מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2025 מועד א'
הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2025 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:
שאלה אחת משאלות 1 ו־2;
שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6
ערך כל שאלה: 33 נקודות.
נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.
5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכן עמוד בטון ויסוד משותף
בתרשים 1 מסורטט קטע מתוכנית של שני עמודים המחוברים ליסוד.
תנאי שפה – בתחתית העמודים יש ריתום מלא. בראש העמודים בכיוון יש קורה בחתך 50/70.
יש לתכנן את עמוד מספר 2, שמועמס בכוח קבוע ובכוח שימושי, לפי האיור.
מידות העמוד: 50/70 ס"מ.
ס"מ – עבור העמוד והיסוד.
העמוד אינו מוחזק בכיוון , ומוחזק בכיוון .
העמוד מתוכנן מבטון ב־30 (אגרגט גירי) ומזיון – מפלדה מצולעת. (חוזק התכן: ).
סעיפים א, ב עוסקים בתכן עמוד.
נתון עבור כיוון :
דרוש:

חשבו את 3 סוגי האקסצנטריות בכיוון .
חשבו את שטח הזיון הדרוש בעמוד (בכיוון ) ובחרו מוטות זיון בקוטר 22 מ"מ.
סעיפים ג, ד, ה, ו עוסקים בתכן היסוד.
מאמץ שירות מותר בקרקע
חשבו את אורך היסוד הדרוש (המידה L בתוכנית).
חשבו את מיקום היסוד יחסית לעמודים לצורך קבלת מאמץ שווה בתחתית היסוד (לקבוע את המידה X, המסומנת בתוכנית, אשר מציינת את המרחק בין מרכז היסוד לעמוד 1).
סרטטו סכמה סטטית של היסוד בכיוון . על הסכמה לכלול את מידות היסוד ואת עומסי התכן הפועלים עליו מהעמודים ומהקרקע.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים לאורך היסוד בכיוון .
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, ,
נתון: עמוד ס"מ ( בכיוון ), , , , , .
מבוקש: שלוש האקסצנטריות שמהן מורכבת האקסצנטריות הכוללת של כוח התכן: אקסצנטריות תכנונית (מינימלית), אקסצנטריות עקב אי־דיוקים בביצוע, ואקסצנטריות מסדר שני (עקב כפיפת העמוד).
1. אקסצנטריות תכנונית . על העמוד לא פועל מומנט חיצוני (), ולכן קובעת האקסצנטריות המינימלית:
2. אקסצנטריות עקב אי־דיוקים בביצוע . אורך העמוד בין מרכז הקורה למרכז היסוד: .
. המקדם מוגבל לתחום , ולכן .
3. אקסצנטריות מסדר שני . תחילה העקמומיות הבסיסית:
ואז:
תשובה: , , .
סעיף ב
(החתך כולו בלחיצה, מינימלי) – () בכל צד
נתון: מעמוד 2, , , , , (ב־30), .
מבוקש: שטח הזיון בכיוון ובחירת מוטות .
1. כוח התכן בעמוד 2 (עומס קבוע 300 טון, שימושי 40 טון):
2. אקסצנטריות כוללת (מסעיף א):
3. סוג האקסצנטריות. , כלומר הכוח פועל בתוך תחום הזיון – אקסצנטריות קטנה.
4. המומנט סביב הזיון המתוח ( ועוד המרחק ממרכז החתך לזיון):
5. המומנט המרבי שהבטון לבדו נושא (חתך עם זיון יחיד):
, ולכן נדרש זיון לחוץ.
6. זיון לחוץ – נושא את עודף המומנט בזרוע :
7. זיון בצד השני (משוויון כוחות):
התוצאה שלילית – כל החתך בלחיצה, והצד השני צריך זיון מינימלי בלבד:
8. בחירת מוטות. מוט : . .
מכיוון שהעמוד אינו מוחזק בכיוון וכיוון הכפיפה יכול להתהפך, מזיינים באופן סימטרי: בכל אחת משתי הפאות הקצרות (ברוחב 50 ס"מ). כך גם מכוסה.
תשובה: – נבחר () בכל צד.
סעיף ג
נתון: רוחב היסוד , מאמץ שירות מותר בקרקע .
מבוקש: אורך היסוד . שטח היסוד נקבע לפי עומסי השירות (ללא מקדמי בטחון).
1. סך עומס השירות משני העמודים:
2. שטח היסוד הדרוש:
3. אורך היסוד:
תשובה: .
סעיף ד
(בליטות: 0.53 מ' משמאל לעמוד 1, 1.44 מ' מימין לעמוד 2)
מבוקש: מיקום מרכז היסוד כך שהמאמץ בקרקע יהיה אחיד. מאמץ אחיד מתקבל כאשר שקול העומסים עובר במרכז היסוד, ולכן מחפשים את מיקום השקול.
