דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2023 מועד א'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2023 מועד א', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות – 60 נקודות

חלק ב' – שש שאלות – 39 נקודות

הערכה כללית – 1 נקודה

סך הכול – 100 נקודות

חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לכם לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שתוכלו לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – ערכה של כל שאלה הוא 13 נקודות. עליכם לענות על 3 שאלות בלבד. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 3 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=64−x2+3x−2f\left(x\right)=\dfrac{6}{4-x^2}+\dfrac{3}{x-2}

מיצאו את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פיתרו את המשוואה: 64−x2=1−3x−2\dfrac{6}{4-x^2}=1-\dfrac{3}{x-2}

(7 נקודות)
ג.

בידקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠2x\neq 2 וגם x≠−2x\neq -2

פונקציה עם שברים מוגדרת לכל xx שבו אף מכנה אינו מתאפס.

1. המכנה הראשון: 4−x2=0⇒x2=4⇒x=24-x^2=0 \Rightarrow x^2=4 \Rightarrow x=2 או x=−2x=-2.

2. המכנה השני: x−2=0⇒x=2x-2=0 \Rightarrow x=2.

3. לכן יש להוציא מתחום ההגדרה את הערכים x=2x=2 ו-x=−2x=-2.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx פרט ל-x=2x=2 ול-x=−2x=-2, כלומר x≠±2x\neq \pm 2.

סעיף ב

תשובה:

x1=4x_1=4, x2=−1x_2=-1

פותרים משוואה עם שברים: מביאים למכנה משותף, כופלים בו ומקבלים משוואה ריבועית.

1. תנאי ההגדרה (כמו בסעיף א): x≠2x\neq 2, x≠−2x\neq -2.

2. מפרקים את המכנה: 4−x2=(2−x)(2+x)=−(x−2)(x+2)4-x^2=(2-x)(2+x)=-(x-2)(x+2). לכן 4−x24-x^2 הוא מכנה משותף לשני השברים, ומתקיים:

−3x−2=3(x+2)−(x−2)(x+2)=3(2+x)4−x2-\frac{3}{x-2}=\frac{3(x+2)}{-(x-2)(x+2)}=\frac{3(2+x)}{4-x^2}

3. כופלים את שני אגפי המשוואה ב-4−x24-x^2:

6=(4−x2)+3(2+x)6=(4-x^2)+3(2+x)

4. פותחים סוגריים:

6=4−x2+6+3x6=4-x^2+6+3x

5. מעבירים הכול לאגף אחד ומכנסים איברים:

x2−3x−4=0x^2-3x-4=0

6. פותרים בנוסחת השורשים (a=1a=1, b=−3b=-3, c=−4c=-4):

x1,2=3±(−3)2−4⋅1⋅(−4)2⋅1=3±9+162=3±52x_{1,2}=\frac{3\pm\sqrt{(-3)^2-4\cdot 1\cdot(-4)}}{2\cdot 1}=\frac{3\pm\sqrt{9+16}}{2}=\frac{3\pm 5}{2}
x1=82=4,x2=−22=−1x_1=\frac{8}{2}=4,\qquad x_2=\frac{-2}{2}=-1

7. בודקים מול תנאי ההגדרה: אף אחד מהפתרונות אינו 22 או −2-2, ולכן שניהם בתחום ההגדרה.

תשובה: x1=4x_1=4, x2=−1x_2=-1.

סעיף ג

תשובה:

עבור x=4x=4 שני האגפים שווים −12-\frac{1}{2}; עבור x=−1x=-1 שני האגפים שווים 22.

מציבים כל פתרון במשוואה המקורית ובודקים ששני האגפים שווים.

1. x=4x=4:

אגף שמאל: 64−42=64−16=6−12=−12\dfrac{6}{4-4^2}=\dfrac{6}{4-16}=\dfrac{6}{-12}=-\dfrac{1}{2}

אגף ימין: 1−34−2=1−32=−121-\dfrac{3}{4-2}=1-\dfrac{3}{2}=-\dfrac{1}{2}

האגפים שווים, ולכן x=4x=4 פתרון נכון.

2. x=−1x=-1:

אגף שמאל: 64−(−1)2=63=2\dfrac{6}{4-(-1)^2}=\dfrac{6}{3}=2

אגף ימין: 1−3−1−2=1−3−3=1+1=21-\dfrac{3}{-1-2}=1-\dfrac{3}{-3}=1+1=2

האגפים שווים, ולכן x=−1x=-1 פתרון נכון.

תשובה: שני הפתרונות x=4x=4 ו-x=−1x=-1 מקיימים את המשוואה.

שאלה 2 · חוצה זווית במשולש ישר-זווית: זוויות, היקף ושטח

במשולש ישר-זווית ΔABC\Delta ABC (∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ) הקטע BDBD חוצה את הזווית ∡B=∡ABC\measuredangle B=\measuredangle ABC.

נתונים: 1) אורך הקטע CD=4.2CD=4.2 מ'.

2) הזווית ∡A=∡BAC=44∘\measuredangle A=\measuredangle BAC=44^\circ.

א.

מיצאו את זוויות המשולש ΔABD\Delta ABD.

(2 נקודות)
ב.

מיצאו את היקף המשולש ΔABC\Delta ABC.

(7 נקודות)
ג.

מיצאו את שטח המשולש ΔABD\Delta ABD.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

∡BAD=44∘\measuredangle BAD=44^\circ, ∡ABD=23∘\measuredangle ABD=23^\circ, ∡ADB=113∘\measuredangle ADB=113^\circ

נתון: ∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ, ∡A=44∘\measuredangle A=44^\circ, BDBD חוצה את ∡B\measuredangle B.

מבוקש: שלוש הזוויות של ΔABD\Delta ABD.

1. סכום הזוויות במשולש ABCABC הוא 180∘180^\circ, ולכן:

∡ABC=180∘−90∘−44∘=46∘\measuredangle ABC=180^\circ-90^\circ-44^\circ=46^\circ

2. BDBD חוצה את הזווית BB, ולכן:

∡ABD=∡CBD=46∘2=23∘\measuredangle ABD=\measuredangle CBD=\frac{46^\circ}{2}=23^\circ

3. הזווית AA של המשולש ABDABD היא הזווית הנתונה: ∡BAD=44∘\measuredangle BAD=44^\circ.

4. הזווית השלישית לפי סכום הזוויות במשולש ABDABD:

∡ADB=180∘−44∘−23∘=113∘\measuredangle ADB=180^\circ-44^\circ-23^\circ=113^\circ

תשובה: ∡BAD=44∘\measuredangle BAD=44^\circ, ∡ABD=23∘\measuredangle ABD=23^\circ, ∡ADB=113∘\measuredangle ADB=113^\circ.

סעיף ב

תשובה:

PΔABC≈34.38P_{\Delta ABC}\approx 34.38 מ'

מבוקש: AB+BC+ACAB+BC+AC. נתחיל במשולש ישר-הזווית BCDBCD, שבו ידועים הניצב CDCD והזווית ∡CBD=23∘\measuredangle CBD=23^\circ, ונמצא את BCBC. אחר כך נמצא את ACAC ואת ABAB מהמשולש ABCABC.

1. במשולש BCDBCD (∡C=90∘\measuredangle C=90^\circ) הניצב CDCD מול הזווית ∡CBD\measuredangle CBD והניצב BCBC ליד הזווית:

tan⁡23∘=CDBC⇒BC=4.2tan⁡23∘=4.20.4245≈9.895 m\tan 23^\circ=\frac{CD}{BC}\Rightarrow BC=\frac{4.2}{\tan 23^\circ}=\frac{4.2}{0.4245}\approx 9.895\,\text{m}

2. במשולש ABCABC הניצב BCBC מול הזווית AA והניצב ACAC ליד הזווית AA:

tan⁡44∘=BCAC⇒AC=9.895tan⁡44∘=9.8950.9657≈10.246 m\tan 44^\circ=\frac{BC}{AC}\Rightarrow AC=\frac{9.895}{\tan 44^\circ}=\frac{9.895}{0.9657}\approx 10.246\,\text{m}

3. היתר ABAB:

sin⁡44∘=BCAB⇒AB=9.895sin⁡44∘=9.8950.6947≈14.244 m\sin 44^\circ=\frac{BC}{AB}\Rightarrow AB=\frac{9.895}{\sin 44^\circ}=\frac{9.895}{0.6947}\approx 14.244\,\text{m}

4. בקרה לפי משפט פיתגורס: 9.8952+10.2462≈14.244\sqrt{9.895^2+10.246^2}\approx 14.244 – מתאים.

