דילוג לתוכן המרכזי

מבחן מה"ט מתמטיקה 99913 - אביב 2023 מועד ב'

מכינה טכנולוגית · סמל 99913 · 15 שאלות · פתרון מלא לכל סעיף

מבחן הגמר הממלכתי של מה"ט במתמטיקה, אביב 2023 מועד ב', כל 15 השאלות כמו בשאלון. לכל סעיף יש תשובה סופית ופתרון מלא ומוסבר, צעד אחרי צעד. נסו לפתור לבד, ואז פתחו את הפתרון.

הנחיות הבחינה

משך הבחינה: שלוש וחצי שעות.

מבנה השאלון: בשאלון זה שני חלקים:

חלק א' – תשע שאלות – 60 נקודות.

חלק ב' – שש שאלות – 39 נקודות.

הערכה כללית – 1 נקודה.

סך הכל – 100 נקודות.

חלק א': בחלק זה 9 שאלות – ערך כל שאלה 12 נקודות. מותר לכם לענות על מספר שאלות כרצונכם, אך סך כל הנקודות שתוכלו לצבור בחלק זה לא יעלה על 60. ניתן לצבור נקודות גם מחלקי שאלות.

חלק ב': בחלק זה 6 שאלות – ערכה של כל שאלה הוא 13 נקודות. עליכם לענות על 3 שאלות בלבד. אם תענו על יותר שאלות, יילקחו בחשבון 3 השאלות הראשונות בלבד. לא ניתן לצבור נקודות מחלקי שאלות בחלק זה של הבחינה.

חומר עזר: 1. מחשבון סטנדרטי המכיל פונקציות טריגונומטריות.

2. נספחים המצורפים על ידי מה"ט לשאלון: נוסחאות במתמטיקה ודף הבהרות בערבית.

נוסחאון מה"ט במתמטיקה - להורדה ב-PDF, 6 עמודים.

שאלה 1 · תחום הגדרה ומשוואה עם שברים אלגבריים

א.

נתונה הפונקציה: f(x)=3−x1−x2−11−xf\left(x\right)=\dfrac{3-x}{1-x^2}-\dfrac{1}{1-x}

מיצאו את תחום ההגדרה שלה.

(2 נקודות)
ב.

פיתרו את המשוואה: 3−x1−x2=11−x−2\dfrac{3-x}{1-x^2}=\dfrac{1}{1-x}-2

(8 נקודות)
ג.

בידקו את נכונות הפתרונות שמצאתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה:

x≠1x\neq 1 וגם x≠−1x\neq -1

פונקציה עם שברים מוגדרת לכל xx שבו אף מכנה אינו מתאפס.

1. המכנה הראשון: 1−x2=0⇒x2=1⇒x=11-x^2=0 \Rightarrow x^2=1 \Rightarrow x=1 או x=−1x=-1.

2. המכנה השני: 1−x=0⇒x=11-x=0 \Rightarrow x=1.

3. לכן יש להוציא מתחום ההגדרה את הערכים x=1x=1 ו-x=−1x=-1.

תשובה: תחום ההגדרה: כל xx פרט ל-x=1x=1 ול-x=−1x=-1, כלומר x≠±1x\neq \pm 1.

סעיף ב

תשובה:

x=−2x=-2 (הערך x=1x=1 נפסל)

פותרים משוואה עם שברים: מביאים למכנה משותף, כופלים בו ומקבלים משוואה ריבועית.

1. תנאי ההגדרה (כמו בסעיף א): x≠1x\neq 1, x≠−1x\neq -1.

2. מפרקים את המכנה: 1−x2=(1−x)(1+x)1-x^2=(1-x)(1+x). זהו המכנה המשותף של כל האיברים במשוואה.

3. כופלים את שני אגפי המשוואה ב-(1−x)(1+x)(1-x)(1+x):

3−x=(1+x)−2(1−x2)3-x=(1+x)-2(1-x^2)

4. פותחים סוגריים:

3−x=1+x−2+2x23-x=1+x-2+2x^2

5. מעבירים הכול לאגף אחד ומכנסים איברים:

2x2+2x−4=0  /:2⇒x2+x−2=02x^2+2x-4=0\ \ \Big/:2\qquad\Rightarrow\qquad x^2+x-2=0

6. פותרים בנוסחת השורשים (a=1a=1, b=1b=1, c=−2c=-2):

x1,2=−1±12−4⋅1⋅(−2)2⋅1=−1±92=−1±32x_{1,2}=\frac{-1\pm\sqrt{1^2-4\cdot 1\cdot(-2)}}{2\cdot 1}=\frac{-1\pm\sqrt{9}}{2}=\frac{-1\pm 3}{2}
x1=22=1,x2=−42=−2x_1=\frac{2}{2}=1,\qquad x_2=\frac{-4}{2}=-2

7. בודקים מול תנאי ההגדרה: x=1x=1 מאפס את המכנים ולכן נפסל. x=−2x=-2 בתחום ההגדרה.

תשובה: פתרון המשוואה הוא x=−2x=-2 (הערך x=1x=1 אינו בתחום ההגדרה).

סעיף ג

תשובה:

עבור x=−2x=-2 שני האגפים שווים −53-\frac{5}{3}.

מציבים את הפתרון x=−2x=-2 במשוואה המקורית ובודקים ששני האגפים שווים.

1. אגף שמאל: 3−(−2)1−(−2)2=51−4=5−3=−53\dfrac{3-(-2)}{1-(-2)^2}=\dfrac{5}{1-4}=\dfrac{5}{-3}=-\dfrac{5}{3}

2. אגף ימין: 11−(−2)−2=13−2=−53\dfrac{1}{1-(-2)}-2=\dfrac{1}{3}-2=-\dfrac{5}{3}

3. האגפים שווים, ולכן x=−2x=-2 הוא פתרון נכון.

4. הערך x=1x=1 אי אפשר להציב כלל: מתקבל 1−12=01-1^2=0 במכנה, ולכן הוא אינו פתרון.

תשובה: x=−2x=-2 מקיים את המשוואה (שני האגפים שווים −53-\frac{5}{3}); x=1x=1 אינו פתרון כי אינו בתחום ההגדרה.

שאלה 2 · משולש שווה-שוקיים עם גובה: זוויות, היקף ושטח

במשולש שווה- שוקיים ΔABC\Delta ABC, ADAD הוא הגובה לבסיס ו- DEDE מאונך לשוק ABAB.

נתונים: אורך הגובה AD=3.4AD=3.4 מ' והזווית ∡BDE=35∘\measuredangle BDE=35^\circ.

א.

מיצאו את זוויות המשולש ΔABC\Delta ABC.

(3 נקודות)
ב.

מיצאו את היקף המשולש ΔABC\Delta ABC.

(5 נקודות)
ג.

מיצאו את שטח המשולש ΔADE\Delta ADE.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה:

∡B=∡C=55∘\measuredangle B=\measuredangle C=55^\circ, ∡BAC=70∘\measuredangle BAC=70^\circ

נתון: AB=ACAB=AC, AD⊥BCAD\perp BC, DE⊥ABDE\perp AB, ∡BDE=35∘\measuredangle BDE=35^\circ.

מבוקש: שלוש הזוויות של ΔABC\Delta ABC.

1. במשולש BDEBDE הזווית ∡BED=90∘\measuredangle BED=90^\circ (כי DE⊥ABDE\perp AB). לפי סכום הזוויות במשולש:

∡B=180∘−90∘−35∘=55∘\measuredangle B=180^\circ-90^\circ-35^\circ=55^\circ

2. במשולש שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות: ∡C=∡B=55∘\measuredangle C=\measuredangle B=55^\circ.

3. זווית הראש:

∡BAC=180∘−55∘−55∘=70∘\measuredangle BAC=180^\circ-55^\circ-55^\circ=70^\circ

תשובה: ∡B=∡C=55∘\measuredangle B=\measuredangle C=55^\circ, ∡BAC=70∘\measuredangle BAC=70^\circ.

