דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2025 מועד ב'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:

שאלה אחת משאלות 1 ו־2;

שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6.

ערך כל שאלה: 33 נקודות.

נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · תכן עמוד בטון ויסוד משותף

בתרשים 1 מסורטט קטע מתוכנית ובה שני עמודים המחוברים ליסוד.

תנאי שפה – בתחתית העמודים יש ריתום מלא. בראש העמודים בכיוון X יש קורה בחתך 50/70.

יש לתכנן את עמוד מספר 2, שמועמס בכוח קבוע ובכוח שימושי, לפי האיור.

מידות העמוד: 50/70 ס"מ.

ds=ds′=5.0d_s=d_s'=5.0 ס"מ – עבור העמוד והיסוד.

העמוד אינו מוחזק בכיוון X, ומוחזק בכיוון Y.

העמוד מתוכנן מבטון ב־30 (אגרגט גירי) ומזיון – מפלדה מצולעת.

(חוזק התכן: fsd=435 [MPa]f_{sd}=435\,[\text{MPa}] (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2)).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

סעיפים א, ב עוסקים בתכן עמוד.

נתון עבור כיוון X:

λmin=12.03\lambda_{min}=12.03 ; le=4.7 [m]l_e=4.7\,[\text{m}] ; kr=0.38k_r=0.38, kφ=1.22k_\varphi=1.22, c=10c=10

דרוש:

א.

חשבו את 3 סוגי האקסצנטריות בכיוון X.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את שטח הזיון הדרוש בעמוד (בכיוון X) ובחרו מוטות זיון בקוטר 25 מ"מ.

(12 נקודות)

סעיפים ג, ד, ה, ו עוסקים בתכן היסוד.

מאמץ שירות מותר בקרקע 280 [kNm2]280\,\left[\frac{\text{kN}}{\text{m}^2}\right] (28 [tm2]28\,\left[\frac{\text{t}}{\text{m}^2}\right])

ג.

חשבו את אורך היסוד הדרוש (המידה L בתוכנית).

(2 נקודות)
ד.

חשבו את מיקום היסוד יחסית לעמודים לצורך קבלת מאמץ שווה בתחתית היסוד (לקבוע את המידה X, המסומנת בתוכנית, אשר מציינת את המרחק בין מרכז היסוד לעמוד 1).

(5 נקודות)
ה.

סרטטו סכמה סטטית של היסוד בכיוון X. על הסכמה לכלול את מידות היסוד ואת עומסי התכן הפועלים עליו מהעמודים ומהקרקע.

(4 נקודות)
ו.

חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים לאורך היסוד בכיוון X.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

ed=2.33 cme_d=2.33\,\text{cm}, ei≈1.1 cme_i\approx1.1\,\text{cm}, e2=0.76 cme_2=0.76\,\text{cm}

נתון: עמוד 50/70 ס"מ (בכיוון X גובה החתך h=70h=70 ס"מ), ds=ds′=5d_s=d_s'=5 ס"מ, ולכן d=70−5=65d=70-5=65 ס"מ. אורך הקריסה le=4.7 ml_e=4.7\,\text{m}, kr=0.38k_r=0.38, kφ=1.22k_\varphi=1.22, c=10c=10, fsd=435 MPaf_{sd}=435\,\text{MPa}, Es=200,000 MPaE_s=200{,}000\,\text{MPa}.

מבוקש: שלוש האקסצנטריות בכיוון X – האקסצנטריות התכנונית ede_d, האקסצנטריות בגלל אי־דיוקי ביצוע eie_i, והאקסצנטריות מסדר שני (השפעת התמירות) e2e_2.

1. אקסצנטריות תכנונית: לעמוד אין מומנט חיצוני נתון (md=0m_d=0), ולכן קובע הערך המינימלי:

ed=max⁡{h30; 2 cm; mdNd}=max⁡{7030=2.33; 2; 0}=2.33 cme_d=\max\left\{\frac{h}{30};\ 2\,\text{cm};\ \frac{m_d}{N_d}\right\}=\max\left\{\frac{70}{30}=2.33;\ 2;\ 0\right\}=2.33\,\text{cm}

2. אקסצנטריות בגלל אי־דיוקי ביצוע. אורך העמוד בין ציר הקורה לציר היסוד: l=3.50+0.702+1.002=4.35 ml=3.50+\frac{0.70}{2}+\frac{1.00}{2}=4.35\,\text{m}.

מקדם הגובה: αh=2l=24.35=0.96\alpha_h=\frac{2}{\sqrt{l}}=\frac{2}{\sqrt{4.35}}=0.96 (בין 2/32/3 ל־1.01.0, ולכן מתקבל כפי שהוא).

ei=0.5⋅αh200⋅le=0.5⋅0.96200⋅470=1.13 cm≈1.1 cme_i=0.5\cdot\frac{\alpha_h}{200}\cdot l_e=0.5\cdot\frac{0.96}{200}\cdot470=1.13\,\text{cm}\approx1.1\,\text{cm}

3. אקסצנטריות מסדר שני. קודם העקמומיות הבסיסית:

1r0=fsd/Es0.45 d=435/2000000.45⋅0.65=7.436⋅10−3 1/m\frac{1}{r_0}=\frac{f_{sd}/E_s}{0.45\,d}=\frac{435/200000}{0.45\cdot0.65}=7.436\cdot10^{-3}\,\text{1/m}

ואז:

e2=kr⋅kφ⋅1r0⋅le2c=0.38⋅1.22⋅7.436⋅10−3⋅4.7210=0.0076 m=0.76 cme_2=k_r\cdot k_\varphi\cdot\frac{1}{r_0}\cdot\frac{l_e^2}{c}=0.38\cdot1.22\cdot7.436\cdot10^{-3}\cdot\frac{4.7^2}{10}=0.0076\,\text{m}=0.76\,\text{cm}

תשובה: ed=2.33 cme_d=2.33\,\text{cm}, ei≈1.1 cme_i\approx1.1\,\text{cm}, e2=0.76 cme_2=0.76\,\text{cm}.

סעיף ב

תשובה:

As′≈23 cm2A_s'\approx23\,\text{cm}^2 (צד שני – מינימום 7 cm27\,\text{cm}^2); זיון סימטרי 5Φ255\Phi25 בכל צד

נתון: מסעיף א etot=ed+ei+e2e_{tot}=e_d+e_i+e_2; עמוד 2 נושא עומס קבוע 280 t280\,\text{t} ועומס שימושי 25 t25\,\text{t}; b=0.5 mb=0.5\,\text{m}, d=0.65 md=0.65\,\text{m}, ds=ds′=0.05 md_s=d_s'=0.05\,\text{m}; ב־30: fcd=13 MPa=1300 t/m2f_{cd}=13\,\text{MPa}=1300\,\text{t/m}^2; fsd=4.35 t/cm2f_{sd}=4.35\,\text{t/cm}^2.

מבוקש: שטח הזיון בכיוון X ובחירת מוטות Φ25\Phi25.

1. האקסצנטריות הכוללת:

etot=2.33+1.13+0.76=4.22≈4.2 cme_{tot}=2.33+1.13+0.76=4.22\approx4.2\,\text{cm}

2. סוג האקסצנטריות: h2−ds′=35−5=30 cm>etot=4.2 cm\frac{h}{2}-d_s'=35-5=30\,\text{cm}>e_{tot}=4.2\,\text{cm}, ולכן זו אקסצנטריות קטנה – הכוח פועל בתוך החתך, וכמעט כל החתך לחוץ.

3. הכוח הצירי לתכן (מקדמי עומס 1.41.4 לקבוע ו־1.61.6 לשימושי):

Nd=280⋅1.4+25⋅1.6=392+40=432 tN_d=280\cdot1.4+25\cdot1.6=392+40=432\,\text{t}

4. המומנט סביב הזיון הרחוק (המתוח/הפחות לחוץ):

Msd=Nd(etot+h2−ds)=432⋅(0.042+0.35−0.05)=147.8 tmM_{sd}=N_d\left(e_{tot}+\frac{h}{2}-d_s\right)=432\cdot(0.042+0.35-0.05)=147.8\,\text{tm}

5. המומנט המרבי שהבטון לבדו יכול לשאת (ללא זיון לחוץ):

Mcd,max=0.32⋅b⋅d2⋅fcd=0.32⋅0.5⋅0.652⋅1300=87.88 tmM_{cd,max}=0.32\cdot b\cdot d^2\cdot f_{cd}=0.32\cdot0.5\cdot0.65^2\cdot1300=87.88\,\text{tm}

Msd>Mcd,maxM_{sd}>M_{cd,max}, ולכן נדרש זיון לחוץ.

6. הזיון הלחוץ נושא את ההפרש:

ΔM=Msd−Mcd,max=147.8−87.88=59.96 tm\Delta M=M_{sd}-M_{cd,max}=147.8-87.88=59.96\,\text{tm}

As′=ΔM(d−ds′) fsd=59.96(0.65−0.05)⋅4.35=22.97 cm2A_s'=\frac{\Delta M}{(d-d_s')\,f_{sd}}=\frac{59.96}{(0.65-0.05)\cdot4.35}=22.97\,\text{cm}^2

נבחר 5Φ255\Phi25: As′=24.54 cm2>22.97 cm2A_s'=24.54\,\text{cm}^2>22.97\,\text{cm}^2.

7. הזיון בצד השני:

As=Mcd,max0.8 d fsd+As′−Ndfsd=87.880.8⋅0.65⋅4.35+24.54−4324.35=38.85+24.54−99.31<0A_s=\frac{M_{cd,max}}{0.8\,d\,f_{sd}}+A_s'-\frac{N_d}{f_{sd}}=\frac{87.88}{0.8\cdot0.65\cdot4.35}+24.54-\frac{432}{4.35}=38.85+24.54-99.31<0

התוצאה שלילית – כל החתך לחוץ, ובצד זה נדרש רק זיון מינימלי:

As,min=0.002⋅b⋅h=0.002⋅50⋅70=7 cm2A_{s,min}=0.002\cdot b\cdot h=0.002\cdot50\cdot70=7\,\text{cm}^2

8. בעמוד מקובל זיון סימטרי (הכוחות עשויים לפעול בשני הכיוונים), ולכן נשים בכל צד את הזיון הגדול מבין השניים: 5Φ255\Phi25 (24.54 cm224.54\,\text{cm}^2) בכל צד.

תשובה: As′=23 cm2A_s'=23\,\text{cm}^2 נדרש בצד הלחוץ; בצד השני מספיק המינימום 7 cm27\,\text{cm}^2. נבחר זיון סימטרי 5Φ255\Phi25 (24.54 cm224.54\,\text{cm}^2) בכל צד.

סעיף ג

תשובה:

L≈5.89 mL\approx5.89\,\text{m} (A=20.6 m2A=20.6\,\text{m}^2)

נתון: מאמץ שירות מותר בקרקע σ=28 t/m2\sigma=28\,\text{t/m}^2, רוחב היסוד בכיוון Y B=3.5 mB=3.5\,\text{m} (לפי התוכנית: 150+50+150150+50+150).

מבוקש: אורך היסוד LL. את שטח היסוד קובעים לפי עומסי שירות (ללא מקדמי עומס).

1. העומס הכולל בשירות משני העמודים:

N=250+22+280+25=577 tN=250+22+280+25=577\,\text{t}

2. שטח היסוד הדרוש:

A=Nσ=57728=20.6 m2A=\frac{N}{\sigma}=\frac{577}{28}=20.6\,\text{m}^2

3. אורך היסוד:

L=AB=20.63.5=5.89 mL=\frac{A}{B}=\frac{20.6}{3.5}=5.89\,\text{m}

תשובה: L≈5.89 mL\approx5.89\,\text{m} (בקירוב 5.885.88–5.90 m5.90\,\text{m}).

