מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - קיץ 2025 מועד ב'
הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, קיץ 2025 מועד ב', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: ארבע שעות.
מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:
שאלה אחת משאלות 1 ו־2;
שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6.
ערך כל שאלה: 33 נקודות.
נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.
בסך הכול: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).
2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.
3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.
4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.
5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.
שאלה 1 · תכן עמוד בטון ויסוד משותף
בתרשים 1 מסורטט קטע מתוכנית ובה שני עמודים המחוברים ליסוד.
תנאי שפה – בתחתית העמודים יש ריתום מלא. בראש העמודים בכיוון X יש קורה בחתך 50/70.
יש לתכנן את עמוד מספר 2, שמועמס בכוח קבוע ובכוח שימושי, לפי האיור.
מידות העמוד: 50/70 ס"מ.
ס"מ – עבור העמוד והיסוד.
העמוד אינו מוחזק בכיוון X, ומוחזק בכיוון Y.
העמוד מתוכנן מבטון ב־30 (אגרגט גירי) ומזיון – מפלדה מצולעת.
(חוזק התכן: ()).
סעיפים א, ב עוסקים בתכן עמוד.
נתון עבור כיוון X:
; ; , ,
דרוש:

חשבו את 3 סוגי האקסצנטריות בכיוון X.
חשבו את שטח הזיון הדרוש בעמוד (בכיוון X) ובחרו מוטות זיון בקוטר 25 מ"מ.
סעיפים ג, ד, ה, ו עוסקים בתכן היסוד.
מאמץ שירות מותר בקרקע ()
חשבו את אורך היסוד הדרוש (המידה L בתוכנית).
חשבו את מיקום היסוד יחסית לעמודים לצורך קבלת מאמץ שווה בתחתית היסוד (לקבוע את המידה X, המסומנת בתוכנית, אשר מציינת את המרחק בין מרכז היסוד לעמוד 1).
סרטטו סכמה סטטית של היסוד בכיוון X. על הסכמה לכלול את מידות היסוד ואת עומסי התכן הפועלים עליו מהעמודים ומהקרקע.
חשבו וסרטטו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים לאורך היסוד בכיוון X.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
, ,
נתון: עמוד 50/70 ס"מ (בכיוון X גובה החתך ס"מ), ס"מ, ולכן ס"מ. אורך הקריסה , , , , , .
מבוקש: שלוש האקסצנטריות בכיוון X – האקסצנטריות התכנונית , האקסצנטריות בגלל אי־דיוקי ביצוע , והאקסצנטריות מסדר שני (השפעת התמירות) .
1. אקסצנטריות תכנונית: לעמוד אין מומנט חיצוני נתון (), ולכן קובע הערך המינימלי:
2. אקסצנטריות בגלל אי־דיוקי ביצוע. אורך העמוד בין ציר הקורה לציר היסוד: .
מקדם הגובה: (בין ל־, ולכן מתקבל כפי שהוא).
3. אקסצנטריות מסדר שני. קודם העקמומיות הבסיסית:
ואז:
תשובה: , , .
סעיף ב
(צד שני – מינימום ); זיון סימטרי בכל צד
נתון: מסעיף א ; עמוד 2 נושא עומס קבוע ועומס שימושי ; , , ; ב־30: ; .
מבוקש: שטח הזיון בכיוון X ובחירת מוטות .
1. האקסצנטריות הכוללת:
2. סוג האקסצנטריות: , ולכן זו אקסצנטריות קטנה – הכוח פועל בתוך החתך, וכמעט כל החתך לחוץ.
3. הכוח הצירי לתכן (מקדמי עומס לקבוע ו־ לשימושי):
4. המומנט סביב הזיון הרחוק (המתוח/הפחות לחוץ):
5. המומנט המרבי שהבטון לבדו יכול לשאת (ללא זיון לחוץ):
, ולכן נדרש זיון לחוץ.
6. הזיון הלחוץ נושא את ההפרש:
נבחר : .
7. הזיון בצד השני:
התוצאה שלילית – כל החתך לחוץ, ובצד זה נדרש רק זיון מינימלי:
8. בעמוד מקובל זיון סימטרי (הכוחות עשויים לפעול בשני הכיוונים), ולכן נשים בכל צד את הזיון הגדול מבין השניים: () בכל צד.
תשובה: נדרש בצד הלחוץ; בצד השני מספיק המינימום . נבחר זיון סימטרי () בכל צד.
סעיף ג
()
נתון: מאמץ שירות מותר בקרקע , רוחב היסוד בכיוון Y (לפי התוכנית: ).
מבוקש: אורך היסוד . את שטח היסוד קובעים לפי עומסי שירות (ללא מקדמי עומס).
1. העומס הכולל בשירות משני העמודים:
2. שטח היסוד הדרוש:
3. אורך היסוד:
תשובה: (בקירוב –).
סעיף ד
נתון: עומסי שירות: עמוד 1 – ; עמוד 2 – . המרחק בין צירי העמודים: .
מבוקש: המרחק X בין עמוד 1 למרכז היסוד.
רעיון: המאמץ בתחתית היסוד אחיד רק כאשר שקול העומסים עובר במרכז הכובד של היסוד. לכן נמצא את מקום השקול ונמקם עליו את מרכז היסוד.
1. מקום השקול, מומנטים סביב ציר עמוד 1:
2. מיקום קצוות היסוד ( מכל צד של המרכז):
•בליטה משמאל לציר עמוד 1:
•המרחק ממרכז היסוד לעמוד 2:
•בליטה מימין לציר עמוד 2:
בדיקה: .
תשובה: ממרכז עמוד 1 למרכז היסוד (בליטות: מצד עמוד 1 ו־ מצד עמוד 2).

