דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2021 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 14 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2021 מועד א', כל 14 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות, 60 נקודות.

חלק ב' – שתי שאלות, 40 נקודות.

סך הכל: 100 נקודות.

חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לכם לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שתוכלו לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב': בחלק זה 5 שאלות – ערך כל שאלה הוא 20 נקודות. עליכם לענות על 2 שאלות בלבד. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 2 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · משוואה עם שברים אלגבריים ותחום הגדרה

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=17x−34x+4−5x+12−2x2f(x)=\frac{17x-3}{4x+4}-\frac{5x+1}{2-2x^2}

מצאו את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פתרו את המשוואה: 17x−34x+4−5x+12−2x2=4\frac{17x-3}{4x+4}-\frac{5x+1}{2-2x^2}=4

(7 נקודות)
ג.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאת.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠1x\neq 1 וגם x≠−1x\neq -1

הפונקציה מוגדרת לכל xx שבו אף מכנה אינו מתאפס. נבדק כל מכנה בנפרד.

1. המכנה הראשון: 4x+4=0⇒4x=−4⇒x=−14x+4=0 \Rightarrow 4x=-4 \Rightarrow x=-1. לכן x≠−1x\neq -1.

2. המכנה השני: 2−2x2=0⇒2x2=2⇒x2=1⇒x=±12-2x^2=0 \Rightarrow 2x^2=2 \Rightarrow x^2=1 \Rightarrow x=\pm 1. לכן x≠1x\neq 1 וגם x≠−1x\neq -1.

3. מאחדים את התנאים: יש להוציא מהתחום את x=1x=1 ואת x=−1x=-1.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx פרט ל-x=1x=1 ול-x=−1x=-1 (כלומר x≠±1x\neq \pm 1).

סעיף ב

תשובה:

x=3x=3 או x=7x=7

נפתור את המשוואה על ידי כפל במכנה המשותף, ונזכור את תחום ההגדרה x≠±1x\neq\pm1 מסעיף א.

1. נפרק את המכנים לגורמים:

4x+4=4(x+1)4x+4=4(x+1), 2−2x2=2(1−x2)=2(1−x)(1+x)\quad 2-2x^2=2(1-x^2)=2(1-x)(1+x).

2. המכנה המשותף הוא 4(1−x)(1+x)=4(1−x2)4(1-x)(1+x)=4(1-x^2).

3. נכפול את שני אגפי המשוואה ב-4(1−x)(1+x)4(1-x)(1+x):

(17x−3)(1−x)−2(5x+1)=4⋅4(1−x2)(17x-3)(1-x)-2(5x+1)=4\cdot 4(1-x^2)

4. נפתח סוגריים:

אגף שמאל: 17x−17x2−3+3x−10x−2=−17x2+10x−517x-17x^2-3+3x-10x-2=-17x^2+10x-5

אגף ימין: 16−16x216-16x^2

5. נעביר אגפים ונכנס איברים דומים:

−17x2+10x−5=16−16x2⇒−x2+10x−21=0⇒x2−10x+21=0-17x^2+10x-5=16-16x^2 \Rightarrow -x^2+10x-21=0 \Rightarrow x^2-10x+21=0

6. נפתור את המשוואה הריבועית בנוסחת השורשים:

x1,2=10±100−4⋅1⋅212=10±162=10±42x_{1,2}=\frac{10\pm\sqrt{100-4\cdot 1\cdot 21}}{2}=\frac{10\pm\sqrt{16}}{2}=\frac{10\pm 4}{2}

x1=7,x2=3x_1=7,\quad x_2=3

7. שני הפתרונות שונים מ-±1\pm1, ולכן שניהם בתחום ההגדרה.

תשובה: x=3x=3 או x=7x=7.

סעיף ג

תשובה:

עבור x=3x=3 ועבור x=7x=7 אגף שמאל שווה ל-44, ולכן שני הפתרונות נכונים.

נציב כל פתרון במשוואה המקורית ונבדוק שאגף שמאל שווה ל-44.

1. הצבת x=3x=3:

17⋅3−34⋅3+4−5⋅3+12−2⋅32=4816−162−18=3−16−16=3+1=4\frac{17\cdot 3-3}{4\cdot 3+4}-\frac{5\cdot 3+1}{2-2\cdot 3^2}=\frac{48}{16}-\frac{16}{2-18}=3-\frac{16}{-16}=3+1=4 ✓

2. הצבת x=7x=7:

17⋅7−34⋅7+4−5⋅7+12−2⋅72=11632−362−98=3.625−36−96=3.625+0.375=4\frac{17\cdot 7-3}{4\cdot 7+4}-\frac{5\cdot 7+1}{2-2\cdot 7^2}=\frac{116}{32}-\frac{36}{2-98}=3.625-\frac{36}{-96}=3.625+0.375=4 ✓

תשובה: בשני המקרים מתקבל 4=44=4, ולכן x=3x=3 ו-x=7x=7 הם פתרונות נכונים.

שאלה 2 · טריגונומטריה במשולש שווה-שוקיים

במשולש שווה-שוקיים ABCABC, ADAD הוא הגובה לבסיס ו- DEDE מאונך לשוק ABAB.

נתונים: אורך הקטע DE=7.23DE=7.23 מ' והזווית ∠D1=∠BDE=32∘\angle D_1=\angle BDE=32^\circ.

א.

חשבו את אורך הבסיס BCBC.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את היקף המשולש ΔABC\Delta ABC.

(4 נקודות)
ג.

הקטע BFBF מאונך לצלע ACAC. חשבו את שטח המשולש ΔBCF\Delta BCF.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

BC≈17.05BC\approx 17.05 מ'

נתון: DE=7.23DE=7.23 מ', ∠BDE=32∘\angle BDE=32^\circ, DE⊥ABDE\perp AB, ADAD גובה לבסיס.

מבוקש: BCBC.

הרעיון: במשולש DEBDEB ישר הזווית נמצא את BDBD, ואחר כך נשתמש בכך שבמשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון.

1. במשולש DEBDEB הזווית EE ישרה (DE⊥ABDE\perp AB). DEDE הוא הניצב שליד הזווית D1D_1, ו-BDBD הוא היתר:

cos⁡32∘=DEBD⇒BD=DEcos⁡32∘=7.230.8480≈8.5255≈8.53\cos 32^\circ=\frac{DE}{BD} \Rightarrow BD=\frac{DE}{\cos 32^\circ}=\frac{7.23}{0.8480}\approx 8.5255\approx 8.53 מ'

2. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס ADAD הוא גם תיכון, ולכן DD אמצע BCBC:

BC=2⋅BD=2⋅8.5255≈17.05BC=2\cdot BD=2\cdot 8.5255\approx 17.05 מ'

תשובה: BC≈17.05BC\approx 17.05 מ'.

סעיף ב

תשובה:

היקף ΔABC≈49.23\Delta ABC\approx 49.23 מ'

מבוקש: היקף המשולש, כלומר 2AB+BC2AB+BC. את BCBC כבר מצאנו, נשאר למצוא את השוק ABAB.

