≈0.14C_d\approx 0.14.

סעיף ז

תשובה:

מרכז הכובד (xc,yc)=(8.00, 8.00) m(x_c,y_c)=(8.00,\ 8.00)\,\text{m} – במרכז הפתח

נתון: העומס על התקרה אחיד, ולכן מרכז הכובד הוא מרכז הכובד של שטח התקרה (נטו, אחרי הפחתת הפתח). ראשית הצירים בפינה השמאלית התחתונה של המלבן החוסם 16×16 m16\times 16\,\text{m}.

מבוקש: xcx_c, ycy_c.

מחשבים את השטח כריבוע מלא שממנו מורידים חלקים:

חלקAA [m²]xx [m]yy [m]A⋅xA\cdot xA⋅yA\cdot y
ריבוע 16×1616\times 162568.008.0020482048
מגרעת שמאל-תחתון 3×33\times 3−9-91.501.50−13.5-13.5−13.5-13.5
מגרעת ימין-עליון 3×33\times 3−9-914.5014.50−130.5-130.5−130.5-130.5
שקע שמאלי 2.5×3.852.5\times 3.85−9.625-9.6251.2510.075−12.03-12.03−96.97-96.97
שקע ימני 2.5×3.852.5\times 3.85−9.625-9.62514.755.925−141.97-141.97−57.03-57.03
פתח 4×44\times 4−16-168.008.00−128-128−128-128
סה"כ202.7516221622

xc=∑Ax∑A=1622202.75=8.00 mx_c=\frac{\sum A x}{\sum A}=\frac{1622}{202.75}=8.00\,\text{m}, yc=1622202.75=8.00 my_c=\frac{1622}{202.75}=8.00\,\text{m}

התוצאה צפויה: התוכנית סימטרית בסיבוב של 180° סביב הנקודה (8,8)(8,8). כל מגרעת ושקע מתאימים לחלק זהה בצד הנגדי, והפתח ממורכז.

תשובה: מרכז הכובד ב-(8.00, 8.00) m(8.00,\ 8.00)\,\text{m} – במרכז התוכנית (מרכז הפתח).

סעיף ח

תשובה:

מרכז הקשיחות (xk,yk)=(8.00, 8.73) m(x_k,y_k)=(8.00,\ 8.73)\,\text{m}

נתון: כל קירות ההקשחה באורך 4.00 m4.00\,\text{m} ובעובי 0.40 m0.40\,\text{m}. בכיוון החלש קשיחותם זניחה. הצירים לפי תרשים 3ב:

•קירות בכיוון YY (מתנגדים לכוח בכיוון YY), שיעורי ה-xx של ציריהם: 0.200.20; 0.20+11.70=11.900.20+11.70=11.90; 4.104.10; 4.10+11.70=15.80 m4.10+11.70=15.80\,\text{m}.

•קירות בכיוון XX (מתנגדים לכוח בכיוון XX), שיעורי ה-yy של ציריהם: 0.200.20; 0.20+10.00=10.200.20+10.00=10.20 (הקיר בשפת הפתח); 10.20+5.60=15.80 m10.20+5.60=15.80\,\text{m}.

מבוקש: מרכז הקשיחות – הממוצע המשוקלל של מיקומי הקירות לפי קשיחותם.

1. קשיחות כל קיר בכיוונו החזק (פרופורציונלית למומנט ההתמד):

I=t⋅L312=0.40⋅4.00312=2.133 m4I=\frac{t\cdot L^3}{12}=\frac{0.40\cdot 4.00^3}{12}=2.133\,\text{m}^4

לכל הקירות אותה קשיחות, ולכן מרכז הקשיחות הוא הממוצע הפשוט של מיקומיהם.

2. השיעור xkx_k (מקירות כיוון YY):

xk=∑Iixi∑Ii=2.133⋅(0.20+11.90+4.10+15.80)4⋅2.133=32.004=8.00 mx_k=\frac{\sum I_i x_i}{\sum I_i}=\frac{2.133\cdot(0.20+11.90+4.10+15.80)}{4\cdot 2.133}=\frac{32.00}{4}=8.00\,\text{m}

3. השיעור yky_k (מקירות כיוון XX):

yk=0.20+10.20+15.803=26.203=8.73 my_k=\frac{0.20+10.20+15.80}{3}=\frac{26.20}{3}=8.73\,\text{m}

4. האקסצנטריות בין מרכז הכובד (8.00,8.00)(8.00,8.00) למרכז הקשיחות: ex=0e_x=0, ey=8.73−8.00=0.73 me_y=8.73-8.00=0.73\,\text{m}.

תשובה: מרכז הקשיחות ב-(8.00, 8.73) m(8.00,\ 8.73)\,\text{m}.

סעיף ט

תשובה:

A=202.75 m2A=202.75\,\text{m}^2

מהטבלה בסעיף ז:

A=16⋅16−2⋅(3⋅3)−2⋅(2.5⋅3.85)−4⋅4=256−18−19.25−16=202.75 m2A=16\cdot 16-2\cdot(3\cdot 3)-2\cdot(2.5\cdot 3.85)-4\cdot 4=256-18-19.25-16=202.75\,\text{m}^2

תשובה: A=202.75 m2A=202.75\,\text{m}^2.

סעיף י

תשובה:

F=2611 kNF=2611\,\text{kN}: קרקע 219.5, א' 373.1, ב' 526.8, ג' 680.4, ד' 811.5 kN

נתון: Cd=0.14C_d=0.14, A=202.75 m2A=202.75\,\text{m}^2, g=18 kN/m2g=18\,\text{kN/m}^2, q=2.5 kN/m2q=2.5\,\text{kN/m}^2 (משרדים), ψ=0.2\psi=0.2 לקומות ו-ψ=0\psi=0 לגג. גובהי התקרות מעל הרפסודה: 5.05.0, 8.58.5, 12.012.0, 15.515.5, 19.0 m19.0\,\text{m}.

מבוקש: הכוח האופקי בכל מפלס.

