דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2022 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2022 מועד א', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות – 60 נקודות

חלק ב' – שש שאלות – 39 נקודות

הערכה כללית – 1 נקודות

סך הכל: 100 נקודות.

חלק א' (שאלות 1–9): בחלק זה 9 שאלות, ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לכם לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שתוכלו לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב' (שאלות 10–15): בחלק זה 6 שאלות, ערך כל שאלה 13 נקודות. עליכם לענות על 3 שאלות בלבד. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 3 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=2x2−1−12−2xf(x)=\frac{2}{x^2-1}-\frac{1}{2-2x}

מצאו את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פתרו את המשוואה: 2x2−1=12+12−2x\frac{2}{x^2-1}=\frac{1}{2}+\frac{1}{2-2x}

(7 נקודות)
ג.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠1x\ne 1 וגם x≠−1x\ne -1

פונקציה עם שברים מוגדרת לכל xx שבו אף מכנה אינו מתאפס. נבדק כל מכנה בנפרד.

1. המכנה הראשון: x2−1=0⇒x2=1⇒x=1x^2-1=0 \Rightarrow x^2=1 \Rightarrow x=1 או x=−1x=-1.

2. המכנה השני: 2−2x=0⇒2x=2⇒x=12-2x=0 \Rightarrow 2x=2 \Rightarrow x=1.

3. לכן יש להוציא מהתחום את x=1x=1 ואת x=−1x=-1.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx פרט ל-x=1x=1 ול-x=−1x=-1.

סעיף ב

תשובה:

x=3x=3 או x=−2x=-2

נפתור משוואה עם שברים: נפרק את המכנים, נכפול במכנה המשותף ונקבל משוואה ריבועית.

1. תחום ההצבה (כמו בסעיף א): x≠1, x≠−1x\ne 1,\ x\ne -1.

2. פירוק המכנים: x2−1=(x−1)(x+1)x^2-1=(x-1)(x+1) ו-2−2x=−2(x−1)2-2x=-2(x-1), ולכן 12−2x=−12(x−1)\frac{1}{2-2x}=-\frac{1}{2(x-1)}.

המשוואה נעשית: 2(x−1)(x+1)=12−12(x−1)\frac{2}{(x-1)(x+1)}=\frac{1}{2}-\frac{1}{2(x-1)}

3. המכנה המשותף הוא 2(x−1)(x+1)2(x-1)(x+1). נכפול בו את שני האגפים:

4=(x−1)(x+1)−(x+1)4=(x-1)(x+1)-(x+1)

4. נפתח סוגריים: 4=x2−1−x−1⇒x2−x−6=04=x^2-1-x-1 \Rightarrow x^2-x-6=0

5. נפתור בנוסחת השורשים: x1,2=1±1+242=1±52x_{1,2}=\frac{1\pm\sqrt{1+24}}{2}=\frac{1\pm 5}{2}, ולכן x1=3x_1=3, x2=−2x_2=-2.

6. שני הפתרונות נמצאים בתחום ההצבה (אינם 11 או −1-1), ולכן שניהם מתקבלים.

תשובה: x=3x=3 או x=−2x=-2.

סעיף ג

תשובה:

בהצבה שני האגפים שווים: 14=14\frac14=\frac14 עבור x=3x=3, ו-23=23\frac23=\frac23 עבור x=−2x=-2.

נציב כל פתרון בשני אגפי המשוואה המקורית ונוודא שמתקבל שוויון.

1. x=3x=3:

אגף שמאל: 232−1=28=14\frac{2}{3^2-1}=\frac{2}{8}=\frac14

אגף ימין: 12+12−2⋅3=12+1−4=12−14=14\frac12+\frac{1}{2-2\cdot 3}=\frac12+\frac{1}{-4}=\frac12-\frac14=\frac14

שני האגפים שווים, ולכן x=3x=3 פתרון נכון.

2. x=−2x=-2:

אגף שמאל: 2(−2)2−1=23\frac{2}{(-2)^2-1}=\frac{2}{3}

אגף ימין: 12+12−2⋅(−2)=12+16=36+16=46=23\frac12+\frac{1}{2-2\cdot(-2)}=\frac12+\frac16=\frac36+\frac16=\frac46=\frac23

שני האגפים שווים, ולכן x=−2x=-2 פתרון נכון.

תשובה: שני הפתרונות נכונים: עבור x=3x=3 מתקבל 14=14\frac14=\frac14, ועבור x=−2x=-2 מתקבל 23=23\frac23=\frac23.

שאלה 2 · משולש ישר-זווית עם תיכון לניצב

במשולש ישר-זווית ABCABC (∡C=90∘)(\measuredangle C=90^\circ) נתונים:

1) הניצב AC=12.8AC=12.8 מ'

2) ADAD הוא תיכון לצלע BCBC, ואורכו 14.7 מ'.

א.

חשבו את היקף המשולש ΔACD\Delta ACD.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את שטח המשולש ΔABD\Delta ABD.

(3 נקודות)
ג.

מיצאו את הזוויות במשולש ΔABD\Delta ABD.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

PACD≈34.73P_{ACD}\approx 34.73 מ'

נתון: AC=12.8AC=12.8 מ', AD=14.7AD=14.7 מ', ∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ.

מבוקש: היקף המשולש ACDACD, כלומר AC+AD+CDAC+AD+CD. חסר לנו רק CDCD.

1. המשולש ACDACD ישר-זווית ב-CC (הזווית CC של המשולש הגדול), והיתר שלו הוא ADAD. לפי משפט פיתגורס:

CD2=AD2−AC2=14.72−12.82=216.09−163.84=52.25CD^2=AD^2-AC^2=14.7^2-12.8^2=216.09-163.84=52.25

CD=52.25≈7.228CD=\sqrt{52.25}\approx 7.228 מ'

2. ההיקף:

PACD=AC+AD+CD=12.8+14.7+7.228≈34.73P_{ACD}=AC+AD+CD=12.8+14.7+7.228\approx 34.73 מ'

תשובה: היקף המשולש ACDACD הוא כ-34.7334.73 מ'.

סעיף ב

תשובה:

SABD≈46.26S_{ABD}\approx 46.26 מ"ר

נתון: ADAD תיכון לצלע BCBC, ולכן DD אמצע BCBC: BD=CD≈7.228BD=CD\approx 7.228 מ' (מסעיף א).

מבוקש: שטח המשולש ABDABD.

1. במשולש ABDABD נבחר את BDBD כבסיס. הגובה לבסיס זה הוא המרחק של AA מהישר BCBC, כלומר הניצב ACAC, כי AC⊥BCAC\perp BC.

2. השטח:

SABD=BD⋅AC2=7.228⋅12.82≈46.26S_{ABD}=\frac{BD\cdot AC}{2}=\frac{7.228\cdot 12.8}{2}\approx 46.26 מ"ר

תשובה: שטח המשולש ABDABD הוא כ-46.2646.26 מ"ר.