1. זווית הבסיס BB: במשולש DEBDEB סכום הזוויות 180∘180^\circ, ו-∠E=90∘\angle E=90^\circ:

∠B=180∘−90∘−32∘=58∘\angle B=180^\circ-90^\circ-32^\circ=58^\circ

2. במשולש ADBADB הזווית DD ישרה (ADAD גובה). BDBD הוא הניצב שליד הזווית BB, ו-ABAB הוא היתר:

cos⁡58∘=BDAB⇒AB=BDcos⁡58∘=8.52550.5299≈16.09\cos 58^\circ=\frac{BD}{AB} \Rightarrow AB=\frac{BD}{\cos 58^\circ}=\frac{8.5255}{0.5299}\approx 16.09 מ'

3. המשולש שווה-שוקיים, ולכן AC=ABAC=AB. ההיקף:

P=AB+AC+BC=2⋅16.088+17.051≈49.23P=AB+AC+BC=2\cdot 16.088+17.051\approx 49.23 מ'

תשובה: היקף המשולש ≈49.23\approx 49.23 מ'.

סעיף ג

תשובה:

SΔBCF≈65.33S_{\Delta BCF}\approx 65.33 מ"ר

נתון: BF⊥ACBF\perp AC. מבוקש: שטח המשולש BCFBCF.

המשולש BCFBCF ישר זווית ב-FF, ולכן שטחו הוא חצי מכפלת הניצבים BFBF ו-CFCF. נמצא אותם מתוך היתר BCBC והזווית CC.

1. במשולש שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות: ∠C=∠B=58∘\angle C=\angle B=58^\circ.

2. במשולש BFCBFC (ישר זווית ב-FF, היתר BC≈17.051BC\approx 17.051):

BF=BC⋅sin⁡58∘=17.051⋅0.8480≈14.46BF=BC\cdot\sin 58^\circ=17.051\cdot 0.8480\approx 14.46 מ'

CF=BC⋅cos⁡58∘=17.051⋅0.5299≈9.04CF=BC\cdot\cos 58^\circ=17.051\cdot 0.5299\approx 9.04 מ'

3. השטח:

SΔBCF=BF⋅CF2=14.46⋅9.0362≈65.33S_{\Delta BCF}=\frac{BF\cdot CF}{2}=\frac{14.46\cdot 9.036}{2}\approx 65.33 מ"ר

תשובה: שטח המשולש BCFBCF הוא בערך 65.3365.33 מ"ר.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: איבר ראשון, הפרש וסכום

נתונה סדרה חשבונית שבה: a5=19,a7+a11=62a_5=19\quad,\quad a_7+a_{11}=62

א.

מצאו את הערך של a1a_1 ושל הפרש הסדרה dd.

(6 נקודות)
ב.

מחברים את כל איברי הסדרה החל מהאיבר הראשון. כמה אברים צריך לחבר על מנת שהסכום שיתקבל יהיה S=1,815S=1{,}815?

מצאו את כל הפתרונות האפשריים. נמקו את תשובתכם.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

a1=7a_1=7, d=3d=3

נתון: a5=19a_5=19, a7+a11=62a_7+a_{11}=62. מבוקש: a1a_1 ו-dd.

נבטא כל איבר בעזרת a1a_1 ו-dd לפי הנוסחה an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d, ונקבל מערכת של שתי משוואות.

1. a5=a1+4d=19a_5=a_1+4d=19

2. a7+a11=(a1+6d)+(a1+10d)=2a1+16d=62a_7+a_{11}=(a_1+6d)+(a_1+10d)=2a_1+16d=62, ולאחר חלוקה ב-2: a1+8d=31a_1+8d=31

3. נחסר את משוואה 1 מהמשוואה האחרונה:

(a1+8d)−(a1+4d)=31−19⇒4d=12⇒d=3(a_1+8d)-(a_1+4d)=31-19 \Rightarrow 4d=12 \Rightarrow d=3

4. נציב במשוואה 1: a1=19−4⋅3=7a_1=19-4\cdot 3=7

5. בדיקה: a5=7+4⋅3=19a_5=7+4\cdot3=19 ✓, a7+a11=25+37=62a_7+a_{11}=25+37=62 ✓

תשובה: a1=7a_1=7, d=3d=3.

סעיף ב

תשובה:

n=33n=33 (הפתרון השני של המשוואה שלילי ולא שלם, ולכן נפסל)

נתון: a1=7a_1=7, d=3d=3, Sn=1815S_n=1815. מבוקש: מספר האיברים nn.

1. נוסחת הסכום של סדרה חשבונית:

Sn=n2(2a1+(n−1)d)S_n=\frac{n}{2}\left(2a_1+(n-1)d\right)

2. נציב:

1815=n2(2⋅7+3(n−1))=n2(3n+11)1815=\frac{n}{2}\left(2\cdot 7+3(n-1)\right)=\frac{n}{2}(3n+11)

3. נכפול ב-2 ונסדר:

3n2+11n=3630⇒3n2+11n−3630=03n^2+11n=3630 \Rightarrow 3n^2+11n-3630=0

4. נוסחת השורשים:

n1,2=−11±112+4⋅3⋅36302⋅3=−11±436816=−11±2096n_{1,2}=\frac{-11\pm\sqrt{11^2+4\cdot 3\cdot 3630}}{2\cdot 3}=\frac{-11\pm\sqrt{43681}}{6}=\frac{-11\pm 209}{6}

n1=1986=33,n2=−2206≈−36.67n_1=\frac{198}{6}=33,\qquad n_2=\frac{-220}{6}\approx -36.67

5. nn הוא מספר איברים, ולכן חייב להיות מספר טבעי. n2n_2 שלילי ולא שלם, ולכן נפסל.

6. בדיקה: S33=332(14+32⋅3)=33⋅1102=1815S_{33}=\frac{33}{2}(14+32\cdot 3)=\frac{33\cdot 110}{2}=1815 ✓

תשובה: יש לחבר 3333 איברים; זה הפתרון האפשרי היחיד.

שאלה 4 · אי-שוויון קווי ופישוט ביטוי חזקות

א.

פתרו את אי-השוויון: 2(2−x)−x>4(2+x)−112(2-x)-x>4(2+x)-11

(4 נקודות)
ב.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:

P=a−4⋅(ab)9b2⋅a6b3⋅a5⋅(ab)4(a,b>0)P=\frac{a^{-4}\cdot\sqrt{(ab)^9}}{b^2}\cdot\frac{a^6}{\sqrt{b^3\cdot a^5}}\cdot\left(\frac{a}{b}\right)^4\qquad(a,b>0)

נתונים גם הערכים: a4=2  ,  b6=9a^4=2\;,\;b^6=9.

הציבו בתוצאה שקיבלתם וחשבו, ללא שימוש במחשבון, את ערך PP.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x<1x<1

נפתח סוגריים, נכנס איברים ונבודד את xx.

1. פתיחת סוגריים: 4−2x−x>8+4x−114-2x-x>8+4x-11

2. כינוס: 4−3x>4x−34-3x>4x-3

3. העברת אגפים: 4+3>4x+3x⇒7>7x4+3>4x+3x \Rightarrow 7>7x

4. חלוקה ב-7 (מספר חיובי, כיוון אי-השוויון לא משתנה): 1>x1>x

5. בדיקה עם x=0x=0: אגף שמאל 44, אגף ימין −3-3, ואכן 4>−34>-3 ✓

תשובה: x<1x<1.

סעיף ב

תשובה:

P=a8b3=43P=\frac{a^8}{b^3}=\frac{4}{3}

נכתוב כל גורם כחזקה של aa ושל bb (שורש ריבועי = חזקה 12\frac12), ואז נחבר מעריכים של בסיסים שווים.