סעיף ב

תשובה:

PΔABC≈13.06P_{\Delta ABC}\approx 13.06 מ'

מבוקש: AB+AC+BCAB+AC+BC. נעבוד במשולש ישר-הזווית ABDABD (∡ADB=90∘\measuredangle ADB=90^\circ), שבו ידועים הניצב AD=3.4AD=3.4 והזווית ∡B=55∘\measuredangle B=55^\circ.

1. הניצב ADAD מול הזווית BB, והיתר הוא ABAB:

sin⁡55∘=ADAB⇒AB=3.4sin⁡55∘=3.40.8192≈4.151 m\sin 55^\circ=\frac{AD}{AB}\Rightarrow AB=\frac{3.4}{\sin 55^\circ}=\frac{3.4}{0.8192}\approx 4.151\,\text{m}

2. הניצב BDBD ליד הזווית BB:

tan⁡55∘=ADBD⇒BD=3.4tan⁡55∘=3.41.4281≈2.381 m\tan 55^\circ=\frac{AD}{BD}\Rightarrow BD=\frac{3.4}{\tan 55^\circ}=\frac{3.4}{1.4281}\approx 2.381\,\text{m}

3. בקרה לפי משפט פיתגורס: 3.42+2.3812≈4.151\sqrt{3.4^2+2.381^2}\approx 4.151 – מתאים.

4. במשולש שווה-שוקיים הגובה לבסיס הוא גם תיכון, ולכן BC=2⋅BD≈4.761 mBC=2\cdot BD\approx 4.761\,\text{m}, וגם AC=AB≈4.151 mAC=AB\approx 4.151\,\text{m}.

5. ההיקף:

PΔABC=2⋅AB+BC=2⋅4.151+4.761≈13.06 mP_{\Delta ABC}=2\cdot AB+BC=2\cdot 4.151+4.761\approx 13.06\,\text{m}

תשובה: היקף המשולש ABCABC הוא כ-13.0613.06 מ'.

סעיף ג

תשובה:

SΔADE≈2.72S_{\Delta ADE}\approx 2.72 מ"ר

המשולש ADEADE ישר-זווית ב-EE (כי DE⊥ABDE\perp AB), והיתר שלו הוא AD=3.4AD=3.4. נמצא את שני הניצבים AEAE ו-DEDE, ושטח המשולש הוא מחצית מכפלתם.

1. הזווית ∡DAE\measuredangle DAE: הגובה לבסיס במשולש שווה-שוקיים חוצה את זווית הראש, ולכן

∡DAE=70∘2=35∘\measuredangle DAE=\frac{70^\circ}{2}=35^\circ

(אפשר גם: ∡DAB=180∘−90∘−55∘=35∘\measuredangle DAB=180^\circ-90^\circ-55^\circ=35^\circ במשולש ABDABD.)

2. הניצב AEAE ליד הזווית 35∘35^\circ:

AE=AD⋅cos⁡35∘=3.4⋅0.8192≈2.785 mAE=AD\cdot\cos 35^\circ=3.4\cdot 0.8192\approx 2.785\,\text{m}

3. הניצב DEDE מול הזווית 35∘35^\circ:

DE=AD⋅sin⁡35∘=3.4⋅0.5736≈1.950 mDE=AD\cdot\sin 35^\circ=3.4\cdot 0.5736\approx 1.950\,\text{m}

4. השטח:

SΔADE=AE⋅DE2=2.785⋅1.9502≈2.716 m2S_{\Delta ADE}=\frac{AE\cdot DE}{2}=\frac{2.785\cdot 1.950}{2}\approx 2.716\,\text{m}^2

תשובה: שטח המשולש ADEADE הוא כ-2.722.72 מ"ר.

שאלה 3 · סדרה חשבונית: איבר ראשון, הפרש ומספר איברים

האיבר ה-15 של סדרה חשבונית גדול פי 6 מהאיבר השלישי.

האיבר התשיעי בסדרה זו גדול ב- 15 מהאיבר השישי.

א.

מיצאו את הפרש הסדרה החשבונית dd ואת האיבר הראשון שלה a1a_1.

(6 נקודות)
ב.

מחברים את כל אברי הסדרה החל מהאיבר הראשון. כמה אברים צריך לחבר על מנת שהסכום שיתקבל יהיה 5,0405{,}040?

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה:

d=5d=5, a1=2a_1=2

נתון: a15=6a3a_{15}=6a_3, a9=a6+15a_9=a_6+15. מבוקש: a1a_1 ו-dd.

נכתוב כל נתון בעזרת a1a_1 ו-dd לפי נוסחת האיבר הכללי an=a1+(n−1)da_n=a_1+(n-1)d.

1. הנתון השני:

a9−a6=(a1+8d)−(a1+5d)=3d=15⇒d=5a_9-a_6=(a_1+8d)-(a_1+5d)=3d=15\Rightarrow d=5

2. הנתון הראשון:

a1+14d=6(a1+2d)⇒a1+14d=6a1+12d⇒2d=5a1a_1+14d=6(a_1+2d)\Rightarrow a_1+14d=6a_1+12d\Rightarrow 2d=5a_1

3. מציבים d=5d=5:

5a1=10⇒a1=25a_1=10\Rightarrow a_1=2

4. בדיקה: a3=2+2⋅5=12a_3=2+2\cdot 5=12, a15=2+14⋅5=72=6⋅12a_{15}=2+14\cdot 5=72=6\cdot 12 ✓; a6=27a_6=27, a9=42=27+15a_9=42=27+15 ✓.

תשובה: d=5d=5, a1=2a_1=2.

סעיף ב

תשובה:

n=45n=45 איברים

מבוקש: nn כך ש-Sn=5040S_n=5040. נשתמש בנוסחת הסכום של סדרה חשבונית ונקבל משוואה ריבועית ב-nn.

1. נוסחת הסכום:

Sn=n2[2a1+(n−1)d]=n2[4+5(n−1)]=n(5n−1)2S_n=\frac{n}{2}\left[2a_1+(n-1)d\right]=\frac{n}{2}\left[4+5(n-1)\right]=\frac{n(5n-1)}{2}

2. משווים ל-50405040:

n(5n−1)2=5040⇒5n2−n=10080⇒5n2−n−10080=0\frac{n(5n-1)}{2}=5040\Rightarrow 5n^2-n=10080\Rightarrow 5n^2-n-10080=0

3. נוסחת השורשים:

n1,2=1±1+4⋅5⋅100802⋅5=1±20160110=1±44910n_{1,2}=\frac{1\pm\sqrt{1+4\cdot 5\cdot 10080}}{2\cdot 5}=\frac{1\pm\sqrt{201601}}{10}=\frac{1\pm 449}{10}
n1=45010=45,n2=−44810=−44.8n_1=\frac{450}{10}=45,\qquad n_2=\frac{-448}{10}=-44.8

4. מספר האיברים חייב להיות מספר טבעי, ולכן n=45n=45.

5. בדיקה: a45=2+44⋅5=222a_{45}=2+44\cdot 5=222, S45=45(2+222)2=5040S_{45}=\frac{45(2+222)}{2}=5040 ✓.

תשובה: יש לחבר 4545 איברים.

שאלה 4 · אי-שוויונים לינאריים וחוקי חזקות

א.

פיתרו את מערכת אי-השוויונים:

3x+4(2x−7)≥6(x−1)−23x+4(2x-7)\ge 6(x-1)-2 או 4(3x−2)>3(4x−1)−x4(3x-2)>3(4x-1)-x

(6 נקודות)
ב.

חשבו את ערך הביטוי הבא בעזרת חוקי חזקות בלבד וללא שימוש במחשבון:

R=483.5⋅729963⋅129R=\frac{48^{3.5}\cdot\sqrt{72^9}}{\sqrt{96^3}\cdot 12^9}
(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4

סעיף א

תשובה:

x≥4x\ge 4

פותרים כל אי-שוויון בנפרד. בין שני אי-השוויונים מופיעה המילה "או", ולכן הפתרון הוא איחוד שני תחומי הפתרון.