סעיף ג

תשובה:

∡ABD≈41.52∘\measuredangle ABD\approx 41.52^\circ, ∡ADB≈119.45∘\measuredangle ADB\approx 119.45^\circ, ∡BAD≈19.02∘\measuredangle BAD\approx 19.02^\circ

מבוקש: שלוש הזוויות של המשולש ABDABD. נמצא שתיים מהן בעזרת משולשים ישרי-זווית, ואת השלישית מסכום הזוויות במשולש.

1. הזווית BB: במשולש ABCABC (ישר-זווית ב-CC) הניצב BC=2⋅CD≈14.457BC=2\cdot CD\approx 14.457 מ'.

tan⁡∡B=ACBC=12.814.457≈0.8854⇒∡ABD≈41.52∘\tan\measuredangle B=\frac{AC}{BC}=\frac{12.8}{14.457}\approx 0.8854 \Rightarrow \measuredangle ABD\approx 41.52^\circ

2. הזווית ADBADB: נמצא קודם את הזווית ADCADC במשולש ACDACD (ישר-זווית ב-CC):

tan⁡∡ADC=ACCD=12.87.228≈1.771⇒∡ADC≈60.55∘\tan\measuredangle ADC=\frac{AC}{CD}=\frac{12.8}{7.228}\approx 1.771 \Rightarrow \measuredangle ADC\approx 60.55^\circ

הזוויות ADCADC ו-ADBADB צמודות (הנקודות B,D,CB,D,C על ישר אחד), ולכן:

∡ADB=180∘−60.55∘=119.45∘\measuredangle ADB=180^\circ-60.55^\circ=119.45^\circ

3. הזווית BADBAD מסכום הזוויות במשולש:

∡BAD=180∘−∡ABD−∡ADB=180∘−41.522∘−119.454∘≈19.02∘\measuredangle BAD=180^\circ-\measuredangle ABD-\measuredangle ADB=180^\circ-41.522^\circ-119.454^\circ\approx 19.02^\circ

(כאן הצבנו את הזוויות בדיוק של שלוש ספרות אחרי הנקודה, כדי שהעיגול לא יצטבר בתוצאה.)

(בדיקה בחוק הסינוסים: BDsin⁡19.02∘≈ADsin⁡41.52∘≈22.2\frac{BD}{\sin 19.02^\circ}\approx\frac{AD}{\sin 41.52^\circ}\approx 22.2, כך שהזוויות מתאימות לצלעות.)

תשובה: ∡ABD≈41.52∘\measuredangle ABD\approx 41.52^\circ, ∡ADB≈119.45∘\measuredangle ADB\approx 119.45^\circ, ∡BAD≈19.02∘\measuredangle BAD\approx 19.02^\circ.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: מציאת איברים ומספר איברים

את שלושת האיברים הראשונים של סדרה חשבונית ניתן לכתוב בצורה:

a1=x−1 ; a2=x+3 ; a3=3x−1a_1=x-1\ ;\ a_2=x+3\ ;\ a_3=3x-1

כאשר xx הוא גודל בלתי-ידוע שצריך למצוא אותו.

א.

מצאו את xx, ובעזרתו מצאו את הפרש הסדרה החשבונית dd ואת האיבר הראשון שלה a1a_1.

(6 נקודות)
ב.

מחברים את כל אברי הסדרה החל מהאיבר הראשון. כמה אברים צריך לחבר על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 4,4654{,}465?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

x=4x=4, d=4d=4, a1=3a_1=3

נתון: שלושה איברים עוקבים של סדרה חשבונית, בתלות ב-xx.

מבוקש: xx, ואחר כך dd ו-a1a_1.

1. בסדרה חשבונית ההפרש בין איברים עוקבים קבוע: a2−a1=a3−a2a_2-a_1=a_3-a_2, כלומר 2a2=a1+a32a_2=a_1+a_3.

2. נציב: 2(x+3)=(x−1)+(3x−1)2(x+3)=(x-1)+(3x-1)

2x+6=4x−2⇒8=2x⇒x=42x+6=4x-2 \Rightarrow 8=2x \Rightarrow x=4

3. האיברים: a1=4−1=3a_1=4-1=3, a2=4+3=7a_2=4+3=7, a3=3⋅4−1=11a_3=3\cdot 4-1=11.

4. ההפרש: d=a2−a1=7−3=4d=a_2-a_1=7-3=4 (ואכן גם a3−a2=11−7=4a_3-a_2=11-7=4).

תשובה: x=4x=4, d=4d=4, a1=3a_1=3.

סעיף ב

תשובה:

n=47n=47 איברים

נתון: a1=3a_1=3, d=4d=4, Sn=4465S_n=4465.

מבוקש: מספר האיברים nn.

1. נוסחת הסכום של סדרה חשבונית: Sn=n2[2a1+(n−1)d]S_n=\frac{n}{2}\left[2a_1+(n-1)d\right]

2. נציב: 4465=n2[2⋅3+(n−1)⋅4]=n2(4n+2)=n(2n+1)4465=\frac{n}{2}\left[2\cdot 3+(n-1)\cdot 4\right]=\frac{n}{2}(4n+2)=n(2n+1)

3. מתקבלת משוואה ריבועית: 2n2+n−4465=02n^2+n-4465=0

n1,2=−1±1+4⋅2⋅44652⋅2=−1±357214=−1±1894n_{1,2}=\frac{-1\pm\sqrt{1+4\cdot 2\cdot 4465}}{2\cdot 2}=\frac{-1\pm\sqrt{35721}}{4}=\frac{-1\pm 189}{4}

n1=1884=47n_1=\frac{188}{4}=47, n2=−1904=−47.5n_2=\frac{-190}{4}=-47.5

4. מספר איברים חייב להיות מספר טבעי, ולכן n=47n=47.

5. בדיקה: S47=472(2⋅3+46⋅4)=472⋅190=47⋅95=4465S_{47}=\frac{47}{2}(2\cdot 3+46\cdot 4)=\frac{47}{2}\cdot 190=47\cdot 95=4465 ✓

תשובה: יש לחבר 4747 איברים.

שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי בחזקות

א.

פתרו את מערכת אי-השוויונים:

7x−2−x>3(x+2)+17x-2-x>3(x+2)+1 וגם 2(3x+5)+3x−1≥2(4x+5)2(3x+5)+3x-1\ge 2(4x+5)

(6 נקודות)
ב.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:

R=3⋅(2a)3⋅(27a4)2(18a)3⋅(a4)1.5(a≠0)R=3\cdot\frac{(2a)^3\cdot\left(27a^4\right)^2}{(18a)^3\cdot\left(a^4\right)^{1.5}}\qquad(a\ne 0)

נתון: a=2a=2. הציבו בתוצאה שקיבלתם וחשבו, ללא שימוש במחשבון, את ערך RR.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x>3x>3

נפתור כל אי-שוויון בנפרד, ואחר כך ניקח את החיתוך (כי כתוב "וגם").