סעיף ד

תשובה:

X≈1.95 mX\approx1.95\,\text{m}

נתון: עומסי שירות: עמוד 1 – P1=250+22=272 tP_1=250+22=272\,\text{t}; עמוד 2 – P2=280+25=305 tP_2=280+25=305\,\text{t}. המרחק בין צירי העמודים: 0.35+3.00+0.35=3.70 m0.35+3.00+0.35=3.70\,\text{m}.

מבוקש: המרחק X בין עמוד 1 למרכז היסוד.

רעיון: המאמץ בתחתית היסוד אחיד רק כאשר שקול העומסים עובר במרכז הכובד של היסוד. לכן נמצא את מקום השקול ונמקם עליו את מרכז היסוד.

1. מקום השקול, מומנטים סביב ציר עמוד 1:

X=P2⋅3.70P1+P2=305⋅(0.35+3.0+0.35)305+272=1.96 m≈1.95 mX=\frac{P_2\cdot3.70}{P_1+P_2}=\frac{305\cdot(0.35+3.0+0.35)}{305+272}=1.96\,\text{m}\approx1.95\,\text{m}

2. מיקום קצוות היסוד (L/2=2.94 mL/2=2.94\,\text{m} מכל צד של המרכז):

•בליטה משמאל לציר עמוד 1: 2.94−1.95=0.99 m2.94-1.95=0.99\,\text{m}

•המרחק ממרכז היסוד לעמוד 2: 3.70−1.95=1.75 m3.70-1.95=1.75\,\text{m}

•בליטה מימין לציר עמוד 2: 2.94−1.75=1.19 m2.94-1.75=1.19\,\text{m}

בדיקה: 0.99+1.95+1.75+1.19=5.88 m=L0.99+1.95+1.75+1.19=5.88\,\text{m}=L.

תשובה: X≈1.95 mX\approx1.95\,\text{m} ממרכז עמוד 1 למרכז היסוד (בליטות: 0.99 m0.99\,\text{m} מצד עמוד 1 ו־1.19 m1.19\,\text{m} מצד עמוד 2).

סעיף ה

תשובה:

קורה 5.88 m5.88\,\text{m}, עומס קרקע 39.66 t/m39.66\,\text{t/m} כלפי מעלה, כוחות עמודים 110110 ו־123.4 t/m123.4\,\text{t/m}

מבוקש: סכמה סטטית של היסוד בכיוון X עם עומסי התכן.

נעבוד על רצועה ברוחב 1 m1\,\text{m}: היסוד הוא "קורה" באורך 5.88 m5.88\,\text{m} שעומס הקרקע פועל עליה כלפי מעלה, והעמודים "תומכים" בה.

1. עומס התכן הכולל:

Nd=22⋅1.6+250⋅1.4+25⋅1.6+280⋅1.4=35.2+350+40+392=817.2 tN_d=22\cdot1.6+250\cdot1.4+25\cdot1.6+280\cdot1.4=35.2+350+40+392=817.2\,\text{t}

2. מאמץ התכן בקרקע (אחיד, כי השקול במרכז):

σd=NdA=817.220.6=39.66 t/m2\sigma_d=\frac{N_d}{A}=\frac{817.2}{20.6}=39.66\,\text{t/m}^2 – לרוחב 1 m1\,\text{m} זה עומס מפורס 39.66 t/m39.66\,\text{t/m} כלפי מעלה.

3. עומסי העמודים לרוחב 1 m1\,\text{m}:

•עמוד 1: 250⋅1.4+22⋅1.63.5=385.23.5=110 t/m\frac{250\cdot1.4+22\cdot1.6}{3.5}=\frac{385.2}{3.5}=110\,\text{t/m}

•עמוד 2: 280⋅1.4+25⋅1.63.5=4323.5=123.4 t/m\frac{280\cdot1.4+25\cdot1.6}{3.5}=\frac{432}{3.5}=123.4\,\text{t/m}

4. הסכמה: קורה באורך 5.88 m5.88\,\text{m}; כוח מרוכז 110110 במרחק 0.99 m0.99\,\text{m} מהקצה השמאלי; כוח מרוכז 123.4123.4 במרחק 3.70 m3.70\,\text{m} ממנו (1.19 m1.19\,\text{m} מהקצה הימני); לאורך כל הקורה עומס מפורס 39.66 t/m39.66\,\text{t/m} כלפי מעלה. מרכז הכובד במרחק 1.95 m1.95\,\text{m} מעמוד 1.

בדיקת שיווי משקל: 39.66⋅5.88=233.2 t≈110+123.4=233.4 t39.66\cdot5.88=233.2\,\text{t}\approx110+123.4=233.4\,\text{t}.

תשובה: קורה L=5.88 mL=5.88\,\text{m} עם עומס קרקע 39.66 t/m39.66\,\text{t/m} כלפי מעלה, ושני כוחות כלפי מטה: 110 t/m110\,\text{t/m} (עמוד 1, 0.99 m0.99\,\text{m} מהקצה) ו־123.4 t/m123.4\,\text{t/m} (עמוד 2, 1.19 m1.19\,\text{m} מהקצה השני).

סעיף ו

תשובה:

VV: 39.3/−70.839.3/-70.8 ו־75.9/−47.6 t75.9/-47.6\,\text{t}; MM: 19.419.4, 2828, ובשדה −43.8 tm/m-43.8\,\text{tm/m}

נעבוד על הסכמה מסעיף ה (רצועה ברוחב 1 m1\,\text{m}): q=39.66 t/mq=39.66\,\text{t/m} כלפי מעלה, P1=110 tP_1=110\,\text{t}, P2=123.4 tP_2=123.4\,\text{t}; a=0.99 ma=0.99\,\text{m} (בליטה שמאלית), c=1.19 mc=1.19\,\text{m} (בליטה ימנית), 3.70 m3.70\,\text{m} בין העמודים.

נתקדם משמאל לימין; גזירה חיובית = כוח כלפי מעלה משמאל לחתך.

כוחות גזירה

1. בקצה השמאלי: V=0V=0.

2. משמאל לעמוד 1: V=q⋅a=39.66⋅0.99=39.3 tV=q\cdot a=39.66\cdot0.99=39.3\,\text{t}

3. מימין לעמוד 1: V=39.3−110=−70.8 tV=39.3-110=-70.8\,\text{t}

4. נקודת האפס בשדה: x0=70.839.66=1.78 mx_0=\frac{70.8}{39.66}=1.78\,\text{m} מימין לעמוד 1.

5. משמאל לעמוד 2: V=−70.8+39.66⋅3.70=75.9 tV=-70.8+39.66\cdot3.70=75.9\,\text{t}

6. מימין לעמוד 2: V=75.9−123.4=−47.6 tV=75.9-123.4=-47.6\,\text{t}, ובקצה הימני חוזר לאפס: −47.6+39.66⋅1.19≈0-47.6+39.66\cdot1.19\approx0.

מומנטים (מומנט חיובי – מתיחה בפאה התחתונה)

1. בעמוד 1 (מבליטה): M1=q a22=39.66⋅0.9922=19.4 tm/mM_1=\frac{q\,a^2}{2}=\frac{39.66\cdot0.99^2}{2}=19.4\,\text{tm/m}

2. בעמוד 2 (מבליטה): M2=q c22=39.66⋅1.1922=28.1 tm/mM_2=\frac{q\,c^2}{2}=\frac{39.66\cdot1.19^2}{2}=28.1\,\text{tm/m} (בקירוב 2828–28.528.5, לפי עיגול הבליטה)

3. בשדה, במקום שבו V=0V=0:

Mspan=M1−70.8⋅1.78+39.66⋅1.7822=19.4−126.0+62.8=−43.8 tm/mM_{span}=M_1-70.8\cdot1.78+\frac{39.66\cdot1.78^2}{2}=19.4-126.0+62.8=-43.8\,\text{tm/m}

בבליטות המומנט מותח את הפאה התחתונה, ובשדה בין העמודים – את הפאה העליונה.

תשובה: גזירה: 39.3/−70.8 t39.3/-70.8\,\text{t} בעמוד 1, 75.9/−47.6 t75.9/-47.6\,\text{t} בעמוד 2, אפס במרחק 1.78 m1.78\,\text{m} מעמוד 1. מומנטים: 19.4 tm/m19.4\,\text{tm/m} בעמוד 1, 28 tm/m28\,\text{tm/m} בעמוד 2, −43.8 tm/m-43.8\,\text{tm/m} בשדה.

שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות

בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות, המשמש למסחר.

במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.

העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית נוסף על משקלה העצמי:

Δg=3.0 kN/m2\Delta_g=3.0\,\text{kN/m}^2 (300 kg/m2300\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:

q=6 kN/m2q=6\,\text{kN/m}^2 (600 kg/m2600\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa435\,\text{MPa} (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.

דרוש:

יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

א.

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.

(5 נקודות)
ב.

קבעו איזה רצועה קיימת לאורך ציר A וחשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך ציר A

(10 נקודות)
ג.

חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 10 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ב.

(5 נקודות)
ד.

חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד 8 ועמוד 6.

(2 נקודות)
ה.

בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד 8 (אין צורך לחשב זיון חדירה).

אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ρ=0.007\rho=0.007).

(6 נקודות)
ו.

עבור עמוד 6 חשבו וקבעו את הזיון הדרוש מקוטר 14 מ"מ לכיסוי המומנטים השליליים מעליו בכיוונים X ו־Y.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

h=20 cmh=20\,\text{cm}

נתון: תקרה מקשית ללא קורות (תקרה שטוחה הנשענת ישירות על עמודים וקירות), מפתח בין צירי עמודים l=420+30=450 cml=420+30=450\,\text{cm} בשני הכיוונים. עומס קבוע נוסף 0.3 t/m20.3\,\text{t/m}^2, עומס שימושי 0.6 t/m20.6\,\text{t/m}^2.

מבוקש: עובי התקרה לפי דרישות הכפף של ת"י 466: h≥l0k11 k12 k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\,k_{12}\,k_{13}}.

1. מפתח יעיל: l0=0.8⋅l=0.8⋅450=360 cml_0=0.8\cdot l=0.8\cdot450=360\,\text{cm}

הערכה ראשונה של העובי: h≈l020=36020=18 cmh\approx\frac{l_0}{20}=\frac{360}{20}=18\,\text{cm}

2. מקדם סוג האלמנט – תקרה מקשית ללא קורות: k11=0.85k_{11}=0.85

3. עומס השירות (עם משקל עצמי של תקרה בעובי 0.18 m0.18\,\text{m}):

fser=0.18⋅2.5+0.3+0.6=1.35 t/m2=13.5 kN/m2f_{ser}=0.18\cdot2.5+0.3+0.6=1.35\,\text{t/m}^2=13.5\,\text{kN/m}^2

k12=24.4(10fser)1/3=24.4(1013.5)1/3=22.08≈22k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\left(\frac{10}{13.5}\right)^{1/3}=22.08\approx22

4. מקדם הפלדה: k13=1k_{13}=1

5. העובי הדרוש:

h=l0k11 k12 k13=3600.85⋅22⋅1=19.25 cmh=\frac{l_0}{k_{11}\,k_{12}\,k_{13}}=\frac{360}{0.85\cdot22\cdot1}=19.25\,\text{cm}

נעגל כלפי מעלה: h=20 cmh=20\,\text{cm}.