5. ההיקף:

PΔABC=AB+BC+AC=14.244+9.895+10.246≈34.38 mP_{\Delta ABC}=AB+BC+AC=14.244+9.895+10.246\approx 34.38\,\text{m}

תשובה: היקף המשולש ABCABC הוא כ-34.3834.38 מ'.

סעיף ג

תשובה:

SΔABD≈29.9S_{\Delta ABD}\approx 29.9 מ"ר

במשולש ABDABD נבחר את ADAD כבסיס. הקטע BCBC מאונך לישר ACAC שעליו מונח ADAD, ולכן BCBC הוא הגובה לבסיס זה.

1. אורך הבסיס:

AD=AC−CD=10.246−4.2=6.046 mAD=AC-CD=10.246-4.2=6.046\,\text{m}

2. השטח:

SΔABD=AD⋅BC2=6.046⋅9.8952≈29.91 m2S_{\Delta ABD}=\frac{AD\cdot BC}{2}=\frac{6.046\cdot 9.895}{2}\approx 29.91\,\text{m}^2

(אם מעגלים קודם את ADAD ל-6.056.05 מ' מתקבל 29.9329.93 מ"ר – ההבדל נובע מעיגול בלבד.)

תשובה: שטח המשולש ABDABD הוא כ-29.929.9 מ"ר.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: מציאת איבר ראשון, הפרש ומספר איברים

נתונה סדרה חשבונית שבה: a5+a15=50a_5+a_{15}=50

הסכום של שמונה (8) האיברים הראשונים בסדרה הוא 68.

א.

מיצאו את הפרש הסדרה החשבונית dd ואת האיבר הראשון שלה a1a_1.

(6 נקודות)
ב.

מחברים את כל אברי הסדרה החל מהאיבר הראשון. כמה אברים צריך לחבר על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 4,5084{,}508?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

d=3d=3, a1=−2a_1=-2

נתון: a5+a15=50a_5+a_{15}=50, S8=68S_8=68. מבוקש: a1a_1 ו-dd.

נכתוב כל נתון בעזרת a1a_1 ו-dd ונקבל מערכת של שתי משוואות בשני נעלמים.

1. לפי נוסחת האיבר הכללי an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d:

a5=a1+4d,a15=a1+14da_5=a_1+4d,\qquad a_{15}=a_1+14d
a5+a15=2a1+18d=50 ⇒ a1+9d=25a_5+a_{15}=2a_1+18d=50\ \Rightarrow\ a_1+9d=25

2. לפי נוסחת הסכום Sn=n[2a1+(n−1)d]2S_n=\frac{n\left[2a_1+(n-1)d\right]}{2}:

S8=8(2a1+7d)2=8a1+28d=68 ⇒ 2a1+7d=17S_8=\frac{8\left(2a_1+7d\right)}{2}=8a_1+28d=68\ \Rightarrow\ 2a_1+7d=17

3. מהמשוואה הראשונה: a1=25−9da_1=25-9d. מציבים בשנייה:

2(25−9d)+7d=17⇒50−18d+7d=17⇒−11d=−33⇒d=32(25-9d)+7d=17\Rightarrow 50-18d+7d=17\Rightarrow -11d=-33\Rightarrow d=3

4. a1=25−9⋅3=25−27=−2a_1=25-9\cdot 3=25-27=-2.

5. בקרה: a5=−2+4⋅3=10a_5=-2+4\cdot 3=10, a15=−2+14⋅3=40a_{15}=-2+14\cdot 3=40, 10+40=5010+40=50 ✓. S8=8⋅(2⋅(−2)+7⋅3)2=8⋅172=68S_8=\frac{8\cdot(2\cdot(-2)+7\cdot 3)}{2}=\frac{8\cdot 17}{2}=68 ✓.

תשובה: d=3d=3, a1=−2a_1=-2.

סעיף ב

תשובה:

n=56n=56 איברים

מבוקש: nn כך ש-Sn=4508S_n=4508. מציבים בנוסחת הסכום את a1=−2a_1=-2, d=3d=3 ומקבלים משוואה ריבועית ב-nn.

1. נוסחת הסכום:

Sn=n[2a1+(n−1)d]2=n[−4+3(n−1)]2=n(3n−7)2S_n=\frac{n\left[2a_1+(n-1)d\right]}{2}=\frac{n\left[-4+3(n-1)\right]}{2}=\frac{n(3n-7)}{2}

2. משווים ל-45084508:

n(3n−7)2=4508⇒3n2−7n=9016⇒3n2−7n−9016=0\frac{n(3n-7)}{2}=4508\Rightarrow 3n^2-7n=9016\Rightarrow 3n^2-7n-9016=0

3. נוסחת השורשים:

n1,2=7±49+4⋅3⋅90166=7±1082416=7±3296n_{1,2}=\frac{7\pm\sqrt{49+4\cdot 3\cdot 9016}}{6}=\frac{7\pm\sqrt{108241}}{6}=\frac{7\pm 329}{6}
n1=3366=56,n2=−3226=−5323n_1=\frac{336}{6}=56,\qquad n_2=\frac{-322}{6}=-53\tfrac{2}{3}

4. מספר האיברים חייב להיות מספר שלם וחיובי, ולכן n2n_2 נפסל.

5. בקרה: a56=−2+55⋅3=163a_{56}=-2+55\cdot 3=163, S56=56⋅(−2+163)2=56⋅1612=4508S_{56}=\frac{56\cdot(-2+163)}{2}=\frac{56\cdot 161}{2}=4508 ✓.

תשובה: יש לחבר 5656 איברים.

שאלה 4 · מערכת אי-שוויונים ופישוט ביטוי בחוקי חזקות

א.

פיתרו את מערכת אי-השוויונים:

2(3x+2)+3x≥2(4x+3)2\left(3x+2\right)+3x\ge 2\left(4x+3\right) וגם 30−3x<2(x+5)30-3x<2\left(x+5\right)

(6 נקודות)
ב.

פשטו את הביטוי הבא, ככל שניתן, בעזרת חוקי חזקות וללא שימוש במחשבון:

R=3⋅(4a)3⋅27a5(12a)2⋅(3a3)1.5(a≠0)R=3\cdot\frac{\left(4a\right)^3\cdot\sqrt{27a^5}}{\left(12a\right)^2\cdot\left(3a^3\right)^{1.5}}\qquad\left(a\neq 0\right)

נתון: a=2a=2. הציבו בתוצאה שקיבלתם וחשבו, ללא שימוש במחשבון, את ערך RR.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x>4x>4

פותרים כל אי-שוויון בנפרד, ואחר כך לוקחים את החיתוך (המילה "וגם" – שני התנאים מתקיימים יחד).

1. אי-השוויון הראשון:

2(3x+2)+3x≥2(4x+3)⇒6x+4+3x≥8x+6⇒9x−8x≥6−4⇒x≥22(3x+2)+3x\ge 2(4x+3)\Rightarrow 6x+4+3x\ge 8x+6\Rightarrow 9x-8x\ge 6-4\Rightarrow x\ge 2

2. אי-השוויון השני:

30−3x<2(x+5)⇒30−3x<2x+10⇒20<5x⇒x>430-3x<2(x+5)\Rightarrow 30-3x<2x+10\Rightarrow 20<5x\Rightarrow x>4

3. החיתוך של x≥2x\ge 2 ו-x>4x>4: כל מספר הגדול מ-4 גדול גם מ-2, ולכן החיתוך הוא x>4x>4.

תשובה: x>4x>4.

סעיף ב

תשובה:

R=43aR=\frac{4}{3a}; עבור a=2a=2: R=23R=\frac{2}{3}

נכתוב כל גורם כמכפלה של חזקות של 22, 33 ו-aa, ואז נשתמש בחוקי החזקות לחילוק (xmxn=xm−n\frac{x^m}{x^n}=x^{m-n}).