1. משקל תקרה טיפוסית (קרקע, א', ב', ג'):

w=A⋅(g+ψq)=202.75⋅(18+0.2⋅2.5)=202.75⋅18.5=3750.9 kNw=A\cdot(g+\psi q)=202.75\cdot(18+0.2\cdot 2.5)=202.75\cdot 18.5=3750.9\,\text{kN}

2. משקל תקרת הגג (ד'):

wroof=202.75⋅18=3649.5 kNw_{roof}=202.75\cdot 18=3649.5\,\text{kN}

3. המשקל הכולל וכוח הגזירה בבסיס:

W=4⋅3750.9+3649.5=18653 kNW=4\cdot 3750.9+3649.5=18653\,\text{kN}

F=Cd⋅W=0.14⋅18653=2611.4 kNF=C_d\cdot W=0.14\cdot 18653=2611.4\,\text{kN}

4. חלוקה לגובה (פילוג משולשי): Fi=F⋅wihi∑wjhjF_i=F\cdot\frac{w_i h_i}{\sum w_j h_j}, עם ∑wjhj=223126 kNm\sum w_j h_j=223126\,\text{kNm}:

קומהhih_i [m]wiw_i [kN]wihiw_i h_i [kNm]FiF_i [kN]
תקרת קרקע5.03750.918754219.5
תקרת א'8.53750.931882373.1
תקרת ב'12.03750.945011526.8
תקרת ג'15.53750.958139680.4
תקרת ד' (גג)19.03649.569341811.5
סה"כ186532231262611.4

5. פיתול: בכיוון YY זרוע הפיתול היא ex=xc−xk=8.00−8.00=0e_x=x_c-x_k=8.00-8.00=0, ולכן אין מומנט פיתול (מלבד אקסצנטריות מקרית) – הכוחות פועלים במרכז הקשיחות.

תשובה: תקרת קרקע 219.5219.5, א' 373.1373.1, ב' 526.8526.8, ג' 680.4680.4, ד' 811.5 kN811.5\,\text{kN} (סה"כ 2611 kN2611\,\text{kN}).

שאלה 4 · יציבות קיר כובד תומך קרקע

נתון קיר כובד תומך קרקע, המוצג בתרשים מספר 4.

מילוי סוג א:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ1=2.0 t/m3 (20 kN/m3)\gamma_1=2.0\,\text{t/m}^3\ (20\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: φ(1)=34∘\varphi(1)=34^\circ.

מילוי סוג ב:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ2=2.2 t/m3 (22 kN/m3)\gamma_2=2.2\,\text{t/m}^3\ (22\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: φ(2)=40∘\varphi(2)=40^\circ.

נתון:

•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: μ=0.45\mu=0.45.

•המשקל המרחבי של בטון הקיר: γ=25 kN/m3 (2500 kg/m3)\gamma=25\,\text{kN/m}^3\ (2500\,\text{kg/m}^3).

•על הקרקע, צמוד לראש הקיר, קיים עומס שימושי של 10 kN/m2 (1000 kg/m2)10\,\text{kN/m}^2\ (1000\,\text{kg/m}^2) (אין להתחשב בו כתורם ליציבות הקיר).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים והפאסיביים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את רוחב B הדרוש לכך שמקדם הביטחון להחלקה יתקיים (אין להתחשב בכוחות הפאסיביים).

(6 נקודות)

עבור סעיפים ד-ו נתון: הערך B=2.9B=2.9 מטר

ד.

חשבו את מקדם הביטחון להיפוך (אין להתחשב בכוחות הפאסיביים).

(6 נקודות)
ה.

האם הקיר עומד בתנאי מקדמי הביטחון? אם הוא אינו עומד בתנאים אלה, הציעו פתרון.

(2 נקודות)
ו.

חשבו ושרטטו את מאמצי המגע עם הקרקע בתחתית הקיר.

(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

Ka=0.283K_a=0.283, Kp=4.60K_p=4.60; אקטיבי: 2.83 kN/m22.83\,\text{kN/m}^2 בראש הקיר עד 35.06 kN/m235.06\,\text{kN/m}^2 בבסיס; פאסיבי: 0 עד 121.4 kN/m2121.4\,\text{kN/m}^2 בבסיס

נתון (מהתרשים): גובה הקיר הכולל H=4.50+1.20=5.70 mH=4.50+1.20=5.70\,\text{m}. הפאה האחורית אנכית, ומאחוריה קרקע סוג א לכל הגובה, ועליה עומס q=10 kN/m2q=10\,\text{kN/m}^2. לפני הקיר קרקע סוג ב בגובה hp=1.20 mh_p=1.20\,\text{m}. רוחב הבסיס 0.50+B0.50+B.

מבוקש: פילוג הלחצים האופקיים לפי רנקין.

1. מקדם הלחץ האקטיבי (קרקע א):

Ka=tan⁡2(45∘−φ12)=tan⁡2(45∘−17∘)=tan⁡228∘=0.283K_a=\tan^2\left(45^\circ-\frac{\varphi_1}{2}\right)=\tan^2(45^\circ-17^\circ)=\tan^2 28^\circ=0.283

2. מקדם הלחץ הפאסיבי (קרקע ב):

Kp=tan⁡2(45∘+φ22)=tan⁡265∘=4.60K_p=\tan^2\left(45^\circ+\frac{\varphi_2}{2}\right)=\tan^2 65^\circ=4.60

3. לחץ אקטיבי בעומק zz מראש הקיר: σa(z)=Ka(q+γ1z)\sigma_a(z)=K_a(q+\gamma_1 z)

•בראש הקיר (z=0z=0): σa=0.283⋅10=2.83 kN/m2\sigma_a=0.283\cdot 10=2.83\,\text{kN/m}^2 (מהעומס השימושי)

•בבסיס (z=5.70z=5.70): σa=0.283⋅(10+20⋅5.70)=0.283⋅124=35.06 kN/m2\sigma_a=0.283\cdot(10+20\cdot 5.70)=0.283\cdot 124=35.06\,\text{kN/m}^2

הפילוג טרפזי: מלבן 2.832.83 (מהעומס) ועליו משולש עד 32.23 kN/m232.23\,\text{kN/m}^2 (מהקרקע).

4. לחץ פאסיבי לפני הקיר, מפני קרקע ב (z=4.50z=4.50) ועד הבסיס:

•בפני הקרקע: σp=0\sigma_p=0

•בבסיס: σp=Kp⋅γ2⋅hp=4.60⋅22⋅1.20=121.4 kN/m2\sigma_p=K_p\cdot\gamma_2\cdot h_p=4.60\cdot 22\cdot 1.20=121.4\,\text{kN/m}^2 (פילוג משולשי)

תרשים הלחצים (zz – עומק מראש הקיר):

אקטיביפאסיבי
z [m]σ [kN/m²]0123450204060801001202.8335.060121.4

תשובה: אקטיבי טרפזי 2.83→35.06 kN/m22.83\to 35.06\,\text{kN/m}^2 לאורך 5.70 מ'; פאסיבי משולשי 0→121.4 kN/m20\to 121.4\,\text{kN/m}^2 לאורך 1.20 מ'.