1. המרחק בין צירי העמודים. עמוד 1 ברוחב 60 ס"מ, עמוד 2 ברוחב 70 ס"מ, והמרווח ביניהם 360 ס"מ:
2. מיקום השקול – מומנטים סביב ציר עמוד 1 (עומסי שירות: עמוד 1 – 220 טון, עמוד 2 – 340 טון):
3. מיקום קצות היסוד (מרכז היסוד בשקול):
בליטה משמאל לעמוד 1:
בליטה מימין לעמוד 2:
תשובה: ממרכז עמוד 1 לכיוון עמוד 2.
סעיף ה
קורה באורך 6.22 מ' (לרוחב 1 מ'): עומסים מרוכזים כלפי מטה (עמוד 1) ו־ (עמוד 2), ועומס קרקע אחיד כלפי מעלה .
מבוקש: סכמה סטטית של היסוד בכיוון עם עומסי התכן. היסוד מתנהג כקורה הפוכה: העמודים מעמיסים אותו כלפי מטה, ולחץ הקרקע פועל עליו כלפי מעלה. נעבוד על רצועה ברוחב 1 מ' (מחלקים את עומסי העמודים ברוחב היסוד ).
1. עומסי תכן מהעמודים:
2. לחץ תכן של הקרקע (אחיד, כי השקול כמעט במרכז):
לרצועה ברוחב 1 מ'.
3. הסכמה: קורה חופשית באורך ; משמאל לימין: בליטה , עומס מרוכז כלפי מטה בציר עמוד 1, מפתח (מרכז היסוד במרחק מעמוד 1), עומס מרוכז כלפי מטה בציר עמוד 2, ובליטה . לכל אורך הקורה פועל עומס אחיד כלפי מעלה .
בדיקה: – שיווי משקל אנכי מתקיים.
תשובה: עומסים מרוכזים ו־ כלפי מטה, עומס קרקע אחיד כלפי מעלה, מידות .
סעיף ו
גזירה: בעמוד 1, בעמוד 2; מומנטים: בעמוד 1, בשדה (1.91 מ' מעמוד 1), בעמוד 2.
נמדוד מהקצה השמאלי של היסוד. סימנים: גזירה חיובית כשהשקול משמאל לחתך פועל כלפי מעלה; מומנט חיובי – מתיחה בפאה התחתונה של היסוד. כלפי מעלה.
1. בעמוד 1 משמאל ():
2. בעמוד 1 מימין:
3. בעמוד 2 משמאל ():
4. בעמוד 2 מימין: , ובקצה הימני .
5. נקודת אפס גזירה בשדה: מימין לעמוד 1.
6. בעמוד 1 (בליטה שמאלית): (מתיחה למטה).
7. בעמוד 2 (בליטה ימנית): (מתיחה למטה).
8. המומנט המרבי בשדה, בנקודת אפס הגזירה ():
(מתיחה בפאה העליונה).
בין העמודים היסוד מתכופף כלפי מעלה (מתיחה עליונה), ומתחת לעמודים ובבליטות – מתיחה תחתונה. ההפרש הקטן (כ־1 tm/m) בין המומנט בעמוד 2 כשמחשבים משמאל או מימין נובע מעיגול האורך ומכך שמיקום היסוד נקבע לפי עומסי השירות.
תשובה: : / (עמוד 1), / (עמוד 2); : (עמוד 1), (שדה), (עמוד 2).
שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות
בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות, המשמש למסחר.
במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.
העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית נוסף על משקלה העצמי:
.
העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:
.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת:
עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.
יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.
חשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך ציר A
חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 12 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ג.
חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד 7 ועמוד 5.
בדקו אם קיימת בעיית חדירה (אין צורך לחשב זיון חדירה) סביב עמוד 7.
אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ).
עבור עמוד 5 חשבו וקבעו את הזיון הדרוש מקוטר 16 מ"מ לכיסוי המומנטים השליליים מעליו בכיוונים ו־.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: מפתח בין צירי העמודים , תקרה מקשית ללא קורות (טבלה), , .
מבוקש: עובי התקרה כך שיחס המפתח לעובי יעמוד בדרישת הכפף: .
1. מפתח יעיל: . הערכה ראשונית של העובי (לחישוב המשקל העצמי): .
2. מקדם סוג התקרה: לתקרה מקשית ללא קורות .
3. עומס שירות (משקל עצמי + קבוע נוסף + שימושי):
4. מקדם העומס:
5. מקדם הפלדה (פלדה מצולעת ): .
6. העובי הנדרש:
תשובה: עובי התקרה .
סעיף ב
; שדות קצה , שדה פנימי , סמכים פנימיים
נתון: , מפתחים . ציר A עובר ברצועה שבין שורת העמודים 4-5-6 לשורת העמודים 7-8-9, ונמשך בכיוון לאורך שלושה מפתחים: מקו העמודים 4/7 אל הקו 5/8, אל הקו 6/9 ועד קיר w3.
