דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - קיץ 2022 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, קיץ 2022 מועד ב', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות – 60 נקודות

חלק ב' – שש שאלות – 39 נקודות

הערכה כללית – נקודה אחת

סך הכל – 100 נקודות

חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לכם לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שתוכלו לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – ערכה של כל שאלה הוא 13 נקודות. עליכם לענות על 3 שאלות בלבד. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 3 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=12+2x4−x2−22+xf\left(x\right)=\dfrac{12+2x}{4-x^2}-\dfrac{2}{2+x}

מצאו את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פתרו את המשוואה: 12+2x4−x2=3+22+x\dfrac{12+2x}{4-x^2}=3+\dfrac{2}{2+x}

(7 נקודות)
ג.

בדקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠2x\neq 2 וגם x≠−2x\neq -2

פונקציה עם שברים מוגדרת לכל xx שבו אף מכנה אינו מתאפס.

1. המכנה הראשון: 4−x2=0⇒x2=4⇒x=24-x^2=0 \Rightarrow x^2=4 \Rightarrow x=2 או x=−2x=-2.

2. המכנה השני: 2+x=0⇒x=−22+x=0 \Rightarrow x=-2.

3. לכן יש להוציא מתחום ההגדרה את שני הערכים x=2x=2 ו-x=−2x=-2.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx פרט ל-x=2x=2 ול-x=−2x=-2, כלומר x≠±2x\neq \pm 2.

סעיף ב

תשובה:

x=23x=\frac{2}{3} (הפתרון x=−2x=-2 נפסל)

פותרים משוואה עם שברים: מוצאים מכנה משותף, כופלים בו ומקבלים משוואה ללא שברים.

1. תנאי ההגדרה (כמו בסעיף א): x≠2x\neq 2, x≠−2x\neq -2.

2. מפרקים את המכנה: 4−x2=(2−x)(2+x)4-x^2=(2-x)(2+x). לכן המכנה המשותף הוא (2−x)(2+x)(2-x)(2+x).

3. כופלים את שני האגפים ב-(2−x)(2+x)(2-x)(2+x):

12+2x=3(2−x)(2+x)+2(2−x)12+2x=3(2-x)(2+x)+2(2-x)

4. פותחים סוגריים:

12+2x=3(4−x2)+4−2x=12−3x2+4−2x=16−3x2−2x12+2x=3(4-x^2)+4-2x=12-3x^2+4-2x=16-3x^2-2x

5. מעבירים הכול לאגף אחד ומכנסים איברים:

3x2+2x+2x+12−16=0⇒3x2+4x−4=03x^2+2x+2x+12-16=0 \Rightarrow 3x^2+4x-4=0

6. פותרים בנוסחת השורשים (a=3a=3, b=4b=4, c=−4c=-4):

x1,2=−4±42−4⋅3⋅(−4)2⋅3=−4±646=−4±86x_{1,2}=\frac{-4\pm\sqrt{4^2-4\cdot 3\cdot(-4)}}{2\cdot 3}=\frac{-4\pm\sqrt{64}}{6}=\frac{-4\pm 8}{6}
x1=46=23,x2=−126=−2x_1=\frac{4}{6}=\frac{2}{3},\qquad x_2=\frac{-12}{6}=-2

7. בודקים מול תנאי ההגדרה: x=−2x=-2 מאפס את המכנים, ולכן אינו פתרון. נשאר x=23x=\frac{2}{3}.

תשובה: x=23x=\frac{2}{3}.

סעיף ג

תשובה:

עבור x=23x=\frac{2}{3} שני האגפים שווים 154\frac{15}{4}; x=−2x=-2 אינו בתחום ההגדרה.

מציבים את הפתרון במשוואה המקורית (לא במשוואה הריבועית) ובודקים ששני האגפים שווים.

1. x=−2x=-2: המכנים 4−x24-x^2 ו-2+x2+x מתאפסים, ולכן x=−2x=-2 אינו פתרון (הוא נפסל כבר בסעיף ב).

2. x=23x=\frac{2}{3}, אגף שמאל:

12+2⋅234−(23)2=12+434−49=403329=403⋅932=154\frac{12+2\cdot\frac{2}{3}}{4-\left(\frac{2}{3}\right)^2}=\frac{12+\frac{4}{3}}{4-\frac{4}{9}}=\frac{\frac{40}{3}}{\frac{32}{9}}=\frac{40}{3}\cdot\frac{9}{32}=\frac{15}{4}

3. x=23x=\frac{2}{3}, אגף ימין:

3+22+23=3+283=3+34=1543+\frac{2}{2+\frac{2}{3}}=3+\frac{2}{\frac{8}{3}}=3+\frac{3}{4}=\frac{15}{4}

4. שני האגפים שווים ל-154\frac{15}{4}, ולכן הפתרון נכון.

תשובה: x=23x=\frac{2}{3} מקיים את המשוואה (שני האגפים שווים 154=3.75\frac{15}{4}=3.75).

שאלה 2 · חישובים במשולש ישר-זווית עם תיכון לניצב

במשולש ישר-זווית ABCABC (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ) הנקודה DD היא אמצע הניצב BCBC.

נתונים:

1) אורך הצלע BC=17.5BC=17.5 מ'.

2) הזווית ∡BAC=28∘\measuredangle BAC=28^\circ.

א.

חשבו את גודל הזווית ∡D1=∡ADC\measuredangle D_1=\measuredangle ADC.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את היקף המשולש ΔACD\Delta ACD.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש ΔACD\Delta ACD.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

∡ADC≈104.89∘\measuredangle ADC\approx 104.89^\circ

נתון: BC=17.5BC=17.5 מ', ∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ, ∡BAC=28∘\measuredangle BAC=28^\circ, DD אמצע BCBC.

מבוקש: ∡ADC\measuredangle ADC.

הדרך: נחשב את הניצב ABAB מהמשולש ABCABC, ואז נמצא את ∡ADB\measuredangle ADB במשולש ישר-הזווית ABDABD. הזווית ADCADC צמודה לה.

1. במשולש ABCABC הניצב BCBC מול הזווית AA והניצב ABAB ליד הזווית AA, ולכן:

tan⁡28∘=BCAB⇒AB=17.5tan⁡28∘=17.50.5317≈32.913 m\tan 28^\circ=\frac{BC}{AB}\Rightarrow AB=\frac{17.5}{\tan 28^\circ}=\frac{17.5}{0.5317}\approx 32.913\,\text{m}

2. DD אמצע BCBC, ולכן BD=DC=17.52=8.75 mBD=DC=\frac{17.5}{2}=8.75\,\text{m}.

3. במשולש ABDABD (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ):

tan⁡∡ADB=ABBD=32.9138.75≈3.7615⇒∡ADB≈75.11∘\tan\measuredangle ADB=\frac{AB}{BD}=\frac{32.913}{8.75}\approx 3.7615\Rightarrow \measuredangle ADB\approx 75.11^\circ

4. הזוויות ADBADB ו-ADCADC צמודות (הנקודות BB, DD, CC על ישר אחד), ולכן:

∡ADC=180∘−75.11∘=104.89∘\measuredangle ADC=180^\circ-75.11^\circ=104.89^\circ

תשובה: ∡D1=∡ADC≈104.89∘\measuredangle D_1=\measuredangle ADC\approx 104.89^\circ.

סעיף ב

תשובה:

היקף ΔACD≈80.08\Delta ACD\approx 80.08 מ'

מבוקש: AD+AC+CDAD+AC+CD. את CDCD כבר יודעים (8.758.75 מ'), נחשב את ADAD ואת ACAC.