1. גורמי המונה:

(4a)3=43a3=26a3,27a5=(33a5)0.5=31.5a2.5(4a)^3=4^3a^3=2^6a^3,\qquad \sqrt{27a^5}=\left(3^3a^5\right)^{0.5}=3^{1.5}a^{2.5}

2. גורמי המכנה:

(12a)2=144a2=24⋅32⋅a2,(3a3)1.5=31.5a4.5(12a)^2=144a^2=2^4\cdot 3^2\cdot a^2,\qquad \left(3a^3\right)^{1.5}=3^{1.5}a^{4.5}

3. מציבים:

R=3⋅26a3⋅31.5a2.524⋅32a2⋅31.5a4.5R=3\cdot\frac{2^6a^3\cdot 3^{1.5}a^{2.5}}{2^4\cdot 3^2a^2\cdot 3^{1.5}a^{4.5}}

4. מצמצמים לפי בסיסים:

•בסיס 22: 2624=22=4\frac{2^6}{2^4}=2^2=4.

•בסיס 33: 3⋅31.532⋅31.5=31+1.5−2−1.5=3−1=13\frac{3\cdot 3^{1.5}}{3^2\cdot 3^{1.5}}=3^{1+1.5-2-1.5}=3^{-1}=\frac{1}{3}.

•בסיס aa: a3+2.5a2+4.5=a5.5a6.5=a−1=1a\frac{a^{3+2.5}}{a^{2+4.5}}=\frac{a^{5.5}}{a^{6.5}}=a^{-1}=\frac{1}{a}.

R=4⋅13⋅1a=43aR=4\cdot\frac{1}{3}\cdot\frac{1}{a}=\frac{4}{3a}

5. מציבים a=2a=2:

R=43⋅2=46=23R=\frac{4}{3\cdot 2}=\frac{4}{6}=\frac{2}{3}

תשובה: R=43aR=\dfrac{4}{3a}, ועבור a=2a=2: R=23R=\dfrac{2}{3}.

שאלה 5 · שינוי נושא נוסחה, חישוב והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: 3W=6W−7.5P2P−4.5M−5.5M3W=\dfrac{6W-7.5P}{2P-4.5M}-5.5M

נתון M=−4.8M=-4.8.

א.

הציבו את הערך הנתון של MM בנוסחה הנתונה ובטאו את PP באמצעות WW.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: W=56.92W=\sqrt{56.92}. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של WW בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של WW (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסעיף א' וחשבו את PP.

הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו-1≤∣a∣<101\le\left|a\right|<10 כש-aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

P=570.24−58.8W6W−45.3P=\dfrac{570.24-58.8W}{6W-45.3}

מציבים M=−4.8M=-4.8, מבודדים את השבר, כופלים במכנה ומעבירים את כל האיברים עם PP לאגף אחד.

1. הצבה:

4.5M=4.5⋅(−4.8)=−21.6,5.5M=5.5⋅(−4.8)=−26.44.5M=4.5\cdot(-4.8)=-21.6,\qquad 5.5M=5.5\cdot(-4.8)=-26.4
3W=6W−7.5P2P+21.6+26.43W=\frac{6W-7.5P}{2P+21.6}+26.4

2. מעבירים את 26.426.4 לאגף שמאל:

3W−26.4=6W−7.5P2P+21.63W-26.4=\frac{6W-7.5P}{2P+21.6}

3. כופלים במכנה 2P+21.62P+21.6 (בהנחה שאינו אפס):

(3W−26.4)(2P+21.6)=6W−7.5P(3W-26.4)(2P+21.6)=6W-7.5P

4. פותחים סוגריים (3⋅21.6=64.83\cdot 21.6=64.8, 26.4⋅2=52.826.4\cdot 2=52.8, 26.4⋅21.6=570.2426.4\cdot 21.6=570.24):

6WP+64.8W−52.8P−570.24=6W−7.5P6WP+64.8W-52.8P-570.24=6W-7.5P

5. משאירים באגף שמאל רק איברים עם PP:

6WP−52.8P+7.5P=570.24+6W−64.8W⇒6WP−45.3P=570.24−58.8W6WP-52.8P+7.5P=570.24+6W-64.8W\Rightarrow 6WP-45.3P=570.24-58.8W

6. מוציאים את PP כגורם משותף ומחלקים:

P(6W−45.3)=570.24−58.8W⇒P=570.24−58.8W6W−45.3P(6W-45.3)=570.24-58.8W\Rightarrow P=\frac{570.24-58.8W}{6W-45.3}

תשובה: P=570.24−58.8W6W−45.3P=\dfrac{570.24-58.8W}{6W-45.3}.

סעיף ב

תשובה:

W≈7.545W\approx 7.545

מחשבים את השורש ומעגלים ל-3 ספרות אחרי הנקודה, כפי שמבוקש בסוגריים.

1. W=56.92=7.54453…W=\sqrt{56.92}=7.54453\ldots

2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 55, ולכן מעגלים כלפי מעלה: W≈7.545W\approx 7.545.

תשובה: W≈7.545W\approx 7.545.

סעיף ג

תשובה:

P≈−4.22⋅103P\approx -4.22\cdot 10^3

מציבים W=7.545W=7.545 במונה ובמכנה בנפרד, מחלקים, ומעבירים להצגה מדעית.

1. המונה:

570.24−58.8⋅7.545=570.24−443.646=126.594570.24-58.8\cdot 7.545=570.24-443.646=126.594

2. המכנה:

6⋅7.545−45.3=45.27−45.3=−0.036\cdot 7.545-45.3=45.27-45.3=-0.03

3. החילוק:

P=126.594−0.03=−4219.8P=\frac{126.594}{-0.03}=-4219.8

4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה 3 מקומות שמאלה, −4219.8=−4.2198⋅103-4219.8=-4.2198\cdot 10^3, ומעגלים את aa ל-3 ספרות משמעותיות:

P≈−4.22⋅103P\approx -4.22\cdot 10^3

(הערה: המכנה −0.03-0.03 קטן מאוד, ולכן התוצאה רגישה מאוד לעיגול של WW; לכן חשוב להציב בדיוק את הערך 7.5457.545 שהתקבל בסעיף ב.)

תשובה: P≈−4.22⋅103P\approx -4.22\cdot 10^3.

שאלה 6 · טרפז שווה-שוקיים: זוויות, אלכסון, בסיס ושטח

בטרפז שווה-שוקיים ABCDABCD אורך השוק שווה לאורך הבסיס הקטן ABAB.

נתונים: אורך הבסיס הקטן AB=7.8AB=7.8 ס"מ.

הזווית ליד הבסיס הגדול ∡BCD=72∘\measuredangle BCD=72^\circ.

א.

חשבו את הזוויות במשולש ΔABD\Delta ABD ואת אורך האלכסון BDBD.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את אורך הבסיס הגדול של הטרפז.

(4 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הטרפז.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

∡BAD=108∘\measuredangle BAD=108^\circ, ∡ABD=∡ADB=36∘\measuredangle ABD=\measuredangle ADB=36^\circ; BD≈12.62BD\approx 12.62 ס"מ

נתון: AB=AD=BC=7.8AB=AD=BC=7.8 ס"מ (השוקיים שוות לבסיס הקטן), ∡BCD=72∘\measuredangle BCD=72^\circ.

מבוקש: זוויות ΔABD\Delta ABD והאלכסון BDBD.

1. בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות: ∡ADC=∡BCD=72∘\measuredangle ADC=\measuredangle BCD=72^\circ.

