מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2022 מועד א'
מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף
מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2022 מועד א', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.
הנחיות הבחינה
משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.
מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:
חלק א' – תשע שאלות – 60 נקודות
חלק ב' – שש שאלות – 39 נקודות
הערכה כללית – 1 נקודות
סך הכל: 100 נקודות
חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לכם לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שתוכלו לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.
חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – ערכה של כל שאלה הוא 13 נקודות. עליכם לענות על 3 שאלות בלבד. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 3 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.
חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.
2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.
נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.
שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים
נתונה הפונקציה:
מצאו את תחום ההגדרה שלה.
פתרו את המשוואה:
בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
וגם
נתון: פונקציה שיש בה שני שברים. מבוקש: לאילו ערכי היא מוגדרת.
שבר מוגדר רק כשהמכנה שלו שונה מאפס, לכן נמצא מתי כל מכנה מתאפס ונוציא ערכים אלה.
1. המכנה הראשון: או .
2. המכנה השני: .
3. מוציאים מהתחום את שני הערכים שהתקבלו.
תשובה: תחום ההגדרה: כל פרט ל- ול- , כלומר .
סעיף ב
פותרים משוואה עם שברים: מוצאים מכנה משותף, כופלים בו ומקבלים משוואה בלי שברים.
1. תחום ההצבה: כמו בסעיף א', ו- .
2. מפרקים את המכנה הראשון לפי נוסחת הפרש ריבועים: . לכן המכנה המשותף הוא .
3. כופלים את שני האגפים ב- :
4. פותחים סוגריים:
ולכן:
5. מעבירים את כל האיברים לאגף אחד ומקבלים משוואה ריבועית:
6. פותרים בנוסחת השורשים:
7. שני הפתרונות שונים מ- ומ- , ולכן שניהם בתחום ההצבה.
תשובה: , .
סעיף ג
שני הפתרונות מקיימים את המשוואה (בשניהם שני האגפים שווים: ו- ).
מציבים כל פתרון במשוואה המקורית ובודקים ששני האגפים שווים.
1. הצבת :
אגף שמאל:
אגף ימין:
שני האגפים שווים, לכן פתרון נכון.
2. הצבת :
אגף שמאל:
אגף ימין:
שני האגפים שווים, לכן גם פתרון נכון.
תשובה: שני הפתרונות נכונים.
שאלה 2 · טריגונומטריה במשולש עם גובה
במשולש ABC, הקטע AD הוא גובה לצלע BC ונתונות הזוויות ו- .
נתון אורך הקטע .

מצאו את אורכו של הגובה AD.
חשבו את שטח המשולש .
חשבו את היקף המשולש .
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
נתון: , , . מבוקש: .
המשולש ישר זווית ב- . ביחס לזווית : הוא הניצב שמול הזווית ו- הוא הניצב שליד הזווית, ולכן משתמשים בטנגנס.
1.
2.
תשובה: .
סעיף ב
שטח משולש = (צלע · הגובה אליה) / 2. הגובה ידוע, חסר אורך הצלע , ולכן קודם נמצא את .
1. במשולש ישר הזווית (הזווית הישרה ב- ), ביחס לזווית : ניצב מול הזווית ו- ניצב ליד הזווית:
2. אורך הצלע:
3. השטח:
תשובה: .
סעיף ג
היקף = . את מצאנו בסעיף ב'; את ו- נמצא כיתרים במשולשים ישרי הזווית.
1. במשולש : ניצב ליד הזווית ו- יתר, לכן:
2. במשולש : ניצב מול הזווית ו- יתר, לכן:
3. בדיקה לפי משפט פיתגורס: ו- - מתאים.
4. ההיקף:
תשובה: .
שאלה 3 · סדרה חשבונית: איבר ראשון, הפרש וסכום
האיבר ה- 12 של סדרה חשבונית גדול פי 5 מהאיבר החמישי.
האיבר השמיני בסדרה זו גדול ב- 12 מהאיבר החמישי.