1. ADAD – יתר במשולש ישר-הזווית ABDABD (משפט פיתגורס):

AD=AB2+BD2=32.9132+8.752≈34.056 mAD=\sqrt{AB^2+BD^2}=\sqrt{32.913^2+8.75^2}\approx 34.056\,\text{m}

2. ACAC – יתר במשולש ABCABC; BCBC מול הזווית AA:

sin⁡28∘=BCAC⇒AC=17.5sin⁡28∘=17.50.4695≈37.276 m\sin 28^\circ=\frac{BC}{AC}\Rightarrow AC=\frac{17.5}{\sin 28^\circ}=\frac{17.5}{0.4695}\approx 37.276\,\text{m}

3. CD=8.75 mCD=8.75\,\text{m}.

4. ההיקף:

PACD=AD+AC+CD=34.056+37.276+8.75≈80.08 mP_{ACD}=AD+AC+CD=34.056+37.276+8.75\approx 80.08\,\text{m}

תשובה: היקף המשולש ACDACD הוא כ-80.0880.08 מ'.

סעיף ג

תשובה:

SACD≈143.99S_{ACD}\approx 143.99 מ"ר

במשולש ACDACD ניקח את CDCD כבסיס. הגובה לבסיס זה הוא המרחק של AA מהישר BCBC, כלומר ABAB (כי AB⊥BCAB\perp BC).

1.

SACD=CD⋅AB2=8.75⋅32.9132≈143.99 m2S_{ACD}=\frac{CD\cdot AB}{2}=\frac{8.75\cdot 32.913}{2}\approx 143.99\,\text{m}^2

2. בדיקה: SABC−SABD=17.5⋅32.9132−8.75⋅32.9132=287.99−143.99=143.99 m2S_{ABC}-S_{ABD}=\frac{17.5\cdot 32.913}{2}-\frac{8.75\cdot 32.913}{2}=287.99-143.99=143.99\,\text{m}^2, אותה תוצאה.

תשובה: שטח המשולש ACDACD הוא כ-143.99143.99 מ"ר (כ-144144 מ"ר).

שאלה 3 · סדרה חשבונית: מציאת נעלם ואיברים עוקבים

את שלושת האיברים הראשונים של סדרה חשבונית ניתן לכתוב בצורה:

a1=2x+1 ; a2=3x+1 ; a3=5x−2a_1=2x+1\ ;\ a_2=3x+1\ ;\ a_3=5x-2

כאשר xx הוא גודל בלתי ידוע שצריך למצוא אותו.

א.

מיצאו את xx, ובעזרתו מיצאו את הפרש הסדרה החשבונית ואת האיבר הראשון שלה.

(6 נקודות)
ב.

מיצאו בסדרה זו שני איברים עוקבים שסכומם 335335, ואת מקומם בסדרה.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

x=3x=3, a1=7a_1=7, d=3d=3

בסדרה חשבונית ההפרש בין איברים סמוכים קבוע: a2−a1=a3−a2a_2-a_1=a_3-a_2. זו משוואה ב-xx.

1.

(3x+1)−(2x+1)=(5x−2)−(3x+1)(3x+1)-(2x+1)=(5x-2)-(3x+1)
x=2x−3⇒x=3x=2x-3\Rightarrow x=3

2. מציבים x=3x=3:

a1=2⋅3+1=7a_1=2\cdot 3+1=7, a2=3⋅3+1=10a_2=3\cdot 3+1=10, a3=5⋅3−2=13a_3=5\cdot 3-2=13.

3. ההפרש: d=a2−a1=10−7=3d=a_2-a_1=10-7=3 (וגם 13−10=313-10=3, מתאים).

תשובה: x=3x=3, האיבר הראשון a1=7a_1=7, ההפרש d=3d=3.

סעיף ב

תשובה:

a54=166a_{54}=166 ו-a55=169a_{55}=169

נסמן את שני האיברים העוקבים ב-ana_n ו-an+1a_{n+1} ונכתוב את סכומם בעזרת נוסחת האיבר הכללי an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d.

1. an=7+3(n−1)=3n+4a_n=7+3(n-1)=3n+4 ו-an+1=7+3n=3n+7a_{n+1}=7+3n=3n+7.

2. המשוואה:

an+an+1=335⇒(3n+4)+(3n+7)=335⇒6n+11=335⇒6n=324⇒n=54a_n+a_{n+1}=335\Rightarrow (3n+4)+(3n+7)=335\Rightarrow 6n+11=335\Rightarrow 6n=324\Rightarrow n=54

3. n=54n=54 הוא מספר טבעי, ולכן יש פתרון: a54=3⋅54+4=166a_{54}=3\cdot 54+4=166, a55=3⋅54+7=169a_{55}=3\cdot 54+7=169.

4. בקרה: 166+169=335166+169=335. ✓

תשובה: האיברים הם a54=166a_{54}=166 ו-a55=169a_{55}=169 (האיבר ה-54 והאיבר ה-55).

שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי חזקות

א.

פתרו את מערכת אי-השוויוניים:

3(2x−7)+2x+9≥2(x+7)+43\left(2x-7\right)+2x+9\ge 2\left(x+7\right)+4 וגם 4(x−1)+3x+5>3(3−2x)+54\left(x-1\right)+3x+5>3\left(3-2x\right)+5

(6 נקודות)
ב.
(1)

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות בלבד וללא שימוש במחשבון:

P=a−4⋅(ab)9b5⋅a4b3⋅a−2⋅(ba)−4(a,b>0)P=\frac{a^{-4}\cdot\left(ab\right)^9}{b^5}\cdot\frac{a^4}{b^3\cdot a^{-2}}\cdot\left(\frac{b}{a}\right)^{-4}\qquad\left(a,b>0\right)
(2)

נתונים גם הערכים: a5=2a^5=2 , b3=9b^3=9. הציבו אותם בתוצאה שקיבלתם וחשבו בעזרתם, תוך שימוש בחוקי החזקות בלבד וללא מחשבון, את ערך PP.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x≥5x\ge 5

פותרים כל אי-שוויון בנפרד, ואז מוצאים את החיתוך (כי כתוב "וגם").

1. אי-השוויון הראשון:

6x−21+2x+9≥2x+14+46x-21+2x+9\ge 2x+14+4
8x−12≥2x+18⇒6x≥30⇒x≥58x-12\ge 2x+18\Rightarrow 6x\ge 30\Rightarrow x\ge 5

2. אי-השוויון השני:

4x−4+3x+5>9−6x+54x-4+3x+5>9-6x+5
7x+1>14−6x⇒13x>13⇒x>17x+1>14-6x\Rightarrow 13x>13\Rightarrow x>1

3. החיתוך של x≥5x\ge 5 ו-x>1x>1: כל מספר שגדול או שווה ל-5 גדול גם מ-1, ולכן החיתוך הוא x≥5x\ge 5.

תשובה: x≥5x\ge 5.

סעיף ב

(1)
תשובה:

P=a15b3P=\dfrac{a^{15}}{b^3}

מפשטים כל גורם בנפרד, ואז מאחדים חזקות של אותו בסיס (כפל: מחברים מעריכים; חילוק: מחסרים).

1. הגורם הראשון: (ab)9=a9b9(ab)^9=a^9b^9, ולכן

a−4⋅a9b9b5=a−4+9 b9−5=a5b4\frac{a^{-4}\cdot a^9b^9}{b^5}=a^{-4+9}\,b^{9-5}=a^5b^4

2. הגורם השני:

a4b3⋅a−2=a4−(−2) b−3=a6b−3\frac{a^4}{b^3\cdot a^{-2}}=a^{4-(-2)}\,b^{-3}=a^6b^{-3}

3. הגורם השלישי:

(ba)−4=(ab)4=a4b−4\left(\frac{b}{a}\right)^{-4}=\left(\frac{a}{b}\right)^{4}=a^4b^{-4}

4. מכפילים:

P=a5+6+4 b4−3−4=a15b−3=a15b3P=a^{5+6+4}\,b^{4-3-4}=a^{15}b^{-3}=\frac{a^{15}}{b^3}

תשובה: P=a15b3P=\dfrac{a^{15}}{b^3}.

(2)
תשובה:

P=89P=\frac{8}{9}

כותבים את a15a^{15} בעזרת a5a^5 ומציבים.