1. כתיבת הגורמים כחזקות:

(ab)9=a92b92\sqrt{(ab)^9}=a^{\frac92}b^{\frac92}, b3a5=a52b32\quad\sqrt{b^3a^5}=a^{\frac52}b^{\frac32}, (ab)4=a4b−4\quad\left(\frac{a}{b}\right)^4=a^4b^{-4}

2. לכן:

P=a−4⋅a92b92b2⋅a6a52b32⋅a4b−4P=\frac{a^{-4}\cdot a^{\frac92}b^{\frac92}}{b^2}\cdot\frac{a^6}{a^{\frac52}b^{\frac32}}\cdot a^4b^{-4}

3. מעריך החזקה של aa:

−4+92+6−52+4=8-4+\frac92+6-\frac52+4=8

4. מעריך החזקה של bb:

92−2−32−4=−3\frac92-2-\frac32-4=-3

5. התוצאה המפושטת:

P=a8b−3=a8b3P=a^8b^{-3}=\frac{a^8}{b^3}

6. הצבת הנתונים: a8=(a4)2=22=4a^8=(a^4)^2=2^2=4, ו-b3=b6=9=3b^3=\sqrt{b^6}=\sqrt9=3 (כי b>0b>0). לכן:

P=43P=\frac{4}{3}

תשובה: P=a8b3P=\frac{a^8}{b^3}, ועבור הערכים הנתונים P=43P=\frac43.

שאלה 5 · הצבה בנוסחה, חילוץ משתנה וכתיב מדעי

נתונה הנוסחה: P=Q2−4R6+3QRP=\frac{Q^2-4R}{6+3QR}

נתון: Q=−0.53Q=-0.53.

א.

הציבו את הערך הנתון של QQ בנוסחה הנתונה ובטאו את RR באמצעות PP.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: P=6.24P=\sqrt{6.24}. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של PP בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של PP (שקיבלת בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את RR.

הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le|a|<10 כש- aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

R=0.2809−6P4−1.59PR=\frac{0.2809-6P}{4-1.59P}

נציב את QQ, נכפול במכנה ונאסוף את האיברים עם RR לאגף אחד.

1. הצבה: Q2=(−0.53)2=0.2809Q^2=(-0.53)^2=0.2809,   3Q=3⋅(−0.53)=−1.59\;3Q=3\cdot(-0.53)=-1.59, ולכן

P=0.2809−4R6−1.59RP=\frac{0.2809-4R}{6-1.59R}

2. כפל במכנה: P(6−1.59R)=0.2809−4R⇒6P−1.59PR=0.2809−4RP(6-1.59R)=0.2809-4R \Rightarrow 6P-1.59PR=0.2809-4R

3. העברת האיברים עם RR לאגף שמאל והשאר לאגף ימין:

4R−1.59PR=0.2809−6P4R-1.59PR=0.2809-6P

4. הוצאת RR כגורם משותף וחלוקה:

R(4−1.59P)=0.2809−6P⇒R=0.2809−6P4−1.59PR(4-1.59P)=0.2809-6P \Rightarrow R=\frac{0.2809-6P}{4-1.59P}

תשובה: R=0.2809−6P4−1.59PR=\frac{0.2809-6P}{4-1.59P}.

סעיף ב

תשובה:

P≈2.498P\approx 2.498

מחשבים את השורש ומעגלים לשלוש ספרות אחרי הנקודה.

1. P=6.24=2.49799…P=\sqrt{6.24}=2.49799\ldots

2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 99 (גדולה מ-5), ולכן מעגלים כלפי מעלה את הספרה השלישית: 2.497→2.4982.497\to 2.498.

תשובה: P≈2.498P\approx 2.498.

סעיף ג

תשובה:

R≈−5.22⋅102R\approx -5.22\cdot 10^{2}

נציב P=2.498P=2.498 בנוסחה מסעיף א.

1. המונה: 0.2809−6⋅2.498=0.2809−14.988=−14.70710.2809-6\cdot 2.498=0.2809-14.988=-14.7071

2. המכנה: 4−1.59⋅2.498=4−3.97182=0.028184-1.59\cdot 2.498=4-3.97182=0.02818

3. R=−14.70710.02818≈−521.9R=\frac{-14.7071}{0.02818}\approx -521.9

4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה שני מקומות שמאלה, −521.9=−5.219⋅102-521.9=-5.219\cdot 10^2, ובשלוש ספרות משמעותיות: −5.22⋅102-5.22\cdot 10^2.

5. בדיקה: הצבת Q=−0.53Q=-0.53 ו-R≈−521.9R\approx-521.9 בנוסחה המקורית נותנת P=0.2809+2087.66+829.8≈2.498P=\frac{0.2809+2087.6}{6+829.8}\approx 2.498 ✓

תשובה: R≈−5.22⋅102R\approx -5.22\cdot 10^{2}.

שאלה 6 · טרפז שווה-שוקיים: אלכסון, בסיס ושטח

בטרפז שווה-שוקיים ABCDABCD אורך השוק שווה לאורך הבסיס הקטן ABAB.

נתונים אורך הבסיס הקטן AB=12.5AB=12.5 ס"מ והזווית ליד הבסיס הגדול ∠BCD=68∘\angle BCD=68^\circ.

א.

חשבו את הזוויות במשולש ΔABD\Delta ABD ואת אורך האלכסון BDBD.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את אורך הבסיס הגדול של הטרפז.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הטרפז.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

∠A=112∘\angle A=112^\circ, ∠ABD=∠ADB=34∘\angle ABD=\angle ADB=34^\circ; BD≈20.73BD\approx 20.73 ס"מ

נתון: AB=AD=BC=12.5AB=AD=BC=12.5 ס"מ, ∠C=68∘\angle C=68^\circ. מבוקש: זוויות המשולש ABDABD והאלכסון BDBD.

1. בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות: ∠ADC=∠BCD=68∘\angle ADC=\angle BCD=68^\circ.

2. AB∥DCAB\parallel DC, ולכן הזוויות ∠DAB\angle DAB ו-∠ADC\angle ADC הן זוויות חד-צדדיות שסכומן 180∘180^\circ:

∠DAB=180∘−68∘=112∘\angle DAB=180^\circ-68^\circ=112^\circ

3. במשולש ABDABD: AB=AD=12.5AB=AD=12.5 (השוק שווה לבסיס הקטן), ולכן הוא שווה-שוקיים וזוויות הבסיס שלו שוות:

∠ABD=∠ADB=180∘−112∘2=34∘\angle ABD=\angle ADB=\frac{180^\circ-112^\circ}{2}=34^\circ

4. אורך BDBD לפי משפט הסינוסים במשולש ABDABD:

BDsin⁡112∘=ABsin⁡34∘⇒BD=12.5⋅sin⁡112∘sin⁡34∘=12.5⋅0.92720.5592≈20.73\frac{BD}{\sin 112^\circ}=\frac{AB}{\sin 34^\circ} \Rightarrow BD=\frac{12.5\cdot\sin 112^\circ}{\sin 34^\circ}=\frac{12.5\cdot 0.9272}{0.5592}\approx 20.73 ס"מ

תשובה: זוויות המשולש ABDABD: ∠A=112∘\angle A=112^\circ, ∠ABD=∠ADB=34∘\angle ABD=\angle ADB=34^\circ; BD≈20.73BD\approx 20.73 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

DC≈21.87DC\approx 21.87 ס"מ

נוריד גבהים מ-AA ומ-BB לבסיס DCDC. הם מחלקים את DCDC לקטע אמצעי השווה ל-ABAB ולשני קטעים שווים בצדדים (הטלות השוקיים).