תשובה: h=20 cmh=20\,\text{cm} (נדרש 19.25 cm19.25\,\text{cm}).

סעיף ב

תשובה:

רצועת אמצע; m+=3.83m^+=3.83 (שדות קצה), 2.812.81 (שדה פנימי), m−=4.68 tm/mm^-=4.68\,\text{tm/m}

נתון: h=20 cmh=20\,\text{cm}, מפתחים l=4.5 ml=4.5\,\text{m}.

מבוקש: סוג הרצועה לאורך ציר A ומהלך המומנטים לאורכה.

1. סוג הרצועה: ציר A עובר באמצע הדרך בין שורת העמודים 5, 6, 7 לשורת העמודים 8, 9, 10, ולא דרך עמודים. לכן לאורכו קיימת רצועת אמצע. רוחבה – חצי מהמפתח הניצב: 4.52=2.25 m\frac{4.5}{2}=2.25\,\text{m} (רבע מפתח מכל צד של הציר נמצא ברצועות העמודים).

2. לאורך ציר A הרצועה רציפה על שלושה מפתחים של 4.5 m4.5\,\text{m}: מקו העמודים 5–8 (שפת התקרה), דרך הקווים של עמודים 9 ו־10, ועד הקיר w3.

3. עומס התכן (1.41.4 לקבוע, 1.61.6 לשימושי):

fd=(0.20⋅2.5+0.3)⋅1.4+0.6⋅1.6=1.12+0.96=2.08 t/m2f_d=(0.20\cdot2.5+0.3)\cdot1.4+0.6\cdot1.6=1.12+0.96=2.08\,\text{t/m}^2

4. המומנטים לרוחב 1 m1\,\text{m} לפי מקדמי מומנטים של רצועה רציפה:

•שדה קצה: m+=fdl211=2.08⋅4.5211=3.83 tm/mm^+=f_d\frac{l^2}{11}=2.08\cdot\frac{4.5^2}{11}=3.83\,\text{tm/m}

•שדה פנימי: m+=fdl215=2.08⋅4.5215=2.81 tm/mm^+=f_d\frac{l^2}{15}=2.08\cdot\frac{4.5^2}{15}=2.81\,\text{tm/m}

•סמכים פנימיים (קווי עמודים 9 ו־10): m−=fdl29=2.08⋅4.529=4.68 tm/mm^-=f_d\frac{l^2}{9}=2.08\cdot\frac{4.5^2}{9}=4.68\,\text{tm/m}

5. מהלך המומנטים לאורך ציר A: בשפה (קו 5–8) המומנט אפס; עולה למומנט חיובי 3.833.83 בשדה הראשון; יורד ל־−4.68-4.68 מעל קו עמוד 9; עולה ל־+2.81+2.81 באמצע השדה האמצעי; שוב −4.68-4.68 מעל קו עמוד 10; +3.83+3.83 בשדה האחרון; ואפס ליד הקיר w3 (סמך קצה). הקטעים בין הערכים הם קשתות פרבוליות.

תשובה: לאורך ציר A – רצועת אמצע (רוחב 2.25 m2.25\,\text{m}). m+=3.83 tm/mm^+=3.83\,\text{tm/m} בשדות הקצה, m+=2.81 tm/mm^+=2.81\,\text{tm/m} בשדה הפנימי, m−=4.68 tm/mm^-=4.68\,\text{tm/m} מעל הסמכים הפנימיים.

סעיף ג

תשובה:

Φ10@11\Phi10@11 מעל הסמכים, Φ10@14\Phi10@14 בשדות הקצה, Φ10@19\Phi10@19 בשדה הפנימי

נתון: b=1 mb=1\,\text{m}, d=20−3=17 cmd=20-3=17\,\text{cm}, fcd=1300 t/m2f_{cd}=1300\,\text{t/m}^2, fsd=4.35 t/cm2f_{sd}=4.35\,\text{t/cm}^2; מוט Φ10\Phi10: 0.785 cm20.785\,\text{cm}^2.

מבוקש: זיון Φ10\Phi10 לכל אחד מהמומנטים של סעיף ב.

בכל מומנט: ω=1−1−2Mdb d2fcd\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2 f_{cd}}} (לא פחות מ־0.10.1), ו־As=Md(1−ω/2) d fsdA_s=\frac{M_d}{(1-\omega/2)\,d\,f_{sd}}.

1. מעל הסמכים, Md=4.68 tmM_d=4.68\,\text{tm}:

ω=1−1−2⋅4.681⋅0.172⋅1300=0.133\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot4.68}{1\cdot0.17^2\cdot1300}}=0.133

As=4.68(1−0.133/2)⋅0.17⋅4.35=6.78 cm2A_s=\frac{4.68}{(1-0.133/2)\cdot0.17\cdot4.35}=6.78\,\text{cm}^2

מרווח: 0.7856.78⋅100=11.6 cm\frac{0.785}{6.78}\cdot100=11.6\,\text{cm} – נבחר Φ10@11\Phi10@11 (זיון עליון).

2. שדות קצה, Md=3.83 tmM_d=3.83\,\text{tm}:

ω=1−1−2⋅3.830.172⋅1300=0.108\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot3.83}{0.17^2\cdot1300}}=0.108

As=3.83(1−0.108/2)⋅0.17⋅4.35=5.47 cm2A_s=\frac{3.83}{(1-0.108/2)\cdot0.17\cdot4.35}=5.47\,\text{cm}^2

מרווח: 0.7855.47⋅100=14.3 cm\frac{0.785}{5.47}\cdot100=14.3\,\text{cm} – נבחר Φ10@14\Phi10@14 (זיון תחתון).

3. שדה פנימי, Md=2.81 tmM_d=2.81\,\text{tm}: ω=0.078<0.1\omega=0.078<0.1, ולכן ניקח ω=0.1\omega=0.1:

As=2.81(1−0.1/2)⋅0.17⋅4.35=4.0 cm2A_s=\frac{2.81}{(1-0.1/2)\cdot0.17\cdot4.35}=4.0\,\text{cm}^2

מרווח: 0.7854.0⋅100=19.6 cm\frac{0.785}{4.0}\cdot100=19.6\,\text{cm} – נבחר Φ10@19\Phi10@19 (זיון תחתון).

4. בדיקת זיון מינימלי: As,min=0.0015⋅100⋅20=3.0 cm2<4.0 cm2A_{s,min}=0.0015\cdot100\cdot20=3.0\,\text{cm}^2<4.0\,\text{cm}^2 – כל הזיונים עומדים במינימום.

תשובה: מעל הסמכים Φ10@11\Phi10@11 (6.78 cm26.78\,\text{cm}^2); שדות קצה Φ10@14\Phi10@14 (5.47 cm25.47\,\text{cm}^2); שדה פנימי Φ10@19\Phi10@19 (4.0 cm24.0\,\text{cm}^2).

סעיף ד

תשובה:

R8≈6.74 tR_8\approx6.74\,\text{t}, R6≈50.96 tR_6\approx50.96\,\text{t}

נתון: fd=2.08 t/m2f_d=2.08\,\text{t/m}^2, מפתחים 4.5 m4.5\,\text{m} בשני הכיוונים.

מבוקש: הריאקציות של עמודים 8 ו־6. נחשב לפי שטח השפעה, כשבכל כיוון לוקחים חלק מהמפתח לפי מקדמי ריאקציה של רצועה רציפה: בצד של מפתח שהעמוד הוא סמך פנימי שלו – 0.55 l0.55\,l, ובצד של מפתח קצה שהעמוד הוא סמך הקצה שלו (שפת התקרה) – 0.4 l0.4\,l.

1. עמוד 8 – עמוד פינתי: התקרה נמצאת רק מימינו (לכיוון עמוד 9) ומעליו (לכיוון עמוד 5), ומעבר לו אין תקרה בשום כיוון. לכן בשני הכיוונים הוא סמך קצה של מפתח קצה, ובכל כיוון לוקחים 0.4 l0.4\,l:

R8=2.08⋅(0.4⋅4.5)⋅(0.4⋅4.5)=2.08⋅1.82=6.74 tR_8=2.08\cdot(0.4\cdot4.5)\cdot(0.4\cdot4.5)=2.08\cdot1.8^2=6.74\,\text{t}

2. עמוד 6 – עמוד פנימי (מפתחים רציפים משני צדיו בשני הכיוונים), בכל כיוון 0.55 l+0.55 l0.55\,l+0.55\,l:

R6=2.08⋅(4.5⋅0.55+4.5⋅0.55)⋅(4.5⋅0.55+4.5⋅0.55)=2.08⋅4.952=50.96 tR_6=2.08\cdot(4.5\cdot0.55+4.5\cdot0.55)\cdot(4.5\cdot0.55+4.5\cdot0.55)=2.08\cdot4.95^2=50.96\,\text{t}

תשובה: R8≈6.74 tR_8\approx6.74\,\text{t}, R6≈50.96 tR_6\approx50.96\,\text{t} (ריאקציות תכן).

סעיף ה

תשובה:

Rd=10.1 t<VRdc=11.33 tR_d=10.1\,\text{t}<V_{Rdc}=11.33\,\text{t} – אין בעיית חדירה

נתון: R8=6.74 tR_8=6.74\,\text{t}, עמוד 30×30 cm30\times30\,\text{cm} בפינה, d=17 cmd=17\,\text{cm}, ב־30 (fck=30 MPaf_{ck}=30\,\text{MPa}, fcd=13 MPaf_{cd}=13\,\text{MPa}), ρl=0.007\rho_l=0.007.

מבוקש: האם כוח החדירה גדול מכושר הנשיאה של הבטון ללא זיון חדירה.

1. כוח החדירה לתכן: בעמוד פינתי מגדילים את הכוח בגלל אי־הסימטריה (β=1.5\beta=1.5):

Rd=6.74⋅1.5=10.1 tR_d=6.74\cdot1.5=10.1\,\text{t}

2. היקף העמוד הפועל (שתי פאות פנימיות של עמוד פינתי): u0=30+30=60 cmu_0=30+30=60\,\text{cm}

היקף הבקרה במרחק 2d2d: שני קטעים ישרים ורבע עיגול ברדיוס 2d2d:

u1=60+2⋅π4⋅2d=60+π⋅17=113.4 cmu_1=60+2\cdot\frac{\pi}{4}\cdot2d=60+\pi\cdot17=113.4\,\text{cm}

3. מקדם הגודל: K=1+200170=2.08K=1+\sqrt{\frac{200}{170}}=2.08 – מוגבל ל־K=2K=2.

4. כושר הבטון ללא זיון חדירה (כוחות ב־N, אורכים ב־mm, 1 t=104 N1\,\text{t}=10^4\,\text{N}):

VRdc=0.12 K (100 ρ⋅0.7fck)1/3 u1 dm=0.12⋅2⋅(100⋅0.007⋅0.7⋅30)1/3⋅1134⋅170⋅10−4=11.33 tV_{Rdc}=0.12\,K\,(100\,\rho\cdot0.7f_{ck})^{1/3}\,u_1\,d_m=0.12\cdot2\cdot(100\cdot0.007\cdot0.7\cdot30)^{1/3}\cdot1134\cdot170\cdot10^{-4}=11.33\,\text{t}

הערך המינימלי: 0.035 K3/2(0.7fck)1/2 u1 dm=0.035⋅21.5⋅210.5⋅1134⋅170⋅10−4=8.74 t0.035\,K^{3/2}(0.7f_{ck})^{1/2}\,u_1\,d_m=0.035\cdot2^{1.5}\cdot21^{0.5}\cdot1134\cdot170\cdot10^{-4}=8.74\,\text{t}

קובע הגדול: VRdc=11.33 tV_{Rdc}=11.33\,\text{t}.