סעיף ה
קורה , עומס קרקע כלפי מעלה, כוחות עמודים ו־
מבוקש: סכמה סטטית של היסוד בכיוון X עם עומסי התכן.
נעבוד על רצועה ברוחב : היסוד הוא "קורה" באורך שעומס הקרקע פועל עליה כלפי מעלה, והעמודים "תומכים" בה.
1. עומס התכן הכולל:
2. מאמץ התכן בקרקע (אחיד, כי השקול במרכז):
– לרוחב זה עומס מפורס כלפי מעלה.
3. עומסי העמודים לרוחב :
•עמוד 1:
•עמוד 2:
4. הסכמה: קורה באורך ; כוח מרוכז במרחק מהקצה השמאלי; כוח מרוכז במרחק ממנו ( מהקצה הימני); לאורך כל הקורה עומס מפורס כלפי מעלה. מרכז הכובד במרחק מעמוד 1.
בדיקת שיווי משקל: .
תשובה: קורה עם עומס קרקע כלפי מעלה, ושני כוחות כלפי מטה: (עמוד 1, מהקצה) ו־ (עמוד 2, מהקצה השני).

סעיף ו
: ו־; : , , ובשדה
נעבוד על הסכמה מסעיף ה (רצועה ברוחב ): כלפי מעלה, , ; (בליטה שמאלית), (בליטה ימנית), בין העמודים.
נתקדם משמאל לימין; גזירה חיובית = כוח כלפי מעלה משמאל לחתך.
1. בקצה השמאלי: .
2. משמאל לעמוד 1:
3. מימין לעמוד 1:
4. נקודת האפס בשדה: מימין לעמוד 1.
5. משמאל לעמוד 2:
6. מימין לעמוד 2: , ובקצה הימני חוזר לאפס: .
מומנטים (מומנט חיובי – מתיחה בפאה התחתונה)
1. בעמוד 1 (מבליטה):
2. בעמוד 2 (מבליטה): (בקירוב –, לפי עיגול הבליטה)
3. בשדה, במקום שבו :
בבליטות המומנט מותח את הפאה התחתונה, ובשדה בין העמודים – את הפאה העליונה.
תשובה: גזירה: בעמוד 1, בעמוד 2, אפס במרחק מעמוד 1. מומנטים: בעמוד 1, בעמוד 2, בשדה.

שאלה 2 · תכן תקרה מקשית ללא קורות
בתרשים מספר 2 נתונה תקרה של מבנה בן 2 קומות, המשמש למסחר.
במהלך הפתרון אין צורך להתחשב במצבי העמסה מסוכנים ואין צורך להתחשב בהגבלת יחסי המפתחים.
העומס הקבוע על התקרה הטיפוסית נוסף על משקלה העצמי:
().
העומס השימושי על התקרה הטיפוסית:
().
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: ().
עובי כיסוי הבטון עבור שני הכיוונים: 3 ס"מ.
יש לתכנן תקרה מקשית ללא קורות:

חשבו את עובי התקרה משקולי כפף לפי ת"י 466.
קבעו איזה רצועה קיימת לאורך ציר A וחשבו וסרטטו את מהלך המומנטים לאורך ציר A
חשבו את הזיון הדרוש מקוטר 10 מ"מ עבור הרצועה שחישבתם בסעיף ב.
חשבו את הריאקציה המתקבלת עבור עמוד 8 ועמוד 6.
בדקו אם קיימת בעיית חדירה סביב עמוד 8 (אין צורך לחשב זיון חדירה).
אם אכן קיימת בעיה, הציעו פתרון ללא חישוב (יש להניח מנת זיון ).
עבור עמוד 6 חשבו וקבעו את הזיון הדרוש מקוטר 14 מ"מ לכיסוי המומנטים השליליים מעליו בכיוונים X ו־Y.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: תקרה מקשית ללא קורות (תקרה שטוחה הנשענת ישירות על עמודים וקירות), מפתח בין צירי עמודים בשני הכיוונים. עומס קבוע נוסף , עומס שימושי .
מבוקש: עובי התקרה לפי דרישות הכפף של ת"י 466: .
1. מפתח יעיל:
הערכה ראשונה של העובי:
2. מקדם סוג האלמנט – תקרה מקשית ללא קורות:
3. עומס השירות (עם משקל עצמי של תקרה בעובי ):
4. מקדם הפלדה:
5. העובי הדרוש:
נעגל כלפי מעלה: .
תשובה: (נדרש ).
סעיף ב
רצועת אמצע; (שדות קצה), (שדה פנימי),
נתון: , מפתחים .
מבוקש: סוג הרצועה לאורך ציר A ומהלך המומנטים לאורכה.
1. סוג הרצועה: ציר A עובר באמצע הדרך בין שורת העמודים 5, 6, 7 לשורת העמודים 8, 9, 10, ולא דרך עמודים. לכן לאורכו קיימת רצועת אמצע. רוחבה – חצי מהמפתח הניצב: (רבע מפתח מכל צד של הציר נמצא ברצועות העמודים).
2. לאורך ציר A הרצועה רציפה על שלושה מפתחים של : מקו העמודים 5–8 (שפת התקרה), דרך הקווים של עמודים 9 ו־10, ועד הקיר w3.
3. עומס התכן ( לקבוע, לשימושי):
4. המומנטים לרוחב לפי מקדמי מומנטים של רצועה רציפה:
•שדה קצה:
•שדה פנימי:
•סמכים פנימיים (קווי עמודים 9 ו־10):
5. מהלך המומנטים לאורך ציר A: בשפה (קו 5–8) המומנט אפס; עולה למומנט חיובי בשדה הראשון; יורד ל־ מעל קו עמוד 9; עולה ל־ באמצע השדה האמצעי; שוב מעל קו עמוד 10; בשדה האחרון; ואפס ליד הקיר w3 (סמך קצה). הקטעים בין הערכים הם קשתות פרבוליות.
תשובה: לאורך ציר A – רצועת אמצע (רוחב ). בשדות הקצה, בשדה הפנימי, מעל הסמכים הפנימיים.
סעיף ג
מעל הסמכים, בשדות הקצה, בשדה הפנימי
נתון: , , , ; מוט : .
מבוקש: זיון לכל אחד מהמומנטים של סעיף ב.
בכל מומנט: (לא פחות מ־), ו־.
1. מעל הסמכים, :
מרווח: – נבחר (זיון עליון).
2. שדות קצה, :
מרווח: – נבחר (זיון תחתון).
3. שדה פנימי, : , ולכן ניקח :
מרווח: – נבחר (זיון תחתון).
4. בדיקת זיון מינימלי: – כל הזיונים עומדים במינימום.
תשובה: מעל הסמכים (); שדות קצה (); שדה פנימי ().
סעיף ד
,
נתון: , מפתחים בשני הכיוונים.
מבוקש: הריאקציות של עמודים 8 ו־6. נחשב לפי שטח השפעה, כשבכל כיוון לוקחים חלק מהמפתח לפי מקדמי ריאקציה של רצועה רציפה: בצד של מפתח שהעמוד הוא סמך פנימי שלו – , ובצד של מפתח קצה שהעמוד הוא סמך הקצה שלו (שפת התקרה) – .
1. עמוד 8 – עמוד פינתי: התקרה נמצאת רק מימינו (לכיוון עמוד 9) ומעליו (לכיוון עמוד 5), ומעבר לו אין תקרה בשום כיוון. לכן בשני הכיוונים הוא סמך קצה של מפתח קצה, ובכל כיוון לוקחים :
2. עמוד 6 – עמוד פנימי (מפתחים רציפים משני צדיו בשני הכיוונים), בכל כיוון :
תשובה: , (ריאקציות תכן).
סעיף ה
– אין בעיית חדירה
נתון: , עמוד בפינה, , ב־30 (, ), .
מבוקש: האם כוח החדירה גדול מכושר הנשיאה של הבטון ללא זיון חדירה.
1. כוח החדירה לתכן: בעמוד פינתי מגדילים את הכוח בגלל אי־הסימטריה ():
2. היקף העמוד הפועל (שתי פאות פנימיות של עמוד פינתי):
היקף הבקרה במרחק : שני קטעים ישרים ורבע עיגול ברדיוס :
3. מקדם הגודל: – מוגבל ל־.
4. כושר הבטון ללא זיון חדירה (כוחות ב־N, אורכים ב־mm, ):
הערך המינימלי:
קובע הגדול: .
5. החסם העליון בהיקף העמוד:
6. השוואה: (וגם ) – אין בעיית חדירה, והבטון לבדו נושא את כוח החדירה בלי זיון חדירה.
7. הערה: המרווח קטן (). אם בכל זאת הייתה מתקבלת בעיית חדירה (למשל בהגדלת העומס), הפתרונות האפשריים ללא חישוב הם: הוספת זיון חדירה (חישוקים/סיכות) סביב עמוד 8; עיבוי מקומי של התקרה סביב העמוד (drop panel) או הוספת כותרת (קפיטל) לעמוד, שמגדילים את ואת היקף הבקרה; או הגדלת חתך העמוד.
תשובה: – אין בעיית חדירה סביב עמוד 8, ואין צורך בפתרון מיוחד.

