דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2021 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 14 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2021 מועד ב', כל 14 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – 60 נקודות. שאלות 1-9: ערך כל שאלה 12 נק' (ניתן לצבור עד 60 נק'). מותר לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שאפשר לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. אפשר לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב' – 40 נקודות. שאלות 10-14: יש לענות על 2 שאלות, ערך כל שאלה 20 נק'. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 2 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

סך הכל: 100 נקודות.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=41−x2+52x−2f(x)=\frac{4}{1-x^2}+\frac{5}{2x-2}

מצאו את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פתרו את המשוואה: 41−x2=34−52x−2\frac{4}{1-x^2}=\frac{3}{4}-\frac{5}{2x-2}

(7 נקודות)
ג.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠1, x≠−1x\neq 1,\ x\neq -1

הפונקציה מוגדרת לכל xx שבו אף מכנה אינו מתאפס.

1. המכנה הראשון: 1−x2=0  ⇒  x2=1  ⇒  x=11-x^2=0 \;\Rightarrow\; x^2=1 \;\Rightarrow\; x=1 או x=−1x=-1.

2. המכנה השני: 2x−2=0  ⇒  x=12x-2=0 \;\Rightarrow\; x=1.

3. לכן יש להוציא מהתחום את x=1x=1 ואת x=−1x=-1.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx פרט ל- x=1x=1 ול- x=−1x=-1.

סעיף ב

תשובה:

x=3x=3 או x=13x=\frac{1}{3}

נפרק את המכנים לגורמים, נכפול במכנה המשותף ונקבל משוואה ריבועית. התחום (מסעיף א): x≠±1x\neq \pm 1.

1. פירוק המכנים: 1−x2=−(x−1)(x+1)1-x^2=-(x-1)(x+1),   2x−2=2(x−1)\;2x-2=2(x-1).

2. המכנה המשותף: 4(x−1)(x+1)4(x-1)(x+1). נכפול בו כל איבר במשוואה:

•4−(x−1)(x+1)⋅4(x−1)(x+1)=−16\frac{4}{-(x-1)(x+1)}\cdot 4(x-1)(x+1)=-16

•34⋅4(x−1)(x+1)=3(x2−1)=3x2−3\frac{3}{4}\cdot 4(x-1)(x+1)=3(x^2-1)=3x^2-3

•52(x−1)⋅4(x−1)(x+1)=10(x+1)=10x+10\frac{5}{2(x-1)}\cdot 4(x-1)(x+1)=10(x+1)=10x+10

3. המשוואה המתקבלת: −16=3x2−3−10x−10-16=3x^2-3-10x-10.

4. נעביר אגפים ונכנס: 3x2−10x+3=03x^2-10x+3=0.

5. נפתור בנוסחת השורשים: x1,2=10±100−4⋅3⋅32⋅3=10±646=10±86x_{1,2}=\frac{10\pm\sqrt{100-4\cdot 3\cdot 3}}{2\cdot 3}=\frac{10\pm\sqrt{64}}{6}=\frac{10\pm 8}{6}

ולכן x1=186=3x_1=\frac{18}{6}=3,   x2=26=13\;x_2=\frac{2}{6}=\frac{1}{3}.

6. שני הפתרונות שונים מ- ±1\pm 1, ולכן שניהם בתחום ההגדרה.

תשובה: x=3x=3 או x=13x=\frac{1}{3}.

סעיף ג

תשובה:

בשני הפתרונות שני האגפים שווים: −12-\frac{1}{2} עבור x=3x=3, ו- 92\frac{9}{2} עבור x=13x=\frac{1}{3}.

נציב כל פתרון במשוואה המקורית ונחשב כל אגף בנפרד.

1. x=3x=3:

•אגף שמאל: 41−32=4−8=−12\frac{4}{1-3^2}=\frac{4}{-8}=-\frac{1}{2}

•אגף ימין: 34−52⋅3−2=34−54=−24=−12\frac{3}{4}-\frac{5}{2\cdot 3-2}=\frac{3}{4}-\frac{5}{4}=-\frac{2}{4}=-\frac{1}{2}

•האגפים שווים, ולכן x=3x=3 פתרון נכון.

2. x=13x=\frac{1}{3}:

•אגף שמאל: 41−19=489=92\frac{4}{1-\frac{1}{9}}=\frac{4}{\frac{8}{9}}=\frac{9}{2}

•אגף ימין: 34−523−2=34−5−43=34+154=184=92\frac{3}{4}-\frac{5}{\frac{2}{3}-2}=\frac{3}{4}-\frac{5}{-\frac{4}{3}}=\frac{3}{4}+\frac{15}{4}=\frac{18}{4}=\frac{9}{2}

•האגפים שווים, ולכן x=13x=\frac{1}{3} פתרון נכון.

תשובה: שני הפתרונות נכונים: עבור x=3x=3 שני האגפים שווים ל- −12-\frac{1}{2}, ועבור x=13x=\frac{1}{3} שני האגפים שווים ל- 92\frac{9}{2}.

שאלה 2 · משולש ישר-זווית עם חוצה זווית

במשולש ישר-זווית ABC (∠A=90∘)(\angle A=90^\circ) הקטע CE חוצה את הזווית ∠C\angle C.

הקטע EF הוא אנך לצלע BC ואורכו EF=6.3EF=6.3 מ'.

נתונה הזווית ∠AEC=62∘\angle AEC=62^\circ, כמוצג באיור.

א.

מצאו את זוויות המשולש ΔABC\Delta ABC.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את אורכי צלעות המשולש ΔBCE\Delta BCE ואת היקפו.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש ΔACE\Delta ACE.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

∠A=90∘, ∠C=56∘, ∠B=34∘\angle A=90^\circ,\ \angle C=56^\circ,\ \angle B=34^\circ

נתון: ∠A=90∘\angle A=90^\circ, ∠AEC=62∘\angle AEC=62^\circ, CE חוצה את ∠C\angle C. מבוקש: ∠C\angle C ו- ∠B\angle B.

1. במשולש ACE סכום הזוויות 180∘180^\circ: ∠ACE=180∘−90∘−62∘=28∘\angle ACE=180^\circ-90^\circ-62^\circ=28^\circ.

2. CE חוצה את ∠C\angle C, ולכן הזווית כולה כפולה: ∠ACB=2⋅28∘=56∘\angle ACB=2\cdot 28^\circ=56^\circ.

3. במשולש ABC: ∠B=180∘−90∘−56∘=34∘\angle B=180^\circ-90^\circ-56^\circ=34^\circ.

תשובה: ∠A=90∘\angle A=90^\circ, ∠ACB=56∘\angle ACB=56^\circ, ∠ABC=34∘\angle ABC=34^\circ.

סעיף ב

תשובה:

CE≈13.42CE\approx 13.42 מ', BE≈11.27BE\approx 11.27 מ', BC≈21.19BC\approx 21.19 מ'; היקף ≈45.87\approx 45.87 מ'

נתון: EF=6.3EF=6.3 מ', EF⊥BCEF\perp BC, ∠ECF=28∘\angle ECF=28^\circ, ∠B=34∘\angle B=34^\circ, ∠AEC=62∘\angle AEC=62^\circ. מבוקש: CE, BE, BC וההיקף.

1. אורך AE. הנקודה E נמצאת על חוצה הזווית ∠C\angle C, ולכן היא במרחק שווה משני שוקי הזווית: EA הוא האנך מ- E לצלע CA (כי ∠A=90∘\angle A=90^\circ), ו- EF הוא האנך לצלע CB. לכן AE=EF=6.3AE=EF=6.3 מ'.