מבוקש: מומנטים ברצועה ברוחב 1 מ' לאורך הציר.
1. עומס תכן:
2. מומנטים לפי מקדמים לקורה רציפה (שלושה מפתחים שווים):
•שדה קצה (בין 4/7 ל־5/8, ובין 6/9 לקיר w3):
•שדה פנימי (בין 5/8 ל־6/9):
•סמכים פנימיים (קו 5/8 וקו 6/9):
3. מהלך המומנטים לאורך ציר A:
הדיאגרמה סימטרית: פרבולות חיוביות (מתיחה תחתונה) בשדות, ושיאים שליליים (מתיחה עליונה) מעל קווי העמודים הפנימיים.
תשובה: בשדות הקצה, בשדה הפנימי, בסמכים הפנימיים.
סעיף ג
סמכים: ; שדות קצה: ; שדה פנימי: (מינימום)
מבוקש: זיון לרצועה שבסעיף ב, ברוחב . גובה סטטי , , .
לכל מומנט: (ואם לוקחים ), ואז .
זיון מינימלי: . מוט : .
1. סמך פנימי, :
, מרווח (), זיון עליון.
2. שדה קצה, :
(), זיון תחתון.
3. שדה פנימי, :
(), זיון תחתון.
תשובה: מעל הסמכים , בשדות הקצה , בשדה הפנימי (זיון מינימלי).
סעיף ד
,
הריאקציה = עומס התכן כפול שטח ההשפעה של העמוד. ברצועה רציפה, עמוד קצה מקבל כ־ מהמפתח הסמוך, ועמוד פנימי מקבל מכל צד.
1. עמוד 7 – עמוד פינתי (תקרה רק מימינו ומעליו):
2. עמוד 5 – עמוד פנימי (ארבעה שדות סביבו):
תשובה: , .
סעיף ה
– אין בעיית חדירה, לא נדרש זיון חדירה
נתון: עמוד פינתי ס"מ, , , , .
מבוקש: האם כוח החדירה קטן מתסבולת הבטון ללא זיון חדירה.
1. כוח חדירה לתכן. בעמוד פינתי הכוח פועל באקסצנטריות, ולכן מגדילים אותו במקדם :
2. היקף העמוד (שתי הפאות הפונות לתקרה):
3. היקף בקרה במרחק מהעמוד – שתי צלעות ישרות ורבע עיגול ברדיוס :
4. מקדם גודל:
5. תסבולת הבטון ללא זיון חדירה (בס"מ ו־MPa, ):
6. בדיקת לחיצת הבטון בפאת העמוד:
7. מסקנה: – אין בעיית חדירה. (אילו הייתה בעיה, היה אפשר להעבות את התקרה סביב העמוד (כותרת/דרופ פאנל), להגדיל את חתך העמוד, או להוסיף זיון חדירה.)
תשובה: אין בעיית חדירה סביב עמוד 7, ואין צורך בזיון חדירה.

סעיף ו
, – בכל אחד מהכיוונים ו־
נתון: עמוד 5 פנימי, מפתחים בשני הכיוונים, , .
מבוקש: זיון עליון מעל העמוד. בתקרה מקשית ללא קורות המומנט השלילי מתרכז ברצועת העמוד, ולכן מגדילים את המומנט הממוצע פי 1.5.
1. מומנט שלילי מעל העמוד:
2. מנת הזיון:
3. שטח הזיון:
4. בחירת מוטות: : , מרווח מרבי . נבחר ().
המפתחים שווים בשני הכיוונים, ולכן אותו זיון ב־ וב־.
תשובה: ( נדרש) בכיוון ובכיוון מעל עמוד 5.
שאלה 3 · ניתוח סיסמי: סדירות, מרכזים וכוחות אופקיים
בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע א, ב, ג, ד.
בתרשים 3א מוצגת תוכנית של תקרת קומה ה. בתרשים 3ב מוצג חתך של מבנה.
המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות, ללא אפשרות עלייה לגג, המבוסס על גבי רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה ופיר הקשחה (אין צורך להתייחס לפתח המופיע בפיר).
במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.
מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.
העומס הקבוע על כל תקרה במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): .
העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.



קבעו האם המבנה סדיר במתווה האנכי.
יש להתייחס לנקודות הבאות:
•קומה גמישה.
•קומה חלשה.
•רציפות אנכית במערכת הנושאת.
•היצרות הדרגתית לגובה מבנה.
עבור סעיפים ב–ו אין צורך להתחשב במגבלות מבנה לא סדיר.
עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים , שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.
עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים , , שמופיעה בתרשים 3ב, ומקמו אותו על התרשים.
עבור סעיפים: ד -ו נתון: .