1. הטלת השוק BCBC על הבסיס הגדול (במשולש ישר הזווית שנוצר ליד CC):

x=BC⋅cos⁡68∘=12.5⋅0.3746≈4.683x=BC\cdot\cos 68^\circ=12.5\cdot 0.3746\approx 4.683 ס"מ

2. הבסיס הגדול:

DC=AB+2x=12.5+2⋅4.683≈21.87DC=AB+2x=12.5+2\cdot 4.683\approx 21.87 ס"מ

תשובה: DC≈21.87DC\approx 21.87 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

S≈199.14S\approx 199.14 סמ"ר

שטח טרפז: S=(AB+DC)⋅h2S=\frac{(AB+DC)\cdot h}{2}. חסר לנו הגובה hh.

1. הגובה מהמשולש ישר הזווית ליד CC:

h=BC⋅sin⁡68∘=12.5⋅0.9272≈11.59h=BC\cdot\sin 68^\circ=12.5\cdot 0.9272\approx 11.59 ס"מ

2. השטח:

S=(12.5+21.865)⋅11.5902≈199.14S=\frac{(12.5+21.865)\cdot 11.590}{2}\approx 199.14 סמ"ר

תשובה: שטח הטרפז ≈199.14\approx 199.14 סמ"ר.

שאלה 7 · פרבולה, ישרים מאונכים ונקודות חיתוך

נתונה הפרבולה y=−x2+2x+8y=-x^2+2x+8. הפרבולה חותכת את ציר xx בנקודות AA ו- BB. הנקודה CC היא קודקוד הפרבולה.

הישר CDCD עובר דרך ראשית הצירים DD וחותך את הפרבולה גם בנקודה FF (לא מופיעה באיור).

הישר BEBE מאונך לישר CDCD, והנקודה EE מוגדרת כך ש- AEAE (קו מרוסק באיור) מאונך לציר xx.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות AA, BB.

(4 נקודות)
ב.

מצאו את שיעורי הנקודה FF.

(4 נקודות)
ג.

מצאו את שיעורי הנקודה EE.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

A(−2,0)A(-2,0), B(4,0)B(4,0)

בנקודות החיתוך עם ציר xx מתקיים y=0y=0.

1. −x2+2x+8=0⇒x2−2x−8=0-x^2+2x+8=0 \Rightarrow x^2-2x-8=0

2. x1,2=2±4+322=2±62x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{4+32}}{2}=\frac{2\pm 6}{2}, כלומר x=4x=4 או x=−2x=-2.

3. לפי האיור AA משמאל ו-BB מימין.

תשובה: A(−2,0)A(-2,0), B(4,0)B(4,0).

סעיף ב

תשובה:

F(−8,−72)F(-8,-72)

כדי למצוא את FF צריך את משוואת הישר CDCD, ולשם כך את הקודקוד CC.

1. שיעור ה-xx של הקודקוד: xC=−b2a=−22⋅(−1)=1x_C=-\frac{b}{2a}=-\frac{2}{2\cdot(-1)}=1, ו-yC=−1+2+8=9y_C=-1+2+8=9. לכן C(1,9)C(1,9).

2. הישר CDCD עובר בראשית D(0,0)D(0,0) וב-C(1,9)C(1,9): שיפועו m=9−01−0=9m=\frac{9-0}{1-0}=9, ומשוואתו y=9xy=9x.

3. חיתוך הישר עם הפרבולה:

−x2+2x+8=9x⇒x2+7x−8=0⇒(x+8)(x−1)=0-x^2+2x+8=9x \Rightarrow x^2+7x-8=0 \Rightarrow (x+8)(x-1)=0

4. x=1x=1 זו הנקודה CC, ולכן ל-FF: x=−8x=-8, y=9⋅(−8)=−72y=9\cdot(-8)=-72.

5. בדיקה בפרבולה: −64−16+8=−72-64-16+8=-72 ✓

תשובה: F(−8,−72)F(-8,-72).

סעיף ג

תשובה:

E(−2,23)E\left(-2,\frac23\right)

הנקודה EE נמצאת על הישר BEBE, וגם על הישר האנכי דרך AA (כי AEAE מאונך לציר xx), כלומר xE=−2x_E=-2.

1. שיפוע BEBE: הוא מאונך ל-CDCD ששיפועו 99, ולכן mBE=−19m_{BE}=-\frac19 (מכפלת השיפועים −1-1).

2. משוואת BEBE דרך B(4,0)B(4,0):

y−0=−19(x−4)⇒y=−19x+49y-0=-\frac19(x-4) \Rightarrow y=-\frac19x+\frac49

3. הצבת x=−2x=-2:

y=−19⋅(−2)+49=29+49=69=23y=-\frac19\cdot(-2)+\frac49=\frac29+\frac49=\frac69=\frac23

תשובה: E(−2,23)E\left(-2,\frac23\right).

שאלה 8 · ביטויים אלגבריים בבעיית אחוזים

מיכל ומיכאל קנו לביתם החדש סט מגבות רחצה, סט מגבות מטבח וסט מצעים.

סט מגבות מטבח עלה mm ש"ח, מחיר סט מצעים גבוה ב- 220%220\% ממחיר סט מגבות מטבח, ומחירו של סט מגבות רחצה גבוה ב- 1515 ש"ח ממחצית מחיר סט מצעים.

א.

בטאו בעזרת mm את המחיר של סט מצעים ואת המחיר של סט מגבות רחצה.

(5 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת mm את הסכום הכולל ששילמו מיכל ומיכאל עבור כל הקניה.

(4 נקודות)

שימו לב: בסעיפים א'-ב' יש לבטא את התשובה בעזרת mm וערך או ערכים מספריים הנתונים בשאלה.

יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר. אין להשתמש בנתון מסעיף ג'.

ג.

נניח (לסעיף זה בלבד!) ש- m=60m=60 ש"ח. חשבו, בעזרת הביטויים שמצאת בסעיפים הקודמים, את המחיר של סט מגבות רחצה, של סט מצעים, ואת הסכום הכולל ששילמו מיכל ומיכאל עבור כל הקניה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

סט מצעים: 3.2m3.2m ש"ח; סט מגבות רחצה: 1.6m+151.6m+15 ש"ח

נתון: מחיר סט מגבות מטבח mm ש"ח. מבוקש: מחירי סט המצעים וסט מגבות הרחצה כביטויים ב-mm.

1. "גבוה ב-220%220\%" פירושו: המחיר המקורי (100%100\%) ועוד 220%220\% ממנו, כלומר 320%320\% מהמחיר:

מחיר סט מצעים =m+2.2m=3.2m=m+2.2m=3.2m ש"ח

2. מחצית מחיר סט מצעים: 3.2m2=1.6m\frac{3.2m}{2}=1.6m. מגבות הרחצה יקרות ממנה ב-1515 ש"ח:

מחיר סט מגבות רחצה =1.6m+15=1.6m+15 ש"ח

תשובה: סט מצעים: 3.2m3.2m ש"ח; סט מגבות רחצה: 1.6m+151.6m+15 ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

5.8m+155.8m+15 ש"ח

מחברים את מחירי שלושת הסטים ומכנסים איברים דומים.