2. אורך CE (במשולש ישר-הזווית ACE, AE ליד הזווית 62∘62^\circ):

cos⁡62∘=AECE  ⇒  CE=6.3cos⁡62∘≈13.42\cos 62^\circ=\frac{AE}{CE}\;\Rightarrow\; CE=\frac{6.3}{\cos 62^\circ}\approx 13.42 מ'.

3. אורך BE (במשולש ישר-הזווית EFB, EF מול הזווית ∠B=34∘\angle B=34^\circ):

sin⁡34∘=EFBE  ⇒  BE=6.3sin⁡34∘≈11.27\sin 34^\circ=\frac{EF}{BE}\;\Rightarrow\; BE=\frac{6.3}{\sin 34^\circ}\approx 11.27 מ'.

4. אורך BC = CF + FB:

•במשולש CEF: tan⁡28∘=EFCF  ⇒  CF=6.3tan⁡28∘≈11.85\tan 28^\circ=\frac{EF}{CF}\;\Rightarrow\; CF=\frac{6.3}{\tan 28^\circ}\approx 11.85 מ'.

•במשולש EFB: tan⁡34∘=EFFB  ⇒  FB=6.3tan⁡34∘≈9.34\tan 34^\circ=\frac{EF}{FB}\;\Rightarrow\; FB=\frac{6.3}{\tan 34^\circ}\approx 9.34 מ'.

•BC=11.85+9.34≈21.19BC=11.85+9.34\approx 21.19 מ'.

(בדיקה: AC=AE⋅tan⁡62∘≈11.85AC=AE\cdot\tan 62^\circ\approx 11.85, ו- BC=ACcos⁡56∘≈21.19BC=\frac{AC}{\cos 56^\circ}\approx 21.19 מ'.)

5. היקף: P=CE+BE+BC≈13.42+11.27+21.19=45.87P=CE+BE+BC\approx 13.42+11.27+21.19=45.87 מ'.

תשובה: CE≈13.42CE\approx 13.42 מ', BE≈11.27BE\approx 11.27 מ', BC≈21.19BC\approx 21.19 מ', והיקף המשולש ΔBCE≈45.87\Delta BCE\approx 45.87 מ'.

סעיף ג

תשובה:

SACE≈37.32S_{ACE}\approx 37.32 מ"ר

המשולש ACE ישר-זווית ב- A, ולכן שטחו הוא חצי מכפלת הניצבים AE ו- AC.

1. AE=6.3AE=6.3 מ' (מסעיף ב).

2. tan⁡62∘=ACAE  ⇒  AC=6.3⋅tan⁡62∘≈11.85\tan 62^\circ=\frac{AC}{AE}\;\Rightarrow\; AC=6.3\cdot\tan 62^\circ\approx 11.85 מ'.

3. SACE=AE⋅AC2=6.3⋅11.8482≈37.32S_{ACE}=\frac{AE\cdot AC}{2}=\frac{6.3\cdot 11.848}{2}\approx 37.32 מ"ר.

תשובה: שטח המשולש ΔACE≈37.32\Delta ACE\approx 37.32 מ"ר.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: הפרש, איבר ראשון ואיברים עוקבים

נתונה סדרה חשבונית שבה: a5+a11=50a_5+a_{11}=50

הסכום של שבעת האיברים הראשונים בסדרה הוא 63.

א.

מצאו את הפרש הסדרה החשבונית dd ואת האיבר הראשון שלה a1a_1.

(6 נקודות)
ב.

מצאו בסדרה זו שני איברים עוקבים שסכומם 310, ואת מקומם בסדרה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

d=4, a1=−3d=4,\ a_1=-3

נתון: a5+a11=50a_5+a_{11}=50, S7=63S_7=63. מבוקש: dd ו- a1a_1. נבטא כל נתון בעזרת a1a_1 ו- dd ונפתור מערכת של שתי משוואות.

1. לפי an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d: a5=a1+4da_5=a_1+4d, a11=a1+10da_{11}=a_1+10d, ולכן 2a1+14d=502a_1+14d=50.

2. לפי Sn=n2[2a1+(n−1)d]S_n=\frac{n}{2}\left[2a_1+(n-1)d\right]: S7=72(2a1+6d)=63  ⇒  2a1+6d=18S_7=\frac{7}{2}(2a_1+6d)=63\;\Rightarrow\;2a_1+6d=18.

3. נחסיר את המשוואה השנייה מהראשונה: 8d=32  ⇒  d=48d=32\;\Rightarrow\; d=4.

4. נציב: 2a1+6⋅4=18  ⇒  2a1=−6  ⇒  a1=−32a_1+6\cdot 4=18\;\Rightarrow\;2a_1=-6\;\Rightarrow\;a_1=-3.

5. בדיקה: a5=−3+16=13a_5=-3+16=13, a11=−3+40=37a_{11}=-3+40=37, 13+37=5013+37=50 ✓; S7=72(−6+24)=63S_7=\frac{7}{2}(-6+24)=63 ✓.

תשובה: d=4d=4, a1=−3a_1=-3.

סעיף ב

תשובה:

a40=153, a41=157a_{40}=153,\ a_{41}=157

נסמן את שני האיברים העוקבים ב- ana_n ו- an+1a_{n+1} ונמצא את nn.

1. an=a1+(n−1)d=−3+4(n−1)=4n−7a_n=a_1+(n-1)d=-3+4(n-1)=4n-7, ו- an+1=4(n+1)−7=4n−3a_{n+1}=4(n+1)-7=4n-3.

2. an+an+1=310  ⇒  (4n−7)+(4n−3)=310  ⇒  8n−10=310  ⇒  8n=320  ⇒  n=40a_n+a_{n+1}=310\;\Rightarrow\;(4n-7)+(4n-3)=310\;\Rightarrow\;8n-10=310\;\Rightarrow\;8n=320\;\Rightarrow\;n=40.

3. a40=4⋅40−7=153a_{40}=4\cdot 40-7=153,   a41=4⋅41−7=157\;a_{41}=4\cdot 41-7=157.

4. בדיקה: 153+157=310153+157=310 ✓.

תשובה: האיברים הם a40=153a_{40}=153 ו- a41=157a_{41}=157 (המקומות ה-40 וה-41 בסדרה).

שאלה 4 · אי-שוויון ליניארי ופישוט ביטוי בחזקות

א.

פתרו את אי-השוויון: 3(2x−7)−2x+9≥2(x+7)−103(2x-7)-2x+9\ge 2(x+7)-10

(4 נקודות)
ב.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:

M=(4a2)3⋅(27a3)23(6a)3⋅(a3)2(a>0)M=\frac{\left(4a^2\right)^3\cdot\sqrt[3]{\left(27a^3\right)^2}}{(6a)^3\cdot\left(a^3\right)^2}\qquad (a>0)

נתון גם הערך: a=23a=\frac{2}{3}. הציבו בתוצאה שקיבלתם וחשבו, ללא שימוש במחשבון, את ערך MM.

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x≥8x\ge 8

נפתח סוגריים, נכנס איברים דומים ונבודד את xx.

1. אגף שמאל: 6x−21−2x+9=4x−126x-21-2x+9=4x-12.

2. אגף ימין: 2x+14−10=2x+42x+14-10=2x+4.

3. 4x−12≥2x+4  ⇒  4x−2x≥4+12  ⇒  2x≥164x-12\ge 2x+4\;\Rightarrow\;4x-2x\ge 4+12\;\Rightarrow\;2x\ge 16.

