דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט תכנון הנדסי 97153 - אביב 2026 מועד א'

הנדסת בניין · סמל 97153 · 6 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט בתכנון הנדסי, אביב 2026 מועד א', כל 6 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: ארבע שעות.

מבנה השאלון: יש לענות על 3 שאלות בלבד:

שאלה אחת משאלות 1 ו־2;

שתי שאלות משאלות 3, 4, 5, 6

ערך כל שאלה: 33 נקודות.

נקודה אחת תינתן על התרשמות כללית.

בסך הכול: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון מדעי (אין להשתמש במחשב כף יד או במחשבון עם תקשורת חיצונית).

2. קלסר אחד בלבד עם חומר הרצאות. אין להוציא דפים מהקלסר.

3. "סטטיקה, חוזק חומרים ובטון מזוין", טבלאות עזר למגמת בנייה ואדריכלות, בהוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.

4. ת"י 413, ת"י 414, ת"י 412, ת"י 466 ות"י 1225.

5. סרגל מידה, סרגל קנ"מ ומשולש.

שאלה 1 · תכן עמוד גגון זיזי ויסוד בודד

בתרשים 1 מסורטטים תוכנית של גגון מבטון, תוכנית יסוד וחתך א-א.

יש לתכנן את העמוד שמהלך הכוח הצירי עליו (כולל משקלו העצמי) הוא 150 ק"נ (15 טון) ומהלך המומנט שלו הוא 185 ק"נ*מ (18.5 טון*מ) (ההטרחות הנ"ל הן במצב תכן)

(שימו לב שהמומנט הנתון הוא בכיוון X).

מידות העמוד: 50/50 ס"מ, ds=ds′=5.0d_s=d_s'=5.0 ס"מ.

העמוד אינו מוחזק בכיוון X ואינו מוחזק בכיוון Y.

העמוד רתום בתחתית שלו ליסוד.

העמוד מתוכנן מבטון ב־30 (אגרגט גירי) ומזיון – מפלדה מצולעת. (חוזק התכן: fsd=435 [MPa] (4350 kg/cm2)f_{sd}=435\,[\text{MPa}]\ (4350\,\text{kg/cm}^2)).

חובה לציין את היחידות בכל חישוב. אי־ציון היחידות יוריד נקודות!

סעיפים א, ב, ג עוסקים בתכן עמוד.

נתון עבור כיוון X:

אורך צירי: l=3.6 [m]l=3.6\,[\text{m}] ; λmin=56\lambda_{min}=56 ; lc=3.3 [m]l_c=3.3\,[\text{m}] ; kr=1, kφ=1.09, c=10k_r=1,\ k_\varphi=1.09,\ c=10

דרוש:

א.

חשבו אורך שקיל של העמוד בכיוון X.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את האקסצנטריות הנדרשת בכיוון X.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הזיון הדרוש בעמוד (בכיוון X) ובחרו מוטות זיון בקוטר 20 מ"מ.

(12 נקודות)

סעיפים ד', ה' עוסקים בתכן היסוד.

ד.

חשבו והראו כי שקול הכוחות נמצא בשליש התיכון של הבסיס (חובה להתחשב במשקל יסוד).

(6 נקודות)
ה.

שרטטו פילוג מאמצי מגע בתחתית היסוד (במצב תכן).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

le=2⋅3.6=7.20 ml_e=2\cdot3.6=7.20\,\text{m} (העמוד אינו תמיר: λ=49.9<λmin=56\lambda=49.9<\lambda_{min}=56)

בכל הפתרונות נעבוד ביחידות החדשות (ק"נ, מטר). בטון ב-30: fcd=13 MPa=13000 kN/m2f_{cd}=13\,\text{MPa}=13000\,\text{kN/m}^2; פלדה מצולעת: fsd=435 MPa=435000 kN/m2f_{sd}=435\,\text{MPa}=435000\,\text{kN/m}^2.

נתון: עמוד 50/5050/50 ס"מ, רתום בתחתיתו ליסוד. בראשו הוא נושא את הגגון הזיזי, ואין שום אלמנט שמונע את תזוזת ראשו - העמוד אינו מוחזק בכיוון X. אורך צירי l=3.6 ml=3.6\,\text{m}.

מבוקש: האורך השקיל (הפעיל) lel_e בכיוון X.

1. סכמת העמוד. תחתית רתומה, ראש חופשי לזוז ולהסתובב (הגגון נשען רק על העמוד הזה) - זו סכמת זיז (קונסולה). לזיז מקדם האורך השקיל β=2.0\beta=2.0 (בנוסחת עמוד לא מוחזק: ריתום מלא בתחתית k2=0k_2=0, ראש חופשי k1→∞k_1\to\infty, ולכן β=(1+k11+k1)(1+k21+k2)→2⋅1=2\beta=\left(1+\frac{k_1}{1+k_1}\right)\left(1+\frac{k_2}{1+k_2}\right)\to2\cdot1=2).

2. האורך השקיל:

le=β⋅l=2.0⋅3.6=7.20 ml_e=\beta\cdot l=2.0\cdot3.6=7.20\,\text{m}

3. בדיקת תמירות (נחוצה לסעיף ב). רדיוס ההתמד של חתך ריבועי:

i=h12=0.5012=0.1443 mi=\frac{h}{\sqrt{12}}=\frac{0.50}{\sqrt{12}}=0.1443\,\text{m}

λ=lei=7.200.1443=49.9<λmin=56\lambda=\frac{l_e}{i}=\frac{7.20}{0.1443}=49.9<\lambda_{min}=56

העמוד אינו תמיר בכיוון X, ולכן אין צורך להתחשב בהשפעות מסדר שני.

תשובה: le=7.20 ml_e=7.20\,\text{m}; λ=49.9<56\lambda=49.9<56 - עמוד קצר.

סעיף ב

תשובה:

ed=123.33 cme_d=123.33\,\text{cm}, ei=1.80 cme_i=1.80\,\text{cm}, e2=0e_2=0 → etot=125.13 cme_{tot}=125.13\,\text{cm}

נתון: Nd=150 kNN_d=150\,\text{kN}, Md=185 kNmM_d=185\,\text{kNm} (מצב תכן), h=50 cmh=50\,\text{cm}, le=7.20 ml_e=7.20\,\text{m} (סעיף א).

מבוקש: האקסצנטריות הכוללת שבה פועל כוח התכן, כסכום של אקסצנטריות תכנונית, אקסצנטריות עקב אי־דיוקים בביצוע ואקסצנטריות מסדר שני.

1. אקסצנטריות תכנונית - הגדולה מבין המינימום והאקסצנטריות מהמומנט הנתון:

ed=max⁡{h30; 2 cm; MdNd}=max⁡{5030=1.67; 2; 185150=1.2333 m}=123.33 cme_d=\max\left\{\frac{h}{30};\ 2\,\text{cm};\ \frac{M_d}{N_d}\right\}=\max\left\{\frac{50}{30}=1.67;\ 2;\ \frac{185}{150}=1.2333\,\text{m}\right\}=123.33\,\text{cm}

2. אקסצנטריות עקב אי־דיוקים בביצוע:

αh=2l=23.6=1.054\alpha_h=\frac{2}{\sqrt{l}}=\frac{2}{\sqrt{3.6}}=1.054; המקדם מוגבל לתחום 23≤αh≤1.0\frac{2}{3}\le\alpha_h\le1.0, ולכן αh=1.0\alpha_h=1.0.

ei=0.5⋅αh200⋅le=0.5⋅1.0200⋅720=1.80 cme_i=0.5\cdot\frac{\alpha_h}{200}\cdot l_e=0.5\cdot\frac{1.0}{200}\cdot720=1.80\,\text{cm}

3. אקסצנטריות מסדר שני. בסעיף א מצאנו λ=49.9<λmin=56\lambda=49.9<\lambda_{min}=56 - העמוד קצר, ולכן e2=0e_2=0.

(לשם השוואה בלבד: אילו העמוד היה תמיר, 1r0=fsd/Es0.45d=435/2000000.45⋅0.45=0.01074 m−1\frac{1}{r_0}=\frac{f_{sd}/E_s}{0.45d}=\frac{435/200000}{0.45\cdot0.45}=0.01074\,\text{m}^{-1} ו־e2=krkφ1r0le2c=1⋅1.09⋅0.01074⋅7.2210=6.07 cme_2=k_rk_\varphi\frac{1}{r_0}\frac{l_e^2}{c}=1\cdot1.09\cdot0.01074\cdot\frac{7.2^2}{10}=6.07\,\text{cm}.)

4. אקסצנטריות כוללת:

etot=ed+ei+e2=123.33+1.80+0=125.13 cme_{tot}=e_d+e_i+e_2=123.33+1.80+0=125.13\,\text{cm}

תשובה: etot=125.13 cme_{tot}=125.13\,\text{cm} (ed=123.33e_d=123.33, ei=1.80e_i=1.80, e2=0e_2=0).

סעיף ג

תשובה:

As=8.79 cm2A_s=8.79\,\text{cm}^2 → 3Φ203\Phi20 (9.42 cm29.42\,\text{cm}^2) בכל אחת מהפאות הניצבות ל־X (בסך הכול 6Φ206\Phi20)

נתון: Nd=150 kNN_d=150\,\text{kN}, etot=1.2513 me_{tot}=1.2513\,\text{m}, b=h=0.50 mb=h=0.50\,\text{m}, d=h−ds=0.45 md=h-d_s=0.45\,\text{m}, ds′=0.05 md_s'=0.05\,\text{m}.

מבוקש: שטח הזיון בכיוון X ובחירת מוטות Φ20\Phi20.

1. סוג האקסצנטריות. h2−ds′=25−5=20 cm<etot=125.13 cm\frac{h}{2}-d_s'=25-5=20\,\text{cm}<e_{tot}=125.13\,\text{cm} - הכוח פועל מחוץ לתחום הזיון: אקסצנטריות גדולה (כפיפה עם לחיצה; צד אחד מתוח).

2. המומנט סביב הזיון המתוח:

Msd=Nd(etot+h2−ds)=150⋅(1.2513+0.25−0.05)=217.7 kNmM_{sd}=N_d\left(e_{tot}+\frac{h}{2}-d_s\right)=150\cdot(1.2513+0.25-0.05)=217.7\,\text{kNm}

3. בדיקה אם נדרש זיון לחוץ:

Mcd,max=0.32⋅b⋅d2⋅fcd=0.32⋅0.5⋅0.452⋅13000=421.2 kNm>MsdM_{cd,max}=0.32\cdot b\cdot d^2\cdot f_{cd}=0.32\cdot0.5\cdot0.45^2\cdot13000=421.2\,\text{kNm}>M_{sd} - מספיק זיון מתוח בלבד.

4. זרוע פנימית:

μ=Msdb d2fcd=217.70.5⋅0.452⋅13000=0.165\mu=\frac{M_{sd}}{b\,d^2f_{cd}}=\frac{217.7}{0.5\cdot0.45^2\cdot13000}=0.165, ω=1−1−2μ=1−1−2⋅0.165=0.182\omega=1-\sqrt{1-2\mu}=1-\sqrt{1-2\cdot0.165}=0.182

z=(1−ω2)d=(1−0.091)⋅0.45=0.409 mz=\left(1-\frac{\omega}{2}\right)d=(1-0.091)\cdot0.45=0.409\,\text{m}

5. שטח הזיון המתוח - מהזיון שנדרש לכפיפה מפחיתים את הכוח הצירי הלוחץ:

As=Msdz⋅fsd−Ndfsd=217.70.409⋅435000−150435000=12.23⋅10−4−3.45⋅10−4=8.79⋅10−4 m2=8.79 cm2A_s=\frac{M_{sd}}{z\cdot f_{sd}}-\frac{N_d}{f_{sd}}=\frac{217.7}{0.409\cdot435000}-\frac{150}{435000}=12.23\cdot10^{-4}-3.45\cdot10^{-4}=8.79\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=8.79\,\text{cm}^2

6. זיון מינימלי לכל צד: As,min=0.002⋅b⋅h=0.002⋅50⋅50=5.0 cm2<8.79A_{s,min}=0.002\cdot b\cdot h=0.002\cdot50\cdot50=5.0\,\text{cm}^2<8.79 ✓

7. בחירת מוטות. מוט Φ20\Phi20: 3.14 cm23.14\,\text{cm}^2. 3Φ20=9.42 cm2≥8.79 cm23\Phi20=9.42\,\text{cm}^2\ge8.79\,\text{cm}^2 ✓

הזיון המתוח הוא בפאה השמאלית (לפי תרשים 1 "סיב שמאלי מתוח"). מכיוון שהעמוד אינו מוחזק ועומסים אופקיים (רוח, רעידת אדמה) עלולים להפוך את כיוון המומנט, ומשום שהפאה הלחוצה צריכה ממילא זיון מינימלי, מזיינים באופן סימטרי: 3Φ203\Phi20 בכל אחת משתי הפאות הניצבות לכיוון X (סה"כ 6Φ20=18.85 cm26\Phi20=18.85\,\text{cm}^2, ρ=18.852500=0.75%\rho=\frac{18.85}{2500}=0.75\%), עם חישוקים.