חשבו את שטח התקרה הטיפוסית של המבנה (אין להפחית את פתח המדרגות).
חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון בלבד).
חשבו את מומנט הפיתול על כל קומה (יש להתחשב באקס' חישובית בלבד) (עבור כיוון בלבד).
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
המבנה אינו סדיר במתווה האנכי: אין קומה גמישה ואין קומה חלשה, יש רציפות אנכית, אבל ההיצרות בקומה ה היא .
עוברים על ארבעת התנאים ומשווים בין התוכניות (תרשים 3 – קומות קרקע עד ד, תרשים 3א – קומה ה) והחתך (תרשים 3ב).
1. קומה גמישה. כל הקומות בגובה זהה (), ובקומות קרקע עד ד אותם קירות הקשחה ואותו פיר בדיוק, ולכן הקשיחות הצידית שלהן שווה. בקומה ה (העליונה) חסרים שני קירות w1, אך אין מעליה קומה שאליה משווים. אין קומה שקשיחותה קטנה משמעותית מזו של הקומה שמעליה – אין קומה גמישה.
2. קומה חלשה. מאותה סיבה גם החוזק (שטח הקירות) זהה בקומות קרקע עד ד – אין קומה חלשה.
3. רציפות אנכית. כל קירות ההקשחה והפיר של קומה ה ממשיכים ללא הפסקה עד הרפסודה, ואף רכיב נושא אינו "נעצר" בקומת ביניים על גבי תקרה – יש רציפות אנכית.
4. היצרות לגובה. בקומה ה מידת המבנה בכיוון קטנה מ־ ל־, בצד אחד בלבד (לא סימטרית):
בהיצרות לא סימטרית מותרת היצרות של עד בכל קומה – התנאי אינו מתקיים.
תשובה: המבנה אינו סדיר במתווה האנכי, בגלל ההיצרות בקומה ה ().
סעיף ב
ראשית הצירים בפינה השמאלית התחתונה של התוכנית (תרשים 3). התקרה היא מלבן מלא עם עומס אחיד, ובלי הפחתת הפתח, ולכן מרכז הכובד נמצא במרכז המלבן:
,
(לשם השוואה, בקומה ה, מלבן : .)
תשובה: – באמצע רוחב התוכנית ובאמצע אורכה.
סעיף ג
קירות ההקשחה הם קונסולות זהות בגובה ובחומר, ולכן קשיחות כל קיר בכיוון מסוים פרופורציונית למומנט ההתמד שלו סביב הציר החזק בכיוון זה. מיקומי הקירות לפי תרשים 3 (ראשית בפינה השמאלית התחתונה):
- 4 קירות w1 (אורך , עובי ) בכיוון : שניים בשורה העליונה, צירם ב־, ושניים בשורה השנייה, צירם ב־.
•פיר המדרגות: ריבוע חיצוני בעובי , בין ל־ ובין ל־; מרכזו .
- 2 קירות w2 בכיוון בקצוות ו־.
1. (נקבע מהרכיבים הנושאים בכיוון : שני קירות w2 וקירות הפיר). הקירות w2 זהים ומונחים סימטרית סביב , ומרכז הפיר ב־, ולכן:
2. (נקבע מהרכיבים הנושאים בכיוון : קירות w1 והפיר; ל־w2 אין קשיחות משמעותית בכיוון זה).
מומנט התמד של קיר w1:
מומנט התמד של הפיר (חתך קופסה):
3. ממוצע משוקלל לפי הקשיחויות:
(בקומה ה, עם שני קירות w1 בלבד: .)
מרכז הקשיחות קרוב לפיר, כי הפיר הוא הרכיב הקשיח ביותר.
תשובה: .
סעיף ד
(תקרת קומה ה: )
התקרה הטיפוסית היא מלבן :
תקרת קומה ה: .
תשובה: .
סעיף ה
; : 18.0, 36.0, 54.1, 72.1, 90.1, 90.7 טון (מתקרת קומת קרקע עד תקרת קומה ה)
נתון: , , גובה קומה , 6 תקרות (קרקע, א, ב, ג, ד, ה).
מבוקש: הכוח הסיסמי הכולל וחלוקתו לגובה לפי שיטת הכוח השקול (חלוקה משולשית ).
1. משקל סיסמי לכל תקרה. לעומס הקבוע מוסיפים חלק מהעומס השימושי. לפי ת"י 412 נלקח למשרדים , ובחישוב הסיסמי משתתף ממנו. לגג ללא גישה לא מוסיפים עומס שימושי.
תקרה טיפוסית (קרקע עד ד):
תקרת קומה ה (גג):
2. משקל כולל:
3. כוח הגזירה בבסיס:
4. חלוקה לגובה: , כאשר :
לדוגמה, לתקרת קומת קרקע: .
תשובה: ; הכוחות בתקרות: (מקרקע עד ה).