סעיף ו
– בשני הכיוונים
נתון: עמוד 6 פנימי, מפתחים בשני הכיוונים, , ; מוט : .
מבוקש: זיון למומנט השלילי מעל עמוד 6 בכיוונים X ו־Y.
1. המומנט השלילי הממוצע מעל סמך פנימי הוא . מעל העמוד, ברצועת העמודים, המומנט השלילי מתרכז; ניקח פי מהממוצע:
2. – אין צורך בזיון לחוץ.
3. לכל מטר.
4. מרווח: – נבחר ().
5. המפתחים בשני הכיוונים שווים, ולכן אותו זיון עליון בכיוון X ובכיוון Y מעל עמוד 6 (ברצועת העמודים).
תשובה: , – זיון עליון בכיוון X ובכיוון Y.
שאלה 3 · סדירות מבנה, מרכזי כובד וקשיחות, כוחות רעידה
בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרה של הקומות קרקע א, ב, ג, ד.
בתרשים 3א מוצגת תוכנית של תקרת קומה ה. בתרשים 3ב מוצג חתך של מבנה.
המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות, ללא אפשרות עלייה לגג, המבוסס על גבי רפסודה. בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה ופיר הקשחה (אין צורך להתייחס לפתח המופיע בפיר).
במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.
מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.
העומס הקבוע על כל תקרה במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): ().
העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.



קבעו האם המבנה סדיר במתווה האנכי.
יש להתייחס לנקודות הבאות:
•קומה גמישה.
•קומה חלשה.
•רציפות אנכית במערכת הנושאת.
•היצרות הדרגתית לגובה מבנה.
עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים X, Y, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.
עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים X, Y, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.
חשבו את שטח התקרה הטיפוסית של המבנה (אין להפחית את פתח המדרגות).
חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון Y בלבד).
עבור קומות קרקע עד קומה ד חשבו את מומנט הפיתול על כל קומה (יש להתחשב באקס' חישובית בלבד) (עבור כיוון X בלבד).
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
המבנה אינו סדיר במתווה האנכי: אין קומה גמישה/חלשה, יש רציפות, אך יש היצרות של כ־19% (>10%)
מבוקש: האם המבנה סדיר במתווה האנכי. נבדוק את ארבע הנקודות לפי החתך (תרשים 3ב) והתוכניות.
1. קומה גמישה: בכל הקומות קרקע עד ד אותם קירות הקשחה (w1, w2) ואותו פיר, באותו גובה קומה (). הקשיחות של כל קומה אינה קטנה מזו של הקומה שמעליה (בקומה ה העליונה יש פחות קירות, אבל היא העליונה) – אין קומה גמישה.
2. קומה חלשה: מאותה סיבה – אותם אלמנטים נושאים בכל הקומות, והחוזק אינו קטן מקומה לקומה כלפי מטה – אין קומה חלשה.
3. רציפות אנכית במערכת הנושאת: הפיר וקירות ההקשחה יורדים ברציפות מהגג עד הרפסודה (תרשים 3ב), בלי הסטות – יש רציפות אנכית.
4. היצרות הדרגתית לגובה: התקרה הטיפוסית , ותקרת קומה ה . בכיוון Y המבנה נצר ב־:
יש היצרות של יותר מ־10% בקומה העליונה (הנסיגה נמצאת בצד אחד).
מסקנה: בגלל ההיצרות בקומה העליונה המבנה אינו סדיר במתווה האנכי.
תשובה: אין קומה גמישה ואין קומה חלשה, יש רציפות אנכית, אבל יש היצרות של כ־19% (יותר מ־10%) בקומה ה – המבנה אינו סדיר במתווה האנכי.
סעיף ב
מבוקש: מרכז הכובד של התקרה הטיפוסית (קומות קרקע עד ד), במערכת הצירים שראשיתה בפינה השמאלית התחתונה של התוכנית.
לפי ההנחיות לא מפחיתים את פתח המדרגות ולא מתחשבים במשקל הקירות והעמודים, ולכן מרכז הכובד הוא מרכז השטח של המלבן.
1. התקרה הטיפוסית: מלבן שמתחיל בראשית הצירים:
,
2. לשימוש בהמשך – תקרת קומה ה: מלבן מאותה פינה: .
על התרשים: מסמנים את הנקודה – על ציר הסימטריה האנכי של התוכנית, באמצע גובהה.
תשובה: קומות קרקע–ד: (ולקומה ה: ).
סעיף ג
מבוקש: מרכז הקשיחות של הקומות קרקע עד ד. הקשיחות של קיר או פיר בכיוון מסוים פרופורציונלית למומנט ההתמד שלו סביב הציר הניצב לכיוון זה; מרכז הקשיחות הוא "ממוצע משוקלל" של מיקומי האלמנטים לפי הקשיחות.
1. הקואורדינטה : האלמנטים שמתנגדים לכוח בכיוון Y הם שני קירות w2 והפיר. הם מסודרים סימטרית סביב (קירות w2 בשני הצדדים, הפיר בין ל־), ולכן:
2. הקואורדינטה : מתנגדים לכוח בכיוון X ארבעה קירות w1 והפיר.
•קיר w1 (אורך , עובי ):
•הפיר – חתך קופסה, חיצוני (בכיוון X) על , פנימי :
3. מיקומי הצירים בכיוון Y (מהתוכנית):
•הפיר: מ־ עד , מרכזו ב־
•זוג w1 התחתון:
•זוג w1 העליון:
4.
5. לשימוש בהמשך – בקומה ה יש רק הזוג התחתון של w1:
על התרשים: מסמנים את הנקודה – על ציר הסימטריה, מעט מעל מרכז הפיר.
תשובה: מרכז הקשיחות בקומות קרקע–ד: .
סעיף ד
מבוקש: שטח התקרה הטיפוסית ללא הפחתת פתח המדרגות.
(לשימוש בהמשך – תקרת קומה ה: .)
תשובה: .
סעיף ה
; , , , , ,
נתון: , (כולל משקל עצמי), גובה קומה , שש תקרות (קרקע, א, ב, ג, ד, ה).
מבוקש: הכוח האופקי בכל קומה בכיוון Y.
1. משקל הקומות. לפי ת"י 412 העומס השימושי במשרדים (), ולמשקל לחישוב רעידת אדמה מוסיפים רק חלק ממנו – מקדם . על הגג אין גישה, ולכן אין בו עומס שימושי.
•תקרה טיפוסית:
•תקרת קומה ה:
2. הכוח הכולל בבסיס:
3. חלוקה לקומות לפי :
לדוגמה, קומה ד: .
4. בדיקת סבירות: סכום הכוחות שווה ל־, והכוח גדל עם הגובה (בקומה ה הוא קטן מעט יותר בגלל המשקל הקטן).
תשובה: ; = , , , , , (קרקע עד ה).
סעיף ו
; = , , , ,
נתון: מסעיפים ב, ג: מרכז הכובד ומרכז הקשיחות בקומות קרקע–ד; הכוחות בכיוון X שווים לכוחות שחושבו בסעיף ה (אותו ואותם משקלים).
מבוקש: מומנט הפיתול בכל קומה מקרקע עד ד, עם אקסצנטריות חישובית בלבד.
1. הכוח בכיוון X פועל במרכז הכובד, וההתנגדות – במרכז הקשיחות. בכיוון X הזרוע היא ההפרש בכיוון Y:
(בכיוון X עצמו , ולכן לכוח בכיוון Y אין פיתול חישובי.)
2. :
3. סבירות: מומנט הפיתול גדל עם הכוח, והאקסצנטריות קטנה ביחס לממד המבנה ().
תשובה: ; = , , , , (קרקע עד ד).
שאלה 4 · יציבות קיר תומך: החלקה, היפוך ושליש תיכון
נתון קיר תומך, המוצג בתרשים מספר 4.
מילוי בגב הקיר:
•המשקל המרחבי של הקרקע: ().
•זווית השפיכה של הקרקע: .
נתון:
•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: .
•המשקל המרחבי של בטון הקיר: ().
•בראש הקיר קיים עומס שימושי של (). חובה להתחשב בו כתורם ליציבות הקיר.
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: ().
עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.
חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.
חשבו את מקדם הביטחון להחלקה.
חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.
העתיקו את החתך למחברת ושרטטו עליו פריסת זיון עיקרית (אין צורך לחשב את הזיון).
חשבו והראו האם שקול הכוחות נמצא בשליש התיכון של הבסיס?
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
; קבוע, ומשולש עד בתחתית
נתון: , , עומס שימושי . גובה הלחץ – מראש הקיר עד תחתית הבסיס: .
מבוקש: פילוג הלחץ האופקי האקטיבי לאורך הגובה (לרוחב של קיר).
1. מקדם הלחץ האקטיבי (רנקין):
2. הלחץ מהעומס השימושי – קבוע לכל הגובה (מלבן):
3. הלחץ מהקרקע – גדל ליניארית מאפס בראש הקיר (משולש). בתחתית הבסיס:
4. השרטוט: מאחורי הקיר, על קו אנכי בגובה – מלבן ברוחב , ועליו משולש מ־ בראש עד בתחתית. הלחץ הכולל בתחתית: .
תשובה: ; לחץ קבוע מהעומס השימושי, ולחץ משולשי מ־ עד מהקרקע (בתחתית בסך הכול ).