מצאו את הפרש הסדרה החשבונית ואת האיבר הראשון שלה .
כמה איברים צריך לחבר בסדרה זו החל מהאיבר הראשון על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 3,388?
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
נתון: ו- . מבוקש: ו- .
נכתוב כל איבר לפי הנוסחה ונקבל שתי משוואות בשני נעלמים.
1.
2. מהנתון השני:
3. מהנתון הראשון: . מציבים :
4. בדיקה: , , . אכן ו- .
תשובה: , .
סעיף ב
איברים
נתון: , , . מבוקש: מספר האיברים .
נציב בנוסחת הסכום ונקבל משוואה ב- .
1.
2.
3. נוסחת השורשים:
4. מספר איברים חייב להיות מספר טבעי, לכן הפתרון השלילי נפסל ו- .
5. בדיקה: .
תשובה: צריך לחבר איברים.
שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי עם חזקות
פתרו את מערכת אי-השוויונים:
או
פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:
נתון גם הערך: . הציבו אותו בתוצאה שקיבלתם וחשבו בעזרתו, תוך שימוש בחוקי החזקות וללא מחשבון, את ערך .
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
פותרים כל אי-שוויון בנפרד, ואחר כך משלבים. המילה "או" אומרת שמספיק שאחד מהם יתקיים, ולכן הפתרון הוא איחוד שני הפתרונות.
1. אי-השוויון הראשון:
2. אי-השוויון השני:
(חילקנו במספר שלילי, ולכן סימן אי-השוויון התהפך.)
3. איחוד: כל מקיים גם , לכן האיחוד של ושל הוא .
תשובה: .
סעיף ב
מפשטים בנפרד את המונה ואת המכנה בעזרת , ו- , ובסוף מחלקים לפי .
1. המונה: , ולכן
2. המכנה: , ולכן
3. מחלקים:
תשובה: (כלומר ).
רוצים להגיע מ- ל- : מכיוון ש- , מתקיים .
1. (השורש החיובי, כי ).
2.
תשובה: .
שאלה 5 · חילוץ משתנה מנוסחה והצגה מדעית
נתונה הנוסחה:
נתון .
הציבו את הערך הנתון של בנוסחה הנתונה ובטאו את באמצעות .
נתון גם: . חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).
הציבו את הערך המספרי של (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסעי' א' וחשבו את .
הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה כאשר מספר שלם ו- כש- כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
מציבים , מבודדים את השבר, כופלים במכנה ומעבירים את כל האיברים שיש בהם לאגף אחד.
1. מחשבים את המקדמים: , , . לכן:
(בתנאי , כלומר )
2. מבודדים את השבר:
3. כופלים במכנה:
4. פותחים סוגריים (, ):
5. מעבירים את האיברים עם שמאלה ואת השאר ימינה:
6. מחלקים ב- (בתנאי שהוא שונה מאפס):
תשובה: .
סעיף ב
מחשבים את השורש ומעגלים ל- 3 ספרות אחרי הנקודה.
1.
2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 8, ולכן מעגלים כלפי מעלה: .
תשובה: .
סעיף ג
מציבים בנוסחה מסעיף א'.
1. המונה:
2. המכנה:
3.
4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה העשרונית 2 מקומות שמאלה, ולכן ; ומעגלים את ל- 3 ספרות משמעותיות:
5. בדיקה: הצבת ו- בנוסחה המקורית נותנת , כמו שצריך.
הערה: המכנה קרוב מאוד לאפס, ולכן רגיש מאוד לעיגול של . לכן חשוב להציב בדיוק את הערך המעוגל מסעיף ב', כפי שנדרש.
תשובה: .
שאלה 6 · מעוין: אלכסונים, היקף וזוויות
במעוין ABCD אורך האלכסון AC הוא 54 ס"מ ושטח המעוין הוא 1,215 סמ"ר.

חשבו את אורך האלכסון BD ואת היקף המעוין.
חשבו את גודל הזווית הקהה של המעוין.