1. אי-השוויון הראשון:

3x+8x−28≥6x−6−2⇒11x−28≥6x−8⇒5x≥20⇒x≥43x+8x-28\ge 6x-6-2\Rightarrow 11x-28\ge 6x-8\Rightarrow 5x\ge 20\Rightarrow x\ge 4

2. אי-השוויון השני:

12x−8>12x−3−x⇒12x−8>11x−3⇒x>512x-8>12x-3-x\Rightarrow 12x-8>11x-3\Rightarrow x>5

3. איחוד: כל x>5x>5 מקיים גם x≥4x\ge 4, ולכן התחום x>5x>5 כלול בתחום x≥4x\ge 4. האיחוד הוא x≥4x\ge 4.

תשובה: x≥4x\ge 4.

סעיף ב

תשובה:

R=36R=36

מפרקים כל בסיס לגורמים ראשוניים (חזקות של 22 ושל 33), ואז מחברים ומחסרים מעריכים.

1. פירוק לגורמים:

48=24⋅3,72=23⋅32,96=25⋅3,12=22⋅348=2^4\cdot 3,\quad 72=2^3\cdot 3^2,\quad 96=2^5\cdot 3,\quad 12=2^2\cdot 3

2. שורש ריבועי הוא חזקה 12\frac{1}{2}: 729=724.5\sqrt{72^9}=72^{4.5}, 963=961.5\sqrt{96^3}=96^{1.5}.

3. כל גורם בנפרד (חזקה של מכפלה וחזקה של חזקה):

483.5=24⋅3.5⋅33.5=214⋅33.548^{3.5}=2^{4\cdot 3.5}\cdot 3^{3.5}=2^{14}\cdot 3^{3.5}
724.5=23⋅4.5⋅32⋅4.5=213.5⋅3972^{4.5}=2^{3\cdot 4.5}\cdot 3^{2\cdot 4.5}=2^{13.5}\cdot 3^{9}
961.5=25⋅1.5⋅31.5=27.5⋅31.596^{1.5}=2^{5\cdot 1.5}\cdot 3^{1.5}=2^{7.5}\cdot 3^{1.5}
129=22⋅9⋅39=218⋅3912^{9}=2^{2\cdot 9}\cdot 3^{9}=2^{18}\cdot 3^{9}

4. המונה: 214+13.5⋅33.5+9=227.5⋅312.52^{14+13.5}\cdot 3^{3.5+9}=2^{27.5}\cdot 3^{12.5}.

המכנה: 27.5+18⋅31.5+9=225.5⋅310.52^{7.5+18}\cdot 3^{1.5+9}=2^{25.5}\cdot 3^{10.5}.

5. חילוק חזקות עם אותו בסיס – מחסרים מעריכים:

R=227.5−25.5⋅312.5−10.5=22⋅32=4⋅9=36R=2^{27.5-25.5}\cdot 3^{12.5-10.5}=2^2\cdot 3^2=4\cdot 9=36

תשובה: R=36R=36.

שאלה 5 · הצבה בנוסחה, בידוד משתנה והצגה מדעית

נתונה הנוסחה: R=5N−6M22N−3MR=\dfrac{5N-6M^2}{2N-3M}

נתון M=−4.5M=-4.5.

א.

הציבו את הערך הנתון של MM בנוסחה הנתונה ובטאו את NN באמצעות RR.

(5 נקודות)
ב.

נתון גם: R=6.335R=\sqrt{6.335}. חשבו (בעזרת המחשבון) את הערך המספרי של RR בדיוק של 3 ספרות משמעותיות (3 ספרות אחרי הנקודה).

(2 נקודות)
ג.

הציבו את הערך המספרי של RR (שקיבלתם בסעיף הקודם) בנוסחה שקיבלתם בסע' א' וחשבו את NN.

הציגו את התוצאה בהצגה מדעית (כלומר, בצורה a⋅10ma\cdot 10^m כאשר mm מספר שלם ו- 1≤∣a∣<101\le\left|a\right|<10 כש- aa כתוב בדיוק של 3 ספרות משמעותיות).

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5

סעיף א

תשובה:

N=121.5+13.5R5−2RN=\dfrac{121.5+13.5R}{5-2R}

מציבים M=−4.5M=-4.5, כופלים במכנה ומבודדים את NN.

1. חישובי עזר: M2=(−4.5)2=20.25M^2=(-4.5)^2=20.25, ולכן 6M2=6⋅20.25=121.56M^2=6\cdot 20.25=121.5; וגם 3M=3⋅(−4.5)=−13.53M=3\cdot(-4.5)=-13.5.

2. הנוסחה אחרי ההצבה:

R=5N−121.52N−(−13.5)=5N−121.52N+13.5R=\frac{5N-121.5}{2N-(-13.5)}=\frac{5N-121.5}{2N+13.5}

3. כופלים את שני האגפים במכנה 2N+13.52N+13.5:

R(2N+13.5)=5N−121.5⇒2RN+13.5R=5N−121.5R(2N+13.5)=5N-121.5\Rightarrow 2RN+13.5R=5N-121.5

4. מעבירים את האיברים עם NN לאגף אחד ואת השאר לאגף השני:

121.5+13.5R=5N−2RN=N(5−2R)121.5+13.5R=5N-2RN=N(5-2R)

5. מחלקים ב-5−2R5-2R (בהנחה ש-R≠2.5R\neq 2.5):

N=121.5+13.5R5−2RN=\frac{121.5+13.5R}{5-2R}

תשובה: N=121.5+13.5R5−2RN=\dfrac{121.5+13.5R}{5-2R}.

סעיף ב

תשובה:

R≈2.517R\approx 2.517

מחשבים את השורש ומעגלים ל-3 ספרות אחרי הנקודה (כפי שמבוקש בסוגריים).

1. R=6.335=2.51694…R=\sqrt{6.335}=2.51694\ldots

2. הספרה הרביעית אחרי הנקודה היא 9≥59\ge 5, ולכן מעגלים כלפי מעלה: R≈2.517R\approx 2.517.

תשובה: R≈2.517R\approx 2.517.

סעיף ג

תשובה:

N≈−4.57⋅103N\approx -4.57\cdot 10^3

מציבים R=2.517R=2.517 בנוסחה מסעיף א.

1. המונה:

121.5+13.5⋅2.517=121.5+33.9795=155.4795121.5+13.5\cdot 2.517=121.5+33.9795=155.4795

2. המכנה:

5−2⋅2.517=5−5.034=−0.0345-2\cdot 2.517=5-5.034=-0.034

3. המנה:

N=155.4795−0.034≈−4572.9N=\frac{155.4795}{-0.034}\approx -4572.9

4. הצגה מדעית: מזיזים את הנקודה 3 מקומות שמאלה, ולכן m=3m=3; מעגלים את aa ל-3 ספרות משמעותיות:

N≈−4.57⋅103N\approx -4.57\cdot 10^3

5. בדיקה: מציבים N=−4572.9N=-4572.9 ו-M=−4.5M=-4.5 בנוסחה המקורית: 5⋅(−4572.9)−121.52⋅(−4572.9)+13.5≈2.517=R\dfrac{5\cdot(-4572.9)-121.5}{2\cdot(-4572.9)+13.5}\approx 2.517=R ✓.

הערה: המכנה 5−2R5-2R קרוב מאוד לאפס, ולכן התוצאה רגישה מאוד לעיגול של RR. אם מציבים את RR בלי עיגול (2.51694…2.51694\ldots) מתקבל N≈−4.59⋅103N\approx -4.59\cdot 10^3. השאלה מבקשת להציב את הערך שהתקבל בסעיף ב, ולכן התשובה היא −4.57⋅103-4.57\cdot 10^3.

תשובה: N≈−4.57⋅103N\approx -4.57\cdot 10^3.

שאלה 6 · מלבן שזוויתו מחולקת לשלוש: היקף, זוויות ושטח

במלבן ABCDABCD הקטעים ACAC ו- AEAE מחלקים את הזווית ∡A\measuredangle A לשלושה חלקים שווים (∡A1=∡A2=∡A3\measuredangle A_1=\measuredangle A_2=\measuredangle A_3).

נתון אורך האלכסון AC=37.4 cmAC=37.4\,\text{cm}.

א.

