דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2022 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2022 מועד א', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות – 60 נקודות

חלק ב' – שש שאלות – 39 נקודות

הערכה כללית – 1 נקודות

סך הכל: 100 נקודות

חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לכם לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שתוכלו לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – ערכה של כל שאלה הוא 13 נקודות. עליכם לענות על 3 שאלות בלבד. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 3 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=1+3x4−x2−1−2xx+2f(x)=\frac{1+3x}{4-x^2}-\frac{1-2x}{x+2}

מצאו את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פתרו את המשוואה: 1+3x4−x2=1−2xx+2−1\frac{1+3x}{4-x^2}=\frac{1-2x}{x+2}-1

(7 נקודות)
ג.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠2x\neq 2 וגם x≠−2x\neq -2

נתון: פונקציה שיש בה שני שברים. מבוקש: לאילו ערכי xx היא מוגדרת.

שבר מוגדר רק כשהמכנה שלו שונה מאפס, לכן נמצא מתי כל מכנה מתאפס ונוציא ערכים אלה.

1. המכנה הראשון: 4−x2=0  ⇒  x2=4  ⇒  x=24-x^2=0 \;\Rightarrow\; x^2=4 \;\Rightarrow\; x=2 או x=−2x=-2.

2. המכנה השני: x+2=0  ⇒  x=−2x+2=0 \;\Rightarrow\; x=-2.

3. מוציאים מהתחום את שני הערכים שהתקבלו.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx פרט ל- x=2x=2 ול- x=−2x=-2, כלומר x≠±2x\neq \pm 2.

סעיף ב

תשובה:

x1=3, x2=−13x_1=3,\ x_2=-\frac{1}{3}

פותרים משוואה עם שברים: מוצאים מכנה משותף, כופלים בו ומקבלים משוואה בלי שברים.

1. תחום ההצבה: כמו בסעיף א', x≠2x\neq 2 ו- x≠−2x\neq -2.

2. מפרקים את המכנה הראשון לפי נוסחת הפרש ריבועים: 4−x2=(2−x)(2+x)4-x^2=(2-x)(2+x). לכן המכנה המשותף הוא (2−x)(2+x)(2-x)(2+x).

3. כופלים את שני האגפים ב- (2−x)(2+x)(2-x)(2+x):

1+3x=(1−2x)(2−x)−(2−x)(2+x)1+3x=(1-2x)(2-x)-(2-x)(2+x)

4. פותחים סוגריים:

(1−2x)(2−x)=2−x−4x+2x2=2x2−5x+2(1-2x)(2-x)=2-x-4x+2x^2=2x^2-5x+2

(2−x)(2+x)=4−x2(2-x)(2+x)=4-x^2

ולכן: 1+3x=2x2−5x+2−4+x2=3x2−5x−21+3x=2x^2-5x+2-4+x^2=3x^2-5x-2

5. מעבירים את כל האיברים לאגף אחד ומקבלים משוואה ריבועית:

3x2−8x−3=03x^2-8x-3=0

6. פותרים בנוסחת השורשים:

x1,2=8±(−8)2−4⋅3⋅(−3)2⋅3=8±1006=8±106x_{1,2}=\frac{8\pm\sqrt{(-8)^2-4\cdot 3\cdot(-3)}}{2\cdot 3}=\frac{8\pm\sqrt{100}}{6}=\frac{8\pm 10}{6}

x1=186=3,x2=−26=−13x_1=\frac{18}{6}=3,\qquad x_2=\frac{-2}{6}=-\frac{1}{3}

7. שני הפתרונות שונים מ- 22 ומ- −2-2, ולכן שניהם בתחום ההצבה.

תשובה: x1=3x_1=3, x2=−13x_2=-\frac{1}{3}.

סעיף ג

תשובה:

שני הפתרונות מקיימים את המשוואה (בשניהם שני האגפים שווים: −2=−2-2=-2 ו- 0=00=0).

מציבים כל פתרון במשוואה המקורית ובודקים ששני האגפים שווים.

1. הצבת x=3x=3:

אגף שמאל: 1+3⋅34−32=10−5=−2\frac{1+3\cdot 3}{4-3^2}=\frac{10}{-5}=-2

אגף ימין: 1−2⋅33+2−1=−55−1=−1−1=−2\frac{1-2\cdot 3}{3+2}-1=\frac{-5}{5}-1=-1-1=-2

שני האגפים שווים, לכן x=3x=3 פתרון נכון.

2. הצבת x=−13x=-\frac{1}{3}:

אגף שמאל: 1+3⋅(−13)4−19=0359=0\frac{1+3\cdot\left(-\frac{1}{3}\right)}{4-\frac{1}{9}}=\frac{0}{\frac{35}{9}}=0

אגף ימין: 1−2⋅(−13)−13+2−1=5353−1=1−1=0\frac{1-2\cdot\left(-\frac{1}{3}\right)}{-\frac{1}{3}+2}-1=\frac{\frac{5}{3}}{\frac{5}{3}}-1=1-1=0

שני האגפים שווים, לכן גם x=−13x=-\frac{1}{3} פתרון נכון.

תשובה: שני הפתרונות נכונים.

שאלה 2 · טריגונומטריה במשולש עם גובה

במשולש ABC, הקטע AD הוא גובה לצלע BC ונתונות הזוויות ∠ABD=63∘\angle ABD=63^\circ ו- ∠ACD=42∘\angle ACD=42^\circ.

נתון אורך הקטע BD=22.7 mBD=22.7\,\text{m}.

א.

מצאו את אורכו של הגובה AD.

(2 נקודות)
ב.

חשבו את שטח המשולש ΔABC\Delta ABC.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את היקף המשולש ΔABC\Delta ABC.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

AD≈44.55 mAD\approx 44.55\,\text{m}

נתון: BD=22.7 mBD=22.7\,\text{m}, ∠ABD=63∘\angle ABD=63^\circ, AD⊥BCAD\perp BC. מבוקש: ADAD.

המשולש ABDABD ישר זווית ב- DD. ביחס לזווית BB: ADAD הוא הניצב שמול הזווית ו- BDBD הוא הניצב שליד הזווית, ולכן משתמשים בטנגנס.

1. tan⁡63∘=ADBD\tan 63^\circ=\frac{AD}{BD}

2. AD=BD⋅tan⁡63∘=22.7⋅1.9626≈44.55 mAD=BD\cdot\tan 63^\circ=22.7\cdot 1.9626\approx 44.55\,\text{m}

תשובה: AD≈44.55 mAD\approx 44.55\,\text{m}.

סעיף ב

תשובה:

SABC≈1608 m2S_{ABC}\approx 1608\,\text{m}^2

שטח משולש = (צלע · הגובה אליה) / 2. הגובה ADAD ידוע, חסר אורך הצלע BC=BD+DCBC=BD+DC, ולכן קודם נמצא את DCDC.

1. במשולש ישר הזווית ADCADC (הזווית הישרה ב- DD), ביחס לזווית CC: ADAD ניצב מול הזווית ו- DCDC ניצב ליד הזווית:

tan⁡42∘=ADDC  ⇒  DC=ADtan⁡42∘=44.550.9004≈49.48 m\tan 42^\circ=\frac{AD}{DC}\;\Rightarrow\; DC=\frac{AD}{\tan 42^\circ}=\frac{44.55}{0.9004}\approx 49.48\,\text{m}

2. אורך הצלע: BC=BD+DC=22.7+49.48=72.18 mBC=BD+DC=22.7+49.48=72.18\,\text{m}

3. השטח: SABC=BC⋅AD2=72.18⋅44.552≈1607.8 m2S_{ABC}=\frac{BC\cdot AD}{2}=\frac{72.18\cdot 44.55}{2}\approx 1607.8\,\text{m}^2

תשובה: SABC≈1608 m2S_{ABC}\approx 1608\,\text{m}^2.