1. m+3.2m+(1.6m+15)=5.8m+15m+3.2m+(1.6m+15)=5.8m+15

תשובה: הסכום הכולל: 5.8m+155.8m+15 ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

מגבות רחצה 111111 ש"ח, מצעים 192192 ש"ח, סך הכל 363363 ש"ח

מציבים m=60m=60 בביטויים מסעיפים א ו-ב.

1. סט מגבות רחצה: 1.6⋅60+15=96+15=1111.6\cdot 60+15=96+15=111 ש"ח

2. סט מצעים: 3.2⋅60=1923.2\cdot 60=192 ש"ח

3. סכום כולל: 5.8⋅60+15=348+15=3635.8\cdot 60+15=348+15=363 ש"ח

4. בדיקה: 60+192+111=36360+192+111=363 ✓

תשובה: סט מגבות רחצה 111111 ש"ח, סט מצעים 192192 ש"ח, הסכום הכולל 363363 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף תעריף מים וחישוב מחיר ממוצע

הגרף שלפניכם מסכם את התעריפון של תאגיד המים "מים בששון" לצריכת מים ביתית למשפחות בנות 5 נפשות לחודש אחד:

הנקודות המסומנות מציינות נקודות בהן משתנה שיפוע הגרף.

תוך שימוש בגרף, ענו על השאלות שלפניכם:

נמקו את תשובותיכם!

א.

כמה מ"ק מים ניתן לצרוך, לכל היותר, במחיר הנמוך ביותר? מהו אז המחיר ל- מ"ק?

(3 נקודות)
ב.

כמה מ"ק מים לפחות צריכה המשפחה לצרוך כדי שיחול עליה התעריף הגבוה ביותר?

(2 נקודות)
ג.

משפחה קיבלה לתשלום חשבון כולל של 250250 ש"ח. כמה מ"ק מים היא צרכה בחודש?

(2 נקודות)
ד.

מהו התשלום הכולל לצריכה של 3030 מ"ק בחודש? מהו אז המחיר הממוצע ל- מ"ק אחד?

(3 נקודות)
ה.

מהו התשלום הכולל לצריכה של 4545 מ"ק בחודש? מהו אז המחיר הממוצע ל- מ"ק אחד?

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

עד 2020 מ"ק, במחיר 55 ש"ח ל-מ"ק

מהגרף נקרא את הנקודות שבהן משתנה השיפוע: (0,0)(0,0), (20,100)(20,100), (40,250)(40,250), (50,350)(50,350), (60,500)(60,500). בין כל שתי נקודות סמוכות הגרף קו ישר, ולכן בכל קטע המחיר ל-מ"ק קבוע ושווה לשיפוע הקטע.

1. נחשב את המחיר ל-מ"ק (השיפוע) בכל קטע:

00 עד 2020 מ"ק: 100−020−0=5\frac{100-0}{20-0}=5 ש"ח ל-מ"ק

2020 עד 4040 מ"ק: 250−10040−20=7.5\frac{250-100}{40-20}=7.5 ש"ח ל-מ"ק

4040 עד 5050 מ"ק: 350−25050−40=10\frac{350-250}{50-40}=10 ש"ח ל-מ"ק

5050 עד 6060 מ"ק: 500−35060−50=15\frac{500-350}{60-50}=15 ש"ח ל-מ"ק

2. המחיר הנמוך ביותר הוא בקטע הראשון, שבו הגרף הכי פחות תלול, והוא נמשך עד 2020 מ"ק.

3. המחיר בקטע זה: 10020=5\frac{100}{20}=5 ש"ח ל-מ"ק.

תשובה: לכל היותר 2020 מ"ק, במחיר 55 ש"ח ל-מ"ק.

סעיף ב

תשובה:

יותר מ-5050 מ"ק

לפי החישוב בסעיף א, התעריף הגבוה ביותר (1515 ש"ח ל-מ"ק) הוא בקטע האחרון, מ-5050 מ"ק ועד 6060 מ"ק. זה הקטע התלול ביותר בגרף.

1. עד 5050 מ"ק משלמים לפי תעריפים נמוכים יותר.

2. כל מ"ק שנצרך מעבר ל-5050 מ"ק מחויב בתעריף הגבוה ביותר.

תשובה: המשפחה צריכה לצרוך יותר מ-5050 מ"ק (מעבר ל-5050 מ"ק חל התעריף הגבוה ביותר, 1515 ש"ח ל-מ"ק).

סעיף ג

תשובה:

4040 מ"ק

מחפשים בגרף את הנקודה שבה העלות היא 250250 ש"ח.

1. לפי הגרף, הנקודה המסומנת (40,250)(40,250) נמצאת על הגרף: עלות של 250250 ש"ח מתאימה לצריכה של 4040 מ"ק.

2. בדיקה בחישוב: 20⋅5+20⋅7.5=100+150=25020\cdot 5+20\cdot 7.5=100+150=250 ש"ח ✓

3. הגרף עולה כל הזמן, ולכן יש רק כמות אחת שמתאימה לעלות זו.

תשובה: המשפחה צרכה 4040 מ"ק.

סעיף ד

תשובה:

175175 ש"ח; בממוצע כ-5.835.83 ש"ח ל-מ"ק

3030 מ"ק נמצא בקטע השני (2020 עד 4040 מ"ק), שבו המחיר 7.57.5 ש"ח ל-מ"ק.

1. התשלום הכולל: 2020 מ"ק הראשונים עולים 100100 ש"ח, ועוד 1010 מ"ק במחיר 7.57.5 ש"ח:

100+10⋅7.5=100+75=175100+10\cdot 7.5=100+75=175 ש"ח

(באותה תוצאה אפשר לקרוא גם מהגרף: מעל 3030 מ"ק הגרף עובר ב-175175 ש"ח.)

2. המחיר הממוצע ל-מ"ק הוא התשלום הכולל חלקי הכמות:

17530≈5.83\frac{175}{30}\approx 5.83 ש"ח ל-מ"ק

תשובה: התשלום 175175 ש"ח; המחיר הממוצע כ-5.835.83 ש"ח ל-מ"ק.

סעיף ה

תשובה:

300300 ש"ח; בממוצע כ-6.676.67 ש"ח ל-מ"ק

4545 מ"ק נמצא בקטע השלישי (4040 עד 5050 מ"ק), שבו המחיר 1010 ש"ח ל-מ"ק.

1. התשלום הכולל: 4040 מ"ק הראשונים עולים 250250 ש"ח, ועוד 55 מ"ק במחיר 1010 ש"ח:

250+5⋅10=300250+5\cdot 10=300 ש"ח

(גם בגרף: מעל 4545 מ"ק הגרף עובר ב-300300 ש"ח.)

2. המחיר הממוצע:

30045=203≈6.67\frac{300}{45}=\frac{20}{3}\approx 6.67 ש"ח ל-מ"ק

תשובה: התשלום 300300 ש"ח; המחיר הממוצע כ-6.676.67 ש"ח ל-מ"ק.

שאלה 10 · בעיה מילולית: מחירים וכמויות של זרים

בחנות הפרחים "זר לי" מכינים זרי פרחים בשני גדלים – גדולים וקטנים.

מחירו של זר גדול גבוה ב- 2020 ש"ח ממחירו של זר קטן.