סעיף ב

תשובה:

Ea,q=16.11 kN/mE_{a,q}=16.11\,\text{kN/m} ב-2.85 מ', Ea,s=91.85 kN/mE_{a,s}=91.85\,\text{kN/m} ב-1.90 מ' (סה״כ 107.97107.97); Ep=72.85 kN/mE_p=72.85\,\text{kN/m} ב-0.40 מ' מעל הבסיס

מבוקש: השקולים של דיאגרמות הלחץ (לרוחב 1 מ' של קיר) ונקודת פעולתם מעל הבסיס.

1. מהעומס השימושי (מלבן):

Ea,q=Ka⋅q⋅H=0.283⋅10⋅5.70=16.11 kN/mE_{a,q}=K_a\cdot q\cdot H=0.283\cdot 10\cdot 5.70=16.11\,\text{kN/m}, במרחק H2=2.85 m\frac{H}{2}=2.85\,\text{m} מעל הבסיס.

2. מהקרקע (משולש):

Ea,s=12Kaγ1H2=0.5⋅0.283⋅20⋅5.702=91.85 kN/mE_{a,s}=\frac{1}{2}K_a\gamma_1 H^2=0.5\cdot 0.283\cdot 20\cdot 5.70^2=91.85\,\text{kN/m}, במרחק H3=1.90 m\frac{H}{3}=1.90\,\text{m} מעל הבסיס.

סה"כ אקטיבי: Ea=16.11+91.85=107.97 kN/mE_a=16.11+91.85=107.97\,\text{kN/m} (פועל לכיוון החזית).

3. פאסיבי (משולש):

Ep=12Kpγ2hp2=0.5⋅4.60⋅22⋅1.202=72.85 kN/mE_p=\frac{1}{2}K_p\gamma_2 h_p^2=0.5\cdot 4.60\cdot 22\cdot 1.20^2=72.85\,\text{kN/m}, במרחק 1.203=0.40 m\frac{1.20}{3}=0.40\,\text{m} מעל הבסיס, בכיוון ההפוך.

תשובה: Ea,q=16.11E_{a,q}=16.11 ב-2.85 מ', Ea,s=91.85E_{a,s}=91.85 ב-1.90 מ', Ep=72.85 kN/mE_p=72.85\,\text{kN/m} ב-0.40 מ'.

סעיף ג

תשובה:

B≥2.22 mB\ge 2.22\,\text{m} ← B=2.25 mB=2.25\,\text{m} (עבור Fs=1.5F_s=1.5)

נתון: Ea=107.97 kN/mE_a=107.97\,\text{kN/m}, μ=0.45\mu=0.45, מקדם ביטחון נדרש להחלקה Fs=1.5F_s=1.5 (הערך המקובל; לא נתון בשאלה).

מבוקש: BB המינימלי.

1. משקל הקיר (לרוחב 1 מ'), מחולק לשלושה חלקים:

•מלבן ברוחב BB לכל הגובה: W1=25⋅B⋅5.70=142.5 B kN/mW_1=25\cdot B\cdot 5.70=142.5\,B\ \text{kN/m}

•מלבן קדמי 0.50×1.200.50\times 1.20: W2=25⋅0.50⋅1.20=15.0 kN/mW_2=25\cdot 0.50\cdot 1.20=15.0\,\text{kN/m}

•משולש הנטייה בחזית (0.500.50 על 4.504.50): W3=25⋅0.50⋅4.502=28.13 kN/mW_3=25\cdot\frac{0.50\cdot 4.50}{2}=28.13\,\text{kN/m}

∑W=142.5B+43.13\sum W=142.5B+43.13

2. תנאי ההחלקה – כוח החיכוך המתנגד מול הכוח הדוחף:

Fs=μ∑WEa≥1.5 ⇒ 0.45⋅(142.5B+43.13)≥1.5⋅107.97=161.95F_s=\frac{\mu\sum W}{E_a}\ge 1.5\ \Rightarrow\ 0.45\cdot(142.5B+43.13)\ge 1.5\cdot 107.97=161.95

142.5B+43.13≥359.9 ⇒ B≥316.8142.5=2.22 m142.5B+43.13\ge 359.9\ \Rightarrow\ B\ge\frac{316.8}{142.5}=2.22\,\text{m}

3. נבחר B=2.25 mB=2.25\,\text{m}. בדיקה: ∑W=142.5⋅2.25+43.13=363.75\sum W=142.5\cdot 2.25+43.13=363.75, Fs=0.45⋅363.75107.97=1.52≥1.5F_s=\frac{0.45\cdot 363.75}{107.97}=1.52\ge 1.5 ✓

תשובה: B=2.25 mB=2.25\,\text{m} (מינימום 2.22 m2.22\,\text{m}).

סעיף ד

תשובה:

Fo=818.96220.45=3.71≥2.0F_o=\frac{818.96}{220.45}=3.71\ge 2.0

נתון: B=2.90 mB=2.90\,\text{m}, ולכן רוחב הבסיס L=0.50+2.90=3.40 mL=0.50+2.90=3.40\,\text{m}. ההיפוך הוא סביב הבוהן – הפינה הקדמית התחתונה (נקודה O).

מבוקש: Fo=MRMOF_o=\frac{M_{R}}{M_{O}}.

1. משקלים וזרועות מ-O:

•W1=142.5⋅2.90=413.25 kN/mW_1=142.5\cdot 2.90=413.25\,\text{kN/m}, זרוע 0.50+2.902=1.95 m0.50+\frac{2.90}{2}=1.95\,\text{m} → 805.84 kNm/m805.84\,\text{kNm/m}

•W2=15.0 kN/mW_2=15.0\,\text{kN/m}, זרוע 0.25 m0.25\,\text{m} → 3.75 kNm/m3.75\,\text{kNm/m}

•W3=28.13 kN/mW_3=28.13\,\text{kN/m}, זרוע 0+0.5+0.53=0.333 m\frac{0+0.5+0.5}{3}=0.333\,\text{m} → 9.38 kNm/m9.38\,\text{kNm/m}

MR=805.84+3.75+9.38=818.96 kNm/mM_R=805.84+3.75+9.38=818.96\,\text{kNm/m}, ∑W=456.38 kN/m\sum W=456.38\,\text{kN/m}

2. מומנט ההיפוך מהלחצים האקטיביים:

MO=16.11⋅2.85+91.85⋅1.90=45.93+174.52=220.45 kNm/mM_O=16.11\cdot 2.85+91.85\cdot 1.90=45.93+174.52=220.45\,\text{kNm/m}

3. מקדם הביטחון:

Fo=818.96220.45=3.71≥2.0F_o=\frac{818.96}{220.45}=3.71\ge 2.0 ✓

תשובה: Fo=3.71F_o=3.71.