5. החסם העליון בהיקף העמוד:

VRd,max=0.24[1−0.7⋅30250]⋅13⋅600⋅170⋅10−4=29.2 tV_{Rd,max}=0.24\left[1-0.7\cdot\frac{30}{250}\right]\cdot13\cdot600\cdot170\cdot10^{-4}=29.2\,\text{t}

6. השוואה: Rd=10.1 t<VRdc=11.33 tR_d=10.1\,\text{t}<V_{Rdc}=11.33\,\text{t} (וגם Rd<VRd,max=29.2 tR_d<V_{Rd,max}=29.2\,\text{t}) – אין בעיית חדירה, והבטון לבדו נושא את כוח החדירה בלי זיון חדירה.

7. הערה: המרווח קטן (10.1/11.33≈0.8910.1/11.33\approx0.89). אם בכל זאת הייתה מתקבלת בעיית חדירה (למשל בהגדלת העומס), הפתרונות האפשריים ללא חישוב הם: הוספת זיון חדירה (חישוקים/סיכות) סביב עמוד 8; עיבוי מקומי של התקרה סביב העמוד (drop panel) או הוספת כותרת (קפיטל) לעמוד, שמגדילים את dd ואת היקף הבקרה; או הגדלת חתך העמוד.

תשובה: Rd=1.5⋅6.74=10.1 t<VRdc=11.33 tR_d=1.5\cdot6.74=10.1\,\text{t}<V_{Rdc}=11.33\,\text{t} – אין בעיית חדירה סביב עמוד 8, ואין צורך בפתרון מיוחד.

סעיף ו

תשובה:

As≈10.6 cm2/mA_s\approx10.6\,\text{cm}^2/\text{m} – Φ14@14\Phi14@14 בשני הכיוונים

נתון: עמוד 6 פנימי, מפתחים 4.5 m4.5\,\text{m} בשני הכיוונים, fd=2.08 t/m2f_d=2.08\,\text{t/m}^2, d=17 cmd=17\,\text{cm}; מוט Φ14\Phi14: 1.539 cm21.539\,\text{cm}^2.

מבוקש: זיון Φ14\Phi14 למומנט השלילי מעל עמוד 6 בכיוונים X ו־Y.

1. המומנט השלילי הממוצע מעל סמך פנימי הוא fdl29=4.68 tm/mf_d\frac{l^2}{9}=4.68\,\text{tm/m}. מעל העמוד, ברצועת העמודים, המומנט השלילי מתרכז; ניקח פי 1.51.5 מהממוצע:

m−=fd⋅l29⋅1.5=2.08⋅4.529⋅1.5=7.02 tm/mm^-=f_d\cdot\frac{l^2}{9}\cdot1.5=2.08\cdot\frac{4.5^2}{9}\cdot1.5=7.02\,\text{tm/m}

2. ω=1−1−2⋅7.021⋅0.172⋅1300=0.21<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot7.02}{1\cdot0.17^2\cdot1300}}=0.21<0.4 – אין צורך בזיון לחוץ.

3. As=7.02(1−0.21/2)⋅0.17⋅4.35=10.6 cm2A_s=\frac{7.02}{(1-0.21/2)\cdot0.17\cdot4.35}=10.6\,\text{cm}^2 לכל מטר.

4. מרווח: 1.53910.6⋅100=14.5 cm\frac{1.539}{10.6}\cdot100=14.5\,\text{cm} – נבחר Φ14@14\Phi14@14 (11.0 cm2/m11.0\,\text{cm}^2/\text{m}).

5. המפתחים בשני הכיוונים שווים, ולכן אותו זיון עליון בכיוון X ובכיוון Y מעל עמוד 6 (ברצועת העמודים).

תשובה: m−=7.02 tm/mm^-=7.02\,\text{tm/m}, As≈10.6 cm2/mA_s\approx10.6\,\text{cm}^2/\text{m} – זיון עליון Φ14@14\Phi14@14 בכיוון X ובכיוון Y.

שאלה 3 · סדירות מבנה, מרכזי כובד וקשיחות, כוחות רעידה

בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרה של הקומות קרקע א, ב, ג, ד.

בתרשים 3א מוצגת תוכנית של תקרת קומה ה. בתרשים 3ב מוצג חתך של מבנה.

המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות, ללא אפשרות עלייה לגג, המבוסס על גבי רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה ופיר הקשחה (אין צורך להתייחס לפתח המופיע בפיר).

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.

מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע על כל תקרה במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): g=19 kN/m2g=19\,\text{kN/m}^2 (1900 kg/m21900\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.

יש צורך לבדוק מגבלות מבנה סדיר לפי הנחיות הסעיפים.

א.

קבעו האם המבנה סדיר במתווה האנכי.

יש להתייחס לנקודות הבאות:

•קומה גמישה.

•קומה חלשה.

•רציפות אנכית במערכת הנושאת.

•היצרות הדרגתית לגובה מבנה.

(4 נקודות)

עבור סעיפים ב–ו אין צורך להתחשב במגבלות מבנה לא סדיר.

ב.

עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים X, Y, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(אין להפחית את פתח המדרגות, אין להתחשב במשקל הקירות והעמודים).

(4 נקודות)
ג.

עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים X, Y, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(6 נקודות)

עבור סעיפים: ד -ו נתון: Cd=0.12C_d=0.12.

ד.

חשבו את שטח התקרה הטיפוסית של המבנה (אין להפחית את פתח המדרגות).

(1 נקודות)
ה.

חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון Y בלבד).

(10 נקודות)
ו.

עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מומנט הפיתול על כל קומה (יש להתחשב באקס' חישובית בלבד) (עבור כיוון X בלבד).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

המבנה אינו סדיר במתווה האנכי: אין קומה גמישה/חלשה, יש רציפות, אך יש היצרות של כ־19% (>10%)

מבוקש: האם המבנה סדיר במתווה האנכי. נבדוק את ארבע הנקודות לפי החתך (תרשים 3ב) והתוכניות.

1. קומה גמישה: בכל הקומות קרקע עד ד אותם קירות הקשחה (w1, w2) ואותו פיר, באותו גובה קומה (3.30 m3.30\,\text{m}). הקשיחות של כל קומה אינה קטנה מזו של הקומה שמעליה (בקומה ה העליונה יש פחות קירות, אבל היא העליונה) – אין קומה גמישה.

2. קומה חלשה: מאותה סיבה – אותם אלמנטים נושאים בכל הקומות, והחוזק אינו קטן מקומה לקומה כלפי מטה – אין קומה חלשה.

3. רציפות אנכית במערכת הנושאת: הפיר וקירות ההקשחה יורדים ברציפות מהגג עד הרפסודה (תרשים 3ב), בלי הסטות – יש רציפות אנכית.

4. היצרות הדרגתית לגובה: התקרה הטיפוסית 16×21 m16\times21\,\text{m}, ותקרת קומה ה 16×17 m16\times17\,\text{m}. בכיוון Y המבנה נצר ב־21−17=4 m21-17=4\,\text{m}:

421=0.19=19%>10%\frac{4}{21}=0.19=19\%>10\%

יש היצרות של יותר מ־10% בקומה העליונה (הנסיגה נמצאת בצד אחד).

מסקנה: בגלל ההיצרות בקומה העליונה המבנה אינו סדיר במתווה האנכי.

תשובה: אין קומה גמישה ואין קומה חלשה, יש רציפות אנכית, אבל יש היצרות של כ־19% (יותר מ־10%) בקומה ה – המבנה אינו סדיר במתווה האנכי.

סעיף ב

תשובה:

(xc,yc)=(8, 10.5) m(x_c,y_c)=(8,\ 10.5)\,\text{m}

מבוקש: מרכז הכובד של התקרה הטיפוסית (קומות קרקע עד ד), במערכת הצירים שראשיתה בפינה השמאלית התחתונה של התוכנית.

לפי ההנחיות לא מפחיתים את פתח המדרגות ולא מתחשבים במשקל הקירות והעמודים, ולכן מרכז הכובד הוא מרכז השטח של המלבן.

1. התקרה הטיפוסית: מלבן 16×21 m16\times21\,\text{m} שמתחיל בראשית הצירים:

xc=162=8 mx_c=\frac{16}{2}=8\,\text{m}, yc=212=10.5 my_c=\frac{21}{2}=10.5\,\text{m}

2. לשימוש בהמשך – תקרת קומה ה: מלבן 16×17 m16\times17\,\text{m} מאותה פינה: (xc,yc)=(8, 8.5) m(x_c,y_c)=(8,\ 8.5)\,\text{m}.

על התרשים: מסמנים את הנקודה (8, 10.5)(8,\ 10.5) – על ציר הסימטריה האנכי של התוכנית, באמצע גובהה.

תשובה: קומות קרקע–ד: (xc,yc)=(8, 10.5) m(x_c,y_c)=(8,\ 10.5)\,\text{m} (ולקומה ה: (8, 8.5) m(8,\ 8.5)\,\text{m}).

סעיף ג

תשובה:

(xck,yck)=(8, 8.84) m(x_{ck},y_{ck})=(8,\ 8.84)\,\text{m}

מבוקש: מרכז הקשיחות של הקומות קרקע עד ד. הקשיחות של קיר או פיר בכיוון מסוים פרופורציונלית למומנט ההתמד שלו סביב הציר הניצב לכיוון זה; מרכז הקשיחות הוא "ממוצע משוקלל" של מיקומי האלמנטים לפי הקשיחות.

1. הקואורדינטה xckx_{ck}: האלמנטים שמתנגדים לכוח בכיוון Y הם שני קירות w2 והפיר. הם מסודרים סימטרית סביב x=8 mx=8\,\text{m} (קירות w2 בשני הצדדים, הפיר בין x=5x=5 ל־x=11 mx=11\,\text{m}), ולכן:

xck=8 mx_{ck}=8\,\text{m}

2. הקואורדינטה ycky_{ck}: מתנגדים לכוח בכיוון X ארבעה קירות w1 והפיר.

•קיר w1 (אורך 4 m4\,\text{m}, עובי 0.3 m0.3\,\text{m}): I=0.3⋅4312=1.6 m4I=\frac{0.3\cdot4^3}{12}=1.6\,\text{m}^4

•הפיר – חתך קופסה, חיצוני 6 m6\,\text{m} (בכיוון X) על 5 m5\,\text{m}, פנימי 5.4×4.4 m5.4\times4.4\,\text{m}:

Ipir=5⋅6312−4.4⋅5.4312=90−57.74=32.26 m4I_{pir}=\frac{5\cdot6^3}{12}-\frac{4.4\cdot5.4^3}{12}=90-57.74=32.26\,\text{m}^4

3. מיקומי הצירים בכיוון Y (מהתוכנית):

•הפיר: מ־4.554.55 עד 9.55 m9.55\,\text{m}, מרכזו ב־y=7.05 my=7.05\,\text{m}

•זוג w1 התחתון: y=5.00+4.15+0.40+5.15+0.15=14.85 my=5.00+4.15+0.40+5.15+0.15=14.85\,\text{m}

•זוג w1 העליון: y=14.85+0.15+5.70+0.15=20.85 my=14.85+0.15+5.70+0.15=20.85\,\text{m}

4. yck=∑Ii yi∑Ii=32.26⋅7.05+2⋅1.6⋅14.85+2⋅1.6⋅20.8532.26+4⋅1.6=341.738.66=8.84 my_{ck}=\frac{\sum I_i\,y_i}{\sum I_i}=\frac{32.26\cdot7.05+2\cdot1.6\cdot14.85+2\cdot1.6\cdot20.85}{32.26+4\cdot1.6}=\frac{341.7}{38.66}=8.84\,\text{m}

5. לשימוש בהמשך – בקומה ה יש רק הזוג התחתון של w1:

yck=32.26⋅7.05+2⋅1.6⋅14.8532.26+2⋅1.6=7.75 my_{ck}=\frac{32.26\cdot7.05+2\cdot1.6\cdot14.85}{32.26+2\cdot1.6}=7.75\,\text{m}

על התרשים: מסמנים את הנקודה (8, 8.84)(8,\ 8.84) – על ציר הסימטריה, מעט מעל מרכז הפיר.