חשבו את היקף המלבן.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את זוויות המשולש ΔACE\Delta ACE.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המשולש ΔACE\Delta ACE.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה:

P≈102.18 cmP\approx 102.18\,\text{cm}

נתון: ∡A=90∘\measuredangle A=90^\circ מחולקת לשלוש זוויות שוות, AC=37.4AC=37.4 ס"מ. מבוקש: 2(AB+BC)2(AB+BC).

1. כל אחת משלוש הזוויות: ∡A1=∡A2=∡A3=90∘3=30∘\measuredangle A_1=\measuredangle A_2=\measuredangle A_3=\frac{90^\circ}{3}=30^\circ.

2. לפי האיור, ∡A1=∡BAC=30∘\measuredangle A_1=\measuredangle BAC=30^\circ. המשולש ABCABC ישר-זווית ב-BB, והיתר שלו הוא ACAC.

3. הצלע ABAB ליד הזווית 30∘30^\circ:

AB=AC⋅cos⁡30∘=37.4⋅0.8660≈32.39 cmAB=AC\cdot\cos 30^\circ=37.4\cdot 0.8660\approx 32.39\,\text{cm}

4. הצלע BCBC מול הזווית 30∘30^\circ:

BC=AC⋅sin⁡30∘=37.4⋅0.5=18.7 cmBC=AC\cdot\sin 30^\circ=37.4\cdot 0.5=18.7\,\text{cm}

5. ההיקף:

P=2(AB+BC)=2(32.39+18.7)≈102.18 cmP=2(AB+BC)=2(32.39+18.7)\approx 102.18\,\text{cm}

תשובה: היקף המלבן הוא כ-102.18102.18 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

∡CAE=30∘\measuredangle CAE=30^\circ, ∡ACE=30∘\measuredangle ACE=30^\circ, ∡AEC=120∘\measuredangle AEC=120^\circ

נמצא את שלוש הזוויות של ΔACE\Delta ACE בעזרת הזוויות שמצאנו בסעיף א ותכונות המלבן.

1. ∡CAE=∡A2=30∘\measuredangle CAE=\measuredangle A_2=30^\circ.

2. AB∥DCAB\parallel DC, ולכן הזוויות המתחלפות שוות: ∡ACE=∡ACD=∡BAC=30∘\measuredangle ACE=\measuredangle ACD=\measuredangle BAC=30^\circ.

3. סכום הזוויות במשולש ACEACE:

∡AEC=180∘−30∘−30∘=120∘\measuredangle AEC=180^\circ-30^\circ-30^\circ=120^\circ

(בדיקה: במשולש ADEADE הזווית ∡AED=180∘−90∘−30∘=60∘\measuredangle AED=180^\circ-90^\circ-30^\circ=60^\circ, והזווית הצמודה לה היא ∡AEC=180∘−60∘=120∘\measuredangle AEC=180^\circ-60^\circ=120^\circ ✓.)

תשובה: ∡CAE=30∘\measuredangle CAE=30^\circ, ∡ACE=30∘\measuredangle ACE=30^\circ, ∡AEC=120∘\measuredangle AEC=120^\circ.

סעיף ג

תשובה:

SΔACE≈201.9 cm2S_{\Delta ACE}\approx 201.9\,\text{cm}^2

נבחר את ECEC כבסיס. הצלע ADAD מאונכת לישר DCDC שעליו מונח ECEC, ולכן ADAD הוא הגובה לבסיס זה.

1. במשולש ישר-הזווית ADEADE (∡D=90∘\measuredangle D=90^\circ, ∡DAE=30∘\measuredangle DAE=30^\circ, AD=BC=18.7AD=BC=18.7):

DE=AD⋅tan⁡30∘=18.7⋅0.5774≈10.80 cmDE=AD\cdot\tan 30^\circ=18.7\cdot 0.5774\approx 10.80\,\text{cm}

2. הבסיס:

EC=DC−DE=AB−DE=32.39−10.80≈21.59 cmEC=DC-DE=AB-DE=32.39-10.80\approx 21.59\,\text{cm}

(מתאים לכך שהמשולש ACEACE שווה-שוקיים עם AE=ECAE=EC, כי ∡CAE=∡ACE\measuredangle CAE=\measuredangle ACE.)

3. השטח:

SΔACE=EC⋅AD2=21.59⋅18.72≈201.9 cm2S_{\Delta ACE}=\frac{EC\cdot AD}{2}=\frac{21.59\cdot 18.7}{2}\approx 201.9\,\text{cm}^2

תשובה: שטח המשולש ACEACE הוא כ-201.9201.9 סמ"ר.

שאלה 7 · פרבולה, ישר ואנך אמצעי: משוואה ושטח

משוואת הפרבולה שבציור היא: y=x2−2x−8y=x^2-2x-8.

הפרבולה חותכת את ציר xx בנקודות: AA ו- BB, כמוראה באיור, ואת ציר yy בנקודה CC.

א.

מיצאו את משוואת הישר ACAC.

(6 נקודות)
ב.

הנקודה DD היא אמצע הקטע ACAC. דרך הנקודה DD מעבירים ישר המאונך לישר ACAC וחותך את ציר yy בנקודה EE. חשבו את שטח המשולש ΔABE\Delta ABE.

(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה:

y=2x−8y=2x-8

כדי למצוא את משוואת הישר צריך את שיעורי AA ו-CC; מהם נחשב שיפוע ונציב בנוסחת ישר.

1. חיתוך עם ציר xx (y=0y=0):

x2−2x−8=0⇒x1,2=2±4+322=2±62⇒x=4, x=−2x^2-2x-8=0\Rightarrow x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{4+32}}{2}=\frac{2\pm 6}{2}\Rightarrow x=4,\ x=-2

לפי האיור AA בצד החיובי של ציר xx, ולכן A(4,0)A(4,0) ו-B(−2,0)B(-2,0).

2. חיתוך עם ציר yy (x=0x=0): y=0−0−8=−8y=0-0-8=-8, ולכן C(0,−8)C(0,-8).

3. שיפוע הישר ACAC:

mAC=0−(−8)4−0=84=2m_{AC}=\frac{0-(-8)}{4-0}=\frac{8}{4}=2

4. הישר עובר ב-C(0,−8)C(0,-8), ולכן החיתוך עם ציר yy הוא −8-8:

y=2x−8y=2x-8

5. בדיקה: A(4,0)A(4,0): 2⋅4−8=02\cdot 4-8=0 ✓.

תשובה: משוואת הישר ACAC: y=2x−8y=2x-8.

סעיף ב

תשובה:

SΔABE=9S_{\Delta ABE}=9 יח"ש

נמצא את DD, את משוואת הישר המאונך, ואת נקודת החיתוך EE שלו עם ציר yy. במשולש ABEABE הבסיס ABAB מונח על ציר xx, ולכן הגובה הוא המרחק של EE מציר xx.

1. אמצע הקטע ACAC:

D(4+02,0+(−8)2)=D(2,−4)D\left(\frac{4+0}{2},\frac{0+(-8)}{2}\right)=D(2,-4)

2. שיפוע ישר מאונך: מכפלת השיפועים היא −1-1, ולכן

m=−1mAC=−12m=-\frac{1}{m_{AC}}=-\frac{1}{2}

3. משוואת הישר דרך D(2,−4)D(2,-4):

y−(−4)=−12(x−2)⇒y=−12x−3y-(-4)=-\frac{1}{2}(x-2)\Rightarrow y=-\frac{1}{2}x-3

4. חיתוך עם ציר yy (x=0x=0): y=−3y=-3, ולכן E(0,−3)E(0,-3).

5. הבסיס: AB=4−(−2)=6AB=4-(-2)=6. הגובה: המרחק של EE מציר xx הוא ∣−3∣=3|-3|=3.

6. השטח:

SΔABE=AB⋅h2=6⋅32=9S_{\Delta ABE}=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{6\cdot 3}{2}=9

תשובה: שטח המשולש ABEABE הוא 99 יחידות שטח.

שאלה 8 · ביטויים אלגבריים באחוזים: מחיר מערכת כלים

מיקי ואורלי קנו מערכת של כלי אוכל חדשים לארוחת החג. כל מערכת כזו כוללת 12 צלחות גדולות, 12 צלחות קטנות ו-12 קערות למרק.