4. נחלק ב- 2 (מספר חיובי, כיוון אי-השוויון נשמר): x≥8x\ge 8.

5. בדיקה בנקודת הגבול x=8x=8: אגף שמאל 3⋅9−16+9=203\cdot 9-16+9=20, אגף ימין 2⋅15−10=202\cdot 15-10=20, שוויון ✓.

תשובה: x≥8x\ge 8.

סעיף ב

תשובה:

M=83aM=\frac{8}{3a}; עבור a=23a=\frac{2}{3}: M=4M=4

נפשט כל גורם בנפרד לפי חוקי החזקות, ואחר כך נצמצם.

1. (4a2)3=43⋅a6=64a6\left(4a^2\right)^3=4^3\cdot a^{6}=64a^6.

2. (27a3)2=729a6\left(27a^3\right)^2=729a^6, ולכן 729a63=7293⋅a63=9a2\sqrt[3]{729a^6}=\sqrt[3]{729}\cdot a^{\frac{6}{3}}=9a^2 (כי 93=7299^3=729).

3. המונה: 64a6⋅9a2=576a864a^6\cdot 9a^2=576a^8.

4. המכנה: (6a)3⋅(a3)2=216a3⋅a6=216a9(6a)^3\cdot\left(a^3\right)^2=216a^3\cdot a^6=216a^9.

5. M=576a8216a9=576216⋅a8−9=83⋅1a=83aM=\frac{576a^8}{216a^9}=\frac{576}{216}\cdot a^{8-9}=\frac{8}{3}\cdot\frac{1}{a}=\frac{8}{3a}.

6. הצבה של a=23a=\frac{2}{3}: M=83⋅23=82=4M=\frac{8}{3\cdot\frac{2}{3}}=\frac{8}{2}=4.

תשובה: M=83aM=\frac{8}{3a}, ועבור a=23a=\frac{2}{3} מתקבל M=4M=4.

שאלה 5 · חילוץ משתנה מנוסחה והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: Q=7.5S+3R0.6R−5S−3SQ=\frac{7.5S+3R}{0.6R-5S}-3S

נתון S=−1.5S=-1.5.

א.

הציבו את הערך הנתון של SS בנוסחה הנתונה ובטאו את RR באמצעות QQ.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: Q=90.3Q=\sqrt{90.3}. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של QQ בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של QQ (שקיבלתם בסעיף ב') בנוסחה שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את RR.

הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le |a|<10 כש- aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

R=25(3−Q)2Q−19R=\frac{25(3-Q)}{2Q-19} (שקול ל- R=22.5−7.5Q0.6Q−5.7R=\frac{22.5-7.5Q}{0.6Q-5.7})

נציב S=−1.5S=-1.5, נבודד את השבר, נכפול במכנה ונאסוף את האיברים עם RR לאגף אחד.

1. הצבה: 7.5S=−11.257.5S=-11.25,   −5S=7.5\;-5S=7.5,   −3S=4.5\;-3S=4.5, ולכן

Q=3R−11.250.6R+7.5+4.5Q=\frac{3R-11.25}{0.6R+7.5}+4.5.

2. נעביר את 4.5 אגף: Q−4.5=3R−11.250.6R+7.5Q-4.5=\frac{3R-11.25}{0.6R+7.5}.

3. נכפול במכנה (0.6R+7.5≠00.6R+7.5\neq 0): (Q−4.5)(0.6R+7.5)=3R−11.25(Q-4.5)(0.6R+7.5)=3R-11.25.

4. נפתח סוגריים: 0.6QR+7.5Q−2.7R−33.75=3R−11.250.6QR+7.5Q-2.7R-33.75=3R-11.25.

5. נעביר את האיברים עם RR לאגף שמאל ואת השאר לימין:

0.6QR−2.7R−3R=−11.25−7.5Q+33.75  ⇒  R(0.6Q−5.7)=22.5−7.5Q0.6QR-2.7R-3R=-11.25-7.5Q+33.75\;\Rightarrow\;R(0.6Q-5.7)=22.5-7.5Q.

6. נחלק: R=22.5−7.5Q0.6Q−5.7R=\frac{22.5-7.5Q}{0.6Q-5.7}. נכפול מונה ומכנה ב- 10 ונצמצם ב- 3:

R=225−75Q6Q−57=75(3−Q)3(2Q−19)=25(3−Q)2Q−19R=\frac{225-75Q}{6Q-57}=\frac{75(3-Q)}{3(2Q-19)}=\frac{25(3-Q)}{2Q-19}.

7. בדיקה: עבור R=20R=20 בנוסחה המקורית: Q=60−11.2512+7.5+4.5=48.7519.5+4.5=2.5+4.5=7Q=\frac{60-11.25}{12+7.5}+4.5=\frac{48.75}{19.5}+4.5=2.5+4.5=7, ובנוסחה שקיבלנו: R=25(3−7)14−19=−100−5=20R=\frac{25(3-7)}{14-19}=\frac{-100}{-5}=20 ✓.

תשובה: R=25(3−Q)2Q−19R=\frac{25(3-Q)}{2Q-19}.

סעיף ב

תשובה:

Q≈9.503Q\approx 9.503

מחשבים את השורש ומעגלים ל- 3 ספרות אחרי הנקודה.

1. 90.3=9.50263…\sqrt{90.3}=9.50263\ldots

2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 6 (גדולה או שווה ל- 5), ולכן מעגלים את הספרה השלישית כלפי מעלה: 9.502→9.5039.502\to 9.503.

הערה: כאן חשוב לשמור 3 ספרות אחרי הנקודה. בעיגול גס יותר, Q≈9.50Q\approx 9.50, המכנה בסעיף ג, 2Q−192Q-19, היה מתאפס.

תשובה: Q≈9.503Q\approx 9.503.

סעיף ג

תשובה:

R≈−2.71⋅104R\approx -2.71\cdot 10^{4}

נציב Q=9.503Q=9.503 בנוסחה R=25(3−Q)2Q−19R=\frac{25(3-Q)}{2Q-19}.

1. המונה: 25(3−9.503)=25⋅(−6.503)=−162.57525(3-9.503)=25\cdot(-6.503)=-162.575.

2. המכנה: 2⋅9.503−19=19.006−19=0.0062\cdot 9.503-19=19.006-19=0.006.

3. R=−162.5750.006≈−27095.8R=\frac{-162.575}{0.006}\approx -27095.8.

4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה 4 מקומות שמאלה: −27095.8=−2.70958⋅104≈−2.71⋅104-27095.8=-2.70958\cdot 10^4\approx -2.71\cdot 10^4.

5. בדיקה: הצבת R≈−27095.8R\approx -27095.8 ו- S=−1.5S=-1.5 בנוסחה המקורית נותנת Q≈9.503Q\approx 9.503 ✓.

תשובה: R≈−2.71⋅104R\approx -2.71\cdot 10^{4}.

שאלה 6 · מלבן ומשולש בתוכו: צלעות, זוויות והיקף

במלבן ABCD הנקודה E נבחרה כך ש- AE=3BEAE=3BE.

נתונים אורך הקטע CE=12.5CE=12.5 ס"מ והזווית ∠BEC=68∘\angle BEC=68^\circ.

א.