סעיף ב
ב־, ב־
נתון: הפילוג מסעיף א, .
מבוקש: הכוחות השקולים ונקודות הפעלתם (לרוחב ).
1. שקול המלבן (עומס שימושי):
, פועל באמצע הגובה: מעל תחתית הבסיס.
2. שקול המשולש (קרקע):
, פועל בשליש הגובה: מעל תחתית הבסיס.
3. סך הכוח האופקי: .
תשובה: בגובה ; בגובה (סה"כ ).

סעיף ג
– לא עומד
נתון: , , , ; הכוחות האופקיים מסעיף ב.
מבוקש: – החיכוך שהכוחות האנכיים מפעילים, חלקי הכוחות הדוחפים.
הכוחות האנכיים (לרוחב ; מידות לפי התרשים: בהונה , דופן בתחתיתה ו־ בראשה, עקב , בסיס בעובי שיורד ל־ בקצה העקב):
1. שטח הבטון:
•בסיס, חלק מלבני:
•בסיס, חלק משופע (טרפז):
•דופן תחתונה:
•דופן עליונה (טרפז):
סה"כ ⇐
2. הקרקע מעל העקב (רוחב , גובה , ועוד משולש קטן מעל השיפוע של הבסיס):
⇐
3. העומס השימושי מעל העקב (לפי הנתון – נחשב כתורם ליציבות):
הקיר אינו עומד בדרישה להחלקה. אפשר לשפר בשן (מפתח) מתחת לבסיס או בהארכת העקב.
תשובה: – לא מספיק.