1. אי-השוויון הראשון:

7x−2−x>3x+6+17x-2-x>3x+6+1

6x−2>3x+76x-2>3x+7

3x>9⇒x>33x>9 \Rightarrow x>3

2. אי-השוויון השני:

6x+10+3x−1≥8x+106x+10+3x-1\ge 8x+10

9x+9≥8x+109x+9\ge 8x+10

x≥1x\ge 1

3. החיתוך: מספר שגדול מ-3 גדול בוודאי גם מ-1 או שווה לו, ולכן החיתוך הוא x>3x>3.

תשובה: x>3x>3.

סעיף ב

תשובה:

R=3a2R=3a^2; עבור a=2a=2: R=12R=12

נפתח כל חזקה של מכפלה, נכנס את המקדמים ואת החזקות של aa, ונצמצם.

1. חזקה של מכפלה ((xy)n=xnyn(xy)^n=x^ny^n) וחזקה של חזקה ((xm)n=xmn(x^m)^n=x^{mn}):

(2a)3=8a3(2a)^3=8a^3

(27a4)2=729a8(27a^4)^2=729a^8

(18a)3=5832a3(18a)^3=5832a^3

(a4)1.5=a4⋅1.5=a6(a^4)^{1.5}=a^{4\cdot 1.5}=a^6

2. נציב:

R=3⋅8a3⋅729a85832a3⋅a6=3⋅5832 a115832 a9R=3\cdot\frac{8a^3\cdot 729a^8}{5832a^3\cdot a^6}=3\cdot\frac{5832\,a^{11}}{5832\,a^{9}}

(במונה 8⋅729=58328\cdot 729=5832 ו-a3⋅a8=a11a^3\cdot a^8=a^{11}; במכנה a3⋅a6=a9a^3\cdot a^6=a^9.)

3. נצמצם: 58325832=1\frac{5832}{5832}=1 ו-a11a9=a11−9=a2\frac{a^{11}}{a^9}=a^{11-9}=a^2, ולכן R=3a2R=3a^2.

4. נציב a=2a=2: R=3⋅22=3⋅4=12R=3\cdot 2^2=3\cdot 4=12.

תשובה: R=3a2R=3a^2, ועבור a=2a=2 מתקבל R=12R=12.

שאלה 5 · שינוי נושא נוסחה והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: 4K=3K−3.5P6P−2.5R−4.5R4K=\frac{3K-3.5P}{6P-2.5R}-4.5R

נתון R=−6.2R=-6.2.

א.

הציבו את הערך הנתון של RR בנוסחה הנתונה ובטאו את PP באמצעות KK.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: K=46.66K=\sqrt{46.66}. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של KK בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של KK (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסע' א' וחשב את PP.

הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le|a|<10 כש- aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

P=432.45−59K24K−163.9P=\frac{432.45-59K}{24K-163.9}

נציב את RR, נעביר את הביטוי ללא שבר לאגף אחד, נכפול במכנה ונאסוף את כל האיברים עם PP.

1. הצבה: 2.5R=2.5⋅(−6.2)=−15.52.5R=2.5\cdot(-6.2)=-15.5 ו-4.5R=4.5⋅(−6.2)=−27.94.5R=4.5\cdot(-6.2)=-27.9, ולכן:

4K=3K−3.5P6P+15.5+27.94K=\frac{3K-3.5P}{6P+15.5}+27.9

2. נעביר את 27.927.9 לאגף שמאל: 4K−27.9=3K−3.5P6P+15.54K-27.9=\frac{3K-3.5P}{6P+15.5}

3. נכפול במכנה 6P+15.56P+15.5 (בהנחה שהוא שונה מ-0):

(4K−27.9)(6P+15.5)=3K−3.5P(4K-27.9)(6P+15.5)=3K-3.5P

4. נפתח סוגריים: 24KP+62K−167.4P−432.45=3K−3.5P24KP+62K-167.4P-432.45=3K-3.5P

5. נעביר את האיברים עם PP לאגף שמאל ואת השאר לאגף ימין:

24KP−167.4P+3.5P=3K−62K+432.4524KP-167.4P+3.5P=3K-62K+432.45

24KP−163.9P=432.45−59K24KP-163.9P=432.45-59K

6. נוציא את PP כגורם משותף ונחלק:

P(24K−163.9)=432.45−59K⇒P=432.45−59K24K−163.9P(24K-163.9)=432.45-59K \Rightarrow P=\frac{432.45-59K}{24K-163.9}

תשובה: P=432.45−59K24K−163.9P=\frac{432.45-59K}{24K-163.9}.

סעיף ב

תשובה:

K≈6.831K\approx 6.831

נחשב את השורש במחשבון ונעגל ל-3 ספרות אחרי הנקודה.

K=46.66=6.83081…K=\sqrt{46.66}=6.83081\ldots

הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 8, ולכן מעגלים כלפי מעלה: K≈6.831K\approx 6.831.

תשובה: K≈6.831K\approx 6.831.

סעיף ג

תשובה:

P≈6.69⋅102P\approx 6.69\cdot 10^2

נציב K=6.831K=6.831 בנוסחה מסעיף א, נחשב בנפרד מונה ומכנה, ואחר כך נכתוב בהצגה מדעית.

1. המונה: 432.45−59⋅6.831=432.45−403.029=29.421432.45-59\cdot 6.831=432.45-403.029=29.421

2. המכנה: 24⋅6.831−163.9=163.944−163.9=0.04424\cdot 6.831-163.9=163.944-163.9=0.044

3. P=29.4210.044=668.659…P=\frac{29.421}{0.044}=668.659\ldots

4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה העשרונית 2 מקומות שמאלה, כך שהמקדם יהיה בין 1 ל-10:

P=6.68659…⋅102P=6.68659\ldots\cdot 10^2

5. המקדם צריך להיכתב ב-3 ספרות משמעותיות: הספרה הרביעית היא 6, ולכן מעגלים כלפי מעלה: P≈6.69⋅102P\approx 6.69\cdot 10^2

שימו לב: המכנה 0.0440.044 קרוב מאוד ל-0, ולכן התוצאה רגישה מאוד לעיגול של KK. לכן חשוב להציב בדיוק את הערך המעוגל שהתבקשנו לחשב בסעיף ב.

תשובה: P≈6.69⋅102P\approx 6.69\cdot 10^2 (כלומר P≈669P\approx 669).

שאלה 6 · טרפז שווה-שוקיים: זוויות, שטח ואלכסונים

בטרפז שווה שוקיים ABCDABCD (AB∥CD , AD=BC)(AB\parallel CD\ ,\ AD=BC) העבירו אלכסון ACAC (ראו איור).

נתון: AD=12.5 cmAD=12.5\,\text{cm} , CD=25 cmCD=25\,\text{cm} , AB=15 cmAB=15\,\text{cm}.

א.

מצאו את זוויות הטרפז.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את שטח הטרפז.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את גודל אלכסוני הטרפז.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

∡D=∡C≈66.42∘\measuredangle D=\measuredangle C\approx 66.42^\circ, ∡A=∡B≈113.58∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 113.58^\circ

נתון: AB=15AB=15, CD=25CD=25, AD=BC=12.5AD=BC=12.5 (בס"מ).

