מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2021 מועד ב'
מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 14 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2021 מועד ב', כל 14 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: שלוש שעות וחצי.
מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:
חלק א' – 60 נקודות. שאלות 1-9: ערך כל שאלה 12 נק' (ניתן לצבור עד 60 נק'). מותר לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שאפשר לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. אפשר לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.
חלק ב' – 40 נקודות. שאלות 10-14: יש לענות על 2 שאלות, ערך כל שאלה 20 נק'. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 2 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.
סך הכל: 100 נקודות.
חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.
2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.
נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.
שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים
נתונה הפונקציה:
מצאו את תחום ההגדרה שלה.
פתרו את המשוואה:
בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הפונקציה מוגדרת לכל שבו אף מכנה אינו מתאפס.
1. המכנה הראשון: או .
2. המכנה השני: .
3. לכן יש להוציא מהתחום את ואת .
תשובה: תחום ההגדרה: כל פרט ל- ול- .
סעיף ב
או
נפרק את המכנים לגורמים, נכפול במכנה המשותף ונקבל משוואה ריבועית. התחום (מסעיף א): .
1. פירוק המכנים: , .
2. המכנה המשותף: . נכפול בו כל איבר במשוואה:
•
•
•
3. המשוואה המתקבלת: .
4. נעביר אגפים ונכנס: .
5. נפתור בנוסחת השורשים:
ולכן , .
6. שני הפתרונות שונים מ- , ולכן שניהם בתחום ההגדרה.
תשובה: או .
סעיף ג
בשני הפתרונות שני האגפים שווים: עבור , ו- עבור .
נציב כל פתרון במשוואה המקורית ונחשב כל אגף בנפרד.
1. :
•אגף שמאל:
•אגף ימין:
•האגפים שווים, ולכן פתרון נכון.
2. :
•אגף שמאל:
•אגף ימין:
•האגפים שווים, ולכן פתרון נכון.
תשובה: שני הפתרונות נכונים: עבור שני האגפים שווים ל- , ועבור שני האגפים שווים ל- .
שאלה 2 · משולש ישר-זווית עם חוצה זווית
במשולש ישר-זווית ABC הקטע CE חוצה את הזווית .
הקטע EF הוא אנך לצלע BC ואורכו מ'.
נתונה הזווית , כמוצג באיור.

מצאו את זוויות המשולש .
חשבו את אורכי צלעות המשולש ואת היקפו.
חשבו את שטח המשולש .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: , , CE חוצה את . מבוקש: ו- .
1. במשולש ACE סכום הזוויות : .
2. CE חוצה את , ולכן הזווית כולה כפולה: .
3. במשולש ABC: .
תשובה: , , .
סעיף ב
מ', מ', מ'; היקף מ'
נתון: מ', , , , . מבוקש: CE, BE, BC וההיקף.
1. אורך AE. הנקודה E נמצאת על חוצה הזווית , ולכן היא במרחק שווה משני שוקי הזווית: EA הוא האנך מ- E לצלע CA (כי ), ו- EF הוא האנך לצלע CB. לכן מ'.
2. אורך CE (במשולש ישר-הזווית ACE, AE ליד הזווית ):
מ'.
3. אורך BE (במשולש ישר-הזווית EFB, EF מול הזווית ):
מ'.
4. אורך BC = CF + FB:
•במשולש CEF: מ'.
•במשולש EFB: מ'.
• מ'.
(בדיקה: , ו- מ'.)
5. היקף: מ'.
תשובה: מ', מ', מ', והיקף המשולש מ'.
סעיף ג
מ"ר
המשולש ACE ישר-זווית ב- A, ולכן שטחו הוא חצי מכפלת הניצבים AE ו- AC.
1. מ' (מסעיף ב).
2. מ'.
3. מ"ר.
תשובה: שטח המשולש מ"ר.
שאלה 3 · סדרה חשבונית: הפרש, איבר ראשון ואיברים עוקבים
נתונה סדרה חשבונית שבה:
הסכום של שבעת האיברים הראשונים בסדרה הוא 63.
מצאו את הפרש הסדרה החשבונית ואת האיבר הראשון שלה .
מצאו בסדרה זו שני איברים עוקבים שסכומם 310, ואת מקומם בסדרה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: , . מבוקש: ו- . נבטא כל נתון בעזרת ו- ונפתור מערכת של שתי משוואות.
1. לפי : , , ולכן .