תשובה: מרכז הקשיחות בקומות קרקע–ד: (xck,yck)=(8, 8.84) m(x_{ck},y_{ck})=(8,\ 8.84)\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

A=336 m2A=336\,\text{m}^2

מבוקש: שטח התקרה הטיפוסית ללא הפחתת פתח המדרגות.

A=16⋅21=336 m2A=16\cdot21=336\,\text{m}^2

(לשימוש בהמשך – תקרת קומה ה: 16⋅17=272 m216\cdot17=272\,\text{m}^2.)

תשובה: A=336 m2A=336\,\text{m}^2.

סעיף ה

תשובה:

FH≈453 tF_H\approx453\,\text{t}; 22.922.9, 45.945.9, 68.868.8, 91.791.7, 114.7114.7, 109.1 t109.1\,\text{t}

נתון: Cd=0.12C_d=0.12, g=1.9 t/m2g=1.9\,\text{t/m}^2 (כולל משקל עצמי), גובה קומה 3.30 m3.30\,\text{m}, שש תקרות (קרקע, א, ב, ג, ד, ה).

מבוקש: הכוח האופקי בכל קומה בכיוון Y.

1. משקל הקומות. לפי ת"י 412 העומס השימושי במשרדים 2 kN/m22\,\text{kN/m}^2 (0.2 t/m20.2\,\text{t/m}^2), ולמשקל לחישוב רעידת אדמה מוסיפים רק חלק ממנו – מקדם 0.20.2. על הגג אין גישה, ולכן אין בו עומס שימושי.

•תקרה טיפוסית: w=336⋅(1.9+0.2⋅0.2)=651.8 tw=336\cdot(1.9+0.2\cdot0.2)=651.8\,\text{t}

•תקרת קומה ה: w=272⋅1.9=516.8 tw=272\cdot1.9=516.8\,\text{t}

2. הכוח הכולל בבסיס:

∑wi=5⋅651.8+516.8=3776 t\sum w_i=5\cdot651.8+516.8=3776\,\text{t}

FH=Cd⋅∑wi=0.12⋅3776=453 tF_H=C_d\cdot\sum w_i=0.12\cdot3776=453\,\text{t}

3. חלוקה לקומות לפי Fi=FH⋅wi hi∑wj hjF_i=F_H\cdot\frac{w_i\,h_i}{\sum w_j\,h_j}:

קומהwiw_i [t]hih_i [m]wihiw_i h_i [tm]FiF_i [t]
קרקע651.83.3215122.9
א651.86.6430245.9
ב651.89.9645368.8
ג651.813.2860491.7
ד651.816.510755114.7
ה516.819.810233109.1
סה"כ377642499453.1

לדוגמה, קומה ד: F=453.1⋅1075542499=114.7 tF=453.1\cdot\frac{10755}{42499}=114.7\,\text{t}.

4. בדיקת סבירות: סכום הכוחות שווה ל־FHF_H, והכוח גדל עם הגובה (בקומה ה הוא קטן מעט יותר בגלל המשקל הקטן).

תשובה: FH≈453 tF_H\approx453\,\text{t}; FF = 22.922.9, 45.945.9, 68.868.8, 91.791.7, 114.7114.7, 109.1 t109.1\,\text{t} (קרקע עד ה).

סעיף ו

תשובה:

e=1.66 me=1.66\,\text{m}; MtM_t = 38.138.1, 76.276.2, 114.4114.4, 152.5152.5, 190.6 tm190.6\,\text{tm}

נתון: מסעיפים ב, ג: מרכז הכובד yc=10.5 my_c=10.5\,\text{m} ומרכז הקשיחות yck=8.84 my_{ck}=8.84\,\text{m} בקומות קרקע–ד; הכוחות בכיוון X שווים לכוחות שחושבו בסעיף ה (אותו CdC_d ואותם משקלים).

מבוקש: מומנט הפיתול בכל קומה מקרקע עד ד, עם אקסצנטריות חישובית בלבד.

1. הכוח בכיוון X פועל במרכז הכובד, וההתנגדות – במרכז הקשיחות. בכיוון X הזרוע היא ההפרש בכיוון Y:

ey=yc−yck=10.5−8.84=1.66 me_y=y_c-y_{ck}=10.5-8.84=1.66\,\text{m}

(בכיוון X עצמו xc=xck=8 mx_c=x_{ck}=8\,\text{m}, ולכן לכוח בכיוון Y אין פיתול חישובי.)

2. Mt=Fi⋅eyM_t=F_i\cdot e_y:

קומהFiF_i [t]eye_y [m]MtM_t [tm]
קרקע22.91.6638.1
א45.91.6676.2
ב68.81.66114.4
ג91.71.66152.5
ד114.71.66190.6

3. סבירות: מומנט הפיתול גדל עם הכוח, והאקסצנטריות קטנה ביחס לממד המבנה (1.66/21≈8%1.66/21\approx8\%).

תשובה: e=1.66 me=1.66\,\text{m}; MtM_t = 38.138.1, 76.276.2, 114.4114.4, 152.5152.5, 190.6 tm190.6\,\text{tm} (קרקע עד ד).

שאלה 4 · יציבות קיר תומך: החלקה, היפוך ושליש תיכון

נתון קיר תומך, המוצג בתרשים מספר 4.

מילוי בגב הקיר:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ=1.8 t/m3\gamma=1.8\,\text{t/m}^3 (18 kN/m318\,\text{kN/m}^3).

•זווית השפיכה של הקרקע: ϕ=30∘\phi=30^\circ.

נתון:

•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: μ=0.40\mu=0.40.

•המשקל המרחבי של בטון הקיר: γ=25 kN/m3\gamma=25\,\text{kN/m}^3 (2500 kg/m32500\,\text{kg/m}^3).

•בראש הקיר קיים עומס שימושי של 18 kN/m218\,\text{kN/m}^2 (1800 kg/m21800\,\text{kg/m}^2). חובה להתחשב בו כתורם ליציבות הקיר.

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa435\,\text{MPa} (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.

בסעיפים א ו־ב לרשום את גודל המאמצים והכוחות על גבי השרטוט במחברת.

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם הביטחון להחלקה.

(7 נקודות)
ד.

חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.

(8 נקודות)
ה.

העתיקו את החתך למחברת ושרטטו עליו פריסת זיון עיקרית (אין צורך לחשב את הזיון).

(2 נקודות)
ו.

חשבו והראו האם שקול הכוחות נמצא בשליש התיכון של הבסיס?

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ka=0.333k_a=0.333; 0.60 t/m20.60\,\text{t/m}^2 קבוע, ומשולש עד 3.66 t/m23.66\,\text{t/m}^2 בתחתית

נתון: ϕ=30∘\phi=30^\circ, γ=1.8 t/m3\gamma=1.8\,\text{t/m}^3, עומס שימושי q=1.8 t/m2q=1.8\,\text{t/m}^2. גובה הלחץ – מראש הקיר עד תחתית הבסיס: H=2.50+3.00+0.60=6.10 mH=2.50+3.00+0.60=6.10\,\text{m}.

מבוקש: פילוג הלחץ האופקי האקטיבי לאורך הגובה (לרוחב 1 m1\,\text{m} של קיר).

1. מקדם הלחץ האקטיבי (רנקין):

ka=tan⁡2(45∘−ϕ2)=tan⁡2(45∘−15∘)=13=0.333k_a=\tan^2\left(45^\circ-\frac{\phi}{2}\right)=\tan^2(45^\circ-15^\circ)=\frac{1}{3}=0.333

2. הלחץ מהעומס השימושי – קבוע לכל הגובה (מלבן):

q1=ka⋅q=0.333⋅1.8=0.60 t/m2q_1=k_a\cdot q=0.333\cdot1.8=0.60\,\text{t/m}^2

3. הלחץ מהקרקע – גדל ליניארית מאפס בראש הקיר (משולש). בתחתית הבסיס:

q2=ka⋅γ⋅H=0.333⋅1.8⋅6.1=3.66 t/m2q_2=k_a\cdot\gamma\cdot H=0.333\cdot1.8\cdot6.1=3.66\,\text{t/m}^2

4. השרטוט: מאחורי הקיר, על קו אנכי בגובה 6.10 m6.10\,\text{m} – מלבן ברוחב 0.60 t/m20.60\,\text{t/m}^2, ועליו משולש מ־00 בראש עד 3.66 t/m23.66\,\text{t/m}^2 בתחתית. הלחץ הכולל בתחתית: 0.60+3.66=4.26 t/m20.60+3.66=4.26\,\text{t/m}^2.

תשובה: ka=0.333k_a=0.333; לחץ קבוע 0.60 t/m20.60\,\text{t/m}^2 מהעומס השימושי, ולחץ משולשי מ־00 עד 3.66 t/m23.66\,\text{t/m}^2 מהקרקע (בתחתית בסך הכול 4.26 t/m24.26\,\text{t/m}^2).

סעיף ב

תשובה:

Q1=3.66 t/mQ_1=3.66\,\text{t/m} ב־3.05 m3.05\,\text{m}, Q2=11.16 t/mQ_2=11.16\,\text{t/m} ב־2.03 m2.03\,\text{m}

נתון: הפילוג מסעיף א, H=6.1 mH=6.1\,\text{m}.

מבוקש: הכוחות השקולים ונקודות הפעלתם (לרוחב 1 m1\,\text{m}).

1. שקול המלבן (עומס שימושי):

Q1=q1⋅H=0.60⋅6.1=3.66 t/mQ_1=q_1\cdot H=0.60\cdot6.1=3.66\,\text{t/m}, פועל באמצע הגובה: H2=3.05 m\frac{H}{2}=3.05\,\text{m} מעל תחתית הבסיס.

2. שקול המשולש (קרקע):

Q2=q2⋅H2=3.66⋅6.12=11.16 t/mQ_2=\frac{q_2\cdot H}{2}=\frac{3.66\cdot6.1}{2}=11.16\,\text{t/m}, פועל בשליש הגובה: H3=2.03 m\frac{H}{3}=2.03\,\text{m} מעל תחתית הבסיס.

3. סך הכוח האופקי: Q1+Q2=3.66+11.16=14.82 t/mQ_1+Q_2=3.66+11.16=14.82\,\text{t/m}.

תשובה: Q1=3.66 t/mQ_1=3.66\,\text{t/m} בגובה 3.05 m3.05\,\text{m}; Q2=11.16 t/mQ_2=11.16\,\text{t/m} בגובה 2.03 m2.03\,\text{m} (סה"כ 14.82 t/m14.82\,\text{t/m}).