1. a15=(a5)3=23=8a^{15}=\left(a^5\right)^3=2^3=8.

2. b3=9b^3=9.

3.

P=a15b3=89P=\frac{a^{15}}{b^3}=\frac{8}{9}

תשובה: P=89P=\frac{8}{9}.

שאלה 5 · הוצאת משתנה מנוסחה והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: S=5X−2W24W−13X−3WS=\dfrac{5X-2W^2}{4W-13X}-3W

נתון W=−0.85W=-0.85.

א.

הציבו את הערך הנתון של WW בנוסחה הנתונה ובטאו את XX באמצעות SS.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: S=8.86S=\sqrt{8.86}. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של SS בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של SS (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסע' א' וחשבו את XX. הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le\left|a\right|<10 כש-aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

X=10.115−3.4S13S−28.15X=\dfrac{10.115-3.4S}{13S-28.15}

נציב את WW, נבודד את השבר, נכפול במכנה ונאסוף את האיברים עם XX לאגף אחד.

1. חישובי ההצבה: 2W2=2⋅(−0.85)2=2⋅0.7225=1.4452W^2=2\cdot(-0.85)^2=2\cdot 0.7225=1.445, 4W=4⋅(−0.85)=−3.44W=4\cdot(-0.85)=-3.4, −3W=−3⋅(−0.85)=2.55-3W=-3\cdot(-0.85)=2.55.

S=5X−1.445−3.4−13X+2.55S=\frac{5X-1.445}{-3.4-13X}+2.55

2. מעבירים את 2.552.55 לאגף שמאל:

S−2.55=5X−1.445−3.4−13XS-2.55=\frac{5X-1.445}{-3.4-13X}

3. כופלים במכנה (בהנחה ש-−3.4−13X≠0-3.4-13X\neq 0):

(S−2.55)(−3.4−13X)=5X−1.445(S-2.55)(-3.4-13X)=5X-1.445
−3.4S+8.67−13SX+33.15X=5X−1.445-3.4S+8.67-13SX+33.15X=5X-1.445

4. אוספים את האיברים עם XX לאגף ימין ואת השאר לאגף שמאל:

−3.4S+8.67+1.445=5X+13SX−33.15X-3.4S+8.67+1.445=5X+13SX-33.15X
10.115−3.4S=X (13S−28.15)10.115-3.4S=X\,(13S-28.15)

5. מחלקים (כאשר 13S−28.15≠013S-28.15\neq 0):

X=10.115−3.4S13S−28.15X=\frac{10.115-3.4S}{13S-28.15}

תשובה: X=10.115−3.4S13S−28.15X=\dfrac{10.115-3.4S}{13S-28.15}.

סעיף ב

תשובה:

S≈2.977S\approx 2.977

מחשבים את השורש במחשבון ומעגלים כפי שהתבקש (3 ספרות אחרי הנקודה העשרונית).

1. 8.86=2.97657…\sqrt{8.86}=2.97657\ldots

2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 5, ולכן מעגלים כלפי מעלה: S≈2.977S\approx 2.977.

תשובה: S≈2.977S\approx 2.977.

סעיף ג

תשובה:

X≈−6.44⋅10−4X\approx -6.44\cdot 10^{-4}

מציבים S=2.977S=2.977 בנוסחה מסעיף א.

1. המונה: 10.115−3.4⋅2.977=10.115−10.1218=−0.006810.115-3.4\cdot 2.977=10.115-10.1218=-0.0068

2. המכנה: 13⋅2.977−28.15=38.701−28.15=10.55113\cdot 2.977-28.15=38.701-28.15=10.551

3.

X=−0.006810.551≈−0.000644X=\frac{-0.0068}{10.551}\approx -0.000644

4. בהצגה מדעית מזיזים את הנקודה 4 מקומות ימינה: X≈−6.44⋅10−4X\approx -6.44\cdot 10^{-4}.

5. בדיקה: מציבים X=−0.000644489X=-0.000644489 ו-W=−0.85W=-0.85 בנוסחה המקורית:

5X−1.445−3.4−13X+2.55=−1.44822−3.39162+2.55≈0.42700+2.55=2.977\frac{5X-1.445}{-3.4-13X}+2.55=\frac{-1.44822}{-3.39162}+2.55\approx 0.42700+2.55=2.977

מתקבל הערך של SS, כנדרש.

הערה: המונה הוא הפרש של שני מספרים קרובים מאוד, ולכן התוצאה רגישה מאוד לעיגול של SS (למשל, עם S=2.98S=2.98 היינו מקבלים X≈−1.61⋅10−3X\approx -1.61\cdot 10^{-3}). לכן חשוב להציב בדיוק את הערך שהתבקש בסעיף ב.

תשובה: X≈−6.44⋅10−4X\approx -6.44\cdot 10^{-4}.

שאלה 6 · טרפז ישר-זווית: היקף, זוויות ושטח

בטרפז ישר-זווית ABCDABCD הזוויות ∡A\measuredangle A ו- ∡B\measuredangle B ישרות.

נתונים אורכי הבסיסים: AD=27.8AD=27.8 ס"מ, BC=22.3BC=22.3 ס"מ

וכן נתונה הזווית ∡ACB=35∘\measuredangle ACB=35^\circ.

א.

חשבו את היקף המשולש ΔACD\Delta ACD.

(6 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המשולש ΔACD\Delta ACD.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הטרפז.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

היקף ΔACD≈71.58\Delta ACD\approx 71.58 ס"מ

נתון: AD=27.8AD=27.8 ס"מ, BC=22.3BC=22.3 ס"מ, ∡ACB=35∘\measuredangle ACB=35^\circ, ∡A=∡B=90∘\measuredangle A=\measuredangle B=90^\circ.

מבוקש: AC+CD+ADAC+CD+AD. נמצא את ACAC ואת הגובה ABAB מהמשולש ABCABC, ואז את CDCD בעזרת גובה מ-CC.

1. במשולש ישר-הזווית ABCABC (∡B=90∘\measuredangle B=90^\circ), BCBC ליד הזווית CC:

cos⁡35∘=BCAC⇒AC=22.3cos⁡35∘=22.30.8192≈27.223 cm\cos 35^\circ=\frac{BC}{AC}\Rightarrow AC=\frac{22.3}{\cos 35^\circ}=\frac{22.3}{0.8192}\approx 27.223\,\text{cm}
tan⁡35∘=ABBC⇒AB=22.3⋅tan⁡35∘=22.3⋅0.7002≈15.615 cm\tan 35^\circ=\frac{AB}{BC}\Rightarrow AB=22.3\cdot\tan 35^\circ=22.3\cdot 0.7002\approx 15.615\,\text{cm}

2. מורידים גובה CKCK מ-CC לבסיס ADAD. ABCKABCK מלבן, ולכן CK=AB≈15.615CK=AB\approx 15.615 ו-AK=BC=22.3AK=BC=22.3, ומכאן

KD=AD−AK=27.8−22.3=5.5 cmKD=AD-AK=27.8-22.3=5.5\,\text{cm}

3. במשולש ישר-הזווית CKDCKD (משפט פיתגורס):

CD=CK2+KD2=15.6152+5.52=243.82+30.25≈16.555 cmCD=\sqrt{CK^2+KD^2}=\sqrt{15.615^2+5.5^2}=\sqrt{243.82+30.25}\approx 16.555\,\text{cm}

4. ההיקף:

PACD=AC+CD+AD=27.223+16.555+27.8≈71.58 cmP_{ACD}=AC+CD+AD=27.223+16.555+27.8\approx 71.58\,\text{cm}

תשובה: היקף המשולש ACDACD הוא כ-71.5871.58 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

∡CAD=35∘\measuredangle CAD=35^\circ, ∡ADC≈70.60∘\measuredangle ADC\approx 70.60^\circ, ∡ACD≈74.40∘\measuredangle ACD\approx 74.40^\circ

1. ∡CAD\measuredangle CAD: הבסיסים מקבילים (BC∥ADBC\parallel AD), ו-ACAC חותך אותם, ולכן ∡CAD=∡ACB=35∘\measuredangle CAD=\measuredangle ACB=35^\circ (זוויות מתחלפות).