סעיף ה

תשובה:

כן: החלקה Fs=1.90≥1.5F_s=1.90\ge 1.5, היפוך Fo=3.71≥2.0F_o=3.71\ge 2.0

עם B=2.90 mB=2.90\,\text{m}:

1. החלקה (ללא פאסיבי): Fs=0.45⋅456.38107.97=1.90≥1.5F_s=\frac{0.45\cdot 456.38}{107.97}=1.90\ge 1.5 ✓

2. היפוך: Fo=3.71≥2.0F_o=3.71\ge 2.0 ✓

(בסעיף ו נראה גם שהשקול נופל בגרעין הבסיס, כך שאין מתיחה בקרקע.)

תשובה: הקיר עומד בשני התנאים, ואין צורך בתיקון. (אילו לא עמד: מגדילים את BB, מוסיפים שן בתחתית הבסיס נגד החלקה, או מנקזים ומחליפים מילוי.)

סעיף ו

תשובה:

e=0.389 m<L/6=0.567 me=0.389\,\text{m}<L/6=0.567\,\text{m}; σmax=226.3 kN/m2\sigma_{max}=226.3\,\text{kN/m}^2 (בוהן), σmin=42.2 kN/m2\sigma_{min}=42.2\,\text{kN/m}^2 (עקב)

נתון: N=∑W=456.38 kN/mN=\sum W=456.38\,\text{kN/m}, MR=818.96M_R=818.96, MO=220.45 kNm/mM_O=220.45\,\text{kNm/m}, L=3.40 mL=3.40\,\text{m}. ללא כוחות פאסיביים (בצד הבטוח).

מבוקש: פילוג מאמצי המגע מתחת לבסיס.

1. מקום השקול מהבוהן:

a=MR−MON=818.96−220.45456.38=598.51456.38=1.311 ma=\frac{M_R-M_O}{N}=\frac{818.96-220.45}{456.38}=\frac{598.51}{456.38}=1.311\,\text{m}

2. האקסצנטריות ממרכז הבסיס:

e=L2−a=1.70−1.311=0.389 m<L6=3.406=0.567 me=\frac{L}{2}-a=1.70-1.311=0.389\,\text{m}<\frac{L}{6}=\frac{3.40}{6}=0.567\,\text{m}

השקול בתוך הגרעין – כל הבסיס לחוץ (פילוג טרפזי).

3. המאמצים:

σ=NL(1±6eL)=456.383.40(1±6⋅0.3893.40)=134.23⋅(1±0.686)\sigma=\frac{N}{L}\left(1\pm\frac{6e}{L}\right)=\frac{456.38}{3.40}\left(1\pm\frac{6\cdot 0.389}{3.40}\right)=134.23\cdot(1\pm 0.686)

σmax=134.23⋅1.686=226.3 kN/m2\sigma_{max}=134.23\cdot 1.686=226.3\,\text{kN/m}^2 – בבוהן (צד החזית)

σmin=134.23⋅0.314=42.2 kN/m2\sigma_{min}=134.23\cdot 0.314=42.2\,\text{kN/m}^2 – בעקב (צד המילוי)

תרשים מאמצי המגע (xx מהבוהן):

x [m]σ [kN/m²]0.00.51.01.52.02.53.0050100150200250‫⁦226.3⁩ (בוהן)‬‫⁦42.2⁩ (עקב)‬

תשובה: פילוג טרפזי: 226.3 kN/m2226.3\,\text{kN/m}^2 בבוהן ו-42.2 kN/m242.2\,\text{kN/m}^2 בעקב.

שאלה 5 · תכנון מדרגות פלדה: קורות ועמוד

בתרשים מספר 5 מסורטטת תוכנית וחתך (החתך אינו בקנ"מ) של תוספת מדרגות מפלדה בין שתי קומות במבנה.

העומס הכולל על המדרגות הוא 10 ק"נ למ"ר (1000 ק"ג למ"ר, כולל משקלו העצמי).

רצפת המדרגות תהיה בנויה מלוחות פלדה (מדרכים) הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 100 ס"מ. אין צורך לתכנן את המדרכים של הפלדה.

המאמץ מותר בפלדה: σ=1400 kg/cm2=140 MPa\sigma=1400\,\text{kg/cm}^2=140\,\text{MPa}.

ניתן למקם עד 2 עמודים על ציר 1.

ניתן להשעין את המדרגות על תקרות הבטון.

א.

העתיקו את תרשים המדרגות וסרטטו את העמודים ואת הקורות הנושאות הראשיות והקורות הנושאות המשניות ותנו שם לכל עמוד וקורה.

(6 נקודות)
ב.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.

הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים מפתח הקורה ואת העומס על הקורה.

(10 נקודות)
ג.

הציעו פרופיל פלדה מסוג IPN לקורה ראשית אחת ולקורה משנית אחת והוכיחו שהמאמץ בהם קטן מהמאמץ מותר.

(10 נקודות)
ד.

בחרו חתך פרופיל מתאים עבור העמוד העמוס ביותר (פרופיל RHS )

(אורך קריסה le=5.2 ml_e=5.2\,m).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

עמודים C1, C2 בפינות על ציר 1; קורה ראשית B1 על ציר 1 (5.00 מ'); קורות משניות (מיתרים) S1–S3 כל 100 ס"מ, מתקרות הבטון בציר 2 עד ציר 1 (4.30 מ' בהיטל)

נתון: המדרגות בתוכנית 4.30×5.00 m4.30\times 5.00\,\text{m} בין ציר 2 (המבנה הקיים) לציר 1. שני מהלכים ברוחב 2.00 m2.00\,\text{m} ובאורך 2.80 m2.80\,\text{m} בהיטל, ביניהם פתח ברוחב 1.00 m1.00\,\text{m}, ומשטח ביניים (מפלס +5.03+5.03) ברוחב 1.50 m1.50\,\text{m} לאורך ציר 1. המהלך התחתון בתוכנית עולה מתקרה קיימת +3.33+3.33 אל המשטח, והעליון עולה מהמשטח אל תקרה קיימת +6.73+6.73.

מבוקש: מערך עמודים וקורות.

הסידור המוצע (נמדוד yy לאורך ציר 1 מהפינה התחתונה בתוכנית):

1. עמודים: C1 ב-y=0y=0 ו-C2 ב-y=5.00y=5.00, שניהם על ציר 1 (2 עמודים – המותר).

2. קורה ראשית B1: לאורך ציר 1, בין C1 ל-C2, מפתח 5.00 m5.00\,\text{m}, במפלס המשטח +5.03+5.03.