ביום שישי האחרון הכינו בסה"כ 3232 זרים. כל הזרים נמכרו. ההכנסה הכוללת ממכירת כל הזרים היתה בסה"כ 1,2001{,}200 ש"ח, מתוכם ההכנסה עבור הזרים הגדולים הייתה 600600 ש"ח.

מצאו את מספר הזרים שהוכנו בכל גודל ואת מחירו של זר בודד מכל גודל.

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

2020 זרים קטנים במחיר 3030 ש"ח, ו-1212 זרים גדולים במחיר 5050 ש"ח

נתון: סך הכל 3232 זרים, ההכנסה הכוללת 12001200 ש"ח, מהם 600600 ש"ח מזרים גדולים, וזר גדול יקר ב-2020 ש"ח מזר קטן.

מבוקש: מספר הזרים מכל גודל ומחיר זר מכל גודל.

1. הגדרת משתנה: נסמן ב-xx את מחיר זר קטן (בש"ח). מחיר זר גדול: x+20x+20.

2. ההכנסה מהזרים הקטנים: 1200−600=6001200-600=600 ש"ח.

3. מספר הזרים מכל סוג = הכנסה חלקי מחיר:

זרים קטנים: 600x\frac{600}{x}, \quad זרים גדולים: 600x+20\frac{600}{x+20}

4. בסך הכל 3232 זרים, ולכן:

600x+600x+20=32\frac{600}{x}+\frac{600}{x+20}=32

5. נכפול במכנה המשותף x(x+20)x(x+20) (כאשר x>0x>0):

600(x+20)+600x=32x(x+20)600(x+20)+600x=32x(x+20)

1200x+12000=32x2+640x1200x+12000=32x^2+640x

32x2−560x−12000=032x^2-560x-12000=0, ולאחר חלוקה ב-16: 2x2−35x−750=02x^2-35x-750=0

6. נוסחת השורשים:

x1,2=35±352+4⋅2⋅7502⋅2=35±72254=35±854x_{1,2}=\frac{35\pm\sqrt{35^2+4\cdot 2\cdot 750}}{2\cdot 2}=\frac{35\pm\sqrt{7225}}{4}=\frac{35\pm 85}{4}

x1=30,x2=−12.5x_1=30,\qquad x_2=-12.5

7. מחיר אינו יכול להיות שלילי, ולכן x=30x=30: זר קטן עולה 3030 ש"ח וזר גדול 5050 ש"ח.

8. מספר הזרים: קטנים 60030=20\frac{600}{30}=20, גדולים 60050=12\frac{600}{50}=12.

9. בדיקה: 20+12=3220+12=32 ✓, 20⋅30+12⋅50=600+600=120020\cdot 30+12\cdot 50=600+600=1200 ✓

תשובה: הוכנו 2020 זרים קטנים במחיר 3030 ש"ח לזר, ו-1212 זרים גדולים במחיר 5050 ש"ח לזר.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי

נתונות שתי הפונקציות: (1)y=−2x2+x+17;(2)y=3x+5(1)\quad y=-2x^2+x+17\quad;\quad(2)\quad y=3x+5

א.

שרטטו בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−3x=-3 ועד x=3x=3 (−3≤x≤3)(-3\le x\le 3).

(12 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

−2x2+x+17=3x+5-2x^2+x+17=3x+5

(4 נקודות)
ג.

בדקו בהצבה את נכונות הפתרון שקיבלת.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

השרטוט: פרבולה "בוכה" עם קודקוד (0.25, 17.125)(0.25,\,17.125) וישר עולה, שנחתכים ב-(−3,−4)(-3,-4) וב-(2,11)(2,11).

נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום −3≤x≤3-3\le x\le 3, נסמן את הנקודות במערכת צירים אחת ונחבר אותן.

1. טבלת ערכים:

ערך x-3-2-10123
(1) y=−2x2+x+17y=-2x^2+x+17-47141716112
(2) y=3x+5y=3x+5-4-12581114

(לדוגמה, עבור x=−2x=-2: −2⋅4−2+17=7-2\cdot 4-2+17=7 ו-3⋅(−2)+5=−13\cdot(-2)+5=-1.)

2. הפרבולה: המקדם של x2x^2 שלילי, ולכן היא פונה כלפי מטה. הקודקוד ב-x=−b2a=−12⋅(−2)=0.25x=-\frac{b}{2a}=-\frac{1}{2\cdot(-2)}=0.25, ו-y=−2⋅0.0625+0.25+17=17.125y=-2\cdot 0.0625+0.25+17=17.125. חיתוך עם ציר yy: (0,17)(0,17).

3. הישר: שיפוע 33, חותך את ציר yy ב-(0,5)(0,5). מספיקות שתי נקודות, למשל (−3,−4)(-3,-4) ו-(3,14)(3,14).

4. השרטוט (קו ישר בסרגל, פרבולה בקו חלק דרך נקודות הטבלה):

-4-3-2-11234-6-4-22468101214161820(2,11)(-3,-4)(0.25,17.125)

תשובה: הגרפים משורטטים במערכת צירים אחת; הפרבולה פונה כלפי מטה עם קודקוד (0.25, 17.125)(0.25,\,17.125), הישר עולה, והם נפגשים בנקודות (−3,−4)(-3,-4) ו-(2,11)(2,11).

סעיף ב

תשובה:

x=−3x=-3 או x=2x=2

אגף שמאל של המשוואה הוא הפונקציה (1) ואגף ימין הוא הפונקציה (2). לכן הפתרונות הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של שני הגרפים.

1. בשרטוט (ובטבלת הערכים) רואים ששני הגרפים נפגשים בשתי נקודות: (−3,−4)(-3,-4) ו-(2,11)(2,11). בשתיהן ערכי yy של שתי הפונקציות זהים.

2. שיעורי ה-xx של נקודות אלה הם פתרונות המשוואה.

תשובה: x=−3x=-3 או x=2x=2.

סעיף ג

תשובה:

ב-x=−3x=-3 שני האגפים שווים −4-4, וב-x=2x=2 שני האגפים שווים 1111.

נציב כל פתרון בשתי הפונקציות המקוריות ונבדוק שמתקבל אותו ערך.

1. x=−3x=-3:

אגף שמאל: −2⋅(−3)2+(−3)+17=−18−3+17=−4-2\cdot(-3)^2+(-3)+17=-18-3+17=-4

אגף ימין: 3⋅(−3)+5=−9+5=−43\cdot(-3)+5=-9+5=-4 ✓

2. x=2x=2:

אגף שמאל: −2⋅22+2+17=−8+2+17=11-2\cdot 2^2+2+17=-8+2+17=11

אגף ימין: 3⋅2+5=113\cdot 2+5=11 ✓

תשובה: בשני הפתרונות מתקבל שוויון (−4=−4-4=-4 ו-11=1111=11), ולכן הפתרונות נכונים.

שאלה 12 · דלתון: אלכסון, זוויות ואורך קטע

המרובע ABCDABCD בנוי משני משולשים שווי שוקיים ΔABD\Delta ABD (AB=AD)(AB=AD) ו- ΔCBD\Delta CBD (BC=CD)(BC=CD) המחוברים בבסיס BDBD.

נתונים: אורכי הצלעות AB=15 cmAB=15\,\text{cm}, CD=21 cmCD=21\,\text{cm}

אורך האלכסון הקטן BD=18 cmBD=18\,\text{cm}.