סעיף ו
: 67.8, 135.5, 203.3, 271.1, 338.8, 389.2 טון·מ' (מקרקע עד ה)
כוח בכיוון פועל במרכז הכובד, והמבנה מסתובב סביב מרכז הקשיחות. לכן האקסצנטריות החישובית היא ההפרש בכיוון בין שני המרכזים, ומומנט הפיתול . הכוחות בכיוון זהים לאלה שבסעיף ה (אותו ואותם משקלים).
1. אקסצנטריות חישובית:
קומות קרקע עד ד:
קומה ה:
2. מומנטי פיתול:
לדוגמה: .
תשובה: (מתקרת קרקע עד תקרת ה).
שאלה 4 · יציבות קיר תומך: החלקה, היפוך ושליש תיכון
נתון קיר תומך, המוצג בתרשים מספר 4.
מילוי סוג א:
•המשקל המרחבי של הקרקע: .
•זווית השפיכה של הקרקע: .
נתון:
•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: .
•המשקל המרחבי של בטון הקיר: .
•בראש הקיר קיים עומס שימושי של . (חובה להתחשב בו כתורם ליציבות הקיר.)
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: .
עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.
חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.
חשבו את מקדם הביטחון להחלקה.
חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.
העתיקו את החתך למחברת ושרטטו עליו פריסת זיון עיקרית (אין צורך לחשב את הזיון).
חשבו והראו כי שקול הכוחות נמצא בשליש התיכון של הבסיס.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
; מהעומס: קבוע; מהקרקע: מ־0 בראש עד בתחתית ()
נתון: , , עומס שימושי . גובה הקיר הכולל, מראש הקיר עד תחתית היסוד: . הלחץ האקטיבי פועל על מישור אנכי שעובר דרך קצה העקב.
מבוקש: פילוג הלחץ האופקי לאורך .
1. מקדם לחץ אקטיבי (רנקין):
2. לחץ מהעומס השימושי – קבוע לכל הגובה (מלבן):
3. לחץ ממשקל הקרקע – גדל ליניארית מאפס בראש (משולש):
בתחתית:
4. סך הלחץ: בראש הקיר , בתחתית – פילוג טרפזי (מלבן ועוד משולש).
תשובה: ; מלבן ומשולש מ־0 עד לאורך .

סעיף ב
בגובה , בגובה מתחתית היסוד
השקול של כל חלק בפילוג = שטח הפילוג, ופועל במרכז הכובד שלו.
1. מהעומס השימושי (מלבן):
, בגובה מתחתית היסוד.
2. ממשקל הקרקע (משולש):
, בגובה מתחתית היסוד.
3. סך הכוח האופקי: .
תשובה: ב־, ב־.

סעיף ג
– הקיר אינו עומד בדרישת ההחלקה
מבוקש: היחס בין כוח החיכוך בבסיס לבין הכוח האופקי המחליק. לשם כך מחשבים את כל הכוחות האנכיים (לרוחב 1 מ'). המידות מתרשים 4: בסיס , בוהן , גזע ברוחב למטה ו־ למעלה, עקב באורך שעוביו יורד מ־ ל־.
1. משקל הבטון :
בסיס עד קצה הגזע: ; עקב: ; גזע:
,
2. משקל הקרקע מעל העקב :
,
3. העומס השימושי מעל העקב (לפי ההנחיה – כתורם ליציבות):
4. סך הכוחות האנכיים:
5. מקדם הביטחון להחלקה:
הקיר אינו בטוח בפני החלקה. אפשר לשפר זאת, למשל, בשן (זיז) מתחת לבסיס או בהרחבת הבסיס.
תשובה: – לא עומד.
סעיף ד
– תקין
מבוקש: היחס בין המומנטים המייצבים למומנטים המהפכים, סביב נקודת ההיפוך – הקצה התחתון של הבוהן.
1. זרועות הכוחות האנכיים (מקצה הבוהן):
•: מרכז הכובד של חתך הבטון (סכום מומנטים סטטיים של החלקים חלקי ) ב־.
•: מרכז הכובד של גוש הקרקע ב־.
•: באמצע העקב, .
2. מומנט מייצב:
3. מומנט מהפך:
4. מקדם הביטחון:
תשובה: – הקיר בטוח בפני היפוך.
סעיף ה
זיון עיקרי אנכי בפאה האחורית של הגזע (צד הקרקע), זיון עליון בעקב, זיון תחתון בבוהן; זיון מחלק אופקי ורשת בנייה בפאות האחרות.
פריסת הזיון נקבעת לפי הצד המתוח בכל חלק:
1. גזע הקיר – פועל כקונסולה הרתומה בבסיס, ולחץ הקרקע מכופף אותו כך שהפאה האחורית (צד הקרקע) מתוחה. לכן הזיון העיקרי הוא מוטות אנכיים בפאה האחורית, מעוגנים לתוך הבסיס בכיפוף (זיון הרכבה מהבסיס לגזע). בפאה הקדמית – זיון בנייה אנכי. בשתי הפאות – זיון מחלק אופקי.