מבוקש: זוויות הטרפז. נוריד גבהים מהבסיס הקטן ונקבל משולשים ישרי-זווית.

1. נוריד גובה AEAE מ-AA לבסיס CDCD וגובה BFBF מ-BB. ABFEABFE מלבן, ולכן EF=AB=15EF=AB=15.

2. בטרפז שווה-שוקיים שני הקטעים שבצדדים שווים:

DE=FC=CD−AB2=25−152=5 cmDE=FC=\frac{CD-AB}{2}=\frac{25-15}{2}=5\,\text{cm}

3. במשולש ADEADE (ישר-זווית ב-EE):

cos⁡∡D=DEAD=512.5=0.4⇒∡D≈66.42∘\cos\measuredangle D=\frac{DE}{AD}=\frac{5}{12.5}=0.4 \Rightarrow \measuredangle D\approx 66.42^\circ

4. בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות: ∡C=∡D≈66.42∘\measuredangle C=\measuredangle D\approx 66.42^\circ.

5. הזוויות שליד אותה שוק משלימות ל-180∘180^\circ (זוויות חד-צדדיות בין מקבילים):

∡A=∡B=180∘−66.42∘=113.58∘\measuredangle A=\measuredangle B=180^\circ-66.42^\circ=113.58^\circ

תשובה: ∡D=∡C≈66.42∘\measuredangle D=\measuredangle C\approx 66.42^\circ, ∡A=∡B≈113.58∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 113.58^\circ.

סעיף ב

תשובה:

S≈229.13 cm2S\approx 229.13\,\text{cm}^2

לשטח טרפז צריך את שני הבסיסים ואת הגובה. נחשב את הגובה AEAE מהמשולש ADEADE שבסעיף א.

1. לפי משפט פיתגורס: AE=AD2−DE2=12.52−52=156.25−25=131.25≈11.456 cmAE=\sqrt{AD^2-DE^2}=\sqrt{12.5^2-5^2}=\sqrt{156.25-25}=\sqrt{131.25}\approx 11.456\,\text{cm}

2. שטח הטרפז:

S=(AB+CD)⋅AE2=(15+25)⋅11.4562=20⋅11.456≈229.13 cm2S=\frac{(AB+CD)\cdot AE}{2}=\frac{(15+25)\cdot 11.456}{2}=20\cdot 11.456\approx 229.13\,\text{cm}^2

תשובה: שטח הטרפז כ-229.13 cm2229.13\,\text{cm}^2.

סעיף ג

תשובה:

AC=BD≈23.05 cmAC=BD\approx 23.05\,\text{cm}

את האלכסון ACAC נחשב במשולש ישר-הזווית AECAEC, שבו הניצבים הם הגובה AEAE והקטע ECEC.

1. EC=CD−DE=25−5=20 cmEC=CD-DE=25-5=20\,\text{cm}

2. לפי משפט פיתגורס:

AC=AE2+EC2=131.25+202=531.25≈23.05 cmAC=\sqrt{AE^2+EC^2}=\sqrt{131.25+20^2}=\sqrt{531.25}\approx 23.05\,\text{cm}

3. בטרפז שווה-שוקיים האלכסונים שווים, ולכן גם BD≈23.05 cmBD\approx 23.05\,\text{cm}.

תשובה: אורך כל אחד מאלכסוני הטרפז כ-23.05 cm23.05\,\text{cm}.

שאלה 7 · חיתוך פרבולה וישר, ישר מאונך ושטח משולש

הפרבולה y=x2−4x+6y=x^2-4x+6 והישר y=x+2y=x+2 נחתכים בנקודות AA ו- BB, כמוראה בציור.

הישר ABAB חותך את ציר xx בנקודה CC.

הישר BDBD מאונך לישר ABAB וחותך את ציר xx בנקודה DD.

א.

מצאו את שיעורי הנקודה BB.

(3 נקודות)
ב.

מצאו את שיעורי הנקודות CC ו- DD.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש ΔBCD\Delta BCD.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

B(1,3)B(1,3)

נקודות החיתוך של הפרבולה והישר מקיימות את שתי המשוואות, ולכן נשווה ביניהן.

1. x2−4x+6=x+2⇒x2−5x+4=0⇒(x−1)(x−4)=0x^2-4x+6=x+2 \Rightarrow x^2-5x+4=0 \Rightarrow (x-1)(x-4)=0

2. x=1x=1 או x=4x=4. נציב בישר y=x+2y=x+2: עבור x=1x=1 מתקבל y=3y=3, ועבור x=4x=4 מתקבל y=6y=6.

3. לפי האיור BB היא נקודת החיתוך השמאלית (ה-xx הקטן יותר), ו-AA הימנית: B(1,3)B(1,3), A(4,6)A(4,6).

בדיקה בפרבולה: 12−4⋅1+6=31^2-4\cdot 1+6=3 ✓.

תשובה: B(1,3)B(1,3).

סעיף ב

תשובה:

C(−2,0)C(-2,0), D(4,0)D(4,0)

1. הנקודה CC: חיתוך הישר ABAB, y=x+2y=x+2, עם ציר xx (y=0y=0):

0=x+2⇒x=−20=x+2 \Rightarrow x=-2, ולכן C(−2,0)C(-2,0).

2. הישר BDBD: שיפוע הישר ABAB הוא m1=1m_1=1. לישרים מאונכים מכפלת השיפועים היא −1-1, ולכן:

m2=−1m1=−1m_2=-\frac{1}{m_1}=-1

3. משוואת הישר דרך B(1,3)B(1,3) בשיפוע −1-1:

y−3=−1⋅(x−1)⇒y=−x+4y-3=-1\cdot(x-1) \Rightarrow y=-x+4

4. הנקודה DD: חיתוך עם ציר xx: 0=−x+4⇒x=40=-x+4 \Rightarrow x=4, ולכן D(4,0)D(4,0).

תשובה: C(−2,0)C(-2,0), D(4,0)D(4,0).

סעיף ג

תשובה:

SBCD=9S_{BCD}=9 יח"ש

הצלע CDCD מונחת על ציר xx, ולכן נבחר בה כבסיס; הגובה אליה הוא המרחק של BB מציר xx, כלומר שיעור ה-yy של BB.

1. אורך הבסיס: CD=4−(−2)=6CD=4-(-2)=6

2. הגובה: h=yB=3h=y_B=3

3. השטח: SBCD=CD⋅h2=6⋅32=9S_{BCD}=\frac{CD\cdot h}{2}=\frac{6\cdot 3}{2}=9

(אפשר גם לראות שהמשולש ישר-זווית ב-BB, כי BC⊥BDBC\perp BD.)

-22462468A(4,6)B(1,3)C(-2,0)D(4,0)

תשובה: שטח המשולש BCDBCD הוא 99 יחידות שטח.

שאלה 8 · בעיה מילולית: אחוזים וביטויים אלגבריים

מיכל ומיכאל קנו לביתם עציצים משני גדלים.

הם קנו mm עציצים גדולים במחיר 45 ש"ח כל אחד.