שימו לב שהאלכסונים ACAC ו- BDBD מאונכים זה לזה.

א.

חשבו את אורך האלכסון הגדול ACAC.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המרובע ABCDABCD.

(6 נקודות)
ג.

הנקודה KK מסמנת את אמצע האלכסון ACAC.

נחבר את הנקודות BB ו- KK בקו (לא מופיע בשרטוט). חשבו את אורך הקטע BKBK.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

AC=12+610≈30.97 cmAC=12+6\sqrt{10}\approx 30.97\,\text{cm}

נתון: AB=AD=15AB=AD=15, CB=CD=21CB=CD=21, BD=18BD=18 ס"מ, AC⊥BDAC\perp BD. מבוקש: ACAC.

נסמן ב-MM את נקודת המפגש של האלכסונים. נחלק את ACAC לשני קטעים, AMAM ו-MCMC, ונמצא כל אחד במשולש ישר זווית.

1. AA ו-CC נמצאות כל אחת במרחקים שווים מ-BB ומ-DD, ולכן ACAC הוא האנך האמצעי של BDBD: MM אמצע BDBD, כלומר

BM=MD=182=9BM=MD=\frac{18}{2}=9 ס"מ

2. במשולש AMBAMB (ישר זווית ב-MM), לפי משפט פיתגורס:

AM=AB2−BM2=152−92=144=12AM=\sqrt{AB^2-BM^2}=\sqrt{15^2-9^2}=\sqrt{144}=12 ס"מ

3. במשולש CMBCMB (ישר זווית ב-MM):

CM=CB2−BM2=212−92=360≈18.97CM=\sqrt{CB^2-BM^2}=\sqrt{21^2-9^2}=\sqrt{360}\approx 18.97 ס"מ

4. AC=AM+CM=12+18.974≈30.97AC=AM+CM=12+18.974\approx 30.97 ס"מ

תשובה: AC≈30.97AC\approx 30.97 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

∠A≈73.74∘\angle A\approx 73.74^\circ, ∠C≈50.75∘\angle C\approx 50.75^\circ, ∠B=∠D≈117.75∘\angle B=\angle D\approx 117.75^\circ

נשתמש במשולשים ישרי הזווית מסעיף א. האלכסון ACAC הוא ציר סימטריה, ולכן הוא חוצה את הזוויות AA ו-CC.

1. במשולש AMBAMB: sin⁡∠BAM=BMAB=915=0.6⇒∠BAM≈36.87∘\sin\angle BAM=\frac{BM}{AB}=\frac{9}{15}=0.6 \Rightarrow \angle BAM\approx 36.87^\circ

∠A=2⋅36.87∘≈73.74∘\angle A=2\cdot 36.87^\circ\approx 73.74^\circ

2. במשולש CMBCMB: sin⁡∠BCM=BMCB=921≈0.4286⇒∠BCM≈25.38∘\sin\angle BCM=\frac{BM}{CB}=\frac{9}{21}\approx 0.4286 \Rightarrow \angle BCM\approx 25.38^\circ

∠C=2⋅25.377∘≈50.75∘\angle C=2\cdot 25.377^\circ\approx 50.75^\circ

3. סכום זוויות מרובע 360∘360^\circ, ו-∠B=∠D\angle B=\angle D (סימטריה, המשולשים ABCABC ו-ADCADC חופפים לפי צ.צ.צ):

∠B=∠D=360∘−73.74∘−50.75∘2≈117.75∘\angle B=\angle D=\frac{360^\circ-73.74^\circ-50.75^\circ}{2}\approx 117.75^\circ

4. בדיקה: ∠ABC=∠ABM+∠MBC=(90∘−36.87∘)+(90∘−25.38∘)=117.75∘\angle ABC=\angle ABM+\angle MBC=(90^\circ-36.87^\circ)+(90^\circ-25.38^\circ)=117.75^\circ ✓

תשובה: ∠A≈73.74∘\angle A\approx 73.74^\circ, ∠C≈50.75∘\angle C\approx 50.75^\circ, ∠B=∠D≈117.75∘\angle B=\angle D\approx 117.75^\circ.

סעיף ג

תשובה:

BK≈9.65 cmBK\approx 9.65\,\text{cm}

נתון: KK אמצע ACAC. מבוקש: BKBK.

נמצא את המרחק KMKM על האלכסון, ואז BKBK הוא יתר במשולש ישר הזווית BMKBMK.

1. AK=AC2=30.9742≈15.487AK=\frac{AC}{2}=\frac{30.974}{2}\approx 15.487 ס"מ

2. AK>AM=12AK>AM=12, ולכן KK נמצאת בין MM ל-CC (כמו באיור), ו-

KM=AK−AM=15.487−12≈3.487KM=AK-AM=15.487-12\approx 3.487 ס"מ

3. במשולש BMKBMK (ישר זווית ב-MM), לפי משפט פיתגורס:

BK=BM2+KM2=92+3.4872=81+12.158≈9.65BK=\sqrt{BM^2+KM^2}=\sqrt{9^2+3.487^2}=\sqrt{81+12.158}\approx 9.65 ס"מ

4. בדיקה במשפט הקוסינוסים במשולש ABKABK עם ∠BAK≈36.87∘\angle BAK\approx 36.87^\circ:

BK2=152+15.4872−2⋅15⋅15.487⋅cos⁡36.87∘≈93.16⇒BK≈9.65BK^2=15^2+15.487^2-2\cdot 15\cdot 15.487\cdot\cos 36.87^\circ\approx 93.16 \Rightarrow BK\approx 9.65 ✓

תשובה: BK≈9.65BK\approx 9.65 ס"מ.

שאלה 13 · מקבילית במערכת צירים: קודקודים ואלכסונים

אחד מקודקודי מקבילית ABCDABCD נמצא בנקודה A(−2,4)A(-2,4). נתון גם ש:

1. הצלע CDCD מונחת על הישר y=x−67y=\frac{x-6}{7};

2. האלכסון ACAC מונח על הישר y=3−12xy=3-\frac{1}{2}x;

3. שיפוע האלכסון BDBD הוא aBD=1a_{BD}=1.

א.

מצאו את שיעורי הנקודה CC.

(4 נקודות)
ב.

מצאו את משוואת האלכסון BDBD.

(6 נקודות)
ג.

מצאו את שיעורי הנקודות BB, DD.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את הצלעות הנגדיות במקבילית והראו שהן אכן שוות באורכן.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

C(6,0)C(6,0)

הנקודה CC נמצאת גם על הישר CDCD וגם על הישר ACAC, ולכן היא נקודת החיתוך שלהם.

1. השוואת ה-yy:

x−67=3−12x\frac{x-6}{7}=3-\frac12x

2. כפל ב-14: 2(x−6)=42−7x⇒2x−12=42−7x⇒9x=54⇒x=62(x-6)=42-7x \Rightarrow 2x-12=42-7x \Rightarrow 9x=54 \Rightarrow x=6

3. y=6−67=0y=\frac{6-6}{7}=0. בדיקה בישר ACAC: 3−12⋅6=03-\frac12\cdot 6=0 ✓

תשובה: C(6,0)C(6,0).

סעיף ב

תשובה:

y=xy=x

ידוע שיפוע BDBD; חסרה נקודה עליו. במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן אמצע ACAC נמצא על BDBD.