חשבו את אורכי צלעות המלבן ABCD.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המשולש ΔCDE\Delta CDE.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את היקפו של המשולש ΔCDE\Delta CDE.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

AD=BC≈11.59AD=BC\approx 11.59 ס"מ, AB=DC≈18.73AB=DC\approx 18.73 ס"מ

נתון: CE=12.5CE=12.5 ס"מ, ∠BEC=68∘\angle BEC=68^\circ, AE=3BEAE=3BE. מבוקש: BC ו- AB. המשולש EBC ישר-זווית ב- B (זווית של מלבן), ו- CE הוא היתר שלו.

1. BC מול הזווית 68∘68^\circ: sin⁡68∘=BCCE  ⇒  BC=12.5⋅sin⁡68∘≈11.59\sin 68^\circ=\frac{BC}{CE}\;\Rightarrow\;BC=12.5\cdot\sin 68^\circ\approx 11.59 ס"מ.

2. BE ליד הזווית 68∘68^\circ: cos⁡68∘=BECE  ⇒  BE=12.5⋅cos⁡68∘≈4.683\cos 68^\circ=\frac{BE}{CE}\;\Rightarrow\;BE=12.5\cdot\cos 68^\circ\approx 4.683 ס"מ.

3. AB=AE+BE=3BE+BE=4BE=4⋅4.683≈18.73AB=AE+BE=3BE+BE=4BE=4\cdot 4.683\approx 18.73 ס"מ.

4. במלבן הצלעות הנגדיות שוות: AD=BCAD=BC, DC=ABDC=AB.

תשובה: AD=BC≈11.59AD=BC\approx 11.59 ס"מ, AB=DC≈18.73AB=DC\approx 18.73 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

∠DCE=68∘, ∠CDE≈39.52∘, ∠CED≈72.48∘\angle DCE=68^\circ,\ \angle CDE\approx 39.52^\circ,\ \angle CED\approx 72.48^\circ

נמצא שתי זוויות בעזרת זוויות מתחלפות בין המקבילים AB ו- DC, ואת השלישית מסכום הזוויות במשולש.

1. ∠DCE\angle DCE: AB∥DCAB\parallel DC, ולכן ∠DCE=∠BEC=68∘\angle DCE=\angle BEC=68^\circ (זוויות מתחלפות).

2. ∠AED\angle AED: AE=3BE=3⋅4.683≈14.05AE=3BE=3\cdot 4.683\approx 14.05 ס"מ. במשולש ישר-הזווית DAE:

tan⁡∠AED=ADAE=11.5914.05≈0.825  ⇒  ∠AED≈39.52∘\tan\angle AED=\frac{AD}{AE}=\frac{11.59}{14.05}\approx 0.825\;\Rightarrow\;\angle AED\approx 39.52^\circ.

3. ∠CDE\angle CDE: שוב מזוויות מתחלפות, ∠CDE=∠AED≈39.52∘\angle CDE=\angle AED\approx 39.52^\circ.

4. ∠CED\angle CED: 180∘−68∘−39.52∘≈72.48∘180^\circ-68^\circ-39.52^\circ\approx 72.48^\circ.

5. בדיקה: על הישר AB, ∠AED+∠DEC+∠CEB≈39.52∘+72.48∘+68∘=180∘\angle AED+\angle DEC+\angle CEB\approx 39.52^\circ+72.48^\circ+68^\circ=180^\circ ✓.

תשובה: ∠DCE=68∘\angle DCE=68^\circ, ∠CDE≈39.52∘\angle CDE\approx 39.52^\circ, ∠CED≈72.48∘\angle CED\approx 72.48^\circ.

סעיף ג

תשובה:

P≈49.44P\approx 49.44 ס"מ

חסרה רק הצלע DE; נחשב אותה במשולש ישר-הזווית DAE.

1. משפט פיתגורס: DE=AD2+AE2=11.592+14.052≈18.21DE=\sqrt{AD^2+AE^2}=\sqrt{11.59^2+14.05^2}\approx 18.21 ס"מ.

2. היקף: P=DE+EC+CD≈18.21+12.5+18.73=49.44P=DE+EC+CD\approx 18.21+12.5+18.73=49.44 ס"מ.

3. בדיקה במשפט הסינוסים במשולש CDE: DEsin⁡68∘=CEsin⁡39.52∘=CDsin⁡72.48∘≈19.64\frac{DE}{\sin 68^\circ}=\frac{CE}{\sin 39.52^\circ}=\frac{CD}{\sin 72.48^\circ}\approx 19.64 ✓.

תשובה: היקף המשולש ΔCDE≈49.44\Delta CDE\approx 49.44 ס"מ.

שאלה 7 · פרבולה, ישר דרך נקודות חיתוך ומקביל

משוואת הפרבולה שבציור היא: y=−x2+3x+10y=-x^2+3x+10.

הפרבולה חותכת את ציר xx בנקודות A ו- B, כמוראה באיור, ואת ציר yy בנקודה E. הנקודה C היא אמצע הקטע BE.

א.

מצאו את משוואת הישר BE.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את שטח המשולש ΔABC\Delta ABC.

(4 נקודות)
ג.

דרך הנקודה A מעבירים ישר המקביל לישר BE וחותך את ציר yy בנקודה F. מצאו את שיעורי F.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

y=−2x+10y=-2x+10

נמצא את נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים, ואחר כך את הישר דרך B ו- E.

1. חיתוך עם ציר xx (y=0y=0): −x2+3x+10=0  ⇒  x2−3x−10=0  ⇒  (x−5)(x+2)=0-x^2+3x+10=0\;\Rightarrow\;x^2-3x-10=0\;\Rightarrow\;(x-5)(x+2)=0, ולכן x=5x=5 או x=−2x=-2.

לפי האיור A משמאל: A(−2,0)A(-2,0), B(5,0)B(5,0).

2. חיתוך עם ציר yy (x=0x=0): y=10y=10, ולכן E(0,10)E(0,10).

3. שיפוע BE: m=10−00−5=−2m=\frac{10-0}{0-5}=-2.

4. הישר עובר ב- E(0,10)E(0,10), ולכן y=−2x+10y=-2x+10.

5. בדיקה עם B: −2⋅5+10=0-2\cdot 5+10=0 ✓.

תשובה: y=−2x+10y=-2x+10.

סעיף ב

תשובה:

SABC=17.5S_{ABC}=17.5 יח"ש

נמצא את C, ואז נחשב שטח כשהבסיס AB מונח על ציר xx.

1. C אמצע BE: C(5+02,0+102)=(2.5, 5)C\left(\frac{5+0}{2},\frac{0+10}{2}\right)=(2.5,\,5).

2. הבסיס: AB=5−(−2)=7AB=5-(-2)=7.

3. הגובה לבסיס הוא המרחק של C מציר xx: h=5h=5.

4. S=AB⋅h2=7⋅52=17.5S=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{7\cdot 5}{2}=17.5.

תשובה: שטח המשולש ΔABC=17.5\Delta ABC=17.5 יחידות שטח.

סעיף ג

תשובה:

F(0,−4)F(0,-4)

ישרים מקבילים הם בעלי שיפוע שווה, לכן השיפוע של AF הוא −2-2.

1. משוואת הישר דרך A(−2,0)A(-2,0) בשיפוע −2-2: y−0=−2(x+2)  ⇒  y=−2x−4y-0=-2(x+2)\;\Rightarrow\;y=-2x-4.

2. חיתוך עם ציר yy (x=0x=0): y=−4y=-4.

תשובה: F(0,−4)F(0,-4).

שאלה 8 · ביטויים אלגבריים לקנייה, מכירה ורווח

הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!