2. לפי : .
3. נחסיר את המשוואה השנייה מהראשונה: .
4. נציב: .
5. בדיקה: , , ✓; ✓.
תשובה: , .
סעיף ב
נסמן את שני האיברים העוקבים ב- ו- ונמצא את .
1. , ו- .
2. .
3. , .
4. בדיקה: ✓.
תשובה: האיברים הם ו- (המקומות ה-40 וה-41 בסדרה).
שאלה 4 · אי-שוויון ליניארי ופישוט ביטוי בחזקות
פתרו את אי-השוויון:
פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:
נתון גם הערך: . הציבו בתוצאה שקיבלתם וחשבו, ללא שימוש במחשבון, את ערך .
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
נפתח סוגריים, נכנס איברים דומים ונבודד את .
1. אגף שמאל: .
2. אגף ימין: .
3. .
4. נחלק ב- 2 (מספר חיובי, כיוון אי-השוויון נשמר): .
5. בדיקה בנקודת הגבול : אגף שמאל , אגף ימין , שוויון ✓.
תשובה: .
סעיף ב
; עבור :
נפשט כל גורם בנפרד לפי חוקי החזקות, ואחר כך נצמצם.
1. .
2. , ולכן (כי ).
3. המונה: .
4. המכנה: .
5. .
6. הצבה של : .
תשובה: , ועבור מתקבל .
שאלה 5 · חילוץ משתנה מנוסחה והצגה מדעית
נתונה הנוסחה:
נתון .
הציבו את הערך הנתון של בנוסחה הנתונה ובטאו את באמצעות .
נתון גם: . חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).
הציבו את הערך המספרי של (שקיבלתם בסעיף ב') בנוסחה שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את .
הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה כאשר מספר שלם ו- כש- כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(שקול ל- )
נציב , נבודד את השבר, נכפול במכנה ונאסוף את האיברים עם לאגף אחד.
1. הצבה: , , , ולכן
.
2. נעביר את 4.5 אגף: .
3. נכפול במכנה (): .
4. נפתח סוגריים: .
5. נעביר את האיברים עם לאגף שמאל ואת השאר לימין:
.
6. נחלק: . נכפול מונה ומכנה ב- 10 ונצמצם ב- 3:
.
7. בדיקה: עבור בנוסחה המקורית: , ובנוסחה שקיבלנו: ✓.
תשובה: .
סעיף ב
מחשבים את השורש ומעגלים ל- 3 ספרות אחרי הנקודה.
1.
2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 6 (גדולה או שווה ל- 5), ולכן מעגלים את הספרה השלישית כלפי מעלה: .
הערה: כאן חשוב לשמור 3 ספרות אחרי הנקודה. בעיגול גס יותר, , המכנה בסעיף ג, , היה מתאפס.
תשובה: .
סעיף ג
נציב בנוסחה .
1. המונה: .
2. המכנה: .
3. .
4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה 4 מקומות שמאלה: .
5. בדיקה: הצבת ו- בנוסחה המקורית נותנת ✓.
תשובה: .
שאלה 6 · מלבן ומשולש בתוכו: צלעות, זוויות והיקף
במלבן ABCD הנקודה E נבחרה כך ש- .
נתונים אורך הקטע ס"מ והזווית .

חשבו את אורכי צלעות המלבן ABCD.
חשבו את זוויות המשולש .
חשבו את היקפו של המשולש .
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
ס"מ, ס"מ
נתון: ס"מ, , . מבוקש: BC ו- AB. המשולש EBC ישר-זווית ב- B (זווית של מלבן), ו- CE הוא היתר שלו.
1. BC מול הזווית : ס"מ.
2. BE ליד הזווית : ס"מ.
3. ס"מ.
4. במלבן הצלעות הנגדיות שוות: , .
תשובה: ס"מ, ס"מ.
סעיף ב
נמצא שתי זוויות בעזרת זוויות מתחלפות בין המקבילים AB ו- DC, ואת השלישית מסכום הזוויות במשולש.
1. : , ולכן (זוויות מתחלפות).
2. : ס"מ. במשולש ישר-הזווית DAE:
.
3. : שוב מזוויות מתחלפות, .
4. : .
5. בדיקה: על הישר AB, ✓.
תשובה: , , .
סעיף ג
ס"מ
חסרה רק הצלע DE; נחשב אותה במשולש ישר-הזווית DAE.
1. משפט פיתגורס: ס"מ.