2. AB∥DCAB\parallel DC, ולכן זוויות חד-צדדיות בין המקבילים משלימות ל-180∘180^\circ:

∡BAD=180∘−72∘=108∘\measuredangle BAD=180^\circ-72^\circ=108^\circ

3. במשולש ABDABD מתקיים AB=AD=7.8AB=AD=7.8 ס"מ, כלומר הוא שווה-שוקיים, וזוויות הבסיס שלו שוות:

∡ABD=∡ADB=180∘−108∘2=72∘2=36∘\measuredangle ABD=\measuredangle ADB=\frac{180^\circ-108^\circ}{2}=\frac{72^\circ}{2}=36^\circ

4. BDBD הוא הבסיס של המשולש שווה-השוקיים ABDABD. הגובה מ-AA חוצה אותו, ולכן כל חצי של BDBD הוא ABcos⁡36∘AB\cos 36^\circ:

BD=2⋅AB⋅cos⁡∡ABD=2⋅7.8⋅cos⁡36∘=2⋅7.8⋅0.8090≈12.62 cmBD=2\cdot AB\cdot\cos\measuredangle ABD=2\cdot 7.8\cdot\cos 36^\circ=2\cdot 7.8\cdot 0.8090\approx 12.62\,\text{cm}

תשובה: ∡BAD=108∘\measuredangle BAD=108^\circ, ∡ABD=∡ADB=36∘\measuredangle ABD=\measuredangle ADB=36^\circ, BD≈12.62BD\approx 12.62 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

CD≈12.62CD\approx 12.62 ס"מ

נוריד שני גבהים מקודקודי הבסיס הקטן: AE⊥CDAE\perp CD ו-BF⊥CDBF\perp CD. הבסיס הגדול מתחלק לשלושה קטעים: DEDE, EF=ABEF=AB ו-FCFC.

1. ABFEABFE מלבן, ולכן EF=AB=7.8EF=AB=7.8 ס"מ.

2. במשולש ישר-הזווית ADEADE (השוק ADAD היא היתר, ∡D=72∘\measuredangle D=72^\circ):

DE=AD⋅cos⁡72∘=7.8⋅0.3090≈2.410 cmDE=AD\cdot\cos 72^\circ=7.8\cdot 0.3090\approx 2.410\,\text{cm}

3. מאותה סיבה (טרפז שווה-שוקיים) FC=DE≈2.410FC=DE\approx 2.410 ס"מ.

4. הבסיס הגדול:

CD=DE+EF+FC=2.410+7.8+2.410≈12.62 cmCD=DE+EF+FC=2.410+7.8+2.410\approx 12.62\,\text{cm}

תשובה: אורך הבסיס הגדול הוא כ-12.6212.62 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

S≈75.74S\approx 75.74 סמ"ר

שטח טרפז הוא (a+b)⋅h2\frac{(a+b)\cdot h}{2}. חסר לנו רק הגובה hh, ונמצא אותו מהמשולש ADEADE.

1. הגובה:

h=AE=AD⋅sin⁡72∘=7.8⋅0.9511≈7.418 cmh=AE=AD\cdot\sin 72^\circ=7.8\cdot 0.9511\approx 7.418\,\text{cm}

2. השטח:

S=(AB+CD)⋅h2=(7.8+12.62)⋅7.4182≈75.74 cm2S=\frac{(AB+CD)\cdot h}{2}=\frac{(7.8+12.62)\cdot 7.418}{2}\approx 75.74\,\text{cm}^2

תשובה: שטח הטרפז הוא כ-75.7475.74 סמ"ר.

שאלה 7 · פרבולה וישר: נקודות חיתוך ושטח משולש

נתונה הפרבולה: y=x2−2x−8y=x^2-2x-8.

הפרבולה חותכת את ציר ה-xx בנקודות AA ו-BB, כפי שרואים באיור.

דרך הנקודה BB עובר ישר ששיפועו שווה ל-−1.5-1.5. ישר זה חותך את הפרבולה גם בנקודה CC.

א.

מיצאו את שיעורי הנקודות BB, AA.

(4 נקודות)
ב.

מיצאו את שיעורי הנקודה CC.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש שקודקודיו בנקודות A,B,CA,B,C.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

A(−2,0)A(-2,0), B(4,0)B(4,0)

על ציר ה-xx מתקיים y=0y=0, ולכן פותרים את המשוואה x2−2x−8=0x^2-2x-8=0.

1. נוסחת השורשים:

x1,2=2±(−2)2−4⋅1⋅(−8)2=2±362=2±62x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{(-2)^2-4\cdot 1\cdot(-8)}}{2}=\frac{2\pm\sqrt{36}}{2}=\frac{2\pm 6}{2}
x1=4,x2=−2x_1=4,\qquad x_2=-2

2. בקרה: 42−2⋅4−8=16−8−8=04^2-2\cdot 4-8=16-8-8=0 ✓, (−2)2−2⋅(−2)−8=4+4−8=0(-2)^2-2\cdot(-2)-8=4+4-8=0 ✓.

3. לפי האיור AA משמאל ל-BB, ולכן AA היא הנקודה עם x=−2x=-2 ו-BB עם x=4x=4.

תשובה: A(−2,0)A(-2,0), B(4,0)B(4,0).

סעיף ב

תשובה:

C(−3.5, 11.25)C(-3.5,\ 11.25)

קודם נמצא את משוואת הישר (שיפוע ונקודה), ואז נשווה אותה למשוואת הפרבולה.

1. משוואת ישר עם שיפוע −1.5-1.5: y=−1.5x+by=-1.5x+b. הישר עובר דרך B(4,0)B(4,0):

0=−1.5⋅4+b⇒b=6⇒y=−1.5x+60=-1.5\cdot 4+b\Rightarrow b=6\Rightarrow y=-1.5x+6

2. נקודות החיתוך של הישר והפרבולה:

x2−2x−8=−1.5x+6⇒x2−0.5x−14=0x^2-2x-8=-1.5x+6\Rightarrow x^2-0.5x-14=0

3. נוסחת השורשים:

x1,2=0.5±0.25+4⋅142=0.5±56.252=0.5±7.52x_{1,2}=\frac{0.5\pm\sqrt{0.25+4\cdot 14}}{2}=\frac{0.5\pm\sqrt{56.25}}{2}=\frac{0.5\pm 7.5}{2}
x1=4,x2=−3.5x_1=4,\qquad x_2=-3.5

4. x=4x=4 הוא הנקודה BB, ולכן x=−3.5x=-3.5 שייך ל-CC. מציבים במשוואת הישר:

y=−1.5⋅(−3.5)+6=5.25+6=11.25y=-1.5\cdot(-3.5)+6=5.25+6=11.25

5. בקרה בפרבולה: (−3.5)2−2⋅(−3.5)−8=12.25+7−8=11.25(-3.5)^2-2\cdot(-3.5)-8=12.25+7-8=11.25 ✓.

תשובה: C(−3.5, 11.25)C(-3.5,\ 11.25).

סעיף ג

תשובה:

S=33.75S=33.75 יח"ר

הצלע ABAB מונחת על ציר ה-xx, ולכן נבחר אותה כבסיס. הגובה אליה הוא המרחק של CC מציר ה-xx, כלומר yCy_C.

1. הבסיס: AB=xB−xA=4−(−2)=6AB=x_B-x_A=4-(-2)=6.

2. הגובה: h=yC=11.25h=y_C=11.25.

3. השטח:

S=AB⋅h2=6⋅11.252=33.75S=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{6\cdot 11.25}{2}=33.75

תשובה: שטח המשולש ABCABC הוא 33.7533.75 יחידות שטח.

שאלה 8 · ביטויים אלגבריים באחוזים: מחיר שולחן, כסאות וכריות

גיל וגילה קנו לביתם מערכת שולחן ו-4 כסאות לפינת האוכל. לכל כיסא הם קנו גם כרית לישיבה.

השולחן עלה KK ש"ח, מחיר כל כסא הינו 12%12\% ממחיר השולחן, ומחיר כל כרית הינו רבע מהמחיר של כסא בודד.

א.

בטאו בעזרת KK את המחיר של כסא בודד ואת המחיר של כל כרית.

(6 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת KK את הסכום הכולל ששילמו גיל וגילה עבור כל הקניה.

(3 נקודות)

שימו לב: בסעיפים א' ו-ב' יש לבטא את התשובה בעזרת KK וערך או ערכים מספריים הנתונים בשאלה לעיל (אין להשתמש בנתון מסעיף ג'!). יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר.

ג.

נניח – לסעיף זה בלבד! – ש-K=3200K=3200 ש"ח. חשבו, בעזרת הביטויים שמצאתם בסעיפים א' ו-ב', את המחיר של כסא בודד ואת המחיר של כל כרית, ואת הסכום הכולל ששילמו גיל וגילה עבור כל הקניה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

כסא: 0.12K0.12K ש"ח; כרית: 0.03K0.03K ש"ח

מתרגמים כל משפט במילים לביטוי אלגברי.