סעיף ג

תשובה:

PABC≈188.76 mP_{ABC}\approx 188.76\,\text{m}

היקף = AB+AC+BCAB+AC+BC. את BCBC מצאנו בסעיף ב'; את ABAB ו- ACAC נמצא כיתרים במשולשים ישרי הזווית.

1. במשולש ABDABD: BDBD ניצב ליד הזווית BB ו- ABAB יתר, לכן:

cos⁡63∘=BDAB  ⇒  AB=22.7cos⁡63∘=22.70.4540≈50.00 m\cos 63^\circ=\frac{BD}{AB}\;\Rightarrow\; AB=\frac{22.7}{\cos 63^\circ}=\frac{22.7}{0.4540}\approx 50.00\,\text{m}

2. במשולש ADCADC: ADAD ניצב מול הזווית CC ו- ACAC יתר, לכן:

sin⁡42∘=ADAC  ⇒  AC=44.55sin⁡42∘=44.550.6691≈66.58 m\sin 42^\circ=\frac{AD}{AC}\;\Rightarrow\; AC=\frac{44.55}{\sin 42^\circ}=\frac{44.55}{0.6691}\approx 66.58\,\text{m}

3. בדיקה לפי משפט פיתגורס: 22.72+44.552≈50.00\sqrt{22.7^2+44.55^2}\approx 50.00 ו- 44.552+49.482≈66.58\sqrt{44.55^2+49.48^2}\approx 66.58 - מתאים.

4. ההיקף: P=AB+AC+BC=50.00+66.58+72.18≈188.76 mP=AB+AC+BC=50.00+66.58+72.18\approx 188.76\,\text{m}

תשובה: PABC≈188.76 mP_{ABC}\approx 188.76\,\text{m}.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: איבר ראשון, הפרש וסכום

האיבר ה- 12 של סדרה חשבונית גדול פי 5 מהאיבר החמישי.

האיבר השמיני בסדרה זו גדול ב- 12 מהאיבר החמישי.

א.

מצאו את הפרש הסדרה החשבונית dd ואת האיבר הראשון שלה a1a_1.

(6 נקודות)
ב.

כמה איברים צריך לחבר בסדרה זו החל מהאיבר הראשון על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 3,388?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

d=4, a1=−9d=4,\ a_1=-9

נתון: a12=5a5a_{12}=5a_5 ו- a8=a5+12a_8=a_5+12. מבוקש: dd ו- a1a_1.

נכתוב כל איבר לפי הנוסחה an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d ונקבל שתי משוואות בשני נעלמים.

1. a5=a1+4d,a8=a1+7d,a12=a1+11da_5=a_1+4d,\quad a_8=a_1+7d,\quad a_{12}=a_1+11d

2. מהנתון השני: a1+7d=a1+4d+12  ⇒  3d=12  ⇒  d=4a_1+7d=a_1+4d+12 \;\Rightarrow\; 3d=12 \;\Rightarrow\; d=4

3. מהנתון הראשון: a1+11d=5(a1+4d)a_1+11d=5(a_1+4d). מציבים d=4d=4:

a1+44=5a1+80  ⇒  −4a1=36  ⇒  a1=−9a_1+44=5a_1+80 \;\Rightarrow\; -4a_1=36 \;\Rightarrow\; a_1=-9

4. בדיקה: a5=−9+16=7a_5=-9+16=7, a8=−9+28=19a_8=-9+28=19, a12=−9+44=35a_{12}=-9+44=35. אכן 35=5⋅735=5\cdot 7 ו- 19=7+1219=7+12.

תשובה: d=4d=4, a1=−9a_1=-9.

סעיף ב

תשובה:

n=44n=44 איברים

נתון: a1=−9a_1=-9, d=4d=4, Sn=3388S_n=3388. מבוקש: מספר האיברים nn.

נציב בנוסחת הסכום Sn=n2[2a1+(n−1)d]S_n=\frac{n}{2}\left[2a_1+(n-1)d\right] ונקבל משוואה ב- nn.

1. n2[2⋅(−9)+(n−1)⋅4]=3388\frac{n}{2}\left[2\cdot(-9)+(n-1)\cdot 4\right]=3388

2. n2(4n−22)=3388  ⇒  n(2n−11)=3388  ⇒  2n2−11n−3388=0\frac{n}{2}\left(4n-22\right)=3388 \;\Rightarrow\; n(2n-11)=3388 \;\Rightarrow\; 2n^2-11n-3388=0

3. נוסחת השורשים:

n1,2=11±121+4⋅2⋅33884=11±272254=11±1654n_{1,2}=\frac{11\pm\sqrt{121+4\cdot 2\cdot 3388}}{4}=\frac{11\pm\sqrt{27225}}{4}=\frac{11\pm 165}{4}

n1=1764=44,n2=−1544=−38.5n_1=\frac{176}{4}=44,\qquad n_2=\frac{-154}{4}=-38.5

4. מספר איברים חייב להיות מספר טבעי, לכן הפתרון השלילי נפסל ו- n=44n=44.

5. בדיקה: S44=442[−18+43⋅4]=22⋅154=3388S_{44}=\frac{44}{2}\left[-18+43\cdot 4\right]=22\cdot 154=3388.

תשובה: צריך לחבר 4444 איברים.

שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי עם חזקות

א.

פתרו את מערכת אי-השוויונים:

2(3x+2)+3x≤2(4x+3)2(3x+2)+3x\le 2(4x+3) או 30−3x>2(x+5)30-3x>2(x+5)

(6 נקודות)
ב.
(1)

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:

K=(8a2)3⋅a2⋅(4a2.5)(4a2)3.5⋅2a2(a>0)K=\frac{\left(8a^2\right)^3\cdot a^2\cdot\left(4a^{2.5}\right)}{\left(4a^2\right)^{3.5}\cdot 2a^2}\qquad (a>0)

(2)

נתון גם הערך: a3=9a^3=9. הציבו אותו בתוצאה שקיבלתם וחשבו בעזרתו, תוך שימוש בחוקי החזקות וללא מחשבון, את ערך KK.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x<4x<4

פותרים כל אי-שוויון בנפרד, ואחר כך משלבים. המילה "או" אומרת שמספיק שאחד מהם יתקיים, ולכן הפתרון הוא איחוד שני הפתרונות.

1. אי-השוויון הראשון:

6x+4+3x≤8x+6  ⇒  9x+4≤8x+6  ⇒  x≤26x+4+3x\le 8x+6 \;\Rightarrow\; 9x+4\le 8x+6 \;\Rightarrow\; x\le 2

2. אי-השוויון השני:

30−3x>2x+10  ⇒  −5x>−20  ⇒  x<430-3x>2x+10 \;\Rightarrow\; -5x>-20 \;\Rightarrow\; x<4

(חילקנו במספר שלילי, ולכן סימן אי-השוויון התהפך.)

3. איחוד: כל x≤2x\le 2 מקיים גם x<4x<4, לכן האיחוד של x≤2x\le 2 ושל x<4x<4 הוא x<4x<4.

תשובה: x<4x<4.

סעיף ב

(1)
תשובה:

K=8a1.5=8aaK=8a^{1.5}=8a\sqrt{a}

מפשטים בנפרד את המונה ואת המכנה בעזרת (xy)n=xnyn(xy)^n=x^ny^n, (am)n=amn(a^m)^n=a^{mn} ו- am⋅an=am+na^m\cdot a^n=a^{m+n}, ובסוף מחלקים לפי aman=am−n\frac{a^m}{a^n}=a^{m-n}.

1. המונה: (8a2)3=83a6=512a6\left(8a^2\right)^3=8^3a^6=512a^6, ולכן

512a6⋅a2⋅4a2.5=2048 a6+2+2.5=2048a10.5512a^6\cdot a^2\cdot 4a^{2.5}=2048\,a^{6+2+2.5}=2048a^{10.5}

2. המכנה: (4a2)3.5=43.5a7=(22)3.5a7=27a7=128a7\left(4a^2\right)^{3.5}=4^{3.5}a^{7}=\left(2^2\right)^{3.5}a^7=2^7a^7=128a^7, ולכן

128a7⋅2a2=256a9128a^7\cdot 2a^2=256a^9

3. מחלקים: K=2048a10.5256a9=8a10.5−9=8a1.5K=\frac{2048a^{10.5}}{256a^9}=8a^{10.5-9}=8a^{1.5}

תשובה: K=8a1.5K=8a^{1.5} (כלומר 8aa8a\sqrt{a}).