תשובה: As=8.79 cm2A_s=8.79\,\text{cm}^2 → 3Φ203\Phi20 (9.42 cm29.42\,\text{cm}^2) בכל צד.

סעיף ד

תשובה:

e=0.263 m<L6=0.50 me=0.263\,\text{m}<\frac{L}{6}=0.50\,\text{m} - השקול בשליש התיכון

נתון (תרשים 1): יסוד L×B=3.00×2.00 mL\times B=3.00\times2.00\,\text{m} (L בכיוון X), עובי 0.60 m0.60\,\text{m}. העמוד ממוקם בין 0.500.50 ל־1.00 m1.00\,\text{m} מהקצה השמאלי של היסוד, כלומר צירו במרחק 0.75 m0.75\,\text{m} מהקצה - 0.75 m0.75\,\text{m} משמאל למרכז היסוד (1.50 m1.50\,\text{m}). מהעמוד: Nd=150 kNN_d=150\,\text{kN}, Md=185 kNmM_d=185\,\text{kNm} (מתיחה בסיב השמאלי).

מבוקש: האקסצנטריות של שקול הכוחות ביחס למרכז היסוד, והשוואה ל־L6\frac{L}{6}.

1. כיוון המומנט. כשהסיב השמאלי של העמוד מתוח, הלחיצה מתרכזת בצד הימני - שקול הכוח מהעמוד זז ימינה, לעבר הגגון: הוא פועל במרחק MdNd=185150=1.233 m\frac{M_d}{N_d}=\frac{185}{150}=1.233\,\text{m} מימין לציר העמוד, כלומר ב־0.75+1.233=1.983 m0.75+1.233=1.983\,\text{m} מהקצה השמאלי.

2. משקל היסוד (מצב תכן, מקדם 1.41.4):

G=3.0⋅2.0⋅0.6⋅25=90 kNG=3.0\cdot2.0\cdot0.6\cdot25=90\,\text{kN}, Gd=1.4⋅90=126 kNG_d=1.4\cdot90=126\,\text{kN} (פועל במרכז היסוד).

3. כוח אנכי כולל: Ntot=150+126=276 kNN_{tot}=150+126=276\,\text{kN}

4. מומנט סביב מרכז היסוד (חיובי - בכיוון השעון, דוחף את השקול ימינה):

Mc=Md−Nd⋅0.75=185−150⋅0.75=185−112.5=72.5 kNmM_c=M_d-N_d\cdot0.75=185-150\cdot0.75=185-112.5=72.5\,\text{kNm}

5. אקסצנטריות השקול:

e=McNtot=72.5276=0.263 me=\frac{M_c}{N_{tot}}=\frac{72.5}{276}=0.263\,\text{m} (מימין למרכז; השקול ב־1.763 m1.763\,\text{m} מהקצה השמאלי)

6. בדיקת השליש התיכון: L6=3.006=0.50 m\frac{L}{6}=\frac{3.00}{6}=0.50\,\text{m}; e=0.263 m<0.50 me=0.263\,\text{m}<0.50\,\text{m} ✓

(גם עם משקל יסוד ללא מקדם, N=240 kNN=240\,\text{kN}: e=72.5240=0.302 m<0.50 me=\frac{72.5}{240}=0.302\,\text{m}<0.50\,\text{m}.)

הסטת היסוד שמאלה ביחס לעמוד (העמוד ליד הקצה השמאלי) נועדה בדיוק לאזן את המומנט מהגגון.

תשובה: e=0.263 m<L6=0.50 me=0.263\,\text{m}<\frac{L}{6}=0.50\,\text{m} - השקול בשליש התיכון, ובכל תחתית היסוד יש לחיצה.

סעיף ה

תשובה:

פילוג טרפזי: σmax=70.2 kN/m2\sigma_{max}=70.2\,\text{kN/m}^2 בקצה הימני (צד הגגון), σmin=21.8 kN/m2\sigma_{min}=21.8\,\text{kN/m}^2 בקצה השמאלי

נתון מסעיף ד: Ntot=276 kNN_{tot}=276\,\text{kN}, Mc=72.5 kNmM_c=72.5\,\text{kNm} סביב מרכז היסוד, e=0.263<L6e=0.263<\frac{L}{6} - כל התחתית בלחיצה, והפילוג טרפזי.

1. שטח היסוד: A=3.0⋅2.0=6.0 m2A=3.0\cdot2.0=6.0\,\text{m}^2

2. מודול החתך בכיוון X: W=B⋅L26=2.0⋅3.026=3.0 m3W=\frac{B\cdot L^2}{6}=\frac{2.0\cdot3.0^2}{6}=3.0\,\text{m}^3

3. המאמצים בקצוות:

σmax,min=NtotA±McW=2766.0±72.53.0=46.0±24.17\sigma_{max,min}=\frac{N_{tot}}{A}\pm\frac{M_c}{W}=\frac{276}{6.0}\pm\frac{72.5}{3.0}=46.0\pm24.17

σmax=70.17 kN/m2\sigma_{max}=70.17\,\text{kN/m}^2 (קצה ימני), σmin=21.83 kN/m2\sigma_{min}=21.83\,\text{kN/m}^2 (קצה שמאלי)

הפילוג לאורך היסוד (x מהקצה השמאלי):

‫x [m] (מהקצה השמאלי)‬σ [kN/m²]0.51.01.52.02.53.00102030405060708021.870.2

תשובה: טרפז - 21.8 kN/m221.8\,\text{kN/m}^2 בקצה השמאלי, עולה ליניארית ל־70.2 kN/m270.2\,\text{kN/m}^2 בקצה הימני (לכל רוחב היסוד 2.0 m2.0\,\text{m}).

שאלה 2 · תכנון גג בית קפה עם גג בולט

בתרשים מספר 2 מסורטטת תוכנית אדריכלות של בית קפה עם גג בולט מעבר לקירות החיצוניים.

בחלק הצפוני, כפי שרואים בתוכנית, נמצא מרחב מוגן.

בתרשים מספר 2א' מופיע חתך 1-1 המציג את הגג הבולט.

יש למקם עמודים במידות 20/60 בקירות שבהיקף בית הקפה ובמחיצות שבין החלל המשותף למטבח,

רוחב העמוד יכול לבלוט מרוחב המחיצה.

קורות: קורות יורדות ניתן למקם במישור המחיצות ומעטפת המבנה.

העומס הקבוע על התקרה בנוסף למשקלה העצמי הוא:

Δg=4.5 kN/m2 (450 kg/m2)\Delta g=4.5\,\text{kN/m}^2\ (450\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על הגג:

q=1.5 kN/m2 (150 kg/m2)q=1.5\,\text{kN/m}^2\ (150\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa (4350 kg/cm2)435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון: 3 ס"מ.

דרוש:

א.

סרטטו על גבי תרשים מספר 2 את מיקום העמודים הדרושים, מספרו את העמודים והעתיקו אותם לתרשים מספר 2ב'.

(5 נקודות)
ב.

קבעו את סוג התקרות, סמנו את כיווני המתיחה ושרטטו את הסכמות הסטטיות של התקרות.

במחברת:

הסכמות צריכות לכלול:

•שם הסכמה.

•שמות הסמכים.

•מפתחים.

(9 נקודות)
ג.

חשבו את עובי התקרה ואת מידות הקורה המוטרחת ביותר (אין חובה להתחשב במשקל הקורה).

(12 נקודות)
ד.

סרטטו באופן עקרוני בלבד על גבי תרשים מספר 2ג' את התוכניות של התקרה (הכוללות את עובי התקרה וממדי הקורות) ואת פריסת הזיון (הפריסה תכלול הגדרה של מוטות־זיון תחתון ועליון עם צורת עיגון).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

10 עמודים 20/60: ע1, ע2, ע3 בקיר הדרומי; ע4, ע5 בקטעי הקיר שבין החלונות; ע6, ע7, ע8 על קו המחיצה בין האולם למטבח; ע9, ע10 בקיר הצפוני של המטבח

הגאומטריה (תרשים 2): המבנה 9.00×12.00 m9.00\times12.00\,\text{m} (מידות חוץ); נמדוד x ממערב למזרח ו־y מדרום לצפון, מהפינה הדרומית־מערבית. האולם (החלל המשותף) 9.00×9.00 m9.00\times9.00\,\text{m} בין y=0y=0 ל־y=9.00y=9.00; בצפון רצועה של 3.00 m3.00\,\text{m}: מרחב מוגן (3.00×3.00 m3.00\times3.00\,\text{m}, בין x=0x=0 ל־x=3.00x=3.00, לא לתכנון) ומטבח (בין x=3.00x=3.00 ל־x=9.00x=9.00). הגג בולט 2.50 m2.50\,\text{m} מזרחה מעבר לקיר המזרחי (עד x=11.50x=11.50, הקו המקווקו), לכל אורך המבנה. בקירות המערבי והמזרחי של האולם חלונות של 3.00 m3.00\,\text{m}, וביניהם קטעי קיר: 00–1.101.10, 4.104.10–5.10 m5.10\,\text{m} ולמעלה מ־8.10 m8.10\,\text{m}; בקיר הדרומי דלת (בערך בין x=1.6x=1.6 ל־3.6 m3.6\,\text{m}).

מבוקש: מיקום עמודים 20/60 בקירות ההיקף ובמחיצה בין האולם למטבח בלבד, כך שלקורות יהיו מפתחים סבירים ושלא ייפלו בתוך פתחים.

שיקולים:

1. עמוד בכל פינה של האולם ושל המטבח.

2. בקירות המערבי והמזרחי - העמוד האמצעי בקטע הקיר של 1.00 m1.00\,\text{m} שבין החלונות (y=4.60y=4.60; מפתחים 4.604.60 ו־4.40 m4.40\,\text{m}). הצלע של 6060 ס"מ לאורך הקיר נכנסת בקטע הקיר.

3. בקיר הדרומי (באורך 9 m9\,\text{m}) - עמוד אמצעי ב־x=4.50 mx=4.50\,\text{m}, בקטע הקיר המלא שמימין לדלת (שני מפתחים של 4.50 m4.50\,\text{m}).

4. על קו המחיצה (y=9.00y=9.00) - עמוד בפינת המרחב המוגן (x=3.00x=3.00), כדי שמפתח הקורה במטבח יהיה 6.00 m6.00\,\text{m} ולא 9.00 m9.00\,\text{m}.

5. לגג הבולט אין עמודים - הוא זיז של 2.50 m2.50\,\text{m} מהקיר המזרחי.

מספור העמודים (x, y במטרים):

עמודxyמיקום
ע100פינה דרום־מערבית
ע24.500קיר דרומי, באמצע
ע39.000פינה דרום־מזרחית
ע404.60קיר מערבי, בין החלונות
ע59.004.60קיר מזרחי, בין החלונות
ע609.00קיר מערבי, בפינת המרחב המוגן
ע73.009.00מחיצה, בפינת המרחב המוגן
ע89.009.00מחיצה/קיר מזרחי
ע99.0012.00פינה צפונית־מזרחית
ע103.0012.00קיר צפוני, בפינת המרחב המוגן

את אותם עמודים, באותם מספרים, מעתיקים לתרשים 2ב'.

תשובה: 10 עמודים כמפורט בטבלה (ע1–ע10).