סעיף ג

תשובה:

Ss≈1.1<1.5S_s\approx1.1<1.5 – לא עומד

נתון: μ=0.4\mu=0.4, γc=2.5 t/m3\gamma_c=2.5\,\text{t/m}^3, γ=1.8 t/m3\gamma=1.8\,\text{t/m}^3, q=1.8 t/m2q=1.8\,\text{t/m}^2; הכוחות האופקיים מסעיף ב.

מבוקש: Ss=μ∑W∑HS_s=\frac{\mu\sum W}{\sum H} – החיכוך שהכוחות האנכיים מפעילים, חלקי הכוחות הדוחפים.

הכוחות האנכיים (לרוחב 1 m1\,\text{m}; מידות לפי התרשים: בהונה 0.600.60, דופן 0.500.50 בתחתיתה ו־0.250.25 בראשה, עקב 2.50 m2.50\,\text{m}, בסיס 3.60 m3.60\,\text{m} בעובי 0.60 m0.60\,\text{m} שיורד ל־0.25 m0.25\,\text{m} בקצה העקב):

1. שטח הבטון:

•בסיס, חלק מלבני: 2.1⋅0.6=1.26 m22.1\cdot0.6=1.26\,\text{m}^2

•בסיס, חלק משופע (טרפז): 1.5⋅0.6+0.252=0.64 m21.5\cdot\frac{0.6+0.25}{2}=0.64\,\text{m}^2

•דופן תחתונה: 0.5⋅3.0=1.50 m20.5\cdot3.0=1.50\,\text{m}^2

•דופן עליונה (טרפז): 2.5⋅0.5+0.252=0.94 m22.5\cdot\frac{0.5+0.25}{2}=0.94\,\text{m}^2

סה"כ Ac=4.34 m2A_c=4.34\,\text{m}^2 ⇐ Wc=2.5⋅4.34=10.84 t/mW_c=2.5\cdot4.34=10.84\,\text{t/m}

2. הקרקע מעל העקב (רוחב 2.5 m2.5\,\text{m}, גובה 5.5 m5.5\,\text{m}, ועוד משולש קטן מעל השיפוע של הבסיס):

As=2.5⋅5.5+1.5⋅0.352=13.75+0.26=14.01 m2A_s=2.5\cdot5.5+\frac{1.5\cdot0.35}{2}=13.75+0.26=14.01\,\text{m}^2 ⇐ Ws=1.8⋅14.01=25.22 t/mW_s=1.8\cdot14.01=25.22\,\text{t/m}

3. העומס השימושי מעל העקב (לפי הנתון – נחשב כתורם ליציבות):

Wq=1.8⋅2.5=4.5 t/mW_q=1.8\cdot2.5=4.5\,\text{t/m}

∑W=10.84+25.22+4.5=40.56 t/m\sum W=10.84+25.22+4.5=40.56\,\text{t/m}

מקדם הביטחון:

Ss=μ∑WQ1+Q2=0.40⋅40.563.66+11.16=16.2214.82=1.09≈1.1<1.5S_s=\frac{\mu\sum W}{Q_1+Q_2}=\frac{0.40\cdot40.56}{3.66+11.16}=\frac{16.22}{14.82}=1.09\approx1.1<1.5

הקיר אינו עומד בדרישה להחלקה. אפשר לשפר בשן (מפתח) מתחת לבסיס או בהארכת העקב.

תשובה: Ss≈1.1<1.5S_s\approx1.1<1.5 – לא מספיק.

סעיף ד

תשובה:

Sf≈2.46>2.0S_f\approx2.46>2.0 – תקין

מבוקש: Sf=∑Mstab∑MoverS_f=\frac{\sum M_{stab}}{\sum M_{over}}, מומנטים סביב קצה הבהונה (הנקודה השמאלית התחתונה של הבסיס).

זרועות הכוחות האנכיים (מרחק אופקי מהבהונה):

1. הבטון – מרכז הכובד של חלקי הבטון:

xc=1.26⋅1.05+0.64⋅2.75+1.5⋅0.85+0.625⋅0.975+0.3125⋅0.774.34=1.20 mx_c=\frac{1.26\cdot1.05+0.64\cdot2.75+1.5\cdot0.85+0.625\cdot0.975+0.3125\cdot0.77}{4.34}=1.20\,\text{m}

(הדופן העליונה חולקה למלבן 0.25×2.50.25\times2.5 ולמשולש 0.25×2.50.25\times2.5.)

2. הקרקע: מרכז העקב ב־1.10+2.52=2.35 m1.10+\frac{2.5}{2}=2.35\,\text{m}; עם המשולש הקטן – xs=2.36 mx_s=2.36\,\text{m}.

3. העומס השימושי: xq=2.35 mx_q=2.35\,\text{m}.

מומנטים מייצבים:

Mstab=10.84⋅1.20+25.22⋅2.36+4.5⋅2.35=13.0+59.6+10.6=83.2 tm/mM_{stab}=10.84\cdot1.20+25.22\cdot2.36+4.5\cdot2.35=13.0+59.6+10.6=83.2\,\text{tm/m}

מומנטים מערערים (הכוחות האופקיים מסעיף ב):

Mover=3.66⋅3.05+11.16⋅2.03=11.2+22.7=33.9 tm/mM_{over}=3.66\cdot3.05+11.16\cdot2.03=11.2+22.7=33.9\,\text{tm/m}

מקדם הביטחון:

Sf=83.233.9=2.46>2.0S_f=\frac{83.2}{33.9}=2.46>2.0 – תקין.

תשובה: Sf≈2.46>2.0S_f\approx2.46>2.0 – הקיר יציב בפני היפוך.

סעיף ה

תשובה:

זיון אנכי עיקרי בגב הדופן; זיון עליון בעקב; זיון תחתון בבהונה; זיון מחלק

מבוקש: פריסת הזיון העיקרי (ללא חישוב). הזיון העיקרי מונח בצד המתוח של כל חלק:

1. דופן הקיר: הקרקע דוחפת את הדופן כמו זיז רתום בבסיס, ולכן הצד המתוח הוא הצד של הקרקע (הגב). הזיון העיקרי – מוטות אנכיים בגב הדופן, עם כיסוי 5 cm5\,\text{cm}, שנכנסים לבסיס ומעוגנים בו בכיפוף (רגל אופקית). בפאה הקדמית – זיון אנכי מינימלי. בשני הצדדים – זיון אופקי מחלק.

2. עקב (מתחת לקרקע): העומס של הקרקע והעומס השימושי מלמעלה גדולים מלחץ הקרקע מלמטה, ולכן העקב מתכופף כלפי מטה כזיז והצד המתוח הוא העליון. זיון עיקרי עליון לאורך העקב, ממשיך לתוך הדופן.

3. בהונה: לחץ הקרקע מלמטה מכופף אותה כלפי מעלה, ולכן הצד המתוח הוא התחתון. זיון עיקרי תחתון לכל אורך הבסיס, מעוגן בקצוות.

4. בכל חלק – זיון מחלק בניצב לזיון העיקרי, וזיוני הרכבה/חיבור (קוצים) בין הבסיס לדופן.

תשובה: זיון אנכי עיקרי בגב הדופן (צד הקרקע) מעוגן בבסיס; זיון עליון בעקב; זיון תחתון בבהונה ולאורך הבסיס; זיון מחלק בניצב.

סעיף ו

תשובה:

e=0.58 m<B/6=0.6 me=0.58\,\text{m}<B/6=0.6\,\text{m} – בשליש התיכון

מבוקש: האם השקול של כל הכוחות חותך את הבסיס בשליש התיכון, כלומר ∣e∣≤B6|e|\le\frac{B}{6}.

נתון: B=3.6 mB=3.6\,\text{m} ⇐ B6=0.6 m\frac{B}{6}=0.6\,\text{m}; מסעיפים ג, ד: ∑W=40.56 t/m\sum W=40.56\,\text{t/m}, Mstab=83.2 tm/mM_{stab}=83.2\,\text{tm/m}, Mover=33.9 tm/mM_{over}=33.9\,\text{tm/m} (סביב הבהונה).

1. מרחק נקודת החיתוך של השקול מהבהונה:

a=Mstab−Mover∑W=83.2−33.940.56=1.22 ma=\frac{M_{stab}-M_{over}}{\sum W}=\frac{83.2-33.9}{40.56}=1.22\,\text{m}

2. האקסצנטריות ביחס למרכז הבסיס:

e=B2−a=1.8−1.22=0.58 me=\frac{B}{2}-a=1.8-1.22=0.58\,\text{m}

3. השוואה: e=0.58 m<B6=0.6 me=0.58\,\text{m}<\frac{B}{6}=0.6\,\text{m} – השקול נמצא בשליש התיכון (בגרעין החתך), כך שכל הבסיס לחוץ ואין התרוממות של הבסיס.

תשובה: a=1.22 ma=1.22\,\text{m} מהבהונה, e=0.58 m<0.6 me=0.58\,\text{m}<0.6\,\text{m} – השקול בשליש התיכון.

שאלה 5 · גג פלדה בעומס רוח: קורות ועמודים

בתרשים 5 מסורטטות תוכנית וחתך של גג פלדה, המשמש כקירוי לעמדת תדלוק.

גג המבנה נתמך על 2 עמודים (2,1). (ניתן לרתום את הקורות לעמודים).

המרישים (אין צורך לתכנן) בגג מסודרים במרחק של 1.0 מטר זה מזה. קירוי הגג והחזיתות עשויים פח גלי.

המשקל העצמי של קונסטרוקציית הגג הוא 0.35 ק"נ למ"ר (35 ק"ג למ"ר), והוא כולל את משקל הקורות, משקל המרישים ומשקל פחי הקירוי.

מתכנן בדק את הכוחות הפועלים על המבנה כתוצאה ממשב רוח בכיוון +X.

להלן הלחצים האופייניים על הגג:

גג – פני הגג בכיוון מעלה הרוח: 1.4 ק"נ למ"ר (140 ק"ג למ"ר) (יניקה).

בפתרון השאלה יש להתייחס לנתונים אלה כאל נתונים מוגדרים וסופיים, ואין צורך בחישוב נוסף לכוחות הרוח.

יש להזניח את השיפוע של הגג בפתרון הכוחות.

המאמץ מותר בפלדה: σ=1400 kg/cm2=140 MPa\sigma=1400\,\text{kg/cm}^2=140\,\text{MPa}.

א.

העתיקו את תוכנית הגג, סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות ותנו שם לכל קורה.

(5 נקודות)
ב.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.

הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים מפתח הקורה ואת העומס על הקורה.

(10 נקודות)
ג.

הציעו פרופיל פלדה מסוג IPB לקורות המשניות והראשיות, והוכיחו שהמאמץ בהן קטן מהמאמץ מותר.

(10 נקודות)
ד.

הציעו חתך מתאים עבור העמודים RHS400/400/?RHS400/400/? .

(5 נקודות)
ה.

שרטטו פרט חיבור בין קורה ראשית לקורה משנית.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

b-2 – ראשיות בכיוון Y מעל העמודים; b-1 – משניות בכיוון X כל 1.0 m1.0\,\text{m}

מבוקש: סידור הקורות בתוכנית הגג (16×10.5 m16\times10.5\,\text{m}, שני עמודים במרחק 8 m8\,\text{m} זה מזה, 4 m4\,\text{m} מהקצוות ובאמצע הרוחב).

1. קורות ראשיות b-2: שתי קורות בכיוון Y, אחת מעל כל עמוד, לכל רוחב הגג (10.5 m10.5\,\text{m}). כל קורה רתומה לעמוד שלה ובולטת ממנו כזיז של 5.25 m5.25\,\text{m} לכל צד.