(2)
תשובה:

K=24K=24

רוצים להגיע מ- a3a^3 ל- a1.5a^{1.5}: מכיוון ש- 1.5=321.5=\frac{3}{2}, מתקיים a1.5=(a3)12a^{1.5}=\left(a^3\right)^{\frac{1}{2}}.

1. a1.5=(a3)12=912=9=3a^{1.5}=\left(a^3\right)^{\frac{1}{2}}=9^{\frac{1}{2}}=\sqrt{9}=3 (השורש החיובי, כי a>0a>0).

2. K=8⋅a1.5=8⋅3=24K=8\cdot a^{1.5}=8\cdot 3=24

תשובה: K=24K=24.

שאלה 5 · חילוץ משתנה מנוסחה והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: K=5.3A−3B6.2B+4A−2.5AK=\frac{5.3A-3B}{6.2B+4A}-2.5A

נתון A=−3.1A=-3.1.

א.

הציבו את הערך הנתון של AA בנוסחה הנתונה ובטאו את BB באמצעות KK.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: K=52.85K=\sqrt{52.85}. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של KK בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של KK (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסעי' א' וחשבו את BB.

הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le |a|<10 כש- aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

B=12.4K−112.536.2K−45.05B=\frac{12.4K-112.53}{6.2K-45.05}

מציבים A=−3.1A=-3.1, מבודדים את השבר, כופלים במכנה ומעבירים את כל האיברים שיש בהם BB לאגף אחד.

1. מחשבים את המקדמים: 5.3⋅(−3.1)=−16.435.3\cdot(-3.1)=-16.43, 4⋅(−3.1)=−12.44\cdot(-3.1)=-12.4, −2.5⋅(−3.1)=7.75-2.5\cdot(-3.1)=7.75. לכן:

K=−16.43−3B6.2B−12.4+7.75K=\frac{-16.43-3B}{6.2B-12.4}+7.75 (בתנאי 6.2B−12.4≠06.2B-12.4\neq 0, כלומר B≠2B\neq 2)

2. מבודדים את השבר: K−7.75=−16.43−3B6.2B−12.4K-7.75=\frac{-16.43-3B}{6.2B-12.4}

3. כופלים במכנה: (K−7.75)(6.2B−12.4)=−16.43−3B(K-7.75)(6.2B-12.4)=-16.43-3B

4. פותחים סוגריים (7.75⋅6.2=48.057.75\cdot 6.2=48.05, 7.75⋅12.4=96.17.75\cdot 12.4=96.1):

6.2KB−48.05B−12.4K+96.1=−16.43−3B6.2KB-48.05B-12.4K+96.1=-16.43-3B

5. מעבירים את האיברים עם BB שמאלה ואת השאר ימינה:

6.2KB−48.05B+3B=12.4K−96.1−16.436.2KB-48.05B+3B=12.4K-96.1-16.43

B (6.2K−45.05)=12.4K−112.53B\,(6.2K-45.05)=12.4K-112.53

6. מחלקים ב- 6.2K−45.056.2K-45.05 (בתנאי שהוא שונה מאפס):

B=12.4K−112.536.2K−45.05B=\frac{12.4K-112.53}{6.2K-45.05}

תשובה: B=12.4K−112.536.2K−45.05B=\frac{12.4K-112.53}{6.2K-45.05}.

סעיף ב

תשובה:

K≈7.270K\approx 7.270

מחשבים את השורש ומעגלים ל- 3 ספרות אחרי הנקודה.

1. K=52.85=7.26980…K=\sqrt{52.85}=7.26980\ldots

2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 8, ולכן מעגלים כלפי מעלה: K≈7.270K\approx 7.270.

תשובה: K≈7.270K\approx 7.270.

סעיף ג

תשובה:

B≈−9.33⋅102B\approx -9.33\cdot 10^2

מציבים K=7.270K=7.270 בנוסחה מסעיף א'.

1. המונה: 12.4⋅7.270−112.53=90.148−112.53=−22.38212.4\cdot 7.270-112.53=90.148-112.53=-22.382

2. המכנה: 6.2⋅7.270−45.05=45.074−45.05=0.0246.2\cdot 7.270-45.05=45.074-45.05=0.024

3. B=−22.3820.024≈−932.58B=\frac{-22.382}{0.024}\approx -932.58

4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה העשרונית 2 מקומות שמאלה, ולכן m=2m=2; ומעגלים את aa ל- 3 ספרות משמעותיות:

B≈−9.33⋅102B\approx -9.33\cdot 10^2

5. בדיקה: הצבת A=−3.1A=-3.1 ו- B=−932.58B=-932.58 בנוסחה המקורית נותנת K≈7.270K\approx 7.270, כמו שצריך.

הערה: המכנה 6.2K−45.056.2K-45.05 קרוב מאוד לאפס, ולכן BB רגיש מאוד לעיגול של KK. לכן חשוב להציב בדיוק את הערך המעוגל מסעיף ב', כפי שנדרש.

תשובה: B≈−9.33⋅102B\approx -9.33\cdot 10^2.

שאלה 6 · מעוין: אלכסונים, היקף וזוויות

במעוין ABCD אורך האלכסון AC הוא 54 ס"מ ושטח המעוין הוא 1,215 סמ"ר.

א.

חשבו את אורך האלכסון BD ואת היקף המעוין.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את גודל הזווית הקהה של המעוין.

(3 נקודות)
ג.

על המשך הצלע BC ימינה בוחרים נקודה E כך שהקטע AE מקיים AE=ABAE=AB. חשבו את אורך הקטע BE.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

BD=45BD=45 ס"מ, היקף ≈140.58\approx 140.58 ס"מ

נתון: AC=54AC=54 ס"מ, S=1215S=1215 סמ"ר. מבוקש: BDBD והיקף המעוין.

שטח מעוין שווה למחצית מכפלת האלכסונים, ומכאן נמצא את BDBD. אחר כך נשתמש בכך שאלכסוני מעוין מאונכים וחוצים זה את זה, כדי למצוא את הצלע.

1. S=AC⋅BD2  ⇒  1215=54⋅BD2  ⇒  BD=2⋅121554=45S=\frac{AC\cdot BD}{2}\;\Rightarrow\; 1215=\frac{54\cdot BD}{2}\;\Rightarrow\; BD=\frac{2\cdot 1215}{54}=45 ס"מ

2. נסמן ב- OO את נקודת חיתוך האלכסונים. האלכסונים חוצים זה את זה, לכן AO=542=27AO=\frac{54}{2}=27 ו- BO=452=22.5BO=\frac{45}{2}=22.5 ס"מ.

3. האלכסונים מאונכים, ולכן המשולש AOBAOB ישר זווית ב- OO. לפי משפט פיתגורס:

AB=272+22.52=729+506.25=1235.25≈35.15AB=\sqrt{27^2+22.5^2}=\sqrt{729+506.25}=\sqrt{1235.25}\approx 35.15 ס"מ

4. כל צלעות המעוין שוות: P=4⋅AB=4⋅35.146≈140.58P=4\cdot AB=4\cdot 35.146\approx 140.58 ס"מ

תשובה: BD=45BD=45 ס"מ, היקף המעוין ≈140.58\approx 140.58 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

≈100.39∘\approx 100.39^\circ (הזוויות ∠ABC\angle ABC ו- ∠ADC\angle ADC)

במעוין האלכסון חוצה את זוויות הקודקוד. נחשב את חצי הזווית BB במשולש ישר הזווית AOBAOB ונכפיל.