סעיף ב

תשובה:

ת1 (אולם 9×9) - מצולבת על קורות היקפיות; ת2 (מטבח 6×3) - חד־כיוונית צפון־דרום; ת3 (גג בולט) - זיז 2.50 מ' מקורה ק3; סכמות: ק2–ק3 (9.00) + זיז 2.50; ק1–ק4 (9.00) + ק4–ק5 (3.00)

הקורות (כולן יורדות, במישור הקירות והמחיצה):

•ק1 - קיר דרומי, על ע1–ע2–ע3 (שני מפתחים של 4.50 m4.50\,\text{m}).

•ק2 - קיר מערבי, על ע1–ע4–ע6 (מפתחים 4.604.60, 4.40 m4.40\,\text{m}).

•ק3 - קיר מזרחי, על ע3–ע5–ע8–ע9 (מפתחים 4.604.60, 4.404.40, 3.00 m3.00\,\text{m}).

•ק4 - קו המחיצה בין האולם למטבח, על ע6–ע7–ע8 (מפתחים 3.003.00, 6.00 m6.00\,\text{m}).

•ק5 - קיר צפוני של המטבח, על ע10–ע9 (מפתח 6.00 m6.00\,\text{m}).

סוגי התקרות וכיווני המתיחה:

1. ת1 - תקרת האולם, 9.00×9.00 m9.00\times9.00\,\text{m}, נשענת על ארבע קורות (ק1, ק2, ק3, ק4). היחס 9.09.0=1<2\frac{9.0}{9.0}=1<2 - תקרה מקשית מצולבת (דו־כיוונית), מתוחה בשני הכיוונים (שני חיצים מצולבים). היא רציפה מזרחה לגג הבולט ת3 וצפונה לתקרת המטבח ת2.

2. ת2 - תקרת המטבח, 6.00×3.00 m6.00\times3.00\,\text{m} בין ק4 ל־ק5. היחס 6.03.0=2\frac{6.0}{3.0}=2 - תקרה חד־כיוונית, מתוחה בכיוון צפון־דרום (המפתח הקצר, 3.00 m3.00\,\text{m}).

3. ת3 - הגג הבולט, רצועה ברוחב 2.50 m2.50\,\text{m} לאורך 12 m12\,\text{m} ממזרח לק3 - תקרת זיז חד־כיוונית, מתוחה מזרח־מערב. הזיז מאוזן על ידי ההמשכיות עם ת1 (ובצפון - עם ת2) מעל ק3.

הסכמות הסטטיות:

•סכמה 1 - רצועה בכיוון X דרך האולם והגג הבולט: סמך פשוט ק2 (x=0x=0) – שדה 9.00 m9.00\,\text{m} – סמך רציף ק3 (x=9.00x=9.00) – זיז 2.50 m2.50\,\text{m} עד קצה הגג. עומס מפורס אחיד.

•סכמה 2 - רצועה בכיוון Y דרך האולם והמטבח (בין x=3x=3 ל־x=9x=9): סמך פשוט ק1 (y=0y=0) – שדה 9.00 m9.00\,\text{m} – סמך רציף ק4 (y=9.00y=9.00) – שדה 3.00 m3.00\,\text{m} – סמך פשוט ק5 (y=12.00y=12.00). (מערבית ל־x=3x=3 השדה של 9.00 m9.00\,\text{m} מסתיים בק4 כסמך פשוט, כי מעל המרחב המוגן יש תקרה נפרדת.)

•ת3 (הגג הבולט) מופיעה בסכמה 1 כזיז של 2.50 m2.50\,\text{m} מק3; גם בחלק הצפוני (מול המטבח) הזיז רתום בק3.

בכל סכמה רושמים את שמה (סכמה 1/2/3), את שמות הסמכים (ק1–ק5) ואת המפתחים.

תשובה: ת1 מצולבת 9×99\times9 על ק1–ק4; ת2 חד־כיוונית 3.00 m3.00\,\text{m} (צפון־דרום) בין ק4 לק5; ת3 זיז 2.50 m2.50\,\text{m} מק3; הסכמות כמפורט.

סעיף ג

תשובה:

תקרה h=35 cmh=35\,\text{cm}; הקורה המוטרחת ביותר ק4 (מפתח 6.00 מ' בין ע7 לע8): 20/6520/65

נתון: Δg=4.5 kN/m2\Delta g=4.5\,\text{kN/m}^2, q=1.5 kN/m2q=1.5\,\text{kN/m}^2, משקל בטון 25 kN/m325\,\text{kN/m}^3.

מבוקש: עובי התקרה ומידות הקורה המוטרחת ביותר לפי דרישות הכפף של ת"י 466:

h≥l0k11 k12 k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\,k_{12}\,k_{13}}, k12=24.4(10fser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}}\right)^{1/3} לתקרה (fserf_{ser} ב־kN/m2\text{kN/m}^2), k12=24.4(10 bfser)1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10\,b}{f_{ser}}\right)^{1/3} לקורה (fserf_{ser} ב־kN/m\text{kN/m}, bb במטרים), k13=1k_{13}=1.

עובי התקרה - קובעת ת1, המצולבת 9×9 m9\times9\,\text{m}:

1. l0=900 cml_0=900\,\text{cm} (המפתח הקצר; בצד בטוח - כנשענת בפשטות), k11=1.22k_{11}=1.22 (מצולבת על קורות).

2. נניח h=35 cmh=35\,\text{cm}: fser=0.35⋅25+4.5+1.5=14.75 kN/m2f_{ser}=0.35\cdot25+4.5+1.5=14.75\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4⋅(1014.75)1/3=21.44k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{14.75}\right)^{1/3}=21.44

4. h=9001.22⋅21.44⋅1=34.4 cm≤35 cmh=\frac{900}{1.22\cdot21.44\cdot1}=34.4\,\text{cm}\le35\,\text{cm} ✓

5. בדיקת הזיז ת3: l0=250 cml_0=250\,\text{cm}, k11=0.4k_{11}=0.4: h=2500.4⋅21.44=29.2 cm<35h=\frac{250}{0.4\cdot21.44}=29.2\,\text{cm}<35 ✓. תקרת המטבח (חד־כיוונית, 300 cm300\,\text{cm}): h=3001.0⋅21.44=14.0 cmh=\frac{300}{1.0\cdot21.44}=14.0\,\text{cm} - נבצע את כל הגג בעובי אחיד 35 cm35\,\text{cm}.

הקורה המוטרחת ביותר. העומס מת1 מתחלק לארבע הקורות ההיקפיות בקווים של 45∘45^\circ: כל קורה מקבלת משולש בגובה 4.50 m4.50\,\text{m}, שרוחב ההשפעה שלו בנקודה במרחק ss מפינה הוא min⁡(s, 9−s)\min(s,\ 9-s).

6. ק4, המפתח ע7–ע8 (x=3x=3 עד 99, 6.00 m6.00\,\text{m}): מת1 רוחב ממוצע 16∫39min⁡(x,9−x) dx=5.625+10.1256=2.625 m\frac{1}{6}\int_3^9\min(x,9-x)\,dx=\frac{5.625+10.125}{6}=2.625\,\text{m}, ומת2 (חד־כיוונית, 3.00 m3.00\,\text{m}) חצי מפתח 1.50 m1.50\,\text{m}. סה"כ 4.125 m4.125\,\text{m}:

fser=14.75⋅4.125=60.84 kN/mf_{ser}=14.75\cdot4.125=60.84\,\text{kN/m}

7. להשוואה, ק3 במפתח ע3–ע5 (4.60 m4.60\,\text{m}): משולש ממוצע 2.30 m2.30\,\text{m} ועוד כל הזיז 2.50 m2.50\,\text{m}: fser=14.75⋅4.80=70.77 kN/mf_{ser}=14.75\cdot4.80=70.77\,\text{kN/m}, אך המפתח קצר: l0=0.8⋅460=368 cml_0=0.8\cdot460=368\,\text{cm}, k12=24.4(10⋅0.2070.77)1/3=7.43k_{12}=24.4\left(\frac{10\cdot0.20}{70.77}\right)^{1/3}=7.43, h=49.5 cmh=49.5\,\text{cm}. שאר הקורות נושאות פחות במפתחים דומים או קטנים יותר. לכן ק4 (ע7–ע8) היא המוטרחת ביותר.

8. גובה ק4 מכפף. המפתח ע7–ע8 הוא שדה קצה של קורה רציפה (ממשיכה לע6): l0=0.8⋅600=480 cml_0=0.8\cdot600=480\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0, b=0.20 mb=0.20\,\text{m} (כרוחב העמוד והמחיצה):

k12=24.4⋅(10⋅0.2060.84)1/3=7.82k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10\cdot0.20}{60.84}\right)^{1/3}=7.82

h=4801.0⋅7.82⋅1=61.4 cmh=\frac{480}{1.0\cdot7.82\cdot1}=61.4\,\text{cm} → נבחר h=65 cmh=65\,\text{cm}.

9. בדיקת חוזק לכפיפה (שלא יידרש זיון לחוץ): fd=1.4⋅(0.35⋅25+4.5)+1.6⋅1.5=20.95 kN/m2f_d=1.4\cdot(0.35\cdot25+4.5)+1.6\cdot1.5=20.95\,\text{kN/m}^2, wd=20.95⋅4.125=86.42 kN/mw_d=20.95\cdot4.125=86.42\,\text{kN/m}. בקורה רציפה 3.00+6.00 m3.00+6.00\,\text{m} המומנט מעל ע7: M=wd(33+63)8(3+6)=86.42⋅24372=291.7 kNmM=\frac{w_d(3^3+6^3)}{8(3+6)}=\frac{86.42\cdot243}{72}=291.7\,\text{kNm} (בצד בטוח - אותו עומס בשני השדות).

Mcd,max=0.32⋅b d2fcd=0.32⋅0.20⋅0.602⋅13000=299.5 kNm>291.7M_{cd,max}=0.32\cdot b\,d^2f_{cd}=0.32\cdot0.20\cdot0.60^2\cdot13000=299.5\,\text{kNm}>291.7 ✓

תשובה: תקרה 35 cm35\,\text{cm}; הקורה המוטרחת ביותר - ק4 במפתח ע7–ע8 (6.00 m6.00\,\text{m}), בחתך 20/6520/65.

סעיף ד

תשובה:

תוכנית: D=35 ס"מ, קורות 20/65; זיון תחתון רשת בשני הכיוונים באולם ובכיוון צפון־דרום במטבח, מעוגן בווים בקורות; זיון עליון מעל ק3 לאורך כל הזיז (עם וו בקצה) ומעל ק4, ורשת עליונה בפינות

מבוקש: תוכנית תקרה עם מידות ופריסה עקרונית של הזיון (לא מחושב).

תוכנית התקרה (על תרשים 2ג'):

1. מסמנים את העמודים ע1–ע10 (20/6020/60) ואת הקורות ק1–ק5 בקו מקווקו (קורות יורדות), עם הכיתוב 20/6520/65.

2. בכל שדה רושמים את עובי התקרה: D=35D=35 ס"מ (ת1, ת2, ת3), ואת מפלס הגג.

זיון תחתון:

3. ת1 (מצולבת): רשת בשני הכיוונים לכל שטח האולם. המוטות בשני הכיוונים נכנסים לקורות ההיקפיות ומסתיימים בוו של 90∘90^\circ (עיגון בסמך). מכיוון שהשדה ריבועי, השכבה התחתונה בכיוון אחד והשנייה מעליה.

4. ת2 (חד־כיוונית): מוטות ראשיים בכיוון צפון־דרום (כיוון המתיחה), מעוגנים בק4 ובק5 בווים; מעליהם מוטות חלוקה בכיוון מזרח־מערב.

5. ת3 (זיז): זיון תחתון קונסטרוקטיבי (רשת) בלבד.

זיון עליון:

6. מעל ק3 ובכל הזיז: הזיז מתוח בפנים העליונות, ולכן הזיון העיקרי שלו עליון: מוטות בכיוון מזרח־מערב לכל אורך הזיז (2.50 m2.50\,\text{m}), עם וו כלפי מטה בקצה החופשי, הממשיכים מעבר לק3 לתוך ת1 לאורך עיגון של כ־0.250.25–0.30.3 מהשדה (כ־2.5 m2.5\,\text{m}) - כך הם מכסים גם את המומנט השלילי מעל ק3.

7. מעל ק4: מוטות עליונים קצרים, משני צדי הקורה (כ־0.250.25 מהמפתח לכל צד), כי ת1 ות2 רציפות מעליה.