2. היקף: ס"מ.
3. בדיקה במשפט הסינוסים במשולש CDE: ✓.
תשובה: היקף המשולש ס"מ.
שאלה 7 · פרבולה, ישר דרך נקודות חיתוך ומקביל
משוואת הפרבולה שבציור היא: .
הפרבולה חותכת את ציר בנקודות A ו- B, כמוראה באיור, ואת ציר בנקודה E. הנקודה C היא אמצע הקטע BE.

מצאו את משוואת הישר BE.
חשבו את שטח המשולש .
דרך הנקודה A מעבירים ישר המקביל לישר BE וחותך את ציר בנקודה F. מצאו את שיעורי F.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נמצא את נקודות החיתוך של הפרבולה עם הצירים, ואחר כך את הישר דרך B ו- E.
1. חיתוך עם ציר (): , ולכן או .
לפי האיור A משמאל: , .
2. חיתוך עם ציר (): , ולכן .
3. שיפוע BE: .
4. הישר עובר ב- , ולכן .
5. בדיקה עם B: ✓.
תשובה: .
סעיף ב
יח"ש
נמצא את C, ואז נחשב שטח כשהבסיס AB מונח על ציר .
1. C אמצע BE: .
2. הבסיס: .
3. הגובה לבסיס הוא המרחק של C מציר : .
4. .
תשובה: שטח המשולש יחידות שטח.
סעיף ג
ישרים מקבילים הם בעלי שיפוע שווה, לכן השיפוע של AF הוא .
1. משוואת הישר דרך בשיפוע : .
2. חיתוך עם ציר (): .
תשובה: .
שאלה 8 · ביטויים אלגבריים לקנייה, מכירה ורווח
הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!
סוחר קנה פריטים זהים ושילם תמורת כל אחד מהם 170 ש"ח. 12% מהפריטים נמצאו פגומים, ואת שאר הפריטים הוא מכר כל פריט ב- 250 ש"ח. במהלך העבודה היו לו גם הוצאות נוספות בסך כולל של 1,200 ש"ח.
בטאו בעזרת את הסכום ששילם הסוחר עבור כל הסחורה.
בטאו בעזרת את סכום המכירה – בכמה מכר הסוחר את כל הסחורה (פריט פגום לא נמכר)?
בטאו בעזרת את הרווח הנקי של הסוחר מכל העיסקה.
נניח – לסעיף זה בלבד! – שהסוחר קנה 120 פריטים. חשבו, בעזרת הביטויים שמצאת בסעיפים הקודמים, את אחוז הרווח הנקי של הסוחר (יחסית לסכום ששילם על כל הסחורה). יש להראות חישוב מלא של האחוז.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
ש"ח
הסוחר קנה פריטים במחיר 170 ש"ח לפריט, ולכן שילם: מספר הפריטים כפול המחיר לפריט.
ש"ח.
תשובה: ש"ח.
סעיף ב
ש"ח
נמצא כמה פריטים תקינים נמכרו, ונכפול במחיר המכירה.
1. 12% פגומים, ולכן התקינים הם מהפריטים: פריטים.
2. כל פריט תקין נמכר ב- 250 ש"ח: ש"ח.
תשובה: סכום המכירה הוא ש"ח.
סעיף ג
ש"ח
רווח נקי = הכנסות פחות כל ההוצאות (קניית הסחורה וההוצאות הנוספות).
ש"ח.
תשובה: הרווח הנקי הוא ש"ח.
סעיף ד
כ- 23.53%
נציב בביטויים מסעיפים א ו- ג, ונחשב את הרווח הנקי כאחוז מהסכום ששולם על הסחורה.
1. הסכום ששולם על הסחורה (סעיף א): ש"ח.
2. הרווח הנקי (סעיף ג): ש"ח.
3. אחוז הרווח: .
תשובה: אחוז הרווח הנקי הוא כ- 23.53%.
שאלה 9 · קריאת גרף: מספר מבקרים לאורך יום
הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!
הגרף שלפניכם מציג את מספר המבקרים בלונה-פארק, בכל שעה ושעה במהלך יום אחד :

תוך שימוש בנתונים שבגרף, ענו על השאלות שלפניכם : נמקו את תשובותיכם!
בין אילו שעות היה מספר המבקרים הגדול ביותר? מה היה אז מספרם?
בין אילו שעות היה מספר המבקרים הקטן ביותר? מה היה אז מספרם?