1. אמצע ACAC, נסמנו MM:

M(−2+62,4+02)=(2,2)M\left(\frac{-2+6}{2},\frac{4+0}{2}\right)=(2,2)

2. משוואת ישר דרך M(2,2)M(2,2) בשיפוע 11:

y−2=1⋅(x−2)⇒y=xy-2=1\cdot(x-2) \Rightarrow y=x

תשובה: משוואת האלכסון BDBD: y=xy=x.

סעיף ג

תשובה:

D(−1,−1)D(-1,-1), B(5,5)B(5,5)

DD היא נקודת החיתוך של האלכסון BDBD עם הישר CDCD. את BB נמצא מכך ש-MM אמצע BDBD.

1. חיתוך y=xy=x עם y=x−67y=\frac{x-6}{7}:

x=x−67⇒7x=x−6⇒6x=−6⇒x=−1x=\frac{x-6}{7} \Rightarrow 7x=x-6 \Rightarrow 6x=-6 \Rightarrow x=-1, ולכן D(−1,−1)D(-1,-1).

2. M(2,2)M(2,2) אמצע BDBD:

xB+(−1)2=2⇒xB=5\frac{x_B+(-1)}{2}=2 \Rightarrow x_B=5, yB+(−1)2=2⇒yB=5\quad\frac{y_B+(-1)}{2}=2 \Rightarrow y_B=5

לכן B(5,5)B(5,5).

3. בדיקה: BB על הישר y=xy=x ✓; שיפוע AB=5−45−(−2)=17AB=\frac{5-4}{5-(-2)}=\frac17 שווה לשיפוע CDCD, כלומר AB∥CDAB\parallel CD ✓

תשובה: B(5,5)B(5,5), D(−1,−1)D(-1,-1).

סעיף ד

תשובה:

AB=CD=50≈7.07AB=CD=\sqrt{50}\approx 7.07, BC=AD=26≈5.10BC=AD=\sqrt{26}\approx 5.10

נחשב את אורכי ארבע הצלעות בנוסחת המרחק בין שתי נקודות d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

1. ABAB: A(−2,4)A(-2,4), B(5,5)B(5,5): 72+12=50≈7.07\sqrt{7^2+1^2}=\sqrt{50}\approx 7.07

2. CDCD: C(6,0)C(6,0), D(−1,−1)D(-1,-1): 72+12=50≈7.07\sqrt{7^2+1^2}=\sqrt{50}\approx 7.07

3. BCBC: B(5,5)B(5,5), C(6,0)C(6,0): 12+52=26≈5.10\sqrt{1^2+5^2}=\sqrt{26}\approx 5.10

4. ADAD: A(−2,4)A(-2,4), D(−1,−1)D(-1,-1): 12+52=26≈5.10\sqrt{1^2+5^2}=\sqrt{26}\approx 5.10

5. אכן AB=CDAB=CD ו-BC=ADBC=AD: הצלעות הנגדיות שוות.

תשובה: AB=CD=50≈7.07AB=CD=\sqrt{50}\approx 7.07 ו-BC=AD=26≈5.10BC=AD=\sqrt{26}\approx 5.10 (יחידות אורך), כלומר הצלעות הנגדיות שוות.

שאלה 14 · תיבה ריבועית: צלע, גובה, נפח ואלכסון

נתונה תיבה ישרה ABCDEFGHABCDEFGH שבסיסה ABCDABCD הוא ריבוע.

אורך האלכסון של כל פאה צדדית (כמו AFAF) הוא 17.317.3 ס"מ.

אורך האלכסון של בסיסי התיבה (כמו FHFH) הוא 12.512.5 ס"מ.

א.

חשבו את אורך צלע הבסיס ואת גובה התיבה.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את נפח התיבה.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את אורך אלכסון התיבה (למשל BHBH) ואת גודל הזווית שבין אלכסון התיבה לבין בסיס התיבה. שרטטו במחברתכם את הזווית המבוקשת.

(9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

צלע הבסיס ≈8.84\approx 8.84 ס"מ, גובה ≈14.87\approx 14.87 ס"מ

נתון: FH=12.5FH=12.5 ס"מ (אלכסון ריבוע הבסיס), AF=17.3AF=17.3 ס"מ (אלכסון פאה צדדית). מבוקש: צלע הבסיס aa והגובה hh.

1. במשולש EFHEFH (ישר זווית ב-EE, כי הבסיס ריבוע), לפי משפט פיתגורס:

a2+a2=FH2⇒2a2=12.52=156.25⇒a2=78.125a^2+a^2=FH^2 \Rightarrow 2a^2=12.5^2=156.25 \Rightarrow a^2=78.125

a=78.125≈8.84a=\sqrt{78.125}\approx 8.84 ס"מ

2. הפאה ABFEABFE היא מלבן, והמשולש ABFABF ישר זווית ב-BB (BFBF מקצוע צדדי ואורכו hh):

a2+h2=AF2⇒h2=17.32−78.125=299.29−78.125=221.165a^2+h^2=AF^2 \Rightarrow h^2=17.3^2-78.125=299.29-78.125=221.165

h=221.165≈14.87h=\sqrt{221.165}\approx 14.87 ס"מ

תשובה: צלע הבסיס ≈8.84\approx 8.84 ס"מ, גובה התיבה ≈14.87\approx 14.87 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

V≈1161.85V\approx 1161.85 סמ"ק

נפח תיבה = שטח הבסיס כפול הגובה.

1. שטח הבסיס: a2=78.125a^2=78.125 סמ"ר

2. הנפח: V=a2⋅h=78.125⋅14.8716≈1161.85V=a^2\cdot h=78.125\cdot 14.8716\approx 1161.85 סמ"ק

תשובה: V≈1161.85V\approx 1161.85 סמ"ק (כ-11621162 סמ"ק).

סעיף ג

תשובה:

BH≈19.43BH\approx 19.43 ס"מ, ∠HBD≈49.95∘\angle HBD\approx 49.95^\circ

מבוקש: BHBH והזווית בינו לבין הבסיס ABCDABCD.

1. הזווית המבוקשת: HDHD הוא מקצוע צדדי ולכן מאונך לבסיס, כלומר ההיטל של BHBH על הבסיס הוא BDBD (אלכסון הבסיס). הזווית בין אלכסון התיבה לבסיס היא ∠HBD\angle HBD: הקודקוד ב-BB, שוק אחת BDBD (בבסיס) ושוק שנייה BHBH. במשולש HDBHDB הזווית DD ישרה.

2. BDBD הוא אלכסון ריבוע הבסיס, השווה ל-FHFH: BD=12.5BD=12.5 ס"מ. HD=h≈14.872HD=h\approx 14.872 ס"מ.

3. אורך BHBH לפי משפט פיתגורס במשולש HDBHDB:

BH=BD2+HD2=156.25+221.165=377.415≈19.43BH=\sqrt{BD^2+HD^2}=\sqrt{156.25+221.165}=\sqrt{377.415}\approx 19.43 ס"מ

4. הזווית:

tan⁡∠HBD=HDBD=14.87212.5≈1.1897⇒∠HBD≈49.95∘\tan\angle HBD=\frac{HD}{BD}=\frac{14.872}{12.5}\approx 1.1897 \Rightarrow \angle HBD\approx 49.95^\circ

תשובה: אורך אלכסון התיבה BH≈19.43BH\approx 19.43 ס"מ, והזווית בינו לבין הבסיס ∠HBD≈49.95∘\angle HBD\approx 49.95^\circ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.