על המשך הצלע BC ימינה בוחרים נקודה E כך שהקטע AE מקיים . חשבו את אורך הקטע BE.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
ס"מ, היקף ס"מ
נתון: ס"מ, סמ"ר. מבוקש: והיקף המעוין.
שטח מעוין שווה למחצית מכפלת האלכסונים, ומכאן נמצא את . אחר כך נשתמש בכך שאלכסוני מעוין מאונכים וחוצים זה את זה, כדי למצוא את הצלע.
1. ס"מ
2. נסמן ב- את נקודת חיתוך האלכסונים. האלכסונים חוצים זה את זה, לכן ו- ס"מ.
3. האלכסונים מאונכים, ולכן המשולש ישר זווית ב- . לפי משפט פיתגורס:
ס"מ
4. כל צלעות המעוין שוות: ס"מ
תשובה: ס"מ, היקף המעוין ס"מ.
סעיף ב
(הזוויות ו- )
במעוין האלכסון חוצה את זוויות הקודקוד. נחשב את חצי הזווית במשולש ישר הזווית ונכפיל.
הזווית הקהה נמצאת בקודקודים שמהם יוצא האלכסון הקצר (), כלומר ב- וב- .
1. במשולש , ביחס לזווית : ניצב מול הזווית ו- ניצב ליד הזווית:
2.
3. זו זווית קהה (גדולה מ- ). הזווית החדה של המעוין היא .
תשובה: הזווית הקהה של המעוין היא .
סעיף ג
ס"מ
נתון: ס"מ, ו- על המשך . מבוקש: .
המשולש שווה-שוקיים, ולכן הגובה מ- לבסיס חוצה אותו. נמצא את זווית הבסיס ונשתמש בקוסינוס.
1. הזוויות ו- צמודות (שתיהן על הישר ), ולכן:
2. נוריד גובה לבסיס . במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, לכן .
3. במשולש ישר הזווית : ס"מ
4. ס"מ
5. בדיקה: הוא גובה המעוין, ס"מ, ולפי פיתגורס ס"מ - מתאים.
תשובה: ס"מ.
שאלה 7 · פרבולה וישר: נקודות חיתוך ושטח משולש
נתונה הפרבולה: .
הפרבולה חותכת את ציר ה- בנקודות A ו- B, כפי שרואים באיור.
דרך הנקודה A עובר ישר ששיפועו שווה ל- 2. ישר זה חותך את הפרבולה גם בנקודה C.

מצאו את שיעורי הנקודות B, A.
מצאו את שיעורי הנקודה C.
חשבו את שטח המשולש שקודקודיו בנקודות A, B, C.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
נקודות החיתוך עם ציר ה- הן הנקודות שבהן .
1.
2.
3. לפי האיור היא הנקודה השמאלית ו- הימנית.
תשובה: , .
סעיף ב
קודם נמצא את משוואת הישר (שיפוע 2 דרך ), ואחר כך נשווה אותה למשוואת הפרבולה.
1. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה:
2. השוואה לפרבולה:
3.
4. היא הנקודה , ולכן ל- : , .
5. בדיקה בפרבולה: - מתאים.
תשובה: .
סעיף ג
יחידות שטח
הצלע מונחת על ציר ה- , ולכן נבחר אותה כבסיס. הגובה אליה הוא המרחק של מציר ה- , כלומר שיעור ה- של .
1. בסיס:
2. גובה:
3.
תשובה: שטח המשולש יחידות שטח.
שאלה 8 · בעיה מילולית: עלות, הכנסה ורווח באחוזים
הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!
ירקן קנה בשוק ק"ג תות-שדה במחיר של 18 ש"ח ל- ק"ג. בבירור בחנות הסתבר ש- 5% מהתותים הם פגומים ואינם ראויים למכירה, ואת שאר התותים מכר הירקן ב- 27 ש"ח ל- ק"ג.
בטאו בעזרת את הסכום ששילם הירקן עבור כל הסחורה.
בטאו בעזרת את ההכנסה הכוללת של הירקן ממכירת כל התותים (ללא הפגומים).