8. לאורך ק1, ק2, ק5 (סמכים פשוטים): מוטות עליונים קונסטרוקטיביים בצורת "כובע", מכופפים לתוך הקורה, כנגד סדקים בחיבור.

9. בפינות ת1 (דרום־מערב): רשת עליונה ותחתונה נוספת כנגד פיתול והתרוממות הפינה.

תשובה: תוכנית עם D=35D=35 ס"מ וקורות 20/6520/65; רשת תחתונה מעוגנת בווים בקורות; זיון עליון ראשי בזיז ומעל ק3 (וו בקצה הזיז), זיון עליון מעל ק4 ו"כובעים" לאורך הקורות ההיקפיות.

שאלה 3 · סדירות, מרכזי כובד וקשיחות, כוחות רעידה

בתרשים 3 מוצגת תוכנית של תקרת קומות קרקע א, ב, ג, של בניין משרדים.

בתרשים 3א מוצגת תוכנית של תקרת קומה ד. בתרשים 3ב מוצג חתך של מבנה.

המבנה הוא מבנה משרדים בן 5 קומות, ללא אפשרות עלייה לגג, והוא מבוסס על גבי רפסודה.

בתוכנית מופיע סימון של קירות הקשחה ופיר הקשחה (אין צורך להתייחס לפתח המופיע בפיר).

במהלך הפתרון אפשר להניח שקשיחות התקרות במישורן היא אין־סופית.

מידות קירות ההקשחה – לפי הרשום בתרשים.

העומס הקבוע על כל תקרה במבנה (כולל משקל עצמי של התקרה): g=18 kN/m2 (1800 kg/m2)g=18\,\text{kN/m}^2\ (1800\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי הוא בהתאם לת"י 412.

יש צורך לבדוק מגבלות מבנה סדיר לפי הנחיות הסעיפים.

א.

קבעו האם המבנה סדיר במתווה האנכי.

יש להתייחס לנקודות הבאות:

•קומה גמישה.

•קומה חלשה.

•רציפות אנכית במערכת הנושאת.

•היצרות הדרגתית לגובה מבנה.

(4 נקודות)

עבור סעיפים ב–ו אין צורך להתחשב במגבלות מבנה לא סדיר.

ב.

חשבו את מרכז הכובד, בהתחשב במערכת הצירים Y,X, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(אין להפחית את פתח המדרגות, אין להתחשב במשקל הקירות, הקורות והעמודים).

(4 נקודות)
ג.

חשבו את מרכז הקשיחות, בהתחשב במערכת הצירים Y,X, שמופיעה בתרשים 3, ומקמו אותו על התרשים.

(6 נקודות)

עבור סעיפים: ד–ו נתון: Cd=0.13C_d=0.13.

ד.

חשבו את שטח התקרה של המבנה (אין להפחית את פתח המדרגות).

(1 נקודות)
ה.

חשבו את הכוחות האופקיים הפועלים על כל קומה (עבור כיוון Y בלבד).

(10 נקודות)
ו.

חשבו את מומנט הפיתול על כל קומה (יש להתחשב באקס' חישובית בלבד) (עבור כיוון X בלבד).

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

אין קומה גמישה ואין קומה חלשה, יש רציפות אנכית, אך ההיצרות בקומה ד (321=14.3%>10%\frac{3}{21}=14.3\%>10\%, בצד אחד) - המבנה אינו סדיר במתווה האנכי

עוברים על ארבעת התנאים ומשווים בין התוכניות (תרשים 3 - תקרות קרקע, א, ב, ג; תרשים 3א - תקרת קומה ד) והחתך (תרשים 3ב: 5 קומות של 3.30 m3.30\,\text{m}).

1. קומה גמישה. בקומות קרקע עד ג אותם רכיבים בדיוק (פיר 6×6 m6\times6\,\text{m}, קיר ההקשחה האופקי באורך 6.00 m6.00\,\text{m}, שני קירות הצד באורך 6.30 m6.30\,\text{m} והעמודים), ובאותו גובה קומה - הקשיחות הצידית שלהן שווה. בקומה ד (העליונה) קירות הצד מוחלפים בעמודים, ולכן היא גמישה יותר, אך אין מעליה קומה שאליה משווים. אין קומה שקשיחותה קטנה משמעותית מזו של הקומה שמעליה - אין קומה גמישה.

2. קומה חלשה. מאותה סיבה החוזק לכוחות אופקיים זהה בקומות קרקע עד ג ואינו קטן מקומה לקומה כלפי מטה - אין קומה חלשה.

3. רציפות אנכית במערכת הנושאת. הפיר וקיר ההקשחה האופקי של קומה ד ממשיכים ללא הפסקה עד הרפסודה; העמודים שבשפות קומה ד (y=14.7y=14.7–15.115.1) עומדים על קצות קירות הצד שמתחתם, ושאר העמודים ממשיכים במקומם. אף רכיב אינו נשען על תקרה או על קורה - יש רציפות אנכית.

4. היצרות הדרגתית לגובה. בכיוון Y מידת התקרות קרקע עד ג היא 21.00 m21.00\,\text{m}, ושל תקרת קומה ד - 18.00 m18.00\,\text{m} (הנסיגה בצד הצפוני בלבד, לא סימטרית):

21.00−18.0021.00=321=14.3%>10%\frac{21.00-18.00}{21.00}=\frac{3}{21}=14.3\%>10\%

בנסיגה לא סימטרית מותרת היצרות של עד 10%10\% מהמידה בקומה שמתחת - התנאי אינו מתקיים. (בכיוון X אין היצרות: 16.00 m16.00\,\text{m} בשתי התוכניות.)

תשובה: המבנה אינו סדיר במתווה האנכי - בגלל ההיצרות בקומה ד (14.3%>10%14.3\%>10\%); שלושת התנאים האחרים מתקיימים.

סעיף ב

תשובה:

קומות קרקע–ג: (xc,yc)=(8.00, 11.08) m(x_c,y_c)=(8.00,\ 11.08)\,\text{m}; תקרת קומה ד: (8.00, 10.52) m(8.00,\ 10.52)\,\text{m}

ראשית הצירים בפינה השמאלית התחתונה של המלבן החוסם את התוכנית (תרשים 3). העומס אחיד, ולכן מרכז הכובד הוא מרכז השטח של התקרה.

תקרות קרקע עד ג (תרשים 3). התקרה מורכבת ממלבן עליון ומטרפז תחתון:

•מלבן: 16.00×10.85 m16.00\times10.85\,\text{m} (בין y=10.15y=10.15 ל־y=21.00y=21.00): A1=173.6 m2A_1=173.6\,\text{m}^2, y1=10.15+10.852=15.575 my_1=10.15+\frac{10.85}{2}=15.575\,\text{m}

•טרפז: בסיס תחתון 11.00 m11.00\,\text{m} (ב־y=0y=0, בין x=2.5x=2.5 ל־x=13.5x=13.5), בסיס עליון 16.00 m16.00\,\text{m}, גובה 10.15 m10.15\,\text{m}:

A2=11+162⋅10.15=137.025 m2A_2=\frac{11+16}{2}\cdot10.15=137.025\,\text{m}^2, y2=h(b+2a)3(a+b)=10.15⋅(11+2⋅16)3⋅(11+16)=5.388 my_2=\frac{h(b+2a)}{3(a+b)}=\frac{10.15\cdot(11+2\cdot16)}{3\cdot(11+16)}=5.388\,\text{m}

1. התוכנית סימטרית סביב x=8.00x=8.00, ולכן xc=8.00 mx_c=8.00\,\text{m}.

2. yc=A1y1+A2y2A1+A2=173.6⋅15.575+137.025⋅5.388173.6+137.025=2703.8+738.3310.625=11.08 my_c=\frac{A_1y_1+A_2y_2}{A_1+A_2}=\frac{173.6\cdot15.575+137.025\cdot5.388}{173.6+137.025}=\frac{2703.8+738.3}{310.625}=11.08\,\text{m}

תקרת קומה ד (תרשים 3א), לשימוש בסעיף ו. מלבן 16.00×12.30 m16.00\times12.30\,\text{m} (בין y=5.70y=5.70 ל־y=18.00y=18.00) ועוד תקרת הפיר 6.00×5.70 m6.00\times5.70\,\text{m} (בין y=0y=0 ל־y=5.70y=5.70):

Ad=196.8+34.2=231.0 m2A_d=196.8+34.2=231.0\,\text{m}^2

yc,d=196.8⋅11.85+34.2⋅2.85231.0=10.52 my_{c,d}=\frac{196.8\cdot11.85+34.2\cdot2.85}{231.0}=10.52\,\text{m}, xc,d=8.00 mx_{c,d}=8.00\,\text{m}

על התרשים מסמנים את הנקודה (8.00, 11.08)(8.00,\ 11.08) - על ציר הסימטריה, כ־0.5 m0.5\,\text{m} מעל קו העמודים שב־y=10.15y=10.15–10.5510.55.

תשובה: (xc,yc)=(8.00, 11.08) m(x_c,y_c)=(8.00,\ 11.08)\,\text{m} (ולתקרת קומה ד (8.00, 10.52) m(8.00,\ 10.52)\,\text{m}).

סעיף ג

תשובה:

(xck,yck)=(8.00, 4.22) m(x_{ck},y_{ck})=(8.00,\ 4.22)\,\text{m}

הקירות והפיר הם קונסולות זהות בגובה ובחומר, ולכן הקשיחות של כל רכיב בכיוון מסוים פרופורציונית למומנט ההתמד שלו סביב הציר הניצב לכיוון זה. את קשיחות העמודים ואת קשיחות הקירות בניצב למישורם מזניחים.

הרכיבים (תרשים 3):

•פיר: ריבוע חיצוני 6.00×6.00 m6.00\times6.00\,\text{m}, עובי דופן 0.40 m0.40\,\text{m}, בין x=5x=5 ל־1111 ובין y=0y=0 ל־6 m6\,\text{m}; מרכזו (8.00, 3.00)(8.00,\ 3.00). קשיח בשני הכיוונים:

Ipir=6.04−5.2412=1296−731.1612=47.07 m4I_{pir}=\frac{6.0^4-5.2^4}{12}=\frac{1296-731.16}{12}=47.07\,\text{m}^4

•קיר אופקי (בכיוון X): 6.00×0.30 m6.00\times0.30\,\text{m}, בין x=5x=5 ל־1111, צירו ב־y=14.70+0.15=14.85 my=14.70+0.15=14.85\,\text{m}:

Iw=0.30⋅6.0312=5.40 m4I_w=\frac{0.30\cdot6.0^3}{12}=5.40\,\text{m}^4

•שני קירות צד (בכיוון Y): 0.30×6.30 m0.30\times6.30\,\text{m}, ב־x=0.15x=0.15 וב־x=15.85 mx=15.85\,\text{m}: I=0.30⋅6.3312=6.25 m4I=\frac{0.30\cdot6.3^3}{12}=6.25\,\text{m}^4 כל אחד.

1. xckx_{ck} - נקבע מהרכיבים הנושאים בכיוון Y: הפיר (מרכזו ב־x=8x=8) ושני קירות הצד הזהים, הממוקמים סימטרית סביב x=8x=8:

xck=47.07⋅8+6.25⋅0.15+6.25⋅15.8547.07+2⋅6.25=8.00 mx_{ck}=\frac{47.07\cdot8+6.25\cdot0.15+6.25\cdot15.85}{47.07+2\cdot6.25}=8.00\,\text{m}

2. ycky_{ck} - נקבע מהרכיבים הנושאים בכיוון X: הפיר והקיר האופקי:

yck=∑Iiyi∑Ii=47.07⋅3.00+5.40⋅14.8547.07+5.40=141.21+80.1952.47=4.22 my_{ck}=\frac{\sum I_iy_i}{\sum I_i}=\frac{47.07\cdot3.00+5.40\cdot14.85}{47.07+5.40}=\frac{141.21+80.19}{52.47}=4.22\,\text{m}

מרכז הקשיחות קרוב מאוד לפיר, כי הפיר הוא הרכיב הקשיח ביותר. בקומה ד חסרים רק קירות הצד, שאינם משפיעים על ycky_{ck} ומונחים סימטרית - מרכז הקשיחות שם זהה.

על התרשים מסמנים את הנקודה (8.00, 4.22)(8.00,\ 4.22) - על ציר הסימטריה, בתוך הפיר, מעט מעל מרכזו.