הזווית הקהה נמצאת בקודקודים שמהם יוצא האלכסון הקצר (BDBD), כלומר ב- BB וב- DD.

1. במשולש AOBAOB, ביחס לזווית ∠ABO\angle ABO: AOAO ניצב מול הזווית ו- BOBO ניצב ליד הזווית:

tan⁡∠ABO=AOBO=2722.5=1.2  ⇒  ∠ABO≈50.19∘\tan\angle ABO=\frac{AO}{BO}=\frac{27}{22.5}=1.2\;\Rightarrow\;\angle ABO\approx 50.19^\circ

2. ∠ABC=2⋅∠ABO≈2⋅50.19∘=100.39∘\angle ABC=2\cdot\angle ABO\approx 2\cdot 50.19^\circ=100.39^\circ

3. זו זווית קהה (גדולה מ- 90∘90^\circ). הזווית החדה של המעוין היא 180∘−100.39∘=79.61∘180^\circ-100.39^\circ=79.61^\circ.

תשובה: הזווית הקהה של המעוין היא ≈100.39∘\approx 100.39^\circ.

סעיף ג

תשובה:

BE≈12.68BE\approx 12.68 ס"מ

נתון: AE=AB≈35.15AE=AB\approx 35.15 ס"מ, ו- EE על המשך CBCB. מבוקש: BEBE.

המשולש ABEABE שווה-שוקיים, ולכן הגובה מ- AA לבסיס BEBE חוצה אותו. נמצא את זווית הבסיס ונשתמש בקוסינוס.

1. הזוויות ∠ABC\angle ABC ו- ∠ABE\angle ABE צמודות (שתיהן על הישר CECE), ולכן:

∠ABE=180∘−100.39∘=79.61∘\angle ABE=180^\circ-100.39^\circ=79.61^\circ

2. נוריד גובה AHAH לבסיס BEBE. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, לכן BE=2⋅BHBE=2\cdot BH.

3. במשולש ישר הזווית ABHABH: cos⁡∠ABE=BHAB  ⇒  BH=35.146⋅cos⁡79.61∘=35.146⋅0.1803≈6.34\cos\angle ABE=\frac{BH}{AB}\;\Rightarrow\; BH=35.146\cdot\cos 79.61^\circ=35.146\cdot 0.1803\approx 6.34 ס"מ

4. BE=2⋅6.34≈12.68BE=2\cdot 6.34\approx 12.68 ס"מ

5. בדיקה: AHAH הוא גובה המעוין, AH=SAB=121535.146≈34.57AH=\frac{S}{AB}=\frac{1215}{35.146}\approx 34.57 ס"מ, ולפי פיתגורס BH=35.1462−34.572≈6.34BH=\sqrt{35.146^2-34.57^2}\approx 6.34 ס"מ - מתאים.

תשובה: BE≈12.68BE\approx 12.68 ס"מ.

שאלה 7 · פרבולה וישר: נקודות חיתוך ושטח משולש

נתונה הפרבולה: y=x2−3x−4y=x^2-3x-4.

הפרבולה חותכת את ציר ה- xx בנקודות A ו- B, כפי שרואים באיור.

דרך הנקודה A עובר ישר ששיפועו שווה ל- 2. ישר זה חותך את הפרבולה גם בנקודה C.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות B, A.

(4 נקודות)
ב.

מצאו את שיעורי הנקודה C.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש שקודקודיו בנקודות A, B, C.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

A(−1,0), B(4,0)A(-1,0),\ B(4,0)

נקודות החיתוך עם ציר ה- xx הן הנקודות שבהן y=0y=0.

1. x2−3x−4=0x^2-3x-4=0

2. x1,2=3±9+162=3±52  ⇒  x1=4, x2=−1x_{1,2}=\frac{3\pm\sqrt{9+16}}{2}=\frac{3\pm 5}{2}\;\Rightarrow\; x_1=4,\ x_2=-1

3. לפי האיור AA היא הנקודה השמאלית ו- BB הימנית.

תשובה: A(−1,0)A(-1,0), B(4,0)B(4,0).

סעיף ב

תשובה:

C(6,14)C(6,14)

קודם נמצא את משוואת הישר (שיפוע 2 דרך AA), ואחר כך נשווה אותה למשוואת הפרבולה.

1. משוואת ישר לפי שיפוע ונקודה: y−0=2 (x−(−1))  ⇒  y=2x+2y-0=2\,(x-(-1))\;\Rightarrow\; y=2x+2

2. השוואה לפרבולה: x2−3x−4=2x+2  ⇒  x2−5x−6=0x^2-3x-4=2x+2\;\Rightarrow\; x^2-5x-6=0

3. x1,2=5±25+242=5±72  ⇒  x1=6, x2=−1x_{1,2}=\frac{5\pm\sqrt{25+24}}{2}=\frac{5\pm 7}{2}\;\Rightarrow\; x_1=6,\ x_2=-1

4. x=−1x=-1 היא הנקודה AA, ולכן ל- CC: x=6x=6, y=2⋅6+2=14y=2\cdot 6+2=14.

5. בדיקה בפרבולה: 62−3⋅6−4=36−18−4=146^2-3\cdot 6-4=36-18-4=14 - מתאים.

תשובה: C(6,14)C(6,14).

סעיף ג

תשובה:

3535 יחידות שטח

הצלע ABAB מונחת על ציר ה- xx, ולכן נבחר אותה כבסיס. הגובה אליה הוא המרחק של CC מציר ה- xx, כלומר שיעור ה- yy של CC.

1. בסיס: AB=4−(−1)=5AB=4-(-1)=5

2. גובה: h=yC=14h=y_C=14

3. S=AB⋅h2=5⋅142=35S=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{5\cdot 14}{2}=35

תשובה: שטח המשולש 3535 יחידות שטח.

שאלה 8 · בעיה מילולית: עלות, הכנסה ורווח באחוזים

הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!

ירקן קנה בשוק MM ק"ג תות-שדה במחיר של 18 ש"ח ל- ק"ג. בבירור בחנות הסתבר ש- 5% מהתותים הם פגומים ואינם ראויים למכירה, ואת שאר התותים מכר הירקן ב- 27 ש"ח ל- ק"ג.

א.

בטאו בעזרת MM את הסכום ששילם הירקן עבור כל הסחורה.

(2 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת MM את ההכנסה הכוללת של הירקן ממכירת כל התותים (ללא הפגומים).

(4 נקודות)
ג.

בטאו בעזרת MM את הרווח הנקי של הירקן מכל העסקה.

(3 נקודות)

שימו לב: בסעיפים א'-ג' יש לבטא את התשובות בעזרת MM וערך או ערכים מספריים הנתונים לעיל בשאלה.

אין להשתמש בסעיפים א'-ג' בנתון הנמצא בסעיף ד'. יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר.

בסעיף ד' יש להציב בתוצאת סעיפים א'-ג' – לא כחישוב נפרד.

ד.

נתון – לצורך סעיף זה בלבד – שהירקן קנה 64 ק"ג תותים.

חשבו, בעזרת הביטויים שמצאתם בסעיפים הקודמים, את הסכום ששילם הירקן עבור כל הסחורה, את הכנסתו הכוללת ממכירתה ואת הרווח הנקי שלו מכל העסקה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

18M18M ש"ח

הסכום ששולם = כמות · מחיר לק"ג.

1. M⋅18=18MM\cdot 18=18M ש"ח

תשובה: הירקן שילם 18M18M ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

25.65M25.65M ש"ח

נמצא כמה ק"ג נשארו למכירה, ונכפיל במחיר המכירה.

1. 5% פגומים, ולכן נמכרו 100%−5%=95%100\%-5\%=95\% מהתותים. כשבר עשרוני: 95%=0.9595\%=0.95.

2. הכמות שנמכרה: 0.95M0.95M ק"ג

3. ההכנסה: 0.95M⋅27=25.65M0.95M\cdot 27=25.65M ש"ח

תשובה: ההכנסה הכוללת 25.65M25.65M ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

7.65M7.65M ש"ח

רווח נקי = הכנסה פחות הוצאה.