בטאו בעזרת את הרווח הנקי של הירקן מכל העסקה.
שימו לב: בסעיפים א'-ג' יש לבטא את התשובות בעזרת וערך או ערכים מספריים הנתונים לעיל בשאלה.
אין להשתמש בסעיפים א'-ג' בנתון הנמצא בסעיף ד'. יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר.
בסעיף ד' יש להציב בתוצאת סעיפים א'-ג' – לא כחישוב נפרד.
נתון – לצורך סעיף זה בלבד – שהירקן קנה 64 ק"ג תותים.
חשבו, בעזרת הביטויים שמצאתם בסעיפים הקודמים, את הסכום ששילם הירקן עבור כל הסחורה, את הכנסתו הכוללת ממכירתה ואת הרווח הנקי שלו מכל העסקה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
ש"ח
הסכום ששולם = כמות · מחיר לק"ג.
1. ש"ח
תשובה: הירקן שילם ש"ח.
סעיף ב
ש"ח
נמצא כמה ק"ג נשארו למכירה, ונכפיל במחיר המכירה.
1. 5% פגומים, ולכן נמכרו מהתותים. כשבר עשרוני: .
2. הכמות שנמכרה: ק"ג
3. ההכנסה: ש"ח
תשובה: ההכנסה הכוללת ש"ח.
סעיף ג
ש"ח
רווח נקי = הכנסה פחות הוצאה.
1. ש"ח
תשובה: הרווח הנקי ש"ח.
סעיף ד
שילם ש"ח, הכנסה ש"ח, רווח נקי ש"ח
מציבים בביטויים מסעיפים א'-ג'.
1. הסכום ששולם: ש"ח
2. ההכנסה הכוללת: ש"ח
3. הרווח הנקי: ש"ח
4. בדיקה: - מתאים.
תשובה: הירקן שילם ש"ח, הכנסתו ש"ח ורווחו הנקי ש"ח.
שאלה 9 · קריאת גרף: השוואת שני מסלולי תשלום
הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!
סוכנות למכירת כרטיסים מציעה לקבוצות גדולות שני מסלולים לרכישה מרוכזת של כרטיסים למשחק גמר הגביע בכדורגל, המסלול ה"ירוק" והמסלול ה"כחול". שני המסלולים מתוארים בגרף הבא:

כמה עולה קניית 40 כרטיסים בכל אחד משני המסלולים? מהו במקרה זה המחיר הממוצע לכרטיס בכל מסלול?
כמה עולה קניית 80 כרטיסים בכל אחד משני המסלולים? מהו במקרה זה המחיר הממוצע לכרטיס בכל מסלול?
עבור איזו כמות כרטיסים מחיר הקנייה הוא זהה בשני המסלולים? מהו במקרה זה מחיר הקנייה לכרטיס בודד?
באיזה מסלול כדאי יותר לקנות פחות מ- 60 כרטיסים?
באיזה מסלול כדאי יותר לקנות יותר מ- 60 כרטיסים?
נמקו את תשובותיכם!
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
ירוק: ש"ח ( ש"ח לכרטיס); כחול: ש"ח ( ש"ח לכרטיס)
קוראים מהגרף את העלות הכוללת מעל , ומחלקים במספר הכרטיסים כדי לקבל מחיר ממוצע.
בגרף כל משבצת היא 5 כרטיסים לרוחב ו- 400 ש"ח לגובה.
1. המסלול הירוק הוא ישר מ- עד . מעל הוא עובר ב- ש"ח.
המחיר הממוצע: ש"ח לכרטיס.
2. המסלול הכחול: מעל הוא עובר ב- ש"ח (באמצע בין 3200 ל- 4000).
המחיר הממוצע: ש"ח לכרטיס.
תשובה: במסלול הירוק 40 כרטיסים עולים ש"ח (ממוצע ש"ח לכרטיס); במסלול הכחול ש"ח (ממוצע ש"ח לכרטיס).
סעיף ב
ירוק: ש"ח ( ש"ח לכרטיס); כחול: ש"ח ( ש"ח לכרטיס)
קוראים את העלות מעל ומחלקים ב- 80.