תשובה: (xck,yck)=(8.00, 4.22) m(x_{ck},y_{ck})=(8.00,\ 4.22)\,\text{m}.

סעיף ד

תשובה:

A=310.63 m2A=310.63\,\text{m}^2 (תקרות קרקע–ג); תקרת קומה ד: 231.0 m2231.0\,\text{m}^2

משתמשים בחלוקה מסעיף ב (מלבן ועוד טרפז), בלי להפחית את הפתח:

A=16.00⋅10.85+11.00+16.002⋅10.15=173.60+137.03=310.63 m2A=16.00\cdot10.85+\frac{11.00+16.00}{2}\cdot10.15=173.60+137.03=310.63\,\text{m}^2

תקרת קומה ד: Ad=16.00⋅12.30+6.00⋅5.70=196.8+34.2=231.0 m2A_d=16.00\cdot12.30+6.00\cdot5.70=196.8+34.2=231.0\,\text{m}^2.

תשובה: A=310.63 m2A=310.63\,\text{m}^2 (ולתקרת קומה ד 231.0 m2231.0\,\text{m}^2).

סעיף ה

תשובה:

FH=3512.6 kNF_H=3512.6\,\text{kN}; בתקרות קרקע, א, ב, ג, ד: 257.6, 515.1, 772.7, 1030.3, 936.9 kN257.6,\ 515.1,\ 772.7,\ 1030.3,\ 936.9\,\text{kN}

נתון: Cd=0.13C_d=0.13, g=18 kN/m2g=18\,\text{kN/m}^2, גובה קומה 3.30 m3.30\,\text{m}, 5 תקרות (קרקע, א, ב, ג - תרשים 3; ד - הגג, תרשים 3א).

מבוקש: הכוח הסייסמי הכולל וחלוקתו לגובה בשיטת הכוח השקול: Fi=FH⋅wihi∑wjhjF_i=F_H\cdot\frac{w_ih_i}{\sum w_jh_j}.

1. משקל סייסמי לכל תקרה. לעומס הקבוע מוסיפים חלק מהעומס השימושי: לפי ת"י 412 למשרדים q=2.0 kN/m2q=2.0\,\text{kN/m}^2, ובחישוב הסייסמי משתתף 20%20\% ממנו. על הגג אין גישה - אין עומס שימושי.

תקרה טיפוסית: w=310.625⋅(18+0.2⋅2.0)=310.625⋅18.4=5715.5 kNw=310.625\cdot(18+0.2\cdot2.0)=310.625\cdot18.4=5715.5\,\text{kN}

תקרת קומה ד (גג): wd=231.0⋅18=4158.0 kNw_d=231.0\cdot18=4158.0\,\text{kN}

2. משקל כולל: W=4⋅5715.5+4158.0=27020 kNW=4\cdot5715.5+4158.0=27020\,\text{kN}

3. כוח הגזירה בבסיס: FH=Cd⋅W=0.13⋅27020=3512.6 kNF_H=C_d\cdot W=0.13\cdot27020=3512.6\,\text{kN}

4. חלוקה לגובה (∑wjhj=257218.5 kNm\sum w_jh_j=257218.5\,\text{kNm}):

תקרהhih_i [m]wiw_i [kN]wihiw_ih_i [kNm]FiF_i [kN]
קרקע3.35715.518861.1257.6
א6.65715.537722.3515.1
ב9.95715.556583.5772.7
ג13.25715.575444.61030.3
ד16.54158.068607.0936.9
סה"כ27020257218.53512.6

לדוגמה, תקרת קומת קרקע: F1=3512.6⋅18861.1257218.5=257.6 kNF_1=3512.6\cdot\frac{18861.1}{257218.5}=257.6\,\text{kN}.

תשובה: FH=3512.6 kNF_H=3512.6\,\text{kN}; FF = 257.6257.6, 515.1515.1, 772.7772.7, 1030.31030.3, 936.9 kN936.9\,\text{kN} (מקרקע עד ד).

סעיף ו

תשובה:

ey=6.86 me_y=6.86\,\text{m} (קרקע–ג), 6.30 m6.30\,\text{m} (ד); MT=1767.4, 3534.8, 5302.2, 7069.6, 5900.6 kNmM_T=1767.4,\ 3534.8,\ 5302.2,\ 7069.6,\ 5900.6\,\text{kNm}

כוח בכיוון X פועל במרכז הכובד, והמבנה מסתובב סביב מרכז הקשיחות. האקסצנטריות החישובית היא ההפרש בכיוון Y בין שני המרכזים, ומומנט הפיתול MT=Fi⋅eyM_T=F_i\cdot e_y. הכוחות בכיוון X זהים לאלה שבסעיף ה (אותו CdC_d ואותם משקלים).

1. אקסצנטריות חישובית:

תקרות קרקע עד ג: ey=yc−yck=11.08−4.22=6.86 me_y=y_c-y_{ck}=11.08-4.22=6.86\,\text{m}

תקרת קומה ד: ey=10.52−4.22=6.30 me_y=10.52-4.22=6.30\,\text{m}

2. מומנטי פיתול:

תקרהFiF_i [kN]eye_y [m]MTM_T [kNm]
קרקע257.66.861767.4
א515.16.863534.8
ב772.76.865302.2
ג1030.36.867069.6
ד936.96.305900.6

לדוגמה: MT,1=257.6⋅6.86=1767.4 kNmM_{T,1}=257.6\cdot6.86=1767.4\,\text{kNm}.

האקסצנטריות גדולה (כשליש מממד המבנה בכיוון Y) כי הפיר הקשיח נמצא בקצה הדרומי - זה מבנה רגיש לפיתול.

תשובה: MTM_T = 1767.41767.4, 3534.83534.8, 5302.25302.2, 7069.67069.6, 5900.6 kNm5900.6\,\text{kNm} (מתקרת קרקע עד תקרת ד).

שאלה 4 · מדרגות פלדה בין שני מבנים: קורות ומעקה

בתרשים מספר 4 מסורטטת תוכנית וחתך של תוספת מדרגות מפלדה בין שני מבנים קיימים.

העומס הכולל על המדרגות הוא 8 ק"נ למ"ר (800 ק"ג למ"ר, כולל משקלו העצמי).

עבור סעיף ד בלבד: קיים עומס אופקי בניצב לראש המעקה (גובה 1.1 מטר) בגודל של 1.5 ק"נ למ"א (150 ק"ג למ"א).

רצפת המדרגות תהיה בנויה מלוחות פלדה (מדרכים) הנשענים על קורות פלדה. המרחק המרבי בין קורות הפלדה לא יעלה על 100 ס"מ. אין צורך לתכנן את המדרכים של הפלדה.

המאמץ המותר בפלדה: σ=1400 kg/cm2=140 MPa\sigma=1400\,\text{kg/cm}^2=140\,\text{MPa}.

א.

העתיקו את תוכנית המדרגות וסרטטו את הקורות הנושאות הראשיות והקורות הנושאות המשניות ותנו שם לכל קורה.

(5 נקודות)
ב.

סרטטו במחברת הבחינה את הסכמות הסטטיות של הקורות הראשיות והמשניות.

הסכמות יכללו את שם הסכמה, שמות הסמכים, מפתחים ועומס.

(10 נקודות)
ג.

הציעו פרופיל פלדה מסוג IPB לקורות המשניות והראשיות והוכיחו שהמאמץ בהם קטן מהמאמץ המותר.

(10 נקודות)
ד.

הציעו סכמה עבור המעקה, הציעו פרופיל פלדה מסוג IPN שמתאים עבורו.

(5 נקודות)
ה.

הציעו פרטי חיבור בין הקורות הראשיות של המדרגות לתקרות הבטון של המבנים הקיימים.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

ק"ר1, ק"ר2 - שתי קורות ראשיות (מיתרים) לאורך שתי שפות המדרגות, מפתח 8.80 מ' בין המבנים; ק"מ1–ק"מ10 - קורות משניות רוחביות באורך 1.80 מ', במרווח של עד 1.00 מ'

נתון (תרשים 4): המרחק החופשי בין המבנים 8.40 m8.40\,\text{m}, ובכל צד משטח הישענות של 0.40 m0.40\,\text{m} על תקרת המבנה; רוחב המדרגות 1.80 m1.80\,\text{m}. בחתך: מהלך עולה ממפלס +20.00+20.00, משטח ביניים, ומהלך שני עד +23.23+23.23.

הסידור המוצע:

1. קורות ראשיות (מיתרים) - ק"ר1, ק"ר2: שתי קורות לאורך שתי השפות הארוכות של המדרגות (במרחק 1.80 m1.80\,\text{m} זו מזו). כל קורה "שבורה" לפי החתך - עולה בשיפוע במהלך הראשון, אופקית במשטח הביניים ושוב בשיפוע במהלך השני - ונשענת בשני קצותיה על תקרות הבטון של המבנים הקיימים (משטח הישענות 4040 ס"מ). מפתח בין מרכזי ההישענות: 8.40+0.402+0.402=8.80 m8.40+\frac{0.40}{2}+\frac{0.40}{2}=8.80\,\text{m}.

2. קורות משניות - ק"מ1 עד ק"מ10: קורות רוחביות (בניצב לקורות הראשיות) באורך 1.80 m1.80\,\text{m}, הנשענות על ק"ר1 ועל ק"ר2. במרווח של עד 1.00 m1.00\,\text{m} (בהיטל): 8.801.00\frac{8.80}{1.00} → 10 קורות במרווח של כ־0.9 m0.9\,\text{m}, כולל קורה בכל קצה ובשתי שפות משטח הביניים. עליהן נשענים המדרכים.

בתוכנית: שני קווים לאורך השפות (ק"ר1, ק"ר2), וקווים רוחביים ביניהם (ק"מ1...ק"מ10), כל אחד עם שמו.

תשובה: ק"ר1, ק"ר2 לאורך שתי השפות (מפתח 8.80 m8.80\,\text{m}); ק"מ1–ק"מ10 רוחביות (1.80 m1.80\,\text{m}) במרווח של עד 1.00 m1.00\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

ק"מ: קורה פשוטה על ק"ר1–ק"ר2, L=1.80L=1.80 מ', q=8.0q=8.0 ק"נ/מ', R=7.2R=7.2 ק"נ; ק"ר: קורה פשוטה על תקרות המבנים, L=8.80L=8.80 מ' (בהיטל), q=7.2q=7.2 ק"נ/מ', R=31.68R=31.68 ק"נ

הנחה: העומס 8 kN/m28\,\text{kN/m}^2 פועל על ההיטל האופקי, והמפתחים נמדדים בהיטל. כל החיבורים פירקיים (הקורות המשניות מוברגות לראשיות, והראשיות מונחות על התקרות).

1. סכמה ק"מ (קורה משנית טיפוסית): קורה פשוטה. סמכים: ק"ר1 וק"ר2. מפתח 1.80 m1.80\,\text{m}. רוחב העמסה - המרווח בין הקורות, עד 1.00 m1.00\,\text{m} (בצד בטוח):

q=8⋅1.00=8.0 kN/mq=8\cdot1.00=8.0\,\text{kN/m}

ריאקציות: R=8.0⋅1.802=7.2 kNR=\frac{8.0\cdot1.80}{2}=7.2\,\text{kN}

2. סכמה ק"ר (קורה ראשית): קורה פשוטה (שבורה בחתך, אך בעומס אנכי מתנהגת כקורה פשוטה על ההיטל). סמכים: תקרת המבנה ב־+20.00+20.00 (סמך נייח) ותקרת המבנה ב־+23.23+23.23 (סמך נייד). מפתח 8.80 m8.80\,\text{m}. כל ראשית נושאת מחצית מרוחב המדרגות (0.90 m0.90\,\text{m}); הריאקציות של הקורות המשניות הן עומסים מרוכזים צפופים, ושקולם הוא עומס מפורס:

q=8⋅0.90=7.2 kN/mq=8\cdot0.90=7.2\,\text{kN/m}

ריאקציות: R=7.2⋅8.802=31.68 kNR=\frac{7.2\cdot8.80}{2}=31.68\,\text{kN}

תשובה: ק"מ - פשוטה, 1.80 m1.80\,\text{m}, 8.0 kN/m8.0\,\text{kN/m}, R=7.2 kNR=7.2\,\text{kN}; ק"ר - פשוטה, 8.80 m8.80\,\text{m}, 7.2 kN/m7.2\,\text{kN/m}, R=31.68 kNR=31.68\,\text{kN}.