מספר העציצים הקטנים שקנו היה גדול ב- 40% ממספר העציצים הגדולים. מחיר כל עציץ קטן הינו 80% ממחיר עציץ גדול.

א.

מהו המחיר של כל עציץ קטן?

(3 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת mm את מספר העציצים הקטנים שנקנו.

(3 נקודות)
ג.

בטאו בעזרת mm את הסכום הכולל ששילמו מיכל ומיכאל עבור העציצים שקנו.

(3 נקודות)

שימו לב: בסעיף א'-ג' יש לבטא את התשובה בעזרת mm וערך או ערכים מספריים הנתונים בשאלה. יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר. אין להשתמש בנתון מסעיף ד'.

ד.

נתון – לצורך סעיף זה בלבד – שמיכל ומיכאל קנו בסה"כ 7 עציצים קטנים. חשבו לפי זה את ערך mm ואת הסכום הכולל ששולם עבור הקניה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

36 ש"ח

מחיר עציץ קטן הוא 80% ממחיר עציץ גדול (45 ש"ח):

0.8⋅45=360.8\cdot 45=36 ש"ח

תשובה: מחיר כל עציץ קטן הוא 36 ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

1.4m1.4m

מספר גדול ב-40% מ-mm הוא mm ועוד 40% ממנו:

m+0.4m=1.4mm+0.4m=1.4m

תשובה: נקנו 1.4m1.4m עציצים קטנים.

סעיף ג

תשובה:

95.4m95.4m ש"ח

הסכום הכולל = (מספר הגדולים × מחיר גדול) + (מספר הקטנים × מחיר קטן).

1. עבור הגדולים: 45m45m ש"ח.

2. עבור הקטנים (מסעיפים א ו-ב): 36⋅1.4m=50.4m36\cdot 1.4m=50.4m ש"ח.

3. ביחד: 45m+50.4m=95.4m45m+50.4m=95.4m ש"ח.

תשובה: הסכום הכולל הוא 95.4m95.4m ש"ח.

סעיף ד

תשובה:

m=5m=5; הסכום הכולל 477 ש"ח

נשווה את הביטוי מסעיף ב למספר הנתון, ואחר כך נציב בביטוי מסעיף ג.

1. 1.4m=7⇒m=71.4=51.4m=7 \Rightarrow m=\frac{7}{1.4}=5 (נקנו 5 עציצים גדולים).

2. הסכום הכולל: 95.4⋅5=47795.4\cdot 5=477 ש"ח.

בדיקה: 5⋅45+7⋅36=225+252=4775\cdot 45+7\cdot 36=225+252=477 ✓

תשובה: m=5m=5, והסכום הכולל ששולם הוא 477 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף דרך-זמן וחישוב מהירויות

עמית ודלית יצאו למסע רגלי בשביל ישראל. הגרף שלפניכם מתאר את מרחקם מנקודת המוצא במסעם ביום השלישי כפונקציה של הזמן, עפ"י השעה:

תוך שימוש בנתונים המובאים בגרף, ענו על השאלות שלפניכם:

א.

בין אילו שעות ביצעו עמית ודלית הפסקות מנוחה, ובאיזה מרחק מנקודת המוצא הם היו בכל אחת מההפסקות (יש לציין את כל ההפסקות, להתייחס לכל הפסקה בנפרד) ?

(4 נקודות)
ב.

מה מהירותם של עמית ודלית בכל קטע שבו היו בתנועה (סה"כ 3 קטעים שונים, יש להתייחס לכל קטע בנפרד)? (בסעיף ב' יש לנמק את התשובות בעזרת חישוב!).

נמקו את תשובותיכם !

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

הפסקה ראשונה: 10:00–11:00 במרחק 9 ק"מ; הפסקה שנייה: 14:00–16:00 במרחק 18 ק"מ

בזמן מנוחה המרחק מנקודת המוצא אינו משתנה, ולכן בגרף רואים קטע אופקי. נחפש את הקטעים האופקיים.

1. קטע אופקי ראשון: מהשעה 10 עד השעה 11, בגובה 9 ק"מ.

2. קטע אופקי שני: מהשעה 14 עד השעה 16, בגובה 18 ק"מ.

תשובה: הפסקה ראשונה בין 10:00 ל-11:00, במרחק 9 ק"מ מנקודת המוצא; הפסקה שנייה בין 14:00 ל-16:00, במרחק 18 ק"מ מנקודת המוצא.

סעיף ב

תשובה:

7:00–10:00: 3 קמ"ש; 11:00–14:00: 3 קמ"ש; 16:00–19:00: 2 קמ"ש

בכל קטע תנועה המהירות היא הדרך שעברו חלקי הזמן: v=ΔsΔtv=\frac{\Delta s}{\Delta t}. את הדרך ואת הזמן קוראים מהגרף בתחילת כל קטע ובסופו.

1. קטע ראשון, 7:00–10:00: המרחק עלה מ-0 ל-9 ק"מ במשך 3 שעות.

v1=9−010−7=93=3v_1=\frac{9-0}{10-7}=\frac{9}{3}=3 קמ"ש

2. קטע שני, 11:00–14:00: המרחק עלה מ-9 ל-18 ק"מ במשך 3 שעות.

v2=18−914−11=93=3v_2=\frac{18-9}{14-11}=\frac{9}{3}=3 קמ"ש

3. קטע שלישי, 16:00–19:00: המרחק עלה מ-18 ל-24 ק"מ במשך 3 שעות.

v3=24−1819−16=63=2v_3=\frac{24-18}{19-16}=\frac{6}{3}=2 קמ"ש

תשובה: בקטע 7:00–10:00 המהירות 3 קמ"ש, בקטע 11:00–14:00 המהירות 3 קמ"ש, ובקטע 16:00–19:00 המהירות 2 קמ"ש.

שאלה 10 · בעיה מילולית: ריבוע ומלבן, משוואה ריבועית

נתון ריבוע.

אם מגדילים פי שניים זוג צלעות מקבילות, ומגדילים ב- 8 מ' את הצלעות הניצבות להן, מקבלים מלבן ששטחו גדול ב- 161 מ"ר משטח הריבוע הנתון.

מצאו את אורך הצלעות של הריבוע הנתון.

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

צלע הריבוע 7 מ'

נסמן: xx – אורך צלע הריבוע (במטרים), x>0x>0.

מבוקש: xx.

1. שטח הריבוע: x2x^2.

2. צלעות המלבן: זוג צלעות אחד גדל פי 2 ויהיה 2x2x; הזוג השני גדל ב-8 מ' ויהיה x+8x+8. שטח המלבן: 2x(x+8)2x(x+8).

3. שטח המלבן גדול ב-161 מ"ר משטח הריבוע:

2x(x+8)=x2+1612x(x+8)=x^2+161

4. נפתח ונעביר אגפים:

2x2+16x=x2+161⇒x2+16x−161=02x^2+16x=x^2+161 \Rightarrow x^2+16x-161=0

5. נוסחת השורשים:

x1,2=−16±162+4⋅1612=−16±9002=−16±302x_{1,2}=\frac{-16\pm\sqrt{16^2+4\cdot 161}}{2}=\frac{-16\pm\sqrt{900}}{2}=\frac{-16\pm 30}{2}

x1=7x_1=7, x2=−23x_2=-23

6. אורך צלע חייב להיות חיובי, ולכן x=7x=7.