1. המסלול הירוק: ש"ח. ממוצע: ש"ח לכרטיס.
2. המסלול הכחול: ש"ח (באמצע בין 4800 ל- 5600). ממוצע: ש"ח לכרטיס.
תשובה: במסלול הירוק 80 כרטיסים עולים ש"ח (ממוצע ש"ח לכרטיס); במסלול הכחול ש"ח (ממוצע ש"ח לכרטיס).
סעיף ג
כרטיסים (עלות ש"ח), ש"ח לכרטיס
המחיר זהה בנקודה שבה שני הגרפים נחתכים (מלבד הראשית, שבה לא קונים כרטיסים כלל).
1. מהגרף, הקווים נחתכים בנקודה : 60 כרטיסים עולים ש"ח בשני המסלולים.
2. מחיר לכרטיס: ש"ח.
תשובה: עבור כרטיסים המחיר זהה ( ש"ח), כלומר ש"ח לכרטיס.
סעיף ד
במסלול הירוק
משווים את גובה שני הגרפים משמאל לנקודת החיתוך: הגרף הנמוך יותר מתאים לעלות נמוכה יותר.
1. בתחום הקו הירוק נמצא מתחת לקו הכחול (למשל ב- 40 כרטיסים: ).
2. לכן לכל כמות של פחות מ- 60 כרטיסים העלות במסלול הירוק נמוכה יותר.
תשובה: כדאי יותר המסלול הירוק.
סעיף ה
במסלול הכחול
משווים את גובה הגרפים מימין לנקודת החיתוך.
1. בתחום הקו הכחול נמצא מתחת לקו הירוק (למשל ב- 80 כרטיסים: ).
2. לכן לכל כמות של יותר מ- 60 כרטיסים העלות במסלול הכחול נמוכה יותר.
תשובה: כדאי יותר המסלול הכחול.
שאלה 10 · בעיה מילולית: כמות ומחיר
הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!
ירקן קנה בשוק הסיטונאי משלוח של אבטיחים תמורת 770 ש"ח.
אם מחיר ק"ג אבטיחים היה מוזל ב- 2 ש"ח, היה הירקן קונה תמורת אותו סכום 80 ק"ג אבטיחים יותר.
מצאו כמה ק"ג אבטיחים קנה הירקן ואת המחיר ששילם ל- ק"ג אחד.
שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!
◂ פתרון מלא לשאלה 10
פתרון
ק"ג, ש"ח לק"ג
נתון: התשלום הכולל ש"ח; במחיר נמוך ב- 2 ש"ח לק"ג אפשר לקנות באותו סכום 80 ק"ג יותר. מבוקש: הכמות שנקנתה והמחיר לק"ג.
נגדיר משתנים, נכתוב את שני המצבים כמשוואות (כמות · מחיר = סכום), ונפתור.
1. נסמן: - מספר הק"ג שנקנו, - המחיר לק"ג בש"ח (, ).
2. המצב בפועל:
3. המצב המוזל: המחיר והכמות , והסכום זהה:
4. פותחים את המשוואה השנייה: . מציבים :
5. מציבים במשוואה הראשונה:
מחלקים ב- 10:
6. נוסחת השורשים:
7. מחיר אינו יכול להיות שלילי, לכן ש"ח לק"ג.
8. הכמות: ק"ג.
9. בדיקה: במחיר מוזל ש"ח, וכמות ק"ג: ש"ח - מתאים.
תשובה: הירקן קנה ק"ג אבטיחים, במחיר ש"ח לק"ג.
שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי
נתונות שתי הפונקציות:
שרטטו בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- ועד ().
תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:
בדקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקיבלתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
שרטוט הפרבולה (קדקוד ) והישר במערכת צירים אחת לפי טבלת ערכים.
מכינים טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום , מסמנים את הנקודות במערכת צירים אחת ומחברים: את נקודות הפרבולה בקו מעוגל ואת נקודות הישר בסרגל.