סעיף ג

תשובה:

קורה ראשית: IPB 200 (σ=122.3 MPa<140\sigma=122.3\,\text{MPa}<140); קורה משנית: IPB 100 (σ=36.0 MPa<140\sigma=36.0\,\text{MPa}<140)

מבוקש: מומנט מרבי, מודול חתך דרוש W=MσallW=\frac{M}{\sigma_{all}}, בחירת IPB ובדיקת המאמץ.

קורה ראשית ק"ר:

1. Mmax=qL28=7.2⋅8.8028=69.70 kNmM_{max}=\frac{qL^2}{8}=\frac{7.2\cdot8.80^2}{8}=69.70\,\text{kNm}

2. Wreq=69.70⋅106140=497.8⋅103 mm3=497.8 cm3W_{req}=\frac{69.70\cdot10^6}{140}=497.8\cdot10^3\,\text{mm}^3=497.8\,\text{cm}^3

3. IPB 180 (Wx=426 cm3W_x=426\,\text{cm}^3) קטן מדי. נבחר IPB 200 (Wx=570 cm3W_x=570\,\text{cm}^3).

4. בדיקה: σ=69.70⋅106570⋅103=122.3 MPa<140 MPa\sigma=\frac{69.70\cdot10^6}{570\cdot10^3}=122.3\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

קורה משנית ק"מ:

5. Mmax=8.0⋅1.8028=3.24 kNmM_{max}=\frac{8.0\cdot1.80^2}{8}=3.24\,\text{kNm}

6. Wreq=3.24⋅106140=23.1⋅103 mm3=23.1 cm3W_{req}=\frac{3.24\cdot10^6}{140}=23.1\cdot10^3\,\text{mm}^3=23.1\,\text{cm}^3

7. הפרופיל הקטן ביותר בסדרה, IPB 100 (Wx=89.9 cm3W_x=89.9\,\text{cm}^3), מספיק.

8. בדיקה: σ=3.24⋅10689.9⋅103=36.0 MPa<140 MPa\sigma=\frac{3.24\cdot10^6}{89.9\cdot10^3}=36.0\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

תשובה: ק"ר - IPB 200 (122.3 MPa122.3\,\text{MPa}); ק"מ - IPB 100 (36.0 MPa36.0\,\text{MPa}).

סעיף ד

תשובה:

עמודון מעקה - זיז רתום לקורה הראשית, גובה 1.10 מ', כל 0.80 מ': P=1.2P=1.2 ק"נ, M=1.32M=1.32 ק"נ·מ' → IPN 80 (σ=67.7 MPa<140\sigma=67.7\,\text{MPa}<140)

נתון: עומס אופקי 1.5 kN/m1.5\,\text{kN/m} בניצב לראש המעקה, בגובה 1.10 m1.10\,\text{m}; מרווח עמודוני המעקה לפי החתך: 0.80 m0.80\,\text{m}.

1. סכמה: כל עמודון מעקה הוא זיז (קונסולה) אנכי באורך 1.10 m1.10\,\text{m}, רתום (מרותך) בתחתיתו לקורה הראשית. מאחז היד העליון הוא קורה רציפה על העמודונים, ומעביר אליהם את העומס.

2. הכוח על עמודון (רוחב העמסה - המרווח בין העמודונים):

P=1.5⋅0.80=1.2 kNP=1.5\cdot0.80=1.2\,\text{kN}, בראש העמודון.

3. מומנט ברתום: M=P⋅h=1.2⋅1.10=1.32 kNmM=P\cdot h=1.2\cdot1.10=1.32\,\text{kNm}

4. מודול חתך דרוש: Wreq=1.32⋅106140=9.43⋅103 mm3=9.43 cm3W_{req}=\frac{1.32\cdot10^6}{140}=9.43\cdot10^3\,\text{mm}^3=9.43\,\text{cm}^3

5. IPN 80 (Wx=19.5 cm3W_x=19.5\,\text{cm}^3), כשהציר החזק בניצב למעקה (הכפיפה סביב הציר החזק):

σ=1.32⋅10619.5⋅103=67.7 MPa<140 MPa\sigma=\frac{1.32\cdot10^6}{19.5\cdot10^3}=67.7\,\text{MPa}<140\,\text{MPa} ✓

(מאחז היד: M≈1.5⋅0.828=0.12 kNmM\approx\frac{1.5\cdot0.8^2}{8}=0.12\,\text{kNm} - מספיק צינור קטן.)

תשובה: זיז רתום בגובה 1.10 m1.10\,\text{m} כל 0.80 m0.80\,\text{m}, M=1.32 kNmM=1.32\,\text{kNm} → IPN 80 (67.7 MPa67.7\,\text{MPa}).

סעיף ה

תשובה:

פלטת פלדה מעוגנת בברגי עיגון כימיים לשפת התקרה; בצד אחד חיבור נייח (חורים עגולים), בצד השני נייד (חורים אובליים + יריעת החלקה) כדי לאפשר תזוזה יחסית בין המבנים

הקורות הראשיות מונחות על תקרות הבטון בשני הקצוות, על משטח של 4040 ס"מ, וזו סכמה של קורה פשוטה. שני המבנים זזים זה ביחס לזה (טמפרטורה, רעידת אדמה), ולכן אסור לרתום את המדרגות לשניהם.

1. סמך נייח (למשל במבנה של +20.00+20.00): פלטת פלדה (כ־250×200×15250\times200\times15 מ"מ) מעוגנת לתקרה ב־4 ברגי עיגון כימיים (למשל M16), במרחק מספיק משפת התקרה. קצה הקורה (IPB 200, חתוך לפי השיפוע) מרותך לפלטת קצה המוברגת לפלטה זו בחורים עגולים - מעביר כוחות אנכיים ואופקיים, ללא מומנט.

2. סמך נייד (במבנה של +23.23+23.23): אותה פלטה מעוגנת, אך הקורה מונחת עליה עם יריעת החלקה (נאופרן/טפלון) והברגים עוברים בחורים אובליים בכיוון אורך הקורה - מעביר כוח אנכי ומאפשר תזוזה אופקית.

3. מתחת לפלטות - שכבת דייס (גראוט) ליישור והעברת לחיצה אחידה; בפלטת המשען - צלעות הקשחה מתחת לנקודת ההישענות של הקורה.

תשובה: פלטות פלדה מעוגנות בברגים כימיים לתקרות; צד אחד נייח (חורים עגולים), הצד השני נייד (חורים אובליים ויריעת החלקה).

שאלה 5 · קורה הנושאת עמודים צומחים: כפף וזיון

נתון מבנה ציבורי.

תוכניות וחתכים של המבנה מופיעים בתרשים מספר 5, 5א ו־5ב.

עמודים 6,5,4,3,2,1 אינם יורדים לקומה התחתונה.

העומס הקבוע על התקרות, נוסף על משקלן העצמי הוא:

Δg=3.0 kN/m2 (300 kg/m2)\Delta g=3.0\,\text{kN/m}^2\ (300\,\text{kg/m}^2).

העומס השימושי על התקרות:

במפלס +3+3:

q=5.0 kN/m2 (500 kg/m2)q=5.0\,\text{kN/m}^2\ (500\,\text{kg/m}^2).

במפלס +6+6:

q=1.5 kN/m2 (150 kg/m2)q=1.5\,\text{kN/m}^2\ (150\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 mpa (4350 kg/cm2)435\,\text{mpa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2)

עובי כיסוי הבטון 3 ס"מ.

א.

בִּדקו וקִבעו:

מהו סוג התקרות שמופיע בתוכניות.

האם התקרות בשני המפלסים עומדות בדרישות הכפף של תקן 466?

(6 נקודות)
ב.

חשבו את עומס השירות הפועל על קורה B (יש לשים לב לכלל העומסים הפועלים על הקורה, ואין להתחשב במשקלה העצמי של הקורה והעמוד).

(6 נקודות)
ג.

חשבו את עובי הקורה B הדרוש כדי שהיא תעמוד בדרישות הכפף (לצורך החישוב יש להתייחס לחתך מלבני בלבד, ואין להתחשב במשקלם העצמי של הקורה והעמוד).

(9 נקודות)
ד.

חשבו את עומסי התכן על קורה B.

חשבו את המומנט השלילי והגזירה בקורה סמוך לעמוד 11.

(8 נקודות)
ה.

חשבו את זיון הכפיפה השלילי הדרוש בקורה B.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

+6.00+6.00: מצולבת על קורות, hreq=15.9<17 cmh_{req}=15.9<17\,\text{cm} - עומדת; +3.00+3.00: חד־כיוונית על קורות A, B, C, hreq=22.9<25 cmh_{req}=22.9<25\,\text{cm} - עומדת

הבדיקה: h≥l0k11⋅k12⋅k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}\cdot k_{12}\cdot k_{13}}, k12=24.4(10fser[kN/m2])1/3k_{12}=24.4\left(\frac{10}{f_{ser}[\text{kN/m}^2]}\right)^{1/3}, k13=1k_{13}=1.

מפלס +6.00+6.00 (תרשים 5, D=17 cmD=17\,\text{cm}). קורות בכל ההיקף ובציר 2–5; שני שדות ריבועיים של 6.20×6.20 m6.20\times6.20\,\text{m} (בין צירים: 590+30=620 cm590+30=620\,\text{cm}) - תקרה מקשית מצולבת (דו־כיוונית) על קורות, רציפה מצד אחד.

1. l0=0.8⋅620=496 cml_0=0.8\cdot620=496\,\text{cm}, k11=1.22k_{11}=1.22

2. fser=0.17⋅25+3.0+1.5=8.75 kN/m2f_{ser}=0.17\cdot25+3.0+1.5=8.75\,\text{kN/m}^2

3. k12=24.4⋅(108.75)1/3=25.51k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{8.75}\right)^{1/3}=25.51

4. hreq=4961.22⋅25.51⋅1=15.9 cm<17 cmh_{req}=\frac{496}{1.22\cdot25.51\cdot1}=15.9\,\text{cm}<17\,\text{cm} - עומדת.

מפלס +3.00+3.00 (תרשים 5א, D=25 cmD=25\,\text{cm}). התקרה נשענת רק על הקורות A, B, C שבכיוון Y (אין קורות בכיוון X), ופורשת ביניהן בכיוון X - תקרה מקשית חד־כיוונית על קורות, רציפה על שני שדות.

5. מפתח בין צירי הקורות 560+60=620 cm560+60=620\,\text{cm}; l0=0.8⋅620=496 cml_0=0.8\cdot620=496\,\text{cm}, k11=1.0k_{11}=1.0

6. fser=0.25⋅25+3.0+5.0=14.25 kN/m2f_{ser}=0.25\cdot25+3.0+5.0=14.25\,\text{kN/m}^2

7. k12=24.4⋅(1014.25)1/3=21.68k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10}{14.25}\right)^{1/3}=21.68

8. hreq=4961.0⋅21.68⋅1=22.9 cm<25 cmh_{req}=\frac{496}{1.0\cdot21.68\cdot1}=22.9\,\text{cm}<25\,\text{cm} - עומדת.

תשובה: +6.00+6.00 - מצולבת על קורות, עומדת (15.9<1715.9<17); +3.00+3.00 - חד־כיוונית על קורות, עומדת (22.9<2522.9<25).

סעיף ב

תשובה:

שני עומסים מרוכזים P=216.7 kNP=216.7\,\text{kN} (עמודים 2 ו־5, באמצע כל מפתח) ועומס מפורס f=111.15 kN/mf=111.15\,\text{kN/m}

קורה B (תרשים 5א) עוברת בכיוון Y על עמודים 8–11–14: שני מפתחים של 620 cm620\,\text{cm} בין צירים. פועלים עליה שני סוגי עומסים: התקרה של +3.00+3.00, והעמודים הצומחים 2 ו־5 של מפלס +6.00+6.00, שיושבים עליה באמצע כל מפתח (במרחק 60+265+15−30=310 cm60+265+15-30=310\,\text{cm} מציר העמוד, כלומר בדיוק באמצע).