בין אילו שעות גדל מספר המבקרים?
בין אילו שעות היה קצב הגידול במספר המבקרים הגדול ביותר?
בין אילו שעות לא חל שינוי במספר המבקרים?
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
בין 15:00 ל- 17:00, 450 מבקרים
מחפשים את הנקודות הגבוהות ביותר בגרף.
1. הערך הגבוה ביותר שהגרף מגיע אליו הוא 450.
2. הגרף נמצא בגובה 450 בקטע האופקי שבין השעה 15 לשעה 17.
תשובה: בין השעות 15:00 ל- 17:00 היה מספר המבקרים הגדול ביותר: 450 מבקרים.
סעיף ב
בין 20:00 ל- 22:00, 100 מבקרים
מחפשים את הנקודות הנמוכות ביותר בגרף.
1. הערך הנמוך ביותר בגרף הוא 100 (בתחילת היום, בשעה 9, היו 150).
2. הגרף נמצא בגובה 100 בקטע האופקי שבין השעה 20 לשעה 22.
תשובה: בין השעות 20:00 ל- 22:00 היה מספר המבקרים הקטן ביותר: 100 מבקרים.
סעיף ג
בין 9:00 ל- 11:00 ובין 14:00 ל- 15:00
מספר המבקרים גדל בקטעים שבהם הגרף עולה (משמאל לימין).
1. בין 9 ל- 11: הגרף עולה מ- 150 ל- 350.
2. בין 14 ל- 15: הגרף עולה מ- 250 ל- 450.
3. בשאר הקטעים הגרף אופקי (אין שינוי) או יורד.
תשובה: מספר המבקרים גדל בין השעות 9:00 ל- 11:00 ובין השעות 14:00 ל- 15:00.
סעיף ד
בין 14:00 ל- 15:00 (200 מבקרים בשעה)
קצב הגידול הוא השינוי במספר המבקרים בשעה אחת, כלומר השיפוע של קטע הגרף. נחשב אותו בכל קטע עולה.
1. בין 9 ל- 10: מבקרים בשעה.
2. בין 10 ל- 11: מבקרים בשעה.
3. בין 14 ל- 15: מבקרים בשעה.
4. הקצב הגדול ביותר הוא בקטע התלול ביותר: בין 14 ל- 15.
תשובה: קצב הגידול היה הגדול ביותר בין השעות 14:00 ל- 15:00, 200 מבקרים בשעה.
סעיף ה
בין 11:00 ל- 12:00, בין 15:00 ל- 17:00 ובין 20:00 ל- 22:00
אין שינוי בקטעים שבהם הגרף אופקי (מספר המבקרים קבוע).
1. בין 11 ל- 12: קבוע, 350 מבקרים.
2. בין 15 ל- 17: קבוע, 450 מבקרים.
3. בין 20 ל- 22: קבוע, 100 מבקרים.
תשובה: לא חל שינוי בין השעות 11:00 ל- 12:00, בין 15:00 ל- 17:00 ובין 20:00 ל- 22:00.
שאלה 10 · בעיה מילולית: קנייה ומכירה של אפרסקים
הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!
ירקן קנה בבוקר בשוק הסיטונאי כמות מסוימת של אפרסקים. במהלך היום הוא מכר אותם, כך שהמחיר בו מכר כל ק"ג אפרסקים גבוה ב- 5 ש"ח מהמחיר לק"ג בו קנה אותם.
לאחר יום המכירות נותרו בידו 4 ק"ג אפרסקים שלא נמכרו.
בסה"כ שילם הירקן 600 ש"ח עבור כל האפרסקים והרווח בעסקה 240 ש"ח.
כמה ק"ג אפרסקים קנה הירקן, ובכמה מכר כל ק"ג?
◂ פתרון מלא לשאלה 10
פתרון
הירקן קנה 60 ק"ג ומכר כל ק"ג ב- 15 ש"ח
נתון: הקנייה עלתה 600 ש"ח, מחיר המכירה לק"ג גבוה ב- 5 ש"ח ממחיר הקנייה, 4 ק"ג לא נמכרו, הרווח 240 ש"ח. מבוקש: כמות הק"ג שנקנתה ומחיר המכירה לק"ג.
1. הגדרת משתנים. נסמן ב- את מספר הק"ג שהירקן קנה ().
•מחיר הקנייה לק"ג: ש"ח.
•מחיר המכירה לק"ג: ש"ח.