1. טבלת ערכים:
2. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (המקדם של חיובי). קדקודה ב- , ושם , כלומר הקדקוד . היא חותכת את ציר ה- ב- ואינה חותכת את ציר ה- (הדיסקרימיננטה ).
3. הישר עולה (שיפוע 3) וחותך את ציר ה- ב- . מספיקות שתי נקודות לשרטוטו, למשל ו- .
4. השרטוט:
תשובה: הגרפים משורטטים במערכת צירים משותפת לפי טבלת הערכים.
סעיף ב
או
אגף שמאל של המשוואה הוא הפונקציה (1) ואגף ימין הוא הפונקציה (2). לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה- של נקודות החיתוך של שני הגרפים.
1. בשרטוט (ובטבלת הערכים) שני הגרפים נפגשים בנקודות ו- .
2. שיעורי ה- של נקודות אלה הם פתרונות המשוואה.
תשובה: או .
סעיף ג
בשני הפתרונות שני האגפים שווים ( ו- ).
מציבים כל פתרון בשתי הפונקציות הנתונות ובודקים שמתקבל אותו ערך.
1. : וגם . שני האגפים שווים.
2. : וגם . שני האגפים שווים.
תשובה: שני הפתרונות ו- נכונים.
שאלה 12 · טרפז עם משולשים שווי-שוקיים
נתון טרפז ABCD שבו:
(1) הבסיס הקטן BC שווה באורכו לשוק AB, .
(2) האלכסון AC שווה באורכו לשוק CD, .
נתון: , .

חשבו את זוויות הטרפז ABCD.
חשבו את היקף הטרפז ABCD.
חשבו את אורך האלכסון BD (לא מופיע בשרטוט).
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
נשתמש בשני המשולשים שווי השוקיים ( ו- ) ובזוויות מתחלפות בין הבסיסים המקבילים.
1. במשולש : , ולכן זוויות הבסיס שוות: .
2. (בסיסי הטרפז), ולכן (זוויות מתחלפות).
3. במשולש : , ולכן , ו-
4. זוויות הטרפז:
5. בדיקה: , וגם ו- כמו בכל טרפז.
תשובה: , , , .
סעיף ב
צריך את אורכי ו- . במשולש שווה-שוקיים, הגובה מהקודקוד לבסיס חוצה את הבסיס, ולכן אפשר לחשב שוק מתוך הבסיס וזווית הבסיס.
1. במשולש (בסיס , זווית בסיס ): הגובה מ- חוצה את , לכן
ולכן גם .
2. במשולש (בסיס , זווית בסיס ): באותו אופן
ולכן גם .
3. ההיקף:
תשובה: היקף הטרפז .
סעיף ג
במשולש ידועות שתי צלעות (, ) והזווית שביניהן (), ולכן נשתמש במשפט הקוסינוסים.
1.
2.
3.
תשובה: .
שאלה 13 · מקבילית במערכת צירים: קודקודים, שיפועים ושטח
שני קודקודים סמוכים של מקבילית ABCD נמצאים בנקודות , .
נקודת חיתוך האלכסונים היא .
מצאו את שיעורי הקודקודים C (מנוגד ל- A) ו- D (מנוגד ל- B).
הראו שכל זוג צלעות נגדיות במקבילית אמנם מקבילות זו לזו.
דרך הנקודה D מורידים אנך לישר AB, החותך אותו בנקודה E.
חשבו את גודל הגובה DE ואת שטח המקבילית.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן היא אמצע וגם אמצע . נשתמש בנוסחת אמצע קטע.
1. אמצע : ,
2. אמצע : ,
תשובה: , .
סעיף ב
ו- , ולכן כל זוג צלעות נגדיות מקביל.
שני ישרים מקבילים אם ורק אם השיפועים שלהם שווים. נחשב את השיפוע של כל צלע לפי .
1.
2.
לכן .
3.
4.
לכן .
תשובה: ו- , ולכן כל זוג צלעות נגדיות מקביל.