3. קורות משניות (מיתרים) בכיוון המהלך, במרווח 1.00 m1.00\,\text{m} (המרווח המרבי המותר): ב-y=0, 1.0, 2.0y=0,\ 1.0,\ 2.0 (מהלך תחתון) וב-y=3.0, 4.0, 5.0y=3.0,\ 4.0,\ 5.0 (מהלך עליון). כל מיתר שבור: עולה בשיפוע לאורך המהלך (2.80 m2.80\,\text{m} בהיטל) וממשיך אופקית במשטח (1.50 m1.50\,\text{m}). קצהו האחד נשען על שפת תקרת הבטון בציר 2 (מיתרי המהלך התחתון על +3.33+3.33, של העליון על +6.73+6.73), והשני על B1 בציר 1.

•S1 – מיתרים פנימיים ב-y=1.0y=1.0 ו-4.04.0 (רוחב העמסה 1.00 מ').

•S2 – מיתרים בשפת הפתח ב-y=2.0y=2.0 ו-3.03.0 (רוחב העמסה 0.50 מ' במהלך ו-1.00 מ' במשטח).

•S3 – מיתרים חיצוניים ב-y=0y=0 ו-5.05.0 (רוחב 0.50 מ'). הם נשענים ישירות על ראשי העמודים C1/C2.

4. המדרכים במשטח (גם ברצועה שמול הפתח) נשענים על המיתרים, שמרווחם 1.00 m1.00\,\text{m}.

תשובה: C1, C2 בפינות ציר 1; B1 על ציר 1; S1–S3 כל 1.00 מ' בין ציר 2 לציר 1.

סעיף ב

תשובה:

S1: פשוטה 4.30 מ', 10 kN/m10\,\text{kN/m}; S2: פשוטה 4.30 מ', 5 kN/m5\,\text{kN/m} על 2.80 מ' ו-10 kN/m10\,\text{kN/m} על 1.50 מ'; S3: פשוטה 4.30 מ', 5 kN/m5\,\text{kN/m}; B1: פשוטה C1–C2 5.00 מ' עם 21.5, 16.94, 16.94, 21.5 kN21.5,\ 16.94,\ 16.94,\ 21.5\,\text{kN} ב-1, 2, 3, 4 מ'

הנחה: העומס 10 kN/m210\,\text{kN/m}^2 פועל על ההיטל האופקי, ומפתחי המיתרים נמדדים בהיטל.

1. S1 (ב-y=1.0y=1.0 ו-y=4.0y=4.0): קורה פשוטה. סמך ימני – תקרת בטון (ציר 2), סמך שמאלי – B1 (ציר 1). מפתח 4.30 m4.30\,\text{m}.

עומס: q=10⋅1.00=10 kN/mq=10\cdot 1.00=10\,\text{kN/m} לכל האורך.

ריאקציות: R=10⋅4.302=21.5 kNR=\frac{10\cdot 4.30}{2}=21.5\,\text{kN} בכל סמך.

2. S2 (ב-y=2.0y=2.0 ו-y=3.0y=3.0): קורה פשוטה, תקרת בטון – B1, מפתח 4.30 m4.30\,\text{m}.

עומס: 5 kN/m5\,\text{kN/m} (10⋅0.510\cdot 0.5) לאורך המהלך (2.80 m2.80\,\text{m} מהבטון) ו-10 kN/m10\,\text{kN/m} לאורך המשטח (1.50 m1.50\,\text{m} סמוך ל-B1).

ריאקציה על B1: RB1=5⋅2.8⋅1.40+10⋅1.5⋅3.554.30=19.6+53.254.30=16.94 kNR_{B1}=\frac{5\cdot 2.8\cdot 1.40+10\cdot 1.5\cdot 3.55}{4.30}=\frac{19.6+53.25}{4.30}=16.94\,\text{kN}

ריאקציה על הבטון: R=14.0+15.0−16.94=12.06 kNR=14.0+15.0-16.94=12.06\,\text{kN}

3. S3 (ב-y=0y=0 ו-y=5.0y=5.0): קורה פשוטה, תקרת בטון – עמוד C1 (או C2), מפתח 4.30 m4.30\,\text{m}.

עומס: q=10⋅0.50=5 kN/mq=10\cdot 0.50=5\,\text{kN/m}; ריאקציות R=5⋅4.302=10.75 kNR=\frac{5\cdot 4.30}{2}=10.75\,\text{kN}.

4. B1 (קורה ראשית): קורה פשוטה, סמכים C1 ו-C2, מפתח 5.00 m5.00\,\text{m}.

עומסים מרוכזים (ריאקציות המיתרים): 21.5 kN21.5\,\text{kN} ב-y=1.0y=1.0, 16.94 kN16.94\,\text{kN} ב-y=2.0y=2.0, 16.94 kN16.94\,\text{kN} ב-y=3.0y=3.0, 21.5 kN21.5\,\text{kN} ב-y=4.0y=4.0.

ריאקציות (סימטרי): RC1=RC2=2⋅21.5+2⋅16.942=38.44 kNR_{C1}=R_{C2}=\frac{2\cdot 21.5+2\cdot 16.94}{2}=38.44\,\text{kN}

תשובה: כמפורט – כל הקורות פשוטות. B1 נושאת ארבעה עומסים מרוכזים, ו-R=38.44 kNR=38.44\,\text{kN} בכל עמוד.

סעיף ג

תשובה:

B1: IPN 260 (W=442 cm3W=442\,\text{cm}^3, σ=125.3 MPa\sigma=125.3\,\text{MPa}); S1: IPN 200 (W=214 cm3W=214\,\text{cm}^3, σ=108.0 MPa\sigma=108.0\,\text{MPa}) – שניהם <140 MPa<140\,\text{MPa}

מבוקש: מומנט מרבי, מודול חתך דרוש W=MσallW=\frac{M}{\sigma_{all}}, בחירת IPN ובדיקת המאמץ.

קורה משנית S1 (העמוסה מבין המיתרים):

1. Mmax=qL28=10⋅4.3028=23.11 kNmM_{max}=\frac{qL^2}{8}=\frac{10\cdot 4.30^2}{8}=23.11\,\text{kNm}

2. Wreq=Mσall=23.11⋅106140=165.1⋅103 mm3=165.1 cm3W_{req}=\frac{M}{\sigma_{all}}=\frac{23.11\cdot 10^6}{140}=165.1\cdot 10^3\,\text{mm}^3=165.1\,\text{cm}^3

3. IPN 180 (Wx=161 cm3W_x=161\,\text{cm}^3) קטן מדי. נבחר IPN 200 (Wx=214 cm3W_x=214\,\text{cm}^3).

4. בדיקה: σ=23.11⋅106214⋅103=108.0 MPa<140 MPa\sigma=\frac{23.11\cdot 10^6}{214\cdot 10^3}=108.0\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

קורה ראשית B1:

1. המומנט המרבי באמצע המפתח (y=2.5y=2.5):

Mmax=38.44⋅2.5−21.5⋅1.5−16.94⋅0.5=96.10−32.25−8.47=55.38 kNmM_{max}=38.44\cdot 2.5-21.5\cdot 1.5-16.94\cdot 0.5=96.10-32.25-8.47=55.38\,\text{kNm}

(ב-y=2.0y=2.0 מתקבל אותו ערך: 38.44⋅2−21.5⋅1=55.3838.44\cdot 2-21.5\cdot 1=55.38 – בין שני העומסים הפנימיים הגזירה אפס.)