מחיר צלחת גדולה בודדת KK ש"ח, מחיר צלחת קטנה בודדת הינו 40%40\% ממחיר צלחת גדולה, ומחיר כל קערת מרק כפול (פי 2) מהמחיר של צלחת קטנה.

כמחיר מבצע, הם קיבלו 20%20\% הנחה בתשלום על קניית כל המערכת.

א.

בטאו בעזרת KK את המחיר של צלחת קטנה בודדת ואת המחיר של קערת מרק בודדת (המחיר ללא ההנחה).

(5 נקודות)
ב.

בטאו בעזרת KK את הסכום הכולל ששילמו מיקי ואורלי עבור כל הקניה (כולל ההנחה).

(4 נקודות)

שימו לב : בסעיפים א' ו-ב' יש לבטא את התשובה בעזרת KK וערך או ערכים מספריים הנתונים בשאלה לעיל (אין להשתמש בנתון מסעיף ג'!). יש להביא את הביטויים לצורה פשוטה ככל האפשר.

ג.

נניח – לסעיף זה בלבד! – ש- K=50K=50 ש"ח. חשבו, בעזרת הביטויים שמצאתם בסעיפים א' ו-ב', את המחיר של צלחת קטנה בודדת ואת המחיר של קערת מרק בודדת (ללא ההנחה), ואת הסכום הכולל ששילמו מיקי ואורלי עבור כל הקניה (אחרי ההנחה).

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה:

צלחת קטנה: 0.4K0.4K ש"ח; קערת מרק: 0.8K0.8K ש"ח

מתרגמים כל משפט במילים לביטוי אלגברי.

1. צלחת קטנה היא 40%40\% ממחיר צלחת גדולה:

0.4⋅K=0.4K0.4\cdot K=0.4K

2. קערת מרק כפולה ממחיר צלחת קטנה:

2⋅0.4K=0.8K2\cdot 0.4K=0.8K

תשובה: מחיר צלחת קטנה 0.4K0.4K ש"ח, ומחיר קערת מרק 0.8K0.8K ש"ח.

סעיף ב

תשובה:

21.12K21.12K ש"ח

מחשבים את מחיר המערכת המלאה בלי הנחה, ואחר כך מורידים 20%20\%.

1. מחיר "שלישייה" אחת (צלחת גדולה, צלחת קטנה וקערה):

K+0.4K+0.8K=2.2KK+0.4K+0.8K=2.2K

2. במערכת 12 פריטים מכל סוג:

12⋅2.2K=26.4K12\cdot 2.2K=26.4K

3. אחרי הנחה של 20%20\% משלמים 80%80\% מהמחיר:

0.8⋅26.4K=21.12K0.8\cdot 26.4K=21.12K

תשובה: הסכום הכולל ששילמו הוא 21.12K21.12K ש"ח.

סעיף ג

תשובה:

צלחת קטנה 2020 ש"ח, קערת מרק 4040 ש"ח, סכום כולל 10561056 ש"ח

מציבים K=50K=50 בביטויים מסעיפים א ו-ב.

1. צלחת קטנה: 0.4⋅50=200.4\cdot 50=20 ש"ח.

2. קערת מרק: 0.8⋅50=400.8\cdot 50=40 ש"ח.

3. הסכום הכולל אחרי ההנחה: 21.12⋅50=105621.12\cdot 50=1056 ש"ח.

(בדיקה: 12⋅(50+20+40)=132012\cdot(50+20+40)=1320 ש"ח לפני הנחה, ו-0.8⋅1320=10560.8\cdot 1320=1056 ש"ח ✓.)

תשובה: צלחת קטנה 2020 ש"ח, קערת מרק 4040 ש"ח, והסכום הכולל 10561056 ש"ח.

שאלה 9 · קריאת גרף: מספר נוסעים ברכבת לפי שעה

במסגרת סקר על מידת השימוש בתחבורה ציבורית, לפניכם גרף המתאר את מספר הנוסעים באחד מקווי הרכבת בכל שעה ושעה במהלך יום אחד:

תוך שימוש בנתונים שבגרף, ענו על השאלות שלפניכם:

א.

בין אילו שעות היה מספר הנוסעים הגדול ביותר? מה היה אז מספרם?

(2 נקודות)
ב.

בין אילו שעות היה מספר הנוסעים הקטן ביותר? מה היה אז מספרם?

(2 נקודות)
ג.

בין אילו שעות גדל מספר הנוסעים?

(2 נקודות)
ד.

בין אילו שעות היה קצב הגידול במספר הנוסעים הגדול ביותר? (יש להציג חישוב מתאים).

(2 נקודות)
ה.

בכמה גדל מספר הנוסעים בין השעות 7 ו- 14? (יש להציג חישוב מתאים).

(2 נקודות)
ו.

בין אילו שעות לא חל שינוי במספר הנוסעים?

נמקו את תשובותיכם!

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה:

בין 13:00 ל-15:00, 800800 נוסעים

מחפשים את הנקודה הגבוהה ביותר בגרף.

1. הגרף מגיע לגובה המרבי 800800 בשעה 13, נשאר בגובה זה (קטע אופקי) עד השעה 15, ואחר כך יורד.

2. בשום מקום אחר הגרף אינו עולה מעל 800800 (בשעות 9-10 הוא מגיע רק ל-700700).

תשובה: מספר הנוסעים היה הגדול ביותר בין השעות 13 ל-15, ומספרם היה 800800.

סעיף ב

תשובה:

בין 16:00 ל-18:00, 300300 נוסעים

מחפשים את הנקודה הנמוכה ביותר בגרף.

1. הגרף יורד ל-300300 בשעה 16 ונשאר בגובה זה (קטע אופקי) עד השעה 18.

2. בשאר השעות מספר הנוסעים גדול מ-300300 (הערך הנמוך הבא הוא 400400 בשעה 7).

תשובה: מספר הנוסעים היה הקטן ביותר בין השעות 16 ל-18, ומספרם היה 300300.

סעיף ג

תשובה:

בין 7 ל-9, בין 12 ל-13 ובין 18 ל-20

מספר הנוסעים גדל בקטעים שבהם הגרף עולה (משמאל לימין).

1. מ-7 עד 9: מ-400400 ל-700700 (דרך 500500 בשעה 8).

2. מ-12 עד 13: מ-500500 ל-800800.

3. מ-18 עד 20: מ-300300 ל-500500.

תשובה: מספר הנוסעים גדל בין השעות 7 ל-9, בין 12 ל-13 ובין 18 ל-20.

סעיף ד

תשובה:

בין 12 ל-13: 300300 נוסעים לשעה

קצב הגידול הוא השינוי במספר הנוסעים חלקי משך הזמן (שיפוע הקטע). נחשב אותו בכל קטע עולה של הגרף.

1. 7-8: 500−4008−7=100\dfrac{500-400}{8-7}=100 נוסעים לשעה.

2. 8-9: 700−5009−8=200\dfrac{700-500}{9-8}=200 נוסעים לשעה.

3. 12-13: 800−50013−12=300\dfrac{800-500}{13-12}=300 נוסעים לשעה.

4. 18-20: 500−30020−18=100\dfrac{500-300}{20-18}=100 נוסעים לשעה.

5. הקצב הגדול ביותר הוא 300300 נוסעים לשעה (זה גם הקטע העולה התלול ביותר בגרף).

תשובה: קצב הגידול היה הגדול ביותר בין השעות 12 ל-13 – 300300 נוסעים לשעה.

סעיף ה

תשובה:

גדל ב-400400 נוסעים

משווים את מספר הנוסעים בשעה 14 למספרם בשעה 7.

1. בשעה 7: 400400 נוסעים. בשעה 14: 800800 נוסעים (בתוך הקטע האופקי 13-15).

2. השינוי:

800−400=400800-400=400

תשובה: מספר הנוסעים גדל ב-400400.

סעיף ו

תשובה:

בין 9 ל-10, בין 13 ל-15 ובין 16 ל-18

מספר הנוסעים אינו משתנה בקטעים שבהם הגרף אופקי (מקביל לציר הזמן).