סעיף ג
, שטח המקבילית יחידות שטח
נמצא את משוואת הישר ואת משוואת האנך , נחשב את נקודת החיתוך , ואז את אורך . השטח = בסיס · גובה .
1. משוואת (שיפוע , דרך ):
2. שיפוע האנך: מכפלת שיפועים של ישרים מאונכים היא , לכן .
משוואת (דרך ):
3. נקודת החיתוך : . כופלים ב- 3: , . לכן .
4. אורך הגובה:
5. אורך הבסיס:
6. השטח:
תשובה: , שטח המקבילית יחידות שטח.
שאלה 14 · פרבולה ושטח בעזרת אינטגרל
בשרטוט שלפניכם מתואר גרף הפרבולה .
הפרבולה חותכת את ציר בנקודות A ו- B.
הנקודה C היא קודקוד הפרבולה, והקו CD מקביל לציר .

מצאו את שיעורי הנקודות A, B, C, ו- D.
חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפרבולה, על ידי הקו CD ועל ידי ציר ה- וציר ה- (השטח המקווקו בשרטוט).
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
את ו- מוצאים מ- ; את מנוסחת הקודקוד; ו- נמצאת על ציר ה- באותו גובה כמו (כי מקביל לציר ).
1.
. לפי השרטוט ו- .
2. הקודקוד: (גם אמצע בין 2 ל- 6), ו- . לכן .
3. על ציר ה- () ועל הישר , לכן .
תשובה: , , , .
סעיף ב
יחידות שטח
השטח המקווקו הוא המלבן (כאשר הראשית ו- ), פחות השטח שמתחת לפרבולה בין ל- , כלומר בין ל- .
1. שטח המלבן:
2. השטח שמתחת לפרבולה בין ל- :
3. מציבים את הגבולות:
ב- :
ב- :
4. השטח המקווקו:
5. השרטוט:
תשובה: השטח המקווקו יחידות שטח.
שאלה 15 · מנסרה משולשת ישרה: זוויות ונפח
נתונה מנסרה משולשת ישרה ABCDEF שבסיסיה ABC ו- DEF הם משולשים שווי-שוקיים זהים.
נתון: ס"מ, ס"מ, ס"מ.
הנקודה K מסמנת את מרכז הקטע BC.

חשבו את גודל הזווית שבין אלכסוני הפיאות BD ו- CD.
חשבו את נפח המנסרה.
חשבו את הזוויות במשולש . נמקו את תשובתכם!
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
הזווית המבוקשת היא במשולש . נחשב את אורכי ו- ואז נמצא את הזווית.
1. המנסרה ישרה, לכן המקצוע מאונך לבסיס, וגם ל- ול- . המשולשים ו- ישרי זווית ב- .
2. לפי פיתגורס: ס"מ, ובאותו אופן ס"מ.
3. המשולש שווה-שוקיים (), לכן (התיכון לבסיס) הוא גם גובה וגם חוצה את הזווית . במשולש ישר הזווית :
4.
5. בדיקה במשפט הקוסינוסים: , ומכאן - מתאים.
תשובה: .
סעיף ב
סמ"ק
נפח מנסרה = שטח הבסיס · גובה המנסרה. גובה המנסרה הוא ס"מ, וחסר שטח הבסיס .
1. במשולש שווה-השוקיים , התיכון לבסיס הוא גם גובה, ו- ס"מ. לפי פיתגורס:
ס"מ
2. שטח הבסיס: סמ"ר
3. הנפח: סמ"ק
תשובה: סמ"ק.
סעיף ג
קודם נראה שהמשולש ישר זווית, ואז נחשב זווית אחת בטנגנס.
1. המנסרה ישרה, ולכן המקצוע מאונך למישור הבסיס . הקטע נמצא במישור הבסיס ועובר דרך , ולכן , כלומר .
2. ניצבי המשולש: ס"מ ו- ס"מ (מסעיף ב').
3. ביחס לזווית : ניצב מול הזווית ו- ניצב ליד הזווית:
4. סכום הזוויות במשולש :
תשובה: , , .