2. ∡ADC\measuredangle ADC: במשולש ישר-הזווית CKDCKD מסעיף א:

tan⁡∡D=CKKD=15.6155.5≈2.839⇒∡ADC≈70.60∘\tan\measuredangle D=\frac{CK}{KD}=\frac{15.615}{5.5}\approx 2.839\Rightarrow \measuredangle ADC\approx 70.60^\circ

3. ∡ACD\measuredangle ACD: סכום הזוויות במשולש 180∘180^\circ:

∡ACD=180∘−35∘−70.60∘=74.40∘\measuredangle ACD=180^\circ-35^\circ-70.60^\circ=74.40^\circ

תשובה: ∡CAD=35∘\measuredangle CAD=35^\circ, ∡ADC≈70.60∘\measuredangle ADC\approx 70.60^\circ, ∡ACD≈74.40∘\measuredangle ACD\approx 74.40^\circ.

סעיף ג

תשובה:

S≈391.15S\approx 391.15 סמ"ר

שטח טרפז = סכום הבסיסים כפול הגובה חלקי 2. הגובה הוא ABAB (ניצב לבסיסים).

S=(AD+BC)⋅AB2=(27.8+22.3)⋅15.6152=50.1⋅15.6152≈391.15 cm2S=\frac{(AD+BC)\cdot AB}{2}=\frac{(27.8+22.3)\cdot 15.615}{2}=\frac{50.1\cdot 15.615}{2}\approx 391.15\,\text{cm}^2

תשובה: שטח הטרפז הוא כ-391.15391.15 סמ"ר.

שאלה 7 · פרבולה, ישר מאונך ושטח משולש

נתונה הפרבולה y=x2−4x+8y=x^2-4x+8. הפרבולה חותכת את ציר yy בנקודה BB.

הישר ABAB מקביל לציר xx וחותך את הפרבולה גם בנקודה AA.

נסמן ב- MM את ראשית הצירים. הישר ACAC מאונך לישר AMAM, והוא חותך את הפרבולה בנקודה CC.

א.

מיצאו את שיעורי הנקודות B,AB, A.

(3 נקודות)
ב.

מיצאו את שיעורי הנקודה CC.

(6 נקודות)
ג.

הנקודות AA, BB ו- CC יוצרות משולש (לא מסומן בציור).

חשבו את שטח המשולש ΔABC\Delta ABC.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

B(0,8)B(0,8), A(4,8)A(4,8)

1. נקודת החיתוך עם ציר yy: מציבים x=0x=0: y=0−0+8=8y=0-0+8=8, ולכן B(0,8)B(0,8).

2. הישר ABAB מקביל לציר xx ועובר ב-BB, ולכן משוואתו y=8y=8. מוצאים את החיתוך שלו עם הפרבולה:

x2−4x+8=8⇒x2−4x=0⇒x(x−4)=0x^2-4x+8=8\Rightarrow x^2-4x=0\Rightarrow x(x-4)=0

x=0x=0 היא הנקודה BB, ולכן ל-AA: x=4x=4, y=8y=8.

תשובה: B(0,8)B(0,8), A(4,8)A(4,8).

סעיף ב

תשובה:

C(−12, 1014)C\left(-\frac{1}{2},\,10\frac{1}{4}\right)

נמצא את שיפוע AMAM, ממנו את שיפוע ACAC (מכפלת שיפועים של ישרים מאונכים היא −1-1), ואז את משוואת ACAC ואת החיתוך שלו עם הפרבולה.

1. שיפוע AMAM, בין M(0,0)M(0,0) ל-A(4,8)A(4,8): mAM=8−04−0=2m_{AM}=\frac{8-0}{4-0}=2.

2. AC⊥AMAC\perp AM, ולכן mAC=−12m_{AC}=-\frac{1}{2}.

3. משוואת ACAC דרך A(4,8)A(4,8):

y−8=−12(x−4)⇒y=−12x+10y-8=-\frac{1}{2}(x-4)\Rightarrow y=-\frac{1}{2}x+10

4. חיתוך עם הפרבולה:

x2−4x+8=−12x+10 /⋅2⇒2x2−7x−4=0x^2-4x+8=-\frac{1}{2}x+10\ \Big/\cdot 2\Rightarrow 2x^2-7x-4=0
x1,2=7±49+324=7±94⇒x1=4, x2=−12x_{1,2}=\frac{7\pm\sqrt{49+32}}{4}=\frac{7\pm 9}{4}\Rightarrow x_1=4,\ x_2=-\frac{1}{2}

5. x=4x=4 היא הנקודה AA, ולכן CC מתאימה ל-x=−12x=-\frac{1}{2}:

y=−12⋅(−12)+10=1014y=-\frac{1}{2}\cdot\left(-\frac{1}{2}\right)+10=10\frac{1}{4}

בדיקה בפרבולה: (−12)2−4⋅(−12)+8=14+2+8=1014\left(-\frac{1}{2}\right)^2-4\cdot\left(-\frac{1}{2}\right)+8=\frac{1}{4}+2+8=10\frac{1}{4}. ✓

תשובה: C(−12, 1014)=(−0.5, 10.25)C\left(-\frac{1}{2},\,10\frac{1}{4}\right)=(-0.5,\ 10.25).

סעיף ג

תשובה:

SABC=4.5S_{ABC}=4.5 יח"ש

ניקח את ABAB כבסיס: הוא מונח על הישר y=8y=8, ולכן הגובה אליו הוא ההפרש בין שיעור ה-yy של CC לבין 8.

1. אורך הבסיס: AB=4−0=4AB=4-0=4.

2. הגובה: h=10.25−8=2.25h=10.25-8=2.25.

3.

SABC=AB⋅h2=4⋅2.252=4.5S_{ABC}=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{4\cdot 2.25}{2}=4.5

תשובה: שטח המשולש ABCABC הוא 4.54.5 יחידות שטח.

שאלה 8 · בעיה מילולית: ביטויים אלגבריים ואחוזים

תלמיד קנה לקראת שנת הלימודים הבאה 6 קלסרים, 8 מחברות ו-12 עטים.

מחברת אחת עולה mm ש"ח, מחירו של קלסר אחד גבוה ב- 125%125\% ממחיר מחברת אחת, ומחירו של עט אחד שווה למחצית המחיר של מחברת אחת.

א.

בטאו בעזרת mm את המחיר של קלסר אחד ואת המחיר של עט אחד.

(5 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת mm את הסכום הכולל ששילם התלמיד עבור כל הקניה.

(4 נקודות)

שימו לב: בסעיפים א'-ב' יש לבטא את התשובה בעזרת mm וערך או ערכים מספריים הנתונים לעיל בשאלה. אין להשתמש שם בנתון מסעיף ג'. יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר.

בסעיף ג' יש להציב בתוצאת סעיפים א' ו- ב' – לא כחישוב נפרד.

ג.

נתון – לסעיף זה בלבד! – ש- m=16m=16 ש"ח. חשבו, בעזרת הביטויים שמצאתם בסעיפים הקודמים, את המחיר של קלסר אחד, של עט אחד, ואת הסכום הכולל ששילם התלמיד עבור כל הקניה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

קלסר: 2.25m2.25m ש"ח; עט: 0.5m0.5m ש"ח

נתון: מחיר מחברת mm ש"ח.

1. "גבוה ב-125%125\%" פירושו שמוסיפים למחיר המחברת 125%125\% ממנו. ממירים את האחוז לשבר: 125%=125100=1.25125\%=\frac{125}{100}=1.25.

מחיר קלסר: m+1.25m=2.25mm+1.25m=2.25m ש"ח.

2. מחיר עט הוא מחצית ממחיר מחברת: 12m=0.5m\frac{1}{2}m=0.5m ש"ח.