1. מחיר כסא הוא 12%12\% ממחיר השולחן KK:

מחיר כסא =12100⋅K=0.12K=\dfrac{12}{100}\cdot K=0.12K ש"ח.

2. מחיר כרית הוא רבע ממחיר כסא:

מחיר כרית =14⋅0.12K=0.03K=\dfrac{1}{4}\cdot 0.12K=0.03K ש"ח.

תשובה: מחיר כסא בודד 0.12K0.12K ש"ח, מחיר כרית 0.03K0.03K ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

1.6K1.6K ש"ח

הקנייה כוללת שולחן אחד, 4 כסאות ו-4 כריות (כרית לכל כסא).

1. מחברים:

K+4⋅0.12K+4⋅0.03K=K+0.48K+0.12K=1.6KK+4\cdot 0.12K+4\cdot 0.03K=K+0.48K+0.12K=1.6K

תשובה: הסכום הכולל הוא 1.6K1.6K ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

כסא 384384 ש"ח, כרית 9696 ש"ח, סה"כ 51205120 ש"ח

מציבים K=3200K=3200 בביטויים מסעיפים א ו-ב.

1. כסא: 0.12⋅3200=3840.12\cdot 3200=384 ש"ח.

2. כרית: 0.03⋅3200=960.03\cdot 3200=96 ש"ח.

3. סכום כולל: 1.6⋅3200=51201.6\cdot 3200=5120 ש"ח.

4. בקרה: 3200+4⋅384+4⋅96=3200+1536+384=51203200+4\cdot 384+4\cdot 96=3200+1536+384=5120 ✓.

תשובה: מחיר כסא 384384 ש"ח, מחיר כרית 9696 ש"ח, והסכום הכולל 5,1205{,}120 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף דרך-זמן: הפסקות ומהירויות

אביב ואיריס נסעו ברכבם מביתם במושב בצפון לחופשה באילת. בדרך עצרו מספר פעמים להפסקת מנוחה. הגרף שלפניכם מתאר את מרחקם מנקודת המוצא במסעם כפונקציה של הזמן, על-פי השעה:

תוך שימוש בנתונים המובאים בגרף, ענו על השאלות שלפניכם:

א.

בין אילו שעות ביצעו אביב ואיריס הפסקות מנוחה, ובאיזה מרחק מנקודת המוצא הם היו בכל אחת מההפסקות? (יש לציין את כל ההפסקות, להתיחס לכל הפסקה בנפרד).

(4 נקודות)
ב.

מה מהירותם של אביב ואיריס בכל קטע שבו היו בתנועה (א-ב-ג, סה"כ 3 קטעים שונים, להתיחס לכל קטע בנפרד)? (בסעיף ב' יש לנמק את התשובות בעזרת חישוב!).

נמקו את תשובותיכם !

(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

הפסקה 1: בין 10:00 ל-11:00, במרחק 200 ק"מ; הפסקה 2: בין 14:00 ל-16:00, במרחק 440 ק"מ

בזמן הפסקה המרחק מנקודת המוצא אינו משתנה, ולכן בגרף רואים קטע אופקי. מחפשים את הקטעים האופקיים.

1. קטע אופקי ראשון: מהשעה 10 עד השעה 11, בגובה 200 ק"מ. כלומר ההפסקה הראשונה הייתה בין 10:00 ל-11:00, במרחק 200 ק"מ מנקודת המוצא.

2. קטע אופקי שני: מהשעה 14 עד השעה 16, בגובה 440 ק"מ. כלומר ההפסקה השנייה הייתה בין 14:00 ל-16:00, במרחק 440 ק"מ מנקודת המוצא.

תשובה: הפסקה בין 10:00 ל-11:00 במרחק 200 ק"מ, והפסקה בין 14:00 ל-16:00 במרחק 440 ק"מ.

סעיף ב

תשובה:

קטע א: 100100 קמ"ש; קטע ב: 8080 קמ"ש; קטע ג: 120120 קמ"ש

בכל קטע תנועה הגרף הוא קו ישר, כלומר המהירות קבועה. המהירות היא הדרך שנעברה חלקי הזמן: v=ΔsΔtv=\frac{\Delta s}{\Delta t} (זה גם שיפוע הקטע בגרף).

1. קטע א (מ-8:00 עד 10:00, מ-0 עד 200 ק"מ):

v1=200−010−8=2002=100 km/hv_1=\frac{200-0}{10-8}=\frac{200}{2}=100\ \text{km/h}

2. קטע ב (מ-11:00 עד 14:00, מ-200 עד 440 ק"מ):

v2=440−20014−11=2403=80 km/hv_2=\frac{440-200}{14-11}=\frac{240}{3}=80\ \text{km/h}

3. קטע ג (מ-16:00 עד 17:00, מ-440 עד 560 ק"מ):

v3=560−44017−16=1201=120 km/hv_3=\frac{560-440}{17-16}=\frac{120}{1}=120\ \text{km/h}

תשובה: בקטע א 100100 קמ"ש, בקטע ב 8080 קמ"ש, בקטע ג 120120 קמ"ש.

שאלה 10 · בעיה מילולית: מספר בקבוקים ומחיר

קובי ומרב קנו כמות מסוימת של בקבוקי בירה, תמורת 360 ש"ח בסה"כ.

אם היו קונים בירה מסוג זול יותר, היו מקבלים תמורת אותו סכום 15 בקבוקים יותר. נתון שהפרש המחיר בין בקבוק זול לבקבוק יקר הוא 2 ש"ח.

מיצאו כמה בקבוקים קנו קובי ומרב ואת המחיר ששילמו לבקבוק אחד.

שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון !

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

45 בקבוקים, 8 ש"ח לבקבוק

נתון: סכום הקנייה 360 ש"ח; בבירה הזולה – אותו סכום, 15 בקבוקים יותר, וכל בקבוק זול ב-2 ש"ח.

מבוקש: מספר הבקבוקים והמחיר לבקבוק בקנייה בפועל.

1. נגדיר משתנים: xx – מספר הבקבוקים שנקנו, yy – המחיר לבקבוק (ש"ח). נסכם בטבלה:

קנייהמספר בקבוקיםמחיר לבקבוק (ש"ח)עלות כוללת (ש"ח)
בפועלxxyy360
בירה זולהx+15x+15y−2y-2360

2. מספר × מחיר = עלות, ולכן:

{xy=360(x+15)(y−2)=360\begin{cases}xy=360\\(x+15)(y-2)=360\end{cases}

3. פותחים סוגריים במשוואה השנייה:

xy−2x+15y−30=360xy-2x+15y-30=360

מציבים xy=360xy=360:

360−2x+15y−30=360⇒15y=2x+30⇒y=2x+3015360-2x+15y-30=360\Rightarrow 15y=2x+30\Rightarrow y=\frac{2x+30}{15}

4. מציבים במשוואה הראשונה:

x⋅2x+3015=360⇒2x2+30x=5400⇒x2+15x−2700=0x\cdot\frac{2x+30}{15}=360\Rightarrow 2x^2+30x=5400\Rightarrow x^2+15x-2700=0

5. נוסחת השורשים:

x1,2=−15±152+4⋅27002=−15±110252=−15±1052x_{1,2}=\frac{-15\pm\sqrt{15^2+4\cdot 2700}}{2}=\frac{-15\pm\sqrt{11025}}{2}=\frac{-15\pm 105}{2}
x1=45,x2=−60x_1=45,\qquad x_2=-60

6. מספר בקבוקים חייב להיות חיובי, ולכן x=45x=45, ומכאן y=36045=8y=\frac{360}{45}=8 ש"ח.

7. בקרה: בבירה הזולה 45+15=6045+15=60 בקבוקים במחיר 8−2=68-2=6 ש"ח, ו-60⋅6=36060\cdot 6=360 ש"ח ✓.

תשובה: קובי ומרב קנו 45 בקבוקים, ושילמו 8 ש"ח לבקבוק.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי של משוואה

נתונות שתי הפונקציות: (1)y=2x2+2x−3;(2)y=2−x(1)\quad y=2x^2+2x-3\quad;\quad(2)\quad y=2-x

א.