2. Wreq=55.38⋅106140=395.6⋅103 mm3=395.6 cm3W_{req}=\frac{55.38\cdot 10^6}{140}=395.6\cdot 10^3\,\text{mm}^3=395.6\,\text{cm}^3

3. IPN 240 (Wx=354 cm3W_x=354\,\text{cm}^3) קטן מדי. נבחר IPN 260 (Wx=442 cm3W_x=442\,\text{cm}^3).

4. בדיקה: σ=55.38⋅106442⋅103=125.3 MPa<140 MPa\sigma=\frac{55.38\cdot 10^6}{442\cdot 10^3}=125.3\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

תשובה: קורה ראשית B1 – IPN 260 (σ=125.3 MPa\sigma=125.3\,\text{MPa}); קורה משנית S1 – IPN 200 (σ=108.0 MPa\sigma=108.0\,\text{MPa}).

סעיף ד

תשובה:

N=49.2 kNN=49.2\,\text{kN}; RHS 100/100/4 (A=14.9 cm2A=14.9\,\text{cm}^2, i=3.89 cmi=3.89\,\text{cm}): λ=134\lambda=134, ω=3.02\omega=3.02, σ=996 kg/cm2<1400\sigma=996\,\text{kg/cm}^2<1400

נתון: le=5.20 ml_e=5.20\,\text{m}, σall=1400 kg/cm2\sigma_{all}=1400\,\text{kg/cm}^2, E=2,100,000 kg/cm2E=2{,}100{,}000\,\text{kg/cm}^2.

מבוקש: פרופיל RHS לעמוד העמוס (C1 או C2 – זהים).

1. הכוח בעמוד: ריאקציה מ-B1 ועוד ריאקציה מהמיתר החיצוני S3:

N=38.44+10.75=49.19 kN≈4919 kgN=38.44+10.75=49.19\,\text{kN}\approx 4919\,\text{kg}

2. העמוד ארוך והכוח קטן, ולכן התמירות קובעת. ננסה RHS 100/100/4 (לפי טבלאות: A=14.9 cm2A=14.9\,\text{cm}^2, i=3.89 cmi=3.89\,\text{cm}).

λ=lei=5203.89=133.7<150\lambda=\frac{l_e}{i}=\frac{520}{3.89}=133.7<150 ✓

3. מקדם הקריסה ω\omega. בתחום האלסטי (תחום אוילר, עם מקדם ביטחון 2.5):

ω=λ2⋅2.5⋅σallπ2E=133.725922=3.02\omega=\frac{\lambda^2\cdot 2.5\cdot\sigma_{all}}{\pi^2 E}=\frac{133.7^2}{5922}=3.02

4. בדיקת מאמץ:

σ=ωNA=3.02⋅491914.9=996 kg/cm2<1400 kg/cm2\sigma=\omega\frac{N}{A}=3.02\cdot\frac{4919}{14.9}=996\,\text{kg/cm}^2<1400\,\text{kg/cm}^2 ✓ (כ-99.6 MPa<140 MPa99.6\,\text{MPa}<140\,\text{MPa})

תשובה: עמוד RHS 100/100/4 (σ=996 kg/cm2\sigma=996\,\text{kg/cm}^2).

שאלה 6 · תכן קורה עם זיז נושאת עמודים צומחים

נתון מבנה בעל 2 קומות לאחסון חומרים.

תוכניות וחתכים מופיעים בתרשים מספר 6.

עמודים 5 ו־6 לא יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות בנוסף למשקלן העצמי:

תקרה במפלס +4.00:

Δg=22 kN/m2 (2200 kg/m2)\Delta g=22\,\text{kN/m}^2\ (2200\,\text{kg/m}^2).

תקרה במפלס +7.00:

Δg=10 kN/m2 (1000 kg/m2)\Delta g=10\,\text{kN/m}^2\ (1000\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרות בשני המפלסים:

q=1.5 KN/m2 (150 kg/m2)q=1.5\,\text{KN/m}^2\ (150\,\text{kg/m}^2).

יש להזניח את המשקל העצמי של הקורות והעמודים.

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa (4350 kg/cm2)435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין המפתחים לצורכי חישוב מקורב.

אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין זיז לשדה.

א.

בדוק וקבע:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.

האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את עומס השירות הפועל על קורה A

(יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על קורה A).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עובי הקורה הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף.

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על הקורה.

חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את כמות זיון הכפיפה הדרוש בקורה A.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

+7.00: מקשית ללא קורות על 4 עמודים, hreq=27.8≤28 cmh_{req}=27.8\le 28\,\text{cm} ✓; +4.00: מקשית חד-כיוונית על קורות, hreq=27.9≤28 cmh_{req}=27.9\le 28\,\text{cm} ✓

נתון (מהתוכניות): עובי שתי התקרות D=28 cmD=28\,\text{cm}.

•מפלס +7.00+7.00: תקרה 3.60×5.00 m3.60\times 5.00\,\text{m} על ארבעה עמודים בפינות (3, 4, 5, 6), בלי קורות. המפתחים הציריים: 3.30 m3.30\,\text{m} (30/2+300+30/230/2+300+30/2) ו-4.70 m4.70\,\text{m} (30/2+440+30/230/2+440+30/2).

•מפלס +4.00+4.00: תקרה 10.20×5.20 m10.20\times 5.20\,\text{m} הנשענת על שתי קורות אורך ברוחב 50 ס"מ (קורה A וקורה מקבילה). מפתח צירי בין הקורות: 25+420+25=470 cm25+420+25=470\,\text{cm}. היחס 10.20/5.20≈210.20/5.20\approx 2, ולכן התקרה חד-כיוונית.

מבוקש: סוג התקרות ובדיקת העובי h=l0k11k12k13h=\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}.