1. 9-10: הגרף נשאר על 700700.

2. 13-15: הגרף נשאר על 800800.

3. 16-18: הגרף נשאר על 300300.

תשובה: לא חל שינוי במספר הנוסעים בין השעות 9 ל-10 (700700), בין 13 ל-15 (800800) ובין 16 ל-18 (300300), כי בקטעים אלה הגרף אופקי.

שאלה 10 · בעיה מילולית: מידות חצר מלבנית וגדר

לביתה של משפחת ישראלי חצר גדולה בצורת מלבן ABCDABCD. לחצר יש גדר הבנויה על הצלע הארוכה של המלבן ושתי הצלעות הקצרות שלה (הקווים העבים שבאיור).

ידוע ששטח החצר הוא 96 מ"ר, ואורכה הכולל של הגדר הוא 28 מ'. בנוסף, ידוע גם שהצלע הקצרה גדולה יותר ממחצית הצלע הארוכה.

מיצאו את מימדי החצר (אורך ורוחב) ואת היקפה הכולל.

(שימו לב: יש לפתור פתרון מלא. ניחוש, גם אם הוא נכון, לא יתקבל כפתרון!)

◂ פתרון מלא לשאלה 10

פתרון

תשובה:

אורך 1212 מ', רוחב 88 מ', היקף 4040 מ'

נתון: שטח החצר 96 מ"ר; הגדר בנויה על צלע ארוכה אחת ועל שתי צלעות קצרות, ואורכה 28 מ'; הצלע הקצרה גדולה ממחצית הארוכה.

מבוקש: אורך ורוחב החצר, והיקפה.

1. נסמן: aa – אורך הצלע הארוכה (ABAB), bb – אורך הצלע הקצרה (AD=BCAD=BC), במטרים.

2. אורך הגדר: a+2b=28a+2b=28, ולכן a=28−2ba=28-2b.

3. השטח: a⋅b=96a\cdot b=96. מציבים:

(28−2b)⋅b=96⇒28b−2b2=96⇒2b2−28b+96=0 /:2(28-2b)\cdot b=96\Rightarrow 28b-2b^2=96\Rightarrow 2b^2-28b+96=0\ \Big/:2
b2−14b+48=0b^2-14b+48=0

4. נוסחת השורשים:

b1,2=14±196−1922=14±22b_{1,2}=\frac{14\pm\sqrt{196-192}}{2}=\frac{14\pm 2}{2}

כלומר b=8b=8 או b=6b=6.

5. לכל פתרון מחשבים את aa ובודקים את התנאי "הצלע הקצרה גדולה ממחצית הארוכה":

•b=6b=6: a=28−12=16a=28-12=16. מחצית הארוכה היא 88, ו-6<86<8 – נפסל.

•b=8b=8: a=28−16=12a=28-16=12. מחצית הארוכה היא 66, ו-8>68>6 – מתאים (וגם 8<128<12, כלומר bb אכן הצלע הקצרה).

6. בדיקה: שטח 12⋅8=9612\cdot 8=96 ✓; גדר 12+2⋅8=2812+2\cdot 8=28 ✓.

7. ההיקף הכולל של החצר (כל ארבע הצלעות):

P=2(a+b)=2(12+8)=40 mP=2(a+b)=2(12+8)=40\,\text{m}

תשובה: אורך החצר 1212 מ', רוחבה 88 מ', והיקפה הכולל 4040 מ'.

שאלה 11 · שרטוט פרבולה וישר ופתרון גרפי של משוואה

נתונות שתי הפונקציות: (1) y=−x2+5x+5y=-x^2+5x+5 ; (2) y=4x−1y=4x-1

א.

שרטטו, בעמוד נפרד במחברת, את הגרפים של שתי הפונקציות במערכת צירים משותפת בתחום מ- x=−3x=-3 ועד x=4x=4 (−3≤x≤4-3\le x\le 4).

(8 נקודות)
ב.

תוך הסתייעות בשרטוט שבסעיף א', פיתרו בדרך גרפית בלבד את המשוואה:

−x2+5x+5=4x−1-x^2+5x+5=4x-1

(3 נקודות)
ג.

בידקו – בהצבה – את נכונות הפתרון שקבלתם.

(2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה:

פרבולה "בוכה" עם קודקוד (2.5,11.25)(2.5,11.25) וישר עולה דרך (0,−1)(0,-1); הגרפים נחתכים ב-(−2,−9)(-2,-9) ו-(3,11)(3,11).

בונים טבלת ערכים לשתי הפונקציות בתחום −3≤x≤4-3\le x\le 4, מסמנים את הנקודות ומחברים.

1. טבלת ערכים:

xx−3-3−2-2−1-10011223344
y=−x2+5x+5y=-x^2+5x+5−19-19−9-9−1-155991111111199
y=4x−1y=4x-1−13-13−9-9−5-5−1-1337711111515

2. הפרבולה (1): המקדם של x2x^2 שלילי, ולכן היא "בוכה" (פתוחה כלפי מטה). שיעור xx של הקודקוד:

xv=−b2a=−52⋅(−1)=2.5,yv=−2.52+5⋅2.5+5=11.25x_v=-\frac{b}{2a}=-\frac{5}{2\cdot(-1)}=2.5,\qquad y_v=-2.5^2+5\cdot 2.5+5=11.25

הקודקוד (2.5, 11.25)(2.5,\,11.25) הוא נקודת המקסימום. הפרבולה חותכת את ציר yy ב-(0,5)(0,5), וקצות הגרף בתחום הם (−3,−19)(-3,-19) ו-(4,9)(4,9).

3. הישר (2): שיפוע 44 (עולה), חותך את ציר yy ב-(0,−1)(0,-1) ואת ציר xx ב-(0.25,0)(0.25,0). קצותיו בתחום: (−3,−13)(-3,-13) ו-(4,15)(4,15).

4. מהטבלה רואים ששני הגרפים עוברים באותן נקודות (−2,−9)(-2,-9) ו-(3,11)(3,11) – אלה נקודות החיתוך.

-3-2-11234-20-18-16-14-12-10-8-6-4-2246810121416(-3,-19)(4,9)(2.5,11.25)(0,5)(-3,-13)(4,15)(-2,-9)(3,11)

תשובה: השרטוט: פרבולה פתוחה כלפי מטה עם קודקוד (2.5,11.25)(2.5,11.25) וישר עולה דרך (0,−1)(0,-1); שני הגרפים נחתכים בנקודות (−2,−9)(-2,-9) ו-(3,11)(3,11).

סעיף ב

תשובה:

x=−2x=-2, x=3x=3

אגף שמאל של המשוואה הוא הפונקציה (1) ואגף ימין הוא הפונקציה (2). לכן פתרונות המשוואה הם שיעורי ה-xx של נקודות החיתוך של שני הגרפים.

1. בשרטוט שני הגרפים נחתכים בנקודות (−2,−9)(-2,-9) ו-(3,11)(3,11).

2. שיעורי ה-xx שלהן הם x=−2x=-2 ו-x=3x=3.

תשובה: x=−2x=-2, x=3x=3.

סעיף ג

תשובה:

עבור x=−2x=-2 שני האגפים שווים −9-9; עבור x=3x=3 שני האגפים שווים 1111.

מציבים כל פתרון בשני אגפי המשוואה.

1. x=−2x=-2:

אגף שמאל: −(−2)2+5⋅(−2)+5=−4−10+5=−9-(-2)^2+5\cdot(-2)+5=-4-10+5=-9

אגף ימין: 4⋅(−2)−1=−94\cdot(-2)-1=-9 – שווים ✓.

2. x=3x=3:

אגף שמאל: −32+5⋅3+5=−9+15+5=11-3^2+5\cdot 3+5=-9+15+5=11

אגף ימין: 4⋅3−1=114\cdot 3-1=11 – שווים ✓.

תשובה: שני הפתרונות x=−2x=-2 ו-x=3x=3 מקיימים את המשוואה.

שאלה 12 · טרפז שווה-שוקיים: זוויות, שטח וזווית בין אלכסונים

בטרפז שווה-שוקיים ABCDABCD נתונים:

1) אורכי השוקיים הם AD=BC=20.0AD=BC=20.0 ס"מ.