•כמות שנמכרה: ק"ג.
2. ההכנסה מהמכירה. רווח = הכנסה פחות הוצאה, ולכן ההכנסה היא ש"ח.
3. המשוואה: כמות שנמכרה כפול מחיר המכירה שווה להכנסה:
.
4. נכפול ב- (): .
5. נפתח סוגריים: .
6. נחלק ב- 5: .
7. נוסחת השורשים: ,
ולכן , .
8. כמות אפרסקים אינה שלילית, ולכן נפסל ו- ק"ג.
9. מחיר הקנייה לק"ג: ש"ח; מחיר המכירה לק"ג: ש"ח.
10. בקרה: נמכרו ק"ג במחיר 15 ש"ח: ש"ח; הרווח: ש"ח ✓.
תשובה: הירקן קנה 60 ק"ג אפרסקים ומכר כל ק"ג ב- 15 ש"ח.
שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי
נתונות שתי פונקציות:
שרטטו, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- ועד .
תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:
בדקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקיבלתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
פרבולה הפוכה (קודקוד ) וישר יורד, בטבלת ערכים ל- ; הם נחתכים ב- וב-
נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות במספרים השלמים מ- עד , נסמן את הנקודות במערכת צירים אחת ונחבר: את הישר בקו ישר ואת הפרבולה בקו מעוגל.
1. טבלת ערכים:
2. תכונות הפרבולה (1): המקדם של שלילי, ולכן היא פתוחה כלפי מטה. הקודקוד ב- , ושם . היא חותכת את ציר ב- ואת ציר בערך ב- וב- .
3. הישר (2): שיפוע (יורד), חותך את ציר ב- ואת ציר ב- .
4. השרטוט:
תשובה: הגרפים משורטטים במערכת צירים משותפת לפי טבלת הערכים; הפרבולה והישר נפגשים בנקודות ו- .
סעיף ב
או
1. אגף ימין: , וזו בדיוק פונקציה (2). אגף שמאל הוא פונקציה (1).
2. לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך בין הפרבולה לישר.
3. מהשרטוט (ומטבלת הערכים, שבה ערכי שתי הפונקציות שווים) נקודות החיתוך הן ו- .
תשובה: או .
סעיף ג
בשני הפתרונות שני האגפים שווים ( ו- )
נציב כל פתרון בשתי הפונקציות (בשני אגפי המשוואה) ונראה שמתקבל אותו ערך.
1. :
•
•
•שווה ✓.
2. :
•
•
•שווה ✓.
תשובה: שני הפתרונות נכונים: ב- שני האגפים שווים ל- 12, וב- שני האגפים שווים ל- .
שאלה 12 · משולש: משפט הקוסינוסים, חוצה זווית ושטח
שלוש צלעותיו של משולש הן 20 ס"מ, 40 ס"מ, ו- 50 ס"מ, כמוצג באיור.
הקטע AD חוצה את הזווית והנקודה E היא אמצע הצלע BC.

מצאו את כל זוויות המשולש.
מצאו את אורכו של חוצה הזווית AD.
חשבו את שטח המשולש .
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
נתון (לפי האיור): ס"מ, ס"מ, ס"מ. כשידועות שלוש הצלעות מוצאים את הזוויות במשפט הקוסינוסים.
1. (מול BC):
, ולכן (זווית קהה).
2. (מול AC):
, ולכן .
3. (מול AB):
, ולכן .
4. בקרה: ✓.
תשובה: , , .
סעיף ב
ס"מ
נמצא את זוויות המשולש ABD ונשתמש במשפט הסינוסים.
1. AD חוצה את : .
2. במשולש ABD: .
3. משפט הסינוסים במשולש ABD: , ולכן
ס"מ.
4. בדיקה במשולש ACD: , ו- ס"מ ✓.
תשובה: ס"מ.
סעיף ג
סמ"ר
נחשב את שטח ADE כהפרש בין שטחי המשולשים ABE ו- ABD (לפי האיור D נמצאת בין B ל- E).
1. שטח : סמ"ר.
2. AE תיכון (E אמצע BC), והתיכון מחלק את המשולש לשני משולשים שווי שטח: סמ"ר.
3. שטח : סמ"ר.
4. סמ"ר.
5. בדיקה: לשלושת המשולשים גובה משותף מ- A לצלע BC, ולכן השטחים פרופורציוניים לבסיסים. לפי משפט חוצה הזווית , ולכן ו- סמ"ר ✓.