1. 25.65M−18M=7.65M25.65M-18M=7.65M ש"ח

תשובה: הרווח הנקי 7.65M7.65M ש"ח.

סעיף ד

תשובה:

שילם 11521152 ש"ח, הכנסה 1641.61641.6 ש"ח, רווח נקי 489.6489.6 ש"ח

מציבים M=64M=64 בביטויים מסעיפים א'-ג'.

1. הסכום ששולם: 18⋅64=115218\cdot 64=1152 ש"ח

2. ההכנסה הכוללת: 25.65⋅64=1641.625.65\cdot 64=1641.6 ש"ח

3. הרווח הנקי: 7.65⋅64=489.67.65\cdot 64=489.6 ש"ח

4. בדיקה: 1641.6−1152=489.61641.6-1152=489.6 - מתאים.

תשובה: הירקן שילם 11521152 ש"ח, הכנסתו 1641.61641.6 ש"ח ורווחו הנקי 489.6489.6 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף: השוואת שני מסלולי תשלום

הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!

סוכנות למכירת כרטיסים מציעה לקבוצות גדולות שני מסלולים לרכישה מרוכזת של כרטיסים למשחק גמר הגביע בכדורגל, המסלול ה"ירוק" והמסלול ה"כחול". שני המסלולים מתוארים בגרף הבא:

א.

כמה עולה קניית 40 כרטיסים בכל אחד משני המסלולים? מהו במקרה זה המחיר הממוצע לכרטיס בכל מסלול?

(3 נקודות)
ב.

כמה עולה קניית 80 כרטיסים בכל אחד משני המסלולים? מהו במקרה זה המחיר הממוצע לכרטיס בכל מסלול?

(3 נקודות)
ג.

עבור איזו כמות כרטיסים מחיר הקנייה הוא זהה בשני המסלולים? מהו במקרה זה מחיר הקנייה לכרטיס בודד?

(2 נקודות)
ד.

באיזה מסלול כדאי יותר לקנות פחות מ- 60 כרטיסים?

(2 נקודות)
ה.

באיזה מסלול כדאי יותר לקנות יותר מ- 60 כרטיסים?

נמקו את תשובותיכם!

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

ירוק: 32003200 ש"ח (8080 ש"ח לכרטיס); כחול: 36003600 ש"ח (9090 ש"ח לכרטיס)

קוראים מהגרף את העלות הכוללת מעל x=40x=40, ומחלקים במספר הכרטיסים כדי לקבל מחיר ממוצע.

בגרף כל משבצת היא 5 כרטיסים לרוחב ו- 400 ש"ח לגובה.

1. המסלול הירוק הוא ישר מ- (0,0)(0,0) עד (80,6400)(80,6400). מעל x=40x=40 הוא עובר ב- 32003200 ש"ח.

המחיר הממוצע: 320040=80\frac{3200}{40}=80 ש"ח לכרטיס.

2. המסלול הכחול: מעל x=40x=40 הוא עובר ב- 36003600 ש"ח (באמצע בין 3200 ל- 4000).

המחיר הממוצע: 360040=90\frac{3600}{40}=90 ש"ח לכרטיס.

תשובה: במסלול הירוק 40 כרטיסים עולים 32003200 ש"ח (ממוצע 8080 ש"ח לכרטיס); במסלול הכחול 36003600 ש"ח (ממוצע 9090 ש"ח לכרטיס).

סעיף ב

תשובה:

ירוק: 64006400 ש"ח (8080 ש"ח לכרטיס); כחול: 52005200 ש"ח (6565 ש"ח לכרטיס)

קוראים את העלות מעל x=80x=80 ומחלקים ב- 80.

1. המסלול הירוק: 64006400 ש"ח. ממוצע: 640080=80\frac{6400}{80}=80 ש"ח לכרטיס.

2. המסלול הכחול: 52005200 ש"ח (באמצע בין 4800 ל- 5600). ממוצע: 520080=65\frac{5200}{80}=65 ש"ח לכרטיס.

תשובה: במסלול הירוק 80 כרטיסים עולים 64006400 ש"ח (ממוצע 8080 ש"ח לכרטיס); במסלול הכחול 52005200 ש"ח (ממוצע 6565 ש"ח לכרטיס).

סעיף ג

תשובה:

6060 כרטיסים (עלות 48004800 ש"ח), 8080 ש"ח לכרטיס

המחיר זהה בנקודה שבה שני הגרפים נחתכים (מלבד הראשית, שבה לא קונים כרטיסים כלל).

1. מהגרף, הקווים נחתכים בנקודה (60,4800)(60,4800): 60 כרטיסים עולים 48004800 ש"ח בשני המסלולים.

2. מחיר לכרטיס: 480060=80\frac{4800}{60}=80 ש"ח.

תשובה: עבור 6060 כרטיסים המחיר זהה (48004800 ש"ח), כלומר 8080 ש"ח לכרטיס.

סעיף ד

תשובה:

במסלול הירוק

משווים את גובה שני הגרפים משמאל לנקודת החיתוך: הגרף הנמוך יותר מתאים לעלות נמוכה יותר.

1. בתחום 0<x<600<x<60 הקו הירוק נמצא מתחת לקו הכחול (למשל ב- 40 כרטיסים: 3200<36003200<3600).

2. לכן לכל כמות של פחות מ- 60 כרטיסים העלות במסלול הירוק נמוכה יותר.

תשובה: כדאי יותר המסלול הירוק.

סעיף ה

תשובה:

במסלול הכחול

משווים את גובה הגרפים מימין לנקודת החיתוך.

1. בתחום x>60x>60 הקו הכחול נמצא מתחת לקו הירוק (למשל ב- 80 כרטיסים: 5200<64005200<6400).

2. לכן לכל כמות של יותר מ- 60 כרטיסים העלות במסלול הכחול נמוכה יותר.

תשובה: כדאי יותר המסלול הכחול.

שאלה 10 · בעיה מילולית: כמות ומחיר

הערה: תרגום השאלה לערבית מופיע בנספח 2 (הבהרות בערבית). על השאלה יש לענות במחברת הבחינה בעברית בלבד!

ירקן קנה בשוק הסיטונאי משלוח של אבטיחים תמורת 770 ש"ח.

אם מחיר ק"ג אבטיחים היה מוזל ב- 2 ש"ח, היה הירקן קונה תמורת אותו סכום 80 ק"ג אבטיחים יותר.

מצאו כמה ק"ג אבטיחים קנה הירקן ואת המחיר ששילם ל- ק"ג אחד.

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

140140 ק"ג, 5.55.5 ש"ח לק"ג

נתון: התשלום הכולל 770770 ש"ח; במחיר נמוך ב- 2 ש"ח לק"ג אפשר לקנות באותו סכום 80 ק"ג יותר. מבוקש: הכמות שנקנתה והמחיר לק"ג.

נגדיר משתנים, נכתוב את שני המצבים כמשוואות (כמות · מחיר = סכום), ונפתור.

1. נסמן: xx - מספר הק"ג שנקנו, pp - המחיר לק"ג בש"ח (x>0x>0, p>2p>2).

2. המצב בפועל: x⋅p=770x\cdot p=770

3. המצב המוזל: המחיר p−2p-2 והכמות x+80x+80, והסכום זהה: (x+80)(p−2)=770(x+80)(p-2)=770

4. פותחים את המשוואה השנייה: xp−2x+80p−160=770xp-2x+80p-160=770. מציבים xp=770xp=770:

770−2x+80p−160=770  ⇒  −2x+80p=160  ⇒  x=40p−80770-2x+80p-160=770\;\Rightarrow\; -2x+80p=160\;\Rightarrow\; x=40p-80

5. מציבים במשוואה הראשונה: (40p−80) p=770  ⇒  40p2−80p−770=0(40p-80)\,p=770\;\Rightarrow\; 40p^2-80p-770=0

מחלקים ב- 10: 4p2−8p−77=04p^2-8p-77=0

6. נוסחת השורשים:

p1,2=8±64+4⋅4⋅778=8±12968=8±368p_{1,2}=\frac{8\pm\sqrt{64+4\cdot 4\cdot 77}}{8}=\frac{8\pm\sqrt{1296}}{8}=\frac{8\pm 36}{8}

p1=448=5.5,p2=−288=−3.5p_1=\frac{44}{8}=5.5,\qquad p_2=\frac{-28}{8}=-3.5

7. מחיר אינו יכול להיות שלילי, לכן p=5.5p=5.5 ש"ח לק"ג.