סעיף ד
– תקין
מבוקש: , מומנטים סביב קצה הבהונה (הנקודה השמאלית התחתונה של הבסיס).
זרועות הכוחות האנכיים (מרחק אופקי מהבהונה):
1. הבטון – מרכז הכובד של חלקי הבטון:
(הדופן העליונה חולקה למלבן ולמשולש .)
2. הקרקע: מרכז העקב ב־; עם המשולש הקטן – .
3. העומס השימושי: .
מומנטים מערערים (הכוחות האופקיים מסעיף ב):
– תקין.
תשובה: – הקיר יציב בפני היפוך.
סעיף ה
זיון אנכי עיקרי בגב הדופן; זיון עליון בעקב; זיון תחתון בבהונה; זיון מחלק
מבוקש: פריסת הזיון העיקרי (ללא חישוב). הזיון העיקרי מונח בצד המתוח של כל חלק:
1. דופן הקיר: הקרקע דוחפת את הדופן כמו זיז רתום בבסיס, ולכן הצד המתוח הוא הצד של הקרקע (הגב). הזיון העיקרי – מוטות אנכיים בגב הדופן, עם כיסוי , שנכנסים לבסיס ומעוגנים בו בכיפוף (רגל אופקית). בפאה הקדמית – זיון אנכי מינימלי. בשני הצדדים – זיון אופקי מחלק.
2. עקב (מתחת לקרקע): העומס של הקרקע והעומס השימושי מלמעלה גדולים מלחץ הקרקע מלמטה, ולכן העקב מתכופף כלפי מטה כזיז והצד המתוח הוא העליון. זיון עיקרי עליון לאורך העקב, ממשיך לתוך הדופן.
3. בהונה: לחץ הקרקע מלמטה מכופף אותה כלפי מעלה, ולכן הצד המתוח הוא התחתון. זיון עיקרי תחתון לכל אורך הבסיס, מעוגן בקצוות.
4. בכל חלק – זיון מחלק בניצב לזיון העיקרי, וזיוני הרכבה/חיבור (קוצים) בין הבסיס לדופן.
תשובה: זיון אנכי עיקרי בגב הדופן (צד הקרקע) מעוגן בבסיס; זיון עליון בעקב; זיון תחתון בבהונה ולאורך הבסיס; זיון מחלק בניצב.

סעיף ו
– בשליש התיכון
מבוקש: האם השקול של כל הכוחות חותך את הבסיס בשליש התיכון, כלומר .
נתון: ⇐ ; מסעיפים ג, ד: , , (סביב הבהונה).
1. מרחק נקודת החיתוך של השקול מהבהונה:
2. האקסצנטריות ביחס למרכז הבסיס:
3. השוואה: – השקול נמצא בשליש התיכון (בגרעין החתך), כך שכל הבסיס לחוץ ואין התרוממות של הבסיס.
תשובה: מהבהונה, – השקול בשליש התיכון.

שאלה 5 · גג פלדה בעומס רוח: קורות ועמודים
בתרשים 5 מסורטטות תוכנית וחתך של גג פלדה, המשמש כקירוי לעמדת תדלוק.
גג המבנה נתמך על 2 עמודים (2,1). (ניתן לרתום את הקורות לעמודים).
המרישים (אין צורך לתכנן) בגג מסודרים במרחק של 1.0 מטר זה מזה. קירוי הגג והחזיתות עשויים פח גלי.
המשקל העצמי של קונסטרוקציית הגג הוא 0.35 ק"נ למ"ר (35 ק"ג למ"ר), והוא כולל את משקל הקורות, משקל המרישים ומשקל פחי הקירוי.
מתכנן בדק את הכוחות הפועלים על המבנה כתוצאה ממשב רוח בכיוון +X.
להלן הלחצים האופייניים על הגג:
גג – פני הגג בכיוון מעלה הרוח: 1.4 ק"נ למ"ר (140 ק"ג למ"ר) (יניקה).
בפתרון השאלה יש להתייחס לנתונים אלה כאל נתונים מוגדרים וסופיים, ואין צורך בחישוב נוסף לכוחות הרוח.
המאמץ מותר בפלדה: .

העתיקו את תוכנית הגג, סרטטו קורות נושאות ראשיות וקורות נושאות משניות ותנו שם לכל קורה.
סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.
הסכמות יכללו את שם הקורה, את שמות הסמכים מפתח הקורה ואת העומס על הקורה.
הציעו פרופיל פלדה מסוג IPB לקורות המשניות והראשיות, והוכיחו שהמאמץ בהן קטן מהמאמץ מותר.
הציעו חתך מתאים עבור העמודים .
שרטטו פרט חיבור בין קורה ראשית לקורה משנית.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
b-2 – ראשיות בכיוון Y מעל העמודים; b-1 – משניות בכיוון X כל
מבוקש: סידור הקורות בתוכנית הגג (, שני עמודים במרחק זה מזה, מהקצוות ובאמצע הרוחב).
1. קורות ראשיות b-2: שתי קורות בכיוון Y, אחת מעל כל עמוד, לכל רוחב הגג (). כל קורה רתומה לעמוד שלה ובולטת ממנו כזיז של לכל צד.
2. קורות משניות b-1: בכיוון X, לכל אורך הגג (), מונחות על שתי הקורות הראשיות, במרווחים של (לאורך קווי המרישים) – בערך 11 קורות לאורך . כל קורה משנית: שדה של בין הקורות הראשיות וזיזים של לשני הצדדים.
3. כך העומס עובר: פח ← קורות משניות b-1 ← קורות ראשיות b-2 ← עמודים 1, 2.
תשובה: b-2 – שתי קורות ראשיות בכיוון Y מעל העמודים (זיזים לכל צד); b-1 – קורות משניות בכיוון X כל (שדה וזיזים ).