תקרה +7.00+7.00 – מקשית ללא קורות (שדה בודד, סמוכה בפשטות):

1. l0=470 cml_0=470\,\text{cm} (המפתח הגדול), k11=0.85k_{11}=0.85, k13=1k_{13}=1

2. fser=0.28⋅25+10+1.5=18.5 kN/m2f_{ser}=0.28\cdot 25+10+1.5=18.5\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4⋅(1018.5)1/3=19.88k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{18.5}\right)^{1/3}=19.88

4. h=4700.85⋅19.88⋅1=27.8 cm≤28 cmh=\frac{470}{0.85\cdot 19.88\cdot 1}=27.8\,\text{cm}\le 28\,\text{cm} ✓

תקרה +4.00+4.00 – מקשית חד-כיוונית על קורות (שדה פשוט):

1. l0=470 cml_0=470\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0, k13=1k_{13}=1

2. fser=0.28⋅25+22+1.5=30.5 kN/m2f_{ser}=0.28\cdot 25+22+1.5=30.5\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4⋅(1030.5)1/3=16.83k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{30.5}\right)^{1/3}=16.83

4. h=4701.0⋅16.83⋅1=27.9 cm≤28 cmh=\frac{470}{1.0\cdot 16.83\cdot 1}=27.9\,\text{cm}\le 28\,\text{cm} ✓

תשובה: +7.00+7.00 – מקשית ללא קורות; +4.00+4.00 – מקשית חד-כיוונית על קורות. שתיהן (28 ס"מ) עומדות בדרישות הכפף.

סעיף ב

תשובה:

עומס מפורס 71.68 kN/m71.68\,\text{kN/m} לכל אורך הקורה ועומס מרוכז 83.25 kN83.25\,\text{kN} מכל אחד מהעמודים 5 (קצה הזיז) ו-3

נתון: קורה A עוברת לאורך עמודים 5–3–1 במפלס +4.00+4.00. עמוד 5 צומח מהקורה (אינו יורד למטה), ולכן הקורה נשענת רק על עמודים 3 ו-1: זיז של 3.30 m3.30\,\text{m} (ציר 5 עד ציר 3) ומפתח של 6.60 m6.60\,\text{m} (ציר 3 עד ציר 1: 15+630+1515+630+15).

מבוקש: עומסי השירות על הקורה.

1. מהתקרה +4.00+4.00 (חד-כיוונית, מפתח 4.70 m4.70\,\text{m}; כל קורה מקבלת חצי):

qser=fser⋅l2=30.5⋅4.702=71.68 kN/mq_{ser}=f_{ser}\cdot\frac{l}{2}=30.5\cdot\frac{4.70}{2}=71.68\,\text{kN/m}, לכל אורך הקורה.

2. מהתקרה +7.00+7.00 דרך העמודים הצומחים. כל עמוד נושא רבע מהתקרה:

Atrib=3.60⋅5.004=4.50 m2A_{trib}=\frac{3.60\cdot 5.00}{4}=4.50\,\text{m}^2

Pser=18.5⋅4.50=83.25 kNP_{ser}=18.5\cdot 4.50=83.25\,\text{kN}

עמוד 5 – עומס מרוכז בקצה הזיז. עמוד 3 – עומס מרוכז מעל הסמך (עובר ישירות לעמוד 3 שמתחת ואינו יוצר מומנט בקורה).

תשובה: qser=71.68 kN/mq_{ser}=71.68\,\text{kN/m} ו-Pser=83.25 kNP_{ser}=83.25\,\text{kN} בקצה הזיז (ועוד 83.25 מעל עמוד 3).

סעיף ג

תשובה:

הזיז קובע: hreq=90.1 cmh_{req}=90.1\,\text{cm} ← קורה 50/9550/95

נתון: רוחב הקורה b=0.50 mb=0.50\,\text{m}, זיז 3.30 m3.30\,\text{m} עם עומס מרוכז בקצה, ומפתח 6.60 m6.60\,\text{m}.

מבוקש: גובה הקורה לפי h=l0k11k12k13h=\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}, עם k12=24.4(10⋅bfser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot b}{f_{ser}}\right)^{1/3} (bb במטר, fserf_{ser} ב-kN/m).

זיז (קובע):

1. l0=2.2⋅330=726 cml_0=2.2\cdot 330=726\,\text{cm}, k11=1k_{11}=1, k13=1k_{13}=1

2. העומס המרוכז בקצה הזיז מומר לעומס מפורס שקול בשקיעה (PL33EI=qeqL48EI⇒qeq=8P3L\frac{PL^3}{3EI}=\frac{q_{eq}L^4}{8EI}\Rightarrow q_{eq}=\frac{8P}{3L}):

fser=71.68+83⋅83.253.30=71.68+67.27=138.95 kN/mf_{ser}=71.68+\frac{8}{3}\cdot\frac{83.25}{3.30}=71.68+67.27=138.95\,\text{kN/m}

3. k12=24.4⋅(10⋅0.50138.95)1/3=8.06k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10\cdot 0.50}{138.95}\right)^{1/3}=8.06

4. h=7261⋅8.06⋅1=90.1 cmh=\frac{726}{1\cdot 8.06\cdot 1}=90.1\,\text{cm}

מפתח (לבדיקה):

l0=0.8⋅660=528 cml_0=0.8\cdot 660=528\,\text{cm}, k12=24.4⋅(571.68)1/3=10.04k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{5}{71.68}\right)^{1/3}=10.04, h=52810.04=52.6 cmh=\frac{528}{10.04}=52.6\,\text{cm} – לא קובע.

תשובה: hreq=90.1 cmh_{req}=90.1\,\text{cm} ← נבחר חתך 50/9550/95 ס"מ.

סעיף ד

תשובה:

qd=101.05 kN/mq_d=101.05\,\text{kN/m}, Pd=117.9 kNP_d=117.9\,\text{kN}; M3=−939.3 kNmM_{3}=-939.3\,\text{kNm}, Mmax+=180.8 kNmM^+_{max}=180.8\,\text{kNm}; R1=191.1R_1=191.1, R3=1045 kNR_3=1045\,\text{kN} (כולל עמוד 3); VV: −451.4/+475.8-451.4/+475.8 ליד עמוד 3, −191.1-191.1 בעמוד 1

מבוקש: עומסי תכן (1.4G+1.6Q1.4G+1.6Q), ואחר כך תגובות, גזירה ומומנטים.