2. קורות משניות b-1: בכיוון X, לכל אורך הגג (16 m16\,\text{m}), מונחות על שתי הקורות הראשיות, במרווחים של 1.0 m1.0\,\text{m} (לאורך קווי המרישים) – בערך 11 קורות לאורך 10.5 m10.5\,\text{m}. כל קורה משנית: שדה של 8 m8\,\text{m} בין הקורות הראשיות וזיזים של 4 m4\,\text{m} לשני הצדדים.

3. כך העומס עובר: פח ← קורות משניות b-1 ← קורות ראשיות b-2 ← עמודים 1, 2.

תשובה: b-2 – שתי קורות ראשיות בכיוון Y מעל העמודים (זיזים 5.25 m5.25\,\text{m} לכל צד); b-1 – קורות משניות בכיוון X כל 1.0 m1.0\,\text{m} (שדה 8 m8\,\text{m} וזיזים 4 m4\,\text{m}).

סעיף ב

תשובה:

b-1: 0.105 t/m0.105\,\text{t/m} מעלה, M=0.84 tmM=0.84\,\text{tm}; b-2: 0.84 t/m0.84\,\text{t/m} מעלה, M=11.58 tmM=11.58\,\text{tm}

נתון: יניקה 1.4 kN/m2=0.14 t/m21.4\,\text{kN/m}^2=0.14\,\text{t/m}^2 כלפי מעלה; משקל עצמי 0.35 kN/m2=0.035 t/m20.35\,\text{kN/m}^2=0.035\,\text{t/m}^2 כלפי מטה.

מבוקש: הסכמות הסטטיות של b-1 ו־b-2 עם העומסים.

1. העומס נטו על הגג (היניקה גוברת על המשקל):

w=0.14−0.035=0.105 t/m2w=0.14-0.035=0.105\,\text{t/m}^2 – כלפי מעלה.

2. קורה משנית b-1: רוחב העמסה 1.0 m1.0\,\text{m} ⇐ w1=0.105⋅1.0=0.105 t/mw_1=0.105\cdot1.0=0.105\,\text{t/m} כלפי מעלה, לאורך 16 m16\,\text{m}. סמכים: שתי הקורות הראשיות b-2 (בקווי העמודים 1 ו־2). הסכמה: קורה על שני סמכים, שדה 8 m8\,\text{m} וזיזים 4 m4\,\text{m} משני הצדדים.

•מומנט מעל הסמכים: m−=w1⋅422=0.105⋅422=0.84 tmm^-=\frac{w_1\cdot4^2}{2}=\frac{0.105\cdot4^2}{2}=0.84\,\text{tm}

•באמצע השדה: w1⋅828−0.84=0.84−0.84=0\frac{w_1\cdot8^2}{8}-0.84=0.84-0.84=0

•ריאקציה בכל סמך: R=w1⋅162=0.105⋅8=0.84 tR=w_1\cdot\frac{16}{2}=0.105\cdot8=0.84\,\text{t}

3. קורה ראשית b-2: מקבלת מכל קורה משנית 0.84 t0.84\,\text{t}, כל 1.0 m1.0\,\text{m} ⇐ עומס מפורס שקול w2=0.84 t/mw_2=0.84\,\text{t/m} כלפי מעלה. סמך: העמוד (ריתום), זיזים של 5.25 m5.25\,\text{m} לכל צד.

•מומנט מעל העמוד: m−=w2⋅5.2522=0.84⋅5.2522=11.58 tmm^-=\frac{w_2\cdot5.25^2}{2}=\frac{0.84\cdot5.25^2}{2}=11.58\,\text{tm}

•הכוח לעמוד: N=0.84⋅10.5=8.82 tN=0.84\cdot10.5=8.82\,\text{t} (כלפי מעלה – מתיחה בעמוד).

תשובה: b-1: 0.105 t/m0.105\,\text{t/m} כלפי מעלה, שדה 8 m8\,\text{m} + זיזים 4 m4\,\text{m} על b-2, Mmax=0.84 tmM_{max}=0.84\,\text{tm}. b-2: 0.84 t/m0.84\,\text{t/m} כלפי מעלה, זיזים 2×5.25 m2\times5.25\,\text{m} מהעמוד, Mmax=11.58 tmM_{max}=11.58\,\text{tm}.

סעיף ג

תשובה:

b-1: IPB100 (934 kg/cm2934\,\text{kg/cm}^2); b-2: IPB240 (1234 kg/cm21234\,\text{kg/cm}^2)

נתון: σall=1400 kg/cm2\sigma_{all}=1400\,\text{kg/cm}^2; המומנטים מסעיף ב.

מבוקש: פרופילי IPB והוכחה ש־σ=MW<σall\sigma=\frac{M}{W}<\sigma_{all}.

1. b-1: M=0.84 tm=0.84⋅105 kg⋅cmM=0.84\,\text{tm}=0.84\cdot10^5\,\text{kg}\cdot\text{cm}

Wreq=0.84⋅1051400=60 cm3W_{req}=\frac{0.84\cdot10^5}{1400}=60\,\text{cm}^3 ⇐ IPB100 (Wx=89.9 cm3W_x=89.9\,\text{cm}^3).

בדיקה: σ=0.84⋅10589.9=934 kg/cm2<1400 kg/cm2\sigma=\frac{0.84\cdot10^5}{89.9}=934\,\text{kg/cm}^2<1400\,\text{kg/cm}^2 – תקין.

2. b-2: M=11.58 tm=11.58⋅105 kg⋅cmM=11.58\,\text{tm}=11.58\cdot10^5\,\text{kg}\cdot\text{cm}

Wreq=11.58⋅1051400=827 cm3W_{req}=\frac{11.58\cdot10^5}{1400}=827\,\text{cm}^3 ⇐ IPB240 (Wx=938 cm3W_x=938\,\text{cm}^3; IPB220 עם 736 cm3736\,\text{cm}^3 קטן מדי).

בדיקה: σ=11.58⋅105938=1234 kg/cm2<1400 kg/cm2\sigma=\frac{11.58\cdot10^5}{938}=1234\,\text{kg/cm}^2<1400\,\text{kg/cm}^2 – תקין.

תשובה: b-1 – IPB100 (σ=934 kg/cm2\sigma=934\,\text{kg/cm}^2); b-2 – IPB240 (σ=1234 kg/cm2\sigma=1234\,\text{kg/cm}^2); שניהם מתחת ל־1400 kg/cm21400\,\text{kg/cm}^2.

סעיף ד

תשובה:

RHS400/400/20 (Nall=422 t≫8.82 tN_{all}=422\,\text{t}\gg8.82\,\text{t})

נתון: הכוח בעמוד מסעיף ב: N=8.82 tN=8.82\,\text{t} (מתיחה, מהיניקה); σall=1.4 t/cm2\sigma_{all}=1.4\,\text{t/cm}^2.

מבוקש: עובי הדופן של עמוד RHS400/400.

1. הכוח קטן מאוד ביחס לחתך בגודל 400×400400\times400. כושר הנשיאה הצירי Nall=A⋅σallN_{all}=A\cdot\sigma_{all}.

2. מהטבלה של RHS400×400: לעובי 10 mm10\,\text{mm} A=156 cm2A=156\,\text{cm}^2, ולעובי 20 mm20\,\text{mm} A=302 cm2A=302\,\text{cm}^2.

•RHS400/400/20: Nall=302⋅1.4=422 t≫8.82 tN_{all}=302\cdot1.4=422\,\text{t}\gg8.82\,\text{t}

•גם העובי הדק ביותר, 10 mm10\,\text{mm}: Nall=156⋅1.4=218 t≫8.82 tN_{all}=156\cdot1.4=218\,\text{t}\gg8.82\,\text{t}

3. כל עובי בטבלה מתאים; נבחר RHS400/400/20 (העובי הגדול נותן גם קשיחות לכפיפה מהרוח ולריתום הקורות).

תשובה: RHS400/400/20: Nall=422 t≫8.82 tN_{all}=422\,\text{t}\gg8.82\,\text{t} (גם RHS400/400/10 עם 218 t218\,\text{t} מספיק).

סעיף ה

תשובה:

b-1 על גבי b-2, מחוברת בברגים דרך הפלנג'ים (הברגים במתיחה בגלל היניקה)

מבוקש: פרט חיבור בין קורה ראשית b-2 לקורה משנית b-1.

1. סוג החיבור: הקורה המשנית IPB100 מונחת על גבי הקורה הראשית IPB240 (חיבור "על גבי"), כך שהיא רציפה מעליה, כפי שנדרש בסכמה של סעיף ב (שדה וזיזים).

2. פירוט:

•הפלנג' התחתון של b-1 מונח על הפלנג' העליון של b-2, בניצב.

•החיבור ב־4 ברגים (למשל M12–M16), שניים מכל צד של הדופן, דרך שני הפלנג'ים. אפשר להוסיף פלטת חיבור בין הפלנג'ים.

•מתחת לנקודת ההנחה אפשר להוסיף צלעות הקשחה לדופן של b-2.

3. חשוב: העומס נטו הוא כלפי מעלה (יניקה), ולכן החיבור צריך להחזיק את b-1 מפני התרוממות – הברגים עובדים במתיחה (0.84 t0.84\,\text{t} לכל צומת) ולא רק בהנחה.

תשובה: b-1 מונחת על הפלנג' העליון של b-2 ומחוברת אליו בברגים דרך שני הפלנג'ים (ובצלעות הקשחה לפי הצורך); הברגים נושאים מתיחה מהיניקה.

שאלה 6 · תקרות וקורת זיז עם עמוד צומח

נתון מבנה ציבורי.

תוכניות וחתכים של המבנה מופיעים בתרשימים מספר 6, 6א ו־6ב.

עמודים 6,5,4,3,2,1 אינם יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות נוסף על משקלן העצמי:

Δg=4.5 kN/m2\Delta_g=4.5\,\text{kN/m}^2 (450 kg/m2450\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרות:

q=2.5 kN/m2q=2.5\,\text{kN/m}^2 (250 kg/m2250\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa435\,\text{MPa} (4350 kg/cm24350\,\text{kg/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין המפתחים בכיוונים X ו־Y של התקרות.

א.

בדקו וקבעו:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.

האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את עומס השירות הפועל על קורה B (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על הקורה, ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עובי הקורה B הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על הקורה.

חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את זיון הכפיפה הדרוש בקורה B (לפי מידות הקורה שחישבתם בסעיף ג).

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

+7.50: מצולבת על קורות, hreq=17.7<20 cmh_{req}=17.7<20\,\text{cm} – עומדת; +6.00: חד־כיוונית על קורות, hreq=21.6>20 cmh_{req}=21.6>20\,\text{cm} – לא עומדת

נתון: שתי התקרות בעובי D=20 cmD=20\,\text{cm}; עומס קבוע נוסף 0.45 t/m20.45\,\text{t/m}^2, שימושי 0.25 t/m20.25\,\text{t/m}^2.

מבוקש: סוג כל תקרה, והאם העובי מספיק לפי ת"י 466: h≥l0k11k12k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}.

עומס השירות זהה לשתי התקרות:

fser=0.20⋅2.5+0.45+0.25=1.2 t/m2=12 kN/m2f_{ser}=0.20\cdot2.5+0.45+0.25=1.2\,\text{t/m}^2=12\,\text{kN/m}^2

k12=24.4(1012)1/3=22.96k_{12}=24.4\left(\frac{10}{12}\right)^{1/3}=22.96, k13=1k_{13}=1

1. תקרה במפלס +7.50 (תרשים 6): הלוחות נשענים על קורות בארבעת צדיהם (קורות בין עמודים 1–2–3, 4–5–6, 1–4, 2–5, 3–6), בשדות של 6.2×6.2 m6.2\times6.2\,\text{m} (בין צירים), ובשני הצדדים זיזים של 1.65 m1.65\,\text{m} ⇐ תקרה מקשית מצולבת (דו־כיוונית) על קורות.