תשובה: מחיר קלסר 2.25m2.25m ש"ח, מחיר עט 0.5m0.5m ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

27.5m27.5m ש"ח

מכפילים כל מחיר בכמות ומחברים.

1. 6 קלסרים: 6⋅2.25m=13.5m6\cdot 2.25m=13.5m.

2. 8 מחברות: 8⋅m=8m8\cdot m=8m.

3. 12 עטים: 12⋅0.5m=6m12\cdot 0.5m=6m.

4. סך הכול: 13.5m+8m+6m=27.5m13.5m+8m+6m=27.5m ש"ח.

תשובה: הסכום הכולל הוא 27.5m27.5m ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

קלסר 3636 ש"ח, עט 88 ש"ח, סך הכול 440440 ש"ח

מציבים m=16m=16 בביטויים מסעיפים א ו-ב.

1. קלסר: 2.25⋅16=362.25\cdot 16=36 ש"ח.

2. עט: 0.5⋅16=80.5\cdot 16=8 ש"ח.

3. סך הכול: 27.5⋅16=44027.5\cdot 16=440 ש"ח.

בקרה: 6⋅36+8⋅16+12⋅8=216+128+96=4406\cdot 36+8\cdot 16+12\cdot 8=216+128+96=440. ✓

תשובה: קלסר 3636 ש"ח, עט 88 ש"ח, והסכום הכולל 440440 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף: כמות המים בבריכה

הגרף שלפניכם מתאר את כמות המים בבריכה ואת השינויים בכמות זו במהלך יום אחד, לפי שעות:

תוך שימוש בנתונים המובאים בגרף, ענו על השאלות שלפניכם (לא לשכוח לנמק!):

א.

בין אילו שעות הייתה כמות המים בבריכה גדולה ביותר? מה הייתה אז כמות המים?

(2 נקודות)
ב.

בין אילו שעות הייתה כמות המים בבריכה קטנה ביותר? מה הייתה אז כמות המים?

(2 נקודות)
ג.

בין אילו שעות הוסיפו מים לבריכה?

(2 נקודות)
ד.

בין אילו שעות היה קצב גידול כמות המים בבריכה הגדול ביותר?

(יש לנמק את התשובה בעזרת חישוב!)

(2 נקודות)
ה.

בכמה מ"ק השתנתה כמות המים בבריכה בין השעות 10 ו- 15? (יש לנמק את התשובה בעזרת חישוב!)

(2 נקודות)
ו.

בין אילו שעות לא חל שינוי בכמות המים בבריכה?

נמקו את תשובותיכם !

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

בין 7 ל-9; 260 מ"ק

נקודות הגרף (שעה, כמות במ"ק): (5,160)(5,160), (6,180)(6,180), (7,260)(7,260), (9,260)(9,260), (10,200)(10,200), (11,200)(11,200), (12,160)(12,160), (13,160)(13,160), (14,140)(14,140), (16,140)(16,140), (18,220)(18,220), (19,220)(19,220). בין נקודות אלה הגרף ישר.

1. הנקודה הגבוהה ביותר בגרף היא בגובה 260, והגרף נמצא בגובה זה בקטע האופקי שבין השעה 7 לשעה 9.

2. בכל שאר השעות הגרף נמוך יותר.

תשובה: בין השעות 7 ו-9 כמות המים הייתה הגדולה ביותר: 260260 מ"ק.

סעיף ב

תשובה:

בין 14 ל-16; 140 מ"ק

1. הנקודה הנמוכה ביותר בגרף היא בגובה 140, והגרף נמצא בגובה זה בקטע האופקי שבין השעה 14 לשעה 16.

2. בכל שאר השעות הגרף גבוה יותר.

תשובה: בין השעות 14 ו-16 כמות המים הייתה הקטנה ביותר: 140140 מ"ק.

סעיף ג

תשובה:

בין 5 ל-7 ובין 16 ל-18

הוסיפו מים כאשר כמות המים עולה, כלומר בקטעים שבהם הגרף עולה.

1. בין 5 ל-7: הכמות עלתה מ-160 ל-260 מ"ק (עלייה בשני שלבים: 5-6 ו-6-7).

2. בין 16 ל-18: הכמות עלתה מ-140 ל-220 מ"ק.

3. בשאר הקטעים הגרף יורד (הוציאו מים) או אופקי (אין שינוי).

תשובה: הוסיפו מים בין השעות 5 ו-7 ובין השעות 16 ו-18.

סעיף ד

תשובה:

בין 6 ל-7 (80 מ"ק בשעה)

קצב הגידול = השינוי בכמות חלקי משך הזמן. מחשבים אותו בכל קטע עולה של הגרף (בכל קטע הגרף ישר, כלומר הקצב בו קבוע).

1. בין 5 ל-6: 180−1606−5=20\frac{180-160}{6-5}=20 מ"ק לשעה.

2. בין 6 ל-7: 260−1807−6=80\frac{260-180}{7-6}=80 מ"ק לשעה.

3. בין 16 ל-18: 220−14018−16=40\frac{220-140}{18-16}=40 מ"ק לשעה.

4. הקצב הגדול ביותר הוא 80 מ"ק לשעה (גם בגרף זה הקטע התלול ביותר).

תשובה: בין השעות 6 ו-7, בקצב של 8080 מ"ק לשעה.

סעיף ה

תשובה:

ירדה ב-60 מ"ק

קוראים מהגרף את הכמות בשתי השעות ומחסרים.

1. בשעה 10: 200200 מ"ק.

2. בשעה 15 (בתוך הקטע האופקי 14-16): 140140 מ"ק.

3. השינוי: 140−200=−60140-200=-60 מ"ק, כלומר ירידה של 60 מ"ק.

תשובה: כמות המים קטנה ב-6060 מ"ק (מ-200 ל-140 מ"ק).

סעיף ו

תשובה:

7-9, 10-11, 12-13, 14-16, 18-19

אין שינוי בכמות כאשר הגרף אופקי (הכמות בתחילת הקטע ובסופו שווה):

1. בין 7 ל-9: 260260 מ"ק.

2. בין 10 ל-11: 200200 מ"ק.

3. בין 12 ל-13: 160160 מ"ק.

4. בין 14 ל-16: 140140 מ"ק.

5. בין 18 ל-19: 220220 מ"ק.

תשובה: בין השעות 7-9, 10-11, 12-13, 14-16 ו-18-19.

שאלה 10 · בעיה מילולית: מלבן וריבוע, משוואה ריבועית

נתון מלבן.

אם מגדילים פי שניים את אורך המלבן, ומגדילים ב- 8 מ' את רוחב המלבן, מקבלים ריבוע ששטחו גדול ב- 154 מ"ר משטח המלבן הנתון.

מצאו את אורכו ורוחבו של המלבן הנתון.

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון !

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

אורך 77 מ', רוחב 66 מ'

נתון: אורך כפול 2 ורוחב ועוד 8 נותנים ריבוע; שטח הריבוע גדול ב-154 מ"ר משטח המלבן.

מבוקש: אורך ורוחב המלבן.

1. הגדרת משתנים: אורך המלבן aa מ', רוחבו bb מ' (a,b>0a,b>0).

2. אחרי השינוי מתקבל ריבוע, ולכן הצלעות החדשות שוות:

2a=b+8⇒b=2a−82a=b+8\Rightarrow b=2a-8

3. שטח הריבוע הוא (2a)2=4a2(2a)^2=4a^2, ושטח המלבן abab. לפי הנתון:

4a2=ab+1544a^2=ab+154

4. מציבים b=2a−8b=2a-8:

4a2=a(2a−8)+154⇒4a2=2a2−8a+154⇒2a2+8a−154=0 /:24a^2=a(2a-8)+154\Rightarrow 4a^2=2a^2-8a+154\Rightarrow 2a^2+8a-154=0\ \Big/:2
a2+4a−77=0a^2+4a-77=0

5. פותרים:

a1,2=−4±16+3082=−4±182⇒a1=7, a2=−11a_{1,2}=\frac{-4\pm\sqrt{16+308}}{2}=\frac{-4\pm 18}{2}\Rightarrow a_1=7,\ a_2=-11

6. אורך אינו שלילי, ולכן a=7a=7 מ'. מכאן b=2⋅7−8=6b=2\cdot 7-8=6 מ' (חיובי, מתאים).