1. עומסים מרוכזים - הריאקציות של עמודים 2 ו־5. בתרשים 5, עמודים 2 ו־5 הם עמודים אמצעיים בכיוון X (תקרה רציפה על שני שדות, באורך כולל 12.70 m12.70\,\text{m} - העמוד האמצעי מקבל כ־0.60.6 מהאורך), ועמודי שפה בכיוון Y (חצי מ־6.50 m6.50\,\text{m}):

P=12.7⋅0.6⋅6.5⋅0.5⋅fser,+6=24.765 m2⋅8.75=216.7 kNP=12.7\cdot0.6\cdot6.5\cdot0.5\cdot f_{ser,+6}=24.765\,\text{m}^2\cdot8.75=216.7\,\text{kN} (לכל עמוד)

2. עומס מפורס - מתקרת +3.00+3.00. קורה B היא הסמך האמצעי של התקרה החד־כיוונית הרציפה (שני שדות, רוחב כולל 13.00 m13.00\,\text{m}), ולכן רוחב ההשפעה 0.6⋅13.0=7.80 m0.6\cdot13.0=7.80\,\text{m}:

f=7.80⋅14.25=111.15 kN/mf=7.80\cdot14.25=111.15\,\text{kN/m}

תשובה: P=216.7 kNP=216.7\,\text{kN} באמצע כל אחד משני המפתחים, ו־f=111.15 kN/mf=111.15\,\text{kN/m} לכל אורך הקורה.

סעיף ג

תשובה:

hreq=61.6 cmh_{req}=61.6\,\text{cm} → קורה 60/6560/65

מבוקש: גובה הקורה (b=60 cmb=60\,\text{cm}, לפי תרשים 5א) לפי h≥l0k11k12k13h\ge\frac{l_0}{k_{11}k_{12}k_{13}}.

1. מפתח יעיל: כל מפתח הוא שדה קצה של קורה רציפה בת שני שדות: l0=0.8⋅620=496 cml_0=0.8\cdot620=496\,\text{cm}, k11=1k_{11}=1.

2. עומס מפורס שקול לעומס המרוכז. עומס מרוכז PP באמצע מפתח נותן שקיעה PL348EI\frac{PL^3}{48EI}, ועומס מפורס 5wL4384EI\frac{5wL^4}{384EI}; השוואה נותנת weq=8P5L=1.6PLw_{eq}=\frac{8P}{5L}=1.6\frac{P}{L}:

weq=1.6⋅216.76.20=55.92 kN/mw_{eq}=1.6\cdot\frac{216.7}{6.20}=55.92\,\text{kN/m}

fser=111.15+55.92=167.07 kN/mf_{ser}=111.15+55.92=167.07\,\text{kN/m}

3. מקדם העומס (עומס לשטח - מחלקים ברוחב הקורה 0.6 m0.6\,\text{m}):

k12=24.4⋅(10⋅0.6167.07)1/3=8.05k_{12}=24.4\cdot\left(\frac{10\cdot0.6}{167.07}\right)^{1/3}=8.05

4. גובה נדרש:

hreq=4961⋅8.05⋅1=61.6 cmh_{req}=\frac{496}{1\cdot8.05\cdot1}=61.6\,\text{cm}

תשובה: נבחר חתך 60/6560/65 (hreq=61.6 cmh_{req}=61.6\,\text{cm}).

סעיף ד

תשובה:

Pd=310.8 kNP_d=310.8\,\text{kN}, fd=163.41 kN/mf_d=163.41\,\text{kN/m}; מעל עמוד 11: M−=−1146.5 kNmM^-=-1146.5\,\text{kNm}, V=846.9 kNV=846.9\,\text{kN}

עומסי תכן (מקדמים 1.41.4 לקבוע ו־1.61.6 לשימושי):

1. מפלס +6.00+6.00: Fd=(0.17⋅25+3.0)⋅1.4+1.5⋅1.6=10.15+2.40=12.55 kN/m2F_d=(0.17\cdot25+3.0)\cdot1.4+1.5\cdot1.6=10.15+2.40=12.55\,\text{kN/m}^2

Pd=24.765⋅12.55=310.8 kNP_d=24.765\cdot12.55=310.8\,\text{kN}

2. מפלס +3.00+3.00: Fd=(0.25⋅25+3.0)⋅1.4+5.0⋅1.6=12.95+8.00=20.95 kN/m2F_d=(0.25\cdot25+3.0)\cdot1.4+5.0\cdot1.6=12.95+8.00=20.95\,\text{kN/m}^2

fd=7.80⋅20.95=163.41 kN/mf_d=7.80\cdot20.95=163.41\,\text{kN/m}

סכמה: קורה רציפה על שלושה סמכים - 14 (x=0x=0), 11 (x=6.20x=6.20), 8 (x=12.40 mx=12.40\,\text{m}); fdf_d לכל האורך ו־PdP_d באמצע כל מפתח. שני המפתחים שווים (L=6.20 mL=6.20\,\text{m}) והעמסה סימטרית.

3. מומנט מעל הסמך האמצעי 11 (מקדמי קורה רציפה בת שני שדות שווים: wL28\frac{wL^2}{8} לעומס מפורס, 3PL16\frac{3PL}{16} לעומס מרוכז באמצע כל שדה):

M11=−(fdL28+3PdL16)=−(163.41⋅6.228+3⋅310.8⋅6.216)=−(785.2+361.3)=−1146.5 kNmM_{11}=-\left(\frac{f_dL^2}{8}+\frac{3P_dL}{16}\right)=-\left(\frac{163.41\cdot6.2^2}{8}+\frac{3\cdot310.8\cdot6.2}{16}\right)=-(785.2+361.3)=-1146.5\,\text{kNm}

4. גזירה סמוך לעמוד 11:

V11=5fdL8+11Pd16=5⋅163.41⋅6.28+11⋅310.816=633.2+213.7=846.9 kNV_{11}=\frac{5f_dL}{8}+\frac{11P_d}{16}=\frac{5\cdot163.41\cdot6.2}{8}+\frac{11\cdot310.8}{16}=633.2+213.7=846.9\,\text{kN}

5. בדיקה: ריאקציית קצה R14=3fdL8+5Pd16=379.9+97.1=477.1 kNR_{14}=\frac{3f_dL}{8}+\frac{5P_d}{16}=379.9+97.1=477.1\,\text{kN}; 2⋅477.1+2⋅846.9=2647.9=2(fdL+Pd)=2(1013.1+310.8)2\cdot477.1+2\cdot846.9=2647.9=2(f_dL+P_d)=2(1013.1+310.8) ✓

המומנט החיובי המרבי בשדה (לעיון): כ־696 kNm696\,\text{kNm}, סמוך לנקודת העמוד הצומח.

מהלך המומנטים לאורך הקורה:

‫x [m] (מעמוד ⁦14⁩)‬M [kNm]24681012-1200-1000-800-600-400-200200400600800696-1146.5

תשובה: Pd=310.8 kNP_d=310.8\,\text{kN}, fd=163.41 kN/mf_d=163.41\,\text{kN/m}; M11=−1146.5 kNmM_{11}=-1146.5\,\text{kNm}, V11=846.9 kNV_{11}=846.9\,\text{kN}.

סעיף ה

תשובה:

As=54.9 cm2A_s=54.9\,\text{cm}^2 (עליון) → 12Φ2512\Phi25 בשתי שכבות; זיון לחוץ As′=13.3 cm2A_s'=13.3\,\text{cm}^2 (תחתון) → 3Φ253\Phi25

נתון: Md=1146.5 kNmM_d=1146.5\,\text{kNm} (מעל עמוד 11), b=60 cmb=60\,\text{cm}, h=65 cmh=65\,\text{cm}. הזיון הדרוש גדול, ולכן נניח שתי שכבות: d≈65−7=58 cmd\approx65-7=58\,\text{cm}, ds′=5 cmd_s'=5\,\text{cm}.

1. בדיקת הצורך בזיון לחוץ:

Mcd,max=0.32⋅b⋅d2⋅fcd=0.32⋅0.6⋅0.582⋅13000=839.7 kNm<Md=1146.5 kNmM_{cd,max}=0.32\cdot b\cdot d^2\cdot f_{cd}=0.32\cdot0.6\cdot0.58^2\cdot13000=839.7\,\text{kNm}<M_d=1146.5\,\text{kNm}

(באופן שקול: μ=1146.50.6⋅0.582⋅13000=0.437>0.32\mu=\frac{1146.5}{0.6\cdot0.58^2\cdot13000}=0.437>0.32) - נדרש זיון לחוץ.

2. זיון לחוץ (תחתון, נושא את עודף המומנט בזרוע d−ds′d-d_s'):

ΔM=1146.5−839.7=306.8 kNm\Delta M=1146.5-839.7=306.8\,\text{kNm}

As′=ΔM(d−ds′)fsd=306.8(0.58−0.05)⋅435000=13.3⋅10−4 m2=13.3 cm2A_s'=\frac{\Delta M}{(d-d_s')f_{sd}}=\frac{306.8}{(0.58-0.05)\cdot435000}=13.3\cdot10^{-4}\,\text{m}^2=13.3\,\text{cm}^2

3. זיון מתוח (עליון):

As=Mcd,max0.8⋅d⋅fsd+As′=839.70.8⋅0.58⋅435000+13.3⋅10−4=41.6+13.3=54.9 cm2A_s=\frac{M_{cd,max}}{0.8\cdot d\cdot f_{sd}}+A_s'=\frac{839.7}{0.8\cdot0.58\cdot435000}+13.3\cdot10^{-4}=41.6+13.3=54.9\,\text{cm}^2

4. בחירת מוטות: Φ25\Phi25: 4.91 cm24.91\,\text{cm}^2. 12Φ25=58.9 cm2≥54.912\Phi25=58.9\,\text{cm}^2\ge54.9 ✓ - בשתי שכבות (7+5) בפנים העליונות מעל עמוד 11. לזיון הלחוץ: 3Φ25=14.7 cm2≥13.33\Phi25=14.7\,\text{cm}^2\ge13.3 ✓ (בפועל הזיון התחתון של השדות, הממשיך דרך הסמך, גדול יותר).

הערה: החתך 60/6560/65 שנקבע מכפף עמוס מאוד בכפיפה; מומלץ להגדיל את גובה הקורה (למשל ל־80 cm80\,\text{cm}) כדי לוותר על הזיון הלחוץ ולהקל על הגזירה.

תשובה: זיון עליון As=54.9 cm2A_s=54.9\,\text{cm}^2 → 12Φ2512\Phi25 (שתי שכבות); זיון לחוץ תחתון As′=13.3 cm2A_s'=13.3\,\text{cm}^2 → 3Φ253\Phi25.

שאלה 6 · קיר תומך עם בריכה מעליו: יציבות

נתון קיר תומך, המוצג בתרשים מספר 6.

מילוי סוג א:

•המשקל המרחבי של הקרקע: γ=(2000 kg/m3) 20 kN/m3\gamma=(2000\,\text{kg/m}^3)\ 20\,\text{kN/m}^3.

•זווית השפיכה של הקרקע: φ=40∘\varphi=40^\circ.

נתון:

•מקדם החיכוך בין יסוד הקיר ובין הקרקע: μ=0.40\mu=0.40.

•המשקל המרחבי של בטון הקיר: γ=(2500 kg/m3) 25 kN/m3\gamma=(2500\,\text{kg/m}^3)\ 25\,\text{kN/m}^3.

•בראש הקיר קיימת בריכה מבטון עם מילוי מים בגובה 1 מטר, ועומס שימושי של 3.5 kN/m2 (350 kg/m2)3.5\,\text{kN/m}^2\ (350\,\text{kg/m}^2).

סוג הבטון: ב-30, אגרגט גירי.

פלדה מצולעת: 435 MPa (4350 kg/cm2)435\,\text{MPa}\ (4350\,\text{kg/cm}^2).

עובי כיסוי הבטון: 5 ס"מ.

אין להתחשב בכוחות פסיביים.

א.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את פילוג המאמצים האופקיים האקטיביים.

(6 נקודות)
ב.

חשבו וסרטטו במחברת הבחינה את הכוחות האופקיים השקולים הפועלים על הקיר.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את מקדם הביטחון להחלקה.

(7 נקודות)
ד.

חשבו את מקדם הביטחון להיפוך.

(8 נקודות)
ה.

העתיקו את החתך למחברת ושרטטו עליו את פריסת הזיון (אין צורך לחשב את הזיון).

(7 נקודות)
ו.