סוחר קנה mm פריטים זהים ושילם תמורת כל אחד מהם 170 ש"ח. 12% מהפריטים נמצאו פגומים, ואת שאר הפריטים הוא מכר כל פריט ב- 250 ש"ח. במהלך העבודה היו לו גם הוצאות נוספות בסך כולל של 1,200 ש"ח.

א.

בטאו בעזרת mm את הסכום ששילם הסוחר עבור כל הסחורה.

(2 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת mm את סכום המכירה – בכמה מכר הסוחר את כל הסחורה (פריט פגום לא נמכר)?

(4 נקודות)
ג.

בטאו בעזרת mm את הרווח הנקי של הסוחר מכל העיסקה.

(3 נקודות)

שימו לב : בסעיפים א'-ג' יש לבטא את התשובה בעזרת mm וערך או ערכים מספריים הנתונים בשאלה. יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר. אין להשתמש בנתון מסעיף ד'.

ד.

נניח – לסעיף זה בלבד! – שהסוחר קנה 120 פריטים. חשבו, בעזרת הביטויים שמצאת בסעיפים הקודמים, את אחוז הרווח הנקי של הסוחר (יחסית לסכום ששילם על כל הסחורה). יש להראות חישוב מלא של האחוז.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

170m170m ש"ח

הסוחר קנה mm פריטים במחיר 170 ש"ח לפריט, ולכן שילם: מספר הפריטים כפול המחיר לפריט.

170⋅m=170m170\cdot m=170m ש"ח.

תשובה: 170m170m ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

220m220m ש"ח

נמצא כמה פריטים תקינים נמכרו, ונכפול במחיר המכירה.

1. 12% פגומים, ולכן התקינים הם 100%−12%=88%100\%-12\%=88\% מהפריטים: 0.88m0.88m פריטים.

2. כל פריט תקין נמכר ב- 250 ש"ח: 0.88m⋅250=220m0.88m\cdot 250=220m ש"ח.

תשובה: סכום המכירה הוא 220m220m ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

50m−120050m-1200 ש"ח

רווח נקי = הכנסות פחות כל ההוצאות (קניית הסחורה וההוצאות הנוספות).

220m−170m−1200=50m−1200220m-170m-1200=50m-1200 ש"ח.

תשובה: הרווח הנקי הוא 50m−120050m-1200 ש"ח.

סעיף ד

תשובה:

כ- 23.53%

נציב m=120m=120 בביטויים מסעיפים א ו- ג, ונחשב את הרווח הנקי כאחוז מהסכום ששולם על הסחורה.

1. הסכום ששולם על הסחורה (סעיף א): 170⋅120=20,400170\cdot 120=20{,}400 ש"ח.

2. הרווח הנקי (סעיף ג): 50⋅120−1200=6000−1200=4,80050\cdot 120-1200=6000-1200=4{,}800 ש"ח.

3. אחוז הרווח: 480020400⋅100%=417⋅100%≈23.53%\frac{4800}{20400}\cdot 100\%=\frac{4}{17}\cdot 100\%\approx 23.53\%.

תשובה: אחוז הרווח הנקי הוא כ- 23.53%.

שאלה 9 · קריאת גרף: מספר מבקרים לאורך יום

הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!

הגרף שלפניכם מציג את מספר המבקרים בלונה-פארק, בכל שעה ושעה במהלך יום אחד :

תוך שימוש בנתונים שבגרף, ענו על השאלות שלפניכם : נמקו את תשובותיכם!

א.

בין אילו שעות היה מספר המבקרים הגדול ביותר? מה היה אז מספרם?

(2 נקודות)
ב.

בין אילו שעות היה מספר המבקרים הקטן ביותר? מה היה אז מספרם?

(2 נקודות)
ג.

בין אילו שעות גדל מספר המבקרים?

(2 נקודות)
ד.

בין אילו שעות היה קצב הגידול במספר המבקרים הגדול ביותר?

(3 נקודות)
ה.

בין אילו שעות לא חל שינוי במספר המבקרים?

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

בין 15:00 ל- 17:00, 450 מבקרים

מחפשים את הנקודות הגבוהות ביותר בגרף.

1. הערך הגבוה ביותר שהגרף מגיע אליו הוא 450.

2. הגרף נמצא בגובה 450 בקטע האופקי שבין השעה 15 לשעה 17.

תשובה: בין השעות 15:00 ל- 17:00 היה מספר המבקרים הגדול ביותר: 450 מבקרים.

סעיף ב

תשובה:

בין 20:00 ל- 22:00, 100 מבקרים

מחפשים את הנקודות הנמוכות ביותר בגרף.

1. הערך הנמוך ביותר בגרף הוא 100 (בתחילת היום, בשעה 9, היו 150).

2. הגרף נמצא בגובה 100 בקטע האופקי שבין השעה 20 לשעה 22.

תשובה: בין השעות 20:00 ל- 22:00 היה מספר המבקרים הקטן ביותר: 100 מבקרים.

סעיף ג

תשובה:

בין 9:00 ל- 11:00 ובין 14:00 ל- 15:00

מספר המבקרים גדל בקטעים שבהם הגרף עולה (משמאל לימין).

1. בין 9 ל- 11: הגרף עולה מ- 150 ל- 350.

2. בין 14 ל- 15: הגרף עולה מ- 250 ל- 450.

3. בשאר הקטעים הגרף אופקי (אין שינוי) או יורד.

תשובה: מספר המבקרים גדל בין השעות 9:00 ל- 11:00 ובין השעות 14:00 ל- 15:00.

סעיף ד

תשובה:

בין 14:00 ל- 15:00 (200 מבקרים בשעה)

קצב הגידול הוא השינוי במספר המבקרים בשעה אחת, כלומר השיפוע של קטע הגרף. נחשב אותו בכל קטע עולה.

1. בין 9 ל- 10: 200−1501=50\frac{200-150}{1}=50 מבקרים בשעה.

2. בין 10 ל- 11: 350−2001=150\frac{350-200}{1}=150 מבקרים בשעה.

3. בין 14 ל- 15: 450−2501=200\frac{450-250}{1}=200 מבקרים בשעה.

4. הקצב הגדול ביותר הוא בקטע התלול ביותר: בין 14 ל- 15.

תשובה: קצב הגידול היה הגדול ביותר בין השעות 14:00 ל- 15:00, 200 מבקרים בשעה.

סעיף ה

תשובה:

בין 11:00 ל- 12:00, בין 15:00 ל- 17:00 ובין 20:00 ל- 22:00

אין שינוי בקטעים שבהם הגרף אופקי (מספר המבקרים קבוע).

1. בין 11 ל- 12: קבוע, 350 מבקרים.

2. בין 15 ל- 17: קבוע, 450 מבקרים.

3. בין 20 ל- 22: קבוע, 100 מבקרים.

תשובה: לא חל שינוי בין השעות 11:00 ל- 12:00, בין 15:00 ל- 17:00 ובין 20:00 ל- 22:00.

שאלה 10 · בעיה מילולית: קנייה ומכירה של אפרסקים

הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!

ירקן קנה בבוקר בשוק הסיטונאי כמות מסוימת של אפרסקים. במהלך היום הוא מכר אותם, כך שהמחיר בו מכר כל ק"ג אפרסקים גבוה ב- 5 ש"ח מהמחיר לק"ג בו קנה אותם.

לאחר יום המכירות נותרו בידו 4 ק"ג אפרסקים שלא נמכרו.