2) אורך האלכסון הוא AC=40.0AC=40.0 ס"מ.

3) אורך הבסיס הקטן הוא AB=30.0AB=30.0 ס"מ.

א.

חשבו את זוויות הטרפז.

(4 נקודות)
ב.

חשבו את שטח הטרפז.

(5 נקודות)
ג.

חשבו את גודל הזווית החדה שבין אלכסוני הטרפז.

(4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה:

∡A=∡B≈104.48∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 104.48^\circ, ∡C=∡D≈75.52∘\measuredangle C=\measuredangle D\approx 75.52^\circ

במשולש ABCABC ידועות שלוש הצלעות: AB=30AB=30, BC=20BC=20, AC=40AC=40. לכן נמצא את הזווית ∡ABC\measuredangle ABC (זווית של הטרפז) לפי משפט הקוסינוסים.

1. משפט הקוסינוסים, הצלע ACAC מול הזווית BB:

AC2=AB2+BC2−2⋅AB⋅BC⋅cos⁡BAC^2=AB^2+BC^2-2\cdot AB\cdot BC\cdot\cos B
cos⁡B=AB2+BC2−AC22⋅AB⋅BC=302+202−4022⋅30⋅20=900+400−16001200=−0.25\cos B=\frac{AB^2+BC^2-AC^2}{2\cdot AB\cdot BC}=\frac{30^2+20^2-40^2}{2\cdot 30\cdot 20}=\frac{900+400-1600}{1200}=-0.25

2. ∡B=cos⁡−1(−0.25)≈104.48∘\measuredangle B=\cos^{-1}(-0.25)\approx 104.48^\circ (זווית קהה, כמתאים לזווית ליד הבסיס הקטן).

3. בטרפז שווה-שוקיים זוויות הבסיס שוות: ∡A=∡B≈104.48∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 104.48^\circ.

4. זוויות סמוכות לשוק משלימות ל-180∘180^\circ (כי AB∥DCAB\parallel DC):

∡C=∡D=180∘−104.48∘=75.52∘\measuredangle C=\measuredangle D=180^\circ-104.48^\circ=75.52^\circ

תשובה: ∡A=∡B≈104.48∘\measuredangle A=\measuredangle B\approx 104.48^\circ, ∡C=∡D≈75.52∘\measuredangle C=\measuredangle D\approx 75.52^\circ.

סעיף ב

תשובה:

S≈677.8S\approx 677.8 סמ"ר

לשטח הטרפז צריך את הגובה ואת הבסיס הגדול DCDC. נוריד גבהים מ-AA ומ-BB לבסיס DCDC; כל אחד מהם יוצר משולש ישר-זווית עם השוק (יתר 2020) והזווית ∡D=75.52∘\measuredangle D=75.52^\circ.

1. הגובה (הניצב מול הזווית DD):

h=AD⋅sin⁡D=20⋅sin⁡75.52∘≈20⋅0.96825≈19.365 cmh=AD\cdot\sin D=20\cdot\sin 75.52^\circ\approx 20\cdot 0.96825\approx 19.365\,\text{cm}

2. ההיטל של השוק על הבסיס (הניצב ליד הזווית DD):

x=AD⋅cos⁡D=20⋅cos⁡75.52∘=20⋅0.25=5 cmx=AD\cdot\cos D=20\cdot\cos 75.52^\circ=20\cdot 0.25=5\,\text{cm}

3. הבסיס הגדול (שני היטלים ועוד הבסיס הקטן):

DC=AB+2x=30+2⋅5=40 cmDC=AB+2x=30+2\cdot 5=40\,\text{cm}

4. שטח הטרפז:

S=(AB+DC)⋅h2=(30+40)⋅19.3652≈677.8 cm2S=\frac{(AB+DC)\cdot h}{2}=\frac{(30+40)\cdot 19.365}{2}\approx 677.8\,\text{cm}^2

תשובה: שטח הטרפז הוא כ-677.8677.8 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

≈57.91∘\approx 57.91^\circ

נסמן ב-OO את נקודת חיתוך האלכסונים. נמצא את הזווית ∡BAC\measuredangle BAC במשולש ABCABC, ובעזרת הסימטריה של הטרפז נקבל את הזוויות ב-OO.

1. משפט הקוסינוסים במשולש ABCABC, הצלע BCBC מול הזווית ∡BAC\measuredangle BAC:

cos⁡∡BAC=AB2+AC2−BC22⋅AB⋅AC=302+402−2022⋅30⋅40=21002400=0.875\cos\measuredangle BAC=\frac{AB^2+AC^2-BC^2}{2\cdot AB\cdot AC}=\frac{30^2+40^2-20^2}{2\cdot 30\cdot 40}=\frac{2100}{2400}=0.875
∡BAC=cos⁡−1(0.875)≈28.955∘\measuredangle BAC=\cos^{-1}(0.875)\approx 28.955^\circ

2. בטרפז שווה-שוקיים האלכסונים שווים והטרפז סימטרי, ולכן ∡ABD=∡BAC≈28.955∘\measuredangle ABD=\measuredangle BAC\approx 28.955^\circ, והמשולש ABOABO שווה-שוקיים.

3. במשולש ABOABO:

∡AOB=180∘−2⋅28.955∘≈122.09∘\measuredangle AOB=180^\circ-2\cdot 28.955^\circ\approx 122.09^\circ

4. זו זווית קהה; הזווית החדה בין האלכסונים צמודה לה:

∡AOD=180∘−122.09∘≈57.91∘\measuredangle AOD=180^\circ-122.09^\circ\approx 57.91^\circ

תשובה: הזווית החדה בין האלכסונים היא כ-57.91∘57.91^\circ.

שאלה 13 · מעוין במערכת צירים: אלכסונים, קודקודים ושטח

A(3,−1)A(3,-1), B(−1,2)B(-1,2) הם קודקודים סמוכים של מעוין ABCDABCD.

אחד מאלכסוני המעוין נמצא על הישר y=2y=2.

א.

מיצאו את משוואת האלכסון השני.

(4 נקודות)
ב.

מיצאו את שיעורי הקודקודים CC, DD.

(3 נקודות)
ג.

חשבו את שטח המעוין.

(3 נקודות)
ד.

חשבו את אורכי צלעות המעוין והראו שכולן בעלות אורך זהה.

(3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה:

x=3x=3

נבדוק איזה אלכסון נמצא על הישר y=2y=2, ונשתמש בכך שאלכסוני מעוין מאונכים זה לזה.

1. הנקודה B(−1,2)B(-1,2) מקיימת y=2y=2, והנקודה A(3,−1)A(3,-1) אינה מקיימת. במעוין ABCDABCD האלכסונים הם ACAC ו-BDBD, ולכן האלכסון שעל הישר y=2y=2 הוא BDBD.

2. האלכסון השני ACAC מאונך ל-BDBD. הישר y=2y=2 אופקי, ולכן ACAC אנכי, כלומר משוואתו מהצורה x=kx=k.

3. ACAC עובר דרך A(3,−1)A(3,-1), ולכן k=3k=3.

תשובה: משוואת האלכסון השני (ACAC): x=3x=3.

סעיף ב

תשובה:

C(3,5)C(3,5), D(7,2)D(7,2)

במעוין האלכסונים חוצים זה את זה. לכן נקודת החיתוך שלהם MM היא אמצע ACAC וגם אמצע BDBD.

1. נקודת החיתוך של x=3x=3 ו-y=2y=2: M(3,2)M(3,2).

2. MM אמצע ACAC:

3+xC2=3⇒xC=3,−1+yC2=2⇒yC=5\frac{3+x_C}{2}=3\Rightarrow x_C=3,\qquad \frac{-1+y_C}{2}=2\Rightarrow y_C=5

ולכן C(3,5)C(3,5).

3. MM אמצע BDBD:

−1+xD2=3⇒xD=7,2+yD2=2⇒yD=2\frac{-1+x_D}{2}=3\Rightarrow x_D=7,\qquad \frac{2+y_D}{2}=2\Rightarrow y_D=2

ולכן D(7,2)D(7,2).