8. הכמות: x=7705.5=140x=\frac{770}{5.5}=140 ק"ג.

9. בדיקה: במחיר מוזל 5.5−2=3.55.5-2=3.5 ש"ח, וכמות 140+80=220140+80=220 ק"ג: 220⋅3.5=770220\cdot 3.5=770 ש"ח - מתאים.

תשובה: הירקן קנה 140140 ק"ג אבטיחים, במחיר 5.55.5 ש"ח לק"ג.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי

נתונות שתי הפונקציות: (1)y=x2−3x+6;(2)y=3x−2(1)\quad y=x^2-3x+6\qquad;\qquad (2)\quad y=3x-2

א.

שרטטו בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−3x=-3 ועד x=4x=4 (−3≤x≤4-3\le x\le 4).

(8 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

x2−3x+6=3x−2x^2-3x+6=3x-2

(3 נקודות)
ג.

בדקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקיבלתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

שרטוט הפרבולה (קדקוד (1.5,3.75)(1.5,3.75)) והישר במערכת צירים אחת לפי טבלת ערכים.

מכינים טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום −3≤x≤4-3\le x\le 4, מסמנים את הנקודות במערכת צירים אחת ומחברים: את נקודות הפרבולה בקו מעוגל ואת נקודות הישר בסרגל.

1. טבלת ערכים:

ערך−3-3−2-2−1-10011223344
y=x2−3x+6y=x^2-3x+6242416161010664444661010
y=3x−2y=3x-2−11-11−8-8−5-5−2-21144771010

2. הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (המקדם של x2x^2 חיובי). קדקודה ב- x=−b2a=32=1.5x=-\frac{b}{2a}=\frac{3}{2}=1.5, ושם y=1.52−3⋅1.5+6=3.75y=1.5^2-3\cdot 1.5+6=3.75, כלומר הקדקוד (1.5, 3.75)(1.5,\,3.75). היא חותכת את ציר ה- yy ב- (0,6)(0,6) ואינה חותכת את ציר ה- xx (הדיסקרימיננטה 9−24<09-24<0).

3. הישר עולה (שיפוע 3) וחותך את ציר ה- yy ב- (0,−2)(0,-2). מספיקות שתי נקודות לשרטוטו, למשל (−3,−11)(-3,-11) ו- (4,10)(4,10).

4. השרטוט:

-3-2-11234-12-10-8-6-4-224681012141618202224(2,4)(4,10)(1.5,3.75)

תשובה: הגרפים משורטטים במערכת צירים משותפת לפי טבלת הערכים.

סעיף ב

תשובה:

x=2x=2 או x=4x=4

אגף שמאל של המשוואה הוא הפונקציה (1) ואגף ימין הוא הפונקציה (2). לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה- xx של נקודות החיתוך של שני הגרפים.

1. בשרטוט (ובטבלת הערכים) שני הגרפים נפגשים בנקודות (2,4)(2,4) ו- (4,10)(4,10).

2. שיעורי ה- xx של נקודות אלה הם פתרונות המשוואה.

תשובה: x=2x=2 או x=4x=4.

סעיף ג

תשובה:

בשני הפתרונות שני האגפים שווים (4=44=4 ו- 10=1010=10).

מציבים כל פתרון בשתי הפונקציות הנתונות ובודקים שמתקבל אותו ערך.

1. x=2x=2:   22−3⋅2+6=4−6+6=4\;2^2-3\cdot 2+6=4-6+6=4 וגם 3⋅2−2=43\cdot 2-2=4. שני האגפים שווים.

2. x=4x=4:   42−3⋅4+6=16−12+6=10\;4^2-3\cdot 4+6=16-12+6=10 וגם 3⋅4−2=103\cdot 4-2=10. שני האגפים שווים.

תשובה: שני הפתרונות x=2x=2 ו- x=4x=4 נכונים.

שאלה 12 · טרפז עם משולשים שווי-שוקיים

נתון טרפז ABCD שבו:

(1) הבסיס הקטן BC שווה באורכו לשוק AB, AB=BCAB=BC.

(2) האלכסון AC שווה באורכו לשוק CD, AC=CDAC=CD.

נתון: ∠D=∠ADC=32∘\angle D=\angle ADC=32^\circ, AD=22.5 cmAD=22.5\,\text{cm}.

א.

חשבו את זוויות הטרפז ABCD.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את היקף הטרפז ABCD.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את אורך האלכסון BD (לא מופיע בשרטוט).

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

∠A=64∘, ∠B=116∘, ∠C=148∘, ∠D=32∘\angle A=64^\circ,\ \angle B=116^\circ,\ \angle C=148^\circ,\ \angle D=32^\circ

נשתמש בשני המשולשים שווי השוקיים (ACDACD ו- ABCABC) ובזוויות מתחלפות בין הבסיסים המקבילים.

1. במשולש ACDACD: AC=CDAC=CD, ולכן זוויות הבסיס שוות: ∠CAD=∠D=32∘\angle CAD=\angle D=32^\circ.

∠ACD=180∘−32∘−32∘=116∘\angle ACD=180^\circ-32^\circ-32^\circ=116^\circ

2. BC∥ADBC\parallel AD (בסיסי הטרפז), ולכן ∠BCA=∠CAD=32∘\angle BCA=\angle CAD=32^\circ (זוויות מתחלפות).

3. במשולש ABCABC: AB=BCAB=BC, ולכן ∠BAC=∠BCA=32∘\angle BAC=\angle BCA=32^\circ, ו-

∠B=180∘−32∘−32∘=116∘\angle B=180^\circ-32^\circ-32^\circ=116^\circ

4. זוויות הטרפז:

∠A=∠BAC+∠CAD=32∘+32∘=64∘\angle A=\angle BAC+\angle CAD=32^\circ+32^\circ=64^\circ

∠C=∠BCA+∠ACD=32∘+116∘=148∘\angle C=\angle BCA+\angle ACD=32^\circ+116^\circ=148^\circ

5. בדיקה: 64∘+116∘+148∘+32∘=360∘64^\circ+116^\circ+148^\circ+32^\circ=360^\circ, וגם ∠A+∠B=180∘\angle A+\angle B=180^\circ ו- ∠C+∠D=180∘\angle C+\angle D=180^\circ כמו בכל טרפז.

תשובה: ∠A=64∘\angle A=64^\circ, ∠B=116∘\angle B=116^\circ, ∠C=148∘\angle C=148^\circ, ∠D=32∘\angle D=32^\circ.

סעיף ב

תשובה:

P≈51.41 cmP\approx 51.41\,\text{cm}

צריך את אורכי AB=BCAB=BC ו- CD=ACCD=AC. במשולש שווה-שוקיים, הגובה מהקודקוד לבסיס חוצה את הבסיס, ולכן אפשר לחשב שוק מתוך הבסיס וזווית הבסיס.

1. במשולש ACDACD (בסיס ADAD, זווית בסיס 32∘32^\circ): הגובה מ- CC חוצה את ADAD, לכן

cos⁡32∘=AD/2CD  ⇒  CD=11.25cos⁡32∘=11.250.8480≈13.27 cm\cos 32^\circ=\frac{AD/2}{CD}\;\Rightarrow\; CD=\frac{11.25}{\cos 32^\circ}=\frac{11.25}{0.8480}\approx 13.27\,\text{cm}

ולכן גם AC=CD≈13.27 cmAC=CD\approx 13.27\,\text{cm}.