בסה"כ שילם הירקן 600 ש"ח עבור כל האפרסקים והרווח בעסקה 240 ש"ח.

כמה ק"ג אפרסקים קנה הירקן, ובכמה מכר כל ק"ג?

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

הירקן קנה 60 ק"ג ומכר כל ק"ג ב- 15 ש"ח

נתון: הקנייה עלתה 600 ש"ח, מחיר המכירה לק"ג גבוה ב- 5 ש"ח ממחיר הקנייה, 4 ק"ג לא נמכרו, הרווח 240 ש"ח. מבוקש: כמות הק"ג שנקנתה ומחיר המכירה לק"ג.

1. הגדרת משתנים. נסמן ב- xx את מספר הק"ג שהירקן קנה (x>4x>4).

•מחיר הקנייה לק"ג: 600x\frac{600}{x} ש"ח.

•מחיר המכירה לק"ג: 600x+5\frac{600}{x}+5 ש"ח.

•כמות שנמכרה: x−4x-4 ק"ג.

2. ההכנסה מהמכירה. רווח = הכנסה פחות הוצאה, ולכן ההכנסה היא 600+240=840600+240=840 ש"ח.

3. המשוואה: כמות שנמכרה כפול מחיר המכירה שווה להכנסה:

(x−4)(600x+5)=840(x-4)\left(\frac{600}{x}+5\right)=840.

4. נכפול ב- xx (x≠0x\neq 0): (x−4)(600+5x)=840x(x-4)(600+5x)=840x.

5. נפתח סוגריים: 600x+5x2−2400−20x=840x  ⇒  5x2−260x−2400=0600x+5x^2-2400-20x=840x\;\Rightarrow\;5x^2-260x-2400=0.

6. נחלק ב- 5: x2−52x−480=0x^2-52x-480=0.

7. נוסחת השורשים: x1,2=52±522+4⋅4802=52±46242=52±682x_{1,2}=\frac{52\pm\sqrt{52^2+4\cdot 480}}{2}=\frac{52\pm\sqrt{4624}}{2}=\frac{52\pm 68}{2},

ולכן x1=60x_1=60,   x2=−8\;x_2=-8.

8. כמות אפרסקים אינה שלילית, ולכן x=−8x=-8 נפסל ו- x=60x=60 ק"ג.

9. מחיר הקנייה לק"ג: 60060=10\frac{600}{60}=10 ש"ח; מחיר המכירה לק"ג: 10+5=1510+5=15 ש"ח.

10. בקרה: נמכרו 60−4=5660-4=56 ק"ג במחיר 15 ש"ח: 56⋅15=84056\cdot 15=840 ש"ח; הרווח: 840−600=240840-600=240 ש"ח ✓.

תשובה: הירקן קנה 60 ק"ג אפרסקים ומכר כל ק"ג ב- 15 ש"ח.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי

נתונות שתי פונקציות: (1)y=−2x2−x+18;(2)y=6−3x(1)\quad y=-2x^2-x+18\quad ;\quad (2)\quad y=6-3x

א.

שרטטו, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−4x=-4 ועד x=4x=4 (−4≤x≤4)(-4\le x\le 4).

(12 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

−2x2−x+18=3(2−x)-2x^2-x+18=3(2-x)

(4 נקודות)
ג.

בדקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקיבלתם.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

פרבולה הפוכה (קודקוד ≈(−0.25, 18.13)\approx(-0.25,\,18.13)) וישר יורד, בטבלת ערכים ל- −4≤x≤4-4\le x\le 4; הם נחתכים ב- (−2,12)(-2,12) וב- (3,−3)(3,-3)

נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות במספרים השלמים מ- −4-4 עד 44, נסמן את הנקודות במערכת צירים אחת ונחבר: את הישר בקו ישר ואת הפרבולה בקו מעוגל.

1. טבלת ערכים:

xx−4-4−3-3−2-2−1-10011223344
y=−2x2−x+18y=-2x^2-x+18−10-1033121217171818151588−3-3−18-18
y=6−3xy=6-3x18181515121299663300−3-3−6-6

2. תכונות הפרבולה (1): המקדם של x2x^2 שלילי, ולכן היא פתוחה כלפי מטה. הקודקוד ב- x=−b2a=−−12⋅(−2)=−0.25x=-\frac{b}{2a}=-\frac{-1}{2\cdot(-2)}=-0.25, ושם y=18.125y=18.125. היא חותכת את ציר yy ב- (0,18)(0,18) ואת ציר xx בערך ב- x≈−3.26x\approx -3.26 וב- x≈2.76x\approx 2.76.

3. הישר (2): שיפוע −3-3 (יורד), חותך את ציר yy ב- (0,6)(0,6) ואת ציר xx ב- (2,0)(2,0).

4. השרטוט:

-4-3-2-11234-20-18-16-14-12-10-8-6-4-22468101214161820(-2,12)(3,-3)(0,18)(0,6)

תשובה: הגרפים משורטטים במערכת צירים משותפת לפי טבלת הערכים; הפרבולה והישר נפגשים בנקודות (−2,12)(-2,12) ו- (3,−3)(3,-3).

סעיף ב

תשובה:

x=−2x=-2 או x=3x=3

1. אגף ימין: 3(2−x)=6−3x3(2-x)=6-3x, וזו בדיוק פונקציה (2). אגף שמאל הוא פונקציה (1).

2. לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה- xx של נקודות החיתוך בין הפרבולה לישר.

3. מהשרטוט (ומטבלת הערכים, שבה ערכי שתי הפונקציות שווים) נקודות החיתוך הן (−2,12)(-2,12) ו- (3,−3)(3,-3).

תשובה: x=−2x=-2 או x=3x=3.

סעיף ג

תשובה:

בשני הפתרונות שני האגפים שווים (12=1212=12 ו- −3=−3-3=-3)

נציב כל פתרון בשתי הפונקציות (בשני אגפי המשוואה) ונראה שמתקבל אותו ערך.

1. x=−2x=-2:

•−2⋅(−2)2−(−2)+18=−8+2+18=12-2\cdot(-2)^2-(-2)+18=-8+2+18=12

•3(2−(−2))=3⋅4=123(2-(-2))=3\cdot 4=12

•שווה ✓.

2. x=3x=3:

•−2⋅32−3+18=−18−3+18=−3-2\cdot 3^2-3+18=-18-3+18=-3

•3(2−3)=−33(2-3)=-3

•שווה ✓.

תשובה: שני הפתרונות נכונים: ב- x=−2x=-2 שני האגפים שווים ל- 12, וב- x=3x=3 שני האגפים שווים ל- −3-3.

שאלה 12 · משולש: משפט הקוסינוסים, חוצה זווית ושטח

שלוש צלעותיו של משולש ΔABC\Delta ABC הן 20 ס"מ, 40 ס"מ, ו- 50 ס"מ, כמוצג באיור.

הקטע AD חוצה את הזווית ∠A\angle A והנקודה E היא אמצע הצלע BC.

א.

מצאו את כל זוויות המשולש.

(10 נקודות)
ב.

מצאו את אורכו של חוצה הזווית AD.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש ΔADE\Delta ADE.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

∠A≈108.21∘, ∠B≈49.46∘, ∠C≈22.33∘\angle A\approx 108.21^\circ,\ \angle B\approx 49.46^\circ,\ \angle C\approx 22.33^\circ

נתון (לפי האיור): AB=20AB=20 ס"מ, AC=40AC=40 ס"מ, BC=50BC=50 ס"מ. כשידועות שלוש הצלעות מוצאים את הזוויות במשפט הקוסינוסים.