7. בקרה: הריבוע: 2⋅7=142\cdot 7=14 ו-6+8=146+8=14 – אכן ריבוע שצלעו 14 מ'. שטחו 142=19614^2=196 מ"ר, שטח המלבן 7⋅6=427\cdot 6=42 מ"ר, וההפרש 196−42=154196-42=154 מ"ר. ✓

תשובה: אורך המלבן 77 מ' ורוחבו 66 מ'.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי

נתונות שתי הפונקציות: (1)y=−2x2+5x+8;(2)y=x+2(1)\quad y=-2x^2+5x+8\quad ;\quad (2)\quad y=x+2

א.

שרטטו, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−2x=-2 ועד x=4x=4 (−2≤x≤4-2\le x\le 4).

(8 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה: −2x2+5x+8=x+2-2x^2+5x+8=x+2

(3 נקודות)
ג.

בדקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקבלתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

שרטוט הפרבולה (קודקוד (1.25, 11.125)(1.25,\,11.125)) והישר במערכת צירים משותפת בתחום −2≤x≤4-2\le x\le 4

בונים טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום −2≤x≤4-2\le x\le 4, מסמנים את הנקודות במערכת צירים אחת ומחברים: את נקודות הפרבולה בקו מעוגל, ואת נקודות הישר בקו ישר.

1. טבלת ערכים:

ערך x−2-2−1-10011223344
y=−2x2+5x+8y=-2x^2+5x+8−10-1011881111101055−4-4
y=x+2y=x+200112233445566

לדוגמה, עבור x=−1x=-1: −2⋅(−1)2+5⋅(−1)+8=−2−5+8=1-2\cdot(-1)^2+5\cdot(-1)+8=-2-5+8=1, ועבור x=3x=3: −2⋅9+15+8=5-2\cdot 9+15+8=5.

2. הפרבולה: המקדם של x2x^2 שלילי (−2-2), ולכן היא "בוכה" (פתוחה כלפי מטה). קודקודה ב-x=−52⋅(−2)=1.25x=\frac{-5}{2\cdot(-2)}=1.25, ושם y=−2⋅1.252+5⋅1.25+8=11.125y=-2\cdot 1.25^2+5\cdot 1.25+8=11.125.

3. הישר: שיפוע 1, חותך את ציר yy ב-(0,2)(0,2).

4. השרטוט:

-3-2-112345-10-8-6-4-224681012(-1,1)(3,5)(1.25,11.125)(-2,-10)(4,-4)

תשובה: השרטוט מופיע למעלה: פרבולה פתוחה כלפי מטה עם קודקוד (1.25, 11.125)(1.25,\,11.125), וישר העולה בשיפוע 1 דרך (0,2)(0,2).

סעיף ב

תשובה:

x=−1x=-1, x=3x=3

פתרונות המשוואה הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך בין הגרף של אגף שמאל (הפרבולה) לגרף של אגף ימין (הישר).

1. בשרטוט הגרפים נחתכים בשתי נקודות: (−1,1)(-1,1) ו-(3,5)(3,5). אותן נקודות מופיעות גם בטבלת הערכים: עבור x=−1x=-1 ועבור x=3x=3 לשתי הפונקציות אותו ערך yy.

2. לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה-xx של נקודות אלה.

תשובה: x=−1x=-1 או x=3x=3.

סעיף ג

תשובה:

x=−1x=-1: שני האגפים 11; x=3x=3: שני האגפים 55

מציבים כל פתרון בשני אגפי המשוואה המקורית.

1. x=−1x=-1: אגף שמאל −2⋅(−1)2+5⋅(−1)+8=−2−5+8=1-2\cdot(-1)^2+5\cdot(-1)+8=-2-5+8=1; אגף ימין −1+2=1-1+2=1. שווים ✓

2. x=3x=3: אגף שמאל −2⋅32+5⋅3+8=−18+15+8=5-2\cdot 3^2+5\cdot 3+8=-18+15+8=5; אגף ימין 3+2=53+2=5. שווים ✓

תשובה: שני הפתרונות x=−1x=-1 ו-x=3x=3 מקיימים את המשוואה.

שאלה 12 · מעוין: היקף ופתרון משולש בתוכו

במעוין ABCDABCD שבאיור הנקודה EE היא אמצע הצלע CDCD.

נתונים: (1) זווית המעוין ∡C=114∘\measuredangle C=114^\circ.

(2) אורך האלכסון: BD=28.5 cmBD=28.5\,\text{cm}.

א.

חשבו את היקף המעוין.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את גודל הזוויות והצלעות של המשולש ΔACE\Delta ACE.

(7 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש ΔACE\Delta ACE.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

היקף ≈67.96\approx 67.96 ס"מ

נתון: ∡C=114∘\measuredangle C=114^\circ, BD=28.5BD=28.5 ס"מ. מבוקש: היקף המעוין, כלומר 44 כפול אורך הצלע.

נשתמש בתכונות האלכסונים במעוין: הם מאונכים זה לזה, חוצים זה את זה וחוצים את זוויות המעוין.

1. נסמן ב-OO את נקודת מפגש האלכסונים. אז OD=BD2=28.52=14.25OD=\frac{BD}{2}=\frac{28.5}{2}=14.25 ס"מ, ∡COD=90∘\measuredangle COD=90^\circ ו-∡OCD=114∘2=57∘\measuredangle OCD=\frac{114^\circ}{2}=57^\circ.

2. במשולש ישר-הזווית CODCOD, ODOD מול הזווית 57∘57^\circ ו-CDCD היתר:

sin⁡57∘=ODCD⇒CD=14.25sin⁡57∘=14.250.8387≈16.991 cm\sin 57^\circ=\frac{OD}{CD}\Rightarrow CD=\frac{14.25}{\sin 57^\circ}=\frac{14.25}{0.8387}\approx 16.991\,\text{cm}

3. ההיקף: P=4⋅16.991≈67.96 cmP=4\cdot 16.991\approx 67.96\,\text{cm}.

תשובה: היקף המעוין הוא כ-67.9667.96 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

AC≈18.51AC\approx 18.51, CE≈8.50CE\approx 8.50, AE≈15.60AE\approx 15.60 ס"מ; ∡ACE=57∘\measuredangle ACE=57^\circ, ∡CAE≈27.17∘\measuredangle CAE\approx 27.17^\circ, ∡AEC≈95.83∘\measuredangle AEC\approx 95.83^\circ

נמצא שתי צלעות והזווית שביניהן במשולש ACEACE, ואז את השאר במשפט הקוסינוסים ובמשפט הסינוסים.

1. CECE: EE אמצע CDCD, ולכן CE=16.9912≈8.496CE=\frac{16.991}{2}\approx 8.496 ס"מ.

2. ∡ACE\measuredangle ACE: האלכסון ACAC חוצה את הזווית CC, ולכן ∡ACE=∡ACD=57∘\measuredangle ACE=\measuredangle ACD=57^\circ.