סעיף ב
b-1: מעלה, ; b-2: מעלה,
נתון: יניקה כלפי מעלה; משקל עצמי כלפי מטה.
מבוקש: הסכמות הסטטיות של b-1 ו־b-2 עם העומסים.
1. העומס נטו על הגג (היניקה גוברת על המשקל):
– כלפי מעלה.
2. קורה משנית b-1: רוחב העמסה ⇐ כלפי מעלה, לאורך . סמכים: שתי הקורות הראשיות b-2 (בקווי העמודים 1 ו־2). הסכמה: קורה על שני סמכים, שדה וזיזים משני הצדדים.
•מומנט מעל הסמכים:
•באמצע השדה:
•ריאקציה בכל סמך:
3. קורה ראשית b-2: מקבלת מכל קורה משנית , כל ⇐ עומס מפורס שקול כלפי מעלה. סמך: העמוד (ריתום), זיזים של לכל צד.
•מומנט מעל העמוד:
•הכוח לעמוד: (כלפי מעלה – מתיחה בעמוד).
תשובה: b-1: כלפי מעלה, שדה + זיזים על b-2, . b-2: כלפי מעלה, זיזים מהעמוד, .

סעיף ג
b-1: IPB100 (); b-2: IPB240 ()
נתון: ; המומנטים מסעיף ב.
מבוקש: פרופילי IPB והוכחה ש־.
1. b-1:
⇐ IPB100 ().
בדיקה: – תקין.
2. b-2:
⇐ IPB240 (; IPB220 עם קטן מדי).
בדיקה: – תקין.
תשובה: b-1 – IPB100 (); b-2 – IPB240 (); שניהם מתחת ל־.
סעיף ד
RHS400/400/20 ()
נתון: הכוח בעמוד מסעיף ב: (מתיחה, מהיניקה); .
מבוקש: עובי הדופן של עמוד RHS400/400.
1. הכוח קטן מאוד ביחס לחתך בגודל . כושר הנשיאה הצירי .
2. מהטבלה של RHS400×400: לעובי , ולעובי .
•RHS400/400/20:
•גם העובי הדק ביותר, :
3. כל עובי בטבלה מתאים; נבחר RHS400/400/20 (העובי הגדול נותן גם קשיחות לכפיפה מהרוח ולריתום הקורות).
תשובה: RHS400/400/20: (גם RHS400/400/10 עם מספיק).
סעיף ה
b-1 על גבי b-2, מחוברת בברגים דרך הפלנג'ים (הברגים במתיחה בגלל היניקה)
מבוקש: פרט חיבור בין קורה ראשית b-2 לקורה משנית b-1.
1. סוג החיבור: הקורה המשנית IPB100 מונחת על גבי הקורה הראשית IPB240 (חיבור "על גבי"), כך שהיא רציפה מעליה, כפי שנדרש בסכמה של סעיף ב (שדה וזיזים).
2. פירוט:
•הפלנג' התחתון של b-1 מונח על הפלנג' העליון של b-2, בניצב.
•החיבור ב־4 ברגים (למשל M12–M16), שניים מכל צד של הדופן, דרך שני הפלנג'ים. אפשר להוסיף פלטת חיבור בין הפלנג'ים.
•מתחת לנקודת ההנחה אפשר להוסיף צלעות הקשחה לדופן של b-2.
3. חשוב: העומס נטו הוא כלפי מעלה (יניקה), ולכן החיבור צריך להחזיק את b-1 מפני התרוממות – הברגים עובדים במתיחה ( לכל צומת) ולא רק בהנחה.
תשובה: b-1 מונחת על הפלנג' העליון של b-2 ומחוברת אליו בברגים דרך שני הפלנג'ים (ובצלעות הקשחה לפי הצורך); הברגים נושאים מתיחה מהיניקה.
שאלה 6 · תקרות וקורת זיז עם עמוד צומח
נתון מבנה ציבורי.
תוכניות וחתכים של המבנה מופיעים בתרשימים מספר 6, 6א ו־6ב.
העומס הקבוע על התקרות נוסף על משקלן העצמי:
().
העומס השימושי על התקרות:
().
סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.
פלדה מצולעת: ().
עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.
אין צורך להתחשב במגבלות היחס בין המפתחים בכיוונים X ו־Y של התקרות.