2. עקב – משקל הקרקע והעומס השימושי שמעליו גדולים מלחץ הקרקע מתחתיו, והעקב מתכופף כלפי מטה כקונסולה: הפאה העליונה מתוחה – זיון עיקרי עליון, המשכי לזיון האחורי של הגזע.
3. בוהן – לחץ הקרקע מלמטה מכופף אותה כלפי מעלה: הפאה התחתונה מתוחה – זיון עיקרי תחתון לכל רוחב הבסיס.
4. בכל חלקי הבסיס – זיון מחלק בניצב למוטות העיקריים, וכיסוי בטון .
תשובה: זיון עיקרי – אנכי בפאה האחורית של הגזע, עליון בעקב ותחתון בבוהן, עם זיון מחלק וזיון הרכבה.

סעיף ו
מקצה הבוהן, – השקול בשליש התיכון
מבוקש: מיקום נקודת החיתוך של שקול הכוחות עם הבסיס (). השקול בשליש התיכון כאשר האקסצנטריות ממרכז הבסיס קטנה מ־.
1. מרחק השקול מקצה הבוהן (המומנט נטו חלקי הכוח האנכי):
2. אקסצנטריות ממרכז הבסיס:
3. השוואה לגבול גרעין החתך:
השקול נמצא בגרעין החתך (בשליש התיכון), ולכן כל הבסיס בלחיצה ואין התרוממות.
תשובה: – השקול בשליש התיכון.
שאלה 5 · גג פלדה לעמדת תדלוק תחת יניקת רוח
בתרשים 5 מסורטטת תוכנית וחתך של גג פלדה, המשמש כקירוי לעמדת תדלוק.
גג המבנה נתמך על 2 עמודים (2,1) ועל עמודים היושבים על גג מבנה קיים על ציר A (לפי שיקול הנבחן).
המרישים (אין צורך לתכנן) בגג מסודרים במרחק של 1.0 מטר זה מזה. קירוי הגג והחזיתות עשויים פח גלי.
המשקל העצמי של קונסטרוקציית הגג הוא 0.35 ק"נ למ"ר (35 ק"ג למ"ר) והוא כולל את משקל הקורות, משקל המרישים ומשקל פחי הקירוי.
מתכנן בדק את הכוחות הפועלים על המבנה כתוצאה ממשב רוח בכיוון
להלן הלחצים האופייניים על הגג:
גג – פני הגג בכיוון מעלה הרוח: 1.3 ק"נ למ"ר (130 ק"ג למ"ר) (יניקה).
בפתרון השאלה יש להתייחס לנתונים אלה כאל נתונים מוגדרים וסופיים, ואין צורך בחישוב נוסף לכוחות הרוח.
המאמץ מותר בפלדה: .

העתיקו את תוכנית הגג וסרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות ותנו שם לכל קורה.
סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.
הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים מפתח הקורה ואת העומס על הקורה.
הציעו פרופיל פלדה מסוג IPN לקורות המשניות והראשיות, והוכיחו שהמאמץ בהן קטן מהמאמץ מותר.
הציעו חתך מתאים עבור העמודים
שרטטו פרט חיבור בין קורה ראשית לקורה משנית.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
קורות משניות b-2 בכיוון כל 4 מ' (בצירים ); קורות ראשיות b-1 בכיוון על ציר A ועל קו העמודים 1-2; קורת קצה בחזית.
מבוקש: מערך קורות שמעביר את העומס מהמרישים לעמודים. המרישים פורשים במרחק 1.0 מ' זה מזה בכיוון , ולכן הקורות שנושאות אותם (המשניות) צריכות לרוץ בכיוון .
1. קורות משניות b-2 – בכיוון , בצירים (מרווח , כך ששתיים מהן עוברות בדיוק מעל עמודים 1 ו־2). כל קורה נשענת על ציר A () ועל הקורה הראשית שבקו העמודים (), וממשיכה כזיז באורך עד חזית הגג.
2. קורה ראשית b-1 בקו העמודים – בכיוון לאורך , נשענת על עמודים 1 ו־2 ( ו־): מפתח וזיזים של בכל צד.
3. קורה ראשית b-1 על ציר A – באותה תצורה, על שני עמודים שמוצבים על גג המבנה הקיים ב־ וב־.
4. קורת קצה בחזית () – מחברת את קצות הזיזים ונושאת את פח החזית; אינה נושאת עומס מחושב.
תשובה: משניות b-2 בכיוון כל 4 מ'; ראשיות b-1 בכיוון על ציר A ועל קו העמודים 1-2.