2. במשולש ABCABC (בסיס ACAC, זווית בסיס 32∘32^\circ): באותו אופן

cos⁡32∘=AC/2AB  ⇒  AB=13.2662⋅0.8480≈7.82 cm\cos 32^\circ=\frac{AC/2}{AB}\;\Rightarrow\; AB=\frac{13.266}{2\cdot 0.8480}\approx 7.82\,\text{cm}

ולכן גם BC=AB≈7.82 cmBC=AB\approx 7.82\,\text{cm}.

3. ההיקף: P=AB+BC+CD+AD=7.82+7.82+13.27+22.5≈51.41 cmP=AB+BC+CD+AD=7.82+7.82+13.27+22.5\approx 51.41\,\text{cm}

תשובה: היקף הטרפז ≈51.41 cm\approx 51.41\,\text{cm}.

סעיף ג

תשובה:

BD≈20.33 cmBD\approx 20.33\,\text{cm}

במשולש ABDABD ידועות שתי צלעות (ABAB, ADAD) והזווית שביניהן (∠A=64∘\angle A=64^\circ), ולכן נשתמש במשפט הקוסינוסים.

1. BD2=AB2+AD2−2⋅AB⋅AD⋅cos⁡∠ABD^2=AB^2+AD^2-2\cdot AB\cdot AD\cdot\cos\angle A

2. BD2=7.8212+22.52−2⋅7.821⋅22.5⋅cos⁡64∘=61.17+506.25−154.28≈413.1BD^2=7.821^2+22.5^2-2\cdot 7.821\cdot 22.5\cdot\cos 64^\circ=61.17+506.25-154.28\approx 413.1

3. BD=413.1≈20.33 cmBD=\sqrt{413.1}\approx 20.33\,\text{cm}

תשובה: BD≈20.33 cmBD\approx 20.33\,\text{cm}.

שאלה 13 · מקבילית במערכת צירים: קודקודים, שיפועים ושטח

שני קודקודים סמוכים של מקבילית ABCD נמצאים בנקודות A(2,−1)A(2,-1), B(−1,−2)B(-1,-2).

נקודת חיתוך האלכסונים היא M(1,2)M(1,2).

א.

מצאו את שיעורי הקודקודים C (מנוגד ל- A) ו- D (מנוגד ל- B).

(3 נקודות)
ב.

הראו שכל זוג צלעות נגדיות במקבילית אמנם מקבילות זו לזו.

(3 נקודות)
ג.

דרך הנקודה D מורידים אנך לישר AB, החותך אותו בנקודה E.

חשבו את גודל הגובה DE ואת שטח המקבילית.

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

C(0,5), D(3,6)C(0,5),\ D(3,6)

במקבילית האלכסונים חוצים זה את זה, ולכן MM היא אמצע ACAC וגם אמצע BDBD. נשתמש בנוסחת אמצע קטע.

1. MM אמצע ACAC: 2+xC2=1  ⇒  xC=0\frac{2+x_C}{2}=1\;\Rightarrow\; x_C=0, −1+yC2=2  ⇒  yC=5\quad\frac{-1+y_C}{2}=2\;\Rightarrow\; y_C=5

2. MM אמצע BDBD: −1+xD2=1  ⇒  xD=3\frac{-1+x_D}{2}=1\;\Rightarrow\; x_D=3, −2+yD2=2  ⇒  yD=6\quad\frac{-2+y_D}{2}=2\;\Rightarrow\; y_D=6

תשובה: C(0,5)C(0,5), D(3,6)D(3,6).

סעיף ב

תשובה:

mAB=mDC=13m_{AB}=m_{DC}=\frac{1}{3} ו- mBC=mAD=7m_{BC}=m_{AD}=7, ולכן כל זוג צלעות נגדיות מקביל.

שני ישרים מקבילים אם ורק אם השיפועים שלהם שווים. נחשב את השיפוע של כל צלע לפי m=y2−y1x2−x1m=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

1. mAB=−2−(−1)−1−2=−1−3=13m_{AB}=\frac{-2-(-1)}{-1-2}=\frac{-1}{-3}=\frac{1}{3}

2. mDC=5−60−3=−1−3=13m_{DC}=\frac{5-6}{0-3}=\frac{-1}{-3}=\frac{1}{3}

לכן AB∥DCAB\parallel DC.

3. mBC=5−(−2)0−(−1)=71=7m_{BC}=\frac{5-(-2)}{0-(-1)}=\frac{7}{1}=7

4. mAD=6−(−1)3−2=71=7m_{AD}=\frac{6-(-1)}{3-2}=\frac{7}{1}=7

לכן BC∥ADBC\parallel AD.

תשובה: mAB=mDC=13m_{AB}=m_{DC}=\frac{1}{3} ו- mBC=mAD=7m_{BC}=m_{AD}=7, ולכן כל זוג צלעות נגדיות מקביל.

סעיף ג

תשובה:

DE=40=210≈6.32DE=\sqrt{40}=2\sqrt{10}\approx 6.32, שטח המקבילית 2020 יחידות שטח

נמצא את משוואת הישר ABAB ואת משוואת האנך DEDE, נחשב את נקודת החיתוך EE, ואז את אורך DEDE. השטח = בסיס · גובה =AB⋅DE=AB\cdot DE.

1. משוואת ABAB (שיפוע 13\frac{1}{3}, דרך A(2,−1)A(2,-1)): y+1=13(x−2)  ⇒  y=13x−53y+1=\frac{1}{3}(x-2)\;\Rightarrow\; y=\frac{1}{3}x-\frac{5}{3}

2. שיפוע האנך: מכפלת שיפועים של ישרים מאונכים היא −1-1, לכן mDE=−3m_{DE}=-3.

משוואת DEDE (דרך D(3,6)D(3,6)): y−6=−3(x−3)  ⇒  y=−3x+15y-6=-3(x-3)\;\Rightarrow\; y=-3x+15

3. נקודת החיתוך EE: 13x−53=−3x+15\frac{1}{3}x-\frac{5}{3}=-3x+15. כופלים ב- 3: x−5=−9x+45  ⇒  10x=50  ⇒  x=5x-5=-9x+45\;\Rightarrow\; 10x=50\;\Rightarrow\; x=5, y=−3⋅5+15=0y=-3\cdot 5+15=0. לכן E(5,0)E(5,0).

4. אורך הגובה: DE=(5−3)2+(0−6)2=4+36=40≈6.32DE=\sqrt{(5-3)^2+(0-6)^2}=\sqrt{4+36}=\sqrt{40}\approx 6.32

5. אורך הבסיס: AB=(2−(−1))2+(−1−(−2))2=9+1=10≈3.16AB=\sqrt{(2-(-1))^2+(-1-(-2))^2}=\sqrt{9+1}=\sqrt{10}\approx 3.16

6. השטח: S=AB⋅DE=10⋅40=400=20S=AB\cdot DE=\sqrt{10}\cdot\sqrt{40}=\sqrt{400}=20

תשובה: DE=40≈6.32DE=\sqrt{40}\approx 6.32, שטח המקבילית 2020 יחידות שטח.

שאלה 14 · פרבולה ושטח בעזרת אינטגרל

בשרטוט שלפניכם מתואר גרף הפרבולה y=8x−x2−12y=8x-x^2-12.

הפרבולה חותכת את ציר xx בנקודות A ו- B.

הנקודה C היא קודקוד הפרבולה, והקו CD מקביל לציר xx.

א.

מצאו את שיעורי הנקודות A, B, C, ו- D.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפרבולה, על ידי הקו CD ועל ידי ציר ה- xx וציר ה- yy (השטח המקווקו בשרטוט).

(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

A(2,0), B(6,0), C(4,4), D(0,4)A(2,0),\ B(6,0),\ C(4,4),\ D(0,4)

את AA ו- BB מוצאים מ- y=0y=0; את CC מנוסחת הקודקוד; ו- DD נמצאת על ציר ה- yy באותו גובה כמו CC (כי CDCD מקביל לציר xx).