שרטטו, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ-x=−3x=-3 ועד x=2x=2 (−3≤x≤2-3\le x\le 2).

(8 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פיתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

2x2+2x−3=2−x2x^2+2x-3=2-x
(3 נקודות)
ג.

בידקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקבלתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

פרבולה עם קודקוד (−0.5,−3.5)(-0.5,-3.5) העוברת דרך (−3,9)(-3,9) ו-(2,9)(2,9); ישר יורד מ-(−3,5)(-3,5) עד (2,0)(2,0).

נמצא את הקודקוד של הפרבולה, נבנה טבלת ערכים לשתי הפונקציות ונסמן את הנקודות.

1. קודקוד הפרבולה (a=2a=2, b=2b=2):

xv=−b2a=−22⋅2=−12,yv=2⋅(−12)2+2⋅(−12)−3=12−1−3=−3.5x_v=-\frac{b}{2a}=-\frac{2}{2\cdot 2}=-\frac{1}{2},\qquad y_v=2\cdot\left(-\tfrac{1}{2}\right)^2+2\cdot\left(-\tfrac{1}{2}\right)-3=\tfrac{1}{2}-1-3=-3.5

המקדם a=2>0a=2>0, ולכן הפרבולה פתוחה כלפי מעלה (קודקוד הוא נקודת מינימום).

2. טבלת ערכים:

ערךx=−3x=-3x=−2x=-2x=−1x=-1x=0x=0x=1x=1x=2x=2
y=2x2+2x−3y=2x^2+2x-391-3-319
y=2−xy=2-x543210

3. מסמנים את הנקודות במערכת צירים אחת: את נקודות הפרבולה מחברים בקו עקום חלק דרך הקודקוד (−0.5,−3.5)(-0.5,-3.5), ואת נקודות הישר מחברים בקו ישר. הפרבולה סימטרית סביב הישר x=−0.5x=-0.5 (למשל y(−1)=y(0)=−3y(-1)=y(0)=-3, y(−2)=y(1)=1y(-2)=y(1)=1).

-3-2-112-4-3-2-112345678910(-3,9)(2,9)‫קודקוד‬(-3,5)(2,0)(-2.5,4.5)(1,1)

תשובה: הגרפים משורטטים: פרבולה עם קודקוד (−0.5,−3.5)(-0.5,-3.5) שעוברת דרך (−3,9)(-3,9) ו-(2,9)(2,9), וישר יורד מ-(−3,5)(-3,5) עד (2,0)(2,0).

סעיף ב

תשובה:

x1=−2.5x_1=-2.5, x2=1x_2=1

אגף שמאל הוא פונקציה (1) ואגף ימין הוא פונקציה (2). לכן הפתרונות הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של שני הגרפים.

1. בשרטוט רואים שתי נקודות חיתוך.

2. נקודה אחת היא (1,1)(1,1) – היא מופיעה גם בטבלת הערכים (בשתי הפונקציות y=1y=1 כאשר x=1x=1).

3. הנקודה השנייה נמצאת בין x=−3x=-3 ל-x=−2x=-2, באמצע ביניהם: (−2.5, 4.5)(-2.5,\ 4.5).

תשובה: x1=−2.5x_1=-2.5, x2=1x_2=1.

סעיף ג

תשובה:

עבור x=−2.5x=-2.5 שני האגפים 4.54.5; עבור x=1x=1 שני האגפים 11.

מציבים כל פתרון בשני אגפי המשוואה.

1. x=−2.5x=-2.5:

2⋅(−2.5)2+2⋅(−2.5)−3=12.5−5−3=4.5,2−(−2.5)=4.52\cdot(-2.5)^2+2\cdot(-2.5)-3=12.5-5-3=4.5,\qquad 2-(-2.5)=4.5

האגפים שווים ✓.

2. x=1x=1:

2⋅12+2⋅1−3=1,2−1=12\cdot 1^2+2\cdot 1-3=1,\qquad 2-1=1

האגפים שווים ✓.

תשובה: שני הפתרונות x=−2.5x=-2.5 ו-x=1x=1 מקיימים את המשוואה.

שאלה 12 · מקבילית: זוויות, אלכסון, זווית בין אלכסונים ושטח

במקבילית ABCDABCD נתונים:

אורכי הצלעות: AB=25.0AB=25.0 ס"מ, BC=15.0BC=15.0 ס"מ

אורך האלכסון הגדול הוא BD=35.0BD=35.0 ס"מ.

א.

חשבו את זוויות המקבילית.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את אורך האלכסון הקטן ACAC ואת גודל הזווית החדה שבין האלכסונים.

(6 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המקבילית.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

∡BAD=∡BCD=120∘\measuredangle BAD=\measuredangle BCD=120^\circ, ∡ABC=∡ADC=60∘\measuredangle ABC=\measuredangle ADC=60^\circ

במשולש ABDABD ידועות שלוש הצלעות: AB=25AB=25, AD=BC=15AD=BC=15 (צלעות נגדיות במקבילית שוות), BD=35BD=35. לכן נמצא את ∡BAD\measuredangle BAD במשפט הקוסינוסים.

1. משפט הקוסינוסים מול הצלע BDBD:

BD2=AB2+AD2−2⋅AB⋅AD⋅cos⁡∡BADBD^2=AB^2+AD^2-2\cdot AB\cdot AD\cdot\cos\measuredangle BAD
cos⁡∡BAD=AB2+AD2−BD22⋅AB⋅AD=252+152−3522⋅25⋅15=625+225−1225750=−375750=−0.5\cos\measuredangle BAD=\frac{AB^2+AD^2-BD^2}{2\cdot AB\cdot AD}=\frac{25^2+15^2-35^2}{2\cdot 25\cdot 15}=\frac{625+225-1225}{750}=\frac{-375}{750}=-0.5
∡BAD=120∘\measuredangle BAD=120^\circ

2. במקבילית זוויות נגדיות שוות, ולכן ∡BCD=120∘\measuredangle BCD=120^\circ.

3. זוויות סמוכות במקבילית משלימות ל-180∘180^\circ:

∡ABC=∡ADC=180∘−120∘=60∘\measuredangle ABC=\measuredangle ADC=180^\circ-120^\circ=60^\circ

תשובה: ∡A=∡C=120∘\measuredangle A=\measuredangle C=120^\circ, ∡B=∡D=60∘\measuredangle B=\measuredangle D=60^\circ.

סעיף ב

תשובה:

AC≈21.79AC\approx 21.79 ס"מ; הזווית החדה בין האלכסונים ≈58.37∘\approx 58.37^\circ

את ACAC נמצא במשפט הקוסינוסים במשולש ABCABC. לזווית בין האלכסונים נשתמש בכך שהאלכסונים במקבילית חוצים זה את זה, ונעבוד במשולש שנוצר ליד נקודת החיתוך.

1. במשולש ABCABC, מול הזווית ∡ABC=60∘\measuredangle ABC=60^\circ:

AC2=AB2+BC2−2⋅AB⋅BC⋅cos⁡60∘=252+152−2⋅25⋅15⋅0.5=625+225−375=475AC^2=AB^2+BC^2-2\cdot AB\cdot BC\cdot\cos 60^\circ=25^2+15^2-2\cdot 25\cdot 15\cdot 0.5=625+225-375=475
AC=475≈21.79 cmAC=\sqrt{475}\approx 21.79\,\text{cm}

2. נסמן ב-EE את נקודת החיתוך של האלכסונים. האלכסונים חוצים זה את זה:

AE=AC2≈21.7942=10.897 cm,DE=BD2=352=17.5 cmAE=\frac{AC}{2}\approx\frac{21.794}{2}=10.897\,\text{cm},\qquad DE=\frac{BD}{2}=\frac{35}{2}=17.5\,\text{cm}

3. במשולש AEDAED ידועות שלוש הצלעות (AD=15AD=15). הזווית ∡AED\measuredangle AED מול הצלע הקצרה ADAD, ולכן היא הזווית החדה בין האלכסונים. משפט הקוסינוסים:

cos⁡∡AED=AE2+DE2−AD22⋅AE⋅DE=10.8972+17.52−1522⋅10.897⋅17.5=118.745+306.25−225381.40≈0.5244\cos\measuredangle AED=\frac{AE^2+DE^2-AD^2}{2\cdot AE\cdot DE}=\frac{10.897^2+17.5^2-15^2}{2\cdot 10.897\cdot 17.5}=\frac{118.745+306.25-225}{381.40}\approx 0.5244
∡AED≈58.37∘\measuredangle AED\approx 58.37^\circ

4. הזווית הסמוכה לה, ∡AEB=180∘−58.37∘=121.63∘\measuredangle AEB=180^\circ-58.37^\circ=121.63^\circ, היא הזווית הקהה בין האלכסונים.