3. ACAC: במשולש CODCOD, OCOC ליד הזווית 57∘57^\circ:

tan⁡57∘=ODOC⇒OC=14.25tan⁡57∘=14.251.5399≈9.254 cm\tan 57^\circ=\frac{OD}{OC}\Rightarrow OC=\frac{14.25}{\tan 57^\circ}=\frac{14.25}{1.5399}\approx 9.254\,\text{cm}
AC=2⋅OC≈18.508 cmAC=2\cdot OC\approx 18.508\,\text{cm}

4. AEAE במשפט הקוסינוסים במשולש ACEACE:

AE2=AC2+CE2−2⋅AC⋅CE⋅cos⁡57∘=18.5082+8.4962−2⋅18.508⋅8.496⋅0.5446AE^2=AC^2+CE^2-2\cdot AC\cdot CE\cdot\cos 57^\circ=18.508^2+8.496^2-2\cdot 18.508\cdot 8.496\cdot 0.5446
AE2≈342.55+72.18−171.28=243.45⇒AE≈15.603 cmAE^2\approx 342.55+72.18-171.28=243.45\Rightarrow AE\approx 15.603\,\text{cm}

5. ∡CAE\measuredangle CAE במשפט הסינוסים (CECE מול ∡CAE\measuredangle CAE, AEAE מול ∡ACE\measuredangle ACE):

CEsin⁡∡CAE=AEsin⁡57∘⇒sin⁡∡CAE=8.496⋅sin⁡57∘15.603≈0.4566⇒∡CAE≈27.17∘\frac{CE}{\sin\measuredangle CAE}=\frac{AE}{\sin 57^\circ}\Rightarrow \sin\measuredangle CAE=\frac{8.496\cdot\sin 57^\circ}{15.603}\approx 0.4566\Rightarrow\measuredangle CAE\approx 27.17^\circ

הזווית חדה, כי היא מול הצלע הקצרה ביותר במשולש.

6. ∡AEC=180∘−57∘−27.17∘=95.83∘\measuredangle AEC=180^\circ-57^\circ-27.17^\circ=95.83^\circ.

תשובה: צלעות: AC≈18.51AC\approx 18.51 ס"מ, CE≈8.50CE\approx 8.50 ס"מ, AE≈15.60AE\approx 15.60 ס"מ. זוויות: ∡ACE=57∘\measuredangle ACE=57^\circ, ∡CAE≈27.17∘\measuredangle CAE\approx 27.17^\circ, ∡AEC≈95.83∘\measuredangle AEC\approx 95.83^\circ.

סעיף ג

תשובה:

SACE≈65.94S_{ACE}\approx 65.94 סמ"ר

משתמשים בנוסחת השטח "חצי מכפלת שתי צלעות בסינוס הזווית שביניהן":

SACE=12⋅AC⋅CE⋅sin⁡57∘=12⋅18.508⋅8.496⋅0.8387≈65.94 cm2S_{ACE}=\frac{1}{2}\cdot AC\cdot CE\cdot\sin 57^\circ=\frac{1}{2}\cdot 18.508\cdot 8.496\cdot 0.8387\approx 65.94\,\text{cm}^2

בדיקה: AEAE הוא תיכון במשולש ACDACD, ולכן שטח ACEACE הוא חצי משטח ACDACD, שהוא חצי משטח המעוין: 14⋅AC⋅BD2=18.508⋅28.58≈65.94\frac{1}{4}\cdot\frac{AC\cdot BD}{2}=\frac{18.508\cdot 28.5}{8}\approx 65.94 סמ"ר. ✓

תשובה: שטח המשולש ACEACE הוא כ-65.9465.94 סמ"ר.

שאלה 13 · מלבן במערכת צירים: ישרים וקודקודים

שני קודקודים נגדיים של מלבן ABCDABCD הם: A(3,−1)A\left(3,-1\right) ו- C(1,8)C\left(1,8\right).

הצלע CDCD נמצאת על ישר ששיפועו aCD=−2a_{CD}=-2.

א.

מצאו את משוואות הצלעות ADAD ו- CDCD.

(3 נקודות)
ב.

מצאו את שיעורי הקודקודים DD ו- BB.

(4 נקודות)
ג.

חשבו, תוך שימוש בשיעורי הקודקודים המתאימים, את שיפועי הצלעות ABAB ו- BCBC, והראו שצלעות אלה אמנם מאונכות זו לזו.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את שטח המלבן.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

CD: y=−2x+10CD:\ y=-2x+10; AD: y=12x−2.5AD:\ y=\frac{1}{2}x-2.5

1. CDCD: ישר עם שיפוע −2-2 דרך C(1,8)C(1,8):

y−8=−2(x−1)⇒y=−2x+10y-8=-2(x-1)\Rightarrow y=-2x+10

2. ADAD: במלבן AD⊥CDAD\perp CD, ולכן מכפלת השיפועים היא −1-1: aAD=−1−2=12a_{AD}=-\frac{1}{-2}=\frac{1}{2}. הישר עובר דרך A(3,−1)A(3,-1):

y+1=12(x−3)⇒y=12x−2.5y+1=\frac{1}{2}(x-3)\Rightarrow y=\frac{1}{2}x-2.5

תשובה: CD: y=−2x+10CD:\ y=-2x+10, AD: y=12x−2.5AD:\ y=\frac{1}{2}x-2.5.

סעיף ב

תשובה:

D(5,0)D(5,0), B(−1,7)B(-1,7)

DD היא נקודת החיתוך של ADAD ו-CDCD. את BB נמצא מכך שהאלכסונים במלבן חוצים זה את זה: אמצע ACAC הוא גם אמצע BDBD.

1. DD: משווים את שתי המשוואות:

−2x+10=12x−2.5⇒12.5=2.5x⇒x=5,y=−2⋅5+10=0-2x+10=\frac{1}{2}x-2.5\Rightarrow 12.5=2.5x\Rightarrow x=5,\quad y=-2\cdot 5+10=0

D(5,0)D(5,0).

2. אמצע האלכסון ACAC:

M=(3+12,−1+82)=(2, 3.5)M=\left(\frac{3+1}{2},\frac{-1+8}{2}\right)=(2,\ 3.5)

3. MM גם אמצע BDBD: xB+52=2⇒xB=−1\frac{x_B+5}{2}=2\Rightarrow x_B=-1, ו-yB+02=3.5⇒yB=7\frac{y_B+0}{2}=3.5\Rightarrow y_B=7.

תשובה: D(5,0)D(5,0), B(−1,7)B(-1,7).

סעיף ג

תשובה:

aAB=−2a_{AB}=-2, aBC=12a_{BC}=\frac{1}{2}, מכפלתם −1-1 ולכן AB⊥BCAB\perp BC

שיפוע ישר דרך שתי נקודות: a=y2−y1x2−x1a=\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}.

1. ABAB, בין A(3,−1)A(3,-1) ל-B(−1,7)B(-1,7):

aAB=7−(−1)−1−3=8−4=−2a_{AB}=\frac{7-(-1)}{-1-3}=\frac{8}{-4}=-2

2. BCBC, בין B(−1,7)B(-1,7) ל-C(1,8)C(1,8):

aBC=8−71−(−1)=12a_{BC}=\frac{8-7}{1-(-1)}=\frac{1}{2}

3. מכפלת השיפועים: −2⋅12=−1-2\cdot\frac{1}{2}=-1, ולכן הישרים מאונכים.

תשובה: aAB=−2a_{AB}=-2, aBC=12a_{BC}=\frac{1}{2}; מכפלתם −1-1, ולכן AB⊥BCAB\perp BC.

סעיף ד

תשובה:

2020 יח"ש

שטח מלבן = מכפלת שתי צלעות סמוכות. נחשב את ADAD ואת CDCD בנוסחת המרחק בין שתי נקודות.

1.

AD=(5−3)2+(0−(−1))2=4+1=5AD=\sqrt{(5-3)^2+(0-(-1))^2}=\sqrt{4+1}=\sqrt{5}

2.

CD=(5−1)2+(0−8)2=16+64=80=45CD=\sqrt{(5-1)^2+(0-8)^2}=\sqrt{16+64}=\sqrt{80}=4\sqrt{5}

3.

S=AD⋅CD=5⋅45=20S=AD\cdot CD=\sqrt{5}\cdot 4\sqrt{5}=20

תשובה: שטח המלבן הוא 2020 יחידות שטח.

שאלה 14 · פונקציה קדומה ומשיקים בשיפוע נתון

נתונה פונקציה f(x)f\left(x\right) שנגזרתה היא f′(x)=3x2−12x+5f'\left(x\right)=3x^2-12x+5. ידוע שהגרף של פונקציה זו חותך את ציר yy בנקודה y=2y=2.