1. 8x−x2−12=0  ⇒  x2−8x+12=0  ⇒  x1,2=8±64−482=8±428x-x^2-12=0\;\Rightarrow\; x^2-8x+12=0\;\Rightarrow\; x_{1,2}=\frac{8\pm\sqrt{64-48}}{2}=\frac{8\pm 4}{2}

x1=2, x2=6x_1=2,\ x_2=6. לפי השרטוט A(2,0)A(2,0) ו- B(6,0)B(6,0).

2. הקודקוד: xC=−b2a=−82⋅(−1)=4x_C=-\frac{b}{2a}=-\frac{8}{2\cdot(-1)}=4 (גם אמצע בין 2 ל- 6), ו- yC=8⋅4−42−12=32−16−12=4y_C=8\cdot 4-4^2-12=32-16-12=4. לכן C(4,4)C(4,4).

3. DD על ציר ה- yy (x=0x=0) ועל הישר y=4y=4, לכן D(0,4)D(0,4).

תשובה: A(2,0)A(2,0), B(6,0)B(6,0), C(4,4)C(4,4), D(0,4)D(0,4).

סעיף ב

תשובה:

323≈10.67\frac{32}{3}\approx 10.67 יחידות שטח

השטח המקווקו הוא המלבן ODCHODCH (כאשר OO הראשית ו- H(4,0)H(4,0)), פחות השטח שמתחת לפרבולה בין AA ל- CC, כלומר בין x=2x=2 ל- x=4x=4.

1. שטח המלבן: 4⋅4=164\cdot 4=16

2. השטח שמתחת לפרבולה בין x=2x=2 ל- x=4x=4:

∫24(8x−x2−12)dx=[4x2−x33−12x]24\int_2^4\left(8x-x^2-12\right)dx=\left[4x^2-\frac{x^3}{3}-12x\right]_2^4

3. מציבים את הגבולות:

ב- x=4x=4:   64−643−48=−163\;64-\frac{64}{3}-48=-\frac{16}{3}

ב- x=2x=2:   16−83−24=−323\;16-\frac{8}{3}-24=-\frac{32}{3}

∫24(8x−x2−12)dx=−163−(−323)=163\int_2^4\left(8x-x^2-12\right)dx=-\frac{16}{3}-\left(-\frac{32}{3}\right)=\frac{16}{3}

4. השטח המקווקו: S=16−163=323≈10.67S=16-\frac{16}{3}=\frac{32}{3}\approx 10.67

5. השרטוט:

-11234567-112345A(2,0)B(6,0)C(4,4)D(0,4)

תשובה: השטח המקווקו 323≈10.67\frac{32}{3}\approx 10.67 יחידות שטח.

שאלה 15 · מנסרה משולשת ישרה: זוויות ונפח

נתונה מנסרה משולשת ישרה ABCDEF שבסיסיה ABC ו- DEF הם משולשים שווי-שוקיים זהים.

נתון: AB=AC=20.0AB=AC=20.0 ס"מ, BC=15.0BC=15.0 ס"מ, AD=18.0AD=18.0 ס"מ.

הנקודה K מסמנת את מרכז הקטע BC.

א.

חשבו את גודל הזווית שבין אלכסוני הפיאות BD ו- CD.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את נפח המנסרה.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את הזוויות במשולש ΔADK\Delta ADK. נמקו את תשובתכם!

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

∠BDC≈32.37∘\angle BDC\approx 32.37^\circ

הזווית המבוקשת היא ∠BDC\angle BDC במשולש BDCBDC. נחשב את אורכי BDBD ו- CDCD ואז נמצא את הזווית.

1. המנסרה ישרה, לכן המקצוע ADAD מאונך לבסיס, וגם ל- ABAB ול- ACAC. המשולשים DABDAB ו- DACDAC ישרי זווית ב- AA.

2. לפי פיתגורס: BD=AB2+AD2=202+182=724≈26.91BD=\sqrt{AB^2+AD^2}=\sqrt{20^2+18^2}=\sqrt{724}\approx 26.91 ס"מ, ובאותו אופן CD=724≈26.91CD=\sqrt{724}\approx 26.91 ס"מ.

3. המשולש BDCBDC שווה-שוקיים (BD=CDBD=CD), לכן DKDK (התיכון לבסיס) הוא גם גובה וגם חוצה את הזווית ∠BDC\angle BDC. במשולש ישר הזווית DKBDKB:

sin⁡∠BDK=BKBD=7.526.907≈0.2787  ⇒  ∠BDK≈16.18∘\sin\angle BDK=\frac{BK}{BD}=\frac{7.5}{26.907}\approx 0.2787\;\Rightarrow\;\angle BDK\approx 16.18^\circ

4. ∠BDC=2⋅16.18∘≈32.37∘\angle BDC=2\cdot 16.18^\circ\approx 32.37^\circ

5. בדיקה במשפט הקוסינוסים: cos⁡∠BDC=724+724−2252⋅724≈0.8446\cos\angle BDC=\frac{724+724-225}{2\cdot 724}\approx 0.8446, ומכאן ∠BDC≈32.37∘\angle BDC\approx 32.37^\circ - מתאים.

תשובה: ∠BDC≈32.37∘\angle BDC\approx 32.37^\circ.

סעיף ב

תשובה:

V≈2503V\approx 2503 סמ"ק

נפח מנסרה = שטח הבסיס · גובה המנסרה. גובה המנסרה הוא AD=18AD=18 ס"מ, וחסר שטח הבסיס ABCABC.

1. במשולש שווה-השוקיים ABCABC, התיכון AKAK לבסיס הוא גם גובה, ו- BK=7.5BK=7.5 ס"מ. לפי פיתגורס:

AK=AB2−BK2=400−56.25=343.75≈18.54AK=\sqrt{AB^2-BK^2}=\sqrt{400-56.25}=\sqrt{343.75}\approx 18.54 ס"מ

2. שטח הבסיס: SABC=BC⋅AK2=15⋅18.542≈139.05S_{ABC}=\frac{BC\cdot AK}{2}=\frac{15\cdot 18.54}{2}\approx 139.05 סמ"ר

3. הנפח: V=SABC⋅AD=139.05⋅18≈2503V=S_{ABC}\cdot AD=139.05\cdot 18\approx 2503 סמ"ק

תשובה: V≈2503V\approx 2503 סמ"ק.

סעיף ג

תשובה:

∠DAK=90∘, ∠AKD≈44.15∘, ∠ADK≈45.85∘\angle DAK=90^\circ,\ \angle AKD\approx 44.15^\circ,\ \angle ADK\approx 45.85^\circ

קודם נראה שהמשולש ישר זווית, ואז נחשב זווית אחת בטנגנס.

1. המנסרה ישרה, ולכן המקצוע ADAD מאונך למישור הבסיס ABCABC. הקטע AKAK נמצא במישור הבסיס ועובר דרך AA, ולכן AD⊥AKAD\perp AK, כלומר ∠DAK=90∘\angle DAK=90^\circ.

2. ניצבי המשולש: AD=18AD=18 ס"מ ו- AK≈18.54AK\approx 18.54 ס"מ (מסעיף ב').

3. ביחס לזווית KK: ADAD ניצב מול הזווית ו- AKAK ניצב ליד הזווית:

tan⁡∠AKD=ADAK=1818.54≈0.9708  ⇒  ∠AKD≈44.15∘\tan\angle AKD=\frac{AD}{AK}=\frac{18}{18.54}\approx 0.9708\;\Rightarrow\;\angle AKD\approx 44.15^\circ

4. סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ: ∠ADK=180∘−90∘−44.15∘=45.85∘\angle ADK=180^\circ-90^\circ-44.15^\circ=45.85^\circ

תשובה: ∠DAK=90∘\angle DAK=90^\circ, ∠AKD≈44.15∘\angle AKD\approx 44.15^\circ, ∠ADK≈45.85∘\angle ADK\approx 45.85^\circ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.