1. ∠A\angle A (מול BC):

cos⁡A=AB2+AC2−BC22⋅AB⋅AC=400+1600−25002⋅20⋅40=−5001600=−0.3125\cos A=\frac{AB^2+AC^2-BC^2}{2\cdot AB\cdot AC}=\frac{400+1600-2500}{2\cdot 20\cdot 40}=\frac{-500}{1600}=-0.3125, ולכן ∠A≈108.21∘\angle A\approx 108.21^\circ (זווית קהה).

2. ∠B\angle B (מול AC):

cos⁡B=AB2+BC2−AC22⋅AB⋅BC=400+2500−16002⋅20⋅50=13002000=0.65\cos B=\frac{AB^2+BC^2-AC^2}{2\cdot AB\cdot BC}=\frac{400+2500-1600}{2\cdot 20\cdot 50}=\frac{1300}{2000}=0.65, ולכן ∠B≈49.46∘\angle B\approx 49.46^\circ.

3. ∠C\angle C (מול AB):

cos⁡C=AC2+BC2−AB22⋅AC⋅BC=1600+2500−4002⋅40⋅50=37004000=0.925\cos C=\frac{AC^2+BC^2-AB^2}{2\cdot AC\cdot BC}=\frac{1600+2500-400}{2\cdot 40\cdot 50}=\frac{3700}{4000}=0.925, ולכן ∠C≈22.33∘\angle C\approx 22.33^\circ.

4. בקרה: 108.21∘+49.46∘+22.33∘=180∘108.21^\circ+49.46^\circ+22.33^\circ=180^\circ ✓.

תשובה: ∠A≈108.21∘\angle A\approx 108.21^\circ, ∠B≈49.46∘\angle B\approx 49.46^\circ, ∠C≈22.33∘\angle C\approx 22.33^\circ.

סעיף ב

תשובה:

AD≈15.63AD\approx 15.63 ס"מ

נמצא את זוויות המשולש ABD ונשתמש במשפט הסינוסים.

1. AD חוצה את ∠A\angle A: ∠BAD=108.21∘2≈54.10∘\angle BAD=\frac{108.21^\circ}{2}\approx 54.10^\circ.

2. במשולש ABD: ∠ADB=180∘−∠B−∠BAD≈180∘−49.46∘−54.10∘=76.44∘\angle ADB=180^\circ-\angle B-\angle BAD\approx 180^\circ-49.46^\circ-54.10^\circ=76.44^\circ.

3. משפט הסינוסים במשולש ABD: ADsin⁡B=ABsin⁡∠ADB\frac{AD}{\sin B}=\frac{AB}{\sin\angle ADB}, ולכן

AD=20⋅sin⁡49.46∘sin⁡76.44∘≈15.63AD=\frac{20\cdot\sin 49.46^\circ}{\sin 76.44^\circ}\approx 15.63 ס"מ.

4. בדיקה במשולש ACD: ∠ADC=180∘−22.33∘−54.10∘≈103.56∘\angle ADC=180^\circ-22.33^\circ-54.10^\circ\approx 103.56^\circ, ו- AD=40⋅sin⁡22.33∘sin⁡103.56∘≈15.63AD=\frac{40\cdot\sin 22.33^\circ}{\sin 103.56^\circ}\approx 15.63 ס"מ ✓.

תשובה: AD≈15.63AD\approx 15.63 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

SADE≈63.33S_{ADE}\approx 63.33 סמ"ר

נחשב את שטח ADE כהפרש בין שטחי המשולשים ABE ו- ABD (לפי האיור D נמצאת בין B ל- E).

1. שטח ΔABC\Delta ABC: S=12⋅AB⋅AC⋅sin⁡A=12⋅20⋅40⋅sin⁡108.21∘≈379.97S=\frac{1}{2}\cdot AB\cdot AC\cdot\sin A=\frac{1}{2}\cdot 20\cdot 40\cdot\sin 108.21^\circ\approx 379.97 סמ"ר.

2. AE תיכון (E אמצע BC), והתיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח: SABE=379.972≈189.98S_{ABE}=\frac{379.97}{2}\approx 189.98 סמ"ר.

3. שטח ΔABD\Delta ABD: S=12⋅AB⋅AD⋅sin⁡∠BAD=12⋅20⋅15.635⋅sin⁡54.10∘≈126.66S=\frac{1}{2}\cdot AB\cdot AD\cdot\sin\angle BAD=\frac{1}{2}\cdot 20\cdot 15.635\cdot\sin 54.10^\circ\approx 126.66 סמ"ר.

4. SADE=SABE−SABD≈189.98−126.66=63.33S_{ADE}=S_{ABE}-S_{ABD}\approx 189.98-126.66=63.33 סמ"ר.

5. בדיקה: לשלושת המשולשים גובה משותף מ- A לצלע BC, ולכן השטחים פרופורציוניים לבסיסים. לפי משפט חוצה הזווית BD=50⋅2020+40=16.67BD=50\cdot\frac{20}{20+40}=16.67, ולכן DE=25−16.67=8.33DE=25-16.67=8.33 ו- SADE=379.97⋅8.3350≈63.33S_{ADE}=379.97\cdot\frac{8.33}{50}\approx 63.33 סמ"ר ✓.

תשובה: שטח המשולש ΔADE≈63.33\Delta ADE\approx 63.33 סמ"ר.

שאלה 13 · גאומטריה אנליטית: משולש ישר-זווית ושווה-שוקיים

הנקודות A(6,2)A(6,2) ו- C(2,6)C(2,6) מהוות שני קודקודים במשולש ישר-זווית ΔABC\Delta ABC שבו הצלע AB היא היתר.

היתר AB נמצא על הישר y=0.5x−1y=0.5x-1.

א.

מצאו את שיעורי הקודקוד השלישי B.

(8 נקודות)
ב.

חשבו את אורכי צלעות המשולש והראו שהן מקיימות את משפט פיתגורס.

(6 נקודות)
ג.

מצאו שיעורי נקודה נוספת D הנמצאת על המשך הישר AC מעבר לנקודה C, כך ש- ΔABD\Delta ABD הוא משולש שווה-שוקיים שבו AD הוא הבסיס ו- BC הוא הגובה לבסיס. יש להראות ע"י חישוב ישיר של אורכי הצלעות ש- BD=ABBD=AB.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

B(−10,−6)B(-10,-6)

AB הוא היתר, ולכן הזווית הישרה היא ב- C: BC⊥ACBC\perp AC. נמצא את הישר BC ונחתוך אותו עם הישר שעליו מונח AB.

1. שיפוע AC: mAC=6−22−6=4−4=−1m_{AC}=\frac{6-2}{2-6}=\frac{4}{-4}=-1.

2. ישרים מאונכים: mAC⋅mBC=−1m_{AC}\cdot m_{BC}=-1, ולכן mBC=1m_{BC}=1.

3. הישר BC עובר ב- C(2,6)C(2,6): y−6=1⋅(x−2)  ⇒  y=x+4y-6=1\cdot(x-2)\;\Rightarrow\;y=x+4.

4. B נמצאת גם על y=0.5x−1y=0.5x-1. נשווה: x+4=0.5x−1  ⇒  0.5x=−5  ⇒  x=−10x+4=0.5x-1\;\Rightarrow\;0.5x=-5\;\Rightarrow\;x=-10, ו- y=−10+4=−6y=-10+4=-6.