תשובה: C(3,5)C(3,5), D(7,2)D(7,2).

סעיף ג

תשובה:

S=24S=24 יח"ש

שטח מעוין הוא מחצית מכפלת האלכסונים.

1. ACAC אנכי: AC=5−(−1)=6AC=5-(-1)=6.

2. BDBD אופקי: BD=7−(−1)=8BD=7-(-1)=8.

3. השטח:

S=AC⋅BD2=6⋅82=24S=\frac{AC\cdot BD}{2}=\frac{6\cdot 8}{2}=24

תשובה: שטח המעוין הוא 2424 יחידות שטח.

סעיף ד

תשובה:

AB=BC=CD=DA=5AB=BC=CD=DA=5

מחשבים כל צלע לפי נוסחת המרחק בין שתי נקודות d=(x2−x1)2+(y2−y1)2d=\sqrt{(x_2-x_1)^2+(y_2-y_1)^2}.

1. ABAB: (−1−3)2+(2−(−1))2=16+9=25=5\sqrt{(-1-3)^2+(2-(-1))^2}=\sqrt{16+9}=\sqrt{25}=5

2. BCBC: (3−(−1))2+(5−2)2=16+9=5\sqrt{(3-(-1))^2+(5-2)^2}=\sqrt{16+9}=5

3. CDCD: (7−3)2+(2−5)2=16+9=5\sqrt{(7-3)^2+(2-5)^2}=\sqrt{16+9}=5

4. DADA: (3−7)2+(−1−2)2=16+9=5\sqrt{(3-7)^2+(-1-2)^2}=\sqrt{16+9}=5

5. ארבע הצלעות שוות באורכן, כמתחייב במעוין.

תשובה: כל ארבע הצלעות באורך 55 יחידות.

שאלה 14 · משיקים לפרבולה בנקודות החיתוך ושטח משולש

נתונה הפרבולה y=x2−2x−3y=x^2-2x-3. הפרבולה חותכת את ציר xx בנקודות AA ו- BB.

בנקודות אלה מעבירים משיקים לפרבולה, כמוראה באיור.

א.

מיצאו את משוואות הישרים המשיקים לפרבולה ב- AA ו-BB.

(8 נקודות)
ב.

שני המשיקים חותכים זה את זה בנקודה CC. חשבו את שטח המשולש ΔABC\Delta ABC.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה:

משיק ב-AA: y=−4x−4y=-4x-4; משיק ב-BB: y=4x−12y=4x-12

מוצאים את נקודות ההשקה, את שיפוע המשיק בכל אחת (ערך הנגזרת בנקודה), ומציבים במשוואת ישר.

1. חיתוך עם ציר xx:

x2−2x−3=0⇒x1,2=2±4+122=2±42⇒x=3, x=−1x^2-2x-3=0\Rightarrow x_{1,2}=\frac{2\pm\sqrt{4+12}}{2}=\frac{2\pm 4}{2}\Rightarrow x=3,\ x=-1

לפי האיור AA משמאל: A(−1,0)A(-1,0), B(3,0)B(3,0).

2. הנגזרת: y′=2x−2y'=2x-2.

3. שיפוע המשיק ב-AA: mA=2⋅(−1)−2=−4m_A=2\cdot(-1)-2=-4. משוואת המשיק:

y−0=−4(x−(−1))⇒y=−4x−4y-0=-4(x-(-1))\Rightarrow y=-4x-4

4. שיפוע המשיק ב-BB: mB=2⋅3−2=4m_B=2\cdot 3-2=4. משוואת המשיק:

y−0=4(x−3)⇒y=4x−12y-0=4(x-3)\Rightarrow y=4x-12

5. בדיקה (משיק נוגע בפרבולה בנקודה אחת): x2−2x−3=−4x−4⇒x2+2x+1=(x+1)2=0x^2-2x-3=-4x-4\Rightarrow x^2+2x+1=(x+1)^2=0 – פתרון יחיד x=−1x=-1 ✓; x2−2x−3=4x−12⇒x2−6x+9=(x−3)2=0x^2-2x-3=4x-12\Rightarrow x^2-6x+9=(x-3)^2=0 – פתרון יחיד x=3x=3 ✓.

תשובה: המשיק ב-AA: y=−4x−4y=-4x-4; המשיק ב-BB: y=4x−12y=4x-12.

סעיף ב

תשובה:

SΔABC=16S_{\Delta ABC}=16 יח"ש

מוצאים את CC כנקודת החיתוך של שני המשיקים. הבסיס ABAB על ציר xx, ולכן הגובה הוא המרחק של CC מציר xx.

1. משווים את שתי המשוואות:

−4x−4=4x−12⇒8=8x⇒x=1-4x-4=4x-12\Rightarrow 8=8x\Rightarrow x=1
y=4⋅1−12=−8⇒C(1,−8)y=4\cdot 1-12=-8\Rightarrow C(1,-8)

2. הבסיס: AB=3−(−1)=4AB=3-(-1)=4. הגובה: ∣−8∣=8|-8|=8.

3. השטח:

SΔABC=AB⋅h2=4⋅82=16S_{\Delta ABC}=\frac{AB\cdot h}{2}=\frac{4\cdot 8}{2}=16
-3-2-112345-11-10-9-8-7-6-5-4-3-2-1123456789A(-1,0)B(3,0)C(1,-8)

תשובה: C(1,−8)C(1,-8), ושטח המשולש ABCABC הוא 1616 יחידות שטח.

שאלה 15 · גליל: רדיוס, שטח פנים וקוביה שוות נפח

נתון גליל ששטח בסיסו 234.5 סמ"ר וגובהו 23.8 ס"מ.

א.

חשבו את גודל רדיוס הבסיס.

(3 נקודות)
ב.

חשבו את שטח הפנים של הגליל (מעטפת + בסיסים).

(5 נקודות)
ג.

נתונה קוביה שנפחה שווה לנפח הגליל. חשבו את אורך צלע הקוביה.

(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה:

r≈8.640r\approx 8.640 ס"מ

בסיס הגליל הוא עיגול, ושטחו πr2\pi r^2. משווים לשטח הנתון ומבודדים את rr.

1.

πr2=234.5⇒r2=234.5π≈74.64\pi r^2=234.5\Rightarrow r^2=\frac{234.5}{\pi}\approx 74.64

2.

r=74.64≈8.640 cmr=\sqrt{74.64}\approx 8.640\,\text{cm}

תשובה: רדיוס הבסיס הוא כ-8.6408.640 ס"מ.

סעיף ב

תשובה:

S≈1761S\approx 1761 סמ"ר

שטח הפנים הוא שטח המעטפת ועוד שטח שני הבסיסים.

1. שטח המעטפת (היקף הבסיס כפול הגובה):

Sm=2πrh=2π⋅8.640⋅23.8≈1292.0 cm2S_{m}=2\pi r h=2\pi\cdot 8.640\cdot 23.8\approx 1292.0\,\text{cm}^2

2. שטח שני הבסיסים:

2⋅234.5=469 cm22\cdot 234.5=469\,\text{cm}^2

3. שטח הפנים:

S=1292.0+469≈1761.0 cm2S=1292.0+469\approx 1761.0\,\text{cm}^2

תשובה: שטח הפנים של הגליל הוא כ-17611761 סמ"ר.

סעיף ג

תשובה:

a≈17.74a\approx 17.74 ס"מ

מחשבים את נפח הגליל, ומשווים לנפח הקוביה a3a^3.

1. נפח הגליל (שטח בסיס כפול גובה):

V=234.5⋅23.8=5581.1 cm3V=234.5\cdot 23.8=5581.1\,\text{cm}^3

2. נפח הקוביה שווה לנפח זה:

a3=5581.1⇒a=5581.13≈17.74 cma^3=5581.1\Rightarrow a=\sqrt[3]{5581.1}\approx 17.74\,\text{cm}

3. בדיקה: 17.743≈558317.74^3\approx 5583 – קרוב ל-5581.15581.1 (ההפרש מהעיגול) ✓.

תשובה: אורך צלע הקוביה הוא כ-17.7417.74 ס"מ.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.