7. בדיקה: שטח הריבוע 72=497^2=49 מ"ר; המלבן 14×1514\times 15 ששטחו 210210 מ"ר; ואכן 210−49=161210-49=161 ✓

תשובה: אורך צלע הריבוע הנתון הוא 7 מ'.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי

נתונות שתי הפונקציות: (1)y=2x2−x−7;(2)y=x+5(1)\quad y=2x^2-x-7\quad;\quad(2)\quad y=x+5

א.

שרטטו, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−3x=-3 ועד x=4x=4 (−3≤x≤4-3\le x\le 4).

(8 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

2x2−x−7=x+52x^2-x-7=x+5

(3 נקודות)
ג.

בדקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקבלתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

פרבולה פתוחה כלפי מעלה עם קודקוד (0.25,−7.125)(0.25,-7.125), וישר העובר דרך (−3,2)(-3,2) ו-(4,9)(4,9); הגרפים נחתכים ב-(−2,3)(-2,3) וב-(3,8)(3,8).

נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום −3≤x≤4-3\le x\le 4, נסמן את הנקודות במערכת צירים ונחבר.

1. טבלת ערכים:

xx−3-3−2-2−1-10011223344
y=2x2−x−7y=2x^2-x-7141433−4-4−7-7−6-6−1-1882121
y=x+5y=x+52233445566778899

לדוגמה, עבור x=−3x=-3: 2⋅9−(−3)−7=18+3−7=142\cdot 9-(-3)-7=18+3-7=14.

2. הפרבולה (1)(1): המקדם של x2x^2 חיובי, ולכן היא פתוחה כלפי מעלה. קודקוד: xv=−b2a=14=0.25x_v=-\frac{b}{2a}=\frac{1}{4}=0.25, yv=2⋅0.0625−0.25−7=−7.125y_v=2\cdot 0.0625-0.25-7=-7.125. נקודת החיתוך עם ציר yy: (0,−7)(0,-7). חיתוך עם ציר xx: x=1±574x=\frac{1\pm\sqrt{57}}{4}, כלומר x≈2.14x\approx 2.14 ו-x≈−1.64x\approx -1.64.

3. הישר (2)(2): שיפוע 1, חותך את ציר yy ב-(0,5)(0,5); בקצוות התחום עובר דרך (−3,2)(-3,2) ו-(4,9)(4,9).

4. השרטוט:

-3-2-11234-8-6-4-2246810121416182022(-2,3)(3,8)‫קודקוד‬

תשובה: השרטוט כמתואר: פרבולה עם קודקוד (0.25,−7.125)(0.25,-7.125) וישר בשיפוע 1, הנחתכים בנקודות (−2,3)(-2,3) ו-(3,8)(3,8).

סעיף ב

תשובה:

x=−2x=-2 או x=3x=3

פתרון המשוואה הוא ערכי ה-xx שבהם לשני הגרפים יש אותו ערך yy, כלומר שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של הפרבולה והישר.

1. בשרטוט (וגם בטבלה) הגרפים נפגשים בנקודה (−2,3)(-2,3): שתי הפונקציות שוות שם ל-3.

2. נקודת מפגש שנייה: (3,8)(3,8): שתי הפונקציות שוות שם ל-8.

תשובה: x=−2x=-2 או x=3x=3.

סעיף ג

תשובה:

עבור x=−2x=-2 שני האגפים שווים ל-3, ועבור x=3x=3 שני האגפים שווים ל-8.

נציב כל פתרון בשני האגפים של המשוואה 2x2−x−7=x+52x^2-x-7=x+5.

1. x=−2x=-2: אגף שמאל: 2⋅(−2)2−(−2)−7=8+2−7=32\cdot(-2)^2-(-2)-7=8+2-7=3; אגף ימין: −2+5=3-2+5=3. שווים ✓

2. x=3x=3: אגף שמאל: 2⋅32−3−7=18−10=82\cdot 3^2-3-7=18-10=8; אגף ימין: 3+5=83+5=8. שווים ✓

תשובה: שני הפתרונות נכונים: עבור x=−2x=-2 מתקבל 3=33=3, ועבור x=3x=3 מתקבל 8=88=8.

שאלה 12 · מקבילית: משפט הסינוסים ושטח

במקבילית ABCDABCD הזווית הקהה היא בת 112∘112^\circ.

אורך האלכסון הגדול הוא 17.6 ס"מ ואורך הצלע ADAD הוא 11.2 ס"מ.

א.

חשבו את גודל הזווית ∡ADB\measuredangle ADB.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את אורך הצלע ABAB.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המקבילית.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

∡ADB≈31.84∘\measuredangle ADB\approx 31.84^\circ

נתון: ∡DAB=112∘\measuredangle DAB=112^\circ (הזווית הקהה, כמסומן באיור), האלכסון הגדול BD=17.6BD=17.6 ס"מ (הוא מול הזווית הקהה), AD=11.2AD=11.2 ס"מ.

מבוקש: ∡ADB\measuredangle ADB. במשולש ABDABD ידועות שתי צלעות וזווית מול אחת מהן, ולכן נשתמש במשפט הסינוסים.

1. משפט הסינוסים במשולש ABDABD: ADsin⁡∡ABD=BDsin⁡∡DAB\frac{AD}{\sin\measuredangle ABD}=\frac{BD}{\sin\measuredangle DAB}

2. נציב: sin⁡∡ABD=AD⋅sin⁡112∘BD=11.2⋅sin⁡112∘17.6≈11.2⋅0.927217.6≈0.5900\sin\measuredangle ABD=\frac{AD\cdot\sin 112^\circ}{BD}=\frac{11.2\cdot\sin 112^\circ}{17.6}\approx\frac{11.2\cdot 0.9272}{17.6}\approx 0.5900

3. ∡ABD≈36.16∘\measuredangle ABD\approx 36.16^\circ. (הזווית חדה, כי במשולש יש כבר זווית קהה.)

4. מסכום הזוויות במשולש:

∡ADB=180∘−112∘−36.16∘=31.84∘\measuredangle ADB=180^\circ-112^\circ-36.16^\circ=31.84^\circ

תשובה: ∡ADB≈31.84∘\measuredangle ADB\approx 31.84^\circ.

סעיף ב

תשובה:

AB≈10.01AB\approx 10.01 ס"מ

שוב במשולש ABDABD: הצלע ABAB נמצאת מול הזווית ADBADB שמצאנו בסעיף א.