5. בדיקה: 0.5⋅(−10)−1=−60.5\cdot(-10)-1=-6 ✓ (וגם A על הישר: 0.5⋅6−1=20.5\cdot 6-1=2 ✓).

תשובה: B(−10,−6)B(-10,-6).

סעיף ב

תשובה:

AC=32≈5.66AC=\sqrt{32}\approx 5.66, BC=288≈16.97BC=\sqrt{288}\approx 16.97, AB=320≈17.89AB=\sqrt{320}\approx 17.89; 32+288=32032+288=320

נשתמש בנוסחת המרחק d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

1. AC=(2−6)2+(6−2)2=16+16=32≈5.66AC=\sqrt{(2-6)^2+(6-2)^2}=\sqrt{16+16}=\sqrt{32}\approx 5.66.

2. BC=(2−(−10))2+(6−(−6))2=144+144=288≈16.97BC=\sqrt{(2-(-10))^2+(6-(-6))^2}=\sqrt{144+144}=\sqrt{288}\approx 16.97.

3. AB=(6−(−10))2+(2−(−6))2=256+64=320≈17.89AB=\sqrt{(6-(-10))^2+(2-(-6))^2}=\sqrt{256+64}=\sqrt{320}\approx 17.89.

4. משפט פיתגורס (היתר AB): AC2+BC2=32+288=320=AB2AC^2+BC^2=32+288=320=AB^2 ✓.

תשובה: AC=32≈5.66AC=\sqrt{32}\approx 5.66, BC=288≈16.97BC=\sqrt{288}\approx 16.97, AB=320≈17.89AB=\sqrt{320}\approx 17.89 יחידות אורך, ומתקיים AC2+BC2=AB2AC^2+BC^2=AB^2.

סעיף ג

תשובה:

D(−2,10)D(-2,10); BD=AB=320BD=AB=\sqrt{320}

במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון. לכן C היא אמצע הבסיס AD, ומכאן נמצא את D.

1. C אמצע AD: xC=xA+xD2x_C=\frac{x_A+x_D}{2}, yC=yA+yD2y_C=\frac{y_A+y_D}{2}, ולכן

xD=2⋅2−6=−2x_D=2\cdot 2-6=-2,   yD=2⋅6−2=10\;y_D=2\cdot 6-2=10, כלומר D(−2,10)D(-2,10).

2. D על הישר AC: הישר AC הוא y=−x+8y=-x+8, ו- −(−2)+8=10-(-2)+8=10 ✓, והיא מעבר ל- C (ה- xx שלה קטן מזה של C).

3. חישוב ישיר: BD=(−2−(−10))2+(10−(−6))2=64+256=320BD=\sqrt{(-2-(-10))^2+(10-(-6))^2}=\sqrt{64+256}=\sqrt{320}.

4. מסעיף ב: AB=320AB=\sqrt{320}, ולכן BD=ABBD=AB ✓.

תשובה: D(−2,10)D(-2,10), ו- BD=AB=320≈17.89BD=AB=\sqrt{320}\approx 17.89.

שאלה 14 · פירמידה ישרה ריבועית: גובה, שטח, זווית ונפח

נתונה פירמידה ישרה KABCD שבסיסה ריבוע.

אורך צלע הבסיס (הריבוע) הוא 23.9 ס"מ.

גודל הזוויות בין המקצועות הצדדיים לבין בסיס הפירמידה הוא 49.3∘49.3^\circ.

א.

חשבו את גודל גובה הפירמידה KM.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את שטח פיאה של הפירמידה.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את גודל הזווית בין פיאה של הפירמידה לבין בסיס הפירמידה. שרטטו את הפירמידה במחברתכם וציינו את הזווית בשרטוט.

(4 נקודות)
ד.

חשבו את נפח הפירמידה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

KM≈19.65KM\approx 19.65 ס"מ

נתון: צלע הבסיס a=23.9a=23.9 ס"מ, הזווית בין מקצוע צדדי לבסיס ∠KAM=49.3∘\angle KAM=49.3^\circ. בפירמידה ישרה הגובה יורד למפגש האלכסונים M, ולכן הזווית בין המקצוע KA לבסיס היא ∠KAM\angle KAM, במשולש ישר-הזווית KMA.

1. אלכסון הריבוע: AC=a2=23.92≈33.80AC=a\sqrt{2}=23.9\sqrt{2}\approx 33.80 ס"מ, ולכן AM=AC2≈16.90AM=\frac{AC}{2}\approx 16.90 ס"מ.

2. במשולש KMA: tan⁡49.3∘=KMAM  ⇒  KM=16.90⋅tan⁡49.3∘≈19.65\tan 49.3^\circ=\frac{KM}{AM}\;\Rightarrow\;KM=16.90\cdot\tan 49.3^\circ\approx 19.65 ס"מ.

תשובה: KM≈19.65KM\approx 19.65 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

≈274.8\approx 274.8 סמ"ר

כל פיאה היא משולש שווה-שוקיים שבסיסו צלע הריבוע. נמצא את גובה הפיאה (האפותמה).

1. נסמן ב- N את אמצע הצלע BC. אז MN=a2=11.95MN=\frac{a}{2}=11.95 ס"מ, ו- KN הוא גובה הפיאה KBC.

2. במשולש ישר-הזווית KMN: KN=KM2+MN2=19.6482+11.952≈23.00KN=\sqrt{KM^2+MN^2}=\sqrt{19.648^2+11.95^2}\approx 23.00 ס"מ.

3. שטח הפיאה: S=BC⋅KN2=23.9⋅22.9972≈274.8S=\frac{BC\cdot KN}{2}=\frac{23.9\cdot 22.997}{2}\approx 274.8 סמ"ר.

תשובה: שטח פיאה ≈274.8\approx 274.8 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

∠KNM≈58.69∘\angle KNM\approx 58.69^\circ

הזווית בין פיאה לבסיס נמדדת בין שני ישרים המאונכים לישר החיתוך (הצלע BC): בפיאה, גובה הפיאה KN; בבסיס, הקטע MN (מ- M לאמצע BC, מאונך ל- BC).

1. בשרטוט: מסמנים את N, אמצע הצלע BC, מחברים את K ל- N ואת M ל- N, ומסמנים את הזווית ∠KNM\angle KNM בקודקוד N, במשולש ישר-הזווית KMN (הזווית הישרה ב- M).

2. tan⁡∠KNM=KMMN=19.64811.95≈1.644  ⇒  ∠KNM≈58.69∘\tan\angle KNM=\frac{KM}{MN}=\frac{19.648}{11.95}\approx 1.644\;\Rightarrow\;\angle KNM\approx 58.69^\circ.

3. בדיקה: cos⁡∠KNM=MNKN=11.9522.997≈0.520\cos\angle KNM=\frac{MN}{KN}=\frac{11.95}{22.997}\approx 0.520, ומתקבלת אותה זווית ✓.

תשובה: הזווית בין פיאה לבסיס היא ∠KNM≈58.69∘\angle KNM\approx 58.69^\circ (N אמצע הצלע BC).

סעיף ד

תשובה:

V≈3741V\approx 3741 סמ"ק

נפח פירמידה: שליש משטח הבסיס כפול הגובה.

1. שטח הבסיס: a2=23.92=571.21a^2=23.9^2=571.21 סמ"ר.

2. V=13⋅571.21⋅19.648≈3741V=\frac{1}{3}\cdot 571.21\cdot 19.648\approx 3741 סמ"ק.

תשובה: נפח הפירמידה ≈3741\approx 3741 סמ"ק.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.