תשובה: AC≈21.79AC\approx 21.79 ס"מ, והזווית החדה בין האלכסונים היא כ-58.37∘58.37^\circ.

סעיף ג

תשובה:

S≈324.76S\approx 324.76 סמ"ר

שטח מקבילית שווה למכפלת שתי צלעות סמוכות בסינוס הזווית שביניהן: S=AB⋅AD⋅sin⁡∡BADS=AB\cdot AD\cdot\sin\measuredangle BAD.

1. מציבים:

S=25⋅15⋅sin⁡120∘=375⋅0.8660≈324.76 cm2S=25\cdot 15\cdot\sin 120^\circ=375\cdot 0.8660\approx 324.76\,\text{cm}^2

תשובה: שטח המקבילית הוא כ-324.76324.76 סמ"ר.

שאלה 13 · משולש ישר-זווית במערכת צירים: קודקוד, צלעות, שווה-שוקיים

הנקודות A(−2,1)A\left(-2,1\right) ו-B(4,4)B\left(4,4\right) הן שני קודקודים במשולש ישר-זווית ΔABC\Delta ABC שבו הצלע ACAC היא היתר.

היתר ACAC נמצא על הישר y=1−x3y=\dfrac{1-x}{3}.

א.

מיצאו את שיעורי הקודקוד השלישי CC.

(5 נקודות)
ב.

חשבו את אורכי צלעות המשולש והראה שהן מקיימות את משפט פיתגורס.

(4 נקודות)
ג.

מצאו שיעורי נקודה נוספת DD הנמצאת על המשך הישר ABAB מעבר לנקודה BB כך ש-ΔACD\Delta ACD הוא משולש שווה-שוקיים שבו ADAD הוא הבסיס ו-BCBC הוא הגובה לבסיס. יש להראות ע"י חישוב ישיר של אורכי הצלעות ש-CD=ACCD=AC.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

C(7,−2)C(7,-2)

ACAC הוא היתר, ולכן הזווית הישרה היא ב-BB, כלומר BC⊥ABBC\perp AB. נמצא את משוואת BCBC ונחתוך אותה עם הישר של היתר.

1. שיפוע ABAB:

mAB=4−14−(−2)=36=12m_{AB}=\frac{4-1}{4-(-2)}=\frac{3}{6}=\frac{1}{2}

2. מכפלת שיפועים של ישרים מאונכים היא −1-1, ולכן:

mBC=−1mAB=−2m_{BC}=-\frac{1}{m_{AB}}=-2

3. משוואת BCBC (עובר דרך B(4,4)B(4,4)):

y=−2x+b⇒4=−2⋅4+b⇒b=12⇒y=−2x+12y=-2x+b\Rightarrow 4=-2\cdot 4+b\Rightarrow b=12\Rightarrow y=-2x+12

4. CC היא נקודת החיתוך של BCBC עם הישר y=1−x3y=\frac{1-x}{3}:

1−x3=−2x+12⇒1−x=−6x+36⇒5x=35⇒x=7\frac{1-x}{3}=-2x+12\Rightarrow 1-x=-6x+36\Rightarrow 5x=35\Rightarrow x=7
y=−2⋅7+12=−2y=-2\cdot 7+12=-2

5. בקרה: 1−73=−2\frac{1-7}{3}=-2 ✓ (הנקודה על ישר היתר). גם AA על ישר זה: 1−(−2)3=1\frac{1-(-2)}{3}=1 ✓.

תשובה: C(7,−2)C(7,-2).

סעיף ב

תשובה:

AB=BC=45≈6.71AB=BC=\sqrt{45}\approx 6.71, AC=90≈9.49AC=\sqrt{90}\approx 9.49; 45+45=9045+45=90

משתמשים בנוסחת המרחק בין שתי נקודות d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

1. AB=(4−(−2))2+(4−1)2=36+9=45≈6.71AB=\sqrt{(4-(-2))^2+(4-1)^2}=\sqrt{36+9}=\sqrt{45}\approx 6.71

2. BC=(7−4)2+(−2−4)2=9+36=45≈6.71BC=\sqrt{(7-4)^2+(-2-4)^2}=\sqrt{9+36}=\sqrt{45}\approx 6.71

3. AC=(7−(−2))2+(−2−1)2=81+9=90≈9.49AC=\sqrt{(7-(-2))^2+(-2-1)^2}=\sqrt{81+9}=\sqrt{90}\approx 9.49

4. משפט פיתגורס (היתר ACAC):

AB2+BC2=45+45=90=AC2 ✓AB^2+BC^2=45+45=90=AC^2\ \checkmark

תשובה: AB=BC=45≈6.71AB=BC=\sqrt{45}\approx 6.71, AC=90≈9.49AC=\sqrt{90}\approx 9.49, ומתקיים AB2+BC2=AC2AB^2+BC^2=AC^2.

סעיף ג

תשובה:

D(10,7)D(10,7); CD=90=ACCD=\sqrt{90}=AC

BC⊥ABBC\perp AB, ולכן BCBC אכן גובה לבסיס ADAD שעל הישר ABAB. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, ולכן BB חייבת להיות אמצע הקטע ADAD.

1. נוסחת אמצע קטע, BB אמצע ADAD:

xB=xA+xD2⇒4=−2+xD2⇒xD=10x_B=\frac{x_A+x_D}{2}\Rightarrow 4=\frac{-2+x_D}{2}\Rightarrow x_D=10
yB=yA+yD2⇒4=1+yD2⇒yD=7y_B=\frac{y_A+y_D}{2}\Rightarrow 4=\frac{1+y_D}{2}\Rightarrow y_D=7

2. בדיקה ש-DD על הישר ABAB: שיפוע BD=7−410−4=36=12=mABBD=\frac{7-4}{10-4}=\frac{3}{6}=\frac{1}{2}=m_{AB} ✓, ו-xD=10>xB=4x_D=10>x_B=4, כלומר DD מעבר ל-BB.

3. חישוב ישיר של השוק CDCD:

CD=(10−7)2+(7−(−2))2=9+81=90CD=\sqrt{(10-7)^2+(7-(-2))^2}=\sqrt{9+81}=\sqrt{90}

ומסעיף ב: AC=90AC=\sqrt{90}. לכן CD=ACCD=AC, והמשולש ACDACD שווה-שוקיים.

תשובה: D(10,7)D(10,7), ו-CD=AC=90≈9.49CD=AC=\sqrt{90}\approx 9.49.

שאלה 14 · פונקציה קדומה, משיק ושטח משולש עם הצירים

פונקציה f(x)f\left(x\right) מקיימת f′(x)=3x2+6x−7f'\left(x\right)=3x^2+6x-7. ידוע שהגרף של פונקציה זו עובר דרך הנקודה (2,4)\left(2,4\right).

א.

מיצאו את הפונקציה f(x)f\left(x\right).

(5 נקודות)
ב.

חשבו את משוואת הישר המשיק לפונקציה f(x)f\left(x\right) בנקודה שבה x=1x=1 והנמצאת על גרף הפונקציה.

(5 נקודות)
ג.

המשיק הנ"ל חותך את הצירים בנקודות AA ו-BB. חשבו את שטח המשולש הנוצר ע"י הישר ABAB ושני הצירים.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

f(x)=x3+3x2−7x−2f(x)=x^3+3x^2-7x-2

את הפונקציה מוצאים מהנגזרת בעזרת אינטגרל לא מסוים, ואת הקבוע CC מוצאים מהנקודה שעל הגרף.