תשובה: שטח המשולש סמ"ר.
שאלה 13 · גאומטריה אנליטית: משולש ישר-זווית ושווה-שוקיים
הנקודות ו- מהוות שני קודקודים במשולש ישר-זווית שבו הצלע AB היא היתר.
היתר AB נמצא על הישר .
מצאו את שיעורי הקודקוד השלישי B.
חשבו את אורכי צלעות המשולש והראו שהן מקיימות את משפט פיתגורס.
מצאו שיעורי נקודה נוספת D הנמצאת על המשך הישר AC מעבר לנקודה C, כך ש- הוא משולש שווה-שוקיים שבו AD הוא הבסיס ו- BC הוא הגובה לבסיס. יש להראות ע"י חישוב ישיר של אורכי הצלעות ש- .
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
AB הוא היתר, ולכן הזווית הישרה היא ב- C: . נמצא את הישר BC ונחתוך אותו עם הישר שעליו מונח AB.
1. שיפוע AC: .
2. ישרים מאונכים: , ולכן .
3. הישר BC עובר ב- : .
4. B נמצאת גם על . נשווה: , ו- .
5. בדיקה: ✓ (וגם A על הישר: ✓).
תשובה: .
סעיף ב
, , ;
נשתמש בנוסחת המרחק .
1. .
2. .
3. .
4. משפט פיתגורס (היתר AB): ✓.
תשובה: , , יחידות אורך, ומתקיים .
סעיף ג
;
במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון. לכן C היא אמצע הבסיס AD, ומכאן נמצא את D.
1. C אמצע AD: , , ולכן
, , כלומר .
2. D על הישר AC: הישר AC הוא , ו- ✓, והיא מעבר ל- C (ה- שלה קטן מזה של C).
3. חישוב ישיר: .
4. מסעיף ב: , ולכן ✓.
תשובה: , ו- .
שאלה 14 · פירמידה ישרה ריבועית: גובה, שטח, זווית ונפח
נתונה פירמידה ישרה KABCD שבסיסה ריבוע.
אורך צלע הבסיס (הריבוע) הוא 23.9 ס"מ.
גודל הזוויות בין המקצועות הצדדיים לבין בסיס הפירמידה הוא .

חשבו את גודל גובה הפירמידה KM.
חשבו את שטח פיאה של הפירמידה.
חשבו את גודל הזווית בין פיאה של הפירמידה לבין בסיס הפירמידה. שרטטו את הפירמידה במחברתכם וציינו את הזווית בשרטוט.
חשבו את נפח הפירמידה.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
ס"מ
נתון: צלע הבסיס ס"מ, הזווית בין מקצוע צדדי לבסיס . בפירמידה ישרה הגובה יורד למפגש האלכסונים M, ולכן הזווית בין המקצוע KA לבסיס היא , במשולש ישר-הזווית KMA.
1. אלכסון הריבוע: ס"מ, ולכן ס"מ.
2. במשולש KMA: ס"מ.
תשובה: ס"מ.
סעיף ב
סמ"ר
כל פיאה היא משולש שווה-שוקיים שבסיסו צלע הריבוע. נמצא את גובה הפיאה (האפותמה).
1. נסמן ב- N את אמצע הצלע BC. אז ס"מ, ו- KN הוא גובה הפיאה KBC.
2. במשולש ישר-הזווית KMN: ס"מ.
3. שטח הפיאה: סמ"ר.
תשובה: שטח פיאה סמ"ר.
סעיף ג
הזווית בין פיאה לבסיס נמדדת בין שני ישרים המאונכים לישר החיתוך (הצלע BC): בפיאה, גובה הפיאה KN; בבסיס, הקטע MN (מ- M לאמצע BC, מאונך ל- BC).
1. בשרטוט: מסמנים את N, אמצע הצלע BC, מחברים את K ל- N ואת M ל- N, ומסמנים את הזווית בקודקוד N, במשולש ישר-הזווית KMN (הזווית הישרה ב- M).
2. .
3. בדיקה: , ומתקבלת אותה זווית ✓.
תשובה: הזווית בין פיאה לבסיס היא (N אמצע הצלע BC).
סעיף ד
סמ"ק
נפח פירמידה: שליש משטח הבסיס כפול הגובה.
1. שטח הבסיס: סמ"ר.
2. סמ"ק.
תשובה: נפח הפירמידה סמ"ק.