סעיף ב
b-2: סמכים A () ו־B (), זיז 5.25 מ', עומס כלפי מעלה (קצה: ). b-1: סמכים עמוד 1 ועמוד 2, מפתח 8 מ' וזיזים 4 מ', כוחות טון בקצוות ו־ טון באמצע.
העומס על הגג. היניקה () גדולה מהמשקל העצמי (), ולכן המצב הקובע הוא הרמה של הגג:
כלפי מעלה.
1. קורה משנית b-2 (פנימית) – רוחב השפעה :
(כלפי מעלה)
סכמה: סמך A בציר A (), סמך B על הקורה הראשית (), מפתח וזיז ; עומס אחיד לכל האורך .
ריאקציות (מומנטים סביב A):
,
(מכיוון שאורך הזיז שווה למפתח, הזיז מאזן את המפתח והסמך בציר A אינו מקבל כוח בעומס אחיד.)
2. קורה משנית b-2 בשולי הגג ( ו־) – רוחב השפעה : , .
3. קורה ראשית b-1 בקו העמודים – סמכים: עמוד 1 () ועמוד 2 (), מפתח , זיזים . עומסים מרוכזים (כלפי מעלה) מהקורות המשניות: בקצות הזיזים (), באמצע המפתח (); הקורות שב־ מעבירות את ישר לעמודים.
4. קורה ראשית b-1 על ציר A – אותה סכמה, אך העומס מהמשניות הוא ; היא קורת קשירה (ונושאת עומס רק בעומס לא אחיד).
תשובה: b-2 – קורה עם זיז (5.25+5.25 מ') בעומס ; b-1 – קורה על שני עמודים עם זיזי 4 מ' ועומסים מרוכזים ו־ טון.
סעיף ג
b-2: IPN 260 (; בשוליים מספיק IPN 200); b-1: IPN 300 () – קטן מ־
לכל קורה: מומנט מרבי מודול חתך נדרש פרופיל מהטבלה בדיקת מאמץ .
1. b-2 פנימית. המומנט המרבי בסמך B (מהזיז):
(במפתח , ולכן המומנט שם עולה מאפס עד ערך זה בסמך B.)
IPN 260 ()
2. b-2 בשוליים: , IPN 200 (), . (מטעמי אחידות אפשר לבצע את כל המשניות ב־IPN 260.)
3. b-1 בקו העמודים. מומנט בסמך (עמוד) מהזיז:
באמצע המפתח: , כך שהמומנט המרבי הוא בעמודים.
IPN 300 ()
4. b-1 על ציר A – נבחר אותו פרופיל IPN 300, כדי לשמור על אחידות ועל יכולת לשאת עומס לא אחיד.
תשובה: משניות – IPN 260 (), ראשיות – IPN 300 (); שני המאמצים קטנים מ־.
סעיף ד
RHS 300/300/8 (); כוח בעמוד , מאמץ קטן בהרבה מ־
מבוקש: עובי הדופן של עמוד RHS 300/300.
1. הכוח בעמוד. סך העומס על b-1: ; מהסימטריה כל עמוד מקבל:
ביניקה זהו כוח מתיחה (הרמה); במצב משקל עצמי בלבד – כוח לחיצה קטן יותר: .
2. בחירת עובי: נבחר דופן :
3. בדיקת מאמץ:
תסבולת צירית: .
גם בלחיצה, עם אורך קריסה (עמוד קונסולי) ורדיוס התמד , התמירות , והמאמץ רחוק מכל גבול קריסה.
תשובה: RHS 300/300/8 – החתך מספיק בשפע.
סעיף ה
הקורה המשנית b-2 עוברת מעל הקורה הראשית b-1 ומחוברת אליה בפלטה ו־4 ברגים דרך שתי הפלנג'ים; הברגים עובדים במתיחה ביניקה.
הקורה המשנית b-2 רציפה מעל הקורה הראשית (היא ממשיכה כזיז), ולכן נוח להניח אותה על הפלנג' העליון של b-1 (חיבור "קורה על קורה"):
1. מניחים את הפלנג' התחתון של b-2 (IPN 260) על הפלנג' העליון של b-1 (IPN 300), בניצב, עם פלטת מילוי/פלטת חיבור ביניהן.
2. מחברים ב־4 ברגים (למשל M16), שניים מכל צד של הדופן, דרך שתי הפלנג'ים והפלטה. ביניקה הברגים מעבירים את ריאקציית b-2 () במתיחה, ולכן הם חיוניים – אי אפשר להסתפק בהנחה חופשית.
3. מוסיפים מקשיחים (צלעות) בדופן של b-1 ושל b-2 במקום החיבור, כדי להעביר את הכוח המרוכז ולמנוע הקרסת דופן.
4. משתמשים ברונדלות שיפוע מתחת לאומים, כי פני הפלנג'ים של IPN משופעים.
תשובה: חיבור קורה על קורה – b-2 מונחת על b-1, פלטה, 4 ברגים ומקשיחי דופן.