1. משפט הסינוסים: ABsin⁡∡ADB=BDsin⁡∡DAB\frac{AB}{\sin\measuredangle ADB}=\frac{BD}{\sin\measuredangle DAB}

2. AB=BD⋅sin⁡∡ADBsin⁡112∘=17.6⋅sin⁡31.84∘sin⁡112∘≈17.6⋅0.52760.9272≈10.01AB=\frac{BD\cdot\sin\measuredangle ADB}{\sin 112^\circ}=\frac{17.6\cdot\sin 31.84^\circ}{\sin 112^\circ}\approx\frac{17.6\cdot 0.5276}{0.9272}\approx 10.01 ס"מ

3. בדיקה במשפט הקוסינוסים: 11.22+10.012−2⋅11.2⋅10.01⋅cos⁡112∘≈17.6\sqrt{11.2^2+10.01^2-2\cdot 11.2\cdot 10.01\cdot\cos 112^\circ}\approx 17.6 ✓

תשובה: AB≈10.01AB\approx 10.01 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

S≈104.0S\approx 104.0 סמ"ר

שטח מקבילית שווה למכפלת שתי צלעות סמוכות בסינוס הזווית שביניהן (פעמיים שטח המשולש ABDABD).

S=AB⋅AD⋅sin⁡∡DAB=10.01⋅11.2⋅sin⁡112∘≈10.01⋅11.2⋅0.9272≈104.0S=AB\cdot AD\cdot\sin\measuredangle DAB=10.01\cdot 11.2\cdot\sin 112^\circ\approx 10.01\cdot 11.2\cdot 0.9272\approx 104.0 סמ"ר

תשובה: שטח המקבילית כ-104.0104.0 סמ"ר.

שאלה 13 · מעוין במערכת צירים: אלכסונים וקודקודים

במעוין ABCDABCD נתונים שיעורי הקודקוד A(1,−1)A(1,-1) ונקודת חיתוך האלכסונים M(5,3)M(5,3).

א.

מצאו את משוואת הישר של האלכסון BDBD.

(4 נקודות)
ב.

הצלע ABAB נמצאת על הישר y=2−3xy=2-3x. מצאו את שיעורי הקודקודים BB ו- DD.

(4 נקודות)
ג.

מצאו את שיעור הקודקוד CC. חשבו את אורכי כל צלעות המעוין והראו שהם שווים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

y=−x+8y=-x+8

נתון: A(1,−1)A(1,-1) ו-M(5,3)M(5,3) נמצאות שתיהן על האלכסון ACAC.

מבוקש: משוואת האלכסון BDBD. במעוין האלכסונים מאונכים זה לזה, ו-BDBD עובר דרך MM.

1. שיפוע ACAC: mAC=3−(−1)5−1=44=1m_{AC}=\frac{3-(-1)}{5-1}=\frac{4}{4}=1

2. שיפוע BDBD (מאונך): mBD=−1mAC=−1m_{BD}=-\frac{1}{m_{AC}}=-1

3. הישר דרך M(5,3)M(5,3) בשיפוע −1-1: y−3=−1⋅(x−5)⇒y=−x+8y-3=-1\cdot(x-5) \Rightarrow y=-x+8

תשובה: BD: y=−x+8BD:\ y=-x+8.

סעיף ב

תשובה:

B(−3,11)B(-3,11), D(13,−5)D(13,-5)

הקודקוד BB נמצא גם על הצלע ABAB וגם על האלכסון BDBD, ולכן הוא נקודת החיתוך שלהם. את DD נמצא בעזרת העובדה שהאלכסונים חוצים זה את זה.

1. נשווה: −x+8=2−3x⇒2x=−6⇒x=−3-x+8=2-3x \Rightarrow 2x=-6 \Rightarrow x=-3, ו-y=−(−3)+8=11y=-(-3)+8=11. לכן B(−3,11)B(-3,11).

(בדיקה: 2−3⋅(−3)=112-3\cdot(-3)=11 ✓)

2. MM אמצע BDBD: xM=xB+xD2x_M=\frac{x_B+x_D}{2}, yM=yB+yD2y_M=\frac{y_B+y_D}{2}

5=−3+xD2⇒xD=135=\frac{-3+x_D}{2} \Rightarrow x_D=13

3=11+yD2⇒yD=−53=\frac{11+y_D}{2} \Rightarrow y_D=-5

לכן D(13,−5)D(13,-5) (ואכן −13+8=−5-13+8=-5, כלומר DD על הישר BDBD ✓).

תשובה: B(−3,11)B(-3,11), D(13,−5)D(13,-5).

סעיף ג

תשובה:

C(9,7)C(9,7); כל הצלעות שוות ל-160=410≈12.65\sqrt{160}=4\sqrt{10}\approx 12.65

1. MM הוא גם אמצע האלכסון ACAC:

5=1+xC2⇒xC=95=\frac{1+x_C}{2} \Rightarrow x_C=9, 3=−1+yC2⇒yC=73=\frac{-1+y_C}{2} \Rightarrow y_C=7. לכן C(9,7)C(9,7).

2. נוסחת המרחק: d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}

AB=(−3−1)2+(11−(−1))2=16+144=160AB=\sqrt{(-3-1)^2+(11-(-1))^2}=\sqrt{16+144}=\sqrt{160}

BC=(9−(−3))2+(7−11)2=144+16=160BC=\sqrt{(9-(-3))^2+(7-11)^2}=\sqrt{144+16}=\sqrt{160}

CD=(13−9)2+(−5−7)2=16+144=160CD=\sqrt{(13-9)^2+(-5-7)^2}=\sqrt{16+144}=\sqrt{160}

DA=(1−13)2+(−1−(−5))2=144+16=160DA=\sqrt{(1-13)^2+(-1-(-5))^2}=\sqrt{144+16}=\sqrt{160}

3. כל ארבע הצלעות שוות ל-160=410≈12.65\sqrt{160}=4\sqrt{10}\approx 12.65, כנדרש במעוין.

תשובה: C(9,7)C(9,7); AB=BC=CD=DA=160≈12.65AB=BC=CD=DA=\sqrt{160}\approx 12.65.

שאלה 14 · משיק לפרבולה ושטח בין פרבולה לציר

נתונה הפרבולה y=−x2+6x+Cy=-x^2+6x+C ונתון הישר y=11+2xy=11+2x (לא מופיע באיור).

א.

חשבו עבור איזה ערך של xx יש לפרבולה ולישר אותו השיפוע.

(3 נקודות)
ב.

נתון גם שהישר משיק לפרבולה. מצאו את הערך של CC והציגו את הביטוי המלא של פונקציית הפרבולה.

(4 נקודות)
ג.

הפרבולה חותכת את ציר xx בנקודות AA ו- BB. חשבו את גודל השטח הכלוא בין הפרבולה לבין ציר xx, בתחום בין הנקודות AA ו- BB.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

x=2x=2

שיפוע הפרבולה בנקודה הוא ערך הנגזרת בה; שיפוע הישר קבוע. נשווה ביניהם.

1. נגזרת הפרבולה: y′=−2x+6y'=-2x+6 (הקבוע CC נגזר ל-0).

2. שיפוע הישר y=11+2xy=11+2x הוא 22.

3. −2x+6=2⇒−2x=−4⇒x=2-2x+6=2 \Rightarrow -2x=-4 \Rightarrow x=2

תשובה: x=2x=2.