1. אינטגרל (לכל איבר ∫xn dx=xn+1n+1\int x^n\,dx=\frac{x^{n+1}}{n+1}):

f(x)=∫(3x2+6x−7)dx=x3+3x2−7x+Cf(x)=\int\left(3x^2+6x-7\right)dx=x^3+3x^2-7x+C

2. הגרף עובר דרך (2,4)(2,4), כלומר f(2)=4f(2)=4:

23+3⋅22−7⋅2+C=8+12−14+C=6+C=4⇒C=−22^3+3\cdot 2^2-7\cdot 2+C=8+12-14+C=6+C=4\Rightarrow C=-2

תשובה: f(x)=x3+3x2−7x−2f(x)=x^3+3x^2-7x-2.

סעיף ב

תשובה:

y=2x−7y=2x-7

למשוואת משיק צריך נקודה ושיפוע. השיפוע הוא ערך הנגזרת בנקודת ההשקה.

1. נקודת ההשקה: f(1)=1+3−7−2=−5f(1)=1+3-7-2=-5, כלומר (1,−5)(1,-5).

2. השיפוע: m=f′(1)=3⋅12+6⋅1−7=2m=f'(1)=3\cdot 1^2+6\cdot 1-7=2.

3. משוואת ישר דרך נקודה ושיפוע:

y−(−5)=2(x−1)⇒y+5=2x−2⇒y=2x−7y-(-5)=2(x-1)\Rightarrow y+5=2x-2\Rightarrow y=2x-7

תשובה: משוואת המשיק: y=2x−7y=2x-7.

סעיף ג

תשובה:

S=12.25S=12.25 יח"ר

נמצא את נקודות החיתוך של המשיק עם הצירים. המשולש עם הצירים הוא ישר-זווית (בראשית), וניצביו הם המרחקים של נקודות החיתוך מהראשית.

1. חיתוך עם ציר ה-yy (x=0x=0): y=2⋅0−7=−7y=2\cdot 0-7=-7, כלומר (0,−7)(0,-7).

2. חיתוך עם ציר ה-xx (y=0y=0): 0=2x−7⇒x=3.50=2x-7\Rightarrow x=3.5, כלומר (3.5,0)(3.5,0).

3. אורכי הניצבים: 77 ו-3.53.5. השטח:

S=7⋅3.52=12.25S=\frac{7\cdot 3.5}{2}=12.25

תשובה: שטח המשולש הוא 12.2512.25 יחידות שטח.

שאלה 15 · פירמידה ריבועית ישרה: זווית, מקצוע, שטח פנים ונפח

נתונה פירמידה ישרה ABCDKABCDK שבסיסה ריבוע.

אורך צלע הבסיס 15 ס"מ וגודל גובה הפירמידה 25 ס"מ.

א.

חשבו את הזווית שבין פאה צדדית של הפירמידה לבין בסיס הפירמידה.

שרטטו את הפירמידה במחברתכם וציינו את הזווית בשרטוט.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את גודל המקצוע הצדדי של הפירמידה.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח הפנים של הפירמידה (פאות + בסיס).

(4 נקודות)
ד.

נתון כדור בעל רדיוס RR שנפחו שווה לנפח הפירמידה. חשבו את רדיוס הכדור RR.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

≈73.30∘\approx 73.30^\circ

נתון: צלע הבסיס 1515 ס"מ, גובה 2525 ס"מ. מבוקש: הזווית בין הפאה BCKBCK לבסיס.

1. השרטוט: נסמן ב-MM את מרכז הבסיס (נקודת החיתוך של אלכסוני הריבוע) – הגובה KMKM יורד מ-KK לנקודה זו. נסמן ב-EE את אמצע הצלע BCBC. בשרטוט מעבירים את הקטעים KEKE ו-MEME, ומסמנים את הזווית ∡KEM\measuredangle KEM בקודקוד EE.

2. למה זו הזווית בין הפאה לבסיס: המשולש BCKBCK שווה-שוקיים (KB=KCKB=KC), ולכן התיכון KEKE הוא גם גובה: KE⊥BCKE\perp BC. גם ME⊥BCME\perp BC (הקטע מהמרכז לאמצע הצלע מקביל לצלע הסמוכה). שני ישרים המאונכים לישר החיתוך BCBC, אחד בכל מישור, יוצרים את הזווית בין המישורים – ∡KEM\measuredangle KEM.

3. המשולש KEMKEM ישר-זווית ב-MM (הגובה KMKM מאונך לבסיס), עם:

KM=25 cm,EM=152=7.5 cmKM=25\,\text{cm},\qquad EM=\frac{15}{2}=7.5\,\text{cm}

4. KMKM מול הזווית ו-EMEM ליד הזווית:

tan⁡∡KEM=KMEM=257.5≈3.333⇒∡KEM≈73.30∘\tan\measuredangle KEM=\frac{KM}{EM}=\frac{25}{7.5}\approx 3.333\Rightarrow\measuredangle KEM\approx 73.30^\circ

תשובה: הזווית בין פאה צדדית לבסיס היא ∡KEM≈73.30∘\measuredangle KEM\approx 73.30^\circ.

סעיף ב

תשובה:

KB≈27.16KB\approx 27.16 ס"מ

המקצוע הצדדי KBKB הוא יתר במשולש ישר-הזווית KMBKMB, שניצביו הם הגובה KMKM וחצי האלכסון BMBM.

1. אלכסון הבסיס: BD=152+152=152BD=\sqrt{15^2+15^2}=15\sqrt{2}, ולכן:

BM=1522=7.52+7.52≈10.61 cmBM=\frac{15\sqrt{2}}{2}=\sqrt{7.5^2+7.5^2}\approx 10.61\,\text{cm}

2. משפט פיתגורס במשולש KMBKMB:

KB=KM2+BM2=252+112.5=737.5≈27.16 cmKB=\sqrt{KM^2+BM^2}=\sqrt{25^2+112.5}=\sqrt{737.5}\approx 27.16\,\text{cm}

תשובה: אורך המקצוע הצדדי הוא כ-27.1627.16 ס"מ.

סעיף ג

תשובה:

≈1008\approx 1008 סמ"ר

שטח הפנים = 4 פאות משולשות שוות + בסיס ריבועי. לשטח פאה צריך את הגובה שלה KEKE (אפותמה).

1. KEKE הוא יתר במשולש KEMKEM (ניצבים KM=25KM=25, EM=7.5EM=7.5):

KE=252+7.52=625+56.25=681.25≈26.10 cmKE=\sqrt{25^2+7.5^2}=\sqrt{625+56.25}=\sqrt{681.25}\approx 26.10\,\text{cm}

2. שטח פאה אחת (בסיס BC=15BC=15, גובה KEKE):

Sface=BC⋅KE2=15⋅26.1012≈195.76 cm2S_{\text{face}}=\frac{BC\cdot KE}{2}=\frac{15\cdot 26.101}{2}\approx 195.76\,\text{cm}^2

3. שטח הבסיס: 152=225 cm215^2=225\,\text{cm}^2.

4. שטח הפנים:

S=4⋅195.76+225≈1008 cm2S=4\cdot 195.76+225\approx 1008\,\text{cm}^2

תשובה: שטח הפנים של הפירמידה הוא כ-10081008 סמ"ר.

סעיף ד

תשובה:

R≈7.650R\approx 7.650 ס"מ

מחשבים את נפח הפירמידה, משווים לנוסחת נפח הכדור V=43πR3V=\frac{4}{3}\pi R^3, ומבודדים את RR.

1. נפח הפירמידה (שליש שטח בסיס כפול גובה):

V=152⋅253=56253=1875 cm3V=\frac{15^2\cdot 25}{3}=\frac{5625}{3}=1875\,\text{cm}^3

2. משווים לנפח הכדור:

43πR3=1875⇒R3=3⋅18754π≈447.62\frac{4}{3}\pi R^3=1875\Rightarrow R^3=\frac{3\cdot 1875}{4\pi}\approx 447.62

3. שורש שלישי:

R=447.623≈7.650 cmR=\sqrt[3]{447.62}\approx 7.650\,\text{cm}

תשובה: רדיוס הכדור הוא כ-7.6507.650 ס"מ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.