א.

מצאו את הפונקציה f(x)f\left(x\right).

(4 נקודות)
ב.

מצאו את שיעורי שתי נקודות שבהן שיפוע המשיק לפונקציה הוא −4-4.

(5 נקודות)
ג.

מצאו את משוואות המשיקים לפונקציה בנקודות אלה.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

f(x)=x3−6x2+5x+2f(x)=x^3-6x^2+5x+2

ff היא פונקציה קדומה של f′f'. נמצא אותה עד כדי קבוע, ואת הקבוע נקבע לפי הנקודה (0,2)(0,2).

1.

f(x)=∫(3x2−12x+5)dx=3⋅x33−12⋅x22+5x+C=x3−6x2+5x+Cf(x)=\int\left(3x^2-12x+5\right)dx=3\cdot\frac{x^3}{3}-12\cdot\frac{x^2}{2}+5x+C=x^3-6x^2+5x+C

2. הגרף חותך את ציר yy ב-y=2y=2, כלומר f(0)=2f(0)=2: 0−0+0+C=2⇒C=20-0+0+C=2\Rightarrow C=2.

תשובה: f(x)=x3−6x2+5x+2f(x)=x^3-6x^2+5x+2.

סעיף ב

תשובה:

(1,2)(1,2) ו-(3,−10)(3,-10)

שיפוע המשיק בנקודה הוא ערך הנגזרת בה. לכן פותרים f′(x)=−4f'(x)=-4.

1.

3x2−12x+5=−4⇒3x2−12x+9=0 /:3⇒x2−4x+3=03x^2-12x+5=-4\Rightarrow 3x^2-12x+9=0\ \Big/:3\Rightarrow x^2-4x+3=0

2. (x−1)(x−3)=0⇒x=1(x-1)(x-3)=0\Rightarrow x=1 או x=3x=3.

3. שיעורי yy מהפונקציה (לא מהנגזרת):

f(1)=1−6+5+2=2f(1)=1-6+5+2=2; f(3)=27−54+15+2=−10f(3)=27-54+15+2=-10.

תשובה: (1, 2)(1,\,2) ו-(3, −10)(3,\,-10).

סעיף ג

תשובה:

y=−4x+6y=-4x+6 ו-y=−4x+2y=-4x+2

משוואת ישר עם שיפוע m=−4m=-4 דרך נקודה (x0,y0)(x_0,y_0): y−y0=m(x−x0)y-y_0=m(x-x_0).

1. בנקודה (1,2)(1,2):

y−2=−4(x−1)⇒y=−4x+6y-2=-4(x-1)\Rightarrow y=-4x+6

2. בנקודה (3,−10)(3,-10):

y+10=−4(x−3)⇒y=−4x+2y+10=-4(x-3)\Rightarrow y=-4x+2

(שני המשיקים מקבילים, כי לשניהם אותו שיפוע.)

תשובה: y=−4x+6y=-4x+6 (בנקודה (1,2)(1,2)) ו-y=−4x+2y=-4x+2 (בנקודה (3,−10)(3,-10)).

שאלה 15 · תיבה: גובה, צלע, שטח פנים וכדור שווה נפח

נתונה תיבה ישרה ABCDEFGHABCDEFGH שבסיסה מלבני.

אורך צלע התיבה CDCD הוא 34.534.5 ס"מ.

א.

אורך אלכסון התיבה BHBH הוא 54.254.2 ס"מ והזווית בינו לבין בסיס התיבה ABCDABCD היא 38.4∘38.4^\circ. חשבו את אורכו של גובה התיבה.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את אורך הצלע ADAD.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח פני התיבה.

(3 נקודות)
ד.

נתון כדור בעל רדיוס RR שנפחו שווה לנפח התיבה. חשבו את רדיוס הכדור RR.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

DH≈33.67DH\approx 33.67 ס"מ

נתון: BH=54.2BH=54.2 ס"מ, הזווית בין BHBH לבסיס 38.4∘38.4^\circ. מבוקש: הגובה DHDH.

1. המקצוע DHDH ניצב לבסיס ABCDABCD, ולכן BDBD הוא ההיטל של BHBH על הבסיס, והזווית בין BHBH לבסיס היא ∡DBH=38.4∘\measuredangle DBH=38.4^\circ. המשולש BDHBDH ישר-זווית ב-DD.

2. DHDH מול הזווית 38.4∘38.4^\circ ו-BHBH היתר:

sin⁡38.4∘=DHBH⇒DH=54.2⋅sin⁡38.4∘=54.2⋅0.6211≈33.67 cm\sin 38.4^\circ=\frac{DH}{BH}\Rightarrow DH=54.2\cdot\sin 38.4^\circ=54.2\cdot 0.6211\approx 33.67\,\text{cm}

תשובה: גובה התיבה הוא כ-33.6733.67 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

AD≈24.78AD\approx 24.78 ס"מ

נמצא את אלכסון הבסיס BDBD מהמשולש BDHBDH, ואז את ADAD מהמשולש ישר-הזווית ABDABD.

1.

cos⁡38.4∘=BDBH⇒BD=54.2⋅cos⁡38.4∘=54.2⋅0.7837≈42.476 cm\cos 38.4^\circ=\frac{BD}{BH}\Rightarrow BD=54.2\cdot\cos 38.4^\circ=54.2\cdot 0.7837\approx 42.476\,\text{cm}

2. בבסיס המלבני AB=CD=34.5AB=CD=34.5 ס"מ ו-∡BAD=90∘\measuredangle BAD=90^\circ. לפי משפט פיתגורס במשולש ABDABD:

AD=BD2−AB2=42.4762−34.52=1804.23−1190.25=613.98≈24.78 cmAD=\sqrt{BD^2-AB^2}=\sqrt{42.476^2-34.5^2}=\sqrt{1804.23-1190.25}=\sqrt{613.98}\approx 24.78\,\text{cm}

תשובה: AD≈24.78AD\approx 24.78 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

≈5701\approx 5701 סמ"ר

שטח הפנים של תיבה הוא סכום שטחי 6 הפאות: שלושה זוגות של מלבנים שווים.

מידות התיבה: AB=34.5AB=34.5, AD≈24.779AD\approx 24.779, DH≈33.666DH\approx 33.666 ס"מ.

1. AB⋅AD=34.5⋅24.779≈854.86AB\cdot AD=34.5\cdot 24.779\approx 854.86

2. AB⋅DH=34.5⋅33.666≈1161.48AB\cdot DH=34.5\cdot 33.666\approx 1161.48

3. AD⋅DH=24.779⋅33.666≈834.20AD\cdot DH=24.779\cdot 33.666\approx 834.20

4.

S=2 (854.86+1161.48+834.20)=2⋅2850.54≈5701.1 cm2S=2\,(854.86+1161.48+834.20)=2\cdot 2850.54\approx 5701.1\,\text{cm}^2

תשובה: שטח פני התיבה הוא כ-57015701 סמ"ר.

סעיף ד

תשובה:

R≈19.01R\approx 19.01 ס"מ

מחשבים את נפח התיבה ומשווים לנוסחת נפח כדור V=43πR3V=\frac{4}{3}\pi R^3.

1. נפח התיבה:

V=AB⋅AD⋅DH=34.5⋅24.779⋅33.666≈28780 cm3V=AB\cdot AD\cdot DH=34.5\cdot 24.779\cdot 33.666\approx 28780\,\text{cm}^3

2.

43πR3=28780⇒R3=3⋅287804π≈6870.7⇒R=6870.73≈19.01 cm\frac{4}{3}\pi R^3=28780\Rightarrow R^3=\frac{3\cdot 28780}{4\pi}\approx 6870.7\Rightarrow R=\sqrt[3]{6870.7}\approx 19.01\,\text{cm}

תשובה: רדיוס הכדור הוא כ-19.0119.01 ס"מ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.