סעיף ב

תשובה:

C=7C=7; y=−x2+6x+7y=-x^2+6x+7

נקודת ההשקה היא הנקודה שבה השיפועים שווים, כלומר x=2x=2 (סעיף א). בנקודה זו גם ערכי ה-yy של הישר והפרבולה שווים.

1. ערך הישר ב-x=2x=2: y=11+2⋅2=15y=11+2\cdot 2=15. נקודת ההשקה: (2,15)(2,15).

2. נציב בפרבולה: 15=−22+6⋅2+C=−4+12+C=8+C⇒C=715=-2^2+6\cdot 2+C=-4+12+C=8+C \Rightarrow C=7

3. בדיקה: −x2+6x+7=11+2x⇒x2−4x+4=0⇒(x−2)2=0-x^2+6x+7=11+2x \Rightarrow x^2-4x+4=0 \Rightarrow (x-2)^2=0 – פתרון יחיד (כפול) x=2x=2, כלומר הישר אכן משיק.

תשובה: C=7C=7, והפרבולה היא y=−x2+6x+7y=-x^2+6x+7.

סעיף ג

תשובה:

S=2563≈85.33S=\frac{256}{3}\approx 85.33 יח"ש

נמצא את נקודות החיתוך עם ציר xx (גבולות האינטגרציה), ונחשב אינטגרל מסוים. בין AA ל-BB הפרבולה מעל ציר xx, ולכן השטח שווה לאינטגרל.

1. חיתוך עם ציר xx: −x2+6x+7=0⇒x2−6x−7=0⇒(x−7)(x+1)=0-x^2+6x+7=0 \Rightarrow x^2-6x-7=0 \Rightarrow (x-7)(x+1)=0

A(−1,0)A(-1,0), B(7,0)B(7,0)

2. פונקציה קדומה: F(x)=−x33+3x2+7xF(x)=-\frac{x^3}{3}+3x^2+7x

3. F(7)=−3433+147+49=−3433+5883=2453F(7)=-\frac{343}{3}+147+49=-\frac{343}{3}+\frac{588}{3}=\frac{245}{3}

F(−1)=13+3−7=13−4=−113F(-1)=\frac{1}{3}+3-7=\frac{1}{3}-4=-\frac{11}{3}

4. S=∫−17(−x2+6x+7)dx=F(7)−F(−1)=2453+113=2563≈85.33S=\int_{-1}^{7}\left(-x^2+6x+7\right)dx=F(7)-F(-1)=\frac{245}{3}+\frac{11}{3}=\frac{256}{3}\approx 85.33

-22468-55101520A(-1,0)B(7,0)(2,15)

תשובה: השטח הכלוא הוא 2563≈85.33\frac{256}{3}\approx 85.33 יחידות שטח.

שאלה 15 · תיבה ריבועית: גובה, נפח וזווית במרחב

נתונה תיבה ישרה ABCDEFGHABCDEFGH שבסיסה ABCDABCD הוא ריבוע.

אורך האלכסון של כל פיאה צדדית הוא 18.4 ס"מ.

אורך האלכסון של בסיס התיבה הוא 7.5 ס"מ.

א.

חשבו את אורך הצלע של הבסיס.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את גובה התיבה ואת נפח התיבה.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את גודל הזווית שבין אלכסון התיבה BHBH לבין אלכסון הפיאה CDHGCDHG. העתיקו את השרטוט למחברתכם וסמנו את הזווית במקום המתאים.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

a≈5.303a\approx 5.303 ס"מ

נתון: אלכסון הבסיס הריבועי AC=7.5AC=7.5 ס"מ. מבוקש: צלע הבסיס aa.

1. במשולש ABCABC (ישר-זווית ב-BB, כי הבסיס ריבוע) לפי פיתגורס: a2+a2=7.52a^2+a^2=7.5^2

2. 2a2=56.25⇒a2=28.125⇒a=28.125=7.52≈5.3032a^2=56.25 \Rightarrow a^2=28.125 \Rightarrow a=\sqrt{28.125}=\frac{7.5}{\sqrt2}\approx 5.303 ס"מ

תשובה: אורך צלע הבסיס כ-5.3035.303 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

h≈17.62h\approx 17.62 ס"מ, V≈495.5V\approx 495.5 סמ"ק

נתון: אלכסון פיאה צדדית (למשל BGBG בפיאה BCGFBCGF) הוא 18.4 ס"מ; הפיאה היא מלבן שצלעותיו aa ו-hh.

מבוקש: הגובה hh והנפח VV.

1. במשולש BCGBCG (ישר-זווית ב-CC) לפי פיתגורס: h2=BG2−BC2=18.42−28.125=338.56−28.125=310.435h^2=BG^2-BC^2=18.4^2-28.125=338.56-28.125=310.435

h=310.435≈17.62h=\sqrt{310.435}\approx 17.62 ס"מ

2. נפח תיבה = שטח הבסיס × הגובה:

V=a2⋅h=28.125⋅17.619≈495.5V=a^2\cdot h=28.125\cdot 17.619\approx 495.5 סמ"ק

תשובה: גובה התיבה כ-17.6217.62 ס"מ, ונפחה כ-495.5495.5 סמ"ק.

סעיף ג

תשובה:

∡BHC≈16.08∘\measuredangle BHC\approx 16.08^\circ

אלכסון הפיאה CDHGCDHG שיוצא מהקודקוד HH הוא HCHC, ולכן הזווית המבוקשת היא ∡BHC\measuredangle BHC (בשרטוט: הזווית שבקודקוד HH בין הקטעים HBHB ו-HCHC).

1. הצלע BCBC מאונכת לפיאה CDHGCDHG: היא מאונכת ל-CDCD (הבסיס ריבוע) ול-CGCG (תיבה ישרה). לכן BCBC מאונכת לכל ישר בפיאה זו שעובר דרך CC, ובפרט ל-HCHC. המשולש BCHBCH ישר-זווית ב-CC.

2. במשולש זה: הניצב שמול הזווית הוא BC=a≈5.303BC=a\approx 5.303 ס"מ, והניצב שליד הזווית הוא HC=18.4HC=18.4 ס"מ (אלכסון פיאה צדדית).

tan⁡∡BHC=BCHC=5.30318.4≈0.2882⇒∡BHC≈16.08∘\tan\measuredangle BHC=\frac{BC}{HC}=\frac{5.303}{18.4}\approx 0.2882 \Rightarrow \measuredangle BHC\approx 16.08^\circ

3. בדיקה: אלכסון התיבה BH=7.52+h2=56.25+310.435≈19.15BH=\sqrt{7.5^2+h^2}=\sqrt{56.25+310.435}\approx 19.15 ס"מ, ו-sin⁡∡BHC=5.30319.15≈0.2769\sin\measuredangle BHC=\frac{5.303}{19.15}\approx 0.2769, שגם הוא נותן 16.08∘16.08^\circ ✓

תשובה: הזווית בין BHBH לאלכסון הפיאה HCHC היא ∡BHC≈16.08∘\measuredangle BHC\approx 16.08^\circ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.