•שדה: l0=0.8⋅620=496 cml_0=0.8\cdot620=496\,\text{cm}, k11=1.22k_{11}=1.22

h=4961.22⋅22.96⋅1=17.7 cm<20 cmh=\frac{496}{1.22\cdot22.96\cdot1}=17.7\,\text{cm}<20\,\text{cm} – תקין.

•זיז: l0=2.2⋅165=363 cm<496 cml_0=2.2\cdot165=363\,\text{cm}<496\,\text{cm}, ולכן אינו קובע.

2. תקרה במפלס +6.00 (תרשים 6א): הלוחות נשענים על הקורות A–F, שכולן בכיוון Y, במרווחים של 6.2 m6.2\,\text{m}; בכיוון X אין קורות ⇐ תקרה מקשית חד־כיוונית על קורות (מפתח 6.2 m6.2\,\text{m} בכיוון X).

•l0=0.8⋅620=496 cml_0=0.8\cdot620=496\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0

h=4961.0⋅22.96⋅1=21.6 cm>20 cmh=\frac{496}{1.0\cdot22.96\cdot1}=21.6\,\text{cm}>20\,\text{cm} – לא תקין.

תשובה: +7.50 – מקשית מצולבת על קורות, נדרש 17.7 cm<2017.7\,\text{cm}<20 – עומדת; +6.00 – מקשית חד־כיוונית על קורות, נדרש 21.6 cm>2021.6\,\text{cm}>20 – אינה עומדת בדרישות הכפף.

סעיף ב

תשובה:

R≈43.4 tR\approx43.4\,\text{t} בקצה הזיז ו־f≈9.4 t/mf\approx9.4\,\text{t/m}

נתון: עומס שירות על התקרות fser=1.2 t/m2f_{ser}=1.2\,\text{t/m}^2 (מסעיף א).

מבוקש: העומס בשירות על קורה B, בלי משקלה העצמי.

קורה B (תרשים 6א) נשענת על עמודים 14 ו־17 (מפתח 5.0 m5.0\,\text{m} בין צירים), ובקצה העליון שלה זיז של 2.05 m2.05\,\text{m} (0.30+1.60+0.150.30+1.60+0.15), שבסופו "צומח" עמוד 5 של התקרה העליונה. לכן יש עליה שני סוגי עומס:

1. עומס מרוכז מעמוד 5 (בקצה הזיז). התקרה העליונה 12.7×9.5 m12.7\times9.5\,\text{m} נשענת על 6 עמודים. עמוד 5 הוא העמוד האמצעי מתוך שלושה בשורה (שני שדות רציפים), ולכן הוא מקבל כ־0.60.6 מרוחב התקרה (≈1.25⋅6.2/12.7\approx1.25\cdot6.2/12.7), וחצי מעומקה (שתי שורות עמודים):

R=12.7⋅0.6⋅9.5⋅0.5⋅1.2=43.4 tR=12.7\cdot0.6\cdot9.5\cdot0.5\cdot1.2=43.4\,\text{t}

2. עומס מפורס מהתקרה +6.00. קורה B היא הקורה האמצעית מבין A, B, C, ולכן מקבלת כ־0.60.6 מרוחב התקרה (13 m13\,\text{m}):

f=13⋅0.6⋅1.2=9.36≈9.4 t/mf=13\cdot0.6\cdot1.2=9.36\approx9.4\,\text{t/m}

העומס פועל לכל אורך הקורה (7.05 m7.05\,\text{m}, כולל הזיז).

תשובה: כוח מרוכז R≈43.4 tR\approx43.4\,\text{t} בקצה הזיז (2.05 m2.05\,\text{m} מעמוד 14), ועומס מפורס f≈9.4 t/mf\approx9.4\,\text{t/m} לכל אורך הקורה.

סעיף ג

תשובה:

h≈88.5 cmh\approx88.5\,\text{cm} – קורה 60/9060/90

נתון: העומסים מסעיף ב; רוחב הקורה b=60 cmb=60\,\text{cm}.

מבוקש: הגובה hh של קורה B לפי דרישות הכפף. הזיז (2.05 m2.05\,\text{m}) עם הכוח המרוכז בקצהו הוא החלק הקובע.

1. מפתח יעיל של זיז: l0=2.2⋅205=451 cml_0=2.2\cdot205=451\,\text{cm}, k11=1k_{11}=1.

2. נמיר את הכוח המרוכז בקצה הזיז לעומס מפורס שקול, שנותן אותה שקיעה בקצה (PL33EI=wL48EI\frac{PL^3}{3EI}=\frac{wL^4}{8EI} ⇐ w=8P3L=2.67PLw=\frac{8P}{3L}=2.67\frac{P}{L}):

fser=9.36+43.43⋅2.672.05=65.9 t/m=659 kN/mf_{ser}=9.36+\frac{43.43\cdot2.67}{2.05}=65.9\,\text{t/m}=659\,\text{kN/m}

3. בקורה מחשבים את k12k_{12} לפי העומס ליחידת שטח – העומס לאורך חלקי רוחב הקורה:

k12=24.4(10⋅bfser)1/3=24.4(10⋅0.6659)1/3=5.096k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot b}{f_{ser}}\right)^{1/3}=24.4\left(\frac{10\cdot0.6}{659}\right)^{1/3}=5.096, k13=1k_{13}=1

4. h=l0k11k12k13=4511⋅5.096⋅1=88.5 cmh=\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}=\frac{451}{1\cdot5.096\cdot1}=88.5\,\text{cm}

נעגל: h=90 cmh=90\,\text{cm}.

תשובה: נדרש h≈88.5 cmh\approx88.5\,\text{cm}; נבחר קורה 60/9060/90.

סעיף ד

תשובה:

Rd=62.6 tR_d=62.6\,\text{t}, fd=13.5 t/mf_d=13.5\,\text{t/m}; RA=155.4R_A=155.4, RB=2.4 tR_B=2.4\,\text{t}; Mmax=−156.7 tmM_{max}=-156.7\,\text{tm}

נתון: מסעיף ב – מבנה העומס; מקדמי עומס 1.41.4 לקבוע ו־1.61.6 לשימושי.

מבוקש: עומסי התכן, הריאקציות ומהלך הגזירה והמומנטים.

1. עומס התכן על התקרות (זהה בשני המפלסים):

Fd=(0.20⋅2.5+0.45)⋅1.4+0.25⋅1.6=1.33+0.40=1.73 t/m2F_d=(0.20\cdot2.5+0.45)\cdot1.4+0.25\cdot1.6=1.33+0.40=1.73\,\text{t/m}^2

•כוח מרוכז מעמוד 5: Rd=12.7⋅0.6⋅9.5⋅0.5⋅1.73=62.6 tR_d=12.7\cdot0.6\cdot9.5\cdot0.5\cdot1.73=62.6\,\text{t}

•עומס מפורס: fd=13⋅0.6⋅1.73=13.5 t/mf_d=13\cdot0.6\cdot1.73=13.5\,\text{t/m}

2. הסכמה: זיז 2.05 m2.05\,\text{m} (כוח 62.6 t62.6\,\text{t} בקצה) + שדה 5.0 m5.0\,\text{m}; סמך A בעמוד 14, סמך B בעמוד 17; fdf_d לכל אורך 7.05 m7.05\,\text{m}.

3. ריאקציות. מומנטים סביב B:

RA=62.6⋅7.05+13.5⋅7.052/25=155.4 tR_A=\frac{62.6\cdot7.05+13.5\cdot7.05^2/2}{5}=155.4\,\text{t}

RB=62.6+13.5⋅7.05−155.4=2.4 tR_B=62.6+13.5\cdot7.05-155.4=2.4\,\text{t}

4. גזירה (מקצה הזיז לכיוון B):

•בקצה הזיז: V=−62.6 tV=-62.6\,\text{t}

•משמאל ל־A: V=−62.6−13.5⋅2.05=−90.3 tV=-62.6-13.5\cdot2.05=-90.3\,\text{t}

•מימין ל־A: V=−90.3+155.4=65.1 tV=-90.3+155.4=65.1\,\text{t}

•הגזירה יורדת ליניארית ומתאפסת כ־4.82 m4.82\,\text{m} מ־A, ובסמך B V≈−2.4 tV\approx-2.4\,\text{t}.

5. מומנטים:

•מעל עמוד 14 (סמך A), מומנט שלילי מרבי:

MA=62.6⋅2.05+13.5⋅2.0522=128.3+28.4=156.7 tmM_A=62.6\cdot2.05+\frac{13.5\cdot2.05^2}{2}=128.3+28.4=156.7\,\text{tm}

•המומנט יורד מאפס בקצה הזיז ל־−156.7 tm-156.7\,\text{tm} מעל A, ובשדה חוזר בהדרגה כמעט לאפס ליד B (הריאקציה ב־B קטנה מאוד). המומנט החיובי בשדה זניח, כלומר הקורה מתוחה למעלה כמעט לכל אורכה.

תשובה: Rd=62.6 tR_d=62.6\,\text{t}, fd=13.5 t/mf_d=13.5\,\text{t/m}; RA=155.4 tR_A=155.4\,\text{t}, RB=2.4 tR_B=2.4\,\text{t}; גזירה −62.6-62.6 ⇐ −90.3/+65.1-90.3/+65.1 ⇐ −2.4 t-2.4\,\text{t}; Mmax=−156.7 tmM_{max}=-156.7\,\text{tm} מעל עמוד 14.

סעיף ה

תשובה:

As≈50.9 cm2A_s\approx50.9\,\text{cm}^2 – 11Φ2511\Phi25 עליון

נתון: Md=156.7 tmM_d=156.7\,\text{tm} (מומנט שלילי – מתיחה בפאה העליונה), קורה 60/9060/90, d≈85 cmd\approx85\,\text{cm}, fcd=1300 t/m2f_{cd}=1300\,\text{t/m}^2, fsd=4.35 t/cm2f_{sd}=4.35\,\text{t/cm}^2.

מבוקש: זיון הכפיפה.

1. ω=1−1−2Mdb d2fcd=1−1−2⋅156.70.6⋅0.852⋅1300=0.334<0.4\omega=1-\sqrt{1-\frac{2M_d}{b\,d^2 f_{cd}}}=1-\sqrt{1-\frac{2\cdot156.7}{0.6\cdot0.85^2\cdot1300}}=0.334<0.4 – אין צורך בזיון לחוץ.

2. As=Md(1−ω/2) d fsd=156.7(1−0.334/2)⋅0.85⋅4.35=50.9 cm2A_s=\frac{M_d}{(1-\omega/2)\,d\,f_{sd}}=\frac{156.7}{(1-0.334/2)\cdot0.85\cdot4.35}=50.9\,\text{cm}^2

3. מוטות Φ25\Phi25 (4.91 cm24.91\,\text{cm}^2): 50.94.91=10.4\frac{50.9}{4.91}=10.4 ⇐ 11Φ2511\Phi25 (54.0 cm254.0\,\text{cm}^2), בפאה העליונה מעל עמוד 14 ולאורך הזיז (בשתי שכבות, ברוחב 60 cm60\,\text{cm}).

תשובה: As≈50.9 cm2A_s\approx50.9\,\text{cm}^2 – 11Φ2511\Phi25 זיון עליון.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.