שאלה 6 · תכן קורה עם זיז הנושאת עמוד צומח
נתון מבנה ציבורי.
תוכניות וחתכים של המבנה מופיעים בתרשים מספר 6, 6א ו 6ב.
העומס הקבוע על התקרות, נוסף על משקלן העצמי:
.
העומס השימושי על התקרות:
.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת:
עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.
אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין המפתחים בכיוונים ו־ של התקרות.



בדקו וקבעו:
מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.
האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?
חשבו את עומס השירות הפועל על קורה B (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על הקורה .
ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).
חשבו את עובי הקורה B הדרוש על מנת שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).
חשבו את עומסי התכן על הקורה.
חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.
חשבו את זיון הכפיפה הדרוש בקורה B.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מפלס : מקשית מצולבת על קורות, – עומדת; מפלס : מקשית חד־כיוונית על קורות, – עומדת.
הבדיקה: , כאשר ו־ (פלדה מצולעת).
מפלס (תרשים 6, ). שני שדות כמעט ריבועיים ( בין צירים) עם קורות בכל ההיקף – תקרה מקשית מצולבת (דו־כיוונית) על קורות.
1. מפתח יעיל (שדה רציף מצד אחד): ; לתקרה מצולבת .
2.
3.
4. – עומדת.
מפלס (תרשים 6א, ). התקרה נשענת רק על הקורות A עד F שבכיוון , ופורשת ביניהן בכיוון – תקרה מקשית חד־כיוונית על קורות (רציפה על שני שדות).
5. מפתח בין צירי הקורות , ; לתקרה חד־כיוונית .
6.
7.
8. – עומדת.
תשובה: – מצולבת על קורות, עומדת (); – חד־כיוונית על קורות, עומדת ().
סעיף ב
עומס מרוכז מעמוד 5: בקצה הזיז; עומס מפורס מהתקרה:
קורה B (תרשים 6א) עוברת בכיוון בין עמוד 17 לעמוד 14 (מפתח ), וממשיכה כזיז עד העמוד הצומח – עמוד 5 של מפלס (זיז ). לכן פועלים עליה שני עומסים: התקרה של והעמוד 5 שיושב על קצה הזיז.
1. עומס מרוכז – הריאקציה של עמוד 5. עמוד 5 הוא עמוד אמצעי בכיוון של תקרת (שני שדות רציפים לאורך , לכן כ־ מהאורך הכולל), ועמוד קצה בכיוון (חצי מ־):
2. עומס מפורס – מתקרת . קורה B היא הסמך האמצעי של התקרה החד־כיוונית הרציפה (שני שדות, רוחב כולל ), ולכן רוחב ההשפעה :
תשובה: (בקצה הזיז) ו־ (לכל אורך הקורה).
סעיף ג
(נקבע בזיז) – חתך
מבוקש: גובה הקורה () לפי . החלק הקובע הוא הזיז, שנושא בקצהו עומס מרוכז גדול.
1. מפתח יעיל של הזיז: , (קורה).
2. עומס מפורס שקול. עומס מרוכז בקצה זיז נותן שקיעה , ועומס מפורס – ; השוואה נותנת :
3. מקדם העומס (עומס לשטח: מחלקים ברוחב הקורה ):
4. גובה נדרש:
5. בדיקת המפתח הפנימי (17–14): , , , – פחות מהזיז.
תשובה: נבחר חתך ().
סעיף ד
, ; , ; ,
עומסי תכן (מקדמים 1.4 לקבוע ו־1.6 לשימושי):
1. מפלס :
2. מפלס :
סכמה: קורה על סמך 17 () וסמך 14 (), זיז עד ; לכל האורך, בקצה הזיז.
3. מומנטים סביב 17:
4.
כוחות גזירה (חיובי – שקול כלפי מעלה משמאל לחתך):
5. ב־17: ; יורד ליניארית בשיפוע ומתאפס ב־.
6. משמאל ל־14: ; מימין ל־14: .
7. בקצה הזיז: – בדיקה תקינה.
מומנטים (חיובי – מתיחה תחתונה):
8. בסמך 14:
9. מרבי בשדה, ב־:
המומנט מתאפס שוב ב־, ומשם שלילי עד הסמך 14.
גרף כוחות הגזירה ( מעמוד 17):
תשובה: , ; : / / / ; , .
סעיף ה
עליון מעל עמוד 14: – (); תחתון בשדה: זיון מינימלי
נתון: , , , , .
זיון עליון מעל עמוד 14 ():
1. – אין צורך בזיון לחוץ.
2.
3. .
זיון תחתון בשדה (): , קטן מהמינימום – זיון מינימלי, למשל ().
תשובה: זיון עליון () מעל עמוד 14 ולאורך הזיז; זיון תחתון מינימלי.