האם הקיר הנדון בשאלה תקני.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

Ka=0.217K_a=0.217; פילוג טרפזי: 4.29 kN/m24.29\,\text{kN/m}^2 בראש הקיר ו־17.78 kN/m217.78\,\text{kN/m}^2 בתחתית היסוד (H=3.10 mH=3.10\,\text{m})

נתון (תרשים 6): יסוד ברוחב 1.75 m1.75\,\text{m} ובעובי 0.60 m0.60\,\text{m}; גוף הקיר בגובה 2.50 m2.50\,\text{m}, ברוחב 0.30 m0.30\,\text{m} בראש ו־0.50 m0.50\,\text{m} בבסיס (הפנים הקדמיות משופעות, האחוריות אנכיות ובמישור אחד עם קצה היסוד); בוהן של 1.25 m1.25\,\text{m} ואין עקב. מאחורי הקיר מילוי עד ראשו, ועליו בריכה: תחתית בטון בעובי 2525 ס"מ, מים בגובה 1.00 m1.00\,\text{m} ועומס שימושי 3.5 kN/m23.5\,\text{kN/m}^2.

מבוקש: פילוג הלחץ האקטיבי על המישור האנכי של הפנים האחוריות, לכל הגובה H=2.50+0.60=3.10 mH=2.50+0.60=3.10\,\text{m}.

1. מקדם הלחץ האקטיבי:

Ka=tan⁡2(45∘−φ2)=tan⁡2(45∘−20∘)=tan⁡225∘=0.2174K_a=\tan^2\left(45^\circ-\frac{\varphi}{2}\right)=\tan^2\left(45^\circ-20^\circ\right)=\tan^2 25^\circ=0.2174

2. עומס עילי שקול על המילוי (הבריכה נשענת על הקרקע שמאחורי הקיר):

q=0.25⋅25+1.0⋅10+3.5=6.25+10+3.5=19.75 kN/m2q=0.25\cdot25+1.0\cdot10+3.5=6.25+10+3.5=19.75\,\text{kN/m}^2

3. לחץ בראש הקיר (z=0z=0): σ0=Ka⋅q=0.2174⋅19.75=4.29 kN/m2\sigma_0=K_a\cdot q=0.2174\cdot19.75=4.29\,\text{kN/m}^2

4. לחץ בתחתית היסוד (z=3.10 mz=3.10\,\text{m}):

σ1=Ka(q+γH)=0.2174⋅(19.75+20⋅3.10)=0.2174⋅81.75=17.78 kN/m2\sigma_1=K_a(q+\gamma H)=0.2174\cdot(19.75+20\cdot3.10)=0.2174\cdot81.75=17.78\,\text{kN/m}^2

הפילוג טרפזי: מלבן של 4.29 kN/m24.29\,\text{kN/m}^2 (מהעומס העילי) ועוד משולש שגדל מ־0 עד 13.48 kN/m213.48\,\text{kN/m}^2 (מהקרקע).

‫z [m] (עומק מראש הקיר)‬σa [kN/m²]0.51.01.52.02.53.0024681012141618204.2917.78

תשובה: Ka=0.217K_a=0.217; σ=4.29 kN/m2\sigma=4.29\,\text{kN/m}^2 בראש ו־17.78 kN/m217.78\,\text{kN/m}^2 בתחתית, פילוג טרפזי.

סעיף ב

תשובה:

E1=13.31 kN/mE_1=13.31\,\text{kN/m} ב־1.55 m1.55\,\text{m}, E2=20.90 kN/mE_2=20.90\,\text{kN/m} ב־1.03 m1.03\,\text{m} מתחתית היסוד; בסך הכול E=34.21 kN/mE=34.21\,\text{kN/m}

לכל מטר אורך של קיר, מפרקים את הטרפז למלבן ולמשולש:

1. מהעומס העילי (מלבן):

E1=σ0⋅H=4.29⋅3.10=13.31 kN/mE_1=\sigma_0\cdot H=4.29\cdot3.10=13.31\,\text{kN/m}, פועל בגובה H2=1.55 m\frac{H}{2}=1.55\,\text{m} מתחתית היסוד.

2. מהקרקע (משולש):

E2=12KaγH2=12⋅0.2174⋅20⋅3.102=20.90 kN/mE_2=\frac{1}{2}K_a\gamma H^2=\frac{1}{2}\cdot0.2174\cdot20\cdot3.10^2=20.90\,\text{kN/m}, פועל בגובה H3=1.033 m\frac{H}{3}=1.033\,\text{m}.

3. הכוח הכולל: E=13.31+20.90=34.21 kN/mE=13.31+20.90=34.21\,\text{kN/m}, בגובה שקול 13.31⋅1.55+20.90⋅1.03334.21=1.23 m\frac{13.31\cdot1.55+20.90\cdot1.033}{34.21}=1.23\,\text{m}.

בסרטוט: שני חיצים אופקיים על הפנים האחוריות, בכיוון הבוהן.

תשובה: E1=13.31 kN/mE_1=13.31\,\text{kN/m} (1.55 m1.55\,\text{m}), E2=20.90 kN/mE_2=20.90\,\text{kN/m} (1.03 m1.03\,\text{m}); E=34.21 kN/mE=34.21\,\text{kN/m}.

סעיף ג

תשובה:

FSs=0.4⋅51.2534.21=0.60<1.5FS_s=\frac{0.4\cdot51.25}{34.21}=0.60<1.5 - הקיר אינו יציב בהחלקה

מבוקש: היחס בין כוח החיכוך בתחתית היסוד לבין הכוחות האופקיים הדוחפים.

1. משקל הקיר (למטר אורך; xx נמדד מקצה הבוהן):

•גוף הקיר, חלק מלבני 0.30×2.500.30\times2.50: G1=0.30⋅2.50⋅25=18.75 kNG_1=0.30\cdot2.50\cdot25=18.75\,\text{kN}, x1=1.45+0.15=1.60 mx_1=1.45+0.15=1.60\,\text{m}

•גוף הקיר, חלק משולש (השיפוע הקדמי) 0.20×2.50/20.20\times2.50/2: G2=0.20⋅2.502⋅25=6.25 kNG_2=\frac{0.20\cdot2.50}{2}\cdot25=6.25\,\text{kN}, x2=1.25+1.45+1.453=1.383 mx_2=\frac{1.25+1.45+1.45}{3}=1.383\,\text{m}

•יסוד 1.75×0.601.75\times0.60: G3=1.75⋅0.60⋅25=26.25 kNG_3=1.75\cdot0.60\cdot25=26.25\,\text{kN}, x3=0.875 mx_3=0.875\,\text{m}

∑V=18.75+6.25+26.25=51.25 kN\sum V=18.75+6.25+26.25=51.25\,\text{kN}

(אין קרקע מעל היסוד: אין עקב, ומלפנים פני הקרקע בגובה ראש היסוד. הבריכה נשענת על המילוי ולא על הקיר. לחץ פסיבי לא נלקח.)

2. מקדם הביטחון:

FSs=μ∑V∑H=0.40⋅51.2534.21=20.5034.21=0.60<1.5FS_s=\frac{\mu\sum V}{\sum H}=\frac{0.40\cdot51.25}{34.21}=\frac{20.50}{34.21}=0.60<1.5

הקיר אינו עומד בהחלקה - כוח החיכוך קטן אפילו מהכוח הדוחף עצמו.

תשובה: FSs=0.60<1.5FS_s=0.60<1.5 - לא תקין.

סעיף ד

תשובה:

FSo=61.6142.23=1.46<2.0FS_o=\frac{61.61}{42.23}=1.46<2.0 - הקיר אינו יציב בהיפוך

מבוקש: היחס בין המומנטים המייצבים למומנטים המהפכים, סביב קצה הבוהן (נקודת ההיפוך).

1. מומנטים מייצבים (מסעיף ג):

MR=18.75⋅1.60+6.25⋅1.383+26.25⋅0.875=30.00+8.65+22.97=61.61 kNm/mM_R=18.75\cdot1.60+6.25\cdot1.383+26.25\cdot0.875=30.00+8.65+22.97=61.61\,\text{kNm/m}

2. מומנטים מהפכים (מסעיף ב):

MO=E1⋅1.55+E2⋅1.033=13.31⋅1.55+20.90⋅1.033=20.64+21.59=42.23 kNm/mM_O=E_1\cdot1.55+E_2\cdot1.033=13.31\cdot1.55+20.90\cdot1.033=20.64+21.59=42.23\,\text{kNm/m}

3. מקדם הביטחון:

FSo=MRMO=61.6142.23=1.46<2.0FS_o=\frac{M_R}{M_O}=\frac{61.61}{42.23}=1.46<2.0

4. (להשלמת התמונה: מקום השקול מקצה הבוהן a=61.61−42.2351.25=0.378 ma=\frac{61.61-42.23}{51.25}=0.378\,\text{m}, אקסצנטריות e=0.875−0.378=0.497 m>1.756=0.292 me=0.875-0.378=0.497\,\text{m}>\frac{1.75}{6}=0.292\,\text{m} - השקול מחוץ לשליש התיכון, וחלק מתחתית היסוד אינו לחוץ.)

תשובה: FSo=1.46<2.0FS_o=1.46<2.0 - לא תקין.

סעיף ה

תשובה:

זיון ראשי אנכי בפנים האחוריות (צד הקרקע) של גוף הקיר, מכופף ל־L לתחתית היסוד וממשיך עד קצה הבוהן; זיון תחתון ראשי ביסוד; זיון מינימלי בפנים הקדמיות ובפני היסוד העליונים; זיון אופקי לחלוקה; כיסוי 5 ס"מ

מבוקש: פריסה עקרונית של הזיון לפי אופן העבודה של הקיר.

1. גוף הקיר עובד כזיז רתום ביסוד, ולחץ הקרקע דוחף אותו לעבר הבוהן - הפנים האחוריות (צד הקרקע) מתוחות. שם מניחים את הזיון הראשי: מוטות אנכיים לכל גובה הקיר (אפשר לקצר חלק מהם כלפי מעלה, כי המומנט קטן לכיוון הראש).

2. הצומת קיר–יסוד. אין עקב, ולכן המומנט מגוף הקיר עובר לבוהן. הזיון האחורי יורד עד תחתית היסוד ומכופף ב־90∘90^\circ (צורת L) לאורך התחתית לכיוון הבוהן, עם אורך עיגון מלא.

3. היסוד (בוהן): לחץ הקרקע מלמטה מכופף את הבוהן כלפי מעלה - הפנים התחתונות מתוחות. זיון ראשי תחתון לכל רוחב היסוד, עם וו כלפי מעלה בקצה הבוהן. בפנים העליונות - זיון מינימלי.

4. הפנים הקדמיות של גוף הקיר: זיון מינימלי אנכי, מעוגן ביסוד (מוטות המשך/"קוצים").

5. זיון אופקי (חלוקה) בשני צדי גוף הקיר ובכיוון האורך של היסוד - נגד התכווצות וטמפרטורה.

6. כיסוי: 5 cm5\,\text{cm} בכל הפנים (מגע עם קרקע). מומלץ גם חור ניקוז ושכבת ניקוז מאחורי הקיר.

תשובה: זיון ראשי בפנים האחוריות של הקיר, מכופף ל־L לתחתית היסוד; זיון ראשי תחתון בבוהן; זיון מינימלי ואופקי בשאר הפנים; כיסוי 55 ס"מ.

סעיף ו

תשובה:

לא - FSs=0.60<1.5FS_s=0.60<1.5 ו־FSo=1.46<2.0FS_o=1.46<2.0 (והשקול מחוץ לשליש התיכון)

משווים את מקדמי הביטחון שחושבו לדרישות:

1. החלקה: FSs=0.60<1.5FS_s=0.60<1.5 ✗

2. היפוך: FSo=1.46<2.0FS_o=1.46<2.0 ✗

3. בנוסף, השקול מחוץ לשליש התיכון (e=0.497>0.292 me=0.497>0.292\,\text{m}).

הקיר אינו תקני. הסיבה העיקרית: אין לו עקב, ולכן אין משקל קרקע שמייצב אותו, והעומס הגדול של הבריכה מגדיל את הדחף. פתרונות: הוספת עקב מתחת למילוי (שיישא את משקל הקרקע), הרחבת היסוד, או הוספת שן (מפתח) מתחת ליסוד נגד החלקה.

תשובה: לא - הקיר אינו עומד בדרישות ההחלקה וההיפוך.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.