בדקו וקבעו:
מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.
האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?
חשבו את עומס השירות הפועל על קורה B (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על הקורה, ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).
חשבו את עובי הקורה B הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).
חשבו את עומסי התכן על הקורה.
חשבו את מהלך כוחות הגזירה והמומנטים על הקורה.
חשבו את זיון הכפיפה הדרוש בקורה B (לפי מידות הקורה שחישבתם בסעיף ג).
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
+7.50: מצולבת על קורות, – עומדת; +6.00: חד־כיוונית על קורות, – לא עומדת
נתון: שתי התקרות בעובי ; עומס קבוע נוסף , שימושי .
מבוקש: סוג כל תקרה, והאם העובי מספיק לפי ת"י 466: .
עומס השירות זהה לשתי התקרות:
,
1. תקרה במפלס +7.50 (תרשים 6): הלוחות נשענים על קורות בארבעת צדיהם (קורות בין עמודים 1–2–3, 4–5–6, 1–4, 2–5, 3–6), בשדות של (בין צירים), ובשני הצדדים זיזים של ⇐ תקרה מקשית מצולבת (דו־כיוונית) על קורות.
•שדה: ,
– תקין.
•זיז: , ולכן אינו קובע.
2. תקרה במפלס +6.00 (תרשים 6א): הלוחות נשענים על הקורות A–F, שכולן בכיוון Y, במרווחים של ; בכיוון X אין קורות ⇐ תקרה מקשית חד־כיוונית על קורות (מפתח בכיוון X).
•,
– לא תקין.
תשובה: +7.50 – מקשית מצולבת על קורות, נדרש – עומדת; +6.00 – מקשית חד־כיוונית על קורות, נדרש – אינה עומדת בדרישות הכפף.
סעיף ב
בקצה הזיז ו־
נתון: עומס שירות על התקרות (מסעיף א).
מבוקש: העומס בשירות על קורה B, בלי משקלה העצמי.
קורה B (תרשים 6א) נשענת על עמודים 14 ו־17 (מפתח בין צירים), ובקצה העליון שלה זיז של (), שבסופו "צומח" עמוד 5 של התקרה העליונה. לכן יש עליה שני סוגי עומס:
1. עומס מרוכז מעמוד 5 (בקצה הזיז). התקרה העליונה נשענת על 6 עמודים. עמוד 5 הוא העמוד האמצעי מתוך שלושה בשורה (שני שדות רציפים), ולכן הוא מקבל כ־ מרוחב התקרה (), וחצי מעומקה (שתי שורות עמודים):
2. עומס מפורס מהתקרה +6.00. קורה B היא הקורה האמצעית מבין A, B, C, ולכן מקבלת כ־ מרוחב התקרה ():
העומס פועל לכל אורך הקורה (, כולל הזיז).
תשובה: כוח מרוכז בקצה הזיז ( מעמוד 14), ועומס מפורס לכל אורך הקורה.

סעיף ג
– קורה
נתון: העומסים מסעיף ב; רוחב הקורה .
מבוקש: הגובה של קורה B לפי דרישות הכפף. הזיז () עם הכוח המרוכז בקצהו הוא החלק הקובע.
1. מפתח יעיל של זיז: , .
2. נמיר את הכוח המרוכז בקצה הזיז לעומס מפורס שקול, שנותן אותה שקיעה בקצה ( ⇐ ):
3. בקורה מחשבים את לפי העומס ליחידת שטח – העומס לאורך חלקי רוחב הקורה:
,
4.
נעגל: .
תשובה: נדרש ; נבחר קורה .
סעיף ד
, ; , ;
נתון: מסעיף ב – מבנה העומס; מקדמי עומס לקבוע ו־ לשימושי.
מבוקש: עומסי התכן, הריאקציות ומהלך הגזירה והמומנטים.
1. עומס התכן על התקרות (זהה בשני המפלסים):
•כוח מרוכז מעמוד 5:
•עומס מפורס:
2. הסכמה: זיז (כוח בקצה) + שדה ; סמך A בעמוד 14, סמך B בעמוד 17; לכל אורך .
3. ריאקציות. מומנטים סביב B:
4. גזירה (מקצה הזיז לכיוון B):
•בקצה הזיז:
•משמאל ל־A:
•מימין ל־A:
•הגזירה יורדת ליניארית ומתאפסת כ־ מ־A, ובסמך B .
5. מומנטים:
•מעל עמוד 14 (סמך A), מומנט שלילי מרבי:
•המומנט יורד מאפס בקצה הזיז ל־ מעל A, ובשדה חוזר בהדרגה כמעט לאפס ליד B (הריאקציה ב־B קטנה מאוד). המומנט החיובי בשדה זניח, כלומר הקורה מתוחה למעלה כמעט לכל אורכה.
תשובה: , ; , ; גזירה ⇐ ⇐ ; מעל עמוד 14.

סעיף ה
– עליון
נתון: (מומנט שלילי – מתיחה בפאה העליונה), קורה , , , .
מבוקש: זיון הכפיפה.
1. – אין צורך בזיון לחוץ.
2.
3. מוטות (): ⇐ (), בפאה העליונה מעל עמוד 14 ולאורך הזיז (בשתי שכבות, ברוחב ).
תשובה: – זיון עליון.