1. עומסי תכן ליחידת שטח:

fd,+4=1.4⋅(0.28⋅25+22)+1.6⋅1.5=1.4⋅29+2.4=43.0 kN/m2f_{d,+4}=1.4\cdot(0.28\cdot 25+22)+1.6\cdot 1.5=1.4\cdot 29+2.4=43.0\,\text{kN/m}^2

fd,+7=1.4⋅(0.28⋅25+10)+1.6⋅1.5=1.4⋅17+2.4=26.2 kN/m2f_{d,+7}=1.4\cdot(0.28\cdot 25+10)+1.6\cdot 1.5=1.4\cdot 17+2.4=26.2\,\text{kN/m}^2

2. עומסי תכן על הקורה:

qd=43.0⋅2.35=101.05 kN/mq_d=43.0\cdot 2.35=101.05\,\text{kN/m}

Pd=26.2⋅4.50=117.9 kNP_d=26.2\cdot 4.50=117.9\,\text{kN} (בקצה הזיז, ואותו ערך מעל עמוד 3)

3. מומנט מעל עמוד 3 (מהזיז):

M3=−(Pd⋅3.30+qd⋅3.3022)=−(389.1+550.2)=−939.3 kNmM_3=-\left(P_d\cdot 3.30+\frac{q_d\cdot 3.30^2}{2}\right)=-(389.1+550.2)=-939.3\,\text{kNm}

4. תגובה בעמוד 1 (מהמפתח 6.60 m6.60\,\text{m}, כשבקצה השמאלי פועל M3M_3):

R1=qd⋅6.602−∣M3∣6.60=333.5−142.3=191.1 kNR_1=\frac{q_d\cdot 6.60}{2}-\frac{|M_3|}{6.60}=333.5-142.3=191.1\,\text{kN}

תגובה בעמוד 3: R3=qd⋅9.90+Pd−R1=1000.4+117.9−191.1=927.1 kNR_3=q_d\cdot 9.90+P_d-R_1=1000.4+117.9-191.1=927.1\,\text{kN}, ועוד 117.9 kN117.9\,\text{kN} של עמוד 3 העליון: 1045 kN1045\,\text{kN}.

5. גזירה (סימן: כוח שמאלי כלפי מעלה חיובי):

•קצה הזיז: V=−117.9 kNV=-117.9\,\text{kN}; משמאל לעמוד 3: V=−117.9−101.05⋅3.30=−451.4 kNV=-117.9-101.05\cdot 3.30=-451.4\,\text{kN}

•מימין לעמוד 3: V=+475.8 kNV=+475.8\,\text{kN}; בעמוד 1: V=475.8−101.05⋅6.60=−191.1 kNV=475.8-101.05\cdot 6.60=-191.1\,\text{kN}

•V=0V=0 במרחק 191.1101.05=1.89 m\frac{191.1}{101.05}=1.89\,\text{m} מעמוד 1.

6. מומנט חיובי מרבי בשדה:

Mmax+=R122qd=191.122⋅101.05=180.8 kNmM^+_{max}=\frac{R_1^2}{2q_d}=\frac{191.1^2}{2\cdot 101.05}=180.8\,\text{kNm} (1.89 מ' מעמוד 1)

המומנט מתאפס ב-2⋅191.1101.05=3.78 m\frac{2\cdot 191.1}{101.05}=3.78\,\text{m} מעמוד 1 (כלומר 2.82 מ' מעמוד 3).

מהלכים (xx מקצה הזיז, עמוד 5; עמוד 3 ב-x=3.30x=3.30, עמוד 1 ב-x=9.90x=9.90):

x [m]V [kN]02468-400-200200400-117.9-451.4475.8-191.1
x [m]M [kNm]02468-1000-800-600-400-2002000-939.3180.80

תשובה: qd=101.05 kN/mq_d=101.05\,\text{kN/m}, Pd=117.9 kNP_d=117.9\,\text{kN}; M3=−939.3 kNmM_3=-939.3\,\text{kNm}, M+=180.8 kNmM^+=180.8\,\text{kNm}; Vmax=475.8 kNV_{max}=475.8\,\text{kN}.

סעיף ה

תשובה:

עליון מעל עמוד 3: As=26.6 cm2A_s=26.6\,\text{cm}^2 ← 6ϕ256\phi25 (29.45); תחתון בשדה: As=4.86<As,min=6.75 cm2A_s=4.86<A_{s,min}=6.75\,\text{cm}^2 ← 4ϕ164\phi16 (8.04)

נתון: חתך 50/9550/95, d≈95−5=90 cmd\approx 95-5=90\,\text{cm}, fcd=13000 kN/m2f_{cd}=13000\,\text{kN/m}^2, fsd=435000 kN/m2f_{sd}=435000\,\text{kN/m}^2.

זיון עליון מעל עמוד 3 (Md=939.3 kNmM_d=939.3\,\text{kNm}):

1. ω=1−1−2⋅939.30.50⋅0.902⋅13000=1−1−0.357=0.198<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot 939.3}{0.50\cdot 0.90^2\cdot 13000}}=1-\sqrt{1-0.357}=0.198<0.4 ✓ (אין צורך בזיון לחוץ)

2. As=939.3(1−0.1982)⋅0.90⋅435000=26.6⋅10−4 m2=26.6 cm2A_s=\frac{939.3}{(1-\frac{0.198}{2})\cdot 0.90\cdot 435000}=26.6\cdot 10^{-4}\,\text{m}^2=26.6\,\text{cm}^2

3. נבחר 6ϕ256\phi 25 (29.45 cm229.45\,\text{cm}^2) בשורה אחת. רוחב פנוי: 50−2⋅3−2⋅1=42 cm50-2\cdot 3-2\cdot 1=42\,\text{cm}; המרווח 42−6⋅2.55=5.4 cm>2.5 cm\frac{42-6\cdot 2.5}{5}=5.4\,\text{cm}>2.5\,\text{cm} ✓. הזיון נמשך לאורך כל הזיז, ובמפתח עד מעבר לנקודת האפס (כ-2.8 מ' מעמוד 3) בתוספת אורך עיגון.

זיון תחתון בשדה (Md=180.8 kNmM_d=180.8\,\text{kNm}):

1. ω=0.035<0.1\omega=0.035<0.1 ← לוקחים ω=0.1\omega=0.1:

As=180.80.95⋅0.90⋅435000=4.86 cm2A_s=\frac{180.8}{0.95\cdot 0.90\cdot 435000}=4.86\,\text{cm}^2

2. זיון מינימלי: As,min=0.0015⋅50⋅90=6.75 cm2>4.86A_{s,min}=0.0015\cdot 50\cdot 90=6.75\,\text{cm}^2>4.86 ← נבחר 4ϕ164\phi 16 (8.04 cm28.04\,\text{cm}^2).

תשובה: עליון 6ϕ256\phi 25 (מעל עמוד 3 ולאורך הזיז); תחתון 4ϕ164\phi 16 בשדה.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.